正在加载视频...

视频加载失败

加载此视频时出现问题。这可能是由于临时网络问题，或视频可能不可用。

ממשלה של בנט עם מנסור עבאס ומפלגת רע"מ? אין שום סיכוי. בן כספית חושב שמנסור הוא מחבק מחבלים מקצועי ובנט חושב שזאת תנועת אחות של חמאס. זה מטורף לגמרי וגם חמור מאוד. יהיה פה דיל של הזרמת כספים לתנועה האסלאמית.

דביר לוגר

3,950 subscribers

13,863 次观看 • 8 个月前 •via X (Twitter)

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 条评论

暂无评论

原始帖子的评论将显示在这里

相关视频

כבר בפתח הקמפיין הצהיר ראש המפלגה נפתלי בנט בראיון לרשת ב׳ כי: ״ימינה לא תשב בממשלה בהובלת השמאל - כולל לפיד כראש ממשלה״. השאיפה אמר בנט בראיון לסרוגים היא ״ממשלה בראשותי... המטרה - לשמר את שלטון המחנה הלאומי שחלילה לא יגיע לשמאל״. ימינה הייתה מאד חדה בכל נושא תיחום גבולות הגזרה להקמת הממשלה, תיחום שהלך והצטמצם לאורך הקמפיין. תחילה הובהר והודגש כי לפיד לא יכהן בשום אופן כראש ממשלה: ״האמירה של נתניהו שנמליך את לפיד היא שקר מוחלט...״ בראיון לאולפן ynet אמרה איילת שקד: ״יאיר לפיד לא יהיה ראש ממשלה, זו אגדה אורבנית״. ימינה הבהירה גם כי לא תקח חלק בממשלה בהשתתפות מפלגות ערביות. ב 03.1.2021 בראיון לבן כספית וינון מגל אמר נפתלי בנט: ״מנסור עבאס הוא תנועת אחות של חמאס... ללכת לשת"פ עם רע"מ זה דבר מטורף לגמרי וגם חמור מאוד כי זה נותן לגיטימציה של ממש לתנועת האחים המוסלמים... לחבק את תנועת האחות של חמאס בישראל זה בושה וחרפה ואנשי ימין צריכים להיות הראשונים שזועקים על זה" . ברשימת העבודה התמודדה אבתיסם מערנא שעמדות שהביעה בעבר ובפרט הצהרתה כי אי עמידה בצפירה ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל הייתה עבורה ״חוויה מופלאה״, עוררו סערה גם בתוך מפלגת העבודה. בראיון לבן כספית וינון מגל נשאלה איילת שקד: ״האם תשבי עם אבתיסאם מערנא ? ״התשובה היא לא! (ענתה שקד)...למדינת ישראל מגיעה ממשלה טובה, מתפקדת של אנשים שמאמינים שמדינת ישראל היא מדינה יהודית-דמוקרטית...״ ב 28.2.2021 פרסמה רשימת ימינה הודעה לעיתונות בזו הלשון: ״החלטת בג״ץ לבטל את פסילת מרענא היא בושה וחרפה. בג״צ מכשיר את מי ששוללת את ישראל כמדינה יהודית, מבזה את זכר השואה ובזה לחיילי צה״ל הגיבורים. זוהי עוד הוכחה לכך שמערכת המשפט מחייבת תיקון ורפורמות עומק...״. ב 6.3.2021 אמר יו״ר מרצ ניצן הורוביץ כי ״היה מקום להחלטה של בית הדין בהאג לחקור את ישראל״. אמירתו חוללה מהומה רבתי וימינה הייתה בראש החץ של המתקפה נגדו. בו ביום הצהירה איילת שקד בראיון לאתר כיפה ובציוץ נפרד בטוויטר: ״לא נשב עם מרצ, אמירתו של ניצן הורוביץ המצדיקה את פעילותו הפוליטית והאנטישמית של בית הדין בהאג ורדיפתו אחרי חיילי צה״ל היא חרפה לכנסת ישראל״. מן ההיבט הדמוקרטי הבהיר בנט כי: ״אם עשרה מנדטים אי אפשר לדרוש רוטציה... עם 15 מנדטים אפשר לבוא ולשנות את ההנהגה בצורה אמיתית. לא אהיה ראש ממשלה עם עשרה מנדטים. זה לא דמוקרטי!״ בחודש מרץ, שבועות לפני הבחירות, ירדה ימינה מתחת לקו העשרה מנדטים בסקרים. בנט שלמד על בשרו מה המשמעות של מומנט שלילי ברגעי הכרעה הגיב בחדות. בליץ ראיונות שיועד להבהיר למצביעי המחנה הלאומי, שחששו ממעמדה של ימינה כלשון מאזניים, שאין שום סיכוי שהמפלגה תאפשר ללפיד הקמת ממשלה. השיא היה ראיון לערוץ 20 אצל בעז גולן ב21.3 בוא אמר: ״נתניהו מריץ ספין במיליוני שקלים כאילו אני אכתיר את לפיד לראש ממשלה... לעולם ובשום תנאי אני לא אתן את ידי להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד, לא בצורה רגילה, לא ברוטציה ולא בשום דרך...״ בעשרים ושתיים למרץ 24 שעות לפני הבחירות, פרסם בנט איגרת מיוחדת לציבור הדתי לאומי בה חזר על הדברים: ״אפתח בדבר שהוא מובן מאליו, אבל מיליוני שקלים הושקעו בחודש האחרון כדי להכניס בו ספק, ולכן אגיד את הדברים באופן ברור: בשום מצב לא אתן יד להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד, גם לא ברוטציה, מכיוון שאני איש ימין והוא איש שמאל ולעולם לא אפעל נגד ערכיי. נכנסתי לפוליטיקה לא בשביל ג׳וב... לעולם לא אוותר על האידיאולוגיה שלי, בשביל שום תפקיד ושום כיסא. גם אם הכיסא זה כיסא של ראש הממשלה לא אוותר על ערכיי, על הדרך שלי בשביל שום דבר בעולם הזה...״ על הטירוף שחוללה החלטתו של נפתלי בנט להפר אחת לאחת את כל ההתחייבויות שלו לבוחר כתב עמית סגל בספרו ׳סיפורה של הפוליטיקה הישראלית׳: ״...מרגע שמרכז הכובד של הפוליטיקה אבד, אין כל סיבה שבכנסת הבאה לא יכהנו גם עשרים שברירי סיעות ושאת ראשות הממשלה לא יחלקו לשלושה, או אפילו לארבעה חלקים... התקדים שקבע בנט - סיעה זעירא שנוטלת את השלטון באמצעות תמרון פוליטי - מאיים לנתק לחלוטין את הקשר שבין רצון העם וזהות ראש הממשלה. כשבנט הציע את עצמו לתפקיד, תשעים וחמישה אחוז מהציבור בחרו לא לבחור בו, ובכל זאת הוא הצהיר אמונים והתיישב במרכז שולחן הממשלה במליאת הכנסת... ימינה היא כנראה מפלגת השלטון הראשונה בעולם שכל נציגיה יכולים להיכנס למונית שירות אחת ועוד יישאר מקום ליד הגה הנהג״.

כבר בפתח הקמפיין הצהיר ראש המפלגה נפתלי בנט בראיון לרשת ב׳ כי: ״ימינה לא תשב בממשלה בהובלת השמאל - כולל לפיד כראש ממשלה״. השאיפה אמר בנט בראיון לסרוגים היא ״ממשלה בראשותי... המטרה - לשמר את שלטון המחנה הלאומי שחלילה לא יגיע לשמאל״. ימינה הייתה מאד חדה בכל נושא תיחום גבולות הגזרה להקמת הממשלה, תיחום שהלך והצטמצם לאורך הקמפיין. תחילה הובהר והודגש כי לפיד לא יכהן בשום אופן כראש ממשלה: ״האמירה של נתניהו שנמליך את לפיד היא שקר מוחלט...״ בראיון לאולפן ynet אמרה איילת שקד: ״יאיר לפיד לא יהיה ראש ממשלה, זו אגדה אורבנית״. ימינה הבהירה גם כי לא תקח חלק בממשלה בהשתתפות מפלגות ערביות. ב 03.1.2021 בראיון לבן כספית וינון מגל אמר נפתלי בנט: ״מנסור עבאס הוא תנועת אחות של חמאס... ללכת לשת"פ עם רע"מ זה דבר מטורף לגמרי וגם חמור מאוד כי זה נותן לגיטימציה של ממש לתנועת האחים המוסלמים... לחבק את תנועת האחות של חמאס בישראל זה בושה וחרפה ואנשי ימין צריכים להיות הראשונים שזועקים על זה" . ברשימת העבודה התמודדה אבתיסם מערנא שעמדות שהביעה בעבר ובפרט הצהרתה כי אי עמידה בצפירה ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל הייתה עבורה ״חוויה מופלאה״, עוררו סערה גם בתוך מפלגת העבודה. בראיון לבן כספית וינון מגל נשאלה איילת שקד: ״האם תשבי עם אבתיסאם מערנא ? ״התשובה היא לא! (ענתה שקד)...למדינת ישראל מגיעה ממשלה טובה, מתפקדת של אנשים שמאמינים שמדינת ישראל היא מדינה יהודית-דמוקרטית...״ ב 28.2.2021 פרסמה רשימת ימינה הודעה לעיתונות בזו הלשון: ״החלטת בג״ץ לבטל את פסילת מרענא היא בושה וחרפה. בג״צ מכשיר את מי ששוללת את ישראל כמדינה יהודית, מבזה את זכר השואה ובזה לחיילי צה״ל הגיבורים. זוהי עוד הוכחה לכך שמערכת המשפט מחייבת תיקון ורפורמות עומק...״. ב 6.3.2021 אמר יו״ר מרצ ניצן הורוביץ כי ״היה מקום להחלטה של בית הדין בהאג לחקור את ישראל״. אמירתו חוללה מהומה רבתי וימינה הייתה בראש החץ של המתקפה נגדו. בו ביום הצהירה איילת שקד בראיון לאתר כיפה ובציוץ נפרד בטוויטר: ״לא נשב עם מרצ, אמירתו של ניצן הורוביץ המצדיקה את פעילותו הפוליטית והאנטישמית של בית הדין בהאג ורדיפתו אחרי חיילי צה״ל היא חרפה לכנסת ישראל״. מן ההיבט הדמוקרטי הבהיר בנט כי: ״אם עשרה מנדטים אי אפשר לדרוש רוטציה... עם 15 מנדטים אפשר לבוא ולשנות את ההנהגה בצורה אמיתית. לא אהיה ראש ממשלה עם עשרה מנדטים. זה לא דמוקרטי!״ בחודש מרץ, שבועות לפני הבחירות, ירדה ימינה מתחת לקו העשרה מנדטים בסקרים. בנט שלמד על בשרו מה המשמעות של מומנט שלילי ברגעי הכרעה הגיב בחדות. בליץ ראיונות שיועד להבהיר למצביעי המחנה הלאומי, שחששו ממעמדה של ימינה כלשון מאזניים, שאין שום סיכוי שהמפלגה תאפשר ללפיד הקמת ממשלה. השיא היה ראיון לערוץ 20 אצל בעז גולן ב21.3 בוא אמר: ״נתניהו מריץ ספין במיליוני שקלים כאילו אני אכתיר את לפיד לראש ממשלה... לעולם ובשום תנאי אני לא אתן את ידי להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד, לא בצורה רגילה, לא ברוטציה ולא בשום דרך...״ בעשרים ושתיים למרץ 24 שעות לפני הבחירות, פרסם בנט איגרת מיוחדת לציבור הדתי לאומי בה חזר על הדברים: ״אפתח בדבר שהוא מובן מאליו, אבל מיליוני שקלים הושקעו בחודש האחרון כדי להכניס בו ספק, ולכן אגיד את הדברים באופן ברור: בשום מצב לא אתן יד להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד, גם לא ברוטציה, מכיוון שאני איש ימין והוא איש שמאל ולעולם לא אפעל נגד ערכיי. נכנסתי לפוליטיקה לא בשביל ג׳וב... לעולם לא אוותר על האידיאולוגיה שלי, בשביל שום תפקיד ושום כיסא. גם אם הכיסא זה כיסא של ראש הממשלה לא אוותר על ערכיי, על הדרך שלי בשביל שום דבר בעולם הזה...״ על הטירוף שחוללה החלטתו של נפתלי בנט להפר אחת לאחת את כל ההתחייבויות שלו לבוחר כתב עמית סגל בספרו ׳סיפורה של הפוליטיקה הישראלית׳: ״...מרגע שמרכז הכובד של הפוליטיקה אבד, אין כל סיבה שבכנסת הבאה לא יכהנו גם עשרים שברירי סיעות ושאת ראשות הממשלה לא יחלקו לשלושה, או אפילו לארבעה חלקים... התקדים שקבע בנט - סיעה זעירא שנוטלת את השלטון באמצעות תמרון פוליטי - מאיים לנתק לחלוטין את הקשר שבין רצון העם וזהות ראש הממשלה. כשבנט הציע את עצמו לתפקיד, תשעים וחמישה אחוז מהציבור בחרו לא לבחור בו, ובכל זאת הוא הצהיר אמונים והתיישב במרכז שולחן הממשלה במליאת הכנסת... ימינה היא כנראה מפלגת השלטון הראשונה בעולם שכל נציגיה יכולים להיכנס למונית שירות אחת ועוד יישאר מקום ליד הגה הנהג״.

עמיחי שיקלי - Amichai Chikli

16,044 次观看 • 1 年前

אחת היכולות המדהימות של בנט היא לשקר גם לגבי השקרים שלו. מהווידוי המרגש בוידאו הזה ניתן להבין שההבטחה האחת שהפר בנט הייתה שותפות עם מנסור עבאס. ״נכון אמרתי שלא אשב איתו וישבתי״. סך הכל התחייבות מפורשת אחת שהוא לא עמד בה. קרה קורה, מי לא מעד פעם אחת, מודה ועוזב... אלא שהיו עוד שורה של התחייבויות דרמטיות שבנט אף השתמש באלוקים כדי לשכנע שאין סיכוי שהוא יפר אותן והוא הפר את כולן אחת לאחת. נזכיר נשכחות: הבטחה שנייה: ממשלת ימין 1) 14/03/21 – נפתלי בנט בפייסבוק “... אין ולא תקום ממשלת שמאל בראשות לפיד. … לימין 80 מנדטים. תספרו.” 2) 18/03/21 – בנט בטוויטר “אזרחי ישראל, בפניכם אני מתחייב: … ממשלת ימין … על מלא, ובלי בחירות חמישיות” 3) 22/03/21 – בנט באגרת מיוחדת לציבור הדתי בפייסבוק: “… רק הצבעה לימינה תבטיח הקמת ממשלה לאומית, … ימנית, שתייצג את כל ערכינו.” הבטחה שלישית : התחייבות שלא “להמליך” את יאיר לפיד לראש ממשלה 1) 21/03/21 – (כספית ומגל) “… יאיר לפיד לא יהיה ראש ממשלה. אני איש ימין וכך גם רוב המצביעים.” 2) 21/03/21 – אברי גלעד 13: “אני לא אכתיר אף פעם ראש ממשלה משמאל” מקור: 3) 22/03/21 – אגרת לציבור הדתי בפייסבוק: “בשום מצב לא אתן יד להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד, גם לא ברוטציה, מכיון שאני איש ימין והוא איש שמאל …” 4) 07/03/21 – ועידת המשפיעים: “… המקום היחיד שללפיד ראש ממשלה זה … בפנטזיות שלו ובספינים שיוצר נתניהו” הבטחה רביעית: לא אדרוש ראשות ממשלה בפחות מעשרה מנדטים. ראיון לאופירה וברקו, ברקו שואל אתה לשון מאזניים ויכול להיות ראש ממשלה. בנט משיב: ״אבל לא בעשרה מנדטים, זה לא דמוקרטי״. לא היה מעשה הונאה ונוכלות פוליטית חמור יותר מזה של נפתלי בנט בכל דברי ימיה של כנסת ישראל. בנט הוא מיידוף של הפוליטיקה הישראלית.

