Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Zur Startseite

עימות סוער בין העזתי לשעבר שהתגייר לבין תושב הרצועה: "תפסיק לבלבל את המוח ולבכות! אני גדלתי בח'אן יונס, הייתי שכן של מוחמד דף וסינוואר המחבלים ואני יודע שכולם בעזה רוצחים. אם הייתי ראש הממשלה הייתי מוחק אתכם על מה שעשיתם בשבעה באוקטובר" #ישראל_הבוקר

C14_news's profile picture

C14

159,099 subscribers

26,252 Aufrufe • vor 1 Jahr •via X (Twitter)

Nachrichten & Politik#ישראל_הבוקר
LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

11 Kommentare

Profilbild von Moshe Amram
Moshe Amramvor 1 Jahr

למה הממשלה שלנו לא מדברת ככה למה "68 האפסים" לא מדברים ככה למה.....

Profilbild von دنيا ابو زايد
دنيا ابو زايدvor 1 Jahr

יוסף חדד מקנא

Profilbild von AMIRAN 🇮🇱
AMIRAN 🇮🇱vor 1 Jahr

חזק

Profilbild von Nachamu 🇺🇸🇮🇱
Nachamu 🇺🇸🇮🇱vor 1 Jahr

Stay Connected with Your Jewish Community! Sign Up for Free at View News, Events, and Announcements tailored to your local Jewish community by zip code —straight to your inbox.

Profilbild von Doron Koren
Doron Korenvor 1 Jahr

חחחחחח זה אומר שהוא גם מייחל למוות של עצמו

Profilbild von Juliet franses
Juliet fransesvor 1 Jahr

הוא צודק הם מייצרים את חמאס גם אם צהל יחסל את כול חמאס הם ימצאו אחרים במקומם הם החמאס וחמאס זה הם

Profilbild von 🎗Latina 🎗❤️ For 🇮🇱 ! AM ISRAEL CHAI 🧡🇮🇱🎗
🎗Latina 🎗❤️ For 🇮🇱 ! AM ISRAEL CHAI 🧡🇮🇱🎗vor 1 Jahr

I love him and his right of everyword

Profilbild von Taha Elshrif
Taha Elshrifvor 1 Jahr

נתניהו: נשיקות וברכות … השלב השני נכשל למרבה הצער, תצטרכו להתמודד. נסו להסתגל במנהרות, אני, שרה וחברי סמוטריץ’ נזכור אתכם בשנה הבאה, ביום השנה השלישי..

Profilbild von Alnaser Salah
Alnaser Salahvor 1 Jahr

נתניהו: נשיקות וברכות … השלב השני נכשל למרבה הצער, תצטרכו להתמודד. נסו להסתגל במנהרות, אני, שרה וחברי סמוטריץ’ נזכור אתכם בשנה הבאה, ביום השנה השלישי..

Profilbild von GLADIATOR
GLADIATORvor 1 Jahr

צודק 🎯

Profilbild von 🍌🇮🇱 Shimamon 🇮🇱🍌
🍌🇮🇱 Shimamon 🇮🇱🍌vor 1 Jahr

הבעיה שלנו היא שהשארנו את עזה עומדת. כולנו יודעים מי ומה נימצא שם. גישה מערבית לרוצחים הורסת אותנו.

Ähnliche Videos

עד כאן! ההבדל הגדול ביני ובין Galit Distel Atbaryan - גלית דיסטל אטבריאן , אני מזרחית על מלא מלא, זאת שדיסטל מגדירה ״חומה״. הגעתי לתפקיד שלי כסגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, בזכות ולא בחסד ובראש מורם. לעולם לא הייתי מגינה או משתפת פעולה עם אדם שאנשי לשכתו נעלו אותי במרפסת ולעולם לא הייתי אומרת על ראש הסגל של אותו נתניהו, שהוא חצה אלף קווים אדומים ולא מספרת מה הם אותם קווים רק מתוך נאמנות למלך (האשכנזי והלבן מקיסריה) אני אישה מזרחית חומה שצעדה במחאה לצד ״השפחות״, בין היתר בגלל דברים שאת גלית דיסטל עברת וחווית על בשרך על ידי האליטה של לשכת נתניהו. וקולך נדם. את הדורסנות הזו כשהיא מגיעה מהלשכה של ראש הממשלה חייבים לעצור. כי הדורסנות הזאת, בנוסף להתנהלות הקואליציה והשופרות שלה, גורמת לנשים אחרות להיתפס כ״שפחות״. הבעיה הכי גדולה של Galit Distel Atbaryan - גלית דיסטל אטבריאן זו שאמרה בריאיון ל"120 ואחת", הפודקאסט הפוליטי של ynet, שהאחריות הממשלה ל-7 באוקטובר, לא רבה בכלל, זה שהיא ממשיכה לפלג ולהדהיר אותנו לתהום, בדיוק כפי שהעידה בעצמה בדצמבר 2023: ״הייתי מאלו שהדהירו 9 מיליון לתהום - והחולשה הזו הובילה לטבח". תסתכלי במראה גלית ותראי שההשתקפות כואבת. מורן אזולאי Moran Azulay. Bonot Alternativa בונות אלטרנטיבה
3:38

