Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

На главную

כבר כמה שנים שאני הולכת לחתונות רק של מי שאני באמת רוצה לתת לו מתנה כי וואלה לא יכולה להרשות לעצמי להגיע לכל החתונות שאני מוזמנת אבל לעלות סרטון כזה שיורד על המוזמנים שלך זה דוחה

24,392 просмотров • 1 год назад •via X (Twitter)

Комментарии: 0

Нет доступных комментариев

Здесь появятся комментарии из оригинального поста

Похожие видео

היי רביב דרוקר שלחו לי את הקטע הזה בו במהלך דיון בתכנית שלך אתמול דאגת לציין שיהודים אוהבים אותי "כערבי מחמד". שמע, באמת שאני לא נפגע ממך ולא מתרגש. כבר עברתי כמה דברים קשים יותר בחיים, למשל כשנפצעתי קשה בלבנון ואז אגב פינו אותי על אלונקה 4 חיילים יהודים תחת אש מול מארב של חיזבאללה וסיכנו את החיים שלהם... למה הם עשו את זה? כי אני "ערבי מחמד"? אני כבר עשור עמוק בעשייה הסברתית למען המדינה, אלפי ראיונות בתקשורת זרה, הגעתי לקמפוסים הכי עוינים, עמדתי מול הפגנות של אנטי ישראלים, הותקפתי, חטפתי, עשיתי הכל בשביל להגן על המדינה בחזית הזו- אבל מבחינת דרוקר הכל לא קיים... אם יש יהודים שמעריכים את מי שאני זה כנראה רק כי אני פשוט "ערבי מחמד". תבין משהו רביב- כשאתה אומר את זה אולי אתה מנסה להקטין אותי, את העשייה שלי, את מי שאני, אבל אתה למעשה מקטין את עצמך. הרי אם יש ערבי שאוהב את המדינה, שנלחם למענה, נפצע למענה, מסביר אותה- הוא פשוט ערבי מחמד בעיניך ולא יותר. אתה הרי קבעת כבר איך אזרח ערבי צריך לפעול ולחשוב. מעניין למה לכל מיני יהודים שאתה מכיר מקרוב מאוד שמתחנפים לפלסטינים ובזים למדינה שלנו אתה לא קורא "יהודי מחמד"... בקיצור רביב, יצאת גזען קטן!

