Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

На главную

מישהו כתב לי שהוא רוצה לבחור בי אבל שלא התבטאתי על עמדות מדיניות. עניתי לו שיש לי מאות ציוצים על עמדות מדיניות, וראיונות בתקשורת, אבל שהסיבה שהוא לא נחשף לזה, היא כי הפיד מציף לו את ענייני הדת מדינה ויחסי חרדים-חילונים שהם פי מאות מונים יותר מעניינים את הישראלי...

19,533 просмотров • 1 месяц назад •via X (Twitter)

Комментарии: 0

Нет доступных комментариев

Здесь появятся комментарии из оригинального поста

Похожие видео

העולם הערבי סוער מההצהרה של הנשיא טראמפ על הגירת הפלסטינים מעזה לתמיד... והאמת המדהימה היא שאם יש מישהו שמייחל לכך שהתכנית הזו תתממש ותצא לפועל יותר מאיתנו בישראל אלה הם... העזתים עצמם! כן, הם לא יודו בזה לעולם אבל חלק גדול מהם מתחננים לעזוב את ההרס והחורבן בעזה, מתחננים לצאת ולחיות במקום אחר. הם מוכנים בקלות לזרוק את כל האידיאולוגיה וכל האמונה והערכים שלהם לפח רק בשביל לחיות בבית עם 4 קירות במדינה נורמלית. הבעיה הגדולה היא שאף מדינה לא מוכנה לקלוט את הפלסטינים, ואי אפשר שלא להבין אותן- אף מדינה ערבית לא רוצה את הזבל שהפלסטינים מביאים איתם וזו האמת. ואם התכנית של הנשיא טראמפ תצא לפועל, האויבים שלנו יקבלו את המסר הכי חד וברור: זה מה שקורה למי שמנסה להשמיד את מדינת ישראל, לא רק שהוא לא מצליח אלא בסוף הבית שלו והחלום שלו מושמד ולא רק שהוא לא יקח את אדמות ישראל אלא שהוא לא ישאר באדמה שהייתה שלו...

יוסף חדאד - Yoseph Haddad

27,100 просмотров • 1 год назад

גדלתי על ידידיה מאיר. כל בוקר עם הקורנפלקס ובדרך לבית הספר, רדיו קול חי. קול נעים, מוזיקה מתוקה והרבה סיפורי חסידים. זאת הילדות שלי, היידיש קייט, אבל אז ידידיה התבגר או אני. הוא הבין שבשביל להישאר ״חי״ לא צריך תוכן, לא צריך אמת, אפשר ליפול למה שהוא הכי הזהיר ממנו. רדידות. עשרות תוכניות בוקר שלו ושישי עם סיון הוא דיבר על סכנות ומחירי הרשתות החברתיות, למה הן מובילות והנה הוא שם, בגאון. זה לא שהוא הקצין או לא חושב כמוני, הוא החליט תמיד להביא את הטייק הכי רדוד שיביא לו את הסינק. פעם אפילו עשיתי פרויקט קטן- להוציא מכל תוכנית של הפטריוטים רק את מה שידידיה אומר, התייאשתי אחרי תוכנית אחת בערך, זה היה מבאס. אין לי בעיה עם עקיצות או ויכוחים, הוא כמעט ולא מדבר או מתווכח הוא מקטין ומשקר, את ההוא משווה לכאורה לשטן והאחר סתם אידיוט. כמובן שהכל עטוף בחיוך, הסתייגות שתאפשר לו להגיד הכל וסיפורי חסידים. בכל זאת צריך להצדיק את כסא הרב. צר לי עליך אחי, פעם נעמת לי מאוד. קח שבת אחת, תקרא את הספרים על שיצאו מהבית שלך על גדולי האומה, על עין טובה ואמת.

