Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Zur Startseite

כשפעילי ימין באים להפגין מול בית הפצ״רית לשעבר זה נגמר בתקיפה. כי זכות המחאה, כידוע, שמורה לקפלניסטים בלבד.

sheffipaz's profile picture

sheffi paz • שפי פז

26,560 subscribers

65,585 Aufrufe • vor 8 Monaten •via X (Twitter)

Nachrichten & Politik
LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Kommentare

Keine Kommentare verfügbar

Kommentare vom Original-Post werden hier angezeigt

Ähnliche Videos

זו כבר לא "הטרדה מקרית". זה שלב מתקדם של טרור פוליטי-חברתי: המעבר מבתים פרטיים של פעילי שמאל => למקומות ציבוריים יוקרתיים בתל אביב. המטרה כבר לא רק להפחיד - אלא להשפיל בפומבי, לצלם את ההשפלה, ולהפיץ אותה כ-"ניצחון". מרדכי דוד מרגיש כל כך חסין שהוא עושה את זה מול מצלמות, מול אנשים, באמצע תל אביב - כי הוא יודע שהסיכוי שיקרה לו משהו קרוב לאפס. זה לא "פעיל ימין" - זה עבריין מורשע סדרתי שכבר הפך לדמות ציבורית, וכל עוד המשטרה ממשיכה "לבדוק" במקום לעצור - הוא ימשיך להסלים. כנראה החוק נגמר בכניסה למסעדת "שילה". ran rahav #טרור_פוליטי_בתל_אביב #מרדכי_דוד_על_המפתן #חוק_לא_נכנס_לשילה #רני_רהב
0:39

זו כבר לא "הטרדה מקרית". זה שלב מתקדם של טרור פוליטי-חברתי: המעבר מבתים פרטיים של פעילי שמאל => למקומות ציבוריים יוקרתיים בתל אביב. המטרה כבר לא רק להפחיד - אלא להשפיל בפומבי, לצלם את ההשפלה, ולהפיץ אותה כ-"ניצחון". מרדכי דוד מרגיש כל כך חסין שהוא עושה את זה מול מצלמות, מול אנשים, באמצע תל אביב - כי הוא יודע שהסיכוי שיקרה לו משהו קרוב לאפס. זה לא "פעיל ימין" - זה עבריין מורשע סדרתי שכבר הפך לדמות ציבורית, וכל עוד המשטרה ממשיכה "לבדוק" במקום לעצור - הוא ימשיך להסלים. כנראה החוק נגמר בכניסה למסעדת "שילה". ran rahav #טרור_פוליטי_בתל_אביב #מרדכי_דוד_על_המפתן #חוק_לא_נכנס_לשילה #רני_רהב

Yafit

16,441 Aufrufe • vor 7 Monaten

ראיון חשוב ביותר של נשיאת העליון לשעבר דורית בייניש, היום בצהרים לאסתי פרז ברשת ב'. כמה ציטוטים: "מכרו לנו באחיזת עיניים שהציבור מאוד מודאג מהרכב ועדת הבחירה? האם זה רציני? האם באמת הציבור בימים אלו, מה שמעסיק אותו זה הרכב ועדת הבחירה לשופטים? מה "היסטורי" בזה ששני חברי קואליציה הסכימו ביניהם לשנות, כדי שיהיה יותר קל לשר המשפטים לקדם את ההפיכה המשטרית? זה מה שיש לנו. השר לא רצה למנות. לא רצה למנות נשיא, לא רצה למנות שופטים, אלא אם כן ימנו לביהמ"ש העליון את מי שהוא תומך בו, ולכן זה באמת מאוד חשוב לשנות את הרכב הוועדה... הרעיון הוא השתלטות פוליטית על הוועדה לבחירת שופטים... הרוב הפוליטי יקבע מי יהיו השופטים... רוב של חמישה פוליטיקאים יוכל להחליט מי יהיו השופטים שלנו, בלי בחינה מקצועית... "בכל מדינה דמוקרטית, תנאי לקיומה של הדמוקרטיה הוא עצמאות מערכת המשפט. כשאתה בא להתדיין בבית משפט, אתה לא צריך לעמוד בפני שופט שהוא מטעם מפלגה א' או ב'... "זה הרס הדמוקרטיה. בכל המדינות שבהן המשטר בחסות החוק הפך מדמוקרטיה לדיקטטורה, הדבר הראשון שעשו, זה שינוי הרכב השופטים, כי רק בית משפט עצמאי, יכול לעמוד אל מול זרועות... של הממשל. אלה הצעדים שמדברים עליהם בהפיכה המשטרית, להחליף את השופטים, להחליף את השיטה... "זה התפוררות של היסוד הבסיסי עצמאות בית המשפט ובית משפט שאינו פוליטי ולא תלוי בפוליטיקאים. הוא חייב להיות עצמאי במתן החלטותיו. רק במשטרים אפלים יכול הממנה מטעם הממשלה לטלפן לשופט ולבקש תוצאה מסוימת. אנא אנו באים". מצורף הראיון 👇🏼 כאן חדשות | רשת ב esty perez אסתי פרז בן-עמי
11:45

ראיון חשוב ביותר של נשיאת העליון לשעבר דורית בייניש, היום בצהרים לאסתי פרז ברשת ב'. כמה ציטוטים: "מכרו לנו באחיזת עיניים שהציבור מאוד מודאג מהרכב ועדת הבחירה? האם זה רציני? האם באמת הציבור בימים אלו, מה שמעסיק אותו זה הרכב ועדת הבחירה לשופטים? מה "היסטורי" בזה ששני חברי קואליציה הסכימו ביניהם לשנות, כדי שיהיה יותר קל לשר המשפטים לקדם את ההפיכה המשטרית? זה מה שיש לנו. השר לא רצה למנות. לא רצה למנות נשיא, לא רצה למנות שופטים, אלא אם כן ימנו לביהמ"ש העליון את מי שהוא תומך בו, ולכן זה באמת מאוד חשוב לשנות את הרכב הוועדה... הרעיון הוא השתלטות פוליטית על הוועדה לבחירת שופטים... הרוב הפוליטי יקבע מי יהיו השופטים... רוב של חמישה פוליטיקאים יוכל להחליט מי יהיו השופטים שלנו, בלי בחינה מקצועית... "בכל מדינה דמוקרטית, תנאי לקיומה של הדמוקרטיה הוא עצמאות מערכת המשפט. כשאתה בא להתדיין בבית משפט, אתה לא צריך לעמוד בפני שופט שהוא מטעם מפלגה א' או ב'... "זה הרס הדמוקרטיה. בכל המדינות שבהן המשטר בחסות החוק הפך מדמוקרטיה לדיקטטורה, הדבר הראשון שעשו, זה שינוי הרכב השופטים, כי רק בית משפט עצמאי, יכול לעמוד אל מול זרועות... של הממשל. אלה הצעדים שמדברים עליהם בהפיכה המשטרית, להחליף את השופטים, להחליף את השיטה... "זה התפוררות של היסוד הבסיסי עצמאות בית המשפט ובית משפט שאינו פוליטי ולא תלוי בפוליטיקאים. הוא חייב להיות עצמאי במתן החלטותיו. רק במשטרים אפלים יכול הממנה מטעם הממשלה לטלפן לשופט ולבקש תוצאה מסוימת. אנא אנו באים". מצורף הראיון 👇🏼 כאן חדשות | רשת ב esty perez אסתי פרז בן-עמי

Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב

14,371 Aufrufe • vor 1 Jahr

זה באמת מדהים. ארגון הפרוקסי של הממשלה - העמותה הפשיסטית והמקארתיסטית ״אם תרצו״ שמממומנת באופן משמעותי מתרומות זרות - מובילה את הדיון על חנק כלכלי של עמותות אחרות בישראל שמבקרות את השלטון ושמחזקת דמוקרטיה וזכויות אדם, או סתם מקדמות רווחה, תרבות, אינטרסים חברתיים וסביבתיים ועוד. החוק לחיסול החברה האזרחית יוצר סיכול ממוקד נגד כל עמותה שלא מיישרת קו באופן מוחלט עם הממשלה, כי הוא מחריג ארגונים שמקבלים מימון ממשלתי, ושר האוצר יכול להחריג בעצמו ארגונים נוספים. התיקון המוצע לחוק העמותות קובע כי יוטל מס של 80% על תרומה לעמותות ממדינות זרות (שבפועל יביא להפסקת התמיכה בהן, ולשיתוקן דה-פקטו). ואם זה לא מספיק, החוק מציע כי בית המשפט לא ידון בבקשות שהוגשו ע״י עמותה שעיקר מימונה מישות מדינית זרה, אם העמותה אינה מתוקצבת על ידי המדינה. כלומר - גם חונקים את העמותות כלכלית, וגם מונעים מהן את זכות העמידה בבית המשפט. אין לזה אח ורע בעולם. החוק כמובן לא מטפל במהות הבעיה שהוא לכאורה מתיימר לפתור - חשש ממימון זר (אפילו עם מימון מאנגליה יש להם בעיה? אבל לא משנה כרגע), כי החוק לא מטפל בתרומות פרטיות זרות, שאין עליהן שום בקרה או רגולציה. אז כספים ליועצי נתניהו מקטאר - זה סבבה. תרומות פרטיות מחו״ל לארגוני ימין קיצוני ואפילו לארגונים כהניסטים, פאשיסטים, לאומנים, גזענים, תומכי טרור יהודי - זה סבבה. פורום קהלת שהוביל את ההפיכה המשטרית בישראל ומקבל כ-30 מיליון ש״ח בשנה ממיליארדרים אוונגליסטים משיחיים - זה סבבה. דמוקרטיה? חלילה. הפשיזם כבר כאן. גם על שולחן ועדת חוקה. Naama Lazimi - נעמה לזימי
4:14

זה באמת מדהים. ארגון הפרוקסי של הממשלה - העמותה הפשיסטית והמקארתיסטית ״אם תרצו״ שמממומנת באופן משמעותי מתרומות זרות - מובילה את הדיון על חנק כלכלי של עמותות אחרות בישראל שמבקרות את השלטון ושמחזקת דמוקרטיה וזכויות אדם, או סתם מקדמות רווחה, תרבות, אינטרסים חברתיים וסביבתיים ועוד. החוק לחיסול החברה האזרחית יוצר סיכול ממוקד נגד כל עמותה שלא מיישרת קו באופן מוחלט עם הממשלה, כי הוא מחריג ארגונים שמקבלים מימון ממשלתי, ושר האוצר יכול להחריג בעצמו ארגונים נוספים. התיקון המוצע לחוק העמותות קובע כי יוטל מס של 80% על תרומה לעמותות ממדינות זרות (שבפועל יביא להפסקת התמיכה בהן, ולשיתוקן דה-פקטו). ואם זה לא מספיק, החוק מציע כי בית המשפט לא ידון בבקשות שהוגשו ע״י עמותה שעיקר מימונה מישות מדינית זרה, אם העמותה אינה מתוקצבת על ידי המדינה. כלומר - גם חונקים את העמותות כלכלית, וגם מונעים מהן את זכות העמידה בבית המשפט. אין לזה אח ורע בעולם. החוק כמובן לא מטפל במהות הבעיה שהוא לכאורה מתיימר לפתור - חשש ממימון זר (אפילו עם מימון מאנגליה יש להם בעיה? אבל לא משנה כרגע), כי החוק לא מטפל בתרומות פרטיות זרות, שאין עליהן שום בקרה או רגולציה. אז כספים ליועצי נתניהו מקטאר - זה סבבה. תרומות פרטיות מחו״ל לארגוני ימין קיצוני ואפילו לארגונים כהניסטים, פאשיסטים, לאומנים, גזענים, תומכי טרור יהודי - זה סבבה. פורום קהלת שהוביל את ההפיכה המשטרית בישראל ומקבל כ-30 מיליון ש״ח בשנה ממיליארדרים אוונגליסטים משיחיים - זה סבבה. דמוקרטיה? חלילה. הפשיזם כבר כאן. גם על שולחן ועדת חוקה. Naama Lazimi - נעמה לזימי

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

21,891 Aufrufe • vor 1 Jahr

שלשום סיפרתי כיצד בבג"ץ לרנר (בג"ץ 13477-03-26) שבו עתרו חמישה לוחמי מילואים בבקשה שבג"ץ יורה ליועמ"שית לדון לגופו של עניין בבקשתם לעכב את ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה על רקע מצב החירום השורר במדינה מאז שבעה באוקטובר, העריצים היוריסטוקרטים דחו את העתירה וטענו, בין היתר, שלעותרים הציבוריים אין זכות עמידה כי הנפגע הישיר, ראש הממשלה, בחר שלא לעתור. כמובן, שבבג"ץ בעניין ראש השב"כ לשעבר רונן בר (בג"ץ 54321-3-25), כשהעריצים היוריסטוקרטים ממש רצו לדון בעתירה נגד ממשלת נתניהו, הם כן הכירו בזכות העמידה של העותרים הציבוריים למרות שהנפגע הישיר, ראש השב"כ לשעבר, בחר שלא לעתור. דוגמאות אלו, שהן רק שתיים מיני רבות, ממחישות עד כמה העריצים המושחתים פועלים אך ורק לקידום רצונם השרירותי, ולשם כך מעקמים בכל פעם את ה"פסיקה" לרצונם כי אחרי הכל, הם יודעים, יותר מכל אחד אחר, עד כמה פסיקת המוסד שפעם היה בית משפט עליון, היא כבר מזמן לא משפט אלא פוליטיקה גסה ותו לא. באותו בג"ץ לרנר, מי שדחה את העותרים הציבוריים בטענה שאין להם זכות עמידה כי הנפגע הישיר, ראש הממשלה, בחר שלא לעתור, היה העריץ עופר גרוסקופף. וראו זה פלא, בעתירה בעניין הדחת יושבת ראש ועדת האיתור לתאגיד, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, על ידי השר שלמה קרעי, אותו גרוסקופף בדיוק כמו שכח לחלוטין את דבריו על העדר זכות העמידה של עותרים ציבוריים כאשר הנפגע הישיר בוחר שלא לעתור. במהלך הדיון, עורך הדין David Peter דוד פטר המייצג את השר, ציין בפני גרוסקופף כי בעתירה ציבורית זו, הנפגעת הישירה בחרה שלא לעתור: "אני גם יודע מי עוד היה יכול לתקוף את ההחלטה [כלומר לעתור לבג"ץ]... השופטת מוניץ, היא לא כאן. היא הנפגעת הישירה מהחלטת השר... והיא לא כאן... היא לא עותרת". גרוסקופף לא השיב לטענה של עו"ד פטר ובחר להתייחס לנקודה אחרת בדיון. עוברות כמה דקות, ופטר שב וציין את סוגיית העמידה: "היא זו שהייתה יכולה לעתור ובחרה שלא לעתור... היא לא עתרה". הפעם גרוסקופף כן התייחס לסוגיית העמידה והסביר לפטר שהפגיעה הישירה במוניץ המודחת ובחירתה שלא לעתור, זה בכלל לא רלוונטי לנידון: "העניין בעצמאות הפעולה שלה הוא לא עניין אישי שלה". אז פטר הזכיר לגרוסקופף שיש פגיעה ישירה במוניץ כי העתירה לא עוסקת בעצמאות מופשטת שלה אלא בהדחתה בפועל על ידי השר: "היא מודחת. היא מודחת". אולם גרוסקופף בחר להתעלם מדבריו של פטר והמשיך להסביר את המובן מאליו שמדובר בעתירה ציבורית: "השופטת בדימוס מוניץ מונתה לתפקיד ציבורי. הצורך להבטיח את העצמאות של התפקיד הזה ואת חוסר האפשרות להתערב ולפטר אותה שלא מהעילות שקבוצות בחוק, זה לא האינטרס האישי והפרטי שלה. זה האינטרס הציבורי. אנחנו לא רוצים שממונים לתפקידים ציבוריים יסולקו מתפקידם בצורה שלא תואמת את הוראות החוק. ולכן יש פה עתירה ציבורית בעניין, ואני לא בטוח שזה נושא אישי". אך זו בדיוק הנקודה. אין חולק שמדובר בעתירה ציבורית, אבל יש פה גם פגיעה ישירה במוניץ, שהודחה מתפקידה, והנפגעת הישירה בחרה שלא לעתור. וגרוסקופף שכמו נדהם מעצם העלאת הטיעון של העדר עמידה לעותרים ציבוריים כאשר הנפגע הפרטי בחר שלא לעתור, זה אותו גרוסקופף שדחה את עתירת לוחמי מילואים בין היתר על בסיס טיעון העדר העמידה הזה. מן הסתם אתם מבינים לבד למה טיעון העדר זכות העמידה המדובר כן תקף בעתירה הציבורית המבקשת לעכב את ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה על רקע מצב החירום השורר במדינה ולא תקף בעתירה הציבורית נגד הדחת מוניץ על ידי השר קרעי - כי העתירה הציבורית האחת באה לסייע לממשלת נתניהו והעתירה הציבורית האחרת באה לסכל את מדיניותה. אבל הקטע הטוב באמת הוא שבין החלטת גרוסקופף לדחות את העתירה הציבורית המבקשת לסייע לראש ממשלה נתניהו לבין ההתעלמות הגורפת של גרוסקופף מהעדר העמידה של העותרים הציבוריים בעתירה נגד החלטת השר קרעי, עברו בסך הכל שישה ימים. אלו פניה האמיתיים של העריצות היוריסטוקרטית.
1:31

