Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

На главную

כשאתה נערך לתקיפה מסיבית של חיל האוויר ממטוסים ואז מסתבר בנו לך בסיס כטבמים מתחת לאף שמנקנק אותך בקטן

49,263 просмотров • 1 год назад •via X (Twitter)

Комментарии: 8

Фото профиля Gilad Rubinstein
Gilad Rubinstein1 год назад

שמע אתהההה. שחקן חיזוק מדהים לפיד הפועל סל. תענוג

Фото профиля Omri Sheinfeld
Omri Sheinfeld1 год назад

נייייס

Фото профиля Keshi Tal
Keshi Tal1 год назад

לא אמרת שתקיפה באירן זה ספין של ביבי? יצאת אפס מאופס כהרגלך.

Фото профиля אלי וינברג-מחזיר עוקב
אלי וינברג-מחזיר עוקב1 год назад

מצאת בית קפה, חיים?

Фото профиля בטטה העצבני מאוד
בטטה העצבני מאוד1 год назад

צוחק מי שצוחק אחרון .בינתיים ביבי והצמרת הביטחונית סדרו לך דחייה

Фото профиля Tal Revivo
Tal Revivo1 год назад

אחי יש לך כמות אליפויות כמו הפועל חולון

Фото профиля 🇮🇱 Edwood
🇮🇱 Edwood1 год назад

חיים אני מריח אותך דרך הטוויטר איכס

Фото профиля איתן
איתן1 год назад

שדר בלתי נסבל! לא מסוגל לשמוע אותו…

Похожие видео

שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: "המטרה של המילואימניקים, שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום; ליצור לחץ על מקבלי ההחלטות; אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר" עיקרי דבריו של אל"מ (במיל.) נוף ארז, מראשי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית: (*) "המטרה שלנו, של אנשי המחאה לצורך העניין, או המילואימניקים שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום. לא רק אנחנו, גם מילואימניקים של יחידות וכלל צה"ל... בשביל ליצור לחץ על מקבלי החלטות". (*) "יש מצוקה חמורה [בחיל האוויר] ממה שאני יודע. המטה המבצעי של חיל האוויר לא יכול לתפקד למצב לחימה". (*) "אנחנו די מגובשים בדעתנו לא לחזור, לא בכל מקרה, יש בעיה לחיל האוויר לתת מענה מידי למצב לחימה, אם זה בעזה או בלבנון, בטח בטח בלבנון. בישראל, בצה"ל, ללא המטה המבצעי של חיל האוויר במחצית מהכוח בטייסות המבצעיות לא יכול לתת מענה כמו שצריך". (*) "אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר וגם בשיתוף הפעולה עם כוחות הצבא". (*) "אני מודאג. אני מודאג, אבל החלטנו שזה האקדח האחרון שנשאר לנו להשתמש כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות". ב-1 באוקטובר 2023, אל"מ (במיל.) נוף ארז, מראשי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית, התארח בתוכניתה של לוסי אהריש בערוץ 13, ולהלן תוכן הראיון: לוסי אהריש: האם חיל האוויר יצלח את המשבר הגדול עם הטייסים שלו? בימים האחרונים ישנם מאמצים הולכים וגוברים לשכנע את אותם טייסים שהודיעו על הפסקת שירותם במילואים, לחזור ולשרת ולקיים את האימונים הצפויים. נמצא איתנו אלוף משנה במילואים, נוף ארז, ממובילי מחאת הטייסים. שלום, שלום. נוף ארז: שלום לוסי. לוסי אהריש: האם המאמצים להחזיר את אותם טייסים מוחים לחזור ולהתאמן יצלחו, או שיש תנאי לזה שהם יצלחו? נוף ארז: קודם כל, חשוב להבהיר שחיל האוויר, אמנם נעשים מעשים וניסיונות כאלה, חיל האוויר מתחלק, אנשי המילואים של חיל האוויר שרובם הקפיאו את שירותם, מתחלק לשלוש קבוצות עיקריות. הטייסים הפעילים בטייסות המבצעיות, הטייסים שמדריכים בבית ספר לטיסה, והטייסים או מפקדים בכירים בחיל האוויר שמשרתים במטה המבצעי של חיל האוויר, שהוא הגוף, דרך אגב, שאני שייך אליו, שהתחיל את התנועה של הקפאת השירות. המאמצים שנעשים הם נעשים עם כולם מכמה סיבות. בית ספר לטיסה מתקשה מאוד להריץ את התוכנית שלו, את התוכנית של שנת האמונים הבאה בהיעדר הרבה מאוד מדריכים, ורוצים לדעת, חיל האוויר הוא חיל מסודר מאוד, לזכותו ייאמר, מנסים לדעת איך להיערך, כי אם המדריכים האלה לא יחזרו, אז בית הספר לטיסה צריך לגייס ולהכשיר מדריכים סדירים מהטייסות, על חשבון כמובן הכוח הסדיר. וזה יכול להיות משהו שצריך לעשות אותו, להתחיל אותו עכשיו, כדי שבקורסים של תחילת ינואר 24, חיל האוויר יחזור לתפקד בצורה, בית הספר לטיסה יחזור לתפקד. הטייסות המבצעיות, כמובן שחיל האוויר רוצה לדעת לקראת שנה הבאה מה המצב וכמה אנשים יש לו בכל טייסת. יכול להיות שצריך לעשות שינויים בהרכבים בין הטייסות. לוסי אהריש: ואני מבינה מבין השורות של מה שאתה אומר, המטרה היא שחיל האוויר לא יחזור לתפקד או לא יחזור לפעילות רגילה. זאת המטרה בעצם בהחלטה שטייסים... נוף ארז: המטרה שלנו, של אנשי המחאה לצורך העניין, או המילואימניקים שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום. לא רק אנחנו, גם מילואימניקים של יחידות וכלל צה"ל. זה ואותו דבר, בשביל ליצור לחץ על מקבלי החלטות. מקבלי החלטות בצבא שיעבירו את זה הלאה למקבלי החלטות בממשלה, כדי שיבינו שיש פה מצוקה מאוד מאוד חזקה. לוסי אהריש: ממה שאתה יודע, ישנה מצוקה עכשיו בחיל האוויר? נוף ארז: יש מצוקה חמורה ממה שאני יודע. המטה המבצעי של חיל האוויר לא יכול לתפקד למצב לחימה, הוא מתפקד בסדיר לתקיפות כאלה ואחרות בסוריה, כמו ששומעים לפעמים. לוסי אהריש: זאת אומרת, שאם אנחנו נכנסים כרגע למצב חירום של מלחמה, ישראל לא ערוכה לזה. נוף ארז: אם המטה המבצעי, אנשי המטה המבצעי, שכרגע אנחנו די מגובשים בדעתנו לא לחזור, לא בכל מקרה, יש בעיה לחיל האוויר לתת מענה מידי למצב לחימה, אם זה בעזה או בלבנון, בטח בטח בלבנון. בישראל, בצה"ל, ללא המטה המבצעי של חיל האוויר במחצית מהכוח בטייסות המבצעיות לא יכול לתת מענה כמו שצריך. לוסי אהריש: אתה יודע, אני מנסה להבין, אז בעצם אנחנו אומרים שיש מצב שאנחנו נמצאים בחוסר כשירות? נוף ארז: לדעתי, אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר וגם בשיתוף הפעולה עם כוחות הצבא, ואז זו בעיה. לוסי אהריש: מה בעצם יגרום לכם לחזור לשירות? נוף ארז: אנחנו אמרנו שברגע שאנחנו נזהה שנפסקו לחלוטין התהליכים של הפיכת הדמוקרטיה הישראלית לממשל דיקטטורי בניהול של אדם אחד, לצורך הצלת בן אדם אחד, אנחנו נחזור. רובנו הגדול, כל מי שחיל האוויר יסכים או צה"ל יסכים לקבל אותו בחזרה, ואני מאמין שאת רובנו יסכימו לקבל בחזרה כי אין לנו כרגע תחליפים. התחליפים יהיו. בעוד עשר שנים ימצאו לרובנו אנשים שיחליפו אותנו. אבל זה ייקח זמן. לוסי אהריש: אתה לא מודאג? נוף ארז: אני מודאג. אני מודאג, אבל החלטנו שזה האקדח האחרון שנשאר לנו להשתמש כדי להשפיע על מקבלי החלטות. אנחנו מרגישים שזה כן עשה משהו. לא עשה את כל מה שציפינו. ציפינו שזה לא יאפשר לחוקק את חוק [ביטול] עילת הסבירות. בזה לא הצלחנו, כי לא רצו לשמוע את הרמטכ"ל, לא רצו לשמוע אף אחד. אבל אנחנו עדיין מצפים ששופטי בג"צ יבינו את חומרת המצב, אחרים יבינו את חומרת המצב, ואולי כמה חברי כנסת ואנשי קואליציה יבינו גם הם את חומרת המצב, וימנעו את המשך התהליכים. לוסי אהריש: מילים לא פשוטות. נוף, תודה רבה לך. נוף ארז: תודה רבה ובהצלחה לכולנו. לוסי אהריש: אמן, אמן. שלא נצטרך. נוף ארז: אני מקווה. לוסי אהריש: תודה רבה, תודה, נוף. סימוכין: כתבות קודמות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: "הבעיות שקורות עכשיו בצפון [מתיחות עם חיזבאללה], תחושתי שהן יזומות על ידי מישהו בראשות הממשלה. לא אתפלא אם הדבר נועד להסיח את הדעת ממשהו אחר, ולגרום לנו לרוץ חזרה לתאי [השליטה בחיל האוויר], ולעזור למדינת ישראל להילחם". סימוכין: שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אל"מ (במיל.) נוף ארז: "בחודשים האחרונים משתנה לנו המדינה "מתחת לאף", והשלטון הופך לדיקטטורה של שליט יחיד; איני מרגיש יותר, שאני יכול ו/או רוצה לתרום מזמני והאנרגיות שלי, למען המדינה, שנלקחה ממני; אני נאלץ להקפיא לאלתר את התנדבותי למילואים". סימוכין: חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים תגרום ל"נזק קשה מאוד" ו"תסכן את הכשירות של צה"ל"; "המצב של חיזבאללה יהיה הרבה יותר קל"; "כל פגיעה בביטחון המדינה ובכשירות הצבא היא לא באשמת אנשי המילואים שמפסיקים את ההתנדבות שלהם". סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

26,061 просмотров • 10 месяцев назад

בחסות סערת הפצ"רית שתופסת בצדק את סדר היום, חומקת מתחת לרדאר אחת החשיפות החשובות מאז ה-7 באוקטובר. תת-אלוף במיל' אורן סולומון חשף אצל יעקב ברדוגו ואצל נווה דרומי את אחת הסיבות העיקריות להעלמות צה"ל בשעות הראשונות של הטבח: הקריסה וחוסר התפקוד המוחלט של הרמטכ"ל הרצי הלוי. הלוי לא נוכח בחמ"ל, מתבצר בחדר סמוך מבלי לקבל תמונת מצב מסודרת, לא מוריד פקודות ולא מנהל את מאמץ הבלימה. ההוראות המעטות שהלוי כן מוריד חושפות רמטכ"ל מנותק מהמתרחש בשטח, לא מפנים שהוא במלחמה ולא באירוע בט"ש, וכחלק מחוסר התפקוד מנחה את חיל האוויר לתקוף מפקדות ומבנים בעומק הרצועה עם אזהרה מוקדמת בנוהל הקש בגג. אלפי מחבלים ועזתים חוצים את הגבול בשלושה גלים, מאות אזרחי ישראל נשחטים, נאנסים ונחטפים והרמטכ"ל הרצי הלוי מורה לחיל האוויר לעשות הקש בגג בעומק הרצועה. להרצי הלוי אולי יש פרצוף מיוסר אבל מדובר באימבציל. מדובר באדם עם איי-קיו נמוך ומוח מקובע שבשעות הלילה קיבל מידע מודיעיני עם כל הסימנים המעידים הנדרשים ולא הצליח להבין מה מתרחש לו מתחת לאף, ובשעות הראשונות של המתקפה קרס מנטלית ואפילו לא הצליח להבין שהוא במלחמה. מצטער על השפה אבל דומני שאחת המסקנות המרכזיות מהאסון היא שעידן הרמטכ"לים המטומטמים חייב לחלוף מהעולם.

