Loading video...

Video Failed to Load

There was a problem loading this video. This could be due to a temporary network issue or the video might be unavailable.

לכולנו בית אחד. לכולנו מדינה אחת. לכולנו גורל אחד. לכולנו עתיד אחד. עלינו לשמור מכל משמר על מדינת ישראל. כך עשו קודמינו בדורות עברו, וכך אנו עושים גם היום. נעשה זאת בזכות בנינו ובנותינו, בזכות גיבורינו, בזכות נופלינו – שזכרם יהיה נצור עימנו לעולמי עד.

Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו

4,107,807 subscribers

104,584 views • 1 year ago •via X (Twitter)

News & Politics Education

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

10 Comments

Gil Feldman1 year ago

לכולנו בית אחד. חוץ מאשר ל-59 חטופים שהבית שלהם בעזה כבר יותר מ-570 ימים רק כדי שהממשלה שלך לא תתפזר. אפס.

🎗️🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱🎗️🤟1 year ago

ראש הממשלה, אל תפיל את כובד האחריות והמשקל של ביטחון המדינה על בנינו ובנותינו כובד המשקל והאחריות היא על כתפי מתווה המדיניות ששולחים את מיטב בנינו למלחמות וזה שלא יודע מתי להפסיק אותן. מי שלא ידע להתוות מדיניות שתמנע את המלחמות האלו @netanyahu יהי זכרם של בניני ובנותינו ברוך

🎗️🤟 דוברת מדינת תל אביב1 year ago

מחריב ישראל נדרוש שתקבל 251 מאסרי עולם. אחד על כל חטוף! לא נשכח ולא נסלח

צח משה Tsach Moshe1 year ago

בכל זאת משהו על האלימות ברעננה?

Emanuel Yellin 🎗️1 year ago

אין לך בושה? במשמרת שלך קרה האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה! ואחריו אתה קרעת וקורע את המדינה, רק בשביל להתחמק מאחריות. ואחרי זה אתה מעז לדבר על שמירה מכל משמר על מדינת ישראל?!

ישראלי ליברלי1 year ago

זה גם מממומן בידי מממני חמאס?! רק שנדע. בכל זאת מדובר באיש שאחראי לאסון הגדול מאז השואה לאחר כשלון מהדהד של מדיניותו רבת השנים.

📢MAHTABH1📡NEWS📢1 year ago

Bibi great hero for us 🫡🫡🫡

Liorc1 year ago

אתה כתם על ההיסטוריה היהודית

dudu ben hamo🎗️1 year ago

שהטבע יקח אותך כבר

Hayder Alasadi 海得🎗️1 year ago

May their memory be a blessing. Thank you cousins

Related Videos

מצד אחד, חמלה. האיש סובל באמת. לא נעים למראה. מצד שני, הכרה שמדובר באדם טיפש. מלא-מלא. אז נכון, הוא עם חליפה ועניבה, גם הזקן גזוז בקפידה, אבל מדובר בכסיל. אהרון ברק הוא האיש ״שהכי ניסה להפיל את נתניהו?״ מתי בדיוק, ריקלין? ברק ונתניהו ניהלו תמיד מערכת יחסים קרובה. נתניהו היה גדול מגני בית המשפט העליון. אף אחד לא הגן על העליון יותר מנתניהו. רוב חייו הוא גם התגאה בזה. אהרון ברק לא מעורב בחקירות נגדו. ברק לא עשה שום דבר רע לנתניהו. כשנתניהו נקלע למצוקה פלילית, הוא הזעיק את ברק שיכשיר את עיסקת הטיעון שלו. וברק בא. אז על מה אתה מדבר, למען השם? זה שאהרון ברק נבחר להיות השופט שמייצג אותנו בהאג אומר ש״נתניהו וברק בסטיז״? באמת, ריקלין? אתה עד כדי כך כסיל? אתה באמת האמנת לזבל שמכרת לציבור כל השנים האלה? אתה לא מודע לעובדה שאין לישראל נציג שיכול להביא את מה שברק מביא? שאין אף אחד שמגיע לקרסולי ההערכה האדירה שהוא זוכה לה בעולם, המוניטין שאין דומה לו, היידע, השליטה ברזי המשפט הבינלאומי, היכולת המוכחת? אתה באמת האמנת לכזב שאהרון ברק הוא נאצי אוייב ישראל? כשאתה יודע שאהרון ברק הוא אבי השכפ״ץ שמגן על ישראל. כשאתה יודע שרק שמו הטוב של בית המשפט העליון בישראל, רק המוניטין המדהים של אהרון ברק ושל שופטי עליון נוספים, אלה הם חגורת ההגנה של הדמוקרטיה הישראלית שמאפשרת לנו להמשיך להחזיק בשטחים שבהם יושבים מיליוני בני עם אחר, בלי לשלם על זה מחיר. שטח שמעולם לא סיפחנו (למה?), שאין לו מעמד משפטי מוגדר, אבל יש בו מיליוני בני עם אחר. כדי לתפקד במצב כזה בלי להסתבך, צריך מוסדות דמוקרטיים חזקים שהעולם נותן בהם אמון. ואת כל זה, יש לנו. את כל זה, מסמל אהרון ברק. קצינינו, לוחמינו ומנהיגינו לא פגשו טריבונלים בינלאומיים עד עכשיו בזכותך, ריקלין? בזכות פרופ׳ טליה איינהורן? בזכות כינרת בראשי? מי הכשיר את הסיכול הממוקד? פרקטיקה ישראלית ייחודית שהומצאה כאן ואחר-כך אומצה ע״י ארה״ב ומדינות נוספות? בית המשפט העליון של מדינת ישראל. חותמת כשרון שמקובלת בכל העולם. מי הכשיר את ההתנחלויות? מי דחה עתירה נגד הוראות הפתיחה באש בפרימטר של עזה ואיפשר לצה״ל של גדי איזנקוט לפגוע ב-30 אלף פלסטינים ולהרוג 300 ב״צעדות השיבה״ ההן? אפשר להמשיך את הרשימה הזו עד האג. אנחנו יהודים. מיעוט מבוטל בעולם. מוקפים במיליארד וחצי מוסלמים ומאות מיליוני ערבים. הכוח היחיד שלנו הוא כוח צידקתנו. העליונות המוסרית שלנו. העובדה שאנחנו דמוקרטיה שבה גם לחיי אדם וזכויות אדם יש ערך. הדגל של כל זה הוא בית המשפט העליון. זה מה שמאפשר לנו, לפחות עד היום, להיות מי שאנחנו ולהגן על עצמנו. עד שהתחלתם לפרק את זה. מזלנו שלא הספקתם. אין לאף אומה בעולם נציג ראוי יותר מנציגה של מדינת ישראל בהאג. ילד קטן שניצל בנס משיני הנאצים, הפך לאחד האנשים המבריקים בדורו, עשה גם לא מעט שגיאות אבל אף אחד, אף פעם, לא העלה על דעתו לפקפק בעובדת היותו ציוני מסור, פטריוט ישראלי ואישיות בעלת מוניטין בינלאומי.

מצד אחד, חמלה. האיש סובל באמת. לא נעים למראה. מצד שני, הכרה שמדובר באדם טיפש. מלא-מלא. אז נכון, הוא עם חליפה ועניבה, גם הזקן גזוז בקפידה, אבל מדובר בכסיל. אהרון ברק הוא האיש ״שהכי ניסה להפיל את נתניהו?״ מתי בדיוק, ריקלין? ברק ונתניהו ניהלו תמיד מערכת יחסים קרובה. נתניהו היה גדול מגני בית המשפט העליון. אף אחד לא הגן על העליון יותר מנתניהו. רוב חייו הוא גם התגאה בזה. אהרון ברק לא מעורב בחקירות נגדו. ברק לא עשה שום דבר רע לנתניהו. כשנתניהו נקלע למצוקה פלילית, הוא הזעיק את ברק שיכשיר את עיסקת הטיעון שלו. וברק בא. אז על מה אתה מדבר, למען השם? זה שאהרון ברק נבחר להיות השופט שמייצג אותנו בהאג אומר ש״נתניהו וברק בסטיז״? באמת, ריקלין? אתה עד כדי כך כסיל? אתה באמת האמנת לזבל שמכרת לציבור כל השנים האלה? אתה לא מודע לעובדה שאין לישראל נציג שיכול להביא את מה שברק מביא? שאין אף אחד שמגיע לקרסולי ההערכה האדירה שהוא זוכה לה בעולם, המוניטין שאין דומה לו, היידע, השליטה ברזי המשפט הבינלאומי, היכולת המוכחת? אתה באמת האמנת לכזב שאהרון ברק הוא נאצי אוייב ישראל? כשאתה יודע שאהרון ברק הוא אבי השכפ״ץ שמגן על ישראל. כשאתה יודע שרק שמו הטוב של בית המשפט העליון בישראל, רק המוניטין המדהים של אהרון ברק ושל שופטי עליון נוספים, אלה הם חגורת ההגנה של הדמוקרטיה הישראלית שמאפשרת לנו להמשיך להחזיק בשטחים שבהם יושבים מיליוני בני עם אחר, בלי לשלם על זה מחיר. שטח שמעולם לא סיפחנו (למה?), שאין לו מעמד משפטי מוגדר, אבל יש בו מיליוני בני עם אחר. כדי לתפקד במצב כזה בלי להסתבך, צריך מוסדות דמוקרטיים חזקים שהעולם נותן בהם אמון. ואת כל זה, יש לנו. את כל זה, מסמל אהרון ברק. קצינינו, לוחמינו ומנהיגינו לא פגשו טריבונלים בינלאומיים עד עכשיו בזכותך, ריקלין? בזכות פרופ׳ טליה איינהורן? בזכות כינרת בראשי? מי הכשיר את הסיכול הממוקד? פרקטיקה ישראלית ייחודית שהומצאה כאן ואחר-כך אומצה ע״י ארה״ב ומדינות נוספות? בית המשפט העליון של מדינת ישראל. חותמת כשרון שמקובלת בכל העולם. מי הכשיר את ההתנחלויות? מי דחה עתירה נגד הוראות הפתיחה באש בפרימטר של עזה ואיפשר לצה״ל של גדי איזנקוט לפגוע ב-30 אלף פלסטינים ולהרוג 300 ב״צעדות השיבה״ ההן? אפשר להמשיך את הרשימה הזו עד האג. אנחנו יהודים. מיעוט מבוטל בעולם. מוקפים במיליארד וחצי מוסלמים ומאות מיליוני ערבים. הכוח היחיד שלנו הוא כוח צידקתנו. העליונות המוסרית שלנו. העובדה שאנחנו דמוקרטיה שבה גם לחיי אדם וזכויות אדם יש ערך. הדגל של כל זה הוא בית המשפט העליון. זה מה שמאפשר לנו, לפחות עד היום, להיות מי שאנחנו ולהגן על עצמנו. עד שהתחלתם לפרק את זה. מזלנו שלא הספקתם. אין לאף אומה בעולם נציג ראוי יותר מנציגה של מדינת ישראל בהאג. ילד קטן שניצל בנס משיני הנאצים, הפך לאחד האנשים המבריקים בדורו, עשה גם לא מעט שגיאות אבל אף אחד, אף פעם, לא העלה על דעתו לפקפק בעובדת היותו ציוני מסור, פטריוט ישראלי ואישיות בעלת מוניטין בינלאומי.

Ben Caspit בן כספית

142,050 views • 2 years ago

נאומי הערב לאזרחי ישראל >> ** אנחנו במלחמה על קיומנו. במלחמה זו חייבים להמשיך עד לניצחון, על אף הלחצים הבינלאומיים וגם על אף המחיר הכבד מנשוא שהמלחמה גובה מאיתנו בנפול בנינו ובנותינו היקרים. מדינת ישראל אבלה על מותם הטראגי של שלושה מחטופינו אלון שמריז, סאמר טלאלקה ויותם חיים. כשעידכנו אותי על הטרגדיה הנוראה - זה הלם בי. אלון, סמאר ויותם שרדו את התופת במשך 70 יום. הם היו כפסע מהחופש, הם ממש נגעו בגאולה ודווקא אז קרה האסון. זה שבר לי את הלב. זה שבר לאומה כולה את הלב. ליבנו יוצא למשפחות בשעת יגונן הכבד. בשעה קשה זו חשוב לי לחזק גם את לוחמינו. הם מחרפים את נפשם להשגת ניצחון מוחץ על אויבינו ולהחזרת חטופינו. אנחנו עושים ונעשה הכל כדי לשמור על חיי לוחמינו, על כל אחד ואחד מהם, ונשתמש בכל האמצעים כדי שהם לא יפגעו. מאז הטרגדיה אתמול, רודפת אותי מחשבה אחת - "מה היה קורה אילו רק משהו היה אחר". אני בטוח שהמחשבה הזאת משותפת לכולכם. היינו כל כך קרובים לחבק אותם עכשיו. אבל לצערי אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. כל מי שלחם בשדה הקרב יודע שהמרחק בין ניצחון לאסון הוא כחוט השערה. בתוך הכאב העצום, נפיק את הלקחים, ניישם אותם, ולא נרפה מהמאמץ הצבאי והמדיני להחזיר את כל חטופינו הביתה בשלום. עם כל הצער העמוק אני רוצה להבהיר: הלחץ הצבאי הכרחי גם להחזרת החטופים וגם להשגת ניצחון על אויבינו. בלי הלחץ הצבאי לא היינו מצליחים לייצר מתווה שהביא לשחרור של 110 חטופים. ורק המשך הלחץ הצבאי יביא לשחרור כל חטופינו. ההנחייה שאני נותן לצוות המשא ומתן מבוססות על הלחץ הזה ובלעדיו אין לנו כלום. אזרחי ישראל, שלשום הדלקנו נר אחרון של חנוכה. בימים ההם, במאבק על קיומנו, נפלו ארבעת מחמשת בני חשמונאי והבטיחו את ניצחון ישראל על אויב שרצה להכרית את עמנו. גם בימים אלה, בקרבות קשים בג'אבליה, בסג'עיה, בח'אן יונס ובמקומות אחרים, נפלו המכבים בני זמננו במאבק נגד אויב שרוצה להשמידנו. איבדנו גיבורים יקרים, לוחמים ומפקדים אמיצים ומסורים מאין כמוהם, גיבורים שנפלו בשדה הקרב כדי שנוכל להמשיך לחיות בארצנו, כדי שחוט חיינו לא יינתק. יחד אתכם, אזרחי ישראל, אני מחבק את המשפחות השכולות. אני בוכה איתן. כבן למשפחת השכול אני יודע שעד יומן האחרון הם לא יפסיקו להתגעגע ליקיריהם והם לא יפסיקו לבכות את מה ומי שאבד. שוחחתי עם אלמנתו והוריו של סא"ל תומר גרינברג ז"ל, מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני, הוא נפל השבוע בגבורה יחד עם חייליו ופקודיו. אמרתי להם את מה שאני אומר לכל אחיי ואחיותיי, בני המשפחות השכולות, אני יודע שהכאב שמפלח את לבכם לא ירפה לעולם. אבל יש נחמה אחת: להבטיח שגיבורינו לא נפלו לשווא, להבטיח שנמשיך להילחם עד להשגת הניצחון המוחלט. הבהרתי את הנחישות הזאת גם ליועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, שאיתו נפגשתי שלשום. אני מאוד מעריך את התמיכה של ארה"ב בישראל - בסיוע להשבת חטופינו, באספקת חימושים לצה"ל, בבלימת הניסיונות באו"ם לעצור את הלחימה וגם בדברים אחרים. אני חוזר ואומר לידידינו: אנחנו נחושים יותר מאי-פעם להמשיך עד הסוף - עד שנחסל את החמאס, עד שנחזיר את כל חטופינו, ועד שנבטיח שבעזה לא יהיה יותר שום גורם שמחנך לטרור, מממן טרור, ומשלח טרור. אני אומר זאת לכל העולם, רבים בעולם מבינים זאת, ואני עומד על כך גם הערב. זאת לא "פוליטיקה" - זאת מדיניות. זאת המדיניות שלי, והיום אני יכול לומר - זה הרצון של רוב עצום בעם. לא אתן שנחליף את חמאסטאן בפת"חסטאן, שנחליף את ח'אן יונס בג'נין. לא אתן למדינת ישראל לחזור על הטעות הגורלית של אוסלו, שהביאה ללב ארצנו ולעזה את הגורמים הקיצוניים ביותר בעולם הערבי שמחוייבים לחיסולה של מדינת ישראל, ושמחנכים את ילדיהם למטרה זו. הוויכוח בין חמאס לפת"ח זה לא "אם" לחסל את מדינת ישראל, אלא רק על "איך" לעשות זאת. לפי סקר שנערך לפני ימים אחדים, 82% מהפלסטינים ביהודה ושומרון מצדיקים את הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, ועד לרגע זה בכירי הרשות הפלסטינית פשוט מסרבים לגנות את הטבח, וחלקם אף מהללים אותו בריש גלי. אז הם ישלטו בעזה ב"יום שאחרי"? לא למדנו כלום? כראש ממשלת ישראל אני לא אתן לדבר הזה לקרות. חשוב להבהיר זאת כבר עכשיו. כי בין ידידים חייבים לומר את האמת ולא לטפח אשליות, על אחת כמה וכמה בנושא קיומי וגורלי כמו זה. אז אני חוזר ואומר לידידינו: אחרי חיסול החמאס - רצועת עזה תהיה מפורזת, היא תהיה בשליטה ביטחונית של ישראל, ולא יהיה בה שום גורם שיאיים עלינו ושום גורם שיחנך את ילדיו להשמדתנו. אני רוצה לומר לכם אזרחי ישראל, הניצחון ייקח זמן. אבל אנחנו נחושים להמשיך עד הסוף. למרות הכאב העצום, למרות היגון שמפלח את לב כולנו, למרות הלחצים הבינלאומיים - אנחנו ממשיכים עד הסוף. שום דבר לא יעצור אותנו - עד שנשיג את הניצחון. יחד נילחם, ובעזרת השם, יחד ננצח.

נאומי הערב לאזרחי ישראל >> ** אנחנו במלחמה על קיומנו. במלחמה זו חייבים להמשיך עד לניצחון, על אף הלחצים הבינלאומיים וגם על אף המחיר הכבד מנשוא שהמלחמה גובה מאיתנו בנפול בנינו ובנותינו היקרים. מדינת ישראל אבלה על מותם הטראגי של שלושה מחטופינו אלון שמריז, סאמר טלאלקה ויותם חיים. כשעידכנו אותי על הטרגדיה הנוראה - זה הלם בי. אלון, סמאר ויותם שרדו את התופת במשך 70 יום. הם היו כפסע מהחופש, הם ממש נגעו בגאולה ודווקא אז קרה האסון. זה שבר לי את הלב. זה שבר לאומה כולה את הלב. ליבנו יוצא למשפחות בשעת יגונן הכבד. בשעה קשה זו חשוב לי לחזק גם את לוחמינו. הם מחרפים את נפשם להשגת ניצחון מוחץ על אויבינו ולהחזרת חטופינו. אנחנו עושים ונעשה הכל כדי לשמור על חיי לוחמינו, על כל אחד ואחד מהם, ונשתמש בכל האמצעים כדי שהם לא יפגעו. מאז הטרגדיה אתמול, רודפת אותי מחשבה אחת - "מה היה קורה אילו רק משהו היה אחר". אני בטוח שהמחשבה הזאת משותפת לכולכם. היינו כל כך קרובים לחבק אותם עכשיו. אבל לצערי אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. כל מי שלחם בשדה הקרב יודע שהמרחק בין ניצחון לאסון הוא כחוט השערה. בתוך הכאב העצום, נפיק את הלקחים, ניישם אותם, ולא נרפה מהמאמץ הצבאי והמדיני להחזיר את כל חטופינו הביתה בשלום. עם כל הצער העמוק אני רוצה להבהיר: הלחץ הצבאי הכרחי גם להחזרת החטופים וגם להשגת ניצחון על אויבינו. בלי הלחץ הצבאי לא היינו מצליחים לייצר מתווה שהביא לשחרור של 110 חטופים. ורק המשך הלחץ הצבאי יביא לשחרור כל חטופינו. ההנחייה שאני נותן לצוות המשא ומתן מבוססות על הלחץ הזה ובלעדיו אין לנו כלום. אזרחי ישראל, שלשום הדלקנו נר אחרון של חנוכה. בימים ההם, במאבק על קיומנו, נפלו ארבעת מחמשת בני חשמונאי והבטיחו את ניצחון ישראל על אויב שרצה להכרית את עמנו. גם בימים אלה, בקרבות קשים בג'אבליה, בסג'עיה, בח'אן יונס ובמקומות אחרים, נפלו המכבים בני זמננו במאבק נגד אויב שרוצה להשמידנו. איבדנו גיבורים יקרים, לוחמים ומפקדים אמיצים ומסורים מאין כמוהם, גיבורים שנפלו בשדה הקרב כדי שנוכל להמשיך לחיות בארצנו, כדי שחוט חיינו לא יינתק. יחד אתכם, אזרחי ישראל, אני מחבק את המשפחות השכולות. אני בוכה איתן. כבן למשפחת השכול אני יודע שעד יומן האחרון הם לא יפסיקו להתגעגע ליקיריהם והם לא יפסיקו לבכות את מה ומי שאבד. שוחחתי עם אלמנתו והוריו של סא"ל תומר גרינברג ז"ל, מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני, הוא נפל השבוע בגבורה יחד עם חייליו ופקודיו. אמרתי להם את מה שאני אומר לכל אחיי ואחיותיי, בני המשפחות השכולות, אני יודע שהכאב שמפלח את לבכם לא ירפה לעולם. אבל יש נחמה אחת: להבטיח שגיבורינו לא נפלו לשווא, להבטיח שנמשיך להילחם עד להשגת הניצחון המוחלט. הבהרתי את הנחישות הזאת גם ליועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, שאיתו נפגשתי שלשום. אני מאוד מעריך את התמיכה של ארה"ב בישראל - בסיוע להשבת חטופינו, באספקת חימושים לצה"ל, בבלימת הניסיונות באו"ם לעצור את הלחימה וגם בדברים אחרים. אני חוזר ואומר לידידינו: אנחנו נחושים יותר מאי-פעם להמשיך עד הסוף - עד שנחסל את החמאס, עד שנחזיר את כל חטופינו, ועד שנבטיח שבעזה לא יהיה יותר שום גורם שמחנך לטרור, מממן טרור, ומשלח טרור. אני אומר זאת לכל העולם, רבים בעולם מבינים זאת, ואני עומד על כך גם הערב. זאת לא "פוליטיקה" - זאת מדיניות. זאת המדיניות שלי, והיום אני יכול לומר - זה הרצון של רוב עצום בעם. לא אתן שנחליף את חמאסטאן בפת"חסטאן, שנחליף את ח'אן יונס בג'נין. לא אתן למדינת ישראל לחזור על הטעות הגורלית של אוסלו, שהביאה ללב ארצנו ולעזה את הגורמים הקיצוניים ביותר בעולם הערבי שמחוייבים לחיסולה של מדינת ישראל, ושמחנכים את ילדיהם למטרה זו. הוויכוח בין חמאס לפת"ח זה לא "אם" לחסל את מדינת ישראל, אלא רק על "איך" לעשות זאת. לפי סקר שנערך לפני ימים אחדים, 82% מהפלסטינים ביהודה ושומרון מצדיקים את הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, ועד לרגע זה בכירי הרשות הפלסטינית פשוט מסרבים לגנות את הטבח, וחלקם אף מהללים אותו בריש גלי. אז הם ישלטו בעזה ב"יום שאחרי"? לא למדנו כלום? כראש ממשלת ישראל אני לא אתן לדבר הזה לקרות. חשוב להבהיר זאת כבר עכשיו. כי בין ידידים חייבים לומר את האמת ולא לטפח אשליות, על אחת כמה וכמה בנושא קיומי וגורלי כמו זה. אז אני חוזר ואומר לידידינו: אחרי חיסול החמאס - רצועת עזה תהיה מפורזת, היא תהיה בשליטה ביטחונית של ישראל, ולא יהיה בה שום גורם שיאיים עלינו ושום גורם שיחנך את ילדיו להשמדתנו. אני רוצה לומר לכם אזרחי ישראל, הניצחון ייקח זמן. אבל אנחנו נחושים להמשיך עד הסוף. למרות הכאב העצום, למרות היגון שמפלח את לב כולנו, למרות הלחצים הבינלאומיים - אנחנו ממשיכים עד הסוף. שום דבר לא יעצור אותנו - עד שנשיג את הניצחון. יחד נילחם, ובעזרת השם, יחד ננצח.

Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו

363,320 views • 2 years ago

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה" ב-27 ביולי 2023, סא"ל במילואים, רון שרף, הנימנה על הנהגת ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, התראיין לרדיו 103 FM, בנוגע להשלכות הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל על ידי אלפי מילואים, על צה"ל ועל ביטחון המדינה. להלן תמליל הראיון: מראיין: [עימנו] סא"ל במילואים רון שרף ממחאת "אחים לנשק". שלום לך, רון שרף. רון שרף: בוקר טוב מראיין: אתה יודע בממשלה אמרו באותו יום, שביטלו את עילת הסבירות, שהם לא הצביעו בעד ביטול עילת הסבירות, אלא נגד הסרבנות, שבסוף מה שגרם להם להקשיח עמדות ולא לוותר הייתם אתם. רון שרף: ומה, ומה יגיד רודן? מה יגיד רודן בדרך למשבר עמוק ולהרס של מדינה? אני לא מצפה שיגידו שום דבר אחר. נתניהו לא זז מעמדתו. מראיין: השאלה אם זאת לא היתה, אפילו מבחינת המחאה והטקטיקה, אם זו לא הייתה טעות? רון שרף: קודם כל, סרבנות זה לא סרבנות. אף אחד לא יכול להכריח מישהו להתנדב למצב שהוא נשבע אחרת למצב, כאשר הוא שובר את החוזה. אז זה בכלל מצחיק. זה הגדרה מצחיקה, וזה ספין הפוך. ישראל כבר אינה דמוקרטיה. ישראל היא מדינה במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. זה עכשיו [מתרחש]. מי שלא מבין את זה, לא מבין מי אחראי למצב הזה. מי שאחראי לסיכון ביטחון ישראל זה נתניהו, והצל של שר הביטחון גלנט, שיושב מגמגם, מתחנן שמה לשר משפטים שיעזור לו, כי הוא יודע את המשבר האמיתי שאנחנו נכנסים אליו, ורק מבט, רק מבט על הפנים של גלנט כולם יכולים להבין מה באמת קורה. מראיין: סגן אלוף שרף, אבל אני מנסה להבין. תראה, אתה כאילו מסביר לנו ולציבור מי אשם במצב שהגענו אליו. אבל, אני שואל אותך שאלה אחרת. יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל. האויבים על הגדרות. במקרה של הגבול הצפוני זה תרתי משמע. רואים את חיזבאללה על הגדר. השאלה היא: מי יהיה אחראי בסופו של יום אם חלילה ישראל תותקף, ולא תהיה ערוכה? אז אתה תגיד: ביבי אשם, וביבי יגיד: אתם אשמים, אבל בינתיים מה יהיה על ביטחונה של המדינה היקרה שלנו? רון שרף: המדינה יקרה לנו לא פחות מלאף אחד אחר, ולכן אנחנו מגינים עליה. האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים. אם ישראל תמשיך במדרון הזה, ישראל כבר אינה דמוקרטיה. אני חוזר על זה. מישהו האמין שזה יקרה? ישראל אינה דמוקרטיה יותר. היא כרגע במדרון. מדינת מעבר בין דמוקרטיה לדיקטטורה. כל אחד יחליט איפה במעבר. אבל, שלממשלה אין ביקורת שיפוטית, זוהי כבר אינה דמוקרטיה. לכן, הסכנה האמיתית היא מבפנים. אנחנו מגינים על המדינה עכשיו. מראיין: ומה קורה עכשיו? אתם הודעתם שאתם מפסיקים להתנדב. שמענו באמת על הגל הזה, גם בחיל האוויר, ובעוד אגפים וחילות נוספים. מה קורה בפועל בשטח אחרי שבוטלה עילת הסבירות מבחינתכם? בחודשים הקרובים אתם פשוט לא תתנדבו? רון שרף: תראה, פה אין רבים. יש כל אחד לעצמו. זה בסוף כל אחד מול צו מצפונו. אני לא שולט על אנשים אחרים. מראיין: מה שאתה שומע מהחברים שלך. רון שרף: אני כן, אני אומר, אני עושה מה שאני, מה שצו מצפוני אומר, וכמוני עושים הרבה חברים. אנחנו מבינים שלא ניתן לשרת דיקטטורה. אין צבא עם בדיקטטורה. מראיין: כן, אבל תראה, אני מוכרח לומר שיש לי קצת בעיה עם האמירות האלה שלך, שלכם, כי אני מבין שמבחינת הקמפיין, נקרא לזה, זה נכון להגיד: כל אחד למצפונו, אבל ברור שזה מאורגן. מה זאת אומרת? יוצאות הודעות לעיתונות, ממלאים טפסים, שולחים ביום שישי רגע לפני אולפן שישי [בערוץ 12] מסמך שעליו חתומים נדמה לי 1,150 טייסים. ברור שזה ארגון. למה אתם לא קוראים לילד בשמו? [אנו] התארגנו לפי היחידות הצבאיות שלנו כדי להפסיק את ההתנדבות. רון שרף: ההתארגנות היא, שוב אני אומר, המחאה היא כללית, והיא חוצה את כל היחידות, ואת כל הארגונים, אבל בסוף כל אחד מקבל את ההחלטה לבד. מראיין: טוב, זה ברור. רון שרף: [כל אחד בנפרד] שולח [מכתב על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] למפקד שלו, ואנשים מרגישים מבפנים, כמו שאתה יכול להגיד, שכל המחאה היא כולה מאורגנת. אנשים בסוף יוצאים מהבית, כי הם מפחדים משלטון עם כוח בלתי מוגבל. זה פשוט ככה. כנ"ל אנשים אומרים: אני לא יכול ללכת [להתנדב לשירות מילואים]. אני אישית, רון, לא יכול ללכת לשרת מדינה שאינה דמוקרטית, ואני עכשיו מפעיל את הכוח שעדיין יש לי, כי עוד מעט לא יהיה לי. עוד מעט יהיו פה חוקים שאסור למחות, שיש מעצר מנהלי למי שמדבר נגד המשטר. זה קרוב, זה הכל קרוב. כל אחד חושב שבפעולה שלו הוא כרגע בולם את ההתדרדרות של ישראל לתהום דיקטטורית, שאחר כך אי אפשר יהיה לצאת ממנו. סימוכין: רון שרף. צילום מסך מסרטון וידאו בעמוד הפייסבוק של "אחים לנשק"

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה" ב-27 ביולי 2023, סא"ל במילואים, רון שרף, הנימנה על הנהגת ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, התראיין לרדיו 103 FM, בנוגע להשלכות הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל על ידי אלפי מילואים, על צה"ל ועל ביטחון המדינה. להלן תמליל הראיון: מראיין: [עימנו] סא"ל במילואים רון שרף ממחאת "אחים לנשק". שלום לך, רון שרף. רון שרף: בוקר טוב מראיין: אתה יודע בממשלה אמרו באותו יום, שביטלו את עילת הסבירות, שהם לא הצביעו בעד ביטול עילת הסבירות, אלא נגד הסרבנות, שבסוף מה שגרם להם להקשיח עמדות ולא לוותר הייתם אתם. רון שרף: ומה, ומה יגיד רודן? מה יגיד רודן בדרך למשבר עמוק ולהרס של מדינה? אני לא מצפה שיגידו שום דבר אחר. נתניהו לא זז מעמדתו. מראיין: השאלה אם זאת לא היתה, אפילו מבחינת המחאה והטקטיקה, אם זו לא הייתה טעות? רון שרף: קודם כל, סרבנות זה לא סרבנות. אף אחד לא יכול להכריח מישהו להתנדב למצב שהוא נשבע אחרת למצב, כאשר הוא שובר את החוזה. אז זה בכלל מצחיק. זה הגדרה מצחיקה, וזה ספין הפוך. ישראל כבר אינה דמוקרטיה. ישראל היא מדינה במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. זה עכשיו [מתרחש]. מי שלא מבין את זה, לא מבין מי אחראי למצב הזה. מי שאחראי לסיכון ביטחון ישראל זה נתניהו, והצל של שר הביטחון גלנט, שיושב מגמגם, מתחנן שמה לשר משפטים שיעזור לו, כי הוא יודע את המשבר האמיתי שאנחנו נכנסים אליו, ורק מבט, רק מבט על הפנים של גלנט כולם יכולים להבין מה באמת קורה. מראיין: סגן אלוף שרף, אבל אני מנסה להבין. תראה, אתה כאילו מסביר לנו ולציבור מי אשם במצב שהגענו אליו. אבל, אני שואל אותך שאלה אחרת. יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל. האויבים על הגדרות. במקרה של הגבול הצפוני זה תרתי משמע. רואים את חיזבאללה על הגדר. השאלה היא: מי יהיה אחראי בסופו של יום אם חלילה ישראל תותקף, ולא תהיה ערוכה? אז אתה תגיד: ביבי אשם, וביבי יגיד: אתם אשמים, אבל בינתיים מה יהיה על ביטחונה של המדינה היקרה שלנו? רון שרף: המדינה יקרה לנו לא פחות מלאף אחד אחר, ולכן אנחנו מגינים עליה. האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים. אם ישראל תמשיך במדרון הזה, ישראל כבר אינה דמוקרטיה. אני חוזר על זה. מישהו האמין שזה יקרה? ישראל אינה דמוקרטיה יותר. היא כרגע במדרון. מדינת מעבר בין דמוקרטיה לדיקטטורה. כל אחד יחליט איפה במעבר. אבל, שלממשלה אין ביקורת שיפוטית, זוהי כבר אינה דמוקרטיה. לכן, הסכנה האמיתית היא מבפנים. אנחנו מגינים על המדינה עכשיו. מראיין: ומה קורה עכשיו? אתם הודעתם שאתם מפסיקים להתנדב. שמענו באמת על הגל הזה, גם בחיל האוויר, ובעוד אגפים וחילות נוספים. מה קורה בפועל בשטח אחרי שבוטלה עילת הסבירות מבחינתכם? בחודשים הקרובים אתם פשוט לא תתנדבו? רון שרף: תראה, פה אין רבים. יש כל אחד לעצמו. זה בסוף כל אחד מול צו מצפונו. אני לא שולט על אנשים אחרים. מראיין: מה שאתה שומע מהחברים שלך. רון שרף: אני כן, אני אומר, אני עושה מה שאני, מה שצו מצפוני אומר, וכמוני עושים הרבה חברים. אנחנו מבינים שלא ניתן לשרת דיקטטורה. אין צבא עם בדיקטטורה. מראיין: כן, אבל תראה, אני מוכרח לומר שיש לי קצת בעיה עם האמירות האלה שלך, שלכם, כי אני מבין שמבחינת הקמפיין, נקרא לזה, זה נכון להגיד: כל אחד למצפונו, אבל ברור שזה מאורגן. מה זאת אומרת? יוצאות הודעות לעיתונות, ממלאים טפסים, שולחים ביום שישי רגע לפני אולפן שישי [בערוץ 12] מסמך שעליו חתומים נדמה לי 1,150 טייסים. ברור שזה ארגון. למה אתם לא קוראים לילד בשמו? [אנו] התארגנו לפי היחידות הצבאיות שלנו כדי להפסיק את ההתנדבות. רון שרף: ההתארגנות היא, שוב אני אומר, המחאה היא כללית, והיא חוצה את כל היחידות, ואת כל הארגונים, אבל בסוף כל אחד מקבל את ההחלטה לבד. מראיין: טוב, זה ברור. רון שרף: [כל אחד בנפרד] שולח [מכתב על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] למפקד שלו, ואנשים מרגישים מבפנים, כמו שאתה יכול להגיד, שכל המחאה היא כולה מאורגנת. אנשים בסוף יוצאים מהבית, כי הם מפחדים משלטון עם כוח בלתי מוגבל. זה פשוט ככה. כנ"ל אנשים אומרים: אני לא יכול ללכת [להתנדב לשירות מילואים]. אני אישית, רון, לא יכול ללכת לשרת מדינה שאינה דמוקרטית, ואני עכשיו מפעיל את הכוח שעדיין יש לי, כי עוד מעט לא יהיה לי. עוד מעט יהיו פה חוקים שאסור למחות, שיש מעצר מנהלי למי שמדבר נגד המשטר. זה קרוב, זה הכל קרוב. כל אחד חושב שבפעולה שלו הוא כרגע בולם את ההתדרדרות של ישראל לתהום דיקטטורית, שאחר כך אי אפשר יהיה לצאת ממנו. סימוכין: רון שרף. צילום מסך מסרטון וידאו בעמוד הפייסבוק של "אחים לנשק"

Jonathan D. Halevi

20,569 views • 1 year ago

מעידה אנושית של ח"כ מהליכוד פרצה את הסכר לעלילת דם נגד פעילי המחאה - והכול בניצוחו של מאסטרו ההסתה והפילוג, בנימין נתניהו. יממה אחרי המעידה של ח"כ אלי דלל באירוע - נחשפו כל זוויות הצילום והעובדות התגלו לכולנו: הוא מעד, אף אחד לא נגע בו, ואף מפגין לא דחף אותו. להפך - המפגינים הושיטו לו יד וסייעו לו לקום. אבל מסתבר שהאמת כבר לא חשובה. בתוך דקות הפכה המעידה האנושית שלו לעלילת דם מתוזמרת. מכונת התעמולה של נתניהו ושופרותיו שעטה קדימה, ושוב סימנה את המוחים - את הציבור העצום שמתנגד לממשלה הנוראית הזו - כאויבי העם. איש לא חזר בו או התנצל. *גם כשהצילומים חשפו את האמת, ההסתה נמשכה.* הם לא המציאו שום דבר חדש. מדובר בשיטה שנמצאת בשימוש במשטרים פשיסטיים בתקופות אפלות של ההיסטוריה. כל מתנגד פוליטי הופך לטרוריסט ומשם קצרה הדרך להשתיק קולות ביקורתיים. היום זה מופנה כלפינו - אזרחיות ואזרחים שאוהבים את המדינה, משרתים בצבא ובמילואים, שמבקשים רק עתיד טוב להם ולילדים שלהם. אחים ואחיות, התפקיד שלנו ברור: - לא ליפול לשקרים. - לא להתנצל על מה שלא עשינו. - לא לתת להם לשבור את הרוח שלנו. נמשיך להוביל את המחנה הדמוקרטי, נחושים יותר מאי פעם, עד שנחזיר את ערכי היסוד של הציונות הליברלית - מדינה שמבוססת על אמת, על אחריות, על חופש מחאה, ועל ערבות הדדית!

מעידה אנושית של ח"כ מהליכוד פרצה את הסכר לעלילת דם נגד פעילי המחאה - והכול בניצוחו של מאסטרו ההסתה והפילוג, בנימין נתניהו. יממה אחרי המעידה של ח"כ אלי דלל באירוע - נחשפו כל זוויות הצילום והעובדות התגלו לכולנו: הוא מעד, אף אחד לא נגע בו, ואף מפגין לא דחף אותו. להפך - המפגינים הושיטו לו יד וסייעו לו לקום. אבל מסתבר שהאמת כבר לא חשובה. בתוך דקות הפכה המעידה האנושית שלו לעלילת דם מתוזמרת. מכונת התעמולה של נתניהו ושופרותיו שעטה קדימה, ושוב סימנה את המוחים - את הציבור העצום שמתנגד לממשלה הנוראית הזו - כאויבי העם. איש לא חזר בו או התנצל. גם כשהצילומים חשפו את האמת, ההסתה נמשכה. הם לא המציאו שום דבר חדש. מדובר בשיטה שנמצאת בשימוש במשטרים פשיסטיים בתקופות אפלות של ההיסטוריה. כל מתנגד פוליטי הופך לטרוריסט ומשם קצרה הדרך להשתיק קולות ביקורתיים. היום זה מופנה כלפינו - אזרחיות ואזרחים שאוהבים את המדינה, משרתים בצבא ובמילואים, שמבקשים רק עתיד טוב להם ולילדים שלהם. אחים ואחיות, התפקיד שלנו ברור: - לא ליפול לשקרים. - לא להתנצל על מה שלא עשינו. - לא לתת להם לשבור את הרוח שלנו. נמשיך להוביל את המחנה הדמוקרטי, נחושים יותר מאי פעם, עד שנחזיר את ערכי היסוד של הציונות הליברלית - מדינה שמבוססת על אמת, על אחריות, על חופש מחאה, ועל ערבות הדדית!

אחים לנשק

28,466 views • 11 months ago

דצמבר 2021 – מסר מ"תיאום פעולות הממשלה בשטחים" (מתפ"ש) לתושבי רצועת עזה: "פעלנו לרווחתכם ולשיפור המצב הכלכלי בעזה; פתחנו את מעבר כרם שלום באופן מלא גם להכנסת חומרי בנייה; הגדלנו את מכסת הסוחרים ל-10,000 איש הנכנסים מדי יום לישראל; למען עתיד ילדינו, נוודא שהיציבות הביטחונית תימשך" ב-20 בדצמבר 2021, אתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), בפיקודו של אלוף רסאן עליאן, פרסם סרטון וידאו, הכולל מסר בערבית של ראש מנהלת תיאום וקישור לרצועת עזה, אל״מ משה טטרו, לתושבי רצועת עזה, כמובא להלן: תושבי עזה, כמו כל אדם, אני יודע שהדבר החשוב ביותר באמת הוא שמירה על הבריאות, גידול הילדים בכבוד וברווחה, ותקווה לעתיד טוב יותר ובטוח יותר. בחודשים האחרונים נקטנו בצעדים למען רווחתכם ולשיפור המצב הכלכלי בעזה. במסגרת צעדים אלה הגדלנו את אספקת המים הנקיים, פתחנו את מעבר כרם שלום באופן מלא גם להכנסת חומרי בנייה, והרחבנו את היקף השיווק החקלאי מהרצועה לישראל וליהודה ושומרון. כמו כן, הגדלנו את מכסת הסוחרים ל-10,000 איש הנכנסים מדי יום לישראל כדי לפרנס את משפחותיכם בכבוד. יתר על כן, הרחבנו את אזור הדיג ל-15 מיילים, ואנחנו רואים את הגידול בשיווק הדגים, שממנו נהנים אלפי אנשים העובדים בתחום זה. אנחנו מכירים בחשיבותם של צעדים אלה, ויודעים עד כמה גם אתם מייחסים להם חשיבות, ועד כמה יש להם השפעה על חייכם. בימים אלה אנו עובדים על צעדים נוספים כדי להמשיך בכיוון זה, ולאפשר לצעדים אלה לשפר את המצב הכלכלי. וכפי שאמרתי בעבר – זו אינה רק סיסמה. כל זאת מתאפשר רק בזכות היציבות הביטחונית. רק כך נוכל לבחון וליישם צעדים שישפיעו בסופו של דבר, באופן ישיר או עקיף, על חייו של כל אחד ואחת מכם. הבחירה בידיכם: בין חיים של פרנסה וכבוד לבין חיים של הרס וחורבן. למען עתיד ילדינו, נוודא שהיציבות הביטחונית תימשך. במהלך השבוע הקרוב נערוך שידור חי ממטה מנהלת התיאום והקישור לעזה, ובמהלכו נשיב על שאלותיכם. עקבו אחרינו. סימוכין:

דצמבר 2021 – מסר מ"תיאום פעולות הממשלה בשטחים" (מתפ"ש) לתושבי רצועת עזה: "פעלנו לרווחתכם ולשיפור המצב הכלכלי בעזה; פתחנו את מעבר כרם שלום באופן מלא גם להכנסת חומרי בנייה; הגדלנו את מכסת הסוחרים ל-10,000 איש הנכנסים מדי יום לישראל; למען עתיד ילדינו, נוודא שהיציבות הביטחונית תימשך" ב-20 בדצמבר 2021, אתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), בפיקודו של אלוף רסאן עליאן, פרסם סרטון וידאו, הכולל מסר בערבית של ראש מנהלת תיאום וקישור לרצועת עזה, אל״מ משה טטרו, לתושבי רצועת עזה, כמובא להלן: תושבי עזה, כמו כל אדם, אני יודע שהדבר החשוב ביותר באמת הוא שמירה על הבריאות, גידול הילדים בכבוד וברווחה, ותקווה לעתיד טוב יותר ובטוח יותר. בחודשים האחרונים נקטנו בצעדים למען רווחתכם ולשיפור המצב הכלכלי בעזה. במסגרת צעדים אלה הגדלנו את אספקת המים הנקיים, פתחנו את מעבר כרם שלום באופן מלא גם להכנסת חומרי בנייה, והרחבנו את היקף השיווק החקלאי מהרצועה לישראל וליהודה ושומרון. כמו כן, הגדלנו את מכסת הסוחרים ל-10,000 איש הנכנסים מדי יום לישראל כדי לפרנס את משפחותיכם בכבוד. יתר על כן, הרחבנו את אזור הדיג ל-15 מיילים, ואנחנו רואים את הגידול בשיווק הדגים, שממנו נהנים אלפי אנשים העובדים בתחום זה. אנחנו מכירים בחשיבותם של צעדים אלה, ויודעים עד כמה גם אתם מייחסים להם חשיבות, ועד כמה יש להם השפעה על חייכם. בימים אלה אנו עובדים על צעדים נוספים כדי להמשיך בכיוון זה, ולאפשר לצעדים אלה לשפר את המצב הכלכלי. וכפי שאמרתי בעבר – זו אינה רק סיסמה. כל זאת מתאפשר רק בזכות היציבות הביטחונית. רק כך נוכל לבחון וליישם צעדים שישפיעו בסופו של דבר, באופן ישיר או עקיף, על חייו של כל אחד ואחת מכם. הבחירה בידיכם: בין חיים של פרנסה וכבוד לבין חיים של הרס וחורבן. למען עתיד ילדינו, נוודא שהיציבות הביטחונית תימשך. במהלך השבוע הקרוב נערוך שידור חי ממטה מנהלת התיאום והקישור לעזה, ובמהלכו נשיב על שאלותיכם. עקבו אחרינו. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

10,952 views • 7 days ago

כן , התפרצתי לנאום של סמוטריץ היום בועידת ירושלים. של ערוץ 7. אני שונא לעשות את זה, נשבע. אין לכם מושג כמה זה מפחיד וקשה לי. כולם מסביב אנשי שלומנו, אנשים שאני אוהב ומכבד. גם את ערוץ 7 אני אוהב וזה מכאיב לי לעשות להם ככה, אבל אין לי ברירה. מרמים אותנו בעזה. את כולנו. כבר המון זמן. קול דמי אחיי זועקים מן האדמה. ואני לא מוכן לתת לאף אחד ליהנות יותר משום ספק. אנחנו רואים מול העינים מציאות קשה בעזה מציאות של הקמת מדינת אויב דה- פאקטו עם כל הסימנים. אוסלו ג'. ואני פשוט אחד שראה יותר מדי דם יהודי נשפך ושמע יותר מדי אנשים בחליפות בשנים האחרונות מבטיחים לו ש: הכל יהיה בסדר! מכדי שאתן לכולנו לחזור בעינים פקוחות ל6.10. לא בשביל זה נלחמנו והקרבנו ולא זאת המפה שאני מתכנן להוריש לילדיי. כל היתר זה שטויות. ולך אני אומר בצלאל סמוטריץ' אם קטן אתה בעיניך הרי ראש שבט עצום ורב בישראל אתה, ראש שבט הציונות הדתית! תוך כדי הצעקות שלי אתה משתמש במיקרופון המעולה שלך לומר שוב בנחת ש: "אתה מסכים עם כל מילה! ואנחנו נתיישב בעזה ונמגר את חמאס!" אתה זוכר שאתה שר בקבינט כן? אני רוצה להאמין לך. מאוד. חובת ההוכחה היא אך ורק עליך. אמרת אינספור פעמים בשנתיים האחרונות שיש לך קוים אדומים - כולם נגרסו מזמן מזמן. ( מוזמן לדפדף בפיד שלי ולראות סרטון על זה משלשום) אני מזמין אותך להטיל אולטימטום לנתניהו. או כיבוש גירוש והתיישבות או ללכת לבחירות. אם תהיה אמיץ וישר הציבור ידע להעריך אותך. בזאת נמדד מנהיג . תודה רבה לאלי גרון המסור.