אחת היכולות המדהימות של בנט היא לשקר גם לגבי השקרים שלו. מהווידוי המרגש בוידאו הזה ניתן להבין שההבטחה האחת שהפר בנט הייתה שותפות עם מנסור עבאס. ״נכון אמרתי שלא אשב איתו וישבתי״. סך הכל התחייבות מפורשת אחת שהוא לא עמד בה. קרה קורה, מי לא מעד פעם אחת, מודה ועוזב... אלא שהיו עוד שורה של התחייבויות דרמטיות שבנט אף השתמש באלוקים כדי לשכנע שאין סיכוי שהוא יפר אותן והוא הפר את כולן אחת לאחת. נזכיר נשכחות: הבטחה שנייה: ממשלת ימין 1) 14/03/21 – נפתלי בנט בפייסבוק “... אין ולא תקום ממשלת שמאל בראשות לפיד. … לימין 80 מנדטים. תספרו.” 2) 18/03/21 – בנט בטוויטר “אזרחי ישראל, בפניכם אני מתחייב: … ממשלת ימין … על מלא, ובלי בחירות חמישיות” 3) 22/03/21 – בנט באגרת מיוחדת לציבור הדתי בפייסבוק: “… רק הצבעה לימינה תבטיח הקמת ממשלה לאומית, … ימנית, שתייצג את כל ערכינו.” הבטחה שלישית : התחייבות שלא “להמליך” את יאיר לפיד לראש ממשלה 1) 21/03/21 – (כספית ומגל) “… יאיר לפיד לא יהיה ראש ממשלה. אני איש ימין וכך גם רוב המצביעים.” 2) 21/03/21 – אברי גלעד 13: “אני לא אכתיר אף פעם ראש ממשלה משמאל” מקור: 3) 22/03/21 – אגרת לציבור הדתי בפייסבוק: “בשום מצב לא אתן יד להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד, גם לא ברוטציה, מכיון שאני איש ימין והוא איש שמאל …” 4) 07/03/21 – ועידת המשפיעים: “… המקום היחיד שללפיד ראש ממשלה זה … בפנטזיות שלו ובספינים שיוצר נתניהו” הבטחה רביעית: לא אדרוש ראשות ממשלה בפחות מעשרה מנדטים. ראיון לאופירה וברקו, ברקו שואל אתה לשון מאזניים ויכול להיות ראש ממשלה. בנט משיב: ״אבל לא בעשרה מנדטים, זה לא דמוקרטי״. לא היה מעשה הונאה ונוכלות פוליטית חמור יותר מזה של נפתלי בנט בכל דברי ימיה של כנסת ישראל. בנט הוא מיידוף של הפוליטיקה הישראלית.

עמיחי שיקלי - Amichai Chikli

31,164 次观看 • 6 个月前

מנסור עבאס: "אם יש מחלוקת, דוד [אמסלם], בין הנביא מוחמד לבין [שבט] קורייש, אתה צריך לעמוד לצידו של הנביא מוחמד, כי הוא ממשיך דרכו של הנביא משה; במשך שנים האיסלאם קיבל את היהדות והיהודים. יש חילוקי דעות; אבל לא בעקרונות האמונה והמוסר; הסיפורים על בני ישראל והיהודים נמצאים בקוראן" ב-8 ביולי 2026, חבר הכנסת מנסור עבאס (منصور عباس), יו"ר הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ), המייצגת בכנסת את התנועה האיסלאמית (הפלג הדרומי), פרסם את ההודעה הבאה בפייסבוק (במקור בערבית): "בכנסת אמרתי את דבריי בהגנה על האיסלאם והמוסלמים: דתנו [האיסלאם] היא דת רחמים וצדק, ואסור לצמצם אותה להכפשה, הסתה ועיוות [האמת]". עבאס צרף סרטון וידאו מתוך דיון בכנסת, כמובא להלן: דוד אמסלם: בגלל שהמוסלמים רוצים להרוג את עם ישראל בגלל שאנחנו יהודים. מנסור עבאס: עזוב אותך מההסתה הזאת. יש טעות אסטרטגית גם של מזרחנים יהודים שמנסים להשחיר את הפנים של האיסלאם כדת, ושל המוסלמים וההיסטוריה המוסלמית. בהיבט הדתי, ואני איש דת ומכיר את השריעה [ההלכה] האיסלאמית על פרטיה, ואת הקשר הדתי עם היהדות, ובכלל תפיסת האיסלאם, שהאיסלאם הוא ממשיך את דרכם של כל הדתות המונותאיסטיות. כל דת שנובעת מאמונה באל אחד יחיד ובנביאים אנחנו מאמינים, ובספרי הקודש אנחנו מאמינים, ואנחנו הולכים בדרכו של הנביא מוחמד עליו השלום, ובדרכו של הקוראן. ואם יש מחלוקת, דוד [אמסלם], בין הנביא מוחמד לבין [שבט] קורייש [قريش - שבט ערבי חזק ומכובד ממכה, שממנו יצא הנביא מוחמד ושלט על הכעבה ועל מסחר החג' במאה ה-6–7], אתה צריך לעמוד לידו ולצידו של הנביא מוחמד, כי הוא ממשיך את דרכו של הנביא משה, ואתה לא צריך להיות נגדו [נגד מוחמד], ולא להאשים אותו [את מוחמד]. לא, אני לא מדבר באופן אינדיבידואלי עליך כדוד [אמסלם], אלא כתפיסה. ולא, אני אספר לך, אני אתן לך תשובות. אתה צריך להיות לידו [של מוחמד]. אני אתן לך תשובה. אני אתן לך תשובה.זאת כתפיסה, אבל אני יודע שחשובה לך הדת והאמונה, ולכן דוד [אמסלם], לא לחצות את הקווים, ולהיות עם האנשים שעינו, ורדפו, והאשימו את הנביא מוחמד. הוא בסך הכל ממשיך דרכם של כל הנביאים. אצלנו בתפיסה הדתית אומרים, שהנביאים הם אחים, ובכלל כל האנושות היא משפחה אחת לאב אחד ולאימא אחת. זאת התפיסה ההומניסטית באיסלאם. התפיסה ההומניסטית באיסלאם אומרת, שאנחנו משפחה אחת, אחר כך הפכנו לשבטים, ועמים, וקבוצות וכולי, כדי שנכיר אחד את השני, וזה תרגום חלקי של פסוק בקוראן. [קוראן, פרק: 49 פסוק: 13]. עכשיו, לקשר בין היהדות לאיסלאם - האיסלאם, בוודאי שמכיר ביהדות, ויש לה מעמד באיסלאם. וכשמוסלמים רצו לאלץ, להכריח את הבנים שלהם, חלק מהבנים שלהם, או אחים שלהם להתאסלם, אחרי שהם אימצו את היהדות או הנצרות, פסוק בקוראן קבע שאין כפייה בדת - لا اكراه في الدين [קוראן, פרק: 2 פסוק: 256]. ולכן, במשך שנים האיסלאם קיבל את היהדות ואת היהודים. יש חילוקי דעות, יש חילוקי דעות בין הדתות בתחומים מסוימים, אבל לא בעקרונות של האמונה, של המוסר. גם מבחינת ההיסטוריה, הסיפורים של בני ישראל, של היהודים, נמצאים בקוראן, והביקורת שיש על התנהגותם של היהודים ושל המוסלמים בקוראן זה אותה ביקורת שיש לתורה על התנהגותם של בני ישראל. זו ביקורת לגיטימית. אבל לשלול את זכותם, לחיים, לביטחון, לחופש, זה לא נכון. סימון דוידסון [סגן יו"ר הכנסת ממפלגת "יש עתיד"]: רגע, אני רוצה להגיד לך משהו, בבקשה, [מילה לא ברורה] מנסור, וגם לשר [דוד] אמסלם. מה שהיה פה זה רגע היסטורי נדיר. לשבת ולהקשיב. מנסור [עבאס] הקשיב לשר [דוד] אמסלם, אחרי זה ה[דוד] אמסלם הקשיב למנסור [עבאס]. אני חושב שחברי הכנסת היו ככה עם העיניים פקוחות, וגם הקהל למעלה. הבית הזה [הכנסת] צריך ללמוד להקשיב. אני מודה לכם על השיח הזה, זה היה, אני חושב, מרתק. זהו, אז אני רוצה להגיד בבקשה, אדוני. מנסור עבאס: נחזור לענייננו. סימוכין:

מנסור עבאס: "אם יש מחלוקת, דוד [אמסלם], בין הנביא מוחמד לבין [שבט] קורייש, אתה צריך לעמוד לצידו של הנביא מוחמד, כי הוא ממשיך דרכו של הנביא משה; במשך שנים האיסלאם קיבל את היהדות והיהודים. יש חילוקי דעות; אבל לא בעקרונות האמונה והמוסר; הסיפורים על בני ישראל והיהודים נמצאים בקוראן" ב-8 ביולי 2026, חבר הכנסת מנסור עבאס (منصور عباس), יו"ר הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ), המייצגת בכנסת את התנועה האיסלאמית (הפלג הדרומי), פרסם את ההודעה הבאה בפייסבוק (במקור בערבית): "בכנסת אמרתי את דבריי בהגנה על האיסלאם והמוסלמים: דתנו [האיסלאם] היא דת רחמים וצדק, ואסור לצמצם אותה להכפשה, הסתה ועיוות [האמת]". עבאס צרף סרטון וידאו מתוך דיון בכנסת, כמובא להלן: דוד אמסלם: בגלל שהמוסלמים רוצים להרוג את עם ישראל בגלל שאנחנו יהודים. מנסור עבאס: עזוב אותך מההסתה הזאת. יש טעות אסטרטגית גם של מזרחנים יהודים שמנסים להשחיר את הפנים של האיסלאם כדת, ושל המוסלמים וההיסטוריה המוסלמית. בהיבט הדתי, ואני איש דת ומכיר את השריעה [ההלכה] האיסלאמית על פרטיה, ואת הקשר הדתי עם היהדות, ובכלל תפיסת האיסלאם, שהאיסלאם הוא ממשיך את דרכם של כל הדתות המונותאיסטיות. כל דת שנובעת מאמונה באל אחד יחיד ובנביאים אנחנו מאמינים, ובספרי הקודש אנחנו מאמינים, ואנחנו הולכים בדרכו של הנביא מוחמד עליו השלום, ובדרכו של הקוראן. ואם יש מחלוקת, דוד [אמסלם], בין הנביא מוחמד לבין [שבט] קורייש [قريش - שבט ערבי חזק ומכובד ממכה, שממנו יצא הנביא מוחמד ושלט על הכעבה ועל מסחר החג' במאה ה-6–7], אתה צריך לעמוד לידו ולצידו של הנביא מוחמד, כי הוא ממשיך את דרכו של הנביא משה, ואתה לא צריך להיות נגדו [נגד מוחמד], ולא להאשים אותו [את מוחמד]. לא, אני לא מדבר באופן אינדיבידואלי עליך כדוד [אמסלם], אלא כתפיסה. ולא, אני אספר לך, אני אתן לך תשובות. אתה צריך להיות לידו [של מוחמד]. אני אתן לך תשובה. אני אתן לך תשובה.זאת כתפיסה, אבל אני יודע שחשובה לך הדת והאמונה, ולכן דוד [אמסלם], לא לחצות את הקווים, ולהיות עם האנשים שעינו, ורדפו, והאשימו את הנביא מוחמד. הוא בסך הכל ממשיך דרכם של כל הנביאים. אצלנו בתפיסה הדתית אומרים, שהנביאים הם אחים, ובכלל כל האנושות היא משפחה אחת לאב אחד ולאימא אחת. זאת התפיסה ההומניסטית באיסלאם. התפיסה ההומניסטית באיסלאם אומרת, שאנחנו משפחה אחת, אחר כך הפכנו לשבטים, ועמים, וקבוצות וכולי, כדי שנכיר אחד את השני, וזה תרגום חלקי של פסוק בקוראן. [קוראן, פרק: 49 פסוק: 13]. עכשיו, לקשר בין היהדות לאיסלאם - האיסלאם, בוודאי שמכיר ביהדות, ויש לה מעמד באיסלאם. וכשמוסלמים רצו לאלץ, להכריח את הבנים שלהם, חלק מהבנים שלהם, או אחים שלהם להתאסלם, אחרי שהם אימצו את היהדות או הנצרות, פסוק בקוראן קבע שאין כפייה בדת - لا اكراه في الدين [קוראן, פרק: 2 פסוק: 256]. ולכן, במשך שנים האיסלאם קיבל את היהדות ואת היהודים. יש חילוקי דעות, יש חילוקי דעות בין הדתות בתחומים מסוימים, אבל לא בעקרונות של האמונה, של המוסר. גם מבחינת ההיסטוריה, הסיפורים של בני ישראל, של היהודים, נמצאים בקוראן, והביקורת שיש על התנהגותם של היהודים ושל המוסלמים בקוראן זה אותה ביקורת שיש לתורה על התנהגותם של בני ישראל. זו ביקורת לגיטימית. אבל לשלול את זכותם, לחיים, לביטחון, לחופש, זה לא נכון. סימון דוידסון [סגן יו"ר הכנסת ממפלגת "יש עתיד"]: רגע, אני רוצה להגיד לך משהו, בבקשה, [מילה לא ברורה] מנסור, וגם לשר [דוד] אמסלם. מה שהיה פה זה רגע היסטורי נדיר. לשבת ולהקשיב. מנסור [עבאס] הקשיב לשר [דוד] אמסלם, אחרי זה ה[דוד] אמסלם הקשיב למנסור [עבאס]. אני חושב שחברי הכנסת היו ככה עם העיניים פקוחות, וגם הקהל למעלה. הבית הזה [הכנסת] צריך ללמוד להקשיב. אני מודה לכם על השיח הזה, זה היה, אני חושב, מרתק. זהו, אז אני רוצה להגיד בבקשה, אדוני. מנסור עבאס: נחזור לענייננו. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

21,532 次观看 • 1 个月前

מאי 2020 – יאיר גולן: "אני לא מסכים לאמירה שצריך להחליש את חמאס; הדבר הטוב ביותר לישראל זה לדבר ישירות עם חמאס. למה? כי תמיד עדיף לדבר איתם, מאשר להילחם בהם; אנו צריכים לדבר עם חמאס כאילו אין רשות פלסטינית; יהיה תהליך של הורדת המתח הביטחוני, הגדלת הרווחה הכלכלית, לטובתם ולטובתנו" ב-17 במאי 2020, ראיין תא"ל (מיל.) אודי דקל, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) את חבר הכנסת יאיר גולן (מרצ). להלן קטע מהראיון העוסק במדיניות ישראל כלפי חמאס ורצועת עזה: אודי דקל: עזה, אנחנו הגדרנו אותה, אני חושב כבר בעבר, כסוג של מחלה שאין לה מרפא, או אין לה רפואה. מה נעשה עם רצועת עזה? בהסתכלות ארוכת טווח, לא רק ביומיום שלנו? יאיר גולן: אני גם פה רוצה ללכת קודם כל לאיזשהו עיקרון או דרך טיפול באיזושהי אמירה ישראלית שבעיניי, שאני באופן אישי לא מסכים איתה. שמה שנקרא, צריך להחליש את החמאס, לחזק את הרשות [הפלסטינית], זו אמירה בסדר, היא לא תופסת מים, כי אף אחד לא יודע באמת איך לעשות את זה. ואני הייתי אומר שאנחנו צריכים לשנות את הגישה שלנו. אנחנו צריכים לדון עם הרשות [הפלסטינית] כאילו אין חמאס. אנחנו צריכים לדבר עם החמאס כאילו אין רשות [פלסטינית]. אין ברירה. הסיכוי לפיוס בין הרשות [הפלסטינית] לבין חמאס לדעתי הוא אפסי. אין שום סיכוי שהחמאס יוותר על בסיס כוחו. ואנחנו צריכים להתחיל להבין שהדבר הטוב ביותר למדינת ישראל זה לדבר ישירות עם חמאס. למה? כי תמיד עדיף לדבר איתם, מאשר להילחם בהם. להילחם בהם אנחנו יודעים, אם צריך גם נילחם בהם. אני לא... גם לחמאס הוא אויב מר, ואני לא מייחס לו שום כוונות טובות ביחס לישראל. ואם צריך להילחם בו, אז אני בעד להשמיד לו את כל הזרוע הצבאית, אחת ולתמיד, ולא בסגנון הזה של המבצעים שעשינו בעזה עד היום. אבל כרגע, במציאות הגאו-אסטרטגית הנוכחית, נכון לנו לדבר עם חמאס, ואולי לנצל את משבר [וירוס] הקורונה, סביב שיתוף הפעולה הרפואי, לייצר על בסיס זה שיח ישיר, אני מדגיש, שיח ישיר עם חמאס, להפסיק עם ה... בעיניי, ההתנגדות הזאת שזה גורם שאנחנו, הוא לא לגיטימי לדבר איתו. מדברים עם אויבים, אם רוצים מה שנקרא לא להילחם באויבים, אז עדיף לדבר איתם, לדבר ישירות מול חמאס, לעמוד על כך שבראש ובראשונה ישוחררו השבויים האזרחים שלנו, ויוחזרו גופות החיילים, ולאחר מכן אפשר להיכנס לתהליך, שאני מקווה שהוא לא יהיה תהליך של איזשהו שלום בינינו לבינם, אבל יהיה תהליך של הורדת המתח הביטחוני, הגדלת הרווחה הכלכלית, לטובתם שלהם ולטובתנו שלנו. מדינה חייבת להבטיח קודם כל ביטחון לאזרחיה, ואם היא לא מתכוונת להילחם על הביטחון הזה, אז שתעשה את זה באמצעים אחרים. סימוכין: מרץ 2021 – יאיר גולן: "כדי לספק שקט לשדרות, לקיבוצים ולמושבים בעוטף אנחנו חייבים לספק לעזתים תקווה, לחבר אותם לחשמל, לתת אישורי עבודה, לאפשר להם לחיות בכבוד; שיקום עזה הכרחי לביטחון ישראל". סימוכין: נובמבר 2019 – יאיר גולן קורא להידבר עם חמאס: "חמאס הוא הישות הריבונית ברצועת עזה, ולכן אנו צריכים לדבר על עתיד רצועת עזה עם חמאס, אין דרך אחרת. [צריך] לעשות זאת בדרך הכי פרודוקטיבית ולא בדרך צבאית; [בדרך שבה] ישראל מקבלת יותר ביטחון, חמאס מקבל מצב כלכלי יותר טוב ופיתוח כלכלי". סימוכין: ספטמבר 2019 – יאיר גולן: ישראל צריכה לאפשר את "ביסוס שלטונו" [של חמאס]. "נכון לדבר עם חמאס; ישראל צריכה לנקוט במדיניות אזרחית מרחיבה, שכוללת פתיחת שוק העבודה הישראלי, חיזוק הסחר בין איו"ש לעזה; הרחבת השימוש בחומרים דו-שימושיים [העשויים לשמש גם לצרכים צבאיים], ועידוד השקעות בעזה". סימוכין: אוגוסט 2022, שישה חודשים לאחר החלטת חמאס להאיץ את ההכנות למלחמה - יאיר גולן: "חמאס כבר מזמן פרטנר. מזמן מזמן. אנחנו מדברים עם חמאס, באופן עקיף, באופן ישיר". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן: "המלחמה האמיתית, למרבה הזוועה, היא נגד ממשלת ישראל, לא נגד חיזבאללה, ולא נגד חמאס". סימוכין: יאיר גולן מסביר את המניע של חמאס לתקוף את ישראל בשבעה באוקטובר 2023: "כוונות חמאס בסופו של דבר נבעו ממצוקה מאוד גדולה, מתחושה של דרך ללא מוצא ביחס לאיך הם משפרים את מצבם; [הייתה להם] תקווה גדולה שבעזרת מעשה צבאי מאוד נמרץ ומוצלח בראייתם הם יצליחו לשנות את המצב". סימוכין:

מאי 2020 – יאיר גולן: "אני לא מסכים לאמירה שצריך להחליש את חמאס; הדבר הטוב ביותר לישראל זה לדבר ישירות עם חמאס. למה? כי תמיד עדיף לדבר איתם, מאשר להילחם בהם; אנו צריכים לדבר עם חמאס כאילו אין רשות פלסטינית; יהיה תהליך של הורדת המתח הביטחוני, הגדלת הרווחה הכלכלית, לטובתם ולטובתנו" ב-17 במאי 2020, ראיין תא"ל (מיל.) אודי דקל, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) את חבר הכנסת יאיר גולן (מרצ). להלן קטע מהראיון העוסק במדיניות ישראל כלפי חמאס ורצועת עזה: אודי דקל: עזה, אנחנו הגדרנו אותה, אני חושב כבר בעבר, כסוג של מחלה שאין לה מרפא, או אין לה רפואה. מה נעשה עם רצועת עזה? בהסתכלות ארוכת טווח, לא רק ביומיום שלנו? יאיר גולן: אני גם פה רוצה ללכת קודם כל לאיזשהו עיקרון או דרך טיפול באיזושהי אמירה ישראלית שבעיניי, שאני באופן אישי לא מסכים איתה. שמה שנקרא, צריך להחליש את החמאס, לחזק את הרשות [הפלסטינית], זו אמירה בסדר, היא לא תופסת מים, כי אף אחד לא יודע באמת איך לעשות את זה. ואני הייתי אומר שאנחנו צריכים לשנות את הגישה שלנו. אנחנו צריכים לדון עם הרשות [הפלסטינית] כאילו אין חמאס. אנחנו צריכים לדבר עם החמאס כאילו אין רשות [פלסטינית]. אין ברירה. הסיכוי לפיוס בין הרשות [הפלסטינית] לבין חמאס לדעתי הוא אפסי. אין שום סיכוי שהחמאס יוותר על בסיס כוחו. ואנחנו צריכים להתחיל להבין שהדבר הטוב ביותר למדינת ישראל זה לדבר ישירות עם חמאס. למה? כי תמיד עדיף לדבר איתם, מאשר להילחם בהם. להילחם בהם אנחנו יודעים, אם צריך גם נילחם בהם. אני לא... גם לחמאס הוא אויב מר, ואני לא מייחס לו שום כוונות טובות ביחס לישראל. ואם צריך להילחם בו, אז אני בעד להשמיד לו את כל הזרוע הצבאית, אחת ולתמיד, ולא בסגנון הזה של המבצעים שעשינו בעזה עד היום. אבל כרגע, במציאות הגאו-אסטרטגית הנוכחית, נכון לנו לדבר עם חמאס, ואולי לנצל את משבר [וירוס] הקורונה, סביב שיתוף הפעולה הרפואי, לייצר על בסיס זה שיח ישיר, אני מדגיש, שיח ישיר עם חמאס, להפסיק עם ה... בעיניי, ההתנגדות הזאת שזה גורם שאנחנו, הוא לא לגיטימי לדבר איתו. מדברים עם אויבים, אם רוצים מה שנקרא לא להילחם באויבים, אז עדיף לדבר איתם, לדבר ישירות מול חמאס, לעמוד על כך שבראש ובראשונה ישוחררו השבויים האזרחים שלנו, ויוחזרו גופות החיילים, ולאחר מכן אפשר להיכנס לתהליך, שאני מקווה שהוא לא יהיה תהליך של איזשהו שלום בינינו לבינם, אבל יהיה תהליך של הורדת המתח הביטחוני, הגדלת הרווחה הכלכלית, לטובתם שלהם ולטובתנו שלנו. מדינה חייבת להבטיח קודם כל ביטחון לאזרחיה, ואם היא לא מתכוונת להילחם על הביטחון הזה, אז שתעשה את זה באמצעים אחרים. סימוכין: מרץ 2021 – יאיר גולן: "כדי לספק שקט לשדרות, לקיבוצים ולמושבים בעוטף אנחנו חייבים לספק לעזתים תקווה, לחבר אותם לחשמל, לתת אישורי עבודה, לאפשר להם לחיות בכבוד; שיקום עזה הכרחי לביטחון ישראל". סימוכין: נובמבר 2019 – יאיר גולן קורא להידבר עם חמאס: "חמאס הוא הישות הריבונית ברצועת עזה, ולכן אנו צריכים לדבר על עתיד רצועת עזה עם חמאס, אין דרך אחרת. [צריך] לעשות זאת בדרך הכי פרודוקטיבית ולא בדרך צבאית; [בדרך שבה] ישראל מקבלת יותר ביטחון, חמאס מקבל מצב כלכלי יותר טוב ופיתוח כלכלי". סימוכין: ספטמבר 2019 – יאיר גולן: ישראל צריכה לאפשר את "ביסוס שלטונו" [של חמאס]. "נכון לדבר עם חמאס; ישראל צריכה לנקוט במדיניות אזרחית מרחיבה, שכוללת פתיחת שוק העבודה הישראלי, חיזוק הסחר בין איו"ש לעזה; הרחבת השימוש בחומרים דו-שימושיים [העשויים לשמש גם לצרכים צבאיים], ועידוד השקעות בעזה". סימוכין: אוגוסט 2022, שישה חודשים לאחר החלטת חמאס להאיץ את ההכנות למלחמה - יאיר גולן: "חמאס כבר מזמן פרטנר. מזמן מזמן. אנחנו מדברים עם חמאס, באופן עקיף, באופן ישיר". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן: "המלחמה האמיתית, למרבה הזוועה, היא נגד ממשלת ישראל, לא נגד חיזבאללה, ולא נגד חמאס". סימוכין: יאיר גולן מסביר את המניע של חמאס לתקוף את ישראל בשבעה באוקטובר 2023: "כוונות חמאס בסופו של דבר נבעו ממצוקה מאוד גדולה, מתחושה של דרך ללא מוצא ביחס לאיך הם משפרים את מצבם; [הייתה להם] תקווה גדולה שבעזרת מעשה צבאי מאוד נמרץ ומוצלח בראייתם הם יצליחו לשנות את המצב". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

16,285 次观看 • 1 年前

בנט הוא לא ימין. בנט הוא שמאל קיצוני פוסט ציוני. מי שמקים ממשלה שנשענת על התנועה האסלאמית במטרה להדיר את רוב העם היהודי מממשלת מדינת העם היהודי שקמה אחרי אלפיים שנות - הוא שמאל קיצוני פוסט ציוני. זו עמדה קיצונית שמתאימה אולי לתנועת השמאל האולטרא קיצוני "ברית שלום". אני לא אומר את זה כדי לפגוע, אלא כדי לתקן, וכדי לתקן חובה להבהיר: ההגמוניה שולטת על השיח והנרטיב אז היא מצליחה לערער אמיתות יסוד. אז נחזור לאמיתת היסוד: חרם והדרת רוב העם היהודי מממשלת מדינת העם היהודי באמצעות ברית עם התנועה האיסלמית - זו עמדה פוסט ציונית של שמאל קיצוני. זו נקודת תפנית מבהילה שלא היה כמוה מאז היות הציונות. זו עמדה של שמאל קיצוני פוסט ציוני. . מי שחושב שמה שעשה בנט זה רק איזה טריק מכני של מהלך פוליטי, לא מבין כלום בתהליכים מעצבי זהות. מהלך פוסט ציוני כזה מעצב עמדה נפשית ומעצב זהות. מה שבנט עשה כבר גרם נזק זהותי ליהדות ולציונות, בגלל המהלך ההוא יש כבר מי שמבחינתם חשים יותר קרובים נפשית וזהותית לתנועה האסלמית ולנציגיה בכנסת מאשר לשאר העם היהודי ובפרט לליכודניקים הביביסטים המשרתים בצה''ל ומוסרים נפש שהם מוקד החרם. זה יילך ויחמיר. מבנה פוליטי כזה בונה זהות. זהות פוסט ציונית. בנט חתום על הנזק ההיסטורי הזה. אני לא טוען שהוא התכוון, אני חושב שהוא חייב לשבת עם עצמו ולהבין את המשמעות. כך או כך, העמדה הזו של בנט היא עמדת שמאל הרבה יותר קיצונית מאשר החזרת שטחים וכדומה. זה פי אלף חמור מהחזרת שטחים, זה ריסוק המבנה הזהותי הציוני של העם הזה, לדורות קדימה. (הערת סוגריים למדקדקים בתולדות המחשבה הציונית, הסברתי את המורכבות גם ב"פטריוטים" השבוע: יש הבדל בין הקמת ממשלה הנשענת על מפלגות ערביות במטרה להדיר את רוב העם היהודי מממשלת מדינת ישראל - שזו עמדה שמאלנית קיצונית פוסט ציונית, לבין הקמת ממשלה רחבה שאליה יצטרפו מפלגות ערביות - שזו עמדה אופטימית שהיא במסגרת המחשבה הציונית).

בנט הוא לא ימין. בנט הוא שמאל קיצוני פוסט ציוני. מי שמקים ממשלה שנשענת על התנועה האסלאמית במטרה להדיר את רוב העם היהודי מממשלת מדינת העם היהודי שקמה אחרי אלפיים שנות - הוא שמאל קיצוני פוסט ציוני. זו עמדה קיצונית שמתאימה אולי לתנועת השמאל האולטרא קיצוני "ברית שלום". אני לא אומר את זה כדי לפגוע, אלא כדי לתקן, וכדי לתקן חובה להבהיר: ההגמוניה שולטת על השיח והנרטיב אז היא מצליחה לערער אמיתות יסוד. אז נחזור לאמיתת היסוד: חרם והדרת רוב העם היהודי מממשלת מדינת העם היהודי באמצעות ברית עם התנועה האיסלמית - זו עמדה פוסט ציונית של שמאל קיצוני. זו נקודת תפנית מבהילה שלא היה כמוה מאז היות הציונות. זו עמדה של שמאל קיצוני פוסט ציוני. . מי שחושב שמה שעשה בנט זה רק איזה טריק מכני של מהלך פוליטי, לא מבין כלום בתהליכים מעצבי זהות. מהלך פוסט ציוני כזה מעצב עמדה נפשית ומעצב זהות. מה שבנט עשה כבר גרם נזק זהותי ליהדות ולציונות, בגלל המהלך ההוא יש כבר מי שמבחינתם חשים יותר קרובים נפשית וזהותית לתנועה האסלמית ולנציגיה בכנסת מאשר לשאר העם היהודי ובפרט לליכודניקים הביביסטים המשרתים בצה''ל ומוסרים נפש שהם מוקד החרם. זה יילך ויחמיר. מבנה פוליטי כזה בונה זהות. זהות פוסט ציונית. בנט חתום על הנזק ההיסטורי הזה. אני לא טוען שהוא התכוון, אני חושב שהוא חייב לשבת עם עצמו ולהבין את המשמעות. כך או כך, העמדה הזו של בנט היא עמדת שמאל הרבה יותר קיצונית מאשר החזרת שטחים וכדומה. זה פי אלף חמור מהחזרת שטחים, זה ריסוק המבנה הזהותי הציוני של העם הזה, לדורות קדימה. (הערת סוגריים למדקדקים בתולדות המחשבה הציונית, הסברתי את המורכבות גם ב"פטריוטים" השבוע: יש הבדל בין הקמת ממשלה הנשענת על מפלגות ערביות במטרה להדיר את רוב העם היהודי מממשלת מדינת ישראל - שזו עמדה שמאלנית קיצונית פוסט ציונית, לבין הקמת ממשלה רחבה שאליה יצטרפו מפלגות ערביות - שזו עמדה אופטימית שהיא במסגרת המחשבה הציונית).

אבישי בן חיים

48,240 次观看 • 1 个月前

1. איזה יופי לראות את אורית סטרוק ואת אבישי ברמן. 2. הוא מנכ"ל מועצת המכינות, מטכ"ליסט, בן ישראל הראשונה על מלא, שמהיכרותי איתו אין לי ספק שהוא ממש לא שייך למחנה הפוליטי של סטרוק. 3. היא השרה שבמשרד שלה חונות המכינות הקדם צבאיות. 4. השליטה בכסף נמצאת אצלה, השליטה בחניכים ובמוסדות נמצאת אצלו, ובכל זאת מתברר שאפשר לנהל סדר יום ערכי, בשיתוף פעולה חוצה מחנות, עם אפס העדפה של מגזר מסויים ו/או של מכינות באזורים ספציפיים. 5. הם עובדים בשיתוף פעולה, בלי קומבינות, בלי קידום אובססיבי של אינטרסים קטנים, כמו שקורה בהרבה יותר מדי משרדי ממשלה. 6. בשנים האחרונות הם נתנו יחד בוסט מטורף למפעל המכינות המופלא, שהוא גם דתי וגם חילוני, גם ימני וגם שמאלני. 7. כשאני מנסה לנתח את הסיבה שבגללה זה עובד דווקא במקרה הזה, אני משער שהעניין הוא שזה ממש בסדר להיות שונים מאוד. 8. הדבר היחיד שנדרש כדי לבסס שיתוף פעולה עמוק זה להיות אדם שמבין שעסקינן באידיאל משותף שהוא יותר גדול מכל אחד מאיתנו. 9. והיחידים שמרוויחים מזה הם כולנו כי את הקופון גוזרים חניכי המכינות שהם שדרת המנהיגות העתידית של ישראל.

