מה הולך פה?

אשכנזים מוציאים אלפי שקלים על פסיכולוגים, פרסים סוגרים חשבון בליל הסדר עם קצת בצל ירוק 😉

If the fear of Yahweh is the beginning of wisdom, then what is its end? Cut through the abundant nonsense, empty platitudes, and conventional musings of the world and get straight to the heart of what it means to be wise.

פה לקחו את זה לאקסטרים. מנהג היהודים הפרסים בליל הסדר. בשירת דיינו מכים עם בצל ירוק לזכר ההצלפות וכו. זה משעשע לילדים ואין בו שום נזק חוץ מריח נוראי של בצל בשיער. פה ניצלו את זה להוציא כנראה אגרסיות על מס המלחמה. או משהו מעצבן אחר.

זה מנהג ידוע אצלם שלמדתי עליו בדיוק לפני יומיים.

איפה זה כתוב בהגדה?

זה זכר לשוטים של הנוגשים של העבדים במצרים. עד שלא הושלמה החירות - הינו עבדים מוצלפים. בסוף דיינו - אנחנו בני חורין. כלומר, המצאתי את זה עכשיו, אבל בתור פרסי שעשה בדיוק אותו דבר אתמול, מותר לי להמציא סיבות

לא יודעת למה התחלתי לשיר בראש בפינית.

מה זה ולמה זה?

אימא'לההההה!!! בתור פרסיה אני קובעת שלא עושים את זה ככה בכלל בכלל! איזה בושות לעדה!

חינוך לאלימות.