עד כאן! ההבדל הגדול ביני ובין Galit Distel Atbaryan - גלית דיסטל אטבריאן , אני מזרחית על מלא מלא, זאת שדיסטל מגדירה ״חומה״. הגעתי לתפקיד שלי כסגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, בזכות ולא בחסד ובראש מורם. לעולם לא הייתי מגינה או משתפת פעולה עם אדם שאנשי לשכתו נעלו אותי במרפסת ולעולם לא הייתי אומרת על ראש הסגל של אותו נתניהו, שהוא חצה אלף קווים אדומים ולא מספרת מה הם אותם קווים רק מתוך נאמנות למלך (האשכנזי והלבן מקיסריה) אני אישה מזרחית חומה שצעדה במחאה לצד ״השפחות״, בין היתר בגלל דברים שאת גלית דיסטל עברת וחווית על בשרך על ידי האליטה של לשכת נתניהו. וקולך נדם. את הדורסנות הזו כשהיא מגיעה מהלשכה של ראש הממשלה חייבים לעצור. כי הדורסנות הזאת, בנוסף להתנהלות הקואליציה והשופרות שלה, גורמת לנשים אחרות להיתפס כ״שפחות״. הבעיה הכי גדולה של Galit Distel Atbaryan - גלית דיסטל אטבריאן זו שאמרה בריאיון ל"120 ואחת", הפודקאסט הפוליטי של ynet, שהאחריות הממשלה ל-7 באוקטובר, לא רבה בכלל, זה שהיא ממשיכה לפלג ולהדהיר אותנו לתהום, בדיוק כפי שהעידה בעצמה בדצמבר 2023: ״הייתי מאלו שהדהירו 9 מיליון לתהום - והחולשה הזו הובילה לטבח". תסתכלי במראה גלית ותראי שההשתקפות כואבת. מורן אזולאי Moran Azulay. Bonot Alternativa בונות אלטרנטיבה

מיטל להבי- Meital Lehavi

34,256 Aufrufe • vor 7 Monaten

נדב ארגמן, ראש השב"כ לשעבר: "קטאר מבחינתי היא בין מדינת אויב למדינת יריב. היא המממנת העיקרית של [ארגון] חמאס בעשור האחרון; [ישראלים המנהלים עסקים עם קטאר] זה לגעת בשטן. קטאר היא חלק מהציר [האיסלאמי] השיעי. היא זו שאפשרה לחמאס ברצועת עזה להקים את צבא הטרור" ב-13 במרץ 2025, שידר ערוץ 12 ראיון שערכה יונית לוי עם נדב ארגמן, שכיהן בתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ) ממאי 2026 עד אוקטובר 2021, ולהלן קטע מהראיון: יונית לוי: כרגע זה נחקר, אבל אם מתברר שאכן יועצי [ראש הממשלה בנימין] נתניהו, יועצים קרובים לנתניהו עבדו במקביל בייעוץ לקטאר. מה הסכנה כאן? נדב ארגמן: נתחיל מזה שקטאר מבחינתי היא מדינת, יגדיר מי שרוצה, בין מדינת אויב למדינת יריב. היא המממנת העיקרית של חמאס בעשור האחרון. יונית לוי: אבל בכירים במערכת הביטחון הישראלית עבדו, עשו שם עסקים, טוו שם קשרים, אז איפה... נדב ארגמן: אני, אני אומר, קודם כל אני חושב ש... זה לגעת בשטן. קטאר היא חלק מהציר השיעי. היא זו שאפשרה לחמאס ברצועת עזה להקים את צבא הטרור. אם חס וחלילה היא הצליחה להגיע לאחיזה בלשכת ראש הממשלה, המשמעות היא שהיא משפיעה על ראש הממשלה, על לשכת ראש הממשלה, על המדיניות של מדינת ישראל, מול חמאס בכלל, בעסקת החטופים בפרט, ולכן מבחינתי זה נשמע לי קטסטרופה ואני מקווה שאין בדבר הזה ממש. יונית לוי: האם חלילה, כמו שאתה אומר, יש בדבר הזה ממש, אתה מעריך שנתניהו ידע מזה? נדב ארגמן: כפי שאני מכיר את נתניהו, נתניהו יודע, כל מה שקורה בלשכתו. אין דבר שקורה ללא אישורו. אני חושב שהגורם הראשון שהיה צריך לקפוץ ולדרוש חקירה בלשכת ראש הממשלה, משב"כ, אם יש קשר קטארי ללשכת ראש הממשלה, הוא ראש הממשלה עצמו. ואם הוא לא דורש את זה, אז הוא אומר דרשני. וזה שם סימן שאלה מאוד גדול על האירוע הזה. סימוכין:
1:28

