Sensitive content

This media may contain sensitive content.

Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Zur Startseite

מקנאה בבת/ בן הזוג שלי לעתיד. איזה דבר אני אמאלה אמאלה

40,382 Aufrufe • vor 2 Jahren •via X (Twitter)

0 Kommentare

Keine Kommentare verfügbar

Kommentare vom Original-Post werden hier angezeigt

Ähnliche Videos

חשיפת הקול היהודי: המחבל שרצח את יהודה שרמן פרסם הסתה לרצח יהודים ותמיכה במחבלי חמאס ברשתות החברתיות תחקיר הקול היהודי חושף: דף הפייסבוק הפרטי של המחבל שרצח היום את יהודה שרמן בן ה 18, מלא בדברי הסתה ותמיכה ב 7.10 וברצח יהודים. ראש מועצת שומרון יוסי דגן דורש: "להפסיק את הגמגום. להתייחס לזה כפיגוע לכל דבר. אני דורש לעצור את המחבל מיד ולגדוע את תשתית הטרור ומסייעיו" המחבל מפיגוע הדריסה בחומש פרסם הסתה קשה ותמיכה בטבח ה 7.10 ומחבלי חמאס המחבל דאוס חסון מבית אומרין שביצע את פיגוע הדריסה היום בחומש בו נרצח יהודה שרמן פרסם סרטוני הסתה רבים ובהם תמיכה במחבלי חמאס וקריאות לרצח יהודים. באחד הסרטונים שפרסם בחשבון הפייסבוק הפרטי שלו, שיתף סרטון של מחבלי חמאס מצמידים מטען לכלי צה"לי ברצועת עזה. תוך צעקות בערבית ברקע של: "תקוף בשם אללה". ראש מועצת שומרון יוסי דגן אמר: "אני דורש להפסיק את הגמגום סביב האירוע הזה. להתייחס לזה כפיגוע לכל דבר. אני דורש לעצור את המחבל מיד ולגדוע את תשתית הטרור ומסייעיו"

אלחנן גרונר

20,652 Aufrufe • vor 4 Monaten

6.10.23 מוצב נחל עוז בסוף, איכשהו הכל מתחיל ונגמר בשניות האלו. כשראיתי אתכן בפעם הראשונה בסרטון הזה, ששלחה לי אחות של שחף ניסני, משהו בלב שלי נפתח ורק רציתי לדעת עליכן יותר, להכיר אתכן. מי הייתן, חבורה של חיילות מאושרות? מה הביא אתכן לרגע הזה? ולמה שקרה לכן ביום למחרת? שנתיים אחרי, מה שקרה במוצב נחל עוז, מוגדר המחדל הגדול ביותר של צה"ל. או כפי שאומרת אחת האימהות של התצפיתניות "הבושה של צה"ל". אני יודעת כמעט כל פרט שאפשר לדעת על מוצב נחל עוז, לפני 7 באוקטובר ובאותו היום. אני חושבת שגם אתם חייבים לדעת. כי הסיפור הזה הוא הכרוניקה של הכישלון שאסור שיחזור על עצמו. אבל הערב אני רק מסתכלת על פנים שלכן, יודעת מה קרה לכל אחת מכן. שתיים נחטפו וחזרו מהתופת אחרי 477 ימים, אחת שרדה את השריפה בחמ"ל. אבל כמעט כל מי ששרה כאן בחיוך גדול, נרצחה במיגונית או נספתה בחמ"ל. וזה בלתי נסבל וזה לא הגיוני וגם שנתיים אחרי זה בלתי נתפס. אני יודעת כל פרט וזה עדיין בלתי נתפס. אבל דבר אחד אני יודעת: צה"ל לא ראה אתכן לפני 7 באוקטובר וצה"ל לא רואה את ההורים שלכן עכשיו. והחשש הכי גדול של ההורים שלכן הוא שלא למדו והפיקו לקחים - ממה שקרה לכן. והם צודקים. וזה כבר עלול להצעיד אותנו אל הכישלון הבא. ואתן, כל אחת ואחת מכן, לנצח בלב שלי. של כולנו 💔💔💔