1. איזה יופי לראות את אורית סטרוק ואת אבישי ברמן. 2. הוא מנכ"ל מועצת המכינות, מטכ"ליסט, בן ישראל הראשונה על מלא, שמהיכרותי איתו אין לי ספק שהוא ממש לא שייך למחנה הפוליטי של סטרוק. 3. היא השרה שבמשרד שלה חונות המכינות הקדם צבאיות. 4. השליטה בכסף נמצאת אצלה, השליטה בחניכים ובמוסדות נמצאת אצלו, ובכל זאת מתברר שאפשר לנהל סדר יום ערכי, בשיתוף פעולה חוצה מחנות, עם אפס העדפה של מגזר מסויים ו/או של מכינות באזורים ספציפיים. 5. הם עובדים בשיתוף פעולה, בלי קומבינות, בלי קידום אובססיבי של אינטרסים קטנים, כמו שקורה בהרבה יותר מדי משרדי ממשלה. 6. בשנים האחרונות הם נתנו יחד בוסט מטורף למפעל המכינות המופלא, שהוא גם דתי וגם חילוני, גם ימני וגם שמאלני. 7. כשאני מנסה לנתח את הסיבה שבגללה זה עובד דווקא במקרה הזה, אני משער שהעניין הוא שזה ממש בסדר להיות שונים מאוד. 8. הדבר היחיד שנדרש כדי לבסס שיתוף פעולה עמוק זה להיות אדם שמבין שעסקינן באידיאל משותף שהוא יותר גדול מכל אחד מאיתנו. 9. והיחידים שמרוויחים מזה הם כולנו כי את הקופון גוזרים חניכי המכינות שהם שדרת המנהיגות העתידית של ישראל.

עמיחי אתאלי

29,574 次观看 • 3 个月前

האזינו לדברים שאמרתי אצל דוד בן בסט, השידור המלא מחר ברדיוס 100FM עיקרי הדברים מובאים כאן גם בטקסט. דוד בן בסט: "אני רוצה להשמיע לך משהו, ואני רוצה לשמוע את דעתך" קטע מוקלט - Ofir Akunis "הרפורמה הזאת לא תקודם ולא תהיה בעת הכהונה של הכנסת הזאת, זה ברור." דוד בן בסט: "דעתך?" ח"כ רוטמן: אני כל פעם תהיתי מה זה נקרא "הרפורמה הזאת"? "הרפורמה הזאת" כבר עברה כמה שינויים עוד לפני שעבר החוק הראשון. אני חושב, ומקווה ובטוח, שההבנה בציבור שנדרשת רפורמה, זה כבר דבר נתון. השאלה היא, איזה רפורמה. אני מאוד מאוד מקווה ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אני מקווה שהיא לא תחזור, למה? כי אני יודע, ואגב כבר נעשו בעניין הזה שיחות שאמרתי להם "כרגע אין מה לדבר על זה" כולל מאנשים באופוזיציה, "בוא נשב ונראה מה כן מקדמים בהסכמה". כי אני חושב שכאשר יחזרו החיילים משטחי הכינוס, ויסתכלו על הפוליטיקאים ויסתכלו גם על חלק מהאולפנים, הם יגידו: "תגידו, אתם משוגעים? אנחנו ישבנו שם, ונלחמנו שכם אל שכם, חרדים שהתגייסו, תאמין או לא, ואנשי זק"א, חילונים, דתיים, ימנים, שמאלנים, תומכי רפורמה, מתנגדי רפורמה, ידענו להסתדר. תסתדרו! תביאו רפורמה מוסכמת!" ובשניה שהלחץ הזה יבוא מכל חלקי הציבור, (הוא היה אצל חלק) אבל בשניה שהוא יבוא מכל חלקי הציבור, אני יודע ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אם יעבור משהו, מקווה מאוד, זה יהיה גם בהסכמה רחבה, וגם בקונצנזוס כי אני מקווה שהפוליטיקאים כולם, גם אנחנו, גם הצד השני..." דוד בן בסט: "גם אתה" ח"כ רוטמן: ...גם אני, יקשיבו לווייב, לקול, לזעקה של הציבור שרוצה פוליטיקה אחרת. די עם הדיון לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. זה לא עוזר לאף אחד"

האזינו לדברים שאמרתי אצל דוד בן בסט, השידור המלא מחר ברדיוס 100FM עיקרי הדברים מובאים כאן גם בטקסט. דוד בן בסט: "אני רוצה להשמיע לך משהו, ואני רוצה לשמוע את דעתך" קטע מוקלט - Ofir Akunis "הרפורמה הזאת לא תקודם ולא תהיה בעת הכהונה של הכנסת הזאת, זה ברור." דוד בן בסט: "דעתך?" ח"כ רוטמן: אני כל פעם תהיתי מה זה נקרא "הרפורמה הזאת"? "הרפורמה הזאת" כבר עברה כמה שינויים עוד לפני שעבר החוק הראשון. אני חושב, ומקווה ובטוח, שההבנה בציבור שנדרשת רפורמה, זה כבר דבר נתון. השאלה היא, איזה רפורמה. אני מאוד מאוד מקווה ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אני מקווה שהיא לא תחזור, למה? כי אני יודע, ואגב כבר נעשו בעניין הזה שיחות שאמרתי להם "כרגע אין מה לדבר על זה" כולל מאנשים באופוזיציה, "בוא נשב ונראה מה כן מקדמים בהסכמה". כי אני חושב שכאשר יחזרו החיילים משטחי הכינוס, ויסתכלו על הפוליטיקאים ויסתכלו גם על חלק מהאולפנים, הם יגידו: "תגידו, אתם משוגעים? אנחנו ישבנו שם, ונלחמנו שכם אל שכם, חרדים שהתגייסו, תאמין או לא, ואנשי זק"א, חילונים, דתיים, ימנים, שמאלנים, תומכי רפורמה, מתנגדי רפורמה, ידענו להסתדר. תסתדרו! תביאו רפורמה מוסכמת!" ובשניה שהלחץ הזה יבוא מכל חלקי הציבור, (הוא היה אצל חלק) אבל בשניה שהוא יבוא מכל חלקי הציבור, אני יודע ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אם יעבור משהו, מקווה מאוד, זה יהיה גם בהסכמה רחבה, וגם בקונצנזוס כי אני מקווה שהפוליטיקאים כולם, גם אנחנו, גם הצד השני..." דוד בן בסט: "גם אתה" ח"כ רוטמן: ...גם אני, יקשיבו לווייב, לקול, לזעקה של הציבור שרוצה פוליטיקה אחרת. די עם הדיון לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. זה לא עוזר לאף אחד"

שמחה רוטמן - Simcha Rothman

46,587 次观看 • 2 年前

תקשיבו לסיפור מטורף: שוחחתי עכשיו עם חברה המקורבת לנשיא טראמפ. (גילוי נאות, היא מאוד מקפידה שלא לומר לי כלום בד"כ). ניסיתי להבין מאיפה צצה עוד נסיעה של מממן החמאס לבית הלבן והיא חזרה על אותה התשובה שנתנה לי בעבר (שיתפתי אתכם): בבית הלבן נערכים לתת "מקלט משפטי" למממן החמאס כחלק מ"עסקה לסיום המשפט והמלחמה". (עוד פשע מטורף של מממן החמאס, אבל בואו נתעלם מזה לרגע). פרטים נוספים: 1. הבית הלבן לא ממש מנסה להסתיר את זה. טראמפ הבטיח למממן החמאס שיעזור לו בחנינה תמורת סיום המלחמה. 2. כל הסיפור עם בוז'י מבושל ומתוכנן לפרטי פרטים (לא באמת מפתיע). 3. עם הפרישה, מממן החמאס יעבור לארה"ב שם יזכה להגנה אמריקאית מול צוי המעצר העומדים מולו (אין לי מושג איך זה יעבוד). 4. המעבר למיאמי נועד כדי להגן גם על השיכורה וגם על הבן, וגם כדי להתחמק מחקירות ה-7 באוקטובר (שלא מוגנים ב-"הסכם" המתבשל). הפרשנות שלי: האם זה מה שמממן החמאס באמת מתכנן לעשות? ממש לא. הוא יעשה הכל כדי להשאר על הכיסא בכל מחיר ולהמליך את ילד"ז, אבל כמו כל דיקטטור הוא מכין לעצמו תוכנית מילוט כי הוא יודע שהזמן שלו קצר: - אחרי סיום עדות מממן החמאס הסיכוי לעסקת טיעון יהיה כמעט אפס. - הוא יודע שיורשע לפחות בחלק מהתיקים וזה רק חימום למשפטי ניר עוז. - הוא יודע שעם המעבר לשלב ב' הקרב בעזה (חזון המדינה הפלסטינית של טראמפ מתקדם), סמוטריץ ובן גביר יפילו את הממשלה. - הוא רואה את הקואליציה גוססת. - הוא יודע שהוא מפסיד בבחירות. גם מממן החמאס וגם בוז’י מבינים שאין סיכוי ל"בקשת החנינה" הנוכחית - זה מהלך פתיחה קלאסי. בוז'י יודע שהזעם הציבורי ירדוף אותו עד סוף הימים. יש לו ולמיכל יותר מדי מה להפסיד והוא למעשה עובד כעו"ד של מממן החמאס ומנסה לרבע את המעגל עם פרישה של מממן החמאס למיאמי בתמיכת טראמפ. בקיצור, זה זמן ההכרעה! זה הזמן להגביר את המחאה! אסור שבוז'י יגמגם. מממן החמאס חייב להבין שגלות מיאמי בחסות טראמפ היא האופציה הכי טובה שתהיה לו ולמשפחתו המופרעת. (באופן אישי אני מתנגד לזה - מממן החמאס צריך לסיים את חייו בכלא). מצרף את הנאום שלי מהיום מול בית הנשיא

תקשיבו לסיפור מטורף: שוחחתי עכשיו עם חברה המקורבת לנשיא טראמפ. (גילוי נאות, היא מאוד מקפידה שלא לומר לי כלום בד"כ). ניסיתי להבין מאיפה צצה עוד נסיעה של מממן החמאס לבית הלבן והיא חזרה על אותה התשובה שנתנה לי בעבר (שיתפתי אתכם): בבית הלבן נערכים לתת "מקלט משפטי" למממן החמאס כחלק מ"עסקה לסיום המשפט והמלחמה". (עוד פשע מטורף של מממן החמאס, אבל בואו נתעלם מזה לרגע). פרטים נוספים: 1. הבית הלבן לא ממש מנסה להסתיר את זה. טראמפ הבטיח למממן החמאס שיעזור לו בחנינה תמורת סיום המלחמה. 2. כל הסיפור עם בוז'י מבושל ומתוכנן לפרטי פרטים (לא באמת מפתיע). 3. עם הפרישה, מממן החמאס יעבור לארה"ב שם יזכה להגנה אמריקאית מול צוי המעצר העומדים מולו (אין לי מושג איך זה יעבוד). 4. המעבר למיאמי נועד כדי להגן גם על השיכורה וגם על הבן, וגם כדי להתחמק מחקירות ה-7 באוקטובר (שלא מוגנים ב-"הסכם" המתבשל). הפרשנות שלי: האם זה מה שמממן החמאס באמת מתכנן לעשות? ממש לא. הוא יעשה הכל כדי להשאר על הכיסא בכל מחיר ולהמליך את ילד"ז, אבל כמו כל דיקטטור הוא מכין לעצמו תוכנית מילוט כי הוא יודע שהזמן שלו קצר: - אחרי סיום עדות מממן החמאס הסיכוי לעסקת טיעון יהיה כמעט אפס. - הוא יודע שיורשע לפחות בחלק מהתיקים וזה רק חימום למשפטי ניר עוז. - הוא יודע שעם המעבר לשלב ב' הקרב בעזה (חזון המדינה הפלסטינית של טראמפ מתקדם), סמוטריץ ובן גביר יפילו את הממשלה. - הוא רואה את הקואליציה גוססת. - הוא יודע שהוא מפסיד בבחירות. גם מממן החמאס וגם בוז’י מבינים שאין סיכוי ל"בקשת החנינה" הנוכחית - זה מהלך פתיחה קלאסי. בוז'י יודע שהזעם הציבורי ירדוף אותו עד סוף הימים. יש לו ולמיכל יותר מדי מה להפסיד והוא למעשה עובד כעו"ד של מממן החמאס ומנסה לרבע את המעגל עם פרישה של מממן החמאס למיאמי בתמיכת טראמפ. בקיצור, זה זמן ההכרעה! זה הזמן להגביר את המחאה! אסור שבוז'י יגמגם. מממן החמאס חייב להבין שגלות מיאמי בחסות טראמפ היא האופציה הכי טובה שתהיה לו ולמשפחתו המופרעת. (באופן אישי אני מתנגד לזה - מממן החמאס צריך לסיים את חייו בכלא). מצרף את הנאום שלי מהיום מול בית הנשיא

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

17,903 次观看 • 8 个月前

שלום גדי אייזנקוט. מועדים לשמחה. תקפת אותי הבוקר במילים קשות כי התנגדתי אתמול לעסקת שחרור המרצחים. קראת לי תת-הנהגה. אני מניח שניסית להתכתב עם המונח תתי-אדם של חברך לאופוזיציית השנאה והפילוג, יאיר גולן. נתחיל מזה, שאתה ביום כזה היית אמור להתכסות בדום שתיקה, להצטער, להתבייש, לבקש סליחה, לומר לנו תודה שלא הקשבנו לך. אתה הרי במשך חודשים מטיף למדינת ישראל להיכנע לגרועים שבאויביה. אתה הטפת לנו לסגת לקווי השישי לאוקטובר, לאפשר לחמאס להישאר ברצועת עזה, להתחמש, להתעצם עם ערבויות בינלאומיות במרחק יריקה מהיישובים שלנו. אם חלילה היינו מקשיבים לך, לא היה שום סיכוי בעולם שנגיע להישג הכביר הזה, שבו אנחנו מחזירים בעזרת השם את כל החטופים הביתה במכה אחת. צה"ל נשאר בחמישים אחוז משטח רצועת עזה כנקודת פתיחה לחתירה להמשך מימוש מלוא מטרות המלחמה, ובראשן השמדת חמאס ופירוזה של רצועת עזה, כשיש לנו לגיטימציה של הנשיא טראמפ, ושל כל מי שתומך בתוכניתו, שקובעת בצורה חד משמעית שחמאס חייב להיות מפורק ועזה חייבת להיות מפורזת. ביום כזה אתה אמור לשבת ולבקש סליחה. ואתה יודע מה? היית ביום כזה אמור גם להגיד לי תודה שסירבתי לעסקאות חלקיות שהיו מפקירות חלק מן החטופים. אנחנו מקבלים עכשיו את כל החטופים רק בגלל ההתעקשות הזאת שלי. שווה בנפשך מה היה קורה לו היינו מקשיבים למי שהציע לנו לקבל עסקאות חלקיות. היינו עכשיו בתוך איזה שישים יום של הפסקת אש, של משא ומתן מתיש. חצי מהחטופים עדיין נקברים במנהרות החמאס, שדורש כניעה מוחלטת שלנו כתנאי להשבתם. ואתה יודע מה, גדי? כן אני הצבעתי נגד. הצבעתי נגד כי אני חושב שלרוקן את בתי הכלא ממרצחים טרוריסטים נוראיים, להוציא לחופשי את כל הנהגת הטרור של הדור הבא, שתתפזר עכשיו בכל העולם ותשמר את אותם תאים שיכוונו כאן טרור, שינסה בכל כוחו לשפוך כאן נהרות של דם, אני חושב שזו טעות קשה. אני גם חושב שצריך מישהו שישמיע את קולם של אותם נפגעי טרור, שבלב שותת דם ישבו עכשיו בבית וירגישו שרוצחים מחדש את יקיריהם כשמוציאים לחופשי את מי שרצח אותו. נכון, אין להם יחסי ציבור במאות מיליונים, אין להם קמפיינים שעוטפים אותם. הם כנראה יצטרכו בתוך הבית לבכות בשקט על הכרית. אני הרגשתי צורך להשמיע את קולם ולהתנגד לעסקה הזאת. אתה יודע מה מסוכן יותר משחרור המחבלים? זה הנרמול של הדבר הזה. זו העובדה שאי אפשר להתנגד לו. העובדה שאתה לא מסוגל לתת אפילו לגיטימציה לדעה שחושבת אחרת ממך. היית צריך להיות שם אתמול בממשלה ולראות את כולנו, חברי הממשלה, באמת בדחילו ורחימו, בתחושת אחריות כבדה, מבינים שאין פה טוב ורע, אין פה צודק ולא צודק. יש פה שני צדדים שמתייסרים בדילמה קשה מאוד, ובכבוד גדול נותנים מקום לשתי הדעות ולשתי ההצבעות. ממש לא כועסים אחד על השני. היית צריך להיות שם, אבל אתה לא שם, כי יחד עם בני גנץ, שגם בו בינתיים הספקת לבגוד, החלטת לפני שנה שאתה בורח מאחריות. החלטת שאתה הולך לעסוק בפוליטיקה קטנה, כשהחטופים שלנו נמקים במנהרות כשהלוחמים שלנו מחרפים את נפשם בעזה ובכל זירות המלחמה. וזה חבל מאוד. ומה שחבל זה שאתה מתהדר בנוצות של אחדות וישרות. אין שום דבר מאחד בלא לתת לגיטימציה למי שחושב אחרת ממך ולא להיות מסוגל לנהל שיח ענייני, רציני, מכובד, שיש בו דעות שונות ביחס לסיטואציה מורכבת. וכן, אתה כמובן תעטה נוצות לא לך של ״אחדות״, בדיוק כמו שעשית בממשלה הקודמת, כשאתה וחבריך חברתם לאויבי ישראל, הקמתם ממשלה שנשענה על תומכי טרור כדי להביס את האחים שלכם, את היריבים שלכם, במפה הפוליטית, ואז בלי להתבייש הכתרתם את מיזם הפילוג והמחלוקת הזה בשם אחדות. אין בזה שום אחדות, גדי. אחדות יש בלקחת אחריות. אחדות יש בלדעת להכיל דעות שונות ומורכבות. אני משוכנע שהעם הזה יודע להכיל מורכבות. הוא יודע לשמוח בכל ליבו עם שובם של החטופים, יחד עם המשפחות שלהם, יחד עם העם הזה כולו, שבמשך שנתיים חיכה לרגע הזה בכל מאודו. הוא גם ידע לכאוב מאוד, להצטער מאוד. וכן גם לכבד את מי שמתריע על הסכנות הגדולות שבצד השני. אז יכול שאתה תמשיך להסית ולפלג. אני אמשיך באחריות גדולה לאחד את העם הזה. אני אמשיך באחריות גדולה לחתור לניצחון מלא, להשמדה מוחלטת של חמאס, לפירוזה של עזה. לוודא שהיא לא תהווה יותר איום אל עבר אזרחי מדינת ישראל. אנחנו חייבים את זה אחרי השנתיים האלה. חייבים את זה לעצמנו, לעם הזה, חייבים את זה לנופלים, חייבים את זה לפצועים, חייבים את זה למשפחות שלהם, חייבים את זה למילואימניקים הצדיקים ולנשים שלהם ולכל המשפחות האלה שמסרו את נפשם במשך שנתיים. ושוב, לצערי, כשאתה בחרת לעשות פוליטיקה בזמן הזה. אנחנו בעזרת השם ננצח. גדי, חג שמח.

