Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Ana Sayfaya Dön

מחר במהדורה- קולות חשובים מתוך הציבור הדתי לאומי. בואו לשמוע.

10,167 görüntüleme • 2 ay önce •via X (Twitter)

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

האזינו לדברים שאמרתי אצל דוד בן בסט, השידור המלא מחר ברדיוס 100FM עיקרי הדברים מובאים כאן גם בטקסט. דוד בן בסט: "אני רוצה להשמיע לך משהו, ואני רוצה לשמוע את דעתך" קטע מוקלט - Ofir Akunis "הרפורמה הזאת לא תקודם ולא תהיה בעת הכהונה של הכנסת הזאת, זה ברור." דוד בן בסט: "דעתך?" ח"כ רוטמן: אני כל פעם תהיתי מה זה נקרא "הרפורמה הזאת"? "הרפורמה הזאת" כבר עברה כמה שינויים עוד לפני שעבר החוק הראשון. אני חושב, ומקווה ובטוח, שההבנה בציבור שנדרשת רפורמה, זה כבר דבר נתון. השאלה היא, איזה רפורמה. אני מאוד מאוד מקווה ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אני מקווה שהיא לא תחזור, למה? כי אני יודע, ואגב כבר נעשו בעניין הזה שיחות שאמרתי להם "כרגע אין מה לדבר על זה" כולל מאנשים באופוזיציה, "בוא נשב ונראה מה כן מקדמים בהסכמה". כי אני חושב שכאשר יחזרו החיילים משטחי הכינוס, ויסתכלו על הפוליטיקאים ויסתכלו גם על חלק מהאולפנים, הם יגידו: "תגידו, אתם משוגעים? אנחנו ישבנו שם, ונלחמנו שכם אל שכם, חרדים שהתגייסו, תאמין או לא, ואנשי זק"א, חילונים, דתיים, ימנים, שמאלנים, תומכי רפורמה, מתנגדי רפורמה, ידענו להסתדר. תסתדרו! תביאו רפורמה מוסכמת!" ובשניה שהלחץ הזה יבוא מכל חלקי הציבור, (הוא היה אצל חלק) אבל בשניה שהוא יבוא מכל חלקי הציבור, אני יודע ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אם יעבור משהו, מקווה מאוד, זה יהיה גם בהסכמה רחבה, וגם בקונצנזוס כי אני מקווה שהפוליטיקאים כולם, גם אנחנו, גם הצד השני..." דוד בן בסט: "גם אתה" ח"כ רוטמן: ...גם אני, יקשיבו לווייב, לקול, לזעקה של הציבור שרוצה פוליטיקה אחרת. די עם הדיון לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. זה לא עוזר לאף אחד"