שלשום סיפרתי כיצד בבג"ץ לרנר (בג"ץ 13477-03-26) שבו עתרו חמישה לוחמי מילואים בבקשה שבג"ץ יורה ליועמ"שית לדון לגופו של עניין בבקשתם לעכב את ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה על רקע מצב החירום השורר במדינה מאז שבעה באוקטובר, העריצים היוריסטוקרטים דחו את העתירה וטענו, בין היתר, שלעותרים הציבוריים אין זכות עמידה כי הנפגע הישיר, ראש הממשלה, בחר שלא לעתור. כמובן, שבבג"ץ בעניין ראש השב"כ לשעבר רונן בר (בג"ץ 54321-3-25), כשהעריצים היוריסטוקרטים ממש רצו לדון בעתירה נגד ממשלת נתניהו, הם כן הכירו בזכות העמידה של העותרים הציבוריים למרות שהנפגע הישיר, ראש השב"כ לשעבר, בחר שלא לעתור. דוגמאות אלו, שהן רק שתיים מיני רבות, ממחישות עד כמה העריצים המושחתים פועלים אך ורק לקידום רצונם השרירותי, ולשם כך מעקמים בכל פעם את ה"פסיקה" לרצונם כי אחרי הכל, הם יודעים, יותר מכל אחד אחר, עד כמה פסיקת המוסד שפעם היה בית משפט עליון, היא כבר מזמן לא משפט אלא פוליטיקה גסה ותו לא. באותו בג"ץ לרנר, מי שדחה את העותרים הציבוריים בטענה שאין להם זכות עמידה כי הנפגע הישיר, ראש הממשלה, בחר שלא לעתור, היה העריץ עופר גרוסקופף. וראו זה פלא, בעתירה בעניין הדחת יושבת ראש ועדת האיתור לתאגיד, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, על ידי השר שלמה קרעי, אותו גרוסקופף בדיוק כמו שכח לחלוטין את דבריו על העדר זכות העמידה של עותרים ציבוריים כאשר הנפגע הישיר בוחר שלא לעתור. במהלך הדיון, עורך הדין David Peter דוד פטר המייצג את השר, ציין בפני גרוסקופף כי בעתירה ציבורית זו, הנפגעת הישירה בחרה שלא לעתור: "אני גם יודע מי עוד היה יכול לתקוף את ההחלטה [כלומר לעתור לבג"ץ]... השופטת מוניץ, היא לא כאן. היא הנפגעת הישירה מהחלטת השר... והיא לא כאן... היא לא עותרת". גרוסקופף לא השיב לטענה של עו"ד פטר ובחר להתייחס לנקודה אחרת בדיון. עוברות כמה דקות, ופטר שב וציין את סוגיית העמידה: "היא זו שהייתה יכולה לעתור ובחרה שלא לעתור... היא לא עתרה". הפעם גרוסקופף כן התייחס לסוגיית העמידה והסביר לפטר שהפגיעה הישירה במוניץ המודחת ובחירתה שלא לעתור, זה בכלל לא רלוונטי לנידון: "העניין בעצמאות הפעולה שלה הוא לא עניין אישי שלה". אז פטר הזכיר לגרוסקופף שיש פגיעה ישירה במוניץ כי העתירה לא עוסקת בעצמאות מופשטת שלה אלא בהדחתה בפועל על ידי השר: "היא מודחת. היא מודחת". אולם גרוסקופף בחר להתעלם מדבריו של פטר והמשיך להסביר את המובן מאליו שמדובר בעתירה ציבורית: "השופטת בדימוס מוניץ מונתה לתפקיד ציבורי. הצורך להבטיח את העצמאות של התפקיד הזה ואת חוסר האפשרות להתערב ולפטר אותה שלא מהעילות שקבוצות בחוק, זה לא האינטרס האישי והפרטי שלה. זה האינטרס הציבורי. אנחנו לא רוצים שממונים לתפקידים ציבוריים יסולקו מתפקידם בצורה שלא תואמת את הוראות החוק. ולכן יש פה עתירה ציבורית בעניין, ואני לא בטוח שזה נושא אישי". אך זו בדיוק הנקודה. אין חולק שמדובר בעתירה ציבורית, אבל יש פה גם פגיעה ישירה במוניץ, שהודחה מתפקידה, והנפגעת הישירה בחרה שלא לעתור. וגרוסקופף שכמו נדהם מעצם העלאת הטיעון של העדר עמידה לעותרים ציבוריים כאשר הנפגע הפרטי בחר שלא לעתור, זה אותו גרוסקופף שדחה את עתירת לוחמי מילואים בין היתר על בסיס טיעון העדר העמידה הזה. מן הסתם אתם מבינים לבד למה טיעון העדר זכות העמידה המדובר כן תקף בעתירה הציבורית המבקשת לעכב את ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה על רקע מצב החירום השורר במדינה ולא תקף בעתירה הציבורית נגד הדחת מוניץ על ידי השר קרעי - כי העתירה הציבורית האחת באה לסייע לממשלת נתניהו והעתירה הציבורית האחרת באה לסכל את מדיניותה. אבל הקטע הטוב באמת הוא שבין החלטת גרוסקופף לדחות את העתירה הציבורית המבקשת לסייע לראש ממשלה נתניהו לבין ההתעלמות הגורפת של גרוסקופף מהעדר העמידה של העותרים הציבוריים בעתירה נגד החלטת השר קרעי, עברו בסך הכל שישה ימים. אלו פניה האמיתיים של העריצות היוריסטוקרטית.

ניסים סופר

24,236 Aufrufe • vor 6 Monaten

*שבועיים מדהימים של התעוררות אזרחית!* מאות אלפים יצאו בשבועיים האחרונים להפגנות מול הכנסת וביתו של מממן החמאס, בכיכר הבימה, בשער בגין וברחבי הארץ והוכיחו למי שהיה לו ספק שהעם הזה כאן בשביל להגן על המדינה. לא מורידים רגל מהגז! *לתמיכה בהרחבת המאבק* 👇 *הערב (מוצ״ש) 18:30 הפגנת המונים בכיכר הבימה בהשתתפות עינב צנגאוקר, רון חולדאי ונוספים, ואחריה צעדה לשער בגין והפגנה למען החטופים* *ביום שני ההפגנה המרכזית בירושלים על הבמה פרופ׳ שקמה ברסלר, משה רדמן, יאיא פינק, חברי כנסת ובכירים לשעבר - מעמידים חומת מגן לשומרי הסף* (התכנסות 18:30 ותחילת הפגנה 19:30) *בימים שני-שלישי יופעל לראשונה ״בית העם״* במקום הכנסת שאיבדה את הלגיטימציה הציבורית, במהלך היומיים תתקיים מליאה חלופית, ועדות חלופיות וקבלת קהל מצד ח״כים *לאורך השבוע יתקיימו משמרות התנגדות מול ביתו של מממן החמאס בעזה/מטודלה*, שיירות מחאה ועוד ממשיכים להיערך להשבתה כללית ובשבועות הקרובים נפעיל גם מהלכי התנגדות כלכלית משמעותית ופעולות נוספות, *לחמורים נשבר שרוכבים עליהם!* זה לא יגמר מהר, אבל השבועיים האחרונים הוכיחו - *יש כאן ממשלה שפתחה במלחמה מול העם, העם ינצח*✊🇮🇱 זכרו, המטרה שלנו היא לתת גב לשומרי הסף ולהוות מצפן ומגדלור של תקווה כי בכל מקום שיש התנגדות יש תקווה ובכל מקום שיש תקווה יהיה שינוי! *לתמיכה בהרחבת המאבק* 👇
1:14

*שבועיים מדהימים של התעוררות אזרחית!* מאות אלפים יצאו בשבועיים האחרונים להפגנות מול הכנסת וביתו של מממן החמאס, בכיכר הבימה, בשער בגין וברחבי הארץ והוכיחו למי שהיה לו ספק שהעם הזה כאן בשביל להגן על המדינה. לא מורידים רגל מהגז! *לתמיכה בהרחבת המאבק* 👇 *הערב (מוצ״ש) 18:30 הפגנת המונים בכיכר הבימה בהשתתפות עינב צנגאוקר, רון חולדאי ונוספים, ואחריה צעדה לשער בגין והפגנה למען החטופים* *ביום שני ההפגנה המרכזית בירושלים על הבמה פרופ׳ שקמה ברסלר, משה רדמן, יאיא פינק, חברי כנסת ובכירים לשעבר - מעמידים חומת מגן לשומרי הסף* (התכנסות 18:30 ותחילת הפגנה 19:30) *בימים שני-שלישי יופעל לראשונה ״בית העם״* במקום הכנסת שאיבדה את הלגיטימציה הציבורית, במהלך היומיים תתקיים מליאה חלופית, ועדות חלופיות וקבלת קהל מצד ח״כים *לאורך השבוע יתקיימו משמרות התנגדות מול ביתו של מממן החמאס בעזה/מטודלה*, שיירות מחאה ועוד ממשיכים להיערך להשבתה כללית ובשבועות הקרובים נפעיל גם מהלכי התנגדות כלכלית משמעותית ופעולות נוספות, *לחמורים נשבר שרוכבים עליהם!* זה לא יגמר מהר, אבל השבועיים האחרונים הוכיחו - *יש כאן ממשלה שפתחה במלחמה מול העם, העם ינצח*✊🇮🇱 זכרו, המטרה שלנו היא לתת גב לשומרי הסף ולהוות מצפן ומגדלור של תקווה כי בכל מקום שיש התנגדות יש תקווה ובכל מקום שיש תקווה יהיה שינוי! *לתמיכה בהרחבת המאבק* 👇

שקמה ברסלר Shikma Bressler

12,301 Aufrufe • vor 1 Jahr

תקשיבו לסיפור מטורף: שוחחתי עכשיו עם חברה המקורבת לנשיא טראמפ. (גילוי נאות, היא מאוד מקפידה שלא לומר לי כלום בד"כ). ניסיתי להבין מאיפה צצה עוד נסיעה של מממן החמאס לבית הלבן והיא חזרה על אותה התשובה שנתנה לי בעבר (שיתפתי אתכם): בבית הלבן נערכים לתת "מקלט משפטי" למממן החמאס כחלק מ"עסקה לסיום המשפט והמלחמה". (עוד פשע מטורף של מממן החמאס, אבל בואו נתעלם מזה לרגע). פרטים נוספים: 1. הבית הלבן לא ממש מנסה להסתיר את זה. טראמפ הבטיח למממן החמאס שיעזור לו בחנינה תמורת סיום המלחמה. 2. כל הסיפור עם בוז'י מבושל ומתוכנן לפרטי פרטים (לא באמת מפתיע). 3. עם הפרישה, מממן החמאס יעבור לארה"ב שם יזכה להגנה אמריקאית מול צוי המעצר העומדים מולו (אין לי מושג איך זה יעבוד). 4. המעבר למיאמי נועד כדי להגן גם על השיכורה וגם על הבן, וגם כדי להתחמק מחקירות ה-7 באוקטובר (שלא מוגנים ב-"הסכם" המתבשל). הפרשנות שלי: האם זה מה שמממן החמאס באמת מתכנן לעשות? ממש לא. הוא יעשה הכל כדי להשאר על הכיסא בכל מחיר ולהמליך את ילד"ז, אבל כמו כל דיקטטור הוא מכין לעצמו תוכנית מילוט כי הוא יודע שהזמן שלו קצר: - אחרי סיום עדות מממן החמאס הסיכוי לעסקת טיעון יהיה כמעט אפס. - הוא יודע שיורשע לפחות בחלק מהתיקים וזה רק חימום למשפטי ניר עוז. - הוא יודע שעם המעבר לשלב ב' הקרב בעזה (חזון המדינה הפלסטינית של טראמפ מתקדם), סמוטריץ ובן גביר יפילו את הממשלה. - הוא רואה את הקואליציה גוססת. - הוא יודע שהוא מפסיד בבחירות. גם מממן החמאס וגם בוז’י מבינים שאין סיכוי ל"בקשת החנינה" הנוכחית - זה מהלך פתיחה קלאסי. בוז'י יודע שהזעם הציבורי ירדוף אותו עד סוף הימים. יש לו ולמיכל יותר מדי מה להפסיד והוא למעשה עובד כעו"ד של מממן החמאס ומנסה לרבע את המעגל עם פרישה של מממן החמאס למיאמי בתמיכת טראמפ. בקיצור, זה זמן ההכרעה! זה הזמן להגביר את המחאה! אסור שבוז'י יגמגם. מממן החמאס חייב להבין שגלות מיאמי בחסות טראמפ היא האופציה הכי טובה שתהיה לו ולמשפחתו המופרעת. (באופן אישי אני מתנגד לזה - מממן החמאס צריך לסיים את חייו בכלא). מצרף את הנאום שלי מהיום מול בית הנשיא
3:18

תקשיבו לסיפור מטורף: שוחחתי עכשיו עם חברה המקורבת לנשיא טראמפ. (גילוי נאות, היא מאוד מקפידה שלא לומר לי כלום בד"כ). ניסיתי להבין מאיפה צצה עוד נסיעה של מממן החמאס לבית הלבן והיא חזרה על אותה התשובה שנתנה לי בעבר (שיתפתי אתכם): בבית הלבן נערכים לתת "מקלט משפטי" למממן החמאס כחלק מ"עסקה לסיום המשפט והמלחמה". (עוד פשע מטורף של מממן החמאס, אבל בואו נתעלם מזה לרגע). פרטים נוספים: 1. הבית הלבן לא ממש מנסה להסתיר את זה. טראמפ הבטיח למממן החמאס שיעזור לו בחנינה תמורת סיום המלחמה. 2. כל הסיפור עם בוז'י מבושל ומתוכנן לפרטי פרטים (לא באמת מפתיע). 3. עם הפרישה, מממן החמאס יעבור לארה"ב שם יזכה להגנה אמריקאית מול צוי המעצר העומדים מולו (אין לי מושג איך זה יעבוד). 4. המעבר למיאמי נועד כדי להגן גם על השיכורה וגם על הבן, וגם כדי להתחמק מחקירות ה-7 באוקטובר (שלא מוגנים ב-"הסכם" המתבשל). הפרשנות שלי: האם זה מה שמממן החמאס באמת מתכנן לעשות? ממש לא. הוא יעשה הכל כדי להשאר על הכיסא בכל מחיר ולהמליך את ילד"ז, אבל כמו כל דיקטטור הוא מכין לעצמו תוכנית מילוט כי הוא יודע שהזמן שלו קצר: - אחרי סיום עדות מממן החמאס הסיכוי לעסקת טיעון יהיה כמעט אפס. - הוא יודע שיורשע לפחות בחלק מהתיקים וזה רק חימום למשפטי ניר עוז. - הוא יודע שעם המעבר לשלב ב' הקרב בעזה (חזון המדינה הפלסטינית של טראמפ מתקדם), סמוטריץ ובן גביר יפילו את הממשלה. - הוא רואה את הקואליציה גוססת. - הוא יודע שהוא מפסיד בבחירות. גם מממן החמאס וגם בוז’י מבינים שאין סיכוי ל"בקשת החנינה" הנוכחית - זה מהלך פתיחה קלאסי. בוז'י יודע שהזעם הציבורי ירדוף אותו עד סוף הימים. יש לו ולמיכל יותר מדי מה להפסיד והוא למעשה עובד כעו"ד של מממן החמאס ומנסה לרבע את המעגל עם פרישה של מממן החמאס למיאמי בתמיכת טראמפ. בקיצור, זה זמן ההכרעה! זה הזמן להגביר את המחאה! אסור שבוז'י יגמגם. מממן החמאס חייב להבין שגלות מיאמי בחסות טראמפ היא האופציה הכי טובה שתהיה לו ולמשפחתו המופרעת. (באופן אישי אני מתנגד לזה - מממן החמאס צריך לסיים את חייו בכלא). מצרף את הנאום שלי מהיום מול בית הנשיא

