Loading video...

Video Failed to Load

There was a problem loading this video. This could be due to a temporary network issue or the video might be unavailable.

כבר סיימתי תחקיר והתחלתי לכתוב כתבה על זה שלאמין ימאל קצת יותר מגושם בשנה האחרונה בגלל עלייה במסת שריר וגביהה. הכתבה נגנזה הלילה

🦴 יונתן קריא- פיזיותרפיה וספורט

7,622 subscribers

19,891 views • 1 month ago •via X (Twitter)

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

16 Comments

ItzikAgala1 month ago

דווקא מעניין, על אף התקציר המטעה משהו, הוא אכן נראה כמי שאיבד מהחדות והזריזות

🦴 יונתן קריא- פיזיותרפיה וספורט1 month ago

לא יודע...

Mango_Cargo1 month ago

אל תגנוז. מה שנכון נכון, שריר מוריד מהגמישות מה שאמור להשפיע על התנועה / טווח התנועה, חשוב להסביר את החשיבות של שמירת הגמישות גם בתהליך של בניית שריר. אתה מדבר הרבה על החשיבות של בניית שריר אבל אי אפשר להזניח בד בבד את החשיבות של הגמישות, צריך להעלות מודעות לחשיבות של גמישות

🦴 יונתן קריא- פיזיותרפיה וספורט1 month ago

שריר לא מוריד מהגמישות. זה מיתוס. העניין זה לא הכמות שריר אלא מהירות הבניה שלו, שהגוף לא התרגל לשריר עדין

Mango_Cargo1 month ago

אתה מתכוון למקרים בהם נוצרת הצטלקות בבניית השריר? כי "הגוף לא התרגל לשריר" נשמע כללי כזה

🦴 יונתן קריא- פיזיותרפיה וספורט1 month ago

לא. אני מדבר על בניית שריר מהירה והפיזיקה סביב זה. לא דיברתי על הצטלקות

Daniel Galili1 month ago

נראה כאילו הוא משחק על 1.5 , איזה מהיר הוא

📟bobo🤟1 month ago

סעמק יש לו את התנועות של מסי

Guy גיא1 month ago

זאת הייתה הטענה של קרלוס קירוש על דייויד בקהאם. שהוא חזר מצילומי פרסומת עם גוף שרירי במיוחד בפלג גוף עליון ולכן הגוף שלא לא התאים, או לא הסתגל.

Rafael Zioni1 month ago

הוא מסתגל, בסך הכל בן 19 הבחור

harabaleben1 month ago

אתה אומר בעצם שמסת שריר באה על חשבון אתלטיות? פה מדובר בקצת חיטוב, בייספס, טרייספס ותאומים, לא באדיבילדר.

Josh Nissel1 month ago

שאלה: האם ניתן לאהוד את בארסה ולשנוא, ממש ממש לתעב, את ימאלללל?

Ofek Zimerman1 month ago

טוב שגנזת הרבה אוהבים להגיד את השטויות האלה אחרי 2 משחקים אתמול הוכיח אחרת הגול הראשון אימאלה ואבאלה

opop popo1 month ago

למרות הדריבלים היפים והספרינטים אפשר לראות שהוא כבד יותר ולא מבצע פעולות עד הסוף, חוזה כבר את הפגיעה וגם לא מנסה להתחמק מפאול

Oren Levi1 month ago

מגושם! חיפשתי את המילה הזאת שבועות

🦴 יונתן קריא- פיזיותרפיה וספורט1 month ago

כי לא ירד גשם תקופה

Related Videos

את הכתבה הזאת אתם חייבים לראות! אני לא צוחק או עובד על אף אחד כשאני אומר שיש שינויים בשיח בלבנון על ישראל ועכשיו זה מגיע גם לתיקון היסטורי של המצב שהתקבע לאורך שנים, מצב המלחמה בין לבנון לישראל. בלבנון כבר לא מקבלים את המצב כמו שהוא, התחיל עידן השאלות הקשות שאיתם גם מגיעים תשובות חד משמעיות. במהדורה אתמול בלבנון בערוץ החדשות המוביל MTV עשו כתבה בכותרת: ״מה אנחנו לא יודעים היסטורית על היחסים בין לבנון לישראל? בין מצב מלחמה תמידי לבין המצב בשטח שמסבך יותר את הדברים, היסטוריית היחסים בין לבנון לישראל חושפת מצב אחר לגמרי ממה שהוצג״ בהרצאות שלי אני אומר לא פעם כי הייתה מלחמה אחת באמת בין לבנון לישראל וזה היה ב1948. רבים מרימים גבה עד שמסתכלים היסטורית באמת על המצב בשטח.

את הכתבה הזאת אתם חייבים לראות! אני לא צוחק או עובד על אף אחד כשאני אומר שיש שינויים בשיח בלבנון על ישראל ועכשיו זה מגיע גם לתיקון היסטורי של המצב שהתקבע לאורך שנים, מצב המלחמה בין לבנון לישראל. בלבנון כבר לא מקבלים את המצב כמו שהוא, התחיל עידן השאלות הקשות שאיתם גם מגיעים תשובות חד משמעיות. במהדורה אתמול בלבנון בערוץ החדשות המוביל MTV עשו כתבה בכותרת: ״מה אנחנו לא יודעים היסטורית על היחסים בין לבנון לישראל? בין מצב מלחמה תמידי לבין המצב בשטח שמסבך יותר את הדברים, היסטוריית היחסים בין לבנון לישראל חושפת מצב אחר לגמרי ממה שהוצג״ בהרצאות שלי אני אומר לא פעם כי הייתה מלחמה אחת באמת בין לבנון לישראל וזה היה ב1948. רבים מרימים גבה עד שמסתכלים היסטורית באמת על המצב בשטח.

Jonathan Elkhoury- جوناثان الخوري

99,009 views • 6 months ago

כלל ברזל - אם אתם רוצים להוציא מנתניהו משהו הכי ביזארי אז תשאלו אותו שאלה שקשורה לרגשות. בזה אין אפס, תמיד תקבלו את הכי ביזארי בעולם. שאלת המוצא בקטע הזה הייתה האם בשנה הראשונה אחרי טבח ה-7 באוקטובר בכית לנוכח הזוועות, כמו כל גבר בישראל בכל יום בשנה הראשונה (לטענת המראיין). נתניהו מגלה שהיו לו רגעים קשים שהוא החזיק את עצמו כשביקר פצועים קטועי רגליים, משם הוא מסיט את הדיון לנושא לא קשור של ילדים חולי סרטן (תזכרו, הוא נשאל על הטבח), ומשם זה מתקשר לנתניהו לשני דברים שקשורים ל... מונדיאל. אמיתי. בהמשך הראיון מבינים למה - הוא רצה לספר על המקרה ששרה והוא ביקשו מהכדורגלן מסי בביקורו בארץ לפגוש בבית חולים ילד חולה סרטן שמעריץ את מסי, ומספר כמובן ששרה היא עילוי. זה עבורו כנראה המקרה הכי מרגש שגרם לו (אולי?) להזיל דמעות. תבינו, לזה הוא הגיע מהשאלה הפשוטה האם בכית בשנה הראשונה אחרי הטבח (שהוא אחראי לו) לנוכח הזוועות. מבחינתי נתניהו לא חייב היה לבכות. כל אחד ודרך ההתמודדות שלו במצבים של טרגדיה. אני האחרון לשפוט. אבל מה שהוא כן היה חייב זה לא לזייף תשובה, לא לזייף רגשות ולא לחשוף את הטרללת של ההדחקות ברמה שמשאירה את הלסת של הצופה פעורה בתדהמה. משאלה על בכי בגלל זוועות הטבח והקורבנות - למונדיאל (!). הזקן הזה פשוט איבד את זה טוטאל. קצת מפחיד להיווכח איך עובד הראש של האדם ששולט בישראל עוד מעט 20 שנה. אפילו המנחה הלקקן בעולם כבר לא יכול היה להתעלם מהביזאריות והעיר לו על המעבר ממטבח-בכי-ילדים חולי סרטן ל... מונדיאל. העין השביעית

כלל ברזל - אם אתם רוצים להוציא מנתניהו משהו הכי ביזארי אז תשאלו אותו שאלה שקשורה לרגשות. בזה אין אפס, תמיד תקבלו את הכי ביזארי בעולם. שאלת המוצא בקטע הזה הייתה האם בשנה הראשונה אחרי טבח ה-7 באוקטובר בכית לנוכח הזוועות, כמו כל גבר בישראל בכל יום בשנה הראשונה (לטענת המראיין). נתניהו מגלה שהיו לו רגעים קשים שהוא החזיק את עצמו כשביקר פצועים קטועי רגליים, משם הוא מסיט את הדיון לנושא לא קשור של ילדים חולי סרטן (תזכרו, הוא נשאל על הטבח), ומשם זה מתקשר לנתניהו לשני דברים שקשורים ל... מונדיאל. אמיתי. בהמשך הראיון מבינים למה - הוא רצה לספר על המקרה ששרה והוא ביקשו מהכדורגלן מסי בביקורו בארץ לפגוש בבית חולים ילד חולה סרטן שמעריץ את מסי, ומספר כמובן ששרה היא עילוי. זה עבורו כנראה המקרה הכי מרגש שגרם לו (אולי?) להזיל דמעות. תבינו, לזה הוא הגיע מהשאלה הפשוטה האם בכית בשנה הראשונה אחרי הטבח (שהוא אחראי לו) לנוכח הזוועות. מבחינתי נתניהו לא חייב היה לבכות. כל אחד ודרך ההתמודדות שלו במצבים של טרגדיה. אני האחרון לשפוט. אבל מה שהוא כן היה חייב זה לא לזייף תשובה, לא לזייף רגשות ולא לחשוף את הטרללת של ההדחקות ברמה שמשאירה את הלסת של הצופה פעורה בתדהמה. משאלה על בכי בגלל זוועות הטבח והקורבנות - למונדיאל (!). הזקן הזה פשוט איבד את זה טוטאל. קצת מפחיד להיווכח איך עובד הראש של האדם ששולט בישראל עוד מעט 20 שנה. אפילו המנחה הלקקן בעולם כבר לא יכול היה להתעלם מהביזאריות והעיר לו על המעבר ממטבח-בכי-ילדים חולי סרטן ל... מונדיאל. העין השביעית

שבי גטניו

16,833 views • 2 months ago

שלושה אירועי הרס והחרמות עדרים בהתיישבות ב48 השעות האחרונות: הלילה: הרס אלים והחרמת עדר במאהל קיץ של רועים בין צומת המשטרה הבריטית לשילה, בסמוך לצומת סינג'יל. עדר ששמר על כביש 60 בחודשים האחרונים מפני פיגועי אבנים הוחרם בחלקו, וחלק נוסף פוזר לכל עבר ברימוני הלם וגז וברח להרים. מצאנו אותו אחרי סריקות של 3 שעות - 300 מטרים מהכפר הסמוך כשמאה ערבים כבר צופים בו בחמדנות. בנוסף לעדר, החרימו הכוחות ציוד רב וכן רכב וג'יפ של בעלי החווה. במהלך ההרס השתמשו הכוחות באלימות וירו ללא הפסקה רימוני גז והלם לעבר תושבים. בחווה אומרים כי ההחרמה בוצעה אפילו ללא עילה חוקית כלשהי, שכן צו השטח הצבאי הסגור הוטל על המקום זמן קצר לפני כן ואיש לא טרח לעדכנם בדבר קיומו או לתת התראה כמתחייב בחוק. אתמול: הרס בחוות כוכב יהודה בגוש עציון. בית משפחה הוחרב ומבנה מגורים של גרעין הבחורים. בחווה דיווחו על אלימות קשה מצד הכוחות שכללה ריסוס גז פלפל והשלכת רימוני הלם. מוקדם יותר בלילה שעבר החריבו כוחות אחרים נקודת התיישבות חדשה נוספת בסמוך לבית אל בבנימין. ##### האירועים בלתי נגמרים וכך גם העדויות הקשות שמגיעות אלי. לא מספיק לכתוב על הכל - הרבה בגלל פעילות בשטח שממשיכה ב"ה בכל הכוח למרות הכל, אבל שגרת ההרס שמנהל פה קובי הלר אחרי שאפילו בלוט קצת שחרר חסרת תקדים ועוברת איכשהו מתחת לרדאר.

שלושה אירועי הרס והחרמות עדרים בהתיישבות ב48 השעות האחרונות: הלילה: הרס אלים והחרמת עדר במאהל קיץ של רועים בין צומת המשטרה הבריטית לשילה, בסמוך לצומת סינג'יל. עדר ששמר על כביש 60 בחודשים האחרונים מפני פיגועי אבנים הוחרם בחלקו, וחלק נוסף פוזר לכל עבר ברימוני הלם וגז וברח להרים. מצאנו אותו אחרי סריקות של 3 שעות - 300 מטרים מהכפר הסמוך כשמאה ערבים כבר צופים בו בחמדנות. בנוסף לעדר, החרימו הכוחות ציוד רב וכן רכב וג'יפ של בעלי החווה. במהלך ההרס השתמשו הכוחות באלימות וירו ללא הפסקה רימוני גז והלם לעבר תושבים. בחווה אומרים כי ההחרמה בוצעה אפילו ללא עילה חוקית כלשהי, שכן צו השטח הצבאי הסגור הוטל על המקום זמן קצר לפני כן ואיש לא טרח לעדכנם בדבר קיומו או לתת התראה כמתחייב בחוק. אתמול: הרס בחוות כוכב יהודה בגוש עציון. בית משפחה הוחרב ומבנה מגורים של גרעין הבחורים. בחווה דיווחו על אלימות קשה מצד הכוחות שכללה ריסוס גז פלפל והשלכת רימוני הלם. מוקדם יותר בלילה שעבר החריבו כוחות אחרים נקודת התיישבות חדשה נוספת בסמוך לבית אל בבנימין. ##### האירועים בלתי נגמרים וכך גם העדויות הקשות שמגיעות אלי. לא מספיק לכתוב על הכל - הרבה בגלל פעילות בשטח שממשיכה ב"ה בכל הכוח למרות הכל, אבל שגרת ההרס שמנהל פה קובי הלר אחרי שאפילו בלוט קצת שחרר חסרת תקדים ועוברת איכשהו מתחת לרדאר.

