Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

На главную

למי שמתעניין באמת, הנה הקטעים, ללא עריכה מגמתית ❤️ לילה טוב. *הרחבה בעניין סמכות הממשלה/ראש הממשלה והגבלתה - בשרשור מטה

16,458 просмотров • 6 месяцев назад •via X (Twitter)

Комментарии: 0

Нет доступных комментариев

Здесь появятся комментарии из оригинального поста

Похожие видео

חשיפת ״זמן אמת״: כיצד השתמשו בלשכה בהדלפות מגמתיות של מידע סודי לצורך קיבוע הנרטיב של אשמת מערכת הביטחון במחדל השבעה באוקטובר במהלך המלחמה? בקיץ 2024 ראש הסגל צחי ברוורמן מגיע למזכירות הצבאית ומבקש תקצירים של פגישות עבודה אישיות בין ראש הממשלה נתניהו לראש השב״כ רונן בר. נדגיש כי מדובר בפגישות עבודה שנחשבות לסודיות ואישיות ובהן נוכחים אך ורק ראש הממשלה וראש השב״כ, המזכיר הצבאי ורל״ש ראש השב״כ. סיכומי הפ.ע נמצאים בשני מקומות בלבד, בכספת במזכירות הצבאית בלשכת ראה״מ ובלשכת ראש השב״כ. לברוורמן נמסרים תקצירי חמש פגישות כאלה מתוך הנחה שלראש הממשלה סמכות להוציא אותם. לא עובר זמן רב ובשב״כ מתקבלת בקשה לתגובה מחדשות 12 לגבי מידע שפורסם במהדורה ושחלקו נלקח מתוך סיכומי פגישות העבודה ושמציג את ראש השב״כ כמי שהיה בעל גישה פייסנית כלפי החמאס. לדברי גורמים הבקיאים בנושא בדיווחים לא נכללו החלקים בפ.ע שנוגעים למשל לאפשרות שהעלה ראש השב״כ בפגישות לחיסול יחיא סינוואר. גורמים שבקיאים בנושא טוענים כי אף על פי שבאפשרותו של ראש הממשלה להלבין ולבטל את הסיווג של מידע סודי ואף להפוך אותו לפומבי, התהליך הזה באופן מסורתי מתבצע תוך התייעצות עם גורמים ביטחוניים ומודיעניים ותוך בדיקה האם הדבר משרת את ביטחון המדינה. במקרה הזה, הם טוענים, לא נעשה תהליך כזה אל מול השב״כ. גורמים בשב״כ מסבירים כי בשב״כ החליטו שלא לחקור את ההדלפה מתוך תפיסה של ״ריסון הכוח״, היות והשב״כ הוא צד בעניין והדברים גם לא הועברו לבדיקת המשטרה. במקביל נחשוף כיצד גורמים בלשכה פנו במהלך המלחמה לרונן מנליס, דובר צה״ל לשעבר שגויס כדי לסייע לדובר צה״ל דניאל הגרי, בבקשות לקבל מידע צה״לי מסווג. מנליס סירב להעביר מידע כזה לאותם גורמים. הנה הצצה לסרט שנביא מחר בכאן 11 ב״זמן אמת״

בר שם-אור Bar Shem-Ur

28,284 просмотров • 7 месяцев назад

צביעות ושקר קווים לדמותם. הנה הדברים המלאים של זיני שמעוררים "סערה": "כששאל אותי רה"מ אם אני מוכן להיות ראש השב"כ, מי שמכיר אותי יודע ששנים רבות התנגדתי לאנשים שבאים בלי לעבור דרך השוחות... ועל פניו לפי משנתי הייתי אמור להגיד לו: 'אני לא כשיר'. אבל בנושא הזה הסכמתי כי הרגשתי שאני כשיר אפילו יותר מרבים וטובים אחרים, ביכולת להיות נאמן לדרג הנבחר *לא משנה איזו דעה* יכולים להיות מחר גם אחרים... זיני הדגיש: לא צריך מחיאות כפיים לדברים טריוויאליים. תראו את המצב שלנו... אני אגיד שעכשיו לילה בואו נמחא כפיים... הדרג הנבחר לא באמת בעל יכולות לנהל את המסגרות שעליהם הוא מופקד ונבחר... כי אנשים התבלבלו מה תפקידם. יכולים שרים להנחות X ויקח 8 חודשים עד שההנחיה תתממש... עבד כי ימלוך. זו רעה חולה שצריך לטפל בה". זיני דיבר גם על תופעת המשפטנים והפקידים המבולבלים אבל הדגיש: "מדינה בלי משפט ומערכת משפטית חזקה היא מדינה חרבה". למעשה את מה שאומר זיני אומר החוק. חוק השב"כ קובע מפורשות: כפיפות השירות 4. (א) השירות נתון למרות הממשלה; הממשלה תאשר יעדים לשירות בכפוף להוראות חוק זה. (ב) ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה. כלומר, כשזיני מסביר כי יש כאלו ששגו בתפקידם ומעלו והפרו את החוק - ואילו הוא מקפיד על שלטון החוק, כל המבקרים האוטומטיים שהזדרזו לגנותו על סמך ציטוטים מגמתיים או מסולפים, (יורם כהן למשל) בעצם מוכיחים כי שלטון החוק מעניין אותם כשלג דאשתקד. מעניין אם יתנצלו.

Moti Kastel מוטי קסטל

14,829 просмотров • 1 месяц назад

היי שרוליק, 1. אם הכל בסדר – אז למה אתה לא מגיע לישראל? 2. אין ספק, תמיד ידעת לכתוב מעולה. 3. אבל בעובדות – אתה קצת חלש. 4. את ההדלפה ל"בילד" אתה עשית, וזו עבירה על החוק. נקודה. 5. ידעת כי אתה החבר הכי טוב של יאיר נתניהו, של טופז לוק ושל אורייך. שפלדשטיין הוא דובר ראש הממשלה! הרי בהתחלה הלשכה הכחישה, ואז לא הייתה לה ברירה והודעתם באמת. אז בחייאת, שרוליק, ידעת בדיוק שפלדשטיין הוא דובר ראש הממשלה. נקודה. 6. ההבדל בינך לבין אחרים שעבדו עם קטאר – שהם כולם היו תחת פיקוח של מפאת משרד הביטחון ורשויות החוק. 7. אתה, כיועץ תקשורת, פעלת ללא פיקוח. זה ההבדל הקטן, שרוליק. 8. נראה לך הגיוני שיועץ חיצוני, ישראלי, ימני וציוני – יכול להרשות לעצמו לייצג את קטאר אחרי ה-7 באוקטובר, ועוד להעביר מסרים לישראלים כפי שהממשלה בדוחא מבקשת – ללא גילוי נאות? לטפל בקטאר בענייני פסטיבל הכדורגל – אין בעיה בכלל. לטפל בקטאר אחרי ה-7 באוקטובר – זו עבירה מוסרית, שלצערי החינוך שקיבלת מאמא הצדיקה שלך, המתממת הסדרתית, מאפשרת לך. 9. עם ישראל לא יסלח לך לעולם. היית גייס חמישי בתוך המדינה שלך. 10. המסר שלי אליך: של נעלייך מעל רגלייך כשאתה משווה את עצמך לאלופי צה"ל שפעלו בפיקוח מלא של רשויות החוק. 11. השקר שאתה מנסה ליפות, כאילו אין לך קשר לפלדשטיין זועק לשמיים. 12. איש לא היה בא אליך בטענות אם רק היית מסייע לשחרור החטופים. כפי שאיש לא בא בטענות למנבר שעבד מטעם המוסד בנושא איראן – עד שהמוסד הבין שהוא מסייע לאיראן, והסוף היה ידוע. 13. פעלתם מול הציבור הישראלי מבלי לעשות גילוי נאות שאתם למעשה ממשלת דוחא בקטאר. 14. אופירה שאלה את אמך הצדיקה – איך היא הרגישה כשראתה את ראשי חמאס הנאצי מתפללים בדוחא. איך העזת להמשיך לייצג אותם? 15. האמת – מה שעניין אותך זה כסף, כסף, כסף, כסף! 16. שרוליק, לא שכנעת איש. אולי את אמך וילדיך. כל אדם בר-דעת – לעולם לא יסלח לך. צילום מתוך: אופירה ולוינסון, קשת 12 עורכת תוכנית: נורית ברירו