נדב ארגמן, ראש השב"כ לשעבר: "קטאר מבחינתי היא בין מדינת אויב למדינת יריב. היא המממנת העיקרית של [ארגון] חמאס בעשור האחרון; [ישראלים המנהלים עסקים עם קטאר] זה לגעת בשטן. קטאר היא חלק מהציר [האיסלאמי] השיעי. היא זו שאפשרה לחמאס ברצועת עזה להקים את צבא הטרור" ב-13 במרץ 2025, שידר ערוץ 12 ראיון שערכה יונית לוי עם נדב ארגמן, שכיהן בתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ) ממאי 2026 עד אוקטובר 2021, ולהלן קטע מהראיון: יונית לוי: כרגע זה נחקר, אבל אם מתברר שאכן יועצי [ראש הממשלה בנימין] נתניהו, יועצים קרובים לנתניהו עבדו במקביל בייעוץ לקטאר. מה הסכנה כאן? נדב ארגמן: נתחיל מזה שקטאר מבחינתי היא מדינת, יגדיר מי שרוצה, בין מדינת אויב למדינת יריב. היא המממנת העיקרית של חמאס בעשור האחרון. יונית לוי: אבל בכירים במערכת הביטחון הישראלית עבדו, עשו שם עסקים, טוו שם קשרים, אז איפה... נדב ארגמן: אני, אני אומר, קודם כל אני חושב ש... זה לגעת בשטן. קטאר היא חלק מהציר השיעי. היא זו שאפשרה לחמאס ברצועת עזה להקים את צבא הטרור. אם חס וחלילה היא הצליחה להגיע לאחיזה בלשכת ראש הממשלה, המשמעות היא שהיא משפיעה על ראש הממשלה, על לשכת ראש הממשלה, על המדיניות של מדינת ישראל, מול חמאס בכלל, בעסקת החטופים בפרט, ולכן מבחינתי זה נשמע לי קטסטרופה ואני מקווה שאין בדבר הזה ממש. יונית לוי: האם חלילה, כמו שאתה אומר, יש בדבר הזה ממש, אתה מעריך שנתניהו ידע מזה? נדב ארגמן: כפי שאני מכיר את נתניהו, נתניהו יודע, כל מה שקורה בלשכתו. אין דבר שקורה ללא אישורו. אני חושב שהגורם הראשון שהיה צריך לקפוץ ולדרוש חקירה בלשכת ראש הממשלה, משב"כ, אם יש קשר קטארי ללשכת ראש הממשלה, הוא ראש הממשלה עצמו. ואם הוא לא דורש את זה, אז הוא אומר דרשני. וזה שם סימן שאלה מאוד גדול על האירוע הזה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

25,372 Aufrufe • vor 11 Monaten

עוד ב 2019, בן כספית היה בין הראשונים לזהות. משם הכל רק הידרדר. כספית לע״ד ציון אמיר: ״נתניהו, אם יכול היה לקבל חנינה עכשיו, היה הולך על המהלך, הוא לא בטוח שהוא יכול.״ ינון מגל: ״על סמך מה אתה אומר את זה?״ כספית: ״על סמך מידע. נתניהו בודק אם יש לו פרטנר בסאלח א דין לחנינה, לא לעסקת טיעון״ ציון אמיר: ״שמעתי את שר המשפטים, אמיר אוחנה ברדיו בשמו של ראש הממשלה בקול נוקב, ברור, צלול ורם אמר שאין בדל של אמת בכוונה הזאת.״ ינון מגל: ״אם גם בן יודע וגם דרוקר וגם סגל וגם כל אלו בתקשורת לא הייתי פוסל שמדובר פה בספין. לדעתי הסרט לא קיים. אני לא רואה את זה לא במצב הנפשי של נתניהו, לא של שרה, לא של יאיר. לא של אף אחד.״ *מה השתנה במצב הנפשי של משפחת נתניהו מאז 2019 שסוף סוף אפשר את בקשת החנינה: מינוי הרצוג לנשיא המדינה וקמפיין דה לגיטימציה בלתי פוסק נגד מערכת המשפט ויצירת קרע נוראי בעם ושימוש בשופרות, בהובלת אותו ינון מגל כדי להכשיר את הקרקע להגשת החנינה. ומ 2019 אנחנו מדינה שצועדת אחורה: ביטחונית, חברתית ומדינית. נתניהו חייב ללכת! חנינה, זאת לא הדרך. בטח אם הוא נשאר בפוליטיקה ולא עוזב את הבמה הציבורית. Ben Caspit בן כספית יצחק הרצוג Isaac Herzog
1:13