ארז תדמור@ereztadmor

23,375 просмотров • 10 месяцев назад

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; מפורק; הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס הם פטריוטים; מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023; גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון; אנו מתאבדים" ב-4 באוקטובר 2023, התארח תת אלוף (מיל.) אסף אגמון בתוכנית הרדיו של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, ולהלן תוכן הראיון: אודי סגל: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר. שלום רב. אסף אגמון: שלום, וחג שמח לכם ולמאזינים. אודי סגל: תגיד, אתה לא חושב, אתה יודע, הרבה פעמים בחיל האוויר מדברים על דחיפה של גבולות המערכת. כלומר, הרבה פעמים כשיש מטוסים, יש להם יכולות מסוימות שכתובות במפרט הטכני, וטייסי חיל האוויר הנועזים תמיד דוחפים אותם לגבולות המערכת, ואפילו מעבר להם ביכולות שמוציאים מכלי הטייס השונים שהם מובילים. יכול להיות שבתמרון שאתם עשיתם במהלך המחאה, שהוא מוצדק אולי מבחינת הכעס שלכם והחשש לדמוקרטיה הישראלית, דחפתם את גבולות המערכת לגבול שהוא גבול אדום, שעלול להביא להתרסקות כלי הטייס? אסף אגמון: קודם [כל], אני לא באתי לדבר איתכם על המחאה. אני באתי לדבר איתכם על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל במצב הכשירות של חיל האוויר, בהמשך למה ש[חבר הכנסת] גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, אחד הטובים ביותר שהיה לנו, דיבר איתכם בשעה הקרובה [האחרונה]. ענת דוידוב: כן, אבל זה פועל יוצא, אתה יודע אי אפשר להתעלם מזה. אסף אגמון: הפועל היוצא, זה שקודם כל בואו נסתכל על העובדות, אני לא פרשן, אני איש של עובדות, אני איש שבא מהמערך המבצעי, כל החיים שלי הייתי במערך המבצעי, 51 שנים הייתי בחיל האוויר, עשיתי מילואים עד לפני שנה. מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד מהכי בכירים שהיה בחיל האוויר, והוא לא מזוהה עם המחאה בכלל, והוא דאג מרוב דאגתו ללכת לראש הממשלה [בנימין נתניהו] אישית, ולהגיד לו שמצב הכשירות של חיל האוויר, ואני אשתמש במונח שהוא השתמש, הוא אסוני. אסוני. חיל האוויר מצבו, מצב הכשירות שלו אסוני. הוא הלך ואמר לראש הממשלה שלנו, שכבר היום חיל האוויר לא מסוגל אפילו לעשות 70% מהתוכניות המבצעיות, שהכינו על מנת לתקוף באיראן אם נחליט לתקוף באיראן. ראש הממשלה שלנו, שכל הזמן בצדק אמר שאיראן זה איום קיומי על מדינת ישראל, במעשיו ובמעשה ממשלתו, משמיד את הדבר היחידי שיש למדינת ישראל להגן מפני איראן גרעינית, וזה חיל האוויר. אודי סגל: אוקיי, ושוב אני שואל אותך, האם המציאות הזאת, שמצב הכשירות של חיל האוויר נמצא במצב אסוני, האם אתה לוקח על זה גם אחריות, שהאם יכול להיות שמהלך המחאה שלכם, היה מהלך אחד רחוק מדי, חציתם קו אדום מוקדם מדי, כדי להביא את ראש הממשלה לפעולה, שבינתיים לא הצלחתם להביא אותו, וזו גניזת כל המהפכה המשפטית. אסף אגמון: ראש הממשלה שלנו עסוק במסע תענוגות מחוף אל חוף בארצות הברית, חוזר משם, הולך לנפוש בנווה אטי"ב, משם בשבוע הבא הוא הולך לקחת את כל ממשלת ישראל לישיבה משותפת עם ממשלת צ’כיה, אולי בשביל להכין מקומות לאיפה נוכל לברוח אחרי שהוא יגמור להשמיד את מדינת ישראל. אודי סגל: אבל שוב אתה מתחמק מהשאלה, אני שואל אותך שאלה. אסף אגמון: אני לא מתחמק מהשאלה. אודי סגל: אני שואל אותך שאלה, תת אלוף במילואים אסף אגמון, אתה לא מרגיש שבמהלך המחאה שלכם דחפתם את המערכת הצבאית לגבולות ההפעלה שלה, ואתם מסכנים את ביטחון ישראל על משהו שיכול להיות שאתם יכולים לפעול אחרת. יכול להיות שתגיד לי, תשמע, עשינו תחקיר, לא, זה פעולה לגיטימית. למה אתה מתחמק מהשאלה? אסף אגמון: אני לא מתחמק מ... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחמק משום דבר, ואני אגיד לך כל מה שתרצה. הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס, הם הפטריוטים הכי גדולים בתולדות מדינת ישראל. הם מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023. ענת דוידוב: אבל אסף אגמון, לא כולם רואים את זה כך. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. ענת דוידוב: מאה אחוז. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. האנשים האלה, שהם אנשים מיוחדים, הם רואים את זה והם לוקחים את זה על הכתפיים שלהם, אני מצדיע להם. דרך אגב, הם היחידים שעושים, איפה כל אנשי ההייטק? איפה הרופאים? איפה המורים? למה הם משאירים אותם לבד? מי שעצר את החקיקה, זה היו הטייסים הגיבורים האלה. עם ישראל חייב להם ויהיה חייב להם לדורות. אם מישהו יציל את מדינת ישראל, זה יהיו הטייסים הגיבורים האלה, שעכשיו משאירים אותם לבד, ועכשיו עושים נגדם מסע הפחדה ומסע איומים. ענת דוידוב: מי משאיר אותם לבד, תא"ל אגמון? מי משאיר אותם לבד? בכירי חיל האוויר שלא מוכנים להצטרף ולתמוך בהם? אסף אגמון: משאירים אותם לבד, כי ההייטקיסטים גם כן לא מצטרפים, כי הרופאים גם כן דיברו ועדיין לא עושים כלום, וגם מה שקורה בצה"ל היום, שעושים עליהם מהלך של הפחדה. אני 51 שנה הייתי בחיל האוויר, בחיים שלי לא שמעתי, שדיון כשירות של חיל האוויר מגיע לתקשורת. ופתאום עכשיו, 3 שבועות לפני הדיון, [הכתב הצבאי של ערוץ 13] אור הלר... אודי סגל: אבל אסף אגמון, אתם הבאתם במחאה שלכם את מצב הכשירות למצב שהוא נמצא, ואני שואל אותך שוב את השאלה בפעם החמישית, האם אתה לא חושב שהצעד שנקטתם הוא צעד שמסכן את ביטחון ישראל בצורה מוגזמת, ולא הצלחתם בינתיים להשיג את המטרה, והוא לייצר לחץ אפקטיבי על ראש ממשלת ישראל כדי לסגת בו, במהלך המרכזי שהוא מוביל בשנה האחרונה? אסף אגמון: פשוט, לא רק שלא הלכנו רחוק מדי, צריך להכפיל את כמות המילואימניקים שיודיעו עכשיו שהם משעים את ההתנדבות שלהם. אודי סגל: ואז? זה לא יחשוף את ישראל לבעיה ביטחונית? אסף אגמון: מי שמכניס את ישראל לבעיה ביטחונית זה ראש הממשלה שלה. מה אתה רוצה מהטייסים האלה? ראש הממשלה שלה בשביל ועדה למינוי שופטים מחרב את ביטחון מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים האלה ששמים את נפשם בכפם. ענת דוידוב: אז למה לא כולם מצטרפים? זאת השאלה ששאלתי קודם. אסף אגמון: הם מפחדים, הם מפחדים. ענת דוידוב: ממי? אסף אגמון: עושים עליהם מסע הפחדה, מה אתם לא מבינים? אודי סגל: לא, אולי יש פה חוזה שאתה לא, החוזה שלנו היא מדינת ישראל, הוא חוזה שבו לא מפרקים את המדינה כדי לשנות את הכיוון שלה, ויכול להיות שאתם עשיתם צעד, שהתוצאה שלו, השיורית, היא פגיעה כל כך קשה בביטחון ישראל שהיא לא שווה את המהלך הזה. אסף אגמון: תגיד לי, אתה לא התבלבלת? [אתה חושב] שאני ראש הממשלה? מה אתה שואל אותי? אני זה מי שמפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? אני מפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? ראש הממשלה שלנו מפרק את מדינת ישראל. מה אתם לא מבינים? מה אתה שואל אותי? בשביל הרפורמה הזאת הוא מפרק את מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים הגיבורים האלה? אודי סגל: אני שואל אותך, מה שאני שואל אותך זה שאלה שאני שואל אותך מתחילת הראיון. האם לא נקטתם בצעד קיצוני מדי? בשלב מוקדם מדי? והדבר הזה בעצם פוגע בכשירות של החיל [חיל האוויר] באופן שלא יצר לחץ אפקטיבי מספיק. אסף אגמון: אתה מבין שחיל האוויר במצב אסוני? אתה מבין שחיל האוויר לא יכול לאייש את התרגיל המבצעי הבינלאומי הגדול שיש לו, הולכים לארח את עשרות מפקדי חילות אוויר מכל העולם ולהראות להם שיש פה חיל אוויר מפורק, שפירקו אותו, שהסיתו איש ברעהו, ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה וחבורתו. הם קראו לטייסים האלה מוגלה, בוגדים, צריך לתלות אותם בכיכר העיר, והם אמיצים וגיבורים, והם אמרו, אנחנו נקריב את הכל בשביל מדינת ישראל להציל אותה. ענת דוידוב: אגב, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, מה יקרה כשיגיע מועד התרגיל? איך אתה רואה את הדברים קורים? אסף אגמון: פתאום מח"א [מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר] נהייה אילם. פתאום אין דובר צה"ל [תא"ל דניאל הגרי], פתאום אין צנזור [תא"ל קובי מנדלבליט], תשאלו אותו, מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותו איך תאייש את התרגיל הבינלאומי? תשאלו אותו מה אתה אומר לראש הממשלה, שאם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. ענת דוידוב: מח"א [מפקד חיל האוויר] הציב דדליין, הדדליין הוא 17 באוקטובר [2023] כדי לבדוק אם טייסים חוזרים לפעילות שוטפת או לא. זה מה שהוא אמר. אסף אגמון: גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים אנשים הכי מנוסים, עם הכי הרבה ניסיון, זה המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי, יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום. ושם זה אנשים שלא טסים, והם לא יחזרו למילואים. אודי סגל: אז תת אלוף במילואים אסף אגמון. ענת דוידוב: רגע רגע, הוא אומר שהם לא יחזרו למילואים, זאת אמירה, כלומר, שום דדליין לא יעזור כאן, הם לא חוזרים למילואים. אסף אגמון: הם לא טסים, הם לא טסים, אתה לא יכול להגיד להם, אם לא תחזור... ענת דוידוב: לא טסים, מאבדים כשירות, וחבורה שלמה הולכת לשבת בבית. אסף אגמון: מעל 200, אנשי המטה המבצעי, האנשים הכי בכירים בחיל האוויר, הכי רציניים, בהם חיל האוויר תלוי, הודיעו לו [למפקד חיל האוויר], רשמית, אנחנו לא מתייצבים למילואים. אנחנו השענו את ההתנדבות שלנו למילואים. מה הוא יעשה? אודי סגל: אז מה אתה אומר? שזה בלתי הפיך? אסף אגמון: בטח הפיך. תפנה את זה לדרג הפוליטי, לדרג המדיני. תצילו את המדינה הזאתי. אודי סגל: אז אני שואל אותך, מה אתה חושב שעכשיו יקרה במציאות שאתה מייצר, שבאמת מצב הכשירות הוא אסוני, שאין לו [למפקד חיל האוויר] מוח מבצעי בחיל האוויר, שאין לו טייסים לאייש את התרגיל, מה אתה חושב שיכול לקרות? איזה לחץ זה לדעתך יפעיל על ראש הממשלה? ומה לדעתך יקרה? כי בינתיים זה לא קרה. אסף אגמון: תשאל את זה את שר הביטחון שלנו [יואב גלנט], תשאל את ראש הממשלה שלנו שלא רוצה להתראיין אצלכם, תשאל אותו את השאלות האלה. עליו האחריות. אודי סגל: אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים אנחנו יוצאים נגד תופעות של סרבנות, חלק מהפעולות האלה זה פעולות שמעודדות סרבנות, חלק מכנים אתכם אנשים שמורדים במדינה, אנשים שלא מקבלים את מרות הממשלה, שהיא אחראית על הפעלת הצבא. השאלה היא, מה אתה אומר על האמירות האלה שלהם? אסף אגמון: מה אני אומר? אני אומר לך, לכם ולכל המאזינים, שבאיראן וחיזבאללה והחמאס יושבים בשקט עכשיו ומוחאים כפיים לראש ממשלת ישראל, שמשמיד את ביטחון מדינת ישראל ואת חיל האוויר בפרט. זה מה שאני אומר לכם. וזאת השאלה שצריך לשאול אותו, וזאת השאלה שהאזרחים במדינה הזאת צריכים לשאול, איך ייתכן שאנחנו נותנים יד להשמדת ביטחון מדינת ישראל? ענת דוידוב: אוקיי, עכשיו משפט לסיום, תת אלוף במילואים אסף אגמון. אם הדברים נשארים כמות שהם, לאן המדינה הזאת הולכת? אסף אגמון: אין לי מה להגיד לך. המדינה הזאת הולכת לאבדון. המדינה הזאת הולכת לאבדון. אבל כמה שאני מודאג, אני נחוש ואני אלחם שזה לא יקרה. המדינה שלנו במצב הנוכחי הולכת לאבדון. זה על הקיר, ואנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו מתעסקים בשטויות, ואנחנו מסרבים לראות שהנס הזה שקראו לו מדינת ישראל, שככה התקדם 75 שנה, אנחנו הורסים אותו ומתאבדים, פשוט מתאבדים. ענת דוידוב: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה, מבכירי חיל האוויר לשעבר, תודה רבה לך. סימוכין: כתבות קודמות שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – תת אלוף (מיל.) אסף אגמון מביע תמיכה בגל הסירוב לשירות מילואים: "מתוך היכרות קרובה עם המשמעויות של הפסקת טיסה פעילה, אנו אומרים באופן הברור ביותר לקבוצת המילואים הפעילים: אנו נתמוך, ללא סייג, בכל פעולת מחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר!" סימוכין: תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "הדסקית ‘לשחרר את החטופים עכשיו’ היא סמל יהודי, לא פחות מכיפה; אנחנו כבר לא דמוקרטיה יהודית; הממשלה הזו היא איום על הזהות שלכם כיהודים כאן בטורונטו ובכל מקום אחר; הם יעשו הכל כדי שהם [הערבים] לא יוכלו להצביע; יאמרו לתומכי הפסקת ההתנדבות שלא יוכלו להצביע". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". אל"מ (מיל.) אבי קדיש: "פעם אחת בחיים קורה לך שאתה נביא זעם, ולצערך מסתבר שאתה גם צדקת". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