ran rahav

22,560 просмотров • 1 год назад

מושב הכנסת הנוכחי נפתח בשבוע שעבר בסערה, ואנחנו מקווים שהוא יהיה מוצלח יותר מהקודם - לפחות בכל הנוגע להפצת רעלים, קונספירציות, פייקים וכל הג'אז הזה. למי שלא זוכר, בואו תראו את הטופ שיט שקיבלנו במושב הקודם: אחד השקרים המרשימים והגדולים ביותר שנוצרו הוא ללא ספק פייק "מיליארד הדולר", כאילו הסכום הדימיוני הזה עבר מהממשל האמריקני לארגוני שמאל בישראל. מי לא שיתף את זה? ראש הממשלה והליכוד, שרים וחברי כנסת, עיתונאים ומשפיענים. אז חשפנו - בשיתוף עם "בודקים" - כיצד הדו"ח שאמור היה "להוכיח" את השקר הזה מוכיח שלא היה ונברא. אפילו לא 1%. בקיצור, לא התערבות זרה ולא נעליים. שקר עלוב. הלאה. מה עם טלי גוטליב, שבשנתיים האחרונות הפכה למפעל קונספירציות? אז במושב הקודם הוחלט לזמן אותה לשימוע לפני הגשת כתב אישום על שחשפה את זהותו של איש שב"כ, בעלה של שקמה ברסלר, ממובילות המחאה נגד הממשלה. זה מצטרף לתאוריית קשר שקרית שהפיצה, שכביכול היתה "בגידה מבפנים" ב-7 באוקטובר. מאיפה המידע של גוטליב? אה כן, מאתר הקונספירציות הנודע "עדנה קרנבל". פרסמנו על זה תחקיר מקיף והתראיינו גם בחדשות 12 בנושא. וכמובן, אי אפשר לשכוח את השקר החוזר על פייק ההצתות שחרך את הרשת. ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, בזמן שכבאים עוד נאבקים בלהבות בהרי ירושלים, היו פוליטיקאים, אנשי תקשורת ומשפיענים (היי יאיר נתניהו) שדאגו לנצל את הפחד של התושבים כדי להפיץ שקרים וקונספירציות. אחרי ששרים, ח"כים וגם רה"מ מיהרו להכריז ששריפת הענק נבעה מהצתה ממניע לאומני וש"נעצרו חשודים", ושמי שאשם זה כמובן הערבים והשמאלנים - צוות החקירה קבע שלא דובים ולא יער, מדובר בהתלקחות חוזרת משריפה שאירעה במקום קודם לכן. אנחנו הוצאנו מפריכון והתראיינו על כך אצל לוסי אהריש ב-13. אחח, איזה מושב שזה היה. בוא נקווה שהפעם ילך קצת יותר טוב, אה? אנחנו צריכים אתכם איתנו. תכתבו לנו בתגובות איזה פייקים זיהיתם לאחרונה, ואנחנו מבטיחים להמשיך להילחם בשקרים ובקונספירציות למען מרחב דיגיטלי בטוח ומבוסס עובדות.

פייק ריפורטר | FakeReporter

55,585 просмотров • 10 месяцев назад

אשכרה לראות ולא להאמין. תהיו איתי רגע: באולפן שישי שידרו ראיון שלי מערוץ 14 תחת הכותרת: ״נקמת הארכיון״. המסגור היה ברור: הנה זאת שלקחה אחריות על השיח המפלג ושוב חוזרת להסית ולפלג. אלא שאת הראיון "שמפליל" אותי כמסיתה הם ערכו באופן כלכך מקצועי עד שאפילו אני כמעט נפלתי בפח. אבל רק כמעט. שימו לב מה הם עשו: בתחילת הראיון מול ריקלין וסג"ל אני מדברת על האליטות בישראל. אבל אז אני מייד מסייגת ומבהירה שאני לא מדברת על "השמאל" באופן כללי. אני מוסיפה שהשמאל והימין הם אחד ושאנחנו כולנו עם גיבור וראוי ונפלא ללא קשר לשיייכות הפוליטית. זה משהו שאני מאוד משתדלת להקפיד עליו מאז הטבח - לא להכליל, לא לפגוע באזרחים עצמם, לא לגרום לאף יהודי לחוש שאני כפוליטיקאית (או כאדם) שונאת אותו בגלל דעותיו. זה חשוב לי באמת. מה עשו באולפן שישי? לקחו את כל הקטע. השאירו את ההתחלה. השאירו את הסוף. ואת כל המילים המאחדות שאני אומרת באמצע - חתכו. פשוט חתכו. השאירו על רצפת העריכה. אז חשוב לי להעביר לעורכים של אולפן שישי: דעות ימניות הן לא הסתה וחיזוק ראש הממשלה בזמן מלחמת קיום זה לא פילוג. אני ברשותכם, אמשיך להביע את עמדותיי לא משנה כמה תתאמצו לערוך, להסתיר, לסלף, לשקר ולייצר רוח רעה בקרב העם על חשבוני. הצגתם את הקטע הערוך והמגמתי הזה תחת הכותרת "נקמת הארכיון." תראו איזה קטע, עכשיו הארכיון קם לנקום בכם.