עוד ב 2019, בן כספית היה בין הראשונים לזהות. משם הכל רק הידרדר. כספית לע״ד ציון אמיר: ״נתניהו, אם יכול היה לקבל חנינה עכשיו, היה הולך על המהלך, הוא לא בטוח שהוא יכול.״ ינון מגל: ״על סמך מה אתה אומר את זה?״ כספית: ״על סמך מידע. נתניהו בודק אם יש לו פרטנר בסאלח א דין לחנינה, לא לעסקת טיעון״ ציון אמיר: ״שמעתי את שר המשפטים, אמיר אוחנה ברדיו בשמו של ראש הממשלה בקול נוקב, ברור, צלול ורם אמר שאין בדל של אמת בכוונה הזאת.״ ינון מגל: ״אם גם בן יודע וגם דרוקר וגם סגל וגם כל אלו בתקשורת לא הייתי פוסל שמדובר פה בספין. לדעתי הסרט לא קיים. אני לא רואה את זה לא במצב הנפשי של נתניהו, לא של שרה, לא של יאיר. לא של אף אחד.״ *מה השתנה במצב הנפשי של משפחת נתניהו מאז 2019 שסוף סוף אפשר את בקשת החנינה: מינוי הרצוג לנשיא המדינה וקמפיין דה לגיטימציה בלתי פוסק נגד מערכת המשפט ויצירת קרע נוראי בעם ושימוש בשופרות, בהובלת אותו ינון מגל כדי להכשיר את הקרקע להגשת החנינה. ומ 2019 אנחנו מדינה שצועדת אחורה: ביטחונית, חברתית ומדינית. נתניהו חייב ללכת! חנינה, זאת לא הדרך. בטח אם הוא נשאר בפוליטיקה ולא עוזב את הבמה הציבורית. Ben Caspit בן כספית יצחק הרצוג Isaac Herzog

🎗️🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱🎗️

38,717 Aufrufe • vor 9 Monaten

רוני אלשיך, לשעבר מפכ"ל המשטרה, סבור שסיקור עיתונאי חיובי בתמורה להדלפת מידע מפוליטיקאי אינו עבירה פלילית - "כאשר יש לנו איזה ריקוד שהוא פוליטי, אז זה חלק מהמשחק הפוליטי, בסדר? יש המון, ‘אני אדליף לך ואתה תסקר אותי’, והכל בסדר" ב-16 ביולי 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם רוני אלשיך, לשעבר מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ, ולהלן קטע מהראיון: רוני אלשיך: [בתיק] 2000 [בנימין נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים ומו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס בהצעת שוחד שכללה עסקת סיקור חיובי תמורת חקיקה נגד "ישראל היום"]. [בתיק] 2000 יש שעות של הקלטה, ואתה רואה את סוג השיח, בסדר? עמרי אסנהיים: בין נוני מוזס לביבי נתניהו. רוני אלשיך: נכון, ועכשיו הוא שיח שוחדי. עכשיו, נכון, יש צד מקליט [את השיחה בין נתניהו למוזס]. נכון, אז אתה יכול להגיד... עמרי אסנהיים: שזה ראש הממשלה דרך ארי הרו [ראש הסגל של בלשכת ראש הממשלה]. רוני אלשיך: אתה יכול להגיד, אני ראיתי פה, עשיתי פה מניפולציה, אבל מה הייתי מצפה מראש הממשלה? שברגע שמישהו מציע לו שוחד, נכון, הוא [נוני מוזס] לא יודע שהוא מוקלט. פונה ליועץ המשפטי לממשלה [יהודה וינשטיין], או ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה [שלומית ברנע פרגו], ומדווח לה, שהוצע לו שוחד, זה קרה? לא. לכן, יש פה בעיה קשה בהתנהגות. עמרי אסנהיים: תמיד היו קשרים בין ראשי השלטון לבין בעלי העיתונים. זה תמיד היה באיזשהו משא ומתן. אז מה בעצם שונה במה שנתניהו עשה? רוני אלשיך: אז קודם כל, כאשר יש לנו איזה ריקוד שהוא פוליטי, אז זה חלק מהמשחק הפוליטי, בסדר? יש המון, "אני אדליף לך ואתה תסקר אותי", והכל בסדר. אבל כשמדובר במשהו עסקי, זאת אומרת, שבעצם אני משפיע על חשבון הבנק שלך, שם, מערכת אכיפת החוק צריכה להיכנס. סימוכין:
1:06

