Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Ana Sayfaya Dön

״מי את שתדברי על אמא שלי״: ריב אלים בין בנות במרינה באשקלון ״כולם היו בהלם, אבל זה קורה פה כל יום״: אירוע חריג באשקלון, ריב אלים התפתח בין צעירות שיצאו לבילוי, התיעודים רצו הבוקר בקבוצות הוואצפ של ההורים, ״זה קורה פה כל יום, הפך לשגרה״.

danielamram3's profile picture

daniel amram - דניאל עמרם

70,752 subscribers

56,384 görüntüleme • 2 gün önce •via X (Twitter)

Haberler & PolitikaSağlık & İyilikKomedi
LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

27 Yorum

Yarongo ❤️‍🩹 profil fotoğrafı
Yarongo ❤️‍🩹2 gün önce

לוגית הדיווח הזה שגוי כי "זה קורה פה כל יום" סותר את "ארוע חריג".

Avi Yaacov profil fotoğrafı
Avi Yaacov2 gün önce

אשכרה אומרים לך שזה "קורה פה כל יום" ואתה כותב שזה חריג... לא חריג! יום חמישי סטנדרטי לחלוטין

XSalem 1.0 profil fotoğrafı
XSalem 1.02 gün önce

הן צריכות להתלבש בהתאם אם הן יוצות לקרב

r u ready profil fotoğrafı
r u ready2 gün önce

אם זה קורה כל יום איך זה אירוע חריג?

Ami Teyer profil fotoğrafı
Ami Teyer2 gün önce

בארצו של לובנגולו מלך זולו

Studento profil fotoğrafı
Studento2 gün önce

לפחות במקרה הזה מכות קיבלה זאת שתקפה ראשונה...

דוגרי 💜 profil fotoğrafı
דוגרי 💜2 gün önce

והצדיק עם הציצית מונע מאחת הבנות שרוצה להפריד ביניהן. בושה

kobi b.d profil fotoğrafı
kobi b.d2 gün önce

פרחות מסריחות חסרות חינוך

OReo profil fotoğrafı
OReo2 gün önce

צ'אחלות בהווה וביביסטיות בעתיד

CptCapital profil fotoğrafı
CptCapital2 gün önce

@12med865 תייגתי ראשון למרות שנראה שעוד לא התאוששת מהמטוס

Rimon Hayat profil fotoğrafı
Rimon Hayat2 gün önce

@12med865 ממתינים

Hamood Habibi profil fotoğrafı
Hamood Habibi2 gün önce

חריג אם זה לא קורה אולי

Alon Segal profil fotoğrafı
Alon Segal2 gün önce

אתה שם לב שכל רגע אתה מעלה סרטון כזה ובכל סרטון כותב ׳חריג׳?

אושרה ט🇮🇱❤️ profil fotoğrafı
אושרה ט🇮🇱❤️2 gün önce

רמת ה רביביזם

Mr. Lewis profil fotoğrafı
Mr. Lewis2 gün önce

ריב אלים? לא ממש בעיקר משיכות בשיער. חלש. לא מעניין.

Abu.1131978 profil fotoğrafı
Abu.11319782 gün önce

ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב

Ofir Czerniak profil fotoğrafı
Ofir Czerniak2 gün önce

דניאל גיבור, אני לא חושב שהמילה חריג היא מה שאתה חושב שהיא

Yaron Salame profil fotoğrafı
Yaron Salame2 gün önce

זה כבר לא אירוע חריג האלימות חוגגת

קורט קוביין profil fotoğrafı
קורט קוביין2 gün önce

כמה קופים ביביסטים יש. מכלאות רבות נצטרך להקים אחרי הבחירות.

אזרח מודאג profil fotoğrafı
אזרח מודאג2 gün önce

@YoavKisch

matan ravid profil fotoğrafı
matan ravid2 gün önce

למה להעלות 200 סרטונים כאלה ביום ולכתוב שזה חריג?

Ronit Talbi profil fotoğrafı
Ronit Talbi2 gün önce

הן משועממות!

Avi Shauly profil fotoğrafı
Avi Shauly2 gün önce

מצביעות השמאל חבורה של ברבריות.

Tammar profil fotoğrafı
Tammar2 gün önce

שונטל ואורטל

YaronK profil fotoğrafı
YaronK2 gün önce

ההגמוניה עשתה להם רע.

לב נגר profil fotoğrafı
לב נגר2 gün önce

דור הפמנאציות נשיות מתפרצת חחחח מה נהיה מהעיר שלי

guy karp profil fotoğrafı
guy karp2 gün önce

פריחות. אפילו הריב הוא של מפגרות

Benzer Videolar

ח״כ מירב כהן תוקפת את בן גביר במליאה בחריפות: ״כל יום שאני מגיעה לכנסת ורואה את איתמר בן גביר זה קשה. קשה לראות אדם כל כך אלים וקיצוני בכנסת ישראל. אבל היום זה קשה במיוחד, כשאנחנו מציינים 30 שנה לרצח רבין. היום עדיף שלא היית מראה את פרצופך. מי שגנב את הסמל של רבין והיה גדול המסיתים, זו הוכחה שלא הפקנו לקח. צריך להסתכל על הנוכחות של איתמר בן גביר ביום הזה כאות קין. יום יבוא ואנחנו נתקן.״
1:27

ח״כ מירב כהן תוקפת את בן גביר במליאה בחריפות: ״כל יום שאני מגיעה לכנסת ורואה את איתמר בן גביר זה קשה. קשה לראות אדם כל כך אלים וקיצוני בכנסת ישראל. אבל היום זה קשה במיוחד, כשאנחנו מציינים 30 שנה לרצח רבין. היום עדיף שלא היית מראה את פרצופך. מי שגנב את הסמל של רבין והיה גדול המסיתים, זו הוכחה שלא הפקנו לקח. צריך להסתכל על הנוכחות של איתמר בן גביר ביום הזה כאות קין. יום יבוא ואנחנו נתקן.״

daniel amram - דניאל עמרם

19,988 görüntüleme • 11 ay önce

״אני אז** את אמא שלך״: ריב על תור ביציאה למסעדה לכבוד יום העצמאות- אירוע חריג לפני זמן קצר בעפולה, צעיר שהגיע עם משפחתו, לא אהב את השירות שניתן לו במהלך ההמתנה לתורו במסעדה, והחל להתפרע בכניסה אל מול ילדיו והשוהים. ״לא התאים לו לחכות כמו כולם״ מסר עד ראייה. יצויין כי טרם התקבלו כל הצדדים באירוע ולא ניתן לקבוע על פי צד אחד מי צודק בסיפור.
0:54

״אני אז** את אמא שלך״: ריב על תור ביציאה למסעדה לכבוד יום העצמאות- אירוע חריג לפני זמן קצר בעפולה, צעיר שהגיע עם משפחתו, לא אהב את השירות שניתן לו במהלך ההמתנה לתורו במסעדה, והחל להתפרע בכניסה אל מול ילדיו והשוהים. ״לא התאים לו לחכות כמו כולם״ מסר עד ראייה. יצויין כי טרם התקבלו כל הצדדים באירוע ולא ניתן לקבוע על פי צד אחד מי צודק בסיפור.

daniel amram - דניאל עמרם

46,195 görüntüleme • 5 ay önce

שבוע טוב ומבורך! אתם בטח מכירים את המקטע הזה בכביש 60, בין היישוב עופרה לגבעת אסף. זה הכביש הכי מרכזי ביו"ש. מאות אלפי יהודים עוברים פה כל יום, אבל לא כולם יודעים מה קורה על הגבעות מעליהם. עד לא מזמן, המקטע הזה היה "חור שחור" של טרור אבנים, בקבוקי תבערה ופחד יומיומי. הערבים שלטו ברכס, והנהגים היהודים למטה שילמו את המחיר.😢 אבל אז עלינו לקרקע. תסתכלו טוב בסרטון: האוהלים של הערבים? נעלמו. זורקי האבנים? ברחו לכפרים. ברגע שתקענו יתד בגבעת אור מאיר, המשוואה השתנתה. הם הבינו שבעל הבית חזר, פשוט קיפלו את הזנב והלכו. היום, כשאתם נוסעים לעבודה או הביתה ושומעים מוזיקה ברוגע - תרימו מבט ותראו את רועה הצאן היהודי שיושב למעלה על הגבעה, ברוח, בגשם או בשמש הקופחת - ודואג שהציר הזה, וכל המרחב מסביב - יישאר יהודי ובטוח.💪🏻
0:58

שבוע טוב ומבורך! אתם בטח מכירים את המקטע הזה בכביש 60, בין היישוב עופרה לגבעת אסף. זה הכביש הכי מרכזי ביו"ש. מאות אלפי יהודים עוברים פה כל יום, אבל לא כולם יודעים מה קורה על הגבעות מעליהם. עד לא מזמן, המקטע הזה היה "חור שחור" של טרור אבנים, בקבוקי תבערה ופחד יומיומי. הערבים שלטו ברכס, והנהגים היהודים למטה שילמו את המחיר.😢 אבל אז עלינו לקרקע. תסתכלו טוב בסרטון: האוהלים של הערבים? נעלמו. זורקי האבנים? ברחו לכפרים. ברגע שתקענו יתד בגבעת אור מאיר, המשוואה השתנתה. הם הבינו שבעל הבית חזר, פשוט קיפלו את הזנב והלכו. היום, כשאתם נוסעים לעבודה או הביתה ושומעים מוזיקה ברוגע - תרימו מבט ותראו את רועה הצאן היהודי שיושב למעלה על הגבעה, ברוח, בגשם או בשמש הקופחת - ודואג שהציר הזה, וכל המרחב מסביב - יישאר יהודי ובטוח.💪🏻

אלקנה נחמני

10,305 görüntüleme • 8 ay önce

בגלל שאני רואה שיש מי שחזר להשתמש פה בביטוי "אוכלי מוות" כנגד בני הציונות הדתית. אני רק מבקש ממכם קחו 2 דקות ותצפו בזעקה מהלב של צורית פניגשטיין אמא של מעוז לוחם גיבור שנפל בקרב בעזה: "איבדתי את בני בכורי אהובי, בפעולה לשחרור גופות חטופים. בזכות הבן שלי וחבריו חמש גופות הגיעו לקבר ישראל – שני חיילים ושלושה אזרחים. כמובן שהתפילות שלנו הן לחזרתם של כל החטופים והצלחת חיילי צה"ל. הסיבה שקראו לי אוכלת מוות היא בגלל שלא רואים כמה יצאנו בשביל החיים, בשביל הזכות של הילדים לחיות, בשביל הזכות של הילדים להתקיים, לישון בשקט, לשחק בגן השעשועים. זה מבחינתי תמונת הניצחון – ילדים בישראל שיכולים לחיות, ולא רק לשרוד. ילדים שלא צריכים לפחד מהמטח הבא או מהמפגע הבא שיבוא להרוג אותםהבן שלי עזב אישה ותינוקת שהוא בקושי זכה להכיר. עוד ימים ספורים היא תהיה בת שנה. בכל חברה מוסרית אפשר לקדש את האנשים שוויתרו על כל מה שהיה להם, באלטרואיזם מוחלט שאחרים יוכלו לחיות, אבל הדבר האחרון שמעניין אותם זה מוות. אנחנו רוצים חיים, אנחנו מתאבלים כל יום על חיים שנגדעו. אנחנו עושים את כל זה בשביל החיים. צריך להחזיק את זה בראש – אנחנו ממגרים את הרוע בשביל החיים".
1:43