Galit Distel Atbaryan - גלית דיסטל אטבריאן

51,995 просмотров • 2 лет назад

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; מפורק; הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס הם פטריוטים; מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023; גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון; אנו מתאבדים" ב-4 באוקטובר 2023, התארח תת אלוף (מיל.) אסף אגמון בתוכנית הרדיו של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, ולהלן תוכן הראיון: אודי סגל: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר. שלום רב. אסף אגמון: שלום, וחג שמח לכם ולמאזינים. אודי סגל: תגיד, אתה לא חושב, אתה יודע, הרבה פעמים בחיל האוויר מדברים על דחיפה של גבולות המערכת. כלומר, הרבה פעמים כשיש מטוסים, יש להם יכולות מסוימות שכתובות במפרט הטכני, וטייסי חיל האוויר הנועזים תמיד דוחפים אותם לגבולות המערכת, ואפילו מעבר להם ביכולות שמוציאים מכלי הטייס השונים שהם מובילים. יכול להיות שבתמרון שאתם עשיתם במהלך המחאה, שהוא מוצדק אולי מבחינת הכעס שלכם והחשש לדמוקרטיה הישראלית, דחפתם את גבולות המערכת לגבול שהוא גבול אדום, שעלול להביא להתרסקות כלי הטייס? אסף אגמון: קודם [כל], אני לא באתי לדבר איתכם על המחאה. אני באתי לדבר איתכם על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל במצב הכשירות של חיל האוויר, בהמשך למה ש[חבר הכנסת] גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, אחד הטובים ביותר שהיה לנו, דיבר איתכם בשעה הקרובה [האחרונה]. ענת דוידוב: כן, אבל זה פועל יוצא, אתה יודע אי אפשר להתעלם מזה. אסף אגמון: הפועל היוצא, זה שקודם כל בואו נסתכל על העובדות, אני לא פרשן, אני איש של עובדות, אני איש שבא מהמערך המבצעי, כל החיים שלי הייתי במערך המבצעי, 51 שנים הייתי בחיל האוויר, עשיתי מילואים עד לפני שנה. מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד מהכי בכירים שהיה בחיל האוויר, והוא לא מזוהה עם המחאה בכלל, והוא דאג מרוב דאגתו ללכת לראש הממשלה [בנימין נתניהו] אישית, ולהגיד לו שמצב הכשירות של חיל האוויר, ואני אשתמש במונח שהוא השתמש, הוא אסוני. אסוני. חיל האוויר מצבו, מצב הכשירות שלו אסוני. הוא הלך ואמר לראש הממשלה שלנו, שכבר היום חיל האוויר לא מסוגל אפילו לעשות 70% מהתוכניות המבצעיות, שהכינו על מנת לתקוף באיראן אם נחליט לתקוף באיראן. ראש הממשלה שלנו, שכל הזמן בצדק אמר שאיראן זה איום קיומי על מדינת ישראל, במעשיו ובמעשה ממשלתו, משמיד את הדבר היחידי שיש למדינת ישראל להגן מפני איראן גרעינית, וזה חיל האוויר. אודי סגל: אוקיי, ושוב אני שואל אותך, האם המציאות הזאת, שמצב הכשירות של חיל האוויר נמצא במצב אסוני, האם אתה לוקח על זה גם אחריות, שהאם יכול להיות שמהלך המחאה שלכם, היה מהלך אחד רחוק מדי, חציתם קו אדום מוקדם מדי, כדי להביא את ראש הממשלה לפעולה, שבינתיים לא הצלחתם להביא אותו, וזו גניזת כל המהפכה המשפטית. אסף אגמון: ראש הממשלה שלנו עסוק במסע תענוגות מחוף אל חוף בארצות הברית, חוזר משם, הולך לנפוש בנווה אטי"ב, משם בשבוע הבא הוא הולך לקחת את כל ממשלת ישראל לישיבה משותפת עם ממשלת צ’כיה, אולי בשביל להכין מקומות לאיפה נוכל לברוח אחרי שהוא יגמור להשמיד את מדינת ישראל. אודי סגל: אבל שוב אתה מתחמק מהשאלה, אני שואל אותך שאלה. אסף אגמון: אני לא מתחמק מהשאלה. אודי סגל: אני שואל אותך שאלה, תת אלוף במילואים אסף אגמון, אתה לא מרגיש שבמהלך המחאה שלכם דחפתם את המערכת הצבאית לגבולות ההפעלה שלה, ואתם מסכנים את ביטחון ישראל על משהו שיכול להיות שאתם יכולים לפעול אחרת. יכול להיות שתגיד לי, תשמע, עשינו תחקיר, לא, זה פעולה לגיטימית. למה אתה מתחמק מהשאלה? אסף אגמון: אני לא מתחמק מ... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחמק משום דבר, ואני אגיד לך כל מה שתרצה. הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס, הם הפטריוטים הכי גדולים בתולדות מדינת ישראל. הם מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023. ענת דוידוב: אבל אסף אגמון, לא כולם רואים את זה כך. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. ענת דוידוב: מאה אחוז. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. האנשים האלה, שהם אנשים מיוחדים, הם רואים את זה והם לוקחים את זה על הכתפיים שלהם, אני מצדיע להם. דרך אגב, הם היחידים שעושים, איפה כל אנשי ההייטק? איפה הרופאים? איפה המורים? למה הם משאירים אותם לבד? מי שעצר את החקיקה, זה היו הטייסים הגיבורים האלה. עם ישראל חייב להם ויהיה חייב להם לדורות. אם מישהו יציל את מדינת ישראל, זה יהיו הטייסים הגיבורים האלה, שעכשיו משאירים אותם לבד, ועכשיו עושים נגדם מסע הפחדה ומסע איומים. ענת דוידוב: מי משאיר אותם לבד, תא"ל אגמון? מי משאיר אותם לבד? בכירי חיל האוויר שלא מוכנים להצטרף ולתמוך בהם? אסף אגמון: משאירים אותם לבד, כי ההייטקיסטים גם כן לא מצטרפים, כי הרופאים גם כן דיברו ועדיין לא עושים כלום, וגם מה שקורה בצה"ל היום, שעושים עליהם מהלך של הפחדה. אני 51 שנה הייתי בחיל האוויר, בחיים שלי לא שמעתי, שדיון כשירות של חיל האוויר מגיע לתקשורת. ופתאום עכשיו, 3 שבועות לפני הדיון, [הכתב הצבאי של ערוץ 13] אור הלר... אודי סגל: אבל אסף אגמון, אתם הבאתם במחאה שלכם את מצב הכשירות למצב שהוא נמצא, ואני שואל אותך שוב את השאלה בפעם החמישית, האם אתה לא חושב שהצעד שנקטתם הוא צעד שמסכן את ביטחון ישראל בצורה מוגזמת, ולא הצלחתם בינתיים להשיג את המטרה, והוא לייצר לחץ אפקטיבי על ראש ממשלת ישראל כדי לסגת בו, במהלך המרכזי שהוא מוביל בשנה האחרונה? אסף אגמון: פשוט, לא רק שלא הלכנו רחוק מדי, צריך להכפיל את כמות המילואימניקים שיודיעו עכשיו שהם משעים את ההתנדבות שלהם. אודי סגל: ואז? זה לא יחשוף את ישראל לבעיה ביטחונית? אסף אגמון: מי שמכניס את ישראל לבעיה ביטחונית זה ראש הממשלה שלה. מה אתה רוצה מהטייסים האלה? ראש הממשלה שלה בשביל ועדה למינוי שופטים מחרב את ביטחון מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים האלה ששמים את נפשם בכפם. ענת דוידוב: אז למה לא כולם מצטרפים? זאת השאלה ששאלתי קודם. אסף אגמון: הם מפחדים, הם מפחדים. ענת דוידוב: ממי? אסף אגמון: עושים עליהם מסע הפחדה, מה אתם לא מבינים? אודי סגל: לא, אולי יש פה חוזה שאתה לא, החוזה שלנו היא מדינת ישראל, הוא חוזה שבו לא מפרקים את המדינה כדי לשנות את הכיוון שלה, ויכול להיות שאתם עשיתם צעד, שהתוצאה שלו, השיורית, היא פגיעה כל כך קשה בביטחון ישראל שהיא לא שווה את המהלך הזה. אסף אגמון: תגיד לי, אתה לא התבלבלת? [אתה חושב] שאני ראש הממשלה? מה אתה שואל אותי? אני זה מי שמפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? אני מפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? ראש הממשלה שלנו מפרק את מדינת ישראל. מה אתם לא מבינים? מה אתה שואל אותי? בשביל הרפורמה הזאת הוא מפרק את מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים הגיבורים האלה? אודי סגל: אני שואל אותך, מה שאני שואל אותך זה שאלה שאני שואל אותך מתחילת הראיון. האם לא נקטתם בצעד קיצוני מדי? בשלב מוקדם מדי? והדבר הזה בעצם פוגע בכשירות של החיל [חיל האוויר] באופן שלא יצר לחץ אפקטיבי מספיק. אסף אגמון: אתה מבין שחיל האוויר במצב אסוני? אתה מבין שחיל האוויר לא יכול לאייש את התרגיל המבצעי הבינלאומי הגדול שיש לו, הולכים לארח את עשרות מפקדי חילות אוויר מכל העולם ולהראות להם שיש פה חיל אוויר מפורק, שפירקו אותו, שהסיתו איש ברעהו, ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה וחבורתו. הם קראו לטייסים האלה מוגלה, בוגדים, צריך לתלות אותם בכיכר העיר, והם אמיצים וגיבורים, והם אמרו, אנחנו נקריב את הכל בשביל מדינת ישראל להציל אותה. ענת דוידוב: אגב, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, מה יקרה כשיגיע מועד התרגיל? איך אתה רואה את הדברים קורים? אסף אגמון: פתאום מח"א [מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר] נהייה אילם. פתאום אין דובר צה"ל [תא"ל דניאל הגרי], פתאום אין צנזור [תא"ל קובי מנדלבליט], תשאלו אותו, מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותו איך תאייש את התרגיל הבינלאומי? תשאלו אותו מה אתה אומר לראש הממשלה, שאם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. ענת דוידוב: מח"א [מפקד חיל האוויר] הציב דדליין, הדדליין הוא 17 באוקטובר [2023] כדי לבדוק אם טייסים חוזרים לפעילות שוטפת או לא. זה מה שהוא אמר. אסף אגמון: גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים אנשים הכי מנוסים, עם הכי הרבה ניסיון, זה המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי, יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום. ושם זה אנשים שלא טסים, והם לא יחזרו למילואים. אודי סגל: אז תת אלוף במילואים אסף אגמון. ענת דוידוב: רגע רגע, הוא אומר שהם לא יחזרו למילואים, זאת אמירה, כלומר, שום דדליין לא יעזור כאן, הם לא חוזרים למילואים. אסף אגמון: הם לא טסים, הם לא טסים, אתה לא יכול להגיד להם, אם לא תחזור... ענת דוידוב: לא טסים, מאבדים כשירות, וחבורה שלמה הולכת לשבת בבית. אסף אגמון: מעל 200, אנשי המטה המבצעי, האנשים הכי בכירים בחיל האוויר, הכי רציניים, בהם חיל האוויר תלוי, הודיעו לו [למפקד חיל האוויר], רשמית, אנחנו לא מתייצבים למילואים. אנחנו השענו את ההתנדבות שלנו למילואים. מה הוא יעשה? אודי סגל: אז מה אתה אומר? שזה בלתי הפיך? אסף אגמון: בטח הפיך. תפנה את זה לדרג הפוליטי, לדרג המדיני. תצילו את המדינה הזאתי. אודי סגל: אז אני שואל אותך, מה אתה חושב שעכשיו יקרה במציאות שאתה מייצר, שבאמת מצב הכשירות הוא אסוני, שאין לו [למפקד חיל האוויר] מוח מבצעי בחיל האוויר, שאין לו טייסים לאייש את התרגיל, מה אתה חושב שיכול לקרות? איזה לחץ זה לדעתך יפעיל על ראש הממשלה? ומה לדעתך יקרה? כי בינתיים זה לא קרה. אסף אגמון: תשאל את זה את שר הביטחון שלנו [יואב גלנט], תשאל את ראש הממשלה שלנו שלא רוצה להתראיין אצלכם, תשאל אותו את השאלות האלה. עליו האחריות. אודי סגל: אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים אנחנו יוצאים נגד תופעות של סרבנות, חלק מהפעולות האלה זה פעולות שמעודדות סרבנות, חלק מכנים אתכם אנשים שמורדים במדינה, אנשים שלא מקבלים את מרות הממשלה, שהיא אחראית על הפעלת הצבא. השאלה היא, מה אתה אומר על האמירות האלה שלהם? אסף אגמון: מה אני אומר? אני אומר לך, לכם ולכל המאזינים, שבאיראן וחיזבאללה והחמאס יושבים בשקט עכשיו ומוחאים כפיים לראש ממשלת ישראל, שמשמיד את ביטחון מדינת ישראל ואת חיל האוויר בפרט. זה מה שאני אומר לכם. וזאת השאלה שצריך לשאול אותו, וזאת השאלה שהאזרחים במדינה הזאת צריכים לשאול, איך ייתכן שאנחנו נותנים יד להשמדת ביטחון מדינת ישראל? ענת דוידוב: אוקיי, עכשיו משפט לסיום, תת אלוף במילואים אסף אגמון. אם הדברים נשארים כמות שהם, לאן המדינה הזאת הולכת? אסף אגמון: אין לי מה להגיד לך. המדינה הזאת הולכת לאבדון. המדינה הזאת הולכת לאבדון. אבל כמה שאני מודאג, אני נחוש ואני אלחם שזה לא יקרה. המדינה שלנו במצב הנוכחי הולכת לאבדון. זה על הקיר, ואנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו מתעסקים בשטויות, ואנחנו מסרבים לראות שהנס הזה שקראו לו מדינת ישראל, שככה התקדם 75 שנה, אנחנו הורסים אותו ומתאבדים, פשוט מתאבדים. ענת דוידוב: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה, מבכירי חיל האוויר לשעבר, תודה רבה לך. סימוכין: כתבות קודמות שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – תת אלוף (מיל.) אסף אגמון מביע תמיכה בגל הסירוב לשירות מילואים: "מתוך היכרות קרובה עם המשמעויות של הפסקת טיסה פעילה, אנו אומרים באופן הברור ביותר לקבוצת המילואים הפעילים: אנו נתמוך, ללא סייג, בכל פעולת מחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר!" סימוכין: תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "הדסקית ‘לשחרר את החטופים עכשיו’ היא סמל יהודי, לא פחות מכיפה; אנחנו כבר לא דמוקרטיה יהודית; הממשלה הזו היא איום על הזהות שלכם כיהודים כאן בטורונטו ובכל מקום אחר; הם יעשו הכל כדי שהם [הערבים] לא יוכלו להצביע; יאמרו לתומכי הפסקת ההתנדבות שלא יוכלו להצביע". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". אל"מ (מיל.) אבי קדיש: "פעם אחת בחיים קורה לך שאתה נביא זעם, ולצערך מסתבר שאתה גם צדקת". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

