Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

Возникла проблема при загрузке этого видео. Это может быть связано с временными проблемами сети или видео может быть недоступно.

На главную

מאמלק: נציגת היועמשית (שהצטרפה לעותרים): אסור לאפשר לשר התקשורת את התקנה מצילת החיים בתקופת הבחירות. שטיין: יש פה ענין של חיי אדם, חייבים כן לאפשר. הנציגה: אין דבר כזה אפס סיכון. גם אם יש כאן ענין של חיי אדם, בתחום התקשורת יותר חשוב שהשר לא יפעיל את הסמכות מאשר... show more

Elchanan_z

2,704 subscribers

18,499 просмотров • 15 дней назад •via X (Twitter)

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

Комментарии: 0

Нет доступных комментариев

Здесь появятся комментарии из оригинального поста

Похожие видео

אם יש מהלך שמסמל את עומק הציניות שאליה אפשר להגיע בפוליטיקה, זה הסיפור של הקלפיות בבתי האבות. מאז הקורונה, ובשתי מערכות בחירות לכנסת ובבחירות לרשויות המקומיות, הוצבו קלפיות בבתי אבות. כדי לסייע לאוכלוסיה הקשישה לממש את זכותם להצביע. מדובר באוכלוסייה שרבים בה מתקשים להתנייד בכוחות עצמם, לרבים אין מי שיכול ללוות אותם לקלפי רגילה, הקלפי של רבים מהם רחוקה מבית האבות. ההסדר הזה הגדיל משמעותית את שיעור ההצבעה של קשישים שמתקשים להגיע לקלפיות הרגילות. ועדת הבחירות המרכזית – הגוף המקצועי שמנהל את הבחירות – ביקשה להמשיך להציב קלפיות בבתי אבות. אבל הקואליציה סרבה. למה? לא בגלל שההסדר נכשל. לא בגלל שהוא פוגע בטוהר הבחירות. ולא בגלל שיש בעיה מקצועית כלשהי. הסיבה האמיתית, כך נראה, היא פוליטית: בקואליציה, יש מי שחושב שהקשישים בבתי האבות לא מצביעים עבורו. זו חרפה. בדמוקרטיה לא בודקים קודם למי אזרח צפוי להצביע ורק אחר כך מחליטים אם להקל עליו לממש את זכות הבחירה. בדיוק להפך. תפקידה של המדינה הוא לאפשר לכל אזרח להצביע, בלי קשר לגילו, למצבו הבריאותי או להשקפתו הפוליטית. הזכות לבחור היא זכות יסוד חוקתית. היא אינה שייכת לימין או לשמאל. היא שייכת לאזרח. יש פה פגיעה קשה בזכות לבחור ובשוויון בבחירות. ויש כאן גם עיקרון דמוקרטי בסיסי נוסף: אסור לקואליציה להשתמש בכוחה כדי לשנות את כללי הבחירות בהתאם לאינטרס האלקטורלי שלה. אי אפשר לעצב את ציבור הבוחרים באמצעות שינוי כללי המשחק. היום אלה הקשישים בבתי האבות. מחר זו עלולה להיות כל קבוצה אחרת שמישהו יחשוב שהיא מצביעה ״לא נכון״ אם באמת מנסים להגביל את היכולת של קשישים להצביע רק משום שחוששים מהפתק שהם ישלשלו לקלפי, זו כבר לא פוליטיקה. זו פגיעה בדמוקרטיה עצמה.

אם יש מהלך שמסמל את עומק הציניות שאליה אפשר להגיע בפוליטיקה, זה הסיפור של הקלפיות בבתי האבות. מאז הקורונה, ובשתי מערכות בחירות לכנסת ובבחירות לרשויות המקומיות, הוצבו קלפיות בבתי אבות. כדי לסייע לאוכלוסיה הקשישה לממש את זכותם להצביע. מדובר באוכלוסייה שרבים בה מתקשים להתנייד בכוחות עצמם, לרבים אין מי שיכול ללוות אותם לקלפי רגילה, הקלפי של רבים מהם רחוקה מבית האבות. ההסדר הזה הגדיל משמעותית את שיעור ההצבעה של קשישים שמתקשים להגיע לקלפיות הרגילות. ועדת הבחירות המרכזית – הגוף המקצועי שמנהל את הבחירות – ביקשה להמשיך להציב קלפיות בבתי אבות. אבל הקואליציה סרבה. למה? לא בגלל שההסדר נכשל. לא בגלל שהוא פוגע בטוהר הבחירות. ולא בגלל שיש בעיה מקצועית כלשהי. הסיבה האמיתית, כך נראה, היא פוליטית: בקואליציה, יש מי שחושב שהקשישים בבתי האבות לא מצביעים עבורו. זו חרפה. בדמוקרטיה לא בודקים קודם למי אזרח צפוי להצביע ורק אחר כך מחליטים אם להקל עליו לממש את זכות הבחירה. בדיוק להפך. תפקידה של המדינה הוא לאפשר לכל אזרח להצביע, בלי קשר לגילו, למצבו הבריאותי או להשקפתו הפוליטית. הזכות לבחור היא זכות יסוד חוקתית. היא אינה שייכת לימין או לשמאל. היא שייכת לאזרח. יש פה פגיעה קשה בזכות לבחור ובשוויון בבחירות. ויש כאן גם עיקרון דמוקרטי בסיסי נוסף: אסור לקואליציה להשתמש בכוחה כדי לשנות את כללי הבחירות בהתאם לאינטרס האלקטורלי שלה. אי אפשר לעצב את ציבור הבוחרים באמצעות שינוי כללי המשחק. היום אלה הקשישים בבתי האבות. מחר זו עלולה להיות כל קבוצה אחרת שמישהו יחשוב שהיא מצביעה ״לא נכון״ אם באמת מנסים להגביל את היכולת של קשישים להצביע רק משום שחוששים מהפתק שהם ישלשלו לקלפי, זו כבר לא פוליטיקה. זו פגיעה בדמוקרטיה עצמה.