יוסף חדאד - Yoseph Haddad

65,258 просмотров • 1 месяц назад

סיפור שיפתיע אתכם ממש אבל יושבת לי בתור לרופא בוכה מכאבים כל האיפור מרוח לי על הפרצוף נראית כמו רקון עם תסמונת כלשהי. כי הבוקר שוב החריפו הכאבים ביד שלי שעברה ניתוח אחרי שברים קשים לפני שנה. שוב הפנו אותי בתור מזורז לאורתופד, שוב נתנו לי מרשם לאנטי דלקתי כי שוב חזרה לי הדלקת הכרונית שעושה לי כאבים של השטן בזמן שאני מחכה לבדיקות mri כדי לבדוק מה קורה עם הרצועה. בקיצור סיימתי, אז יושבת בתור לבית מרקחת בוכייה סובלת מכאבים באמת באמת נוראיים. מגיע איש טוב לב כמובן מלא בנתינה ואהבה, ושואל אותי למה בכיתי. עניתי לו ״כי כאב לי ממש-״ עוד לא סיימתי את המשפט והוא אמר לי ״לא את לא מבינה, שאלתי כי ראיתי שאת בוכה אז אמרתי שזה בטח כי את שמנה קצת״ הוא אמר בזמן שהדגים עם הידיים המחשה של הבטן הגדולה שלי והוסיף: ״אז אם את רוצה לרזות שתדעי…״ עצרתי אותו ואמרתי ״לא צריך זה בסדר תודה״ מי שמכיר אותי כבר יודע שזו לא הפעם הראשונה, לא השנייה, לא המאה וגם כנראה לא האחרונה שזרים מטיפים, ממליצים לי המלצות, מעירים או מתערבים. כמעט אף פעם אני לא מצליחה להיות ״לא נחמדה״ ולהציב גבול, במיוחד כשמדובר באדם מבוגר שאין לי כוח לחנך. אני צריכה לעבוד על זה ולהשתפר בהצבת גבולות ואני יודעת. אז למרות שסירבתי בעדינות הוא המשיך: ״תלכי לחוות התבלינים, לסכרת ולהרזיה את נוסעת ושלושה חודשים את יורדת 25 קילו״. הוא סיים לשפוך את שעל ליבו, סינן לעברי ״חבל חבל״, והמשיך ביום שלו. חחחחחחחחחחח כבר מזמןןןןןן שאני לא נפגעת מזרים הזויים כאלה ברחוב. סיפרתי לאמא שלי ונקרעתי מצחוק, כי זר פשוט לא יבין. זר לא יבין איך זה להתקיים במרחב הציבורי ולקבל המלצות רפואיות על בסיס יום יומי *כל פעם* שיוצאת מהבית - כי אני שמנה. זר באמת באמת לא יבין את הכמויות על כמויות של אנשים כאלה שמגיעים ומטיפים לי מבלי לדעת עליי כלום ושום דבר. והפעם זה היה כבר ממש קורע, כי הוא כפה את העצה המהממת שלו תוך כדי שאני בוכה וסובלת מכאבים ולמרות שאמרתי שאני לא מעוניינת. באמת אבל באמת נשגב מבינתי איך אדם מרשה לעצמו להתנהג ככה. באמת. עזבו את זה שאני אחרי אשפוז במחלקת הפרעות אכילה, מתמודדת נפש ומטופלת בין היתר גם אצל דיאטנית, עושה תהליך ועובדת על עצמי כדי לשמור על הבריאות הנפשית והפיזית שלי. באמת עזבו, זה בכלל לא משנה אפילו. גם אם הייתי רוצה את העצה הזו - הדרך שבה אנשים מרשים לעצמם להתנהל מול אדם זר נטו כי הוא שמן שבחר לצאת מהבית, זו חוצפה ברמה כבר ממש מגוחכת. וזה כמובן, עלול לעשות הרבה יותר נזק מאשר תועלת. ואני לא כותבת את זה ממקום פגיע חלילה. גם אין לי מסר חשוב פה, הרי אנשים כאלה ימשיכו להעיר לאחרים לא משנה מה יגידו להם - אני לא אצליח לחנך אותם וגם ויתרתי מזמן על לנסות. סתם משתפת כדי שמי שאולי לא מבין כמה זה נפוץ, יקרא את הפוסט שלי ויבין - אני לא יכולה לצאת מהבית בלי שזרים ניגשים אליי ככה. לא קורה מצב כזה שאני פשוט מתקיימת בעולם ואין למישהו משהו לומר. זהו, פרקתי יום טוב וניפגש בחוות התבלינים ❤️‍🩹 (התחלתי את הפוסט בלכתוב שתופתעו, הופתעתם? לא? אחלה גם אני לא) הספקתי סתם בשביל הקטע להקליט את החלק האחרון של השיחה, מתלבטת אם להתחיל אוסף של כאלה.

