Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Ana Sayfaya Dön

מאז הארבעה כרטיסים צהובים שהוא סחב כל עונת 24/25 קנגאווה לא ראה כרטיס צהוב אחד

14,721 görüntüleme • 2 ay önce •via X (Twitter)

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

2/25 האמנם? 11 חודשים ושבוע בדיוק חלפו מאז שיבת החטופים ההיא. מעטים יחלקו על כך שבתקופה זו, שלא לדבר על אלף שנות כהונתו המצטברות כראש ממשלה, יצא לנתניהו פה ושם, יותר או הרבה, לעשות אי אילו טעויות. לא כאלה של חיים או מוות, חלילה, כגון זו של גלי בהרב מיארה הממאנת למחוק את סעיף השוחד מתיק 4000. סתם, נניח, נקיטת מדיניות ארוכת שנים של "חמאס הוא נכס", שהאכילה את האויב בכסף רב מתוך קונספציה של שקט ייענה בשקט, מה שאפשר לארגון טרור קיקיוני להשתדרג אט אט לצבא מאורגן עד שהיה בכוחו להמיט עלינו אסון בקנה מידה תנ"כי. "המצב הרבה יותר טוב", הרגיע ראש הממשלה פחות מחודשיים לפני הטבח חמוש במשקפיים ורודים, כשבאותה השעה ממש הוליך אותו סינוואר באפו והאויב התכונן על הגדרות עם תוכנית שטנית בהיקפה. היפוכו של מידאס – כמעט כל דבר שייגע בו גם לאחר 7 באוקטובר יוכתר ככישלון, וזאת למרות הצלחות צה"ל ומערכת הביטחון. אף לא אחת מהן תורגמה להישג יציב ובר קיימא בזירה הבינלאומית. ההיפך: ישראל, שכמעט כל ארצות המערב תמכו בה לאחר הטבח, נקלעה מאז למפולת מדינית; מעמדה בקרב מקבלי ההחלטות בארה"ב והציבור האמריקאי התרסק לשפל חסר תקדים; נגד העומד בראשה תלוי ועומד צו מעצר בינלאומי, התקף ב-125 מדינות. ועל אף כל זאת, האחראי העליון לשואת העוטף, ומי שהבטיח לאחריה "ניצחון מוחלט", אך סיים לעת עתה עם חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון, אורניום מועשר באיראן ונשיא אמריקני שנהנה להשפילו מעת לעת ולחבוט בו חזור וחבוט – וכל זאת במחיר של למעלה מ-2,200 נרצחים והרוגים, עשרות אלפי פצועים ומאות אלפי מפונים – מעולם לא נטל כל אחריות. כל החזיתות נותרו פתוחות. צה"ל קורס ממטלות, אך לא מקבל עוד לוחמים. ועדת החקירה הממלכתית מוסמסה היטב, וזאת חרף דרישותיו של נתניהו בעבר להקים כזו על עניינים פעוטים בהרבה. מזה למעלה משלושים שנה, עוד מאז פיגועי 1994 בימי ממשלת רבין, שהוא מטיף לכל ראש ממשלה אחר "להודות בטעויות" (ר' סרטון 1) – אך נמנע בתוקף מלהודות באיזושהי טעות שלו עצמו, ולו הקטנה ביותר (ר' סרטון 2). ואחרי כל אלה, השאלה נותרת בעינה: האם ועד כמה אתה, עמית, אכן ביקרת בחריפות את נתניהו, כפי שאמרת במפורש בשידור.