יניב רוזנאי Yaniv Roznai

18,771 просмотров • 2 месяцев назад

אפריל 2017. נתניהו וכנופייתו בשילטון כבר 8 שנים ברצף. לאה גולדין, אמו של הדר גולדין ז"ל שגופתו הוחזקה בעזה, אומרת לו "הפכת אותנו לאויבי העם". מזהים פה תבנית? הנה - אז או היום. שום דבר לא השתנה. כל מי שמעז לבוא אליו בביקורת, הופך ל"אויב העם". כל אם שמעזה לומר לו ולחבורת הזבלים שמקיפים אותו את האמת - מיד מותקפים. לאנשים האלו, הוא ותתי האדם האלו שסביבו, אין אלוהים, אין גבולות. אין להם בושה. הם לא כמוכם או כמוני. לא משפחות של נרצחים, לא משפחות של חטופים או נעדרים. אין טאבו בדרך לשימור הכיסא. לא משנה אם השנה 2017, או 2024, או קץ הימים. אם מדובר בחטיפתו של הדר, או חטיפת השביעי באוקטובר. הכת המטורפת הזאת, לא בוחלת ולא בחלה בכלום. מעולם. חיי אדם הם שום דבר בעיניהם. רקובים, מושחתים, עלובים, אלימים. יש להם שתי אג'נדות - סגידה מוחלטת לפסיכופת הלוזר הזה, והשניה - ביזת הקופה הציבורית. זהו. כל מי שעומד בדרכם, לא משנה צבע, מין, לאום או מגדר - מיד עובר הסתה. שימו לב לדמיון בין דבריה של לאה גולדין לאלו של עינב צנגאוקר. בנימין נתניהו וכת הביביזם הכריזו מלחמה על מדינת ישראל.

אפריל 2017. נתניהו וכנופייתו בשילטון כבר 8 שנים ברצף. לאה גולדין, אמו של הדר גולדין ז"ל שגופתו הוחזקה בעזה, אומרת לו "הפכת אותנו לאויבי העם". מזהים פה תבנית? הנה - אז או היום. שום דבר לא השתנה. כל מי שמעז לבוא אליו בביקורת, הופך ל"אויב העם". כל אם שמעזה לומר לו ולחבורת הזבלים שמקיפים אותו את האמת - מיד מותקפים. לאנשים האלו, הוא ותתי האדם האלו שסביבו, אין אלוהים, אין גבולות. אין להם בושה. הם לא כמוכם או כמוני. לא משפחות של נרצחים, לא משפחות של חטופים או נעדרים. אין טאבו בדרך לשימור הכיסא. לא משנה אם השנה 2017, או 2024, או קץ הימים. אם מדובר בחטיפתו של הדר, או חטיפת השביעי באוקטובר. הכת המטורפת הזאת, לא בוחלת ולא בחלה בכלום. מעולם. חיי אדם הם שום דבר בעיניהם. רקובים, מושחתים, עלובים, אלימים. יש להם שתי אג'נדות - סגידה מוחלטת לפסיכופת הלוזר הזה, והשניה - ביזת הקופה הציבורית. זהו. כל מי שעומד בדרכם, לא משנה צבע, מין, לאום או מגדר - מיד עובר הסתה. שימו לב לדמיון בין דבריה של לאה גולדין לאלו של עינב צנגאוקר. בנימין נתניהו וכת הביביזם הכריזו מלחמה על מדינת ישראל.