יאיר וייגלר

37,403 просмотров • 7 месяцев назад

ירושלים היא בירת ישראל. אין על כך מחלוקת אבל ריבונות היא לא רישיון לאלימות והשפלה. כוח יהודי ציוני אמיתי לא נמדד ביכולת לצעוק על סוחר מוסלמי בסמטה בעיר העתיקה או להכות עיתונאים. הוא נמדד ביכולת להחזיק עיר מורכבת, קדושה, נפיצה ומפוארת באחריות, בביטחון, בכבוד ובממלכתיות. יום ירושלים היה פעם יום של התרגשות. יום של זיכרון. יום שבו סיפרנו לעצמנו סיפור גדול על חזרה הביתה, על בירת ישראל, על עיר שחוברה לה יחדיו. בשנים האחרונות הימין הקיצוני חטף לנו את היום הזה. לקחו את הדגל והפכו אותו למקל. לקחו יום לאומי והפכו אותו למפגן של עליונות, גזענות ותקיעת אצבע בעין. לקחו את אהבת ירושלים והחליפו אותה בפרובוקציה. אז לא. זו לא אהבת ירושלים. מי שמכבד את דגל ישראל לא משתמש בו כדי לכסות על שנאה. יום ירושלים הוא לא של הכהניסטים הקיצוניים שמחפשים תמונות פרובוקציה בשער שכם. הוא לא של מי שהפכו את העיר הקדושה ביותר לישראל לזירת התגרות פוליטית. ירושלים לא צריכה מצעד של שנאה. היא צריכה הנהגה עם עמוד שדרה, לב פתוח ואחדות מחברת.

Yair Golan - יאיר גולן

58,656 просмотров • 3 месяцев назад

אתם יודעים מה מקור המחלה של השמאל? הם לא באמת שונאים את הכיבוש, הם שונאים את האנשים שרוקדים לצלילי עדן בן זקן בחתונה. הם שונאים את היהודי המאמין האוסטן יודן. הם לא באמת דואגים למוסר או לדמוקרטיה, הם פשוט נגעלים מהישראליות הלא-אשכנזית, הלא-אוניברסלית, זו שמחוברת לאדמה ולשבט. הבעיה שלהם היא לא עם הממשלה, היא עם החתונה של הבת של השכנים ממול. עם התנך. עם ברית הר סיני המחייבת. הבוז לנתניהו או לסמוטריץ' הוא רק סימפטום. המחלה האמיתית, השורש, הוא הבוז לעם שהם מייצגים. הבוז לתרבות של ה"עמךָ". האלרגיה החריפה ביותר של המומרים אינה לפוליטיקה מסוימת, אלא לתרבות של הרוב הישראלי. הבעיה שלהם היא לא פוליטית, היא אסתטית. הם לא יכולים ולא מסוגלים לסבול את טעם הרוב. הם חושבים שהם נלחמים למען צדק ודמוקרטיה, אבל הם בעצם נלחמים נגד מה שהם רואים בו קיטש. והמאבק האסתטי הזה שלהם, הוא מה שגורם להם להיות מוכנים להקריב את הילדים שלנו על מזבח ה"טעם הטוב" וה"מוסר הנאור" שלהם! לכן, הטיפול היחיד הוא להכריח אותם להתחבר למושא הגועל שלהם. לכפות עליהם בכח וביד קשה בדיוק את מה שהם הכי בזים לו, כי רק שם נמצא השורש של הניתוק שלהם. הם יעשו הכל כדי לשרת את אלוהי המוסר המעוות שלהם גם על חשבון חיי הילדים שלנו ושלהם! די. לא לשכנע, לא לנצח בוויכוח, לא לנסות "לרפא". חייבים לעצור. פיזית. כמו שעוצרים אדם שמנסה לדחוף את הילד שלך לכביש. אתה לא מתווכח איתו על פילוסופיה של תנועה, אתה מפיל אותו לרצפה.