שלום גדי אייזנקוט. מועדים לשמחה. תקפת אותי הבוקר במילים קשות כי התנגדתי אתמול לעסקת שחרור המרצחים. קראת לי תת-הנהגה. אני מניח שניסית להתכתב עם המונח תתי-אדם של חברך לאופוזיציית השנאה והפילוג, יאיר גולן. נתחיל מזה, שאתה ביום כזה היית אמור להתכסות בדום שתיקה, להצטער, להתבייש, לבקש סליחה, לומר לנו תודה שלא הקשבנו לך. אתה הרי במשך חודשים מטיף למדינת ישראל להיכנע לגרועים שבאויביה. אתה הטפת לנו לסגת לקווי השישי לאוקטובר, לאפשר לחמאס להישאר ברצועת עזה, להתחמש, להתעצם עם ערבויות בינלאומיות במרחק יריקה מהיישובים שלנו. אם חלילה היינו מקשיבים לך, לא היה שום סיכוי בעולם שנגיע להישג הכביר הזה, שבו אנחנו מחזירים בעזרת השם את כל החטופים הביתה במכה אחת. צה"ל נשאר בחמישים אחוז משטח רצועת עזה כנקודת פתיחה לחתירה להמשך מימוש מלוא מטרות המלחמה, ובראשן השמדת חמאס ופירוזה של רצועת עזה, כשיש לנו לגיטימציה של הנשיא טראמפ, ושל כל מי שתומך בתוכניתו, שקובעת בצורה חד משמעית שחמאס חייב להיות מפורק ועזה חייבת להיות מפורזת. ביום כזה אתה אמור לשבת ולבקש סליחה. ואתה יודע מה? היית ביום כזה אמור גם להגיד לי תודה שסירבתי לעסקאות חלקיות שהיו מפקירות חלק מן החטופים. אנחנו מקבלים עכשיו את כל החטופים רק בגלל ההתעקשות הזאת שלי. שווה בנפשך מה היה קורה לו היינו מקשיבים למי שהציע לנו לקבל עסקאות חלקיות. היינו עכשיו בתוך איזה שישים יום של הפסקת אש, של משא ומתן מתיש. חצי מהחטופים עדיין נקברים במנהרות החמאס, שדורש כניעה מוחלטת שלנו כתנאי להשבתם. ואתה יודע מה, גדי? כן אני הצבעתי נגד. הצבעתי נגד כי אני חושב שלרוקן את בתי הכלא ממרצחים טרוריסטים נוראיים, להוציא לחופשי את כל הנהגת הטרור של הדור הבא, שתתפזר עכשיו בכל העולם ותשמר את אותם תאים שיכוונו כאן טרור, שינסה בכל כוחו לשפוך כאן נהרות של דם, אני חושב שזו טעות קשה. אני גם חושב שצריך מישהו שישמיע את קולם של אותם נפגעי טרור, שבלב שותת דם ישבו עכשיו בבית וירגישו שרוצחים מחדש את יקיריהם כשמוציאים לחופשי את מי שרצח אותו. נכון, אין להם יחסי ציבור במאות מיליונים, אין להם קמפיינים שעוטפים אותם. הם כנראה יצטרכו בתוך הבית לבכות בשקט על הכרית. אני הרגשתי צורך להשמיע את קולם ולהתנגד לעסקה הזאת. אתה יודע מה מסוכן יותר משחרור המחבלים? זה הנרמול של הדבר הזה. זו העובדה שאי אפשר להתנגד לו. העובדה שאתה לא מסוגל לתת אפילו לגיטימציה לדעה שחושבת אחרת ממך. היית צריך להיות שם אתמול בממשלה ולראות את כולנו, חברי הממשלה, באמת בדחילו ורחימו, בתחושת אחריות כבדה, מבינים שאין פה טוב ורע, אין פה צודק ולא צודק. יש פה שני צדדים שמתייסרים בדילמה קשה מאוד, ובכבוד גדול נותנים מקום לשתי הדעות ולשתי ההצבעות. ממש לא כועסים אחד על השני. היית צריך להיות שם, אבל אתה לא שם, כי יחד עם בני גנץ, שגם בו בינתיים הספקת לבגוד, החלטת לפני שנה שאתה בורח מאחריות. החלטת שאתה הולך לעסוק בפוליטיקה קטנה, כשהחטופים שלנו נמקים במנהרות כשהלוחמים שלנו מחרפים את נפשם בעזה ובכל זירות המלחמה. וזה חבל מאוד. ומה שחבל זה שאתה מתהדר בנוצות של אחדות וישרות. אין שום דבר מאחד בלא לתת לגיטימציה למי שחושב אחרת ממך ולא להיות מסוגל לנהל שיח ענייני, רציני, מכובד, שיש בו דעות שונות ביחס לסיטואציה מורכבת. וכן, אתה כמובן תעטה נוצות לא לך של ״אחדות״, בדיוק כמו שעשית בממשלה הקודמת, כשאתה וחבריך חברתם לאויבי ישראל, הקמתם ממשלה שנשענה על תומכי טרור כדי להביס את האחים שלכם, את היריבים שלכם, במפה הפוליטית, ואז בלי להתבייש הכתרתם את מיזם הפילוג והמחלוקת הזה בשם אחדות. אין בזה שום אחדות, גדי. אחדות יש בלקחת אחריות. אחדות יש בלדעת להכיל דעות שונות ומורכבות. אני משוכנע שהעם הזה יודע להכיל מורכבות. הוא יודע לשמוח בכל ליבו עם שובם של החטופים, יחד עם המשפחות שלהם, יחד עם העם הזה כולו, שבמשך שנתיים חיכה לרגע הזה בכל מאודו. הוא גם ידע לכאוב מאוד, להצטער מאוד. וכן גם לכבד את מי שמתריע על הסכנות הגדולות שבצד השני. אז יכול שאתה תמשיך להסית ולפלג. אני אמשיך באחריות גדולה לאחד את העם הזה. אני אמשיך באחריות גדולה לחתור לניצחון מלא, להשמדה מוחלטת של חמאס, לפירוזה של עזה. לוודא שהיא לא תהווה יותר איום אל עבר אזרחי מדינת ישראל. אנחנו חייבים את זה אחרי השנתיים האלה. חייבים את זה לעצמנו, לעם הזה, חייבים את זה לנופלים, חייבים את זה לפצועים, חייבים את זה למשפחות שלהם, חייבים את זה למילואימניקים הצדיקים ולנשים שלהם ולכל המשפחות האלה שמסרו את נפשם במשך שנתיים. ושוב, לצערי, כשאתה בחרת לעשות פוליטיקה בזמן הזה. אנחנו בעזרת השם ננצח. גדי, חג שמח.

בצלאל סמוטריץ'

317,337 次观看 • 10 个月前

חדשות 15 🚨 חשיפה שיחה בין משה רדמן, טלי וקסלר, מייסדת ארגון המחאה "עכשיו הנוער", לבין נערים (המפגש התקיים אתמול 27/03/24 ואורכו כשעה): *ניסיתי לצנזר את הנערים ושמותיהם כמה שאני יכול, מקווה שלא פספסתי כלום* חלק 1: טלי: "בהמשך לשאלה של ***, אם לא תכניס את עצמך לעימות בעצימות גבוהה יותר, מה ש.. זו בחירה שלך נער: "כמה זמן את מכירה אותי? אני אכניס את עצמי לסיטואציה של עימות" טלי: "ולכן, זו בחירה שלך, לגמרי, זה אתה מחליט אם להסתבך או לא וזה שלך. אבל זה לא מצריך הורים, אין שום ספק" *יש לציין שבתחילת הקטע *** שואל האם הוא צריך להביא מבוגר (הוא בן 15), רדמן עונה לו, להבנתי לפחות, שאת ההורים שלו. חלק 2: נער: ראיתי בחדשות, אני חושב שזה היה יאיר שריקי, אמר שבכל מקרה מחר התאריך האחרון להכריז לפיזור הכנסת, חשבתם על זה? רדמן: "מי אמר את זה?" נער: "אני חושב ששריקי אמר את זה" רדמן: "אני מניח שעמית סגל, שהוא עובד אצל הממשלה" עמית סגל תהנה חלק 3: נער: "..להוביל את הצעדות בתקווה, להוביל את הקריאות לפני ואחרי הבמה, ומי שירצה גם את הפעולות הפחות חוקיות.." חלק 4: טלי: "אני לא יודעת אם אתם מכירים את 'משנים כיוון' אבל זה ארגון כזה יותר אנרכיסטי והם עושים כזאת סדנה.. *** בשבילך, עושים סדנה ל***, וזה למשל משהו שיהיה אפשר להשתתף בו." חלק 5: טלי: "בדוגמה של קפלן, יש את כל השלב נניח של הבמה, אין עימותים תוך כדי הבמה, יש במה ואז אחר כך אנחנו עוברים לפעולות שהן לא מתואמות עם המשטרה, שהן לא חוקיות, שמה נוצרים העימותים עם המשטרה. אז הבחירה של אם כן או לא לקחת בחלק מן הפעולות היא שלכם, אתם ילדים גדולים. אתם מבינים." תודה 💙 יחיאל פפר #חדשות_15

חדשות 15 🚨 חשיפה שיחה בין משה רדמן, טלי וקסלר, מייסדת ארגון המחאה "עכשיו הנוער", לבין נערים (המפגש התקיים אתמול 27/03/24 ואורכו כשעה): ניסיתי לצנזר את הנערים ושמותיהם כמה שאני יכול, מקווה שלא פספסתי כלום חלק 1: טלי: "בהמשך לשאלה של ***, אם לא תכניס את עצמך לעימות בעצימות גבוהה יותר, מה ש.. זו בחירה שלך נער: "כמה זמן את מכירה אותי? אני אכניס את עצמי לסיטואציה של עימות" טלי: "ולכן, זו בחירה שלך, לגמרי, זה אתה מחליט אם להסתבך או לא וזה שלך. אבל זה לא מצריך הורים, אין שום ספק" יש לציין שבתחילת הקטע שואל האם הוא צריך להביא מבוגר (הוא בן 15), רדמן עונה לו, להבנתי לפחות, שאת ההורים שלו. חלק 2: נער: ראיתי בחדשות, אני חושב שזה היה יאיר שריקי, אמר שבכל מקרה מחר התאריך האחרון להכריז לפיזור הכנסת, חשבתם על זה? רדמן: "מי אמר את זה?" נער: "אני חושב ששריקי אמר את זה" רדמן: "אני מניח שעמית סגל, שהוא עובד אצל הממשלה" עמית סגל תהנה חלק 3: נער: "..להוביל את הצעדות בתקווה, להוביל את הקריאות לפני ואחרי הבמה, ומי שירצה גם את הפעולות הפחות חוקיות.." חלק 4: טלי: "אני לא יודעת אם אתם מכירים את 'משנים כיוון' אבל זה ארגון כזה יותר אנרכיסטי והם עושים כזאת סדנה.. * בשבילך, עושים סדנה ל***, וזה למשל משהו שיהיה אפשר להשתתף בו." חלק 5: טלי: "בדוגמה של קפלן, יש את כל השלב נניח של הבמה, אין עימותים תוך כדי הבמה, יש במה ואז אחר כך אנחנו עוברים לפעולות שהן לא מתואמות עם המשטרה, שהן לא חוקיות, שמה נוצרים העימותים עם המשטרה. אז הבחירה של אם כן או לא לקחת בחלק מן הפעולות היא שלכם, אתם ילדים גדולים. אתם מבינים." תודה 💙 יחיאל פפר #חדשות_15

ארבלאו צייד הטונות 🇵🇹

56,264 次观看 • 2 年前

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"

Jonathan D. Halevi

104,080 次观看 • 1 年前

בתחקיר של הניו יורק טיימס שפורסם היום על הטבח בבארי, מובא גם הסיפור של 14 בני הערובה בבית של פסי כהן ז"ל. בתחקיר תא"ל ברק חירם בכבודו ובעצמו מאשר שהוא זה שנתן את ההוראה לירות לתוך הבית, גם במחיר של פגיעה בבני הערובה. לקראת השקיעה, החל ויכוח בין תא"ל חירם למפקד הימ"מ במקום, שרצה לחכות כי חשב שחוטפים נוספים עשויים להיכנע. אבל חירם רצה שהמצב ייפתר עד רדת הלילה. דקות לאחר מכן שיגרו החמושים טיל RPG ואז, כפי שסיפר חירם עצמו, הוא אמר: ״המשא ומתן הסתיים. לפרוץ, אפילו במחיר של נפגעים אזרחיים״. ואכן, הפקודה ההזויה של חירם הביאה לחיסול של 12 בני ערובה ישראלים, כולל ילדים. לא בלתי רלוונטי לציין שברק חירם הוא בן הציונות הדתית (תושב תקוע), והוא עדיין לא הושעה. מתי הוא יושעה ויתוחקר? ״אחרי המלחמה יהיה זמן לבדוק הכל״? אחרי שהוא יפקיר חיי אדם נוספים? אולי גם את חיי החטופים? סולם הערכים של המשיחיים והפשיסטים, שכנראה מעדיפים את האדמה והרג האויב על פני קדושת החיים, מחלחל לצבא. זה מדאיג ומטריד שבעתיים, כשהחטופים שלנו עדיין מוחזקים ברצועת עזה. תקשיבו לברק חירם בראיון לאילנה דיין לפני חודשיים (26.10.23)- איך כל הנורות האדומות לא הבהבו לנו כבר אז? ״אני מאוד חושש שאם נחזור לסורנו וננסה לקיים כל מיני משאים ומתנים, אנחנו עלולים ליפול למלכודת שתכבול את ידינו ולא תאפשר לנו לעשות את הנדרש, וזה להיכנס, לתמרן, ולהרוג אותם… אני לא מכיר יכולת שלנו להשמיד את חמאס על תשתיותיו ומוסדותיו מבלי להיכנס ולכבוש את השטח… צה״ל מסוגל להשמיד את חמאס, אבל אני חושב שזאת לא שאלה בכלל של צה״ל. העם הזה ראוי שיתנו את הפקודה, ויתנו לו להגן על הבית שלו״. שוב סולם ערכים מפוקפק ועננת בנגביריזם חזקה מרחפים מעל מקרה של אצבע קלה מידי על ההדק, שהסתיים באסון טראגי.