אלישע ירד

16,909 views • 1 month ago

שלום לכולם ותודה על זכות הדיבור ברשותכם אציג את עצמי לפני שאגש לעניין. קוראים לי מור עזרן, בן 31 נשוי לניב ואבא של מיה ואורי. ביום יום אני עובד בחברת מחשוב, שירתתי בצבא וכחלק מהשירות הצבאי שלי נפצעתי והוכרתי כנכה צהל. אני אוהד הפועל תל אביב שמגיע לאצטדיונים כבר 25 שנה, מנוי בשער 5 ומשתדל להגיע לכל משחק חוץ. ממקיימי חמ״ל האוהדים של הפועל תל אביב אשר תמך ועזר למשפחות הנופלים, נפגעי השבעה באוקטובר, חיילי סדיר ומילואים שנקראו למלחמה ועוד. עוד לפני השבעה באוקטובר הייתי חלק מהתארגנות של אוהדי הפועל שארגנה פעילויות קהילתיות וחברתיות שונות כמו גיוס כספים לטובת רכישת כרטיסים לילדי עוטף עזה, ועמותות שדואגות לצמצום הפערים בחברה הישראלית כמו עמותת שער שוויון והבאתם למשחקי הקבוצה. ראשית, אני מודה, איבדתי את האמון במדינה, במשטרה ובכלל הגופים הקשורים לתרבות הספורט והאהדה בישראל. אני יודע שרובכם לא מבינים מה זה להיות אוהד כדורגל, אתם רואים אותנו כפנאטים, חוליגנים ולעיתים כעבריינים, קשה לכם לתפוס כמה הדבר הזה גדול ומשמעותי בחיינו. כשאני מדבר על הפועל תל אביב אני לא מדבר על 11 שחקנים שרצים אחרי כדור, אני מדבר על חוויה, על קהילה, על מצפן הערכים שמוביל אותי גם בחיים האמיתיים. הפועל תל אביב עבורי וכל מועדון אחר עבור האוהדים שלו הוא הרבה מעבר לספורט עצמו, אפשר להגיד שלאנשים כמוני הספורט הוא כמעט שולי. אנחנו נושמים וחיים את המועדונים ברמה יומית ולעיתים ברמה השעתית. להפסד או ניצחון יש השפעה ישירה על הרגשות שלנו, על המצב בבית ועל יחסי התקשורת הבין אישיים עם בני הזוג וכלפי הילדים. אני מבין שקשה לתפוס את זה, המציאות שלנו היא שונה, אנחנו לא בחרנו בחיים נורמלים כמו כל אחד אחר. ולעניינו, אשמח לספר את אירועי הדרבי מנקודת המבט שלי. הדרבי הוא האירוע החשוב ביותר בשנה לאוהד כדורגל, בטח לאוהד הפועל תל אביב שלאחר 11 שנה ללא ניצחון יש לו תקווה אמיתית וספורטיבית לנצח את המשחק. לצערי, התקווה הזו נגנזה, היא לא נגנזה כי הפועל לא בנתה קבוצה מספיק טובה, היא לא נגנזה כי הפועל הפסידה ספורטיבית על המגרש, היא אפילו לא נגנזה בגלל מלחמה דבר די שכיח במחוזותינו בשנים האחרונות, היא נגנזה בגלל אגו ושיקול דעת מוטה. התכוננתי למשחק הזה במשך שבועיים, בקושי תפקדתי בשבועיים האלו, חשבתי רק על המשחק ועל התוצאה בסיום. עזבתי יום עבודה, אישה ושתי ילדות בבית ומיהרתי להגיע כבר בשעה 16:30 לאיצטדיון, המועדון והמשטרה הזהירו במהלך כל השבוע שיהיה בידוק קפדני, תורים ארוכים ובאופן כללי אירוע שיצריך מאיתנו הרבה סבלנות. כאזרחים טובים הגענו מוקדם והתמקמנו בסמילה, בר האוהדים של הפועל תל אביב שנמצא בסמוך לאיצטדיון. בהתחלה הכל עוד היה נראה רגיל, אומנם המראות של מאות ניידות המשטרה ואלפי כוחות השיטור היו יכולים לסמן את הלך הרוח אבל אנחנו בשלנו, לחוצים כרגיל מהמשחק וממתינים לפתיחת השערים. שתינו קצת, שרנו קצת, קיללנו קצת, ״שגרה״. בעודנו יושבים, שרים ושותים ללא שום התראה מוקדמת נכנס כוח משטרתי לתוך ההמון שישב באיזור הסמילה ופשוט התחיל לפוצץ את כל מי שנקרא לדרכו. אני הייתי שם, בכל דקה ודקה, ראיתי את החברים הטובים ביותר שלי נרמסים על ידי סוסים, מופלים אל הקרקע וממש כמו שק חבטות נחבטים על ידי שלושה שוטרי יס״מ, ואלו רק שניים מהחברים שבאו איתי, מהסרטונים ניתן לראות עוד עשרות רבות של אוהדים שנופלים לידיהם של שוטרים צמאי דם שהגיעו לעשות פוגרום באוהדי הפועל תל אביב. אני משתמש במילים קשות, ״פוגרום״ ו״צמאי דם״ אלה לא מילים שאומרות לתאר את מי שאמון על אכיפת החוק והסדר אבל לצערי המציאות בשטח מספרת אחרת. במידה והיה צורך להפעיל כוח כה משמעותי כנגד מי מהאוהדים, למה בסרטונים ובעדויות מהשטח מסופר כי שוטרים הרביצו לאוהד ושניה אחר כך פשוט עזבו אותו להתבוסס בדמו? מדוע לא עוצרים את הפורעים שהיה נדרש להפעיל עליהם כוח כה עצום? ואז הבלאגן נרגע, שחררו את הרסן על מי שהיה אפשר ואפשר להתקדם הלאה, אז מתקדמים, עומדים בתורים בכניסה, תורים שאפילו במעבר רפיח אין. גדרות שפרוסים למשך מטרים רבים עם אל בד שחור שיסמן לך שחביבי, אולי אתה בלב תל אביב אבל באנו לתת הופעה כמו באיו״שׁ ואתה עובר את מגנומטר ומגיע לסלקציה, מי להפשטה ומי לבידוק רגיל, פרמטר שרירותי שנקבע על פי תביעת עין של שוטרים בשטח. ואז זה מגיע, הרגע הגדול שכולנו ציפינו לו, הדרבי התל אביבי, ההתרגשות מתחילה, התפאורה מורמת והאווירה מתחשמלת, סדנדרט אירופי לכל דבר ועניין. שלושים אלף איש ואישה שעברו את מהלך היום בדיוק כפי שתיארתי לכם אותו, ממש עוד רגע מגיעה שריקת הפתיחה וכל קשת הרגשות תתנקז ל90 דקות טהורות של אהבה, שנאה, כעס, עצבות ואולי גם שמחה לאחד הצדדים. >>>

שלום לכולם ותודה על זכות הדיבור ברשותכם אציג את עצמי לפני שאגש לעניין. קוראים לי מור עזרן, בן 31 נשוי לניב ואבא של מיה ואורי. ביום יום אני עובד בחברת מחשוב, שירתתי בצבא וכחלק מהשירות הצבאי שלי נפצעתי והוכרתי כנכה צהל. אני אוהד הפועל תל אביב שמגיע לאצטדיונים כבר 25 שנה, מנוי בשער 5 ומשתדל להגיע לכל משחק חוץ. ממקיימי חמ״ל האוהדים של הפועל תל אביב אשר תמך ועזר למשפחות הנופלים, נפגעי השבעה באוקטובר, חיילי סדיר ומילואים שנקראו למלחמה ועוד. עוד לפני השבעה באוקטובר הייתי חלק מהתארגנות של אוהדי הפועל שארגנה פעילויות קהילתיות וחברתיות שונות כמו גיוס כספים לטובת רכישת כרטיסים לילדי עוטף עזה, ועמותות שדואגות לצמצום הפערים בחברה הישראלית כמו עמותת שער שוויון והבאתם למשחקי הקבוצה. ראשית, אני מודה, איבדתי את האמון במדינה, במשטרה ובכלל הגופים הקשורים לתרבות הספורט והאהדה בישראל. אני יודע שרובכם לא מבינים מה זה להיות אוהד כדורגל, אתם רואים אותנו כפנאטים, חוליגנים ולעיתים כעבריינים, קשה לכם לתפוס כמה הדבר הזה גדול ומשמעותי בחיינו. כשאני מדבר על הפועל תל אביב אני לא מדבר על 11 שחקנים שרצים אחרי כדור, אני מדבר על חוויה, על קהילה, על מצפן הערכים שמוביל אותי גם בחיים האמיתיים. הפועל תל אביב עבורי וכל מועדון אחר עבור האוהדים שלו הוא הרבה מעבר לספורט עצמו, אפשר להגיד שלאנשים כמוני הספורט הוא כמעט שולי. אנחנו נושמים וחיים את המועדונים ברמה יומית ולעיתים ברמה השעתית. להפסד או ניצחון יש השפעה ישירה על הרגשות שלנו, על המצב בבית ועל יחסי התקשורת הבין אישיים עם בני הזוג וכלפי הילדים. אני מבין שקשה לתפוס את זה, המציאות שלנו היא שונה, אנחנו לא בחרנו בחיים נורמלים כמו כל אחד אחר. ולעניינו, אשמח לספר את אירועי הדרבי מנקודת המבט שלי. הדרבי הוא האירוע החשוב ביותר בשנה לאוהד כדורגל, בטח לאוהד הפועל תל אביב שלאחר 11 שנה ללא ניצחון יש לו תקווה אמיתית וספורטיבית לנצח את המשחק. לצערי, התקווה הזו נגנזה, היא לא נגנזה כי הפועל לא בנתה קבוצה מספיק טובה, היא לא נגנזה כי הפועל הפסידה ספורטיבית על המגרש, היא אפילו לא נגנזה בגלל מלחמה דבר די שכיח במחוזותינו בשנים האחרונות, היא נגנזה בגלל אגו ושיקול דעת מוטה. התכוננתי למשחק הזה במשך שבועיים, בקושי תפקדתי בשבועיים האלו, חשבתי רק על המשחק ועל התוצאה בסיום. עזבתי יום עבודה, אישה ושתי ילדות בבית ומיהרתי להגיע כבר בשעה 16:30 לאיצטדיון, המועדון והמשטרה הזהירו במהלך כל השבוע שיהיה בידוק קפדני, תורים ארוכים ובאופן כללי אירוע שיצריך מאיתנו הרבה סבלנות. כאזרחים טובים הגענו מוקדם והתמקמנו בסמילה, בר האוהדים של הפועל תל אביב שנמצא בסמוך לאיצטדיון. בהתחלה הכל עוד היה נראה רגיל, אומנם המראות של מאות ניידות המשטרה ואלפי כוחות השיטור היו יכולים לסמן את הלך הרוח אבל אנחנו בשלנו, לחוצים כרגיל מהמשחק וממתינים לפתיחת השערים. שתינו קצת, שרנו קצת, קיללנו קצת, ״שגרה״. בעודנו יושבים, שרים ושותים ללא שום התראה מוקדמת נכנס כוח משטרתי לתוך ההמון שישב באיזור הסמילה ופשוט התחיל לפוצץ את כל מי שנקרא לדרכו. אני הייתי שם, בכל דקה ודקה, ראיתי את החברים הטובים ביותר שלי נרמסים על ידי סוסים, מופלים אל הקרקע וממש כמו שק חבטות נחבטים על ידי שלושה שוטרי יס״מ, ואלו רק שניים מהחברים שבאו איתי, מהסרטונים ניתן לראות עוד עשרות רבות של אוהדים שנופלים לידיהם של שוטרים צמאי דם שהגיעו לעשות פוגרום באוהדי הפועל תל אביב. אני משתמש במילים קשות, ״פוגרום״ ו״צמאי דם״ אלה לא מילים שאומרות לתאר את מי שאמון על אכיפת החוק והסדר אבל לצערי המציאות בשטח מספרת אחרת. במידה והיה צורך להפעיל כוח כה משמעותי כנגד מי מהאוהדים, למה בסרטונים ובעדויות מהשטח מסופר כי שוטרים הרביצו לאוהד ושניה אחר כך פשוט עזבו אותו להתבוסס בדמו? מדוע לא עוצרים את הפורעים שהיה נדרש להפעיל עליהם כוח כה עצום? ואז הבלאגן נרגע, שחררו את הרסן על מי שהיה אפשר ואפשר להתקדם הלאה, אז מתקדמים, עומדים בתורים בכניסה, תורים שאפילו במעבר רפיח אין. גדרות שפרוסים למשך מטרים רבים עם אל בד שחור שיסמן לך שחביבי, אולי אתה בלב תל אביב אבל באנו לתת הופעה כמו באיו״שׁ ואתה עובר את מגנומטר ומגיע לסלקציה, מי להפשטה ומי לבידוק רגיל, פרמטר שרירותי שנקבע על פי תביעת עין של שוטרים בשטח. ואז זה מגיע, הרגע הגדול שכולנו ציפינו לו, הדרבי התל אביבי, ההתרגשות מתחילה, התפאורה מורמת והאווירה מתחשמלת, סדנדרט אירופי לכל דבר ועניין. שלושים אלף איש ואישה שעברו את מהלך היום בדיוק כפי שתיארתי לכם אותו, ממש עוד רגע מגיעה שריקת הפתיחה וכל קשת הרגשות תתנקז ל90 דקות טהורות של אהבה, שנאה, כעס, עצבות ואולי גם שמחה לאחד הצדדים. >>>

Azran

69,665 views • 11 months ago

סיפור שיפתיע אתכם ממש אבל יושבת לי בתור לרופא בוכה מכאבים כל האיפור מרוח לי על הפרצוף נראית כמו רקון עם תסמונת כלשהי. כי הבוקר שוב החריפו הכאבים ביד שלי שעברה ניתוח אחרי שברים קשים לפני שנה. שוב הפנו אותי בתור מזורז לאורתופד, שוב נתנו לי מרשם לאנטי דלקתי כי שוב חזרה לי הדלקת הכרונית שעושה לי כאבים של השטן בזמן שאני מחכה לבדיקות mri כדי לבדוק מה קורה עם הרצועה. בקיצור סיימתי, אז יושבת בתור לבית מרקחת בוכייה סובלת מכאבים באמת באמת נוראיים. מגיע איש טוב לב כמובן מלא בנתינה ואהבה, ושואל אותי למה בכיתי. עניתי לו ״כי כאב לי ממש-״ עוד לא סיימתי את המשפט והוא אמר לי ״לא את לא מבינה, שאלתי כי ראיתי שאת בוכה אז אמרתי שזה בטח כי את שמנה קצת״ הוא אמר בזמן שהדגים עם הידיים המחשה של הבטן הגדולה שלי והוסיף: ״אז אם את רוצה לרזות שתדעי…״ עצרתי אותו ואמרתי ״לא צריך זה בסדר תודה״ מי שמכיר אותי כבר יודע שזו לא הפעם הראשונה, לא השנייה, לא המאה וגם כנראה לא האחרונה שזרים מטיפים, ממליצים לי המלצות, מעירים או מתערבים. כמעט אף פעם אני לא מצליחה להיות ״לא נחמדה״ ולהציב גבול, במיוחד כשמדובר באדם מבוגר שאין לי כוח לחנך. אני צריכה לעבוד על זה ולהשתפר בהצבת גבולות ואני יודעת. אז למרות שסירבתי בעדינות הוא המשיך: ״תלכי לחוות התבלינים, לסכרת ולהרזיה את נוסעת ושלושה חודשים את יורדת 25 קילו״. הוא סיים לשפוך את שעל ליבו, סינן לעברי ״חבל חבל״, והמשיך ביום שלו. חחחחחחחחחחח כבר מזמןןןןןן שאני לא נפגעת מזרים הזויים כאלה ברחוב. סיפרתי לאמא שלי ונקרעתי מצחוק, כי זר פשוט לא יבין. זר לא יבין איך זה להתקיים במרחב הציבורי ולקבל המלצות רפואיות על בסיס יום יומי *כל פעם* שיוצאת מהבית - כי אני שמנה. זר באמת באמת לא יבין את הכמויות על כמויות של אנשים כאלה שמגיעים ומטיפים לי מבלי לדעת עליי כלום ושום דבר. והפעם זה היה כבר ממש קורע, כי הוא כפה את העצה המהממת שלו תוך כדי שאני בוכה וסובלת מכאבים ולמרות שאמרתי שאני לא מעוניינת. באמת אבל באמת נשגב מבינתי איך אדם מרשה לעצמו להתנהג ככה. באמת. עזבו את זה שאני אחרי אשפוז במחלקת הפרעות אכילה, מתמודדת נפש ומטופלת בין היתר גם אצל דיאטנית, עושה תהליך ועובדת על עצמי כדי לשמור על הבריאות הנפשית והפיזית שלי. באמת עזבו, זה בכלל לא משנה אפילו. גם אם הייתי רוצה את העצה הזו - הדרך שבה אנשים מרשים לעצמם להתנהל מול אדם זר נטו כי הוא שמן שבחר לצאת מהבית, זו חוצפה ברמה כבר ממש מגוחכת. וזה כמובן, עלול לעשות הרבה יותר נזק מאשר תועלת. ואני לא כותבת את זה ממקום פגיע חלילה. גם אין לי מסר חשוב פה, הרי אנשים כאלה ימשיכו להעיר לאחרים לא משנה מה יגידו להם - אני לא אצליח לחנך אותם וגם ויתרתי מזמן על לנסות. סתם משתפת כדי שמי שאולי לא מבין כמה זה נפוץ, יקרא את הפוסט שלי ויבין - אני לא יכולה לצאת מהבית בלי שזרים ניגשים אליי ככה. לא קורה מצב כזה שאני פשוט מתקיימת בעולם ואין למישהו משהו לומר. זהו, פרקתי יום טוב וניפגש בחוות התבלינים ❤️‍🩹 (התחלתי את הפוסט בלכתוב שתופתעו, הופתעתם? לא? אחלה גם אני לא) הספקתי סתם בשביל הקטע להקליט את החלק האחרון של השיחה, מתלבטת אם להתחיל אוסף של כאלה.

