Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Beim Laden dieses Videos ist ein Problem aufgetreten. Dies könnte an einem vorübergehenden Netzwerkproblem liegen oder das Video ist möglicherweise nicht verfügbar.

לפיד חושף במליאה: שלושת האנשים שראש הממשלה הצהיר בפני הכנסת שלא התייצבו בפני מבקר המדינה כן התייצבו בפני מבקר המדינה, וכן מסרו עדות אין שום סיכוי בעולם שהוא לא ידע שהם העידו. ובכל זאת הוא עלה לפה לדוכן ושיקר לכנסת ישראל

לירי בורק שביט

31,640 subscribers

17,959 Aufrufe • vor 7 Monaten •via X (Twitter)

Nachrichten & Politik

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Kommentare

Keine Kommentare verfügbar

Kommentare vom Original-Post werden hier angezeigt

Ähnliche Videos

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אהוד ברק: "הטייסים, אנשי המודיעין, הסייבר והיחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים, הם לא המורדים". ברק סבר, כי הרמטכ"ל צריך להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל גם כאשר האויב מאזין ועלול לנקוט פעולה ב-14 באוגוסט 2023, אריה גולן ראיין את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ביומן הבוקר בכאן ב של תאגיד השידור הישראלי. עיקרי דבריו של אהוד ברק (*) [שאלת אריה גולן: האם (הרמטכ"ל) צריך להוציא את זה החוצה (להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל), כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו] "אין לו [לרמטכ"ל] שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה. גם הוא. גם ראש שב"כ, גם ראש המוסד חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון, לוועדות המשנה ולציבור". (*) "הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים". (*) "המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה". (*) "תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. יאיר גולן הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה… ויאיר גולן צדק". (*) "הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד". תוכן הראיון אריה גולן: בוקר טוב, לראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. אהוד ברק: בוקר אור. אריה גולן: הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי אומר שהוא חייב להתריע, כמו שאומרים, חייב להרים את הדגל האדום כבר, כשיש פגיעה בכשירות הצבא או צפויה בקרוב פגיעה כזאת. השאלה אם צריך להוציא את זה החוצה, כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו. אהוד ברק: תראה, אין לו שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה, גם הוא. גם ראש שב"כ [רונן בר, ראש שירות הביטחון הכללי], גם ראש המוסד [דדי ברנע] חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון [של הכנסת], לוועדות המשנה ולציבור. עכשיו, מקור ההתנהגות המופקרת הוא [ראש הממשלה בנימין] נתניהו. הרי נתניהו נדרש לשיחות האלה עוד לפני שהוא העביר את החוק הזה לצמצום עילת ההסתברות, עילת הסבירות, הוא מנע את הדיונים האלה, מנע מהם, זרקו הצידה את שני האלופים [ראש אמ"ן אהרון חליוה וראש אמ"ץ עודד בסיוק] שהגיעו בזמן ההצבעה [במליאת הכנסת על ביטול עילת הסבירות], לא רצו לעשות את הישיבות [לעדכון בתמונת המצב הביטחונית], מדוע נתניהו לא רוצה את המפגשים האלה? משום שברור לו שאחרי ש-16 חברי קבינט ישמעו את התיאור מהרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר], מראש אמ"ן, משר הביטחון [יואב גלנט], הם לא יצביעו בעדו, הוא לא היה מסוגל להעביר את החלטת האיוולת הזאת על צמצום עילת הסבירות, אילו היה נותן לרמטכ"ל להיפגש עם הקבינט ועם חברי ועחו"ב [ועדת החוץ והביטחון] כמו שצריך. לכן, המקור של כל הסיפור זה נתניהו, ההפקרות היא שלו, האחריות היא שלו, ההשתוללות היא שלו, הרמיזה של נתניהו שלא יציית בהכרח להוראות בג"ץ, והאיומים הבוטים של השרים שלו זה דפוס פעולה מפיוזי של איום על בית המשפט, איום על הדמוקרטיה, בדיוק כמו האיום המפיוזי שלו בפתיחת משפטו. ואני אומר באחריות, חברה חפצת חיים לא נכנעת לסחיטה מפיוזית גם מכיוון העומד בראשה, גם כאשר מטרתו היחידה, אין פה שום דבר של טובת הציבור, אין שום דבר של ביטחון המדינה, אין שום טיפה של אחריות, הוא מפר את שבועת האמונים שלו כשהוא השביע את הממשלה, וכל הדבר הזה קורה בגלל דבר אחד פשוט, נתניהו נואש מהיכולת להיפטר ממשפטו, והוא מוכן לשרוף את המועדון ולהרוס כל דבר במדינה כדי לצאת מהמשפט. אריה גולן: אבל כשהוא אומר לראשי הצבא שזה נראה כמו צבא שיש לו מדינה לנוכח מה שקורה והפרסומים שהיו בתידרוכים לכתבים, אין שום דבר בדבריו? אהוד ברק: אין שום דבר בדבריו, הם חייבים לעשות את זה, הם נתקלים במצב בלתי אפשרי. ראש ממשלה שמועל באחריותו הבסיסית, תזכור, הוא אפילו לא מפקד עליון כמו הנשיא האמריקאי. המפקדת של הצבא זה הממשלה כולה. זה שהוא לא נותן לממשלה ולא לקבינט לשמוע אותם לפני שהוא מחליט את ההחלטות שיצרו את המשבר הזה, רק לפני כמה שבועות, זה לא לפני כמה שנים. זה הפקרות שלא נודעה כדוגמתה. התגובה ממול היא תגובה טבעית של האזרחים. אני אומר לך, הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים, אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים. המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה. אריה גולן: אתה כולל בזה גם את שר הביטחון יואב גלנט? אתה חושב שגם הוא היה צריך לעשות יותר? אהוד ברק: תראה, אני בטוח שהוא עשה את הדבר הנכון לפני שלושה או חמישה וחצי חודשים, כשהוא ראה [מספר מילים שאינן ברורות]. נתניהו יושב בלונדון, מסרב לכנס את הקבינט. אני שרתתי, אני חושב יותר זמן מכל אדם חי אחר בתפקיד שר הביטחון. אני לא זוכר דבר כזה ששר הביטחון איזשהו דורש לכנס את הקבינט, כי יש סכנה ברורה וקרובה לביטחון המדינה, וראש הממשלה מגיב בפיטוריו בטלפון במקום לכנס את הקבינט מיד. אין חיה כזאת, זה פשוט, הוא אז עשה את הדבר הנכון, נדמה לי שהוא נרתע היום מלעשות אותו הדבר, אבל לפי דעתי הוא חייב לעשות אותו הדבר, והוא יופיע בשבועות הקרובים לעשות אותו דבר. אריה גולן: נתניהו אתמול כך פורסם, הנחה את הרמטכ"ל לשמור, נוכח כל מה שהוא שמע, לשמור על כשירות צה"ל. זאת הנחיה שתשנה, תשפר את המצב, תעצור את התהליכים המסוכנים? אהוד ברק: תראה, יש רק דבר אחד שהוא עושה יותר מאשר להנחות. הוא משקר יותר מאשר הוא מנחה. הוא מנחה, הוא כל הזמן מנחה. הוא לא עושה את חובתו. חובתו הבסיסית היא לשבת ולהקשיב. הסיפור הזה של הוא הנחה, ובזה הוא כאילו, מה הוא עשה? הוא העביר את האחריות לרמטכ"ל. הרמטכ"ל לא יודע שיש עליו אחריות? שר הביטחון לא יודע שיש עליו אחריות? בלי ההנחיה הזאת, הם לא עושים את כל מה שהם יכולים? זה דברי הבל של מתעתע. אין פה שום דבר, מי ששבר את החוזה, מי שמורד בדמוקרטיה, זה נתניהו. הוא לא נגרר ולא בטיח', הוא מתנהל כמו מי שאיבד כשירות להוביל מדינה. למזלנו עומדים אנשים כמו הרצי הלוי ורונן בר ודדי ברנע, ואני מקווה ומאמין שגלנט יצטרף אליהם בקרוב, אין לו שום ברירה אחרת. הקריאה של [אלוף במילואים, סגן ראש המוסד לשעבר] עמירם לוין משלשום, אני הכרתי גם כן היטב את [סא"ל] יוסי קורקין [נהרג ב-1997 במבצע בלבנון] ואת גלנט בתור קצינים צעירים [בשייטת 13] שהיו עומדים מתדרכים, היית יודע שהמשימה תבוצע, חוזרים בחזרה מהמשימה רטובים, החליפות האלה עם המלח, ומתארים את מה שהיה ואתה סומך עליהם. אני אומר לך גלנט כשהוא לבד בחדר הוא לא חושב אחרת מהרמטכ"ל ומראש השב"כ. הוא נתון ללחצים פוליטיים. אריה גולן: אתה מדבר איתו? אתה בקשר עם גלנט? אתה בקשר עם שר הביטחון? אהוד ברק: תראה, אני נזהר מאוד לא לדבר עם אנשים שנושאים תפקידים, בטח לא בלי שפונים אליי ושואלים אותי מסיבה ברורה לחלוטין. הרי במציאות המטורפת שנתניהו בסחרורו, מנהל היום, כל שיחה שלי עם הרמטכ"ל ועם שר הביטחון, תיתפס ומחר תוצג כאילו הארכידמון הזה ברק, הוא כבר מפעיל או משחד או מאיים על הרמטכ"ל או על גלנט. אני מעדיף לא לדבר עליהם. לפי דעתי הם, מספיק להם להסתכל רגע במראה, והם יודעים בדיוק מה הייתי אומר להם. אריה גולן: אתה הזכרת את עמירם לוין, אלוף במילואים, הוא התראיין כאן אתמול בבוקר, והוא אמר שהוא מזהה בשטחי יהודה ושומרון, בהתנהלות של המתנחלים שם, וצה"ל שנאבק עם הדבר הזה, מזהה תהליכים כמו בגרמניה הנאצית, לא פחות, הוא דיבר על פשעי מלחמה, שצה"ל הולך לקראתם בשטחים, בגדה המערבית, לא הגזים? אהוד ברק: תראה, עמירם הוא איש אמיץ מאוד. הוא היה אמיץ מאוד בשדה הקרב. יש בו אומץ טבעי גם אזרחי. יש לו קושי. זה משהו שהוא במידה מסוימת הפוך מהתכונות של חייל שצמח אצל נתניהו. יש לו קושי לשקר. הוא לא מצליח אפילו כשהוא רוצה. אבל אין פה שום דבר חדש. אני אמרתי לפני שש שנים בכנס הרצליה. שש שנים, לא שלוש שנים בשיחות עם [מילה לא ברורה]. שש שנים אמרתי. תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. אם זה נראה כמו ניצני פשיזם, זה הולך כמו ניצני פשיזם, זה מגעגע כמו ניצני פשיזם, זה כנראה ניצני פשיזם. [אלוף במילואים] יאיר גולן [לשעבר סגן הרמטכ"ל] הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה. אריה גולן: שילם ברמטכ"לות על הדברים האלה בזמנו. אהוד ברק: ויאיר גולן צדק. מה? אריה גולן: אני אומר שהוא שילם ברמטכ"לות, כן. אהוד ברק: יש מחיר כבד בדיקטטורה, אפילו בדיקטטורה עוברית. מה שקורה היום, אגב, נתניהו לא מסובך לו לפתור את כל המשבר, שלא יהיה לנו שום הבנות. ברגע שהוא היה מתעשת, או מכנס את הכנסת לכינוס חירום בפגרה, מעביר החלטת כנסת שמבטלת ומשעה את החוק הזה שעבר של צמצום עילת הסבירות, ומחזיר לאחורה, מבטל את הקריאה הטרומית והראשונה של שמונה חוקי ההפיכה האחרים, במילים אחרות מסיר את האקדח מרקתה של הדמוקרטיה הישראלית, באותו רגע היה כל חוזר לתיקונו. אריה גולן: זה לא יראה שהרחוב ניצח את הכנסת הריבונית? אהוד ברק: הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד. אגב, כל מה שאני אומר היה נכון באותה מידה בדיוק, אילו היה מדובר בראש ממשלה ששמו [יו"ר האופוזיציה] יאיר לפיד, או [חבר הכנסת] בני גנץ, או [ראש הממשלה לשעבר] נפתלי בנט, או [חבר הכנסת] אביגדור ליברמן. גם אם אחד מהם היה מנסה להפוך ישראל לדיקטטורה, אותם טייסים היו מתייצבים, אותם דמונים מהעולם החיצוני, כמו [אהוד] ברק, [הרמטכ"ל לשעבר רא"ל במילואים] דני חלוץ, היו מתייצבים, ו-170 ראשי מערכת הביטחון לדורותיה היו כותבים את אותם הודעות, ודורשים ממנו להפסיק את זה באחת. קורית לנו פה טרגדיה. אנשים, קשה להם לראות את ההבדלים, קשה להם לעקוב אחרי הדברים. השמש זורחת כל יום ובתי הקפה פתוחים, אז כנראה שהאסון עוד לא יתרחש. האסון יתרחש כל יום כאשר [חבר הכנסת דודי] אמסלם משתולל ברשות החברות, כאשר נערות בנות 15 נדחקות אחורה באוטובוס ושמים עליהן איזה שמיכות, וכאשר המשטרה מחרימה מלוחמים מבצעיים של צה"ל ומילואים את הנשק, באמצעות תעלול קוראים להם לחקירה, מאשימים אותם בדבר פלילי, ונוטלים להם את הנשק שיש, יעני תהליך פלילי נגדם, זו דיקטטורה בפעולה. כל אזרח חייב להתנגד. אני רוצה להזהיר אותך. אריה גולן: לסיום. אהוד ברק: להזהיר אותך לסיום, שלא רחוק הרגע שאתה ועמיתיך בטלוויזיה ובתקשורת תצטרכו גם כן להרים את קולכם, להפסיק להיות בוררים אובייקטיביים שמביאים עמדה מכאן, ואחריי יביאו איזה פרשן מהימין או בערוצי הזבל ב[ערוץ] 14, או בערוץ אחר. כל אזרח ייאלץ להתייצב בפני השאלה: האם הוא הולך עם הדיקטטורה או הוא הולך עם הדמוקרטיה, והמאבק כבר התחיל, נקודת האל-חזור מאחורינו, הלפיד נמצא אצל בית המשפט כרגע, ומיד אחריו אצל שומרי הסף. אני בטוח שננצח. מדינת ישראל לא תהיה דיקטטורה. בחוקים האלה ייגנזו, ומחוללי ההפיכה יורחקו מהגה השלטון. אריה גולן: אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר. דברים חריפים ונוקבים. אני מודה לך. בוקר טוב. אהוד ברק: בוקר אור. סימוכין:

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אהוד ברק: "הטייסים, אנשי המודיעין, הסייבר והיחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים, הם לא המורדים". ברק סבר, כי הרמטכ"ל צריך להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל גם כאשר האויב מאזין ועלול לנקוט פעולה ב-14 באוגוסט 2023, אריה גולן ראיין את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ביומן הבוקר בכאן ב של תאגיד השידור הישראלי. עיקרי דבריו של אהוד ברק () [שאלת אריה גולן: האם (הרמטכ"ל) צריך להוציא את זה החוצה (להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל), כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו] "אין לו [לרמטכ"ל] שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה. גם הוא. גם ראש שב"כ, גם ראש המוסד חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון, לוועדות המשנה ולציבור". () "הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים". () "המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה". () "תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. יאיר גולן הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה… ויאיר גולן צדק". (*) "הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד". תוכן הראיון אריה גולן: בוקר טוב, לראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. אהוד ברק: בוקר אור. אריה גולן: הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי אומר שהוא חייב להתריע, כמו שאומרים, חייב להרים את הדגל האדום כבר, כשיש פגיעה בכשירות הצבא או צפויה בקרוב פגיעה כזאת. השאלה אם צריך להוציא את זה החוצה, כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו. אהוד ברק: תראה, אין לו שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה, גם הוא. גם ראש שב"כ [רונן בר, ראש שירות הביטחון הכללי], גם ראש המוסד [דדי ברנע] חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון [של הכנסת], לוועדות המשנה ולציבור. עכשיו, מקור ההתנהגות המופקרת הוא [ראש הממשלה בנימין] נתניהו. הרי נתניהו נדרש לשיחות האלה עוד לפני שהוא העביר את החוק הזה לצמצום עילת ההסתברות, עילת הסבירות, הוא מנע את הדיונים האלה, מנע מהם, זרקו הצידה את שני האלופים [ראש אמ"ן אהרון חליוה וראש אמ"ץ עודד בסיוק] שהגיעו בזמן ההצבעה [במליאת הכנסת על ביטול עילת הסבירות], לא רצו לעשות את הישיבות [לעדכון בתמונת המצב הביטחונית], מדוע נתניהו לא רוצה את המפגשים האלה? משום שברור לו שאחרי ש-16 חברי קבינט ישמעו את התיאור מהרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר], מראש אמ"ן, משר הביטחון [יואב גלנט], הם לא יצביעו בעדו, הוא לא היה מסוגל להעביר את החלטת האיוולת הזאת על צמצום עילת הסבירות, אילו היה נותן לרמטכ"ל להיפגש עם הקבינט ועם חברי ועחו"ב [ועדת החוץ והביטחון] כמו שצריך. לכן, המקור של כל הסיפור זה נתניהו, ההפקרות היא שלו, האחריות היא שלו, ההשתוללות היא שלו, הרמיזה של נתניהו שלא יציית בהכרח להוראות בג"ץ, והאיומים הבוטים של השרים שלו זה דפוס פעולה מפיוזי של איום על בית המשפט, איום על הדמוקרטיה, בדיוק כמו האיום המפיוזי שלו בפתיחת משפטו. ואני אומר באחריות, חברה חפצת חיים לא נכנעת לסחיטה מפיוזית גם מכיוון העומד בראשה, גם כאשר מטרתו היחידה, אין פה שום דבר של טובת הציבור, אין שום דבר של ביטחון המדינה, אין שום טיפה של אחריות, הוא מפר את שבועת האמונים שלו כשהוא השביע את הממשלה, וכל הדבר הזה קורה בגלל דבר אחד פשוט, נתניהו נואש מהיכולת להיפטר ממשפטו, והוא מוכן לשרוף את המועדון ולהרוס כל דבר במדינה כדי לצאת מהמשפט. אריה גולן: אבל כשהוא אומר לראשי הצבא שזה נראה כמו צבא שיש לו מדינה לנוכח מה שקורה והפרסומים שהיו בתידרוכים לכתבים, אין שום דבר בדבריו? אהוד ברק: אין שום דבר בדבריו, הם חייבים לעשות את זה, הם נתקלים במצב בלתי אפשרי. ראש ממשלה שמועל באחריותו הבסיסית, תזכור, הוא אפילו לא מפקד עליון כמו הנשיא האמריקאי. המפקדת של הצבא זה הממשלה כולה. זה שהוא לא נותן לממשלה ולא לקבינט לשמוע אותם לפני שהוא מחליט את ההחלטות שיצרו את המשבר הזה, רק לפני כמה שבועות, זה לא לפני כמה שנים. זה הפקרות שלא נודעה כדוגמתה. התגובה ממול היא תגובה טבעית של האזרחים. אני אומר לך, הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים, אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים. המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה. אריה גולן: אתה כולל בזה גם את שר הביטחון יואב גלנט? אתה חושב שגם הוא היה צריך לעשות יותר? אהוד ברק: תראה, אני בטוח שהוא עשה את הדבר הנכון לפני שלושה או חמישה וחצי חודשים, כשהוא ראה [מספר מילים שאינן ברורות]. נתניהו יושב בלונדון, מסרב לכנס את הקבינט. אני שרתתי, אני חושב יותר זמן מכל אדם חי אחר בתפקיד שר הביטחון. אני לא זוכר דבר כזה ששר הביטחון איזשהו דורש לכנס את הקבינט, כי יש סכנה ברורה וקרובה לביטחון המדינה, וראש הממשלה מגיב בפיטוריו בטלפון במקום לכנס את הקבינט מיד. אין חיה כזאת, זה פשוט, הוא אז עשה את הדבר הנכון, נדמה לי שהוא נרתע היום מלעשות אותו הדבר, אבל לפי דעתי הוא חייב לעשות אותו הדבר, והוא יופיע בשבועות הקרובים לעשות אותו דבר. אריה גולן: נתניהו אתמול כך פורסם, הנחה את הרמטכ"ל לשמור, נוכח כל מה שהוא שמע, לשמור על כשירות צה"ל. זאת הנחיה שתשנה, תשפר את המצב, תעצור את התהליכים המסוכנים? אהוד ברק: תראה, יש רק דבר אחד שהוא עושה יותר מאשר להנחות. הוא משקר יותר מאשר הוא מנחה. הוא מנחה, הוא כל הזמן מנחה. הוא לא עושה את חובתו. חובתו הבסיסית היא לשבת ולהקשיב. הסיפור הזה של הוא הנחה, ובזה הוא כאילו, מה הוא עשה? הוא העביר את האחריות לרמטכ"ל. הרמטכ"ל לא יודע שיש עליו אחריות? שר הביטחון לא יודע שיש עליו אחריות? בלי ההנחיה הזאת, הם לא עושים את כל מה שהם יכולים? זה דברי הבל של מתעתע. אין פה שום דבר, מי ששבר את החוזה, מי שמורד בדמוקרטיה, זה נתניהו. הוא לא נגרר ולא בטיח', הוא מתנהל כמו מי שאיבד כשירות להוביל מדינה. למזלנו עומדים אנשים כמו הרצי הלוי ורונן בר ודדי ברנע, ואני מקווה ומאמין שגלנט יצטרף אליהם בקרוב, אין לו שום ברירה אחרת. הקריאה של [אלוף במילואים, סגן ראש המוסד לשעבר] עמירם לוין משלשום, אני הכרתי גם כן היטב את [סא"ל] יוסי קורקין [נהרג ב-1997 במבצע בלבנון] ואת גלנט בתור קצינים צעירים [בשייטת 13] שהיו עומדים מתדרכים, היית יודע שהמשימה תבוצע, חוזרים בחזרה מהמשימה רטובים, החליפות האלה עם המלח, ומתארים את מה שהיה ואתה סומך עליהם. אני אומר לך גלנט כשהוא לבד בחדר הוא לא חושב אחרת מהרמטכ"ל ומראש השב"כ. הוא נתון ללחצים פוליטיים. אריה גולן: אתה מדבר איתו? אתה בקשר עם גלנט? אתה בקשר עם שר הביטחון? אהוד ברק: תראה, אני נזהר מאוד לא לדבר עם אנשים שנושאים תפקידים, בטח לא בלי שפונים אליי ושואלים אותי מסיבה ברורה לחלוטין. הרי במציאות המטורפת שנתניהו בסחרורו, מנהל היום, כל שיחה שלי עם הרמטכ"ל ועם שר הביטחון, תיתפס ומחר תוצג כאילו הארכידמון הזה ברק, הוא כבר מפעיל או משחד או מאיים על הרמטכ"ל או על גלנט. אני מעדיף לא לדבר עליהם. לפי דעתי הם, מספיק להם להסתכל רגע במראה, והם יודעים בדיוק מה הייתי אומר להם. אריה גולן: אתה הזכרת את עמירם לוין, אלוף במילואים, הוא התראיין כאן אתמול בבוקר, והוא אמר שהוא מזהה בשטחי יהודה ושומרון, בהתנהלות של המתנחלים שם, וצה"ל שנאבק עם הדבר הזה, מזהה תהליכים כמו בגרמניה הנאצית, לא פחות, הוא דיבר על פשעי מלחמה, שצה"ל הולך לקראתם בשטחים, בגדה המערבית, לא הגזים? אהוד ברק: תראה, עמירם הוא איש אמיץ מאוד. הוא היה אמיץ מאוד בשדה הקרב. יש בו אומץ טבעי גם אזרחי. יש לו קושי. זה משהו שהוא במידה מסוימת הפוך מהתכונות של חייל שצמח אצל נתניהו. יש לו קושי לשקר. הוא לא מצליח אפילו כשהוא רוצה. אבל אין פה שום דבר חדש. אני אמרתי לפני שש שנים בכנס הרצליה. שש שנים, לא שלוש שנים בשיחות עם [מילה לא ברורה]. שש שנים אמרתי. תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. אם זה נראה כמו ניצני פשיזם, זה הולך כמו ניצני פשיזם, זה מגעגע כמו ניצני פשיזם, זה כנראה ניצני פשיזם. [אלוף במילואים] יאיר גולן [לשעבר סגן הרמטכ"ל] הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה. אריה גולן: שילם ברמטכ"לות על הדברים האלה בזמנו. אהוד ברק: ויאיר גולן צדק. מה? אריה גולן: אני אומר שהוא שילם ברמטכ"לות, כן. אהוד ברק: יש מחיר כבד בדיקטטורה, אפילו בדיקטטורה עוברית. מה שקורה היום, אגב, נתניהו לא מסובך לו לפתור את כל המשבר, שלא יהיה לנו שום הבנות. ברגע שהוא היה מתעשת, או מכנס את הכנסת לכינוס חירום בפגרה, מעביר החלטת כנסת שמבטלת ומשעה את החוק הזה שעבר של צמצום עילת הסבירות, ומחזיר לאחורה, מבטל את הקריאה הטרומית והראשונה של שמונה חוקי ההפיכה האחרים, במילים אחרות מסיר את האקדח מרקתה של הדמוקרטיה הישראלית, באותו רגע היה כל חוזר לתיקונו. אריה גולן: זה לא יראה שהרחוב ניצח את הכנסת הריבונית? אהוד ברק: הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד. אגב, כל מה שאני אומר היה נכון באותה מידה בדיוק, אילו היה מדובר בראש ממשלה ששמו [יו"ר האופוזיציה] יאיר לפיד, או [חבר הכנסת] בני גנץ, או [ראש הממשלה לשעבר] נפתלי בנט, או [חבר הכנסת] אביגדור ליברמן. גם אם אחד מהם היה מנסה להפוך ישראל לדיקטטורה, אותם טייסים היו מתייצבים, אותם דמונים מהעולם החיצוני, כמו [אהוד] ברק, [הרמטכ"ל לשעבר רא"ל במילואים] דני חלוץ, היו מתייצבים, ו-170 ראשי מערכת הביטחון לדורותיה היו כותבים את אותם הודעות, ודורשים ממנו להפסיק את זה באחת. קורית לנו פה טרגדיה. אנשים, קשה להם לראות את ההבדלים, קשה להם לעקוב אחרי הדברים. השמש זורחת כל יום ובתי הקפה פתוחים, אז כנראה שהאסון עוד לא יתרחש. האסון יתרחש כל יום כאשר [חבר הכנסת דודי] אמסלם משתולל ברשות החברות, כאשר נערות בנות 15 נדחקות אחורה באוטובוס ושמים עליהן איזה שמיכות, וכאשר המשטרה מחרימה מלוחמים מבצעיים של צה"ל ומילואים את הנשק, באמצעות תעלול קוראים להם לחקירה, מאשימים אותם בדבר פלילי, ונוטלים להם את הנשק שיש, יעני תהליך פלילי נגדם, זו דיקטטורה בפעולה. כל אזרח חייב להתנגד. אני רוצה להזהיר אותך. אריה גולן: לסיום. אהוד ברק: להזהיר אותך לסיום, שלא רחוק הרגע שאתה ועמיתיך בטלוויזיה ובתקשורת תצטרכו גם כן להרים את קולכם, להפסיק להיות בוררים אובייקטיביים שמביאים עמדה מכאן, ואחריי יביאו איזה פרשן מהימין או בערוצי הזבל ב[ערוץ] 14, או בערוץ אחר. כל אזרח ייאלץ להתייצב בפני השאלה: האם הוא הולך עם הדיקטטורה או הוא הולך עם הדמוקרטיה, והמאבק כבר התחיל, נקודת האל-חזור מאחורינו, הלפיד נמצא אצל בית המשפט כרגע, ומיד אחריו אצל שומרי הסף. אני בטוח שננצח. מדינת ישראל לא תהיה דיקטטורה. בחוקים האלה ייגנזו, ומחוללי ההפיכה יורחקו מהגה השלטון. אריה גולן: אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר. דברים חריפים ונוקבים. אני מודה לך. בוקר טוב. אהוד ברק: בוקר אור. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