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

17,907 Aufrufe • vor 9 Monaten

שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (מיל.) עמירם לוין: "לצה"ל ולשב"כ הרבה יותר כוח ממה שהם אומרים; לממשלה אין גוף מודיעיני; אינה יכולה להעריך את הנתונים והמצב; אין לה גוף שיודע עבודת מטה; אם יפעילו את כוחם האמיתי, הם יוכלו ‘לכפות’ [על הממשלה את עמדתם]; ויביאו לבחירות" ב-17 בספטמבר 2023, פרסם המכון למחשבה ישראלית ראיון שערכה גל גבאי עם אלוף (במיל.) עמירם לוין, לשעבר מפקד פיקוד הצפון והמשנה לראש המוסד. להלן קטע מהראיון: גל גבאי: בוא נדבר על סיפור של משבר חוקתי. מה יעשה צה״ל? מה יעשה השב"כ? מה יעשה המוסד? תתאר לי מה קורה בתוך המערכות האלה, ומה החובה החוקתית המוסרית של הגופים האלה? עמירם לוין: תראי, לחובה, אני חושב שאין ויכוח שהחובה היא לציית לחוק. בשביל זה נבנו שלושת הרשויות. בישראל יש מצב מיוחד בשני היבטים. אחד, אין עדיין חוקה, אלא נשענים, והדבר השני הוא, המבנה של הפרלמנט והממשלה, שבעצם אין שני בתים בכנסת, אז בעצם הרשות המבצעת שולטת כבר גם על הרשות המחוקקת. זה מובנה בתוך זה, ולכן מה נשאר, זה הרשות השופטת, ולכן היא כל כך חשובה. אם יצליחו לפרק אותה, זה נגמר. גל גבאי: אבל אם היא מאבדת את הלגיטימיות שלה, האם הצבא ירשה לעצמו להגן מפני ההפיכה השלטונית כשלבית המשפט אין באמת לגיטימציה ציבורית רחבה? עמירם לוין: אני מעריך שהקבוצות, שלושת הקבוצות הבולטות בנושא, ארבע אפילו אולי, שלוש קבוצות, צה"ל, שב"כ, משטרה, והמוסד. המוסד פחות, כי יותר עוסק במחוץ. התרבות שלהם, של עבודת המטה, של האינטגריטי, לא תיתן להם לנהוג אחרת מאשר לציית לחוק. זו התחושה שלי. גל גבאי: פסיקת בית המשפט, ואז מה קורה? איך זה ייראה? עמירם לוין: אני לא יודע להגיד, אני חושב שלא נגיע לזה. גל גבאי: מה יהיו הכלים? איזה כלים יש? עמירם לוין: אני חושב שלא נגיע לזה. גל גבאי: אמן, إن شاء الله يا ريت [אם ירצה אללה, הלוואי]. אבל אם נגיע לזה? עמירם לוין: לא, אני אגיד לך באופן פרדוקסלי, עוד פעם, בגלל איך שישראל התפתחה, צה"ל, תמיד מול המלחמות של האויבים, והשב"כ כתוצאה מהסכסוך עם הפלסטינים, צברו כוח כל כך גדול שבעצם הממשלה לא יכולה לפעול אם הגופים האלה מתנגדים בנחרצות למהלכים שלהם. יש לצה"ל ויש לשב"כ הרבה יותר כוח ממה שהם אומרים. זה נכון שהם כפופים לממשלה. לממשלה אין גוף מודיעיני. אין לה שום מערכת שיכולה להעריך את הנתונים ואת המצב. אין להם שום גוף שיודע לעשות עבודת מטה, שיש לו תרבות של הבחנה בין ההחלטה התאורטית לבין מה קורה בשטח באמת. ולכן, אם הצבא, ואם השב"כ, וגם המשטרה, שיותר קשה לה, יפעילו בכלים הלגיטימיים שלהם את הכוח האמיתי שיש להם, לכפות במירכאות דרך שכנוע, כי הממשלה לא יכולה להתמודד איתם על הנתונים ועל ההערכות. גל גבאי: מה יעשו? יכלאו את [שר המשפטים יריב] לוין? יכלאו את [יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה] רוטמן? את [ראש הממשלה] בנימין נתניהו? מה יעשו? עמירם לוין: לא, לא, לא. יביאו את זה לבחירות. זה הכל. גל גבאי: זה הכל? עמירם לוין: זה הכל. גל גבאי: זה... עמירם לוין: אולי יהיה באמצע עוד פעם מהומה כזאת, מהומה אחרת. אני חושב שלא יותר מזה. סימוכין:
3:45

שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (מיל.) עמירם לוין: "לצה"ל ולשב"כ הרבה יותר כוח ממה שהם אומרים; לממשלה אין גוף מודיעיני; אינה יכולה להעריך את הנתונים והמצב; אין לה גוף שיודע עבודת מטה; אם יפעילו את כוחם האמיתי, הם יוכלו ‘לכפות’ [על הממשלה את עמדתם]; ויביאו לבחירות" ב-17 בספטמבר 2023, פרסם המכון למחשבה ישראלית ראיון שערכה גל גבאי עם אלוף (במיל.) עמירם לוין, לשעבר מפקד פיקוד הצפון והמשנה לראש המוסד. להלן קטע מהראיון: גל גבאי: בוא נדבר על סיפור של משבר חוקתי. מה יעשה צה״ל? מה יעשה השב"כ? מה יעשה המוסד? תתאר לי מה קורה בתוך המערכות האלה, ומה החובה החוקתית המוסרית של הגופים האלה? עמירם לוין: תראי, לחובה, אני חושב שאין ויכוח שהחובה היא לציית לחוק. בשביל זה נבנו שלושת הרשויות. בישראל יש מצב מיוחד בשני היבטים. אחד, אין עדיין חוקה, אלא נשענים, והדבר השני הוא, המבנה של הפרלמנט והממשלה, שבעצם אין שני בתים בכנסת, אז בעצם הרשות המבצעת שולטת כבר גם על הרשות המחוקקת. זה מובנה בתוך זה, ולכן מה נשאר, זה הרשות השופטת, ולכן היא כל כך חשובה. אם יצליחו לפרק אותה, זה נגמר. גל גבאי: אבל אם היא מאבדת את הלגיטימיות שלה, האם הצבא ירשה לעצמו להגן מפני ההפיכה השלטונית כשלבית המשפט אין באמת לגיטימציה ציבורית רחבה? עמירם לוין: אני מעריך שהקבוצות, שלושת הקבוצות הבולטות בנושא, ארבע אפילו אולי, שלוש קבוצות, צה"ל, שב"כ, משטרה, והמוסד. המוסד פחות, כי יותר עוסק במחוץ. התרבות שלהם, של עבודת המטה, של האינטגריטי, לא תיתן להם לנהוג אחרת מאשר לציית לחוק. זו התחושה שלי. גל גבאי: פסיקת בית המשפט, ואז מה קורה? איך זה ייראה? עמירם לוין: אני לא יודע להגיד, אני חושב שלא נגיע לזה. גל גבאי: מה יהיו הכלים? איזה כלים יש? עמירם לוין: אני חושב שלא נגיע לזה. גל גבאי: אמן, إن شاء الله يا ريت [אם ירצה אללה, הלוואי]. אבל אם נגיע לזה? עמירם לוין: לא, אני אגיד לך באופן פרדוקסלי, עוד פעם, בגלל איך שישראל התפתחה, צה"ל, תמיד מול המלחמות של האויבים, והשב"כ כתוצאה מהסכסוך עם הפלסטינים, צברו כוח כל כך גדול שבעצם הממשלה לא יכולה לפעול אם הגופים האלה מתנגדים בנחרצות למהלכים שלהם. יש לצה"ל ויש לשב"כ הרבה יותר כוח ממה שהם אומרים. זה נכון שהם כפופים לממשלה. לממשלה אין גוף מודיעיני. אין לה שום מערכת שיכולה להעריך את הנתונים ואת המצב. אין להם שום גוף שיודע לעשות עבודת מטה, שיש לו תרבות של הבחנה בין ההחלטה התאורטית לבין מה קורה בשטח באמת. ולכן, אם הצבא, ואם השב"כ, וגם המשטרה, שיותר קשה לה, יפעילו בכלים הלגיטימיים שלהם את הכוח האמיתי שיש להם, לכפות במירכאות דרך שכנוע, כי הממשלה לא יכולה להתמודד איתם על הנתונים ועל ההערכות. גל גבאי: מה יעשו? יכלאו את [שר המשפטים יריב] לוין? יכלאו את [יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה] רוטמן? את [ראש הממשלה] בנימין נתניהו? מה יעשו? עמירם לוין: לא, לא, לא. יביאו את זה לבחירות. זה הכל. גל גבאי: זה הכל? עמירם לוין: זה הכל. גל גבאי: זה... עמירם לוין: אולי יהיה באמצע עוד פעם מהומה כזאת, מהומה אחרת. אני חושב שלא יותר מזה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

30,844 Aufrufe • vor 10 Monaten

שבו, הצטיידו בשקית הקאה ותהיו איתי עד הסוף. (אמ;לק בתגובות) עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה. עד מתי? "אני אפוצץ אותך. אתה תמות בשניה"... אבנר שמש הבריון, התוקף הסדרתי שמופיע בסרטון המצורף, תקף בתוך זמן קצר יחסית שורה של אנשים מול המצלמות. הוא הורשע על פי הודאתו בארבעה סעיפים בשני מקרים שונים של אלימות. על תקיפתה של טלי תירוש וינר ב-תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש (379 ו-380 לחוק העונשין) ועל התקיפה שלי ב-איומים ותקיפה סתם (192 ו-379 לחוק העונשין) כך נכתב בכתב האישום לגבי האישום הראשון: "הנאשם, שהבחין במעשיה של המתלוננת, (גזירת שלט סמוך לכנסת) הכה אותה בגבה. המתלוננת הוטחה לקיר וקיבלה מכה במצח. כתוצאה מכך נגרם במצחה סימן אדום". ולגבי אישום 2: "הנאשם ניגש למתלונן ואיים עליו: "תעוף מפה אני אפוצץ אותך", "אתה תמות בשניה אני אתקוף אותך", וכן "אם תבוא לפה אני אשבור לך את הפרצוף". לאחר מכן, הגיע שוב המתלונן למקום וצילם. באותן הנסיבות ניגש הנאשם למתלונן ואמר לו "תעוף מפה", דחף אותו מספר פעמים ולאחר מכן הכה בטלפון הנייד של המתלונן שעף מידיו". את דורית יצחק שאל שמש בהזדמנות אחרת: "מטונפת, את רוצה שאני אגע לך בשדיים? את תאהבי את זה? את תחטפי... אני חולה. אני חולה מין". את ישראל זיסקינד הוא גירש באופן אלים וכוחני בדחיפות מהמאהל ליד הכנסת באותו איזור. בשבוע שעבר נגזר דינו של התוקף הסדרתי האלים. נחשו מהו? ביטלו לו את ההרשעה! כן, כן. מה שעיניכם קוראות. ביטלו את ההרשעה!!! למה? ובכן הנה הנימוקים. תהיו איתי. "מהתסקיר עולה כי הנאשם מבין שהתנהג באופן פסול ואימפולסיבי, וכי היה עליו לנהוג באיפוק ובצורה מווסתת יותר. עוד עולה, כי הנאשם השתתף בטיפול "עיבוד קוגניטיבי תהליכי" שנמשך 14 מפגשים, בסיומו הרגיש שיפור והטבה במצבו". ממש כך במקור. הפרקליטות טענה כי בדרך כלל העונש הוא לפחות 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, אבל מאחר שדובר בשני מקרים של "פגיעה בזכות המחאה", ביקשה להחמיר בקביעת מתחם הענישה ההולם כך שיהיה בטווח שבין 12-4 חודשי *מאסר בפועל* אך בעקבות הטענות ל"נסיבות האישיות" ולנטילת האחריות, הסכימה להסתפק לפחות *בארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.* השופט ציון סהראי מהשלום בירושלים כתב: "אין חולק, כי מתחם הענישה ההולם בגין עבירות דומות לאלו בהן הורשע הנאשם על פי הודייתו נע בטווח שבין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר. אף המאשימה טענה זאת, אולם ביקשה לקבוע לנאשם מתחם ענישה מחמיר יותר בשל כך שפגע פעמיים בזכות המחאה של המתלוננים". סהראי מוסיף וקובע: "לא מצאתי כי תקיפת המתלונן על ידי הנאשם נעשתה תוך פגיעה בזכות המחאה שלו". וממשיך: "מכאן, שהנימוק המרכזי אותו ציינה המאשימה המצדיק קביעת מתחם ענישה מחמיר בעניינו של הנאשם (פגיעה בזכות המחאה של אחרים על דרך של תקיפתם) כלל לא עולה מכתב האישום ועל כן לא אוכל לקבלו". הבנתם????? בגלל שלא "נפגעה זכות המחאה" שלי, אז אפשר לבטל ההרשעה. כי הרי הפרקליטות הרשלנית התייחסה לזכות מחאה כלשהיא והיא איננה. אני באמת לא יודע אם זו רשלנות של מגישי כתב האישום או כוונת זדון. כך או אחרת אין ספק ששופטי סדום יכולים היו להתברך, להתגאות ולהתפאר בשופט מושחת, רקוב ועקום שכזה. סהראי מוסיף כמובן לקבוע נורמות ערכיות כיאה לעמורה, אדמה וצבויים: "אין חולק על כך שהנאשם פגע במעשיו בערכים המוגנים שעיקרם שמירה על שלומם ושלמות גופם של המתלוננים, כמו גם על רכושו של המתלונן. בהתחשב במתואר בכתב האישום, בעובדה שהנזק שנגרם למתלוננת לא מהחמורים (אף שאיני מקל בו ראש) ובשים לב לעוצמת האלימות שהופעלה כנגד שני המתלוננים, *אני קובע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים לא מבוטלת, אך לא מהחמורות.* סהראי מתפלפל וקובע כי העובדה שהנאשם החל לעבוד לפני כמה חודשים ב'תנועה לאיכות השלטון' (לא פחות) היא סיבה מספיק טובה כדי לבטל הרשעתו. עכשיו נעבור לדאוג כמיטב המסורת לזכויות התוקפים, המטרידים והאלימים: "הותרת ההרשעה על כנה תוביל, בסבירות גבוהה למדי, לכך שהנאשם לא יוכל לעבוד במקום עבודתו הנוכחי. אמנם, מדובר בנאשם בן 68, המצוי כבר בתוך גיל הפרישה. יחד עם זאת, לנאשם זכות מלאה להמשיך ולתפקד בשוק העבודה, בין אם מתוך בחירה כדי להמשיך ולהגשים עצמו, בין אם מתוך הכרח, כדי להמשיך ולפרנס עצמו ובין אם בשל שילוב של השניים. מדובר בפגיעה קונקרטית, ברורה ומוחשית". "מקרה זה הינו אחד מאותם חריגים בהם יש מקום להיעתר לבקשת הנאשם ולהורות על ביטול הרשעה תוך קביעה כי הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום". שמש שהפך פתאום לקרבן אומלל, קיבל אם כן 100 שעות של"צ, פיצוי למתלוננים על סך 500 ש"ח, וכן התחייבות על סך 2,000 ש"ח <<
2:26