115,038 просмотров • 11 месяцев назад

כן! כל תינוק בעזה הוא אוייב - ואם לא יגורש משם, בעוד 15 שנה הוא יעשה את אותו שבעה באוקטובר לתינוק שלך! לא היה להם חשבון פרטי עם מי שטבחו ושרפו ושחטו ואנסו. הם טבחו בנו כי אנו יהודים. יש כאן מלחמה לאומית לא אירוע פלילי. את ישראל תקפה עזה - לא החמאס. ולכן כל המרכיבים של ישות הטרור העזאתית הם אויב - בדיוק כפי שילדי דרזדן ונשות האמבורג היו חלק מהאוייב הגרמני עבור חיל האוויר האנגלי, ובדיוק כפי שהאמריקנים לא חיפשו בהירושימה ובנגסקי מעורבים ובלתי מעורבים. נכון - צה"ל לא הורג ילדים בעזה להנאתו כפי שמעליל האלוף השפל, וגם אין צורך בכך. כל שנדרש הוא לאפשר ולעודד במקלות ובגזרים את הגירתם. אבל עמית סגל כבר הראה שישראל עושה בדיוק את ההפך- כלומר גורמת להם להישאר נגד רצונם. בכל מקרה זו צריכה להיות מטרת המלחמה. כיבוש כולל של הרצועה והיגור של כל האיסלאמונאציזם שצמח לנו מתחת לחלון - כן! עד אחרון התינוקות.
3:46

Sensitive content

כן! כל תינוק בעזה הוא אוייב - ואם לא יגורש משם, בעוד 15 שנה הוא יעשה את אותו שבעה באוקטובר לתינוק שלך! לא היה להם חשבון פרטי עם מי שטבחו ושרפו ושחטו ואנסו. הם טבחו בנו כי אנו יהודים. יש כאן מלחמה לאומית לא אירוע פלילי. את ישראל תקפה עזה - לא החמאס. ולכן כל המרכיבים של ישות הטרור העזאתית הם אויב - בדיוק כפי שילדי דרזדן ונשות האמבורג היו חלק מהאוייב הגרמני עבור חיל האוויר האנגלי, ובדיוק כפי שהאמריקנים לא חיפשו בהירושימה ובנגסקי מעורבים ובלתי מעורבים. נכון - צה"ל לא הורג ילדים בעזה להנאתו כפי שמעליל האלוף השפל, וגם אין צורך בכך. כל שנדרש הוא לאפשר ולעודד במקלות ובגזרים את הגירתם. אבל עמית סגל כבר הראה שישראל עושה בדיוק את ההפך- כלומר גורמת להם להישאר נגד רצונם. בכל מקרה זו צריכה להיות מטרת המלחמה. כיבוש כולל של הרצועה והיגור של כל האיסלאמונאציזם שצמח לנו מתחת לחלון - כן! עד אחרון התינוקות.

משה פייגלין Moshe Feiglin

147,335 просмотров • 1 год назад

גדי איזנקוט: בדצמבר 2016 נערך תרגיל שדימה מתקפה צבאית מרצועת עזה ב-9 צירים דרך מנהרות ובפשיטה קרקעית, במהלכה שדרות נכבשה בחלקה, כולל תחנת המשטרה, קיבוץ בארי נכבש וכן ישובים נוספים. אגף המודיעין הונחה להכין מודל התרעה לפלישה, נכתבה פקודת הגנה והפעלה של חיל האוויר בתרחיש פתע ב-5 בפברואר 2026, ערוץ יוטיוב "תקווה", בניהולו של רן הר נבו, פרסם ראיון עם רא"ל במילואים גדי איזנקוט, ולהלן קטע מהראיון: רן הר נבו: ב-2016 יש תרגיל של הצבא, של השב"כ ושל המשטרה על פלישה של חמאס ל[ישובים היהודיים באזור] עוטף [עזה]. גדי איזנקוט: 6 דצמבר 2016. רן הר נבו: זוכר את התאריך? גדי איזנקוט: זוכר את התאריך. שעת בוקר מוקדמת, אור ראשון, אני עומד על גבעה בפאתי [העיר] שדרות, יחד עם [מפקד פיקוד הדרום, אלוף] אייל זמיר, [אלוף] ניצן אלון שהוא ראש אגף מבצעים, ו[מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה, תא"ל] מיקי אדלשטיין שהוא מפקד התרגיל, ואנשי משטרה ושב"כ בכירים. [קטע וידאו המציג את נדב ארגמן, ראש השב"כ לשעבר, אומר: "רוני אלשיך היה המפכ"ל [של המשטרה], גדי איזנקוט היה הרמטכ"ל, ואני ראש השירות [שב"כ]". גדי איזנקוט: והם מתארים לי את התרחיש שנראה במהלך היום, והם אומרים לי: במהלך הלילה הייתה התקפה מהתת קרקע ומעל קרקע בתשעה צירים יבשתיים, שני צירים ימיים, ושני צירים אוויריים. שדרות נכבשה בחלקה, וכרגע מחבלים כבשו את תחנת המשטרה בשדרות. עוד מספר יישובים נכבשו, ואנחנו פועלים להשבת המצב לקדמותו. קיבוץ בארי נכבש. אני מגיע לחדר אוכל, ויש פיגוע צבא שמיים זה נקרא, שבו הימ"מ כובש את חדר האוכל, ומחזיר את המצב לקדמותו, והיו עוד כמה קיבוצים [שנכבשו]. אנחנו מסכמים את התרגיל הזה, ובעקבות התרגיל הזה, יש שורה של תוכניות אופרטיביות, ויש הקמה של הכוחות המשטרתיים, חטיבה טקטית, וכל תוכנית המחסומים שעבדה מאוחר יותר. אני מטיל על אגף המודיעין דרך אגב, להכין מודל התרעה של פלישה לשטחנו עד ארבע שעות, והם מחויבים, זה תקף לדעתי עד היום. רן הר נבו: ברור לך שכל מי שרואה אותנו עכשיו, השאלה הראשונה שלו זה, מה קרה בשביעי [7 באוקטובר 2023] בבוקר? גדי איזנקוט: נכתבו גם פקודות הגנה, גם הפעלה של חיל האוויר לתרחיש פתע, פקודה משותפת עם משטרת ישראל, תוכנית מלחמה כוללת. כמובן שהדרג המדיני משותף בזה, אפילו נתניהו מתבטא בכמה הזדמנות. [קטע וידאו המציג את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אומר: "החמאס הכין את עצמו למתקפה משולבת רבת זרועות. התקפה קודם כל אווירית עם אלפי טילים, גם באמצעות מצנחי רחיפה, דרך הים"]. סימוכין: בעלי תפקידים רלוונטיים נוספים בדצמבר 2016 ראש אגף המודיעין – אלוף הרצי הלוי קצין מודיעין ראשי – תא"ל אלי בן-מאיר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין – תא"ל דרור שלום ראש הזירה הפלסטינית בחטיבת המחקר של אגף המודיעין – אל"מ עמית סער מפקד חיל האוויר – אלוף אמיר אשל