Maya Lee

10,478 просмотров • 6 месяцев назад

ביולי 2025 פנו אלינו ממערכת עובדה. התנאי היחיד שהם הציבו להתלוות היה ״שאין תנאים״ התנאי היחיד שאני הצבתי שנעשה הכל שהצופים יראו את איזנקוט כפי שאני רואה אותו כבר 23 שנים. במשך 9 חודשים כל מי ששמע, ראה, נחשף לבן ולהתלוות שאל אותי אם החלקתי על השכל איך שוב אני מוכיח שאני לא מבין כלום בעולם הזה של התקשורת. ואני רק המשכתי לחלום שכמה שיותר ישראלים יראו את גדי כמו שאני מכיר אותו. אני לא יודע איך יצא, בטח לא יודע איך אני והצוות יצאנו התנהגנו רגיל, לא שיחקנו, צחקנו, רבנו, כעסנו, התאבסנו כמו כל צוות ובטח ובטח צוות קמפין. אני יודע שדקה אחרי השידור כל אחד יבחר פרים אחד ויסביר למה הוא מוכיח את התאוריה שלו ש…. אבל אני ממשיך בתקווה שלי שיראו את גדי כפי שהוא באמת. לא ראיתי פריים אחד אני לא יודע איך בן שני וצוות עובדה ערכו מאות שעות לשעה אחת ומחזיק אצבעות שבן יצליח להביא לצופים את הסיפור המלא על כל חלקיו. אבל אם אני יכול לבקש משהו אחד ולקוות שהוא אכן יקרה- זה שתראו את גדי באמת, בלי צנזורה כפי שאני רואה אותו 23 שנים. אם זה יקרה, יקרה לכם מה שקרה לי- אתם פשוט תדעו שהוא ורק הוא צריך להיות ראש הממשלה של אחרי ה-7/10.🇮🇱

רונן מנליס - Ronen Manelis

86,286 просмотров • 4 месяцев назад

ההתבטאות הזאת היא לא עוד אירוע. אסור לתת לזה לעבור בשקט. קודם כל: תמיר דורטל הוא תומך טרור. נקודה. ראיתי את כל הפרק, אין פה שום הוצאה מהקשר. לא כהגזמה. מי שתומך ברצח של חיילי צה"ל כדי למנוע פינוי התנחלויות, הוא תומך טרור לפי הספר, שצריך להיעצר כבר היום. ובמקום רק להזדעזע, צריך להבין את האסטרטגיה הרחבה: קודם כל, דורטל לא סתם חובב אלימות. הוא אומר במפורש באותו פרק, כמה דקות אחר כך, שאם מדינת ישראל תפחד מ"האנרכיה" שתיווצר בגלל פינוי התנחלויות, היא לא תעשה את זה (דקה 97). כמובן, רגע לפני הוא הבהיר עד לאיפה יכולה להגיע האנרכיה מבחינתו - רצח חיילים. זאת אומרת - דורטל ממש אומר בגלוי: אני מוכן לקבל את זה שנערי גבעות יירצחו חיילי צה"ל, כדי שהאסטרטגיה המדינית של מדינת ישראל תלך לפי איך שאני רוצה. אבל זה גם לא באמת דיון על אסטרטגיה. שום חישוב אסטרטגי לא מסתיים בזה שאתה בעד זה שאנרכיסטים יירצחו חיילי צה"ל. הלב של התפיסה של דורטל הופיע כמה דקות לפני זה בפודקאסט. בדיון על היחס לחוק הישראלי ביהודה ושומרון, הוא אומר במפורש: "החוק לא מעניין אותי, מה שמעניין אותי זה התורה." (דקה 59) וזה נכון, בסופו של דבר, לכל התנועה והמחנה שדורטל חלק ממנה: כשהמטרה המרכזית שלך בעולם היא יישום הגרסא הקיצונית שלך לתורת ישראל, אתה לא רק תצדיק כל עבירה על החוק, אתה גם תגיע לשפל מוסרי חסר תקדים, ואפילו לתמיכה בטרור נגד החיילים שמגינים עלייך. עכשיו אני מבקש: כל בן-אדם במדינה שהוא לא איש ימין דתי, שהיה תומך ככה בגלוי בפגיעה בחיילי צה"ל, היה מוקע מעל לכל במה, ומשטרה הייתה כבר דופקת אצלו בבית. אבל דורטל הוא מהברנז'ה של הימין הדתי, והם התרגלו שיש להם חסינות. בואו נהפוך את כללי המשחק. אנחנו צריכים לדאוג להפיץ בטירוף כדי שהדבר הזה יפתח מהדורות, ושנגד דורטל תפתח חקירה פלילית. ולא פחות חשוב מזה: שלא נחשוב שזאת אמירה מנותקת מהקשר, אלא חלק מניסיון להחליף את ישראל היהודית והדמוקרטית במדינת תורה.