115,038 просмотров • 11 месяцев назад

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

25,563 просмотров • 8 месяцев назад

שלושים שנה חלפו מאז אותו לילה נורא בו קדרו השמיים עת הפציעו אל חיי האומה מילותיו האלמותיות של איתן הבר המנוח ״ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק, על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין אשר נרצח בידי מתנקש, הערב בתל אביב". ועל אף הזמן שחלף, הלמות הפטיש, המכה בנוקר, הפוגע בתרמיל המחולל את הבערה, שהדפה את הקליעים שפילחו את גופו של יצחק רבין עד שנפל - עוד מטלטלים את הנפש הלאומית. אין אדם שעמד על דעתו אז, שלא זוכר היכן בדיוק היה ברגע המר והנמהר ההוא. בן 19 שנים הייתי, צוער בקורס קצינים באותה העת. מוצאי שבת, ואני לבדי בבית, מול המסך – שומע את הדיווחים וכמו רבים מאזרחי ישראל, מוכה בתדהמה, בהלם ובצער עמוק. בבוקר המחרת התאספנו בפנים חתומות בנקודת הכינוס בדרכנו לבסיס האימונים, מביטים איש בפניו הצעירות של רעהו, מתקשים לעכל ולהבין את שאירע. במקומות העבודה, ברחובות, בערים ובכפרים, נפל דבר בישראל. מספר אישי 30743, רב־אלוף במילואים, יצחק רבין, חייל בצבא ההגנה לישראל, כפי שהעיד על עצמו, ראש הממשלה ושר הביטחון - נרצח. על השאלה ״איך נזכור את רבין״ ניטש ויכוח. יש מי שיזכירוהו בזכות מאבקו למען השלום, ויש מי שיזכירוהו בזכות מאבקו בטרור ובאויב הערבי. שניהם נכונים אך רצוי ששני הקצוות ידבקו באמת ובעובדות, ולא ימציאו מציאות חלופית שלא היתה ולא משל היתה. רבין היה איש צבא כמחצית מחייו הבוגרים. הרמטכ״ל השביעי של צה״ל, שעמד בראש הצבא בזמן מלחמת ששת הימים, בסופה שוחררו חבלי מולדת ואוחדה בירת הנצח של העם היהודי, אליה התפללנו אלפיים שנה בכל התפוצות מהן באנו - לשנה הבאה בירושלים. ״ירושלים שלי היא מוקד געגועיו ומחוז חלומותיו של העם היהודי״ אמר רבין. ״היא החלום – להגיע. אנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל: יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה. אך בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד: שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. מבחינתנו, ירושלים אינה נושא לפשרה, ואין שלום בלי ירושלים״. רבין נאבק בטרור ביד קשה וכשר הביטחון במהלך האינתיפאדה מדיניותו לגבי אויבינו היתה ״לשבור להם את הידיים והרגליים״. בעקבות חטיפתו ורציחתו של שוטר משמר הגבול רס״ב ניסים טולדנו הי״ד, הורה רבין לגרש מאות ממחבלי החמאס ללבנון וזכורה אמירתו ״למגורשים הייתה זכות ערעור. לניסים טולדנו לא הייתה״. ולצד מאבקו בטרור ובאויב, היו לרבין חלומות. ״אין לי נכסים״, הוא אמר, ״יש לי רק חלומות להוריש לדורות הבאים עולם טוב יותר, מפויס יותר – עולם שנעים לחיות בו. אין זה הרבה מדי״. ובמאמציו להגשמת החלום להוריש לדורות הבאים עולם טוב יותר, פסע רבין בדרך חדשה ולא מוכרת - בדרך אל השלום. ובדרך הזאת, דרך חתחתים זרועה במוקשים, צעד רבין בהיסוס. לא בחדווה. "ייתכן שהפתרון הטוב ביותר לעזה אילו הייתה טובעת בים, אך משום שזה לא אפשרי צריך למצוא לזה פתרון״ אמר, וניסה. ״נבלע כדור נגד בחילה - ונלך״ השיב על השאלה אם ילחץ את ידו של ערפאת. תקוותו הייתה שהרשות הפלסטינית שהוקמה במסגרת הסכמי אוסלו תוכל להלחם בחמאס ״בלי בג״ץ ובלי בצלם״, ובלי עתירותיה של ״האגודה לזכויות החמאס״ כפי שכינה את האגודה לזכויות האזרח. כן, רבין לא היה מחובבי הארגונים שאוהבים היום לשאת את שמו ולנכס את מורשתו. חלומך עוד לא התגשם יצחק. העולם עוד לא מפויס יותר, גם לנו כאן במליאת הכנסת שכה הכרת יש עוד על מה לעבוד, אבל אדם ניכר בחלומותיו, ואיזה חלום נאצל היה לך. לאילו דברים נשגבים ונעלים שאפת. בהספד על יריבו הפוליטי, אמר צ׳רצ׳יל: "נפל בחלקו של נוויל צ'מברליין באחד המשברים העילאיים בעולמנו, שדעותיו תיסתרנה על ידי המאורעות, שתקוותיו תתאכזבנה, והוא יהיה מרומה ונגזל על ידי איש זדון (היטלר אז, וערפאת בימי רבין, א.א). אך מה היו תקוות אלו שמהן התאכזב? מה היו שאיפות אלו שמהן התייאש? מה הייתה אמונתו אותה ניצלו לרעה? הרי היו אלו בין הרגשות הנאצלים והמיטיבים של לב האדם - אהבת השלום, השאיפה לשלום והחתירה לשלום, אפילו בסיכון גדול וודאי למחיר אישי״. בנאומו האחרון בכיכר שמאז קרויה על שמו, רגעים לפני שנרצח זעק רבין אמירה שחייבת להדהד כאן במליאת הכנסת ביום הזה ומכאן לצאת החוצה: "האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך הכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות״. והבחירות הדמוקרטיות, בניגוד לנטען, תתקיימנה, והדבר יקרה במהלך השנה הקרובה, כפי שתחליט הכנסת. והציבור יכריע. לא באלימות, והלוואי שגם לא בהתלהמות. ואנו כאן, נכבד את החלטתו. ״האדם אינו פלדה. הוא לב ונשמה, הוא בוכה וצוחק. הוא אוהב וכואב. הוא מסתער ונפצע וזועק. האדם הוא אדם." אמר יצחק. ידברו כאן על ראש הממשלה ושר הביטחון, ידברו על הרמטכ״ל והמצביא אבל עבור משפחתו הוא היה גם אבא, סבא, לא משל ולא סמל. הוא היה אדם. בשם האומה, ובשם הכנסת, אנחנו מביעים צער עמוק, צערו של עם ישראל. יהי זכרו של ראש הממשלה, שר הביטחון וראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל יצחק רבין ברוך לעד - נכבד את זכרו בקימה.