10,839 Aufrufe • vor 7 Monaten

*השימוע של קובי יעקובי, נציב שב"ס* היום יתייצב נציב שב"ס אצל היועצת המשפטית לממשלה, על מנת לנסות ולשכנע אותה להימנע מהגשת כתב האישום. היום צפוי הרבה שיח מטומטם, לקקני ושקרי בעניין. על כן, אנא צפו בניתוח המשפטי הענייני שמביא פה. מבקש גם להפיץ לכל עבר משני טעמים. אחד, על מנת להעמיד אמת מול שקר. שני, להעביר מסר לפרקליטות, שחלילה לא ירמסו את השיקולים המקצועיים מול הלחץ של מכונת הרעל. לפני העניין עצמו, קובי יעקובי הוא אדם עם כישורים בין אישיים משובחים. קובי יעקובי התייצב כעד תביעה נגדי. ועדיין אני מצהיר כי מדובר באדם שמוכשר להגיע לכל אוזן ולכל לב, ככל שהוא חפץ בכך. על כן, לא פלא שאוהביו ותומכיו רבים. ואולם, זאת כלל לא הסוגיה. כתב אישום מוגש בהתאם לשני שיקולים מצטברים. קיומה של תשתית ראייתית ועניין ציבורי. שני התנאים מתקיימים בקלילות. ראיות: הקלטה בה שומעים את יעקובי מבצע את העבירה. התנהלה חקירה סמויה נגד קצין משטרה שהיה חשוד בביצוע עבירות. ברור לכל, שאסור לגלות לחשוד על קיומה של החקירה. וזה מה שיעקובי עשה. הוא מוקלט מספר לחשוד על קיומה של החקירה הסמויה נגדו. יעקובי עוד ניסה איכשהו להתמודד עם הראיה המובהקת, וטען כי לא ידע על קיומה של חקירה סמויה והתכוון בשיחה להליכים אחרים. ואולם, גם את הגרסה הקלושה הזאת הפריך עד שנחקר בפרשה - ליאור אבודרהם, ראש חטיבת הדוברות של משטרה ישראל. אבודרהם מסר בחקירה שהוא סיפר ליעקובי על החקירה. כלומר יעקובי כן ידע על החקירה, בניגוד למה שטען. אגב, אבודרהם בוודאי לא רצה לסבך את יעקובי. הוא חבר קלו ואוהב אותו. הוא סיבך אותו כי כשל בחקירה באמירת אמת. אז יש הקלטה שמוכיחה את העבירה ועדות אובייקטיבית שמפריכה את גרסתו של יעקובי. עניין ציבורי: הגשת כתב אישום נגד קצין משטרה בכיר וכיום נציב שב"ס בעבירה של שיבוש הליך חקירה מעלה עניין ציבורי משמעותי ביותר. על כן, המדינה תגיש כתב אישום נגד יעקובי. שאם לא כן, תפעל באופן פסול. הן במישור המקצועי ובוודאי במישור של שוויון בפני החוק. הדין ימוצה עם כולם צעד, צעד

השימוע של קובי יעקובי, נציב שב"ס היום יתייצב נציב שב"ס אצל היועצת המשפטית לממשלה, על מנת לנסות ולשכנע אותה להימנע מהגשת כתב האישום. היום צפוי הרבה שיח מטומטם, לקקני ושקרי בעניין. על כן, אנא צפו בניתוח המשפטי הענייני שמביא פה. מבקש גם להפיץ לכל עבר משני טעמים. אחד, על מנת להעמיד אמת מול שקר. שני, להעביר מסר לפרקליטות, שחלילה לא ירמסו את השיקולים המקצועיים מול הלחץ של מכונת הרעל. לפני העניין עצמו, קובי יעקובי הוא אדם עם כישורים בין אישיים משובחים. קובי יעקובי התייצב כעד תביעה נגדי. ועדיין אני מצהיר כי מדובר באדם שמוכשר להגיע לכל אוזן ולכל לב, ככל שהוא חפץ בכך. על כן, לא פלא שאוהביו ותומכיו רבים. ואולם, זאת כלל לא הסוגיה. כתב אישום מוגש בהתאם לשני שיקולים מצטברים. קיומה של תשתית ראייתית ועניין ציבורי. שני התנאים מתקיימים בקלילות. ראיות: הקלטה בה שומעים את יעקובי מבצע את העבירה. התנהלה חקירה סמויה נגד קצין משטרה שהיה חשוד בביצוע עבירות. ברור לכל, שאסור לגלות לחשוד על קיומה של החקירה. וזה מה שיעקובי עשה. הוא מוקלט מספר לחשוד על קיומה של החקירה הסמויה נגדו. יעקובי עוד ניסה איכשהו להתמודד עם הראיה המובהקת, וטען כי לא ידע על קיומה של חקירה סמויה והתכוון בשיחה להליכים אחרים. ואולם, גם את הגרסה הקלושה הזאת הפריך עד שנחקר בפרשה - ליאור אבודרהם, ראש חטיבת הדוברות של משטרה ישראל. אבודרהם מסר בחקירה שהוא סיפר ליעקובי על החקירה. כלומר יעקובי כן ידע על החקירה, בניגוד למה שטען. אגב, אבודרהם בוודאי לא רצה לסבך את יעקובי. הוא חבר קלו ואוהב אותו. הוא סיבך אותו כי כשל בחקירה באמירת אמת. אז יש הקלטה שמוכיחה את העבירה ועדות אובייקטיבית שמפריכה את גרסתו של יעקובי. עניין ציבורי: הגשת כתב אישום נגד קצין משטרה בכיר וכיום נציב שב"ס בעבירה של שיבוש הליך חקירה מעלה עניין ציבורי משמעותי ביותר. על כן, המדינה תגיש כתב אישום נגד יעקובי. שאם לא כן, תפעל באופן פסול. הן במישור המקצועי ובוודאי במישור של שוויון בפני החוק. הדין ימוצה עם כולם צעד, צעד

Barak cohen - ברק כהן

11,135 Aufrufe • vor 5 Monaten

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ראש הממשלה, חבר הכנסת בנימין נתניהו, ורעייתו שרה, ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, שופט בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שרים וחברי כנסת בהווה ובעבר, חברי סגל א' של המדינה, ראשי הנציגויות הזרות, מנכ"ל הכנסת, משה (צ'יקו) אדרי, מזכיר הכנסת, עו"ד דן מרזוק, היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, קצין הכנסת ניצב יובל חן, חברי הנהלת הכנסת, משפחות שכולות, משפחות חטופים, תלמידים, שוטרים, סוהרים, קהל נכבד, אזרחי ישראל, קהל נכבד, אזרחי ישראל, אמש נפלו שני חיילי צה"ל ברצועת עזה - יניב קולא ואיתי יעבץ השם יקום דמם - בשם הכנסת אני מבקש להשתתף בצערן הכבד של בני משפחותיהם, להתפלל שיהיו הנופלים האחרונים במלחמה הזאת, ולכבד את זכרם וזכר כל נופלי המלחמה בקימה. אנו פותחים היום את המושב האחרון של הכנסת ה-25. זה עוד לא זמן סיכומים אבל אפשר כבר לקבוע כי ימיה של הכנסת ה-25 היו ללא ספק היסטוריים ורוויי מאורעות שיחקקו לא רק בדברי ימי הכנסת, אלא בדברי ימיה של מדינת ישראל. החל מהימים שקדמו למלחמה, בהם ביקשה הכנסת לתקן ולאזן את היחסים שבין הרשויות, מאבק שגרר הרבה רגשות, זעם וחששות מציבורים שונים, עבור ביום הנורא ביותר שידעה מדינת ישראל, שמחת תורה התשפ"ד, השבעה באוקטובר 2023, המלחמה שפרצה אז על כל התפתחויותיה והישגיה, נרצחיה, נופליה, וחטופיה - אלה ששבו ברוך ה' בחיים, והחללים שעוד נותרו בעזה - ומדינת ישראל מחוייבת להשיבם. הכנסת אירחה בזמנים הקשים הללו מנהיגים וראשי מדינות מהעולם, שעמדו לצידה של מדינת ישראל, האחרון שבהם הוא הנשיא טראמפ שנאם פה בשבוע שעבר, ואנחנו ניצבים כאמור בפתח המושב האחרון. את הדברים הבאים אני אומר מתוך דאגה עמוקה לדמוקרטיה ולמעמדה של הרשות המחוקקת: רמיסת הכנסת על ידי מערכת המשפט - היא פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית. משום שלא מבטלים אותנו, נבחרי הציבור, אלא את הריבון. את הציבור שיצא לקלפי ביום הבוחר. את העם, שהקול שלו, של כל אחד בו - שווה. זו הסיבה שכולנו יוצאים להצביע. אבל מערכת המשפט, הכוללת את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה - מוסד הפועל ללא כל חוק המגדיר את סמכויותיו, ואלה הולכות ומתרחבות - מכרסמת במעשיה בבחירה הזאת. התהליכים הללו לא החלו אתמול. אינני הראשון שמזהיר מפניהם. קדמו לי ענקי המשפט, שופטים, מלומדים ונבחרי ציבור. אך הם הגיעו לשיאם, עם ביטולו של חוק יסוד בישראל. סמכות שמעולם לא ניתנה למערכת המשפט בחוק, אלא היא לקחה לעצמה, ועוד הגדילה לעשות את המעשה חסר התקדים הזה - בזמן מלחמה. אין עוד רשות בעולם הדמוקרטי הפועלת בלי שום איזונים ובלמים, זולת אלה שהיא מואילה מפעם לפעם לגזור על עצמה - זולת מערכת המשפט הישראלית. אין עוד מקום בעולם הדמוקרטי בו יש רשות שהכוח שבידיה הוא אינסופי ובלתי מוגבל - כי "הכל שפיט" - ולה תמיד המילה האחרונה, זולת מערכת המשפט הישראלית. זה לא מאבק פרטי שלי. זו חובתי הציבורית כיושב-ראש הכנסת להתריע בפני הציבור - הפתק שלכם בקלפי נשחק. הוא מאבד מהכח ומהמשמעות שלו בגלל התנהלות מערכת המשפט. הכנסת היא המוסד היחיד שמייצג נאמנה את כל אזרחי ישראל על שלל השקפותיהם. המשכן הזה הוא הדמוקרטי ביותר מבין שלוש הרשויות. ולכן - החוקים שמתקבלים כאן מחייבים את השתיים האחרות. כאן קובעים את כללי המשחק. אלה הן מושכלות יסוד. מדינת ישראל זקוקה למערכת משפט שכל הציבור יוכל לתת בה אמון. לפקידות הפועלת כמשרתת הציבור, ולא כקובעת מדיניות וכמחוקקת. אנו רוצים בכל ליבנו שישראל תהיה מדינת שלטון החוק - והבית הזה מייצג זאת יותר מכל. אבל שלטון החוק, לא שלטון המשפטנים. על כל אלה, מתווספת האכיפה הבררנית וההתעלמות המופגנת מעבירות המבוצעות ע"י חברי כנסת מהמחנה "הנכון" לצד הפעלת כוחנות משפטית סיטונאית על חברי כנסת מהמחנה "הלא נכון". בעיני, הדברים הללו אמורים להטריד את כל חברי הכנסת, ולא רק צד אחד של המפה הפוליטית. מי שהיום באופוזיציה, יכול מחר להיות בקואליציה, ולהיפך. כי להשקפתי, מי שפוגע בכנסת הוא מי שמבטל את חוקיה, מי שלוקח לידיו את סמכויותיה, מי שמפקיע את סמכות הציבור להחליט בקלפי אילו החלטות תתקבלנה ומי יקבל אותן. מי שפוגע בכנסת הוא מי שבאופן שיטתי מזלזל בעם ובנבחריו - ולא מי שלא מוכן להרכין את ראשו ולשלוח הזמנה לאירוע חגיגי. מה יותר חמור ציבורית ומהותית? פסילת חוק יסוד ללא סמכות חוקית בזמן מלחמה - או חריגה מכללי הנימוס שכל מהותם "כיבוד"? מה משפיע יותר על הציבור? ולהבדיל - על אילו מהם הציבור הישראלי שמע יותר באולפנים? איזה מהלך זכה ליותר ביקורות מרושעות וזמן תקשורת? התשובה ברורה ומצערת. צר לי שיש מי שמצפים שבשם "הממלכתיות" אמלא את פי מים ואתן לתקדים החמור הפוגע במרקם הדמוקרטי הישראלי לעבור לסדר היום.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ראש הממשלה, חבר הכנסת בנימין נתניהו, ורעייתו שרה, ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, שופט בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שרים וחברי כנסת בהווה ובעבר, חברי סגל א' של המדינה, ראשי הנציגויות הזרות, מנכ"ל הכנסת, משה (צ'יקו) אדרי, מזכיר הכנסת, עו"ד דן מרזוק, היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, קצין הכנסת ניצב יובל חן, חברי הנהלת הכנסת, משפחות שכולות, משפחות חטופים, תלמידים, שוטרים, סוהרים, קהל נכבד, אזרחי ישראל, קהל נכבד, אזרחי ישראל, אמש נפלו שני חיילי צה"ל ברצועת עזה - יניב קולא ואיתי יעבץ השם יקום דמם - בשם הכנסת אני מבקש להשתתף בצערן הכבד של בני משפחותיהם, להתפלל שיהיו הנופלים האחרונים במלחמה הזאת, ולכבד את זכרם וזכר כל נופלי המלחמה בקימה. אנו פותחים היום את המושב האחרון של הכנסת ה-25. זה עוד לא זמן סיכומים אבל אפשר כבר לקבוע כי ימיה של הכנסת ה-25 היו ללא ספק היסטוריים ורוויי מאורעות שיחקקו לא רק בדברי ימי הכנסת, אלא בדברי ימיה של מדינת ישראל. החל מהימים שקדמו למלחמה, בהם ביקשה הכנסת לתקן ולאזן את היחסים שבין הרשויות, מאבק שגרר הרבה רגשות, זעם וחששות מציבורים שונים, עבור ביום הנורא ביותר שידעה מדינת ישראל, שמחת תורה התשפ"ד, השבעה באוקטובר 2023, המלחמה שפרצה אז על כל התפתחויותיה והישגיה, נרצחיה, נופליה, וחטופיה - אלה ששבו ברוך ה' בחיים, והחללים שעוד נותרו בעזה - ומדינת ישראל מחוייבת להשיבם. הכנסת אירחה בזמנים הקשים הללו מנהיגים וראשי מדינות מהעולם, שעמדו לצידה של מדינת ישראל, האחרון שבהם הוא הנשיא טראמפ שנאם פה בשבוע שעבר, ואנחנו ניצבים כאמור בפתח המושב האחרון. את הדברים הבאים אני אומר מתוך דאגה עמוקה לדמוקרטיה ולמעמדה של הרשות המחוקקת: רמיסת הכנסת על ידי מערכת המשפט - היא פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית. משום שלא מבטלים אותנו, נבחרי הציבור, אלא את הריבון. את הציבור שיצא לקלפי ביום הבוחר. את העם, שהקול שלו, של כל אחד בו - שווה. זו הסיבה שכולנו יוצאים להצביע. אבל מערכת המשפט, הכוללת את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה - מוסד הפועל ללא כל חוק המגדיר את סמכויותיו, ואלה הולכות ומתרחבות - מכרסמת במעשיה בבחירה הזאת. התהליכים הללו לא החלו אתמול. אינני הראשון שמזהיר מפניהם. קדמו לי ענקי המשפט, שופטים, מלומדים ונבחרי ציבור. אך הם הגיעו לשיאם, עם ביטולו של חוק יסוד בישראל. סמכות שמעולם לא ניתנה למערכת המשפט בחוק, אלא היא לקחה לעצמה, ועוד הגדילה לעשות את המעשה חסר התקדים הזה - בזמן מלחמה. אין עוד רשות בעולם הדמוקרטי הפועלת בלי שום איזונים ובלמים, זולת אלה שהיא מואילה מפעם לפעם לגזור על עצמה - זולת מערכת המשפט הישראלית. אין עוד מקום בעולם הדמוקרטי בו יש רשות שהכוח שבידיה הוא אינסופי ובלתי מוגבל - כי "הכל שפיט" - ולה תמיד המילה האחרונה, זולת מערכת המשפט הישראלית. זה לא מאבק פרטי שלי. זו חובתי הציבורית כיושב-ראש הכנסת להתריע בפני הציבור - הפתק שלכם בקלפי נשחק. הוא מאבד מהכח ומהמשמעות שלו בגלל התנהלות מערכת המשפט. הכנסת היא המוסד היחיד שמייצג נאמנה את כל אזרחי ישראל על שלל השקפותיהם. המשכן הזה הוא הדמוקרטי ביותר מבין שלוש הרשויות. ולכן - החוקים שמתקבלים כאן מחייבים את השתיים האחרות. כאן קובעים את כללי המשחק. אלה הן מושכלות יסוד. מדינת ישראל זקוקה למערכת משפט שכל הציבור יוכל לתת בה אמון. לפקידות הפועלת כמשרתת הציבור, ולא כקובעת מדיניות וכמחוקקת. אנו רוצים בכל ליבנו שישראל תהיה מדינת שלטון החוק - והבית הזה מייצג זאת יותר מכל. אבל שלטון החוק, לא שלטון המשפטנים. על כל אלה, מתווספת האכיפה הבררנית וההתעלמות המופגנת מעבירות המבוצעות ע"י חברי כנסת מהמחנה "הנכון" לצד הפעלת כוחנות משפטית סיטונאית על חברי כנסת מהמחנה "הלא נכון". בעיני, הדברים הללו אמורים להטריד את כל חברי הכנסת, ולא רק צד אחד של המפה הפוליטית. מי שהיום באופוזיציה, יכול מחר להיות בקואליציה, ולהיפך. כי להשקפתי, מי שפוגע בכנסת הוא מי שמבטל את חוקיה, מי שלוקח לידיו את סמכויותיה, מי שמפקיע את סמכות הציבור להחליט בקלפי אילו החלטות תתקבלנה ומי יקבל אותן. מי שפוגע בכנסת הוא מי שבאופן שיטתי מזלזל בעם ובנבחריו - ולא מי שלא מוכן להרכין את ראשו ולשלוח הזמנה לאירוע חגיגי. מה יותר חמור ציבורית ומהותית? פסילת חוק יסוד ללא סמכות חוקית בזמן מלחמה - או חריגה מכללי הנימוס שכל מהותם "כיבוד"? מה משפיע יותר על הציבור? ולהבדיל - על אילו מהם הציבור הישראלי שמע יותר באולפנים? איזה מהלך זכה ליותר ביקורות מרושעות וזמן תקשורת? התשובה ברורה ומצערת. צר לי שיש מי שמצפים שבשם "הממלכתיות" אמלא את פי מים ואתן לתקדים החמור הפוגע במרקם הדמוקרטי הישראלי לעבור לסדר היום.