Barak

56,682 просмотров • 1 год назад

1/4 קצת קומוניזם: למה אמרה היועמשית על רפורמת התקשורת של קרעי שהיא "נדבך נוסף בתמונת האיומים הכוללת על המוסדות הדמוקרטיים."? ובכן, תהילה אלטשולר מהמכון לדמ' מסבירה למה חייבים רגולטור על חופש הביטוי, ולמה שידורי חדשות הם "כמו חלב" וזקוקים לפיקוח.>

1/4 קצת קומוניזם: למה אמרה היועמשית על רפורמת התקשורת של קרעי שהיא "נדבך נוסף בתמונת האיומים הכוללת על המוסדות הדמוקרטיים."? ובכן, תהילה אלטשולר מהמכון לדמ' מסבירה למה חייבים רגולטור על חופש הביטוי, ולמה שידורי חדשות הם "כמו חלב" וזקוקים לפיקוח.>

Elchanan_z

18,363 просмотров • 1 год назад

הרבה מאוד לעג וארס נשפכו על ד"ר בן שמש בימים האחרונים. אנא ראו את הקטע הבא: אחרי הלינץ המילולי המכוער והארוך שארגנו לו השופטים, ד"ר בן שמש אומר בנעם הליכות כדרכו ובקול רועד, שלאזרחי ישראל יש זכויות אדם לעצב את עתידם, וביטול חוקי יסוד יהיה פגיעה קשה בזכויות אדם אלו. יהי חלקנו עם>

הרבה מאוד לעג וארס נשפכו על ד"ר בן שמש בימים האחרונים. אנא ראו את הקטע הבא: אחרי הלינץ המילולי המכוער והארוך שארגנו לו השופטים, ד"ר בן שמש אומר בנעם הליכות כדרכו ובקול רועד, שלאזרחי ישראל יש זכויות אדם לעצב את עתידם, וביטול חוקי יסוד יהיה פגיעה קשה בזכויות אדם אלו. יהי חלקנו עם>

Elchanan_z

23,162 просмотров • 2 месяцев назад

פטר מעיר על 2 עוולות דיוניות חריפות: א. על כך שהיועצת היא העותרת נגד הממשלה. ב. על החזקת העתירה בחיים, לאחר שנתייתרה כשבן גביר התפטר. כאבוב: אתה מדבר לתקשורת גרוסקופף: זה לא מתקדם שטיין: יש לי לי שאלה בגאוגרפיה. לאן זה הולך? פטר: צריך לשמוע את האמת גם אם היא לא נעימה

פטר מעיר על 2 עוולות דיוניות חריפות: א. על כך שהיועצת היא העותרת נגד הממשלה. ב. על החזקת העתירה בחיים, לאחר שנתייתרה כשבן גביר התפטר. כאבוב: אתה מדבר לתקשורת גרוסקופף: זה לא מתקדם שטיין: יש לי לי שאלה בגאוגרפיה. לאן זה הולך? פטר: צריך לשמוע את האמת גם אם היא לא נעימה

Elchanan_z

11,883 просмотров • 4 месяцев назад

באמת שאין תחתית: *ליבת הטיעון* של מיארה-לימון-הלמן נגד גופמן היתה שגופמן שיקר ולכן לגופמן יש "פגם חמור בטוהר המידות.. לשקר זה חמור מאוד, לא להגיד את כל האמת זה גם כן חמור", וכל זה במסגרת הליך שבו אותה שלישיית בכירי המשפטנים אומרת לבגץ 3(!) פעמים שונות דברים שבלשון המעטה אינם אמת

באמת שאין תחתית: ליבת הטיעון של מיארה-לימון-הלמן נגד גופמן היתה שגופמן שיקר ולכן לגופמן יש "פגם חמור בטוהר המידות.. לשקר זה חמור מאוד, לא להגיד את כל האמת זה גם כן חמור", וכל זה במסגרת הליך שבו אותה שלישיית בכירי המשפטנים אומרת לבגץ 3(!) פעמים שונות דברים שבלשון המעטה אינם אמת