Ariel David אריאל דוד

38,354 просмотров • 2 дней назад

אני רוצה לחלוק פרוייקט חדש שאני עובד עליו כמה חודשים ואולי הכי שאפתני שעשיתי עד כה. בשנות החמישים והשישים, ניצולים התיישבו וכתבו ספרים. לא יומנים, ולא ספרי היסטוריה. ספרי יזכור. מי שנשאר מקהילה שלמה מצא עוד כמה כמותו, והם ניסו להעלות על הכתב את מה שזכרו: מי גר ברחוב הזה, מי לימד בחדר, מי התפלל באיזה בית כנסת, איך נראה השוק ביום שישי. הם כתבו את זה בעצמם, ביידיש ובעברית, ומימנו את ההדפסה מכיסם. לפעמים כמה מאות עותקים, וזהו. ובסוף כמעט כל ספר יש רשימה. שם אחרי שם אחרי שם. בספר של סוקולקה יש שורה שכתוב בה: מאיר שרייבמן, אשתו דבה, בניו גבריאל וראובן. על שמם אני ואחי נקראים. משפחה שלמה, בשורה אחת. וזה כל מה שנשאר ממנה בעולם. הספרים האלה נסרקו כבר לפני שנים ויושבים בארכיונים פיזים ודיגיטליים, פתוחים לכל אחד. אבל הם לא באמת נגישים: טורים צפופים ביידיש, OCR שבור שמפרק מילים לאותיות בודדות, ואפס יכולת חיפוש. מי שמחפש היום את שם המשפחה של סבתא שלו לא ימצא כלום. השם כתוב שם, באחד העמודים, ואי אפשר להגיע אליו. בניתי את פרוייקט Kehilot לזה.

Lord Alon Carmel 🤘

27,448 просмотров • 16 дней назад

אני חוזר אליכם שוב עם קמפיין הגיוס, והפעם עם קליפ שמאוד שעשע אותי להכין עבורכם, כי מותר ואפילו רצוי לצחוק על הסיפור הזה. נודה על האמת, אם הוא לא היה תביעה אמיתית בבית משפט אמיתי בעיר בירתנו האמיתית, הוא היה נראה כמו מערכון שכתב סטודנט שנה א' שקיבל מטלה בקורס בכתיבה יוצרת אבל יש לו רק מנוי חינמי לצ'טGPT. כאמור, זו לא בדיחה. זאת תביעה אמיתית עם הוצאות אמיתיות שהדבר היחיד שיותר אבסורדי ממנה זו העובדה שאני בכלל צריך להתמודד איתה. כולנו רואים איך מתנהל השיח הציבורי בימינו. רוב מי שנאבקים במכונת הרעל מגייסים תרומות עבור תביעות עם דיבה אמיתית, לא שטות דיגיטלית שנעצה סיכה באגו של "פובליציסט" עם קוקו וחוסר הבנת הנקרא. (כן, יש מצב שהוא ישקול לתבוע אותי גם על המירכאות סביב המילה "פובליציסט"). התביעה הזו מגוחכת אבל ההתמודדות מולה לא מצחיקה בכלל וגובה מחיר יומיומי שלא נראה מבחוץ. ובכל זאת, משהו אחד כן נראה: התמיכה שלכם עד עכשיו הייתה מדהימה ומרגשת, יותר ממה שציפיתי או העזתי לקוות. גם אנשים שאני לא מכיר, ואפילו אנשים שבדרך כלל לא מסכימים איתי על כלום, הושיטו יד. זה לא מובן מאליו. זה לא רגעי. ועדיין, ההוצאות לא נעלמות והתביעה לא קפאה באוויר. כדי להמשיך בלי לקרוס אני צריך עוד עזרה. אין לי ממש אפשרות אחרת. זה נותן לי לא רק את האמצעים להתמודד אלא גם את הכוח לחייך מול מציאות שעושה פרצוף של "נו באמת, על זה?". זה מביך לאללה לבקש עזרה. שוב. ושוב. אין שום דרך לייפות את זה. זה חשוף, זה לא נעים, אתה מרגיש כמו מתחזה ואומר לעצמך בשקט שברור שיש מטרות ראויות יותר. אבל מה לעשות, אולי הוא שטותי, אבל זה המאבק שלי. ולא רק. הזכות לדבר בלי לחשוש מתביעות השתקה שרק נראות שוליות חשובה לא פחות. אם אין באמת קו אדום. היום זה אני. מחר זה כל אחד שמרים גבה במקום להשתחוות. בתגובות תמצאו קישור לכל אפשרויות התרומה ולכל הפוסטים שפרסמתי עד היום בנושא. כל סכום, קטן ככל שיהיה, יעזור לי לצלוח את התביעה הזו בלי להישחק כלכלית בדרך. כמו שהבטחתי, כל מה שיישאר מעבר להוצאות יועבר כתרומה למרכז אלון ולמערך עוטף עצורים. תודה עצומה לכל מי שתמכו, עזרו בהפצה או זרקו מילה טובה עד עכשיו, ולכל מי שאולי שוקלים לעשות זאת. אני אמשיך, וגם אשתדל לשעשע אתכם בדרך. לא כי יש לי כוח, אלא כי אין לי באמת ברירה.