Sensitive content

שבו, הצטיידו בשקית הקאה ותהיו איתי עד הסוף. (אמ;לק בתגובות) עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה. עד מתי? "אני אפוצץ אותך. אתה תמות בשניה"... אבנר שמש הבריון, התוקף הסדרתי שמופיע בסרטון המצורף, תקף בתוך זמן קצר יחסית שורה של אנשים מול המצלמות. הוא הורשע על פי הודאתו בארבעה סעיפים בשני מקרים שונים של אלימות. על תקיפתה של טלי תירוש וינר ב-תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש (379 ו-380 לחוק העונשין) ועל התקיפה שלי ב-איומים ותקיפה סתם (192 ו-379 לחוק העונשין) כך נכתב בכתב האישום לגבי האישום הראשון: "הנאשם, שהבחין במעשיה של המתלוננת, (גזירת שלט סמוך לכנסת) הכה אותה בגבה. המתלוננת הוטחה לקיר וקיבלה מכה במצח. כתוצאה מכך נגרם במצחה סימן אדום". ולגבי אישום 2: "הנאשם ניגש למתלונן ואיים עליו: "תעוף מפה אני אפוצץ אותך", "אתה תמות בשניה אני אתקוף אותך", וכן "אם תבוא לפה אני אשבור לך את הפרצוף". לאחר מכן, הגיע שוב המתלונן למקום וצילם. באותן הנסיבות ניגש הנאשם למתלונן ואמר לו "תעוף מפה", דחף אותו מספר פעמים ולאחר מכן הכה בטלפון הנייד של המתלונן שעף מידיו". את דורית יצחק שאל שמש בהזדמנות אחרת: "מטונפת, את רוצה שאני אגע לך בשדיים? את תאהבי את זה? את תחטפי... אני חולה. אני חולה מין". את ישראל זיסקינד הוא גירש באופן אלים וכוחני בדחיפות מהמאהל ליד הכנסת באותו איזור. בשבוע שעבר נגזר דינו של התוקף הסדרתי האלים. נחשו מהו? ביטלו לו את ההרשעה! כן, כן. מה שעיניכם קוראות. ביטלו את ההרשעה!!! למה? ובכן הנה הנימוקים. תהיו איתי. "מהתסקיר עולה כי הנאשם מבין שהתנהג באופן פסול ואימפולסיבי, וכי היה עליו לנהוג באיפוק ובצורה מווסתת יותר. עוד עולה, כי הנאשם השתתף בטיפול "עיבוד קוגניטיבי תהליכי" שנמשך 14 מפגשים, בסיומו הרגיש שיפור והטבה במצבו". ממש כך במקור. הפרקליטות טענה כי בדרך כלל העונש הוא לפחות 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, אבל מאחר שדובר בשני מקרים של "פגיעה בזכות המחאה", ביקשה להחמיר בקביעת מתחם הענישה ההולם כך שיהיה בטווח שבין 12-4 חודשי *מאסר בפועל* אך בעקבות הטענות ל"נסיבות האישיות" ולנטילת האחריות, הסכימה להסתפק לפחות *בארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.* השופט ציון סהראי מהשלום בירושלים כתב: "אין חולק, כי מתחם הענישה ההולם בגין עבירות דומות לאלו בהן הורשע הנאשם על פי הודייתו נע בטווח שבין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר. אף המאשימה טענה זאת, אולם ביקשה לקבוע לנאשם מתחם ענישה מחמיר יותר בשל כך שפגע פעמיים בזכות המחאה של המתלוננים". סהראי מוסיף וקובע: "לא מצאתי כי תקיפת המתלונן על ידי הנאשם נעשתה תוך פגיעה בזכות המחאה שלו". וממשיך: "מכאן, שהנימוק המרכזי אותו ציינה המאשימה המצדיק קביעת מתחם ענישה מחמיר בעניינו של הנאשם (פגיעה בזכות המחאה של אחרים על דרך של תקיפתם) כלל לא עולה מכתב האישום ועל כן לא אוכל לקבלו". הבנתם????? בגלל שלא "נפגעה זכות המחאה" שלי, אז אפשר לבטל ההרשעה. כי הרי הפרקליטות הרשלנית התייחסה לזכות מחאה כלשהיא והיא איננה. אני באמת לא יודע אם זו רשלנות של מגישי כתב האישום או כוונת זדון. כך או אחרת אין ספק ששופטי סדום יכולים היו להתברך, להתגאות ולהתפאר בשופט מושחת, רקוב ועקום שכזה. סהראי מוסיף כמובן לקבוע נורמות ערכיות כיאה לעמורה, אדמה וצבויים: "אין חולק על כך שהנאשם פגע במעשיו בערכים המוגנים שעיקרם שמירה על שלומם ושלמות גופם של המתלוננים, כמו גם על רכושו של המתלונן. בהתחשב במתואר בכתב האישום, בעובדה שהנזק שנגרם למתלוננת לא מהחמורים (אף שאיני מקל בו ראש) ובשים לב לעוצמת האלימות שהופעלה כנגד שני המתלוננים, *אני קובע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים לא מבוטלת, אך לא מהחמורות.* סהראי מתפלפל וקובע כי העובדה שהנאשם החל לעבוד לפני כמה חודשים ב'תנועה לאיכות השלטון' (לא פחות) היא סיבה מספיק טובה כדי לבטל הרשעתו. עכשיו נעבור לדאוג כמיטב המסורת לזכויות התוקפים, המטרידים והאלימים: "הותרת ההרשעה על כנה תוביל, בסבירות גבוהה למדי, לכך שהנאשם לא יוכל לעבוד במקום עבודתו הנוכחי. אמנם, מדובר בנאשם בן 68, המצוי כבר בתוך גיל הפרישה. יחד עם זאת, לנאשם זכות מלאה להמשיך ולתפקד בשוק העבודה, בין אם מתוך בחירה כדי להמשיך ולהגשים עצמו, בין אם מתוך הכרח, כדי להמשיך ולפרנס עצמו ובין אם בשל שילוב של השניים. מדובר בפגיעה קונקרטית, ברורה ומוחשית". "מקרה זה הינו אחד מאותם חריגים בהם יש מקום להיעתר לבקשת הנאשם ולהורות על ביטול הרשעה תוך קביעה כי הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום". שמש שהפך פתאום לקרבן אומלל, קיבל אם כן 100 שעות של"צ, פיצוי למתלוננים על סך 500 ש"ח, וכן התחייבות על סך 2,000 ש"ח <<

Moti Kastel מוטי קסטל

164,303 Aufrufe • vor 1 Monat

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון
15:44

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

Karine Nahon • קרין נהון

26,509 Aufrufe • vor 2 Jahren

🚨 עלילת "הטבח בגלל המתנחלים" - הגיע הזמן לעשות סדר הכנו לכם רשימה של השתלשלות העלילה ע"פ סדר כרונולוגי - החל מיום הטבח ועד לימים אלה. מהבדיקה עולה כי עיתונאים בכירים, אלופים בצה"ל וארגוני שמאל קיצוניים חברו יחד לנסות להסביר את חוסר המוכנות של צה"ל מול מתקפת חמאס על רקע הסטת כוחות מאוגדת עזה ליו"ש. חלקם האשימו כי הטבח אירע בגלל המתנחלים. אמירותיהם של הנ"ל הגיעו במצטבר לעשרות מיליוני חשיפות לכל הפחות. --- להלן ציטוטים נבחרים (רשימה חלקית בלבד, עדכון דובר צה"ל מהערב בסוף הפוסט): 7.10 (יום הטבח) – בן כספית בטוויטר: "ככל שמצטברות העדויות, התמונות והעובדות, מתברר שזה מדוייק: אוגדת עזה הועברה ליו״ש. הרצועה היתה מופקרת כמעט לחלוטין... אבל העיקר שהסוכה בחווארה מאובטחת". 7.10 (יום הטבח) – שוברים שתיקה: "השבוע, נשלחו חיילים לאבטח סוכה של ח"כ סוכות. אם תהיתם איפה הייתה אוגדת עזה, מדיווחים עולה שחלקה הועבר לחווארה. ישראל השתעבדה לשמירה על ההתנחלויות. ממשלת ישראל הפקירה את אזרחי ישראל". 7.10 (יום הטבח) – מגי אוצרי מצרפת תמונה של רוטמן וכותבת: "התרענו שהאנשים האלה יביאו עלינו אסון... זעקנו כשראינו איך המוני חיילים מכלים זמן יקר בבייביסיטר לנערי גבעות שעושים שלומית בונה סוכה בחווארה, במקום לעשות את העבודה שלהם שהיא להגן על גבולות המדינה. ופחדנו. פחדנו מאד". 8.10 – בן כספית ב'מעריב': "הבעיה הייתה שחלק ניכר מכוחה של האוגדה הועתק ליו״ש, כמו שאר כוחותיו הסדירים של צה״ל. כשאתה מקצה באופן קבוע עשרות גדודים סדירים כדי לנסות להפריד בין המחבלים שלהם לקיצונים שלנו... ובשאר הכוח מאבטח את הסוכה של צבי סוכות, מה הפלא שאתה חשוף בשאר החזיתות?". 9.10: אילן שילוח: "28 גדודים וחלק מאוגדת עזה היו ביהודה ושומרון לשמור על המשיחיים הקיצונים, מפעילי מליציות חווארה". 10.10 – ניר דבורי: "בעקבות האירועים בחווארה, ניסיון הפיגוע ואירועי הסוכות שם, ביום שישי בבוקר, 24 שעות לפני המתקפה, גדוד וחצי מועברים מעזה לתגבר את יהודה ושומרון". 20.10 - אלוף במיל' נועם תיבון: "הייתה כאן דלילות גדולה של כוחות. זה דבר שעוד יצטרכו לחקור אותו. גדודים שהיו צריכים להיות על הקו והיו באיו"ש, ואבטחו כל מיני אוהלים וכל מיני חווארה". 30.10 - שלום עכשיו: "נוצר מצב שבשביל לאבטח את ההתנחלויות היה צריך 32 גדודים. ברצועת עזה נותרו רק 2 גדודים. איך זה נגמר כולנו יודעים". 16.11 – ניר אבישי כהן, לשעבר דובר שוברים שתיקה: "במקום להגן על תושבי עוטף עזה, עם לוחמי חי"ר, טנקים, תותחים ומטוסים, הדרג המדיני דאג שצה"ל יהיה עסוק בהגנה על סוכה בחווארה, בשמירה על מאחזים לא חוקיים. בשביל ממשלת ישראל הדם של המתנחלים אדום יותר מהדם של תושבי העוטף". 18.10 - ח״כ מרב מיכאלי לח״כ צבי סוכות: "בגללך הזיזו גדודים מעזה בשבת השחורה״. 22.11 – שלום עכשיו: ״תושבי בארי הופקרו לטבח בביתם כי 32 גדודי צה״ל הופנו לאבטחת סוכות ומאחזים לא חוקיים״. 30.11 – אטילה שמופלבי: "זה שלא היו מספיק כוחות בדרום בזמן המתקפה, זה לא קשור למחאה - זה קשור לזה שניידו אותם ליהודה ושומרון כדי לשמור על צבי סוכות וחבריו״. 1.12 – יריב אופנהיימר: "מדינה שלמה שילמה מחיר עצום על "רוצו לגבעות" סוכה בחווארה ותפילות מוטרפות בלב שכם". 2.12 – אלוף במיל' דן הראל: "המתקפה התרחשה בגלל לחץ בלתי נסבל של הממשלה להעלות את מרב הסד"כ לאיו"ש. ובסופו של דבר. שלחו גדוד וחצי כדי לאבטח את הסוכה של מר סוכות בחווארה". --- 🔍וכעת לעובדות: בניגוד גמור לכל הציטוטים הנ"ל, שכאמור, הגיעו לחשיפות של עשרות מיליונים במצטבר - גם הערב דובר צה"ל מאשר אל מול המצלמות כי ככל הידוע לא הוזזו כוחות קבועים מאוגדת עזה. על אחת כמה וכמה לא גדודים שלמים. דו"צ כן מאשר שהוזזו כוחות עתודה שאינם קבועים בעזה(!) - וכל סוף שבוע נקבע היכן ממקמים אותם ביחס לאיומים. לפי בדיקת הכתב רועי שרון – מדובר על כ-100 חיילים בלבד, שהוסטו לטובת יהודה ושומרון בשל התרעות לפיגועים שאכן התממשו. וגם הכוח הזה הוסט לפני שח"כ סוכות הקים סוכה בחווארה. והנה ציטוט מתוך דבריו של דובר צה"ל הערב: "פריסת הכוחות שמבצעים פעילות מבצעים באופן קבוע בגזרה - לא השתנתה. בוודאי לא השתנתה בחודשים הקרובים לאירוע של ה-7 באוקטובר. אנחנו נתחקר את סוגיית כוחות העתודה. ההחלטה על כוחות העתודה בכל הגזרות היא החלטה מטכ"לית שמתבצעת ע"י הערכת מצב. אני מאשר את זה שהוזזו כוחות עתודה – שכל סוף שבוע נקבע היכן ממקמים אותם ביחס לאיומים. אנחנו נתחקר אם היה נדרש להוסיף אותם".
2:16

🚨 עלילת "הטבח בגלל המתנחלים" - הגיע הזמן לעשות סדר הכנו לכם רשימה של השתלשלות העלילה ע"פ סדר כרונולוגי - החל מיום הטבח ועד לימים אלה. מהבדיקה עולה כי עיתונאים בכירים, אלופים בצה"ל וארגוני שמאל קיצוניים חברו יחד לנסות להסביר את חוסר המוכנות של צה"ל מול מתקפת חמאס על רקע הסטת כוחות מאוגדת עזה ליו"ש. חלקם האשימו כי הטבח אירע בגלל המתנחלים. אמירותיהם של הנ"ל הגיעו במצטבר לעשרות מיליוני חשיפות לכל הפחות. --- להלן ציטוטים נבחרים (רשימה חלקית בלבד, עדכון דובר צה"ל מהערב בסוף הפוסט): 7.10 (יום הטבח) – בן כספית בטוויטר: "ככל שמצטברות העדויות, התמונות והעובדות, מתברר שזה מדוייק: אוגדת עזה הועברה ליו״ש. הרצועה היתה מופקרת כמעט לחלוטין... אבל העיקר שהסוכה בחווארה מאובטחת". 7.10 (יום הטבח) – שוברים שתיקה: "השבוע, נשלחו חיילים לאבטח סוכה של ח"כ סוכות. אם תהיתם איפה הייתה אוגדת עזה, מדיווחים עולה שחלקה הועבר לחווארה. ישראל השתעבדה לשמירה על ההתנחלויות. ממשלת ישראל הפקירה את אזרחי ישראל". 7.10 (יום הטבח) – מגי אוצרי מצרפת תמונה של רוטמן וכותבת: "התרענו שהאנשים האלה יביאו עלינו אסון... זעקנו כשראינו איך המוני חיילים מכלים זמן יקר בבייביסיטר לנערי גבעות שעושים שלומית בונה סוכה בחווארה, במקום לעשות את העבודה שלהם שהיא להגן על גבולות המדינה. ופחדנו. פחדנו מאד". 8.10 – בן כספית ב'מעריב': "הבעיה הייתה שחלק ניכר מכוחה של האוגדה הועתק ליו״ש, כמו שאר כוחותיו הסדירים של צה״ל. כשאתה מקצה באופן קבוע עשרות גדודים סדירים כדי לנסות להפריד בין המחבלים שלהם לקיצונים שלנו... ובשאר הכוח מאבטח את הסוכה של צבי סוכות, מה הפלא שאתה חשוף בשאר החזיתות?". 9.10: אילן שילוח: "28 גדודים וחלק מאוגדת עזה היו ביהודה ושומרון לשמור על המשיחיים הקיצונים, מפעילי מליציות חווארה". 10.10 – ניר דבורי: "בעקבות האירועים בחווארה, ניסיון הפיגוע ואירועי הסוכות שם, ביום שישי בבוקר, 24 שעות לפני המתקפה, גדוד וחצי מועברים מעזה לתגבר את יהודה ושומרון". 20.10 - אלוף במיל' נועם תיבון: "הייתה כאן דלילות גדולה של כוחות. זה דבר שעוד יצטרכו לחקור אותו. גדודים שהיו צריכים להיות על הקו והיו באיו"ש, ואבטחו כל מיני אוהלים וכל מיני חווארה". 30.10 - שלום עכשיו: "נוצר מצב שבשביל לאבטח את ההתנחלויות היה צריך 32 גדודים. ברצועת עזה נותרו רק 2 גדודים. איך זה נגמר כולנו יודעים". 16.11 – ניר אבישי כהן, לשעבר דובר שוברים שתיקה: "במקום להגן על תושבי עוטף עזה, עם לוחמי חי"ר, טנקים, תותחים ומטוסים, הדרג המדיני דאג שצה"ל יהיה עסוק בהגנה על סוכה בחווארה, בשמירה על מאחזים לא חוקיים. בשביל ממשלת ישראל הדם של המתנחלים אדום יותר מהדם של תושבי העוטף". 18.10 - ח״כ מרב מיכאלי לח״כ צבי סוכות: "בגללך הזיזו גדודים מעזה בשבת השחורה״. 22.11 – שלום עכשיו: ״תושבי בארי הופקרו לטבח בביתם כי 32 גדודי צה״ל הופנו לאבטחת סוכות ומאחזים לא חוקיים״. 30.11 – אטילה שמופלבי: "זה שלא היו מספיק כוחות בדרום בזמן המתקפה, זה לא קשור למחאה - זה קשור לזה שניידו אותם ליהודה ושומרון כדי לשמור על צבי סוכות וחבריו״. 1.12 – יריב אופנהיימר: "מדינה שלמה שילמה מחיר עצום על "רוצו לגבעות" סוכה בחווארה ותפילות מוטרפות בלב שכם". 2.12 – אלוף במיל' דן הראל: "המתקפה התרחשה בגלל לחץ בלתי נסבל של הממשלה להעלות את מרב הסד"כ לאיו"ש. ובסופו של דבר. שלחו גדוד וחצי כדי לאבטח את הסוכה של מר סוכות בחווארה". --- 🔍וכעת לעובדות: בניגוד גמור לכל הציטוטים הנ"ל, שכאמור, הגיעו לחשיפות של עשרות מיליונים במצטבר - גם הערב דובר צה"ל מאשר אל מול המצלמות כי ככל הידוע לא הוזזו כוחות קבועים מאוגדת עזה. על אחת כמה וכמה לא גדודים שלמים. דו"צ כן מאשר שהוזזו כוחות עתודה שאינם קבועים בעזה(!) - וכל סוף שבוע נקבע היכן ממקמים אותם ביחס לאיומים. לפי בדיקת הכתב רועי שרון – מדובר על כ-100 חיילים בלבד, שהוסטו לטובת יהודה ושומרון בשל התרעות לפיגועים שאכן התממשו. וגם הכוח הזה הוסט לפני שח"כ סוכות הקים סוכה בחווארה. והנה ציטוט מתוך דבריו של דובר צה"ל הערב: "פריסת הכוחות שמבצעים פעילות מבצעים באופן קבוע בגזרה - לא השתנתה. בוודאי לא השתנתה בחודשים הקרובים לאירוע של ה-7 באוקטובר. אנחנו נתחקר את סוגיית כוחות העתודה. ההחלטה על כוחות העתודה בכל הגזרות היא החלטה מטכ"לית שמתבצעת ע"י הערכת מצב. אני מאשר את זה שהוזזו כוחות עתודה – שכל סוף שבוע נקבע היכן ממקמים אותם ביחס לאיומים. אנחנו נתחקר אם היה נדרש להוסיף אותם".