Elchanan_z

16,612 просмотров • 3 месяцев назад

שלום גדי אייזנקוט. מועדים לשמחה. תקפת אותי הבוקר במילים קשות כי התנגדתי אתמול לעסקת שחרור המרצחים. קראת לי תת-הנהגה. אני מניח שניסית להתכתב עם המונח תתי-אדם של חברך לאופוזיציית השנאה והפילוג, יאיר גולן. נתחיל מזה, שאתה ביום כזה היית אמור להתכסות בדום שתיקה, להצטער, להתבייש, לבקש סליחה, לומר לנו תודה שלא הקשבנו לך. אתה הרי במשך חודשים מטיף למדינת ישראל להיכנע לגרועים שבאויביה. אתה הטפת לנו לסגת לקווי השישי לאוקטובר, לאפשר לחמאס להישאר ברצועת עזה, להתחמש, להתעצם עם ערבויות בינלאומיות במרחק יריקה מהיישובים שלנו. אם חלילה היינו מקשיבים לך, לא היה שום סיכוי בעולם שנגיע להישג הכביר הזה, שבו אנחנו מחזירים בעזרת השם את כל החטופים הביתה במכה אחת. צה"ל נשאר בחמישים אחוז משטח רצועת עזה כנקודת פתיחה לחתירה להמשך מימוש מלוא מטרות המלחמה, ובראשן השמדת חמאס ופירוזה של רצועת עזה, כשיש לנו לגיטימציה של הנשיא טראמפ, ושל כל מי שתומך בתוכניתו, שקובעת בצורה חד משמעית שחמאס חייב להיות מפורק ועזה חייבת להיות מפורזת. ביום כזה אתה אמור לשבת ולבקש סליחה. ואתה יודע מה? היית ביום כזה אמור גם להגיד לי תודה שסירבתי לעסקאות חלקיות שהיו מפקירות חלק מן החטופים. אנחנו מקבלים עכשיו את כל החטופים רק בגלל ההתעקשות הזאת שלי. שווה בנפשך מה היה קורה לו היינו מקשיבים למי שהציע לנו לקבל עסקאות חלקיות. היינו עכשיו בתוך איזה שישים יום של הפסקת אש, של משא ומתן מתיש. חצי מהחטופים עדיין נקברים במנהרות החמאס, שדורש כניעה מוחלטת שלנו כתנאי להשבתם. ואתה יודע מה, גדי? כן אני הצבעתי נגד. הצבעתי נגד כי אני חושב שלרוקן את בתי הכלא ממרצחים טרוריסטים נוראיים, להוציא לחופשי את כל הנהגת הטרור של הדור הבא, שתתפזר עכשיו בכל העולם ותשמר את אותם תאים שיכוונו כאן טרור, שינסה בכל כוחו לשפוך כאן נהרות של דם, אני חושב שזו טעות קשה. אני גם חושב שצריך מישהו שישמיע את קולם של אותם נפגעי טרור, שבלב שותת דם ישבו עכשיו בבית וירגישו שרוצחים מחדש את יקיריהם כשמוציאים לחופשי את מי שרצח אותו. נכון, אין להם יחסי ציבור במאות מיליונים, אין להם קמפיינים שעוטפים אותם. הם כנראה יצטרכו בתוך הבית לבכות בשקט על הכרית. אני הרגשתי צורך להשמיע את קולם ולהתנגד לעסקה הזאת. אתה יודע מה מסוכן יותר משחרור המחבלים? זה הנרמול של הדבר הזה. זו העובדה שאי אפשר להתנגד לו. העובדה שאתה לא מסוגל לתת אפילו לגיטימציה לדעה שחושבת אחרת ממך. היית צריך להיות שם אתמול בממשלה ולראות את כולנו, חברי הממשלה, באמת בדחילו ורחימו, בתחושת אחריות כבדה, מבינים שאין פה טוב ורע, אין פה צודק ולא צודק. יש פה שני צדדים שמתייסרים בדילמה קשה מאוד, ובכבוד גדול נותנים מקום לשתי הדעות ולשתי ההצבעות. ממש לא כועסים אחד על השני. היית צריך להיות שם, אבל אתה לא שם, כי יחד עם בני גנץ, שגם בו בינתיים הספקת לבגוד, החלטת לפני שנה שאתה בורח מאחריות. החלטת שאתה הולך לעסוק בפוליטיקה קטנה, כשהחטופים שלנו נמקים במנהרות כשהלוחמים שלנו מחרפים את נפשם בעזה ובכל זירות המלחמה. וזה חבל מאוד. ומה שחבל זה שאתה מתהדר בנוצות של אחדות וישרות. אין שום דבר מאחד בלא לתת לגיטימציה למי שחושב אחרת ממך ולא להיות מסוגל לנהל שיח ענייני, רציני, מכובד, שיש בו דעות שונות ביחס לסיטואציה מורכבת. וכן, אתה כמובן תעטה נוצות לא לך של ״אחדות״, בדיוק כמו שעשית בממשלה הקודמת, כשאתה וחבריך חברתם לאויבי ישראל, הקמתם ממשלה שנשענה על תומכי טרור כדי להביס את האחים שלכם, את היריבים שלכם, במפה הפוליטית, ואז בלי להתבייש הכתרתם את מיזם הפילוג והמחלוקת הזה בשם אחדות. אין בזה שום אחדות, גדי. אחדות יש בלקחת אחריות. אחדות יש בלדעת להכיל דעות שונות ומורכבות. אני משוכנע שהעם הזה יודע להכיל מורכבות. הוא יודע לשמוח בכל ליבו עם שובם של החטופים, יחד עם המשפחות שלהם, יחד עם העם הזה כולו, שבמשך שנתיים חיכה לרגע הזה בכל מאודו. הוא גם ידע לכאוב מאוד, להצטער מאוד. וכן גם לכבד את מי שמתריע על הסכנות הגדולות שבצד השני. אז יכול שאתה תמשיך להסית ולפלג. אני אמשיך באחריות גדולה לאחד את העם הזה. אני אמשיך באחריות גדולה לחתור לניצחון מלא, להשמדה מוחלטת של חמאס, לפירוזה של עזה. לוודא שהיא לא תהווה יותר איום אל עבר אזרחי מדינת ישראל. אנחנו חייבים את זה אחרי השנתיים האלה. חייבים את זה לעצמנו, לעם הזה, חייבים את זה לנופלים, חייבים את זה לפצועים, חייבים את זה למשפחות שלהם, חייבים את זה למילואימניקים הצדיקים ולנשים שלהם ולכל המשפחות האלה שמסרו את נפשם במשך שנתיים. ושוב, לצערי, כשאתה בחרת לעשות פוליטיקה בזמן הזה. אנחנו בעזרת השם ננצח. גדי, חג שמח.