kereneubach

41,003 Aufrufe • vor 9 Monaten

פרק רביעי ואחרון - חינוך ועוד חינוך. (לא לפספס) יש לי קרוב ל-10 מליון תלמידים בעולם - זה מספר מטורף. בתחום הזה אני תמיד מרגיש שיש לי פיצול אישיות. בהודו ובסין אני ממש סלב מטורף בתחום החינוך. תלמידים טסים במשך שעות רק כדי לפגוש אותי, ולהצטלם איתי. כאן בישראל אני מצטלם בהפגנות וליד תחנות משטרה. הזוי! לפני עשור לערך עברתי עם המשפחה לסין והקמתי שם חברה בשם ליפלרנר. השותף שלי היה סיני. המשקיעים היו מכל העולם. כל העובדים שלי דיברו בעיקר מנדרינית. (אני אמנם יכול לגמגם מנדרינית אבל זה בעיקר מביך). המוצר של ליפלרנר היה תחרות תכנות שבמהלכה הילדים לומדים לתכנת. במקביל כתבתי ספר על חינוך יהודי וסיני שנמכר בעשרות אלפי עותקים בסין. רוב זמני הושקע בהרצאות. בהרצאה הכי גדולה שלי השתתפו 150,000 אנשים. תכלס, הייתי השגריר הכי טוב שהיה לישראל בסין. אני יכול לכתוב שעות על החוויה הסינית שלי אבל מה שמדהים אותי כיום זה שבכל שנה יותר ממיליון וחצי תלמידים משתתפים בתחרויות. כיום התחרות נקראת Icode ובכל שנה משתתפים בתחרויות תלמידים מכל העולם כולל תלמידים מישראל. לפני 5 שנים "דילגתי" להודו, שם הקמתי עם שותף הודי את חברת בריבוקס. זאת חברה מדהימה שמאפשרת לילדים לכתוב ספרים ואז למכור אותם דרך אמזון ודרך בריבוקס. בכל שנה נכתבים כמעט חצי מליון ספרים בבריבוקס. חלק מהילדים הפכו לידוענים וזכו בפרסים הכי חשובים בעולם. חלקם מכרו מעל 10,000 עותקים ומימנו את ההשכלה שלהם. אני יכול לדבר על הילדים האלו במשך שעות ואני ממש ממליץ לכם לעשות איזה גוגל קטן על Bribooks... אני מבטיח לכם חוויה מטריפה. המערכת אומנם לא פועלת בעברית, אבל יש המון ילדים ישראלים שפרסמו ספרים באנגלית. ואפריקה? גם בריבוקס וגם ליפלרנר נבנו מהיום הראשון גם למדינות עניות. זה התחיל מבית ספר שעזרתי להקים בסיירה ליאון - חפשו ponka academy .והמשיך בהמון עבודה חינוכית בקניה, ניגריה, אתיופיה ועוד. אין הרבה דברים המסבים לי נחת יותר מאשר לראות ילדים בכפר קטן מתכנתים וכותבים ספרים. אין להם מים זורמים. החשמל סולארי. האינטרנט לוויני - וזה עובד - מאוד קל לעשות מהפכה בחינוך - זה רק עניין של גישה. יום אחד ישבתי בפונקה, בכפר הקטן, הסתכלתי על בית הספר שבנינו, והיה לי רעיון. יש חשמל, יש אינטרנט. יש תקרה. למה שלא אשתמש בסביבה הזאת כדי להעסיק אנשים. למחרת היה שם תור של 100 אנשים שביקשו עבודה. הלקוחות הראשונים היו בריבוקס וליפלרנר. די מהר זה התפתח לשלל חברות ישראליות ואמריקאיות שמבצעות את מיקוד החוץ שלהם בסיירה ליאון. ממשאבי אנוש, דרך הנהלת חשבונות, דרך ניהול לקוחות, ועד תמיכה טכנית. זה פשוט נס לראות עשרות אנשים יושבים עם מחשבים באמצע הג'ונגל תחת עצי מנגו ענקים כשהם נותנים שירות מדהים לחברות בכל העולם. אם אתם רוצים לעבוד עם פונקה - אשמח לחבר אתכם עם המנכ"ל. מומלץ! מה שעוד מדהים בחברה הזאת היא שהרווחים משמשים כדי להאכיל 500 ילדים בכל יום. זה באמת הדבר הכי מרגש שיזמתי בחיים שלי ואם אתם מגיעים לסיירה ליאון - אל תפספסו ביקור בפונקה! זה סיפור חיי, בהמשך באו 3 שנים של מאבק למען מדינת ישראל. הבחירה לרוץ בדמוקרטים היתה ממש קשה כי אני עושה המון דברים אחרים. תוסיפו לכל העשיה הזאת 2 בנות, חיילות מדהימות, ובן מדהים, ספורטאי שרוצה לזכות במדליה אולימפית (אחרי שהאחיינית שלי זכתה במדליית זהב בפריז - הוא החליט שעכשיו תורו). ההצטרפות לדמוקרטים נובעת רק ממטרה אחת - החזרת מדינת ישראל למסלול. חברה טובה אמרה לי השבוע שאני רודף אחרי מובי דיק והיא צודקת! אני עקשן, וכשיש לי מטרה מול העיניים אני לעולם לא מרפה! ישראל תחזור להיות מדינה מדהימה. אין לי ספק! הקצב תלוי רק בעקשנות שלנו! תודה עליכם, שיעבור על כולנו לילה שקט! עמי דרור לינק לפרק א' - אשקלון. לינק לפרק ב' - אבטחת אישים. לינק לפרק ג' - קולנוע.