Aviv Hurvitz

36,684 görüntüleme • 17 gün önce

תראו את השקרן הזה, יעני רק מצטט "אנשים שאומרים". יש הדממה כי חג סוכות וכל סוכות יש הדממה. נוהל "כוננות עם שחר" לא בוטל ואפילו בוצע (רק שהנוהל בצה"ל בשנים שקדמו ל7 באוקטובר צומצם מאוד) ההוראה לא להתקרב לגדר ניתנה מחשש לירי נ"ט מהצד השני, ירי שכבר גבה מחיר דמים מחיילים ואזרחים. ההוראה להתרחק מהגדר ניתנה על ידי מפקדת האוגדה ואם אינני טועה, ניתנה על ידי אל"מ אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית, שגם היה תורן באותו סופ"ש. ברגע שהחלה ההתקפה חממי לא היסס לרגע ויצא כבר בשעה 06:35 עם החפ"ק שלו לכיוון קיבוץ נירים משם דווחה חדירה המונית. בדרך היה הראשון להודיע בקשר "מלחמה" ולהזעיק את כיתות הכוננות. הוא והחיילים שלו נלחמו בגבורה עילאית אל מול כח גדול בהרבה. נלחמו, עד שבסביבות שבע השיגו אותם כדורי המחבלים, חממי ושניים מחיילי החפ"ק, סמ"ר תומר אחימס וסמל קיריל ברודסקי זכרם לברכה. הגופות שלהם נחטפו לעזה. ועכשיו בא טאוב וברמז דק כפיל ואומר על הקצין הגיבור הזה (ועל כל אחד אחר שהיה מעורב במתן הפקודה) שהוא חלק מקונספירציה של בגידה מבפנים, של שיתוף פעולה עם החמאס. אין תחתית שהוא לא יצלול אליה, אין ערך שלא יירמוס, אין רפש בו לא יתפלש, העיקר להגיד שנתניהו לא אשם.

Ronen Bergman

116,827 görüntüleme • 3 ay önce

בסביבות תחילת הסבב הארוך הקודם, באזור אוגוסט, הגיע להתגורר בדירה מתחתינו דייר חדש, רווק, שיפוצניק. עד אז, הדירה שימשה סטודיו או משרד לגורמים שונים, במשך כעשור. בתוך זמן קצר, איכות החיים שלנו בבית ירדה מאד. זה התחיל מקולות רעש משונים שהגיעו מלמטה, דפיקות חזקות, והמשיך בריח סיגריות כבד ותמידי בסלון (המרפסת הפכה לגמרי מחוץ לתחום). בשלב מסוים הוא התחיל להפעיל מוזיקה בווליום לא סביר בשעות לא סבירות (6 בבוקר זה הזמן האהוב עליו). ניגשנו לבעיה כמו האנשים הבגירים שאנחנו, ופנינו לדייר החדש בסבר פנים יפות עם חלות ביתיות לכבוד שבת ושיחה נעימה שכללה התייחסות זהירה להשפעה שלו על חיינו וחיי הילדים. הוא הגיב באופן חיובי, התחייב להשתדל לעשן רק במרפסת, ולהימנע מרעש. ניסיתי להתיידד אתו ויזמתי שיחות בהזדמנויות שונות. עד כאן נראה שהכיוון חיובי, נכון? בוקר אחד, באחת מחופשות המילואים, התעוררתי בשעה 6 בבוקר למשמע צעקות קולניות של השכן מהחצר שלו כלפי חלונות ביתנו: ״שמעון יא בן זו**! שמעון יא שרמ***! שמעון יא בן זו**! שמעון יא שרמ***! חתיכת מני**! אני לא פסיכיאטרי! אני לא פסיכיאטרי! אני יודע מה קורה! יא בן זו**ֿ!״ וכו׳ במשך כמה דקות. יצאתי אליו חצי ישן מבולבל - לא היה לי מושג מה קורה. ברגע שהוא ראה אותי התחיל שצף קללות כמו שלא שמעתי אדם מעולם מנבל את פיו. כל זה הגיע ממש משום מקום - לילה לפני כן שוחחנו בנעימות והוא אפילו השאיל לי ספר שהוא חשב שאהנה ממנו. על פי הטענה, כך התברר, השכן משוכנע שאני ורעייתי, בין יתר העיסוקים המרובים שלנו בחיים, מוצאים זמן לרגל אחריו. ולא סתם מרגלים אחריו - הוא משוכנע שפרצנו לו לטלפון, לטלויזיה ולמזגן, ואנחנו שולטים בהם מרחוק באמצעות מכשירי מעקב משוכללים. הילדים בשלב הזה התעוררו והצטרפו למופע. ביקשתי מהם להיכנס לבית, וניסיתי לנהל איתו שיחה עניינית. לא היה עם מי לדבר. הבחור בשלו. ניתקתי מגע. אחרי התייעצות ניסינו שוב דרכי שלום. שלחנו ״מנחה״ בידי אחד הילדים. הוא קיבל אותה והתחיל לבכות בדמעות שליש. טען שהוא בודד ומסכן, ושהוא מתנצל שהוא דיבר ככה. בן אדם אחר. חשבנו שזה היה אירוע חד פעמי. התבדינו. זה חזר על עצמו שוב לפחות 3 פעמים שונות, כל פעם באופן חריף יותר. והפעם כבר איבדנו סבלנות והתחלנו לערב את בעל הבית (המשותף) ואת המשטרה. הבוקר שוב התעוררנו בשעה 6 לקול מוזיקה מזרחית בווליום של אולם אירועים. לאחר כמה דקות השכן יצא שוב והתחיל בסשן הנאצות השגרתי, בטענה שאנחנו ״נכנסים לו לחיים״; ״מכבים לו את החשמל״ (אין לנו שום דרך, פיזית, לכבות לו את החשמל); ״משחקים לו בטלויזיה ובטלפונים״, וכו׳ וכו׳. מדובר ללא כל ספק באדם תשוש נפש שצריך עזרה מקצועית ואולי אפילו אשפוז. הוא סובל מפראנויה והזיות קשות ואני אישית חושש לשלום הילדים שלי (שלא לדבר על עוגמת הנפש של לחיות עם הדבר הזה בחצי השנה האחרונה, וסוג הדברים שהם צריכים לשמוע ולראות). המשטרה טוענת שאין הרבה מה לעשות חוץ מלזמן אותה כשהוא עובר על חוקי העזר בעניין רעש. בעל הבית אדיש לעניין, כל עוד הוא מקבל את השכירות בזמן. כעורך דין אזרחי, בין היתר, אני יודע כמה חסר ערך לנסות לטפל בסוגיה באמצעות מערכת המשפט האזרחית. ניסיון לא פשוט, ואנחנו לא כל כך יודעים איך להתמודד איתו.