שמחה רוטמן - Simcha Rothman

46,587 görüntüleme • 2 yıl önce

ראינו כבר הרבה מקרים של אלימות משטרתית, אבל זה אחד השיאים. זוועה של ממש. אני מאמינה שגם רוב תומכי הממשלה לא מוכנים לקבל משטרה פוליטית שפועלת בכזאת אכזריות. היום אזרחים הקריאו את שמות החטופים מול ביתו של השר להרס והדתת החינוך הממלכתי, יואב קיש. בתגובה הקיש-לון (או מי מבני ביתו) שוב השמיעו מוזיקה רועשת מתוך הבית, כדי לא לשמוע את שמות החטופים. ניחא, כבר התרגלנו לכך ששר ה״חינוך״ הוא ביריון בחליפה. כשהמוזיקה הקולנית שבקעה מבית השר לא הצליחה להשתיק את השמעת שמות החטופים - נשלחו השוטרים להחרים לאזרח הכורז את המגפון, בלי שום הצדקה חוקית. כשהאזרח סירב למסור את המגפון - השוטר משך לאזרח את המגפון מהצוואר וגרם לו לחנק, לפגיעות בצוואר כתוצאה מהחנק, ולפגיעות בצלעות. בזמן חטיפת המגפון מצווארו של האזרח, השוטר התעלם מכך שאשת השר פגעה עם המרצדס ברכב חונה. אבל העיקר שהשוטר הצליח לחטוף את המגפון מהאזרח, בראבו! האזרח מטופל כעת במיון תל השומר, עם חבלות פנימיות וחיצוניות בצוואר ובצלעות. ואם זה לא מספיק, אותו מפגין (שעדיין נמצא במיון) זומן לחקירת משטרה (‼️) מחר בבוקר. לא השוטר האלים זומן לחקירה; לא השר (שמסייע באופן אקטיבי לפשעים נגד עמו ומדינתו); אלא אזרח פטריוט ובלתי-אלים שהקריא את שמות החטופים כחוק, וספג בעצמו אלימות משטרתית קשה. עו״ד נעם משי ממערך עוטף עצורים מטפל בייעוץ לאזרח שהותקף לקראת חקירתו מחר, כמו גם לאזרח הנוסף שזומן לחקירה מחר בבוקר, אחרי שקרא בערב החג קדיש מול קיש. וזה הזמן להזכיר: תשעה בני אדם נרצחו בחמשת הימים האחרונים. במה לעזאזל מתעסקת משטרת ישראל?? מערך עוטף עצורים אלימות ישראל מחאת הוד השרון והמושבים דוברות משטרת ישראל

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

67,480 görüntüleme • 1 yıl önce

חשיפת ״זמן אמת״: כיצד השתמשו בלשכה בהדלפות מגמתיות של מידע סודי לצורך קיבוע הנרטיב של אשמת מערכת הביטחון במחדל השבעה באוקטובר במהלך המלחמה? בקיץ 2024 ראש הסגל צחי ברוורמן מגיע למזכירות הצבאית ומבקש תקצירים של פגישות עבודה אישיות בין ראש הממשלה נתניהו לראש השב״כ רונן בר. נדגיש כי מדובר בפגישות עבודה שנחשבות לסודיות ואישיות ובהן נוכחים אך ורק ראש הממשלה וראש השב״כ, המזכיר הצבאי ורל״ש ראש השב״כ. סיכומי הפ.ע נמצאים בשני מקומות בלבד, בכספת במזכירות הצבאית בלשכת ראה״מ ובלשכת ראש השב״כ. לברוורמן נמסרים תקצירי חמש פגישות כאלה מתוך הנחה שלראש הממשלה סמכות להוציא אותם. לא עובר זמן רב ובשב״כ מתקבלת בקשה לתגובה מחדשות 12 לגבי מידע שפורסם במהדורה ושחלקו נלקח מתוך סיכומי פגישות העבודה ושמציג את ראש השב״כ כמי שהיה בעל גישה פייסנית כלפי החמאס. לדברי גורמים הבקיאים בנושא בדיווחים לא נכללו החלקים בפ.ע שנוגעים למשל לאפשרות שהעלה ראש השב״כ בפגישות לחיסול יחיא סינוואר. גורמים שבקיאים בנושא טוענים כי אף על פי שבאפשרותו של ראש הממשלה להלבין ולבטל את הסיווג של מידע סודי ואף להפוך אותו לפומבי, התהליך הזה באופן מסורתי מתבצע תוך התייעצות עם גורמים ביטחוניים ומודיעניים ותוך בדיקה האם הדבר משרת את ביטחון המדינה. במקרה הזה, הם טוענים, לא נעשה תהליך כזה אל מול השב״כ. גורמים בשב״כ מסבירים כי בשב״כ החליטו שלא לחקור את ההדלפה מתוך תפיסה של ״ריסון הכוח״, היות והשב״כ הוא צד בעניין והדברים גם לא הועברו לבדיקת המשטרה. במקביל נחשוף כיצד גורמים בלשכה פנו במהלך המלחמה לרונן מנליס, דובר צה״ל לשעבר שגויס כדי לסייע לדובר צה״ל דניאל הגרי, בבקשות לקבל מידע צה״לי מסווג. מנליס סירב להעביר מידע כזה לאותם גורמים. הנה הצצה לסרט שנביא מחר בכאן 11 ב״זמן אמת״