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

11,056 Aufrufe • vor 6 Monaten

סביב תחילת המלחמה הוצבו חיילים יוצאי נצח יהודה במחסום תיאסיר - תוך ימים ברחו מהאזור שתי קהילות בעקבות רצף מתקפות, גניבות, התעללות והשפלה מצד מתנחלים וחיילים. זה אחד הסיפורים הקיצוניים ביותר שיצא לי לכסות בחודשי בתפקיד - שכן הפעם לא מדובר בקהילות שברחו מאימת המתנחלים, אלא מאימת החיילים. מיום רביעי שעבר בו החלה התפנית, ולפני עזיבת הקהילות, שלחתי מספר שאילתות בעקבות התקריות לדו״צ. עו״ד נטע עמר שיף המייצגת את המשפחות פנתה בצינורות הרשמיים לגורמים הרלוונטיים. דבר לא השתנה, האיומים המשיכו. תגובה מיאנה להגיע והמשפחות ברחו. תגובות הצבא שמובאות בכתבה הגיעו רק לאחר העזיבה. סכנה מרחפת מעל משפחת מסעיד שנותרה על אדמתה הפרטית הרשומה בטאבו. עדות מהכתבה: "הייתי בבית עם הילדים, כולנו ישנו עדיין", מספר מ'. "פקחתי עיניים ומישהו הצמיד לי נשק לראש: קום, קום – מול האישה והילדים". לדבריו, חיילים השליכו אותו על הרצפה לעיני בני משפחתו, ואז לקחו אותו לנקודה מוסתרת. "חייל אחד דרך לי על הראש והרביץ לי. הוא שאל למה אני עושה בעיות. הסברתי שאני חי כאן הרבה זמן, שיש לי יותר חברים יהודים מערבים, אבל הוא צעק שלא אכפת לו. הוא איים שאם משהו יקרה באזור, הוא לא מכיר אף אחד אחר חוץ ממני והוא יבוא ויהרוג אותי. ואז הוא החזיר אותי הביתה והכריח אותי לצעוק על הילדים שלי שאם מישהו מהם יעשה בעיות עם היהודים, אני אהרוג אותו". מ' משתתק, אוסף את עצמו. "אבל זה לא הספיק לחייל", הוא ממשיך. "הוא רצה שאני אצעק את זה שוב, יותר חזק. אז צעקתי שוב. הילדים התחילו לבכות וגם זה לא הספיק לו, הוא רצה שאצעק עוד יותר חזק. ככה איזה עשר דקות עד שהוא התרצה". >> לינק בשרשור

Matan Golan

11,516 Aufrufe • vor 4 Monaten