שלום גדי אייזנקוט. מועדים לשמחה. תקפת אותי הבוקר במילים קשות כי התנגדתי אתמול לעסקת שחרור המרצחים. קראת לי תת-הנהגה. אני מניח שניסית להתכתב עם המונח תתי-אדם של חברך לאופוזיציית השנאה והפילוג, יאיר גולן. נתחיל מזה, שאתה ביום כזה היית אמור להתכסות בדום שתיקה, להצטער, להתבייש, לבקש סליחה, לומר לנו תודה שלא הקשבנו לך. אתה הרי במשך חודשים מטיף למדינת ישראל להיכנע לגרועים שבאויביה. אתה הטפת לנו לסגת לקווי השישי לאוקטובר, לאפשר לחמאס להישאר ברצועת עזה, להתחמש, להתעצם עם ערבויות בינלאומיות במרחק יריקה מהיישובים שלנו. אם חלילה היינו מקשיבים לך, לא היה שום סיכוי בעולם שנגיע להישג הכביר הזה, שבו אנחנו מחזירים בעזרת השם את כל החטופים הביתה במכה אחת. צה"ל נשאר בחמישים אחוז משטח רצועת עזה כנקודת פתיחה לחתירה להמשך מימוש מלוא מטרות המלחמה, ובראשן השמדת חמאס ופירוזה של רצועת עזה, כשיש לנו לגיטימציה של הנשיא טראמפ, ושל כל מי שתומך בתוכניתו, שקובעת בצורה חד משמעית שחמאס חייב להיות מפורק ועזה חייבת להיות מפורזת. ביום כזה אתה אמור לשבת ולבקש סליחה. ואתה יודע מה? היית ביום כזה אמור גם להגיד לי תודה שסירבתי לעסקאות חלקיות שהיו מפקירות חלק מן החטופים. אנחנו מקבלים עכשיו את כל החטופים רק בגלל ההתעקשות הזאת שלי. שווה בנפשך מה היה קורה לו היינו מקשיבים למי שהציע לנו לקבל עסקאות חלקיות. היינו עכשיו בתוך איזה שישים יום של הפסקת אש, של משא ומתן מתיש. חצי מהחטופים עדיין נקברים במנהרות החמאס, שדורש כניעה מוחלטת שלנו כתנאי להשבתם. ואתה יודע מה, גדי? כן אני הצבעתי נגד. הצבעתי נגד כי אני חושב שלרוקן את בתי הכלא ממרצחים טרוריסטים נוראיים, להוציא לחופשי את כל הנהגת הטרור של הדור הבא, שתתפזר עכשיו בכל העולם ותשמר את אותם תאים שיכוונו כאן טרור, שינסה בכל כוחו לשפוך כאן נהרות של דם, אני חושב שזו טעות קשה. אני גם חושב שצריך מישהו שישמיע את קולם של אותם נפגעי טרור, שבלב שותת דם ישבו עכשיו בבית וירגישו שרוצחים מחדש את יקיריהם כשמוציאים לחופשי את מי שרצח אותו. נכון, אין להם יחסי ציבור במאות מיליונים, אין להם קמפיינים שעוטפים אותם. הם כנראה יצטרכו בתוך הבית לבכות בשקט על הכרית. אני הרגשתי צורך להשמיע את קולם ולהתנגד לעסקה הזאת. אתה יודע מה מסוכן יותר משחרור המחבלים? זה הנרמול של הדבר הזה. זו העובדה שאי אפשר להתנגד לו. העובדה שאתה לא מסוגל לתת אפילו לגיטימציה לדעה שחושבת אחרת ממך. היית צריך להיות שם אתמול בממשלה ולראות את כולנו, חברי הממשלה, באמת בדחילו ורחימו, בתחושת אחריות כבדה, מבינים שאין פה טוב ורע, אין פה צודק ולא צודק. יש פה שני צדדים שמתייסרים בדילמה קשה מאוד, ובכבוד גדול נותנים מקום לשתי הדעות ולשתי ההצבעות. ממש לא כועסים אחד על השני. היית צריך להיות שם, אבל אתה לא שם, כי יחד עם בני גנץ, שגם בו בינתיים הספקת לבגוד, החלטת לפני שנה שאתה בורח מאחריות. החלטת שאתה הולך לעסוק בפוליטיקה קטנה, כשהחטופים שלנו נמקים במנהרות כשהלוחמים שלנו מחרפים את נפשם בעזה ובכל זירות המלחמה. וזה חבל מאוד. ומה שחבל זה שאתה מתהדר בנוצות של אחדות וישרות. אין שום דבר מאחד בלא לתת לגיטימציה למי שחושב אחרת ממך ולא להיות מסוגל לנהל שיח ענייני, רציני, מכובד, שיש בו דעות שונות ביחס לסיטואציה מורכבת. וכן, אתה כמובן תעטה נוצות לא לך של ״אחדות״, בדיוק כמו שעשית בממשלה הקודמת, כשאתה וחבריך חברתם לאויבי ישראל, הקמתם ממשלה שנשענה על תומכי טרור כדי להביס את האחים שלכם, את היריבים שלכם, במפה הפוליטית, ואז בלי להתבייש הכתרתם את מיזם הפילוג והמחלוקת הזה בשם אחדות. אין בזה שום אחדות, גדי. אחדות יש בלקחת אחריות. אחדות יש בלדעת להכיל דעות שונות ומורכבות. אני משוכנע שהעם הזה יודע להכיל מורכבות. הוא יודע לשמוח בכל ליבו עם שובם של החטופים, יחד עם המשפחות שלהם, יחד עם העם הזה כולו, שבמשך שנתיים חיכה לרגע הזה בכל מאודו. הוא גם ידע לכאוב מאוד, להצטער מאוד. וכן גם לכבד את מי שמתריע על הסכנות הגדולות שבצד השני. אז יכול שאתה תמשיך להסית ולפלג. אני אמשיך באחריות גדולה לאחד את העם הזה. אני אמשיך באחריות גדולה לחתור לניצחון מלא, להשמדה מוחלטת של חמאס, לפירוזה של עזה. לוודא שהיא לא תהווה יותר איום אל עבר אזרחי מדינת ישראל. אנחנו חייבים את זה אחרי השנתיים האלה. חייבים את זה לעצמנו, לעם הזה, חייבים את זה לנופלים, חייבים את זה לפצועים, חייבים את זה למשפחות שלהם, חייבים את זה למילואימניקים הצדיקים ולנשים שלהם ולכל המשפחות האלה שמסרו את נפשם במשך שנתיים. ושוב, לצערי, כשאתה בחרת לעשות פוליטיקה בזמן הזה. אנחנו בעזרת השם ננצח. גדי, חג שמח.