Amir Ohana - אמיר אוחנה

69,273 Aufrufe • vor 10 Monaten

כבר בפתח הקמפיין הצהיר ראש המפלגה נפתלי בנט בראיון לרשת ב׳ כי: ״ימינה לא תשב בממשלה בהובלת השמאל - כולל לפיד כראש ממשלה״. השאיפה אמר בנט בראיון לסרוגים היא ״ממשלה בראשותי... המטרה - לשמר את שלטון המחנה הלאומי שחלילה לא יגיע לשמאל״. ימינה הייתה מאד חדה בכל נושא תיחום גבולות הגזרה להקמת הממשלה, תיחום שהלך והצטמצם לאורך הקמפיין. תחילה הובהר והודגש כי לפיד לא יכהן בשום אופן כראש ממשלה: ״האמירה של נתניהו שנמליך את לפיד היא שקר מוחלט...״ בראיון לאולפן ynet אמרה איילת שקד: ״יאיר לפיד לא יהיה ראש ממשלה, זו אגדה אורבנית״. ימינה הבהירה גם כי לא תקח חלק בממשלה בהשתתפות מפלגות ערביות. ב 03.1.2021 בראיון לבן כספית וינון מגל אמר נפתלי בנט: ״מנסור עבאס הוא תנועת אחות של חמאס... ללכת לשת"פ עם רע"מ זה דבר מטורף לגמרי וגם חמור מאוד כי זה נותן לגיטימציה של ממש לתנועת האחים המוסלמים... לחבק את תנועת האחות של חמאס בישראל זה בושה וחרפה ואנשי ימין צריכים להיות הראשונים שזועקים על זה" . ברשימת העבודה התמודדה אבתיסם מערנא שעמדות שהביעה בעבר ובפרט הצהרתה כי אי עמידה בצפירה ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל הייתה עבורה ״חוויה מופלאה״, עוררו סערה גם בתוך מפלגת העבודה. בראיון לבן כספית וינון מגל נשאלה איילת שקד: ״האם תשבי עם אבתיסאם מערנא ? ״התשובה היא לא! (ענתה שקד)...למדינת ישראל מגיעה ממשלה טובה, מתפקדת של אנשים שמאמינים שמדינת ישראל היא מדינה יהודית-דמוקרטית...״ ב 28.2.2021 פרסמה רשימת ימינה הודעה לעיתונות בזו הלשון: ״החלטת בג״ץ לבטל את פסילת מרענא היא בושה וחרפה. בג״צ מכשיר את מי ששוללת את ישראל כמדינה יהודית, מבזה את זכר השואה ובזה לחיילי צה״ל הגיבורים. זוהי עוד הוכחה לכך שמערכת המשפט מחייבת תיקון ורפורמות עומק...״. ב 6.3.2021 אמר יו״ר מרצ ניצן הורוביץ כי ״היה מקום להחלטה של בית הדין בהאג לחקור את ישראל״. אמירתו חוללה מהומה רבתי וימינה הייתה בראש החץ של המתקפה נגדו. בו ביום הצהירה איילת שקד בראיון לאתר כיפה ובציוץ נפרד בטוויטר: ״לא נשב עם מרצ, אמירתו של ניצן הורוביץ המצדיקה את פעילותו הפוליטית והאנטישמית של בית הדין בהאג ורדיפתו אחרי חיילי צה״ל היא חרפה לכנסת ישראל״. מן ההיבט הדמוקרטי הבהיר בנט כי: ״אם עשרה מנדטים אי אפשר לדרוש רוטציה... עם 15 מנדטים אפשר לבוא ולשנות את ההנהגה בצורה אמיתית. לא אהיה ראש ממשלה עם עשרה מנדטים. זה לא דמוקרטי!״ בחודש מרץ, שבועות לפני הבחירות, ירדה ימינה מתחת לקו העשרה מנדטים בסקרים. בנט שלמד על בשרו מה המשמעות של מומנט שלילי ברגעי הכרעה הגיב בחדות. בליץ ראיונות שיועד להבהיר למצביעי המחנה הלאומי, שחששו ממעמדה של ימינה כלשון מאזניים, שאין שום סיכוי שהמפלגה תאפשר ללפיד הקמת ממשלה. השיא היה ראיון לערוץ 20 אצל בעז גולן ב21.3 בוא אמר: ״נתניהו מריץ ספין במיליוני שקלים כאילו אני אכתיר את לפיד לראש ממשלה... לעולם ובשום תנאי אני לא אתן את ידי להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד, לא בצורה רגילה, לא ברוטציה ולא בשום דרך...״ בעשרים ושתיים למרץ 24 שעות לפני הבחירות, פרסם בנט איגרת מיוחדת לציבור הדתי לאומי בה חזר על הדברים: ״אפתח בדבר שהוא מובן מאליו, אבל מיליוני שקלים הושקעו בחודש האחרון כדי להכניס בו ספק, ולכן אגיד את הדברים באופן ברור: בשום מצב לא אתן יד להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד, גם לא ברוטציה, מכיוון שאני איש ימין והוא איש שמאל ולעולם לא אפעל נגד ערכיי. נכנסתי לפוליטיקה לא בשביל ג׳וב... לעולם לא אוותר על האידיאולוגיה שלי, בשביל שום תפקיד ושום כיסא. גם אם הכיסא זה כיסא של ראש הממשלה לא אוותר על ערכיי, על הדרך שלי בשביל שום דבר בעולם הזה...״ על הטירוף שחוללה החלטתו של נפתלי בנט להפר אחת לאחת את כל ההתחייבויות שלו לבוחר כתב עמית סגל בספרו ׳סיפורה של הפוליטיקה הישראלית׳: ״...מרגע שמרכז הכובד של הפוליטיקה אבד, אין כל סיבה שבכנסת הבאה לא יכהנו גם עשרים שברירי סיעות ושאת ראשות הממשלה לא יחלקו לשלושה, או אפילו לארבעה חלקים... התקדים שקבע בנט - סיעה זעירא שנוטלת את השלטון באמצעות תמרון פוליטי - מאיים לנתק לחלוטין את הקשר שבין רצון העם וזהות ראש הממשלה. כשבנט הציע את עצמו לתפקיד, תשעים וחמישה אחוז מהציבור בחרו לא לבחור בו, ובכל זאת הוא הצהיר אמונים והתיישב במרכז שולחן הממשלה במליאת הכנסת... ימינה היא כנראה מפלגת השלטון הראשונה בעולם שכל נציגיה יכולים להיכנס למונית שירות אחת ועוד יישאר מקום ליד הגה הנהג״.

כבר בפתח הקמפיין הצהיר ראש המפלגה נפתלי בנט בראיון לרשת ב׳ כי: ״ימינה לא תשב בממשלה בהובלת השמאל - כולל לפיד כראש ממשלה״. השאיפה אמר בנט בראיון לסרוגים היא ״ממשלה בראשותי... המטרה - לשמר את שלטון המחנה הלאומי שחלילה לא יגיע לשמאל״. ימינה הייתה מאד חדה בכל נושא תיחום גבולות הגזרה להקמת הממשלה, תיחום שהלך והצטמצם לאורך הקמפיין. תחילה הובהר והודגש כי לפיד לא יכהן בשום אופן כראש ממשלה: ״האמירה של נתניהו שנמליך את לפיד היא שקר מוחלט...״ בראיון לאולפן ynet אמרה איילת שקד: ״יאיר לפיד לא יהיה ראש ממשלה, זו אגדה אורבנית״. ימינה הבהירה גם כי לא תקח חלק בממשלה בהשתתפות מפלגות ערביות. ב 03.1.2021 בראיון לבן כספית וינון מגל אמר נפתלי בנט: ״מנסור עבאס הוא תנועת אחות של חמאס... ללכת לשת"פ עם רע"מ זה דבר מטורף לגמרי וגם חמור מאוד כי זה נותן לגיטימציה של ממש לתנועת האחים המוסלמים... לחבק את תנועת האחות של חמאס בישראל זה בושה וחרפה ואנשי ימין צריכים להיות הראשונים שזועקים על זה" . ברשימת העבודה התמודדה אבתיסם מערנא שעמדות שהביעה בעבר ובפרט הצהרתה כי אי עמידה בצפירה ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל הייתה עבורה ״חוויה מופלאה״, עוררו סערה גם בתוך מפלגת העבודה. בראיון לבן כספית וינון מגל נשאלה איילת שקד: ״האם תשבי עם אבתיסאם מערנא ? ״התשובה היא לא! (ענתה שקד)...למדינת ישראל מגיעה ממשלה טובה, מתפקדת של אנשים שמאמינים שמדינת ישראל היא מדינה יהודית-דמוקרטית...״ ב 28.2.2021 פרסמה רשימת ימינה הודעה לעיתונות בזו הלשון: ״החלטת בג״ץ לבטל את פסילת מרענא היא בושה וחרפה. בג״צ מכשיר את מי ששוללת את ישראל כמדינה יהודית, מבזה את זכר השואה ובזה לחיילי צה״ל הגיבורים. זוהי עוד הוכחה לכך שמערכת המשפט מחייבת תיקון ורפורמות עומק...״. ב 6.3.2021 אמר יו״ר מרצ ניצן הורוביץ כי ״היה מקום להחלטה של בית הדין בהאג לחקור את ישראל״. אמירתו חוללה מהומה רבתי וימינה הייתה בראש החץ של המתקפה נגדו. בו ביום הצהירה איילת שקד בראיון לאתר כיפה ובציוץ נפרד בטוויטר: ״לא נשב עם מרצ, אמירתו של ניצן הורוביץ המצדיקה את פעילותו הפוליטית והאנטישמית של בית הדין בהאג ורדיפתו אחרי חיילי צה״ל היא חרפה לכנסת ישראל״. מן ההיבט הדמוקרטי הבהיר בנט כי: ״אם עשרה מנדטים אי אפשר לדרוש רוטציה... עם 15 מנדטים אפשר לבוא ולשנות את ההנהגה בצורה אמיתית. לא אהיה ראש ממשלה עם עשרה מנדטים. זה לא דמוקרטי!״ בחודש מרץ, שבועות לפני הבחירות, ירדה ימינה מתחת לקו העשרה מנדטים בסקרים. בנט שלמד על בשרו מה המשמעות של מומנט שלילי ברגעי הכרעה הגיב בחדות. בליץ ראיונות שיועד להבהיר למצביעי המחנה הלאומי, שחששו ממעמדה של ימינה כלשון מאזניים, שאין שום סיכוי שהמפלגה תאפשר ללפיד הקמת ממשלה. השיא היה ראיון לערוץ 20 אצל בעז גולן ב21.3 בוא אמר: ״נתניהו מריץ ספין במיליוני שקלים כאילו אני אכתיר את לפיד לראש ממשלה... לעולם ובשום תנאי אני לא אתן את ידי להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד, לא בצורה רגילה, לא ברוטציה ולא בשום דרך...״ בעשרים ושתיים למרץ 24 שעות לפני הבחירות, פרסם בנט איגרת מיוחדת לציבור הדתי לאומי בה חזר על הדברים: ״אפתח בדבר שהוא מובן מאליו, אבל מיליוני שקלים הושקעו בחודש האחרון כדי להכניס בו ספק, ולכן אגיד את הדברים באופן ברור: בשום מצב לא אתן יד להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד, גם לא ברוטציה, מכיוון שאני איש ימין והוא איש שמאל ולעולם לא אפעל נגד ערכיי. נכנסתי לפוליטיקה לא בשביל ג׳וב... לעולם לא אוותר על האידיאולוגיה שלי, בשביל שום תפקיד ושום כיסא. גם אם הכיסא זה כיסא של ראש הממשלה לא אוותר על ערכיי, על הדרך שלי בשביל שום דבר בעולם הזה...״ על הטירוף שחוללה החלטתו של נפתלי בנט להפר אחת לאחת את כל ההתחייבויות שלו לבוחר כתב עמית סגל בספרו ׳סיפורה של הפוליטיקה הישראלית׳: ״...מרגע שמרכז הכובד של הפוליטיקה אבד, אין כל סיבה שבכנסת הבאה לא יכהנו גם עשרים שברירי סיעות ושאת ראשות הממשלה לא יחלקו לשלושה, או אפילו לארבעה חלקים... התקדים שקבע בנט - סיעה זעירא שנוטלת את השלטון באמצעות תמרון פוליטי - מאיים לנתק לחלוטין את הקשר שבין רצון העם וזהות ראש הממשלה. כשבנט הציע את עצמו לתפקיד, תשעים וחמישה אחוז מהציבור בחרו לא לבחור בו, ובכל זאת הוא הצהיר אמונים והתיישב במרכז שולחן הממשלה במליאת הכנסת... ימינה היא כנראה מפלגת השלטון הראשונה בעולם שכל נציגיה יכולים להיכנס למונית שירות אחת ועוד יישאר מקום ליד הגה הנהג״.

עמיחי שיקלי - Amichai Chikli

16,044 Aufrufe • vor 1 Jahr

עמרי רונן ביקש ממני לפרסם התנצלות ולשלם סכומי עתק מופרכים על כך שכיניתי אותו סרבן. התנצלות לא תהיה אבל הבהרה בהחלט כן: עמרי רונן הוא סרבן ומנהיג סרבנים, שיישא את אות הקין הזה על מצחו עד יומו האחרון. שום טרור משפטי לא ישנה את העובדה הזו, להפך - אם הוא רוצה לקחת את הסוגייה הזו לבית המשפט, אדרבה. שייקח בחשבון שגם במצב הנוכחי של מערכת המשפט הישראלית, רוב הסיכויים שהוא יסיים את ההליך עם חותמת משפטית רשמית של סרבן. עמרי תועד כאשר הוא מצהיר שחתם על מה שהוא מכנה "השהיית התנדבות למילואים". לא איום לחתום בעתיד אם הרפורמה תעבור, אלא הודאה בכך שחתם על המסמך. יותר מכך, באותו מעמד עמרי תועד *כשהוא בעצמו מצהיר שמימש את האיום שלו* - זאת אומרת, גם לתפיסתו (אז) לא היה מדובר באיום תיאורטי להפסיק לשרת, אלא בצעד שנכנס לתוקף. הוא מתייחס לכל שירות המילואים שלו כהתנדבותי, אף שבזמן שאמר את הדברים היה כבן 30 ומחויב לשרת במילואים על פי חוק עוד שנים רבות. הוא אינו מסייג בשום צורה את דבריו, למשל על ידי הבהרה שלא יגיע רק לימים שהם מעבר למכסה שלה הוא מחויב על פי חוק; עמרי מדבר על הפסקה גורפת של השירות. הוא אף אינו אומר שאם תפקידו הנוכחי במילואים התנדבותי, יפסיק להתייצב אליו אך יתייצב לכל תפקיד אחר שישובץ לו במסגרת חובתו החוקית לשרת במילואים (ככל הנראה אינו מצהיר זאת מהסיבה שתפקידו בחטיבה 551 אינו התנדבותי, בניגוד לשירותו הסדיר במגלן, אבל גם אם כן - הסירוב שלו להמשיך להתייצב למילואים גורף ואינו מכיל שום סייגים). עכשיו נעזוב לרגע את עמרי, שהודה קבל עם ועדה שמימש את האיום שלו. נניח שאני מצהיר עכשיו אך ורק שלא אגיע למילואים עד שייעשה כך וכך - האם ניתן לומר, ואף לפרסם בעיתון, כותרת בזו הלשון: "תמיר מסרב להגיע למילואים עד שייעשה כך וכך"? בוודאי שכן, זו הכותרת המתבקשת. משמעותה שהסירוב כבר בתוקף מרגע שהוכרז עליו, גם אם טרם עמד למבחן מעשי. חושבים שזו פרשנות שהמצאתי עכשיו, בדיעבד? אז חשבו שוב וקראו היטב את הכותרת הראשית של ידיעות אחרונות מתאריך 16.07.2023, בעקבות עוד ועוד הצהרות של חיילי מילואים שטרם מומשו אז, על כך שהם מסרבים מעתה להגיע לשירות: "הסרבנות מתרחבת", קובעת הכותרת באותיות קידוש לבנה. לא "האיום לסרב מתרחב" - הסרבנות מתרחבת, דהיינו - הסירב כבר בתוקף. זו הייתה הפרשנות המקובלת באינספור פרסומים בתקשורת באותה עת, ולכן ניסיונם של עומרי וחבריו לשכתב בדיעבד את ההיסטוריה ולטעון שרק איימו לסרב אבל לא התכוונו לממש את האיום, הוא ניסיון נקלה ונלעג. כפי שכבר אמר לפני עמית סגל: "המציאות לא מתיישרת עם משרדי היח"צ של אחים לנשק. עד שבעה באוקטובר הם היו עסוקים בלהסביר כמה הם רציניים בסרבנותם, ומשמונה באוקטובר - כמה הכל היה היפותטי ותיאורטי. "עד שבעה באוקטובר נזפו בנתניהו ובכלי התקשורת שהם מסתירים את היקף הפגיעה במערך המילואים, ומשמונה באוקטובר גלגלו עיניים בטענה שלא היה שום נזק". יש אינספור דוגמאות לכך שאחים לנשק, הארגון שעמרי היה אחד ממנהיגיו הבולטים, עשה כל מאמץ כדי להבהיר שהסרבנות אמיתית, שלא מדובר באיום תיאורטי, ושהיא פוגעת עמוקות בביטחון המדינה. הם עצמם זעקו זאת והשקיעו כל מאמץ כדי לשכנע בכך. לכן, הניסיון לטעון טענה הפוכה לחלוטין לאחר שהתבררו ממדי האסון של שבעה באוקטובר אינו רק מגוחך, אלא מהווה הוספת חטא על פשע. היה עליהם להרכין ראש, להתנצל בפני עם ישראל ולהיעלם לנצח מהזירה הציבורית. עדיין לא מאוחר. ולכן, הניסיון של עומרי להלך אימים בתביעת סכומי עתק על כך שאמרתי ש"סירב להגיע גם לימים שלהם הוא מחויב על פי חוק", נידון מראש לכישלון. מדובר בעוד איום בתביעת השתקה שנועד למרק את מצפונו של אדם שאינו מסוגל להשלים עם תוצאות מעשיו ולהתייצב מאחוריהם.

עמרי רונן ביקש ממני לפרסם התנצלות ולשלם סכומי עתק מופרכים על כך שכיניתי אותו סרבן. התנצלות לא תהיה אבל הבהרה בהחלט כן: עמרי רונן הוא סרבן ומנהיג סרבנים, שיישא את אות הקין הזה על מצחו עד יומו האחרון. שום טרור משפטי לא ישנה את העובדה הזו, להפך - אם הוא רוצה לקחת את הסוגייה הזו לבית המשפט, אדרבה. שייקח בחשבון שגם במצב הנוכחי של מערכת המשפט הישראלית, רוב הסיכויים שהוא יסיים את ההליך עם חותמת משפטית רשמית של סרבן. עמרי תועד כאשר הוא מצהיר שחתם על מה שהוא מכנה "השהיית התנדבות למילואים". לא איום לחתום בעתיד אם הרפורמה תעבור, אלא הודאה בכך שחתם על המסמך. יותר מכך, באותו מעמד עמרי תועד כשהוא בעצמו מצהיר שמימש את האיום שלו - זאת אומרת, גם לתפיסתו (אז) לא היה מדובר באיום תיאורטי להפסיק לשרת, אלא בצעד שנכנס לתוקף. הוא מתייחס לכל שירות המילואים שלו כהתנדבותי, אף שבזמן שאמר את הדברים היה כבן 30 ומחויב לשרת במילואים על פי חוק עוד שנים רבות. הוא אינו מסייג בשום צורה את דבריו, למשל על ידי הבהרה שלא יגיע רק לימים שהם מעבר למכסה שלה הוא מחויב על פי חוק; עמרי מדבר על הפסקה גורפת של השירות. הוא אף אינו אומר שאם תפקידו הנוכחי במילואים התנדבותי, יפסיק להתייצב אליו אך יתייצב לכל תפקיד אחר שישובץ לו במסגרת חובתו החוקית לשרת במילואים (ככל הנראה אינו מצהיר זאת מהסיבה שתפקידו בחטיבה 551 אינו התנדבותי, בניגוד לשירותו הסדיר במגלן, אבל גם אם כן - הסירוב שלו להמשיך להתייצב למילואים גורף ואינו מכיל שום סייגים). עכשיו נעזוב לרגע את עמרי, שהודה קבל עם ועדה שמימש את האיום שלו. נניח שאני מצהיר עכשיו אך ורק שלא אגיע למילואים עד שייעשה כך וכך - האם ניתן לומר, ואף לפרסם בעיתון, כותרת בזו הלשון: "תמיר מסרב להגיע למילואים עד שייעשה כך וכך"? בוודאי שכן, זו הכותרת המתבקשת. משמעותה שהסירוב כבר בתוקף מרגע שהוכרז עליו, גם אם טרם עמד למבחן מעשי. חושבים שזו פרשנות שהמצאתי עכשיו, בדיעבד? אז חשבו שוב וקראו היטב את הכותרת הראשית של ידיעות אחרונות מתאריך 16.07.2023, בעקבות עוד ועוד הצהרות של חיילי מילואים שטרם מומשו אז, על כך שהם מסרבים מעתה להגיע לשירות: "הסרבנות מתרחבת", קובעת הכותרת באותיות קידוש לבנה. לא "האיום לסרב מתרחב" - הסרבנות מתרחבת, דהיינו - הסירב כבר בתוקף. זו הייתה הפרשנות המקובלת באינספור פרסומים בתקשורת באותה עת, ולכן ניסיונם של עומרי וחבריו לשכתב בדיעבד את ההיסטוריה ולטעון שרק איימו לסרב אבל לא התכוונו לממש את האיום, הוא ניסיון נקלה ונלעג. כפי שכבר אמר לפני עמית סגל: "המציאות לא מתיישרת עם משרדי היח"צ של אחים לנשק. עד שבעה באוקטובר הם היו עסוקים בלהסביר כמה הם רציניים בסרבנותם, ומשמונה באוקטובר - כמה הכל היה היפותטי ותיאורטי. "עד שבעה באוקטובר נזפו בנתניהו ובכלי התקשורת שהם מסתירים את היקף הפגיעה במערך המילואים, ומשמונה באוקטובר גלגלו עיניים בטענה שלא היה שום נזק". יש אינספור דוגמאות לכך שאחים לנשק, הארגון שעמרי היה אחד ממנהיגיו הבולטים, עשה כל מאמץ כדי להבהיר שהסרבנות אמיתית, שלא מדובר באיום תיאורטי, ושהיא פוגעת עמוקות בביטחון המדינה. הם עצמם זעקו זאת והשקיעו כל מאמץ כדי לשכנע בכך. לכן, הניסיון לטעון טענה הפוכה לחלוטין לאחר שהתבררו ממדי האסון של שבעה באוקטובר אינו רק מגוחך, אלא מהווה הוספת חטא על פשע. היה עליהם להרכין ראש, להתנצל בפני עם ישראל ולהיעלם לנצח מהזירה הציבורית. עדיין לא מאוחר. ולכן, הניסיון של עומרי להלך אימים בתביעת סכומי עתק על כך שאמרתי ש"סירב להגיע גם לימים שלהם הוא מחויב על פי חוק", נידון מראש לכישלון. מדובר בעוד איום בתביעת השתקה שנועד למרק את מצפונו של אדם שאינו מסוגל להשלים עם תוצאות מעשיו ולהתייצב מאחוריהם.