Shimon Nataf

51,029 görüntüleme • 6 ay önce

תצפו טוב טוב בסרטון הזה. טוב טוב. כי יש בו את כל הבעיות במדינה מזוקקות ל 11 שניות. אני אסביר: מירי רגב, שרת היהלומים, זיהתה שעלולה לפרוץ שביתה בנתב"ג בקרוב בשל סכסוך עם ועד העובדים. מירי רגב תלויה בוועד הזה בשביל הפריימריז שלה, והמקצועיות במשרד התחבורה כמובן - ממנה והלאה. אז מה היה הפתרון שלה כדי למנוע משבר? מאבק בוועדים? היא לא יכולה, היא תלויה בהם. עבודת מטה מקצועית? היא לא מסוגלת, כי היא לא אשת מקצוע. במקום כל אלו - הביאה לשם את נתניהו כדי שיעשו לו "היידה ביבי" והחמיאה לעובדים מולו. כאילו זה "ירגיע אותם", או "ירים להם". אבל ככה זה עם בעיות גדולות ברמה הלאומית - הן לא נוטות להפתר ב-"היידה ביבי". עברו 24 שעות מרגע ה-"היידה" - והשביתה פרצה. למרות שנתניהו החמיא להם. איזו הפתעה... וזו הבעיה שלנו בקליפת אגוז - שרים שלא מנסים בכלל לנהל את התחום שלהם, רק לקצור עוד קולות כדי להתקדם לתפקיד הבא. ככה זה בחינוך, בבריאות, בתקשורת, בתיירות, בתחבורה, בכלכלה. ישראל כ"ץ הוכיח לנו - שגם בביטחון. וזו הבעיה - שהשרים האלו לא המציאו את השיטה. הם רק עבדים שלה. מנהיג השיטה הבזויה הזו לניהול המדינה הוא אחד - נתניהו. ואם לא נחליף אותם, זה איך שמדינת ישראל תיראה בכל התחומים. אסור לנו להמשיך ככה!