בצלאל סמוטריץ'

317,384 просмотров • 11 месяцев назад

סיכום יום עדותו הראשון של חה"כ (או השר) זאב אלקין בתיק 2000 (הסיכום המצולם בסוף הציוץ); כבר בתחילת עדותו, הוציא אלקין את האוויר ממבלוני הדמה ההזויים של תיק 2000, והמשיך לעשות זאת זוב וזוב עד לסיום היום. חשוב לומר: אלקין הרג היום לא רק את הנקודות הרלוונטיות אליו בכתב האישום המקורי בתיק 2000, בעיקר בכך שהסביר, כאחד מוותיקי וגדולי הטקטיקנים הפרלמנטריים, מדוע הצעדים שנקט נתניהו לסיכול חוק ישראל היום היו הנכונים ביותר בנסיבות, ואף אישר את טענת נתניהו, לפיה היה זה אלקין עצמו, יו"ר הקואליציה דאז, שלחץ עליו לפעול כך, לאחר ששוכנע שההפסד בקריאה הטרומית על חוק הינה ודאית, בכל פורום אפשרי. אלקין הרג היום גם את הטענה החשובה ביותר בכתב האישום החדש שהמציא מאור הגולה יוני תדמור במהלך החקירה הנגדית, שבו נאשם נתניהו בהזיה עוד יותר גדולה מאשר בכתב האישום המקורי (עד כמה שנדמה הדבר בלתי אפשרי), לפיה לא היתל במוזס שהוא שוקל לאפשר לו להעביר את החוק כנטען במקור, אלא באמת ניסה לעזור לו להעביר חוק שיביא לסגירת ה-"ביביתון" כדי לקבל בתמורה כתבה קצת פחות עוינת על רעייתו בעיתון של יריבו הפוליטי.. מאור הגולה כבר אמרנו? אבל במאקרו, בהתעלם לרגע מהנקודות המדומיינות בכתב האישום אותן ניטרל בזו אחר זו, ניטרל אלקין היום את כל הקונסטרוקציה המשפטית התלושה והמופרכת עליה שוכב (כי אינו יכול לעמוד) אין-תיק 2000, וזה עיקר תרומת עדותו היום. בסיכום המצולם תוכלו לשמוע פירוט מלא של הדברים, אבל זו תמציתם: לכל אורך היום, חזר אלקין ושם על השולחן בגלוי ומבלי להתנצל או למצמץ את האמת הגלויה והברורה, ששומטת את הקרקע תחת ליבת האין תיק: יחסי תן וקח הם היחסים הרגילים בין פוליטיקאים לגופי תקשורת, ומערכת האינטרסים שמניעה אותם, אצל כל פוליטיקאי וכל גוף תקשורת, תמיד. כפי שהעידו כל העדים הרלוונטיים בתיק 2000, מערכת "המקלות והגזרים" שמחזיק בידו מו"ל חזק, ודאי כזה כמו מוזס באותן שנים, כלומר היכולת לשפר או להרע את הסיקור, נשמת אפו של כל נבחר ציבור, היא המנוף העיקרי שמכתיב את התנהלות הפוליטיקאי מול גופי התקשורת. יתרה על כך: אם נראה בסיקור תקשורתי כזה שעשוי להעמיד פוליטיקאי בניגוד עניינים, הרי שתפקיד שר התקשורת מכיל ניגוד עניינים מובנה, כלומר בהתעלם לגמרי מזהותו, מאחר ופעילותו נוגעת ישירות לעניינם של אלו שמסקרים אותו, וקבלת עמדתם תביא מטבעם של דברים לסיקור אוהד, ודחייתה תביא מטבעם של דברים לסיקור עוין. אלקין אף העיד במפורש, שח"כ שתמכו בחוק ישראל היום זכו לסיקור אוהד בקבוצת ידיעות אחרונות גם אם היו בליכוד (ולא צריך שמות מירי רגב), ואלו שהתנגדו לו זכו לסיקור עוין. במילים פשוטות, אין שום דבר חריג או פלילי באופן בו מתנהלות כל מערכות היחסים בין פוליטיקאים לאנשי תקשורת ומעולם לא היה. נזכיר, כי בעניין זה העידו לא רק שורה של פוליטיקאים, אלא גם יועמ"ש לממשלה ויועמ"ש לכנסת, וכולם אמרו את אותם הדברים: אין שום רכיב פלילי בהתנהלות של פוליטיקאים מול אנשי תקשורת לאור אופן סיקורם (ככל שההתנהלות עצמה אינה פלילית בלי קשר לסיקור), ודאי שלא כאשר לא מדובר בפעולה שלטונית אלא בחקיקה, שאותה מעבירה הכנסת ולא אדם זה או אחר. הביקורת השיפוטית יכולה לחול על התוצר הסופי, על החוק עצמו, ולא על מניעיו של ח"כ זה או אחר לאופן הצבעתו. עוד טען אלקין, שעצם הכניסה המשפטית הגסה לנבכי ההתנהלות הפרלמנטרית והניסיון לעשות לה פליליזציה, היא פגיעה קשה בחסינותם של חה"כ, ולמעשה בחסינות הפעילות הפרלמנטרית כולה. ולסיכום: נחמד היה להעמיד פנים לרגע כאילו יש כזה דבר תיק 2000, כדי לשמוע פירוק מקצועי ומסודר מידיעה אישית של כל רכיביו. אז הנה, ב-5 דקות כמו שאם מותר לחקור את אלקין רק בחקירה ראשית אז יש כזה דבר תיק 2000, סיכום יום עדותו הראשון של ח"כ (או השר) זאב אלקין:

סיכום יום עדותו הראשון של חה"כ (או השר) זאב אלקין בתיק 2000 (הסיכום המצולם בסוף הציוץ); כבר בתחילת עדותו, הוציא אלקין את האוויר ממבלוני הדמה ההזויים של תיק 2000, והמשיך לעשות זאת זוב וזוב עד לסיום היום. חשוב לומר: אלקין הרג היום לא רק את הנקודות הרלוונטיות אליו בכתב האישום המקורי בתיק 2000, בעיקר בכך שהסביר, כאחד מוותיקי וגדולי הטקטיקנים הפרלמנטריים, מדוע הצעדים שנקט נתניהו לסיכול חוק ישראל היום היו הנכונים ביותר בנסיבות, ואף אישר את טענת נתניהו, לפיה היה זה אלקין עצמו, יו"ר הקואליציה דאז, שלחץ עליו לפעול כך, לאחר ששוכנע שההפסד בקריאה הטרומית על חוק הינה ודאית, בכל פורום אפשרי. אלקין הרג היום גם את הטענה החשובה ביותר בכתב האישום החדש שהמציא מאור הגולה יוני תדמור במהלך החקירה הנגדית, שבו נאשם נתניהו בהזיה עוד יותר גדולה מאשר בכתב האישום המקורי (עד כמה שנדמה הדבר בלתי אפשרי), לפיה לא היתל במוזס שהוא שוקל לאפשר לו להעביר את החוק כנטען במקור, אלא באמת ניסה לעזור לו להעביר חוק שיביא לסגירת ה-"ביביתון" כדי לקבל בתמורה כתבה קצת פחות עוינת על רעייתו בעיתון של יריבו הפוליטי.. מאור הגולה כבר אמרנו? אבל במאקרו, בהתעלם לרגע מהנקודות המדומיינות בכתב האישום אותן ניטרל בזו אחר זו, ניטרל אלקין היום את כל הקונסטרוקציה המשפטית התלושה והמופרכת עליה שוכב (כי אינו יכול לעמוד) אין-תיק 2000, וזה עיקר תרומת עדותו היום. בסיכום המצולם תוכלו לשמוע פירוט מלא של הדברים, אבל זו תמציתם: לכל אורך היום, חזר אלקין ושם על השולחן בגלוי ומבלי להתנצל או למצמץ את האמת הגלויה והברורה, ששומטת את הקרקע תחת ליבת האין תיק: יחסי תן וקח הם היחסים הרגילים בין פוליטיקאים לגופי תקשורת, ומערכת האינטרסים שמניעה אותם, אצל כל פוליטיקאי וכל גוף תקשורת, תמיד. כפי שהעידו כל העדים הרלוונטיים בתיק 2000, מערכת "המקלות והגזרים" שמחזיק בידו מו"ל חזק, ודאי כזה כמו מוזס באותן שנים, כלומר היכולת לשפר או להרע את הסיקור, נשמת אפו של כל נבחר ציבור, היא המנוף העיקרי שמכתיב את התנהלות הפוליטיקאי מול גופי התקשורת. יתרה על כך: אם נראה בסיקור תקשורתי כזה שעשוי להעמיד פוליטיקאי בניגוד עניינים, הרי שתפקיד שר התקשורת מכיל ניגוד עניינים מובנה, כלומר בהתעלם לגמרי מזהותו, מאחר ופעילותו נוגעת ישירות לעניינם של אלו שמסקרים אותו, וקבלת עמדתם תביא מטבעם של דברים לסיקור אוהד, ודחייתה תביא מטבעם של דברים לסיקור עוין. אלקין אף העיד במפורש, שח"כ שתמכו בחוק ישראל היום זכו לסיקור אוהד בקבוצת ידיעות אחרונות גם אם היו בליכוד (ולא צריך שמות מירי רגב), ואלו שהתנגדו לו זכו לסיקור עוין. במילים פשוטות, אין שום דבר חריג או פלילי באופן בו מתנהלות כל מערכות היחסים בין פוליטיקאים לאנשי תקשורת ומעולם לא היה. נזכיר, כי בעניין זה העידו לא רק שורה של פוליטיקאים, אלא גם יועמ"ש לממשלה ויועמ"ש לכנסת, וכולם אמרו את אותם הדברים: אין שום רכיב פלילי בהתנהלות של פוליטיקאים מול אנשי תקשורת לאור אופן סיקורם (ככל שההתנהלות עצמה אינה פלילית בלי קשר לסיקור), ודאי שלא כאשר לא מדובר בפעולה שלטונית אלא בחקיקה, שאותה מעבירה הכנסת ולא אדם זה או אחר. הביקורת השיפוטית יכולה לחול על התוצר הסופי, על החוק עצמו, ולא על מניעיו של ח"כ זה או אחר לאופן הצבעתו. עוד טען אלקין, שעצם הכניסה המשפטית הגסה לנבכי ההתנהלות הפרלמנטרית והניסיון לעשות לה פליליזציה, היא פגיעה קשה בחסינותם של חה"כ, ולמעשה בחסינות הפעילות הפרלמנטרית כולה. ולסיכום: נחמד היה להעמיד פנים לרגע כאילו יש כזה דבר תיק 2000, כדי לשמוע פירוק מקצועי ומסודר מידיעה אישית של כל רכיביו. אז הנה, ב-5 דקות כמו שאם מותר לחקור את אלקין רק בחקירה ראשית אז יש כזה דבר תיק 2000, סיכום יום עדותו הראשון של ח"כ (או השר) זאב אלקין:

עידו שיפוני

57,141 просмотров • 1 месяц назад

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

19,806 просмотров • 1 год назад

$1\8 בראיון כן, הציג תומר מוסקוביץ, מקורבו של השופט סולברג, את מחשבותיו על הכעס הציבורי מימין כלפי השופט. כמה הערות: א. מוסקוביץ אמר שהביקורת "מפריעה" לסולברג כי היא איננה "הוגנת". סליחה? גם לנו "מפריעים" כל מיני דברים לא "הוגנים". כשהשופט סולברג חותם על צו על תנאי נגד חוק יסוד,>$

1\8 בראיון כן, הציג תומר מוסקוביץ, מקורבו של השופט סולברג, את מחשבותיו על הכעס הציבורי מימין כלפי השופט. כמה הערות: א. מוסקוביץ אמר שהביקורת "מפריעה" לסולברג כי היא איננה "הוגנת". סליחה? גם לנו "מפריעים" כל מיני דברים לא "הוגנים". כשהשופט סולברג חותם על צו על תנאי נגד חוק יסוד,>

Elchanan_z

19,233 просмотров • 26 дней назад

צודק ברדוגו. עוד כמה פריטים לאותה חקירה. הימור נטול סיכון- כל המקרים יובילו לאותו אדם. יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

צודק ברדוגו. עוד כמה פריטים לאותה חקירה. הימור נטול סיכון- כל המקרים יובילו לאותו אדם. יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

Ronen Bergman

54,915 просмотров • 6 месяцев назад

עוד כמה פריטים לאותה חקירה. הימור נטול סיכון- כל המקרים יובילו לאותו אדם. יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

עוד כמה פריטים לאותה חקירה. הימור נטול סיכון- כל המקרים יובילו לאותו אדם. יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

Ronen Bergman

30,081 просмотров • 6 месяцев назад