תמיר מורג Tamir Morag

40,405 Aufrufe • vor 6 Monaten

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; מפורק; הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס הם פטריוטים; מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023; גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון; אנו מתאבדים" ב-4 באוקטובר 2023, התארח תת אלוף (מיל.) אסף אגמון בתוכנית הרדיו של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, ולהלן תוכן הראיון: אודי סגל: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר. שלום רב. אסף אגמון: שלום, וחג שמח לכם ולמאזינים. אודי סגל: תגיד, אתה לא חושב, אתה יודע, הרבה פעמים בחיל האוויר מדברים על דחיפה של גבולות המערכת. כלומר, הרבה פעמים כשיש מטוסים, יש להם יכולות מסוימות שכתובות במפרט הטכני, וטייסי חיל האוויר הנועזים תמיד דוחפים אותם לגבולות המערכת, ואפילו מעבר להם ביכולות שמוציאים מכלי הטייס השונים שהם מובילים. יכול להיות שבתמרון שאתם עשיתם במהלך המחאה, שהוא מוצדק אולי מבחינת הכעס שלכם והחשש לדמוקרטיה הישראלית, דחפתם את גבולות המערכת לגבול שהוא גבול אדום, שעלול להביא להתרסקות כלי הטייס? אסף אגמון: קודם [כל], אני לא באתי לדבר איתכם על המחאה. אני באתי לדבר איתכם על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל במצב הכשירות של חיל האוויר, בהמשך למה ש[חבר הכנסת] גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, אחד הטובים ביותר שהיה לנו, דיבר איתכם בשעה הקרובה [האחרונה]. ענת דוידוב: כן, אבל זה פועל יוצא, אתה יודע אי אפשר להתעלם מזה. אסף אגמון: הפועל היוצא, זה שקודם כל בואו נסתכל על העובדות, אני לא פרשן, אני איש של עובדות, אני איש שבא מהמערך המבצעי, כל החיים שלי הייתי במערך המבצעי, 51 שנים הייתי בחיל האוויר, עשיתי מילואים עד לפני שנה. מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד מהכי בכירים שהיה בחיל האוויר, והוא לא מזוהה עם המחאה בכלל, והוא דאג מרוב דאגתו ללכת לראש הממשלה [בנימין נתניהו] אישית, ולהגיד לו שמצב הכשירות של חיל האוויר, ואני אשתמש במונח שהוא השתמש, הוא אסוני. אסוני. חיל האוויר מצבו, מצב הכשירות שלו אסוני. הוא הלך ואמר לראש הממשלה שלנו, שכבר היום חיל האוויר לא מסוגל אפילו לעשות 70% מהתוכניות המבצעיות, שהכינו על מנת לתקוף באיראן אם נחליט לתקוף באיראן. ראש הממשלה שלנו, שכל הזמן בצדק אמר שאיראן זה איום קיומי על מדינת ישראל, במעשיו ובמעשה ממשלתו, משמיד את הדבר היחידי שיש למדינת ישראל להגן מפני איראן גרעינית, וזה חיל האוויר. אודי סגל: אוקיי, ושוב אני שואל אותך, האם המציאות הזאת, שמצב הכשירות של חיל האוויר נמצא במצב אסוני, האם אתה לוקח על זה גם אחריות, שהאם יכול להיות שמהלך המחאה שלכם, היה מהלך אחד רחוק מדי, חציתם קו אדום מוקדם מדי, כדי להביא את ראש הממשלה לפעולה, שבינתיים לא הצלחתם להביא אותו, וזו גניזת כל המהפכה המשפטית. אסף אגמון: ראש הממשלה שלנו עסוק במסע תענוגות מחוף אל חוף בארצות הברית, חוזר משם, הולך לנפוש בנווה אטי"ב, משם בשבוע הבא הוא הולך לקחת את כל ממשלת ישראל לישיבה משותפת עם ממשלת צ’כיה, אולי בשביל להכין מקומות לאיפה נוכל לברוח אחרי שהוא יגמור להשמיד את מדינת ישראל. אודי סגל: אבל שוב אתה מתחמק מהשאלה, אני שואל אותך שאלה. אסף אגמון: אני לא מתחמק מהשאלה. אודי סגל: אני שואל אותך שאלה, תת אלוף במילואים אסף אגמון, אתה לא מרגיש שבמהלך המחאה שלכם דחפתם את המערכת הצבאית לגבולות ההפעלה שלה, ואתם מסכנים את ביטחון ישראל על משהו שיכול להיות שאתם יכולים לפעול אחרת. יכול להיות שתגיד לי, תשמע, עשינו תחקיר, לא, זה פעולה לגיטימית. למה אתה מתחמק מהשאלה? אסף אגמון: אני לא מתחמק מ... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחמק משום דבר, ואני אגיד לך כל מה שתרצה. הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס, הם הפטריוטים הכי גדולים בתולדות מדינת ישראל. הם מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023. ענת דוידוב: אבל אסף אגמון, לא כולם רואים את זה כך. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. ענת דוידוב: מאה אחוז. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. האנשים האלה, שהם אנשים מיוחדים, הם רואים את זה והם לוקחים את זה על הכתפיים שלהם, אני מצדיע להם. דרך אגב, הם היחידים שעושים, איפה כל אנשי ההייטק? איפה הרופאים? איפה המורים? למה הם משאירים אותם לבד? מי שעצר את החקיקה, זה היו הטייסים הגיבורים האלה. עם ישראל חייב להם ויהיה חייב להם לדורות. אם מישהו יציל את מדינת ישראל, זה יהיו הטייסים הגיבורים האלה, שעכשיו משאירים אותם לבד, ועכשיו עושים נגדם מסע הפחדה ומסע איומים. ענת דוידוב: מי משאיר אותם לבד, תא"ל אגמון? מי משאיר אותם לבד? בכירי חיל האוויר שלא מוכנים להצטרף ולתמוך בהם? אסף אגמון: משאירים אותם לבד, כי ההייטקיסטים גם כן לא מצטרפים, כי הרופאים גם כן דיברו ועדיין לא עושים כלום, וגם מה שקורה בצה"ל היום, שעושים עליהם מהלך של הפחדה. אני 51 שנה הייתי בחיל האוויר, בחיים שלי לא שמעתי, שדיון כשירות של חיל האוויר מגיע לתקשורת. ופתאום עכשיו, 3 שבועות לפני הדיון, [הכתב הצבאי של ערוץ 13] אור הלר... אודי סגל: אבל אסף אגמון, אתם הבאתם במחאה שלכם את מצב הכשירות למצב שהוא נמצא, ואני שואל אותך שוב את השאלה בפעם החמישית, האם אתה לא חושב שהצעד שנקטתם הוא צעד שמסכן את ביטחון ישראל בצורה מוגזמת, ולא הצלחתם בינתיים להשיג את המטרה, והוא לייצר לחץ אפקטיבי על ראש ממשלת ישראל כדי לסגת בו, במהלך המרכזי שהוא מוביל בשנה האחרונה? אסף אגמון: פשוט, לא רק שלא הלכנו רחוק מדי, צריך להכפיל את כמות המילואימניקים שיודיעו עכשיו שהם משעים את ההתנדבות שלהם. אודי סגל: ואז? זה לא יחשוף את ישראל לבעיה ביטחונית? אסף אגמון: מי שמכניס את ישראל לבעיה ביטחונית זה ראש הממשלה שלה. מה אתה רוצה מהטייסים האלה? ראש הממשלה שלה בשביל ועדה למינוי שופטים מחרב את ביטחון מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים האלה ששמים את נפשם בכפם. ענת דוידוב: אז למה לא כולם מצטרפים? זאת השאלה ששאלתי קודם. אסף אגמון: הם מפחדים, הם מפחדים. ענת דוידוב: ממי? אסף אגמון: עושים עליהם מסע הפחדה, מה אתם לא מבינים? אודי סגל: לא, אולי יש פה חוזה שאתה לא, החוזה שלנו היא מדינת ישראל, הוא חוזה שבו לא מפרקים את המדינה כדי לשנות את הכיוון שלה, ויכול להיות שאתם עשיתם צעד, שהתוצאה שלו, השיורית, היא פגיעה כל כך קשה בביטחון ישראל שהיא לא שווה את המהלך הזה. אסף אגמון: תגיד לי, אתה לא התבלבלת? [אתה חושב] שאני ראש הממשלה? מה אתה שואל אותי? אני זה מי שמפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? אני מפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? ראש הממשלה שלנו מפרק את מדינת ישראל. מה אתם לא מבינים? מה אתה שואל אותי? בשביל הרפורמה הזאת הוא מפרק את מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים הגיבורים האלה? אודי סגל: אני שואל אותך, מה שאני שואל אותך זה שאלה שאני שואל אותך מתחילת הראיון. האם לא נקטתם בצעד קיצוני מדי? בשלב מוקדם מדי? והדבר הזה בעצם פוגע בכשירות של החיל [חיל האוויר] באופן שלא יצר לחץ אפקטיבי מספיק. אסף אגמון: אתה מבין שחיל האוויר במצב אסוני? אתה מבין שחיל האוויר לא יכול לאייש את התרגיל המבצעי הבינלאומי הגדול שיש לו, הולכים לארח את עשרות מפקדי חילות אוויר מכל העולם ולהראות להם שיש פה חיל אוויר מפורק, שפירקו אותו, שהסיתו איש ברעהו, ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה וחבורתו. הם קראו לטייסים האלה מוגלה, בוגדים, צריך לתלות אותם בכיכר העיר, והם אמיצים וגיבורים, והם אמרו, אנחנו נקריב את הכל בשביל מדינת ישראל להציל אותה. ענת דוידוב: אגב, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, מה יקרה כשיגיע מועד התרגיל? איך אתה רואה את הדברים קורים? אסף אגמון: פתאום מח"א [מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר] נהייה אילם. פתאום אין דובר צה"ל [תא"ל דניאל הגרי], פתאום אין צנזור [תא"ל קובי מנדלבליט], תשאלו אותו, מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותו איך תאייש את התרגיל הבינלאומי? תשאלו אותו מה אתה אומר לראש הממשלה, שאם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. ענת דוידוב: מח"א [מפקד חיל האוויר] הציב דדליין, הדדליין הוא 17 באוקטובר [2023] כדי לבדוק אם טייסים חוזרים לפעילות שוטפת או לא. זה מה שהוא אמר. אסף אגמון: גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים אנשים הכי מנוסים, עם הכי הרבה ניסיון, זה המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי, יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום. ושם זה אנשים שלא טסים, והם לא יחזרו למילואים. אודי סגל: אז תת אלוף במילואים אסף אגמון. ענת דוידוב: רגע רגע, הוא אומר שהם לא יחזרו למילואים, זאת אמירה, כלומר, שום דדליין לא יעזור כאן, הם לא חוזרים למילואים. אסף אגמון: הם לא טסים, הם לא טסים, אתה לא יכול להגיד להם, אם לא תחזור... ענת דוידוב: לא טסים, מאבדים כשירות, וחבורה שלמה הולכת לשבת בבית. אסף אגמון: מעל 200, אנשי המטה המבצעי, האנשים הכי בכירים בחיל האוויר, הכי רציניים, בהם חיל האוויר תלוי, הודיעו לו [למפקד חיל האוויר], רשמית, אנחנו לא מתייצבים למילואים. אנחנו השענו את ההתנדבות שלנו למילואים. מה הוא יעשה? אודי סגל: אז מה אתה אומר? שזה בלתי הפיך? אסף אגמון: בטח הפיך. תפנה את זה לדרג הפוליטי, לדרג המדיני. תצילו את המדינה הזאתי. אודי סגל: אז אני שואל אותך, מה אתה חושב שעכשיו יקרה במציאות שאתה מייצר, שבאמת מצב הכשירות הוא אסוני, שאין לו [למפקד חיל האוויר] מוח מבצעי בחיל האוויר, שאין לו טייסים לאייש את התרגיל, מה אתה חושב שיכול לקרות? איזה לחץ זה לדעתך יפעיל על ראש הממשלה? ומה לדעתך יקרה? כי בינתיים זה לא קרה. אסף אגמון: תשאל את זה את שר הביטחון שלנו [יואב גלנט], תשאל את ראש הממשלה שלנו שלא רוצה להתראיין אצלכם, תשאל אותו את השאלות האלה. עליו האחריות. אודי סגל: אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים אנחנו יוצאים נגד תופעות של סרבנות, חלק מהפעולות האלה זה פעולות שמעודדות סרבנות, חלק מכנים אתכם אנשים שמורדים במדינה, אנשים שלא מקבלים את מרות הממשלה, שהיא אחראית על הפעלת הצבא. השאלה היא, מה אתה אומר על האמירות האלה שלהם? אסף אגמון: מה אני אומר? אני אומר לך, לכם ולכל המאזינים, שבאיראן וחיזבאללה והחמאס יושבים בשקט עכשיו ומוחאים כפיים לראש ממשלת ישראל, שמשמיד את ביטחון מדינת ישראל ואת חיל האוויר בפרט. זה מה שאני אומר לכם. וזאת השאלה שצריך לשאול אותו, וזאת השאלה שהאזרחים במדינה הזאת צריכים לשאול, איך ייתכן שאנחנו נותנים יד להשמדת ביטחון מדינת ישראל? ענת דוידוב: אוקיי, עכשיו משפט לסיום, תת אלוף במילואים אסף אגמון. אם הדברים נשארים כמות שהם, לאן המדינה הזאת הולכת? אסף אגמון: אין לי מה להגיד לך. המדינה הזאת הולכת לאבדון. המדינה הזאת הולכת לאבדון. אבל כמה שאני מודאג, אני נחוש ואני אלחם שזה לא יקרה. המדינה שלנו במצב הנוכחי הולכת לאבדון. זה על הקיר, ואנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו מתעסקים בשטויות, ואנחנו מסרבים לראות שהנס הזה שקראו לו מדינת ישראל, שככה התקדם 75 שנה, אנחנו הורסים אותו ומתאבדים, פשוט מתאבדים. ענת דוידוב: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה, מבכירי חיל האוויר לשעבר, תודה רבה לך. סימוכין: כתבות קודמות שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – תת אלוף (מיל.) אסף אגמון מביע תמיכה בגל הסירוב לשירות מילואים: "מתוך היכרות קרובה עם המשמעויות של הפסקת טיסה פעילה, אנו אומרים באופן הברור ביותר לקבוצת המילואים הפעילים: אנו נתמוך, ללא סייג, בכל פעולת מחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר!" סימוכין: תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "הדסקית ‘לשחרר את החטופים עכשיו’ היא סמל יהודי, לא פחות מכיפה; אנחנו כבר לא דמוקרטיה יהודית; הממשלה הזו היא איום על הזהות שלכם כיהודים כאן בטורונטו ובכל מקום אחר; הם יעשו הכל כדי שהם [הערבים] לא יוכלו להצביע; יאמרו לתומכי הפסקת ההתנדבות שלא יוכלו להצביע". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". אל"מ (מיל.) אבי קדיש: "פעם אחת בחיים קורה לך שאתה נביא זעם, ולצערך מסתבר שאתה גם צדקת". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; מפורק; הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס הם פטריוטים; מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023; גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון; אנו מתאבדים" ב-4 באוקטובר 2023, התארח תת אלוף (מיל.) אסף אגמון בתוכנית הרדיו של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, ולהלן תוכן הראיון: אודי סגל: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר. שלום רב. אסף אגמון: שלום, וחג שמח לכם ולמאזינים. אודי סגל: תגיד, אתה לא חושב, אתה יודע, הרבה פעמים בחיל האוויר מדברים על דחיפה של גבולות המערכת. כלומר, הרבה פעמים כשיש מטוסים, יש להם יכולות מסוימות שכתובות במפרט הטכני, וטייסי חיל האוויר הנועזים תמיד דוחפים אותם לגבולות המערכת, ואפילו מעבר להם ביכולות שמוציאים מכלי הטייס השונים שהם מובילים. יכול להיות שבתמרון שאתם עשיתם במהלך המחאה, שהוא מוצדק אולי מבחינת הכעס שלכם והחשש לדמוקרטיה הישראלית, דחפתם את גבולות המערכת לגבול שהוא גבול אדום, שעלול להביא להתרסקות כלי הטייס? אסף אגמון: קודם [כל], אני לא באתי לדבר איתכם על המחאה. אני באתי לדבר איתכם על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל במצב הכשירות של חיל האוויר, בהמשך למה ש[חבר הכנסת] גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, אחד הטובים ביותר שהיה לנו, דיבר איתכם בשעה הקרובה [האחרונה]. ענת דוידוב: כן, אבל זה פועל יוצא, אתה יודע אי אפשר להתעלם מזה. אסף אגמון: הפועל היוצא, זה שקודם כל בואו נסתכל על העובדות, אני לא פרשן, אני איש של עובדות, אני איש שבא מהמערך המבצעי, כל החיים שלי הייתי במערך המבצעי, 51 שנים הייתי בחיל האוויר, עשיתי מילואים עד לפני שנה. מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד מהכי בכירים שהיה בחיל האוויר, והוא לא מזוהה עם המחאה בכלל, והוא דאג מרוב דאגתו ללכת לראש הממשלה [בנימין נתניהו] אישית, ולהגיד לו שמצב הכשירות של חיל האוויר, ואני אשתמש במונח שהוא השתמש, הוא אסוני. אסוני. חיל האוויר מצבו, מצב הכשירות שלו אסוני. הוא הלך ואמר לראש הממשלה שלנו, שכבר היום חיל האוויר לא מסוגל אפילו לעשות 70% מהתוכניות המבצעיות, שהכינו על מנת לתקוף באיראן אם נחליט לתקוף באיראן. ראש הממשלה שלנו, שכל הזמן בצדק אמר שאיראן זה איום קיומי על מדינת ישראל, במעשיו ובמעשה ממשלתו, משמיד את הדבר היחידי שיש למדינת ישראל להגן מפני איראן גרעינית, וזה חיל האוויר. אודי סגל: אוקיי, ושוב אני שואל אותך, האם המציאות הזאת, שמצב הכשירות של חיל האוויר נמצא במצב אסוני, האם אתה לוקח על זה גם אחריות, שהאם יכול להיות שמהלך המחאה שלכם, היה מהלך אחד רחוק מדי, חציתם קו אדום מוקדם מדי, כדי להביא את ראש הממשלה לפעולה, שבינתיים לא הצלחתם להביא אותו, וזו גניזת כל המהפכה המשפטית. אסף אגמון: ראש הממשלה שלנו עסוק במסע תענוגות מחוף אל חוף בארצות הברית, חוזר משם, הולך לנפוש בנווה אטי"ב, משם בשבוע הבא הוא הולך לקחת את כל ממשלת ישראל לישיבה משותפת עם ממשלת צ’כיה, אולי בשביל להכין מקומות לאיפה נוכל לברוח אחרי שהוא יגמור להשמיד את מדינת ישראל. אודי סגל: אבל שוב אתה מתחמק מהשאלה, אני שואל אותך שאלה. אסף אגמון: אני לא מתחמק מהשאלה. אודי סגל: אני שואל אותך שאלה, תת אלוף במילואים אסף אגמון, אתה לא מרגיש שבמהלך המחאה שלכם דחפתם את המערכת הצבאית לגבולות ההפעלה שלה, ואתם מסכנים את ביטחון ישראל על משהו שיכול להיות שאתם יכולים לפעול אחרת. יכול להיות שתגיד לי, תשמע, עשינו תחקיר, לא, זה פעולה לגיטימית. למה אתה מתחמק מהשאלה? אסף אגמון: אני לא מתחמק מ... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחמק משום דבר, ואני אגיד לך כל מה שתרצה. הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס, הם הפטריוטים הכי גדולים בתולדות מדינת ישראל. הם מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023. ענת דוידוב: אבל אסף אגמון, לא כולם רואים את זה כך. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. ענת דוידוב: מאה אחוז. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. האנשים האלה, שהם אנשים מיוחדים, הם רואים את זה והם לוקחים את זה על הכתפיים שלהם, אני מצדיע להם. דרך אגב, הם היחידים שעושים, איפה כל אנשי ההייטק? איפה הרופאים? איפה המורים? למה הם משאירים אותם לבד? מי שעצר את החקיקה, זה היו הטייסים הגיבורים האלה. עם ישראל חייב להם ויהיה חייב להם לדורות. אם מישהו יציל את מדינת ישראל, זה יהיו הטייסים הגיבורים האלה, שעכשיו משאירים אותם לבד, ועכשיו עושים נגדם מסע הפחדה ומסע איומים. ענת דוידוב: מי משאיר אותם לבד, תא"ל אגמון? מי משאיר אותם לבד? בכירי חיל האוויר שלא מוכנים להצטרף ולתמוך בהם? אסף אגמון: משאירים אותם לבד, כי ההייטקיסטים גם כן לא מצטרפים, כי הרופאים גם כן דיברו ועדיין לא עושים כלום, וגם מה שקורה בצה"ל היום, שעושים עליהם מהלך של הפחדה. אני 51 שנה הייתי בחיל האוויר, בחיים שלי לא שמעתי, שדיון כשירות של חיל האוויר מגיע לתקשורת. ופתאום עכשיו, 3 שבועות לפני הדיון, [הכתב הצבאי של ערוץ 13] אור הלר... אודי סגל: אבל אסף אגמון, אתם הבאתם במחאה שלכם את מצב הכשירות למצב שהוא נמצא, ואני שואל אותך שוב את השאלה בפעם החמישית, האם אתה לא חושב שהצעד שנקטתם הוא צעד שמסכן את ביטחון ישראל בצורה מוגזמת, ולא הצלחתם בינתיים להשיג את המטרה, והוא לייצר לחץ אפקטיבי על ראש ממשלת ישראל כדי לסגת בו, במהלך המרכזי שהוא מוביל בשנה האחרונה? אסף אגמון: פשוט, לא רק שלא הלכנו רחוק מדי, צריך להכפיל את כמות המילואימניקים שיודיעו עכשיו שהם משעים את ההתנדבות שלהם. אודי סגל: ואז? זה לא יחשוף את ישראל לבעיה ביטחונית? אסף אגמון: מי שמכניס את ישראל לבעיה ביטחונית זה ראש הממשלה שלה. מה אתה רוצה מהטייסים האלה? ראש הממשלה שלה בשביל ועדה למינוי שופטים מחרב את ביטחון מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים האלה ששמים את נפשם בכפם. ענת דוידוב: אז למה לא כולם מצטרפים? זאת השאלה ששאלתי קודם. אסף אגמון: הם מפחדים, הם מפחדים. ענת דוידוב: ממי? אסף אגמון: עושים עליהם מסע הפחדה, מה אתם לא מבינים? אודי סגל: לא, אולי יש פה חוזה שאתה לא, החוזה שלנו היא מדינת ישראל, הוא חוזה שבו לא מפרקים את המדינה כדי לשנות את הכיוון שלה, ויכול להיות שאתם עשיתם צעד, שהתוצאה שלו, השיורית, היא פגיעה כל כך קשה בביטחון ישראל שהיא לא שווה את המהלך הזה. אסף אגמון: תגיד לי, אתה לא התבלבלת? [אתה חושב] שאני ראש הממשלה? מה אתה שואל אותי? אני זה מי שמפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? אני מפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? ראש הממשלה שלנו מפרק את מדינת ישראל. מה אתם לא מבינים? מה אתה שואל אותי? בשביל הרפורמה הזאת הוא מפרק את מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים הגיבורים האלה? אודי סגל: אני שואל אותך, מה שאני שואל אותך זה שאלה שאני שואל אותך מתחילת הראיון. האם לא נקטתם בצעד קיצוני מדי? בשלב מוקדם מדי? והדבר הזה בעצם פוגע בכשירות של החיל [חיל האוויר] באופן שלא יצר לחץ אפקטיבי מספיק. אסף אגמון: אתה מבין שחיל האוויר במצב אסוני? אתה מבין שחיל האוויר לא יכול לאייש את התרגיל המבצעי הבינלאומי הגדול שיש לו, הולכים לארח את עשרות מפקדי חילות אוויר מכל העולם ולהראות להם שיש פה חיל אוויר מפורק, שפירקו אותו, שהסיתו איש ברעהו, ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה וחבורתו. הם קראו לטייסים האלה מוגלה, בוגדים, צריך לתלות אותם בכיכר העיר, והם אמיצים וגיבורים, והם אמרו, אנחנו נקריב את הכל בשביל מדינת ישראל להציל אותה. ענת דוידוב: אגב, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, מה יקרה כשיגיע מועד התרגיל? איך אתה רואה את הדברים קורים? אסף אגמון: פתאום מח"א [מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר] נהייה אילם. פתאום אין דובר צה"ל [תא"ל דניאל הגרי], פתאום אין צנזור [תא"ל קובי מנדלבליט], תשאלו אותו, מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותו איך תאייש את התרגיל הבינלאומי? תשאלו אותו מה אתה אומר לראש הממשלה, שאם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. ענת דוידוב: מח"א [מפקד חיל האוויר] הציב דדליין, הדדליין הוא 17 באוקטובר [2023] כדי לבדוק אם טייסים חוזרים לפעילות שוטפת או לא. זה מה שהוא אמר. אסף אגמון: גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים אנשים הכי מנוסים, עם הכי הרבה ניסיון, זה המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי, יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום. ושם זה אנשים שלא טסים, והם לא יחזרו למילואים. אודי סגל: אז תת אלוף במילואים אסף אגמון. ענת דוידוב: רגע רגע, הוא אומר שהם לא יחזרו למילואים, זאת אמירה, כלומר, שום דדליין לא יעזור כאן, הם לא חוזרים למילואים. אסף אגמון: הם לא טסים, הם לא טסים, אתה לא יכול להגיד להם, אם לא תחזור... ענת דוידוב: לא טסים, מאבדים כשירות, וחבורה שלמה הולכת לשבת בבית. אסף אגמון: מעל 200, אנשי המטה המבצעי, האנשים הכי בכירים בחיל האוויר, הכי רציניים, בהם חיל האוויר תלוי, הודיעו לו [למפקד חיל האוויר], רשמית, אנחנו לא מתייצבים למילואים. אנחנו השענו את ההתנדבות שלנו למילואים. מה הוא יעשה? אודי סגל: אז מה אתה אומר? שזה בלתי הפיך? אסף אגמון: בטח הפיך. תפנה את זה לדרג הפוליטי, לדרג המדיני. תצילו את המדינה הזאתי. אודי סגל: אז אני שואל אותך, מה אתה חושב שעכשיו יקרה במציאות שאתה מייצר, שבאמת מצב הכשירות הוא אסוני, שאין לו [למפקד חיל האוויר] מוח מבצעי בחיל האוויר, שאין לו טייסים לאייש את התרגיל, מה אתה חושב שיכול לקרות? איזה לחץ זה לדעתך יפעיל על ראש הממשלה? ומה לדעתך יקרה? כי בינתיים זה לא קרה. אסף אגמון: תשאל את זה את שר הביטחון שלנו [יואב גלנט], תשאל את ראש הממשלה שלנו שלא רוצה להתראיין אצלכם, תשאל אותו את השאלות האלה. עליו האחריות. אודי סגל: אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים אנחנו יוצאים נגד תופעות של סרבנות, חלק מהפעולות האלה זה פעולות שמעודדות סרבנות, חלק מכנים אתכם אנשים שמורדים במדינה, אנשים שלא מקבלים את מרות הממשלה, שהיא אחראית על הפעלת הצבא. השאלה היא, מה אתה אומר על האמירות האלה שלהם? אסף אגמון: מה אני אומר? אני אומר לך, לכם ולכל המאזינים, שבאיראן וחיזבאללה והחמאס יושבים בשקט עכשיו ומוחאים כפיים לראש ממשלת ישראל, שמשמיד את ביטחון מדינת ישראל ואת חיל האוויר בפרט. זה מה שאני אומר לכם. וזאת השאלה שצריך לשאול אותו, וזאת השאלה שהאזרחים במדינה הזאת צריכים לשאול, איך ייתכן שאנחנו נותנים יד להשמדת ביטחון מדינת ישראל? ענת דוידוב: אוקיי, עכשיו משפט לסיום, תת אלוף במילואים אסף אגמון. אם הדברים נשארים כמות שהם, לאן המדינה הזאת הולכת? אסף אגמון: אין לי מה להגיד לך. המדינה הזאת הולכת לאבדון. המדינה הזאת הולכת לאבדון. אבל כמה שאני מודאג, אני נחוש ואני אלחם שזה לא יקרה. המדינה שלנו במצב הנוכחי הולכת לאבדון. זה על הקיר, ואנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו מתעסקים בשטויות, ואנחנו מסרבים לראות שהנס הזה שקראו לו מדינת ישראל, שככה התקדם 75 שנה, אנחנו הורסים אותו ומתאבדים, פשוט מתאבדים. ענת דוידוב: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה, מבכירי חיל האוויר לשעבר, תודה רבה לך. סימוכין: כתבות קודמות שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – תת אלוף (מיל.) אסף אגמון מביע תמיכה בגל הסירוב לשירות מילואים: "מתוך היכרות קרובה עם המשמעויות של הפסקת טיסה פעילה, אנו אומרים באופן הברור ביותר לקבוצת המילואים הפעילים: אנו נתמוך, ללא סייג, בכל פעולת מחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר!" סימוכין: תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "הדסקית ‘לשחרר את החטופים עכשיו’ היא סמל יהודי, לא פחות מכיפה; אנחנו כבר לא דמוקרטיה יהודית; הממשלה הזו היא איום על הזהות שלכם כיהודים כאן בטורונטו ובכל מקום אחר; הם יעשו הכל כדי שהם [הערבים] לא יוכלו להצביע; יאמרו לתומכי הפסקת ההתנדבות שלא יוכלו להצביע". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". אל"מ (מיל.) אבי קדיש: "פעם אחת בחיים קורה לך שאתה נביא זעם, ולצערך מסתבר שאתה גם צדקת". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