Tommer Vinner - תומר וינר

26,970 görüntüleme • 1 ay önce

את המילים הבאות כתבתי באופן אישי ומלב כואב לחברתי האהובה, חברת פורום "שותפות לשירות", ולאחר מחשבה - החלטתי לשתף אותן גם כאן, תוך השמטת שמה: חברתי האהובה, מאז אתמול, מתנגנים בראשי דבריו של הרב (והשר והח"כ לשעבר) שי פירון, שבמקרה שמעתי בראיון רדיו בדרך לירושלים. הוא נתן הסבר חדש-ישן למילים: "איש הישר בעיניו יעשה", וכך אמר: זה מצב בו כל אחד חושב שמה שהוא עושה - זה הישר, ומה שהאחר עושה - זה העקום... חברה אהובה שלי, מי כמוני מכירה את התחושה הקשה שנגרמת מהאשמה אישית פומבית, ודאי מהלבנת פנים. אין ספק, שעדיף מאד לנהל ויכוחים ומחלוקות באופן ענייני בלי להכנס כלל להאשמות אישיות, ודאי לדה-לגיטימציה ולהלבנת פנים, בראש כל חוצות. באמת שאני מצרה מאד על שכך את מרגישה בימים האחרונים. אבל כמה חבל, שמי שסובל מכך - לא מבחין שהוא עושה אותו דבר ממש לאחרים, שוב ושוב ושוב, מבלי משים, ואולי אף בהיתר וכמצוה ממש, שהרי הם (האחרים) בסה"כ מונעים מאינטרסים זרים, ולא בוחרים בחירה שונה משום שזו דעתם באמת. להם, לאחרים, לא אכפת מבטחון המדינה. ולכן מצוה לכתוב מילים קשות אלה במודעות ענק ליד תמונותיהם. כי כאלה הם. הם מעדיפים את המשתמטים על המשרתים (בני משפחותיהם, כן?), והם מתכוונים להצביע בעד החוק כי הם נגד הלוחמים. לכן מצווה-רבא לפרסם את תמונותיהם ברבים עם כותרות קשות ומזעזעות כאלה, עליהן חתום הארגון שאת חברה בו. זו לא דלגיטימציה, ולא הלבנת פנים. זה לגמרי תקין, כי להם באמת לא אכפת מבטחון המדינה, וגם כנראה אין להם רגשות בכלל... הם בכלל לא סופרים את השכנים שלהם, ולא מסתכלים להם בעיניים, אלא מקבלים החלטות מתוך אטימות-לב וחוסר אכפתיות. לכן צריך לעמוד ליד בתיהם כדי *ש"יסתכלו בעיניים" ורק אז כנראה יבינו*. הרי לא יתכן שהם מכירים את קשיי המילואים מתוך בתיהם פנימה. הם חייבים שהשכנים יסבירו להם... אה כן, והם בכלל בוגדים בערכי הציונות הדתית, ולא מבינים כמה נכון וכמה ערכי וקדוש שגם תלמידי חכמים יתגייסו לצבא. (אצלם בבית הרי אין חיילים שהם גם לומדי תורה. או שיש, והם בוגדים בהם?) הם בוגדים בערך הזה, ולכן חובה להוקיע אותם כבוגדים. כי הרי לא יתכן שהם חושבים בדיוק כמוכן, מכירים בערכה העצום של מלחמת מצוה, ומבינים כמה חשוב שגם החרדים יתגייסו, ורק יש להם דעה אחרת לגבי השאלה: איך לעשות זאת באופן מועיל ויעיל. לא יתכן שהדעה שלהם נובעת מאותם ערכים וחותרת לאותה מטרה, אבל מנתחת אחרת את הדרך הנכונה להגיע אליה. לא יתכן שגם הם השקיעו (לפחות כמוכן) ימים ולילות בלימוד הנושא והגיעו למסקנות אחרות משלכן. הרי כל הידע וכל יכולת הניתוח נמצאים אצלכן בלבד. ולכן אין ספק שמדובר כאן בלא פחות מ"בגידה"... כל זה נכון, כמובן, גם לשאלת המשקל שניתן לייחס לרצון להאריך או לקצר את ימי הממשלה: אצלכן כמובן השאלה הזו לא תופסת משקל כלל, אתן שוקלות שיקולים ענייניים בלבד, מתוך לימוד מעמיק של הנתונים, יראת שמים ודבקות בערכי הציונות הדתית. לכן אסור לייחס לכן שיקולים כאלה. זה ממש מעליב. האמת? אני מבינה את העלבון הצורב על עצם העלאת הנושא הזה כאלמנט דומיננטי שמשפיע על עמדתכן ופעילותכן. אבל אצל האחרים, שלהם כמובן אין אף אחד מאלה: לא ערכי הציונות הדתית, לא יראת שמים, לא יכולת העמקה בנתונים ובטח לא רצון או יכולת לשקול באופן ענייני את המטרה: לגייס כמה שיותר צעירים חרדים לצה"ל, אצל האחרים האלה השיקול היחיד הוא אריכות ימיה של הממשלה. הם אחרים. ואפשר וצריך גם להאשים אותם בכך. בניגוד אליכן. זה גם לא מעליב אותם, כי זו פשוט האמת, ואין אחרת, ולכן צריך להזכיר זאת שוב ושוב. חברתי היקרה מאד, בדיוק כמוך, גם אני הופתעתי מכל הידיעות התקשורתיות על נועה מבורך שאני לא מכירה בכלל, ומכל השיח וההתנהלות סביבה בימים האחרונים. אבל אני גם מופתעת והמומה כל שבוע מחדש מהשאלה שבראש המודעה שלכן: "אכפת לכם מבטחון המדינה?" ותחתיה תמונות של אנשים שעושים לילות כימים למען בטחון המדינה. שנשכבו על הגדר למען בטחונה. שהחלטות חשובות על בטחון המדינה התקבלו בזכותם!! זה לא מפריע לך? חברה יקרה שלי, אני בעד להרפות מהאשמות אישיות ומקמפיינים נשכניים. לעשות לשם שמים. ולקבל שגם אחרים עושים לשם שמים, במסירות ובאחריות גדולה, בחשיבת עומק, ומתוך ולמען אותם ערכים ממש. צריך לנקות לא רק את השיח, אלא גם את הלב. כשמטילים רפש -חושבים רפש. ואז אי אפשר לנהל דיון ענייני. כי כל הזמן ב back-mind חושבים שהח"כ שמולכם סתם מתנהל פוליטית, בטחון המדינה לא חשוב לו, הוא סתם אינטרסנט ורדוד. אז אין כבוד ואין הקשבה ואין שיח אמתי. אני בעד לדון לגופו של ענין. בנקיון לב ודעת. בהקשבה, בהערכה הדדית, ובהבנה שאפשר גם לא להסכים, ושגם דעה שונה משלכן היא לגיטימית ועל כן לא ראויה להכפשה.

