Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Ana Sayfaya Dön

מה שעברתי בשלוש השנים האחרונות יכול למלא ספרים רבים. האיומים, הכתבות השקריות, הרדיפה ע״י אנשים רעים, הלחצים לסגת מהמאבק שלי מול הפקידוּת החולנית - אבל כל אותם ״לוחצים״ פשוט לא מבינים שתמו ימי ״הנסיכים״ בליכוד. אנחנו לא "ממלכתיים" - אנחנו לוחמים! לוחמים בעבור המדיניות שנבחרנו בשמה על ידי קהל...

21,500 görüntüleme • 7 ay önce •via X (Twitter)

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

היום עמדתי מול שגרירות סין בתל אביב, וידעתי שמה שאני עומד לומר – קשה. קשה לשמוע. קשה להאמין. אבל מוכרח להיאמר. אנשים כלואים – לא פושעים, לא טרוריסטים – בני אדם, מתרגלים שקטים של שיטה רוחנית שמבוססת על אמת, חמלה וסובלנות. הם נכלאים, מעונים, ואיבריהם נחתכים מגופם בעודם בחיים. מוכרים אותם – כליה, כבד, לב – לפי דרישה. כביכול היו חווה לגידול איברים אנושיים. אני לא אוהב את הביטוי “קצירת איברים”. זה נשמע טכני. לא “קוצרים”. חותכים. חותכים איברים מבני אדם חיים – ומוכרים אותם לכל המרבה במחיר. וכשזה קורה – ואנחנו שותקים – אנחנו הופכים לשותפים. מי שמכיל רשע, מי שמוכן לקבל אותו בשתיקה – הרשע הזה יטרוף אותו בסוף. ככה זה בטבע, ככה זה ברוח. בשביעי באוקטובר למדנו את זה על בשרנו: מי שמשחק עם השטן – השטן טורף אותו. ולכן – דווקא אנחנו, במדינת היהודים – לא יכולים להרכין ראש. אנחנו שייכים לעם שהביא לעולם את הדיבר “לא תרצח”. לא כפשרה מוסרית, לא כמשחק אינטרסים – אלא כצו אלוהי שמעל כל שליט. אנחנו לא יכולים להבליג כשמעצמה עולמית מקיימת תעשיית רשע שכזו. לא כשבני אדם נרמסים, מאבדים את זהותם, את חירותם, את צלם אנוש. לא כשמול עינינו העולם הופך למחנה ריכוז גלובלי – שבו הכל מתערבב, ואין אדם, ואין נשמה, ואין גבול לרוע. אני לא מוכן להיות חלק מהשקט הזה. אני בוחר לומר – בקול צלול: לא. לא בשמי. לא בשם העם שלי. ולא בשם העולם שאנחנו רוצים להשאיר לילדים שלנו.

משה פייגלין Moshe Feiglin

14,486 görüntüleme • 1 yıl önce

כל מילה וכל אות של גלית חמי, עורכת כלכליסט, הבוקר בכנס החירום של ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, ״בלי תקשורת חופשית אין דמוקרטיה״: תסלחו לי, אבל אנחנו יושבים כאן ומדברים לעצמנו. מסבירים לעצמנו את מה שאנחנו יודעים, ולועסים את אותו מסטיק משומש כבר 3 שנים. בחוץ יורקים עלינו, מגדפים אותנו, מכנים אותנו בשמות גנאי, מאיימים על חיינו, משרדי ממשלה מחרימים אותנו, "מסיבות עיתונאים" מתקיימות בלי עיתונאים, בלי שאלות, בלי תשובות. ראש הממשלה ובני משפחתנו לא בוחלים בעלבונות אישיים כלפי עיתונאים. הטחת האשמות שקריות על כל מי שאינו מתיישר עם האינטרסים האישיים שלהם. לא של המדינה, לא של האזרחים - עם האינטרסים האישיים שלהם. הפכו את כולנו ממשרתי ציבור - לאויבי העם. ומה אנחנו? אנחנו לא מבינים את גודל האסון. אנחנו לא מוטרדים מספיק מהעובדה שהעיתונות האמיתית במדינה שלנו הולכת ונכחדת. הולכת ונדחקת לטובת עיתונות מטעם, שידורי תעמולה, ומכונות רעל בתחפושת של עיתונות. וכן - מי שעובד בערוץ 14 הוא לא עיתונאי. וגם לא פרשן. ואם לא נקום ונעשה מעשה, נהפוך להונגריה על מלא. נהפוך למדינה שבה אין מי שיגן באמת על אזרחיה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך להישאר מאחורי מקלדת או מסך. אנחנו לא יכולים להסתפק בנאומים ולא במאמרי ביקורת, וגם לא בכנסים כאלה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך לשחק בכאילו. ללכת למסיבות עיתונאים בהם לא מאפשרים לנו לשאול שאלות, לנרמל את כל מה שלא נורמלי, או לתת במה לדברי הסתה שמאיימים על שלטון החוק ומוסדות המדינה בשם איזה "איזון" מפוברק. אנחנו צריכים לקום. אנחנו חייבים להשמיע את קולנו מחוץ לאולם הזה. ללכת לדיונים בכנסת ולהשמיע שם את קולנו. ללכת לתקשורת בעולם, להיפגש עם מנהיגים בעולם, לספר לכולם בקולנו מה קורה פה. להשתמש בכלים שיש לנו ביד: מודעות, שלטי חוצות, להחשיך מסכים. כן, להחשיך מסכים! כי אם אנחנו לא נעשה את זה - יכפו את זה עלינו. זה התפקיד הכי חשוב שיש לנו היום. אסור לנו להיות הדור שיכשיר את ההשתקה. שיחשיך את המסכים. לא רק בשבילנו, אלא גם לטובת הדורות הבאים של העיתונות. חייבים לקום ולעשות. גלית חמי ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

28,520 görüntüleme • 8 ay önce