רוני אלשיך, לשעבר מפכ"ל המשטרה, סבור שסיקור עיתונאי חיובי בתמורה להדלפת מידע מפוליטיקאי אינו עבירה פלילית - "כאשר יש לנו איזה ריקוד שהוא פוליטי, אז זה חלק מהמשחק הפוליטי, בסדר? יש המון, ‘אני אדליף לך ואתה תסקר אותי’, והכל בסדר" ב-16 ביולי 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם רוני אלשיך, לשעבר מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ, ולהלן קטע מהראיון: רוני אלשיך: [בתיק] 2000 [בנימין נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים ומו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס בהצעת שוחד שכללה עסקת סיקור חיובי תמורת חקיקה נגד "ישראל היום"]. [בתיק] 2000 יש שעות של הקלטה, ואתה רואה את סוג השיח, בסדר? עמרי אסנהיים: בין נוני מוזס לביבי נתניהו. רוני אלשיך: נכון, ועכשיו הוא שיח שוחדי. עכשיו, נכון, יש צד מקליט [את השיחה בין נתניהו למוזס]. נכון, אז אתה יכול להגיד... עמרי אסנהיים: שזה ראש הממשלה דרך ארי הרו [ראש הסגל של בלשכת ראש הממשלה]. רוני אלשיך: אתה יכול להגיד, אני ראיתי פה, עשיתי פה מניפולציה, אבל מה הייתי מצפה מראש הממשלה? שברגע שמישהו מציע לו שוחד, נכון, הוא [נוני מוזס] לא יודע שהוא מוקלט. פונה ליועץ המשפטי לממשלה [יהודה וינשטיין], או ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה [שלומית ברנע פרגו], ומדווח לה, שהוצע לו שוחד, זה קרה? לא. לכן, יש פה בעיה קשה בהתנהגות. עמרי אסנהיים: תמיד היו קשרים בין ראשי השלטון לבין בעלי העיתונים. זה תמיד היה באיזשהו משא ומתן. אז מה בעצם שונה במה שנתניהו עשה? רוני אלשיך: אז קודם כל, כאשר יש לנו איזה ריקוד שהוא פוליטי, אז זה חלק מהמשחק הפוליטי, בסדר? יש המון, "אני אדליף לך ואתה תסקר אותי", והכל בסדר. אבל כשמדובר במשהו עסקי, זאת אומרת, שבעצם אני משפיע על חשבון הבנק שלך, שם, מערכת אכיפת החוק צריכה להיכנס. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

24,889 Aufrufe • vor 1 Monat

צביעות ושקר קווים לדמותם. הנה הדברים המלאים של זיני שמעוררים "סערה": "כששאל אותי רה"מ אם אני מוכן להיות ראש השב"כ, מי שמכיר אותי יודע ששנים רבות התנגדתי לאנשים שבאים בלי לעבור דרך השוחות... ועל פניו לפי משנתי הייתי אמור להגיד לו: 'אני לא כשיר'. אבל בנושא הזה הסכמתי כי הרגשתי שאני כשיר אפילו יותר מרבים וטובים אחרים, ביכולת להיות נאמן לדרג הנבחר *לא משנה איזו דעה* יכולים להיות מחר גם אחרים... זיני הדגיש: לא צריך מחיאות כפיים לדברים טריוויאליים. תראו את המצב שלנו... אני אגיד שעכשיו לילה בואו נמחא כפיים... הדרג הנבחר לא באמת בעל יכולות לנהל את המסגרות שעליהם הוא מופקד ונבחר... כי אנשים התבלבלו מה תפקידם. יכולים שרים להנחות X ויקח 8 חודשים עד שההנחיה תתממש... עבד כי ימלוך. זו רעה חולה שצריך לטפל בה". זיני דיבר גם על תופעת המשפטנים והפקידים המבולבלים אבל הדגיש: "מדינה בלי משפט ומערכת משפטית חזקה היא מדינה חרבה". למעשה את מה שאומר זיני אומר החוק. חוק השב"כ קובע מפורשות: כפיפות השירות 4. (א) השירות נתון למרות הממשלה; הממשלה תאשר יעדים לשירות בכפוף להוראות חוק זה. (ב) ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה. כלומר, כשזיני מסביר כי יש כאלו ששגו בתפקידם ומעלו והפרו את החוק - ואילו הוא מקפיד על שלטון החוק, כל המבקרים האוטומטיים שהזדרזו לגנותו על סמך ציטוטים מגמתיים או מסולפים, (יורם כהן למשל) בעצם מוכיחים כי שלטון החוק מעניין אותם כשלג דאשתקד. מעניין אם יתנצלו.
3:09