Jonathan D. Halevi

43,274 просмотров • 1 месяц назад

היי שרוליק, 1. אם הכל בסדר – אז למה אתה לא מגיע לישראל? 2. אין ספק, תמיד ידעת לכתוב מעולה. 3. אבל בעובדות – אתה קצת חלש. 4. את ההדלפה ל"בילד" אתה עשית, וזו עבירה על החוק. נקודה. 5. ידעת כי אתה החבר הכי טוב של יאיר נתניהו, של טופז לוק ושל אורייך. שפלדשטיין הוא דובר ראש הממשלה! הרי בהתחלה הלשכה הכחישה, ואז לא הייתה לה ברירה והודעתם באמת. אז בחייאת, שרוליק, ידעת בדיוק שפלדשטיין הוא דובר ראש הממשלה. נקודה. 6. ההבדל בינך לבין אחרים שעבדו עם קטאר – שהם כולם היו תחת פיקוח של מפאת משרד הביטחון ורשויות החוק. 7. אתה, כיועץ תקשורת, פעלת ללא פיקוח. זה ההבדל הקטן, שרוליק. 8. נראה לך הגיוני שיועץ חיצוני, ישראלי, ימני וציוני – יכול להרשות לעצמו לייצג את קטאר אחרי ה-7 באוקטובר, ועוד להעביר מסרים לישראלים כפי שהממשלה בדוחא מבקשת – ללא גילוי נאות? לטפל בקטאר בענייני פסטיבל הכדורגל – אין בעיה בכלל. לטפל בקטאר אחרי ה-7 באוקטובר – זו עבירה מוסרית, שלצערי החינוך שקיבלת מאמא הצדיקה שלך, המתממת הסדרתית, מאפשרת לך. 9. עם ישראל לא יסלח לך לעולם. היית גייס חמישי בתוך המדינה שלך. 10. המסר שלי אליך: של נעלייך מעל רגלייך כשאתה משווה את עצמך לאלופי צה"ל שפעלו בפיקוח מלא של רשויות החוק. 11. השקר שאתה מנסה ליפות, כאילו אין לך קשר לפלדשטיין זועק לשמיים. 12. איש לא היה בא אליך בטענות אם רק היית מסייע לשחרור החטופים. כפי שאיש לא בא בטענות למנבר שעבד מטעם המוסד בנושא איראן – עד שהמוסד הבין שהוא מסייע לאיראן, והסוף היה ידוע. 13. פעלתם מול הציבור הישראלי מבלי לעשות גילוי נאות שאתם למעשה ממשלת דוחא בקטאר. 14. אופירה שאלה את אמך הצדיקה – איך היא הרגישה כשראתה את ראשי חמאס הנאצי מתפללים בדוחא. איך העזת להמשיך לייצג אותם? 15. האמת – מה שעניין אותך זה כסף, כסף, כסף, כסף! 16. שרוליק, לא שכנעת איש. אולי את אמך וילדיך. כל אדם בר-דעת – לעולם לא יסלח לך. צילום מתוך: אופירה ולוינסון, קשת 12 עורכת תוכנית: נורית ברירו

ran rahav

22,560 просмотров • 11 месяцев назад

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

25,563 просмотров • 8 месяцев назад

מר טאוב, זה נחמד שאתה מחליט על איזו שאלה לענות ואיזו היא בעיניך "שאלה דמגוגית שאין בה שום עניין, ושעליה כבר עניתי". זה הופך משעשע ממש כי לא שאלתי אותך שום דבר. אתה העלית על הכתב שורה של פירכות, מניפולציות וסילופים חמורים. אני הצבעתי עליהם. בתחילה הגבת לגופו של אדם, לא של עניין, ואחר כך, כשזה לא הצליח- החלטת לנתק מגע. זכותך. ובגלל שלנתק מגע לגמרי נחשב אצלך להפסד, פשוט קיפצצת לך לנושא חדש ישן תוך הפקת לקחים. אחרי שבעניין הביפרים האשמת אותי שפרסמתי משהו במטרה לסכל את המבצע, והגעת לבית המשפט בתביעת דיבה שאנחנו נמצאים בעיצומה, הפעם עברת לאיראן, ובמקום להאשים אתה "רק שואל שאלות", כאילו אתה ואני חתומים על איזה חוזה מחייב לטורניר "אמת או חובה", וזה כמובן כשאתה קובע באילו שאלות יש עניין ומהי דמגוגיה. (אני בוודאות לא הייתי מסכים לטורניר, בטח לא לחלק של ה"חובה". כבר העירו לי כמה אנשים שההתעניינות האובססיבית שלך בי, הרבה הרבה מעבר לחשיבות האמיתית שלי בשיח הציבורי- עשרות (לפחות, לדעתי עבר מזמן את ה-100) פוסטים, פודקסטים, ראיונות, משדרים מיוחדים, ציוצים, תגובות ורטוויטים- מעלים חשד אצל אותם מעירים שהעניין שלך בי נובע בכלל ממניעים אחרים.) לכן, מר טאוב, אתה לא חייב לי תשובות או התייחסות לאף אחת מהנקודות שהעליתי, אפילו אילו הייתי שואל אודות הכספים שקיבלת, אם קיבלת, מגופים הקשורים במשטר הפאשיסטי והגזעני של ויקטור אורבן, כולל החזרי הוצאות לכנסים שאתה משתתף בהם, ופלטי חשבון בנק להוכחת גירסתך, עניין שהוא חשוב מאוד בעייני. מאידך, אני לא חייב לך תשובות, לא לך ולא למקהלת הרעלנים שמישהו מפעיל פה בסינכרון מופלא. בעניין איראן- אני ממש לא מתחמק אלא ממתין בסבלנות שמישהו שגם מזדהה בשמו וגם לא יכבוש את ייצרו, יהפוך את סימן השאלה לסימן קריאה ואוכל לקחת אותו, עם האמירה שלו, לבית המשפט, שהוא יחליט, וגם יצמיד תג מחיר לעלילות הדם האלה, שלא אצטרך להתקוטט פה עם כל רעלן. באשר לכתבת החדשות בטיימס: אתה אכן מדייק לגבי תאריך הפרסום- 28 במאי. כל השאר- שוב זלזול באינטליגנציה של הצופים והקוראים שלך, ביטחון שהם לא יילכו לבדוק ולא יבינו איך אתה מאכיל אותם (שוב) בערימת הבלים. אתה כותב בהודעה אחת כי הכתבה, עליה חתומים חמישה עיתונאים אמריקאים של הטיימס ואני, חושפת "פרטים קריטיים על תכניות התקיפה" ובהודעה מאוחרת יותר אתה כותב כי היא "חושפת את תוכניות התקיפה של ישראל באיראן". עד כדי כך. בסרטון שמתחיל את השרשור הזה אתה אומר "בין השאר המאמר חושף שישראל יכולה להוציא תקיפה לפועל תקיפה בהתראה [שגיאת הכתיב במקור, נפוצה בתרגום AIמאנגלית] של שבע שעות וההתראה הקצרה [שגיאת הכתיב במקור] לא תשאיר הרבה מקום ללחץ על נתניהו לבטל את התקיפה, כך מייעץ לנו המאמר", ואז אתה עושה את התנועה הזו של גירוד באף עם יד שמאל, תנועה שמופיעה במקומות איסטרטגיים בשיח שלך, למשל כשאתה "מצטט" משהו שלא נכתב. מה שכן כתוב שם הוא שהמודיעין האמריקאי מעריך שישראל יכולה להתכונן\להיערך לתקיפה תוך שבע שעות ושההערכה הזו מדאיגה פקידים בכירים בוושינגטון. אחרי שהעלמת מקוראיך שמדובר בסך הכל על ציטוט הערכה של המודיעין האמריקאי, אתה מכנה את ידיעת החדשות בשם "מאמר", רומז למשהו דעתני, הפעם כדי להחליק פנימה תוספת למקור כאילו כך "מייעץ לנו המאמר". הידיעה הזו לא מייעצת לאף אחד כלום. היא פשוט ידיעה שכוללת דיווח על משהו שחושבים במודיעין של ארצות הברית וכיצד המשהו הזה מדאיג פקידים אמריקאים. ככה זה בעיתונות חופשית- להשתדל לדווח הכי טוב והכי אמין על העובדות החשובות. רק מי שחי בעולם רדוף וחשוך בו לא עושים שום דבר בלי מניע נסתר ישליך תמיד את ההתנהלות הזו על אחרים. מעבר להערכת המודיעין האמריקאי בתחום הזה- אילו עוד רכיבים קריטיים (עכשיו זו שאלה ממני), לגירסתך הראשונה, או הקטעים המגלים את "תוכניות התקיפה של ישראל באיראן" לפי הגירסה השנייה, יש בכתבה הזו? היות ובנתיים התקיפה התרחשה ופורסמו אודותיה פרטים רבים, תוכל גם להשוות בין מה שפורסם לבין הכתבה ולספר לנו מה חופף. הכתבה עוסקת בעיקרה במחלוקת, נכון לאותה שעה לפי הכתוב שם, בין טרמפ, שדוגל במשא ומתן ומאמין כי יצליח, ונתניהו, שרוצה לתקוף, מחלוקת שמצמצמת באופן משמעותי את הסיכוי שתקיפה בכלל תתרחש. אתה תוכל לטעון שעצם הפרסום על מחלוקת בין נתניהו וטרמפ בשאלת התקיפה הוא משום סוד כמוס, אבל אז אתה בהתנגשות חזיתית עם שני היקירים לך. לפי לשכת ראש הממשלה והעומד בראשה, הכלול בכתבה הזו הוא פייק. שני המנהיגים, לפי ההסבר הזה, היו מתואמים אחד עם השני עוד הרבה קודם, כל הדיבורים על מחלוקת ביניהם הם פרי הונאה אסטרטגית מתוחכמת כדי להוליך שולל את האיראנים ולהגיע למצב של מתקפת פתע מושלמת. ערוץ הבית שלך, 14 בשלט, טען בסיפור עסיסי במיוחד כי הכתבה שאתה מדבר עליה הייתה פרי של אותה הונאה, שלא כוונה רק כלפי איראן, אלא הייתה גם "מבצע נקמה" נגד כמה עיתונאים ואני בראשם. תידרוכים יזומים שקיבלתי, סיפר הָאֶקְפּוֹזֶה שׁוֹמֵט הַלְּסָתוֹת, הפך אותי ל"סוכן משוטה". וזה כמובן מעלה את השאלה, איך אני יכול להיות סוכן משוטה, טועה ותועה, שמפרסם שטויות שבלבלו שני אוייבים- גם את התקשורת וגם האיראנים, ובאותו זמן לפרסם את "פרטי התקיפה הישראלית באיראן" כפי שאתה טוען? ואפרופו ערוץ 14: אני, כך מספרים בערוץ, נפלתי חזק בהונאה של לשכת נתניהו אבל החברים שלך שם, שועלי עיתונות חוקרת ותיקים שכמותם, אותם לא הצליחו לסדר, הם לא הפכו משוטים וידעו בדיוק מתי ישראל עומדת לצאת להתקפת הפתע שלה. לא רק ידעו, מתברר, אלא גם עשו הכל ששאר העולם יידע. וכך, זמן קצר אחרי שמתפרסם שהמימשל הורה לפנות את הסגל האמריקאי מכמה מדינות במפרץ, עם בני המשפחות, איתות ברור למלחמה מתקרבת, הולך וגובר החשש בישראל כי ביחד עם סימנים מעידים אחרים שנקלטו בטהרן, איראן תבין את האירוע. נתניהו ישחזר לימים כי "ההונאה כמעט וקרסה" והאיראנים, "הם כמעט ראו את זה". דווקא ברגע הכי מותח ומתוח במלחמה כולה, כשהכל על בלימה, ערוץ 14 פוצח בשרשרת פרסומים ש"גם אם חייזר היה צופה בהם" כדבריו של בכיר בקהילת המודיעין, "היו נותרים אצלו ספקות מועטים בלבד באשר לכוונותיה של ישראל." יום לפני התקיפה אומר יעקב ברדוגו כי ""ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר ... אנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן... הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה." ביום התקיפה על רקע המשבר הקואליציוני עם החרדים שנראה היה שעומדים לפרק את הממשלה מפתיע שמעון ריקלין כשקובע דווקא את ההיפך. "לא. לא יהיה" הוא אומר בחיוך מיסתורי על פיזור הכנסת, שיעני יש משהו גדול יותר אפילו מזה. ואז הוא מוסיף פתאום "אני שומע את המנועים" יערה זרד: מה המנועים? ריקלין: שומע מנועים לא יודע למה (מחייך מבסוט כממתיק סוד, ומסחרר את ידיו מסביב לראשו בתנועה סיבובית) זרד:"וזה לא המנועים של המפלגות החרדיות של אדלשטיין? ריקלין:" לא, אני שומע מנועים ממש, לא יודע למה" בחדשות הערב של 14 באותו יום, שעות ספורות לפני תחילת התקיפה, אלוף (מיל') יפתח רון-טל אומר באופן חד משמעי כי "ישראל תתקוף באיראן על מנת להשמיד את יכולת הגרעין של איראן. זאת עובדת חיים.... וזה לא יהיה מטס אחד. אנחנו יודעים להגיע לשם, אתה יודע מה-אף אחד לא שומע אותנו, כמה שאנחנו רוצים. איראן חלשה מתמיד, זאת הזדמנות היסטורית, מנחה: רון-טל, כשאתה אומר ישראל תתקוף באיראן, זה עניין של ימים, שבועות, חודשים? אלוף (מיל') רון-טל עונה "ימים", ואז חושב לרגע ומתקן את עצמו ואומר "שעות" לישראל היה מזל עצום שאף אחד לא קלט את שלל האותות הללו. ככל הנראה מי שאחראי על האיסוף והעיבוד של חומרי ערוץ 14 במודיעין האיראני חלה או שקע בשינה עמוקה. מר טאוב, לנוכח הדאגה הרבה שהפגנת בעניינים של ביטחון המדינה, אני בטוח שהדברים שפירטתי כאן (וזה רק על התקיפה באיראן, יש עוד רשימה ארוכה של פרסומים דומים בערוץ 14 עם מידע שעשוי היה לסייע ליריב, לסייע מאוד) ידירו שינה מעיניך ואתה תדע לבדוק ולהציף אותם לעולם.