סיפור שיפתיע אתכם ממש אבל יושבת לי בתור לרופא בוכה מכאבים כל האיפור מרוח לי על הפרצוף נראית כמו רקון עם תסמונת כלשהי. כי הבוקר שוב החריפו הכאבים ביד שלי שעברה ניתוח אחרי שברים קשים לפני שנה. שוב הפנו אותי בתור מזורז לאורתופד, שוב נתנו לי מרשם לאנטי דלקתי כי שוב חזרה לי הדלקת הכרונית שעושה לי כאבים של השטן בזמן שאני מחכה לבדיקות mri כדי לבדוק מה קורה עם הרצועה. בקיצור סיימתי, אז יושבת בתור לבית מרקחת בוכייה סובלת מכאבים באמת באמת נוראיים. מגיע איש טוב לב כמובן מלא בנתינה ואהבה, ושואל אותי למה בכיתי. עניתי לו ״כי כאב לי ממש-״ עוד לא סיימתי את המשפט והוא אמר לי ״לא את לא מבינה, שאלתי כי ראיתי שאת בוכה אז אמרתי שזה בטח כי את שמנה קצת״ הוא אמר בזמן שהדגים עם הידיים המחשה של הבטן הגדולה שלי והוסיף: ״אז אם את רוצה לרזות שתדעי…״ עצרתי אותו ואמרתי ״לא צריך זה בסדר תודה״ מי שמכיר אותי כבר יודע שזו לא הפעם הראשונה, לא השנייה, לא המאה וגם כנראה לא האחרונה שזרים מטיפים, ממליצים לי המלצות, מעירים או מתערבים. כמעט אף פעם אני לא מצליחה להיות ״לא נחמדה״ ולהציב גבול, במיוחד כשמדובר באדם מבוגר שאין לי כוח לחנך. אני צריכה לעבוד על זה ולהשתפר בהצבת גבולות ואני יודעת. אז למרות שסירבתי בעדינות הוא המשיך: ״תלכי לחוות התבלינים, לסכרת ולהרזיה את נוסעת ושלושה חודשים את יורדת 25 קילו״. הוא סיים לשפוך את שעל ליבו, סינן לעברי ״חבל חבל״, והמשיך ביום שלו. חחחחחחחחחחח כבר מזמןןןןןן שאני לא נפגעת מזרים הזויים כאלה ברחוב. סיפרתי לאמא שלי ונקרעתי מצחוק, כי זר פשוט לא יבין. זר לא יבין איך זה להתקיים במרחב הציבורי ולקבל המלצות רפואיות על בסיס יום יומי כל פעם שיוצאת מהבית - כי אני שמנה. זר באמת באמת לא יבין את הכמויות על כמויות של אנשים כאלה שמגיעים ומטיפים לי מבלי לדעת עליי כלום ושום דבר. והפעם זה היה כבר ממש קורע, כי הוא כפה את העצה המהממת שלו תוך כדי שאני בוכה וסובלת מכאבים ולמרות שאמרתי שאני לא מעוניינת. באמת אבל באמת נשגב מבינתי איך אדם מרשה לעצמו להתנהג ככה. באמת. עזבו את זה שאני אחרי אשפוז במחלקת הפרעות אכילה, מתמודדת נפש ומטופלת בין היתר גם אצל דיאטנית, עושה תהליך ועובדת על עצמי כדי לשמור על הבריאות הנפשית והפיזית שלי. באמת עזבו, זה בכלל לא משנה אפילו. גם אם הייתי רוצה את העצה הזו - הדרך שבה אנשים מרשים לעצמם להתנהל מול אדם זר נטו כי הוא שמן שבחר לצאת מהבית, זו חוצפה ברמה כבר ממש מגוחכת. וזה כמובן, עלול לעשות הרבה יותר נזק מאשר תועלת. ואני לא כותבת את זה ממקום פגיע חלילה. גם אין לי מסר חשוב פה, הרי אנשים כאלה ימשיכו להעיר לאחרים לא משנה מה יגידו להם - אני לא אצליח לחנך אותם וגם ויתרתי מזמן על לנסות. סתם משתפת כדי שמי שאולי לא מבין כמה זה נפוץ, יקרא את הפוסט שלי ויבין - אני לא יכולה לצאת מהבית בלי שזרים ניגשים אליי ככה. לא קורה מצב כזה שאני פשוט מתקיימת בעולם ואין למישהו משהו לומר. זהו, פרקתי יום טוב וניפגש בחוות התבלינים ❤️‍🩹 (התחלתי את הפוסט בלכתוב שתופתעו, הופתעתם? לא? אחלה גם אני לא) הספקתי סתם בשביל הקטע להקליט את החלק האחרון של השיחה, מתלבטת אם להתחיל אוסף של כאלה.

Maya Lee

10,478 views • 6 months ago

קלוד ואני. גרסת המודל והסקרים. ממש עכשיו עולה באוויר האתר שלי: LittlePolls. כן נו… כמו LittleMoiz אבל לסקרים. הסבר פה בקצרה - באתר מתודולוגיה מלאה: לפני כמה חודשים החלטתי שאני מנסה לדרג את הסוקרים ע״פ תוצאות העבר. וכך היה. 460 סקרים שאספתי משנת 2019. מחולקים לפי מערכות בחירות. משם מודל ציונים לסוקרים. 60% דיוק מנדטים, 20% דיוק בגושים, 20% דיוק לרוב. ואז החלק הקשה: למדל את זה לסקרים בימנו. ואז החלק הקשה יותר - לבנות את המנוע ובעיקר להרים את האתר עצמו. התחלתי עם צ׳אט ג׳י פי טי, עברתי לא מזמן לגרוק בוט. משם לקחתי את כל הפרויקט לקלוד כפרה עליו - מצטיין הדיקן. האתר באוויר. המודל לא מתיימר לנחש את תוצאות הבחירות ולא לעשות תחזיות… זה כבר יש לא מעט. הוא רק מסדר את כל הסקרים ביחד ונותן מספר שלו. כמה הוא טוב? נדע עוד קצת פחות מחודשיים. היום אני כבר יודע שאם הוא היה קיים לקראת בחירות 2022 הוא היה מקבל את הציון הכי גבוה מכל הסוקרים - יש על זה דף שלם באתר. בקיצור תתרשמו. אשמח לביקורת - טובה, רעה, בונה… מה שבא לכם. אפשר פה בדיאם או באתר עצמו יש מקום לכתוב לי. תודה לאתר המדד שנעזרתי גם בו לא מעט ועושים עבודת קודש. חג שמח ושנה טובה. מקווה שתהנו.

קלוד ואני. גרסת המודל והסקרים. ממש עכשיו עולה באוויר האתר שלי: LittlePolls. כן נו… כמו LittleMoiz אבל לסקרים. הסבר פה בקצרה - באתר מתודולוגיה מלאה: לפני כמה חודשים החלטתי שאני מנסה לדרג את הסוקרים ע״פ תוצאות העבר. וכך היה. 460 סקרים שאספתי משנת 2019. מחולקים לפי מערכות בחירות. משם מודל ציונים לסוקרים. 60% דיוק מנדטים, 20% דיוק בגושים, 20% דיוק לרוב. ואז החלק הקשה: למדל את זה לסקרים בימנו. ואז החלק הקשה יותר - לבנות את המנוע ובעיקר להרים את האתר עצמו. התחלתי עם צ׳אט ג׳י פי טי, עברתי לא מזמן לגרוק בוט. משם לקחתי את כל הפרויקט לקלוד כפרה עליו - מצטיין הדיקן. האתר באוויר. המודל לא מתיימר לנחש את תוצאות הבחירות ולא לעשות תחזיות… זה כבר יש לא מעט. הוא רק מסדר את כל הסקרים ביחד ונותן מספר שלו. כמה הוא טוב? נדע עוד קצת פחות מחודשיים. היום אני כבר יודע שאם הוא היה קיים לקראת בחירות 2022 הוא היה מקבל את הציון הכי גבוה מכל הסוקרים - יש על זה דף שלם באתר. בקיצור תתרשמו. אשמח לביקורת - טובה, רעה, בונה… מה שבא לכם. אפשר פה בדיאם או באתר עצמו יש מקום לכתוב לי. תודה לאתר המדד שנעזרתי גם בו לא מעט ועושים עבודת קודש. חג שמח ושנה טובה. מקווה שתהנו.

מואיז הקטן ®

55,286 views • 23 days ago

כולכם יותר ממוזמנים לשמוע את שי גולדשטיין אומר לי שאני ״בשידור חי״ כשאני בעצם בשידור שהוקלט ושודר מאוחר יותר (משקרים כמו שהם נושמים, כבר אמרתי). עוד לפני זה הוא תוהה בקול אם את הספרים שלי אני כותבת בביקיני (אני לא, אבל אתם ממש מוזמנים לקנות אותם, לינק בביו) וגם תוהה אם כדאי לו להציע לי לשים על עצמי משהו לרגל הראיון. מקסים. עוד תשמעו אותי מנגבת איתו את הרצפה כשהוא חושף מה הוא באמת חושב: שאוטובוסים עם פרסומות שיש בהן פרצוף של נשים (אפילו מכוסות למשעי, כמו עינב בובליל) ולכן הן ״קצת פרובוקטיביות״ (בגלל פרצוף של נשים, כן?), לא צריכים לעבור בבני ברק, ושבכלליות נשים חילוניות צריכות למצוא מסלול אחר מרמת גן לפתח תקווה, כדי לא חלילה להעליב מישהו עם הקיום שלהן. בקיצור, שאנחנו צריכים להנדס את כל הקיום שלנו במרחב ואת כל מסלולי הווייז שלנו לפי מה שנוח לחרדים שלא נעים להם לראות פרצוף (פרצוף!!!!) של אישה על שלט כי ״לכבד״, ואם לא ״נכבד״ נחטוף תלישות תמונות שלנו ויריקות. הגיע הזמן לבחור באיזו מדינה אתם רוצים לחיות. לדעתי זו לא המדינה של גולדשטיין ושות׳. אני פה כדי להציע לכם אלטרנטיבה. קחו אותה.

כולכם יותר ממוזמנים לשמוע את שי גולדשטיין אומר לי שאני ״בשידור חי״ כשאני בעצם בשידור שהוקלט ושודר מאוחר יותר (משקרים כמו שהם נושמים, כבר אמרתי). עוד לפני זה הוא תוהה בקול אם את הספרים שלי אני כותבת בביקיני (אני לא, אבל אתם ממש מוזמנים לקנות אותם, לינק בביו) וגם תוהה אם כדאי לו להציע לי לשים על עצמי משהו לרגל הראיון. מקסים. עוד תשמעו אותי מנגבת איתו את הרצפה כשהוא חושף מה הוא באמת חושב: שאוטובוסים עם פרסומות שיש בהן פרצוף של נשים (אפילו מכוסות למשעי, כמו עינב בובליל) ולכן הן ״קצת פרובוקטיביות״ (בגלל פרצוף של נשים, כן?), לא צריכים לעבור בבני ברק, ושבכלליות נשים חילוניות צריכות למצוא מסלול אחר מרמת גן לפתח תקווה, כדי לא חלילה להעליב מישהו עם הקיום שלהן. בקיצור, שאנחנו צריכים להנדס את כל הקיום שלנו במרחב ואת כל מסלולי הווייז שלנו לפי מה שנוח לחרדים שלא נעים להם לראות פרצוף (פרצוף!!!!) של אישה על שלט כי ״לכבד״, ואם לא ״נכבד״ נחטוף תלישות תמונות שלנו ויריקות. הגיע הזמן לבחור באיזו מדינה אתם רוצים לחיות. לדעתי זו לא המדינה של גולדשטיין ושות׳. אני פה כדי להציע לכם אלטרנטיבה. קחו אותה.

מגי אוצרי

21,702 views • 4 months ago

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, זכינו אתמול וניצולת השואה הגב' מריאן מילר הגיעה אלינו למשרד האוצר לספר את הסיפור שלה. שוחחנו לאחר מכן בהתרגשות גדולה. סיפרתי למריאן שהיא מזכירה לי את סבתא שלי, סבתא ברוריה זכרונה לברכה, ששרדה את מאורעות השואה כילדה. סבתא, כל השנים לא דיברה על מה שהיה שם, לא סיפרה כלום, שתיקה מוחלטת על כל מה שהיה בגיהנום ההוא. בשנה האחרונה לחייה היא התחילה לספר, לא רק לספר, היא חיה הכל מחדש. המוטיב המרכזי שחזר בסיפורים שלה היה הרעב. סבתא דיברה שוב ושוב על הרעב. ילדה קטנה שבמשך כמה שנים פשוט רעבה כל הזמן כי אין אוכל. ביום ובלילה, בשעות העירנות ואפילו בשינה, בגטו ובצעדות המוות - רעב. ואני חושב לעצמי כבר הרבה זמן, מה היתה אומרת סבתא ברוריה אם אי שם כילדה רעבה במחנות היה בא אליה מישהו ואומר לה שבעוד קצת יותר משבעים שנה יהיה לה נכד שיכהן כשר אוצר במדינה יהודית עצמאית וריבונית בארץ ישראל שידאג שלא יהיה אף ילד רעב. המחשבה הזו מעוררת בי צמרמורת ונותנת לי השראה ומחויבות בתפקיד שלי בניווט כלכלת ישראל. זו הפריזמה שדרכה אני רואה את תפקידי. היה חשוב לי מאוד לומר למריאן תודה. תודה על כל מה שהם, דור המייסדים, עשו למען מדינת ישראל, תודה לה ולסבתא ברוריה ולכל הדור הזה על שיצאו משואה לתקומה גדולה שאנחנו זוכים להמשיך לקדם. גם היום, 80 שנה אחרי, אנחנו בונים את מדינת ישראל ואת תחיית האומה בארצה - יצאנו משואה גדולה ונמשיך יחד לתקומה שעוד צומחת ותמשיך בעזרת השם לצמוח.