Gadi S. ⏳🇮🇱🎗️

31,328 просмотров • 10 месяцев назад

גלית גוטמן המדהימה: אני גדלתי בדור שהמילה 'שלום' הייתה מילה לגיטימית. היו שירים על שלום, סיפרו לנו שתכף יהיה שלום, והיו גם כמה הסכמים של שלום. היה הסכם שלום עם מצרים, שנה אחרי מלחמת יום כיפור, להזכירכם, כשאף אחד לא האמין. כלומר, אנשי הימין לא האמינו, ואמרו ״מה פתאום, זה יהיה נורא״. והנה, קרה. והנה זה קורה, כבר כמעט 50 שנה. אחר כך גם שלום עם ירדן. ואני לא מוכנה לוותר על הסיפור הזה שיום אחד יהיה שלום גם עם עוד אויבים, ושבאמת יהיה פה מזרח תיכון חדש. ולכן כל פעם שיש מלחמה, למרות שאנחנו באמת חיים את הסיוט הזה, אני אומרת: אולי זה מה שיביא את היום שאחרי. קשה לי נורא להקשיב לאנשים שיושבים באולפנים, והם צריכים לקחת אחריות על זה שהם אומרים: לעולם אנחנו נחיה על החרב. קשה לי נורא להאמין בזה. אני לא רוצה לשמוע את זה או להאמין לזה, ולא בגלל שאני עוצמת עיניים, אלא בגלל שאני יודעת שבכל העולם, וגם כשמסתכלים על ההיסטוריה, מאות שנים אחורה: תמיד היו מלחמות, ובסוף היו מדינאים שעשו שלום ואני חושבת שגם יומנו יגיע, ואני לא מוותרת על זה.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