בגלל שאני רואה שיש מי שחזר להשתמש פה בביטוי "אוכלי מוות" כנגד בני הציונות הדתית. אני רק מבקש ממכם קחו 2 דקות ותצפו בזעקה מהלב של צורית פניגשטיין אמא של מעוז לוחם גיבור שנפל בקרב בעזה: "איבדתי את בני בכורי אהובי, בפעולה לשחרור גופות חטופים. בזכות הבן שלי וחבריו חמש גופות הגיעו לקבר ישראל – שני חיילים ושלושה אזרחים. כמובן שהתפילות שלנו הן לחזרתם של כל החטופים והצלחת חיילי צה"ל. הסיבה שקראו לי אוכלת מוות היא בגלל שלא רואים כמה יצאנו בשביל החיים, בשביל הזכות של הילדים לחיות, בשביל הזכות של הילדים להתקיים, לישון בשקט, לשחק בגן השעשועים. זה מבחינתי תמונת הניצחון – ילדים בישראל שיכולים לחיות, ולא רק לשרוד. ילדים שלא צריכים לפחד מהמטח הבא או מהמפגע הבא שיבוא להרוג אותםהבן שלי עזב אישה ותינוקת שהוא בקושי זכה להכיר. עוד ימים ספורים היא תהיה בת שנה. בכל חברה מוסרית אפשר לקדש את האנשים שוויתרו על כל מה שהיה להם, באלטרואיזם מוחלט שאחרים יוכלו לחיות, אבל הדבר האחרון שמעניין אותם זה מוות. אנחנו רוצים חיים, אנחנו מתאבלים כל יום על חיים שנגדעו. אנחנו עושים את כל זה בשביל החיים. צריך להחזיק את זה בראש – אנחנו ממגרים את הרוע בשביל החיים".

יהודה ולד

17,714 görüntüleme • 1 yıl önce

478 ימים עזבו את הכל קחו 4 דקות עם אור צוק המלכה 👑 אור איבדה את הוריה ב 7 באוקטובר ואחיה ניצל בנס. אור ילדה בת ב 6 באוקטובר 2024 היא חברת ילדות של אמילי דמארי וחבריה גלי וזיו ברמן עדיין בשבי החמאס: ״זו לא עסקה טובה או עסקה רעה. גם אני נגד העסקה הזו, עסקה חרא, אבל זה מה יש. טראמפ איתנו העם איתנו כל מי שחתם נגד העסקה הזו שווה ערך לכך שהוא שם סרט ירוק על המצח ומזדהה עם חמאס; זה להגיד שהחטופים מתים, זה לרצוח אותם.״ ״דמיינו שנייה בלב שלכם שלוקחים לכם את הילד שלכם ואתם לא יודעים איפה הוא. יש פה משפחות שלמות שחיות כל יום את ה 7/10. יש פה ילדים שלא יודעים מה קורה עם האבא שלהם. אין סגירת מעגל. העסקה נוראית, האנשים האלה יחזרו לטרור, אין ספק אבל בשביל זה יש צבא, יש שב״כ, יש מוסד ובשביל זה צריכים אנחנו משרתים בצבא, בשביל שהם יהיו בני צוות. יאללה, שחררו אותם, את 90 החטופים ונתקדם כמדינה״ תתקדמו Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו
4:00

478 ימים עזבו את הכל קחו 4 דקות עם אור צוק המלכה 👑 אור איבדה את הוריה ב 7 באוקטובר ואחיה ניצל בנס. אור ילדה בת ב 6 באוקטובר 2024 היא חברת ילדות של אמילי דמארי וחבריה גלי וזיו ברמן עדיין בשבי החמאס: ״זו לא עסקה טובה או עסקה רעה. גם אני נגד העסקה הזו, עסקה חרא, אבל זה מה יש. טראמפ איתנו העם איתנו כל מי שחתם נגד העסקה הזו שווה ערך לכך שהוא שם סרט ירוק על המצח ומזדהה עם חמאס; זה להגיד שהחטופים מתים, זה לרצוח אותם.״ ״דמיינו שנייה בלב שלכם שלוקחים לכם את הילד שלכם ואתם לא יודעים איפה הוא. יש פה משפחות שלמות שחיות כל יום את ה 7/10. יש פה ילדים שלא יודעים מה קורה עם האבא שלהם. אין סגירת מעגל. העסקה נוראית, האנשים האלה יחזרו לטרור, אין ספק אבל בשביל זה יש צבא, יש שב״כ, יש מוסד ובשביל זה צריכים אנחנו משרתים בצבא, בשביל שהם יהיו בני צוות. יאללה, שחררו אותם, את 90 החטופים ונתקדם כמדינה״ תתקדמו Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו

🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱

27,992 görüntüleme • 1 yıl önce

שורד השבי אלי-ה כהן נגד יוצרי הסרט נז"א: ​"וואי אני עצבני ברמות שאי אפשר לתאר. אני כבר יומיים בגירודים על הזוג מפגרים האלה שטסו לוונציה לקבל פרס על הסרט התדמיתי שהם עשו על מדינת ישראל. וזה לא נקלט ששני האנשים האלה יכולים מחר לחזור מוונציה למדינת ישראל ולטייל בדיזנגוף סנטר ולטייל ביהודה הלוי ולאכול פה במסעדות. ​ואני מבין את זה שיש חוק ואנחנו חיים במדינה חופשית ודמוקרטית וכל אחד מגיע לו להגיד את מה שהוא רוצה, אבל אנחנו כעם... אנחנו כעם, לא כמדינה, כעם -לא יכולים לתת לזה לעבור על סדר היום. זה פשוט לא יכול לקרות. אנחנו צריכים לצאת לרחובות ולתלות פוסטרים שלהם ולהפיץ את התמונות שלהם בכל מדיה אפשרית, כדי שכשהם ילכו ברחוב - מותר להם ללכת פה, אנחנו לא נעשה משהו שעובר על החוק - אבל כשהם ילכו ברחוב הם ירגישו מבויישים. ​כי במדינה הזאתי הם לא יכולים ללכת ולהשפיל את אחים שלי ואת חברים שלי ואת האנשים שנלחמו כל יום מחדש כדי להחזיר אותי הביתה, ונלחמים כל יום מחדש כדי שהמשפחות שלנו יוכלו לחיות פה, והם ילכו ויפיצו עליהם שקרים ואנחנו... ואנחנו מה? וניתן לזה לעבור? הם צריכים ללכת ברחוב ואנשים צריכים לירוק עליהם. זה לא הגיוני. הדם של חברים שלנו, הדם של יהודי התפוצות, נמצאים על הידיים שלהם. ​מחר כל בן אדם כמוני וכמוכם שהולך לצאת לאירופה, הולך לצאת לבלגיה, אם הוא ידבר בעברית ירקו עליו, ירביצו לו ויקללו אותו, וזה רק נטו בגלל האנשים המטורפים האלה, שמפיצים עלינו את השקרים הנוראים האלה. בואנה, הם שמו שם פאקינג ניצבים. זה לא הגיוני. ​אנחנו לא יכולים לתת לזה לעבור על סדר היום. אני לא... זה מחרפן אותי. סליחה, אני לא מגיב ככה לשום דבר. אנחנו באמת חייבים לעשות משהו. אז כל בן אדם שיש לו רעיון שישלח לי הודעה, אני בפנים לעשות איתו כל דבר, אם זה לתלות פוסטרים ברחוב, אם זה לקפוץ על גגות ולתלות שלטים שלהם, אני בפנים."
1:38

שורד השבי אלי-ה כהן נגד יוצרי הסרט נז"א: ​"וואי אני עצבני ברמות שאי אפשר לתאר. אני כבר יומיים בגירודים על הזוג מפגרים האלה שטסו לוונציה לקבל פרס על הסרט התדמיתי שהם עשו על מדינת ישראל. וזה לא נקלט ששני האנשים האלה יכולים מחר לחזור מוונציה למדינת ישראל ולטייל בדיזנגוף סנטר ולטייל ביהודה הלוי ולאכול פה במסעדות. ​ואני מבין את זה שיש חוק ואנחנו חיים במדינה חופשית ודמוקרטית וכל אחד מגיע לו להגיד את מה שהוא רוצה, אבל אנחנו כעם... אנחנו כעם, לא כמדינה, כעם -לא יכולים לתת לזה לעבור על סדר היום. זה פשוט לא יכול לקרות. אנחנו צריכים לצאת לרחובות ולתלות פוסטרים שלהם ולהפיץ את התמונות שלהם בכל מדיה אפשרית, כדי שכשהם ילכו ברחוב - מותר להם ללכת פה, אנחנו לא נעשה משהו שעובר על החוק - אבל כשהם ילכו ברחוב הם ירגישו מבויישים. ​כי במדינה הזאתי הם לא יכולים ללכת ולהשפיל את אחים שלי ואת חברים שלי ואת האנשים שנלחמו כל יום מחדש כדי להחזיר אותי הביתה, ונלחמים כל יום מחדש כדי שהמשפחות שלנו יוכלו לחיות פה, והם ילכו ויפיצו עליהם שקרים ואנחנו... ואנחנו מה? וניתן לזה לעבור? הם צריכים ללכת ברחוב ואנשים צריכים לירוק עליהם. זה לא הגיוני. הדם של חברים שלנו, הדם של יהודי התפוצות, נמצאים על הידיים שלהם. ​מחר כל בן אדם כמוני וכמוכם שהולך לצאת לאירופה, הולך לצאת לבלגיה, אם הוא ידבר בעברית ירקו עליו, ירביצו לו ויקללו אותו, וזה רק נטו בגלל האנשים המטורפים האלה, שמפיצים עלינו את השקרים הנוראים האלה. בואנה, הם שמו שם פאקינג ניצבים. זה לא הגיוני. ​אנחנו לא יכולים לתת לזה לעבור על סדר היום. אני לא... זה מחרפן אותי. סליחה, אני לא מגיב ככה לשום דבר. אנחנו באמת חייבים לעשות משהו. אז כל בן אדם שיש לו רעיון שישלח לי הודעה, אני בפנים לעשות איתו כל דבר, אם זה לתלות פוסטרים ברחוב, אם זה לקפוץ על גגות ולתלות שלטים שלהם, אני בפנים."