צביעות ושקר קווים לדמותם. הנה הדברים המלאים של זיני שמעוררים "סערה": "כששאל אותי רה"מ אם אני מוכן להיות ראש השב"כ, מי שמכיר אותי יודע ששנים רבות התנגדתי לאנשים שבאים בלי לעבור דרך השוחות... ועל פניו לפי משנתי הייתי אמור להגיד לו: 'אני לא כשיר'. אבל בנושא הזה הסכמתי כי הרגשתי שאני כשיר אפילו יותר מרבים וטובים אחרים, ביכולת להיות נאמן לדרג הנבחר *לא משנה איזו דעה* יכולים להיות מחר גם אחרים... זיני הדגיש: לא צריך מחיאות כפיים לדברים טריוויאליים. תראו את המצב שלנו... אני אגיד שעכשיו לילה בואו נמחא כפיים... הדרג הנבחר לא באמת בעל יכולות לנהל את המסגרות שעליהם הוא מופקד ונבחר... כי אנשים התבלבלו מה תפקידם. יכולים שרים להנחות X ויקח 8 חודשים עד שההנחיה תתממש... עבד כי ימלוך. זו רעה חולה שצריך לטפל בה". זיני דיבר גם על תופעת המשפטנים והפקידים המבולבלים אבל הדגיש: "מדינה בלי משפט ומערכת משפטית חזקה היא מדינה חרבה". למעשה את מה שאומר זיני אומר החוק. חוק השב"כ קובע מפורשות: כפיפות השירות 4. (א) השירות נתון למרות הממשלה; הממשלה תאשר יעדים לשירות בכפוף להוראות חוק זה. (ב) ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה. כלומר, כשזיני מסביר כי יש כאלו ששגו בתפקידם ומעלו והפרו את החוק - ואילו הוא מקפיד על שלטון החוק, כל המבקרים האוטומטיים שהזדרזו לגנותו על סמך ציטוטים מגמתיים או מסולפים, (יורם כהן למשל) בעצם מוכיחים כי שלטון החוק מעניין אותם כשלג דאשתקד. מעניין אם יתנצלו.

Moti Kastel מוטי קסטל

14,829 Aufrufe • vor 1 Monat

*ראש הממשלה לשעבר ויו״ר יש עתיד יאיר לפיד בדיון על הצעת חוק עונש מוות:* - מה שמונח פה על שולחן הכנסת, הוא לא חוק. זה תרגיל מעוות ביחסי ציבור, שמשתמש בציניות בכאב המוצדק ובזעם המוצדק של אזרחי ישראל בשביל לעשות סיבוב פוליטי. - יידע כל אזרח ישראלי: החוק הזה לא כולל את הנוח'בות. רימו אתכם. עבדו עליכם, החוק הזה לא כולל את עזה. לא כולל את רוצחי השבעה באוקטובר. הם לא הכניסו לחוק את הנוח'בות. - החוק הזה לא יוביל לאף הוצאה להורג. לא בעזה, לא ביהודה ושומרון, לא של מחבלים ולא של אף אחד אחר. הוא כתוב בכוונה תחילה בלי מסננים ובלי איזונים, למטרה אחת בלבד: כדי לוודא שיפסלו אותו. - אבל זו לא הסיבה המרכזית שבגללה אני מתנגד לחוק. אני מתנגד לחוק הספציפי הזה, מפני שהחוק הזה הוא כניעה לחמאס. החוק הזה הוא חלומו של החמאס. החוק הזה הוא מה שרצה החמאס כשהוא פלש לישראל בשבעה באוקטובר. - אנחנו לא כמו החמאס, אנחנו בדיוק ההיפך מהחמאס. אנחנו לא באנו למזרח התיכון כדי לקבל עלינו את חוקי ה'שריעה'. אנחנו לא הקמנו מדינה יהודית בשביל לקבל עלינו את הסטנדרטים המוסריים של האיסלאם הרדיקלי. - החוק הזה הוא לא מפגן כוח - החוק הזה הוא תבוסה. זה מפגן של בהלה. החוק הזה אומר: אם באים לרצוח אותנו, הפתרון היחיד שלנו הוא להיות כמו הרוצחים. להתנהג כמוהם, לחשוב כמוהם, להפוך להיות הם. - הממשלה לא מפסיקה להסביר לנו שאנחנו המעצמה החזקה ביותר במזרח התיכון. שוב, אני מסכים, אבל מה הפך אותנו להיות כאלה? טקסים של פולחן מוות, או האמונה שלנו בחיים. הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים. - חלומו הגדול של החמאס הוא שנקבל עלינו את תרבות הדם והמוות שלו. נשקע בתוך רצחנות. נשכח מי אנחנו, נשכח מה הביא אותנו עד הלום, נתעלם מכל מה שבנה את העוצמה הישראלית.
6:41