בר שם-אור Bar Shem-Ur

28,284 görüntüleme • 6 ay önce

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ראש הממשלה, חבר הכנסת בנימין נתניהו, ורעייתו שרה, ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, שופט בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שרים וחברי כנסת בהווה ובעבר, חברי סגל א' של המדינה, ראשי הנציגויות הזרות, מנכ"ל הכנסת, משה (צ'יקו) אדרי, מזכיר הכנסת, עו"ד דן מרזוק, היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, קצין הכנסת ניצב יובל חן, חברי הנהלת הכנסת, משפחות שכולות, משפחות חטופים, תלמידים, שוטרים, סוהרים, קהל נכבד, אזרחי ישראל, קהל נכבד, אזרחי ישראל, אמש נפלו שני חיילי צה"ל ברצועת עזה - יניב קולא ואיתי יעבץ השם יקום דמם - בשם הכנסת אני מבקש להשתתף בצערן הכבד של בני משפחותיהם, להתפלל שיהיו הנופלים האחרונים במלחמה הזאת, ולכבד את זכרם וזכר כל נופלי המלחמה בקימה. אנו פותחים היום את המושב האחרון של הכנסת ה-25. זה עוד לא זמן סיכומים אבל אפשר כבר לקבוע כי ימיה של הכנסת ה-25 היו ללא ספק היסטוריים ורוויי מאורעות שיחקקו לא רק בדברי ימי הכנסת, אלא בדברי ימיה של מדינת ישראל. החל מהימים שקדמו למלחמה, בהם ביקשה הכנסת לתקן ולאזן את היחסים שבין הרשויות, מאבק שגרר הרבה רגשות, זעם וחששות מציבורים שונים, עבור ביום הנורא ביותר שידעה מדינת ישראל, שמחת תורה התשפ"ד, השבעה באוקטובר 2023, המלחמה שפרצה אז על כל התפתחויותיה והישגיה, נרצחיה, נופליה, וחטופיה - אלה ששבו ברוך ה' בחיים, והחללים שעוד נותרו בעזה - ומדינת ישראל מחוייבת להשיבם. הכנסת אירחה בזמנים הקשים הללו מנהיגים וראשי מדינות מהעולם, שעמדו לצידה של מדינת ישראל, האחרון שבהם הוא הנשיא טראמפ שנאם פה בשבוע שעבר, ואנחנו ניצבים כאמור בפתח המושב האחרון. את הדברים הבאים אני אומר מתוך דאגה עמוקה לדמוקרטיה ולמעמדה של הרשות המחוקקת: רמיסת הכנסת על ידי מערכת המשפט - היא פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית. משום שלא מבטלים אותנו, נבחרי הציבור, אלא את הריבון. את הציבור שיצא לקלפי ביום הבוחר. את העם, שהקול שלו, של כל אחד בו - שווה. זו הסיבה שכולנו יוצאים להצביע. אבל מערכת המשפט, הכוללת את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה - מוסד הפועל ללא כל חוק המגדיר את סמכויותיו, ואלה הולכות ומתרחבות - מכרסמת במעשיה בבחירה הזאת. התהליכים הללו לא החלו