הבודקים

95,860 Aufrufe • vor 2 Jahren

בדקה וקצת הזאת של יצחק פינדרוס בפודקאסט של נדב פרי Nadav Perry יש את זיקוק האבסורד של התפיסה החרדית והיחסים שלה למדינת ישראל - שילוב בלתי אפשרי בין אוטונומיה מוחלטת, בה למדינת ישראל אסור להתערב בכלום, אסור להגדיר בשום צורה מה הדרישה מהם כציבור, במקביל לדרישה מוחלטת להיות חלק מהחלוקה של כמו כולם. הרי כשפינדרוס מדבר על שינוי אמונה ותרבות באמצעות אמצעים משפטיים, על מה הוא מדבר? מישהו מעוניין בגזיזת פיאות של ילדים חרדים רכים? לאסור לימוד תורה? להטיל חובת אכילת חזיר בתשעה באב שחל ביום טוב שני של גלויות? מה בסך הכל דורשת אותה מדינה איומה שמבקשת, על פי פינדרוס, להעביר את החרדים על דתם? לקבוע שבעל המאה הוא בעל הדעה. רוצים לקבל תקצוב? יש לזה מחיר. המחיר הוא שמי שמקבל תקצוב מדינתי, לא יכול לעשות מה שבראש שלו. לא יכול לקיים אוטונומיה. לא יכול לדחות דרישות פדגוגיות, דרישות של חומר נדרש, מינימום לימודי אותו דורש הגורם המממן. מה שפינדרוס עושה, במכוון, הוא לערבב בין זכות שלילית לגיטימית (אתם לא תתערבו באמונות של הילדים שלי) לזכות חיובית לא מחויבת המציאות (אני אעשה מה בראש שלי ואתם תשלמו), וזאת הגדרה עדינה. פינדרוס אומר שאין שום מקום בגלובוס (לפחות הדמוקרטי) שמשנה בכוח אמונה של אנשים. אפשר לדון בזה, אבל מה שבטוח אין בגלובוס זאת מציאות בה קבוצה יודעת לדרוש, בלי להיות מוכנה להגדיר בשום צורה מה היא נותנת בתמורה, לא לפי הקריטריונים שלה, אלא לפי הקריטריונים של הצד הנותן. בכל העולם הדמוקרטי ושאינו, מי שמתעקש על מערכת חינוך אוטונומית, ללא דרישות וקריטריונים, לא מקבל תמיכה. קריטריונים ודרישות של תקצוב, בכל תחום, הם אלף בית של כל מדיניות הקצאה ציבורית. מי שמבקש כסף מדינתי, כפוף למנגנון המדינתי. בהכל. במה הוא מלמד, את מי הוא מקבל, מה ההכשרה של המורים המקצועיים בו, בדרישה שאם הוא אמור ללמד משהו, הוא אכן נלמד. הניתוק בין מימון לדרישות, ההתעקשות שלא צריך להיות קשר בין סבסוד למילוי אותן דרישות, אלו טענות כל כך אבסורדיות, שלא יאמן איך המסבירנים החרדים טוענים אותן שוב ושוב, ואפילו מוצאים פה ושם קהל. ובסוף, זה סיכום היחסים של החרדים בגלגולם הנוכחי עם מדינת ישראל. תפיסה של לקוחות במלון הכל כלול, שיכולים לקחת מכל הבא ליד, לקחת עוד המבורגר ועוד קבב מהבופה, ולא להבין למה דורשים מהם לשלם כמו כולם את החשבון. כמו בכל מערכת עם טרמפיסטים, זה יכול לעבוד לזמן מסוים, אבל כשהכמות של הטרמפיסטים הופכת לגדולה מדי, שיווי המשקל מופר, והסיפור נגמר. נגמר במימון, נגמר בכלכלה, נגמר בביטחון. יכולת הנשיאה של הציבורים האחרים פשוט נגמרה. אף אחד לא מתכוון להעביר חרדים על דתם. אף אחד לא מתכוון להתערב בתוכן הערכי במערכת החינוך שלהם. אף אחד לא רוצה לפגוע באורח חייהם. מה שדורשים מהחרדים הוא פשוט שותפות, כי אנחנו לא יכולים לסחוב את האירוע יותר. ואם הציבור החרדי ונציגיו לא מסוגלים להבין את הטיעון הכל כך פשוט הזה, אם הם מאמינים באמת ובתמים בעולם של זכויות ללא חובות, אז כרגע, לכל הפחות, צריך להבהיר להם בעדינות שיקחו צעד אחורה מהבופה. לא כי אנחנו נהנים מזה. אלא כי אין לנו ברירה.
1:02

בדקה וקצת הזאת של יצחק פינדרוס בפודקאסט של נדב פרי Nadav Perry יש את זיקוק האבסורד של התפיסה החרדית והיחסים שלה למדינת ישראל - שילוב בלתי אפשרי בין אוטונומיה מוחלטת, בה למדינת ישראל אסור להתערב בכלום, אסור להגדיר בשום צורה מה הדרישה מהם כציבור, במקביל לדרישה מוחלטת להיות חלק מהחלוקה של כמו כולם. הרי כשפינדרוס מדבר על שינוי אמונה ותרבות באמצעות אמצעים משפטיים, על מה הוא מדבר? מישהו מעוניין בגזיזת פיאות של ילדים חרדים רכים? לאסור לימוד תורה? להטיל חובת אכילת חזיר בתשעה באב שחל ביום טוב שני של גלויות? מה בסך הכל דורשת אותה מדינה איומה שמבקשת, על פי פינדרוס, להעביר את החרדים על דתם? לקבוע שבעל המאה הוא בעל הדעה. רוצים לקבל תקצוב? יש לזה מחיר. המחיר הוא שמי שמקבל תקצוב מדינתי, לא יכול לעשות מה שבראש שלו. לא יכול לקיים אוטונומיה. לא יכול לדחות דרישות פדגוגיות, דרישות של חומר נדרש, מינימום לימודי אותו דורש הגורם המממן. מה שפינדרוס עושה, במכוון, הוא לערבב בין זכות שלילית לגיטימית (אתם לא תתערבו באמונות של הילדים שלי) לזכות חיובית לא מחויבת המציאות (אני אעשה מה בראש שלי ואתם תשלמו), וזאת הגדרה עדינה. פינדרוס אומר שאין שום מקום בגלובוס (לפחות הדמוקרטי) שמשנה בכוח אמונה של אנשים. אפשר לדון בזה, אבל מה שבטוח אין בגלובוס זאת מציאות בה קבוצה יודעת לדרוש, בלי להיות מוכנה להגדיר בשום צורה מה היא נותנת בתמורה, לא לפי הקריטריונים שלה, אלא לפי הקריטריונים של הצד הנותן. בכל העולם הדמוקרטי ושאינו, מי שמתעקש על מערכת חינוך אוטונומית, ללא דרישות וקריטריונים, לא מקבל תמיכה. קריטריונים ודרישות של תקצוב, בכל תחום, הם אלף בית של כל מדיניות הקצאה ציבורית. מי שמבקש כסף מדינתי, כפוף למנגנון המדינתי. בהכל. במה הוא מלמד, את מי הוא מקבל, מה ההכשרה של המורים המקצועיים בו, בדרישה שאם הוא אמור ללמד משהו, הוא אכן נלמד. הניתוק בין מימון לדרישות, ההתעקשות שלא צריך להיות קשר בין סבסוד למילוי אותן דרישות, אלו טענות כל כך אבסורדיות, שלא יאמן איך המסבירנים החרדים טוענים אותן שוב ושוב, ואפילו מוצאים פה ושם קהל. ובסוף, זה סיכום היחסים של החרדים בגלגולם הנוכחי עם מדינת ישראל. תפיסה של לקוחות במלון הכל כלול, שיכולים לקחת מכל הבא ליד, לקחת עוד המבורגר ועוד קבב מהבופה, ולא להבין למה דורשים מהם לשלם כמו כולם את החשבון. כמו בכל מערכת עם טרמפיסטים, זה יכול לעבוד לזמן מסוים, אבל כשהכמות של הטרמפיסטים הופכת לגדולה מדי, שיווי המשקל מופר, והסיפור נגמר. נגמר במימון, נגמר בכלכלה, נגמר בביטחון. יכולת הנשיאה של הציבורים האחרים פשוט נגמרה. אף אחד לא מתכוון להעביר חרדים על דתם. אף אחד לא מתכוון להתערב בתוכן הערכי במערכת החינוך שלהם. אף אחד לא רוצה לפגוע באורח חייהם. מה שדורשים מהחרדים הוא פשוט שותפות, כי אנחנו לא יכולים לסחוב את האירוע יותר. ואם הציבור החרדי ונציגיו לא מסוגלים להבין את הטיעון הכל כך פשוט הזה, אם הם מאמינים באמת ובתמים בעולם של זכויות ללא חובות, אז כרגע, לכל הפחות, צריך להבהיר להם בעדינות שיקחו צעד אחורה מהבופה. לא כי אנחנו נהנים מזה. אלא כי אין לנו ברירה.

Roni Eitan

17,183 Aufrufe • vor 1 Monat

גוש נתניהו יפסיד את הבחירות בגלל החרדים. יש לא מעט סרטונים ורגעים טלוויזיונים שנכנסו לפנתיאון ככאלה ששינו מציאות פוליטית: "ביבי, תסתכל לי בעיניים", של איציק מרדכי, "אני אשמור על נתניהו מאוחדת", של יצחק הרצוג ועוד ועוד. יכול להיות שבשבוע שעבר נולד סרטון כזה. בהפגנת החרדים בירושלים נראה קצין צה"ל, חבוש כיפה סרוגה גדולה, עומד לבדו מול המון חרדי זועם. הם מקיפים אותו, צועקים עליו, מקללים ומנסים להרתיע אותו. הסרטון הזה חרך את הוואטספ של חובשי הכיפות הסרוגות, לא הייתה קבוצת חברים, בית כנסת, יישוב, מכיניסטים או בייני"שים (ישיבות הסדר) שהסרטון לא עבר בה. סרטון שיכול להוציא מהדעת כל בן אנוש. בעיצומה של מלחמה, כשכמעט בכל יום "הותר לפרסום", כשאנשי מילואים יוצאים לסבב שישי ושביעי, כשמשפחות שלמות חיות כבר כמעט שלוש שנים בין אזעקות, גיוסים והלוויות. כשחובשי הכיפות הסרוגות נופלים בשיעורים חסרי כל פרופורציה לחלקם באוכלוסייה - קצין אחד, עם כיפה גדולה על ראשו, עומד בירושלים ומוקף בצעירים חרדים שצועקים עליו בגלל ניסיונות ללכוד עריקים, עבריינים על פי חוק, וסתם צעירים שרואים את אחיהם נאבקים באויב אכזר ולא באים לעזרה. בשבילהם החרדים יצאו להפגנות. למענם הקיפו קצין צה"ל. בלי בושה. האופוזיציה אפילו לא תצטרך קמפיין מתוחכם. לא תשדירי בחירות, לא אסטרטגים מבריקים ולא סרטונים מושקעים. מספיק להקרין את הסרטון הזה שוב ושוב ושוב כדי להעביר את אנשי הציונות הדתית צד. הוא מזיק פוליטית הרבה יותר מהאירועים סביב ביתו של השופט נעם סולברג. שם עוד אפשר להתווכח על גבולות המחאה, על תקדימי תקופת הרפורמה המשפטית, על הפגנות מול בתים ועל משוואות פוליטיות שונות. אפשר לאהוב את זה ואפשר לסלוד מזה, אפשר להתווכח- כאן אין ויכוח. קצין צה"ל במדים, לבדו, מוקף בצעירים חרדים שצועקים עליו בזמן מלחמה זו תמונה שרוב הציבור הישראלי פשוט לא מסוגל להכיל. @@@@@@@@ התמונה הזאת לא עומדת בפני עצמה. היא תוצאה של תהליך עמוק שעבר הציבור החרדי בשנים האחרונות. פעם היו בקצה אחד נטורי קרתא והפלג הירושלמי. בקצה השני חרדים עובדים, חרדים ששירתו במסלולים מותאמים, ציבור שביקש להשתלב יותר. ובאמצע היה המיינסטרים החרדי. היום נדמה שהאמצע הזה הולך ונעלם. המיינסטרים החרדי אימץ יותר ויותר עמדות שהיו בעבר נחלת השוליים. רואים את זה בהפגנות בבקו"ם, בחסימות הכבישים, ברטוריקה של חלק מהרבנים, בעיתונות החרדית כשמאמרי דעה מעלונים קיצוניים מציפים את הביטאונים הרשמיים. פעם הייתה הסכמה שבשתיקה בתוך המגזר החרדי שמי שלא לומד שיתגייס. זה נגמר. הרב דב לנדו אסר גם על השתלבות במסלולים חרדיים מותאמים. רבנים בכירים קוראים שלא להתייצב לצווי גיוס. שירים שפעם היו מזוהים עם קבוצות קיצוניות בלבד, כמו "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים", הפכו ללגיטימיים באירועים ובחתונות. הראשון לציון, הרב יצחק יוסף קרא לקרוע צווי גיוס ולהשליך אותם לאסלה והוסיף שגם בטלנים לא יתגייסו. לפי נתונים שפורסמו במהלך המלחמה, חלקם של בני הציונות הדתית בקרב הנופלים גבוה משמעותית מחלקם באוכלוסייה. ביישובי יהודה ושומרון, למשל, שיעור הנופלים גבוה פי כמה ממשקלם היחסי בקרב בעלי זכות הבחירה אלה לא מספרים עבורם. אלה אחים, חברים, שכנים וילדים ולכן הזעם הולך ומצטבר. לא משנה כמה הישגים יביא בצלאל סמוטריץ' בהתיישבות. גם היציבות בכלכלה תוך כדי המלחמה הארוכה ביותר בכל הזמנים לא יספיקו. בסוף, יותר ויותר מצביעים בציונות הדתית מסתכלים על השותפות עם החרדים ושואלים שאלה פשוטה: למה רק אנחנו? אחרי כמעט שלוש שנות מלחמה, הכעס הזה כבר לא נאמר בחדרים סגורים. הוא יוצא החוצה. הוא הופך לשיח ציבורי. והוא מתחיל לחלחל גם לבסיס האלקטורלי של הימין. אם בליכוד, בציונות הדתית ובמפלגות החרדיות לא יבינו את עומק המשבר הזה, הם עלולים לגלות מאוחר מדי שהסרטון מירושלים לא היה עוד סרטון ויראלי אלא רגע פוליטי מכונן. הרגע שבו חלק גדול ממחנה הימין החליט שנמאס לו. הרגע שבו השותפות עם החרדים הפכה מנכס אלקטורלי לנטל אלקטורלי. הרגע שממנו מתחילה הדרך להפסד בבחירות. (טור סופ"ש, וואלה)
0:46