Ronen Bergman

38,217 просмотров • 7 месяцев назад

הערכת חטיבת המחקר של אגף המודיעין בעקבות מבצע "שומר החומות" (מאי 2021): "הפגיעה במערכי ההתעצמות של החמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני הייתה יוצאת דופן; אנו יוצאים מהמערכה עם חמאס מוחלשת, פגועה, וכזאת שייקח לה שנים רבות לשקם את המערכים הרקטיים שלה; פגענו רבות בתשתיות השלטון של חמאס" ב-27 במאי 2021, פרסם אתר דובר צה"ל כתבה העוסקת בהישגי אגף המודיעין במבצע "שומר החומות", סבב הלחימה עם חמאס במאי 2021 המכונה על ידי חמאס "חֶרֶב אל-קודס". כותרת עליונה: בינה מלאכותית ומאות מטרות איכות: כותרת ראשית: כך חשפו באמ"ן מאות קילומטרים של מנהרות "המטרו" של חמאס כותרת משנה: מתחת לאף של ארגוני הטרור בעזה, הצליחו אנשי המודיעין למפות את מנהרות ה"מטרו" הסבוכות - הפרויקט החשוב ביותר של החמאס. שבוע אחרי סיום מבצע "שומר החומות", אמ"ן חושפים - שיטות בינה מלאכותית שעיצבו את תמונת המודיעין, בסיס שמגלה משגרי טילים רגע לפני הירי, והדרך בה פיצחו את "תעלומת המנהרות". כל הפרטים. מאת: שקד כהן, מערכת אתר צה"ל תאריך: 27.05.21 גוף הכתבה: סדרת תקיפות שסיפקה הצלחה משמעותית במיוחד לצה"ל, והישג אסטרטגי ארוך טוווח במהלך מבצע "שומר החומות", היא התקיפה של מערכת המנהרות של חמאס ברצועה - "המטרו". מאחורי לילות הלחימה המורכבים עומדות שנים רבות של מחקר מודיעיני, איסוף ממוקד ובנייה של תוואי שטח תת קרקעי של מאות קילומטר, פיסה אחרי פיסה. אז איך נרקמה הפעולה המורכבת ביותר ב"שומר החומות"? תוכנית התת-קרקע של חמאס העסיקה את אמ"ן מהרגע שהתגלתה. לאורך השנים השתמשו באגף באמצעים טקטיים מגוונים במטרה לייצר יכולת מודיעין גיאוגרפי בתוואי השטח המורכב הזה. התוצאה - תמונה המשלבת מודיעין קלאסי של מטרות, בכירים ויעדים, יחד עם מיפוי גיאוגרפי הכולל את המנהרות. בשלב הראשון כלל יחידות אמ"ן עסקו באיסוף מודיעיני מאסיבי. כמויות המידע העצומות עובדו בעזרת פיתוחים טכנולוגיים, ושימוש ב-Big data. בדרך מתקדמת זו, כלל האמצעים וכמויות המידע האסטרונומיות אוחדו לכדי תמונה אחת ברורה. כשהושגה התשתית למיפוי "המטרו", התמקדו אנשי המודיעין ביצירת "מפות" כפולות לרצועת עזה: העל-קרקע והתת-קרקע. ביחידה 9900 עיגנו את השטחים הרלוונטיים באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית - אפליקציות המאפשרות ניתוחן ויזואלי דרך רחפנים, גיחות צילום וסנסורים ייעודיים. בזמן אמת ולאורך שנים, עקבו אחר השינויים בשטח, ביניהם - כל התקדמות בתוכנית המנהור של חמאס. במהלך המבצע השתמשו בטכנולוגיה זו גם כדי לזהות מטרות תמ"ס (עמדות שיגור, מטל"רים ועוד) ולהשמיד אותן בזמן אמת. כבר בימי הלחימה הראשונים הושמדו מאות מטרות כאלה, חצי מהן בזכות הבינה המלאכותית, ושיטות העבודה ששוכללו תוך כדי תנועה. לאחר תכנון התקיפה, אנשי המודיעין סיפקו תמונה רלוונטית בזמן אמת והוציאו את הסיכול המסיבי לפועל עם הכוחות בשטח, בין השאר בעזרת מערכות בינה מלאכותית שפותחו ע"י 8200: "האלכימאי", מערכת המספקת תמונה ויזואלית דינמית ומתעדכנת של הגבול, ישירות למ"מ בשטח - שמקבל אותה ישירות לטאבלט. במקרים רבים, מספרים באגף, המערכת הובילה לסיכול נסיונות פגיעה בעורף. "הבשורה", מערכת המספקת לחוקרי המטרות בפיקוד או באוגדה המלצות למטרות איכות בזמן הלחימה. "פיצוח ה'מטרו', היכולת שלנו למפות את התת-קרקע כדי לקחת מארגון הטרור את הממד המרכזי שלו הוא שינוי אסטרטגי", מספר גורם בכיר באמ"ן, "עבודה של שנים, חשיבה מחוץ לקופסה והיתוך של כל עוצמת אגף המודיעין, יחד עם הגורמים בשטח, הביאו לפריצה ולפתרון של תעלומת התת-קרקע". "חמאס ראה במנהרות התווך האולטימטיבי לשרידות ותנועה לפעיליו", מצהיר רס"ן י', ראש מדור תת-קרקע בחטיבת המחקר, "בראייתם, כל היתרונות של צה"ל מתקזזים בתת-קרקע. בפגיעה שספגו במטרו, הם ראו עד כמה היכולות המודיעיניות ויכולות התקיפה של צה"ל איכותיות ועמוקות גם בזירה הזאת". כנאמר, המבצע הביא לחזית מודיעין מסוג ייחודי ומתפתח - יכולות בינה מלאכותית מתקדמות ביותר. אפליקציות חדשניות, תאי תקיפה דיגיטליים, רחפנים, התראות, חיבור בין יכולות 8200 לשב"כ ושלל פיתוחים נוספים. "לראשונה, הבינה המלאכותית היוותה מרכיב מרכזי ומכפיל כוח בלחימה אל מול האויב", חושף בכיר באגף. כל אלה התאפשרו על בסיס "מרכז המידע והידע", פלטפורמה טכנולוגית מתקדמת לבינה מלאכותית, הכוללת 90% מכלל המידע הצה"לי על האויב במקום אחד. בזמן המבצע, פעל לראשונה בסיס רב-תחומי ורב-זרועי של יחידות אמ"ן עם חיל האוויר, שייצר מטרות בזמן אמת. מלבד יעדי התקיפה הידועים מראש, הבסיס גילה כ-200 מטרות איכות במהלך המבצע, כמו בורות שיגור טילים שכוונו לתל-אביב ולירושלים. 50% מהמטרות שנחשפו הותקפו עוד בימי המבצע. "אנחנו יוצאים מהמערכה עם חמאס מוחלש ופגוע, ייקח להם שנים רבות לשפר את המערכים הרקטיים", מסביר סרן ע׳, ראש מדור יעדים בזירה הפלסטינית של חטיבת המחקר, "בין ההישגים הבולטים - חיסולם של שני המהנדסים הבכירים של חמאס. פגענו במערך ההתעצמות שלהם בצורה יוצאת דופן". סימוכין: להלן דברי סרן ע׳, ראש מדור יעדים בזירה הפלסטינית של חטיבת המחקר כפי שהובאו בסרטון וידאו שצורף לכתבה: הפגיעה במערכי ההתעצמות הן של חמאס והן של גא"פ [הג'יהאד האיסלאמי] הייתה יוצאת דופן. מדובר במאמץ מודיעיני שארך שנים רבות. תקפנו מוצבים, עיליים ותת קרקעיים, חיסלנו פעילים וחיסלנו ציוד. בראש ההישג, חיסולו של ג'מאל אל-זבדה ואבו רוחמה [כוונתו ככל הנראה לג’מעה אל-טלחה], שני המהנדסים הבכירים של חמאס. פגיעה במערך ההתעצמות של חמאס הייתה יוצאת דופן. מדובר במאמץ מודיעיני ארוך שנים שהגיע על ידי מימוש במבצע 'שומר החומות'. אנחנו יוצאים מהמערכה עם חמאס מוחלשת, פגועה, וכזאת שיקח לה שנים רבות לשקם את המערכים הרקטיים שלה. כחלק מהמבצע פגענו רבות בתשתיות שלטון של חמאס. הקרסנו בניינים ששימשו לטרור, פגענו במטות של מנגנוני הביטחון. סימוכין: הערות: ד”ר ג’מאל אלזבדה (جمال الزبدة) - דוקטור במדעי ההנדסה והמכונות שרכש השכלתו בארה”ב ושימש כמרצה בכיר בפקולטה להנדסה באוניברסיטה האיסלאמית. במקביל, עסק בפיתוח אמצעים צבאיים עבור הזרוע הצבאית של חמאס ועמד בראש תכנית פיתוח הרקטות, תחת פיקודו הישיר של מחמד דיף (محمد الضيف), ראש הזרוע הצבאית. אל-זבדה גידל דור שלם של מהנדסים באוניברסיטה האיסלאמית, וגייס רבים מהם לעבודה בתוכנית לפיתוח אמצעים צבאיים של הזרוע הצבאית ובעיקר בכל הקשור לרקטות וכלי טיס בלתי מאוישים (אלאח’באר, 22 במאי 2021). לפעילות בשירות חמאס הצטרף גם בנו, המהנדס אסאמה אל-זבדה (أسامة الزبدة), שהיה בעל אזרחות אמריקאית ונהרג באותה תקיפה. סימוכין: ג׳מעה אל-טחלה (جمعة الطحلة) - בכיר במו״פ (מחקר ופיתוח) בארגון הטרור חמאס. מוקד ידע בתחום הסייבר והטק״ק פעיל מרכזי בכל פרויקטי המו״פ של האירגון, בדגש מו״פ רקטות. פעל לשיפור יכולת דיוק הרקטות. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