בתחקיר של הניו יורק טיימס שפורסם היום על הטבח בבארי, מובא גם הסיפור של 14 בני הערובה בבית של פסי כהן ז"ל. בתחקיר תא"ל ברק חירם בכבודו ובעצמו מאשר שהוא זה שנתן את ההוראה לירות לתוך הבית, גם במחיר של פגיעה בבני הערובה. לקראת השקיעה, החל ויכוח בין תא"ל חירם למפקד הימ"מ במקום, שרצה לחכות כי חשב שחוטפים נוספים עשויים להיכנע. אבל חירם רצה שהמצב ייפתר עד רדת הלילה. דקות לאחר מכן שיגרו החמושים טיל RPG ואז, כפי שסיפר חירם עצמו, הוא אמר: ״המשא ומתן הסתיים. לפרוץ, אפילו במחיר של נפגעים אזרחיים״. ואכן, הפקודה ההזויה של חירם הביאה לחיסול של 12 בני ערובה ישראלים, כולל ילדים. לא בלתי רלוונטי לציין שברק חירם הוא בן הציונות הדתית (תושב תקוע), והוא עדיין לא הושעה. מתי הוא יושעה ויתוחקר? ״אחרי המלחמה יהיה זמן לבדוק הכל״? אחרי שהוא יפקיר חיי אדם נוספים? אולי גם את חיי החטופים? סולם הערכים של המשיחיים והפשיסטים, שכנראה מעדיפים את האדמה והרג האויב על פני קדושת החיים, מחלחל לצבא. זה מדאיג ומטריד שבעתיים, כשהחטופים שלנו עדיין מוחזקים ברצועת עזה. תקשיבו לברק חירם בראיון לאילנה דיין לפני חודשיים (26.10.23)- איך כל הנורות האדומות לא הבהבו לנו כבר אז? ״אני מאוד חושש שאם נחזור לסורנו וננסה לקיים כל מיני משאים ומתנים, אנחנו עלולים ליפול למלכודת שתכבול את ידינו ולא תאפשר לנו לעשות את הנדרש, וזה להיכנס, לתמרן, ולהרוג אותם… אני לא מכיר יכולת שלנו להשמיד את חמאס על תשתיותיו ומוסדותיו מבלי להיכנס ולכבוש את השטח… צה״ל מסוגל להשמיד את חמאס, אבל אני חושב שזאת לא שאלה בכלל של צה״ל. העם הזה ראוי שיתנו את הפקודה, ויתנו לו להגן על הבית שלו״. שוב סולם ערכים מפוקפק ועננת בנגביריזם חזקה מרחפים מעל מקרה של אצבע קלה מידי על ההדק, שהסתיים באסון טראגי.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

2,308,401 次观看 • 2 年前

וזה פשוט מטורף. עינב צנגאוקר האם הלביאה של מתן החטוף בעזה, מספרת על האלימות המשטרתית שחוו בת דודתו של מתן, אחותו של מתן ועינב עצמה. את הדברים היא אומרת באיכילוב, שם נמצאות הפצועות עכשיו. תמללתי את הרוב: --- "הערב משטרת ישראל חצתה את כל הקווים האדומים שיש, איבדה את השפיות, את האנושיות שלה. אני אמא של חטוף, ונטלי הבת שלי אחות של חטוף, וג'ינה בת הדודה של מתן החטוף, וראומה אם שכולה מקיבוץ ניר עוז, כל חטאנו היה הערב שרצנו בכבישים שחסומים בשני הכיוונים, לפתע בלשים של מחוז תל אביב קפצו עלינו, בעיטות לצלעות, חנק, בידיים... ...הקצין ליפף את הזרועות שלו, פרא אדם, פרא אדם, אין לי מילה אחרת, חנק אותה עם הידיים שלו וכשאני באתי אליו בגב ואמרתי לו תעזוב אותה זאת הילדה שלי הוא העיף אותי אחורה בברוטליות, הטיח אותי ברצפה והמשיך לחנוק את נטלי, הבת שלי, אחות של חטוף, עד שהיא נחנקת ויוצא לה דמעות מהעיניים מרוב שהיא אפילו לא יכולה אפילו להשמיע קול. אני לא יודעת, אנחנו הערב הזה צריכים להכריז על מדינת ישראל ולהגיד עליה קדיש, המדינה שלנו נגמרה. חברי הקבינט, הממשלה, ממשלת ישראל - לא מספיק שמפקירה את החטופים שלנו בעזה, לא מספיק שמנהלת עלינו מסחטה רגשית, יותר גרוע מהאויב חמאס, עכשיו גם אנחנו כשק אגרוף בידיים של השר בן גביר, זה הדירקטיבה שלו! הערב אותו שוטר שפרק לג'ינה את הכתף, אותו בלש שבעט בנטלי, אותו בלש שחנק את נטלי עם הזרועות שלו , מחר במקום להיות במח"ש או במקום להיות עצורים הערב, הערב להיות עצורים! במקום זה מחר השר בן גביר יקרא להם ללשכה שלו,מויעניק להם תעודת הוקרה ויעלה אותם בדרגה. בושה וחרפה למדינת ישראל אין לי מה להגיד. איפה עכשיו אני אשים את הראש שלי? למי אני אדאג? למתן שבשבי חמאס שבעה חודשים לנטלי שעכשיו היא בטיפול כי יש לה צלעות שבורות והגרון שלה חנוק, יש לה סימנים כחולים על כל הגוף? לשני שהיא בת 13 מתמודדת עם ניוון שרירים עם אילנה שהיא חטופה עכשיו בסטרס שלא היה אפילו בשבי בעזה. מי יעזור לי עכשיו? איפה חברי הקבינט? איפה ראש הממשלה שיוקיע ויגנה את מה שקרה פה הערב? כל חברי הממשלה צריכים הערב להגיע לכאן לבית החולים איכילוב. לעמוד ליד המיטה של נטלי, אחות של חטוף, לחזק אותה, לגנות את מה שעברנו הערב. בושה וחרפה! מחר יגידו שאנחנו מהשמאל, שאנחנו מתלהמים, שאנחנו אנכריסטים. אבל לקבל מכות מלובשי המדים שאנחנו מתאמים איתם הכל. הכל הערב היה מתואם. כל חטאינו שהלכנו על הכביש שחסום במילא..."

וזה פשוט מטורף. עינב צנגאוקר האם הלביאה של מתן החטוף בעזה, מספרת על האלימות המשטרתית שחוו בת דודתו של מתן, אחותו של מתן ועינב עצמה. את הדברים היא אומרת באיכילוב, שם נמצאות הפצועות עכשיו. תמללתי את הרוב: --- "הערב משטרת ישראל חצתה את כל הקווים האדומים שיש, איבדה את השפיות, את האנושיות שלה. אני אמא של חטוף, ונטלי הבת שלי אחות של חטוף, וג'ינה בת הדודה של מתן החטוף, וראומה אם שכולה מקיבוץ ניר עוז, כל חטאנו היה הערב שרצנו בכבישים שחסומים בשני הכיוונים, לפתע בלשים של מחוז תל אביב קפצו עלינו, בעיטות לצלעות, חנק, בידיים... ...הקצין ליפף את הזרועות שלו, פרא אדם, פרא אדם, אין לי מילה אחרת, חנק אותה עם הידיים שלו וכשאני באתי אליו בגב ואמרתי לו תעזוב אותה זאת הילדה שלי הוא העיף אותי אחורה בברוטליות, הטיח אותי ברצפה והמשיך לחנוק את נטלי, הבת שלי, אחות של חטוף, עד שהיא נחנקת ויוצא לה דמעות מהעיניים מרוב שהיא אפילו לא יכולה אפילו להשמיע קול. אני לא יודעת, אנחנו הערב הזה צריכים להכריז על מדינת ישראל ולהגיד עליה קדיש, המדינה שלנו נגמרה. חברי הקבינט, הממשלה, ממשלת ישראל - לא מספיק שמפקירה את החטופים שלנו בעזה, לא מספיק שמנהלת עלינו מסחטה רגשית, יותר גרוע מהאויב חמאס, עכשיו גם אנחנו כשק אגרוף בידיים של השר בן גביר, זה הדירקטיבה שלו! הערב אותו שוטר שפרק לג'ינה את הכתף, אותו בלש שבעט בנטלי, אותו בלש שחנק את נטלי עם הזרועות שלו , מחר במקום להיות במח"ש או במקום להיות עצורים הערב, הערב להיות עצורים! במקום זה מחר השר בן גביר יקרא להם ללשכה שלו,מויעניק להם תעודת הוקרה ויעלה אותם בדרגה. בושה וחרפה למדינת ישראל אין לי מה להגיד. איפה עכשיו אני אשים את הראש שלי? למי אני אדאג? למתן שבשבי חמאס שבעה חודשים לנטלי שעכשיו היא בטיפול כי יש לה צלעות שבורות והגרון שלה חנוק, יש לה סימנים כחולים על כל הגוף? לשני שהיא בת 13 מתמודדת עם ניוון שרירים עם אילנה שהיא חטופה עכשיו בסטרס שלא היה אפילו בשבי בעזה. מי יעזור לי עכשיו? איפה חברי הקבינט? איפה ראש הממשלה שיוקיע ויגנה את מה שקרה פה הערב? כל חברי הממשלה צריכים הערב להגיע לכאן לבית החולים איכילוב. לעמוד ליד המיטה של נטלי, אחות של חטוף, לחזק אותה, לגנות את מה שעברנו הערב. בושה וחרפה! מחר יגידו שאנחנו מהשמאל, שאנחנו מתלהמים, שאנחנו אנכריסטים. אבל לקבל מכות מלובשי המדים שאנחנו מתאמים איתם הכל. הכל הערב היה מתואם. כל חטאינו שהלכנו על הכביש שחסום במילא..."

Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב

36,443 次观看 • 2 年前

אני נמצא בארצות הברית, וניצלתי את הערב לשיחה אינטימית עם אדם המבין את המו"מ עם החמאס לעומק. הראתי לו את הסרטון של עינב בכלוב, ופשוט תרגמתי את ההודעות שלשכת נתניהו הוציאה במקביל. ציפיתי לכעס, אבל התגובה היתה מאוד יבשה "נתניהו עושה עליכם סיבוב פוליטי. איך אתם עדיין מופתעים?". זאת התשובה היותר מפורטת: "לא יתאפשרו הברחות נשק לחמאס מגבול מצרים לעזה" (נתניהו)... "אתה חושב שחמאס צריכים אישור של מישהו להברחות?" (האמריקאי) "לא תתאפשר חזרת אלפי מחבלים חמושים לצפון הרצועה" (נתניהו)... "החמאס אפילו לא מבקש את זה. הם כבר מזמן חזרו לצפון הרצועה" (האמריקאי) "ישראל תמקסם את מספר החטופים החיים שיוחזרו משבי חמאס" (נתניהו)... "מה חדש? אלו היו תנאי הפתיחה שלנו לפני 8 חודשים" (האמריקאי). "עמידתו האיתנה של ראש הממשלה נגד הניסיון לעצור את פעולת צה"ל ברפיח היא זו שהביאה את חמאס להיכנס למו"מ" (נתניהו על עצמו)...כאן התגובה היתה התקף צחוק: "את קלפי המיקוח שהיו לישראל הוא מסר לחמאס ללא תמורה ונשאר בלי כלום. חמאס כבר הסכים לעסקה בתנאים הרבה יותר טובים (לישראל) בעבר ונתניהו נותן לחמאס כמעט את כל מה שהם ביקשו בתחילת המו"מ" "אז מה הולך כאן?" שאלתי. "נתניהו לא ידבר בוושינגטון ללא עיסקה חתומה. אם הוא לא חותם על עסקה בעשרת הימים הקרובים, אין נאום בוושינגטון והוא מקבל צו מעצר מהאירופאים. הוא מנצל כל יום לבניית קמפיין הבחירות שלו וכל מה שאתה רואה זה קמפיין בחירות. בימים הקרובים אתה תראה את צה"ל, חמאס, וחיזבאללה מגבירים את האש. אין אינדיקציה טובה מזאת לחתימה הקרבה. מבחינת נתניהו כל החטופים יכולים למות - אותו מעניין רק נתניהו" המוח מבין, אבל הלב מסרב להאמין! כאשר האמריקאי צפה בסרטון של עינב בכלוב, הוא הזיל דמעה (מדובר באדם מאוד קשוח) ואמר. "אנחנו נשחרר את החטופים, אבל חסר לכם שנתניהו לא יגמור בכלא - זה רק עליכם" מגבירים! מגבירים! מגבירים! עמי דרור (מארצות הברית)

אני נמצא בארצות הברית, וניצלתי את הערב לשיחה אינטימית עם אדם המבין את המו"מ עם החמאס לעומק. הראתי לו את הסרטון של עינב בכלוב, ופשוט תרגמתי את ההודעות שלשכת נתניהו הוציאה במקביל. ציפיתי לכעס, אבל התגובה היתה מאוד יבשה "נתניהו עושה עליכם סיבוב פוליטי. איך אתם עדיין מופתעים?". זאת התשובה היותר מפורטת: "לא יתאפשרו הברחות נשק לחמאס מגבול מצרים לעזה" (נתניהו)... "אתה חושב שחמאס צריכים אישור של מישהו להברחות?" (האמריקאי) "לא תתאפשר חזרת אלפי מחבלים חמושים לצפון הרצועה" (נתניהו)... "החמאס אפילו לא מבקש את זה. הם כבר מזמן חזרו לצפון הרצועה" (האמריקאי) "ישראל תמקסם את מספר החטופים החיים שיוחזרו משבי חמאס" (נתניהו)... "מה חדש? אלו היו תנאי הפתיחה שלנו לפני 8 חודשים" (האמריקאי). "עמידתו האיתנה של ראש הממשלה נגד הניסיון לעצור את פעולת צה"ל ברפיח היא זו שהביאה את חמאס להיכנס למו"מ" (נתניהו על עצמו)...כאן התגובה היתה התקף צחוק: "את קלפי המיקוח שהיו לישראל הוא מסר לחמאס ללא תמורה ונשאר בלי כלום. חמאס כבר הסכים לעסקה בתנאים הרבה יותר טובים (לישראל) בעבר ונתניהו נותן לחמאס כמעט את כל מה שהם ביקשו בתחילת המו"מ" "אז מה הולך כאן?" שאלתי. "נתניהו לא ידבר בוושינגטון ללא עיסקה חתומה. אם הוא לא חותם על עסקה בעשרת הימים הקרובים, אין נאום בוושינגטון והוא מקבל צו מעצר מהאירופאים. הוא מנצל כל יום לבניית קמפיין הבחירות שלו וכל מה שאתה רואה זה קמפיין בחירות. בימים הקרובים אתה תראה את צה"ל, חמאס, וחיזבאללה מגבירים את האש. אין אינדיקציה טובה מזאת לחתימה הקרבה. מבחינת נתניהו כל החטופים יכולים למות - אותו מעניין רק נתניהו" המוח מבין, אבל הלב מסרב להאמין! כאשר האמריקאי צפה בסרטון של עינב בכלוב, הוא הזיל דמעה (מדובר באדם מאוד קשוח) ואמר. "אנחנו נשחרר את החטופים, אבל חסר לכם שנתניהו לא יגמור בכלא - זה רק עליכם" מגבירים! מגבירים! מגבירים! עמי דרור (מארצות הברית)