50,373 просмотров • 6 месяцев назад

גאונות של שכנות יש לי חבר גאון. אבל לא סתם גאון, דוקטור איוול. בעצם הוא לא דוקטור איוול לטובים, הוא דוקטור איוול לרעים. 20 שנים שאנחנו פועלים יחד בדארקווב והדברים שהוא עשה עבור העם היהודי ראויים להדלקת משואה. לא משואה, מדורה. לא מדורה, מידברן. הוא באמת איש נפלא ואהבתי אליו גדולה מאהבת יונתן לדוד, אבל לא בגיי. יש לי מעט אנשים בחיים שאם יצלצלו באמצע הלילה ויגידו שהם תקועים על כביש בנבאדה, אני מכרטס את עצמי מהמיטה. הוא אחד מהם. עשרים שנים שאנחנו מכירים. יש לו מוח פרא אדם. הוא יודע להגיע לכל אדם בעולם וNSO זה מאזדה 3 לעומת הF1 שהוא ואני לא כותב את זה בלי ידע. לא פעם אני מראה לו פה תגובות של יוזרים והוא מפלטר בוטים או לא ולא פעם ידע להביא מספר טלפון של יוזר אנונימי. היכולות שלו מעבר לקוד, הוא משחד שוחד כל מיני מכל מיני שיושבים בתוך החברות. כזה טיפוס. ורק אדם אחד הוא לא הצליח לעבור בחיים שלו. את השכנה שלו. עדנה. עדנה ראש אבן. מתגוררת דירה ליד. חיה לבד. והיא סמל מהות הקארן. עדנה חיה עבור פשפוש בחיי אחרים. בת 50 פלוס. אין ילדים. אין בעל. אין בנזוג. יש תוכי בשם אלישע וקטנוניות של מורדכי דוד מצלמה לפנים. אלירן חולצה אפורה למד ממנה להידחף. הוא נדחף לפריים, היא לחיים. מדובר באישה שעוברת על שעון המים של דיירי הבניין ומשחילה לתיבות הדואר מכתבים תקיפים על בזבוז מים. אין לה רכב. אבל יש חניה. והיא לא תשכיר אותה גם לא לבורא עולם. החניה שלה זה מקור העונג כמו צמח טורף שמחכה שזבוב ימשך לקריצתו. מי שמחנה, מאבד אוויר. אין התראות. יש וונטיל. והדוקטור סובל ממנה מלא. הוא איש של לילה. הולך לישון בשבע בבוקר וקם באחת. בלילות הוא עובד עם טראנס ברמקולים. הביטים מסדרים לו חשיבה. ולעדנה זה מפריע לישון אז היא מזמינה משטרה. או מורידה שאלטר. או דופקת בדלת. אבל הביטים חשובים לדוקטור. אז הוא למד לשמור על ווליום. אלף פעם אמרתי לו שים אוזניות, הוא לא מסוגל, זה מפריע לו. אבל עדנה שומעת דרך קירות. ביט קטן והיא דופקת בדלת. התישה אותו. רסמי התישה. ואז הוא קרא באיזה ספר משפט. ״אנשים מתעקשים על מה שאין להם שליטה״. אחרי שכנות רעה של כמעט עשור, דוקטור איוול פיצח אותה. עשור שאני שומע ממנו איך היא ממררת לו את החיים, ולפני חודש כתב לי: ״ניצחתי את העדנה״. הוא פיתח לעדנה אפליקציה שהיא יכולה לשלוט לו על הווליום של המוזיקה. התקין לה והעביר את השליטה לידיים שלה. עדנה שולטת בווליום. פתאום היא הפסיקה להתלונן. פתאום הם מצאו יחד את ״הווליום הנכון״, כזה שלא מפריע לה, ומאפשר לו להינות. עברו כמה ימים, ועדנה שוב התפלפה. זה לא הווליום, זה הבסים. אז הדוקטור הוסיף לה יכולת שליטה על הבסים. בהתחלה היא מחקה לו את הבס. והוא מהצד שלו הגביר קצת, ואז הורידה, והוא הרים, ואז מצאו יחד את הסוויט ספוט ומאז כבר כמה שבועות שהיא לא נגעה בווליום, או בבס. ומה שעדנה לא יודעת, זה שהדוקטור שינה בממשק את המספור. עדנה מביטה על הצג, רואה 61 ונרגעת. אבל בפועל, הביט על 90. גאון. לפעמים צריכים לתת את ההגה בידיים של זה שמתלונן על הסיבובים.

IA🏴‍☠️

50,951 просмотров • 6 месяцев назад