14,030 просмотров • 1 год назад

דנה יקרה, ראשית שמח לשמוע שאת קיימת ועוד קיימת במהדורת הבוקר של ערוץ 14 כמה כיף לך 2. יקירתי, יכול שמאז שהכרתי אותך לטובה התקלקלת לרעה. 3. מזעזע אותי לחשוב שאחת כמוך עם בעל מדהים כשלך עם ילדים מקסימים כשלכם תומכת בחרדים שלא עושים כאן צבא ולא שירות לאומי. 4. במגדל השן שאני יושב אני מחובר לעם ישראל פי מליון ממך, לצערי הגזענות תקפה גם אותך. 5. לא יעלה על הדעת שאישה מקסימה כמוך תתמוך ב-58 חברי כנסת שהצביעו בעד חוק העריקים. 6. שלי נעלייך מעל רגלייך כאשר את מדברת על ערביי ישראל, ערביי ישראל בשנתיים האחרונות הוכיחו למדינה לעומת הרבי מסאטמר והרבי מגור שהוקלטו בחדשות 13 אומרים שצריך לקחת את מדינת ישראל להאג, אבל מכוון שאת חלק מהשופרות של הכת את מנועה מלומר זאת. אני ציפיתי ממך ליותר. אני גם רוצה שיהודים ינהלו את המדינה הזו אבל יהודים טובים לא יהודים גזעניים, לא יהודים שרוצים לקחת את המדינה שלי להאג. 7. הגיע הזמן דנה שתביני שערביי ישראל הם חלק ממדינת ישראל הם מחזיקים תעודת זהות כמוך ודרכון כמוך. 8. דנה יקירתי הגיע זמן שמגישת חדשות של ערוץ 14 תעשה קצת שיעורי בית ותלמדי על הדו״ח של האלוף במילואים, אליעזר שקד, מפקד חיל האוויר האגדי של ישראל, דו״ח שקובע שרק 19 אחוז מהחרדים לומדים ולהם אני מצדיע. אבל ל-79 אחוז מהם שלא מתגייסים ולא עושים שירות לאומי ומרמים את המדינה להם אני בז. 9. לידיעתך, לא יעלה על הדעת שבחורה משכילה כמוך תרצה להמשיך להיות במגדל השן שלה ולדעת שהרבנים רוצים שהחרדים יהיו בורים ועם הארץ ולא ילמדו ליבה. 10. מנסור אעבס במשך שנתיים תמך במדינת ישראל, למרות התבטאויות כאלו ואחרות דה פקטו יורו ערביי ישראל תמכו במדינת ישראל. לכן אם את שואלת אותי מנסור אעבס עדיף על חרדים לא ציוניים שרוצים לקחת אותנו להאג ושלא מאמינים במדינה היהודית ולא מאמינים שלאישה כמוך יש זכות דיבור. מבחינתם אישה צריכה להיות במטבח לנקות את הבית ולעשות ילדים. ואני מצפה ממך לצאת נגד התופעה הזו למרות שאת שייכת לכת. 11. לתשומת ליבך- אולי לך זה לא מפריע ש-25 אחוז מהקואליציה ו-15 אחוז משרי הממשלה לא עשו כאן צבא או שירות לאומי ויכול להיות ובגלל הפרנסה שלך בערוץ 14 את חייבת לישר עם זה קו, אני בטוח ב-100 אחוז שמשפחתך המקסימה ואת בליבך מסכימים איתי ולא עם דברי הבלע שאמרת בבוקר בתוכניתך בערוץ 14. מתוך ערוץ 14/ צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

ran rahav

15,339 просмотров • 21 дней назад

השחקנית אורנה פיטוסי נפרדת מהמורה שלה: ״לנוצ’קה שלי נהרגה מפגיעת הטיל בחיפה. מי תיאר לעצמו שלנוצ’קה שלי היא האחת מתוך הארבעה. “מנותקי קשר” קראו להם. לנוצ’קה היתה המורה שלי לפיתוח קול בבית הספר למשחק ניסן נתיב. תחילת שנות התשעים. היא הייתה אז עולה חדשה. נשואה לאיש מכובד ומבוגר ממנה, נדמה לי שהיה פרופסור או משהו כי תמיד היא אמרה שהיא צעירה מהעמיתים שלו ומהחברים, והיא רוצה להרגיש שייכת. לא ילדה. והיו לה מלא גינונים של תרבות אחרת. ולמרות החולצות הלבנות העדינות המכופתרות עם צווארון המלמלה שלבשה, ולמרות החצאיות עד מתחת לברך, ונעלי העקב הגבוהות והדקיקות, הייתה שם מתחת לכל מישהי די קרובה אלינו בגיל. והיא הייתה ליידי, והייתה גם כמו אימא אווזה, מלאה בגאווה כשהצלחנו לעשות את מה שלימדה- לדבר נכון. היא תמיד היתה אומרת שהמיתרים הם כמו עובר קטן, כמו פג...ושצריך לנהוג בהם בעדינות, ולא לצעוק. לישראלים זה די קשה להפנים את העניין. אלוהים, כמה אהבתי אותה! היה לה עור בהיר שקוף כמו ציפור מאיזה יער ברוסיה. והיו לה עיניי תכלת גדולות ועמוקות שהיו נפתחות כמו ילדה בגן כשהייתה מתרגשת מאיזה צליל שהפקתי, אחרי חודשים של מאבק. ואז היא הייתה מוחאת כפיים קטנות ומתוקות ואומרת לי: “אורנוצ’קה! אומניצה!!! אומניצה!!! (שזה ברוסית- מעולה!), והעיניים שלה היו מתמלאות דמעות. אמיתי. לא משקרת לכם. היא היתה מורה מהסוג הזה, אמנית שלימדה בחרדת קודש את האמנות שלה. היא האמינה בי ותמכה בי ופירגנה לי במשך כל שלוש שנות הלימוד. עד היום אני מדברת עליה בגעגועים, ומספרת על תרגיל החימום הראשון שלימדה אותנו בשנה א’, וככה אני זוכרת אותה ואמשיך לזכור- אישה ילדה, מטר וקרמבו, עומדת במרכז הכיתה, מלאת מתיקות, עם חיוך גדול וגומות מתוקות ועיניים כחולות, וקרסוליים עדינים שזזים מצד לצד, ימין ושמאל, ולב מתוק מתוק שאומר לפי הקצב, במבטא רוסי מתנגן: “נילי, תתני לי לימון”. “נילי, תתני לי לימון”. לנוצ’קה אהובה שלי, כאן אורנוצ’קה/סביידקה (אור קטן) שאוהבת אותך וזוכרת לך את כל הטוב, ומודה לך על הכל. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים״.