גוש נתניהו יפסיד את הבחירות בגלל החרדים. יש לא מעט סרטונים ורגעים טלוויזיונים שנכנסו לפנתיאון ככאלה ששינו מציאות פוליטית: "ביבי, תסתכל לי בעיניים", של איציק מרדכי, "אני אשמור על נתניהו מאוחדת", של יצחק הרצוג ועוד ועוד. יכול להיות שבשבוע שעבר נולד סרטון כזה. בהפגנת החרדים בירושלים נראה קצין צה"ל, חבוש כיפה סרוגה גדולה, עומד לבדו מול המון חרדי זועם. הם מקיפים אותו, צועקים עליו, מקללים ומנסים להרתיע אותו. הסרטון הזה חרך את הוואטספ של חובשי הכיפות הסרוגות, לא הייתה קבוצת חברים, בית כנסת, יישוב, מכיניסטים או בייני"שים (ישיבות הסדר) שהסרטון לא עבר בה. סרטון שיכול להוציא מהדעת כל בן אנוש. בעיצומה של מלחמה, כשכמעט בכל יום "הותר לפרסום", כשאנשי מילואים יוצאים לסבב שישי ושביעי, כשמשפחות שלמות חיות כבר כמעט שלוש שנים בין אזעקות, גיוסים והלוויות. כשחובשי הכיפות הסרוגות נופלים בשיעורים חסרי כל פרופורציה לחלקם באוכלוסייה - קצין אחד, עם כיפה גדולה על ראשו, עומד בירושלים ומוקף בצעירים חרדים שצועקים עליו בגלל ניסיונות ללכוד עריקים, עבריינים על פי חוק, וסתם צעירים שרואים את אחיהם נאבקים באויב אכזר ולא באים לעזרה. בשבילהם החרדים יצאו להפגנות. למענם הקיפו קצין צה"ל. בלי בושה. האופוזיציה אפילו לא תצטרך קמפיין מתוחכם. לא תשדירי בחירות, לא אסטרטגים מבריקים ולא סרטונים מושקעים. מספיק להקרין את הסרטון הזה שוב ושוב ושוב כדי להעביר את אנשי הציונות הדתית צד. הוא מזיק פוליטית הרבה יותר מהאירועים סביב ביתו של השופט נעם סולברג. שם עוד אפשר להתווכח על גבולות המחאה, על תקדימי תקופת הרפורמה המשפטית, על הפגנות מול בתים ועל משוואות פוליטיות שונות. אפשר לאהוב את זה ואפשר לסלוד מזה, אפשר להתווכח- כאן אין ויכוח. קצין צה"ל במדים, לבדו, מוקף בצעירים חרדים שצועקים עליו בזמן מלחמה זו תמונה שרוב הציבור הישראלי פשוט לא מסוגל להכיל. @@@@@@@@ התמונה הזאת לא עומדת בפני עצמה. היא תוצאה של תהליך עמוק שעבר הציבור החרדי בשנים האחרונות. פעם היו בקצה אחד נטורי קרתא והפלג הירושלמי. בקצה השני חרדים עובדים, חרדים ששירתו במסלולים מותאמים, ציבור שביקש להשתלב יותר. ובאמצע היה המיינסטרים החרדי. היום נדמה שהאמצע הזה הולך ונעלם. המיינסטרים החרדי אימץ יותר ויותר עמדות שהיו בעבר נחלת השוליים. רואים את זה בהפגנות בבקו"ם, בחסימות הכבישים, ברטוריקה של חלק מהרבנים, בעיתונות החרדית כשמאמרי דעה מעלונים קיצוניים מציפים את הביטאונים הרשמיים. פעם הייתה הסכמה שבשתיקה בתוך המגזר החרדי שמי שלא לומד שיתגייס. זה נגמר. הרב דב לנדו אסר גם על השתלבות במסלולים חרדיים מותאמים. רבנים בכירים קוראים שלא להתייצב לצווי גיוס. שירים שפעם היו מזוהים עם קבוצות קיצוניות בלבד, כמו "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים", הפכו ללגיטימיים באירועים ובחתונות. הראשון לציון, הרב יצחק יוסף קרא לקרוע צווי גיוס ולהשליך אותם לאסלה והוסיף שגם בטלנים לא יתגייסו. לפי נתונים שפורסמו במהלך המלחמה, חלקם של בני הציונות הדתית בקרב הנופלים גבוה משמעותית מחלקם באוכלוסייה. ביישובי יהודה ושומרון, למשל, שיעור הנופלים גבוה פי כמה ממשקלם היחסי בקרב בעלי זכות הבחירה אלה לא מספרים עבורם. אלה אחים, חברים, שכנים וילדים ולכן הזעם הולך ומצטבר. לא משנה כמה הישגים יביא בצלאל סמוטריץ' בהתיישבות. גם היציבות בכלכלה תוך כדי המלחמה הארוכה ביותר בכל הזמנים לא יספיקו. בסוף, יותר ויותר מצביעים בציונות הדתית מסתכלים על השותפות עם החרדים ושואלים שאלה פשוטה: למה רק אנחנו? אחרי כמעט שלוש שנות מלחמה, הכעס הזה כבר לא נאמר בחדרים סגורים. הוא יוצא החוצה. הוא הופך לשיח ציבורי. והוא מתחיל לחלחל גם לבסיס האלקטורלי של הימין. אם בליכוד, בציונות הדתית ובמפלגות החרדיות לא יבינו את עומק המשבר הזה, הם עלולים לגלות מאוחר מדי שהסרטון מירושלים לא היה עוד סרטון ויראלי אלא רגע פוליטי מכונן. הרגע שבו חלק גדול ממחנה הימין החליט שנמאס לו. הרגע שבו השותפות עם החרדים הפכה מנכס אלקטורלי לנטל אלקטורלי. הרגע שממנו מתחילה הדרך להפסד בבחירות. (טור סופ"ש, וואלה)

יהודה שלזינגר

76,821 Aufrufe • vor 3 Monaten

שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה מ"אחים לנשק": "הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום; אנחנו אוספים חתימות; עשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא; אין לו [לשר הביטחון יואב גלנט] צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק" ב-24 במרץ 2023, איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק" וממנהיגיו, התארח בתוכניתם של יואב לימור וגלית גוטמן בערוץ 12. להלן תוכן הראיון: יואב לימור: באולפן איתנו אחד ממובילי המחאה איל נוה. בוקר טוב. איל נוה: בוקר. יואב לימור: איפה אתה עושה מילואים? איל נוה: סיירת מטכ"ל. יואב לימור: סיירת מטכ"ל. זאת אומרת, אתה חלק ממחאת המ"מ [המבצעים המיוחדים], מה שנקרא. איל נוה: לא, אנחנו אחים לנשק. יואב לימור: אחים לנשק, אוקיי. כשאתה שמעת אתמול את ראש הממשלה [בנימין נתניהו], אומר, אני לוקח את זה על עצמי, אני אוביל עכשיו את הפיוס, אני אוביל תהליך, אני ראש הממשלה של כולם, דאג לזכויות הפרט. מה שמעת באוזן ומה זה אומר על המשך הפעילות שלכם? איל נוה: שמעתי שאנחנו ממשיכים בכל הכוח, שמעתי שבית המשפט נמחק, שנכנסים שופטים מטעם, שמעתי שכל החוקים הולכים לעבור. ב[שתי מילים שאינן ברורות] קיבלנו היום את הסלאמי, קיבלנו. יואב לימור: ומה זה אומר על ההתנדבות שלכם להמשך, למילואים? איל נוה: אנחנו הצהרנו כבר השבוע שאנחנו מפסיקים להתנדב למילואים, במידה והחוק יעבור. מבחינתנו זה לא עובר, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה שלנו. כולנו, כולכם פה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה, ואנחנו הולכים להילחם על הבית שלנו, על מדינת ישראל, על מדינת ישראל דמוקרטית. גלית גוטמן: אני רוצה לשאול אותך, איל, אתה יודע, אנחנו כבר 12 שבועות לתוך המחאה הזאת, אתם בין הראשונים שהצטרפו. והרימו את הדגל. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט, לא היה פשוט בימים הראשונים לחשוב שאתה, כבן אדם, שלקחת על עצמו להיות חלק מסיירת מטכ"ל, זה אומר שאתה מחויב ב-200% למדינה הזאת, לעשות את ההחלטה הזאת [שלא להתנדב לשירות מילואים]. כמה מתסכל לראות שאתם נמצאים בכל מקום, שאנשים קוראים לכם טרוריסטים, אנרכיסטים, סרבנים, ולמעלה שם יושב [ראש הממשלה] בנימין נתניהו ולא סופר אתכם. כרגע זה מה שאני רואה. ברגע שהוא לא עוצר את החקיקה, ברגע שהוא שומע מהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומראשי [מערכת] הביטחון מה קורה פה ואיזה סכנות צפויות, הוא בטוח שאתם תגיעו מחר. איל נוה: הוא טועה. אנחנו לא נגיע. אנחנו בתוך המלחמה שלנו, ולכן אנחנו נעמוד מאוד מאוד חזק. אני מתחיל בכלל ב[שר הביטחון יואב] גלנט, שבמשך 11 שבועות לא מדבר, שותק. יש לי שר ביטחון שאין לו מיתרי קול. לא שמענו אותו בשום מקום אומר על שום דבר. וגם אתמול הוא היה צריך להחליט בין האם הוא שומר על ביטחון ישראל, או שהוא שייך למשפחת נתניהו. נכנס לחדר וחזר מקופל. אנחנו ממשיכים בכל הכוח את הדבר הזה. אנחנו מרגישים שהמדינה מתפוררת. אנחנו חתמנו על זה שאנחנו מפסיקים להתנדב, ואנחנו 25 שנה עושים מילואים, אנחנו קרועים מבפנים. יואב לימור: אבל איל, אני, אני, אתה אמרת דברים שלא יבנו עלינו, אנחנו לא נבוא. אתה רוצה להגיד שאם מחר מתחילה מלחמה עם לבנון, מתחילה מלחמה עם עזה, אתה אומר אנחנו לא שם? איל נוה: אנחנו כבר עכשיו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות, אתם לא שמים לב לזה. אנחנו בתוך מלחמה, אתם הדבר הבא דרך אגב. בהתחלה זה מתחיל בעולם הזה, זה מתחיל מהחלשת בית המשפט, והוא עובר אחרי זה לתקשורת, ואחרי זה לאקדמיה, ואנחנו [מילה לא ברורה]. אתם לא מכירים, עשו לו רחובות, פשוט תצאו לרחובות. יואב לימור: אנחנו מבינים. אני לא מתבלבל, אני שומע את שר התקשורת [ד"ר שלמה קרעי] ומה הוא אומר, אדם שלא מבין כלום בתקשורת, אבל אני שומע היטב, בזה אני לא מתבלבל. אבל אני שואל אותך, בסוף, אם מחר יפלו פה טילים על הבית שלך, לא תצא לשמור על הילדים? איל נוה: ברור שבסוף אנחנו חיילים ונבוא להילחם, זה לא שאלה. אבל כרגע בשלב הזה אין אימונים. אתה אמרת לפני כמה דקות שאתה יודע מה הולך לקרות ביום ראשון. אנחנו מחריפים את המאבק שלנו. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו. יואב לימור: עכשיו, אני חושב רגע על נקרא לו י', מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף משנה, שעושה רשימת מלאי הבוקר הזה ואומר, חסרים לי הרבה מאוד אנשים. איל נוה: המון. רני רהב: לא חסרים לו, [יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה] רוטמן יבוא. איל נוה: אנחנו, לפני שבוע הייתי במילואים, חסרים המון אנשים. לא מגיעים, פשוט לא נמצאים. גלית גוטמן: כשאתה אומר אנחנו נחריף את הצעדים, מה עוד נמצא בארסנל הנשק שלכם? איל נוה: יש עוד הרבה, לא נגיד את זה פה כמובן, אבל יש לנו עוד הרבה מהלכים שאנחנו מתכוונים לעשות. לא נוותר. אני קורא מפה לכולם לצאת מהכורסה, לצאת לרחוב, להמשיך להפגין. אתמול נעצר, בדיוק אותו קצין [סא"ל במילואים רון שרף] שנכנס לתוך בית להציל את נחשון וקסמן, וחטף כדור והוא נעצר. תבינו מה קורה. העם נקרע. פשוט נקרע. יואב לימור: תגיד, מה אתה עונה לאלה שאומרים? אתם סרבנים. בסוף, הרי אתם, כולנו, כשהיה סרבנות בהתנתקות, אמרנו לא יכולה להיות סרבנות. והנה עכשיו יש סרבנות. וכאילו אתם הופכים את זה ללגיטימי. מחר זה יהיה מהצד השני, מה תגידו להם? אז מה אתה עונה למי שאומר לך את זה? איל נוה: אנחנו מתנדבי מילואים. עוד פעם, אנחנו מסבירים את זה והסבירו את זה מספיק פעמים. אנחנו באים למילואים כמתנדבים. אחרי 25 שנה אנחנו לא חייבים לבוא למילואים, אנחנו מפסיקים את ההתנדבות שלנו. ככה גם הטייסים, ככה גם כולם. ולכן זו אינה סרבנות. סרבנות יש רק בצד שני, דרך אגב. שם נמצאת הסרבנות. אנחנו נותנים מהנשמה שלנו. אנשים שבאים במשך שנים. יואב לימור: מה זה הצד השני? החרדים שלא מתגייסים? איל נוה: החרדים שלא מתגייסים ועוד. אני חושב שכמות הצבא שאני עשיתי במשך החיים, זה רוב הממשלה לא עשתה את כמות הצבא כמובן, ולכן אנחנו ממשיכים את המאבק שלנו בכל כוח, אנחנו לא מסרבים, אנחנו שומרים על המדינה, אנחנו מרגישים שאנחנו מובילים את המחאה הזאת למקום שבו ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית. יואב לימור: שאלה אחת אחרונה. [שר החקלאות] אבי דיכטר, בוגר היחידה שלך, ראש השב"כ לשעבר, לו [הוא] יושב כאן עכשיו מולך, מה אתה אומר לו? איל נוה: אני אומר שהוא חייב להבין שהעם שלנו נקרע, צריך לעצור דחוף. אני אומר לו שאנחנו מתפרקים, הלכידות החברתית מתפרקת, הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום. אתם לא תבינו, אנחנו אחרי, אנחנו אוספים חתימות, אנחנו בעשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא. זאת המציאות כרגע, ואני חושב שהם [הממשלה] מבינים את זה ולא אכפת להם. גלית גוטמן: מה הציפייה שלכם מ[שר הביטחון יואב] גלנט? איל נוה: לעמוד לצד הביטחון, לעמוד לצד אזרחי ישראל, לשמור על הביטחון. אין לו צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק. ולכן הוא חייב, חייב לקום ולהגיד, תעצרו את החקיקה, שבו לדבר. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד, חייבים לעצור ולדבר. זאת האחריות שלו. יואב לימור: כן. אייל, תודה על הדברים האלה. סימוכין:
5:58

שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה מ"אחים לנשק": "הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום; אנחנו אוספים חתימות; עשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא; אין לו [לשר הביטחון יואב גלנט] צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק" ב-24 במרץ 2023, איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק" וממנהיגיו, התארח בתוכניתם של יואב לימור וגלית גוטמן בערוץ 12. להלן תוכן הראיון: יואב לימור: באולפן איתנו אחד ממובילי המחאה איל נוה. בוקר טוב. איל נוה: בוקר. יואב לימור: איפה אתה עושה מילואים? איל נוה: סיירת מטכ"ל. יואב לימור: סיירת מטכ"ל. זאת אומרת, אתה חלק ממחאת המ"מ [המבצעים המיוחדים], מה שנקרא. איל נוה: לא, אנחנו אחים לנשק. יואב לימור: אחים לנשק, אוקיי. כשאתה שמעת אתמול את ראש הממשלה [בנימין נתניהו], אומר, אני לוקח את זה על עצמי, אני אוביל עכשיו את הפיוס, אני אוביל תהליך, אני ראש הממשלה של כולם, דאג לזכויות הפרט. מה שמעת באוזן ומה זה אומר על המשך הפעילות שלכם? איל נוה: שמעתי שאנחנו ממשיכים בכל הכוח, שמעתי שבית המשפט נמחק, שנכנסים שופטים מטעם, שמעתי שכל החוקים הולכים לעבור. ב[שתי מילים שאינן ברורות] קיבלנו היום את הסלאמי, קיבלנו. יואב לימור: ומה זה אומר על ההתנדבות שלכם להמשך, למילואים? איל נוה: אנחנו הצהרנו כבר השבוע שאנחנו מפסיקים להתנדב למילואים, במידה והחוק יעבור. מבחינתנו זה לא עובר, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה שלנו. כולנו, כולכם פה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה, ואנחנו הולכים להילחם על הבית שלנו, על מדינת ישראל, על מדינת ישראל דמוקרטית. גלית גוטמן: אני רוצה לשאול אותך, איל, אתה יודע, אנחנו כבר 12 שבועות לתוך המחאה הזאת, אתם בין הראשונים שהצטרפו. והרימו את הדגל. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט, לא היה פשוט בימים הראשונים לחשוב שאתה, כבן אדם, שלקחת על עצמו להיות חלק מסיירת מטכ"ל, זה אומר שאתה מחויב ב-200% למדינה הזאת, לעשות את ההחלטה הזאת [שלא להתנדב לשירות מילואים]. כמה מתסכל לראות שאתם נמצאים בכל מקום, שאנשים קוראים לכם טרוריסטים, אנרכיסטים, סרבנים, ולמעלה שם יושב [ראש הממשלה] בנימין נתניהו ולא סופר אתכם. כרגע זה מה שאני רואה. ברגע שהוא לא עוצר את החקיקה, ברגע שהוא שומע מהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומראשי [מערכת] הביטחון מה קורה פה ואיזה סכנות צפויות, הוא בטוח שאתם תגיעו מחר. איל נוה: הוא טועה. אנחנו לא נגיע. אנחנו בתוך המלחמה שלנו, ולכן אנחנו נעמוד מאוד מאוד חזק. אני מתחיל בכלל ב[שר הביטחון יואב] גלנט, שבמשך 11 שבועות לא מדבר, שותק. יש לי שר ביטחון שאין לו מיתרי קול. לא שמענו אותו בשום מקום אומר על שום דבר. וגם אתמול הוא היה צריך להחליט בין האם הוא שומר על ביטחון ישראל, או שהוא שייך למשפחת נתניהו. נכנס לחדר וחזר מקופל. אנחנו ממשיכים בכל הכוח את הדבר הזה. אנחנו מרגישים שהמדינה מתפוררת. אנחנו חתמנו על זה שאנחנו מפסיקים להתנדב, ואנחנו 25 שנה עושים מילואים, אנחנו קרועים מבפנים. יואב לימור: אבל איל, אני, אני, אתה אמרת דברים שלא יבנו עלינו, אנחנו לא נבוא. אתה רוצה להגיד שאם מחר מתחילה מלחמה עם לבנון, מתחילה מלחמה עם עזה, אתה אומר אנחנו לא שם? איל נוה: אנחנו כבר עכשיו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות, אתם לא שמים לב לזה. אנחנו בתוך מלחמה, אתם הדבר הבא דרך אגב. בהתחלה זה מתחיל בעולם הזה, זה מתחיל מהחלשת בית המשפט, והוא עובר אחרי זה לתקשורת, ואחרי זה לאקדמיה, ואנחנו [מילה לא ברורה]. אתם לא מכירים, עשו לו רחובות, פשוט תצאו לרחובות. יואב לימור: אנחנו מבינים. אני לא מתבלבל, אני שומע את שר התקשורת [ד"ר שלמה קרעי] ומה הוא אומר, אדם שלא מבין כלום בתקשורת, אבל אני שומע היטב, בזה אני לא מתבלבל. אבל אני שואל אותך, בסוף, אם מחר יפלו פה טילים על הבית שלך, לא תצא לשמור על הילדים? איל נוה: ברור שבסוף אנחנו חיילים ונבוא להילחם, זה לא שאלה. אבל כרגע בשלב הזה אין אימונים. אתה אמרת לפני כמה דקות שאתה יודע מה הולך לקרות ביום ראשון. אנחנו מחריפים את המאבק שלנו. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו. יואב לימור: עכשיו, אני חושב רגע על נקרא לו י', מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף משנה, שעושה רשימת מלאי הבוקר הזה ואומר, חסרים לי הרבה מאוד אנשים. איל נוה: המון. רני רהב: לא חסרים לו, [יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה] רוטמן יבוא. איל נוה: אנחנו, לפני שבוע הייתי במילואים, חסרים המון אנשים. לא מגיעים, פשוט לא נמצאים. גלית גוטמן: כשאתה אומר אנחנו נחריף את הצעדים, מה עוד נמצא בארסנל הנשק שלכם? איל נוה: יש עוד הרבה, לא נגיד את זה פה כמובן, אבל יש לנו עוד הרבה מהלכים שאנחנו מתכוונים לעשות. לא נוותר. אני קורא מפה לכולם לצאת מהכורסה, לצאת לרחוב, להמשיך להפגין. אתמול נעצר, בדיוק אותו קצין [סא"ל במילואים רון שרף] שנכנס לתוך בית להציל את נחשון וקסמן, וחטף כדור והוא נעצר. תבינו מה קורה. העם נקרע. פשוט נקרע. יואב לימור: תגיד, מה אתה עונה לאלה שאומרים? אתם סרבנים. בסוף, הרי אתם, כולנו, כשהיה סרבנות בהתנתקות, אמרנו לא יכולה להיות סרבנות. והנה עכשיו יש סרבנות. וכאילו אתם הופכים את זה ללגיטימי. מחר זה יהיה מהצד השני, מה תגידו להם? אז מה אתה עונה למי שאומר לך את זה? איל נוה: אנחנו מתנדבי מילואים. עוד פעם, אנחנו מסבירים את זה והסבירו את זה מספיק פעמים. אנחנו באים למילואים כמתנדבים. אחרי 25 שנה אנחנו לא חייבים לבוא למילואים, אנחנו מפסיקים את ההתנדבות שלנו. ככה גם הטייסים, ככה גם כולם. ולכן זו אינה סרבנות. סרבנות יש רק בצד שני, דרך אגב. שם נמצאת הסרבנות. אנחנו נותנים מהנשמה שלנו. אנשים שבאים במשך שנים. יואב לימור: מה זה הצד השני? החרדים שלא מתגייסים? איל נוה: החרדים שלא מתגייסים ועוד. אני חושב שכמות הצבא שאני עשיתי במשך החיים, זה רוב הממשלה לא עשתה את כמות הצבא כמובן, ולכן אנחנו ממשיכים את המאבק שלנו בכל כוח, אנחנו לא מסרבים, אנחנו שומרים על המדינה, אנחנו מרגישים שאנחנו מובילים את המחאה הזאת למקום שבו ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית. יואב לימור: שאלה אחת אחרונה. [שר החקלאות] אבי דיכטר, בוגר היחידה שלך, ראש השב"כ לשעבר, לו [הוא] יושב כאן עכשיו מולך, מה אתה אומר לו? איל נוה: אני אומר שהוא חייב להבין שהעם שלנו נקרע, צריך לעצור דחוף. אני אומר לו שאנחנו מתפרקים, הלכידות החברתית מתפרקת, הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום. אתם לא תבינו, אנחנו אחרי, אנחנו אוספים חתימות, אנחנו בעשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא. זאת המציאות כרגע, ואני חושב שהם [הממשלה] מבינים את זה ולא אכפת להם. גלית גוטמן: מה הציפייה שלכם מ[שר הביטחון יואב] גלנט? איל נוה: לעמוד לצד הביטחון, לעמוד לצד אזרחי ישראל, לשמור על הביטחון. אין לו צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק. ולכן הוא חייב, חייב לקום ולהגיד, תעצרו את החקיקה, שבו לדבר. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד, חייבים לעצור ולדבר. זאת האחריות שלו. יואב לימור: כן. אייל, תודה על הדברים האלה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

33,360 Aufrufe • vor 7 Monaten

האלוף יאיר גולן Yair Golan - יאיר גולן - מנהיג אמיתי וראוי. יו״ר מפלגת הדמוקרטים, ובעיני מנהיג האופוזיציה. בע״ה בהמשך גם מנהיג הקואליציה. אחראי, ערכי, נוקב, ישר וישיר. לא חושש להציף את הסכנה הקיומית שמהווה נתניהו, שכבר מזמן איבד כל מנדט ציבורי ומוסרי ללפות את הגה השלטון. הצהרתו של יאיר גולן, יו״ר מפלגת הדמוקרטים, היום בישיבת הסיעה בכנסת. דברים חריפים וחשובים - אל תפספסו: ״היום ברור יותר מתמיד - לנתניהו אין לגיטימציה, אין מנדט, אין רוב. נגד נתניהו הוגשו כתבי אישום חמורים בשוחד, מרמה והפרת אמונים אבל זה לא מסתיים שם, אתמול קיבל נתניהו כתב אישום נוסף. הפעם מפי ראש השב"כ בעצמו, האיש שאמון על אחת ממערכות הביטחון החשובות ביותר התריע מפני קונספירציות מסוכנות וניסיונות מכוונים להחליש את הארגון. אני חוזר ואומר - נתניהו מסוכן לביטחון ישראל. לכתב האישום הזה מצטרפים עוד ועוד קולות מאשימים מהצמרת הביטחונית - הרמטכ"ל, ראש המוסד, שר הביטחון לשעבר גלנט, האלוף ניצן אלון וכולם מאוחדים בקריאה אחת ברורה ומצמררת: ראש ממשלת ישראל פוגע בביטחון המדינה, מסכן את חייליה ואזרחיה והכל הכל למען הישרדותו האישית. אבל זה לא מסתיים כאן, כתבי האישום נערמים. כתב האישום של משפחות החטופים על הפקרה פושעת של יקיריהן על שקרים ומניפולציות. כתב אישום של התקשורת על השתקה, ניסיונות השתלטות ופגיעה אנושה בעיתונות החופשית. כתב אישום של פעילי המחאה על פגיעה בזכות לביטוי חופשי, על מכונת רעל של הסתה, רדיפה, אלימות ומעצרי שווא. כתב האישום החמור והמשמעותי ביותר הוא כתב האישום של רוב אזרחי ישראל, רוב העם מאשים את הממשלה ואת העומד בראשה באוקטובר השחור. רוב העם מאשים את נתניהו במאות אזרחים טבוחים, במאות חיילים הרוגים והפקרה חוזרת ונשנית של 101 חטופות וחטופים שעדיין בשבי החמאס. רוב העם מאשים את הממשלה הזאת בהפקרה, בשקרים, בהסתה, בפילוג, בחורבן הדמוקרטיה ובחורבן הכלכלה ובחורבן המדינה. זאת ממשלה בלי רוב, אין סקר רציני אחד שבו היא זוכה לתמיכת רוב הציבור, אין לה לגיטימציה ולכן הם מנסים בפחדנות להחזיק בכוח בשלטון. הם מפחדים מבחירות, הם מפחדים לפגוש אותנו בקלפי כי הם יודעים שאנחנו הרוב ושהם יפסידו. נתניהו מפחד לעמוד בבית המשפט כי הוא יודע לאן יוביל אותו המסלול הזה - הישר לכלא. הוא מפחד לעמוד מול העם כי הוא יודע שהוא יסולק מכסאו בבושת פנים. אבל אנחנו, אנחנו נלחם, נלחם על המדינה הזאת, נלחם על ביטחון אמיתי ועל עתיד טוב יותר לילדנו. נלחם למען החטופים, למען החיילים, למען האזרחים שזקוקים לנו היום יותר מתמיד. אנחנו הרוב ואנחנו ננצח.״ 🇮🇱 הדמוקרטים
2:49

האלוף יאיר גולן Yair Golan - יאיר גולן - מנהיג אמיתי וראוי. יו״ר מפלגת הדמוקרטים, ובעיני מנהיג האופוזיציה. בע״ה בהמשך גם מנהיג הקואליציה. אחראי, ערכי, נוקב, ישר וישיר. לא חושש להציף את הסכנה הקיומית שמהווה נתניהו, שכבר מזמן איבד כל מנדט ציבורי ומוסרי ללפות את הגה השלטון. הצהרתו של יאיר גולן, יו״ר מפלגת הדמוקרטים, היום בישיבת הסיעה בכנסת. דברים חריפים וחשובים - אל תפספסו: ״היום ברור יותר מתמיד - לנתניהו אין לגיטימציה, אין מנדט, אין רוב. נגד נתניהו הוגשו כתבי אישום חמורים בשוחד, מרמה והפרת אמונים אבל זה לא מסתיים שם, אתמול קיבל נתניהו כתב אישום נוסף. הפעם מפי ראש השב"כ בעצמו, האיש שאמון על אחת ממערכות הביטחון החשובות ביותר התריע מפני קונספירציות מסוכנות וניסיונות מכוונים להחליש את הארגון. אני חוזר ואומר - נתניהו מסוכן לביטחון ישראל. לכתב האישום הזה מצטרפים עוד ועוד קולות מאשימים מהצמרת הביטחונית - הרמטכ"ל, ראש המוסד, שר הביטחון לשעבר גלנט, האלוף ניצן אלון וכולם מאוחדים בקריאה אחת ברורה ומצמררת: ראש ממשלת ישראל פוגע בביטחון המדינה, מסכן את חייליה ואזרחיה והכל הכל למען הישרדותו האישית. אבל זה לא מסתיים כאן, כתבי האישום נערמים. כתב האישום של משפחות החטופים על הפקרה פושעת של יקיריהן על שקרים ומניפולציות. כתב אישום של התקשורת על השתקה, ניסיונות השתלטות ופגיעה אנושה בעיתונות החופשית. כתב אישום של פעילי המחאה על פגיעה בזכות לביטוי חופשי, על מכונת רעל של הסתה, רדיפה, אלימות ומעצרי שווא. כתב האישום החמור והמשמעותי ביותר הוא כתב האישום של רוב אזרחי ישראל, רוב העם מאשים את הממשלה ואת העומד בראשה באוקטובר השחור. רוב העם מאשים את נתניהו במאות אזרחים טבוחים, במאות חיילים הרוגים והפקרה חוזרת ונשנית של 101 חטופות וחטופים שעדיין בשבי החמאס. רוב העם מאשים את הממשלה הזאת בהפקרה, בשקרים, בהסתה, בפילוג, בחורבן הדמוקרטיה ובחורבן הכלכלה ובחורבן המדינה. זאת ממשלה בלי רוב, אין סקר רציני אחד שבו היא זוכה לתמיכת רוב הציבור, אין לה לגיטימציה ולכן הם מנסים בפחדנות להחזיק בכוח בשלטון. הם מפחדים מבחירות, הם מפחדים לפגוש אותנו בקלפי כי הם יודעים שאנחנו הרוב ושהם יפסידו. נתניהו מפחד לעמוד בבית המשפט כי הוא יודע לאן יוביל אותו המסלול הזה - הישר לכלא. הוא מפחד לעמוד מול העם כי הוא יודע שהוא יסולק מכסאו בבושת פנים. אבל אנחנו, אנחנו נלחם, נלחם על המדינה הזאת, נלחם על ביטחון אמיתי ועל עתיד טוב יותר לילדנו. נלחם למען החטופים, למען החיילים, למען האזרחים שזקוקים לנו היום יותר מתמיד. אנחנו הרוב ואנחנו ננצח.״ 🇮🇱 הדמוקרטים