Kinnert

13,309 просмотров • 1 месяц назад

קלוד ואני. לפני חצי שנה, אחרי הרבה ציוצי קלוד בפיד "נשברתי" והחלטתי לבדוק במה מדובר... למי שזוכר אז ממש עפתי על העניין... לקחתי כמה דוחות רווח והפסד וקלוד עשה לי דשבורד נחמד. במקביל כולם סיפרו על מותן הקרב של כל החברות תוכנה למינהן וכבר הכינו את ההספדים לוויקס, מאנדיי וכו... אני כמובן שלא עצרתי באותו הדשבורד והמשכתי לשחק עם הכלי הנהדר הזה. לתכנת לי דברים ללא שום ידע בתיכנות היה מבחינתי כל מה שחלמתי... בניתי את האתר למלחמה ובניתי את המנוע לשכר ועוד כמה דברים לעבודה ולחיים שאפילו לא צייצתי עליהם... בעוונותיי אפילו עברתי לעבוד עם קלוד קוד - ימח שמו עם הכמות אישורים שהוא מבקש על כל דבר שהוא עושה (נראה לי שסוף סוף הצלחתי לגרום לו לבקש פחות אישורים). עם הזמן שמתי לב שככל שאני מכין את השטח עם קלוד למה עושים בצורה טובה יותר אז התוצאה טובה יותר וגם הרבה יותר קל לתקן תוך כדי תנועה. או כמו שאומרים אצלכם בתעשייה - UX. מפה לשם אני כרגע עובד על איזה פרוייקט שקשור בעבודה שלי (ג'פניקה וכל המסביב) ... משהו שמבחינתי צריך לצאת וואו. אז הנה אני כבר יומיים שלמים רק יושב עם קלוד ומדברים על מה צריך להיות באתר ואיך להיות מוצג, מי משתמש ומה הוא יראה וכו וכו... לבינתיים הגענו כבר ל-19 עמודים של קובץ איפיון ועוד לא סיימנו. וזה עוד החלק הקל... מסתבר שהעיצוב בכלל זה החלק הכי קשה... איך להציג, מה להציג, מה לשים בKPI ובאיזה גודל. מה אני רוצה שהמשתמשים יראו כדי שיבינו מה הם רואים כדי שיצליחו להסיק מסקנות מבלי לחשוב יותר מידי. מה הצבעים? מה הכפתורים? לעשות לבד או לקנות אולי משהו מוכן ורק לעשות לו התאמות? אולי בכלל להתקין את UI UX Pro Max? האמת שהתקנתי וזה אחלה אבל עדיין צריך לחשוב. בקיצור... מלא עבודה כדי להביא מוצר שהוא וואוו מבחינתי. אני אצליח להביא אותו... זה ברור לי. כל זה אני משתף כי הגעתי למסקנה: עם כל הכבוד לקלוד שיודע לתכנת... אם לא יודעים מה רוצים ולא לומדים את הבסיס לדברים הללו אז התוצאות אולי נחמדות אבל ממש לא מקצועיות. קלוד ודומיו זה נחמד מאד למי שחסר ניסיון ורוצה לעשות לעצמו איזה אפליקציה נחמדה אבל לא יותר מזה. זה אולי יחליף את אלו שכתבו פיזית את הקוד אבל עדיין רחוק לדעתי מלהחליף את אלו שמאפיינים את מה צריך להיות בקוד ואיך זה ייראה בסופו של דבר. וזה לפני שאני בכלל נכנס לכל עניין האבטחת מידע, שרתים ועוד מיליון מונחים שעדיין אין לי מושג מה אומרים. תכניסו את ההספדים לכיס... לדעתי הצנועה קלוד ודומיו רק הולכים לייעל את כל החברות תוכנה שכבר קברו אותן... אולי הן ייצרכו פחות אנשים שפיזית כותבים קוד אבל עדיין יצטרכו את מיטב המוחות שיגידו למכונות הללו מה לעשות ואיך לעשות. תודה על תשומת הלב שלכם. הולך לקלל את קלוד שממשיך לבקש אישורים ולא נותן לי מנוחה.