HKN • החדשות

15,024 просмотров • 4 месяцев назад

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

19,806 просмотров • 1 год назад

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

22,534 просмотров • 1 месяц назад

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס לציון 50 שנה ל״מבצע יונתן״ בבית הנשיא: ״אדוני הנשיא, אני מבקש להודות לך על היוזמה לקיים את הטקס הזה – בהצדעה לגיבורי ישראל שחילצו לפני 50 שנה את החטופים, בני עמנו, מאנטבה באוגנדה. אני מברך את כל מי שנמצאים איתנו כאן – במעמד ההוקרה שעומד מעל הזמן, וגם מעל כל פולמוס פוליטי עכשווי. 'אנטבה' הוא שם נרדף לפעולה נועזת ביותר, שהפכה את הבלתי-אפשרי לאפשרי. הפעולה התקדימית הזאת השיבה את בני-הערובה שלנו מלב אפריקה – הביתה. בו בזמן היא זקפה את כבוד ישראל בין האומות, והיא לימדה את העולם שניתן להנחית מכה ניצחת על הטרור הבינלאומי. היא לימדה את העולם שאפשר – וצריך – לעמוד איתן מול מחבלים צמאי-דם, להכות בהם, להכניע אותם. זה מה שאנחנו עושים במלחמה הנוכחית: אנחנו מרסקים בשיטתיות את ציר-הרשע האיראני, שניסה לקדם את התוכנית להשמדת ישראל – באמצעות טבעת-חנק של טרור שהוא פרש סביבנו. מאז הטבח הנורא במתקפת ה-7 באוקטובר הפכנו את הקערה על פיה. הלמנו בצוררינו מעזה ועד תימן, מלבנון ועד איראן. הרחקנו מעלינו סכנה קיומית מיידית – כולל הסכנה המיידית, שנשקפה לנו מהחזקת נשק גרעיני בידי איראן. הם היו משתמשים בו. דור דור ומשימותיו: הוותיקים בינינו זוכרים את גל חטיפות המטוסים ששטף את העולם בשנות ה-60 וה-70. זה היה כלי-נשק מרכזי - הייתי אומר ה-כלי המרכזי - בידי ארגוני טרור וקבוצות מהפכניות. ארבע שנים לפני 'מבצע יונתן' נחטף מטוס של חברת התעופה הבלגית 'סבנה', והונחת בנמל-התעופה לוד. הייתה לי הזכות להשתתף עם חבריי לסיירת מטכ"ל במבצע לשחרור המטוס. אבל אנטבה - אנטבה היה סיפור אחר לגמרי. המחבלים אילצו את מטוס 'אייר פראנס' להגיע למדינה, שנשלטה בידי רודן אכזר, במרחק של כמעט 4,000 ק"מ מישראל. 31 שנים לאחר השואה, הם ערכו סלקציה בין יהודים ללא-יהודים. הם שיחררו בני לאומים אחרים, בעוד שעל היהודים הם איימו בהוצאה להורג. הם היו בטוחים שישראל תיכנע לאולטימטום שלהם, שהרי יש להם חסינות במרחק כה רב מישראל ומהמזרח התיכון. איש מהם לא חשב שמישהו יבוא לחלץ את החטופים. אבל הם טעו בגדול. ההכנות כולן למבצע החילוץ באנטבה נערכו בזמן-שיא של יממה וחצי - 36 שעות. תרגול אחר תרגול, אימון אחר אימון, תוך ניסיון בלתי-פוסק למצות כל בדל של מידע מודיעיני בעזרת המוסד ואמ"ן. ההיסטוריה מכירה תודה לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לשר הביטחון שמעון פרס, לרמטכ"ל מוטה גור, לקצין חי"ר וצנחנים ראשי דן שומרון, למפקד חיל האוויר בני פלד – ולכל המפקדים והלוחמים שהשתתפו במבצע. יצחק רבין ושמעון פרס ושרי הממשלה נטלו על עצמם אחריות עצומה. אתם יכולים לשער מה היה קורה אם הייתה משאית על המסלול. או אם לא הייתה הזדמנות מהירה מספיק לכוחותינו להגיע לטרמינל שבו הוחזקו החטופים. הם רצו לשמוע למוצא פיהם, וגם הרמטכ"ל, של שני אנשים: מפקד כוח החילוץ ומפקד חיל האוויר. בני פלד אמר להם: "זה אפשרי". מוטה גור ביקש לראות תרגיל מודל ושאל את יוני: "זה אפשרי?" הוא השיב: "כן. הנה, ראית." שמעון פרס לא הסתפק בזה. הוא קרא ליוני ושאל אותו: "זה אפשרי?" מספיק שיוני היה המביע ספק, מביע חשש - לא היינו עומדים פה היום. הוא אמר: "זה אפשרי. אני חושב שאם נצליח להשיג את ההפתעה - נצליח במשימה. כן, זה אפשרי." יוני היה מאוד נועז, אבל הוא גם היה מאוד שקול. היו לו קור-רוח ושיקול דעת יוצאים מן הכלל, בתוך הקרב וגם לפניו. אבל לתעוזה הזו היו שותפים כל הלוחמים שיצאו לאנטבה. הם נלחמו על כל מקום פנוי במטוסי ה'הרקולס'. לפני כמה ימים, במסדר הכנפיים של חיל האוויר, סיפרתי שלוחמים שיוצאים הרחק מעבר לגבולותנו מקבלים - מה שנקרא - מפת מילוט, שמראה להם איך להגיע, איך להיחלץ למקום-מבטחים או ציר-מבטחים כדי לחזור בחזרה לישראל. באנטבה הלוחמים קיבלו מפות מילוט. מפת המילוט הייתה צילום של דף מאטלס, שמוכר לכם, של יבשת אפריקה. כלומר, פה נמצאת קניה, ופה נמצאת אתיופיה - ותמצאו כבר את הדרך חזרה. הייתה כאן תעוזה עצומה. אבל באנטבה גם מפות המילוט לא היו עוזרות. זה לא היה דבר שנסתר מעיני הלוחמים. הם הבינו היטב שחייהם מוטלים על הכף, וגם גורלה של מדינת ישראל, בצומת הזו, מוטל על הכף. ולמרות הכל, כל אנשינו בלי יוצא מהכלל רצו לקחת חלק במבצע. הם התעלו לגודל השעה, ולגודל המשימה. תילי תילים של מילים נכתבו על הנחישות, היצירתיות, התחבולנות של הכוח שהגיע לשדה-התעופה באנטבה. לוחמינו נחתו שם לאחר למעלה משבע שעות טיסה, במזג-אוויר מאתגר. הם התקדמו במהירות אל היעד – אולם-הנתיבות עצמו – כדי להשמיע באוזני החטופים ארבע מילים שאומרות הכל: "באנו לקחת אתכם הביתה". בתוך פחות משעה המבצע הסתיים בהצלחה כבירה. המחבלים חוסלו. רוב-רובם של אחינו ואחיותינו החטופים הועלו על המטוסים כשהם חיים. לצד זאת, שילמנו מחיר בחיי-אדם: אחי יוני, מפקד סיירת מטכ"ל, נפל ברגע ההסתערות קדימה, כשהוא בראש הכוח. אני דואב גם על אובדן חייהם של ז'אן ז'אק מימוני, אידה בורוכוביץ', פסקו כהן, ודורה בלוך זיכרונם לברכה. דורה בלוך נרצחה בבית החולים בקמפלה למחרת היום בהוראתו של אידי אמין. אני מבקש להזכיר את לוחם הצנחנים עז-הנפש סורין הרשקו. פציעתו הקשה של סורין במבצע מלווה אותו יום-יום מזה 50 שנה. ועוד אני מוקיר מעומק ליבי את קברניט המטוס החטוף, מישל בקוס, ואת צוותו מצרפת. הם בחרו להישאר עם בני-הערובה בשעתם הקשה, מתוך רגש אצילי של סולידריות – שעמנו יזכור לעד. מכובדי הנשיא, מכובדיי כולם, באנטבה הצדק גבר על הרשע. התקווה ניצחה את הייאוש. האור הכניע את החושך. השמחה פרצה בכל בית בישראל וגם בשוחרי החופש והצדק בעולם. לא בביתי. אני במשך כל חיי הבוגרים חששתי שיוני יפול בקרב. בין השאר, משום שידעתי את הנכונות שלו להסתער קדימה, לבוא לחלץ, כשצריך לחלץ. זה התחיל במלחמת ששת הימים, כשהוא נפצע במוצב ג'לבינה, בחזית רמת הגולן, בבואו לחלץ חבר שנפצע, נפגע בצווארו. שם המרפק שלו רוסק ע"י אש סורית. הוא זחל לקווי כוחותנו בייסורים גדולים, קם על רגליו. שאלו אותו: "אתה בסדר?" הוא ענה "כן", והתעלף במקום. באתי לבקר אותו בבית החולים בצפת ורווח לי. "הוא כבר נכה צה"ל. הוא יצא מזה." אבל בדרך-לא דרך הוא חזר ליחידה. הוא החליף אותי, כשהייתי אמור ללכת מאוד מוקדם לקורס קצינים. הוא פתר לי את הבעיה והלך במקומי, ואח"כ הצטרפתי. בסיירת מטכ"ל הוא פיקד על מבצע חילוץ נוסף של שחרור טייסנו, שהיו בכלא הסורי. כדי להוציא אותם משם היחידה יזמה מבצע לתפיסת בכירים במטכ"ל הסורי. יוני פיקד על המבצע הזה, שהשתתף בו גם אחי עדו. אכן הם חולצו בחילופי שבויים. זה נמשך במלחמת יום הכיפורים שנה לאחר מכן. יוני נחלץ להציל את חברו, יוסי בן חנן, שהטנק שלו נפגע מתחת תל-שמס, בתוך הקווים הסורים. היו ניסיונות לחלצו, ואחד אחרי השני הם נכשלו. יוני הודיע ליאנוש, המפקד בגזרה, שהוא יוציא אותו. הוא הלך וחילץ אותו. יוסי דיבר במשך שנים, הוא אמר: "אין לך מושג. אני חשבתי כבר שאני הולך למות, והנה שמעתי את קולו של יוני, וידעתי שהוא הציל אותי." על כך הוא קיבל גם את עיטור המופת. לכן, כששמעתי על אנטבה - שמעתי ברדיו בארה"ב כסטודנט בבוסטון. 200 שנים לכינונה של ארה"ב. כששמעתי על המבצע, צלצלתי לעידו ושאלתי רק שאלה אחת: "יוני חזר כבר?" כי לא היה לי צל צלו של ספק, שהוא שם בראש הכוח המחלץ. ועדו אמר לי שעדיין הוא לא חזר. אח"כ כשהוא צלצל אליי יותר מאוחר, עוד לפני שהוא אמר לי - ידעתי, שמה שחששתי מפניו - קרה. למה זה קרה פה ולא קרה במקרים אחרים? אינני יכול לומר. היה עוד חילוץ - הזכרתי אותו קודם - במבצע 'סבנה'. שנינו שירתנו ביחידה. 13 או 14 חיילים יכולים היו לפרוץ למטוס. אני ועוד שניים-שלושה מחיילי על כנף אחת, וככה חילקו את המשימות. והנה אנחנו עומדים להסתער על המטוס לבושים בסרבלים לבנים. ויוני בא אליי, והוא אומר: "גם אני. אני מצטרף." אמרתי לו: "אתה לא יכול להצטרף, כי אני פה עם החיילים שלי". אז הוא אמר לי: "נצא שנינו". אז אמרתי: "תחשוב על ההורים שלנו." לשמחתי, בחרו שאני אכן אעמוד בראש, יחד עם חיילי. הוא נשאר בחוץ. יש תמונה שלו, מצלמים אותו - רואים אותו כמו ארי בסוגר - ליד החפ"ק. אני ידעתי שהוא יימצא שם. לכן זה היה מאוד קשה לקבל את זה. אני לא אחזור כאן על הסבל של המשפחות, המשפחה שלי. רק אומר: כראש ממשלה, אני זוכר מה עבר על אמי ועל אבי ועליי ועל אחי. אני חושב על מה עובר על המשפחות האחרות. המשפחה הזאת, שאף אחד לא רוצה להיכנס אליה - משפחת השכול - אבל כשאתה בפנים, אתה כבר יודע את הסוד הנורא, אתה יודע את גודל הסבל והכאב. אני רואה כמשימה שלי להיות החסכן ביותר בכוח, בחיי אדם, כשאנחנו שולחים את בנינו ובנותינו לקרב. להיחלץ מהשכול - זה דבר שכל משפחה עוברת בדרכה. אבל אני חשבתי שזה יעבור. במובן מסוים זה לא עובר. אין יום שאני לא חושב על יוני. אין יום שאני לא מתייעץ עם יוני. אני בטוח שזה חל גם על אחרים. משה דיין כתב שישה חודשים לפני אנטבה - הוא כתב על יוני בלי להזכיר את שם משפחתו בספר האוטוביוגרפי שלו. הוא מספר על החילוץ של יוסי בן חנן, והוא אומר: "אינני יודע בדיוק כמה 'יוני' יש לנו, אבל יש לנו מספיק כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים של מדינת ישראל." הוא צדק כי רוח אנטבה מוסיפה לפעם בנו – והיא מכוונת את דרכם של לוחמינו הגיבורים גם בהווה. הם עומדים על משמרתם בכל חזית, בכל זירה, רחוקה וקרובה. הם ממלאים את ייעודם בפעולות גלויות ועלומות נגד דורשי רעתנו. הם מסמלים את הטוב שמאפיין את העם שלנו, את המדינה שלנו: עוז רוח, קור רוח, נחישות מטרה, אהבת המולדת, ערבות הדדית שאין שנייה לה. אני מצדיע לכל השותפים ב'מבצע יונתן', ואני מחזק את ממשיכי דרכם – בני ובנות הדור הצעיר, דור הניצחון״. וידאו: לע״מ.