אתמול. אינני הראשון שמזהיר מפניהם. קדמו לי ענקי המשפט, שופטים, מלומדים ונבחרי ציבור. אך הם הגיעו לשיאם, עם ביטולו של חוק יסוד בישראל. סמכות שמעולם לא ניתנה למערכת המשפט בחוק, אלא היא לקחה לעצמה, ועוד הגדילה לעשות את המעשה חסר התקדים הזה - בזמן מלחמה. אין עוד רשות בעולם הדמוקרטי הפועלת בלי שום איזונים ובלמים, זולת אלה שהיא מואילה מפעם לפעם לגזור על עצמה - זולת מערכת המשפט הישראלית. אין עוד מקום בעולם הדמוקרטי בו יש רשות שהכוח שבידיה הוא אינסופי ובלתי מוגבל - כי "הכל שפיט" - ולה תמיד המילה האחרונה, זולת מערכת המשפט הישראלית. זה לא מאבק פרטי שלי. זו חובתי הציבורית כיושב-ראש הכנסת להתריע בפני הציבור - הפתק שלכם בקלפי נשחק. הוא מאבד מהכח ומהמשמעות שלו בגלל התנהלות מערכת המשפט. הכנסת היא המוסד היחיד שמייצג נאמנה את כל אזרחי ישראל על שלל השקפותיהם. המשכן הזה הוא הדמוקרטי ביותר מבין שלוש הרשויות. ולכן - החוקים שמתקבלים כאן מחייבים את השתיים האחרות. כאן קובעים את כללי המשחק. אלה הן מושכלות יסוד. מדינת ישראל זקוקה למערכת משפט שכל הציבור יוכל לתת בה אמון. לפקידות הפועלת כמשרתת הציבור, ולא כקובעת מדיניות וכמחוקקת. אנו רוצים בכל ליבנו שישראל תהיה מדינת שלטון החוק - והבית הזה מייצג זאת יותר מכל. אבל שלטון החוק, לא שלטון המשפטנים. על כל אלה, מתווספת האכיפה הבררנית וההתעלמות המופגנת מעבירות המבוצעות ע"י חברי כנסת מהמחנה "הנכון" לצד הפעלת כוחנות משפטית סיטונאית על חברי כנסת מהמחנה "הלא נכון". בעיני, הדברים הללו אמורים להטריד את כל חברי הכנסת, ולא רק צד אחד של המפה הפוליטית. מי שהיום באופוזיציה, יכול מחר להיות בקואליציה, ולהיפך. כי להשקפתי, מי שפוגע בכנסת הוא מי שמבטל את חוקיה, מי שלוקח לידיו את סמכויותיה, מי שמפקיע את סמכות הציבור להחליט בקלפי אילו החלטות תתקבלנה ומי יקבל אותן. מי שפוגע בכנסת הוא מי שבאופן שיטתי מזלזל בעם ובנבחריו - ולא מי שלא מוכן להרכין את ראשו ולשלוח הזמנה לאירוע חגיגי. מה יותר חמור ציבורית ומהותית? פסילת חוק יסוד ללא סמכות חוקית בזמן מלחמה - או חריגה מכללי הנימוס שכל מהותם "כיבוד"? מה משפיע יותר על הציבור? ולהבדיל - על אילו מהם הציבור הישראלי שמע יותר באולפנים? איזה מהלך זכה ליותר ביקורות מרושעות וזמן תקשורת? התשובה ברורה ומצערת. צר לי שיש מי שמצפים שבשם "הממלכתיות" אמלא את פי מים ואתן לתקדים החמור הפוגע במרקם הדמוקרטי הישראלי לעבור לסדר היום.