כן , התפרצתי לנאום של סמוטריץ היום בועידת ירושלים. של ערוץ 7. אני שונא לעשות את זה, נשבע. אין לכם מושג כמה זה מפחיד וקשה לי. כולם מסביב אנשי שלומנו, אנשים שאני אוהב ומכבד. גם את ערוץ 7 אני אוהב וזה מכאיב לי לעשות להם ככה, אבל אין לי ברירה. מרמים אותנו בעזה. את כולנו. כבר המון זמן. קול דמי אחיי זועקים מן האדמה. ואני לא מוכן לתת לאף אחד ליהנות יותר משום ספק. אנחנו רואים מול העינים מציאות קשה בעזה מציאות של הקמת מדינת אויב דה- פאקטו עם כל הסימנים. אוסלו ג'. ואני פשוט אחד שראה יותר מדי דם יהודי נשפך ושמע יותר מדי אנשים בחליפות בשנים האחרונות מבטיחים לו ש: הכל יהיה בסדר! מכדי שאתן לכולנו לחזור בעינים פקוחות ל6.10. לא בשביל זה נלחמנו והקרבנו ולא זאת המפה שאני מתכנן להוריש לילדיי. כל היתר זה שטויות. ולך אני אומר בצלאל סמוטריץ' אם קטן אתה בעיניך הרי ראש שבט עצום ורב בישראל אתה, ראש שבט הציונות הדתית! תוך כדי הצעקות שלי אתה משתמש במיקרופון המעולה שלך לומר שוב בנחת ש: "אתה מסכים עם כל מילה! ואנחנו נתיישב בעזה ונמגר את חמאס!" אתה זוכר שאתה שר בקבינט כן? אני רוצה להאמין לך. מאוד. חובת ההוכחה היא אך ורק עליך. אמרת אינספור פעמים בשנתיים האחרונות שיש לך קוים אדומים - כולם נגרסו מזמן מזמן. ( מוזמן לדפדף בפיד שלי ולראות סרטון על זה משלשום) אני מזמין אותך להטיל אולטימטום לנתניהו. או כיבוש גירוש והתיישבות או ללכת לבחירות. אם תהיה אמיץ וישר הציבור ידע להעריך אותך. בזאת נמדד מנהיג . תודה רבה לאלי גרון המסור.

🧡יאיר אנסבכר

12,880 views • 6 months ago

ההתפכחות הציונית שלי. הרבה שואלים אותי על הרקע הפוליטי שלי, הדרך שעשיתי ומאיפה אני בא. בחודשים הראשונים שאחרי ה 7 באוקטובר גם אני עדיין הייתי מכור למשחק הגושים. האמנתי שהימין, ששלט כאן כמעט עשרים שנה, הוא האחראי הבלעדי לאסון הנורא שפקד אותנו, ושכל התקווה נמצאת בצד השני של המפה. בסוף סבב א’ שלי במילואים, באמצע ינואר 2024, קרה לי משהו שלא ציפיתי לו. פגשתי את יצחקי גליק Izchaki glick , שגדל בבית מאוד שונה משלי… קרני שומרון, גאולת קרקעות - מילים שבקושי הכרתי. ופתאום הבנתי את האבסורד שבו חייתי במשך שנים. אם אני מוכן להסתער איתו קדימה, להילחם לצדו ואפילו למות עבורו, איך יכול להיות שאני עדיין רואה בו קודם כל יריב פוליטי? שם התחיל מסע ההתפכחות שלי. וככה קמה “תיקון 2024”. חבורה של אנשים שבאו ממקומות שונים לגמרי, והחליטו להתחיל להיגמל מהבולשיט של המחנות הפוליטיים שמפרקים את מדינת ישראל. ככל שהמסע המשותף שלנו נמשך, הבנתי כמה תפיסת המקור שאתה התחלתי את הדרך הייתה מוטעית. לא טעיתי כשחשבתי שהימין נכשל - כי הוא נכשל, אלא בכך כשחשבתי שהשמאל הוא הפתרון. הבנתי שהוויכוח עלו מי נכשל יותר, הוא לא רק מגוחך, אלא גם מסוכן. אותה פוליטיקה של “רק אנחנו צודקים”, אותו זלזול בכל מי שחושב אחרת. אותה התמכרות הרסנית לניצחון על המחנה השני במקום לניצחון של מדינת ישראל. מדי פעם מישהו מנסה “לחשוף” שבעבר הייתי בדגלים השחורים, הפגנתי בקפלן, או שבסוף 2023 אפילו השתתפתי בחוג בית של יאיר גולן. הכל נכון ומעולם לא הסתרתי את זה. להפך. אני חושב שזה אחד הדברים שנותנים לי את הלגיטימציה לומר את מה שאני אומר היום - גם אני הייתי פעם מכור לדרך הרסנית שאותה נטשתי ואותה מוביל היום אותו יאיר גולן. מצורפת עדות מצולמת. אחרי 1000 ימי מלחמה ברור לי ולעוד הרבה אחרים, בעיקר צעירים, שהמשך משחק המחנות, לא יוציא את מדינת ישראל מהמשבר. אני חושב שרובנו, בעיקר בני הדור שלנו, ירשנו מלחמה שלא אנחנו התחלנו. מלחמה שבה כבר אין דרך, אין חזון ואין ויכוח אמיתי על עתידה של מדינת ישראל. יש רק תחרות אינסופית על השאלה מי ישלוט ומי יכריע את המחנה השני. ובזמן שהם עסוקים בהכרעת המחנה היריב, מדינת ישראל מפסידה. זאת ההתפכחות שלי, וזו הסיבה שהתחלתי את ״תסבירו לי״. לעזור להרים מסך מעל הרעל שמוכרים לנו, ולעשות הכל, אבל הכל כדי להחזיר את מדינת ישראל לדרך הציונית שבה שואלים רק שאלה אחת - לא על הבייס, לא על קונסטלציה פוליטית ולא על ״הצד השני״ והרצון המופרע לנצח אותו. שואלים רק ״מה נכון למדינת ישראל״. הקריאה שלי היא לעם, לא לפוליטיקאים. אם אנחנו רוצים עתיד אחר, אסור לנו לבחור את אותם אלו שהובילו אותנו להווה הנוכחי. כי כל עוד נמשיך לבחור בין שני מחנות שכל הזהות שלהם בנויה על כך שהמחנה השני הוא האיום הגדול ביותר על המדינה, נמשיך לקבל בדיוק את אותה התוצאה. אל הדגל

ההתפכחות הציונית שלי. הרבה שואלים אותי על הרקע הפוליטי שלי, הדרך שעשיתי ומאיפה אני בא. בחודשים הראשונים שאחרי ה 7 באוקטובר גם אני עדיין הייתי מכור למשחק הגושים. האמנתי שהימין, ששלט כאן כמעט עשרים שנה, הוא האחראי הבלעדי לאסון הנורא שפקד אותנו, ושכל התקווה נמצאת בצד השני של המפה. בסוף סבב א’ שלי במילואים, באמצע ינואר 2024, קרה לי משהו שלא ציפיתי לו. פגשתי את יצחקי גליק Izchaki glick , שגדל בבית מאוד שונה משלי… קרני שומרון, גאולת קרקעות - מילים שבקושי הכרתי. ופתאום הבנתי את האבסורד שבו חייתי במשך שנים. אם אני מוכן להסתער איתו קדימה, להילחם לצדו ואפילו למות עבורו, איך יכול להיות שאני עדיין רואה בו קודם כל יריב פוליטי? שם התחיל מסע ההתפכחות שלי. וככה קמה “תיקון 2024”. חבורה של אנשים שבאו ממקומות שונים לגמרי, והחליטו להתחיל להיגמל מהבולשיט של המחנות הפוליטיים שמפרקים את מדינת ישראל. ככל שהמסע המשותף שלנו נמשך, הבנתי כמה תפיסת המקור שאתה התחלתי את הדרך הייתה מוטעית. לא טעיתי כשחשבתי שהימין נכשל - כי הוא נכשל, אלא בכך כשחשבתי שהשמאל הוא הפתרון. הבנתי שהוויכוח עלו מי נכשל יותר, הוא לא רק מגוחך, אלא גם מסוכן. אותה פוליטיקה של “רק אנחנו צודקים”, אותו זלזול בכל מי שחושב אחרת. אותה התמכרות הרסנית לניצחון על המחנה השני במקום לניצחון של מדינת ישראל. מדי פעם מישהו מנסה “לחשוף” שבעבר הייתי בדגלים השחורים, הפגנתי בקפלן, או שבסוף 2023 אפילו השתתפתי בחוג בית של יאיר גולן. הכל נכון ומעולם לא הסתרתי את זה. להפך. אני חושב שזה אחד הדברים שנותנים לי את הלגיטימציה לומר את מה שאני אומר היום - גם אני הייתי פעם מכור לדרך הרסנית שאותה נטשתי ואותה מוביל היום אותו יאיר גולן. מצורפת עדות מצולמת. אחרי 1000 ימי מלחמה ברור לי ולעוד הרבה אחרים, בעיקר צעירים, שהמשך משחק המחנות, לא יוציא את מדינת ישראל מהמשבר. אני חושב שרובנו, בעיקר בני הדור שלנו, ירשנו מלחמה שלא אנחנו התחלנו. מלחמה שבה כבר אין דרך, אין חזון ואין ויכוח אמיתי על עתידה של מדינת ישראל. יש רק תחרות אינסופית על השאלה מי ישלוט ומי יכריע את המחנה השני. ובזמן שהם עסוקים בהכרעת המחנה היריב, מדינת ישראל מפסידה. זאת ההתפכחות שלי, וזו הסיבה שהתחלתי את ״תסבירו לי״. לעזור להרים מסך מעל הרעל שמוכרים לנו, ולעשות הכל, אבל הכל כדי להחזיר את מדינת ישראל לדרך הציונית שבה שואלים רק שאלה אחת - לא על הבייס, לא על קונסטלציה פוליטית ולא על ״הצד השני״ והרצון המופרע לנצח אותו. שואלים רק ״מה נכון למדינת ישראל״. הקריאה שלי היא לעם, לא לפוליטיקאים. אם אנחנו רוצים עתיד אחר, אסור לנו לבחור את אותם אלו שהובילו אותנו להווה הנוכחי. כי כל עוד נמשיך לבחור בין שני מחנות שכל הזהות שלהם בנויה על כך שהמחנה השני הוא האיום הגדול ביותר על המדינה, נמשיך לקבל בדיוק את אותה התוצאה. אל הדגל

מתן יפה

11,362 views • 1 month ago

היי איתי, בכתבה לא הזכרנו את שמך או את מקור הפרסום ב"כאן 11" כמו שלא הזכרנו את כל שאר העיתונאים וכלי התקשורת הרלוונטיים, גם כי ביקורת התקשורת הוא ממש לא התחום שלי ואני סולד ממריבות עיתונאים בטוויטר (סריסים נרצעים שמתחפשים לעיתונאים לא בקטגוריה), ובעיקר כי כלל לא טענתי, והדברים מובהרים בכתבה, כי הכתבים שותפים למהלך - בדיוק כפי שלא טענתי שמגישי פוקס ידעו שהם משדרים את פייק ואחידי. אבל מאחר שפנית, ואף דרשת שאחזור בי, אתייחס בקצרה. האמירה שלך כי ״הדיווח שלי עסק בשיקום חיל האוויר הסורי, בחשש לפגיעה בעליונות האווירית ובחשש מהתבססות טורקית, כולל מערכות הגנ״א״ היא מקום טוב להתחיל בו: איך שמונה תקיפות על מסלול ומחסנים בבסיס שאינו פעיל כשדה צבאי ייעודי מאז 2013, בעקבות חשש לפריסה טורקית אפשרית, מוכיחות שהסורים ״האיצו באופן משמעותי״ את שיקום חיל האוויר, שקיימו ״תרגיל ראשון באמצעות מטוסי סוחוי״ או שנוצר איום על העליונות הישראלית? הן מוכיחות לכל היותר שלשכת ראש הממשלה חוששת מהתבססות טורקית - עניין רציני, אבל אחר. אפילו השליח האמריקאי הגדיר את עילת התקיפה כ״תפיסה - נכונה או מוטעית״ שטורקיה עשויה להרחיב את נוכחותה בבסיס. אני כותב שגורמים עלומים מזינים את התקשורת בכמויות עצומות של סיפורים מפחידים על האיומים הנשקפים לכולנו, ושלשכת ראש הממשלה והעומד בראשה הם לכל הפחות הנהנים העיקרים ממנה ואתה טוען שהכל שטויות ומה שמבסס את הטיעון הזה הוא הודעה מלשכת ראש הממשלה. צה״ל הרשמי ושורה ארוכה של מקורות באמ״ן, בחיל האוויר ובחלקים של קהילת המודיעין, תיארו לנו שיקום ראשוני שיימשך שנים, לא איום מיידי על חופש הפעולה. ו״מטוסי הסוחוי״ היו, לפי הנתונים, אולי זוג מטוסים מאבל סביר יותר -רק אחד כשיר. חיל אוויר שלם זה עוד לא. כפי שכתבתי, בחלק מן הידיעות יש גרעין אמת; הבעיה היא המסגור, העיתוי והניפוח. הקטע המצורף מדגים זאת היטב ב8 דקות של פסגת הפחד: על המסך ״הרדמה והיערכות למלחמה״; רועי קייס אומר שאין מבצע הטעיה ואין תוכנית ערבית לתקוף את ישראל, אלא עצה של שליט אחד לאחר - לכו להסכם, ומקסימום תפרו אותו; אליאור לוי כבר מזניק אותנו לסינוואר, ל־7 באוקטובר ול״מדינה עם צבא״; ומיד אחר כך אתה מגיע עם ״חיל האוויר הסורי משתקם״. לא רק מידע - פס ייצור רגשי. האייטם שודר לפחות 14 פעמים, בטלוויזיה וברדיו, ובבוקר הבא כבר הפך בערוץ אחר למאות אלפי ג'יהאדיסטים שמתחמשים, ועל כך שמנהיג סוריה "הקים מחדש את חיל האוויר שלו". זו אינה אשמתך מה עושים עם הפרסום במקום אחר, אבל התוצאה שם גם אינה מנותקת מן המסגור על פגיעה בחופש הפעולה. זה היה אחד מ־15 סיפורי איום בחודש; בשמונה נמצא דפוס ניפוח, וחמישה מהם פורסמו בתוך 48 שעות. עכשיו הליכוד כבר משלים את הסילוגיזם על שלטי החוצות: חמינאי, ארדואן, נעים קאסם וממדאני ״רוצים שנתניהו יפסיד״. האויבים סביבנו, ההדלפות מעלינו - ורק אדם אחד יכול להציל. זה עדיין אינו אקדח מעשן, אבל כבר נראה פחות כמו צירוף מקרים ויותר כמו קמפיין. לכן לא, התקיפה המדוברת לא מסייעת לטיעון שלך. היא לכל היותר מאשרת חשש ישראלי מפני טורקיה; היא אינה הופכת מסלול בבסיס לא פעיל וסוחוי אחד לחיל אוויר סורי מאיים.

היי איתי, בכתבה לא הזכרנו את שמך או את מקור הפרסום ב"כאן 11" כמו שלא הזכרנו את כל שאר העיתונאים וכלי התקשורת הרלוונטיים, גם כי ביקורת התקשורת הוא ממש לא התחום שלי ואני סולד ממריבות עיתונאים בטוויטר (סריסים נרצעים שמתחפשים לעיתונאים לא בקטגוריה), ובעיקר כי כלל לא טענתי, והדברים מובהרים בכתבה, כי הכתבים שותפים למהלך - בדיוק כפי שלא טענתי שמגישי פוקס ידעו שהם משדרים את פייק ואחידי. אבל מאחר שפנית, ואף דרשת שאחזור בי, אתייחס בקצרה. האמירה שלך כי ״הדיווח שלי עסק בשיקום חיל האוויר הסורי, בחשש לפגיעה בעליונות האווירית ובחשש מהתבססות טורקית, כולל מערכות הגנ״א״ היא מקום טוב להתחיל בו: איך שמונה תקיפות על מסלול ומחסנים בבסיס שאינו פעיל כשדה צבאי ייעודי מאז 2013, בעקבות חשש לפריסה טורקית אפשרית, מוכיחות שהסורים ״האיצו באופן משמעותי״ את שיקום חיל האוויר, שקיימו ״תרגיל ראשון באמצעות מטוסי סוחוי״ או שנוצר איום על העליונות הישראלית? הן מוכיחות לכל היותר שלשכת ראש הממשלה חוששת מהתבססות טורקית - עניין רציני, אבל אחר. אפילו השליח האמריקאי הגדיר את עילת התקיפה כ״תפיסה - נכונה או מוטעית״ שטורקיה עשויה להרחיב את נוכחותה בבסיס. אני כותב שגורמים עלומים מזינים את התקשורת בכמויות עצומות של סיפורים מפחידים על האיומים הנשקפים לכולנו, ושלשכת ראש הממשלה והעומד בראשה הם לכל הפחות הנהנים העיקרים ממנה ואתה טוען שהכל שטויות ומה שמבסס את הטיעון הזה הוא הודעה מלשכת ראש הממשלה. צה״ל הרשמי ושורה ארוכה של מקורות באמ״ן, בחיל האוויר ובחלקים של קהילת המודיעין, תיארו לנו שיקום ראשוני שיימשך שנים, לא איום מיידי על חופש הפעולה. ו״מטוסי הסוחוי״ היו, לפי הנתונים, אולי זוג מטוסים מאבל סביר יותר -רק אחד כשיר. חיל אוויר שלם זה עוד לא. כפי שכתבתי, בחלק מן הידיעות יש גרעין אמת; הבעיה היא המסגור, העיתוי והניפוח. הקטע המצורף מדגים זאת היטב ב8 דקות של פסגת הפחד: על המסך ״הרדמה והיערכות למלחמה״; רועי קייס אומר שאין מבצע הטעיה ואין תוכנית ערבית לתקוף את ישראל, אלא עצה של שליט אחד לאחר - לכו להסכם, ומקסימום תפרו אותו; אליאור לוי כבר מזניק אותנו לסינוואר, ל־7 באוקטובר ול״מדינה עם צבא״; ומיד אחר כך אתה מגיע עם ״חיל האוויר הסורי משתקם״. לא רק מידע - פס ייצור רגשי. האייטם שודר לפחות 14 פעמים, בטלוויזיה וברדיו, ובבוקר הבא כבר הפך בערוץ אחר למאות אלפי ג'יהאדיסטים שמתחמשים, ועל כך שמנהיג סוריה "הקים מחדש את חיל האוויר שלו". זו אינה אשמתך מה עושים עם הפרסום במקום אחר, אבל התוצאה שם גם אינה מנותקת מן המסגור על פגיעה בחופש הפעולה. זה היה אחד מ־15 סיפורי איום בחודש; בשמונה נמצא דפוס ניפוח, וחמישה מהם פורסמו בתוך 48 שעות. עכשיו הליכוד כבר משלים את הסילוגיזם על שלטי החוצות: חמינאי, ארדואן, נעים קאסם וממדאני ״רוצים שנתניהו יפסיד״. האויבים סביבנו, ההדלפות מעלינו - ורק אדם אחד יכול להציל. זה עדיין אינו אקדח מעשן, אבל כבר נראה פחות כמו צירוף מקרים ויותר כמו קמפיין. לכן לא, התקיפה המדוברת לא מסייעת לטיעון שלך. היא לכל היותר מאשרת חשש ישראלי מפני טורקיה; היא אינה הופכת מסלול בבסיס לא פעיל וסוחוי אחד לחיל אוויר סורי מאיים.