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

117,012 次观看 • 2 年前

שש שעות הייתי אתמול ברפיח עם גדוד 932 של הנח"ל. כמה תובנות דעות ואמירות: 1)תודה. זה לפני הכל. ראיתי את החיילים, ראיתי את המפקדים, דיברתי איתם. כבר 9 חודשים הם בעזה. בסוף הם שם כדי שאני ואתם נוכל לחיות פה בשקט מירבי. זה לא מובן מאליו. 2) רפיח שאני ראיתי בזמן הקצר שהייתי במחנה הפליטים שבורה ובכלל מציר פילדלפי ופנימה – הרוסה לחלוטין. אין שום סיכוי לשקם את זה בשנים הקרובות, ייקח לפחות עשור מסיום המלחמה ומי יודע מתי זה יקרה. 3) תנאי החיילים – גרועים. חיים ליטרלי בזבל. אני כותב את זה כי זה לא מדובר בכלל. אני אתאר לכם רגע מבנים שבהם נמצאים חיילים: מבנים הרוסים שבעבר שימשו משפחות עזתיות שנמלטו, המבנים בעצמם הרוסים, מסביבם הרס טוטאלי. החיילים עצמם ישנים על מזרונים ארעיים על הרצפה כמובן, החדרים מלוכלכים, בכניסות נערמת אשפה של הכוחות שהופכים למפגע תברואתי נוראי ומי שנהנה מזה זה רק החתולים המכוערים שהסתובבו שם, כלבים נטושים, זבובים ועוד. אין כמובן ביוב ואת הצרכים עושים בשקיות ובקבוקים. וחם מאוד שם ולחיילים יש בקושי מאווררים. זה מתכון לאסון. ברור שלהיות קרבי זה לא תענוג ולא בית מלון, אבל לחיות ככה אפשר כמה ימים לכל היותר, לא מעבר. בפועל, חיים ככה כמה שבועות ואין צפי לשינוי. אני חושב שהצבא לא ער לזה בכלל. 4) פילדלפי – העבודות של ישראל שם בעיצומן. המון כלי עבודה, דחפורים, טרקטורים. השקעה של מיליונים להערכתי והרושם שלי הוא שמשקיעים שם משאבים רבים 5)לחיילים נשבר מהיחס. תחשבו שיש חיילים שעמדו להשתחרר היום ופתאום באו ואמרו להם – "אתם תשארים פה עוד 4 חודשים כי הממשלה האריכה לכם היום את השירות". זה בדיוק מה שקרה להם. ילדים שכבר 9 חודשים בשיט של עזה, בלחימה ובתת התנאים האלה, פתאום מאריכים להם את השירות משום מקום. יש להם תחושה שרואים בהם כח עבודה שאפשר לבזבז. מגיע להם יותר. מה שכן, הם חזרו ואמרו שכל פעם שהם חוזרים הביתה, הם לא מבינים על מה אנחנו רבים פה. פגשתי דתיים, חילונים, חב"דניק אחד שעלה מצרפת. באמת שמגיע להם הכל. זה דור שלא ידענו כמותו, דור שנלחם כמו שאף דור אחר לא נלחם, במשך כ"כ הרבה זמן, מול אוייב חסר רחמים. אין מופרע יותר מלחשוב שהם בחרא של רפיח סובלים, נלחמים, מגינים ומאויימים כל רגע מטיל נ"ט שיגמור את חייהם בזמן שבישיבות של בני ברק יושבים במזגן בני גילם ולומדים דף גמרא. לא הגיוני. 6)מפקד – כל הזמן התלווינו למג"ד 932 סא"ל דותן מלול. הוא מתפלל שהבן שלו לא יצטרך להילחם גם בעזה. הוא לא דתי. לא היה דתי, גם לא יהיה. חילוני מעפולה שעבר לראשון לציון. אבא לפני הכל, ומפקד. עשה רושם חיובי מאוד, חדור מוטיבציה גם אחרי מלחמה כ"כ ארוכה. יש לו ילד נדמה לי בן 4, רואה את אבא שלו בא ליומיים והולך לעזה לחודשיים. הילד מבולבל. דותן ורבים אחרים מקריבים הרבה מחיי המשפחה שלהם ומסכנים את חייהם. ספציפית חטיבת הנח"ל ספגה אבידות רבות, כי היא בחזית המלחמה בעזה. מלול אומר מפורשות: "אני פה כדי שבת"א ישבו בבתי קפה ויצפו ברוקדים עם כוכבים". הוא מתחנן שנמשיך בשגרה. יש על מי לסמוך. 7) מצרים – מהצד השני של הגבול הם רואים הכל, וגם ראו הכל. ראו את כל ההברחות, ראו את ההתחמשות, והם גם רואים אותנו עכשיו במצלמות. אנחנו צריכים אותם והם צריכים אותנו. 8) פלסטינים – ראינו שניים, במצב שאני לא יכול לפרט בגלל ב"מ אבל בגדול לא קיימים שם. אין. רק חיילים ומבנים הרוסים ושבורים. במבנה של אונר"א תרופות פזורים על הרצפה, וזבל. פלסטיני שמסתובב באיזור מיד מופלל ולרוב מחוסל. אני לא רואה מצב שיחזרו לחיים שם בעתיד הנראה לעין. בדרך חזרה ראינו את משאיות הסיוע נכנסות. המשאיות שאני ראיתי עם זגוגיות מנופצות. 9) לאן כל זה הולך? אין לי מושג. אני לא בטוח שלמישהו יש מושג. אל"ם ניסים חזן שפגשתי מוכן להישאר שם גם עוד שש שנים בעזה. מה נעשה עכשיו שש שנים בעזה? עם איזה כוחות? עם איזה כסף? מה המחיר של זה? האם אנחנו באמת צופים שגם בעוד שש שנים נישאר בעזה עם כוחות ובלי החטופים? האם נגזר עלינו חיי נצח של מלחמה בתוך עזה? האם ראש הממשלה הזה שמוביל את המערכה שם את האינטרס של המדינה לפני האינטרסים האישיים שלו? יש לי תשובות, אבל בלחימה בתוך רפיח זה לא חשוב. אני רק מקווה שכאשר מתקבלות ההחלטות, חושבים קודם כל על החטופים, על ביטחון המדינה, על אזרחיה ועל חייליה ולא על דברים אחרים. ואפרופו אל"ם חזן. קיבלתי ים תגובות על הראיון המאולתר איתו בין ההריסות על הירי בבית של פסי בקיבוץ בארי. אני נזהר מאוד מאוד מלדון אותו. אירוע ה-7 באוקטובר בבארי בוודאי מחייב דיון ציבורי, מחייב העלאת האירועים, תחקורם, פרסומים וחייבים למשפחות תשובות חד משמעיות וברורות אבל הקטן מתקשה מאוד לשפוט את חזן. הגיע מהבית, סיכן את חייו, אולי טעה בענק ואולי הציל חיים. אני לא יודע איך ואם בכלל אפשר לשפוט ואני בספק אם אי פעם נדע מה היה שם. 10) אני העיתונאי ה-454,365,219 שנכנס לרצועה אבל זוכר שאני רואה רק מה שצה"ל רצה להראות לי. אין לי שמץ של מושג מה קורה בגזרות אחרות, מה קורה מעבר לרחובות שהייתי בהם. אין לי שום יכולת לדעת ואי אפשר לעשות עבודה עיתונאית אמיתית בלי לדבר עם החיילים אבל גם עם הצד השני, וזה בעיה. התחושה שלי היא שבגלל המגבלות האלה, העיתונות בארץ מתקשה לתת לציבור תמונת מצב אמיתית ולרוב מוכרים את מה שדובר צה"ל רוצה. התפקיד שלנו זה לעשות עיתונות, גם במצב של מלחמה. הלקח המרכזי שלי מהשבעה באוקטובר הוא כל הזמן לאתגר את הצבא, לבקר אותו, לשאול שאלות ולא להסתפק בתמונות הגו פרו של הכלב של עוקץ ולמחוא כפיים. אחרת, אנחנו חוטאים לציבור, מוכרים להם אשליות שלצערנו מתפוצצות אל מול המציאות.

שש שעות הייתי אתמול ברפיח עם גדוד 932 של הנח"ל. כמה תובנות דעות ואמירות: 1)תודה. זה לפני הכל. ראיתי את החיילים, ראיתי את המפקדים, דיברתי איתם. כבר 9 חודשים הם בעזה. בסוף הם שם כדי שאני ואתם נוכל לחיות פה בשקט מירבי. זה לא מובן מאליו. 2) רפיח שאני ראיתי בזמן הקצר שהייתי במחנה הפליטים שבורה ובכלל מציר פילדלפי ופנימה – הרוסה לחלוטין. אין שום סיכוי לשקם את זה בשנים הקרובות, ייקח לפחות עשור מסיום המלחמה ומי יודע מתי זה יקרה. 3) תנאי החיילים – גרועים. חיים ליטרלי בזבל. אני כותב את זה כי זה לא מדובר בכלל. אני אתאר לכם רגע מבנים שבהם נמצאים חיילים: מבנים הרוסים שבעבר שימשו משפחות עזתיות שנמלטו, המבנים בעצמם הרוסים, מסביבם הרס טוטאלי. החיילים עצמם ישנים על מזרונים ארעיים על הרצפה כמובן, החדרים מלוכלכים, בכניסות נערמת אשפה של הכוחות שהופכים למפגע תברואתי נוראי ומי שנהנה מזה זה רק החתולים המכוערים שהסתובבו שם, כלבים נטושים, זבובים ועוד. אין כמובן ביוב ואת הצרכים עושים בשקיות ובקבוקים. וחם מאוד שם ולחיילים יש בקושי מאווררים. זה מתכון לאסון. ברור שלהיות קרבי זה לא תענוג ולא בית מלון, אבל לחיות ככה אפשר כמה ימים לכל היותר, לא מעבר. בפועל, חיים ככה כמה שבועות ואין צפי לשינוי. אני חושב שהצבא לא ער לזה בכלל. 4) פילדלפי – העבודות של ישראל שם בעיצומן. המון כלי עבודה, דחפורים, טרקטורים. השקעה של מיליונים להערכתי והרושם שלי הוא שמשקיעים שם משאבים רבים 5)לחיילים נשבר מהיחס. תחשבו שיש חיילים שעמדו להשתחרר היום ופתאום באו ואמרו להם – "אתם תשארים פה עוד 4 חודשים כי הממשלה האריכה לכם היום את השירות". זה בדיוק מה שקרה להם. ילדים שכבר 9 חודשים בשיט של עזה, בלחימה ובתת התנאים האלה, פתאום מאריכים להם את השירות משום מקום. יש להם תחושה שרואים בהם כח עבודה שאפשר לבזבז. מגיע להם יותר. מה שכן, הם חזרו ואמרו שכל פעם שהם חוזרים הביתה, הם לא מבינים על מה אנחנו רבים פה. פגשתי דתיים, חילונים, חב"דניק אחד שעלה מצרפת. באמת שמגיע להם הכל. זה דור שלא ידענו כמותו, דור שנלחם כמו שאף דור אחר לא נלחם, במשך כ"כ הרבה זמן, מול אוייב חסר רחמים. אין מופרע יותר מלחשוב שהם בחרא של רפיח סובלים, נלחמים, מגינים ומאויימים כל רגע מטיל נ"ט שיגמור את חייהם בזמן שבישיבות של בני ברק יושבים במזגן בני גילם ולומדים דף גמרא. לא הגיוני. 6)מפקד – כל הזמן התלווינו למג"ד 932 סא"ל דותן מלול. הוא מתפלל שהבן שלו לא יצטרך להילחם גם בעזה. הוא לא דתי. לא היה דתי, גם לא יהיה. חילוני מעפולה שעבר לראשון לציון. אבא לפני הכל, ומפקד. עשה רושם חיובי מאוד, חדור מוטיבציה גם אחרי מלחמה כ"כ ארוכה. יש לו ילד נדמה לי בן 4, רואה את אבא שלו בא ליומיים והולך לעזה לחודשיים. הילד מבולבל. דותן ורבים אחרים מקריבים הרבה מחיי המשפחה שלהם ומסכנים את חייהם. ספציפית חטיבת הנח"ל ספגה אבידות רבות, כי היא בחזית המלחמה בעזה. מלול אומר מפורשות: "אני פה כדי שבת"א ישבו בבתי קפה ויצפו ברוקדים עם כוכבים". הוא מתחנן שנמשיך בשגרה. יש על מי לסמוך. 7) מצרים – מהצד השני של הגבול הם רואים הכל, וגם ראו הכל. ראו את כל ההברחות, ראו את ההתחמשות, והם גם רואים אותנו עכשיו במצלמות. אנחנו צריכים אותם והם צריכים אותנו. 8) פלסטינים – ראינו שניים, במצב שאני לא יכול לפרט בגלל ב"מ אבל בגדול לא קיימים שם. אין. רק חיילים ומבנים הרוסים ושבורים. במבנה של אונר"א תרופות פזורים על הרצפה, וזבל. פלסטיני שמסתובב באיזור מיד מופלל ולרוב מחוסל. אני לא רואה מצב שיחזרו לחיים שם בעתיד הנראה לעין. בדרך חזרה ראינו את משאיות הסיוע נכנסות. המשאיות שאני ראיתי עם זגוגיות מנופצות. 9) לאן כל זה הולך? אין לי מושג. אני לא בטוח שלמישהו יש מושג. אל"ם ניסים חזן שפגשתי מוכן להישאר שם גם עוד שש שנים בעזה. מה נעשה עכשיו שש שנים בעזה? עם איזה כוחות? עם איזה כסף? מה המחיר של זה? האם אנחנו באמת צופים שגם בעוד שש שנים נישאר בעזה עם כוחות ובלי החטופים? האם נגזר עלינו חיי נצח של מלחמה בתוך עזה? האם ראש הממשלה הזה שמוביל את המערכה שם את האינטרס של המדינה לפני האינטרסים האישיים שלו? יש לי תשובות, אבל בלחימה בתוך רפיח זה לא חשוב. אני רק מקווה שכאשר מתקבלות ההחלטות, חושבים קודם כל על החטופים, על ביטחון המדינה, על אזרחיה ועל חייליה ולא על דברים אחרים. ואפרופו אל"ם חזן. קיבלתי ים תגובות על הראיון המאולתר איתו בין ההריסות על הירי בבית של פסי בקיבוץ בארי. אני נזהר מאוד מאוד מלדון אותו. אירוע ה-7 באוקטובר בבארי בוודאי מחייב דיון ציבורי, מחייב העלאת האירועים, תחקורם, פרסומים וחייבים למשפחות תשובות חד משמעיות וברורות אבל הקטן מתקשה מאוד לשפוט את חזן. הגיע מהבית, סיכן את חייו, אולי טעה בענק ואולי הציל חיים. אני לא יודע איך ואם בכלל אפשר לשפוט ואני בספק אם אי פעם נדע מה היה שם. 10) אני העיתונאי ה-454,365,219 שנכנס לרצועה אבל זוכר שאני רואה רק מה שצה"ל רצה להראות לי. אין לי שמץ של מושג מה קורה בגזרות אחרות, מה קורה מעבר לרחובות שהייתי בהם. אין לי שום יכולת לדעת ואי אפשר לעשות עבודה עיתונאית אמיתית בלי לדבר עם החיילים אבל גם עם הצד השני, וזה בעיה. התחושה שלי היא שבגלל המגבלות האלה, העיתונות בארץ מתקשה לתת לציבור תמונת מצב אמיתית ולרוב מוכרים את מה שדובר צה"ל רוצה. התפקיד שלנו זה לעשות עיתונות, גם במצב של מלחמה. הלקח המרכזי שלי מהשבעה באוקטובר הוא כל הזמן לאתגר את הצבא, לבקר אותו, לשאול שאלות ולא להסתפק בתמונות הגו פרו של הכלב של עוקץ ולמחוא כפיים. אחרת, אנחנו חוטאים לציבור, מוכרים להם אשליות שלצערנו מתפוצצות אל מול המציאות.