אורית סטרוק

21,160 görüntüleme • 8 ay önce

תסתכלו על וויליאם. הוא בן 9 . בריונים קיצוניים התיזו עליו פלפל. כל חטאו שהיה שביום כיפור הוא רכב על אופניים סמוך לממילא בירושלים ושמע, רחמנא ליצלן, מוזיקה באוזניות. הם ניגשו אליו באיומים, דרשו שיוריד את האוזניות. הוא עשה את זה , אבל אז הם שמעו שהוא מדבר באנגלית. No English , Jews! אמר אחד מהם, שלף את את גז הפלפל ופשוט התיז על ילד קטן וחמוד! וויליאם הוא נוצרי ארמני. זו הפעם השנייה שתוקפים את וויליאם. פעם קודמת הוא היה עם אביו והאבא הגן עליו. הפעם הוא היה לבד והכי גרוע: במרחב ששם פס על נוצרים, מרחב ציון. הם סגרו את התיק! לא הוציאו מצלמות לא עשו שום דבר! אם זה היה כמה מטרים פנימה, במרחב דוד, אין ספק שהתוצאה הייתה שונה. שוחחתי עם האמא, היא מספרת לי שוויליאם מבולבל ולא ישן בלילות מאז. הוא גם מפחד מחזות יהודית. 😢 היא אישרה לי להעלות את התיעוד. אנחנו , כעם יהודי, שעבר שואה, שסובל מאנטישמיות בעולם, צריכים להתבייש בשנאה שפיתחו הקיצוניים ומפגינים כלפי נוצרים. אנחנו צריכים להתבייש שקציני משטרה במרחב ציון שמים פס על נוצרים. בושה וחרפה!