Gil mishali גיל משעלי

86,172 görüntüleme • 19 gün önce

גלית גוטמן המדהימה: אני גדלתי בדור שהמילה 'שלום' הייתה מילה לגיטימית. היו שירים על שלום, סיפרו לנו שתכף יהיה שלום, והיו גם כמה הסכמים של שלום. היה הסכם שלום עם מצרים, שנה אחרי מלחמת יום כיפור, להזכירכם, כשאף אחד לא האמין. כלומר, אנשי הימין לא האמינו, ואמרו ״מה פתאום, זה יהיה נורא״. והנה, קרה. והנה זה קורה, כבר כמעט 50 שנה. אחר כך גם שלום עם ירדן. ואני לא מוכנה לוותר על הסיפור הזה שיום אחד יהיה שלום גם עם עוד אויבים, ושבאמת יהיה פה מזרח תיכון חדש. ולכן כל פעם שיש מלחמה, למרות שאנחנו באמת חיים את הסיוט הזה, אני אומרת: אולי זה מה שיביא את היום שאחרי. קשה לי נורא להקשיב לאנשים שיושבים באולפנים, והם צריכים לקחת אחריות על זה שהם אומרים: לעולם אנחנו נחיה על החרב. קשה לי נורא להאמין בזה. אני לא רוצה לשמוע את זה או להאמין לזה, ולא בגלל שאני עוצמת עיניים, אלא בגלל שאני יודעת שבכל העולם, וגם כשמסתכלים על ההיסטוריה, מאות שנים אחורה: תמיד היו מלחמות, ובסוף היו מדינאים שעשו שלום ואני חושבת שגם יומנו יגיע, ואני לא מוותרת על זה.
1:09

גלית גוטמן המדהימה: אני גדלתי בדור שהמילה 'שלום' הייתה מילה לגיטימית. היו שירים על שלום, סיפרו לנו שתכף יהיה שלום, והיו גם כמה הסכמים של שלום. היה הסכם שלום עם מצרים, שנה אחרי מלחמת יום כיפור, להזכירכם, כשאף אחד לא האמין. כלומר, אנשי הימין לא האמינו, ואמרו ״מה פתאום, זה יהיה נורא״. והנה, קרה. והנה זה קורה, כבר כמעט 50 שנה. אחר כך גם שלום עם ירדן. ואני לא מוכנה לוותר על הסיפור הזה שיום אחד יהיה שלום גם עם עוד אויבים, ושבאמת יהיה פה מזרח תיכון חדש. ולכן כל פעם שיש מלחמה, למרות שאנחנו באמת חיים את הסיוט הזה, אני אומרת: אולי זה מה שיביא את היום שאחרי. קשה לי נורא להקשיב לאנשים שיושבים באולפנים, והם צריכים לקחת אחריות על זה שהם אומרים: לעולם אנחנו נחיה על החרב. קשה לי נורא להאמין בזה. אני לא רוצה לשמוע את זה או להאמין לזה, ולא בגלל שאני עוצמת עיניים, אלא בגלל שאני יודעת שבכל העולם, וגם כשמסתכלים על ההיסטוריה, מאות שנים אחורה: תמיד היו מלחמות, ובסוף היו מדינאים שעשו שלום ואני חושבת שגם יומנו יגיע, ואני לא מוותרת על זה.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

50,373 görüntüleme • 6 ay önce

ארז קלדרון: אני ארז קלדרון. היום החלטתי לשתף את הסיוט שאני עובר מאז שחטפו אותי לעזה. ב-7 באוקטובר, כמה ימים לפני יום ההולדת ה-12 שלי, נחטפתי לעזה. מחבלים התנפלו עליי וגררו אותי בכוח בלי נעליים ובלי בכלל להבין מה קורה מסביבי. לקחו אותי מהמשפחה שלי. ניסיתי לחפש את אבא שלי, אבל כל מה שראיתי היו מחבלים עם נשקים וגופות זרוקות על הרצפה. תארו לכם איך הרגשתי שהפרידו אותי מאבא שלי כשכולו מכוסה בדם מהמכות שהמחבלים הכו אותו. זה רגע שלא עוזב אותי. אני זוכר את המבט שלו כשכל הגוף שלו היה פצוע ומדמם, ורואה איך לוקחים אותי ממנו. הוא הסתכל לי בעיניים ולא יכל לעשות כלום. אני לא יכול לשכוח את הפחד. כל מה שרציתי זה לצעוק "אבא, תציל אותי!" אבל אפילו את זה לא יכולתי. הרגשתי שאני רוצה לצעוק ולא יכול. רק לחשתי לעצמי אבא אבא והרגשתי שעוד רגע אני מתעלף. סביבי היו מחבלים עם נשקים, והם לא הסכימו לי לצעוק, לא לבכות, רק לשתוק. כשהגענו לעזה, המון אנשים התנפלו עליי. הרגשתי שהם רוצים להרוג אותי. לא הבנתי איך זה קרה לי, מה ילד בגילי אמור לעשות? כשהייתי בשבי, שמעתי ברדיו את אמא שלי בוכה ואומרת כמה היא מתגעגעת אליי. רציתי לבכות אבל היה אסור לי, רציתי לחבק אותה, אבל לא יכולתי. הקול שלה נתן לי קצת כוח להמשיך, לדעת שלא שכחו אותי. אחרי 52 ימים בשבי, אני ואחותי סהר שוחררנו, אבל אבא שלי עדיין בעזה. אני לא מפסיק לחשוב עליו. אם הוא שם לבד, כמו שאני הייתי? אם הוא יודע שאנחנו כל יום נלחמים עליו. שלשום שמעתי שמחבלים רצחו 6 חטופים. אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה. אני לא רוצה שאבא שלי יהיה הבא בתור. עוד חודשיים יש לי בר מצווה, והחלום שלי הוא שאבא יעמוד לידי ויחבק אותי. אני לא יכול לדמיין חיים בלי אבא. אני רועד מפחד שיגידו לי שקרה לו משהו שאני אאבד אותו. אני לא יכול לחשוב על החיים שלי בלי אבא. אני לא רוצה לגדול יתום. רגע לפני שלקחו אותי ממנו הוא אמר לי ״ארז אני אוהב אותך אל תדאג יהיה בסדר״. בבקשה, תשתפו את מה שאני כותב ותפיצו את הפוסט והסרטון שלי. אולי זה יגיע לאבא שלי, כמו שהקול של אמא הגיע אליי כשהייתי בשבי. אולי זה יעזור להציל אותו ולהחזיר אותו הביתה. אני רק ילד שרוצה את אבא לידו, אני לא מבקש הרבה – רק את אבא חזרה. בבקשה, תשתפו. למעני, למען כל הילדים שרוצים את ההורים שלהם בחזרה, למען כל המשפחות שמחכים שכולם יחזרו. אני מבטיח לעדכן כאן את כל העוקבים כשאבא יחזור 🙏💔
2:03

ארז קלדרון: אני ארז קלדרון. היום החלטתי לשתף את הסיוט שאני עובר מאז שחטפו אותי לעזה. ב-7 באוקטובר, כמה ימים לפני יום ההולדת ה-12 שלי, נחטפתי לעזה. מחבלים התנפלו עליי וגררו אותי בכוח בלי נעליים ובלי בכלל להבין מה קורה מסביבי. לקחו אותי מהמשפחה שלי. ניסיתי לחפש את אבא שלי, אבל כל מה שראיתי היו מחבלים עם נשקים וגופות זרוקות על הרצפה. תארו לכם איך הרגשתי שהפרידו אותי מאבא שלי כשכולו מכוסה בדם מהמכות שהמחבלים הכו אותו. זה רגע שלא עוזב אותי. אני זוכר את המבט שלו כשכל הגוף שלו היה פצוע ומדמם, ורואה איך לוקחים אותי ממנו. הוא הסתכל לי בעיניים ולא יכל לעשות כלום. אני לא יכול לשכוח את הפחד. כל מה שרציתי זה לצעוק "אבא, תציל אותי!" אבל אפילו את זה לא יכולתי. הרגשתי שאני רוצה לצעוק ולא יכול. רק לחשתי לעצמי אבא אבא והרגשתי שעוד רגע אני מתעלף. סביבי היו מחבלים עם נשקים, והם לא הסכימו לי לצעוק, לא לבכות, רק לשתוק. כשהגענו לעזה, המון אנשים התנפלו עליי. הרגשתי שהם רוצים להרוג אותי. לא הבנתי איך זה קרה לי, מה ילד בגילי אמור לעשות? כשהייתי בשבי, שמעתי ברדיו את אמא שלי בוכה ואומרת כמה היא מתגעגעת אליי. רציתי לבכות אבל היה אסור לי, רציתי לחבק אותה, אבל לא יכולתי. הקול שלה נתן לי קצת כוח להמשיך, לדעת שלא שכחו אותי. אחרי 52 ימים בשבי, אני ואחותי סהר שוחררנו, אבל אבא שלי עדיין בעזה. אני לא מפסיק לחשוב עליו. אם הוא שם לבד, כמו שאני הייתי? אם הוא יודע שאנחנו כל יום נלחמים עליו. שלשום שמעתי שמחבלים רצחו 6 חטופים. אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה. אני לא רוצה שאבא שלי יהיה הבא בתור. עוד חודשיים יש לי בר מצווה, והחלום שלי הוא שאבא יעמוד לידי ויחבק אותי. אני לא יכול לדמיין חיים בלי אבא. אני רועד מפחד שיגידו לי שקרה לו משהו שאני אאבד אותו. אני לא יכול לחשוב על החיים שלי בלי אבא. אני לא רוצה לגדול יתום. רגע לפני שלקחו אותי ממנו הוא אמר לי ״ארז אני אוהב אותך אל תדאג יהיה בסדר״. בבקשה, תשתפו את מה שאני כותב ותפיצו את הפוסט והסרטון שלי. אולי זה יגיע לאבא שלי, כמו שהקול של אמא הגיע אליי כשהייתי בשבי. אולי זה יעזור להציל אותו ולהחזיר אותו הביתה. אני רק ילד שרוצה את אבא לידו, אני לא מבקש הרבה – רק את אבא חזרה. בבקשה, תשתפו. למעני, למען כל הילדים שרוצים את ההורים שלהם בחזרה, למען כל המשפחות שמחכים שכולם יחזרו. אני מבטיח לעדכן כאן את כל העוקבים כשאבא יחזור 🙏💔