115,038 Aufrufe • vor 11 Monaten

יו"ר הכנסת שמעון ריקלין מבין עניין. כמי שלחם במשך שנים בדיפ סטייט ויצא נגד מדיניות "מה יפית" של הימין, שהובילה לדיכוי יוריסטוקרטי חסר תקדים בעולם בן קרוב לחמישים שנה, הוא איתי בנוגע לפנייתי לראש השב"כ בדבר הוצאת צווי מעצר נגד בהרב-מיארה ונגד עמית בגין המרדה ופגיעה בסדרי שלטון דמוקרטיים. אני קורא למר דוד זיני, ראש השב"כ, להעביר את פנייתי אל יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, כדי שיפעיל את סמכותו כנציג הריבון, על פי התיאוריה של קרל שמיט, ויכריז על "מצב חריג". בהתאם, יש לפעול לחקיקת חוק "תובע מיוחד", שתפקידו יהיה לחקור את פעולות ההמרדה שבהן מעורבת היוריסטוקרטיה הישראלית, בהובלת עמית ובהרב-מיארה. זאת, מכיוון שהפרקליטות והיוריסטוקרטיה כולה מצויות ב"מניעות מוסדית", ולכן התובע חייב להיות חיצוני לה. כמומחה בינלאומי בתחום המשפט החוקתי ההשוואתי, אני קובע כי רמת הסמכויות שהיוריסטוקרטיה נטלה לעצמה ללא הסמכה מהריבון במדינה דמוקרטית היא חריגה בכל קנה מידה השוואתי, ועולה כדי "מרד" בריבונות העם. לכן במישור המקצועי, יש הצדקה לצעד חריג כזה. יו"ר הכנסת נלחם מזה תקופה על כבודה של הכנסת, המייצגת את עם ישראל. הוא התבטא במקומות רבים, ובכלל זה גם ברשתות החברתיות, על הפגיעה בריבונות. עכשיו הזמן לעשות מעשה. עכשיו הזמן להחזיר את הריבונות לעם. לפי התיאוריה של שמיט, שאומצה גם בידי מרצים רבים מקרב פורום המרצים למען היוריסטוקרטיה, הריבון הוא מי שבכוחו להכריז על "מצב חריג". בעת הזו, עמית, בדיון הנוסף בעניין נציב שירות המדינה, ראה עצמו כמוסמך להכריז על מצב חריג ולקבוע שמכיוון שמדובר ב"ממשלה רעה" — הדינים הרגילים אינם חלים, והוא יכול לעשות מה שבא לו. על הכנסת להשיב לו באמצעות חקיקת חוק התובע המיוחד שיחקור את המרד היוריסטוקרטי בישראל, ויממש את הדין בנוגע לראשי המרד: בהרב מיארה ועמית. אני מתכוון להביא בפני נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את עמדת יו"ר הכנסת הנכבד, כנציג הריבון בישראל, וכן את עמדת ראש השב"כ בנוגע לטענות על מרד המתקיים במדינת ישראל מאז שנת 2023 ועד היום. אני מניח שטראמפ יתמוך ביו"ר הכנסת, ולכן במקרה שהכנסת והממשלה תחליט שלא לציית לפסקי הדין המופרעים של העליון, גם ראש השב"כ דוד זיני, גם מפכ"ל המשטרה, מר דני לוי, וגם נציב שירות המדינה, שאני מקווה שזה יהיה רואי כחלון, יצייתו לריבון, שקיבל גיבוי מנשיא המעצמה הגדולה בעליון, ולא למורדים החצופים היוריסטוקרטים, שהרסו את המשפט הישראלי בתאוות כוח בלתי ניתנת לשליטה. זה הזמן לעשות מעשה ולהחזיר את הריבונות לעם ישראל מידי הפיראטים המשפטיים, כפי שכינה אותם השופט האמריקאי המכובד פוזנר, פיראטים ששדדו את ריבונותנו. Amir Ohana - אמיר אוחנה

יו"ר הכנסת שמעון ריקלין מבין עניין. כמי שלחם במשך שנים בדיפ סטייט ויצא נגד מדיניות "מה יפית" של הימין, שהובילה לדיכוי יוריסטוקרטי חסר תקדים בעולם בן קרוב לחמישים שנה, הוא איתי בנוגע לפנייתי לראש השב"כ בדבר הוצאת צווי מעצר נגד בהרב-מיארה ונגד עמית בגין המרדה ופגיעה בסדרי שלטון דמוקרטיים. אני קורא למר דוד זיני, ראש השב"כ, להעביר את פנייתי אל יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, כדי שיפעיל את סמכותו כנציג הריבון, על פי התיאוריה של קרל שמיט, ויכריז על "מצב חריג". בהתאם, יש לפעול לחקיקת חוק "תובע מיוחד", שתפקידו יהיה לחקור את פעולות ההמרדה שבהן מעורבת היוריסטוקרטיה הישראלית, בהובלת עמית ובהרב-מיארה. זאת, מכיוון שהפרקליטות והיוריסטוקרטיה כולה מצויות ב"מניעות מוסדית", ולכן התובע חייב להיות חיצוני לה. כמומחה בינלאומי בתחום המשפט החוקתי ההשוואתי, אני קובע כי רמת הסמכויות שהיוריסטוקרטיה נטלה לעצמה ללא הסמכה מהריבון במדינה דמוקרטית היא חריגה בכל קנה מידה השוואתי, ועולה כדי "מרד" בריבונות העם. לכן במישור המקצועי, יש הצדקה לצעד חריג כזה. יו"ר הכנסת נלחם מזה תקופה על כבודה של הכנסת, המייצגת את עם ישראל. הוא התבטא במקומות רבים, ובכלל זה גם ברשתות החברתיות, על הפגיעה בריבונות. עכשיו הזמן לעשות מעשה. עכשיו הזמן להחזיר את הריבונות לעם. לפי התיאוריה של שמיט, שאומצה גם בידי מרצים רבים מקרב פורום המרצים למען היוריסטוקרטיה, הריבון הוא מי שבכוחו להכריז על "מצב חריג". בעת הזו, עמית, בדיון הנוסף בעניין נציב שירות המדינה, ראה עצמו כמוסמך להכריז על מצב חריג ולקבוע שמכיוון שמדובר ב"ממשלה רעה" — הדינים הרגילים אינם חלים, והוא יכול לעשות מה שבא לו. על הכנסת להשיב לו באמצעות חקיקת חוק התובע המיוחד שיחקור את המרד היוריסטוקרטי בישראל, ויממש את הדין בנוגע לראשי המרד: בהרב מיארה ועמית. אני מתכוון להביא בפני נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את עמדת יו"ר הכנסת הנכבד, כנציג הריבון בישראל, וכן את עמדת ראש השב"כ בנוגע לטענות על מרד המתקיים במדינת ישראל מאז שנת 2023 ועד היום. אני מניח שטראמפ יתמוך ביו"ר הכנסת, ולכן במקרה שהכנסת והממשלה תחליט שלא לציית לפסקי הדין המופרעים של העליון, גם ראש השב"כ דוד זיני, גם מפכ"ל המשטרה, מר דני לוי, וגם נציב שירות המדינה, שאני מקווה שזה יהיה רואי כחלון, יצייתו לריבון, שקיבל גיבוי מנשיא המעצמה הגדולה בעליון, ולא למורדים החצופים היוריסטוקרטים, שהרסו את המשפט הישראלי בתאוות כוח בלתי ניתנת לשליטה. זה הזמן לעשות מעשה ולהחזיר את הריבונות לעם ישראל מידי הפיראטים המשפטיים, כפי שכינה אותם השופט האמריקאי המכובד פוזנר, פיראטים ששדדו את ריבונותנו. Amir Ohana - אמיר אוחנה

Prof. Moshe Cohen-Eliya פרופ׳ משה כהן-אליה

14,253 Aufrufe • vor 5 Monaten

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה" ב-27 ביולי 2023, סא"ל במילואים, רון שרף, הנימנה על הנהגת ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, התראיין לרדיו 103 FM, בנוגע להשלכות הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל על ידי אלפי מילואים, על צה"ל ועל ביטחון המדינה. להלן תמליל הראיון: מראיין: [עימנו] סא"ל במילואים רון שרף ממחאת "אחים לנשק". שלום לך, רון שרף. רון שרף: בוקר טוב מראיין: אתה יודע בממשלה אמרו באותו יום, שביטלו את עילת הסבירות, שהם לא הצביעו בעד ביטול עילת הסבירות, אלא נגד הסרבנות, שבסוף מה שגרם להם להקשיח עמדות ולא לוותר הייתם אתם. רון שרף: ומה, ומה יגיד רודן? מה יגיד רודן בדרך למשבר עמוק ולהרס של מדינה? אני לא מצפה שיגידו שום דבר אחר. נתניהו לא זז מעמדתו. מראיין: השאלה אם זאת לא היתה, אפילו מבחינת המחאה והטקטיקה, אם זו לא הייתה טעות? רון שרף: קודם כל, סרבנות זה לא סרבנות. אף אחד לא יכול להכריח מישהו להתנדב למצב שהוא נשבע אחרת למצב, כאשר הוא שובר את החוזה. אז זה בכלל מצחיק. זה הגדרה מצחיקה, וזה ספין הפוך. ישראל כבר אינה דמוקרטיה. ישראל היא מדינה במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. זה עכשיו [מתרחש]. מי שלא מבין את זה, לא מבין מי אחראי למצב הזה. מי שאחראי לסיכון ביטחון ישראל זה נתניהו, והצל של שר הביטחון גלנט, שיושב מגמגם, מתחנן שמה לשר משפטים שיעזור לו, כי הוא יודע את המשבר האמיתי שאנחנו נכנסים אליו, ורק מבט, רק מבט על הפנים של גלנט כולם יכולים להבין מה באמת קורה. מראיין: סגן אלוף שרף, אבל אני מנסה להבין. תראה, אתה כאילו מסביר לנו ולציבור מי אשם במצב שהגענו אליו. אבל, אני שואל אותך שאלה אחרת. יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל. האויבים על הגדרות. במקרה של הגבול הצפוני זה תרתי משמע. רואים את חיזבאללה על הגדר. השאלה היא: מי יהיה אחראי בסופו של יום אם חלילה ישראל תותקף, ולא תהיה ערוכה? אז אתה תגיד: ביבי אשם, וביבי יגיד: אתם אשמים, אבל בינתיים מה יהיה על ביטחונה של המדינה היקרה שלנו? רון שרף: המדינה יקרה לנו לא פחות מלאף אחד אחר, ולכן אנחנו מגינים עליה. האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים. אם ישראל תמשיך במדרון הזה, ישראל כבר אינה דמוקרטיה. אני חוזר על זה. מישהו האמין שזה יקרה? ישראל אינה דמוקרטיה יותר. היא כרגע במדרון. מדינת מעבר בין דמוקרטיה לדיקטטורה. כל אחד יחליט איפה במעבר. אבל, שלממשלה אין ביקורת שיפוטית, זוהי כבר אינה דמוקרטיה. לכן, הסכנה האמיתית היא מבפנים. אנחנו מגינים על המדינה עכשיו. מראיין: ומה קורה עכשיו? אתם הודעתם שאתם מפסיקים להתנדב. שמענו באמת על הגל הזה, גם בחיל האוויר, ובעוד אגפים וחילות נוספים. מה קורה בפועל בשטח אחרי שבוטלה עילת הסבירות מבחינתכם? בחודשים הקרובים אתם פשוט לא תתנדבו? רון שרף: תראה, פה אין רבים. יש כל אחד לעצמו. זה בסוף כל אחד מול צו מצפונו. אני לא שולט על אנשים אחרים. מראיין: מה שאתה שומע מהחברים שלך. רון שרף: אני כן, אני אומר, אני עושה מה שאני, מה שצו מצפוני אומר, וכמוני עושים הרבה חברים. אנחנו מבינים שלא ניתן לשרת דיקטטורה. אין צבא עם בדיקטטורה. מראיין: כן, אבל תראה, אני מוכרח לומר שיש לי קצת בעיה עם האמירות האלה שלך, שלכם, כי אני מבין שמבחינת הקמפיין, נקרא לזה, זה נכון להגיד: כל אחד למצפונו, אבל ברור שזה מאורגן. מה זאת אומרת? יוצאות הודעות לעיתונות, ממלאים טפסים, שולחים ביום שישי רגע לפני אולפן שישי [בערוץ 12] מסמך שעליו חתומים נדמה לי 1,150 טייסים. ברור שזה ארגון. למה אתם לא קוראים לילד בשמו? [אנו] התארגנו לפי היחידות הצבאיות שלנו כדי להפסיק את ההתנדבות. רון שרף: ההתארגנות היא, שוב אני אומר, המחאה היא כללית, והיא חוצה את כל היחידות, ואת כל הארגונים, אבל בסוף כל אחד מקבל את ההחלטה לבד. מראיין: טוב, זה ברור. רון שרף: [כל אחד בנפרד] שולח [מכתב על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] למפקד שלו, ואנשים מרגישים מבפנים, כמו שאתה יכול להגיד, שכל המחאה היא כולה מאורגנת. אנשים בסוף יוצאים מהבית, כי הם מפחדים משלטון עם כוח בלתי מוגבל. זה פשוט ככה. כנ"ל אנשים אומרים: אני לא יכול ללכת [להתנדב לשירות מילואים]. אני אישית, רון, לא יכול ללכת לשרת מדינה שאינה דמוקרטית, ואני עכשיו מפעיל את הכוח שעדיין יש לי, כי עוד מעט לא יהיה לי. עוד מעט יהיו פה חוקים שאסור למחות, שיש מעצר מנהלי למי שמדבר נגד המשטר. זה קרוב, זה הכל קרוב. כל אחד חושב שבפעולה שלו הוא כרגע בולם את ההתדרדרות של ישראל לתהום דיקטטורית, שאחר כך אי אפשר יהיה לצאת ממנו. סימוכין: רון שרף. צילום מסך מסרטון וידאו בעמוד הפייסבוק של "אחים לנשק"

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה" ב-27 ביולי 2023, סא"ל במילואים, רון שרף, הנימנה על הנהגת ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, התראיין לרדיו 103 FM, בנוגע להשלכות הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל על ידי אלפי מילואים, על צה"ל ועל ביטחון המדינה. להלן תמליל הראיון: מראיין: [עימנו] סא"ל במילואים רון שרף ממחאת "אחים לנשק". שלום לך, רון שרף. רון שרף: בוקר טוב מראיין: אתה יודע בממשלה אמרו באותו יום, שביטלו את עילת הסבירות, שהם לא הצביעו בעד ביטול עילת הסבירות, אלא נגד הסרבנות, שבסוף מה שגרם להם להקשיח עמדות ולא לוותר הייתם אתם. רון שרף: ומה, ומה יגיד רודן? מה יגיד רודן בדרך למשבר עמוק ולהרס של מדינה? אני לא מצפה שיגידו שום דבר אחר. נתניהו לא זז מעמדתו. מראיין: השאלה אם זאת לא היתה, אפילו מבחינת המחאה והטקטיקה, אם זו לא הייתה טעות? רון שרף: קודם כל, סרבנות זה לא סרבנות. אף אחד לא יכול להכריח מישהו להתנדב למצב שהוא נשבע אחרת למצב, כאשר הוא שובר את החוזה. אז זה בכלל מצחיק. זה הגדרה מצחיקה, וזה ספין הפוך. ישראל כבר אינה דמוקרטיה. ישראל היא מדינה במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. זה עכשיו [מתרחש]. מי שלא מבין את זה, לא מבין מי אחראי למצב הזה. מי שאחראי לסיכון ביטחון ישראל זה נתניהו, והצל של שר הביטחון גלנט, שיושב מגמגם, מתחנן שמה לשר משפטים שיעזור לו, כי הוא יודע את המשבר האמיתי שאנחנו נכנסים אליו, ורק מבט, רק מבט על הפנים של גלנט כולם יכולים להבין מה באמת קורה. מראיין: סגן אלוף שרף, אבל אני מנסה להבין. תראה, אתה כאילו מסביר לנו ולציבור מי אשם במצב שהגענו אליו. אבל, אני שואל אותך שאלה אחרת. יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל. האויבים על הגדרות. במקרה של הגבול הצפוני זה תרתי משמע. רואים את חיזבאללה על הגדר. השאלה היא: מי יהיה אחראי בסופו של יום אם חלילה ישראל תותקף, ולא תהיה ערוכה? אז אתה תגיד: ביבי אשם, וביבי יגיד: אתם אשמים, אבל בינתיים מה יהיה על ביטחונה של המדינה היקרה שלנו? רון שרף: המדינה יקרה לנו לא פחות מלאף אחד אחר, ולכן אנחנו מגינים עליה. האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים. אם ישראל תמשיך במדרון הזה, ישראל כבר אינה דמוקרטיה. אני חוזר על זה. מישהו האמין שזה יקרה? ישראל אינה דמוקרטיה יותר. היא כרגע במדרון. מדינת מעבר בין דמוקרטיה לדיקטטורה. כל אחד יחליט איפה במעבר. אבל, שלממשלה אין ביקורת שיפוטית, זוהי כבר אינה דמוקרטיה. לכן, הסכנה האמיתית היא מבפנים. אנחנו מגינים על המדינה עכשיו. מראיין: ומה קורה עכשיו? אתם הודעתם שאתם מפסיקים להתנדב. שמענו באמת על הגל הזה, גם בחיל האוויר, ובעוד אגפים וחילות נוספים. מה קורה בפועל בשטח אחרי שבוטלה עילת הסבירות מבחינתכם? בחודשים הקרובים אתם פשוט לא תתנדבו? רון שרף: תראה, פה אין רבים. יש כל אחד לעצמו. זה בסוף כל אחד מול צו מצפונו. אני לא שולט על אנשים אחרים. מראיין: מה שאתה שומע מהחברים שלך. רון שרף: אני כן, אני אומר, אני עושה מה שאני, מה שצו מצפוני אומר, וכמוני עושים הרבה חברים. אנחנו מבינים שלא ניתן לשרת דיקטטורה. אין צבא עם בדיקטטורה. מראיין: כן, אבל תראה, אני מוכרח לומר שיש לי קצת בעיה עם האמירות האלה שלך, שלכם, כי אני מבין שמבחינת הקמפיין, נקרא לזה, זה נכון להגיד: כל אחד למצפונו, אבל ברור שזה מאורגן. מה זאת אומרת? יוצאות הודעות לעיתונות, ממלאים טפסים, שולחים ביום שישי רגע לפני אולפן שישי [בערוץ 12] מסמך שעליו חתומים נדמה לי 1,150 טייסים. ברור שזה ארגון. למה אתם לא קוראים לילד בשמו? [אנו] התארגנו לפי היחידות הצבאיות שלנו כדי להפסיק את ההתנדבות. רון שרף: ההתארגנות היא, שוב אני אומר, המחאה היא כללית, והיא חוצה את כל היחידות, ואת כל הארגונים, אבל בסוף כל אחד מקבל את ההחלטה לבד. מראיין: טוב, זה ברור. רון שרף: [כל אחד בנפרד] שולח [מכתב על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] למפקד שלו, ואנשים מרגישים מבפנים, כמו שאתה יכול להגיד, שכל המחאה היא כולה מאורגנת. אנשים בסוף יוצאים מהבית, כי הם מפחדים משלטון עם כוח בלתי מוגבל. זה פשוט ככה. כנ"ל אנשים אומרים: אני לא יכול ללכת [להתנדב לשירות מילואים]. אני אישית, רון, לא יכול ללכת לשרת מדינה שאינה דמוקרטית, ואני עכשיו מפעיל את הכוח שעדיין יש לי, כי עוד מעט לא יהיה לי. עוד מעט יהיו פה חוקים שאסור למחות, שיש מעצר מנהלי למי שמדבר נגד המשטר. זה קרוב, זה הכל קרוב. כל אחד חושב שבפעולה שלו הוא כרגע בולם את ההתדרדרות של ישראל לתהום דיקטטורית, שאחר כך אי אפשר יהיה לצאת ממנו. סימוכין: רון שרף. צילום מסך מסרטון וידאו בעמוד הפייסבוק של "אחים לנשק"