Ronen Bergman

44,633 views • 12 days ago

כחמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר - סא"ל (מיל.) עמר דנק, נווט בחיל האוויר שהקפיא ההתנדבות למילואים: "ברור שהוא [המשבר בישראל] זולג החוצה לשכנינו; אין ספק שמי שמסתכל על מדינת ישראל מבחוץ, במיוחד אויבינו, סופק כפיים בשמחה; מי חלם על זה שהם יצליחו לפרק את חיל האוויר ואת צה"ל" עמר דנק הוא סא"ל במילואים, נווט בחיל האוויר, שירת בחטיבה האסטרטגית באג"ת. מהנדס מערכות מידע, בעל תואר שני ביחסים בינ"ל בניהול מו"מ וקבלת החלטות. ב-28 באוגוסט 2023, התארח עמר דנק בפודקאסט "קשת אנושית" בהנחייתו של אהוד שפייזר, ולהלן קטע מדבריו: אהוד שפייזר: עומר, כיצד הרפורמה מתפרשת בעיניהם של אויבינו? האם האירוע הזה לא רק נשאר בלב ההוויה הישראלית, אלא גם זולג החוצה אל שכננו? עמר דנק: ברור שהוא [המשבר הפוליטי בישראל] זולג החוצה אל שכנינו. מבלי לדעת ומבלי להיות מחובר למקורות מודיעין, אני חושב שאין ספק שמי שמסתכל על מדינת ישראל מבחוץ, במיוחד אויבינו, סופק כפיים בשמחה ואומר שהוא לא חלם שהוא יצליח לפגוע במדינת ישראל בצורה כזאת, כמו שמחוללי ההפיכה המשטרית הצליחו לעשות. מי חלם שהם יצליחו להביא את ה-BDS לראות את [איתמר] בן גביר בטלוויזיה אומר שיש לו זכויות יותר מלערבים. מי חלם שהם יצליחו לחסל את אומת ההייטק ואת הסטארט-אפ-ניישן על ידי עצירת ההשקעות כתוצאה מהדברים המטורפים שיש פה, ומי חלם על זה שהם יצליחו לפרק את חיל האוויר ואת צה"ל, בלי לעשות מהלך אחד משמעותי שינסה לאתגר אותם. עכשיו הם רק צריכים להסתכל ולחלום על זה שהממשלה הזאת תמשיך לפרק את מדינת ישראל. סימוכין: ב-17 בספטמבר 2023, פרסם עמר דנק בפייסבוק הודעה על הקפאת התנדבותו למילואים, כמובא להלן: דברי בהפגנה בטבעון הערב שנה טובה טבעון לכבוד השנה החדשה אני רוצה להביט בגאווה על מה שהשגנו בתשעת החודשים האחרונים. בינואר יריב לוין הכריז על הפיכה משטרית כמו שעשו פוטין, ארדואן, אורבאן, מורבייצקי, צ'אבס, מאדורו, רפאל קוריאה ועוד: השתלטות על בית המשפט; הצבת נאמנים בתפקידי מפתח; השתלטות על התקשורת; פירוק מנגנונים שמגבילים את הרשות המבצעת; שכתוב חוקי הבחירות; רדיפה אחרי ארגוני זכויות ואופוזיציה. ממשלת ישראל דהרה למימוש ההפיכה, עד שהתפוצץ לה בפנים אירוע טייסת 69. אירוע שהשפיע על המחאה והעניק לה דלק ועוצמה. נתניהו הודיע שבכוונתו לממש את ההשתלטות על בית המשפט, אבל אז הגיע ליל גלנט – אחריו לנתניהו לא היה רוב והוא עצר. בלמנו את ההשתלטות המהירה. הממשלה שינתה טקטיקה, וחשבה שנירגע. בחודשים הבאים עברנו תהליך, היו פחות מפגינים אבל אלה היו ימים של למידה, הבנה ושכנוע פנימי. צבא המילואים של המחאה נערך לרגע שזה יתחדש לפני ביטול עילת הסבירות. חודש של הפגנות חסרות תקדים לא עצר את הממשלה, להעביר חוק דורסני, וכפי שלמדנו גם שרלטני, אבל המשמעות שלהן היתה עצומה. למחרת הקפאתי את התנדבותי למילואים. ההחלטה הכי קשה שעשיתי. הייתי מסוגל בזכות עוצמת המחאה. רבים עברו את התהליך הזה, ועדיין עוברים אותו כל יום. כל בוקר כשאני רואה את הטרלול של לוין, רוטמן ושרים אחרים, אני מבין שאין ברירה להיאבק על העתיד שלנו, של נשותינו וילדינו. התייצבתי בחזית המאבק בזכותכם. נתניהו היה משוכנע שאחרי מסע הדה לגיטימציה שהוא עשה לנו, נתקפל ונרכין ראש, אבל הוא טעה לחלוטין במי אנחנו. אני מאמין שאחזור לשרת, כי אני מקווה שישראל תצא מהסחרור. בסחרור נוטשים בגובה 6000 רגל אם לא מצליחים להיחלץ. זה בהישג ידינו לצאת מהסחרור. לחברי אמרתי הלוואי והיינו יכולים לחזור לשרת היום, אבל כרגע לא ניתן. הממשלה תראה בזה חולשה ותרוץ קדימה מחדש. עד שממשלת ישראל לא תעצור, תגיע להסכמות רחבות ותבטיח למלא את כל פסיקות בית המשפט, לא נוכל לחזור לשרת. הלואי וזה יקרה בקרוב. ברור לי שהמחיר כבד, אבל בחרנו בחלופה הכי פחות רעה. מנענו את קריסת הדמוקרטיה, למרות שהיא ספגה מהלומה. כשנתחיל לשקם, נתגייס למאמץ כפול. המחאה האזרחית שלנו היא הגדולה בתולדות המדינה, ובהיסטוריה של הדמוקרטיות, רק בזכותה ניתן לצאת מהסחרור. בלמנו חלק ניכר מהנזקים, ולמרות החוק הנורא לביטול עילת הסבירות הסכר לא נפרץ סופית. תומס פרידמן אמר לנו שבזכות המחאה הממשל בוושינגטון התייחס לעניין. עיני כל העולם באמת נשואות אלינו וזה מקשה על הממשלה להמשיך. חייבים לחשוב על היום שאחרי ולהגיע להסכמות על חוק יסוד חקיקה. גם בזה המחאה הצליחה, בהתחלה אמרו שמספיק 61 חברי כנסת, היום מבינים שלחוקי יסוד נדרש רוב של 75-80. חוק יסוד החקיקה חשוב כדי לחדש אמון במערכת הפוליטית, כי אחרת זאת תחרות של "הכל או כלום". כשיגיע הרגע המתאים אסור להיות שיכורי כוח, אנחנו רוצים כמעט את כולם שותפים לבניין המדינה. לא את רוטמן ולוין, הם קיצוניים שחייבים לנצח, אבל עם אלה שהצביעו להם, אנחנו חייבים להיות ביחד. למרות שאני מלא תקווה, צריך להיות בפוקוס, כדי שישראל תצא מהסחרור. אני מקווה שהממשלה הזאת תיפול, היא גורמת נזק נוראי. יש לה מכשולים קרובים – השתמטות, כינוס הוועדה לבחירת שופטים ועוד. אבל גם אם היא תעצור ותסכים למתווה שכולל את חוק יסוד החקיקה, אראה בזה את היציאה מהסחרור. אחרי שיוצאים מהסחרור, יוצאים לאופק הקרוב בכנפיים מאוזנות, בודקים שוב גובה, וחוזרים לנחיתה. שתהיה שנה טובה לכולנו וחזרה בשלום לנחיתה. דמוקרטיה. סימוכין:

כחמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר - סא"ל (מיל.) עמר דנק, נווט בחיל האוויר שהקפיא ההתנדבות למילואים: "ברור שהוא [המשבר בישראל] זולג החוצה לשכנינו; אין ספק שמי שמסתכל על מדינת ישראל מבחוץ, במיוחד אויבינו, סופק כפיים בשמחה; מי חלם על זה שהם יצליחו לפרק את חיל האוויר ואת צה"ל" עמר דנק הוא סא"ל במילואים, נווט בחיל האוויר, שירת בחטיבה האסטרטגית באג"ת. מהנדס מערכות מידע, בעל תואר שני ביחסים בינ"ל בניהול מו"מ וקבלת החלטות. ב-28 באוגוסט 2023, התארח עמר דנק בפודקאסט "קשת אנושית" בהנחייתו של אהוד שפייזר, ולהלן קטע מדבריו: אהוד שפייזר: עומר, כיצד הרפורמה מתפרשת בעיניהם של אויבינו? האם האירוע הזה לא רק נשאר בלב ההוויה הישראלית, אלא גם זולג החוצה אל שכננו? עמר דנק: ברור שהוא [המשבר הפוליטי בישראל] זולג החוצה אל שכנינו. מבלי לדעת ומבלי להיות מחובר למקורות מודיעין, אני חושב שאין ספק שמי שמסתכל על מדינת ישראל מבחוץ, במיוחד אויבינו, סופק כפיים בשמחה ואומר שהוא לא חלם שהוא יצליח לפגוע במדינת ישראל בצורה כזאת, כמו שמחוללי ההפיכה המשטרית הצליחו לעשות. מי חלם שהם יצליחו להביא את ה-BDS לראות את [איתמר] בן גביר בטלוויזיה אומר שיש לו זכויות יותר מלערבים. מי חלם שהם יצליחו לחסל את אומת ההייטק ואת הסטארט-אפ-ניישן על ידי עצירת ההשקעות כתוצאה מהדברים המטורפים שיש פה, ומי חלם על זה שהם יצליחו לפרק את חיל האוויר ואת צה"ל, בלי לעשות מהלך אחד משמעותי שינסה לאתגר אותם. עכשיו הם רק צריכים להסתכל ולחלום על זה שהממשלה הזאת תמשיך לפרק את מדינת ישראל. סימוכין: ב-17 בספטמבר 2023, פרסם עמר דנק בפייסבוק הודעה על הקפאת התנדבותו למילואים, כמובא להלן: דברי בהפגנה בטבעון הערב שנה טובה טבעון לכבוד השנה החדשה אני רוצה להביט בגאווה על מה שהשגנו בתשעת החודשים האחרונים. בינואר יריב לוין הכריז על הפיכה משטרית כמו שעשו פוטין, ארדואן, אורבאן, מורבייצקי, צ'אבס, מאדורו, רפאל קוריאה ועוד: השתלטות על בית המשפט; הצבת נאמנים בתפקידי מפתח; השתלטות על התקשורת; פירוק מנגנונים שמגבילים את הרשות המבצעת; שכתוב חוקי הבחירות; רדיפה אחרי ארגוני זכויות ואופוזיציה. ממשלת ישראל דהרה למימוש ההפיכה, עד שהתפוצץ לה בפנים אירוע טייסת 69. אירוע שהשפיע על המחאה והעניק לה דלק ועוצמה. נתניהו הודיע שבכוונתו לממש את ההשתלטות על בית המשפט, אבל אז הגיע ליל גלנט – אחריו לנתניהו לא היה רוב והוא עצר. בלמנו את ההשתלטות המהירה. הממשלה שינתה טקטיקה, וחשבה שנירגע. בחודשים הבאים עברנו תהליך, היו פחות מפגינים אבל אלה היו ימים של למידה, הבנה ושכנוע פנימי. צבא המילואים של המחאה נערך לרגע שזה יתחדש לפני ביטול עילת הסבירות. חודש של הפגנות חסרות תקדים לא עצר את הממשלה, להעביר חוק דורסני, וכפי שלמדנו גם שרלטני, אבל המשמעות שלהן היתה עצומה. למחרת הקפאתי את התנדבותי למילואים. ההחלטה הכי קשה שעשיתי. הייתי מסוגל בזכות עוצמת המחאה. רבים עברו את התהליך הזה, ועדיין עוברים אותו כל יום. כל בוקר כשאני רואה את הטרלול של לוין, רוטמן ושרים אחרים, אני מבין שאין ברירה להיאבק על העתיד שלנו, של נשותינו וילדינו. התייצבתי בחזית המאבק בזכותכם. נתניהו היה משוכנע שאחרי מסע הדה לגיטימציה שהוא עשה לנו, נתקפל ונרכין ראש, אבל הוא טעה לחלוטין במי אנחנו. אני מאמין שאחזור לשרת, כי אני מקווה שישראל תצא מהסחרור. בסחרור נוטשים בגובה 6000 רגל אם לא מצליחים להיחלץ. זה בהישג ידינו לצאת מהסחרור. לחברי אמרתי הלוואי והיינו יכולים לחזור לשרת היום, אבל כרגע לא ניתן. הממשלה תראה בזה חולשה ותרוץ קדימה מחדש. עד שממשלת ישראל לא תעצור, תגיע להסכמות רחבות ותבטיח למלא את כל פסיקות בית המשפט, לא נוכל לחזור לשרת. הלואי וזה יקרה בקרוב. ברור לי שהמחיר כבד, אבל בחרנו בחלופה הכי פחות רעה. מנענו את קריסת הדמוקרטיה, למרות שהיא ספגה מהלומה. כשנתחיל לשקם, נתגייס למאמץ כפול. המחאה האזרחית שלנו היא הגדולה בתולדות המדינה, ובהיסטוריה של הדמוקרטיות, רק בזכותה ניתן לצאת מהסחרור. בלמנו חלק ניכר מהנזקים, ולמרות החוק הנורא לביטול עילת הסבירות הסכר לא נפרץ סופית. תומס פרידמן אמר לנו שבזכות המחאה הממשל בוושינגטון התייחס לעניין. עיני כל העולם באמת נשואות אלינו וזה מקשה על הממשלה להמשיך. חייבים לחשוב על היום שאחרי ולהגיע להסכמות על חוק יסוד חקיקה. גם בזה המחאה הצליחה, בהתחלה אמרו שמספיק 61 חברי כנסת, היום מבינים שלחוקי יסוד נדרש רוב של 75-80. חוק יסוד החקיקה חשוב כדי לחדש אמון במערכת הפוליטית, כי אחרת זאת תחרות של "הכל או כלום". כשיגיע הרגע המתאים אסור להיות שיכורי כוח, אנחנו רוצים כמעט את כולם שותפים לבניין המדינה. לא את רוטמן ולוין, הם קיצוניים שחייבים לנצח, אבל עם אלה שהצביעו להם, אנחנו חייבים להיות ביחד. למרות שאני מלא תקווה, צריך להיות בפוקוס, כדי שישראל תצא מהסחרור. אני מקווה שהממשלה הזאת תיפול, היא גורמת נזק נוראי. יש לה מכשולים קרובים – השתמטות, כינוס הוועדה לבחירת שופטים ועוד. אבל גם אם היא תעצור ותסכים למתווה שכולל את חוק יסוד החקיקה, אראה בזה את היציאה מהסחרור. אחרי שיוצאים מהסחרור, יוצאים לאופק הקרוב בכנפיים מאוזנות, בודקים שוב גובה, וחוזרים לנחיתה. שתהיה שנה טובה לכולנו וחזרה בשלום לנחיתה. דמוקרטיה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

91,012 views • 7 months ago

היום ממש התרגשתי. הבן הצעיר שלי, יובל, בן 18 השתתף היום באליפות העולם עד גיל 20 בניווט ספורטיבי בשוודיה. הוא רץ את המסלול הארוך - 16 ק"מ בפועל בתוך היער - והצליח בצורה יוצאת מן הכלל. שלא תטעו, "צורה יוצאת מן הכלל" לנער ישראלי בגיל הזה ברמות האלו משמעותה לסיים בחצי העליון, כמעט לגעת בשליש הראשון בעולם. התרגשתי בטירוף. הרגע הזה החזיר אותי אחורה והזכיר לי את כל הסיפור המשפחתי שלנו עם ניווט ספורטיבי, ואיך הספורט הזה בעצם שינה את החיים של כולנו. יובל התחיל לנווט כמעט מגיל 0 בליווי סבא, או אחד מאיתנו, כבר בגיל 8 ניווט לבד (אני מצרף כאן סרטון קטן מהתחרות הראשונה שבה ניווט לגמרי לבד). היום, 10 שנים אחרי, הוא מוביל את נבחרת הנוער של ישראל. לפעמים חברים שאינם מנווטים (עדיין נשארו כמה כאלה) שואלים אותי - למה הספורט הזה כל כך שונה מסוגי ספורט אחרים כמו ריצה או רכיבה? התשובה הראשונה היא שזה פשוט ממכר. כמעט בכל סופשבוע יש תחרות או שתיים - בחורף ביערות ובשטח, ובקיץ בשטחים אורבניים עם ניווטים קצרים יותר. בתוך הניווט עצמו, כל תחנה שמוצאים בדרך היא חווית הצלחה קטנה שנותנת דרייב להמשיך. אבל הסיבה העיקרית היא שזה ספורט משפחתי אמיתי. בזכות הניווט, שלושת הילדים שלנו עזבו את המסכים, התעוררו יחסית מוקדם בשישי או שבת, ויצאנו כל המשפחה לטבע. כל אחד מתחרה במסלול שלו - כשהילדים קטנים יותר הם צריכים ליווי, וכשהם ממש קטנטנים אפשר לעשות מסלול עממי ללא מדידת זמנים - ולאחר מכן, כשכולם מסיימים, עושים פיקניק משותף או פריסה כיפית עם החברים מהמועדון שלנו. מעבר לכושר ולטבע, יש בספורט הזה גם אלמנט כמעט מדיטטיבי. השילוב של פעילות קוגניטיבית (קריאת מפה וקבלת החלטות) ביחד עם פעילות גופנית עצימה, פשוט גורם לכך שלא חושבים על שום דבר אחר במשך אותה שעה של ריצה. הראש מתנקה לחלוטין. מהזווית המחקרית שלי, אני גם מנסה בימים אלו לקדם מחקר שיבדוק את ההשפעה המיטיבה של ניווט ספורטיבי על היכולות הקוגניטיביות בגיל מבוגר, ואת האפשרות להקטין כך את הסיכוי לאלצהיימר ודמנציה. היום כל המשפחה שלנו עמוק בפנים. הבכורה שלנו, היא אלופת ישראל לבוגרות לסירוגין ב-8 השנים האחרונות ומאמנת את נבחרת הנוער. שני הבנים מנווטים, כשיובל בנבחרת הנוער ומייצג את ישראל בתחרויות בעולם כבר 5 שנים. גלית, שפעם השתתפה בעצמה בצורה תחרותית, היום נהנית פשוט להצטרף לאירועים ולצאת לטייל ביער עם חברות. ואני? גם מתחרה, וגם משמש כחבר הנהלה באיגוד הניווט. הניווט עשה לי ולמשפחה שלי כל כך טוב, שאני ממש ממליץ לכם בחום לבוא ולנסות, עם ילדים בכל גיל. אפשר להתחיל מילדים ממש צעירים במנשא ולעשות ניווט עממי, להמשיך להתחרות בזוג עם הילדים או בליווי שלהם, ועם הזמן לתת להם את העצמאות להתחרות לבד. עכשיו בקיץ ישנם אימוני ספרינט - ניווטים קצרים בשטחים עירוניים, קמפוסים או קיבוצים - שזה דבר שמתאים מאוד למתחילים ולמי שרוצה להיכנס לספורט הזה בהדרגה. אצרף בתגובה הראשונה את לוח האירועים וקישור להרשמה. (ורק דבר אחד קטן וחשוב - כשתכנסו לעניינים, תתמכרו ותרצו להצטרף כחברים באיגוד הניווט, תזכרו: רק "מועדון השרון"! במיוחד אם אתם גרים באזור שבין גוש דן לנתניה).

היום ממש התרגשתי. הבן הצעיר שלי, יובל, בן 18 השתתף היום באליפות העולם עד גיל 20 בניווט ספורטיבי בשוודיה. הוא רץ את המסלול הארוך - 16 ק"מ בפועל בתוך היער - והצליח בצורה יוצאת מן הכלל. שלא תטעו, "צורה יוצאת מן הכלל" לנער ישראלי בגיל הזה ברמות האלו משמעותה לסיים בחצי העליון, כמעט לגעת בשליש הראשון בעולם. התרגשתי בטירוף. הרגע הזה החזיר אותי אחורה והזכיר לי את כל הסיפור המשפחתי שלנו עם ניווט ספורטיבי, ואיך הספורט הזה בעצם שינה את החיים של כולנו. יובל התחיל לנווט כמעט מגיל 0 בליווי סבא, או אחד מאיתנו, כבר בגיל 8 ניווט לבד (אני מצרף כאן סרטון קטן מהתחרות הראשונה שבה ניווט לגמרי לבד). היום, 10 שנים אחרי, הוא מוביל את נבחרת הנוער של ישראל. לפעמים חברים שאינם מנווטים (עדיין נשארו כמה כאלה) שואלים אותי - למה הספורט הזה כל כך שונה מסוגי ספורט אחרים כמו ריצה או רכיבה? התשובה הראשונה היא שזה פשוט ממכר. כמעט בכל סופשבוע יש תחרות או שתיים - בחורף ביערות ובשטח, ובקיץ בשטחים אורבניים עם ניווטים קצרים יותר. בתוך הניווט עצמו, כל תחנה שמוצאים בדרך היא חווית הצלחה קטנה שנותנת דרייב להמשיך. אבל הסיבה העיקרית היא שזה ספורט משפחתי אמיתי. בזכות הניווט, שלושת הילדים שלנו עזבו את המסכים, התעוררו יחסית מוקדם בשישי או שבת, ויצאנו כל המשפחה לטבע. כל אחד מתחרה במסלול שלו - כשהילדים קטנים יותר הם צריכים ליווי, וכשהם ממש קטנטנים אפשר לעשות מסלול עממי ללא מדידת זמנים - ולאחר מכן, כשכולם מסיימים, עושים פיקניק משותף או פריסה כיפית עם החברים מהמועדון שלנו. מעבר לכושר ולטבע, יש בספורט הזה גם אלמנט כמעט מדיטטיבי. השילוב של פעילות קוגניטיבית (קריאת מפה וקבלת החלטות) ביחד עם פעילות גופנית עצימה, פשוט גורם לכך שלא חושבים על שום דבר אחר במשך אותה שעה של ריצה. הראש מתנקה לחלוטין. מהזווית המחקרית שלי, אני גם מנסה בימים אלו לקדם מחקר שיבדוק את ההשפעה המיטיבה של ניווט ספורטיבי על היכולות הקוגניטיביות בגיל מבוגר, ואת האפשרות להקטין כך את הסיכוי לאלצהיימר ודמנציה. היום כל המשפחה שלנו עמוק בפנים. הבכורה שלנו, היא אלופת ישראל לבוגרות לסירוגין ב-8 השנים האחרונות ומאמנת את נבחרת הנוער. שני הבנים מנווטים, כשיובל בנבחרת הנוער ומייצג את ישראל בתחרויות בעולם כבר 5 שנים. גלית, שפעם השתתפה בעצמה בצורה תחרותית, היום נהנית פשוט להצטרף לאירועים ולצאת לטייל ביער עם חברות. ואני? גם מתחרה, וגם משמש כחבר הנהלה באיגוד הניווט. הניווט עשה לי ולמשפחה שלי כל כך טוב, שאני ממש ממליץ לכם בחום לבוא ולנסות, עם ילדים בכל גיל. אפשר להתחיל מילדים ממש צעירים במנשא ולעשות ניווט עממי, להמשיך להתחרות בזוג עם הילדים או בליווי שלהם, ועם הזמן לתת להם את העצמאות להתחרות לבד. עכשיו בקיץ ישנם אימוני ספרינט - ניווטים קצרים בשטחים עירוניים, קמפוסים או קיבוצים - שזה דבר שמתאים מאוד למתחילים ולמי שרוצה להיכנס לספורט הזה בהדרגה. אצרף בתגובה הראשונה את לוח האירועים וקישור להרשמה. (ורק דבר אחד קטן וחשוב - כשתכנסו לעניינים, תתמכרו ותרצו להצטרף כחברים באיגוד הניווט, תזכרו: רק "מועדון השרון"! במיוחד אם אתם גרים באזור שבין גוש דן לנתניה).