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

89,338 görüntüleme • 2 yıl önce

וואו וואו וואו, ראיון מדהים עם אילן גרין בחדשות 12. תקשיבו לכל מילה שלו. צועק בשם כולנו. בשם כל ההורים ללוחמים, משפחות החטופים, וכנראה בשם הרוב המוחלט (והשפוי) של אזרחי ישראל. אילן גרין הוא אב לשני לוחמים, שאחד מהם נפצע קשה בחאן יונס והתעורר מתרדמת רק השבוע (שגם נאם אמש בהפגנה בכיכר הבימה בקריאה לסיום המלחמה): 🔹 התירוץ הנוכחי של המלחמה הוא שצריך להכריע את חמאס, כדי שלא יהיה עוד 7 באוקטובר - זה בלוף. בעצם הממשלה אומרת שהיא לא יכולה להגן עלינו. הממשלה מודה בפה מלא שהיא לא יכול. להגן עלינו מפני הארגון העלוב הזה, בתא השטח הקטן הזה. אם אתם לא יכולים לעשות אפילו את זה כבר שנתיים, אז זוזו הצידה. 🔹 השחיקה של החיילים הצעירים, גם מבצעית וגם נפשית, גומרת אותם. הם כבר לא יודעים בשביל מה הם נלחמים. האויבים שלנו רואים את זה. הם כבר מכינים את ה-7 באוקטובר הבא, זה ברור. 🔹 המלחמה נועדה להחזיר את החטופים? שרים בכירים בממשלה (יש מי שיגידו יותר בכירים מראש הממשלה) מתגאים בכך שהם השאירו ישראלים חטופים בשבי חמאס!! 🔹 הממשלה שלי נלחמת בי! 🔹 באתי לדבר בשם הילדים הלוחמים ובשם ההורים שלהם, שלא ישנים כבר כמעט שנתיים, שמבינים שהמלחמה הזאת היא בלוף. 🔹 מי שמטרפד עסקאות זה נתניהו, ויש לזה הוכחות. 🔹 לא מעניין אותי מה חמאס וטראמפ אומרים, אני מקשיב לממשלה שלי, מי שאמור להגן עלי. הם לא מאפשרים לנו להשתקם, בתירוץ שקרי של ביטחון. מה הבעיה? אפשר להגן על הגבול. שים את כל צה"ל על הגבול. ואם ירו טילים - מייד משמידים את תשתיות טרור. מי יעצור אותנו? 🔹 הפוליטיקאים ההזויים שרוצים להקים התנחלויות בעזה בכלל לא עוברים את אחוז החסימה, ובפועל הם קובעים את מטרות המלחמה. מי החליט שאלו מטרות המלחמה? התקבלה החלטה כזאת בקבינט? לא, הם עושים את זה מתחת לרדאר, על הגב של הילדים שלי שמתים! על מה הם מתים? 🔹 היו שתי עסקאות - בנוב' 23 ובינואר 25, ואת שתיהן נתניהו פוצץ. 🔹 ישב פה באולפן הזה פרשן בכיר, שכולם יודעים את מי הוא מייצג, והודיע עוד בינואר (לפני שהתחילה הפעימה הראשונה), שלא תהיה פעימה שניה. אתם מבינים מה עובר על משפחות החטופים ברגע הזה? הם מבינים שהממשלה החליטה מראש שלא תהיה פעימה שניה. זאת התעללות ממש. 🔹 מה זה הרוע הזה? מאיפה הרשעות הזאת? איזה חינוך האנשים האלה קיבלו? 🔹 נתניהו החליט להפקיר את החטופים, עוד בשבוע הראשון למלחמה. כשכתבתי את זה אז, התעצבנו עלי וחשבו שאני משוגע, אבל זה התברר כנכון. 🔹 אחים ואחיות שלי, כל עם ישראל, צאו לרחובות! עכשיו. כי לא תהיה פעם שניה. תשביתו את המשק עכשיו. איפה כל ראשי המשק? אתם לא מבינים שזה בלוף? עובדים עלינו בעיניים. כל הברבורים על טראמפ ועל פוליטיקה זה בלוף, זה ספינים. צאו לרחובות! השבתה מלאה, זה לא יילך אחרת. עוד מעט גם את זה לא נוכל לעשות. 🔹 נקווה שלא יפלו עוד חיילים, אבל אני כבר מודיע: אם לא נעשה משהו עכשיו, יפלו עוד.
7:32

וואו וואו וואו, ראיון מדהים עם אילן גרין בחדשות 12. תקשיבו לכל מילה שלו. צועק בשם כולנו. בשם כל ההורים ללוחמים, משפחות החטופים, וכנראה בשם הרוב המוחלט (והשפוי) של אזרחי ישראל. אילן גרין הוא אב לשני לוחמים, שאחד מהם נפצע קשה בחאן יונס והתעורר מתרדמת רק השבוע (שגם נאם אמש בהפגנה בכיכר הבימה בקריאה לסיום המלחמה): 🔹 התירוץ הנוכחי של המלחמה הוא שצריך להכריע את חמאס, כדי שלא יהיה עוד 7 באוקטובר - זה בלוף. בעצם הממשלה אומרת שהיא לא יכולה להגן עלינו. הממשלה מודה בפה מלא שהיא לא יכול. להגן עלינו מפני הארגון העלוב הזה, בתא השטח הקטן הזה. אם אתם לא יכולים לעשות אפילו את זה כבר שנתיים, אז זוזו הצידה. 🔹 השחיקה של החיילים הצעירים, גם מבצעית וגם נפשית, גומרת אותם. הם כבר לא יודעים בשביל מה הם נלחמים. האויבים שלנו רואים את זה. הם כבר מכינים את ה-7 באוקטובר הבא, זה ברור. 🔹 המלחמה נועדה להחזיר את החטופים? שרים בכירים בממשלה (יש מי שיגידו יותר בכירים מראש הממשלה) מתגאים בכך שהם השאירו ישראלים חטופים בשבי חמאס!! 🔹 הממשלה שלי נלחמת בי! 🔹 באתי לדבר בשם הילדים הלוחמים ובשם ההורים שלהם, שלא ישנים כבר כמעט שנתיים, שמבינים שהמלחמה הזאת היא בלוף. 🔹 מי שמטרפד עסקאות זה נתניהו, ויש לזה הוכחות. 🔹 לא מעניין אותי מה חמאס וטראמפ אומרים, אני מקשיב לממשלה שלי, מי שאמור להגן עלי. הם לא מאפשרים לנו להשתקם, בתירוץ שקרי של ביטחון. מה הבעיה? אפשר להגן על הגבול. שים את כל צה"ל על הגבול. ואם ירו טילים - מייד משמידים את תשתיות טרור. מי יעצור אותנו? 🔹 הפוליטיקאים ההזויים שרוצים להקים התנחלויות בעזה בכלל לא עוברים את אחוז החסימה, ובפועל הם קובעים את מטרות המלחמה. מי החליט שאלו מטרות המלחמה? התקבלה החלטה כזאת בקבינט? לא, הם עושים את זה מתחת לרדאר, על הגב של הילדים שלי שמתים! על מה הם מתים? 🔹 היו שתי עסקאות - בנוב' 23 ובינואר 25, ואת שתיהן נתניהו פוצץ. 🔹 ישב פה באולפן הזה פרשן בכיר, שכולם יודעים את מי הוא מייצג, והודיע עוד בינואר (לפני שהתחילה הפעימה הראשונה), שלא תהיה פעימה שניה. אתם מבינים מה עובר על משפחות החטופים ברגע הזה? הם מבינים שהממשלה החליטה מראש שלא תהיה פעימה שניה. זאת התעללות ממש. 🔹 מה זה הרוע הזה? מאיפה הרשעות הזאת? איזה חינוך האנשים האלה קיבלו? 🔹 נתניהו החליט להפקיר את החטופים, עוד בשבוע הראשון למלחמה. כשכתבתי את זה אז, התעצבנו עלי וחשבו שאני משוגע, אבל זה התברר כנכון. 🔹 אחים ואחיות שלי, כל עם ישראל, צאו לרחובות! עכשיו. כי לא תהיה פעם שניה. תשביתו את המשק עכשיו. איפה כל ראשי המשק? אתם לא מבינים שזה בלוף? עובדים עלינו בעיניים. כל הברבורים על טראמפ ועל פוליטיקה זה בלוף, זה ספינים. צאו לרחובות! השבתה מלאה, זה לא יילך אחרת. עוד מעט גם את זה לא נוכל לעשות. 🔹 נקווה שלא יפלו עוד חיילים, אבל אני כבר מודיע: אם לא נעשה משהו עכשיו, יפלו עוד.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