Amir Ohana - אמיר אוחנה

13,974 просмотров • 10 месяцев назад

סיכום עדותו של אמיר ברקן — סמנכ"ל הכלכלה במשרד ראש הממשלה (הסיכום המצולם בסוף הציוץ); עדותו של ברקן, איש מקצוע מזה כ-20 שנה במשרד רה"מ תחת 5 ר"מ, שאין חולק על מקצועיותו, ענייניותו ויושרו, היה במקור עד תביעה, אולם התביעה, רק לאחר 4 שנים בהם נאסר על ההגנה לפנות אליו, הודיעה שהיא מוותרת על עדותו, והיום הוא העיד מטעם ההגנה. עדותו של ברקן, גם בעת שהוכרז כעד תביעה וגם היום, נועדה לשפוך אור על השאלה: בעקבות פנייה או הוראה של מי קיים מנכ"ל משרד רה"מ דאז הראל לוקר שיחת ועידה בהשתתפות בכירי משרד התקשורת ומשרד רה"מ, כדי לבדוק מדוע משרד התקשורת אינו פועל בהתאם לחוק ונמנע מהצעד הטכני של התנעת תהליך מיזוג בזק יס, כלומר מעביר את הפנייה לגורם הרגולטורי המוסמך - המועצה לכבלים ולוויין. לשיטת כתב האישום, פעל לוקר בעקבות הנחייה שקיבל מראש הממשלה לקדם את ביטול ההפרדה המבנית, בעוד עדי התביעה לוקר ורון אילון (מנכ"ל יס), העידו שברקן הוא זה שפנה ללוקר בעקבות פנייתו האישית של רון אילון, שהיה מנהלו במשרד האוצר בשנות ה-90, וסיפר לו כי מנכ"ל משרד התקשורת ברגר נמנע בניגוד לחוק מהעברת הפנייה לרגולטור, מועצת הכבלים והלוויין, מפני שהוא מבקש לכפות על בזק הסכמה לרפורמת השוק הסיטונאי בתמורה לכך. בסיכום המצולם תוכלו לשמוע את כל השתלשלות העניינים, אבל אלו הן השורות התחתונות: 1. ברקן מעולם לא דיבר עם נתניהו "אחד על אחד", לא בעניין בזק ולא בשום נושא אחר. 2. רון אילון פנה אליו וסיפר לו על התנהלותו הבריונית שמונעת מבזק ומיס לעמוד בתחרות מול הוט, שעליה לא חלו מגבלות ההפרדה המבנית, והדבר "הדליק לו נורה אדומה" שיש כאן עניין שצריך לברר, והוא היה זה שעירב את לוקר. נזכיר, שלוקר העיד שנתניהו כלל לא היה מודע לכל ההתנהלות. 3. בניגוד לאופן בו הציג זאת הרן לבאות, הצעתו לערוך את חווה"ד הכלכלית שנדרשה אם משרד התקשורת לא יעשה זאת, הייתה הצעת עזרה במטרה להסיר חסמים, כפי שקורה כעניין שבשגרה במצבים דומים, ובשום מצב לא אפשרי שאמר כי אחרת "הם" (אנשי משרד רה"מ) יאשרו את ביטול ההפרדה המבנית, שהרי הדבר אינו בסמכותם וגם לא בסמכות משרד התקשורת, אלא בסמכות מועצת הכבלים והלוויין. ברקן הסביר שהתנגד לכריכת ביטול ההפרדה המבנית בהסכמה לרפורמת השוק הסיטונאי, משום שהוא מתנגד לכריכה בין דברים, בדיוק כפי שהתנגד לתוכניתו של פילבר לכרוך בין ביטול ההפרדה המבנית להשקעות של בזק (וגם הוט בתמורה להקלה רגולטורית אחרת) בפרישת הסיבים האופטיים, למרות שפילבר ראה בכך מטרת על. ברקן הבהיר שלא הייתה לו התנגדות לביטול ההפרדה המבנית, כל עוד נעשה הדבר בהתאם לתנאים, אלא רק לכריכה, ומבחינתו כל עניין אמור היה לעמוד בפני עצמו. ברקן נחקר קלות גם בעניין טאטא ההזוי, ומעדותו עלה פעם נוספת חוסר העניין הגמור שגילו במיזם נתניהו ואנשיו, בניגוד גמור לנטען בכתב האישום בתיק 1000. בסיכום המצולם תוכלו לשמוע את מלוא הפרטים שעלו בעדותו של ברקן, אולם אלו הם עיקרי הדברים, ואלמלא התעקשה תירוש כדרכה לבלבל את המוח ללא שום תכלית או תוחלת, הייתה עדותו של ברקן מסתיימת שעות קודם לכן. בשורה התחתונה: הדחיפה לעסקת בזק-יס לא הגיעה מנתניהו, שבכלל לא היה מודע לה, אלא מבקשה אישית של רון אילון, על סמך היכרות ותיקה, לסייע ליס מול התנהלותו הבריונית והלא חוקית של מנכ"ל משרד התקשורת דאז ברגר, פנייה שעלתה מברקן למנכ"ל משרדו לוקר, ומשם התגלגלה בצנרת הרגילה. גם סיפור "ההתנעה" נסגר היום סופית בעדותו הפוזיטיבית של מי שבאמת יזם את הבירור והטיפול בעניין. אז הנה, ב-5 דקות כמו שברקן לא נדרש למסור לחוקרים את הטלפון הנייד שלו אלא רק לתת להם לעיין בו, סיכום עדותו של סמנכ"ל כלכלה במשרד רה"מ מר אמיר ברקן:

עידו שיפוני

18,949 просмотров • 1 месяц назад

חשיפה בלעדית: קטארפייק - מדוע ראש המוסד לשעבר יוסי כהן לא נחקר? על פי הפרסומים, החקירה בפרשה עוסקת סביב דברור ויח"צ לקטאר ועמדותיה, מול תושבי ישראל. מאליה עולה השאלה - הלא הגורם העיקרי שדברר את קטאר במהלך המלחמה, הוא לא אחר מראש המוסד יוסי כהן. הוא שהמליץ לדרג המדיני ובתקופתו החלו העברות הכסף הקבועות מקטאר לעזה. לכהן שפע אינטרסים בקטאר, כפי שנראה. מדוע כהן לא נחקר? נפרק: מיד בתחילת המלחמה, בכעשרה הזדמנויות לפחות על פני כשלושה חודשים, התייצב כהן בתקשורת לימין קטאר, כולל נגד רה"מ נתניהו, אף שבעבר נחשב למי שיירש אותו בבוא העת. הנה: * 31 באוקטובר 23': מיד לאחר הטבח, אומר כהן בריאיון "יש להימנע מביקורת על קטאר". * 3 בנוב' 23': כותרת נאומו בגרמניה; יוסי כהן יוצא להגנת קטר: "לא מקבל ביקורת על המתווך היעיל ביותר" * 25 בנוב' 23': במסגרת ריאיון סביב הטבח אומר כהן "קטאר היא לא אויבת, היא מתווכת פרקטית בעניין החטופים והחטופות ואין בלתה". * 23 בדצמ' 23': ריאיון בפגוש, הכותרת "ראש המוסד לשעבר מפתיע: "הוחלט לא לחסל ראשי חמאס בקטאר" * 28 בדצמ' 23': כותרת הריאיון היא "ראש המוסד לשעבר יוסי כהן: לא הייתי מציע לעשות חיסול על אדמת קטאר" * 4 בינואר 24': בפודקאסט הצוללת של גלובס מסביר כהן שאין ברירה וקטאר חייבת להיות מתווכת בעסקות החטופים. * 24 בינואר 24': במסגרת פגישותיו עם משפחות חטופים, תוקף נתניהו את קטאר. בתגובה תוקפת ממשלת קטאר את נתניהו באופן חסר תקדים. ומי מתייצב למחרת, בעיצומו של משבר, לצד קטאר ונגד נתניהו? נכון: יוסי כהן. כותרת הריאיון עמו: "תמוה בעיני שנתניהו תוקף את קטאר, אני חושש שהיא תברח מהמו"מ". * 29 בינואר 24': בריאיון מקיף לעיתון החרדי 'משפחה' אומר כהן: "קטאר היא המתווכת הכי אפקטיבית שיש למדינת ישראל במו"מ לשחרור החטופים. אי אפשר בלעדיה. אם ננתק מגע איתם, לא יהיה מי שידבר עם חמאס". * 4 בפב' 24': ושוב, בריאיון אצל Efi Triger אפי טריגר מבקר כהן את האמירות של בכירים ישראלים נגד קטאר: "זו המדינה היחידה שיכולה להביא כרגע עסקה. להתקוטט איתה פומבית זה דבר לא נכון, אנחנו צריכים להתנהל בחוכמה - צריך לחדול לחלוטין כל ביקורת על קטאר בעת הנוכחית" * 8 בפב' 24': בריאיון בכאן 11, טוען כהן שוב שאי חיסול ראשי חמאס בחו"ל - בקטאר - הוא החלטה מדינית, והוא אף מציע לתת את קידוח 'מרין' בעזה לחמאס. קידוח שקטאר בוחשת סביבו ללא הרף. עשרה ראיונות בתוך 100 ימים מיד לאחר הטבח? איך קוראים לכך אם לא "בליץ"? מה בעצם האינטרס של יוסי כהן לדברר את קטאר - בפרט כשברוב המקרים מדובר בפניית פרסה של 180 מעלות, ביחס לעמדותיו בעבר? ובמבט אקטואלי: אם אוריך - שהקשר בין הכספים שקיבל לקטאר רחוק - נחקר תחת חשד למגע עם סוכן זר - האם מה שעושה כהן אינו האם-אמא של מגע עם סוכן זר? זאת ועוד: פעילות קטאר בסוגיית החטופים היא חלק מהתחייבותה לארה"ב כתמורה לחתימת ארה"ב באותה תקופה על הסכם להארכת שהות הבסיס המרכזי של 'פיקוד מרכז' בקטאר, הסכם ששווה מיליארדים לשני הצדדים (מה שאגב גרר את המשבר האמור בין נתניהו לקטאר). עובדה ברורה זו, שקבלתי מגורמים בינ"ל המעורבים בעניין, ושמן הסתם ידועה גם ליוסי כהן עצמו, משמעותה ששאלת יחס כזה או אחר מצד ישראל לקטאר אינו רלוונטי ואינו פקטור כלל בפעילות קטאר להשבת החטופים. מה שרק מעצים את השאלה: מה האינטרס של יוסי כהן להגן על קטאר ועל "רגישותה ליחס הישראלי", כביכול? על כך בפרק השני של התחקיר, בשרשור 👇

יוסי באום

13,234 просмотров • 1 год назад

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, מראשי "אחים לנשק", על השלכות מחאת הסירוב לשירות מילואים: "[נסראללה] זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר; [שאלה: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל?] "יש [בכנסת] איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל" ב-24 ביולי 2023, התראיין סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי תנועת המחאה "אחים לנשק", אצל אילאיל שחר ויואב קרקובסקי במשדר מיוחד מהכנסת של "כאן 11" לרגל ההצבעה על חוק ביטול עילת הסבירות. להלן תוכן הראיון: אילאיל שחר: נמצא איתנו על הקו [סא"ל במילואים] רון שרף, מ"אחים לנשק", שלום. רון שרף: שלום. אילאיל שחר: אתה שומע את הקולות מהמליאה, את הדרמה של הדקות האחרונות על הניסיונות של [שר הביטחון יואב] גלנט, לרכך במשהו את הצעת החוק [ביטול עילת הסבירות], אבל בינתיים הוא לא מצליח. לפני יומיים הודעתם שאם החוק הזה יעבור, עשרת אלפים איש לא יתייצבו למילואים, יודיעו שהם לא מתייצבים יותר, תעמדו במילתכם? רון שרף: ברור. מה שקורה בכנסת זה עצוב, זה יום עצוב. בישראל אנחנו במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. מול עינינו גלנט מפקיר את ביטחון ישראל. יואב קרקובסקי: באיזה אופן הוא יכול לעשות משהו אחר? הוא עכשיו נמצא על אוזנו של ראש הממשלה ומנסה ומפציר בו ובשר המשפטים יריב לוין לרכך אולי בכל זאת את החקיקה הזאת. גם אם האצבע שלו, אגב, לא תהיה בעד החקיקה, אז הוא יפוטר, אבל החוק יעבור. רון שרף: טוב שנזכר. [בנימין] נתניהו ראש ממשלה שבמשמרת שלו צבא העם מתפרק. הדיקטטור הישראלי הראשון, וגם [יצחק] הרצוג יהיה נשיא הדיקטטורה הישראלית הראשונה. כל החבורה הזאת שלא מצליחים להגיע להסכמה רחבה על חקיקה מרושעת ומטופשת, והעם, הם יראו שהכוח שלהם הוא כן מוגבל, כי צבא עם, ישראל בנויה על צבא העם, וזה פשוט לא יעבור בדיקטטורה. יואב קרקובסקי: אתה לא חושב שהשימוש בשירות הצבאי, בשירות המילואים, שזה באמת חומת המגן על שלמותה של מדינת ישראל, על ביטחונה, זה לא שימוש בנשק יום הדין? רון שרף: חומת המגן הבסיסית של מדינת ישראל זה הדמוקרטיה, ומי ששובר את החומה הזאת, מנפץ אותה, מחוקק חקיקה בניגוד לערכי הדמוקרטיה, בניגוד לרוח צה"ל, זו החבורה המרושעת הזאת שיושבת עכשיו בכנסת. אילאיל שחר: תראה, הדברים שאתם אומרים בימים האחרונים מחלחלים, הם מחלחלים לדרגים הכי בכירים בצה"ל. אנחנו רואים פה בשעות האחרונות אלופים מסתובבים במסדרונות הכנסת ומנסים לשכנע את הפוליטיקאים לרכך את החקיקה. רון שרף: טוב שנזכרו. טוב שנזכרו. אחרי חצי שנה ברחובות, מה הם חשבו? אילאיל שחר: אבל הנה, זה לא עוזר, ויכול להיות שבאמת החוק הזה יעבור, ואתה יודע, גם [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה רואה את מחאת המילואימניקים, רואה את מה שקורה פה בתוך ישראל. רון שרף: זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר. אילאיל שחר: כן? רון שרף: זה הבעיה של נתניהו. אילאיל שחר: באמת, עם יד על הלב זה לא הבעיה שלך? רון שרף: עם יד על הלב. הסכנה יותר גדולה לישראל, אני אומר לך. אילאיל שחר: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל? רון שרף: יש איום קיומי קונקרטי עכשיו. עכשיו, ברחוב קפלן, ירושלים, איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל. יואב קרקובסקי: עד כדי ככה אתה לא חושב שיש פה הגזמה ברטוריקה? רון שרף: ממש לא. יואב קרקובסקי: תסביר לי במה. רון שרף: אני אסביר. אני אסביר. דיקטטורות לא קורות במכה, זה לא סדרת טלוויזיה. ככה זה מתחיל. שלטון שיכור כוח, אטום, מושחת. זה מתחיל לאט לאט, זה מתחיל לאט לאט, [בשיטת] הסלאמי [בשלבים]. יואב קרקובסקי: אבל זה לא שהביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון מוסרת לחלוטין מעל ממשלת ישראל ופעולותיה. יש עילות רבות נוספות שבית המשפט יוכל באמצעותן לבקר... רון שרף: כן, אז למה זה כל כך חשוב? אם יש עילות, אז למה זה כל כך חשוב? ביטול עילת הסבירות? יואב קרקובסקי: אז למה זה כל כך חשוב לדעתך? רון שרף: למה זה? כי זו הפרוסה הראשונה בסלאמי. זה הדרך שלהם עכשיו לפטר את היועמשי"ת [היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה] ביום ראשון, וזה הדרך שלהם למנות, למלא את השירות הציבורי במינוים פוליטיים, לבסס את השלטון כך שאי אפשר יהיה להחליף אותו. ככה מתחילות דיקטטורות. זה לאט לאט, זה בסלאמי... אילאיל שחר: אבל כשאתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: עם פקידי ציבור צייתנים, פחדנים. ככה זה מתחיל. אילאיל שחר: אתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: אבל בישראל, בשונה מפולין והונגריה, יש צבא עם שישראל תלויה בו. וצבא עם יראה לממשלה שיכורת הכוח הזאת את מגבלת הכוח. אילאיל שחר: אוקיי, אבל אתה רואה פה את המאמצים של שר הביטחון, הוא מנסה לשכנע גם את שר המשפטים יריב לוין ואת ראש הממשלה. רון שרף: אני לא ראיתי, אני כרגע ברחוב. אני כרגע ברחוב מול מכת"זיות [מְכוֹנִית הַתָּזָה לפיזור הפגנות]. אז אני לא רואה, אני חיכיתי חצי שנה. ואם גלנט לא יכל לדבר חצי שנה, ואני יודע שהוא רואה את הדברים. יואב קרקובסקי: אוקיי. רון שרף, מראשי מחאת המילואימניקים, "אחים לנשק", תודה רבה לך. רון שרף: אנחנו לא נסלח לגלנט לעולם, הוא חייב לדעת את זה. יואב קרקובסקי: אני מניח שהוא שומע את הקולות האלה למרות שהוא נמצא במליאת הכנסת ומנסה לעשות את מה שהוא יכול. רון שרף: אז שהעוזר שלו יעביר לו, שהעוזר שלו יעביר לו. יואב קרקובסקי: רון שרף, תודה רבה לך. רון שרף: ביי. סימוכין: נספח כתבות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "[נתניהו] מסכן את ביטחון אזרחי ישראל; צה"ל נמצא במשבר עמוק אמיתי; צבא העם לא יכול להתקיים ללא דמוקרטיה; בצער עמוק, אך בתחושת שליחות אמיתית, גם אני חתמתי על מכתב [הפסקת התנדבות לשירות מילואים]". סימוכין: שישה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "עשרות אלפים שאיתנו יפסיקו את התנדבותם למילואים; לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה; הצבא מתפרק; אנחנו עושים את זאת מאחריות ואהבה גדולה לחברה ולמדינה; היום נתחיל להחתים את כל מתנדבי המילואים". סימוכין: סא"ל (מיל.) רון שרף, הנמנה על מייסדי ארגון "אחים לנשק": "אני שלם מאוד עם המאבק שעשינו. אני חושב שהייתה שם סכנה קיומית לעתיד המדינה. רק תחשוב מה היה קורה אם הרפורמה [המשפטית] הייתה מתקדמת, הקרע היה מתרחב, ובעוד שנתיים שלוש ההתקפה הנוראית הזאת של חמאס. אולי אי אפשר היה להתאושש מזה". סימוכין: רון שרף. צילום מסך מערוץ יוטיוב אחים.ות לנשק