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, זכינו אתמול וניצולת השואה הגב' מריאן מילר הגיעה אלינו למשרד האוצר לספר את הסיפור שלה. שוחחנו לאחר מכן בהתרגשות גדולה. סיפרתי למריאן שהיא מזכירה לי את סבתא שלי, סבתא ברוריה זכרונה לברכה, ששרדה את מאורעות השואה כילדה. סבתא, כל השנים לא דיברה על מה שהיה שם, לא סיפרה כלום, שתיקה מוחלטת על כל מה שהיה בגיהנום ההוא. בשנה האחרונה לחייה היא התחילה לספר, לא רק לספר, היא חיה הכל מחדש. המוטיב המרכזי שחזר בסיפורים שלה היה הרעב. סבתא דיברה שוב ושוב על הרעב. ילדה קטנה שבמשך כמה שנים פשוט רעבה כל הזמן כי אין אוכל. ביום ובלילה, בשעות העירנות ואפילו בשינה, בגטו ובצעדות המוות - רעב. ואני חושב לעצמי כבר הרבה זמן, מה היתה אומרת סבתא ברוריה אם אי שם כילדה רעבה במחנות היה בא אליה מישהו ואומר לה שבעוד קצת יותר משבעים שנה יהיה לה נכד שיכהן כשר אוצר במדינה יהודית עצמאית וריבונית בארץ ישראל שידאג שלא יהיה אף ילד רעב. המחשבה הזו מעוררת בי צמרמורת ונותנת לי השראה ומחויבות בתפקיד שלי בניווט כלכלת ישראל. זו הפריזמה שדרכה אני רואה את תפקידי. היה חשוב לי מאוד לומר למריאן תודה. תודה על כל מה שהם, דור המייסדים, עשו למען מדינת ישראל, תודה לה ולסבתא ברוריה ולכל הדור הזה על שיצאו משואה לתקומה גדולה שאנחנו זוכים להמשיך לקדם. גם היום, 80 שנה אחרי, אנחנו בונים את מדינת ישראל ואת תחיית האומה בארצה - יצאנו משואה גדולה ונמשיך יחד לתקומה שעוד צומחת ותמשיך בעזרת השם לצמוח.

בצלאל סמוטריץ'

24,335 views • 1 year ago

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

25,563 views • 9 months ago

מסתובב ברשת קטע עם האחים של שורד השבי, עמרי מירן המזוהים עם פורום תקווה שבו הם אומרים שואבא שלהם דני מירן שקראתי לו תמיד: הצ׳יף של מטה משפחות החטופים, נחטף ע״י המטה. כן, אני יודעת שדני בשבועות האחרונים כועס על המטה, אבל מה שהאחים של עמרי עושים עכשיו הוא בלתי נסלח. הייתי לצד דני בשנה הראשונה, אפשר להגיד הכל אבל אף אחד לא חטף את דני מירן שהיה עטוף כפי שהמדינה בראשות בנימין נתניהו לא דאגה לעטוף. לא רק עטוף, דאגו לו לכל מה שהיה צריך במקום שהמדינה לא הייתה. וגם נתנה לו במה לזעוק את זעקתו. ובמילים שלו ויש מספיק תיעודים שיעידו על כך. אבל זאת לא הנקודה. מה שחמור זה שרק לפני חמישה ימים פרסם מתי טוכפלד שבנימין נתניהו מתכנן מתקפה חריפה על מטה החטופים והאחים מירן הם כנראה חלק מהתוכנית ונראה שהם גררו את אבא שלהם למשפט שלמה. יפה שדני, אבא שלהם סלח להם על שבירכו בראיון לעודד בן עמי את לישי ואותו על היותם סוכנים של החמאס! לא פחות! אבל זה בעיקר מעיד עליו ולא עליהם. לחשוב שאח שלהם והאזרח עמרי מירן שב אחרי שנתיים בשבי וצריך עכשיו להתמודד עם הקרע המשפחתי הזה שצף ומונע רק מאינטרסים פוליטיים זה מחריד. ובטח לא עוזר לשיקום של עמרי. אני לא מתכוונת לתת לבנימין נתניהו להצליח במתקפה שלוחת הרסן שלו בצורה הצינית והאכזרית הזאת. ולגבי הסרטונים של החטופים ששודרו או חלקים מהם שודרו, ״המחיר״ של החטופים שנחטפו במשמרת של בנימין נתניהו לא היה נמוך יותר או יקר יותר אם הם היו משודרים או לא. הדרישות של חמאס היו ברורות מההתחלה. מדינת ישראל והעומד בראשה הפסידו ב 7 באוקטובר לארגון טרור שמומן על ידי בנימין נתניהו ועל הפסד משלמים. מדינת ישראל שילמה במחיר של חיי אזרחים, לוחמים וחטופים שחלקם נרצחו וחלקם נמקו שנתיים בשבי החמאס. והכי עצוב, חלקם שילמו בחייהם רק בגלל מלחמת ההישרדות של ממשלת הימין ימין משיחי עד שטראמפ שם לזה סוף. ועוד דבר, אילולא מטה החטופים, עמרי לא היה רואה את אבא שלו, את אשתו והבנות והיה חושב שמדינת ישראל הפקירה אותו למות. נפשית, וזה היה כנראה משרת את נתניהו והאחים. עמרי היה מגיע במצב גרוע. הרבה יותר גרוע. והוא הגיע במצב טוב. דני אמר את זה הערב. ודני גם אמר שהוא ממשיך עד שאחרון החטופים ישוב. ולא פחות חשוב, ערוץ 24 פרסם רק פרומו של הראיון שממנו ניתן להבין כאילו דני חושב כמו הבנים שלו. את מה שהשיב דני עוד לא שמענו. תחושה שגם הערוץ ומי שערכה את הראיון נווה דרומי, לוקחים חלק בתוכנית של בנימין נתניהו בהינדוס התודעה. כי הפרומו כבר רץ וההשפעה שלו ברורה. (גילוי נאות, הייתי חלק ממטה משפחות החטופים על בסיס יום יומי 24/7 חצי שנה ראשונה שלאחר ה 7 באוקטובר והמשכתי את המאבק לעסקה, הפסקת המלחמה והשבת החטופים בכל דרך שיכולתי.) הנה כמה דברים שהיה לדני מירן להגיד על החברים של האחים מירן, תומכי נתניהו, אלה שעשו לו אצבע משולשת וקראו לו בוגד רק בגלל היותו אבא של חטוף. אוהבים אותך דני מירן ושמחים שעמרי בבית עם לישי והבנות. זהו 💛🎗️

מסתובב ברשת קטע עם האחים של שורד השבי, עמרי מירן המזוהים עם פורום תקווה שבו הם אומרים שואבא שלהם דני מירן שקראתי לו תמיד: הצ׳יף של מטה משפחות החטופים, נחטף ע״י המטה. כן, אני יודעת שדני בשבועות האחרונים כועס על המטה, אבל מה שהאחים של עמרי עושים עכשיו הוא בלתי נסלח. הייתי לצד דני בשנה הראשונה, אפשר להגיד הכל אבל אף אחד לא חטף את דני מירן שהיה עטוף כפי שהמדינה בראשות בנימין נתניהו לא דאגה לעטוף. לא רק עטוף, דאגו לו לכל מה שהיה צריך במקום שהמדינה לא הייתה. וגם נתנה לו במה לזעוק את זעקתו. ובמילים שלו ויש מספיק תיעודים שיעידו על כך. אבל זאת לא הנקודה. מה שחמור זה שרק לפני חמישה ימים פרסם מתי טוכפלד שבנימין נתניהו מתכנן מתקפה חריפה על מטה החטופים והאחים מירן הם כנראה חלק מהתוכנית ונראה שהם גררו את אבא שלהם למשפט שלמה. יפה שדני, אבא שלהם סלח להם על שבירכו בראיון לעודד בן עמי את לישי ואותו על היותם סוכנים של החמאס! לא פחות! אבל זה בעיקר מעיד עליו ולא עליהם. לחשוב שאח שלהם והאזרח עמרי מירן שב אחרי שנתיים בשבי וצריך עכשיו להתמודד עם הקרע המשפחתי הזה שצף ומונע רק מאינטרסים פוליטיים זה מחריד. ובטח לא עוזר לשיקום של עמרי. אני לא מתכוונת לתת לבנימין נתניהו להצליח במתקפה שלוחת הרסן שלו בצורה הצינית והאכזרית הזאת. ולגבי הסרטונים של החטופים ששודרו או חלקים מהם שודרו, ״המחיר״ של החטופים שנחטפו במשמרת של בנימין נתניהו לא היה נמוך יותר או יקר יותר אם הם היו משודרים או לא. הדרישות של חמאס היו ברורות מההתחלה. מדינת ישראל והעומד בראשה הפסידו ב 7 באוקטובר לארגון טרור שמומן על ידי בנימין נתניהו ועל הפסד משלמים. מדינת ישראל שילמה במחיר של חיי אזרחים, לוחמים וחטופים שחלקם נרצחו וחלקם נמקו שנתיים בשבי החמאס. והכי עצוב, חלקם שילמו בחייהם רק בגלל מלחמת ההישרדות של ממשלת הימין ימין משיחי עד שטראמפ שם לזה סוף. ועוד דבר, אילולא מטה החטופים, עמרי לא היה רואה את אבא שלו, את אשתו והבנות והיה חושב שמדינת ישראל הפקירה אותו למות. נפשית, וזה היה כנראה משרת את נתניהו והאחים. עמרי היה מגיע במצב גרוע. הרבה יותר גרוע. והוא הגיע במצב טוב. דני אמר את זה הערב. ודני גם אמר שהוא ממשיך עד שאחרון החטופים ישוב. ולא פחות חשוב, ערוץ 24 פרסם רק פרומו של הראיון שממנו ניתן להבין כאילו דני חושב כמו הבנים שלו. את מה שהשיב דני עוד לא שמענו. תחושה שגם הערוץ ומי שערכה את הראיון נווה דרומי, לוקחים חלק בתוכנית של בנימין נתניהו בהינדוס התודעה. כי הפרומו כבר רץ וההשפעה שלו ברורה. (גילוי נאות, הייתי חלק ממטה משפחות החטופים על בסיס יום יומי 24/7 חצי שנה ראשונה שלאחר ה 7 באוקטובר והמשכתי את המאבק לעסקה, הפסקת המלחמה והשבת החטופים בכל דרך שיכולתי.) הנה כמה דברים שהיה לדני מירן להגיד על החברים של האחים מירן, תומכי נתניהו, אלה שעשו לו אצבע משולשת וקראו לו בוגד רק בגלל היותו אבא של חטוף. אוהבים אותך דני מירן ושמחים שעמרי בבית עם לישי והבנות. זהו 💛🎗️

🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱

38,283 views • 11 months ago

עדות גיורא איילנד: "במרץ 2023 הוא [ראש אמ"ן אהרון חליוה] אמר: הערכת המודיעין שנתתי בנובמבר [2022] לא רלוונטית; הסבירות למלחמה גבוהה יותר ממה שהערכנו אז; במאי או ביוני 2023, [ראש] אמ"ן הציג תמונה קודרת מאוד ביחס למה [ש]צפוי לנו בעתיד הקרוב; דיבר במושגים של בערך השנה הקרובה" ב-15 באוגוסט 2024, אלוף במילואים גיורא איילנד, לשעבר ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון בצה"ל, העיד בפני ועדת החקירה האזרחית לאסון השבעה באוקטובר 2023. להלן קטע מעדותו: גיורא איילנד: כל שנה, פחות או יותר בנובמבר–דצמבר, מתקיים איזשהו ריטואל, אולי פגישה, שנקראת הערכת המודיעין השנתית, שבה ראש אמ"ן [אגף המודיעין], ראש המוסד וראש השב"כ [שירות הביטחון הכללי] מציגים לפני הקבינט את הערכת המודיעין: מה יהיה בשנה הקרובה. זה לא פורום של קבלת החלטות ברובו; זה יותר פורום של באמת הערכת מודיעין. אמ"ן עם רח"ט מחקר [ראש חטיבת המחקר באמ"ן], וראש אמ"ן עם האנשים המובילים. וכפי שאמרתי, האירוע הזה בדרך כלל לא נגמר באיזשהן החלטות, וגם לא [זו] תכליתו. בניגוד לכל שנה אחרת, וזה אני אומר לזכותו של ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], תיכף אני אגיד דברים אחרים מאוד שונים, במרץ 2023 הוא [חליוה] אמר: רגע, הערכת המודיעין שנתתי בנובמבר [2022] לפני ארבעה חודשים, היא כבר לא מדויקת. היא כבר לא לגמרי רלוונטית. התקדרו פני השמיים. המציאות יותר חמורה. יש יותר סכנות ממה שהערכתי. ואם משתמשים במילה החמקמקה גם של "סבירות": הסבירות למלחמה גבוהה יותר ממה שהערכנו אותה בנובמבר. בעקבות האמירה הזאת שלו, מי שזוכר, היה אותו ליל גלנט המפורסם. הוא קרה כמעט ישירות אחרי כן [ליל 26–27 במרץ 2023, שבו פרצו מחאות המוניות ספונטניות אחרי הודעת נתניהו על כוונתו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט בעקבות קריאתו לעצור את הרפורמה המשפטית מטעמי ביטחון], כי אותה סקירה הוצגה לשר הביטחון, שבהחלט נבהל, או לפחות היה מודאג, וחשב שיש דברים שכדאי לעצור אותם — במיוחד בדימוי של ישראל כמדינה משוסעת [ו]חלשה, עם כל המלחמות על הרפורמה המשפטית. הוא פנה לראש הממשלה וביקש לעצור, כי [הוא] אומר: אויבינו מפרשים את הדברים בצורה רעה, ולכן יש לנו בעיות יותר חמורות, או יותר בטח אקוטיות, מאשר תהליכים כאלה או אחרים. פחות או יותר במאי או ביוני אותה שנה [2023], ראש אמ"ן כינס קבוצה של בערך שמונה או עשרה אנשים לשעבר, בעיקר ראשי אמ"ן לשעבר וראשי אגף מבצעים לשעבר. בין היתר היו שם אהוד ברק, גם [משה] בוגי יעלון, שהבנתי היה פה הבוקר, עמוס ידלין ואחרים, והיו שם ראשי אגף המבצעים לשעבר, ואני ביניהם. באמת אמ"ן הציג תמונה שבעיניי נראתה קודרת מאוד ביחס למה [ש]צפוי לנו בעתיד הקרוב. הוא לא דיבר במושגים קונקרטיים של שבועות וחודשים; דיבר במושגים של בערך השנה הקרובה. אני אישית די התחלחלתי ממה ששמעתי שם. ביקשתי מראש אמ"ן ללמוד את נושא המודיעין בצורה יותר יסודית. קיבלתי אישור, וביליתי יום שלם בכמה מחלקות באמ"ן כדי להעמיק את הידע הקונקרטי שלי על מה שקורה. והדאגה שלי הפכה להיות חמורה עוד יותר. בעקבות העניין הזה, ביולי [2023], פרסמתי פוסט בין חברים שהיה מאוד ויראלי ורץ להרבה מקומות. אני לא אקרא לכם את כולו, אבל אני אציין פה דברים שאני, בתור אדם ששמע דברים והבין אותם, יכול היה גם להציף אותם כלפי מעלה. אני אקרא בקצרה: "בחצי השנה האחרונה השתפר פלאים", אני מדבר על בערך שנה מהיום או שנה וחודשיים מהיום, יוני פחות או יותר, יוני - יולי 2023, "בחצי השנה האחרונה השתפר פלאים מעמדה של איראן בעולם. ארבע סיבות לכך: [אחת], רוסיה צריכה אותה; [שתיים], סין מחזרת אחריה; שלוש, הניסיון האמריקאי לבודד אותה נכשל; ארבע, סעודיה החליטה להתרפס בפני איראן במקום להתעמת איתה. "מעודדת ממציאות זו, הגיעה איראן למסקנה שאם תצליח ללכד בין הזירות — ישראל תקרוס. המשמעות היא ליזום מערכה [צבאית] שבה יפעלו בתיאום חיזבאללה, מיליציות שיעיות מסוריה ומעיראק, חמאס מעזה, תקיפה ישירה מאיראן, תקיפה מתימן, [ו]טרור מאיו"ש [אזור יהודה ושומרון]. וכל אלה יביאו בעצם לאי-יכולת של ישראל להתמודד. "מה שעוד השתנה מבחינת איראן לטובה הוא הגידול המשמעותי של הנשק המדויק שבידי חיזבאללה, המיליציות השיעיות ואיראן עצמה. כל אלה יצליחו, להערכת איראן, להקריס את התשתיות של ישראל. "בנוסף", ואני מדלג, "מבינים האיראנים", אני מקצר פה, "שישראל נמצאת במגמה של חולשה, ולכן ההזדמנות הזאת יכולה להיות בטווח של השנה הקרובה. ואני מסיים: "אם לא תימצא דרך לשינוי של 180 מעלות במגמה הקיימת, ישראל תיקלע לסכנה קיומית. אני לא מתייחס כאן להיבטים נוספים — כלכליים, מורליים ואחרים. אם נשקלל גם את זה, התמונה תהיה חמורה עוד יותר". זו ההבנה שלי. שאלה: איפה זה התפרסם? איפה פרסמת את זה? אמרת [ששלחת] פוסט בין חברים. גיורא איילנד: רגע, לא. זה הפך להיות מאוד מאוד ויראלי בהרבה מאוד קבוצות. אני כתבתי גם מאמר ב[עיתון] ידיעות [אחרונות], או שני מאמרים, ב[עיתון] ידיעות [אחרונות], אבל אני רוצה להגיע לנקודה היותר חשובה. בערך באוגוסט לפני שנה [2023], בעקבות ההבנה הזאת שלי — ופה אני מספר בפעם הראשונה לפרוטוקול, ביקשתי להיפגש עם ראש הממשלה [בנימין נתניהו] באופן אישי. שאלה: מתי? גיורא איילנד: באוגוסט לפני שנה [2023]. הוא [נתניהו] נענה לי יחסית מהר. נפגשתי איתו. הצגתי לו מצד אחד את דאגותיי כפי שאני מבין אותן, ואמרתי לו שלא רק בסעיף כללי: אני חושב שחייבים למצוא פתרון למשבר הפוליטי או לשסע שהולך וגדל. שמתי דגש גדול מאוד על מה שקורה בתוך צה"ל [הודעה של אלפי קצינים וחיילים במילואים על הפסקת התנדבותם לשירות מילואים - "סרבנות"], בדגש על חיל האוויר ואי התנדבות של טייסים [לשירות מילואים], וגם מה זה עושה — ובעיקר איך הדברים נראים מבחוץ. והצעתי לו [לנתניהו] גם אולי איזשהו מתווה, שבכוונה אני אומר שיש בו מרכיבים פוליטיים ומשפטיים, שיכולים אולי לגשר על הפער בין הצד שלו לבין, נגיד, האופוזיציה, ושיוכלו להרגיע לפחות או להחזיר את, הייתי אומר, אחדות השורות אצלנו. שאלה: גיורא, רק שאלה. התמונה שאתה רואה אז היא תמונה שנובעת מההיבט החיזוק האיראני לנוכח הסיטואציה הגלובלית וכולי וכולי, מה נקודת המהות, החיזוק האיראני או הנפילה פה, או החולשה הישראלית, או שניהם ביחד? או שילוב ביניהם. גיורא איילנד: שניהם ביחד. תנועת מספריים: העוצמה האיראנית ושלוחיה, והמוכנות — כולל המבצעית — של השלוחים שלה, שהלכה והתחזקה מצד אחד; והירידה גם ביכולות שלנו וגם בדימוי שלנו [מצד שני]. וכשאני מדבר על הדימוי, לא פרטתי פה את הכל, כולל היחסים המאוד מתוחים שהיו אז עם ארצות הברית, שציינתי אותם בתור נקודה שגם היא מייצרת חלק, או מקרינה חולשה ישראלית. שאלה: אבל אני רק טיפה מפריע. מה שאתה כתבת, ועל בסיס זה גם נפגשת עם ראש הממשלה, זה ביטוי של מה ששמעת מראש אמ"ן? גיורא איילנד: כן. אני מה ששמעתי לאו דווקא רק מראש אמ"ן, מה ששמעתי במסגרת הדיונים שקיימתי או שהייתי [בהם], כולל בגורמים, נגיד, ברמות של ראשי מחלקות, ראשי ענפים באמ"ן, והבנתי את בעצם הבשלות האיראנית: המוכנות שלהם ללכד בין הזירות ולעשות את אותו המהלך הזה, שמבחינתם, בעצם החזון שהיה לפני עשר שנים אולי תיאורטי, בראייתם הוא פחות או יותר כבר מוכן. ומול החולשה הישראלית — גם איזשהו רצון לקדם את הדברים, כי אם ישראל בחולשתה, בוא אולי אנחנו האיראנים נקדים. ואני מודה: אני הייתי מאוד מאוד מודאג מהדברים האלה. לא היה לי מקורות מידע אחרים. שורה תחתונה. הפגישה שלי עם ראש הממשלה, כפי שאפשר להבין, לא השיגה שום תוצאות של ממש. אני חייב להגיד שהצגתי לו את הצד הפוליטי של מה שאני מציע. הוא כן שאל אותי: האם לפי דעתי הצד השני — [חברי הכנסת] בני גנץ, גדי איזנקוט וכולי — יתמכו. אמרתי: אני מוכן לנסות. פגשתי את גדי איזנקוט יום או יומיים אחר כך. הבנתי שבערך 70% הייתה בו נכונות ללכת לקראת [הצעת הפשרה] באותם מתווים. ראש הממשלה גם ביקש ממני שאני אעביר לו בכתב את אותם הדברים שאמרתי. העברתי לו בכתב. את זה אני לא מציג את זה פה בפניכם, אבל יש לי את המכתב הרשמי שנתתי לו. אבל עם הדבר הזה לא קרה שום דבר. אני אומר את הנקודה הזאת שהיא היחידה שאתייחס [בה] לצד המדיני. רוב יתר הדברים שאדבר עליהם הם על הצבא עצמו, משום שניתן היה להבין ביולי–אוגוסט 2023 שאנחנו לא כתמול שלשום. נכון שגם אני חשבתי, כמו רבים אחרים, שאם תיפתח הרעה, היא תיפתח קודם כול מחיזבאללה [מלבנון] ולא [על ידי חמאס] מעזה. אבל בהחלט ראינו את התמונה המלאה, וגם ציינתי את זה במפורש: חמאס הוא חלק מהכוחות שאמורים אולי להסתער על ישראל כחלק מאיזושהי תוכנית כוללת איראנית, ושאני חשבתי שיש בה סכנה קיומית. והתייחסתי למושג הזה כבר אז, באוגוסט 2023. סימוכין:

עדות גיורא איילנד: "במרץ 2023 הוא [ראש אמ"ן אהרון חליוה] אמר: הערכת המודיעין שנתתי בנובמבר [2022] לא רלוונטית; הסבירות למלחמה גבוהה יותר ממה שהערכנו אז; במאי או ביוני 2023, [ראש] אמ"ן הציג תמונה קודרת מאוד ביחס למה [ש]צפוי לנו בעתיד הקרוב; דיבר במושגים של בערך השנה הקרובה" ב-15 באוגוסט 2024, אלוף במילואים גיורא איילנד, לשעבר ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון בצה"ל, העיד בפני ועדת החקירה האזרחית לאסון השבעה באוקטובר 2023. להלן קטע מעדותו: גיורא איילנד: כל שנה, פחות או יותר בנובמבר–דצמבר, מתקיים איזשהו ריטואל, אולי פגישה, שנקראת הערכת המודיעין השנתית, שבה ראש אמ"ן [אגף המודיעין], ראש המוסד וראש השב"כ [שירות הביטחון הכללי] מציגים לפני הקבינט את הערכת המודיעין: מה יהיה בשנה הקרובה. זה לא פורום של קבלת החלטות ברובו; זה יותר פורום של באמת הערכת מודיעין. אמ"ן עם רח"ט מחקר [ראש חטיבת המחקר באמ"ן], וראש אמ"ן עם האנשים המובילים. וכפי שאמרתי, האירוע הזה בדרך כלל לא נגמר באיזשהן החלטות, וגם לא [זו] תכליתו. בניגוד לכל שנה אחרת, וזה אני אומר לזכותו של ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], תיכף אני אגיד דברים אחרים מאוד שונים, במרץ 2023 הוא [חליוה] אמר: רגע, הערכת המודיעין שנתתי בנובמבר [2022] לפני ארבעה חודשים, היא כבר לא מדויקת. היא כבר לא לגמרי רלוונטית. התקדרו פני השמיים. המציאות יותר חמורה. יש יותר סכנות ממה שהערכתי. ואם משתמשים במילה החמקמקה גם של "סבירות": הסבירות למלחמה גבוהה יותר ממה שהערכנו אותה בנובמבר. בעקבות האמירה הזאת שלו, מי שזוכר, היה אותו ליל גלנט המפורסם. הוא קרה כמעט ישירות אחרי כן [ליל 26–27 במרץ 2023, שבו פרצו מחאות המוניות ספונטניות אחרי הודעת נתניהו על כוונתו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט בעקבות קריאתו לעצור את הרפורמה המשפטית מטעמי ביטחון], כי אותה סקירה הוצגה לשר הביטחון, שבהחלט נבהל, או לפחות היה מודאג, וחשב שיש דברים שכדאי לעצור אותם — במיוחד בדימוי של ישראל כמדינה משוסעת [ו]חלשה, עם כל המלחמות על הרפורמה המשפטית. הוא פנה לראש הממשלה וביקש לעצור, כי [הוא] אומר: אויבינו מפרשים את הדברים בצורה רעה, ולכן יש לנו בעיות יותר חמורות, או יותר בטח אקוטיות, מאשר תהליכים כאלה או אחרים. פחות או יותר במאי או ביוני אותה שנה [2023], ראש אמ"ן כינס קבוצה של בערך שמונה או עשרה אנשים לשעבר, בעיקר ראשי אמ"ן לשעבר וראשי אגף מבצעים לשעבר. בין היתר היו שם אהוד ברק, גם [משה] בוגי יעלון, שהבנתי היה פה הבוקר, עמוס ידלין ואחרים, והיו שם ראשי אגף המבצעים לשעבר, ואני ביניהם. באמת אמ"ן הציג תמונה שבעיניי נראתה קודרת מאוד ביחס למה [ש]צפוי לנו בעתיד הקרוב. הוא לא דיבר במושגים קונקרטיים של שבועות וחודשים; דיבר במושגים של בערך השנה הקרובה. אני אישית די התחלחלתי ממה ששמעתי שם. ביקשתי מראש אמ"ן ללמוד את נושא המודיעין בצורה יותר יסודית. קיבלתי אישור, וביליתי יום שלם בכמה מחלקות באמ"ן כדי להעמיק את הידע הקונקרטי שלי על מה שקורה. והדאגה שלי הפכה להיות חמורה עוד יותר. בעקבות העניין הזה, ביולי [2023], פרסמתי פוסט בין חברים שהיה מאוד ויראלי ורץ להרבה מקומות. אני לא אקרא לכם את כולו, אבל אני אציין פה דברים שאני, בתור אדם ששמע דברים והבין אותם, יכול היה גם להציף אותם כלפי מעלה. אני אקרא בקצרה: "בחצי השנה האחרונה השתפר פלאים", אני מדבר על בערך שנה מהיום או שנה וחודשיים מהיום, יוני פחות או יותר, יוני - יולי 2023, "בחצי השנה האחרונה השתפר פלאים מעמדה של איראן בעולם. ארבע סיבות לכך: [אחת], רוסיה צריכה אותה; [שתיים], סין מחזרת אחריה; שלוש, הניסיון האמריקאי לבודד אותה נכשל; ארבע, סעודיה החליטה להתרפס בפני איראן במקום להתעמת איתה. "מעודדת ממציאות זו, הגיעה איראן למסקנה שאם תצליח ללכד בין הזירות — ישראל תקרוס. המשמעות היא ליזום מערכה [צבאית] שבה יפעלו בתיאום חיזבאללה, מיליציות שיעיות מסוריה ומעיראק, חמאס מעזה, תקיפה ישירה מאיראן, תקיפה מתימן, [ו]טרור מאיו"ש [אזור יהודה ושומרון]. וכל אלה יביאו בעצם לאי-יכולת של ישראל להתמודד. "מה שעוד השתנה מבחינת איראן לטובה הוא הגידול המשמעותי של הנשק המדויק שבידי חיזבאללה, המיליציות השיעיות ואיראן עצמה. כל אלה יצליחו, להערכת איראן, להקריס את התשתיות של ישראל. "בנוסף", ואני מדלג, "מבינים האיראנים", אני מקצר פה, "שישראל נמצאת במגמה של חולשה, ולכן ההזדמנות הזאת יכולה להיות בטווח של השנה הקרובה. ואני מסיים: "אם לא תימצא דרך לשינוי של 180 מעלות במגמה הקיימת, ישראל תיקלע לסכנה קיומית. אני לא מתייחס כאן להיבטים נוספים — כלכליים, מורליים ואחרים. אם נשקלל גם את זה, התמונה תהיה חמורה עוד יותר". זו ההבנה שלי. שאלה: איפה זה התפרסם? איפה פרסמת את זה? אמרת [ששלחת] פוסט בין חברים. גיורא איילנד: רגע, לא. זה הפך להיות מאוד מאוד ויראלי בהרבה מאוד קבוצות. אני כתבתי גם מאמר ב[עיתון] ידיעות [אחרונות], או שני מאמרים, ב[עיתון] ידיעות [אחרונות], אבל אני רוצה להגיע לנקודה היותר חשובה. בערך באוגוסט לפני שנה [2023], בעקבות ההבנה הזאת שלי — ופה אני מספר בפעם הראשונה לפרוטוקול, ביקשתי להיפגש עם ראש הממשלה [בנימין נתניהו] באופן אישי. שאלה: מתי? גיורא איילנד: באוגוסט לפני שנה [2023]. הוא [נתניהו] נענה לי יחסית מהר. נפגשתי איתו. הצגתי לו מצד אחד את דאגותיי כפי שאני מבין אותן, ואמרתי לו שלא רק בסעיף כללי: אני חושב שחייבים למצוא פתרון למשבר הפוליטי או לשסע שהולך וגדל. שמתי דגש גדול מאוד על מה שקורה בתוך צה"ל [הודעה של אלפי קצינים וחיילים במילואים על הפסקת התנדבותם לשירות מילואים - "סרבנות"], בדגש על חיל האוויר ואי התנדבות של טייסים [לשירות מילואים], וגם מה זה עושה — ובעיקר איך הדברים נראים מבחוץ. והצעתי לו [לנתניהו] גם אולי איזשהו מתווה, שבכוונה אני אומר שיש בו מרכיבים פוליטיים ומשפטיים, שיכולים אולי לגשר על הפער בין הצד שלו לבין, נגיד, האופוזיציה, ושיוכלו להרגיע לפחות או להחזיר את, הייתי אומר, אחדות השורות אצלנו. שאלה: גיורא, רק שאלה. התמונה שאתה רואה אז היא תמונה שנובעת מההיבט החיזוק האיראני לנוכח הסיטואציה הגלובלית וכולי וכולי, מה נקודת המהות, החיזוק האיראני או הנפילה פה, או החולשה הישראלית, או שניהם ביחד? או שילוב ביניהם. גיורא איילנד: שניהם ביחד. תנועת מספריים: העוצמה האיראנית ושלוחיה, והמוכנות — כולל המבצעית — של השלוחים שלה, שהלכה והתחזקה מצד אחד; והירידה גם ביכולות שלנו וגם בדימוי שלנו [מצד שני]. וכשאני מדבר על הדימוי, לא פרטתי פה את הכל, כולל היחסים המאוד מתוחים שהיו אז עם ארצות הברית, שציינתי אותם בתור נקודה שגם היא מייצרת חלק, או מקרינה חולשה ישראלית. שאלה: אבל אני רק טיפה מפריע. מה שאתה כתבת, ועל בסיס זה גם נפגשת עם ראש הממשלה, זה ביטוי של מה ששמעת מראש אמ"ן? גיורא איילנד: כן. אני מה ששמעתי לאו דווקא רק מראש אמ"ן, מה ששמעתי במסגרת הדיונים שקיימתי או שהייתי [בהם], כולל בגורמים, נגיד, ברמות של ראשי מחלקות, ראשי ענפים באמ"ן, והבנתי את בעצם הבשלות האיראנית: המוכנות שלהם ללכד בין הזירות ולעשות את אותו המהלך הזה, שמבחינתם, בעצם החזון שהיה לפני עשר שנים אולי תיאורטי, בראייתם הוא פחות או יותר כבר מוכן. ומול החולשה הישראלית — גם איזשהו רצון לקדם את הדברים, כי אם ישראל בחולשתה, בוא אולי אנחנו האיראנים נקדים. ואני מודה: אני הייתי מאוד מאוד מודאג מהדברים האלה. לא היה לי מקורות מידע אחרים. שורה תחתונה. הפגישה שלי עם ראש הממשלה, כפי שאפשר להבין, לא השיגה שום תוצאות של ממש. אני חייב להגיד שהצגתי לו את הצד הפוליטי של מה שאני מציע. הוא כן שאל אותי: האם לפי דעתי הצד השני — [חברי הכנסת] בני גנץ, גדי איזנקוט וכולי — יתמכו. אמרתי: אני מוכן לנסות. פגשתי את גדי איזנקוט יום או יומיים אחר כך. הבנתי שבערך 70% הייתה בו נכונות ללכת לקראת [הצעת הפשרה] באותם מתווים. ראש הממשלה גם ביקש ממני שאני אעביר לו בכתב את אותם הדברים שאמרתי. העברתי לו בכתב. את זה אני לא מציג את זה פה בפניכם, אבל יש לי את המכתב הרשמי שנתתי לו. אבל עם הדבר הזה לא קרה שום דבר. אני אומר את הנקודה הזאת שהיא היחידה שאתייחס [בה] לצד המדיני. רוב יתר הדברים שאדבר עליהם הם על הצבא עצמו, משום שניתן היה להבין ביולי–אוגוסט 2023 שאנחנו לא כתמול שלשום. נכון שגם אני חשבתי, כמו רבים אחרים, שאם תיפתח הרעה, היא תיפתח קודם כול מחיזבאללה [מלבנון] ולא [על ידי חמאס] מעזה. אבל בהחלט ראינו את התמונה המלאה, וגם ציינתי את זה במפורש: חמאס הוא חלק מהכוחות שאמורים אולי להסתער על ישראל כחלק מאיזושהי תוכנית כוללת איראנית, ושאני חשבתי שיש בה סכנה קיומית. והתייחסתי למושג הזה כבר אז, באוגוסט 2023. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