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

16,020 Aufrufe • vor 1 Jahr

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, מראשי "אחים לנשק", על השלכות מחאת הסירוב לשירות מילואים: "[נסראללה] זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר; [שאלה: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל?] "יש [בכנסת] איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל" ב-24 ביולי 2023, התראיין סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי תנועת המחאה "אחים לנשק", אצל אילאיל שחר ויואב קרקובסקי במשדר מיוחד מהכנסת של "כאן 11" לרגל ההצבעה על חוק ביטול עילת הסבירות. להלן תוכן הראיון: אילאיל שחר: נמצא איתנו על הקו [סא"ל במילואים] רון שרף, מ"אחים לנשק", שלום. רון שרף: שלום. אילאיל שחר: אתה שומע את הקולות מהמליאה, את הדרמה של הדקות האחרונות על הניסיונות של [שר הביטחון יואב] גלנט, לרכך במשהו את הצעת החוק [ביטול עילת הסבירות], אבל בינתיים הוא לא מצליח. לפני יומיים הודעתם שאם החוק הזה יעבור, עשרת אלפים איש לא יתייצבו למילואים, יודיעו שהם לא מתייצבים יותר, תעמדו במילתכם? רון שרף: ברור. מה שקורה בכנסת זה עצוב, זה יום עצוב. בישראל אנחנו במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. מול עינינו גלנט מפקיר את ביטחון ישראל. יואב קרקובסקי: באיזה אופן הוא יכול לעשות משהו אחר? הוא עכשיו נמצא על אוזנו של ראש הממשלה ומנסה ומפציר בו ובשר המשפטים יריב לוין לרכך אולי בכל זאת את החקיקה הזאת. גם אם האצבע שלו, אגב, לא תהיה בעד החקיקה, אז הוא יפוטר, אבל החוק יעבור. רון שרף: טוב שנזכר. [בנימין] נתניהו ראש ממשלה שבמשמרת שלו צבא העם מתפרק. הדיקטטור הישראלי הראשון, וגם [יצחק] הרצוג יהיה נשיא הדיקטטורה הישראלית הראשונה. כל החבורה הזאת שלא מצליחים להגיע להסכמה רחבה על חקיקה מרושעת ומטופשת, והעם, הם יראו שהכוח שלהם הוא כן מוגבל, כי צבא עם, ישראל בנויה על צבא העם, וזה פשוט לא יעבור בדיקטטורה. יואב קרקובסקי: אתה לא חושב שהשימוש בשירות הצבאי, בשירות המילואים, שזה באמת חומת המגן על שלמותה של מדינת ישראל, על ביטחונה, זה לא שימוש בנשק יום הדין? רון שרף: חומת המגן הבסיסית של מדינת ישראל זה הדמוקרטיה, ומי ששובר את החומה הזאת, מנפץ אותה, מחוקק חקיקה בניגוד לערכי הדמוקרטיה, בניגוד לרוח צה"ל, זו החבורה המרושעת הזאת שיושבת עכשיו בכנסת. אילאיל שחר: תראה, הדברים שאתם אומרים בימים האחרונים מחלחלים, הם מחלחלים לדרגים הכי בכירים בצה"ל. אנחנו רואים פה בשעות האחרונות אלופים מסתובבים במסדרונות הכנסת ומנסים לשכנע את הפוליטיקאים לרכך את החקיקה. רון שרף: טוב שנזכרו. טוב שנזכרו. אחרי חצי שנה ברחובות, מה הם חשבו? אילאיל שחר: אבל הנה, זה לא עוזר, ויכול להיות שבאמת החוק הזה יעבור, ואתה יודע, גם [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה רואה את מחאת המילואימניקים, רואה את מה שקורה פה בתוך ישראל. רון שרף: זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר. אילאיל שחר: כן? רון שרף: זה הבעיה של נתניהו. אילאיל שחר: באמת, עם יד על הלב זה לא הבעיה שלך? רון שרף: עם יד על הלב. הסכנה יותר גדולה לישראל, אני אומר לך. אילאיל שחר: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל? רון שרף: יש איום קיומי קונקרטי עכשיו. עכשיו, ברחוב קפלן, ירושלים, איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל. יואב קרקובסקי: עד כדי ככה אתה לא חושב שיש פה הגזמה ברטוריקה? רון שרף: ממש לא. יואב קרקובסקי: תסביר לי במה. רון שרף: אני אסביר. אני אסביר. דיקטטורות לא קורות במכה, זה לא סדרת טלוויזיה. ככה זה מתחיל. שלטון שיכור כוח, אטום, מושחת. זה מתחיל לאט לאט, זה מתחיל לאט לאט, [בשיטת] הסלאמי [בשלבים]. יואב קרקובסקי: אבל זה לא שהביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון מוסרת לחלוטין מעל ממשלת ישראל ופעולותיה. יש עילות רבות נוספות שבית המשפט יוכל באמצעותן לבקר... רון שרף: כן, אז למה זה כל כך חשוב? אם יש עילות, אז למה זה כל כך חשוב? ביטול עילת הסבירות? יואב קרקובסקי: אז למה זה כל כך חשוב לדעתך? רון שרף: למה זה? כי זו הפרוסה הראשונה בסלאמי. זה הדרך שלהם עכשיו לפטר את היועמשי"ת [היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה] ביום ראשון, וזה הדרך שלהם למנות, למלא את השירות הציבורי במינוים פוליטיים, לבסס את השלטון כך שאי אפשר יהיה להחליף אותו. ככה מתחילות דיקטטורות. זה לאט לאט, זה בסלאמי... אילאיל שחר: אבל כשאתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: עם פקידי ציבור צייתנים, פחדנים. ככה זה מתחיל. אילאיל שחר: אתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: אבל בישראל, בשונה מפולין והונגריה, יש צבא עם שישראל תלויה בו. וצבא עם יראה לממשלה שיכורת הכוח הזאת את מגבלת הכוח. אילאיל שחר: אוקיי, אבל אתה רואה פה את המאמצים של שר הביטחון, הוא מנסה לשכנע גם את שר המשפטים יריב לוין ואת ראש הממשלה. רון שרף: אני לא ראיתי, אני כרגע ברחוב. אני כרגע ברחוב מול מכת"זיות [מְכוֹנִית הַתָּזָה לפיזור הפגנות]. אז אני לא רואה, אני חיכיתי חצי שנה. ואם גלנט לא יכל לדבר חצי שנה, ואני יודע שהוא רואה את הדברים. יואב קרקובסקי: אוקיי. רון שרף, מראשי מחאת המילואימניקים, "אחים לנשק", תודה רבה לך. רון שרף: אנחנו לא נסלח לגלנט לעולם, הוא חייב לדעת את זה. יואב קרקובסקי: אני מניח שהוא שומע את הקולות האלה למרות שהוא נמצא במליאת הכנסת ומנסה לעשות את מה שהוא יכול. רון שרף: אז שהעוזר שלו יעביר לו, שהעוזר שלו יעביר לו. יואב קרקובסקי: רון שרף, תודה רבה לך. רון שרף: ביי. סימוכין: נספח כתבות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "[נתניהו] מסכן את ביטחון אזרחי ישראל; צה"ל נמצא במשבר עמוק אמיתי; צבא העם לא יכול להתקיים ללא דמוקרטיה; בצער עמוק, אך בתחושת שליחות אמיתית, גם אני חתמתי על מכתב [הפסקת התנדבות לשירות מילואים]". סימוכין: שישה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "עשרות אלפים שאיתנו יפסיקו את התנדבותם למילואים; לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה; הצבא מתפרק; אנחנו עושים את זאת מאחריות ואהבה גדולה לחברה ולמדינה; היום נתחיל להחתים את כל מתנדבי המילואים". סימוכין: סא"ל (מיל.) רון שרף, הנמנה על מייסדי ארגון "אחים לנשק": "אני שלם מאוד עם המאבק שעשינו. אני חושב שהייתה שם סכנה קיומית לעתיד המדינה. רק תחשוב מה היה קורה אם הרפורמה [המשפטית] הייתה מתקדמת, הקרע היה מתרחב, ובעוד שנתיים שלוש ההתקפה הנוראית הזאת של חמאס. אולי אי אפשר היה להתאושש מזה". סימוכין: רון שרף. צילום מסך מערוץ יוטיוב אחים.ות לנשק
5:19

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, מראשי "אחים לנשק", על השלכות מחאת הסירוב לשירות מילואים: "[נסראללה] זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר; [שאלה: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל?] "יש [בכנסת] איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל" ב-24 ביולי 2023, התראיין סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי תנועת המחאה "אחים לנשק", אצל אילאיל שחר ויואב קרקובסקי במשדר מיוחד מהכנסת של "כאן 11" לרגל ההצבעה על חוק ביטול עילת הסבירות. להלן תוכן הראיון: אילאיל שחר: נמצא איתנו על הקו [סא"ל במילואים] רון שרף, מ"אחים לנשק", שלום. רון שרף: שלום. אילאיל שחר: אתה שומע את הקולות מהמליאה, את הדרמה של הדקות האחרונות על הניסיונות של [שר הביטחון יואב] גלנט, לרכך במשהו את הצעת החוק [ביטול עילת הסבירות], אבל בינתיים הוא לא מצליח. לפני יומיים הודעתם שאם החוק הזה יעבור, עשרת אלפים איש לא יתייצבו למילואים, יודיעו שהם לא מתייצבים יותר, תעמדו במילתכם? רון שרף: ברור. מה שקורה בכנסת זה עצוב, זה יום עצוב. בישראל אנחנו במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. מול עינינו גלנט מפקיר את ביטחון ישראל. יואב קרקובסקי: באיזה אופן הוא יכול לעשות משהו אחר? הוא עכשיו נמצא על אוזנו של ראש הממשלה ומנסה ומפציר בו ובשר המשפטים יריב לוין לרכך אולי בכל זאת את החקיקה הזאת. גם אם האצבע שלו, אגב, לא תהיה בעד החקיקה, אז הוא יפוטר, אבל החוק יעבור. רון שרף: טוב שנזכר. [בנימין] נתניהו ראש ממשלה שבמשמרת שלו צבא העם מתפרק. הדיקטטור הישראלי הראשון, וגם [יצחק] הרצוג יהיה נשיא הדיקטטורה הישראלית הראשונה. כל החבורה הזאת שלא מצליחים להגיע להסכמה רחבה על חקיקה מרושעת ומטופשת, והעם, הם יראו שהכוח שלהם הוא כן מוגבל, כי צבא עם, ישראל בנויה על צבא העם, וזה פשוט לא יעבור בדיקטטורה. יואב קרקובסקי: אתה לא חושב שהשימוש בשירות הצבאי, בשירות המילואים, שזה באמת חומת המגן על שלמותה של מדינת ישראל, על ביטחונה, זה לא שימוש בנשק יום הדין? רון שרף: חומת המגן הבסיסית של מדינת ישראל זה הדמוקרטיה, ומי ששובר את החומה הזאת, מנפץ אותה, מחוקק חקיקה בניגוד לערכי הדמוקרטיה, בניגוד לרוח צה"ל, זו החבורה המרושעת הזאת שיושבת עכשיו בכנסת. אילאיל שחר: תראה, הדברים שאתם אומרים בימים האחרונים מחלחלים, הם מחלחלים לדרגים הכי בכירים בצה"ל. אנחנו רואים פה בשעות האחרונות אלופים מסתובבים במסדרונות הכנסת ומנסים לשכנע את הפוליטיקאים לרכך את החקיקה. רון שרף: טוב שנזכרו. טוב שנזכרו. אחרי חצי שנה ברחובות, מה הם חשבו? אילאיל שחר: אבל הנה, זה לא עוזר, ויכול להיות שבאמת החוק הזה יעבור, ואתה יודע, גם [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה רואה את מחאת המילואימניקים, רואה את מה שקורה פה בתוך ישראל. רון שרף: זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר. אילאיל שחר: כן? רון שרף: זה הבעיה של נתניהו. אילאיל שחר: באמת, עם יד על הלב זה לא הבעיה שלך? רון שרף: עם יד על הלב. הסכנה יותר גדולה לישראל, אני אומר לך. אילאיל שחר: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל? רון שרף: יש איום קיומי קונקרטי עכשיו. עכשיו, ברחוב קפלן, ירושלים, איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל. יואב קרקובסקי: עד כדי ככה אתה לא חושב שיש פה הגזמה ברטוריקה? רון שרף: ממש לא. יואב קרקובסקי: תסביר לי במה. רון שרף: אני אסביר. אני אסביר. דיקטטורות לא קורות במכה, זה לא סדרת טלוויזיה. ככה זה מתחיל. שלטון שיכור כוח, אטום, מושחת. זה מתחיל לאט לאט, זה מתחיל לאט לאט, [בשיטת] הסלאמי [בשלבים]. יואב קרקובסקי: אבל זה לא שהביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון מוסרת לחלוטין מעל ממשלת ישראל ופעולותיה. יש עילות רבות נוספות שבית המשפט יוכל באמצעותן לבקר... רון שרף: כן, אז למה זה כל כך חשוב? אם יש עילות, אז למה זה כל כך חשוב? ביטול עילת הסבירות? יואב קרקובסקי: אז למה זה כל כך חשוב לדעתך? רון שרף: למה זה? כי זו הפרוסה הראשונה בסלאמי. זה הדרך שלהם עכשיו לפטר את היועמשי"ת [היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה] ביום ראשון, וזה הדרך שלהם למנות, למלא את השירות הציבורי במינוים פוליטיים, לבסס את השלטון כך שאי אפשר יהיה להחליף אותו. ככה מתחילות דיקטטורות. זה לאט לאט, זה בסלאמי... אילאיל שחר: אבל כשאתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: עם פקידי ציבור צייתנים, פחדנים. ככה זה מתחיל. אילאיל שחר: אתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: אבל בישראל, בשונה מפולין והונגריה, יש צבא עם שישראל תלויה בו. וצבא עם יראה לממשלה שיכורת הכוח הזאת את מגבלת הכוח. אילאיל שחר: אוקיי, אבל אתה רואה פה את המאמצים של שר הביטחון, הוא מנסה לשכנע גם את שר המשפטים יריב לוין ואת ראש הממשלה. רון שרף: אני לא ראיתי, אני כרגע ברחוב. אני כרגע ברחוב מול מכת"זיות [מְכוֹנִית הַתָּזָה לפיזור הפגנות]. אז אני לא רואה, אני חיכיתי חצי שנה. ואם גלנט לא יכל לדבר חצי שנה, ואני יודע שהוא רואה את הדברים. יואב קרקובסקי: אוקיי. רון שרף, מראשי מחאת המילואימניקים, "אחים לנשק", תודה רבה לך. רון שרף: אנחנו לא נסלח לגלנט לעולם, הוא חייב לדעת את זה. יואב קרקובסקי: אני מניח שהוא שומע את הקולות האלה למרות שהוא נמצא במליאת הכנסת ומנסה לעשות את מה שהוא יכול. רון שרף: אז שהעוזר שלו יעביר לו, שהעוזר שלו יעביר לו. יואב קרקובסקי: רון שרף, תודה רבה לך. רון שרף: ביי. סימוכין: נספח כתבות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "[נתניהו] מסכן את ביטחון אזרחי ישראל; צה"ל נמצא במשבר עמוק אמיתי; צבא העם לא יכול להתקיים ללא דמוקרטיה; בצער עמוק, אך בתחושת שליחות אמיתית, גם אני חתמתי על מכתב [הפסקת התנדבות לשירות מילואים]". סימוכין: שישה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "עשרות אלפים שאיתנו יפסיקו את התנדבותם למילואים; לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה; הצבא מתפרק; אנחנו עושים את זאת מאחריות ואהבה גדולה לחברה ולמדינה; היום נתחיל להחתים את כל מתנדבי המילואים". סימוכין: סא"ל (מיל.) רון שרף, הנמנה על מייסדי ארגון "אחים לנשק": "אני שלם מאוד עם המאבק שעשינו. אני חושב שהייתה שם סכנה קיומית לעתיד המדינה. רק תחשוב מה היה קורה אם הרפורמה [המשפטית] הייתה מתקדמת, הקרע היה מתרחב, ובעוד שנתיים שלוש ההתקפה הנוראית הזאת של חמאס. אולי אי אפשר היה להתאושש מזה". סימוכין: רון שרף. צילום מסך מערוץ יוטיוב אחים.ות לנשק

Jonathan D. Halevi

39,035 Aufrufe • vor 1 Jahr