Jonathan D. Halevi

20,569 Aufrufe • vor 1 Jahr

שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה מ"אחים לנשק": "הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום; אנחנו אוספים חתימות; עשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא; אין לו [לשר הביטחון יואב גלנט] צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק" ב-24 במרץ 2023, איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק" וממנהיגיו, התארח בתוכניתם של יואב לימור וגלית גוטמן בערוץ 12. להלן תוכן הראיון: יואב לימור: באולפן איתנו אחד ממובילי המחאה איל נוה. בוקר טוב. איל נוה: בוקר. יואב לימור: איפה אתה עושה מילואים? איל נוה: סיירת מטכ"ל. יואב לימור: סיירת מטכ"ל. זאת אומרת, אתה חלק ממחאת המ"מ [המבצעים המיוחדים], מה שנקרא. איל נוה: לא, אנחנו אחים לנשק. יואב לימור: אחים לנשק, אוקיי. כשאתה שמעת אתמול את ראש הממשלה [בנימין נתניהו], אומר, אני לוקח את זה על עצמי, אני אוביל עכשיו את הפיוס, אני אוביל תהליך, אני ראש הממשלה של כולם, דאג לזכויות הפרט. מה שמעת באוזן ומה זה אומר על המשך הפעילות שלכם? איל נוה: שמעתי שאנחנו ממשיכים בכל הכוח, שמעתי שבית המשפט נמחק, שנכנסים שופטים מטעם, שמעתי שכל החוקים הולכים לעבור. ב[שתי מילים שאינן ברורות] קיבלנו היום את הסלאמי, קיבלנו. יואב לימור: ומה זה אומר על ההתנדבות שלכם להמשך, למילואים? איל נוה: אנחנו הצהרנו כבר השבוע שאנחנו מפסיקים להתנדב למילואים, במידה והחוק יעבור. מבחינתנו זה לא עובר, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה שלנו. כולנו, כולכם פה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה, ואנחנו הולכים להילחם על הבית שלנו, על מדינת ישראל, על מדינת ישראל דמוקרטית. גלית גוטמן: אני רוצה לשאול אותך, איל, אתה יודע, אנחנו כבר 12 שבועות לתוך המחאה הזאת, אתם בין הראשונים שהצטרפו. והרימו את הדגל. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט, לא היה פשוט בימים הראשונים לחשוב שאתה, כבן אדם, שלקחת על עצמו להיות חלק מסיירת מטכ"ל, זה אומר שאתה מחויב ב-200% למדינה הזאת, לעשות את ההחלטה הזאת [שלא להתנדב לשירות מילואים]. כמה מתסכל לראות שאתם נמצאים בכל מקום, שאנשים קוראים לכם טרוריסטים, אנרכיסטים, סרבנים, ולמעלה שם יושב [ראש הממשלה] בנימין נתניהו ולא סופר אתכם. כרגע זה מה שאני רואה. ברגע שהוא לא עוצר את החקיקה, ברגע שהוא שומע מהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומראשי [מערכת] הביטחון מה קורה פה ואיזה סכנות צפויות, הוא בטוח שאתם תגיעו מחר. איל נוה: הוא טועה. אנחנו לא נגיע. אנחנו בתוך המלחמה שלנו, ולכן אנחנו נעמוד מאוד מאוד חזק. אני מתחיל בכלל ב[שר הביטחון יואב] גלנט, שבמשך 11 שבועות לא מדבר, שותק. יש לי שר ביטחון שאין לו מיתרי קול. לא שמענו אותו בשום מקום אומר על שום דבר. וגם אתמול הוא היה צריך להחליט בין האם הוא שומר על ביטחון ישראל, או שהוא שייך למשפחת נתניהו. נכנס לחדר וחזר מקופל. אנחנו ממשיכים בכל הכוח את הדבר הזה. אנחנו מרגישים שהמדינה מתפוררת. אנחנו חתמנו על זה שאנחנו מפסיקים להתנדב, ואנחנו 25 שנה עושים מילואים, אנחנו קרועים מבפנים. יואב לימור: אבל איל, אני, אני, אתה אמרת דברים שלא יבנו עלינו, אנחנו לא נבוא. אתה רוצה להגיד שאם מחר מתחילה מלחמה עם לבנון, מתחילה מלחמה עם עזה, אתה אומר אנחנו לא שם? איל נוה: אנחנו כבר עכשיו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות, אתם לא שמים לב לזה. אנחנו בתוך מלחמה, אתם הדבר הבא דרך אגב. בהתחלה זה מתחיל בעולם הזה, זה מתחיל מהחלשת בית המשפט, והוא עובר אחרי זה לתקשורת, ואחרי זה לאקדמיה, ואנחנו [מילה לא ברורה]. אתם לא מכירים, עשו לו רחובות, פשוט תצאו לרחובות. יואב לימור: אנחנו מבינים. אני לא מתבלבל, אני שומע את שר התקשורת [ד"ר שלמה קרעי] ומה הוא אומר, אדם שלא מבין כלום בתקשורת, אבל אני שומע היטב, בזה אני לא מתבלבל. אבל אני שואל אותך, בסוף, אם מחר יפלו פה טילים על הבית שלך, לא תצא לשמור על הילדים? איל נוה: ברור שבסוף אנחנו חיילים ונבוא להילחם, זה לא שאלה. אבל כרגע בשלב הזה אין אימונים. אתה אמרת לפני כמה דקות שאתה יודע מה הולך לקרות ביום ראשון. אנחנו מחריפים את המאבק שלנו. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו. יואב לימור: עכשיו, אני חושב רגע על נקרא לו י', מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף משנה, שעושה רשימת מלאי הבוקר הזה ואומר, חסרים לי הרבה מאוד אנשים. איל נוה: המון. רני רהב: לא חסרים לו, [יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה] רוטמן יבוא. איל נוה: אנחנו, לפני שבוע הייתי במילואים, חסרים המון אנשים. לא מגיעים, פשוט לא נמצאים. גלית גוטמן: כשאתה אומר אנחנו נחריף את הצעדים, מה עוד נמצא בארסנל הנשק שלכם? איל נוה: יש עוד הרבה, לא נגיד את זה פה כמובן, אבל יש לנו עוד הרבה מהלכים שאנחנו מתכוונים לעשות. לא נוותר. אני קורא מפה לכולם לצאת מהכורסה, לצאת לרחוב, להמשיך להפגין. אתמול נעצר, בדיוק אותו קצין [סא"ל במילואים רון שרף] שנכנס לתוך בית להציל את נחשון וקסמן, וחטף כדור והוא נעצר. תבינו מה קורה. העם נקרע. פשוט נקרע. יואב לימור: תגיד, מה אתה עונה לאלה שאומרים? אתם סרבנים. בסוף, הרי אתם, כולנו, כשהיה סרבנות בהתנתקות, אמרנו לא יכולה להיות סרבנות. והנה עכשיו יש סרבנות. וכאילו אתם הופכים את זה ללגיטימי. מחר זה יהיה מהצד השני, מה תגידו להם? אז מה אתה עונה למי שאומר לך את זה? איל נוה: אנחנו מתנדבי מילואים. עוד פעם, אנחנו מסבירים את זה והסבירו את זה מספיק פעמים. אנחנו באים למילואים כמתנדבים. אחרי 25 שנה אנחנו לא חייבים לבוא למילואים, אנחנו מפסיקים את ההתנדבות שלנו. ככה גם הטייסים, ככה גם כולם. ולכן זו אינה סרבנות. סרבנות יש רק בצד שני, דרך אגב. שם נמצאת הסרבנות. אנחנו נותנים מהנשמה שלנו. אנשים שבאים במשך שנים. יואב לימור: מה זה הצד השני? החרדים שלא מתגייסים? איל נוה: החרדים שלא מתגייסים ועוד. אני חושב שכמות הצבא שאני עשיתי במשך החיים, זה רוב הממשלה לא עשתה את כמות הצבא כמובן, ולכן אנחנו ממשיכים את המאבק שלנו בכל כוח, אנחנו לא מסרבים, אנחנו שומרים על המדינה, אנחנו מרגישים שאנחנו מובילים את המחאה הזאת למקום שבו ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית. יואב לימור: שאלה אחת אחרונה. [שר החקלאות] אבי דיכטר, בוגר היחידה שלך, ראש השב"כ לשעבר, לו [הוא] יושב כאן עכשיו מולך, מה אתה אומר לו? איל נוה: אני אומר שהוא חייב להבין שהעם שלנו נקרע, צריך לעצור דחוף. אני אומר לו שאנחנו מתפרקים, הלכידות החברתית מתפרקת, הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום. אתם לא תבינו, אנחנו אחרי, אנחנו אוספים חתימות, אנחנו בעשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא. זאת המציאות כרגע, ואני חושב שהם [הממשלה] מבינים את זה ולא אכפת להם. גלית גוטמן: מה הציפייה שלכם מ[שר הביטחון יואב] גלנט? איל נוה: לעמוד לצד הביטחון, לעמוד לצד אזרחי ישראל, לשמור על הביטחון. אין לו צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק. ולכן הוא חייב, חייב לקום ולהגיד, תעצרו את החקיקה, שבו לדבר. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד, חייבים לעצור ולדבר. זאת האחריות שלו. יואב לימור: כן. אייל, תודה על הדברים האלה. סימוכין:

שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה מ"אחים לנשק": "הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום; אנחנו אוספים חתימות; עשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא; אין לו [לשר הביטחון יואב גלנט] צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק" ב-24 במרץ 2023, איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק" וממנהיגיו, התארח בתוכניתם של יואב לימור וגלית גוטמן בערוץ 12. להלן תוכן הראיון: יואב לימור: באולפן איתנו אחד ממובילי המחאה איל נוה. בוקר טוב. איל נוה: בוקר. יואב לימור: איפה אתה עושה מילואים? איל נוה: סיירת מטכ"ל. יואב לימור: סיירת מטכ"ל. זאת אומרת, אתה חלק ממחאת המ"מ [המבצעים המיוחדים], מה שנקרא. איל נוה: לא, אנחנו אחים לנשק. יואב לימור: אחים לנשק, אוקיי. כשאתה שמעת אתמול את ראש הממשלה [בנימין נתניהו], אומר, אני לוקח את זה על עצמי, אני אוביל עכשיו את הפיוס, אני אוביל תהליך, אני ראש הממשלה של כולם, דאג לזכויות הפרט. מה שמעת באוזן ומה זה אומר על המשך הפעילות שלכם? איל נוה: שמעתי שאנחנו ממשיכים בכל הכוח, שמעתי שבית המשפט נמחק, שנכנסים שופטים מטעם, שמעתי שכל החוקים הולכים לעבור. ב[שתי מילים שאינן ברורות] קיבלנו היום את הסלאמי, קיבלנו. יואב לימור: ומה זה אומר על ההתנדבות שלכם להמשך, למילואים? איל נוה: אנחנו הצהרנו כבר השבוע שאנחנו מפסיקים להתנדב למילואים, במידה והחוק יעבור. מבחינתנו זה לא עובר, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה שלנו. כולנו, כולכם פה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה, ואנחנו הולכים להילחם על הבית שלנו, על מדינת ישראל, על מדינת ישראל דמוקרטית. גלית גוטמן: אני רוצה לשאול אותך, איל, אתה יודע, אנחנו כבר 12 שבועות לתוך המחאה הזאת, אתם בין הראשונים שהצטרפו. והרימו את הדגל. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט, לא היה פשוט בימים הראשונים לחשוב שאתה, כבן אדם, שלקחת על עצמו להיות חלק מסיירת מטכ"ל, זה אומר שאתה מחויב ב-200% למדינה הזאת, לעשות את ההחלטה הזאת [שלא להתנדב לשירות מילואים]. כמה מתסכל לראות שאתם נמצאים בכל מקום, שאנשים קוראים לכם טרוריסטים, אנרכיסטים, סרבנים, ולמעלה שם יושב [ראש הממשלה] בנימין נתניהו ולא סופר אתכם. כרגע זה מה שאני רואה. ברגע שהוא לא עוצר את החקיקה, ברגע שהוא שומע מהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומראשי [מערכת] הביטחון מה קורה פה ואיזה סכנות צפויות, הוא בטוח שאתם תגיעו מחר. איל נוה: הוא טועה. אנחנו לא נגיע. אנחנו בתוך המלחמה שלנו, ולכן אנחנו נעמוד מאוד מאוד חזק. אני מתחיל בכלל ב[שר הביטחון יואב] גלנט, שבמשך 11 שבועות לא מדבר, שותק. יש לי שר ביטחון שאין לו מיתרי קול. לא שמענו אותו בשום מקום אומר על שום דבר. וגם אתמול הוא היה צריך להחליט בין האם הוא שומר על ביטחון ישראל, או שהוא שייך למשפחת נתניהו. נכנס לחדר וחזר מקופל. אנחנו ממשיכים בכל הכוח את הדבר הזה. אנחנו מרגישים שהמדינה מתפוררת. אנחנו חתמנו על זה שאנחנו מפסיקים להתנדב, ואנחנו 25 שנה עושים מילואים, אנחנו קרועים מבפנים. יואב לימור: אבל איל, אני, אני, אתה אמרת דברים שלא יבנו עלינו, אנחנו לא נבוא. אתה רוצה להגיד שאם מחר מתחילה מלחמה עם לבנון, מתחילה מלחמה עם עזה, אתה אומר אנחנו לא שם? איל נוה: אנחנו כבר עכשיו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות, אתם לא שמים לב לזה. אנחנו בתוך מלחמה, אתם הדבר הבא דרך אגב. בהתחלה זה מתחיל בעולם הזה, זה מתחיל מהחלשת בית המשפט, והוא עובר אחרי זה לתקשורת, ואחרי זה לאקדמיה, ואנחנו [מילה לא ברורה]. אתם לא מכירים, עשו לו רחובות, פשוט תצאו לרחובות. יואב לימור: אנחנו מבינים. אני לא מתבלבל, אני שומע את שר התקשורת [ד"ר שלמה קרעי] ומה הוא אומר, אדם שלא מבין כלום בתקשורת, אבל אני שומע היטב, בזה אני לא מתבלבל. אבל אני שואל אותך, בסוף, אם מחר יפלו פה טילים על הבית שלך, לא תצא לשמור על הילדים? איל נוה: ברור שבסוף אנחנו חיילים ונבוא להילחם, זה לא שאלה. אבל כרגע בשלב הזה אין אימונים. אתה אמרת לפני כמה דקות שאתה יודע מה הולך לקרות ביום ראשון. אנחנו מחריפים את המאבק שלנו. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו. יואב לימור: עכשיו, אני חושב רגע על נקרא לו י', מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף משנה, שעושה רשימת מלאי הבוקר הזה ואומר, חסרים לי הרבה מאוד אנשים. איל נוה: המון. רני רהב: לא חסרים לו, [יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה] רוטמן יבוא. איל נוה: אנחנו, לפני שבוע הייתי במילואים, חסרים המון אנשים. לא מגיעים, פשוט לא נמצאים. גלית גוטמן: כשאתה אומר אנחנו נחריף את הצעדים, מה עוד נמצא בארסנל הנשק שלכם? איל נוה: יש עוד הרבה, לא נגיד את זה פה כמובן, אבל יש לנו עוד הרבה מהלכים שאנחנו מתכוונים לעשות. לא נוותר. אני קורא מפה לכולם לצאת מהכורסה, לצאת לרחוב, להמשיך להפגין. אתמול נעצר, בדיוק אותו קצין [סא"ל במילואים רון שרף] שנכנס לתוך בית להציל את נחשון וקסמן, וחטף כדור והוא נעצר. תבינו מה קורה. העם נקרע. פשוט נקרע. יואב לימור: תגיד, מה אתה עונה לאלה שאומרים? אתם סרבנים. בסוף, הרי אתם, כולנו, כשהיה סרבנות בהתנתקות, אמרנו לא יכולה להיות סרבנות. והנה עכשיו יש סרבנות. וכאילו אתם הופכים את זה ללגיטימי. מחר זה יהיה מהצד השני, מה תגידו להם? אז מה אתה עונה למי שאומר לך את זה? איל נוה: אנחנו מתנדבי מילואים. עוד פעם, אנחנו מסבירים את זה והסבירו את זה מספיק פעמים. אנחנו באים למילואים כמתנדבים. אחרי 25 שנה אנחנו לא חייבים לבוא למילואים, אנחנו מפסיקים את ההתנדבות שלנו. ככה גם הטייסים, ככה גם כולם. ולכן זו אינה סרבנות. סרבנות יש רק בצד שני, דרך אגב. שם נמצאת הסרבנות. אנחנו נותנים מהנשמה שלנו. אנשים שבאים במשך שנים. יואב לימור: מה זה הצד השני? החרדים שלא מתגייסים? איל נוה: החרדים שלא מתגייסים ועוד. אני חושב שכמות הצבא שאני עשיתי במשך החיים, זה רוב הממשלה לא עשתה את כמות הצבא כמובן, ולכן אנחנו ממשיכים את המאבק שלנו בכל כוח, אנחנו לא מסרבים, אנחנו שומרים על המדינה, אנחנו מרגישים שאנחנו מובילים את המחאה הזאת למקום שבו ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית. יואב לימור: שאלה אחת אחרונה. [שר החקלאות] אבי דיכטר, בוגר היחידה שלך, ראש השב"כ לשעבר, לו [הוא] יושב כאן עכשיו מולך, מה אתה אומר לו? איל נוה: אני אומר שהוא חייב להבין שהעם שלנו נקרע, צריך לעצור דחוף. אני אומר לו שאנחנו מתפרקים, הלכידות החברתית מתפרקת, הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום. אתם לא תבינו, אנחנו אחרי, אנחנו אוספים חתימות, אנחנו בעשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא. זאת המציאות כרגע, ואני חושב שהם [הממשלה] מבינים את זה ולא אכפת להם. גלית גוטמן: מה הציפייה שלכם מ[שר הביטחון יואב] גלנט? איל נוה: לעמוד לצד הביטחון, לעמוד לצד אזרחי ישראל, לשמור על הביטחון. אין לו צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק. ולכן הוא חייב, חייב לקום ולהגיד, תעצרו את החקיקה, שבו לדבר. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד, חייבים לעצור ולדבר. זאת האחריות שלו. יואב לימור: כן. אייל, תודה על הדברים האלה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

33,360 Aufrufe • vor 6 Monaten

זוהי הביקורת החמורה ביותר שהשמיע נשיא ארה״ב ביידן על ראש הממשלה נתניהו וניהול הלחימה מאז שבעה באוקטובר. זה התמלול המלא והקטע עצמו של ההתייחסות לישראל בראיון שנתן הלילה ביידן לMSNBC שכולל את הביקורת על ראש הממשלה נתניהו: ״מזיק יותר לישראל מאשר מגן עליה״, הקו האדום: ״ הם לא יכולים שיהיו להם עוד 30,000 אזרחים הרוגים״ אומר שירצה להגיע לנאום בכנסת וגם שלא יפסיק את סיוע הנשק לישראל. כאן התמלול 👇 הראיון מתחיל בשאלה על פליטת הפה שנקלטה בעדשות המצלמה בנאום מצב האומה כשאמר שצריך לנהל שיחת “Come to Jesus”: “זה ביטוי שמשתמשים בחלק הדרומי של המדינה שלי והכוונה היא לשיחה רצינית. אני מכיר את ביבי 50 שנה, הוא יודע למה אני מתכוון״ מה הכוונה לשיחה קשה שואל המראיין? ״יש לו זכות להגן על ישראל ולרדוף אחר חמאס אבל הוא חייב חייב חייב לשים יותר לב לחיי החפים מפשע שנהרגים כתוצאה מהפעולות שננקטות. להשקפתי, הוא (נתניהו) מזיק יותר לישראל מאשר עוזר בכך שהוא גורם לעולם להתנגד למה שישראל מסמלת. אני חושב שזו טעות גדולה. ולכן אני רוצה לראות הפסקת אש ואני מתחיל עם חילופי אסירים משמעותיים במשך שישה שבועות, ונמשיך משם. דיברתי עם רוב המנהיגים של מדינות ערב, מסעודיה ועד מצרים וירדן והם כולם מוכנים להכיר בישראל באופן מלא ולבנות מחדש את האזור וזה הפוקוס, מה יבוא אחרי עזה, מה בהמשך זו החלטה קשה אבל יש עוד הרבה שאפשר לעשות.״ על השאלה על האם ניתן להשיג עסקה לפני הרמאדן ביידן עונה: ״ראש הCIA נמצא באזור, זה תמיד אפשרי. אני אף פעם לא מוותר על זה.״ המראיין שואל: מה הקו האדום שלך לגבי ראש הממשלה נתניהו? לדוגמא הפלישה לרפיח? ״יש קו אדום אבל לעולם לא אנטוש את ישראל. ההגנה על ישראל עדיין קריטית. אין קו אדום שאפסיק להם את אספקת הנשק כך שלא יהיה להם את כיפת ברזל שתגן עליהם. אבל יש קו אדום שאם הם יחצו… הם לא יכולים שיהיו להם עוד 30,000 אזרחים הרוגים. יש דרכים אחרות להתמודד עם הטראומה שנגרמה על ידי חמאס. זה כמו הפעם הראשונה שהגעתי לבקר בישראל מאז תחילת המלחמה, ישבתי עם קבינט המלחמה (ביידן מפרט את הטעויות האמריקניות ) ואמרתי - תלמדו מהטעויות שלנו.״ שאלה: מי באמת רוצה עסקה? חמאס באמת מעוניין בזה? ביידן: ״חמאס רוצה הפסקת אש כוללת כי יש להם אפשרות לשרוד ולהיבנות מחדש. אבל זה לא. רוב הציבור חושב.. תראה, אחרי מה שקרה במלחמת העולם השניה וההפצצות חסרות ההבחנה אנחנו שינינו את חוקי המלחמה וצריך לציית להם.״ שאלה: הציעו שתגיע שוב לישראל ותנאם בפני הכנסת. זה משהו שתעשה? ביידן: ״כן.״ שאלה: זה חייב להיות בהזמנת ראש הממשלה או שזה יכול להיות בהזמנת הנשיא? ביידן: ״מעדיף שלא להרחיב על זה.״ שאלה: זה אומר שזה נידון? ביידן: ״זה לא אומר כלום״צחקוק) המראיין שואל על הנמל הזמני - זה יקח 60 ימים מה עוד אפשר לעשות בנתיים? ביידן: ״מה שאפשר לעשות. הצנחות מהאויר, יחד עם השותפים שלנו מהעולם הערבי, כל מה שאפשר לעשות. זה מצב נואש. אוכל, תרופות, נדרש בדחיפות ועכשיו.״ שאלה על ההצבעה במישיגן: חלקם אמרו שמעולם לא יצביעו לך (מצטטים בוחרים). מה תגובתך לתחושה הנרחבת הזו? ביידן: ״זו לא תחושה נרחבת. זה משהו שאתם ממציאים, זה לא משהו שכל האנשים האלה אמרו ואני לא מאשים אותם שהם אומרים את זה ץ, יש להם משפחות שם, אנשים מתים והם אומרים: ג׳ו תעשה משהו. אבל הרעיון שכולם חושבים שזה רצח עם זה משהו אחר. אני יכולה לגמרי להבין, לך יש קרובי משפחה שם שעדיין מבודדים והם קורבנות ולכן אני עושה כל מה שביכולתי כדי לעצור את זה״

זוהי הביקורת החמורה ביותר שהשמיע נשיא ארה״ב ביידן על ראש הממשלה נתניהו וניהול הלחימה מאז שבעה באוקטובר. זה התמלול המלא והקטע עצמו של ההתייחסות לישראל בראיון שנתן הלילה ביידן לMSNBC שכולל את הביקורת על ראש הממשלה נתניהו: ״מזיק יותר לישראל מאשר מגן עליה״, הקו האדום: ״ הם לא יכולים שיהיו להם עוד 30,000 אזרחים הרוגים״ אומר שירצה להגיע לנאום בכנסת וגם שלא יפסיק את סיוע הנשק לישראל. כאן התמלול 👇 הראיון מתחיל בשאלה על פליטת הפה שנקלטה בעדשות המצלמה בנאום מצב האומה כשאמר שצריך לנהל שיחת “Come to Jesus”: “זה ביטוי שמשתמשים בחלק הדרומי של המדינה שלי והכוונה היא לשיחה רצינית. אני מכיר את ביבי 50 שנה, הוא יודע למה אני מתכוון״ מה הכוונה לשיחה קשה שואל המראיין? ״יש לו זכות להגן על ישראל ולרדוף אחר חמאס אבל הוא חייב חייב חייב לשים יותר לב לחיי החפים מפשע שנהרגים כתוצאה מהפעולות שננקטות. להשקפתי, הוא (נתניהו) מזיק יותר לישראל מאשר עוזר בכך שהוא גורם לעולם להתנגד למה שישראל מסמלת. אני חושב שזו טעות גדולה. ולכן אני רוצה לראות הפסקת אש ואני מתחיל עם חילופי אסירים משמעותיים במשך שישה שבועות, ונמשיך משם. דיברתי עם רוב המנהיגים של מדינות ערב, מסעודיה ועד מצרים וירדן והם כולם מוכנים להכיר בישראל באופן מלא ולבנות מחדש את האזור וזה הפוקוס, מה יבוא אחרי עזה, מה בהמשך זו החלטה קשה אבל יש עוד הרבה שאפשר לעשות.״ על השאלה על האם ניתן להשיג עסקה לפני הרמאדן ביידן עונה: ״ראש הCIA נמצא באזור, זה תמיד אפשרי. אני אף פעם לא מוותר על זה.״ המראיין שואל: מה הקו האדום שלך לגבי ראש הממשלה נתניהו? לדוגמא הפלישה לרפיח? ״יש קו אדום אבל לעולם לא אנטוש את ישראל. ההגנה על ישראל עדיין קריטית. אין קו אדום שאפסיק להם את אספקת הנשק כך שלא יהיה להם את כיפת ברזל שתגן עליהם. אבל יש קו אדום שאם הם יחצו… הם לא יכולים שיהיו להם עוד 30,000 אזרחים הרוגים. יש דרכים אחרות להתמודד עם הטראומה שנגרמה על ידי חמאס. זה כמו הפעם הראשונה שהגעתי לבקר בישראל מאז תחילת המלחמה, ישבתי עם קבינט המלחמה (ביידן מפרט את הטעויות האמריקניות ) ואמרתי - תלמדו מהטעויות שלנו.״ שאלה: מי באמת רוצה עסקה? חמאס באמת מעוניין בזה? ביידן: ״חמאס רוצה הפסקת אש כוללת כי יש להם אפשרות לשרוד ולהיבנות מחדש. אבל זה לא. רוב הציבור חושב.. תראה, אחרי מה שקרה במלחמת העולם השניה וההפצצות חסרות ההבחנה אנחנו שינינו את חוקי המלחמה וצריך לציית להם.״ שאלה: הציעו שתגיע שוב לישראל ותנאם בפני הכנסת. זה משהו שתעשה? ביידן: ״כן.״ שאלה: זה חייב להיות בהזמנת ראש הממשלה או שזה יכול להיות בהזמנת הנשיא? ביידן: ״מעדיף שלא להרחיב על זה.״ שאלה: זה אומר שזה נידון? ביידן: ״זה לא אומר כלום״צחקוק) המראיין שואל על הנמל הזמני - זה יקח 60 ימים מה עוד אפשר לעשות בנתיים? ביידן: ״מה שאפשר לעשות. הצנחות מהאויר, יחד עם השותפים שלנו מהעולם הערבי, כל מה שאפשר לעשות. זה מצב נואש. אוכל, תרופות, נדרש בדחיפות ועכשיו.״ שאלה על ההצבעה במישיגן: חלקם אמרו שמעולם לא יצביעו לך (מצטטים בוחרים). מה תגובתך לתחושה הנרחבת הזו? ביידן: ״זו לא תחושה נרחבת. זה משהו שאתם ממציאים, זה לא משהו שכל האנשים האלה אמרו ואני לא מאשים אותם שהם אומרים את זה ץ, יש להם משפחות שם, אנשים מתים והם אומרים: ג׳ו תעשה משהו. אבל הרעיון שכולם חושבים שזה רצח עם זה משהו אחר. אני יכולה לגמרי להבין, לך יש קרובי משפחה שם שעדיין מבודדים והם קורבנות ולכן אני עושה כל מה שביכולתי כדי לעצור את זה״

יוּנה לייבזון Yuna Leibzon

70,865 Aufrufe • vor 2 Jahren

״פורטל ענק״ כסגן שר במשרד רה”מ, חלפתי שוב ושוב על פני המסדרון הנטוש של מה שהיה אמור להיות מערך ההסברה הלאומי, המקום היה נטוש ועזוב, גוף שנועד לגייס את הכוחות החזקים והמוחות מהעם היהודי למערכה נגד הדה-לגיטימציה והשקרים האנטישמיים נגד ישראל בעולם. ננטש. תחת שנות נתניהו המערך הזה צומק לזרוע דוברות פוליטית שנועדה לשרת את הגחמות ראש הממשלה ולא את הציבור הישראלי. נפתלי בנט, ויאיר פינס מנכ״ל המשרד שהיה מקצוען אמיתי, זיהו את הפוטנציאל, הם גייסו לראש מערך ההסברה את אלעד טנא המצוין ואת גדי עזרא שעמד בראש מטה ההסברה השניים לא האמינו למראה עיניהם, הזנחה פושעת ואיום אסטרטגי אמיתי, הם גיסו מחדש אנשים והחלו להחיות ולאייש את המשרד, הם בנו אסטרטגיה וחילות למלחמה ברשתות, בקמפוסים ובתקשורת. גדי הקפיד לשלוח מסרים לשרים ולחברי הכנסת כל שבוע כדי לוודא שאין את החרפה שמתרחשת שם היום ושאף אחד לא עושה ״פדיחות״ לישראל בעולם ומשרת את הנרטיב של אויבינו ימח שמם, בקיצור מקצוען. אבל אז הוקמה הממשלה הנוכחית שפשוט קברה הכל. כל האנשים הטובים שגויסו מצאו את עצמם בבית! במקומם קיבלנו את הגברת הצווחנית גלית ״פורטל״-אטבריאן היא אומנם קיבלה תקציב עתק של מאה מיליון שקל, סמכויות ומדפסת, והיא הבטיחה להקים ״פורטל ענק” ו”מכונת הסברה אימתנית” שהתגלו כאוויר חם, היא פשוט לא הכירה את עבודת הממשלה, לא היו לה יכולות ניהול או חזון, אז היא דגרה על הכסף תוך שהיא זורעת רעל, נגד מילואימניקים, הייטקיסטים, טייסים וכל האנשים הטובים שבונים את המדינה הזו. ואז רגע האמת הגיע, והממשלה נתפסה עם המכנסיים למטה פתאום כולם ״ראו לה״. ה”פורטל” של דלית לא קיים, והוואקום הותיר אותנו חסרי חימוש במלחמת התודעה מול הנאצים מהחמאס ותומכיו האנטישמיים ברשתות החברתיות ובתקשורת. התוצאות לא איחרו להגיע: ישראלים רבים נמצאים היום בסכנה של ממש ברחבי העולם, הלגיטימציה למלחמה המוצדקת נגד הנאצים מהחמאס נשחקה, הכשלון בהסברה הוא כשלון בטחוני עצום אבל הצונאמי לא עצר שם גם הייטק והייצוא הביטחוני נפגעו קשות. הכישלון בהסברה, יצר אמברגו נשק וצווים משפטיים נגד נתניהו וגלנט, היום עומדים בעולם מול שוקת שבורה ישראלים שמותקפים על ידי חלאות אדם שהוזנו בשקר הפלסטיני, תמונות שקריות ויצירת מציאות אלטרנטיבית מולה עומדת אומת ההיטק חסרת אונים וחסרה מערך הסברה אמיתי שיתן מענה בזמן אמת זה מחדל חמור שלא תוקן עד היום למעט גיבורי שעה כמו איילון לוי, יוסף חדאד, אמילי שריידר, אלה קינן דני בולר ועוד אחרים וטובים שעובדים בהתנדבות, מלבד זאת לממשלה אין מענה אמיתי. כל ישראלי שנחשף בעולם לאיומים ולאנטישמיות הקשה יכול כבר לסמן את האשמים בחידלון הזה במרקר צהוב לגברת ״פורטל״ אטבריאן יש במקרה הזה הרבה מאוד משקל.