מואיז הקטן ®

25,569 просмотров • 15 дней назад

רואה את הכתבה עם פרופ' יפעת מרבל, שנזרקה מהתיכון ללא בגרות ונכנסה השבוע לרשימת טופ עשרת המדענים העולמית. הסיפור שלה, הוא גם הסיפור שלי ושל עוד אלפי תלמידים של מערכת החינוך. בכיתה י', כדי להתאים להחלטה של ראש העיר של חולון המנוח, משה רום, להגדיל בצורה מלאכותית את הזכאות לבגרות, החליטו לסגור את כיתות הגמר בעיר (ככה נפלטים מסטטיסטקה ולא "פוגעים" באחוזי הזכאות). בתיכון קוגל בו למדתי, החליטו "לתפור" לי נכשל רביעי (בגאוגרפיה היה לי סמסטר אחד 50 ובשני 63, והחליטו לתת לי 55, בממוצע זה 53.5, עיגלו ל-54) כדי שלא אעבור קורס קיץ לשיפור ומעבר לי"א, ומכיוון שלא היה כיתות גמר, למעשה נזרקתי מביה"ס. בקשתי לדבר עם רכז השכבה, עמירם אחירותם, כדי להגיד לו שלא מגיע לי נכשל רביעי וגם להסביר לו שהייתה לי שנה קשה עם אמא שספגה שיתוק זמני בגב. כשהגעתי לדבר איתו, הוא אמר לי את הדבר הדי מדהים הבא: "תראה יהיה מורים שיגידו לך שחשבו שכדאי לתת לך הזדמנות, אני אישית חושב שממך לא יצא כלום, אז חבל על השיחה, אתה לא עובר לי"א". מורה, מחנך. ממך לא יצא כלום. כמה עוד תלמידים כאלה יש? כמה הרימו ידים? כמה לא מימשו את הפוטנציאל? מורים, אתם לא מבינים עד הסוף את המשמעות של הכח שקיבלתם. "עם כוח גדול באה אחריות גדולה", זה לא אמרה שחוקה, זה החיים עצמם....

קובי ברדה-Dr. Kobby Barda

81,912 просмотров • 8 месяцев назад

אין לי כוח כבר. באמת. שוב, שיעור בלוגיקה: אם רדיפה, היצמדות לאדם וחסימת רכבים זה אלימות, אז אסור להפעיל אלימות כלפי אף אחד. בין אם הוא נבחר ציבור, אזרח פרטי, עיתונאי, מנכ"ל מכון מחקר או באסטיונר בשוק. ואם רדיפה וחסימת רכבים הם מרכיבים של מחאה לגיטימית אז מותר לעשות אותם. פשוט וקל. ולא, זה בכלל לא משנה מה מטרת המחאה. מרדכי דוד יכול לומר מחר בבוקר שהמטרה שלו היא שגיא פלג יתפטר. זה ישנה למישהו? בדמוקרטיה מותר לי למחות על כל נושא שבא לי - רפורמה משפטית, מחירי הקוטג', מתווה הגז או שסתם בא לי להוציא קיטור על זה שאסם לא מחזירים למדפים את הקורנפלקס במבה. (והוא באמת היה מדהים. מי שלא זכה לטעום לעולם לא ידע מה הוא הפסיד) הניסיון הבלתי פוסק הזה למצוא הבדלים לא רלוונטיים בין מרדכי דוד לנאווה רוזוליו הוא לא רק מעצבן אלא בעייתי הרבה יותר ממה שנדמה. המטרה מאחוריו היא לעצור את הפעילות של דוד (אני בעד), להפוך אותה ללא לגיטימית, אבל להשאיר פתח לכך שכשמתישהו בעתיד יהיה שוב משהו שיפריע לצד השני באופן קיצוני, כמו הרפורמה, יהיה מותר לו שוב להפעיל את אותו נשק בדיוק. לא יהיה אפשר לטעון "היי אמרתם שמה שמרדכי דוד עשה זה אלימות. מה פתאום לכם מותר?" כי כמובן, זה לא אותו דבר. לתפיסתי, זו אלימות וזו אלימות. זה לא לגיטימי וזה לא לגיטימי. צריך לעשות שני צעדים: 1. להבין שזה כן אותו דבר. 2. להפסיק.

David Oppenheim

13,283 просмотров • 8 месяцев назад