21,481 views • 12 days ago

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

24,371 views • 1 year ago

שלחו לי שינון מגל, השופר הראשי לישראל, פצח במונולוג נוקב על כך שבתאגיד בחרו בי להגיש את תוכנית התחקירים המצוינת ״זמן אמת״. ובכן כמה הערות. ראשית, גם לי אין שום דבר אישי נגד ינון מגל, אני פשוט בז לתפקיד השופר שלקח על עצמו. שנית, מעולם לא הייתי ״שמאל קיצוני״, גם לא שמאל ומעולם לא בחרתי במפלגת שמאל. ממש להיפך, אני מתנגד לנתניהו משום שאני כבר שנים מבין וכותב שהמדיניות הביטחונית שלו בעיני היא פחדנית, רופסת, חסרת יוזמה, יצירתיות ותעוזה ומובילה רק לכשלונות. אולמרט הפציץ כור גרעיני ונתניהו סייע לממן את חמאס. ב-2014 לא האמנתי איך תושבי הדרום יכולים לחיות תחת טילים, בשומר חומות כשהוא איבד ריבונות על הערים המעורבות כתבתי שהוא צריך ללכת לפני שכל המדינה תתמוטט ולצערי זה מה שקרה. ולבסוף, וזה הכי חשוב, מגל לא מבין בשום צורה את תפקיד התקשורת בדמוקרטיה. זה לא משנה אם יש מגיש שהוא בעד נתניהו או נגדו. הדעה האישית כלפי ראש הממשלה ממש לא רלוונטית, ולא לפיה צריך להיגזר התפקיד בתקשורת אלא בגלל העבודה העיתונאית. ומה שחשוב זה להתייחס למדיניות של הפוליטיקאי ולא להסתדר מאחוריו כמו חייל נאמן לא משנה כיצד הוא פועל. לא הייתה לי שום בעיה לתמוך במדיניות החיסונים של נתניהו בתקופת הקורונה כי אני תומך במדע, ואין לי היום שום בעיה להגיד שמדובר בראש הממשלה הכושל, החלש והגרוע ביותר מקום המדינה במישור הביטחוני שהיה צריך להתפטר בשמונה באוקטובר . מאז הקורונה אגב, נתניה הפך את הליכוד למפלגה של מטורללי פייק ניוז ואפילו מינה לתפקידי מפתח בקואליציה אנשים שמפיצים מניפסטים של מתנגדי חיסונים. ינון מגל הוא לא שמאל קיצוני, או ימין קיצוני, הוא פשוט שופר שמפמפם דפי מסרים ושתומך בראש ממשלה חלש ורופס שמדיניותו הובילה לאסון הקשה ביותר לעם היהודה מאז השואה ולמרות שכל שבוע אנחנו רואים הוכחות לרפיסותו, שקרנותו ולכשלונותיו מגל פשוט מתכחש למציאות. נ.ב. זמרי, שהבנתי שעיסוקו המרכזי היה בעבר הומור, היה אולי צריך להתעמק קצת יותר בציוץ על הגיאולוג ולהבין שמדובר בזווית של איש מקצוע שרצה להתבדח דרך תחום התמחותו על קצין משטרה שבעצמו נכנס לרזולוציות מופרכות ואבסורדיות בשידור חי. בקיצור, נתראה בכאן 11, ״זמן אמת״, תשע בערב.

שלחו לי שינון מגל, השופר הראשי לישראל, פצח במונולוג נוקב על כך שבתאגיד בחרו בי להגיש את תוכנית התחקירים המצוינת ״זמן אמת״. ובכן כמה הערות. ראשית, גם לי אין שום דבר אישי נגד ינון מגל, אני פשוט בז לתפקיד השופר שלקח על עצמו. שנית, מעולם לא הייתי ״שמאל קיצוני״, גם לא שמאל ומעולם לא בחרתי במפלגת שמאל. ממש להיפך, אני מתנגד לנתניהו משום שאני כבר שנים מבין וכותב שהמדיניות הביטחונית שלו בעיני היא פחדנית, רופסת, חסרת יוזמה, יצירתיות ותעוזה ומובילה רק לכשלונות. אולמרט הפציץ כור גרעיני ונתניהו סייע לממן את חמאס. ב-2014 לא האמנתי איך תושבי הדרום יכולים לחיות תחת טילים, בשומר חומות כשהוא איבד ריבונות על הערים המעורבות כתבתי שהוא צריך ללכת לפני שכל המדינה תתמוטט ולצערי זה מה שקרה. ולבסוף, וזה הכי חשוב, מגל לא מבין בשום צורה את תפקיד התקשורת בדמוקרטיה. זה לא משנה אם יש מגיש שהוא בעד נתניהו או נגדו. הדעה האישית כלפי ראש הממשלה ממש לא רלוונטית, ולא לפיה צריך להיגזר התפקיד בתקשורת אלא בגלל העבודה העיתונאית. ומה שחשוב זה להתייחס למדיניות של הפוליטיקאי ולא להסתדר מאחוריו כמו חייל נאמן לא משנה כיצד הוא פועל. לא הייתה לי שום בעיה לתמוך במדיניות החיסונים של נתניהו בתקופת הקורונה כי אני תומך במדע, ואין לי היום שום בעיה להגיד שמדובר בראש הממשלה הכושל, החלש והגרוע ביותר מקום המדינה במישור הביטחוני שהיה צריך להתפטר בשמונה באוקטובר . מאז הקורונה אגב, נתניה הפך את הליכוד למפלגה של מטורללי פייק ניוז ואפילו מינה לתפקידי מפתח בקואליציה אנשים שמפיצים מניפסטים של מתנגדי חיסונים. ינון מגל הוא לא שמאל קיצוני, או ימין קיצוני, הוא פשוט שופר שמפמפם דפי מסרים ושתומך בראש ממשלה חלש ורופס שמדיניותו הובילה לאסון הקשה ביותר לעם היהודה מאז השואה ולמרות שכל שבוע אנחנו רואים הוכחות לרפיסותו, שקרנותו ולכשלונותיו מגל פשוט מתכחש למציאות. נ.ב. זמרי, שהבנתי שעיסוקו המרכזי היה בעבר הומור, היה אולי צריך להתעמק קצת יותר בציוץ על הגיאולוג ולהבין שמדובר בזווית של איש מקצוע שרצה להתבדח דרך תחום התמחותו על קצין משטרה שבעצמו נכנס לרזולוציות מופרכות ואבסורדיות בשידור חי. בקיצור, נתראה בכאן 11, ״זמן אמת״, תשע בערב.

בר שם-אור Bar Shem-Ur

88,098 views • 2 years ago

תגיד ינון, יש לך את זה גם בווליום רגיל? סתם שיחה. אפילו ויכוח. אפילו ויכוח חריף. או שחייבים תמיד לפתוח במילים הכי ברוטליות שהמקלדת מסוגלת להפיק ואז להאיץ מאפס למאה בטורבו עלבונות? ותמיד- שיאים נשברים כל רגע: ״ההדלפה הכי פסיכית״ ״גדול החוצפה והשרלטנות״ ״מעולם לא נתקלתי בכזה שילוב״ אין בכלל דרגות ביניים? קצת עובדות, קצת הקשר, לפני שמקללים? שלשום אמרת שאני ״חבורת מטורללים״. אתמול בבוקר הייתי ״בדיחה שאינה מודעת לעצמה״. בצהריים כבר ״שילוב של חוסר מודעות ועזות מצח״. ובלילה ״טובל בתוך עולם של שקר״. פחות מתחבר לסגנון, אז אתייחס רק לשני דברים. אחד שאמרת, ואחד חשוב יותר, שלא אמרת. נתחיל בביפרים. הטענה לאיזשהו קשר בין מה שכתבתי לפני מבצע הביפרים לבין מבצע הביפרים היא שקר גמור, שהומצא בניסיון נואש לחלץ את פלדשטיין, ניסיון שקרי להקביל את מסירת המסמכים הסודיים ל"בילד" לפרסומים של אחרים. כשפלדשטיין התהפך על נתניהו והחברות עמו נגמרה, מישהו כנראה החליט שחבל לזרוק קמפיין שקרים כל כך מושקע לפח, והמשיך איתי. את נתניהו, אמסלם, מיקי זוהר ושיקלי, ערלי ומוגי-הלב, שהפיצו את השקר הזה, לצערי אי אפשר לתבוע בגלל חסינות. אחרים שהפיצו את השקר הזה נתבעו או שנשלחו להם מכתבי אזהרה. עם חלקם זה נגמר בלי משפט, עם השאר כנראה שלא. עכשיו לטענה עצמה, כי חשוב להבין עד כמה היא מופרכת. אם אני מבין נכון הסיפור שאתם מנסים למכור הולך בערך ככה: • מישהו, אתם בטוחים שהוא בפיקוד צה"ל, העביר לי מידע סופר סודי לפיו מבצע הביפרים עומד לצאת לפועל בטרם לחצו על הכפתור האדום. • כינית את האירוע בשם ״הדלפה פסיכית". עד כדי כך. • בעקבות ההדלפה, כך אתם סבורים, פרסמתי את הכתבה ובה המשפט ״צעדים פזיזים שמתכננת ממשלת ישראל בצפון״. • מהמשפט על הצעדים הפזיזים, החזבאללה היה עלול בסבירות גבוהה מאוד ללמוד כי הביפרים הם מלכודת מוות. הקשר בין המשפט על הפזיזים והביפרים כל כך ברור שאפילו מחבל בן יומו בחיזבאללה היה אמור להבין ממנו שמילכדנו לו את האיתורית. • מטרת "משפט הפזיזים" הייתה לסכל את המבצע, וזאת כדי לפגוע בנתניהו. איך אני עד כאן? הבנתי פחות או יותר? לומר את המובן מאליו: בכל ורסיה- אלו שקרים גמורים ומוחלטים. לא ידעתי על מבצע הביפרים לפני שהתרחש ולכן גם לא יכולתי לנסות ולסכל אותו. כל מה שפורסם עבר צנזורה ובגלל פניות יזומות שנעשו בניסיון לפגוע בנו, הנושא נבדק גם על ידי גורמי החקירה בצה״ל וגם על ידי בית המשפט העליון. כולם הגיעו לאותה מסקנה- אין אירוע. העלילה הזו היא לא רק שקרית וזדונית, אלא גם צבועה באופן קיצוני. אם ״צעדים פזיזים״ בערב שלפני מבצע הביפרים מעורר חשש אמיתי מה יגיד האויב כשישמע שמדברים בדיוק באותה שעה על ״פעולה עצימה״"? ואחר כך אומרים ש״ישראל תפעל בלבנון בפעולה עצימה״. זה לא עלול להעלות חשד? ואם זה מעורר חשש לחשד, אז מה עם טקסט כזה: "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע". מהן פעולות עצימות שמיועדות לרכך את הקרקע ישאל את עצמו קצין המודיעין של חיזבאללה או איראן. ומה לגבי כותרת כמו ״קמפיין נרחב של הפצצות אוויריות או תמרון קרקעי״ או פרשן שיגיד ״זה הולך לקראת מערכה בצפון״ ופרשן אחר- ״האפשרות היחידה להשבת תושבי הצפון היא פעולה צבאית״ והפרשן הבכיר מכולם שהיה נחרץ מאוד: ״האש תבעיר את לבנון ותכאיב מאוד לחיזבאללה״ מאיפה תבוא האש הזו? אולי מישהו יחשוד שהיא תבקע מתוך הפייג'רים והלך עלינו. וברצינות- אם באמת זו רמת הסיכון, אז צריך היה לקחת למרתפי השב״כ חצי מהפאנליסטים ששידרו באותו ערב. ואגב- הטקסטים שהעתקתי כאן למעלה הוא מבחר לא מלא של דברים שנאמרו בערוץ 14 במהלך פחות משעה באותו ערב. ומה נגיד על מי שמודיע לציבור שלושה ימים לפני ההתנקשות בנסראללה, שהוא, נסראללה, על הכוונת, פרסום שלדברי גורמים בכירים בצה"ל סיכן באופן קיצוני את המבצע? ואיך נתייחס לפרשן הבכיר שיממה (!!!!) לפני ההתקפה באיראן- זו שבנויה על הפתעה מוחלטת, ובזמן שכל המערכת מנסה לשדר עסקים כרגיל כדי לא להפחיד האויב, הוא אומר :"אנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן" הנה, יינון, גם אליהם הגיעה ״הדלפה פסיכית״ כמו שקראת לזה. ומה אתה אומר שצריך לעשות עכשיו? לעצור ולפתוח בחקירה נגד כולם? לזרוק אותם למרתפי השב"כ כמו שדודי אמסלם דרש מעל בימת הכנסת לעשות לי? ולא חייבים להסכים. אפשר להתווכח. אפשר גם להתווכח בחריפות. אבל יש הבדל בין ויכוח לבין בניית עלילה זדונית ושקרית. תמיד שמח לעזור. ערב נעים שיהיה, רונן