*ראש הממשלה לשעבר ויו״ר יש עתיד יאיר לפיד בדיון על הצעת חוק עונש מוות:* - מה שמונח פה על שולחן הכנסת, הוא לא חוק. זה תרגיל מעוות ביחסי ציבור, שמשתמש בציניות בכאב המוצדק ובזעם המוצדק של אזרחי ישראל בשביל לעשות סיבוב פוליטי. - יידע כל אזרח ישראלי: החוק הזה לא כולל את הנוח'בות. רימו אתכם. עבדו עליכם, החוק הזה לא כולל את עזה. לא כולל את רוצחי השבעה באוקטובר. הם לא הכניסו לחוק את הנוח'בות. - החוק הזה לא יוביל לאף הוצאה להורג. לא בעזה, לא ביהודה ושומרון, לא של מחבלים ולא של אף אחד אחר. הוא כתוב בכוונה תחילה בלי מסננים ובלי איזונים, למטרה אחת בלבד: כדי לוודא שיפסלו אותו. - אבל זו לא הסיבה המרכזית שבגללה אני מתנגד לחוק. אני מתנגד לחוק הספציפי הזה, מפני שהחוק הזה הוא כניעה לחמאס. החוק הזה הוא חלומו של החמאס. החוק הזה הוא מה שרצה החמאס כשהוא פלש לישראל בשבעה באוקטובר. - אנחנו לא כמו החמאס, אנחנו בדיוק ההיפך מהחמאס. אנחנו לא באנו למזרח התיכון כדי לקבל עלינו את חוקי ה'שריעה'. אנחנו לא הקמנו מדינה יהודית בשביל לקבל עלינו את הסטנדרטים המוסריים של האיסלאם הרדיקלי. - החוק הזה הוא לא מפגן כוח - החוק הזה הוא תבוסה. זה מפגן של בהלה. החוק הזה אומר: אם באים לרצוח אותנו, הפתרון היחיד שלנו הוא להיות כמו הרוצחים. להתנהג כמוהם, לחשוב כמוהם, להפוך להיות הם. - הממשלה לא מפסיקה להסביר לנו שאנחנו המעצמה החזקה ביותר במזרח התיכון. שוב, אני מסכים, אבל מה הפך אותנו להיות כאלה? טקסים של פולחן מוות, או האמונה שלנו בחיים. הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים. - חלומו הגדול של החמאס הוא שנקבל עלינו את תרבות הדם והמוות שלו. נשקע בתוך רצחנות. נשכח מי אנחנו, נשכח מה הביא אותנו עד הלום, נתעלם מכל מה שבנה את העוצמה הישראלית.