Jonathan D. Halevi

39,035 просмотров • 1 год назад

אפריל 2023 - פרופ’ מרדכי קרמינצר: "אם תהיה דיקטטורה, לא יהיה חופש ושוויון, ותהיה אלימות לגיטימית, כי מותר להרוג את הדיקטטור, והוא יודע שמותר להרוג אותו, ולכן יהיו אנשים שיהרגו את האנשים שיבואו להרוג את הדיקטטור; אנחנו הולכים לעולם של שפיכות דמים, שאי אפשר בלעדיה להיפטר מהדיקטטור" ב-2 באפריל 2023, נערך במכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים יום עיון שנשא את השם "שולחן עגול בנושא מחאת משרתי המילואים נגד יוזמות החקיקה של הממשלה". להלן דברי פרופסור מרדכי קרמינצר, מומחה במשפט פלילי ובמשפט צבאי, פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: יש גבול עד כמה אפשר להתחשב בתודעות כשהן כוזבות. יש ציבור שלם בישראל שהתודעה שלו היא שרוני אלשיך [לשעבר מפכ"ל המשטרה] ואביחי מנדלבליט [לשעבר היועץ המשפטי לממשלה] תפרו תיק ל[בנימין] נתניהו שלא היה ולא נברא כדי להפיל אותו מלהיות ראש ממשלה. יש, אני לא יודע, 30-40 אחוז מהציבור הישראלי שמאמין בזה. אז מה אז אנחנו צריכים עכשיו להתחשב באמונה הזאת שהיא כולה כזב. כלומר, יש איזה גבולות לכמה אפשר ללכת אחרי תודעות כוזבות. עכשיו, אני מציע לשאול את השאלה, נניח שאנחנו כבר, אתה כל כך נשען על השבועה [שבועת האמונים של המשרתים בצה"ל לציית לפקודות המפקדים ולהגן על המולדת], פרופ' [סטיוארט] כהן [המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן], נניח שאנחנו כבר בדיקטטורה [אם וכאשר תאושר הרפורמה המשפטית], אנחנו יכולים להיות בדיקטטורה תוך שבוע, יש דיקטטורה, כולם מסכימים שזו דיקטטורה, אז אתה תגיד להם [לקציני ולחיילי המילואים], נשבעתם [לשרת בצה”ל], תמשיכו לשרת את הדיקטטור? [אתה] לא תגיד להם [לשרת את הדיקטטור]. יפה. אז אנחנו מסכימים שיש דברים, גם אם לא כתובים בשבועות [לשרת בצה"ל] ולא כתובים בשום טקסט, שאנשים לא התחייבו לשרת דיקטטור. עכשיו, לדעתי, הם גם התחייבו כלפינו שהם ימנעו מהדיקטטור לעלות לשלטון. למה? אני אסביר למה. אם תהיה פה דיקטטורה, לא יהיה לנו חופש, לא יוכל להיות שוויון, ותהיה אלימות לגיטימית, כי מותר להרוג את הדיקטטור. והדיקטטור גם יודע שמותר להרוג אותו, ולכן יהיו שם אנשים שיהרגו את האנשים שיבואו להרוג את הדיקטטור. כלומר אנחנו הולכים לעולם של שפיכות דמים, שאי אפשר בלעדיה להיפטר מהדיקטטור. אז האנשים האלה, עשו צעד, חריף אומנם, כדי למנוע מההתפתחות הזאת להתרחש. ההתפתחות הזאת לדעתי, היא סכנה קרובה, מיידית ומוחשית. מול סכנה קרובה ומיידית ומוחשית, אתה נוקט בצעדים, שנחזים להיות בעלי השפעה, בעלי אפקטיביות, פוטנציאלית, ואני חושב שננקטו צעדים כאלה, ואני חושב שצריך להסיר את הכובע, ולברך עליהם. תמיד יש unintended consequences יש כל מיני דברים שיכולים לקרות, אבל מול הסכנה הזאת, אני חושב שכמעט כל דבר שהוא בתחום החוקי, ואני חושב שלא יכול להיות ויכוח, שהם פועלים במסגרת החוק, נכון וחובה לעשות אותו. ולדעתי יוצא מפה משהו מאוד יפה, שהמיליטריזם הישראלי, ויש כזה, יש לו ריח, [אתה] דיברת על ריח לא טוב, אני מריח ריח בושם, יש לו ריח אזרחי, דמוקרטי למופת, כלומר האנשים האלה, האנשים... [נקטע] לא, אבל הריח הזה עכשיו מתחזק, הוא מתפזר באוויר, אני מתבשם ממנו, מהדבר הזה. לכן, הראייה שלי היא ממש הפוכה, קוטבית לראייה שהובעה קודם. אני רוצה רק לומר עוד משפט אחד. אנחנו צריכים לחשוב על עוד מצבים, ולא נעים לי לסבך את החיים, הם מסובכים גם ככה. האמירה הזאת: 'הוא [בנימין נתניהו] איבד את זה', שאנשים מאוד רציניים אומרים על ראש הממשלה [בנימין נתניהו], הוא באמת מחזיק מחזיק כפתור, והשאלה היא, מה המשמעות של האמירות של, לא שלי, אני לא מבין בזה כלום, של אנשים שמבינים הרבה, שאומרים שהוא איבד את זה. כלומר, הסיפור פה הוא עכשיו ברמת סיכון הרבה יותר גבוהה. ועוד דבר שאני רוצה להגיד. אפשר היה לבוא ולהגיד, אנחנו כולנו חייבים ציות. למה בין השאר, ציות למנהיגות הפוליטית, למה? כי תמיד שמחנו שההחלטות של המנהיגות הזאת יש בהם תהליכים שבהם משתפים אנשים מבינים, אנשי מקצוע, העסק הזה התמוטט לחלוטין. ראש הממשלה הזה מסרב לכנס קבינט ביטחוני, כשהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ושר הביטחון [יואב גלנט] מבקשים ממנו לכנס. כל המהפכה הזאת [הרפורמה המשפטית], אף אחד לא ישב חצי שעה עם דף ואמר: מהן ההשלכות הצפויות? מה יקרה? מה זה יעשה לכלכלה, לצבא, לביטחון, ליחסי החוץ? התהליך הזה בכלל לא התקיים. התהליך הזה בכלל לא התקיים. במקום שבו, יש סכנה שהוא [נתניהו] איבד את זה, ואין תהליכים מסודרים, אין פרוצדורות, הסכנה היא סכנה מאוד חמורה ולכן מוצדקים גם צעדים מהסוג הזה. ואני רוצה לסיים ולקרוא לכם משהו ככה קצת בניגוד לרוח הכללית פה על [הגישה] נגד סרבנות [לשירות מילואים]. זה קטע של אריך פרום, שאומר שבמשך מאות שנים הרגילו אותנו לחשוב שציות הוא מידה טובה, ושאי ציות הוא חטא, ודאי במסגרת צבאית, ומול זה הוא מציע להציב את האמירה הבאה, שההיסטוריה האנושית החלה במעשה של אי ציות, אדם וחווה שהם התפרעו מול אלוהים, ואין זה בלתי סביר שהיא תושמד על ידי מעשה של ציות. מציע לחשוב גם על זה. הערה: נוסח שבועת צה"ל (שבועת האמונים) - "הנני נשבע(ת) ומתחייב(ת) בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים, לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג עול משמעתו של צבא ההגנה לישראל, לציית לכל הפקודות וההוראות הניתנות על ידי המפקדים המוסמכים ולהקדיש את כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