תגיד ינון, יש לך את זה גם בווליום רגיל? סתם שיחה. אפילו ויכוח. אפילו ויכוח חריף. או שחייבים תמיד לפתוח במילים הכי ברוטליות שהמקלדת מסוגלת להפיק ואז להאיץ מאפס למאה בטורבו עלבונות? ותמיד- שיאים נשברים כל רגע: ״ההדלפה הכי פסיכית״ ״גדול החוצפה והשרלטנות״ ״מעולם לא נתקלתי בכזה שילוב״ אין בכלל דרגות ביניים? קצת עובדות, קצת הקשר, לפני שמקללים? שלשום אמרת שאני ״חבורת מטורללים״. אתמול בבוקר הייתי ״בדיחה שאינה מודעת לעצמה״. בצהריים כבר ״שילוב של חוסר מודעות ועזות מצח״. ובלילה ״טובל בתוך עולם של שקר״. פחות מתחבר לסגנון, אז אתייחס רק לשני דברים. אחד שאמרת, ואחד חשוב יותר, שלא אמרת. נתחיל בביפרים. הטענה לאיזשהו קשר בין מה שכתבתי לפני מבצע הביפרים לבין מבצע הביפרים היא שקר גמור, שהומצא בניסיון נואש לחלץ את פלדשטיין, ניסיון שקרי להקביל את מסירת המסמכים הסודיים ל"בילד" לפרסומים של אחרים. כשפלדשטיין התהפך על נתניהו והחברות עמו נגמרה, מישהו כנראה החליט שחבל לזרוק קמפיין שקרים כל כך מושקע לפח, והמשיך איתי. את נתניהו, אמסלם, מיקי זוהר ושיקלי, ערלי ומוגי-הלב, שהפיצו את השקר הזה, לצערי אי אפשר לתבוע בגלל חסינות. אחרים שהפיצו את השקר הזה נתבעו או שנשלחו להם מכתבי אזהרה. עם חלקם זה נגמר בלי משפט, עם השאר כנראה שלא. עכשיו לטענה עצמה, כי חשוב להבין עד כמה היא מופרכת. אם אני מבין נכון הסיפור שאתם מנסים למכור הולך בערך ככה: • מישהו, אתם בטוחים שהוא בפיקוד צה"ל, העביר לי מידע סופר סודי לפיו מבצע הביפרים עומד לצאת לפועל בטרם לחצו על הכפתור האדום. • כינית את האירוע בשם ״הדלפה פסיכית". עד כדי כך. • בעקבות ההדלפה, כך אתם סבורים, פרסמתי את הכתבה ובה המשפט ״צעדים פזיזים שמתכננת ממשלת ישראל בצפון״. • מהמשפט על הצעדים הפזיזים, החזבאללה היה עלול בסבירות גבוהה מאוד ללמוד כי הביפרים הם מלכודת מוות. הקשר בין המשפט על הפזיזים והביפרים כל כך ברור שאפילו מחבל בן יומו בחיזבאללה היה אמור להבין ממנו שמילכדנו לו את האיתורית. • מטרת "משפט הפזיזים" הייתה לסכל את המבצע, וזאת כדי לפגוע בנתניהו. איך אני עד כאן? הבנתי פחות או יותר? לומר את המובן מאליו: בכל ורסיה- אלו שקרים גמורים ומוחלטים. לא ידעתי על מבצע הביפרים לפני שהתרחש ולכן גם לא יכולתי לנסות ולסכל אותו. כל מה שפורסם עבר צנזורה ובגלל פניות יזומות שנעשו בניסיון לפגוע בנו, הנושא נבדק גם על ידי גורמי החקירה בצה״ל וגם על ידי בית המשפט העליון. כולם הגיעו לאותה מסקנה- אין אירוע. העלילה הזו היא לא רק שקרית וזדונית, אלא גם צבועה באופן קיצוני. אם ״צעדים פזיזים״ בערב שלפני מבצע הביפרים מעורר חשש אמיתי מה יגיד האויב כשישמע שמדברים בדיוק באותה שעה על ״פעולה עצימה״"? ואחר כך אומרים ש״ישראל תפעל בלבנון בפעולה עצימה״. זה לא עלול להעלות חשד? ואם זה מעורר חשש לחשד, אז מה עם טקסט כזה: "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע". מהן פעולות עצימות שמיועדות לרכך את הקרקע ישאל את עצמו קצין המודיעין של חיזבאללה או איראן. ומה לגבי כותרת כמו ״קמפיין נרחב של הפצצות אוויריות או תמרון קרקעי״ או פרשן שיגיד ״זה הולך לקראת מערכה בצפון״ ופרשן אחר- ״האפשרות היחידה להשבת תושבי הצפון היא פעולה צבאית״ והפרשן הבכיר מכולם שהיה נחרץ מאוד: ״האש תבעיר את לבנון ותכאיב מאוד לחיזבאללה״ מאיפה תבוא האש הזו? אולי מישהו יחשוד שהיא תבקע מתוך הפייג'רים והלך עלינו. וברצינות- אם באמת זו רמת הסיכון, אז צריך היה לקחת למרתפי השב״כ חצי מהפאנליסטים ששידרו באותו ערב. ואגב- הטקסטים שהעתקתי כאן למעלה הוא מבחר לא מלא של דברים שנאמרו בערוץ 14 במהלך פחות משעה באותו ערב. ומה נגיד על מי שמודיע לציבור שלושה ימים לפני ההתנקשות בנסראללה, שהוא, נסראללה, על הכוונת, פרסום שלדברי גורמים בכירים בצה"ל סיכן באופן קיצוני את המבצע? ואיך נתייחס לפרשן הבכיר שיממה (!!!!) לפני ההתקפה באיראן- זו שבנויה על הפתעה מוחלטת, ובזמן שכל המערכת מנסה לשדר עסקים כרגיל כדי לא להפחיד האויב, הוא אומר :"אנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן" הנה, יינון, גם אליהם הגיעה ״הדלפה פסיכית״ כמו שקראת לזה. ומה אתה אומר שצריך לעשות עכשיו? לעצור ולפתוח בחקירה נגד כולם? לזרוק אותם למרתפי השב"כ כמו שדודי אמסלם דרש מעל בימת הכנסת לעשות לי? ולא חייבים להסכים. אפשר להתווכח. אפשר גם להתווכח בחריפות. אבל יש הבדל בין ויכוח לבין בניית עלילה זדונית ושקרית. תמיד שמח לעזור. ערב נעים שיהיה, רונן

Ronen Bergman

59,772 views • 9 months ago

ח’אלד משעל , מנהיג חמאס מחוץ לשטח פלסטין מאשר, כי ערב מתקפת השבעה באוקטובר 2023, ארגון חמאס ביצע הונאה, שכללה העברת מסרי "הרגעה", שנועדו להיקלט על ידי המודיעין הישראלי ולטעת בו את הרושם לפיו קיים מצב של שגרה ביטחונית ברצועת עזה. להלן תוכן ראיון שערך עמאר תקי (عمار تقي) עם ח’אלד משעל (خالد مشعل) בסוף שנת 2023, והועלה ליוטיוב ב-19 בינואר 2024: ח’אלד משעל: בנוגע להיבט של ההונאה האסטרטגית ושיטת ההטעיה, כפי שציינתי, הייתה תחושה כללית, לפיה [רצועת] עזה [תחת הנהגת חמאס] מתמקדת בענייניה, ורוצה להכניס כמות [מסוימת] של דלק, חשמל וסיוע, כלומר [רצועת] עזה ליקקה את פצעיה וכאביה בגלל המצור [המוטל עליה], ולאחר המלחמה ב-21 [המלחמה במאי 2021 בין ישראל לחמאס המכונה בישראל "שומר החומות" ועל ידי חמאס "חרב אלקודס"] [חמאס] לא הגיב על ההסלמה [במהלכים] שביצע הכיבוש [ישראל] באל-קודס [ירושלים] וב[מסגד] אל-אקצה. לדוגמה, כפי שציינתי, בחודש רמדאן הקודם, בשנה הזו 2023, בימים 13 או 14 באמצע [חודש] רמדאן, הם [הישראלים] פרצו ל[מסגד] אל-אקצה, והציבור [תהה] היכן עזה [מדוע חמאס אינו מגיב]? האויב [ישראל] החל לנתח [את תמונת המצב], וסבר כי עזה [חמאס] עסוקה בעצמה. החגים [היהודיים] הגיעו מה-15 בספטמבר ל-6 באוקטובר [2023], ואז, הנהגת התנועה בחכמתה שלחה פעם נוספת מסרי הטעייה לאויב. אנו מכירים את חלקם. עמאר תקי: מסרי ההטעיה, מה מהותם? ח’אלד משעל: משמעותם, הטעיית האויב. אתן לך דוגמה. אתן לך דוגמה ממה שביצע הצבא המצרי במלחמת 73 [אוקטובר 1973] כאשר גם הוא הפתיע אותם [את הצבא הישראלי] ב-6 באוקטובר. מה [הצבא המצרי] עשה? נתן חופשות ל[אנשי] הצבא, [אמר להם:] לכו לבצע את החג’ [מצוות העלייה לרגל למכה במועדה]. באותה עת הייתה תקופת החג'. והמפקד הישראלי אומר: אם [חיילים ב]צבא המצרי יוצאים לחג’, בוודאי שאין מלחמה. עמאר תקי: מה המסרים שהעברתם להם? ח’אלד משעל: יש עלייה לרגל, ויש עומרה [עליה לרגל למכה שאינה במועד הקבוע של החג’] ויש דברים רבים שנשאיר אותם להיסטוריה שתתעד אותם, שכן ההתנגדות [חמאס] היא לב, רוח ושכל. עמאר תקי: האם הייתה כוונה לשלוח מסרי הטעייה להראות שאנו [חמאס] עסוקים [בעניינינו] או שיש לנו מספיק מה לעשות בתוך עזה ואיננו מגלים עניין בכם [בישראל]? ח’אלד משעל: בוודאי. מסר כדי שיממש את תכליתו חייב להיות מסר לא ישיר, כלומר מסרים שלא יובנו [על ידי האויב] שהם מסרי הטעייה, אותם יבלע האויב. האויב גם הוא משתמש בהטעיה כלפי אחרים, וההתנגדות [חמאס] הצליחה להטעות את האויב, והוא קלט מסרים שגויים. לאחר מכן, הייתה [פעולת] ההסתרה, כלומר הימנעות מחשיפת ההכנות [על ידי האויב]. כמובן, [בעניין זה] המנהרות. האויב פעל נמרצות לאתר את המנהרות. ברשותו מטוסים ובהם סנסורים לאיתור מקור חום, כלומר כל שינוי במאפייני הקרקע, בפרט באזור מוגדר כמו עזה. המשמעות, אפשר [לאתר באמצעות חיישני החום מקום בו] נחפרה מנהרה ו[ולאתר] צינור אוורור היוצא ממנהרה. לחיל האוויר הישראלי כל הטכנולוגיה המתקדמת והוא עוקב אחר כל שינוי. סימוכין: תחקיר צה"ל: ערב המתקפה התקבלו "סימנים מרגיעים" בתחקיר צה"ל על מחדל השבעה באוקטובר 2023 צוין, כי במהלך הלילה התקבלו סימנים מעידים למתקפה של חמאס לצד סימנים מרגיעים שטבעם לא הוסבר. בתחקיר השב"כ נמסר, כי התקבלו דיווחי "מקורות יומינט" (סוכני מודיעין) על מצב של שגרה בחמאס וכך נכתב בעניין זה בדוח ששלח צה"ל לכתבים הצבאיים: במהלך הלילה עלו סימנים שונים שעל בסיסם הוצג עיסוק חריג של חמאס לצד סימנים אחרים שהעידו על שגרה. לחלק מהסימנים החריגים, היו גם הסברים אחרים, או סימנים מחלישים: א. השמשת סימים ישראלים [כרטיסי סים של טלפונים ניידים] – אירוע חריג שבבדיקות שנערכו עלה שהתרחש באופן דומה גם בעבר. השמשת הסימים שימשה זרז לתהליך המודיעיני-מבצעי באותו הלילה ולבדיקות והעמקות שנערכו. ב. סימן מודיעיני המעיד על היערכות של חמאס. בדיקות משלימות למצב של חמאס העלו סברה שמניחה את הדעת. ג. סימן נוסף המעיד על היערכות בזרוע הצבאית של חמאס. ד. סימנים חריגים של הארגון, לצד סימנים מרגיעים. ה. אינדיקציות על פעילות של חמאס במרחב מסוים לצד סימנים מרגיעים כי מדובר בתרגיל. כל אחד מהסימנים בפני עצמו לא העיד על פעילות משמעותית, חלקם אף התרחשו בעבר, אך צבר הסימנים יחד היה חריג. במהלך הלילה נעשו בדיקות רבות על ידי כלל גורמי המודיעין, אודות הסימנים שנאספו, במטרה לאמת או לשלול כוונה לפעילות התקפית של חמאס. בחלק מהבדיקות הסימנים נשללו, ובחלקן נשארו סימני שאלה. בכל מקרה, הסימנים לא פורשו ככאלה העלולים להעיד על אירועים בטווח הזמן המיידי. סימוכין: כישלון בהכוונת מערך איסוף המודיעין לאחר קבלת המידע ההתרעתי לצד האמירה, כי "במהלך הלילה נעשו בדיקות רבות על ידי כלל גורמי המודיעין, אודות הסימנים שנאספו, במטרה לאמת או לשלול כוונה לפעילות התקפית של חמאס", צוין כי "לא בוצע איסוף חזותי מול בורות השיגור של חמאס לאור תיעדוף איסוף מודיעיני אחר, [ו]לא התקיימה העמקה מודיעינית למול מרחבי פשיטה אפשריים". כלומר "הבדיקה" שערכו "כל גורמי המודיעין" לא כללה הפעלה ומיצוי מודיעין מאמצעי האיסוף שהיו בידי המודיעין, ובהם כלי טיס בלתי מאוישים ודיווחי התצפיות והכוחות בשטח. יתר על כן, בתחקיר צוין לשלילה "היעדר הערכת מצב מודיעינית סדורה באף דרג מודיעיני". קביעה זו מטילה צל כבד נוסף על מהימנות הטענה לפיה נערכו "בדיקות רבות על ידי כלל גורמי המודיעין" באשר למהות הסימנים המעידים. בתחקיר נכתב עוד, כי "מגמר הערכת המצב של אלוף הפיקוד ועד לפתיחת המתקפה לא עולה מודיעין נוסף". מנוסח הדברים מצטייר, שאגף המודיעין היה פסיבי בהמתינו לקבלת מידע מסוכנויות האיסוף, כאשר הוא לא ביצע את המשימות הבסיסיות של הכוונת מערך האיסוף בהתאם למידע ההתרעתי שהתקבל, הפעלת אמצעי האיסוף הקיימים (כלי טיס בלתי מאוישים) ומיצוי מודיעין הקיים בידי התצפיות והכוחות בשטח. תחקיר שב"כ: התקבלו דיווחים מ מקורות יומינט על מצב שגרה בחמאס ועדיין נותרה השאלה – מה היו "הסימנים המרגיעים" שהתקבלו במהלך הלילה? תחקיר שירות הביטחון הכללי (שב"כ) למחדל השבעה באוקטובר 2023 חשף טפח מהתעלומה. בתחקיר השב"כ נכתב כדלהלן: בסיכום תמונת המודיעין של זירת דרום בשב"כ, שהופצה למערכת בסביבות השעה 01:00 בלילה נכתב, כי: "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן שמירה על הריסון, כאשר ברקע החל "הסכם ההבנות" ומוערך, כי חמאס אינה מעוניינת בהסלמה וכניסה למערכה בעת הנוכחית". […] נמצאו כשלים מקצועיים באופן ניהול החמ"ל המודיעיני/סיכולי בליל ה-6-7/10: המידע שהצטבר נותח באופן שגוי גם לנוכח ההשוואה להשמשת "הסימים" בחגי תשרי 2022, שהייתה דומה בהיקפה והסתיימה באותו מועד בלא כלום, ודיווחי מקורות יומינט על שגרה בחמאס. כמו כן, לא בוצע שימוש במודל התרעה שתוקף חודשיים לפני כן כחלק מהיערכות לחגי תשרי. על פי תחקיר השב"כ, סוכני מודיעין (מקורות יומינט) שהפעיל הארגון, העבירו בליל ה-6-7 באוקטובר 2023 דיווחים על מצב של שגרה בתנועת חמאס, והם נתפסו כסימנים מרגיעים המאפילים על הפרשנות המחמירה של הסימנים המעידים לפעולה צבאית התקפית של חמאס. סימוכין: "המתווך המצרי מודיע לחמאס ולג’יהאד האיסלאמי: לא נישא באחריות כלשהי בנוגע למה שקרה" (7 באוקטובר 2023) בשבעה באוקטובר 2023, כשמונה שעות לאחר תחילת מתקפת "מבול אל-אקצה", דיווחה סוכנות הידיעות אל-קודס (شبكة القدس الإخبارية), המתוארת כמזוהה עם חמאס, כדלהלן: 14:08 (שעון ישראל) - המתווך המצרי מודיע לחמאס ולג’יהאד האיסלאמי: לא נישא באחריות כלשהי בנוגע למה שקרה. עליכם לקבל את האחריות [לכך]. Mosab Mohammed 14:10 (שעון ישראל) – [דיווח] דחוף: ההתנגדות [חמאס] שלחה מסרים לכיבוש באמצעות המתווך המצרי עם האויב, ולפיהם מוקצות לו שעתיים לפנות את העיר אשקלון, ואם לא כן, הוא יראה דבר שלא יאהב בתולדות ימיו. סימוכין:

ח’אלד משעל , מנהיג חמאס מחוץ לשטח פלסטין מאשר, כי ערב מתקפת השבעה באוקטובר 2023, ארגון חמאס ביצע הונאה, שכללה העברת מסרי "הרגעה", שנועדו להיקלט על ידי המודיעין הישראלי ולטעת בו את הרושם לפיו קיים מצב של שגרה ביטחונית ברצועת עזה. להלן תוכן ראיון שערך עמאר תקי (عمار تقي) עם ח’אלד משעל (خالد مشعل) בסוף שנת 2023, והועלה ליוטיוב ב-19 בינואר 2024: ח’אלד משעל: בנוגע להיבט של ההונאה האסטרטגית ושיטת ההטעיה, כפי שציינתי, הייתה תחושה כללית, לפיה [רצועת] עזה [תחת הנהגת חמאס] מתמקדת בענייניה, ורוצה להכניס כמות [מסוימת] של דלק, חשמל וסיוע, כלומר [רצועת] עזה ליקקה את פצעיה וכאביה בגלל המצור [המוטל עליה], ולאחר המלחמה ב-21 [המלחמה במאי 2021 בין ישראל לחמאס המכונה בישראל "שומר החומות" ועל ידי חמאס "חרב אלקודס"] [חמאס] לא הגיב על ההסלמה [במהלכים] שביצע הכיבוש [ישראל] באל-קודס [ירושלים] וב[מסגד] אל-אקצה. לדוגמה, כפי שציינתי, בחודש רמדאן הקודם, בשנה הזו 2023, בימים 13 או 14 באמצע [חודש] רמדאן, הם [הישראלים] פרצו ל[מסגד] אל-אקצה, והציבור [תהה] היכן עזה [מדוע חמאס אינו מגיב]? האויב [ישראל] החל לנתח [את תמונת המצב], וסבר כי עזה [חמאס] עסוקה בעצמה. החגים [היהודיים] הגיעו מה-15 בספטמבר ל-6 באוקטובר [2023], ואז, הנהגת התנועה בחכמתה שלחה פעם נוספת מסרי הטעייה לאויב. אנו מכירים את חלקם. עמאר תקי: מסרי ההטעיה, מה מהותם? ח’אלד משעל: משמעותם, הטעיית האויב. אתן לך דוגמה. אתן לך דוגמה ממה שביצע הצבא המצרי במלחמת 73 [אוקטובר 1973] כאשר גם הוא הפתיע אותם [את הצבא הישראלי] ב-6 באוקטובר. מה [הצבא המצרי] עשה? נתן חופשות ל[אנשי] הצבא, [אמר להם:] לכו לבצע את החג’ [מצוות העלייה לרגל למכה במועדה]. באותה עת הייתה תקופת החג'. והמפקד הישראלי אומר: אם [חיילים ב]צבא המצרי יוצאים לחג’, בוודאי שאין מלחמה. עמאר תקי: מה המסרים שהעברתם להם? ח’אלד משעל: יש עלייה לרגל, ויש עומרה [עליה לרגל למכה שאינה במועד הקבוע של החג’] ויש דברים רבים שנשאיר אותם להיסטוריה שתתעד אותם, שכן ההתנגדות [חמאס] היא לב, רוח ושכל. עמאר תקי: האם הייתה כוונה לשלוח מסרי הטעייה להראות שאנו [חמאס] עסוקים [בעניינינו] או שיש לנו מספיק מה לעשות בתוך עזה ואיננו מגלים עניין בכם [בישראל]? ח’אלד משעל: בוודאי. מסר כדי שיממש את תכליתו חייב להיות מסר לא ישיר, כלומר מסרים שלא יובנו [על ידי האויב] שהם מסרי הטעייה, אותם יבלע האויב. האויב גם הוא משתמש בהטעיה כלפי אחרים, וההתנגדות [חמאס] הצליחה להטעות את האויב, והוא קלט מסרים שגויים. לאחר מכן, הייתה [פעולת] ההסתרה, כלומר הימנעות מחשיפת ההכנות [על ידי האויב]. כמובן, [בעניין זה] המנהרות. האויב פעל נמרצות לאתר את המנהרות. ברשותו מטוסים ובהם סנסורים לאיתור מקור חום, כלומר כל שינוי במאפייני הקרקע, בפרט באזור מוגדר כמו עזה. המשמעות, אפשר [לאתר באמצעות חיישני החום מקום בו] נחפרה מנהרה ו[ולאתר] צינור אוורור היוצא ממנהרה. לחיל האוויר הישראלי כל הטכנולוגיה המתקדמת והוא עוקב אחר כל שינוי. סימוכין: תחקיר צה"ל: ערב המתקפה התקבלו "סימנים מרגיעים" בתחקיר צה"ל על מחדל השבעה באוקטובר 2023 צוין, כי במהלך הלילה התקבלו סימנים מעידים למתקפה של חמאס לצד סימנים מרגיעים שטבעם לא הוסבר. בתחקיר השב"כ נמסר, כי התקבלו דיווחי "מקורות יומינט" (סוכני מודיעין) על מצב של שגרה בחמאס וכך נכתב בעניין זה בדוח ששלח צה"ל לכתבים הצבאיים: במהלך הלילה עלו סימנים שונים שעל בסיסם הוצג עיסוק חריג של חמאס לצד סימנים אחרים שהעידו על שגרה. לחלק מהסימנים החריגים, היו גם הסברים אחרים, או סימנים מחלישים: א. השמשת סימים ישראלים [כרטיסי סים של טלפונים ניידים] – אירוע חריג שבבדיקות שנערכו עלה שהתרחש באופן דומה גם בעבר. השמשת הסימים שימשה זרז לתהליך המודיעיני-מבצעי באותו הלילה ולבדיקות והעמקות שנערכו. ב. סימן מודיעיני המעיד על היערכות של חמאס. בדיקות משלימות למצב של חמאס העלו סברה שמניחה את הדעת. ג. סימן נוסף המעיד על היערכות בזרוע הצבאית של חמאס. ד. סימנים חריגים של הארגון, לצד סימנים מרגיעים. ה. אינדיקציות על פעילות של חמאס במרחב מסוים לצד סימנים מרגיעים כי מדובר בתרגיל. כל אחד מהסימנים בפני עצמו לא העיד על פעילות משמעותית, חלקם אף התרחשו בעבר, אך צבר הסימנים יחד היה חריג. במהלך הלילה נעשו בדיקות רבות על ידי כלל גורמי המודיעין, אודות הסימנים שנאספו, במטרה לאמת או לשלול כוונה לפעילות התקפית של חמאס. בחלק מהבדיקות הסימנים נשללו, ובחלקן נשארו סימני שאלה. בכל מקרה, הסימנים לא פורשו ככאלה העלולים להעיד על אירועים בטווח הזמן המיידי. סימוכין: כישלון בהכוונת מערך איסוף המודיעין לאחר קבלת המידע ההתרעתי לצד האמירה, כי "במהלך הלילה נעשו בדיקות רבות על ידי כלל גורמי המודיעין, אודות הסימנים שנאספו, במטרה לאמת או לשלול כוונה לפעילות התקפית של חמאס", צוין כי "לא בוצע איסוף חזותי מול בורות השיגור של חמאס לאור תיעדוף איסוף מודיעיני אחר, [ו]לא התקיימה העמקה מודיעינית למול מרחבי פשיטה אפשריים". כלומר "הבדיקה" שערכו "כל גורמי המודיעין" לא כללה הפעלה ומיצוי מודיעין מאמצעי האיסוף שהיו בידי המודיעין, ובהם כלי טיס בלתי מאוישים ודיווחי התצפיות והכוחות בשטח. יתר על כן, בתחקיר צוין לשלילה "היעדר הערכת מצב מודיעינית סדורה באף דרג מודיעיני". קביעה זו מטילה צל כבד נוסף על מהימנות הטענה לפיה נערכו "בדיקות רבות על ידי כלל גורמי המודיעין" באשר למהות הסימנים המעידים. בתחקיר נכתב עוד, כי "מגמר הערכת המצב של אלוף הפיקוד ועד לפתיחת המתקפה לא עולה מודיעין נוסף". מנוסח הדברים מצטייר, שאגף המודיעין היה פסיבי בהמתינו לקבלת מידע מסוכנויות האיסוף, כאשר הוא לא ביצע את המשימות הבסיסיות של הכוונת מערך האיסוף בהתאם למידע ההתרעתי שהתקבל, הפעלת אמצעי האיסוף הקיימים (כלי טיס בלתי מאוישים) ומיצוי מודיעין הקיים בידי התצפיות והכוחות בשטח. תחקיר שב"כ: התקבלו דיווחים מ מקורות יומינט על מצב שגרה בחמאס ועדיין נותרה השאלה – מה היו "הסימנים המרגיעים" שהתקבלו במהלך הלילה? תחקיר שירות הביטחון הכללי (שב"כ) למחדל השבעה באוקטובר 2023 חשף טפח מהתעלומה. בתחקיר השב"כ נכתב כדלהלן: בסיכום תמונת המודיעין של זירת דרום בשב"כ, שהופצה למערכת בסביבות השעה 01:00 בלילה נכתב, כי: "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן שמירה על הריסון, כאשר ברקע החל "הסכם ההבנות" ומוערך, כי חמאס אינה מעוניינת בהסלמה וכניסה למערכה בעת הנוכחית". […] נמצאו כשלים מקצועיים באופן ניהול החמ"ל המודיעיני/סיכולי בליל ה-6-7/10: המידע שהצטבר נותח באופן שגוי גם לנוכח ההשוואה להשמשת "הסימים" בחגי תשרי 2022, שהייתה דומה בהיקפה והסתיימה באותו מועד בלא כלום, ודיווחי מקורות יומינט על שגרה בחמאס. כמו כן, לא בוצע שימוש במודל התרעה שתוקף חודשיים לפני כן כחלק מהיערכות לחגי תשרי. על פי תחקיר השב"כ, סוכני מודיעין (מקורות יומינט) שהפעיל הארגון, העבירו בליל ה-6-7 באוקטובר 2023 דיווחים על מצב של שגרה בתנועת חמאס, והם נתפסו כסימנים מרגיעים המאפילים על הפרשנות המחמירה של הסימנים המעידים לפעולה צבאית התקפית של חמאס. סימוכין: "המתווך המצרי מודיע לחמאס ולג’יהאד האיסלאמי: לא נישא באחריות כלשהי בנוגע למה שקרה" (7 באוקטובר 2023) בשבעה באוקטובר 2023, כשמונה שעות לאחר תחילת מתקפת "מבול אל-אקצה", דיווחה סוכנות הידיעות אל-קודס (شبكة القدس الإخبارية), המתוארת כמזוהה עם חמאס, כדלהלן: 14:08 (שעון ישראל) - המתווך המצרי מודיע לחמאס ולג’יהאד האיסלאמי: לא נישא באחריות כלשהי בנוגע למה שקרה. עליכם לקבל את האחריות [לכך]. Mosab Mohammed 14:10 (שעון ישראל) – [דיווח] דחוף: ההתנגדות [חמאס] שלחה מסרים לכיבוש באמצעות המתווך המצרי עם האויב, ולפיהם מוקצות לו שעתיים לפנות את העיר אשקלון, ואם לא כן, הוא יראה דבר שלא יאהב בתולדות ימיו. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

17,975 views • 1 year ago

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"

Jonathan D. Halevi

104,080 views • 1 year ago