עוד שבת מרוממת בבסיס. אחד הדברים היפים שקורים בבסיס הוא האחדות בין הזרמים השונים שקורה שם בצורה הכי ספונטנית. קבלת שבת אשכנזית קרליבכית, תפילת ערבית של ספרדים, סעודת שבת עם שירה חסידית מלהיבה וסדר פיוטים מזרחי.. עם ישראל בזמנים של גאולה. קבלו הצצה להכנה שלנו לשבת, בניגון של שבת🎸

קטע חזק שה'חשמונאים' הפך לכור ההיתוך של היהדות, זה כולל מפקדים דתיים לאומיים (דוסים).

The needs in Israel are real, and the challenges are urgent. Learn about the daily struggles faced by families in the hardest hit areas—and how we can respond together.

מדהים💫❤️ שבוע טוב, גיבורי ישראל🇮🇱

הכנר וואו!!! אם מישהו מהם צריך שידוך, נשמח לשמוע..

אני לא מספיק חרדי בשביל החשמונאים אבל יש שם כיפות סרוגות ויש לכם סמארטפונים וטוויטר.

צריך להשאיר אותך שם גם אחרי שתשתחרר בתור משפיע חסידי..

השבת בבסיס היא לא רק יום של מנוחה, אלא רגע שבו הכל מתכנס לאחדות נדירה שלא רואים בכל מקום. בתוך השגרה הצבאית, שמלאה במשימות, אחריות ולחץ, מגיע רגע שבו הכל נעצר, החיילים מתכנסים יחד, ומרגישים שהם חלק ממשהו גדול יותר. מה שמיוחד בשבתות האלו זה שהן לא מתוכננות מראש לפי ספרי חוקים או נהלים, אלא נוצרות באופן טבעי. כל אחד מביא את מה שהוא מכיר מהבית – יש מי שמגיע מנוסח ספרדי עם ניגונים מזרחיים, יש מי שהתרגל לשירה חסידית מתגלגלת, יש מי שמגיע מתפילה קרליבכית, ויש גם כאלה שבביתם לא הייתה שבת כזו בכלל, אבל כאן, בבסיס, הם מרגישים שזה שלהם בדיוק כמו של כולם. קבלת השבת היא רגע עוצמתי במיוחד. אחד החיילים מתחיל לשיר ניגון מוכר, והשאר מצטרפים. לא משנה מאיפה הם באו, באותו רגע כולם חלק מאותו מעגל של שירה, התרגשות ושייכות. כשעומדים שם, מוקפים בחיילים מכל קצוות הארץ, מבינים שהקירות והמחיצות שהתרגלנו לחשוב שקיימים – לא באמת קיימים. ואז מגיעה תפילת ערבית. התפילה אולי מתחילה בנוסח אחד, אבל לאט לאט כל אחד תורם משהו משלו. זה לא משנה אם הנוסח הוא ספרדי או אשכנזי, כי מה שבאמת חשוב הוא שהלבבות מחוברים. כולם אומרים את אותם הפסוקים, שרים את אותן המילים, אבל כל אחד מביא את הצבע שלו, את המסורת שממנה הוא הגיע. אחרי התפילה מגיע החלק שחיילים רבים מחכים לו – סעודת השבת. אבל זו לא רק ארוחה, זה רגע שבו כולם מתיישבים יחד, שרים, מספרים סיפורים, צוחקים ומרגישים חלק ממשפחה. אלה רגעים שאף אחד לא ישכח, כי הם הרבה מעבר לאוכל – הם תחושת השייכות, האחווה והחום שבאים לידי ביטוי דרך כל שיר וכל חיוך. הזמן עובר, והשירה מתגברת. לפעמים היא שקטה ומרגשת, ולפעמים היא הופכת לשמחה סוחפת עם מחיאות כפיים ושירה שממלאת את כל הבסיס. גם מי שלא רגיל לשבתות כאלו מרגיש שהוא נסחף לתוך זה, בלי מאמץ, בלי לחץ – פשוט כי האווירה סוחפת. והדבר הכי יפה בכל זה הוא שאין פה כפייה, אין מי שאומר איך צריך להיות, אין חוקים נוקשים. יש פשוט חיילים שהגיעו מרקעים שונים, אבל מבינים שברגעים כאלו אין הבדל ביניהם. הם חלק ממשהו אחד, חלק מעם ישראל בזמנים של גאולה. כששבת כזו מסתיימת, היא משאירה אחריה תחושה מיוחדת. השבוע ממשיך, המשימות חוזרות, אבל משהו נשאר מהשבת הזו – זיכרון של אחדות אמיתית, של רגע שבו כל אחד הרגיש בבית, לא משנה מאיפה הגיע. והזיכרון הזה הולך עם החיילים לכל מקום, מזכיר להם שגם בתוך כל הלחץ והמורכבות של החיים, יש רגעים שבהם הכל פשוט, ברור ומלא באור. ככה נראית שבת אמיתית, שבת של עם ישראל – בלי מחיצות, בלי פילוגים, פשוט עם אחד שחוגג יחד את מה שמחבר ביניהם.

It's not your women's day today, but what kind of woman would I be... if I didn't honor the people who makes me happy 🌹

• כבר רוצה לעשות שבת איתכם! •

ניגון יפה

אתם ממלאים אותנו שמחה ורגש לאהבה אתכם אחים יקרים. השם אתכם