40,346 görüntüleme • 1 yıl önce

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:
5:52

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

22,740 görüntüleme • 2 ay önce

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה" ב-27 ביולי 2023, סא"ל במילואים, רון שרף, הנימנה על הנהגת ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, התראיין לרדיו 103 FM, בנוגע להשלכות הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל על ידי אלפי מילואים, על צה"ל ועל ביטחון המדינה. להלן תמליל הראיון: מראיין: [עימנו] סא"ל במילואים רון שרף ממחאת "אחים לנשק". שלום לך, רון שרף. רון שרף: בוקר טוב מראיין: אתה יודע בממשלה אמרו באותו יום, שביטלו את עילת הסבירות, שהם לא הצביעו בעד ביטול עילת הסבירות, אלא נגד הסרבנות, שבסוף מה שגרם להם להקשיח עמדות ולא לוותר הייתם אתם. רון שרף: ומה, ומה יגיד רודן? מה יגיד רודן בדרך למשבר עמוק ולהרס של מדינה? אני לא מצפה שיגידו שום דבר אחר. נתניהו לא זז מעמדתו. מראיין: השאלה אם זאת לא היתה, אפילו מבחינת המחאה והטקטיקה, אם זו לא הייתה טעות? רון שרף: קודם כל, סרבנות זה לא סרבנות. אף אחד לא יכול להכריח מישהו להתנדב למצב שהוא נשבע אחרת למצב, כאשר הוא שובר את החוזה. אז זה בכלל מצחיק. זה הגדרה מצחיקה, וזה ספין הפוך. ישראל כבר אינה דמוקרטיה. ישראל היא מדינה במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. זה עכשיו [מתרחש]. מי שלא מבין את זה, לא מבין מי אחראי למצב הזה. מי שאחראי לסיכון ביטחון ישראל זה נתניהו, והצל של שר הביטחון גלנט, שיושב מגמגם, מתחנן שמה לשר משפטים שיעזור לו, כי הוא יודע את המשבר האמיתי שאנחנו נכנסים אליו, ורק מבט, רק מבט על הפנים של גלנט כולם יכולים להבין מה באמת קורה. מראיין: סגן אלוף שרף, אבל אני מנסה להבין. תראה, אתה כאילו מסביר לנו ולציבור מי אשם במצב שהגענו אליו. אבל, אני שואל אותך שאלה אחרת. יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל. האויבים על הגדרות. במקרה של הגבול הצפוני זה תרתי משמע. רואים את חיזבאללה על הגדר. השאלה היא: מי יהיה אחראי בסופו של יום אם חלילה ישראל תותקף, ולא תהיה ערוכה? אז אתה תגיד: ביבי אשם, וביבי יגיד: אתם אשמים, אבל בינתיים מה יהיה על ביטחונה של המדינה היקרה שלנו? רון שרף: המדינה יקרה לנו לא פחות מלאף אחד אחר, ולכן אנחנו מגינים עליה. האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים. אם ישראל תמשיך במדרון הזה, ישראל כבר אינה דמוקרטיה. אני חוזר על זה. מישהו האמין שזה יקרה? ישראל אינה דמוקרטיה יותר. היא כרגע במדרון. מדינת מעבר בין דמוקרטיה לדיקטטורה. כל אחד יחליט איפה במעבר. אבל, שלממשלה אין ביקורת שיפוטית, זוהי כבר אינה דמוקרטיה. לכן, הסכנה האמיתית היא מבפנים. אנחנו מגינים על המדינה עכשיו. מראיין: ומה קורה עכשיו? אתם הודעתם שאתם מפסיקים להתנדב. שמענו באמת על הגל הזה, גם בחיל האוויר, ובעוד אגפים וחילות נוספים. מה קורה בפועל בשטח אחרי שבוטלה עילת הסבירות מבחינתכם? בחודשים הקרובים אתם פשוט לא תתנדבו? רון שרף: תראה, פה אין רבים. יש כל אחד לעצמו. זה בסוף כל אחד מול צו מצפונו. אני לא שולט על אנשים אחרים. מראיין: מה שאתה שומע מהחברים שלך. רון שרף: אני כן, אני אומר, אני עושה מה שאני, מה שצו מצפוני אומר, וכמוני עושים הרבה חברים. אנחנו מבינים שלא ניתן לשרת דיקטטורה. אין צבא עם בדיקטטורה. מראיין: כן, אבל תראה, אני מוכרח לומר שיש לי קצת בעיה עם האמירות האלה שלך, שלכם, כי אני מבין שמבחינת הקמפיין, נקרא לזה, זה נכון להגיד: כל אחד למצפונו, אבל ברור שזה מאורגן. מה זאת אומרת? יוצאות הודעות לעיתונות, ממלאים טפסים, שולחים ביום שישי רגע לפני אולפן שישי [בערוץ 12] מסמך שעליו חתומים נדמה לי 1,150 טייסים. ברור שזה ארגון. למה אתם לא קוראים לילד בשמו? [אנו] התארגנו לפי היחידות הצבאיות שלנו כדי להפסיק את ההתנדבות. רון שרף: ההתארגנות היא, שוב אני אומר, המחאה היא כללית, והיא חוצה את כל היחידות, ואת כל הארגונים, אבל בסוף כל אחד מקבל את ההחלטה לבד. מראיין: טוב, זה ברור. רון שרף: [כל אחד בנפרד] שולח [מכתב על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] למפקד שלו, ואנשים מרגישים מבפנים, כמו שאתה יכול להגיד, שכל המחאה היא כולה מאורגנת. אנשים בסוף יוצאים מהבית, כי הם מפחדים משלטון עם כוח בלתי מוגבל. זה פשוט ככה. כנ"ל אנשים אומרים: אני לא יכול ללכת [להתנדב לשירות מילואים]. אני אישית, רון, לא יכול ללכת לשרת מדינה שאינה דמוקרטית, ואני עכשיו מפעיל את הכוח שעדיין יש לי, כי עוד מעט לא יהיה לי. עוד מעט יהיו פה חוקים שאסור למחות, שיש מעצר מנהלי למי שמדבר נגד המשטר. זה קרוב, זה הכל קרוב. כל אחד חושב שבפעולה שלו הוא כרגע בולם את ההתדרדרות של ישראל לתהום דיקטטורית, שאחר כך אי אפשר יהיה לצאת ממנו. סימוכין: רון שרף. צילום מסך מסרטון וידאו בעמוד הפייסבוק של "אחים לנשק"
6:01

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה" ב-27 ביולי 2023, סא"ל במילואים, רון שרף, הנימנה על הנהגת ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, התראיין לרדיו 103 FM, בנוגע להשלכות הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל על ידי אלפי מילואים, על צה"ל ועל ביטחון המדינה. להלן תמליל הראיון: מראיין: [עימנו] סא"ל במילואים רון שרף ממחאת "אחים לנשק". שלום לך, רון שרף. רון שרף: בוקר טוב מראיין: אתה יודע בממשלה אמרו באותו יום, שביטלו את עילת הסבירות, שהם לא הצביעו בעד ביטול עילת הסבירות, אלא נגד הסרבנות, שבסוף מה שגרם להם להקשיח עמדות ולא לוותר הייתם אתם. רון שרף: ומה, ומה יגיד רודן? מה יגיד רודן בדרך למשבר עמוק ולהרס של מדינה? אני לא מצפה שיגידו שום דבר אחר. נתניהו לא זז מעמדתו. מראיין: השאלה אם זאת לא היתה, אפילו מבחינת המחאה והטקטיקה, אם זו לא הייתה טעות? רון שרף: קודם כל, סרבנות זה לא סרבנות. אף אחד לא יכול להכריח מישהו להתנדב למצב שהוא נשבע אחרת למצב, כאשר הוא שובר את החוזה. אז זה בכלל מצחיק. זה הגדרה מצחיקה, וזה ספין הפוך. ישראל כבר אינה דמוקרטיה. ישראל היא מדינה במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. זה עכשיו [מתרחש]. מי שלא מבין את זה, לא מבין מי אחראי למצב הזה. מי שאחראי לסיכון ביטחון ישראל זה נתניהו, והצל של שר הביטחון גלנט, שיושב מגמגם, מתחנן שמה לשר משפטים שיעזור לו, כי הוא יודע את המשבר האמיתי שאנחנו נכנסים אליו, ורק מבט, רק מבט על הפנים של גלנט כולם יכולים להבין מה באמת קורה. מראיין: סגן אלוף שרף, אבל אני מנסה להבין. תראה, אתה כאילו מסביר לנו ולציבור מי אשם במצב שהגענו אליו. אבל, אני שואל אותך שאלה אחרת. יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל. האויבים על הגדרות. במקרה של הגבול הצפוני זה תרתי משמע. רואים את חיזבאללה על הגדר. השאלה היא: מי יהיה אחראי בסופו של יום אם חלילה ישראל תותקף, ולא תהיה ערוכה? אז אתה תגיד: ביבי אשם, וביבי יגיד: אתם אשמים, אבל בינתיים מה יהיה על ביטחונה של המדינה היקרה שלנו? רון שרף: המדינה יקרה לנו לא פחות מלאף אחד אחר, ולכן אנחנו מגינים עליה. האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים. אם ישראל תמשיך במדרון הזה, ישראל כבר אינה דמוקרטיה. אני חוזר על זה. מישהו האמין שזה יקרה? ישראל אינה דמוקרטיה יותר. היא כרגע במדרון. מדינת מעבר בין דמוקרטיה לדיקטטורה. כל אחד יחליט איפה במעבר. אבל, שלממשלה אין ביקורת שיפוטית, זוהי כבר אינה דמוקרטיה. לכן, הסכנה האמיתית היא מבפנים. אנחנו מגינים על המדינה עכשיו. מראיין: ומה קורה עכשיו? אתם הודעתם שאתם מפסיקים להתנדב. שמענו באמת על הגל הזה, גם בחיל האוויר, ובעוד אגפים וחילות נוספים. מה קורה בפועל בשטח אחרי שבוטלה עילת הסבירות מבחינתכם? בחודשים הקרובים אתם פשוט לא תתנדבו? רון שרף: תראה, פה אין רבים. יש כל אחד לעצמו. זה בסוף כל אחד מול צו מצפונו. אני לא שולט על אנשים אחרים. מראיין: מה שאתה שומע מהחברים שלך. רון שרף: אני כן, אני אומר, אני עושה מה שאני, מה שצו מצפוני אומר, וכמוני עושים הרבה חברים. אנחנו מבינים שלא ניתן לשרת דיקטטורה. אין צבא עם בדיקטטורה. מראיין: כן, אבל תראה, אני מוכרח לומר שיש לי קצת בעיה עם האמירות האלה שלך, שלכם, כי אני מבין שמבחינת הקמפיין, נקרא לזה, זה נכון להגיד: כל אחד למצפונו, אבל ברור שזה מאורגן. מה זאת אומרת? יוצאות הודעות לעיתונות, ממלאים טפסים, שולחים ביום שישי רגע לפני אולפן שישי [בערוץ 12] מסמך שעליו חתומים נדמה לי 1,150 טייסים. ברור שזה ארגון. למה אתם לא קוראים לילד בשמו? [אנו] התארגנו לפי היחידות הצבאיות שלנו כדי להפסיק את ההתנדבות. רון שרף: ההתארגנות היא, שוב אני אומר, המחאה היא כללית, והיא חוצה את כל היחידות, ואת כל הארגונים, אבל בסוף כל אחד מקבל את ההחלטה לבד. מראיין: טוב, זה ברור. רון שרף: [כל אחד בנפרד] שולח [מכתב על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] למפקד שלו, ואנשים מרגישים מבפנים, כמו שאתה יכול להגיד, שכל המחאה היא כולה מאורגנת. אנשים בסוף יוצאים מהבית, כי הם מפחדים משלטון עם כוח בלתי מוגבל. זה פשוט ככה. כנ"ל אנשים אומרים: אני לא יכול ללכת [להתנדב לשירות מילואים]. אני אישית, רון, לא יכול ללכת לשרת מדינה שאינה דמוקרטית, ואני עכשיו מפעיל את הכוח שעדיין יש לי, כי עוד מעט לא יהיה לי. עוד מעט יהיו פה חוקים שאסור למחות, שיש מעצר מנהלי למי שמדבר נגד המשטר. זה קרוב, זה הכל קרוב. כל אחד חושב שבפעולה שלו הוא כרגע בולם את ההתדרדרות של ישראל לתהום דיקטטורית, שאחר כך אי אפשר יהיה לצאת ממנו. סימוכין: רון שרף. צילום מסך מסרטון וידאו בעמוד הפייסבוק של "אחים לנשק"