Nir Kalkstein

51,771 views • 2 months ago

עדכון מיוחד בנושא הזקפה הדמיונית של עקור הערמונית: בזמן שטילים עפים על ערי ישראל והחטופים מופקרים, באולפנים מדברים על "הישגים" וסופרים צנטריפוגות, אבל הם שותקים על דבר אחד: מממן החמאס! האיש הדימנטי שלא זוכר כלום בבית המשפט, האיש שהביא עלינו את טבח נתניהו, האיש שאנשיו עבדו עבור האחים המוסלמים בזמן המלחמה, מנצל את הדם כדי להישאר על הכיסא. אנחנו רצים למקלטים שוב ושוב, אבל באולפנים המגוייסים משמיעים סיסמאות ריקות כמו "עם כלביא יקום". אופוריה מזויפת, זקפה מזויפת לעקור הערמונית. בזמן שהאזרחים שלנו סובלים, גם בישראל וגם בעזה, הוא מספק הצהרות דרמטיות. בזמן שהוא מתחבא עם חבורת המשתמטים שלו ובני המשפחות שלהם במקלט אטומי אסטרטגי בתנאים של חמישה כוכבים, ילדי ישראל שוכבים בחניונים מעופשים. זוכרים שרק השבוע הקימו להם ממ"ד של 3 מליון ש"ח בחתונה? לא עדיף להקים 30 ממ"דים ל30 ניצולי שואה? אתם קולטים שמממן החמאס יצא למלחמה כדי לסיים משבר קואליציוני? כך הוא שכנע את דרעי והרבנים לא לפרוש - הם אפילו לא מתביישים לומר את זה! אתם קולטים שחברי מרכז ליכוד נבחרים קיבלו התראה מוקדמת כדי לברוח מהביתים שלהם? לא מאמינים לי - לכו תבדקו איפה נמצאים חברי הקואליציה - רובם לא בבית! מישהו ראה את סמוטריץ ובן גביר באתרי הנפילות? הפחדנים מתחבאים, ממש כמו משפחת המטורללים. עובדים עלינו בעיניים! אף אחד לא מסביר מה התוכנית – לא ביטחונית, לא כלכלית, לא פוליטית. לא בעזה, לא באיראן, לא בשטחים. למה? כי הכל נועד כדי להחזיק את הקשיש הדימנטי ואת גברת שמפניה בשלטון! מי שמובילים את המדינה הם נאשמים בפלילים, פושעי מלחמה נמלטים, עבריינים, גזענים וטרוריסטים – אלה שלא הצליחו לבצע הפיכה בזכות המחאה מנסים לבצע הפיכה דרך המלחמות. אין דרך נוחה מכך לבלבל את הציבור. גדולי הדיקטטורים השתמשו בשיטה הזאת. לא מעניינים אותם החטופים בעזה. לא מעניינים אותם הטייסים באיראן. לא מעניינים אותם המילואיניקים ששוב דהרו לחזית בזמן שהן מעבירים חוקי השתמטות - מעניין אותם רק שימור השלטון בכל מחיר. אל תתבלבלו. טוב שהורדנו לנחש האירני את הראש אבל חשוב לדעת שאת תוכנית הגרעין האיראנית לא מורידים ממרחק 2000 ק"מ. לא ביום ולא בחודש. מוכרים לנו מופע זיקוקים מהפנט ובאותו הזמן הגנבים מכייסים אותנו. כולנו קורבנות של מממשלת "חמאס הוא נכס" וכל מטרתם היא שימור השלטון - אנחנו בעורף ובחזית משלמים את המחיר, והם, המשתמטים, חוגגים עוד יום בשלטון במקלט האטומי שאנחנו מימנו עבורם! עלק צ'רצ'יל - הוא אפילו לא צ'רצ'יל מעלי אקספרס. מדובר בצ'מברלין שמכר אותנו לחמאס. בקיצור, כבוד לקפלניסטים שנלחמים בעזה ובאיראן, כבוד לאנשי המוסד השירות ואגף המודיעין, כבוד למילואימניקיות והמילואימניקים, אבל גם בוז גדול. בוז לאולפנים המגוייסים. בוז למשתמטים. בוז לגנבים - לא ניתן להם להחריב את מדינת ישראל! אהה, ועוד משהו אחד, הפעם כאיש חינוך. הילדים שלכם רואים אתכם עם העיניים וגם עם הלב. חשוב מאוד לחבר אותם למציאות בצורה הכי אמיתית, לספר להם הכל כולל הכל, אבל במקביל חייבים לעשות את זה בצורה הכי רגועה שיש. המילים שלכם הרבה פחות חשובות מדרך העברת המסרים, אז קחו אויר, להסביר הכל בשקט ובשלווה קיצונית. 9 דקות זה המון המון זמן. הכל בנחת. הכל עם חיוך. לצאת קצת מהבית, לשחק, לצחוק, חשוב לשמור על הבריאות הנפשית של הילדים שלנו. אנחנו ננצח, כמו שהקפלניסטים הגיעו לנתאז, כך גם הקפלניסטים ינצחו בבחירות. בנחישות, עם חיוך, ובלי פחד! עמי דרור

עדכון מיוחד בנושא הזקפה הדמיונית של עקור הערמונית: בזמן שטילים עפים על ערי ישראל והחטופים מופקרים, באולפנים מדברים על "הישגים" וסופרים צנטריפוגות, אבל הם שותקים על דבר אחד: מממן החמאס! האיש הדימנטי שלא זוכר כלום בבית המשפט, האיש שהביא עלינו את טבח נתניהו, האיש שאנשיו עבדו עבור האחים המוסלמים בזמן המלחמה, מנצל את הדם כדי להישאר על הכיסא. אנחנו רצים למקלטים שוב ושוב, אבל באולפנים המגוייסים משמיעים סיסמאות ריקות כמו "עם כלביא יקום". אופוריה מזויפת, זקפה מזויפת לעקור הערמונית. בזמן שהאזרחים שלנו סובלים, גם בישראל וגם בעזה, הוא מספק הצהרות דרמטיות. בזמן שהוא מתחבא עם חבורת המשתמטים שלו ובני המשפחות שלהם במקלט אטומי אסטרטגי בתנאים של חמישה כוכבים, ילדי ישראל שוכבים בחניונים מעופשים. זוכרים שרק השבוע הקימו להם ממ"ד של 3 מליון ש"ח בחתונה? לא עדיף להקים 30 ממ"דים ל30 ניצולי שואה? אתם קולטים שמממן החמאס יצא למלחמה כדי לסיים משבר קואליציוני? כך הוא שכנע את דרעי והרבנים לא לפרוש - הם אפילו לא מתביישים לומר את זה! אתם קולטים שחברי מרכז ליכוד נבחרים קיבלו התראה מוקדמת כדי לברוח מהביתים שלהם? לא מאמינים לי - לכו תבדקו איפה נמצאים חברי הקואליציה - רובם לא בבית! מישהו ראה את סמוטריץ ובן גביר באתרי הנפילות? הפחדנים מתחבאים, ממש כמו משפחת המטורללים. עובדים עלינו בעיניים! אף אחד לא מסביר מה התוכנית – לא ביטחונית, לא כלכלית, לא פוליטית. לא בעזה, לא באיראן, לא בשטחים. למה? כי הכל נועד כדי להחזיק את הקשיש הדימנטי ואת גברת שמפניה בשלטון! מי שמובילים את המדינה הם נאשמים בפלילים, פושעי מלחמה נמלטים, עבריינים, גזענים וטרוריסטים – אלה שלא הצליחו לבצע הפיכה בזכות המחאה מנסים לבצע הפיכה דרך המלחמות. אין דרך נוחה מכך לבלבל את הציבור. גדולי הדיקטטורים השתמשו בשיטה הזאת. לא מעניינים אותם החטופים בעזה. לא מעניינים אותם הטייסים באיראן. לא מעניינים אותם המילואיניקים ששוב דהרו לחזית בזמן שהן מעבירים חוקי השתמטות - מעניין אותם רק שימור השלטון בכל מחיר. אל תתבלבלו. טוב שהורדנו לנחש האירני את הראש אבל חשוב לדעת שאת תוכנית הגרעין האיראנית לא מורידים ממרחק 2000 ק"מ. לא ביום ולא בחודש. מוכרים לנו מופע זיקוקים מהפנט ובאותו הזמן הגנבים מכייסים אותנו. כולנו קורבנות של מממשלת "חמאס הוא נכס" וכל מטרתם היא שימור השלטון - אנחנו בעורף ובחזית משלמים את המחיר, והם, המשתמטים, חוגגים עוד יום בשלטון במקלט האטומי שאנחנו מימנו עבורם! עלק צ'רצ'יל - הוא אפילו לא צ'רצ'יל מעלי אקספרס. מדובר בצ'מברלין שמכר אותנו לחמאס. בקיצור, כבוד לקפלניסטים שנלחמים בעזה ובאיראן, כבוד לאנשי המוסד השירות ואגף המודיעין, כבוד למילואימניקיות והמילואימניקים, אבל גם בוז גדול. בוז לאולפנים המגוייסים. בוז למשתמטים. בוז לגנבים - לא ניתן להם להחריב את מדינת ישראל! אהה, ועוד משהו אחד, הפעם כאיש חינוך. הילדים שלכם רואים אתכם עם העיניים וגם עם הלב. חשוב מאוד לחבר אותם למציאות בצורה הכי אמיתית, לספר להם הכל כולל הכל, אבל במקביל חייבים לעשות את זה בצורה הכי רגועה שיש. המילים שלכם הרבה פחות חשובות מדרך העברת המסרים, אז קחו אויר, להסביר הכל בשקט ובשלווה קיצונית. 9 דקות זה המון המון זמן. הכל בנחת. הכל עם חיוך. לצאת קצת מהבית, לשחק, לצחוק, חשוב לשמור על הבריאות הנפשית של הילדים שלנו. אנחנו ננצח, כמו שהקפלניסטים הגיעו לנתאז, כך גם הקפלניסטים ינצחו בבחירות. בנחישות, עם חיוך, ובלי פחד! עמי דרור

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

45,158 views • 1 year ago

האלוף יאיר גולן Yair Golan - יאיר גולן - מנהיג אמיתי וראוי. יו״ר מפלגת הדמוקרטים, ובעיני מנהיג האופוזיציה. בע״ה בהמשך גם מנהיג הקואליציה. אחראי, ערכי, נוקב, ישר וישיר. לא חושש להציף את הסכנה הקיומית שמהווה נתניהו, שכבר מזמן איבד כל מנדט ציבורי ומוסרי ללפות את הגה השלטון. הצהרתו של יאיר גולן, יו״ר מפלגת הדמוקרטים, היום בישיבת הסיעה בכנסת. דברים חריפים וחשובים - אל תפספסו: ״היום ברור יותר מתמיד - לנתניהו אין לגיטימציה, אין מנדט, אין רוב. נגד נתניהו הוגשו כתבי אישום חמורים בשוחד, מרמה והפרת אמונים אבל זה לא מסתיים שם, אתמול קיבל נתניהו כתב אישום נוסף. הפעם מפי ראש השב"כ בעצמו, האיש שאמון על אחת ממערכות הביטחון החשובות ביותר התריע מפני קונספירציות מסוכנות וניסיונות מכוונים להחליש את הארגון. אני חוזר ואומר - נתניהו מסוכן לביטחון ישראל. לכתב האישום הזה מצטרפים עוד ועוד קולות מאשימים מהצמרת הביטחונית - הרמטכ"ל, ראש המוסד, שר הביטחון לשעבר גלנט, האלוף ניצן אלון וכולם מאוחדים בקריאה אחת ברורה ומצמררת: ראש ממשלת ישראל פוגע בביטחון המדינה, מסכן את חייליה ואזרחיה והכל הכל למען הישרדותו האישית. אבל זה לא מסתיים כאן, כתבי האישום נערמים. כתב האישום של משפחות החטופים על הפקרה פושעת של יקיריהן על שקרים ומניפולציות. כתב אישום של התקשורת על השתקה, ניסיונות השתלטות ופגיעה אנושה בעיתונות החופשית. כתב אישום של פעילי המחאה על פגיעה בזכות לביטוי חופשי, על מכונת רעל של הסתה, רדיפה, אלימות ומעצרי שווא. כתב האישום החמור והמשמעותי ביותר הוא כתב האישום של רוב אזרחי ישראל, רוב העם מאשים את הממשלה ואת העומד בראשה באוקטובר השחור. רוב העם מאשים את נתניהו במאות אזרחים טבוחים, במאות חיילים הרוגים והפקרה חוזרת ונשנית של 101 חטופות וחטופים שעדיין בשבי החמאס. רוב העם מאשים את הממשלה הזאת בהפקרה, בשקרים, בהסתה, בפילוג, בחורבן הדמוקרטיה ובחורבן הכלכלה ובחורבן המדינה. זאת ממשלה בלי רוב, אין סקר רציני אחד שבו היא זוכה לתמיכת רוב הציבור, אין לה לגיטימציה ולכן הם מנסים בפחדנות להחזיק בכוח בשלטון. הם מפחדים מבחירות, הם מפחדים לפגוש אותנו בקלפי כי הם יודעים שאנחנו הרוב ושהם יפסידו. נתניהו מפחד לעמוד בבית המשפט כי הוא יודע לאן יוביל אותו המסלול הזה - הישר לכלא. הוא מפחד לעמוד מול העם כי הוא יודע שהוא יסולק מכסאו בבושת פנים. אבל אנחנו, אנחנו נלחם, נלחם על המדינה הזאת, נלחם על ביטחון אמיתי ועל עתיד טוב יותר לילדנו. נלחם למען החטופים, למען החיילים, למען האזרחים שזקוקים לנו היום יותר מתמיד. אנחנו הרוב ואנחנו ננצח.״ 🇮🇱 הדמוקרטים

האלוף יאיר גולן Yair Golan - יאיר גולן - מנהיג אמיתי וראוי. יו״ר מפלגת הדמוקרטים, ובעיני מנהיג האופוזיציה. בע״ה בהמשך גם מנהיג הקואליציה. אחראי, ערכי, נוקב, ישר וישיר. לא חושש להציף את הסכנה הקיומית שמהווה נתניהו, שכבר מזמן איבד כל מנדט ציבורי ומוסרי ללפות את הגה השלטון. הצהרתו של יאיר גולן, יו״ר מפלגת הדמוקרטים, היום בישיבת הסיעה בכנסת. דברים חריפים וחשובים - אל תפספסו: ״היום ברור יותר מתמיד - לנתניהו אין לגיטימציה, אין מנדט, אין רוב. נגד נתניהו הוגשו כתבי אישום חמורים בשוחד, מרמה והפרת אמונים אבל זה לא מסתיים שם, אתמול קיבל נתניהו כתב אישום נוסף. הפעם מפי ראש השב"כ בעצמו, האיש שאמון על אחת ממערכות הביטחון החשובות ביותר התריע מפני קונספירציות מסוכנות וניסיונות מכוונים להחליש את הארגון. אני חוזר ואומר - נתניהו מסוכן לביטחון ישראל. לכתב האישום הזה מצטרפים עוד ועוד קולות מאשימים מהצמרת הביטחונית - הרמטכ"ל, ראש המוסד, שר הביטחון לשעבר גלנט, האלוף ניצן אלון וכולם מאוחדים בקריאה אחת ברורה ומצמררת: ראש ממשלת ישראל פוגע בביטחון המדינה, מסכן את חייליה ואזרחיה והכל הכל למען הישרדותו האישית. אבל זה לא מסתיים כאן, כתבי האישום נערמים. כתב האישום של משפחות החטופים על הפקרה פושעת של יקיריהן על שקרים ומניפולציות. כתב אישום של התקשורת על השתקה, ניסיונות השתלטות ופגיעה אנושה בעיתונות החופשית. כתב אישום של פעילי המחאה על פגיעה בזכות לביטוי חופשי, על מכונת רעל של הסתה, רדיפה, אלימות ומעצרי שווא. כתב האישום החמור והמשמעותי ביותר הוא כתב האישום של רוב אזרחי ישראל, רוב העם מאשים את הממשלה ואת העומד בראשה באוקטובר השחור. רוב העם מאשים את נתניהו במאות אזרחים טבוחים, במאות חיילים הרוגים והפקרה חוזרת ונשנית של 101 חטופות וחטופים שעדיין בשבי החמאס. רוב העם מאשים את הממשלה הזאת בהפקרה, בשקרים, בהסתה, בפילוג, בחורבן הדמוקרטיה ובחורבן הכלכלה ובחורבן המדינה. זאת ממשלה בלי רוב, אין סקר רציני אחד שבו היא זוכה לתמיכת רוב הציבור, אין לה לגיטימציה ולכן הם מנסים בפחדנות להחזיק בכוח בשלטון. הם מפחדים מבחירות, הם מפחדים לפגוש אותנו בקלפי כי הם יודעים שאנחנו הרוב ושהם יפסידו. נתניהו מפחד לעמוד בבית המשפט כי הוא יודע לאן יוביל אותו המסלול הזה - הישר לכלא. הוא מפחד לעמוד מול העם כי הוא יודע שהוא יסולק מכסאו בבושת פנים. אבל אנחנו, אנחנו נלחם, נלחם על המדינה הזאת, נלחם על ביטחון אמיתי ועל עתיד טוב יותר לילדנו. נלחם למען החטופים, למען החיילים, למען האזרחים שזקוקים לנו היום יותר מתמיד. אנחנו הרוב ואנחנו ננצח.״ 🇮🇱 הדמוקרטים

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

16,020 views • 1 year ago

יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, בעצרת באו"ם: "אנו מצהירים על נכונותנו לעבוד עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עם סעודיה, צרפת, האו"ם וכל השותפים, כדי ליישם את תוכנית השלום, שאושרה בוועידה זו בפרק זמן מוגדר, עם פיקוח וערבויות בינלאומיות, כדי לסלול את הדרך לשלום צודק ושיתוף פעולה אזורי מקיף" ב-22 בספטמבר 2025, נשא מחמוד עבאס (אבו מאזן), יו"ר הרשות הפלסטינית, נשיא מדינת פלסטין, מנהיג אש"ף ותנועת פתח, נאום באמצעות וידאו בפני העצרת הכללית של האו"ם. להלן תוכן נאומו כפי שפורסם על ידי "וופא", סוכנות הידיעות הרשמית של הרשות הפלסטינית: בשם אללה הרחמן והרחום, כבוד הנשיא עמנואל מקרון, הוד מעלתו הנסיך מוחמד בן סלמאן אל סעוד, הוד מעלתו הנסיך פייסל בן פרחאן, שר החוץ של ממלכת ערב הסעודית, כבוד מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, מנהיגים וראשי משלחות מכובדים, השלום עליכם ורחמי אללה ברכותיו, בשם מדינת פלסטין, אני מביע את הערכתנו העמוקה לנשיאות המשותפת, לאומות המאוחדות ולכל המדינות המשתתפות, על הצהרת ניו יורק ההיסטורית שהעצרת הכללית קיבלה ברוב מוחץ בחודש יולי. הצהרה זו מסמנת את תחילתם של צעדים בלתי הפיכים לסיום האסון ההומניטרי והכיבוש, בהתאם ללגיטימיות הבינלאומית ויוזמת השלום הערבית, ולהקמת מדינת פלסטין העצמאית שבירתה אל-קודס [ירושלים] המזרחית, לצד מדינת ישראל, בביטחון, שלום ושכנות טובה. ההצהרה הדגישה כי המלחמה נגד עמנו חייבת להיפסק באופן מיידי ומתמשך, וכי פשעי המצור, ההרעבה וההרס אינם יכולים לשמש אמצעי להשגת ביטחון. לפיכך, אנו דורשים הפסקת אש קבועה, הבטחת כניסת סיוע הומניטרי באמצעות האו"ם ואונר"א, שחרור כל בני הערובה [הישראלים] והאסירים [הפלסטינים], נסיגת כוחות הכיבוש מעזה והתחלת שיקום ללא דיחוי של עזה והגדה המערבית באמצעות הועידה הבינלאומית בקהיר. אנו משבחים את תפקיד התיווך של מצרים, קטאר וארצות הברית במאמציהן להפסיק את המלחמה, ומעריכים את עמדותיהן של מצרים וירדן בדחיית הניסיונות לעקירה [של תושבים ממקומות מגוריהם], עמדה שגם הקהילה הבינלאומית תומכת בה לצדנו. מדינת פלסטין היא הגורם היחיד המוסמך לקחת אחריות מלאה על השלטון והביטחון בעזה, באמצעות ועדה מנהלית זמנית הקשורה לממשלה הפלסטינית בגדה המערבית, בתמיכה ובשיתוף פעולה ערבי ובינלאומי. לחמאס לא יהיה תפקיד בשלטון, ועליו ועל הארגונים האחרים למסור את הנשק לרשות הפלסטינית, שכן אנו שואפים למדינה אחת לא חמושה, לחוק אחד ולכוח ביטחון חוקי אחד. אנו מגנים את פשעי הכיבוש, וכן את הרג וחטיפת אזרחים, כולל המעשים שביצע חמאס ב-7 באוקטובר 2023. במקביל, אנו דורשים להפסיק את ההתנחלות, הסיפוח, הטרור של המתנחלים וההתקפות על אתרים קדושים לאיסלאם ולנצרות. אנו מגנים את מדיניות הכיבוש המבודדת את אל-קודס [ירושלים], מרחיבה את הבנייה באזור (E1) והאת צהרות על "ישראל הגדולה", המהוות זלזול בחוק הבינלאומי ואיום ישיר על הביטחון הלאומי הערבי והשלום הבינלאומי, וכן את התוקפנות האכזרית נגד ריבונותה של קטאר האחות ומדינות ערביות אחרות, דבר המחייב עמדה בינלאומית מרתיעה [כלפי ישראל]. מדינת פלסטין ממשיכה ביישום אג'נדה של רפורמות מקיפות לחיזוק הממשל, השקיפות ושלטון החוק, כולל רפורמה במערכת הפיננסית ובתוכניות הלימוד בהתאם לסטנדרטים של אונסק"ו תוך שנתיים, הקמת מערכת רווחה חברתית מאוחדת לאחר ביטול כל התשלומים הקודמים למשפחות אסירים והשהידים, תחת ביקורת בינלאומית של חברה בינלאומית שלה מומחיות בנושא זה. אנו מדגישים את מחויבותנו לערוך בחירות לנשיאות ולפרלמנט תוך שנה לאחר סיום המלחמה, ולגבש חוקה זמנית תוך שלושה חודשים להבטחת המעבר מהרשות למדינה, תוך מניעת השתתפות של מפלגות או יחידים שאינם מחויבים למצע המדיני של אש"ף, להתחייבויותיו הבינלאומיות וללגיטימיות הבינלאומית, וזאת תחת פיקוח בינלאומי. אנו שואפים למדינה דמוקרטית מודרנית המבוססת על שלטון החוק, פלורליזם, חילופי שלטון, שוויון, צדק והעצמת נשים וצעירים. אנו מלאי הערכה למדינות שהכירו במדינת פלסטין וקוראים לאלו שעדיין לא עשו זאת לעשות כן, ודורשים תמיכה בהשגת חברות מלאה של פלסטין באו"ם. אנו מזכירים כי הכרנו בזכות קיומה של ישראל ב-1988 וב-1993, ואנו ממשיכים להכיר בכך. בהקשר זה, אנו מודים לצרפת, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, בלגיה, פורטוגל, לוקסמבורג, מלטה, סן מרינו ואנדורה [על ההכרה במדינת פלסטין], ומזכירים בכבוד ובהוקרה את 149 המדינות שהכירו בפלסטין קודם לכן, ותמכו במאבקנו הארוך, כולל ספרד, אירלנד, נורווגיה, סלובניה וארמניה, וכל המדינות שציין כבוד הנשיא מקרון. אנו משבחים את התפקיד הגדול של נשיאות הוועידה, ערב הסעודית וצרפת, וכן את בריטניה, בגיוס [הצהרות] על הכרת בינלאומית נוספת [במדינת פלסטין], ומודים לכל המדינות המשתתפות בוועידה על תפקידן החשוב בפרסום הצהרת ניו יורק ובקידום צעדים בלתי הפיכים לשלום המבוסס על פתרון שתי המדינות בהתאם ללגיטימיות הבינלאומית. אנו משבחים את תפקיד המדינות האחיות והידידות התומכות בענייננו בפורומים בינלאומיים, ובמיוחד את תפקידה של אלג'יריה המאיישת את במושב הערבי במועצת הביטחון של האו"ם. אנו מעריכים את עמדות העמים והארגונים התומכים בזכויותיו הלגיטימיות של העם הפלסטיני לחירות, עצמאות ומדינה, ודוחים את הערבוב בין סולידריות עם הסוגיה הפלסטינית לבין שאלת האנטישמיות, אותה אנו דוחים על בסיס ערכינו ועקרונותינו. אנו מצהירים על נכונותנו לעבוד עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עם ערב הסעודית, צרפת, האו"ם וכל השותפים, כדי ליישם את תוכנית השלום שאושרה בוועידה זו בפרק זמן מוגדר, עם פיקוח וערבויות בינלאומיות, כדי לסלול את הדרך לשלום צודק ולשיתוף פעולה אזורי מקיף. בהקשר לכך, אנו קוראים לישראל לשבת מיד לשולחן המו"מ כדי לעצור את שפיכת הדמים ולהשיג שלום צודק ומקיף באזור. ואני אומר לעם הישראלי: העתיד שלנו ושלכם טמון בשלום. [הלוואי] שייפסקו האלימות והמלחמה. לבני עמינו לדורותיהם מגיע לחיות בביטחון וחירות, כדי שעמי האזור יחיו בשלום קבוע ובשכנות טובה. אני מנצל הזדמנות זו כדי לאחל לכל יהודי העולם שנה טובה לרגל ראש השנה העברי. ולעמנו הפלסטיני הסבלני והעומד איתן במולדתו ובכל מקום, אני אומר כי שחר החירות והעצמאות מגיע ללא ספק. יום זה הוא יום מדינת פלסטין ותחילת תהליך השלום במזרח התיכון, ואנו נקרא בקרוב לכינוס ועידה בינלאומית להשגת מטרה זו. השלום עליכם. סימוכין:

יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, בעצרת באו"ם: "אנו מצהירים על נכונותנו לעבוד עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עם סעודיה, צרפת, האו"ם וכל השותפים, כדי ליישם את תוכנית השלום, שאושרה בוועידה זו בפרק זמן מוגדר, עם פיקוח וערבויות בינלאומיות, כדי לסלול את הדרך לשלום צודק ושיתוף פעולה אזורי מקיף" ב-22 בספטמבר 2025, נשא מחמוד עבאס (אבו מאזן), יו"ר הרשות הפלסטינית, נשיא מדינת פלסטין, מנהיג אש"ף ותנועת פתח, נאום באמצעות וידאו בפני העצרת הכללית של האו"ם. להלן תוכן נאומו כפי שפורסם על ידי "וופא", סוכנות הידיעות הרשמית של הרשות הפלסטינית: בשם אללה הרחמן והרחום, כבוד הנשיא עמנואל מקרון, הוד מעלתו הנסיך מוחמד בן סלמאן אל סעוד, הוד מעלתו הנסיך פייסל בן פרחאן, שר החוץ של ממלכת ערב הסעודית, כבוד מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, מנהיגים וראשי משלחות מכובדים, השלום עליכם ורחמי אללה ברכותיו, בשם מדינת פלסטין, אני מביע את הערכתנו העמוקה לנשיאות המשותפת, לאומות המאוחדות ולכל המדינות המשתתפות, על הצהרת ניו יורק ההיסטורית שהעצרת הכללית קיבלה ברוב מוחץ בחודש יולי. הצהרה זו מסמנת את תחילתם של צעדים בלתי הפיכים לסיום האסון ההומניטרי והכיבוש, בהתאם ללגיטימיות הבינלאומית ויוזמת השלום הערבית, ולהקמת מדינת פלסטין העצמאית שבירתה אל-קודס [ירושלים] המזרחית, לצד מדינת ישראל, בביטחון, שלום ושכנות טובה. ההצהרה הדגישה כי המלחמה נגד עמנו חייבת להיפסק באופן מיידי ומתמשך, וכי פשעי המצור, ההרעבה וההרס אינם יכולים לשמש אמצעי להשגת ביטחון. לפיכך, אנו דורשים הפסקת אש קבועה, הבטחת כניסת סיוע הומניטרי באמצעות האו"ם ואונר"א, שחרור כל בני הערובה [הישראלים] והאסירים [הפלסטינים], נסיגת כוחות הכיבוש מעזה והתחלת שיקום ללא דיחוי של עזה והגדה המערבית באמצעות הועידה הבינלאומית בקהיר. אנו משבחים את תפקיד התיווך של מצרים, קטאר וארצות הברית במאמציהן להפסיק את המלחמה, ומעריכים את עמדותיהן של מצרים וירדן בדחיית הניסיונות לעקירה [של תושבים ממקומות מגוריהם], עמדה שגם הקהילה הבינלאומית תומכת בה לצדנו. מדינת פלסטין היא הגורם היחיד המוסמך לקחת אחריות מלאה על השלטון והביטחון בעזה, באמצעות ועדה מנהלית זמנית הקשורה לממשלה הפלסטינית בגדה המערבית, בתמיכה ובשיתוף פעולה ערבי ובינלאומי. לחמאס לא יהיה תפקיד בשלטון, ועליו ועל הארגונים האחרים למסור את הנשק לרשות הפלסטינית, שכן אנו שואפים למדינה אחת לא חמושה, לחוק אחד ולכוח ביטחון חוקי אחד. אנו מגנים את פשעי הכיבוש, וכן את הרג וחטיפת אזרחים, כולל המעשים שביצע חמאס ב-7 באוקטובר 2023. במקביל, אנו דורשים להפסיק את ההתנחלות, הסיפוח, הטרור של המתנחלים וההתקפות על אתרים קדושים לאיסלאם ולנצרות. אנו מגנים את מדיניות הכיבוש המבודדת את אל-קודס [ירושלים], מרחיבה את הבנייה באזור (E1) והאת צהרות על "ישראל הגדולה", המהוות זלזול בחוק הבינלאומי ואיום ישיר על הביטחון הלאומי הערבי והשלום הבינלאומי, וכן את התוקפנות האכזרית נגד ריבונותה של קטאר האחות ומדינות ערביות אחרות, דבר המחייב עמדה בינלאומית מרתיעה [כלפי ישראל]. מדינת פלסטין ממשיכה ביישום אג'נדה של רפורמות מקיפות לחיזוק הממשל, השקיפות ושלטון החוק, כולל רפורמה במערכת הפיננסית ובתוכניות הלימוד בהתאם לסטנדרטים של אונסק"ו תוך שנתיים, הקמת מערכת רווחה חברתית מאוחדת לאחר ביטול כל התשלומים הקודמים למשפחות אסירים והשהידים, תחת ביקורת בינלאומית של חברה בינלאומית שלה מומחיות בנושא זה. אנו מדגישים את מחויבותנו לערוך בחירות לנשיאות ולפרלמנט תוך שנה לאחר סיום המלחמה, ולגבש חוקה זמנית תוך שלושה חודשים להבטחת המעבר מהרשות למדינה, תוך מניעת השתתפות של מפלגות או יחידים שאינם מחויבים למצע המדיני של אש"ף, להתחייבויותיו הבינלאומיות וללגיטימיות הבינלאומית, וזאת תחת פיקוח בינלאומי. אנו שואפים למדינה דמוקרטית מודרנית המבוססת על שלטון החוק, פלורליזם, חילופי שלטון, שוויון, צדק והעצמת נשים וצעירים. אנו מלאי הערכה למדינות שהכירו במדינת פלסטין וקוראים לאלו שעדיין לא עשו זאת לעשות כן, ודורשים תמיכה בהשגת חברות מלאה של פלסטין באו"ם. אנו מזכירים כי הכרנו בזכות קיומה של ישראל ב-1988 וב-1993, ואנו ממשיכים להכיר בכך. בהקשר זה, אנו מודים לצרפת, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, בלגיה, פורטוגל, לוקסמבורג, מלטה, סן מרינו ואנדורה [על ההכרה במדינת פלסטין], ומזכירים בכבוד ובהוקרה את 149 המדינות שהכירו בפלסטין קודם לכן, ותמכו במאבקנו הארוך, כולל ספרד, אירלנד, נורווגיה, סלובניה וארמניה, וכל המדינות שציין כבוד הנשיא מקרון. אנו משבחים את התפקיד הגדול של נשיאות הוועידה, ערב הסעודית וצרפת, וכן את בריטניה, בגיוס [הצהרות] על הכרת בינלאומית נוספת [במדינת פלסטין], ומודים לכל המדינות המשתתפות בוועידה על תפקידן החשוב בפרסום הצהרת ניו יורק ובקידום צעדים בלתי הפיכים לשלום המבוסס על פתרון שתי המדינות בהתאם ללגיטימיות הבינלאומית. אנו משבחים את תפקיד המדינות האחיות והידידות התומכות בענייננו בפורומים בינלאומיים, ובמיוחד את תפקידה של אלג'יריה המאיישת את במושב הערבי במועצת הביטחון של האו"ם. אנו מעריכים את עמדות העמים והארגונים התומכים בזכויותיו הלגיטימיות של העם הפלסטיני לחירות, עצמאות ומדינה, ודוחים את הערבוב בין סולידריות עם הסוגיה הפלסטינית לבין שאלת האנטישמיות, אותה אנו דוחים על בסיס ערכינו ועקרונותינו. אנו מצהירים על נכונותנו לעבוד עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עם ערב הסעודית, צרפת, האו"ם וכל השותפים, כדי ליישם את תוכנית השלום שאושרה בוועידה זו בפרק זמן מוגדר, עם פיקוח וערבויות בינלאומיות, כדי לסלול את הדרך לשלום צודק ולשיתוף פעולה אזורי מקיף. בהקשר לכך, אנו קוראים לישראל לשבת מיד לשולחן המו"מ כדי לעצור את שפיכת הדמים ולהשיג שלום צודק ומקיף באזור. ואני אומר לעם הישראלי: העתיד שלנו ושלכם טמון בשלום. [הלוואי] שייפסקו האלימות והמלחמה. לבני עמינו לדורותיהם מגיע לחיות בביטחון וחירות, כדי שעמי האזור יחיו בשלום קבוע ובשכנות טובה. אני מנצל הזדמנות זו כדי לאחל לכל יהודי העולם שנה טובה לרגל ראש השנה העברי. ולעמנו הפלסטיני הסבלני והעומד איתן במולדתו ובכל מקום, אני אומר כי שחר החירות והעצמאות מגיע ללא ספק. יום זה הוא יום מדינת פלסטין ותחילת תהליך השלום במזרח התיכון, ואנו נקרא בקרוב לכינוס ועידה בינלאומית להשגת מטרה זו. השלום עליכם. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

43,581 views • 11 months ago

לפני שנתיים הזדמנתי לשבת של משפחות שכולות בתל-אביב. בדרך כלל, בבית כנסת מלא יש משהו כמו חמישה לויים, יולדת אחת, אולי בר מצווה, וארבעה אומרי קדיש. אבל כשהגיעו שם לקדיש, כל בית הכנסת, מאות מתפללים, נעמד ואמר ״יתגדל ויתקדש שמיה רבה״. כי יקיריהם, יקיריכם, יקירינו, נפלו בשמחת תורה של אותה שנה או בחודשים שאחריו. וקול הקדיש הולך וחזק מאוד. ונזכרתי בפעם נוספת שקרה לי דבר כזה, בבית הכנסת בבית החולים הדסה עין כרם, שנה קודם לכן. כשפתאום הצטבר תור של חמישה שישה אבות שבאו לקרוא שם לבנות, ועוד שלוש בריתות לבנים. וחשבתי על המקומות האלה, שכאילו הפוכים זה מזה. ועל המרחק הקצר עד להכאיב שבין קריאת שם וקריאת קדיש. כי הנופלים נותרים בני עשרה, או בני עשרים, אבל בעינינו, שמתבגרים, הם נראים כל פעם צעירים יותר ויותר. וחשבתי על כך שאת כל אחד ואחד מהנופלים האלה בירכו בברית ״קיים את הילד הזה לאביו ולאימו״. והילד התקיים, עד שהחליט מיוזמתו המוחלטת לקפוץ אל האש, במדינה שבה אנשים רצים אל תופת כמו אל ים. ואחר-כך, באולם שליד בית הכנסת עברתי וקלטתי שיחה שלא האמנתי שיכולה להתקיים. הורים שכולים דנו שם בשאלה מתי זה קשה יותר: כשהבן שנפל השאיר אחריו ילדים קטנים יתומים, או כשלא זכה. וחשבתי, שאולי צריך להגיד גם פה: ״אנו מתירים להתפלל עם העבריינים״. כי כולנו העבריינים שממשיכים בחייהם, במריבותיהם. עוברים כל יום על מצוות ״לא תשכח״ ועל הנדר ״להיות ראויים״. ואולי גם כאן במדינה שלנו הגיע הזמן, מיום הזיכרון שעבר, ועד יום הזיכרון הזה, להסיר את כל החרמות וכל הנידויים שבשלהם, גם בשלהם, הגיעו אלינו הרעה הזאת והסתר הפנים הזה. נופלי המערכה הזו, שעדיין אין לה שם מוסכם ולא תאריך סיום, שונים בכל זאת מקודמיהם, כי לא שיערנו שבדור שלנו, ילדים כמו מתן אברג׳יל ויוחאי דוכן עדיין קופצים על רימונים. או שגם בתזכורת באייפון, לא רק בעט נובע, אפשר לכתוב מילים כמו של בן זוסמן: ״אני מלא גאווה ותחושת שליחות ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות, הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם״. ובעיקר כי הם יצאו אל הקרב ועשו זאת בדעה צלולה. למרות שנים ארוכות של פילוג ומאבקים פנימיים, שאמורות היו, לכאורה, להעלים כל סימן של נכונות למות למען אנשים שחושבים אחרת. על מלחמת העולם הראשונה כתב סופר אמריקני ״מאה שנה של אהבה של מעמד הביניים בוזבזה שם בשוחות״. אצלנו, היא חלילה לא בוזבזה. והיא לא בת מאה. היא אהבה של שלושת אלפים שנה לעם הזה ולמקום הזה, חזקה יותר מכל מאבק רגעי, עוברת מדור לדור, בגיל מוקדם להדהים. וכמו שכתב יהודה עמיחי, ״אדם יוצא מבית, והבית אינו יוצא מן האדם״. ההיסטוריה תשכח את המאבקים הפוליטיים ואת האינטרסים הרגעיים, אבל היא תזכור היטב איך התהפכה הקערה בין שמחת תורה תשפ״ד בבארי ובין פסח תשפ״ו בטהרן. היא תבחין בין עיקר ובין טפל, תראה אור בחשיכת ההודעות ״דובר צה״ל התיר לפרסום״. לא המצאנו את הערבוב הזה בין יום הזיכרון לבין יום העצמאות, שנושקים זה לזה ואין מלכות נוגעת בחברתה. לפני 2,400 שנה עמדו על הר בירושלים ישראלים רבים, בחנוכת בית המקדש השני. הצעירים שמחו על המקדש, הזקנים בכו בי ראו כמה עלוב הוא לעומת הבית הראשון שזכרו. נעמי שמר תיארה זאת במילים: ״שירי קינה, שירי הלל, זה מתערבב, זה מתערבל״. וכך תיאר זאת עזרא: וְאֵין הָעָם, מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה, לְקוֹל בְּכִי הָעָם: כִּי הָעָם, מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וְהַקּוֹל נִשְׁמַע, עַד-לְמֵרָחוֹק. בזמן הכרזת העצמאות, ממש מחר לפני 78 שנה, נפל גוש עציון ומגיניו נטבחו ונחטפו. מניין הנופלים חצה אז את האלפיים בדיוק כשהתגשמה התקווה בת שנות אלפיים. לא היה בית שאין בו מספד ולא היה רחוב שלא התמלא בשמחה. אלתרמן כבר כתב על השעה ההיא מילים נצחיות: ״ופני שמחתה עזות וחזקים לעומתן פני תוגתה ולעת חג או מספד הן רובצות אישה לפתח רעותה והעת כמו ניר שבו חרשו אהבה ושנאה וקרב ויבער העפר עד בוא יבוא נושא אלומותיו״ אלתרמן רמז לפסוק ״הזורעים בדמעה ברינה יקצורו, הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע, בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו״. כי בניגוד לבית השני, כשהוקם הבית השלישי לא חצי בכו וחצי שמחו, אלא כולם בכו ושמחו ביחד. רובנו בארץ מכירים בנס של הקמת מדינת ישראל, אך לשמחתנו לא חווינו את הכאב הנורא על בשרנו. יש מנגד את מי ששקועים באבל הכבד ואינם מצליחים לראות את המטרה שלשמה נדרש, ואין לנו הזכות לשפוט אותם. אבל אתם היושבים פה חשים היטב גם את הצער הנורא, וגם את רוח ההיסטוריה. הלוחות הטקטוניים האלה של תוגה ושמחה, זיכרון ועצמאות, הלוחות הטקטוניים האלה שעליהם יושבת מדינת ישראל מתנגשים על לוח ליבכם יום יום ושעה שעה. ואתם קו השבר. ובתוככם גם סוד החיבור. ואני אינני מקנא בכם, אבל אני מתקנא ברוח שלכם. וכמו כולם אני מודה לכם מעומקי ליבי ונפשי, ומבקש את סליחתכם. שבוע אחרי הטבח, לפני גשם ראשון, בקיבוץ בארי זרעו את השדות שדרכם דהר המוות אל הבתים. התקיים בנו כפשוטו הביטוי התנ״כי ״הזורעים בדמעה״. ואם התקיים החלק הזה, מובטח שיתקיים בנו גם החלק השני ״ברינה יקצורו״. (דברים שאמרתי הערב בטקס הזיכרון במאהל הגבורה בירושלים)