ראש ממשלת ישראל

11,161 просмотров • 1 месяц назад

מר מורג, נתחיל מהסוף: מסע הזדון, השיטנה והדיבה שאתה, לחוד או ביחד עם כמה מחבריך מנהלים נגדי, ונגד כל מי שמעז למתוח ביקורת על נתניהו הוביל אותך, שוב, לכתוב ולומר דברים מופרכים, שקריים המוכיחים בורות עמוקה ואי הכרה של החומר, אפילו ברמה הבסיסית בלבד. כך, למשל, בקטע המצורף כאן עם ריקלין (10.3.2026) אתה טוען כי "אני אומר לך את הדברים שהכרתי אותם לפני זה, אבל דיברתי היום כדי לוודא אותם עם שני בכירים מאוד לשעבר במערכת הביטחון שעסקו ספציפית באיום הגרעיני האיראני". כלומר הדברים שאתה אומר לו שם (ובהמשך בשאר הציוצים וההופעות של קמפיין הדיבה הזה) מבוססים על הידע המצטבר ורב השנים של שני מומחים בכירים שעסקו בנושא, לצד הידע העשיר שהיה לך עוד קודם. ובהתבסס על הידע המצרפי העמוק והאמין הזה אתה כותב כך ב30 מילים:"מה שנשאר בפורדו מבחינת החומר המועשר של האיראנים זה חומר מועשר ברמה של שישים אחוזים במצב גזי. המתקן שבו הם עשו את התהליך שנקרא מטלורגיה, שהופך את הגז הזה למוצק, הושמד במבצע עם כלביא" ואללה? מטלורגיה? כך הוא נקרא? יותר מתאים כאן טירלולורגיה כי בניגוד מוחלט למה שכתבת- · החומר ברובו הגדול הגדול, ייתכן כולו, כלל לא אוחסן בפורדו אלא באיספהאן · גם המתקן אליו אתה מכוון שהושמד נמצא שם, ולא בפורדו. · החומר לא מאוחסן במצב גז אלא מוצק (גרגירים) · ולכן אין שום צורך בשלב הזה להפוך אותו למוצק כמו שכתבת, · למתקן שהושמד קוראים "המרה הפוכה" ולא "מטלורגיה", והוא בכלל שייך לשלב אחר בתהליך. חוץ מכל אלו- אתה בול בפוני. בזמן שאתה מרביץ את הדיסרטציה המדעית המשובחת הזו הצבתם את הכותרת הזו על המסך:" "רונן בגרמן [כך במקור] נגד מבצע עם כלביא" "עיתונאי ynet טוען שהשמדת הכור לא חיסלה את הפרוייקט הגרעין" אז באמת שלא עניין הטעות באיות שם המשפחה שלי, כפרות, אבל השקרים האחרים, אוי השקרים. הנה הפירוט והפירוק: · הדברים שכתבתי לא היו ביקורת על המבצע. נהפוך הוא. יש שם ובאין ספור פרסומים אחרים פרי עטי פירגון משמעותי לתוצאות שילוב הכוחות בין אמ"ן וחייל האוויר · אמרתי שנתניהו שיקר באשר לתוצאות המבצע. הביקורת הייתה על נתניהו. לא על אף אחד אחר. · המילים "עיתונאי ynet" מדוייקות. סחטיין! · "השמדת הכור": הכור לא הושמד ולו בגלל שכלל לא היה שם כור, אין שם כור ואף אחד לא מנסה לטעון אחרת, זולת עיתונאי ערוץ 14. · "לא חיסלה את פרוייקט הגרעין": טרמפ, נתניהו ותמיר מורג הם היחידים בעולם שטוענים שפרוייקט הגרעין, (ובתוכו גם "הכור"), הושמד. כל גורמי המחקר, המודיעין והבקרה, קובעים שחלקים משמעותיים מפרוייקט הגרעין לא הושמדו והם מציבים את איראן מרחק של כמה שבועות או חודשים ספורים מהרכבת מתקן גרעיני ראשון. חוץ מכל אלה- הניסוח מדוייק עד למילימטר, מופת לעבודה עיתונאית רצינית. אתה כותב "תסריט שבו איראן תצליח לפתח גרעין בתוך שנתיים הוא כמעט דמיוני, וסביר יותר שזה ייקח לה קרוב לעשור." תכלעס, אתה צודק- שנתיים זה באמת דמיוני כי המציאות קרבה הרבה יותר. ----רפאל גרוסי, ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אמר כבר בנובמבר 2025 כי:" לאיראן עדיין יש מספיק אורניום מועשר ויכולת טכנית לבנות נשק גרעיני, למרות התקיפות הישראליות והאמריקאיות." ------גורמי מחקר אחרים (ראו בתגובה הראשונה) קבעו כי "איראן תוכל לייצר את האורניום המועשר ב-90% הרצוי לנשק גרעיני בפחות מחודש לאחר שיוחזר החשמל לצנטריפוגות ההעשרה. יכולתה של איראן לייצר אורניום מועשר ב-90% משמעותה שתקיפות אלה [של ישראל וארצות הברית ביוני 2025] לא ביטלו את האיום של נשק גרעיני איראני." ----- ההערכה במודיעין האמריקאי, כפי שחשף לפני כחודש סטיב וויטקוף הייתה כי "איראן קרובה מתמיד ליכולת גרעינית צבאית. הרפובליקה האסלאמית נמצאת ככל הנראה במרחק של כשבוע בלבד מהשגת חומר בדרגת נשק ובכמות תעשייתית, המאפשרת ייצור פצצה" ושוב- אתה ממש מסונכרן פה עם הפרטים הקטנים. מאז חזרת על הדברים האלה (סוג של חזרת, כי אתה סותר את עצמך כל הזמן) בעוד מספר רב של ציוצים, שידורים ומאמרים, הכל כדי להגן על נתניהו ומה שאמר בסוף "עם כלביא", תערובת של "עובדות", המוצגות בביטחון עצמי מוחלט ומתובלות, כהרגלך, בהשמצות ובגידופים, גידופים וכזבים. הנה כמה מה"קביעות" שלך ושל "המומחים הבכירים" מול דו"חות מקצועיים, לפי הנושאים: כמה צנטריפוגות נותרו לאיראנים: -----בערוץ 14 ב11.3.26 טענת כי "כל המערכות שסובבות את הצנטריפוגות, והצנטריפוגות עצמן, הושמדו." -----למחרת היום כתבת בטוויטר כי :"אכן היו לאיראנים צנטריפוגות בכספות שנותרו שלמות" אם היית מקשיב לכל השיחה שלי עם נדב פרי היית שומע שאמרתי שלצד הצנטריפוגות המותקנות שהאיראנים העתיקו לכספות וניצלו, המספר המשמעותי יותר שנותר בידיהם הוא מייצור רחב היקף, שלהן, שהחל מ2021 הוא נטול פיקוח כשאיראן מעבירה חלק לאתרים לטובת התקנה ושימוש וחלק שומרת בצד, משהו שבין כמה מאות לפי הערכה אחת, לכמה אלפים, לפי אחרת. כמה זמן ייקח להתקין את הצנטריפוגות לפעולה כדי להעשיר מ60% ל90%. אני טענתי שיש לאיראנים את כל החלקים והמערכות הנילוות ושמדובר על התקנה של מספר קטן מאוד במתקן קטן מאוד, שיכול לחמוק בקלות מתחת לרדאר המודיעין הישראלי. אתה טענת ש"זה שקר, חד וחלק. כדי להפעילן מחדש נדרש מאמץ שייארך בין חודשים ארוכים ליותר משנה, של שחזור כל המערכות התומכות שהושמדו עם הצנטריפוגות בפורדו ובנתנז....- פשוט הקמה של מפעל חדש" אלא שמי שמשקר פה בלי בושה הוא אתה עצמך. לפי מכוני המחקר איראן תוכל לייצר אורניום מועשר לדרגה צבאית (90%) תוך פחות מחודש. לפי דו"ח אחר:"היא עשויה להעשיר אורניום לרמה צבאית של 90% באתר חשאי. העשרה כזו אינה מחייבת יותר מקסקדה אחת או לכל היותר שתי קסקדות של צנטריפוגות מתקדמות (בין 100 ל-200). היא עשויה להתבצע בתוך מספר שבועות". העשרה, המרה הפוכה וגיבוש ליבת הפצצה: באשר לאותו "תהליך שנקרא מטלורגיה" בשפתך אתה טוען כי "יכולת זו נשללה מאיראן עם השמדת בניין מס' 2 במרכז המחקר הגרעיני באספהאן במסגרת מבצע עם כלביא, ומאז היא לא הצליחה לחדש אותה". החלק הזה בדבריך מבולבל במיוחד וכולל רכיבים כה מופרכים שמעידים על בורות כה תהומית עת אתה מבלבל בין ההעשרה מ60 ל90, להמרה של גז לפתיתי מתכת עם סיום ההעשרה, ואז לגיבוש ליבת הפצצה. תן לי לסייע לך- המתקן שאתה קורא לו "מטלורגיה" נקרא "מתקן המרה הפוכה" וכזה אכן פעל באיספהאן והוא אכן הושמד. אבל אין שום בעיה לערוך את התהליך המדובר באמצעים כימיים פשוטים הנמצאים בכל אוניברסיטה. דו"ח הNPECקובע מפורשות שהמרת אורניום מועשר למתכת היא "פשוטה למדי" ואינה מהווה צוואר בקבוק. בעוד אתה מדבר על "הקמה של מפעל חדש", הדוו"ח מסביר שבגלל מגבלות בטיחות (קריטיקליות), ניתן לעבד ממילא רק כמויות קטנות (כ-4 ק"ג) בכל פעם, ולכן נדרש רק ציוד בקנה מידה של מעבדה, ולא מפעל ענק. בשורה התחתונה: המרחק של איראן עד הרכבת מתקן גרעיני ראשון איתו היא יכולה לעשות ניסוי גרעיני (אירוע שלבדו ישנה את ההיסטוריה) נותר אחרי "עם כלביא" קצר ומפחיד כמו שהיה לפני המבצע- בין שבועות אחדים לאולי, במקרה הטוב, חודשים אחדים (בהינתן החלטה מלמעלה כמובן) ואפרופו "ההערכה הרווחת מדברת על בין 5 ל-10 שנים, ולמעשה נצח" עליה כתבת. רווחת איפה? אני חושב שהמקום הכי פופלרי בו ההערכה הזו רווחת הוא ברווח בין אוזן ימין שלך ואוזן שמאל כי אני לא מכיר הערכות כאלה שפורסמו (ואם יש לך- שגר בבקשה). אולי שני המומחים הבכירים שלך יסכימו לעלות לשיחה (ואף להזדהות הרי אנחנו לא מדברים פה על משהו סודי) על מה ביססו את הקביעות המוזרות שלהם. והערה אחרונה לסיום: האייטם הזה עם ריקלין רץ תחת הכותרת "רונן ברגמן מנסה לגמד את מבצע עם כלביא", אלמנט מרכזי בקמפיין ההשפעה שלכם כאילו הדברים שאני כותב ואומר הם נגד הטייסים או לוחמי המוסד שחירפו נפשם תוך ניסיון להמעיט בהישג שלהם. זה טריק ישן, שקוף, שקרי ודוחה- לנסות ולהנדס את תודעת הקוראים כאילו אין המדובר בביקורת על נתניהו אלא במעשה לא ציוני ולא פטריוטי שמטרתו לזרוע דה-מורליזציה בזמן מלחמה. כל כוונתך וכוונתכם היא ולהסיט את תשומת הלב מהאמת- שנתניהו שיקר כשטען שבזכותו הוסר איום קיומי כפול- גם גרעין, גם טילים, ולדורי דורות. ומה שבאמת ייזכר פה לדורי דורות הוא איך ניסו לערבב את כולנו ולהגיד שחלפה הסכנה הקיומית, רק כדי להיזכר אחרי שמונה חודשים שצריך להסיר אותה שוב.

Ronen Bergman

86,291 просмотров • 5 месяцев назад