Jonathan D. Halevi

20,569 görüntüleme • 1 yıl önce

זה שטח C, שטח צבאי, לכן אתם חייבים לצאת מפה. אבל אנחנו פה כבר 50 שנה. עדיף שאתם תלכו מאשר שאנחנו נגרש אתכם. השיחה הזו התקיימה אתמול, 8.3.2026 בין אל"מ גלעד שריקי, מח"ט הבקעה, עם אנשי אחת מקהילות הרועים הפלסטינים בצפון הבקעה. שריקי יודע מצויין על מה הוא מדבר. הוא האחראי בשטח על ביצוע פקודות הדרג שמעליו, תת אלוף אורן שמחה, מפקד האוגדה במזרחית, מפקד פיקוד מרכז, אלוף אבי בלוט, ובסמכות הצבאית העליונה הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר. כששריקי אומר לאנשי קהילה אחרת - לא ירחק היום בו המנהל האזרחי יהרוס את המתחם, גם פה הוא יודע על מה הוא מדבר. לשריקי כמו לכולנו ידוע שראש המנהל האזרחי, תת אלוף הישאם אברהים, מבצע את ההוראות של השר סמוטריץ ואת המטרה שלו הוא כבר הבהיר יותר מפעם אחת - כמה שיותר שטח עם כמה שפחות פלסטינים. כל אחד בשרשרת מבצעי ההוראות הוא "רק מבצע פקודות" . אבל החיוך של שריקי מסגיר את דעתו וכוונותיו. במה אני יכול לעזור לכם? הוא שואל במתק שפתיים. אני לא רוצה שיהיו עימותים, אני יודע שזה השטח שלכם ואני אדאג שלא יהיו עימותים. את המשפט הזה הוא אמר לקהילה שמותקפת באלימות קשה על ידי מתנחלים שמגיעים כל לילה וזורקים אבנים גדולות לתוך הבתים, שוברים פאנלים סולריים, הורסים את בית הספר המקומי וכל זה מול עיני החיילים שיושבים בבסיס הצבאי הסמוך. למותר לציין שאין עצורים יהודים, אף פעם. עצורים פלסטינים, יש, כל יום, עוצרים לכמה שעות, אזיקונים בידיים, פלנלית על העינים, לפעמים קצת מכות, השפלות, ואחרי כמה שעות זורקים אותם איפשהו. אל"מ שריקי דואג לכם, עאלק. שלום, כמה זמן אתה גר פה? אני במקום הזה כבר 23 שנה, באתי מקהילה סמוכה, שם נולדתי. איפה אתה רועה את העדר? שם על הגבעה, על יד הבית . שם זה שטח אש. אסור. אם יש לך מקום אחר ללכת, טמון אולי, תלך איפה שאתה רוצה. תלך מפה, יותר טוב לך. חבל על הילדים שלך. פה קשה. לא קשה לנו, אנחנו רוצים לגור פה על האדמה שלנו. חבל על הכסף ועל הזמן שלך. פה זה שטח C, זה ישראל הכל. מניעת פרנסה. מניעת לימודים. טרנספר. גירוש אתני. "ניקוי השטח". גטאות. תזכירו לנו מה השלב הבא? ומה זה "הנצחון המוחלט" או "הפתרון הסופי" ?
0:29

זה שטח C, שטח צבאי, לכן אתם חייבים לצאת מפה. אבל אנחנו פה כבר 50 שנה. עדיף שאתם תלכו מאשר שאנחנו נגרש אתכם. השיחה הזו התקיימה אתמול, 8.3.2026 בין אל"מ גלעד שריקי, מח"ט הבקעה, עם אנשי אחת מקהילות הרועים הפלסטינים בצפון הבקעה. שריקי יודע מצויין על מה הוא מדבר. הוא האחראי בשטח על ביצוע פקודות הדרג שמעליו, תת אלוף אורן שמחה, מפקד האוגדה במזרחית, מפקד פיקוד מרכז, אלוף אבי בלוט, ובסמכות הצבאית העליונה הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר. כששריקי אומר לאנשי קהילה אחרת - לא ירחק היום בו המנהל האזרחי יהרוס את המתחם, גם פה הוא יודע על מה הוא מדבר. לשריקי כמו לכולנו ידוע שראש המנהל האזרחי, תת אלוף הישאם אברהים, מבצע את ההוראות של השר סמוטריץ ואת המטרה שלו הוא כבר הבהיר יותר מפעם אחת - כמה שיותר שטח עם כמה שפחות פלסטינים. כל אחד בשרשרת מבצעי ההוראות הוא "רק מבצע פקודות" . אבל החיוך של שריקי מסגיר את דעתו וכוונותיו. במה אני יכול לעזור לכם? הוא שואל במתק שפתיים. אני לא רוצה שיהיו עימותים, אני יודע שזה השטח שלכם ואני אדאג שלא יהיו עימותים. את המשפט הזה הוא אמר לקהילה שמותקפת באלימות קשה על ידי מתנחלים שמגיעים כל לילה וזורקים אבנים גדולות לתוך הבתים, שוברים פאנלים סולריים, הורסים את בית הספר המקומי וכל זה מול עיני החיילים שיושבים בבסיס הצבאי הסמוך. למותר לציין שאין עצורים יהודים, אף פעם. עצורים פלסטינים, יש, כל יום, עוצרים לכמה שעות, אזיקונים בידיים, פלנלית על העינים, לפעמים קצת מכות, השפלות, ואחרי כמה שעות זורקים אותם איפשהו. אל"מ שריקי דואג לכם, עאלק. שלום, כמה זמן אתה גר פה? אני במקום הזה כבר 23 שנה, באתי מקהילה סמוכה, שם נולדתי. איפה אתה רועה את העדר? שם על הגבעה, על יד הבית . שם זה שטח אש. אסור. אם יש לך מקום אחר ללכת, טמון אולי, תלך איפה שאתה רוצה. תלך מפה, יותר טוב לך. חבל על הילדים שלך. פה קשה. לא קשה לנו, אנחנו רוצים לגור פה על האדמה שלנו. חבל על הכסף ועל הזמן שלך. פה זה שטח C, זה ישראל הכל. מניעת פרנסה. מניעת לימודים. טרנספר. גירוש אתני. "ניקוי השטח". גטאות. תזכירו לנו מה השלב הבא? ומה זה "הנצחון המוחלט" או "הפתרון הסופי" ?

Jordan Valley Activists نشطاء غور الأردن

22,321 görüntüleme • 6 ay önce

בכל השנים שאני בכנסת מעולם לא זוכר יו"ר כנסת שבז בצורה בוטה כל כך לממלכתיות. על כל משמעויותיה. התפקיד שהיה עד הכהונה האחרונה סמל לממלכתיות הישראלית אחרי הנשיא, מי שאמון על ניהולה התקין של הכנסת אבל גם על שמירתה כמוסד המחבר בין שני קודקודי המשולש: המבצעת והשופטת. המתח בין הכנסת למערכת המשפט (אגב פעם היה מתח גם בין הכנסת לממשלה אבל זה כבר מזמן נגמר) קיים כבר הרבה שנים. אני לא שוגה ברומנטיזציה על "איך היה פה פעם", אני זוכר היטב את אדלשטיין מתפטר מתפקידו כיו"ר רק כדי לא לקיים את פסיקת בג"צ ואני גם זוכר את ההתנהלות השערורייתית של מיקי לוי בתפקיד ואפילו את התקופה הקצרה של יריב לוין כיו"ר הכנסת שתאמינו או לא הענייניות בתפקיד בתקופתו, בטח ביחס למה שקורה עכשיו, היא משהו להתגעגע אליו. אז מה הסיפור? 1. יו"ר כנסת שמתגאה מעל לכל במה וגם כאן בראיון ליובל קרני שהוא לא יקיים את פסיקת בג"צ. ככה פשוט. 2. חוסר הבנה של התפקיד: "החובה שלי היא רק לספק את התנאים לבחירות חשאיות" כן? זו החובה שלך כ"כנסת"? בזה זה מסתכם? או שהבית שאתה קיבלת במשמורת לעמוד בראשו אמור להוות דוגמא למופת לדמוקרטיה הישראלית? 3. בבחירות למבקר המדינה ח"כים צילמו את עצמם בווידאו מצביעים מאחורי הפרגוד (זה מתועד ריבונו של עולם) ורצים מיד אח"כ להראות את התיעוד ליו"ר הקואליציה. כמה אפשר להיתמם? 4. מעולם לא היה כדבר הזה בכנסת, באף הצבעה חשאית (גם כששני חברי כנסת צילמו את עצמם מצביעים בסטילס והעלו את זה אח"כ לפייסבוק שלהם), ומי שחושב שזה קרה רק בגלל נתניהו והממשלה טועה, זו הכנסת והעומד בראשה שאיפשרו את הביזיון הזה. אף יו"ר כנסת שיצא לי להכיר לא היה נותן שככה הדברים יתנהלו תחת הנהגתו. אמיתי שזה עצוב לי, בעיניי הכנסת היא באמת מוסד מפואר עם היסטוריה של החזקת המסד של מה שנקרא "מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית" והוא עובר בשנים האחרונות השטחה ברשות ובסמכות העומד בראשה. עצוב מאוד.
0:43

בכל השנים שאני בכנסת מעולם לא זוכר יו"ר כנסת שבז בצורה בוטה כל כך לממלכתיות. על כל משמעויותיה. התפקיד שהיה עד הכהונה האחרונה סמל לממלכתיות הישראלית אחרי הנשיא, מי שאמון על ניהולה התקין של הכנסת אבל גם על שמירתה כמוסד המחבר בין שני קודקודי המשולש: המבצעת והשופטת. המתח בין הכנסת למערכת המשפט (אגב פעם היה מתח גם בין הכנסת לממשלה אבל זה כבר מזמן נגמר) קיים כבר הרבה שנים. אני לא שוגה ברומנטיזציה על "איך היה פה פעם", אני זוכר היטב את אדלשטיין מתפטר מתפקידו כיו"ר רק כדי לא לקיים את פסיקת בג"צ ואני גם זוכר את ההתנהלות השערורייתית של מיקי לוי בתפקיד ואפילו את התקופה הקצרה של יריב לוין כיו"ר הכנסת שתאמינו או לא הענייניות בתפקיד בתקופתו, בטח ביחס למה שקורה עכשיו, היא משהו להתגעגע אליו. אז מה הסיפור? 1. יו"ר כנסת שמתגאה מעל לכל במה וגם כאן בראיון ליובל קרני שהוא לא יקיים את פסיקת בג"צ. ככה פשוט. 2. חוסר הבנה של התפקיד: "החובה שלי היא רק לספק את התנאים לבחירות חשאיות" כן? זו החובה שלך כ"כנסת"? בזה זה מסתכם? או שהבית שאתה קיבלת במשמורת לעמוד בראשו אמור להוות דוגמא למופת לדמוקרטיה הישראלית? 3. בבחירות למבקר המדינה ח"כים צילמו את עצמם בווידאו מצביעים מאחורי הפרגוד (זה מתועד ריבונו של עולם) ורצים מיד אח"כ להראות את התיעוד ליו"ר הקואליציה. כמה אפשר להיתמם? 4. מעולם לא היה כדבר הזה בכנסת, באף הצבעה חשאית (גם כששני חברי כנסת צילמו את עצמם מצביעים בסטילס והעלו את זה אח"כ לפייסבוק שלהם), ומי שחושב שזה קרה רק בגלל נתניהו והממשלה טועה, זו הכנסת והעומד בראשה שאיפשרו את הביזיון הזה. אף יו"ר כנסת שיצא לי להכיר לא היה נותן שככה הדברים יתנהלו תחת הנהגתו. אמיתי שזה עצוב לי, בעיניי הכנסת היא באמת מוסד מפואר עם היסטוריה של החזקת המסד של מה שנקרא "מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית" והוא עובר בשנים האחרונות השטחה ברשות ובסמכות העומד בראשה. עצוב מאוד.