לפני שנתיים הזדמנתי לשבת של משפחות שכולות בתל-אביב. בדרך כלל, בבית כנסת מלא יש משהו כמו חמישה לויים, יולדת אחת, אולי בר מצווה, וארבעה אומרי קדיש. אבל כשהגיעו שם לקדיש, כל בית הכנסת, מאות מתפללים, נעמד ואמר ״יתגדל ויתקדש שמיה רבה״. כי יקיריהם, יקיריכם, יקירינו, נפלו בשמחת תורה של אותה שנה או בחודשים שאחריו. וקול הקדיש הולך וחזק מאוד. ונזכרתי בפעם נוספת שקרה לי דבר כזה, בבית הכנסת בבית החולים הדסה עין כרם, שנה קודם לכן. כשפתאום הצטבר תור של חמישה שישה אבות שבאו לקרוא שם לבנות, ועוד שלוש בריתות לבנים. וחשבתי על המקומות האלה, שכאילו הפוכים זה מזה. ועל המרחק הקצר עד להכאיב שבין קריאת שם וקריאת קדיש. כי הנופלים נותרים בני עשרה, או בני עשרים, אבל בעינינו, שמתבגרים, הם נראים כל פעם צעירים יותר ויותר. וחשבתי על כך שאת כל אחד ואחד מהנופלים האלה בירכו בברית ״קיים את הילד הזה לאביו ולאימו״. והילד התקיים, עד שהחליט מיוזמתו המוחלטת לקפוץ אל האש, במדינה שבה אנשים רצים אל תופת כמו אל ים. ואחר-כך, באולם שליד בית הכנסת עברתי וקלטתי שיחה שלא האמנתי שיכולה להתקיים. הורים שכולים דנו שם בשאלה מתי זה קשה יותר: כשהבן שנפל השאיר אחריו ילדים קטנים יתומים, או כשלא זכה. וחשבתי, שאולי צריך להגיד גם פה: ״אנו מתירים להתפלל עם העבריינים״. כי כולנו העבריינים שממשיכים בחייהם, במריבותיהם. עוברים כל יום על מצוות ״לא תשכח״ ועל הנדר ״להיות ראויים״. ואולי גם כאן במדינה שלנו הגיע הזמן, מיום הזיכרון שעבר, ועד יום הזיכרון הזה, להסיר את כל החרמות וכל הנידויים שבשלהם, גם בשלהם, הגיעו אלינו הרעה הזאת והסתר הפנים הזה. נופלי המערכה הזו, שעדיין אין לה שם מוסכם ולא תאריך סיום, שונים בכל זאת מקודמיהם, כי לא שיערנו שבדור שלנו, ילדים כמו מתן אברג׳יל ויוחאי דוכן עדיין קופצים על רימונים. או שגם בתזכורת באייפון, לא רק בעט נובע, אפשר לכתוב מילים כמו של בן זוסמן: ״אני מלא גאווה ותחושת שליחות ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות, הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם״. ובעיקר כי הם יצאו אל הקרב ועשו זאת בדעה צלולה. למרות שנים ארוכות של פילוג ומאבקים פנימיים, שאמורות היו, לכאורה, להעלים כל סימן של נכונות למות למען אנשים שחושבים אחרת. על מלחמת העולם הראשונה כתב סופר אמריקני ״מאה שנה של אהבה של מעמד הביניים בוזבזה שם בשוחות״. אצלנו, היא חלילה לא בוזבזה. והיא לא בת מאה. היא אהבה של שלושת אלפים שנה לעם הזה ולמקום הזה, חזקה יותר מכל מאבק רגעי, עוברת מדור לדור, בגיל מוקדם להדהים. וכמו שכתב יהודה עמיחי, ״אדם יוצא מבית, והבית אינו יוצא מן האדם״. ההיסטוריה תשכח את המאבקים הפוליטיים ואת האינטרסים הרגעיים, אבל היא תזכור היטב איך התהפכה הקערה בין שמחת תורה תשפ״ד בבארי ובין פסח תשפ״ו בטהרן. היא תבחין בין עיקר ובין טפל, תראה אור בחשיכת ההודעות ״דובר צה״ל התיר לפרסום״. לא המצאנו את הערבוב הזה בין יום הזיכרון לבין יום העצמאות, שנושקים זה לזה ואין מלכות נוגעת בחברתה. לפני 2,400 שנה עמדו על הר בירושלים ישראלים רבים, בחנוכת בית המקדש השני. הצעירים שמחו על המקדש, הזקנים בכו בי ראו כמה עלוב הוא לעומת הבית הראשון שזכרו. נעמי שמר תיארה זאת במילים: ״שירי קינה, שירי הלל, זה מתערבב, זה מתערבל״. וכך תיאר זאת עזרא: וְאֵין הָעָם, מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה, לְקוֹל בְּכִי הָעָם: כִּי הָעָם, מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וְהַקּוֹל נִשְׁמַע, עַד-לְמֵרָחוֹק. בזמן הכרזת העצמאות, ממש מחר לפני 78 שנה, נפל גוש עציון ומגיניו נטבחו ונחטפו. מניין הנופלים חצה אז את האלפיים בדיוק כשהתגשמה התקווה בת שנות אלפיים. לא היה בית שאין בו מספד ולא היה רחוב שלא התמלא בשמחה. אלתרמן כבר כתב על השעה ההיא מילים נצחיות: ״ופני שמחתה עזות וחזקים לעומתן פני תוגתה ולעת חג או מספד הן רובצות אישה לפתח רעותה והעת כמו ניר שבו חרשו אהבה ושנאה וקרב ויבער העפר עד בוא יבוא נושא אלומותיו״ אלתרמן רמז לפסוק ״הזורעים בדמעה ברינה יקצורו, הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע, בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו״. כי בניגוד לבית השני, כשהוקם הבית השלישי לא חצי בכו וחצי שמחו, אלא כולם בכו ושמחו ביחד. רובנו בארץ מכירים בנס של הקמת מדינת ישראל, אך לשמחתנו לא חווינו את הכאב הנורא על בשרנו. יש מנגד את מי ששקועים באבל הכבד ואינם מצליחים לראות את המטרה שלשמה נדרש, ואין לנו הזכות לשפוט אותם. אבל אתם היושבים פה חשים היטב גם את הצער הנורא, וגם את רוח ההיסטוריה. הלוחות הטקטוניים האלה של תוגה ושמחה, זיכרון ועצמאות, הלוחות הטקטוניים האלה שעליהם יושבת מדינת ישראל מתנגשים על לוח ליבכם יום יום ושעה שעה. ואתם קו השבר. ובתוככם גם סוד החיבור. ואני אינני מקנא בכם, אבל אני מתקנא ברוח שלכם. וכמו כולם אני מודה לכם מעומקי ליבי ונפשי, ומבקש את סליחתכם. שבוע אחרי הטבח, לפני גשם ראשון, בקיבוץ בארי זרעו את השדות שדרכם דהר המוות אל הבתים. התקיים בנו כפשוטו הביטוי התנ״כי ״הזורעים בדמעה״. ואם התקיים החלק הזה, מובטח שיתקיים בנו גם החלק השני ״ברינה יקצורו״. (דברים שאמרתי הערב בטקס הזיכרון במאהל הגבורה בירושלים)

עמית סגל

30,194 views • 4 months ago

הכישלון המחריד של פלישת חמאס לישראל באותו חג נורא, עצום כל כך, שהניסיונות של צה"ל לזרוק את האחריות על נתניהו, והניסיון של נתניהו להפנות את האצבע לצה"ל, פשוט מגוחכים. נתניהו שגה שגיאות ענק. הוא שגה כי במקום לומר מ-2009, "איראן, איראן, איראן", הוא צריך היה לומר, "איראן, חיזבאללה חמאס", ובהתאם לכך לנקוט צעדים. היה מי שאמר לו אגב. נתניהו שגה כי אפילו ב-2014 אחרי חטיפת שלושת הנערים, כשהייתה ממשלת אחדות עם לפיד ולבני, והיה קונצנזוס לאומי, הוא לא יצא באופן מידי ובכל הכוח להשמיד את חמאס, אלא ניהל (עם בני גנץ) את מבצע "צוק איתן" כ"ספירלה עולה", עד להשמדת רבי הקומות לקראת סוף המלחמה. כזכור, באותו מבצע, נתניהו (עם בוגי יעלון) רצה להכיל את המנהרות החודרות של חמאס לשטח ישראל (!!!). בנט הוא זה שכפה על השניים, לטפל בהן (רק לחשוב כיצד היה נראה 7 באוקטובר אלמלא עשה זאת). נתניהו טעה עוד באותה שנה, כי גם לפני "צוק איתן" צה"ל השמיע את הסיסמה האווילית, "חמאס מורתע ולא רוצה מלחמה" – שהתבררה כבר אז כתלושה מן המציאות. המינימום שהיה עליו לעשות לאחר מכן הוא לברר איפה, למה ומדוע כשל המודיעין, בראשות ראש אמ"ן דאז, אביב כוכבי. תחקיר כזה לא נעשה. נתניהו טען לניצחון. נתניהו טעה עוד, כי מאז "כיפת ברזל" הוא הרגיל את עצמו ואת כולנו שרקטות הן גשם, שאפשר לחיות אתו, ולא הפרת ריבונות חמורה שיש להוריד מיד מסדר היום. נתניהו טעה עוד כי ב-14 שנות שלטון (מ-2009 ועד 2023, למעט שנה אחת של בנט לפיד), הצבא נבנה בדמותו, בצלמו ועל אחריותו. אצלו הקטינו את הצבא למימדיו הנוכחיים, ואצלו קטנו מאגרי התחמושת עד כדי תלות קשה בארה"ב. הוא היה שם, בעמדה הכי חשובה בישראל, בתקופה הכי ארוכה שראש ממשלה ישראלי כיהן בה אי פעם, כי אנחנו בחרנו בו שישמור עלינו. ביביסיטר. ככה הוא הבטיח. והוא נכשל! בענק! במשימה הכי חשובה שהוטלה עליו, שהוא עצמו הגדיר אותה, "היכולת לזהות סכנה בזמן, ולהתארגן נגדה... זה לא יקרה תחת ההנהגה שלי". כל זה לא מפחית מיליגרם אחד מהאחריות הנוראה והמוחלטת, שרובצת על כל בכירי צה"ל, ושרי הביטחון שהביאו את הצבא למה שהיה בחורף 23. לגנץ, הלוי, כוכבי, אייזנקוט, חליווה, פינקלמן, טולדנו, אלוני, ועוד – הם והכפופים להם, אין אפילו קמצוץ לגיטימיות לבוא בטענות לאחרים. הקריסה הקטסטרופלית של המודיעין, קו ההגנה המנוקב בעוטף, קרב הבלימה שנוצח רק בזכות המוני גיבורים יחידים ולא בגלל אף אלוף או רב אלוף, אי העדכון של הדרג המדיני בלילה הקריטי, וגם הביצועים הלא מספקים של צה"ל מפרוץ המלחמה ועד היום – כל אלה רשומים על שמם. במקום להכות על החזה של אחרים, גם הם וגם נתניהו, מוטב שיפסיקו את זריקות הבוץ ויתרכזו שמה שעם ישראל מצפה מהם – נ י צ ח ו ן, ח ט ו פ י ם, ש י ק ו ם.

הכישלון המחריד של פלישת חמאס לישראל באותו חג נורא, עצום כל כך, שהניסיונות של צה"ל לזרוק את האחריות על נתניהו, והניסיון של נתניהו להפנות את האצבע לצה"ל, פשוט מגוחכים. נתניהו שגה שגיאות ענק. הוא שגה כי במקום לומר מ-2009, "איראן, איראן, איראן", הוא צריך היה לומר, "איראן, חיזבאללה חמאס", ובהתאם לכך לנקוט צעדים. היה מי שאמר לו אגב. נתניהו שגה כי אפילו ב-2014 אחרי חטיפת שלושת הנערים, כשהייתה ממשלת אחדות עם לפיד ולבני, והיה קונצנזוס לאומי, הוא לא יצא באופן מידי ובכל הכוח להשמיד את חמאס, אלא ניהל (עם בני גנץ) את מבצע "צוק איתן" כ"ספירלה עולה", עד להשמדת רבי הקומות לקראת סוף המלחמה. כזכור, באותו מבצע, נתניהו (עם בוגי יעלון) רצה להכיל את המנהרות החודרות של חמאס לשטח ישראל (!!!). בנט הוא זה שכפה על השניים, לטפל בהן (רק לחשוב כיצד היה נראה 7 באוקטובר אלמלא עשה זאת). נתניהו טעה עוד באותה שנה, כי גם לפני "צוק איתן" צה"ל השמיע את הסיסמה האווילית, "חמאס מורתע ולא רוצה מלחמה" – שהתבררה כבר אז כתלושה מן המציאות. המינימום שהיה עליו לעשות לאחר מכן הוא לברר איפה, למה ומדוע כשל המודיעין, בראשות ראש אמ"ן דאז, אביב כוכבי. תחקיר כזה לא נעשה. נתניהו טען לניצחון. נתניהו טעה עוד, כי מאז "כיפת ברזל" הוא הרגיל את עצמו ואת כולנו שרקטות הן גשם, שאפשר לחיות אתו, ולא הפרת ריבונות חמורה שיש להוריד מיד מסדר היום. נתניהו טעה עוד כי ב-14 שנות שלטון (מ-2009 ועד 2023, למעט שנה אחת של בנט לפיד), הצבא נבנה בדמותו, בצלמו ועל אחריותו. אצלו הקטינו את הצבא למימדיו הנוכחיים, ואצלו קטנו מאגרי התחמושת עד כדי תלות קשה בארה"ב. הוא היה שם, בעמדה הכי חשובה בישראל, בתקופה הכי ארוכה שראש ממשלה ישראלי כיהן בה אי פעם, כי אנחנו בחרנו בו שישמור עלינו. ביביסיטר. ככה הוא הבטיח. והוא נכשל! בענק! במשימה הכי חשובה שהוטלה עליו, שהוא עצמו הגדיר אותה, "היכולת לזהות סכנה בזמן, ולהתארגן נגדה... זה לא יקרה תחת ההנהגה שלי". כל זה לא מפחית מיליגרם אחד מהאחריות הנוראה והמוחלטת, שרובצת על כל בכירי צה"ל, ושרי הביטחון שהביאו את הצבא למה שהיה בחורף 23. לגנץ, הלוי, כוכבי, אייזנקוט, חליווה, פינקלמן, טולדנו, אלוני, ועוד – הם והכפופים להם, אין אפילו קמצוץ לגיטימיות לבוא בטענות לאחרים. הקריסה הקטסטרופלית של המודיעין, קו ההגנה המנוקב בעוטף, קרב הבלימה שנוצח רק בזכות המוני גיבורים יחידים ולא בגלל אף אלוף או רב אלוף, אי העדכון של הדרג המדיני בלילה הקריטי, וגם הביצועים הלא מספקים של צה"ל מפרוץ המלחמה ועד היום – כל אלה רשומים על שמם. במקום להכות על החזה של אחרים, גם הם וגם נתניהו, מוטב שיפסיקו את זריקות הבוץ ויתרכזו שמה שעם ישראל מצפה מהם – נ י צ ח ו ן, ח ט ו פ י ם, ש י ק ו ם.

Ariel Kahana אריאל כהנא

43,435 views • 2 years ago

נאום מופת! חובת צפייה! ״אני עופר עמיאל, מעמק הירדן. ביום ראשון האחרון נקטפתי בצהרי יום ממקום העבודה לעיני משפחתי ולקוחות, למעצר שהיה אלים מראשיתו, ללא צו, ללא עילה אמיתית. במהלכו ספגתי אלימות, השפלות, פציעות, הגבלת מים; נגררתי שש שעות בתא מעצר אחורי ברכב, בדרכים ברחבי הארץ, אזוק בידיי וברגליי - מסע שכל תכליתו נקמה והפחדה. המעצר תוזמן היטב, פורסם בערוץ 14 עוד לפני שבוצע, וקדם לו מסע הסתה, הטרדות ואיומים עלי, על אהובתי ועל ילדיי, אשר הוצת ותוכנן היטב על-ידי שר בטלן בממשלת ישראל כחשבון נקמה אישי מול אזרח, יחד עם עושי דברו בארץ ובמיאמי, תוך שימוש בהכפשות מחליאות, שקרים ועיוות המציאות. אני ישראלי, יהודי, לוחם בצבא, לוחם באזרחות, פטריוט, ליברל, משלם מיסים; חסר רישום פלילי - אפילו עבירת תנועה אין לי. אני מתנגד חוקי ונלחם בשלטון מושחת. מותר לי? דני לוי - האם זה עדיין מותר במדינת ישראל? אני חזק, נחוש, מאמין בצדקתנו, מאמין בעתיד. אני מוקף בחברות וחברים: מובחרים, מופתיים, מסורים, נחושים, מחויבים לעם, למולדת, לשורשים, לחופש, לשוויון, לצדק, לאמת, לעשייה, לרעות. בזמן שאנחנו עומדים כאן חופשיים, חברים שלנו - עצורי הפחים, לוחמי החטופים מירושלים, אחים למאבק - זרוקים חודש וחצי בבית המעצר ניצן, במעצר לא מידתי שמתודלק על-ידי גורמים פוליטיים. שישה, ביניהם עמוס, אייל, שמוליק ומרק – אוהבי המדינה בגיל השלישי, טובי בנינו אשר כל חייהם עושים, תורמים ופועלים להחזרת החטופים, זרוקים בתת-תנאים עם רוצחים ואנסים מורשעים; סופגים התעללויות מסוהרים, וסומנו כמטרה של מכונת הרעל על-מנת להשתיק מחאה דמוקרטית, צודקת, לא אלימה. יש לי גיבור ילדות, שפעם שר על אלו ש”ששרות לירח”. הוא דיבר על אלו שאהוביהן הועלמו. שחררו את עצורי הפחים!! הענן השחור הכבד אשר יורד עלינו כבר שנים עדיין כאן. בישראל - אוקטובר 25 - מתנהל מסע ציד, תוך השתקה והעלמה של מתנגדי שלטון שמבצעים מחאה חוקית, לא אלימה; מחאה שמאחוריה עומד רוב העם כבר שנתיים וחצי - מחאה שקצה בשחיתות, בהרס, בשנאה, בשררה ובריסוק כל התשתיות החברתיות, הכלכליות והקיומיות של מדינת ישראל. אנשים נקטפים מהבית, הרחוב והעבודה כי עמדו עם דגל או שלט ושרו. חלק מהשוטרים מגיעים נבוכים, עם הנחיות הזויות מה מותר להגיד ומה לא, ומצדיקים את עצמם עם “הנחיות מלמעלה”. מטאטא המקארתיזם הופך להיות גס וחסר אבחנה מיום ליום. מבצרי הדמוקרטיה ושומרי הסף קורסים אחד אחרי השני. קווים אדומים נחצים. ישראל מתקדמת בעקביות - להיפך - לדיקטטורה פאשיסטית, חשוכה ונחשלת. אני פונה, קורא, זועק אל כל מי שעניו בראשו, מצפונו בידיו ומצפנו מכוון אל הצדק והאמת: אל תשאירו את המלאכה למעטים. היו גאוות ילדכם, הוריכם. תהיו האנשים להם אתם מחכים. עוד רגע זה יהיה מאוחר מדי. עוד רגע זה אתם - כולנו. פוליטיקאים, ראשי התעשייה, אמנים, אזרחים, הדור הצעיר, דור הביניים, אנשי תקשורת: כל מי שמבין ויודע שכוחות רשע וזדון לפנינו - הרימו את קולכם. התנגדו. צאו לרחובות. תנו כתף למאבק. המאבק שלנו תמיד יהיה חוקי, לא אלים, והוא על עתיד כולנו. אנו נאבקים בנוכל-על, נאשם בפלילים שממשיך להסתובב בשמש כשפדחתו הסגולה מרוחה כולה בחמאה. יחד עם בנו המשתמט, נערת פוטו-שופ עבריינית מורשעת וכל חברי ממשלת החורבן - בטלנים חסרי כשרון או יכולת אותם אסף סביבו בהיותם רודפי שררה, כוח וכבוד – בדרך הבריחה שלו ממשפט אמת - הוא מנהל מסע השמדה לכל מוסדות וערכי המדינה שפעם התקיימו כאן. עשו את כל הניתן לעשות במסגרת החוק ובאופן לא אלים כדי לעזור להחליף ולסלק מההגה איש אחד - נהג אחד שיכור, משובש, מחריב ועוקר ישראל; האיש שפינקלשטיין ואשל לימדו אותו איך לשלוט ולהיבחר דרך שנאה ופילוג, וכך קיים. דקה אחת אחרי שיילך - יחל הריפוי. ביום שאחרי - השוטר שהגן עלי, התיר את האזיק מהמפרק הסדוק, הביא לי מים, בלם את הסאדיזם, היה אנושי, היה בן מולדתי - הוא יהיה זה שישקם מערכות במשטרה; הוא יהיה זה שיעמיד לדין את המתעללים; הוא יהיה מפקד התחנה, מפקד המחוז, ושוליחותו תהיה “שירות והגנה”, ולא ציד של מתנגדי משטר. ביום שאחרי - מפכ”ל משטרה יגן עלי, יגן על אזרחיו בחירוף נפש, באשר הם; יהיה נאמן לחוקי המדינה ולא לעבריין מורשע, ליצן טיקטוק משתמט ולמממן חמאס נאשם בפלילים, ולא ייתן גב לשוטרים שסוללים את קידומם דרך התעללות באזרחים. ביום שאחרי - נשיא מדינה, יושב ראש אופוזיציה ומנהיגי מפלגות שיטמנו ראשם בחול אל מול דיכוי זכויות אדם ומעצרים פוליטיים - ימצאו את עצמם מרוחים בזפת ונוצות, מוקעים מכיסאם. תחתם יגיעו שליחי ציבור אמיתיים.״ >> מחאת העם חיפה

נאום מופת! חובת צפייה! ״אני עופר עמיאל, מעמק הירדן. ביום ראשון האחרון נקטפתי בצהרי יום ממקום העבודה לעיני משפחתי ולקוחות, למעצר שהיה אלים מראשיתו, ללא צו, ללא עילה אמיתית. במהלכו ספגתי אלימות, השפלות, פציעות, הגבלת מים; נגררתי שש שעות בתא מעצר אחורי ברכב, בדרכים ברחבי הארץ, אזוק בידיי וברגליי - מסע שכל תכליתו נקמה והפחדה. המעצר תוזמן היטב, פורסם בערוץ 14 עוד לפני שבוצע, וקדם לו מסע הסתה, הטרדות ואיומים עלי, על אהובתי ועל ילדיי, אשר הוצת ותוכנן היטב על-ידי שר בטלן בממשלת ישראל כחשבון נקמה אישי מול אזרח, יחד עם עושי דברו בארץ ובמיאמי, תוך שימוש בהכפשות מחליאות, שקרים ועיוות המציאות. אני ישראלי, יהודי, לוחם בצבא, לוחם באזרחות, פטריוט, ליברל, משלם מיסים; חסר רישום פלילי - אפילו עבירת תנועה אין לי. אני מתנגד חוקי ונלחם בשלטון מושחת. מותר לי? דני לוי - האם זה עדיין מותר במדינת ישראל? אני חזק, נחוש, מאמין בצדקתנו, מאמין בעתיד. אני מוקף בחברות וחברים: מובחרים, מופתיים, מסורים, נחושים, מחויבים לעם, למולדת, לשורשים, לחופש, לשוויון, לצדק, לאמת, לעשייה, לרעות. בזמן שאנחנו עומדים כאן חופשיים, חברים שלנו - עצורי הפחים, לוחמי החטופים מירושלים, אחים למאבק - זרוקים חודש וחצי בבית המעצר ניצן, במעצר לא מידתי שמתודלק על-ידי גורמים פוליטיים. שישה, ביניהם עמוס, אייל, שמוליק ומרק – אוהבי המדינה בגיל השלישי, טובי בנינו אשר כל חייהם עושים, תורמים ופועלים להחזרת החטופים, זרוקים בתת-תנאים עם רוצחים ואנסים מורשעים; סופגים התעללויות מסוהרים, וסומנו כמטרה של מכונת הרעל על-מנת להשתיק מחאה דמוקרטית, צודקת, לא אלימה. יש לי גיבור ילדות, שפעם שר על אלו ש”ששרות לירח”. הוא דיבר על אלו שאהוביהן הועלמו. שחררו את עצורי הפחים!! הענן השחור הכבד אשר יורד עלינו כבר שנים עדיין כאן. בישראל - אוקטובר 25 - מתנהל מסע ציד, תוך השתקה והעלמה של מתנגדי שלטון שמבצעים מחאה חוקית, לא אלימה; מחאה שמאחוריה עומד רוב העם כבר שנתיים וחצי - מחאה שקצה בשחיתות, בהרס, בשנאה, בשררה ובריסוק כל התשתיות החברתיות, הכלכליות והקיומיות של מדינת ישראל. אנשים נקטפים מהבית, הרחוב והעבודה כי עמדו עם דגל או שלט ושרו. חלק מהשוטרים מגיעים נבוכים, עם הנחיות הזויות מה מותר להגיד ומה לא, ומצדיקים את עצמם עם “הנחיות מלמעלה”. מטאטא המקארתיזם הופך להיות גס וחסר אבחנה מיום ליום. מבצרי הדמוקרטיה ושומרי הסף קורסים אחד אחרי השני. קווים אדומים נחצים. ישראל מתקדמת בעקביות - להיפך - לדיקטטורה פאשיסטית, חשוכה ונחשלת. אני פונה, קורא, זועק אל כל מי שעניו בראשו, מצפונו בידיו ומצפנו מכוון אל הצדק והאמת: אל תשאירו את המלאכה למעטים. היו גאוות ילדכם, הוריכם. תהיו האנשים להם אתם מחכים. עוד רגע זה יהיה מאוחר מדי. עוד רגע זה אתם - כולנו. פוליטיקאים, ראשי התעשייה, אמנים, אזרחים, הדור הצעיר, דור הביניים, אנשי תקשורת: כל מי שמבין ויודע שכוחות רשע וזדון לפנינו - הרימו את קולכם. התנגדו. צאו לרחובות. תנו כתף למאבק. המאבק שלנו תמיד יהיה חוקי, לא אלים, והוא על עתיד כולנו. אנו נאבקים בנוכל-על, נאשם בפלילים שממשיך להסתובב בשמש כשפדחתו הסגולה מרוחה כולה בחמאה. יחד עם בנו המשתמט, נערת פוטו-שופ עבריינית מורשעת וכל חברי ממשלת החורבן - בטלנים חסרי כשרון או יכולת אותם אסף סביבו בהיותם רודפי שררה, כוח וכבוד – בדרך הבריחה שלו ממשפט אמת - הוא מנהל מסע השמדה לכל מוסדות וערכי המדינה שפעם התקיימו כאן. עשו את כל הניתן לעשות במסגרת החוק ובאופן לא אלים כדי לעזור להחליף ולסלק מההגה איש אחד - נהג אחד שיכור, משובש, מחריב ועוקר ישראל; האיש שפינקלשטיין ואשל לימדו אותו איך לשלוט ולהיבחר דרך שנאה ופילוג, וכך קיים. דקה אחת אחרי שיילך - יחל הריפוי. ביום שאחרי - השוטר שהגן עלי, התיר את האזיק מהמפרק הסדוק, הביא לי מים, בלם את הסאדיזם, היה אנושי, היה בן מולדתי - הוא יהיה זה שישקם מערכות במשטרה; הוא יהיה זה שיעמיד לדין את המתעללים; הוא יהיה מפקד התחנה, מפקד המחוז, ושוליחותו תהיה “שירות והגנה”, ולא ציד של מתנגדי משטר. ביום שאחרי - מפכ”ל משטרה יגן עלי, יגן על אזרחיו בחירוף נפש, באשר הם; יהיה נאמן לחוקי המדינה ולא לעבריין מורשע, ליצן טיקטוק משתמט ולמממן חמאס נאשם בפלילים, ולא ייתן גב לשוטרים שסוללים את קידומם דרך התעללות באזרחים. ביום שאחרי - נשיא מדינה, יושב ראש אופוזיציה ומנהיגי מפלגות שיטמנו ראשם בחול אל מול דיכוי זכויות אדם ומעצרים פוליטיים - ימצאו את עצמם מרוחים בזפת ונוצות, מוקעים מכיסאם. תחתם יגיעו שליחי ציבור אמיתיים.״ >> מחאת העם חיפה