Josh Breiner

190,330 次观看 • 2 年前

שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (מיל.) עמירם לוין: "לצה"ל ולשב"כ הרבה יותר כוח ממה שהם אומרים; לממשלה אין גוף מודיעיני; אינה יכולה להעריך את הנתונים והמצב; אין לה גוף שיודע עבודת מטה; אם יפעילו את כוחם האמיתי, הם יוכלו ‘לכפות’ [על הממשלה את עמדתם]; ויביאו לבחירות" ב-17 בספטמבר 2023, פרסם המכון למחשבה ישראלית ראיון שערכה גל גבאי עם אלוף (במיל.) עמירם לוין, לשעבר מפקד פיקוד הצפון והמשנה לראש המוסד. להלן קטע מהראיון: גל גבאי: בוא נדבר על סיפור של משבר חוקתי. מה יעשה צה״ל? מה יעשה השב"כ? מה יעשה המוסד? תתאר לי מה קורה בתוך המערכות האלה, ומה החובה החוקתית המוסרית של הגופים האלה? עמירם לוין: תראי, לחובה, אני חושב שאין ויכוח שהחובה היא לציית לחוק. בשביל זה נבנו שלושת הרשויות. בישראל יש מצב מיוחד בשני היבטים. אחד, אין עדיין חוקה, אלא נשענים, והדבר השני הוא, המבנה של הפרלמנט והממשלה, שבעצם אין שני בתים בכנסת, אז בעצם הרשות המבצעת שולטת כבר גם על הרשות המחוקקת. זה מובנה בתוך זה, ולכן מה נשאר, זה הרשות השופטת, ולכן היא כל כך חשובה. אם יצליחו לפרק אותה, זה נגמר. גל גבאי: אבל אם היא מאבדת את הלגיטימיות שלה, האם הצבא ירשה לעצמו להגן מפני ההפיכה השלטונית כשלבית המשפט אין באמת לגיטימציה ציבורית רחבה? עמירם לוין: אני מעריך שהקבוצות, שלושת הקבוצות הבולטות בנושא, ארבע אפילו אולי, שלוש קבוצות, צה"ל, שב"כ, משטרה, והמוסד. המוסד פחות, כי יותר עוסק במחוץ. התרבות שלהם, של עבודת המטה, של האינטגריטי, לא תיתן להם לנהוג אחרת מאשר לציית לחוק. זו התחושה שלי. גל גבאי: פסיקת בית המשפט, ואז מה קורה? איך זה ייראה? עמירם לוין: אני לא יודע להגיד, אני חושב שלא נגיע לזה. גל גבאי: מה יהיו הכלים? איזה כלים יש? עמירם לוין: אני חושב שלא נגיע לזה. גל גבאי: אמן, إن شاء الله يا ريت [אם ירצה אללה, הלוואי]. אבל אם נגיע לזה? עמירם לוין: לא, אני אגיד לך באופן פרדוקסלי, עוד פעם, בגלל איך שישראל התפתחה, צה"ל, תמיד מול המלחמות של האויבים, והשב"כ כתוצאה מהסכסוך עם הפלסטינים, צברו כוח כל כך גדול שבעצם הממשלה לא יכולה לפעול אם הגופים האלה מתנגדים בנחרצות למהלכים שלהם. יש לצה"ל ויש לשב"כ הרבה יותר כוח ממה שהם אומרים. זה נכון שהם כפופים לממשלה. לממשלה אין גוף מודיעיני. אין לה שום מערכת שיכולה להעריך את הנתונים ואת המצב. אין להם שום גוף שיודע לעשות עבודת מטה, שיש לו תרבות של הבחנה בין ההחלטה התאורטית לבין מה קורה בשטח באמת. ולכן, אם הצבא, ואם השב"כ, וגם המשטרה, שיותר קשה לה, יפעילו בכלים הלגיטימיים שלהם את הכוח האמיתי שיש להם, לכפות במירכאות דרך שכנוע, כי הממשלה לא יכולה להתמודד איתם על הנתונים ועל ההערכות. גל גבאי: מה יעשו? יכלאו את [שר המשפטים יריב] לוין? יכלאו את [יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה] רוטמן? את [ראש הממשלה] בנימין נתניהו? מה יעשו? עמירם לוין: לא, לא, לא. יביאו את זה לבחירות. זה הכל. גל גבאי: זה הכל? עמירם לוין: זה הכל. גל גבאי: זה... עמירם לוין: אולי יהיה באמצע עוד פעם מהומה כזאת, מהומה אחרת. אני חושב שלא יותר מזה. סימוכין:

שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (מיל.) עמירם לוין: "לצה"ל ולשב"כ הרבה יותר כוח ממה שהם אומרים; לממשלה אין גוף מודיעיני; אינה יכולה להעריך את הנתונים והמצב; אין לה גוף שיודע עבודת מטה; אם יפעילו את כוחם האמיתי, הם יוכלו ‘לכפות’ [על הממשלה את עמדתם]; ויביאו לבחירות" ב-17 בספטמבר 2023, פרסם המכון למחשבה ישראלית ראיון שערכה גל גבאי עם אלוף (במיל.) עמירם לוין, לשעבר מפקד פיקוד הצפון והמשנה לראש המוסד. להלן קטע מהראיון: גל גבאי: בוא נדבר על סיפור של משבר חוקתי. מה יעשה צה״ל? מה יעשה השב"כ? מה יעשה המוסד? תתאר לי מה קורה בתוך המערכות האלה, ומה החובה החוקתית המוסרית של הגופים האלה? עמירם לוין: תראי, לחובה, אני חושב שאין ויכוח שהחובה היא לציית לחוק. בשביל זה נבנו שלושת הרשויות. בישראל יש מצב מיוחד בשני היבטים. אחד, אין עדיין חוקה, אלא נשענים, והדבר השני הוא, המבנה של הפרלמנט והממשלה, שבעצם אין שני בתים בכנסת, אז בעצם הרשות המבצעת שולטת כבר גם על הרשות המחוקקת. זה מובנה בתוך זה, ולכן מה נשאר, זה הרשות השופטת, ולכן היא כל כך חשובה. אם יצליחו לפרק אותה, זה נגמר. גל גבאי: אבל אם היא מאבדת את הלגיטימיות שלה, האם הצבא ירשה לעצמו להגן מפני ההפיכה השלטונית כשלבית המשפט אין באמת לגיטימציה ציבורית רחבה? עמירם לוין: אני מעריך שהקבוצות, שלושת הקבוצות הבולטות בנושא, ארבע אפילו אולי, שלוש קבוצות, צה"ל, שב"כ, משטרה, והמוסד. המוסד פחות, כי יותר עוסק במחוץ. התרבות שלהם, של עבודת המטה, של האינטגריטי, לא תיתן להם לנהוג אחרת מאשר לציית לחוק. זו התחושה שלי. גל גבאי: פסיקת בית המשפט, ואז מה קורה? איך זה ייראה? עמירם לוין: אני לא יודע להגיד, אני חושב שלא נגיע לזה. גל גבאי: מה יהיו הכלים? איזה כלים יש? עמירם לוין: אני חושב שלא נגיע לזה. גל גבאי: אמן, إن شاء الله يا ريت [אם ירצה אללה, הלוואי]. אבל אם נגיע לזה? עמירם לוין: לא, אני אגיד לך באופן פרדוקסלי, עוד פעם, בגלל איך שישראל התפתחה, צה"ל, תמיד מול המלחמות של האויבים, והשב"כ כתוצאה מהסכסוך עם הפלסטינים, צברו כוח כל כך גדול שבעצם הממשלה לא יכולה לפעול אם הגופים האלה מתנגדים בנחרצות למהלכים שלהם. יש לצה"ל ויש לשב"כ הרבה יותר כוח ממה שהם אומרים. זה נכון שהם כפופים לממשלה. לממשלה אין גוף מודיעיני. אין לה שום מערכת שיכולה להעריך את הנתונים ואת המצב. אין להם שום גוף שיודע לעשות עבודת מטה, שיש לו תרבות של הבחנה בין ההחלטה התאורטית לבין מה קורה בשטח באמת. ולכן, אם הצבא, ואם השב"כ, וגם המשטרה, שיותר קשה לה, יפעילו בכלים הלגיטימיים שלהם את הכוח האמיתי שיש להם, לכפות במירכאות דרך שכנוע, כי הממשלה לא יכולה להתמודד איתם על הנתונים ועל ההערכות. גל גבאי: מה יעשו? יכלאו את [שר המשפטים יריב] לוין? יכלאו את [יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה] רוטמן? את [ראש הממשלה] בנימין נתניהו? מה יעשו? עמירם לוין: לא, לא, לא. יביאו את זה לבחירות. זה הכל. גל גבאי: זה הכל? עמירם לוין: זה הכל. גל גבאי: זה... עמירם לוין: אולי יהיה באמצע עוד פעם מהומה כזאת, מהומה אחרת. אני חושב שלא יותר מזה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

21,354 次观看 • 9 个月前

אתמול גדי איזנקוט התראיין בחדשות 13 ונשאל אם הוא פוסל שותפות קואליציונית עם מנסור עבאס. התשובה שלו הייתה שהוא לא פוסל, ובהסבר לכך הוא השתמש בשם שלי. ניסיתי להבין את ההקשר וחזרתי כמה וכמה פעמים על התשובה שלו. אני מודה- לא הצלחתי להבין ואפילו הופתעתי מזה. אבל זה בעצם משהו כמו- את יוסף חדאד לא פוסלים למרות שהוא ערבי, אז למה את מנסור עבאס כן... תשפטו בעצמכם. אז לעצם העניין, באמת שאני רוצה לשאול אותך גדי, ואני שואל בצורה הכי מכובדת שיש: אתה משווה ביני למנסור עבאס כי שנינו ערבים? הרי מלבד הזהות הערבית אין בינינו כלום משותף! אתה גולנצ'יק גדי- גם אני! אז אתה משווה בין גולנצ'יק נכה צה"ל לבין מי שלא מסוגל לקרוא לחמאס ארגון טרור?! אתה משווה ביני שהקמתי עמותה ערבית ישראלית שדוגלת בשותפות ועושה הסברה למען המדינה לבין מנסור עבאס שהמפלגה שלו מחוברת לעמותת סיוע 48 שהעבירה לפי תחקירים שפורסמו כספים לארגוני טרור כולל חמאס?! אין שום דבר שמקשר ביני לבין מנסור עבאס ושאף אחד לא ינסה להלבין ולהכשיר אותו על הגב שלי... אני מתנגד נחרצות לדרך של המפלגות הערביות, אני מאמין שלא צריך לשבת איתן- צריך להעיף אותן! בשורה התחתונה, אני לא הסתרתי שאני שוקל כניסה לחיים הפוליטיים, ואגב בניגוד להמון שמועות שפורסמו על השם שלי בתקשורת אני לא סגור בשום מקום ועדיין לא החלטתי לאן הדרך שלי תוביל אותי... אבל אני כן אומר באופן הברור ביותר- את המפלגות הערביות שבכנסת היום צריך להחרים. לא כי הם ערבים, אני הרי ערבי- אלא כי הם אנטי ישראלים! ולהחרים את המפלגות הערביות זה לא גזענות! להגיד שאני ומנסור עבאס זה אותו דבר כי אנחנו ערבים- זה כן!

אתמול גדי איזנקוט התראיין בחדשות 13 ונשאל אם הוא פוסל שותפות קואליציונית עם מנסור עבאס. התשובה שלו הייתה שהוא לא פוסל, ובהסבר לכך הוא השתמש בשם שלי. ניסיתי להבין את ההקשר וחזרתי כמה וכמה פעמים על התשובה שלו. אני מודה- לא הצלחתי להבין ואפילו הופתעתי מזה. אבל זה בעצם משהו כמו- את יוסף חדאד לא פוסלים למרות שהוא ערבי, אז למה את מנסור עבאס כן... תשפטו בעצמכם. אז לעצם העניין, באמת שאני רוצה לשאול אותך גדי, ואני שואל בצורה הכי מכובדת שיש: אתה משווה ביני למנסור עבאס כי שנינו ערבים? הרי מלבד הזהות הערבית אין בינינו כלום משותף! אתה גולנצ'יק גדי- גם אני! אז אתה משווה בין גולנצ'יק נכה צה"ל לבין מי שלא מסוגל לקרוא לחמאס ארגון טרור?! אתה משווה ביני שהקמתי עמותה ערבית ישראלית שדוגלת בשותפות ועושה הסברה למען המדינה לבין מנסור עבאס שהמפלגה שלו מחוברת לעמותת סיוע 48 שהעבירה לפי תחקירים שפורסמו כספים לארגוני טרור כולל חמאס?! אין שום דבר שמקשר ביני לבין מנסור עבאס ושאף אחד לא ינסה להלבין ולהכשיר אותו על הגב שלי... אני מתנגד נחרצות לדרך של המפלגות הערביות, אני מאמין שלא צריך לשבת איתן- צריך להעיף אותן! בשורה התחתונה, אני לא הסתרתי שאני שוקל כניסה לחיים הפוליטיים, ואגב בניגוד להמון שמועות שפורסמו על השם שלי בתקשורת אני לא סגור בשום מקום ועדיין לא החלטתי לאן הדרך שלי תוביל אותי... אבל אני כן אומר באופן הברור ביותר- את המפלגות הערביות שבכנסת היום צריך להחרים. לא כי הם ערבים, אני הרי ערבי- אלא כי הם אנטי ישראלים! ולהחרים את המפלגות הערביות זה לא גזענות! להגיד שאני ומנסור עבאס זה אותו דבר כי אנחנו ערבים- זה כן!

יוסף חדאד - Yoseph Haddad

196,760 次观看 • 1 个月前

למה ההחלטות של טקס המשואות הוא בושה? כי לא באמת קיימת ועדה לבחירת המשיאים, ואם היא קיימת אז היא בושה שלא בודקת כלום. בסרט ״הרשימה של עוז״ הייתה סצינה אחת מזוקקת מאוד לגבורה יוצאת הדופן של עוז דוידיאן. אחרי שהחלו להגיע התחננויות לסיוע לחילוץ אנשים בשעה 7:30 בבוקר והסכנה אפפה את כל הישובים בדרום, מה שעשה עוז זה להורות למשפחה שלו, לאשתו המדהימה ליאת עם הבנות שלו לממד הביתי. הוא יצא לחלץ אנשים , בלי לחשוב פעמיים, תוך שהוא יודע שגם המשפחה שלו בסכנה. הבת שלו עופרי, מספרת כמה היא פחדה! שאבא שלה לא יחזור. וכמה היא ואחיותיה רעדו בממ״ד יחד עם אמן. וזהו הגיבור המיוחד הזה, גבורה יוצאת דופן. אחרי שתי נאגלות, עוז דוידיאן הבין את הסכנה, אני לא אשתף את התיעוד המטורף איך מחבלי נוחבה יורים עליו. אבל הוא ידע שכל רגע הוא עלול למות. הוא המשיך. 15 פעם הוא עשה את הדרך מהמושב שלו מסלול למסיבת הנובה, 120 נפשות שמצאנו שמית לפני שידור הסרט הם עדות חיה לגבורה יוצאת דופן. אין כאן סיפורי סבתא , יש כאן גיבור הכי מטורף מקום המדינה (לא מגזים) משווה אותו למרדכי אנילביץ׳. אבל מה קרה? היו אנשים שגימדו את גבורתו, היו כאלו שניסו לעשות הכל למחוק את הסיפור ההיסטורי המטורף הזה. עוז לא השיא משואה בקדנציה של מירי רגב. העדיפו לתת את ה״כבוד״ לשפים או לשחקניות כאלו ואחרות. אבל תאמינו לי, אין פה שום דבר מקצועי שבגללו הוא לא השיא. הוא לא השיא משואה רק כי גימדו אותו, ועשו הכל כדי לצייר אותו פוליטית, רק כי אמר את האמת. עוז, אתה הרבה יותר מלתפארת מדינת ישראל, אתה הגיבור שלי, הגיבור של כולנו. ואני אוהב אותך. למי שפספס: מצרף לינק:

למה ההחלטות של טקס המשואות הוא בושה? כי לא באמת קיימת ועדה לבחירת המשיאים, ואם היא קיימת אז היא בושה שלא בודקת כלום. בסרט ״הרשימה של עוז״ הייתה סצינה אחת מזוקקת מאוד לגבורה יוצאת הדופן של עוז דוידיאן. אחרי שהחלו להגיע התחננויות לסיוע לחילוץ אנשים בשעה 7:30 בבוקר והסכנה אפפה את כל הישובים בדרום, מה שעשה עוז זה להורות למשפחה שלו, לאשתו המדהימה ליאת עם הבנות שלו לממד הביתי. הוא יצא לחלץ אנשים , בלי לחשוב פעמיים, תוך שהוא יודע שגם המשפחה שלו בסכנה. הבת שלו עופרי, מספרת כמה היא פחדה! שאבא שלה לא יחזור. וכמה היא ואחיותיה רעדו בממ״ד יחד עם אמן. וזהו הגיבור המיוחד הזה, גבורה יוצאת דופן. אחרי שתי נאגלות, עוז דוידיאן הבין את הסכנה, אני לא אשתף את התיעוד המטורף איך מחבלי נוחבה יורים עליו. אבל הוא ידע שכל רגע הוא עלול למות. הוא המשיך. 15 פעם הוא עשה את הדרך מהמושב שלו מסלול למסיבת הנובה, 120 נפשות שמצאנו שמית לפני שידור הסרט הם עדות חיה לגבורה יוצאת דופן. אין כאן סיפורי סבתא , יש כאן גיבור הכי מטורף מקום המדינה (לא מגזים) משווה אותו למרדכי אנילביץ׳. אבל מה קרה? היו אנשים שגימדו את גבורתו, היו כאלו שניסו לעשות הכל למחוק את הסיפור ההיסטורי המטורף הזה. עוז לא השיא משואה בקדנציה של מירי רגב. העדיפו לתת את ה״כבוד״ לשפים או לשחקניות כאלו ואחרות. אבל תאמינו לי, אין פה שום דבר מקצועי שבגללו הוא לא השיא. הוא לא השיא משואה רק כי גימדו אותו, ועשו הכל כדי לצייר אותו פוליטית, רק כי אמר את האמת. עוז, אתה הרבה יותר מלתפארת מדינת ישראל, אתה הגיבור שלי, הגיבור של כולנו. ואני אוהב אותך. למי שפספס: מצרף לינק:

Yossi Eli

40,482 次观看 • 4 个月前