Yanir Cozin - יניר קוזין

57,391 görüntüleme • 1 ay önce

ערב ראש השנה, הצרכניה רוחשת גועשת, המון אדם, דוחס, ואז...צעקות רמות מפלחות את האויר. אני אפילו לא רוצה לחזור על תוכן המילים, חלקן היו בלתי הולמות בעליל. אשה חילונית שהגיעה לערוך קניות, מליאה עגלה עד לגובה ואז ניגשה לקופה הראשית וביקשה "לבטל את הקניה ולהחזיר לי את כל הכסף". הקופאית הראשית, אשה מבוגרת, ניסתה להבין "יש סיבה?" ואז זה התחיל. פרץ של קללות צרחות שאגות צעקות מילים לא יפות ומה לא. הקופאית מנסה בכל כוחה לבין מה קרה פה, על מה ולמה המבול שניחת עליה (כולל קללות על אמא שלה), ללא הצלחה. יהודי חרדי ניגש, מנסה להרגיע את הגברת, המטר מומטר כעת גם לכיוונו. אני מוציאה פלאפון מהתיק, מצלמת. סגן המהל מוזעק, איכשהו האירוע תם. לצידי עומדים אנשים, מטיחים האשמות בגברת הצועקת. אני מקשיבה. ואז שואלת. "תגידו, יש לכם מושג מי היא? מה עברה? אולי היא אם שכולה? אולי הבן שלה נמצא כעת בעזה והעצבים שלה רופפים? נכון, היא היתה מאד, אבל מאד, לא בסדר, אבל מי אנחנו שנדון? ואז ניגשת אל הקופאית הראשית ומנסה לומר גם לה מילה. "עברת משהו לא פשוט, כולם פה לצידך ובעדך, שיהיה לך לזכות לכבוד השנה החדשה. מי יודע, אולי מדובר באשה עם התמודדויות נפשיות לא פשוטות". "גם אני מתמודדת", לחשה לי. הרטיבות בעין, הדמעה הסוררת, הלב שלי שאינו עומד במראות מהסוג הזה. מסתובבים פה בעולם בני אדם עם כל כך הרבה קשיים, עם עצבים מרוטים משלוש שנים של מלחמה, עם צרות שאין לאף אחד מושג עליהם - מה לנו נשאר לעשות? רק לא למהר ולשפוט. לנסות לדון לטוב. בחורה בת 24 עמדה לצידי בתור. היא ראתה הכל, שתקה, ולבסוף אמרה לי "את יודעת מה? חשבתי על מה שאמרת ואת כל כך צודקת". שה' יעזור לה שתמצא את שידוכה במהרה, החיים עוד לפניה. היא עוד לא ראתה את מה שאני ראיתי. שנאה, תככים, הסתה ומה לא. היא עוד לא גיבשה בדם ליבה את התובנות החשובות לחיים. אז כשאתם רואים בפעם הבאה את האדם המקלל/צועק/אלים - פליז נסו לדון אותו שניה לכף זכות. להגיד "הוא לא בסדר" כל כך קל. לשפוט חיובי כל כך מסובך וקשה. אבל לא זה מה שאנחנו רוצים שאלוקים יעשה כלפינו ביומיים הקרובים?
0:28

ערב ראש השנה, הצרכניה רוחשת גועשת, המון אדם, דוחס, ואז...צעקות רמות מפלחות את האויר. אני אפילו לא רוצה לחזור על תוכן המילים, חלקן היו בלתי הולמות בעליל. אשה חילונית שהגיעה לערוך קניות, מליאה עגלה עד לגובה ואז ניגשה לקופה הראשית וביקשה "לבטל את הקניה ולהחזיר לי את כל הכסף". הקופאית הראשית, אשה מבוגרת, ניסתה להבין "יש סיבה?" ואז זה התחיל. פרץ של קללות צרחות שאגות צעקות מילים לא יפות ומה לא. הקופאית מנסה בכל כוחה לבין מה קרה פה, על מה ולמה המבול שניחת עליה (כולל קללות על אמא שלה), ללא הצלחה. יהודי חרדי ניגש, מנסה להרגיע את הגברת, המטר מומטר כעת גם לכיוונו. אני מוציאה פלאפון מהתיק, מצלמת. סגן המהל מוזעק, איכשהו האירוע תם. לצידי עומדים אנשים, מטיחים האשמות בגברת הצועקת. אני מקשיבה. ואז שואלת. "תגידו, יש לכם מושג מי היא? מה עברה? אולי היא אם שכולה? אולי הבן שלה נמצא כעת בעזה והעצבים שלה רופפים? נכון, היא היתה מאד, אבל מאד, לא בסדר, אבל מי אנחנו שנדון? ואז ניגשת אל הקופאית הראשית ומנסה לומר גם לה מילה. "עברת משהו לא פשוט, כולם פה לצידך ובעדך, שיהיה לך לזכות לכבוד השנה החדשה. מי יודע, אולי מדובר באשה עם התמודדויות נפשיות לא פשוטות". "גם אני מתמודדת", לחשה לי. הרטיבות בעין, הדמעה הסוררת, הלב שלי שאינו עומד במראות מהסוג הזה. מסתובבים פה בעולם בני אדם עם כל כך הרבה קשיים, עם עצבים מרוטים משלוש שנים של מלחמה, עם צרות שאין לאף אחד מושג עליהם - מה לנו נשאר לעשות? רק לא למהר ולשפוט. לנסות לדון לטוב. בחורה בת 24 עמדה לצידי בתור. היא ראתה הכל, שתקה, ולבסוף אמרה לי "את יודעת מה? חשבתי על מה שאמרת ואת כל כך צודקת". שה' יעזור לה שתמצא את שידוכה במהרה, החיים עוד לפניה. היא עוד לא ראתה את מה שאני ראיתי. שנאה, תככים, הסתה ומה לא. היא עוד לא גיבשה בדם ליבה את התובנות החשובות לחיים. אז כשאתם רואים בפעם הבאה את האדם המקלל/צועק/אלים - פליז נסו לדון אותו שניה לכף זכות. להגיד "הוא לא בסדר" כל כך קל. לשפוט חיובי כל כך מסובך וקשה. אבל לא זה מה שאנחנו רוצים שאלוקים יעשה כלפינו ביומיים הקרובים?

שרי רוט (Sari Rot)

16,734 görüntüleme • 22 gün önce

סא"ל במיל מ' מחזיק בנשק אישי מגיל 18. לפני כשלושה חודשים הוא הבחין מחוץ לאולם הספורט שבו שיחקו ילדיו במה שנראה לו כמעצר אלים, הוא החל לצלם את השוטרים והפציר בהם להפסיק. השוטרים החליטו לעצור אותו, נשקו הוחרם ומאז לא הוחזר. שתי ערכאות דחו את בקשתו לדון בהחזרת הנשק - מבלי שקיימו בכלל דיון. הוא הגיש בקשת ערעור לעליון - השופטת וילנר החליטה כן לקיים דיון, צפתה בכל הסרטונים מהאירוע וביקרה בחריפות את המשטרה: "אני לא מצליחה להבין מה קורה פה. מה זה ביטול רישיון? מאיפה הוא צץ? ביטול רישיון נשק בגלל אירוע שהוא עמד וצילם. נכון שדיבר לא יפה לשוטרת, זה פקיד ציבור וככה לא מדברים אבל בין זה לבין לשלול נשק? בגלל שהוא דיבר לא יפה? לנטול מאדם נשק שהחזיק במלחמה? אני מנסה להגיד למדינה להימנע מהסיפור כי זה לא יוסיף כבוד למדינה". למרות הדברים האלו, המשטרה החליטה לשלול את הנשק בהליך מנהלי והוא ממשיך במאבקו. הכתבה המלאה מהמהדורה ב כאן חדשות
7:52

סא"ל במיל מ' מחזיק בנשק אישי מגיל 18. לפני כשלושה חודשים הוא הבחין מחוץ לאולם הספורט שבו שיחקו ילדיו במה שנראה לו כמעצר אלים, הוא החל לצלם את השוטרים והפציר בהם להפסיק. השוטרים החליטו לעצור אותו, נשקו הוחרם ומאז לא הוחזר. שתי ערכאות דחו את בקשתו לדון בהחזרת הנשק - מבלי שקיימו בכלל דיון. הוא הגיש בקשת ערעור לעליון - השופטת וילנר החליטה כן לקיים דיון, צפתה בכל הסרטונים מהאירוע וביקרה בחריפות את המשטרה: "אני לא מצליחה להבין מה קורה פה. מה זה ביטול רישיון? מאיפה הוא צץ? ביטול רישיון נשק בגלל אירוע שהוא עמד וצילם. נכון שדיבר לא יפה לשוטרת, זה פקיד ציבור וככה לא מדברים אבל בין זה לבין לשלול נשק? בגלל שהוא דיבר לא יפה? לנטול מאדם נשק שהחזיק במלחמה? אני מנסה להגיד למדינה להימנע מהסיפור כי זה לא יוסיף כבוד למדינה". למרות הדברים האלו, המשטרה החליטה לשלול את הנשק בהליך מנהלי והוא ממשיך במאבקו. הכתבה המלאה מהמהדורה ב כאן חדשות