13,485 просмотров • 11 месяцев назад

מר טאוב, הכל בסדר אצלך? כל הברגים של המכונה במקום? מתעורר חשש שהפרסום, הצלב הזה שאתה סוחב איתך כל העת כאילו במסע חשוב והקירבה למלכות, כולם בלבלו אותך מעט. כתבת "באיזה מובן זה פוטר אותך מלענות על מה שאני שואל?". ואני שואל, וזה באמת רק ממקום טוב של סיוע בריפוי: תגיד לי מר טאוב, מי אתה חושב שאתה??? למה אתה חושב שאני, או כל גולש אחר כאן חייבים לך משהו? באיזה זווית בקעה לה השמש הבוקר מתוך אחוריך, עד ששוכנעת כי בידיך הסמכות לחייב אותי, כמו את כל שאר מי שתקפת בחריפות וגסות רוח בשנים האחרונות- לענות לך? מי, זולתך, חשב להפקיד בידי אדם כמוך שררה ואחריות? "נשמח לקבל תשובה" כתבת בפונט 58. מיהו הקהל הלא מזוהה שעומד איתך שם? מה פירוש "נשמח", יעני, The Royal We, כמו נפוליאון שכזה? עד כדי כך תחושת האדנות וגבהות הלב? למה אתה חושש לבוא לבד? כאילו לדבר בשם גדי זה לא גדול מספיק אז אתה מגייס את "הקורא הסביר", שאתה כמובן הדובר המוסמך לדבר בשמו, מנכס לעצמך איזו מניית ייצוג לדרוש ממני תשובות בשם קהל קוראיי. אתה הפעם כותב ש"אני אומר לך האמת". זו התחלה טובה. בטוח שהפעם אתה מקפיד בנושא? כי גם הפעם התקשיתי לאתר אותה אתה טוען שב28 במאי התפרסמה בניו יורק טיימס כתבה שאני אחד מהחתומים עליה, ואשר חושפת "פרטים קריטיים על תכניות התקיפה" וגם "חושפת את תוכניות התקיפה של ישראל באיראן". פרסום הפרטים שבכתבה "עלולים היו לסכן את המבצע, או חלילה להכשילו" אלא שהכתבה שאתה מפנה אליה לא כוללת שום דבר ממה שאתה טוען לגביה, ולא סתם הקטע היחיד שאתה מצטט, וגם אותו תוך סילוף חמור והשמטה קריטית, הוא הערכה של המודיעין האמריקאי ומגיע ממקורות אמריקאים. (מה שכן קרה היה חשיפת עיתוי ההתקפה בידי גורמים בכירים בערוץ 14, מה שבאמת סיכן משמעותית את ההתקפה, נושא שאתה מקפיד להתעלם ממנו. אני מצרף פה קטע אחד להדגמה למקרה ושכחת. בשורה התחתונה: אתה ממציא סיפור על פרסום תוכנית ההתקפה הישראלית, אירוע שנברא רק בראש שלך, מוליד מתוך הפירכה הזו את הסכנה שלכאורה יצרתי, סכנה שכמעט הובילה לביטול התקיפה, ואז דורש ממני דין וחשבון בשם סמכות כלשהי שגם היא פרי הדמיון והיומרה בלבד. אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה להגיד- שפרסמתי את תוכניות ההתקפה של ישראל באיראן וזה היה עלול לעצור או לבטל את המבצע כולו? אולי תתייעץ עם עורך הדין שלך? לא הספיק לך פעם אחת? שוב פעם תצטרך את הסיוע של "חוננו" הארגון שמסייע לטרוריסטים יהודים, כדי לעשות לך מגבית להוצאות המשפט? נעדכן פה את מי שלא בקיא: בעבר טענת כי בידיעה פרי עטי שפורסמה בספטמבר 2024 נמצא המשפט "גורמים בכירים בצה"ל ובחלקים אחרים של מערכת הביטחון מזהירים מפני צעדים פזיזים שמתכננת ממשלת ישראל בצפון" ומטרת המשפט הזה הייתה להביא לחשיפת מבצע הביפרים לחזבאללה ולסיכולו. "מישהו במטכ"ל, אולי אפילו הרמטכ"ל ניסה לעצור את מבצע הביפרים בהדלפה פושעת לעיתונאי רונן ברגמן", כך כתבת. מטרת ההדלפה של המשפט הזה על "צעדים פזיזים שמתכננת ממשלת ישראל" הייתה לסכל את מבצע הביפרים כדי לדפוק לביבי את ההצלחה. ברור לכל קורא סביר, טענת, כי מחבל, כל מחבל, אפילו טרוריסט פיקולו בחזבאללה, ברגע שיישמע את המילים "צעדים פזיזים" מייד יבין שמילכדנו לו את האיתורית. ברור. הדברים שכתבת השתלבו באותם ימים בקמפיין אדיר של לשכת ראש הממשלה ושופריו שמטרתו להציל את פלדשטיין (אז עדין הבן יקיר לי של המכונה) ורוזנפלד מאיימת הדין ולפגוע בי. הכל שקרים, הכי נמוכים, הכי דוחים. הדברים מפורטים בראיות התביעה שהגשתי נגדך. אני מצרף פה קטע מתחקיר של גיא זהר על מבצע ההשפעה הכוזב של המכונה בעניין הביפרים המדבר בעד עצמו (ואפילו מחוייך מעט ומתאים לשבת בבוקר), וקצת מנפלאות ערוץ 14 ביום שלפני התקיפה באיראן.

Ronen Bergman

103,345 просмотров • 7 месяцев назад