Amir Ohana - אמיר אוחנה

69,273 görüntüleme • 9 ay önce

מכתב פתוח לליאור רז, שמעתי אותך מדבר בהשתאות רבה על החפ"ק של "אחים לנשק" בבית קמה אחרי השבעה באוקטובר ועל "הנרטיב" שאתה מייחס לאנשים שממאנים לשכוח מה היה כאן רגע אחד קטנטן לפני. איני יודעת היכן אתה ממוקם במפה הפוליטית. אני יכולה רק לנחש, אבל אני תוהה אם אתה מדבר מתוך פוזיציה, או שפשוט ניחנת בזכרון קצר במיוחד. משום שלנו, הציבור העצום שמבקר אותם, יש זכרון מצוין. אנחנו לא שכחנו - ואנחנו לא נשכח. לא שכחנו מה חבורת לובשי חולצות הסמליל של "אחים לנשק" עוללה כאן ערב הטבח. לא שכחנו את ההבטחות שנאמרו בשאגה גדולה מעל בימת פודיום ענק, הישר לאוזניו של האויב הקשוב: שינטשו את המטוסים, את הספינות, את חדרי הפיקוד, ושלא יהיה צבא עם. קולט, ליאור? שלא יהיה צבא עם! חומת המגן של הילדים שלנו - במדינה שבה אנחנו מגדלים אותם. לא שכחנו ולא נשכח את ההקראה התקשורתית של היחידות שלא יתייצבו למילואים ערב הטבח, שנשמעה בהתלהבות מבעיתה. "גולני, גולני" זה עדיין מהדהד באוזנינו בצרימה שורפת. אנחנו, בניגוד אליך, לא שכחנו את האיומים, לא שכחנו את הניסיון להפוך את צה"ל מצבא העם לצבא מותנה פוליטית. לא שכחנו את הקריאות לעצור, לשבש, לחסום, למרר את חיי הציבור ולייצר תחושה שמדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה, בשל גחמות טנטרום עלבון קלפי שיצא מכל פרופורציה. לא שכחנו את הבריונות. לא שכחנו את הכאוס. לא שכחנו את המדון, הפילוג והקיטוב ששטפו את הרחובות - ועודם. לא שכחנו את מי שהתנהגו משל המדינה, הצבא, הרחוב, הדגל והדמוקרטיה רשומים בטאבו על שמם. ובעיקר, לא שכחנו את הדבר החמור מכל; שהם השתמשו בחומת המגן של הילדים שלנו, בקדושת השירות הצבאי ובאמון הציבור בצה"ל - כדי להפעיל לחץ פוליטי על ממשלה נבחרת. הם לקחו את המקום הכי קדוש, הכי עדין, הכי שברירי, את הלב הפועם של הקונצנזוס הישראלי - הנכונות להגן על הבית ללא תנאי וללא סייג - והפכו אותו לכלי מיקוח לטובת סחטנות פוליטית. ותקצר היריעה מלמנות את מה שהחבורה הזו עשתה כאן ערב הטבח ואחריו. ואם לא די בכך, כיום הם מנסים להלך אימים באמצעות פיזור תביעות השתקה נגד אזרחים מן השורה, שכל חטאם הוא שהם מסרבים להפסיק להזכיר להם את מה שהם כל כך רוצים שנשכח. אז ליאור היקר, לא. אנחנו לא נסכים לשכתוב ההיסטוריה. אפשר להודות לאדם שחילץ משפחה משדרות - ועדיין לומר את האמת על מלוא הרקורד שבאמתחתו. אפשר לכבד מעשה אנושי בשעת חירום - ועדיין לסרב להפוך אותו למכונת כביסה שמלבינה, ע"ח כאב לאומי. מי שהצית שריפה ביד אחת וביד השנייה אחז במטף, לא הופך בשל כך לגיבור לאומי. ודאי לא כאשר בידיו די אמצעים, קשרים, כסף, תקשורת ואופרציה ממותגת היטב, כדי להפוך כל חמגשית, כל אבטיח וכל צילום שטח לסיפור גבורה מהונדס היטב. יש דברים שאין מספיק מלבינים בעולם כדי להלבין. יש כתמים ששום סרטון מרגש לא ימרק - ויש זכרון ציבורי שלא יימחק, גם אם ינסו לעטוף אותו בעטיפת חפ"ק שפורטת על מיתרי ליבם של בעלי הזכרון הקצרצר. מי שמנסה להנדס את הנרטיב הוא לא מי שמסרב לשכוח, אלא זה שמבקש שאנחנו נשכח. תזכורת קטנה, שהיא אפילו לא קורטוב ממה שהיה כאן.

Amalia Ozer

14,061 görüntüleme • 2 ay önce