רועי ינובסקי

49,945 görüntüleme • 4 ay önce

היה לי יום חשוב ומטלטל. את המילים האלו אני כותב מהלב ומבקש לפתוח בתודה לחברי קהילת ניר עוז שקיבלו אותי היום למפגש בקיבוץ. באתי לניר עוז ברגע שהקיבוץ הרגיש שזה תזמון נכון. אנשי הקיבוץ, גיבורים, כואבים אך נחושים, טרחו והגיעו למפגש איתי מכרמי גת, שם מתגוררת הקהילה באופן זמני עד לבניה המחודשת של הקיבוץ. הם המתינו לי משפחה משפחה ליד מה שהיה פעם ביתה ונשרף והוחרב ונבזז. פסעתי כך שלוש שעות בשבילי הקיבוץ, בין הבתים והמראות והסיפורים והאנשים והתמונות והחיים והמתים. בשקט ובזעזוע. מקשיב, סופג, מעכל, לוקח איתי צידה להמשך הדרך מהאנשים אצילי הרוח ומלאי העוז שקמים מחדש לחיים של עשיה. הגעתי לכאן כי יש לי אחריות. יש לי אחריות לאסון הגדול ביותר שידענו. הגעתי כי אני כואב את החטופים שעוד לא הצלחנו להשיב כל בוקר וכל לילה ואני שותף עם חברי הקיבוץ לכאב. באתי לכאן כי רבע מחברי הקיבוץ נפלו או נחטפו באותו יום ארור. באתי כי אני מעריץ את אנשי ההתיישבות העובדת שעושים ציונות וחקלאות בספר על הגבול וכי הערך הציוני הזה שספג מכה קשה כל כך חייב לצאת ממנה הרבה יותר גדול והרבה יותר חזק. הגעתי לכאן כי אני שר האוצר ויש לי אחריות ותפקיד ראשון במעלה לתמוך בבנייה מחודשת של הקיבוץ וחבל התקומה. באתי כי אני אוהב את אזרחי ישראל ואת תושבי העוטף אהבת נפש. אני יודע, לפעמים אנחנו נוהגים לצייר את היריב האידיאולוגי בצבעים לא אמיתיים, כנראה זה קורה בכל המחנות. אבל פה, בניר עוז, לא היו צבעים. היה לב. היה כאב והיתה שליחות. היתה גם ביקורת צודקת ואנשי ניר עוז השמיעו אותה בכבוד מעורר הערצה ואני הקשבתי וקיבלתי ולקחתי ללב. מדובר באנשים מיוחדים וכואבים. בצדק. כל עם ישראל כואב, אבל כל עם ישראל לא עבר את מה שהם עברו. אני מודה להם על כך שפתחו את הדלת ואת הלב, זה לא מובן מאליו. זה לא טריוויאלי. אני כלל לא בטוח שאני במקומם הייתי מסוגל להזמין, לקבל ולהסתכל בעיניים של מי שיש לו חלק באחריות למחדל הנורא והאיום שבו ניר עוז נכבשה על ידי הנאצים של חמאס-דאעש ונשארה לבד שעות רבות כל כך באין מדינה או צבא. ברמה האישית אני חי את זה בשנה האחרונה, אני הולך לישון עם זה וקם עם זה. עם תחושת האחריות והאשמה ובעיקר עם המחויבות לתקן את מה שאפשר. את אנשי הקיבוצים הערצתי כאנשי התיישבות חקלאות וציונות עוד לפני האסון. עכשיו אני מעריץ אותם הרבה יותר על האצילות, על התעצומות, על העוז לדמיין כאן עתיד ולחזור. אנחנו מחויבים בע״ה להשבת החטופים הביתה ומחויבים להיות כאן עבורם במלאכת השיקום ובניה מחדש. הרוח היא שלהם, ויש להם הרבה כזו, ואנחנו מוכרחים לספק להם את החומר כדי לאפשר להם לייצר את העתיד הכי טוב, הכי חזק והכי עוצמתי שיתן את התשובה הניצחת לאויבים. מסיים את הסיור כואב אוהב ומחויב.
5:04

היה לי יום חשוב ומטלטל. את המילים האלו אני כותב מהלב ומבקש לפתוח בתודה לחברי קהילת ניר עוז שקיבלו אותי היום למפגש בקיבוץ. באתי לניר עוז ברגע שהקיבוץ הרגיש שזה תזמון נכון. אנשי הקיבוץ, גיבורים, כואבים אך נחושים, טרחו והגיעו למפגש איתי מכרמי גת, שם מתגוררת הקהילה באופן זמני עד לבניה המחודשת של הקיבוץ. הם המתינו לי משפחה משפחה ליד מה שהיה פעם ביתה ונשרף והוחרב ונבזז. פסעתי כך שלוש שעות בשבילי הקיבוץ, בין הבתים והמראות והסיפורים והאנשים והתמונות והחיים והמתים. בשקט ובזעזוע. מקשיב, סופג, מעכל, לוקח איתי צידה להמשך הדרך מהאנשים אצילי הרוח ומלאי העוז שקמים מחדש לחיים של עשיה. הגעתי לכאן כי יש לי אחריות. יש לי אחריות לאסון הגדול ביותר שידענו. הגעתי כי אני כואב את החטופים שעוד לא הצלחנו להשיב כל בוקר וכל לילה ואני שותף עם חברי הקיבוץ לכאב. באתי לכאן כי רבע מחברי הקיבוץ נפלו או נחטפו באותו יום ארור. באתי כי אני מעריץ את אנשי ההתיישבות העובדת שעושים ציונות וחקלאות בספר על הגבול וכי הערך הציוני הזה שספג מכה קשה כל כך חייב לצאת ממנה הרבה יותר גדול והרבה יותר חזק. הגעתי לכאן כי אני שר האוצר ויש לי אחריות ותפקיד ראשון במעלה לתמוך בבנייה מחודשת של הקיבוץ וחבל התקומה. באתי כי אני אוהב את אזרחי ישראל ואת תושבי העוטף אהבת נפש. אני יודע, לפעמים אנחנו נוהגים לצייר את היריב האידיאולוגי בצבעים לא אמיתיים, כנראה זה קורה בכל המחנות. אבל פה, בניר עוז, לא היו צבעים. היה לב. היה כאב והיתה שליחות. היתה גם ביקורת צודקת ואנשי ניר עוז השמיעו אותה בכבוד מעורר הערצה ואני הקשבתי וקיבלתי ולקחתי ללב. מדובר באנשים מיוחדים וכואבים. בצדק. כל עם ישראל כואב, אבל כל עם ישראל לא עבר את מה שהם עברו. אני מודה להם על כך שפתחו את הדלת ואת הלב, זה לא מובן מאליו. זה לא טריוויאלי. אני כלל לא בטוח שאני במקומם הייתי מסוגל להזמין, לקבל ולהסתכל בעיניים של מי שיש לו חלק באחריות למחדל הנורא והאיום שבו ניר עוז נכבשה על ידי הנאצים של חמאס-דאעש ונשארה לבד שעות רבות כל כך באין מדינה או צבא. ברמה האישית אני חי את זה בשנה האחרונה, אני הולך לישון עם זה וקם עם זה. עם תחושת האחריות והאשמה ובעיקר עם המחויבות לתקן את מה שאפשר. את אנשי הקיבוצים הערצתי כאנשי התיישבות חקלאות וציונות עוד לפני האסון. עכשיו אני מעריץ אותם הרבה יותר על האצילות, על התעצומות, על העוז לדמיין כאן עתיד ולחזור. אנחנו מחויבים בע״ה להשבת החטופים הביתה ומחויבים להיות כאן עבורם במלאכת השיקום ובניה מחדש. הרוח היא שלהם, ויש להם הרבה כזו, ואנחנו מוכרחים לספק להם את החומר כדי לאפשר להם לייצר את העתיד הכי טוב, הכי חזק והכי עוצמתי שיתן את התשובה הניצחת לאויבים. מסיים את הסיור כואב אוהב ומחויב.

בצלאל סמוטריץ'

279,659 görüntüleme • 1 yıl önce

כמובטח, ראיתי את הפרק המלא אתמול של מתחת לבלטות על הקריפטו והביטקוין. יותר מנאור ברוך ששאול לא אימת אותו על הדבר הכי בסיסי, איך זה מסתדר שילד שגדל עם אמא נכה בדירת עמידר (שדרך אגב סיפור אמיתי) משקיע 200 אלף (דולר?) בתיכון בביטקוין?! אבל ה2 דקות שהכי היו קשות לי לצפייה זה הקטע הזה: היא משכה את כל הפנסיה שלה, שילמה 35% מס (או 40 היא לא בטוחה) כדי לשים את כל החסכונות שלה בביטקוין. "ידעתי שאני הולכת להחזיר את זה עם הביטקוין בכלום זמן...וזה אכן קרה" מהמערכות הממסדיות היא פוחדת, אבל מארגוני טרור ופשיעה שגונבים ארנקים על בסיס יומי, לא? שאול אמנם עונה לה ומעביר מסר לצופים שזה לא משהו שהוא היה עושה, אבל כמו בקטע עם נאור ברוך אין פה שום דבר נחרץ. הצופה בבית שאולי חשב לעשות את זה יוצא לדעתי עם המסר שזה הדבר הנכון לעשות, מי שמבין שזאת שטות מוחלטת נשאר באותה דעה ואולי אפילו קצת מתערער. לא משנה מה דעתכם על ביטקוין, גם אם אתם בטוחים שעוד עשור הוא יהיה שווה מיליארד דולר. לקחת את כל החסכונות שלכם בחיים ולהמר איתם על נכס אחד ויחיד זאת טעות חמורה. זאת חובה מוסרית לילדים ולנכדים שלכם להשאיר מקום לטעות. אם אין לכם שום דבר בחיים מלבד ביטקוין אם הוא ימות, אתם עלולים למות ביחד איתו. חוץ מלהכניס פומו לצופים בבית להיכנס לביטקוין/קריפטו בעצמם אני לא בטוח מה הייתה מטרת הפרק. באמת שלא.
1:51

כמובטח, ראיתי את הפרק המלא אתמול של מתחת לבלטות על הקריפטו והביטקוין. יותר מנאור ברוך ששאול לא אימת אותו על הדבר הכי בסיסי, איך זה מסתדר שילד שגדל עם אמא נכה בדירת עמידר (שדרך אגב סיפור אמיתי) משקיע 200 אלף (דולר?) בתיכון בביטקוין?! אבל ה2 דקות שהכי היו קשות לי לצפייה זה הקטע הזה: היא משכה את כל הפנסיה שלה, שילמה 35% מס (או 40 היא לא בטוחה) כדי לשים את כל החסכונות שלה בביטקוין. "ידעתי שאני הולכת להחזיר את זה עם הביטקוין בכלום זמן...וזה אכן קרה" מהמערכות הממסדיות היא פוחדת, אבל מארגוני טרור ופשיעה שגונבים ארנקים על בסיס יומי, לא? שאול אמנם עונה לה ומעביר מסר לצופים שזה לא משהו שהוא היה עושה, אבל כמו בקטע עם נאור ברוך אין פה שום דבר נחרץ. הצופה בבית שאולי חשב לעשות את זה יוצא לדעתי עם המסר שזה הדבר הנכון לעשות, מי שמבין שזאת שטות מוחלטת נשאר באותה דעה ואולי אפילו קצת מתערער. לא משנה מה דעתכם על ביטקוין, גם אם אתם בטוחים שעוד עשור הוא יהיה שווה מיליארד דולר. לקחת את כל החסכונות שלכם בחיים ולהמר איתם על נכס אחד ויחיד זאת טעות חמורה. זאת חובה מוסרית לילדים ולנכדים שלכם להשאיר מקום לטעות. אם אין לכם שום דבר בחיים מלבד ביטקוין אם הוא ימות, אתם עלולים למות ביחד איתו. חוץ מלהכניס פומו לצופים בבית להיכנס לביטקוין/קריפטו בעצמם אני לא בטוח מה הייתה מטרת הפרק. באמת שלא.

המחנך הפיננסי

64,973 görüntüleme • 1 ay önce