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

14,754 views • 10 months ago

אנחנו פותחים היום כנס קריטי של הכנסת, אולי החשוב ביותר מאז פרוץ המלחמה. ימים הרי גורל עומדים לפנינו, והאחריות על כתפינו כבדה מאי פעם. אני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר, ואני משוכנע שאני מדבר כאן בשם כל החברים: כל ההחלטות שלנו, בכל התחומים, יתקבלו אך ורק בפריזמה אחת – מה טוב לביטחון מדינת ישראל ולכלכלתה. זה נכון לגבי עזה, זה נכון לגבי חוק הגיוס. יהיו פה אפס שיקולים פוליטיים. בשנה וחצי מאז פרצה המלחמה אנחנו משנים בעקביות ובנחישות את תפיסת הביטחון של ישראל ומשפרים את מצבה מיום ליום. בכל החזיתות. זה מורכב ולוקח זמן, כי לשנות תפיסות שהשתרשו במשך שנים רבות ועיצבו את החשיבה המדינית והביטחונית של כלל המערכות במדינת ישראל זה דבר שלוקח זמן. כי לשנות קונספציות ולתקן נזקים של עשרות שנים לוקח זמן ודורש נחישות, עקביות וסבלנות. אותם אלה שבארבעת העשורים האחרונים דחפו כאן בכל הכח לכניעה ונסיגות והכלה ממשיכים גם היום להסתובב באולפנים לזרוע יאוש ותבהלה. כל הישראל זיוים והאייל בן ראובנים והדן חלוצים, גנרלים כושלים שמחקו את המילה ניצחון מהלקסיקון הישראלי, רצים גם עכשיו מאולפן לאולפן ודוחקים בנו להיכנע ולסכן את קיומנו. זה מה שהם עשו עשרות שנים. הם פשוט לא מכירים משהו אחר. אני רוצה שיהיה ברור, זה מה שעומד עכשיו על כפות המאזניים: האם יש פתרון צבאי לטרור, האם ישראל יכולה לנצח את אויביה באמונה, בנחישות, בהתמדה ומקצועיות, או שנגזר עלינו להיכנע, לברוח מטרור, להתחבא מאחורי קירות וגדרות ולהתנהל מסבב לסבב עד ה-7 לאוקטובר הבא. תקווה או ייאוש, זו ההכרעה שאנחנו ניצבים בפניה והיא תקבע במידה רבה את עתידנו לשנים הבאות. לא פחות. והלילה בקבינט התחלנו לדבר אחרת. ערב עסקת החטופים דרשתי מראש הממשלה לחזור להילחם. לחזור להילחם אחרת. לא עוד לשיטת הפשיטות הכושלת בה חיילי צה"ל חוזרים פעם אחר פעם למקומות אותם צה"ל כבר כבש. לא עוד לשיטה המטופשת הזו שבה סיוע הומניטרי נכנס לאויב שמחזיק באחינו ובאחיותינו, יורה על חיילינו ורוצה להשמיד אותנו. כל משאית שמגיעה לחמאס בעזה, מאריכה את המלחמה, מחזקת את חמאס, ומסכנת את לוחמינו. כפי שחזרתי ואמרתי שוב ושוב מאז עסקת החטופים והפסקת האש האחרונה: נשארנו בממשלה למטרה אחת בלבד: לוודא שאנחנו חוזרים להילחם אחרת עד להשמדת חמאס והשבת החטופים. הלילה הציגו צה"ל והרמטכ"ל החדש תוכנית שלא מפחדת לדבר על ניצחון ברצועת עזה. טיהור והחזקת השטח עד להכנעת חמאס או הכרעתו והשמדתו. "ניצחון". מונח שהיה ברור כל כך וטריוויאלי כל כך ומתבקש כל כך בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה, מונח שביטא בהירות מחשבתית ובריאות טבעית פשוטה של עם חפץ חיים שאוהב את ארצו וחותר לנצח את אויביו ולחיות בה לבטח במדינה עצמאית וריבונית, מילה שהשמאל מחק מהלקסיקון שלנו והפך לדמון כחלק מהבריחה שלו וההתמכרות שלו לכניעה ותהליכים מדיניים מסוכנים.* אנחנו מחזירים אותה בגאון למרכז הבמה כי עם ישראל רוצה לנצח, כי אנחנו רוצים להשמיד את האויבים שלנו. כי אנחנו רוצים לחיות בשלום ובביטחון. כי אנחנו רוצים להבטיח לילדים שלנו עתיד טוב במדינה חזקה ועוצמתית שאויביה התייאשו מלנצח אותה. זה לקח לנו שנה וחצי. אבל הצלחנו ברוך השם לשכנע בצדקת דרכנו, להוביל למדיניות שתכריע חמאס. זו גם הדרך היחידה להשיב את אחינו ואחיותינו שעוד נותרו בשבי חמאס. מי לביתו ומי לקבר ישראל. כניעה איננה אופציה אצל עם חפץ חיים. ניהול הסיוע והחזקת השטח באופן קבוע על ידי צה"ל אלו צעדים הכרחיים. אין דרך אחרת לנצח את המלחמה ולעמוד ביעדים שהוגדרו לה: חיסול חמאס שלטונית וצבאית, שחרור החטופים והשבת הביטחון וההרתעה. התוכניות שאושרו אתמול הן טובות ואנחנו נשארים קרוב קרוב להגה כדי לוודא שהן יבוצעו בצורה הטובה ביותר ויורחבו עד להכרעת חמאס וכיבוש כלל רצועת עזה. משרתי המילואים הגיבורים ובני המשפחות שלהם הולכים שוב לשאת בנטל הכבד הזה, בזכות הגדולה הזו ואני מתחייב כאן שוב לשים אותם על ראש שמחתנו ולדאוג להם הכי טוב שאפשר. גם בנושא הזה, בניגוד לשקרי התקשורת כאילו הממשלה לא סופרת את המילואימניקים, אנחנו עוטפים ונמשיך לעטוף אותם הכי טוב שאפשר. מעבר למעטפת של תשעה מילארד השקלים שביצענו, נביא עכשיו תכנית משלימה של עוד 3 מילארד שקלים, יחד עם שר הביטחון. נעניק להם עוד מענקים ונקודות זיכוי ממס והעדפות בכל מה שזז. במכרזים של דירה בהנחה, בקבלה למעונות יום ואוניברסיטה ועוד ועוד. מי שמשרת פשוט יקבל ראשון ויותר. זה מוסרי וצודק והכרחי. ובנוגע לחוק הגיוס, מדינת ישראל נמצאת במלחמת קיום. אין צבא אחר ואין מדינה אחרת. המצב הנוכחי לא יימשך. זה לא סוד, אני סבור שהדרך לגייס את החרדים לא עוברת בכותרות ומלחמות ושנאה ומחלוקת חלילה ולא עובדת בסיסמאות אלא בעבודה קשה ונטולת אמוציות. אני פועל לקדם מסגרות ותכניות שיאפשרו לחרדים שיתגייסו לצבא להישאר חרדים. חוק הגיוס שיחוקק בעזרת השם במושב הזה יהיה חוק אמיתי, שמבין את אתגרי הביטחון ומותאם לצרכי מדינת ישראל. צילום: לשכת שר האוצר

אנחנו פותחים היום כנס קריטי של הכנסת, אולי החשוב ביותר מאז פרוץ המלחמה. ימים הרי גורל עומדים לפנינו, והאחריות על כתפינו כבדה מאי פעם. אני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר, ואני משוכנע שאני מדבר כאן בשם כל החברים: כל ההחלטות שלנו, בכל התחומים, יתקבלו אך ורק בפריזמה אחת – מה טוב לביטחון מדינת ישראל ולכלכלתה. זה נכון לגבי עזה, זה נכון לגבי חוק הגיוס. יהיו פה אפס שיקולים פוליטיים. בשנה וחצי מאז פרצה המלחמה אנחנו משנים בעקביות ובנחישות את תפיסת הביטחון של ישראל ומשפרים את מצבה מיום ליום. בכל החזיתות. זה מורכב ולוקח זמן, כי לשנות תפיסות שהשתרשו במשך שנים רבות ועיצבו את החשיבה המדינית והביטחונית של כלל המערכות במדינת ישראל זה דבר שלוקח זמן. כי לשנות קונספציות ולתקן נזקים של עשרות שנים לוקח זמן ודורש נחישות, עקביות וסבלנות. אותם אלה שבארבעת העשורים האחרונים דחפו כאן בכל הכח לכניעה ונסיגות והכלה ממשיכים גם היום להסתובב באולפנים לזרוע יאוש ותבהלה. כל הישראל זיוים והאייל בן ראובנים והדן חלוצים, גנרלים כושלים שמחקו את המילה ניצחון מהלקסיקון הישראלי, רצים גם עכשיו מאולפן לאולפן ודוחקים בנו להיכנע ולסכן את קיומנו. זה מה שהם עשו עשרות שנים. הם פשוט לא מכירים משהו אחר. אני רוצה שיהיה ברור, זה מה שעומד עכשיו על כפות המאזניים: האם יש פתרון צבאי לטרור, האם ישראל יכולה לנצח את אויביה באמונה, בנחישות, בהתמדה ומקצועיות, או שנגזר עלינו להיכנע, לברוח מטרור, להתחבא מאחורי קירות וגדרות ולהתנהל מסבב לסבב עד ה-7 לאוקטובר הבא. תקווה או ייאוש, זו ההכרעה שאנחנו ניצבים בפניה והיא תקבע במידה רבה את עתידנו לשנים הבאות. לא פחות. והלילה בקבינט התחלנו לדבר אחרת. ערב עסקת החטופים דרשתי מראש הממשלה לחזור להילחם. לחזור להילחם אחרת. לא עוד לשיטת הפשיטות הכושלת בה חיילי צה"ל חוזרים פעם אחר פעם למקומות אותם צה"ל כבר כבש. לא עוד לשיטה המטופשת הזו שבה סיוע הומניטרי נכנס לאויב שמחזיק באחינו ובאחיותינו, יורה על חיילינו ורוצה להשמיד אותנו. כל משאית שמגיעה לחמאס בעזה, מאריכה את המלחמה, מחזקת את חמאס, ומסכנת את לוחמינו. כפי שחזרתי ואמרתי שוב ושוב מאז עסקת החטופים והפסקת האש האחרונה: נשארנו בממשלה למטרה אחת בלבד: לוודא שאנחנו חוזרים להילחם אחרת עד להשמדת חמאס והשבת החטופים. הלילה הציגו צה"ל והרמטכ"ל החדש תוכנית שלא מפחדת לדבר על ניצחון ברצועת עזה. טיהור והחזקת השטח עד להכנעת חמאס או הכרעתו והשמדתו. "ניצחון". מונח שהיה ברור כל כך וטריוויאלי כל כך ומתבקש כל כך בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה, מונח שביטא בהירות מחשבתית ובריאות טבעית פשוטה של עם חפץ חיים שאוהב את ארצו וחותר לנצח את אויביו ולחיות בה לבטח במדינה עצמאית וריבונית, מילה שהשמאל מחק מהלקסיקון שלנו והפך לדמון כחלק מהבריחה שלו וההתמכרות שלו לכניעה ותהליכים מדיניים מסוכנים.* אנחנו מחזירים אותה בגאון למרכז הבמה כי עם ישראל רוצה לנצח, כי אנחנו רוצים להשמיד את האויבים שלנו. כי אנחנו רוצים לחיות בשלום ובביטחון. כי אנחנו רוצים להבטיח לילדים שלנו עתיד טוב במדינה חזקה ועוצמתית שאויביה התייאשו מלנצח אותה. זה לקח לנו שנה וחצי. אבל הצלחנו ברוך השם לשכנע בצדקת דרכנו, להוביל למדיניות שתכריע חמאס. זו גם הדרך היחידה להשיב את אחינו ואחיותינו שעוד נותרו בשבי חמאס. מי לביתו ומי לקבר ישראל. כניעה איננה אופציה אצל עם חפץ חיים. ניהול הסיוע והחזקת השטח באופן קבוע על ידי צה"ל אלו צעדים הכרחיים. אין דרך אחרת לנצח את המלחמה ולעמוד ביעדים שהוגדרו לה: חיסול חמאס שלטונית וצבאית, שחרור החטופים והשבת הביטחון וההרתעה. התוכניות שאושרו אתמול הן טובות ואנחנו נשארים קרוב קרוב להגה כדי לוודא שהן יבוצעו בצורה הטובה ביותר ויורחבו עד להכרעת חמאס וכיבוש כלל רצועת עזה. משרתי המילואים הגיבורים ובני המשפחות שלהם הולכים שוב לשאת בנטל הכבד הזה, בזכות הגדולה הזו ואני מתחייב כאן שוב לשים אותם על ראש שמחתנו ולדאוג להם הכי טוב שאפשר. גם בנושא הזה, בניגוד לשקרי התקשורת כאילו הממשלה לא סופרת את המילואימניקים, אנחנו עוטפים ונמשיך לעטוף אותם הכי טוב שאפשר. מעבר למעטפת של תשעה מילארד השקלים שביצענו, נביא עכשיו תכנית משלימה של עוד 3 מילארד שקלים, יחד עם שר הביטחון. נעניק להם עוד מענקים ונקודות זיכוי ממס והעדפות בכל מה שזז. במכרזים של דירה בהנחה, בקבלה למעונות יום ואוניברסיטה ועוד ועוד. מי שמשרת פשוט יקבל ראשון ויותר. זה מוסרי וצודק והכרחי. ובנוגע לחוק הגיוס, מדינת ישראל נמצאת במלחמת קיום. אין צבא אחר ואין מדינה אחרת. המצב הנוכחי לא יימשך. זה לא סוד, אני סבור שהדרך לגייס את החרדים לא עוברת בכותרות ומלחמות ושנאה ומחלוקת חלילה ולא עובדת בסיסמאות אלא בעבודה קשה ונטולת אמוציות. אני פועל לקדם מסגרות ותכניות שיאפשרו לחרדים שיתגייסו לצבא להישאר חרדים. חוק הגיוס שיחוקק בעזרת השם במושב הזה יהיה חוק אמיתי, שמבין את אתגרי הביטחון ומותאם לצרכי מדינת ישראל. צילום: לשכת שר האוצר

בצלאל סמוטריץ'

42,877 views • 1 year ago

זה שטח C, שטח צבאי, לכן אתם חייבים לצאת מפה. אבל אנחנו פה כבר 50 שנה. עדיף שאתם תלכו מאשר שאנחנו נגרש אתכם. השיחה הזו התקיימה אתמול, 8.3.2026 בין אל"מ גלעד שריקי, מח"ט הבקעה, עם אנשי אחת מקהילות הרועים הפלסטינים בצפון הבקעה. שריקי יודע מצויין על מה הוא מדבר. הוא האחראי בשטח על ביצוע פקודות הדרג שמעליו, תת אלוף אורן שמחה, מפקד האוגדה במזרחית, מפקד פיקוד מרכז, אלוף אבי בלוט, ובסמכות הצבאית העליונה הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר. כששריקי אומר לאנשי קהילה אחרת - לא ירחק היום בו המנהל האזרחי יהרוס את המתחם, גם פה הוא יודע על מה הוא מדבר. לשריקי כמו לכולנו ידוע שראש המנהל האזרחי, תת אלוף הישאם אברהים, מבצע את ההוראות של השר סמוטריץ ואת המטרה שלו הוא כבר הבהיר יותר מפעם אחת - כמה שיותר שטח עם כמה שפחות פלסטינים. כל אחד בשרשרת מבצעי ההוראות הוא "רק מבצע פקודות" . אבל החיוך של שריקי מסגיר את דעתו וכוונותיו. במה אני יכול לעזור לכם? הוא שואל במתק שפתיים. אני לא רוצה שיהיו עימותים, אני יודע שזה השטח שלכם ואני אדאג שלא יהיו עימותים. את המשפט הזה הוא אמר לקהילה שמותקפת באלימות קשה על ידי מתנחלים שמגיעים כל לילה וזורקים אבנים גדולות לתוך הבתים, שוברים פאנלים סולריים, הורסים את בית הספר המקומי וכל זה מול עיני החיילים שיושבים בבסיס הצבאי הסמוך. למותר לציין שאין עצורים יהודים, אף פעם. עצורים פלסטינים, יש, כל יום, עוצרים לכמה שעות, אזיקונים בידיים, פלנלית על העינים, לפעמים קצת מכות, השפלות, ואחרי כמה שעות זורקים אותם איפשהו. אל"מ שריקי דואג לכם, עאלק. שלום, כמה זמן אתה גר פה? אני במקום הזה כבר 23 שנה, באתי מקהילה סמוכה, שם נולדתי. איפה אתה רועה את העדר? שם על הגבעה, על יד הבית . שם זה שטח אש. אסור. אם יש לך מקום אחר ללכת, טמון אולי, תלך איפה שאתה רוצה. תלך מפה, יותר טוב לך. חבל על הילדים שלך. פה קשה. לא קשה לנו, אנחנו רוצים לגור פה על האדמה שלנו. חבל על הכסף ועל הזמן שלך. פה זה שטח C, זה ישראל הכל. מניעת פרנסה. מניעת לימודים. טרנספר. גירוש אתני. "ניקוי השטח". גטאות. תזכירו לנו מה השלב הבא? ומה זה "הנצחון המוחלט" או "הפתרון הסופי" ?

זה שטח C, שטח צבאי, לכן אתם חייבים לצאת מפה. אבל אנחנו פה כבר 50 שנה. עדיף שאתם תלכו מאשר שאנחנו נגרש אתכם. השיחה הזו התקיימה אתמול, 8.3.2026 בין אל"מ גלעד שריקי, מח"ט הבקעה, עם אנשי אחת מקהילות הרועים הפלסטינים בצפון הבקעה. שריקי יודע מצויין על מה הוא מדבר. הוא האחראי בשטח על ביצוע פקודות הדרג שמעליו, תת אלוף אורן שמחה, מפקד האוגדה במזרחית, מפקד פיקוד מרכז, אלוף אבי בלוט, ובסמכות הצבאית העליונה הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר. כששריקי אומר לאנשי קהילה אחרת - לא ירחק היום בו המנהל האזרחי יהרוס את המתחם, גם פה הוא יודע על מה הוא מדבר. לשריקי כמו לכולנו ידוע שראש המנהל האזרחי, תת אלוף הישאם אברהים, מבצע את ההוראות של השר סמוטריץ ואת המטרה שלו הוא כבר הבהיר יותר מפעם אחת - כמה שיותר שטח עם כמה שפחות פלסטינים. כל אחד בשרשרת מבצעי ההוראות הוא "רק מבצע פקודות" . אבל החיוך של שריקי מסגיר את דעתו וכוונותיו. במה אני יכול לעזור לכם? הוא שואל במתק שפתיים. אני לא רוצה שיהיו עימותים, אני יודע שזה השטח שלכם ואני אדאג שלא יהיו עימותים. את המשפט הזה הוא אמר לקהילה שמותקפת באלימות קשה על ידי מתנחלים שמגיעים כל לילה וזורקים אבנים גדולות לתוך הבתים, שוברים פאנלים סולריים, הורסים את בית הספר המקומי וכל זה מול עיני החיילים שיושבים בבסיס הצבאי הסמוך. למותר לציין שאין עצורים יהודים, אף פעם. עצורים פלסטינים, יש, כל יום, עוצרים לכמה שעות, אזיקונים בידיים, פלנלית על העינים, לפעמים קצת מכות, השפלות, ואחרי כמה שעות זורקים אותם איפשהו. אל"מ שריקי דואג לכם, עאלק. שלום, כמה זמן אתה גר פה? אני במקום הזה כבר 23 שנה, באתי מקהילה סמוכה, שם נולדתי. איפה אתה רועה את העדר? שם על הגבעה, על יד הבית . שם זה שטח אש. אסור. אם יש לך מקום אחר ללכת, טמון אולי, תלך איפה שאתה רוצה. תלך מפה, יותר טוב לך. חבל על הילדים שלך. פה קשה. לא קשה לנו, אנחנו רוצים לגור פה על האדמה שלנו. חבל על הכסף ועל הזמן שלך. פה זה שטח C, זה ישראל הכל. מניעת פרנסה. מניעת לימודים. טרנספר. גירוש אתני. "ניקוי השטח". גטאות. תזכירו לנו מה השלב הבא? ומה זה "הנצחון המוחלט" או "הפתרון הסופי" ?

Jordan Valley Activists نشطاء غور الأردن

22,314 views • 5 months ago