Yossi Eli

271,011 görüntüleme • 13 gün önce

מדענים צבעו פרות כמו זברות, ומספר הזבובים שעליהן ירד כמעט בחצי במחקר יפני שפורסם ב 2019, חוקרים צבעו שש פרות שחורות בפסים לבנים כדי לבדוק אם הסוד של הזברה יכול לעבוד גם על בקר. כל פרה עברה שלושה מצבים: פסים לבנים בולטים, פסים שחורים שכמעט לא נראו, וללא צבע. כשהפרות נראו כמו זברות, מספר הזבובים שנצפו על גופן היה נמוך בכ50%, והן ביצעו בערך 20% פחות רקיעות, נפנופי זנב ותנועות אחרות שנועדו לסלק חרקים. הפסים השחורים לא השפיעו, ולכן נראה שהאפקט הגיע מהניגוד החזותי ולא מריח הצבע. מחקרים על סוסים וזברות מצביעים על כך שהזבובים עדיין מתקרבים, אבל הפסים מקשים עליהם להשלים את שלב הנחיתה. זה היה ניסוי קטן של שש פרות מגזע אחד, ולכן הוא מציג הוכחת עיקרון ולא פתרון מוכן לחקלאים. הצבע גם דהה בתוך ימים, כך שהאתגר המעשי הוא ליצור פסים שיחזיקו לאורך עונת זבובים שלמה. הניסוי מצטרף לעשרות שנים של מחקרים על מטרות מפוספסות, כיסויים לסוסים וזברות חיות, ומחזק את ההסבר שהפסים של הזברה משמשים שכבת הגנה חזותית מפני זבובים עוקצים.

Alex Tseitlin

12,300 görüntüleme • 2 ay önce

ניסיתי לבדוק איזה מודל שפה גדול הכי טוב בעברית. סרקתי 58 מדורים של "20 שאלות" שפורסמו בעיתון הארץ בין ה-3 לנובמבר 2023 עד 24 לינואר 2025. הרצתי אותם על 8 מודלים פופולריים. כל מודל התבקש לענות על כל 1,160 השאלות, ללא הגבלת זמן, עם הגבלת אורך של עד 2 משפטים. מודל נוסף נתן ציון של 0, 0.5 או נקודה שלמה אל מול התשובה המקורית. התוצאות לפניכם. כל התהליך עלה $50 ולקח 6 שעות לפתח, שעתיים להריץ ושעה לנתח. אם אתם בונים סייען אישי, כדאי לקחת בחשבון: עלויות: מ-0.01 ועד $15 למיליון קלטים ו-0.3 עד $60 למיליון פלטים. מיליון בעברית זה בערך 700,000 מילים או 3,000 דפים משורבטים. זמני תגובה: המודלים ״החושבים״ יכולים לקחת 10-15 שניות עד לפלט הראשון. ניתן להפחית עלויות בחצי ע״י batching (אם כי התשובה תיקח גם כמה דקות). ניתן להפחית עלויות ב-90% עם caching (התשובה תחזור מיד אך רק לקלטים שהמודל כבר ראה בעבר). ומהן השאלות שאף מודל לא הצליח לענות עליהן? בתגובות. ארכיון השאלות באדיבות קבוצת הפייסבוק:

Michael Lugassy

72,904 görüntüleme • 1 yıl önce