״פורטל ענק״ כסגן שר במשרד רה”מ, חלפתי שוב ושוב על פני המסדרון הנטוש של מה שהיה אמור להיות מערך ההסברה הלאומי, המקום היה נטוש ועזוב, גוף שנועד לגייס את הכוחות החזקים והמוחות מהעם היהודי למערכה נגד הדה-לגיטימציה והשקרים האנטישמיים נגד ישראל בעולם. ננטש. תחת שנות נתניהו המערך הזה צומק לזרוע דוברות פוליטית שנועדה לשרת את הגחמות ראש הממשלה ולא את הציבור הישראלי. נפתלי בנט, ויאיר פינס מנכ״ל המשרד שהיה מקצוען אמיתי, זיהו את הפוטנציאל, הם גייסו לראש מערך ההסברה את אלעד טנא המצוין ואת גדי עזרא שעמד בראש מטה ההסברה השניים לא האמינו למראה עיניהם, הזנחה פושעת ואיום אסטרטגי אמיתי, הם גיסו מחדש אנשים והחלו להחיות ולאייש את המשרד, הם בנו אסטרטגיה וחילות למלחמה ברשתות, בקמפוסים ובתקשורת. גדי הקפיד לשלוח מסרים לשרים ולחברי הכנסת כל שבוע כדי לוודא שאין את החרפה שמתרחשת שם היום ושאף אחד לא עושה ״פדיחות״ לישראל בעולם ומשרת את הנרטיב של אויבינו ימח שמם, בקיצור מקצוען. אבל אז הוקמה הממשלה הנוכחית שפשוט קברה הכל. כל האנשים הטובים שגויסו מצאו את עצמם בבית! במקומם קיבלנו את הגברת הצווחנית גלית ״פורטל״-אטבריאן היא אומנם קיבלה תקציב עתק של מאה מיליון שקל, סמכויות ומדפסת, והיא הבטיחה להקים ״פורטל ענק” ו”מכונת הסברה אימתנית” שהתגלו כאוויר חם, היא פשוט לא הכירה את עבודת הממשלה, לא היו לה יכולות ניהול או חזון, אז היא דגרה על הכסף תוך שהיא זורעת רעל, נגד מילואימניקים, הייטקיסטים, טייסים וכל האנשים הטובים שבונים את המדינה הזו. ואז רגע האמת הגיע, והממשלה נתפסה עם המכנסיים למטה פתאום כולם ״ראו לה״. ה”פורטל” של דלית לא קיים, והוואקום הותיר אותנו חסרי חימוש במלחמת התודעה מול הנאצים מהחמאס ותומכיו האנטישמיים ברשתות החברתיות ובתקשורת. התוצאות לא איחרו להגיע: ישראלים רבים נמצאים היום בסכנה של ממש ברחבי העולם, הלגיטימציה למלחמה המוצדקת נגד הנאצים מהחמאס נשחקה, הכשלון בהסברה הוא כשלון בטחוני עצום אבל הצונאמי לא עצר שם גם הייטק והייצוא הביטחוני נפגעו קשות. הכישלון בהסברה, יצר אמברגו נשק וצווים משפטיים נגד נתניהו וגלנט, היום עומדים בעולם מול שוקת שבורה ישראלים שמותקפים על ידי חלאות אדם שהוזנו בשקר הפלסטיני, תמונות שקריות ויצירת מציאות אלטרנטיבית מולה עומדת אומת ההיטק חסרת אונים וחסרה מערך הסברה אמיתי שיתן מענה בזמן אמת זה מחדל חמור שלא תוקן עד היום למעט גיבורי שעה כמו איילון לוי, יוסף חדאד, אמילי שריידר, אלה קינן דני בולר ועוד אחרים וטובים שעובדים בהתנדבות, מלבד זאת לממשלה אין מענה אמיתי. כל ישראלי שנחשף בעולם לאיומים ולאנטישמיות הקשה יכול כבר לסמן את האשמים בחידלון הזה במרקר צהוב לגברת ״פורטל״ אטבריאן יש במקרה הזה הרבה מאוד משקל.

💙Abir Kara אביר קארה

13,458 Aufrufe • vor 1 Jahr

הצהרתי המלאה מהערב: אזרחי ישראל, ראשית אני רוצה לפתוח באיחולי החלמה מהירה לפצועים שנפצעו היום בפיגוע בירושלים, עדות לכך שאויבינו משחרים להרגנו בלי שום קשר למחלוקות הפנימיות שיש בינינו – ואות לכך שעלינו להוסיף ולעמוד איתן מולם – כולנו יחד. ערב השנה החדשה, מדינת ישראל נמצאת על סף פרשת דרכים. הצורך לאזן בין הרשויות מתחדד יותר מתמיד כאשר נדמה שגם הגבול האחד שטרם נחצה עד כה – והוא ביטול של חוקי יסוד על ידי הרשות השופטת – עלול חלילה להיחצות. הערב, כיושב ראש הכנסת, אני מבקש להציב תמרור "עצור". מאז 1977 ועד היום התחולל תהליך של שאיבת סמכויות מהדרג הנבחר, שהיה עד אז כמעט כל יכול, אל הדרג הממונה שהוא היום כמעט כל יכול, מגמה שהוסיפה להתעצם בשנות התשעים עם הכרזת ביהמ"ש העליון על כך שבכוחו לפסול חוקים של הכנסת אך משום שאינם הולמים להשקפתו את הערכים שבחוקי היסוד. כעת, אנו ניצבים בפני צומת חדש ומסוכן שעלול לדרדר אותנו לתהום, כאשר בזמן הקרוב יקיים ביהמ"ש העליון דיונים בשאלת תקפם של חוקי היסוד. ישראל היא מדינה דמוקרטית. בדמוקרטיה הריבון הוא העם. את ריבונותו, מאציל העם אל נבחריו, כל אזרח לפי השקפתו ורצונו – אשר מקבלים, בין אם בהסכמה רחבה ובין אם ברוב קולות, את ההחלטות והחוקים עבורו – כך היה – וכך יהיה. במדינה דמוקרטית מערכת המשפט מכבדת את הריבון, הלא הוא העם, ואת בחירותיו, והכבוד הזה הוא הדדי. אין ולא יכולה להיות מחלוקת על השאלה האם הכנסת הסמיכה את ביהמ"ש לפסול או לשנות חקיקת יסוד. התשובה על כך היא בלאו מוחלט. אין אף דבר חקיקה שמסמיך, ואפילו ברמז, את בתי המשפט לעשות כן. הסמכות המכוננת נתונה לכנסת המייצגת את כל העם – ולה בלבד, כך היה מקובל גם על בתי המשפט לאורך השנים. חשוב להבין: הכרעה אחרת איננה נגד הקואליציה או מפלגה זו או אחרת – הכרעה אחרת היא נגד הכנסת ונגד הדמוקרטיה הישראלית. בעד חוקי היסוד שהעבירה הכנסת ה-25 בראשותי הצביע רוב של חברי הכנסת, כפליים בדיוק מאלה שהצביעו בכנסת ה-12 בעד חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, דבר שלא הפריע למערכת המשפט לעשות בו שימוש יותר מבכל חוק יסוד אחר כדי לבטל את החלטות הכנסת והממשלה. החוקים שעברו בכנסת הזאת לא עברו במחטף באישון לילה בזמן ממשלת מעבר כמו החוק ההוא, אלא לאחר דיון ציבורי משמעותי שהתקיים גם בכנסת וגם מחוצה לה. חוקי היסוד הללו הם חוקי יסוד לא אך משום שהתקבלו ברוב של חברי הכנסת ובכותרתם מתנוססות המילים "חוק יסוד", הם חוקי יסוד כי הם עוסקים ביסודי היסודות של המשטר הדמוקרטי: ביחסים שבין הרשויות ובשאלה – מי יכול להדיח ראש ממשלה. והתשובה: רק העם באמצעות נבחריו – אותו גורם שהסמיך אותו לכהן בתפקיד זה. לזה ייקרא דמוקרטיה. אם חושב ביהמ"ש לבוא ולומר כי אין לחוקי היסוד מעמד מיוחד ועל כן בכוחו לבטלם או לשנותם שינוי כלשהו, לרבות מועד כניסתם לתוקף, הרי שכל פסקי הדין שבהם פסל ביהמ"ש לאורך השנים חוקים והחלטות של הכנסת והממשלה מכוחם של חוקי היסוד – בטלים ומבוטלים, שאחרת איך תסביר את היתכנותם המשפטית? אני ער לכך שבקרב רבים בציבור, ולאו דווקא בציבור שנמצא באופן אוטומטי בצד מסוים של המפה הפוליטית, ישנם גם חששות ופחדים. גם אם אינני שותף לפחדים הללו – אינני יכול לבטל אותם או את האוחזים בהם כלאחר יד. אין בקרבנו רבים שלא ימצאו במעגל המשפחתי, החברתי או המקצועי שלהם אנשים יקרים, טובים ואהובים השותפים לחששות ולפחדים אלה. אבל המענה לחששות הללו לא יכול להיות הפיכתה של ישראל למדינה בה הבחירות אינן משנות והכנסת הנבחרת איננה הכנסת המחוקקת. אני מכהן בתפקיד יושב ראש הכנסת כאשר במכלול ערכיי ועקרונותיי הצבתי בין היתר גם את חכמת החיים והניסיון של שופטים, שופטות ותיאורטיקנים של עולם המשפט שפגשתי, קראתי ולמדתי לאורך השנים. בעברי נצורות מאות שעות בבתי המשפט, מאות פסקי דין ומאמרים שקראתי לאורך השנים. מערכת המשפט חשובה ויקרה לי, רוב חיי הבוגרים הייתי חלק ממנה. אין שום מחלוקת על החשיבות במערכת משפט חזקה ועצמאית או על החשיבות העליונה שבחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט. המחלוקת היא על תפקידה של מערכת המשפט ביחס לרשויות האחרות ובהשלכה – בתפקידה ביחס לציבור. בתפיסת העולם המשפטית שגיבשתי אני נתלה באילנות גבוהים, למשל במי שאני רואה בו ענק שבענקים, כבוד הנשיא המנוח של ביהמ"ש העליון, השופט משה לנדוי, שהאמין בכל מאודו שתפקידו הוא שופט, ולא מורה דרך או מחנך הדור. בעיניו, זה היה מקור הכח של ביהמ"ש העליון, שהיה – בימי הזוהר שלו מעל לוויכוחים הפוליטיים – שמקומם כאן, בכנסת. "המחיר של ניצני הפוליטיזציה של שיפוט בית המשפט העליון כבר ניכר כיום והוא מתבטא בכרסום האמון בנייטרליות של ביהמ"ש בפלוגתות המשסעות את הציבור. המדובר הוא באמון של חוגים שאינם כולם קנאים דתיים", מילותיו של השופט לנדוי. המשפטן המנוח חיים צדוק, שר המשפטים בממשלת רבין וסגן נשיא האגודה לזכויות האזרח אמר "רבים סבורים כי הריסון העצמי, המקובל כעקרון על כל השופטים, לא תמיד היה נר לרגליהם הלכה למעשה. ישנם תחומים אשר, באיזון נכון בין רשויות המדינה, הם לפי מהותם נחלת הכנסת והממשלה. מוטב שבית המשפט ימשוך ידו מהתערבות בעניינים מסוג זה, גם אם התנהגות הכנסת, הממשלה וראש הממשלה נראית בעיני השופטים כלא נאותה ולא ראויה. מוטב להניח התנהגות כזאת למשפט דעת הקהל וציבור הבוחרים בהליך הדמוקרטי". אחרת, אני מוסיף, מה הטעם בקיום ההליך הדמוקרטי הקרוי "בחירות"? נשיא ביהמ"ש העליון השופט מאיר שמגר המנוח הזהיר כי "עלול להיווצר חשש כי ביהמ"ש מסיג את גבולן של הרשויות האחרות. במשטר דמוקרטי יש לכבד את הפרדת הרשויות. חוששני שלא ניתן יהיה לקיים ממשל תקין אם כל הבעיות הפוליטיות יחלו לעשות דרכן לביהמ"ש". וגם אם נדמה לכם שהארכתי, הרי שקיצרתי וחסכתי מכם מובאות רבות וטובות מאנשי משפט ומלומדים רבים וחכמים ובהם השופטים המנוחים יעקב מלץ, ומשה בן זאב, שרי המשפטים לשעבר יוסף טומי לפיד המנוח, משה ניסים ודניאל פרידמן שיבדלו לחיים טובים וארוכים, ועוד, ועוד. והדברים הללו כולם נאמרו הרבה לפני שביהמ"ש העליון העלה בדעתו את האפשרות של התערבות בחקיקת יסוד. האם מישהו יכול לטעון ברצינות כי הדוברים הללו מדברים נגד שלטון החוק? שהם מבקשים להחריב את מערכת המשפט, שהם היו בשר מבשרה? האם מישהו יכול לטעון שהדמוקרטיה הישראלית לא היתה יקרה לליבם או שמדובר בבורים ועמי ארצות שלא הבינו דמוקרטיה מה היא? האם מישהו יכול לטעון ביושר כי הדברים הללו שנאמרו לפני שנים רבות אינם תקפים עוד, וביתר שאת? לכשעצמי, אני מאמין בתהליכים אבולוציוניים, הנובעים מהקשבה, לימוד ושיקול דעת, ופחות בתהליכים רבולוציוניים מהפכניים. אני מברך על כל שיח שמכוון לניסיון להגיע להסכמות ולהבנות גם בכנסת וגם מחוצה לה – חרף המשמעות הברורה: שאף צד לא יקבל את כל מבוקשו כאן עכשיו ומיד. זו משמעותה של מנהיגות, ואני מפציר בנבחרי הציבור – נציגי העם – לעשות כל מאמץ ולהפוך כל אבן במאמצים הללו. אבל גם אם המגעים לא יצליחו משלל סיבות, ולהערכתי בעיקרן פוליטיות – כי על העקרונות הבסיסיים וגם על הצורך בתיקונים דווקא יש הסכמה רחבה, גם אם המגעים לא יצליחו - הדבר אינו מעמיד לביהמ"ש את האפשרות לקבל הכרעה במקום נבחרי הציבור. מצב דברים זה יוביל לאירוע חסר תקדים במדינה דמוקרטית. אני חייב להוסיף שעצם האפשרות שלו עלולה לסכל כל סיכוי להגעה להסכמות רחבות. ומה יקרה אם, שואלים את עצמם רבים, והתשובות רבות ומגוונות. אינני יודע להעריך מהי הנכונה – דבר אחד אני יודע לומר. הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה. רבותי, אינני עומד כאן לפניכם מתוקף חברותי במפלגה ולא מתוקף חברותי בקואליציה, אני עומד כאן בפניכם מתוקף תפקידי כיושב ראש הכנסת. ומתוקף תפקידי זה אני מציע לביהמ"ש ולשופטיו, שאני מכבד מאוד – ותמיד כיבדתי, גם כשחלקתי ולא הסכמתי: הכירו גם במגבלות הכוח שלכם, לא רק של הרשויות האחרות. הכירו בכך שבדמוקרטיה – אף רשות איננה כל יכולה. אני חושב שהרשות המבצעת הפנימה זאת, אני יודע שהרשות המחוקקת הפנימה זאת. כעת תורכם. תודה ושנה טובה לכל אזרחי ישראל.

הצהרתי המלאה מהערב: אזרחי ישראל, ראשית אני רוצה לפתוח באיחולי החלמה מהירה לפצועים שנפצעו היום בפיגוע בירושלים, עדות לכך שאויבינו משחרים להרגנו בלי שום קשר למחלוקות הפנימיות שיש בינינו – ואות לכך שעלינו להוסיף ולעמוד איתן מולם – כולנו יחד. ערב השנה החדשה, מדינת ישראל נמצאת על סף פרשת דרכים. הצורך לאזן בין הרשויות מתחדד יותר מתמיד כאשר נדמה שגם הגבול האחד שטרם נחצה עד כה – והוא ביטול של חוקי יסוד על ידי הרשות השופטת – עלול חלילה להיחצות. הערב, כיושב ראש הכנסת, אני מבקש להציב תמרור "עצור". מאז 1977 ועד היום התחולל תהליך של שאיבת סמכויות מהדרג הנבחר, שהיה עד אז כמעט כל יכול, אל הדרג הממונה שהוא היום כמעט כל יכול, מגמה שהוסיפה להתעצם בשנות התשעים עם הכרזת ביהמ"ש העליון על כך שבכוחו לפסול חוקים של הכנסת אך משום שאינם הולמים להשקפתו את הערכים שבחוקי היסוד. כעת, אנו ניצבים בפני צומת חדש ומסוכן שעלול לדרדר אותנו לתהום, כאשר בזמן הקרוב יקיים ביהמ"ש העליון דיונים בשאלת תקפם של חוקי היסוד. ישראל היא מדינה דמוקרטית. בדמוקרטיה הריבון הוא העם. את ריבונותו, מאציל העם אל נבחריו, כל אזרח לפי השקפתו ורצונו – אשר מקבלים, בין אם בהסכמה רחבה ובין אם ברוב קולות, את ההחלטות והחוקים עבורו – כך היה – וכך יהיה. במדינה דמוקרטית מערכת המשפט מכבדת את הריבון, הלא הוא העם, ואת בחירותיו, והכבוד הזה הוא הדדי. אין ולא יכולה להיות מחלוקת על השאלה האם הכנסת הסמיכה את ביהמ"ש לפסול או לשנות חקיקת יסוד. התשובה על כך היא בלאו מוחלט. אין אף דבר חקיקה שמסמיך, ואפילו ברמז, את בתי המשפט לעשות כן. הסמכות המכוננת נתונה לכנסת המייצגת את כל העם – ולה בלבד, כך היה מקובל גם על בתי המשפט לאורך השנים. חשוב להבין: הכרעה אחרת איננה נגד הקואליציה או מפלגה זו או אחרת – הכרעה אחרת היא נגד הכנסת ונגד הדמוקרטיה הישראלית. בעד חוקי היסוד שהעבירה הכנסת ה-25 בראשותי הצביע רוב של חברי הכנסת, כפליים בדיוק מאלה שהצביעו בכנסת ה-12 בעד חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, דבר שלא הפריע למערכת המשפט לעשות בו שימוש יותר מבכל חוק יסוד אחר כדי לבטל את החלטות הכנסת והממשלה. החוקים שעברו בכנסת הזאת לא עברו במחטף באישון לילה בזמן ממשלת מעבר כמו החוק ההוא, אלא לאחר דיון ציבורי משמעותי שהתקיים גם בכנסת וגם מחוצה לה. חוקי היסוד הללו הם חוקי יסוד לא אך משום שהתקבלו ברוב של חברי הכנסת ובכותרתם מתנוססות המילים "חוק יסוד", הם חוקי יסוד כי הם עוסקים ביסודי היסודות של המשטר הדמוקרטי: ביחסים שבין הרשויות ובשאלה – מי יכול להדיח ראש ממשלה. והתשובה: רק העם באמצעות נבחריו – אותו גורם שהסמיך אותו לכהן בתפקיד זה. לזה ייקרא דמוקרטיה. אם חושב ביהמ"ש לבוא ולומר כי אין לחוקי היסוד מעמד מיוחד ועל כן בכוחו לבטלם או לשנותם שינוי כלשהו, לרבות מועד כניסתם לתוקף, הרי שכל פסקי הדין שבהם פסל ביהמ"ש לאורך השנים חוקים והחלטות של הכנסת והממשלה מכוחם של חוקי היסוד – בטלים ומבוטלים, שאחרת איך תסביר את היתכנותם המשפטית? אני ער לכך שבקרב רבים בציבור, ולאו דווקא בציבור שנמצא באופן אוטומטי בצד מסוים של המפה הפוליטית, ישנם גם חששות ופחדים. גם אם אינני שותף לפחדים הללו – אינני יכול לבטל אותם או את האוחזים בהם כלאחר יד. אין בקרבנו רבים שלא ימצאו במעגל המשפחתי, החברתי או המקצועי שלהם אנשים יקרים, טובים ואהובים השותפים לחששות ולפחדים אלה. אבל המענה לחששות הללו לא יכול להיות הפיכתה של ישראל למדינה בה הבחירות אינן משנות והכנסת הנבחרת איננה הכנסת המחוקקת. אני מכהן בתפקיד יושב ראש הכנסת כאשר במכלול ערכיי ועקרונותיי הצבתי בין היתר גם את חכמת החיים והניסיון של שופטים, שופטות ותיאורטיקנים של עולם המשפט שפגשתי, קראתי ולמדתי לאורך השנים. בעברי נצורות מאות שעות בבתי המשפט, מאות פסקי דין ומאמרים שקראתי לאורך השנים. מערכת המשפט חשובה ויקרה לי, רוב חיי הבוגרים הייתי חלק ממנה. אין שום מחלוקת על החשיבות במערכת משפט חזקה ועצמאית או על החשיבות העליונה שבחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט. המחלוקת היא על תפקידה של מערכת המשפט ביחס לרשויות האחרות ובהשלכה – בתפקידה ביחס לציבור. בתפיסת העולם המשפטית שגיבשתי אני נתלה באילנות גבוהים, למשל במי שאני רואה בו ענק שבענקים, כבוד הנשיא המנוח של ביהמ"ש העליון, השופט משה לנדוי, שהאמין בכל מאודו שתפקידו הוא שופט, ולא מורה דרך או מחנך הדור. בעיניו, זה היה מקור הכח של ביהמ"ש העליון, שהיה – בימי הזוהר שלו מעל לוויכוחים הפוליטיים – שמקומם כאן, בכנסת. "המחיר של ניצני הפוליטיזציה של שיפוט בית המשפט העליון כבר ניכר כיום והוא מתבטא בכרסום האמון בנייטרליות של ביהמ"ש בפלוגתות המשסעות את הציבור. המדובר הוא באמון של חוגים שאינם כולם קנאים דתיים", מילותיו של השופט לנדוי. המשפטן המנוח חיים צדוק, שר המשפטים בממשלת רבין וסגן נשיא האגודה לזכויות האזרח אמר "רבים סבורים כי הריסון העצמי, המקובל כעקרון על כל השופטים, לא תמיד היה נר לרגליהם הלכה למעשה. ישנם תחומים אשר, באיזון נכון בין רשויות המדינה, הם לפי מהותם נחלת הכנסת והממשלה. מוטב שבית המשפט ימשוך ידו מהתערבות בעניינים מסוג זה, גם אם התנהגות הכנסת, הממשלה וראש הממשלה נראית בעיני השופטים כלא נאותה ולא ראויה. מוטב להניח התנהגות כזאת למשפט דעת הקהל וציבור הבוחרים בהליך הדמוקרטי". אחרת, אני מוסיף, מה הטעם בקיום ההליך הדמוקרטי הקרוי "בחירות"? נשיא ביהמ"ש העליון השופט מאיר שמגר המנוח הזהיר כי "עלול להיווצר חשש כי ביהמ"ש מסיג את גבולן של הרשויות האחרות. במשטר דמוקרטי יש לכבד את הפרדת הרשויות. חוששני שלא ניתן יהיה לקיים ממשל תקין אם כל הבעיות הפוליטיות יחלו לעשות דרכן לביהמ"ש". וגם אם נדמה לכם שהארכתי, הרי שקיצרתי וחסכתי מכם מובאות רבות וטובות מאנשי משפט ומלומדים רבים וחכמים ובהם השופטים המנוחים יעקב מלץ, ומשה בן זאב, שרי המשפטים לשעבר יוסף טומי לפיד המנוח, משה ניסים ודניאל פרידמן שיבדלו לחיים טובים וארוכים, ועוד, ועוד. והדברים הללו כולם נאמרו הרבה לפני שביהמ"ש העליון העלה בדעתו את האפשרות של התערבות בחקיקת יסוד. האם מישהו יכול לטעון ברצינות כי הדוברים הללו מדברים נגד שלטון החוק? שהם מבקשים להחריב את מערכת המשפט, שהם היו בשר מבשרה? האם מישהו יכול לטעון שהדמוקרטיה הישראלית לא היתה יקרה לליבם או שמדובר בבורים ועמי ארצות שלא הבינו דמוקרטיה מה היא? האם מישהו יכול לטעון ביושר כי הדברים הללו שנאמרו לפני שנים רבות אינם תקפים עוד, וביתר שאת? לכשעצמי, אני מאמין בתהליכים אבולוציוניים, הנובעים מהקשבה, לימוד ושיקול דעת, ופחות בתהליכים רבולוציוניים מהפכניים. אני מברך על כל שיח שמכוון לניסיון להגיע להסכמות ולהבנות גם בכנסת וגם מחוצה לה – חרף המשמעות הברורה: שאף צד לא יקבל את כל מבוקשו כאן עכשיו ומיד. זו משמעותה של מנהיגות, ואני מפציר בנבחרי הציבור – נציגי העם – לעשות כל מאמץ ולהפוך כל אבן במאמצים הללו. אבל גם אם המגעים לא יצליחו משלל סיבות, ולהערכתי בעיקרן פוליטיות – כי על העקרונות הבסיסיים וגם על הצורך בתיקונים דווקא יש הסכמה רחבה, גם אם המגעים לא יצליחו - הדבר אינו מעמיד לביהמ"ש את האפשרות לקבל הכרעה במקום נבחרי הציבור. מצב דברים זה יוביל לאירוע חסר תקדים במדינה דמוקרטית. אני חייב להוסיף שעצם האפשרות שלו עלולה לסכל כל סיכוי להגעה להסכמות רחבות. ומה יקרה אם, שואלים את עצמם רבים, והתשובות רבות ומגוונות. אינני יודע להעריך מהי הנכונה – דבר אחד אני יודע לומר. הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה. רבותי, אינני עומד כאן לפניכם מתוקף חברותי במפלגה ולא מתוקף חברותי בקואליציה, אני עומד כאן בפניכם מתוקף תפקידי כיושב ראש הכנסת. ומתוקף תפקידי זה אני מציע לביהמ"ש ולשופטיו, שאני מכבד מאוד – ותמיד כיבדתי, גם כשחלקתי ולא הסכמתי: הכירו גם במגבלות הכוח שלכם, לא רק של הרשויות האחרות. הכירו בכך שבדמוקרטיה – אף רשות איננה כל יכולה. אני חושב שהרשות המבצעת הפנימה זאת, אני יודע שהרשות המחוקקת הפנימה זאת. כעת תורכם. תודה ושנה טובה לכל אזרחי ישראל.

Amir Ohana - אמיר אוחנה

241,533 Aufrufe • vor 3 Jahren

"את כרגע עצורה בגין הפרת הסדר. את רשאית לשמור על שתיקה, כל דבר עלול לשמש נגדך בבית המשפט. יש לך זכות להיוועץ בעורך דין." אזיקים זה כואב. אבל כבר 6 שבועות שהברך שלי כואבת יותר (ולאורך סאגת המעצר הלא חוקי שלי, זה הדבר היחיד שהדאיג אותי). הכבוד והגאווה שלי? הם לא כואבים בכלל. להפך! אלפי התגובות שאני מקבלת בימים האחרונים מעורכי דין ומאזרחים מודאגים מחזקות אותי בהמשך המאבק שלי. עוד לא נולד האחד שישבור אותי, בטח לא הפוליטיקאי עמית בכר. *** עורכת דין נעצרה ונאזקה בבית לשכת עורכי הדין, בזמן שהגיעה למחות נגד כנס פוליטי של לשכת עורכי הדין "למען הדמוקרטיה". תנו לזה לחלחל רגע. זאת לא התחלה של בדיחה, גם לא של סרט מדע בדיוני. 8 דקות מהרגע שנכנסתי לאולם ועד הרגע שהשוטרים הגיעו. הם לא הגיעו מיוזמתם. הם הגיעו בהוראה של ראש הלשכה. ראש לשכת עורכי הדין שמסוגל לעמוד על הבמה בקפלן ולנאום בפני קהל משולהב שצועק ד-מוק-רט-יה, אבל לא מסוגל להתמודד עם עורכת דין אחת שנלחמת בו כבר שנה וחצי. אז אחרי שהוא חסם אותי בוואטסאפ, אחרי שכינה אותי "חרפה למקצוע עריכת הדין", אחרי שסירב להתראיין מולי בתכנית "אופירה וברקו" ודרש שיחליפו אותי בעו"ד אחר, הפעם הוא הזמין משטרה שתפנה אותי, וכשנעצרתי והוצאתי משם באזיקים, הוא אפילו לא עצר לחשוב שהפעם הוא הרחיק לכת והכנס המשיך להתנהל כסדרו. *** ביום חמישי האחרון נערך כנס שזכה לשם המפוצץ "כנס חירום מלחמה על הדמוקרטיה". מאחורי השם המפוצץ, רשימה מפוצצת לא פחות שכללה, בין היתר, את ח"כ יאיר לפיד, ח"כ בני גנץ, יאיר גולן, ח"כ איימן עודה, ח"כ מנסור עבאס, ח"כ קארין אלהרר, ח"כ אפרת רייטן, ח"כ נעמה לזימי, ח"כ גלעד קריב, ח"כ יוראי להב הרצנו ועוד. נזכיר שמדובר בלשכת עורכי הדין ולא בכנס של סיעות האופוזיציה. או בעצם... לשכת עורכי הדין היא לא גוף פוליטי, אבל מאז שעמית בכר נבחר הוא הפך אותה לכזאת. עמית בכר משתמש בדמי החבר שאנחנו, עורכי הדין, מחויבים לשלם כדי לקדם את האג'נדה הפוליטית שלו. אני לא מתכוונת להרחיב בפוסט הזה על תפקידיה *הסטטוטוריים* של לשכת עורכי הדין, אבל אני רוצה להדגיש שתי נקודות: 1. אם אתם תומכים בזכותו של בכר לעשות בלשכה כרצונו, כי הוא ניצח בבחירות דמוקרטיות ו"הרוב קובע", אני מזכירה לכם שגם הממשלה נבחרה בבחירות דמוקרטיות, אבל כבר שנתיים שאתם טוענים שאין לה זכות לקדם את המדיניות שהיא רוצה. 2. ואם אתם תומכים בזכותו של בכר "להגן על שלטון החוק", תוך הפיכת הלשכה מגוף מקצועי לגוף פוליטי, הייתם מקבלים את זה גם אם היה מדובר בראש לשכה שמזוהה עם הימין ומקדם את מדיניות הממשלה? אני בספק. כנס החירום פורסם לראשונה כ- 3 ימים לפני מועד קיומו. ההרשמה אליו נפתחה כ- 24 שעות קודם לכן. ברור לכם שתיאום כנס בהשתתפות חברי כנסת ופוליטיקאים רבים דורש היערכות מוקדמת (גם כשמדובר בח"כים כמו יאיר לפיד שלא מרבה לבקר בכנסת). אז למה הוא פורסם ברגע האחרון? כדי למנוע מעורכי דין כמוני לנסות לסכל את קיומו לפני או במהלכו ולקבוע עובדה קיימת. ואכן, יומיים לפני הכנס, עוה"ד כנרת בראשי פנתה לבכר, שכמובן לא טרח להשיב. וגם העתירה המנהלית שהגשנו לבית-המשפט המחוזי בתל אביב נמחקה, לאחר שביהמ"ש דחה את בקשתנו להוציא צו ביניים ולקיים דיון. אז החלטתי להגיע לכנס. נכנסתי בדיוק בזמן מחיאות הכפיים הסוערות לנאומו של ח"כ איימן עודה, ורציתי לדעת היכן חברי הכנסת מהקואליציה (יש "רק" 68 שאני יכולה לחשוב שניתן היה להזמין). התחלתי לקרוא בשמות חברי הכנסת מהאופוזיציה שהגיעו לכנס, בזמן שעורכי הדין שישבו בקהל (אגב, לא היו הרבה כאלה) צעקו לעברי בושה ומישהו שנכח באולם הניף שלט ענק עם דיוקנו של יאיר לפיד והמילה "תקווה". לרגע חשבתי שטעיתי והגעתי להפגנה בצומת קפלן. *** עמית בכר החליט לנצל את המומנטום, עלה לבמה ומיד האשים אותי שבחרתי להתפרץ בזמן ש"בן החברה הערבית" יעלה לדבר וש"בחרת לשלב את הגזענות והלאומנות הטבועים בכם". מתברר שבכר פוליטיקאי קטן אבל שקרן גדול (וגם לא חכם במיוחד). מילא שהוא בחר להגן על הדמוקרט הדגול איימן עודה, שתומך במדינת ישראל כמדינה יהודית ומגן על חיילי צה"ל הגיבורים בכל הזדמנות, אבל להאשים אותי בגזענות כשכבר שנה וחצי אני נאבקת בו ובשימוש הפסול שהוא עושה בלשכה ובעשרות מיליוני השקלים שאנחנו נאלצים לשלם כדי לקדם את הפוליטיקה הקטנה שלו? נצטרך לבדוק בבית-המשפט אם אני גזענית או שבכר הוציא דיבה ופגע בשמי הטוב. *** 8 דקות מרגע שנכנסתי לאולם כבר הגיעו שוטרים (לא מאבטחים, שוטרים מתחנת "לב תל אביב"). הם לא הגיעו במקרה וגם לא בכוח המחשבה. ראש לשכת עורכי הדין חושב שבשם הדמוקרטיה צריך לסתום את הפה לכל מי שחושב אחרת או מעז להשמיע דעה שונה. חופש הביטוי הוא זכות יסוד במדינה דמוקרטית, אבל הוא זכות יסוד רק של צד אחד. אז הוא הוציא את באי הכנס להפסקה, כדי שיוכלו להמשיך לנשנש בבופה ולסדר מחדש את האולם לקראת "השולחן העגול". אחרי שהזדהיתי בפני השוטרים, הם ביקשו ממני לצאת החוצה כי אני "מפרה את הסדר" וכי אני נמצאת בכנס שלא הוזמנתי אליו. אמרתי לשוטרים שאני עורכת דין, משלמת דמי חבר, *נרשמתי לכנס* ולכן אני לא מתכוונת לצאת. לא ידוע לי שהבעת דעה זאת הפרת סדר (וגם אם כן, אני די בטוחה שהיועצת המשפטית נגד הממשלה אמרה ש"אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי"). ואז קרה הדבר המדהים הבא: בכר ניגש לשוטרים ואמר להם "היא יכולה להיות בכנס אם היא לא מפריעה. אם היא מפריעה, אני מבקש להוציא אותה". אתם מבינים? לשר בן גביר אין סמכות להתוות מדיניות לשוטרים, אבל לעמית בכר יש. ראש לשכת עורכי הדין, הלוחם למען הדמוקרטיה, החליט שהדרך שלו לסתום את הפה לעורכת דין שמתנגדת לו היא ששוטרים יטפלו בה. *** שאלו אותי למה נעצרתי. האמת? אין סיבה. סרטוני הווידאו מהאירוע והקלטת האירוע במלואה מוכיחים ש- 17 דקות אחרי הגעת השוטרים נעצרתי: "את כרגע עצורה בגין הפרת הסדר. את רשאית לשמור על שתיקה, כל דבר עלול לשמש נגדך בבית המשפט. יש לך זכות להיוועץ בעורך דין." בזמן שהשוטרים ליוו אותי החוצה, באזיקים, לא קם ולו צדיק אחד מבין עורכי הדין או חברי הכנסת שנכחו בקרקס הזה שחשב שיש משהו אבסורדי במראה של עורכת דין מובלת החוצה באזיקים בליווי שוטרים, מכנס שכולו "מלחמה על הדמוקרטיה". אבל היו כמה ליצניות שחשבו שהדבר הנכון לעשות הוא ללוות אותי בשירת "יאללה ביבי לך". אבל זה לא כנס פוליטי אומרים לכם. *** כבר 14 שנה שאני עורכת דין. מעולם, באף כנס של לשכת עורכי הדין, עורכי דין לא הוצאו מכנסים ובוודאי שלא הזמינו להם שוטרים. אבל אני כנראה בת מזל, כי במקרה שלי הברק פגע פעמיים: בפעם הראשונה ביולי 2023, כשבכר הזמין שוטרים שיוציאו אותי מכנס וזה הסתיים בהטרדה מינית על-ידי עו"ד, וכעת כשזה הסתיים באזיקים. אני לא בטוחה מה מהם יותר גרוע. אבל אני בטוחה בדבר אחד: המאבק שלי רק התחיל.

"את כרגע עצורה בגין הפרת הסדר. את רשאית לשמור על שתיקה, כל דבר עלול לשמש נגדך בבית המשפט. יש לך זכות להיוועץ בעורך דין." אזיקים זה כואב. אבל כבר 6 שבועות שהברך שלי כואבת יותר (ולאורך סאגת המעצר הלא חוקי שלי, זה הדבר היחיד שהדאיג אותי). הכבוד והגאווה שלי? הם לא כואבים בכלל. להפך! אלפי התגובות שאני מקבלת בימים האחרונים מעורכי דין ומאזרחים מודאגים מחזקות אותי בהמשך המאבק שלי. עוד לא נולד האחד שישבור אותי, בטח לא הפוליטיקאי עמית בכר. * עורכת דין נעצרה ונאזקה בבית לשכת עורכי הדין, בזמן שהגיעה למחות נגד כנס פוליטי של לשכת עורכי הדין "למען הדמוקרטיה". תנו לזה לחלחל רגע. זאת לא התחלה של בדיחה, גם לא של סרט מדע בדיוני. 8 דקות מהרגע שנכנסתי לאולם ועד הרגע שהשוטרים הגיעו. הם לא הגיעו מיוזמתם. הם הגיעו בהוראה של ראש הלשכה. ראש לשכת עורכי הדין שמסוגל לעמוד על הבמה בקפלן ולנאום בפני קהל משולהב שצועק ד-מוק-רט-יה, אבל לא מסוגל להתמודד עם עורכת דין אחת שנלחמת בו כבר שנה וחצי. אז אחרי שהוא חסם אותי בוואטסאפ, אחרי שכינה אותי "חרפה למקצוע עריכת הדין", אחרי שסירב להתראיין מולי בתכנית "אופירה וברקו" ודרש שיחליפו אותי בעו"ד אחר, הפעם הוא הזמין משטרה שתפנה אותי, וכשנעצרתי והוצאתי משם באזיקים, הוא אפילו לא עצר לחשוב שהפעם הוא הרחיק לכת והכנס המשיך להתנהל כסדרו. * ביום חמישי האחרון נערך כנס שזכה לשם המפוצץ "כנס חירום מלחמה על הדמוקרטיה". מאחורי השם המפוצץ, רשימה מפוצצת לא פחות שכללה, בין היתר, את ח"כ יאיר לפיד, ח"כ בני גנץ, יאיר גולן, ח"כ איימן עודה, ח"כ מנסור עבאס, ח"כ קארין אלהרר, ח"כ אפרת רייטן, ח"כ נעמה לזימי, ח"כ גלעד קריב, ח"כ יוראי להב הרצנו ועוד. נזכיר שמדובר בלשכת עורכי הדין ולא בכנס של סיעות האופוזיציה. או בעצם... לשכת עורכי הדין היא לא גוף פוליטי, אבל מאז שעמית בכר נבחר הוא הפך אותה לכזאת. עמית בכר משתמש בדמי החבר שאנחנו, עורכי הדין, מחויבים לשלם כדי לקדם את האג'נדה הפוליטית שלו. אני לא מתכוונת להרחיב בפוסט הזה על תפקידיה הסטטוטוריים של לשכת עורכי הדין, אבל אני רוצה להדגיש שתי נקודות: 1. אם אתם תומכים בזכותו של בכר לעשות בלשכה כרצונו, כי הוא ניצח בבחירות דמוקרטיות ו"הרוב קובע", אני מזכירה לכם שגם הממשלה נבחרה בבחירות דמוקרטיות, אבל כבר שנתיים שאתם טוענים שאין לה זכות לקדם את המדיניות שהיא רוצה. 2. ואם אתם תומכים בזכותו של בכר "להגן על שלטון החוק", תוך הפיכת הלשכה מגוף מקצועי לגוף פוליטי, הייתם מקבלים את זה גם אם היה מדובר בראש לשכה שמזוהה עם הימין ומקדם את מדיניות הממשלה? אני בספק. כנס החירום פורסם לראשונה כ- 3 ימים לפני מועד קיומו. ההרשמה אליו נפתחה כ- 24 שעות קודם לכן. ברור לכם שתיאום כנס בהשתתפות חברי כנסת ופוליטיקאים רבים דורש היערכות מוקדמת (גם כשמדובר בח"כים כמו יאיר לפיד שלא מרבה לבקר בכנסת). אז למה הוא פורסם ברגע האחרון? כדי למנוע מעורכי דין כמוני לנסות לסכל את קיומו לפני או במהלכו ולקבוע עובדה קיימת. ואכן, יומיים לפני הכנס, עוה"ד כנרת בראשי פנתה לבכר, שכמובן לא טרח להשיב. וגם העתירה המנהלית שהגשנו לבית-המשפט המחוזי בתל אביב נמחקה, לאחר שביהמ"ש דחה את בקשתנו להוציא צו ביניים ולקיים דיון. אז החלטתי להגיע לכנס. נכנסתי בדיוק בזמן מחיאות הכפיים הסוערות לנאומו של ח"כ איימן עודה, ורציתי לדעת היכן חברי הכנסת מהקואליציה (יש "רק" 68 שאני יכולה לחשוב שניתן היה להזמין). התחלתי לקרוא בשמות חברי הכנסת מהאופוזיציה שהגיעו לכנס, בזמן שעורכי הדין שישבו בקהל (אגב, לא היו הרבה כאלה) צעקו לעברי בושה ומישהו שנכח באולם הניף שלט ענק עם דיוקנו של יאיר לפיד והמילה "תקווה". לרגע חשבתי שטעיתי והגעתי להפגנה בצומת קפלן. * עמית בכר החליט לנצל את המומנטום, עלה לבמה ומיד האשים אותי שבחרתי להתפרץ בזמן ש"בן החברה הערבית" יעלה לדבר וש"בחרת לשלב את הגזענות והלאומנות הטבועים בכם". מתברר שבכר פוליטיקאי קטן אבל שקרן גדול (וגם לא חכם במיוחד). מילא שהוא בחר להגן על הדמוקרט הדגול איימן עודה, שתומך במדינת ישראל כמדינה יהודית ומגן על חיילי צה"ל הגיבורים בכל הזדמנות, אבל להאשים אותי בגזענות כשכבר שנה וחצי אני נאבקת בו ובשימוש הפסול שהוא עושה בלשכה ובעשרות מיליוני השקלים שאנחנו נאלצים לשלם כדי לקדם את הפוליטיקה הקטנה שלו? נצטרך לבדוק בבית-המשפט אם אני גזענית או שבכר הוציא דיבה ופגע בשמי הטוב. * 8 דקות מרגע שנכנסתי לאולם כבר הגיעו שוטרים (לא מאבטחים, שוטרים מתחנת "לב תל אביב"). הם לא הגיעו במקרה וגם לא בכוח המחשבה. ראש לשכת עורכי הדין חושב שבשם הדמוקרטיה צריך לסתום את הפה לכל מי שחושב אחרת או מעז להשמיע דעה שונה. חופש הביטוי הוא זכות יסוד במדינה דמוקרטית, אבל הוא זכות יסוד רק של צד אחד. אז הוא הוציא את באי הכנס להפסקה, כדי שיוכלו להמשיך לנשנש בבופה ולסדר מחדש את האולם לקראת "השולחן העגול". אחרי שהזדהיתי בפני השוטרים, הם ביקשו ממני לצאת החוצה כי אני "מפרה את הסדר" וכי אני נמצאת בכנס שלא הוזמנתי אליו. אמרתי לשוטרים שאני עורכת דין, משלמת דמי חבר, נרשמתי לכנס ולכן אני לא מתכוונת לצאת. לא ידוע לי שהבעת דעה זאת הפרת סדר (וגם אם כן, אני די בטוחה שהיועצת המשפטית נגד הממשלה אמרה ש"אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי"). ואז קרה הדבר המדהים הבא: בכר ניגש לשוטרים ואמר להם "היא יכולה להיות בכנס אם היא לא מפריעה. אם היא מפריעה, אני מבקש להוציא אותה". אתם מבינים? לשר בן גביר אין סמכות להתוות מדיניות לשוטרים, אבל לעמית בכר יש. ראש לשכת עורכי הדין, הלוחם למען הדמוקרטיה, החליט שהדרך שלו לסתום את הפה לעורכת דין שמתנגדת לו היא ששוטרים יטפלו בה. * שאלו אותי למה נעצרתי. האמת? אין סיבה. סרטוני הווידאו מהאירוע והקלטת האירוע במלואה מוכיחים ש- 17 דקות אחרי הגעת השוטרים נעצרתי: "את כרגע עצורה בגין הפרת הסדר. את רשאית לשמור על שתיקה, כל דבר עלול לשמש נגדך בבית המשפט. יש לך זכות להיוועץ בעורך דין." בזמן שהשוטרים ליוו אותי החוצה, באזיקים, לא קם ולו צדיק אחד מבין עורכי הדין או חברי הכנסת שנכחו בקרקס הזה שחשב שיש משהו אבסורדי במראה של עורכת דין מובלת החוצה באזיקים בליווי שוטרים, מכנס שכולו "מלחמה על הדמוקרטיה". אבל היו כמה ליצניות שחשבו שהדבר הנכון לעשות הוא ללוות אותי בשירת "יאללה ביבי לך". אבל זה לא כנס פוליטי אומרים לכם. * כבר 14 שנה שאני עורכת דין. מעולם, באף כנס של לשכת עורכי הדין, עורכי דין לא הוצאו מכנסים ובוודאי שלא הזמינו להם שוטרים. אבל אני כנראה בת מזל, כי במקרה שלי הברק פגע פעמיים: בפעם הראשונה ביולי 2023, כשבכר הזמין שוטרים שיוציאו אותי מכנס וזה הסתיים בהטרדה מינית על-ידי עו"ד, וכעת כשזה הסתיים באזיקים. אני לא בטוחה מה מהם יותר גרוע. אבל אני בטוחה בדבר אחד: המאבק שלי רק התחיל.

🇮🇱 Tamar Arbel 🇮🇱

40,868 Aufrufe • vor 1 Jahr