הדר סגל Hadar Segal 🇮🇱

11,736 Aufrufe • vor 5 Monaten

שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (מיל.) עמירם לוין: "לצה"ל ולשב"כ הרבה יותר כוח ממה שהם אומרים; לממשלה אין גוף מודיעיני; אינה יכולה להעריך את הנתונים והמצב; אין לה גוף שיודע עבודת מטה; אם יפעילו את כוחם האמיתי, הם יוכלו ‘לכפות’ [על הממשלה את עמדתם]; ויביאו לבחירות" ב-17 בספטמבר 2023, פרסם המכון למחשבה ישראלית ראיון שערכה גל גבאי עם אלוף (במיל.) עמירם לוין, לשעבר מפקד פיקוד הצפון והמשנה לראש המוסד. להלן קטע מהראיון: גל גבאי: בוא נדבר על סיפור של משבר חוקתי. מה יעשה צה״ל? מה יעשה השב"כ? מה יעשה המוסד? תתאר לי מה קורה בתוך המערכות האלה, ומה החובה החוקתית המוסרית של הגופים האלה? עמירם לוין: תראי, לחובה, אני חושב שאין ויכוח שהחובה היא לציית לחוק. בשביל זה נבנו שלושת הרשויות. בישראל יש מצב מיוחד בשני היבטים. אחד, אין עדיין חוקה, אלא נשענים, והדבר השני הוא, המבנה של הפרלמנט והממשלה, שבעצם אין שני בתים בכנסת, אז בעצם הרשות המבצעת שולטת כבר גם על הרשות המחוקקת. זה מובנה בתוך זה, ולכן מה נשאר, זה הרשות השופטת, ולכן היא כל כך חשובה. אם יצליחו לפרק אותה, זה נגמר. גל גבאי: אבל אם היא מאבדת את הלגיטימיות שלה, האם הצבא ירשה לעצמו להגן מפני ההפיכה השלטונית כשלבית המשפט אין באמת לגיטימציה ציבורית רחבה? עמירם לוין: אני מעריך שהקבוצות, שלושת הקבוצות הבולטות בנושא, ארבע אפילו אולי, שלוש קבוצות, צה"ל, שב"כ, משטרה, והמוסד. המוסד פחות, כי יותר עוסק במחוץ. התרבות שלהם, של עבודת המטה, של האינטגריטי, לא תיתן להם לנהוג אחרת מאשר לציית לחוק. זו התחושה שלי. גל גבאי: פסיקת בית המשפט, ואז מה קורה? איך זה ייראה? עמירם לוין: אני לא יודע להגיד, אני חושב שלא נגיע לזה. גל גבאי: מה יהיו הכלים? איזה כלים יש? עמירם לוין: אני חושב שלא נגיע לזה. גל גבאי: אמן, إن شاء الله يا ريت [אם ירצה אללה, הלוואי]. אבל אם נגיע לזה? עמירם לוין: לא, אני אגיד לך באופן פרדוקסלי, עוד פעם, בגלל איך שישראל התפתחה, צה"ל, תמיד מול המלחמות של האויבים, והשב"כ כתוצאה מהסכסוך עם הפלסטינים, צברו כוח כל כך גדול שבעצם הממשלה לא יכולה לפעול אם הגופים האלה מתנגדים בנחרצות למהלכים שלהם. יש לצה"ל ויש לשב"כ הרבה יותר כוח ממה שהם אומרים. זה נכון שהם כפופים לממשלה. לממשלה אין גוף מודיעיני. אין לה שום מערכת שיכולה להעריך את הנתונים ואת המצב. אין להם שום גוף שיודע לעשות עבודת מטה, שיש לו תרבות של הבחנה בין ההחלטה התאורטית לבין מה קורה בשטח באמת. ולכן, אם הצבא, ואם השב"כ, וגם המשטרה, שיותר קשה לה, יפעילו בכלים הלגיטימיים שלהם את הכוח האמיתי שיש להם, לכפות במירכאות דרך שכנוע, כי הממשלה לא יכולה להתמודד איתם על הנתונים ועל ההערכות. גל גבאי: מה יעשו? יכלאו את [שר המשפטים יריב] לוין? יכלאו את [יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה] רוטמן? את [ראש הממשלה] בנימין נתניהו? מה יעשו? עמירם לוין: לא, לא, לא. יביאו את זה לבחירות. זה הכל. גל גבאי: זה הכל? עמירם לוין: זה הכל. גל גבאי: זה... עמירם לוין: אולי יהיה באמצע עוד פעם מהומה כזאת, מהומה אחרת. אני חושב שלא יותר מזה. סימוכין:
3:45

שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (מיל.) עמירם לוין: "לצה"ל ולשב"כ הרבה יותר כוח ממה שהם אומרים; לממשלה אין גוף מודיעיני; אינה יכולה להעריך את הנתונים והמצב; אין לה גוף שיודע עבודת מטה; אם יפעילו את כוחם האמיתי, הם יוכלו ‘לכפות’ [על הממשלה את עמדתם]; ויביאו לבחירות" ב-17 בספטמבר 2023, פרסם המכון למחשבה ישראלית ראיון שערכה גל גבאי עם אלוף (במיל.) עמירם לוין, לשעבר מפקד פיקוד הצפון והמשנה לראש המוסד. להלן קטע מהראיון: גל גבאי: בוא נדבר על סיפור של משבר חוקתי. מה יעשה צה״ל? מה יעשה השב"כ? מה יעשה המוסד? תתאר לי מה קורה בתוך המערכות האלה, ומה החובה החוקתית המוסרית של הגופים האלה? עמירם לוין: תראי, לחובה, אני חושב שאין ויכוח שהחובה היא לציית לחוק. בשביל זה נבנו שלושת הרשויות. בישראל יש מצב מיוחד בשני היבטים. אחד, אין עדיין חוקה, אלא נשענים, והדבר השני הוא, המבנה של הפרלמנט והממשלה, שבעצם אין שני בתים בכנסת, אז בעצם הרשות המבצעת שולטת כבר גם על הרשות המחוקקת. זה מובנה בתוך זה, ולכן מה נשאר, זה הרשות השופטת, ולכן היא כל כך חשובה. אם יצליחו לפרק אותה, זה נגמר. גל גבאי: אבל אם היא מאבדת את הלגיטימיות שלה, האם הצבא ירשה לעצמו להגן מפני ההפיכה השלטונית כשלבית המשפט אין באמת לגיטימציה ציבורית רחבה? עמירם לוין: אני מעריך שהקבוצות, שלושת הקבוצות הבולטות בנושא, ארבע אפילו אולי, שלוש קבוצות, צה"ל, שב"כ, משטרה, והמוסד. המוסד פחות, כי יותר עוסק במחוץ. התרבות שלהם, של עבודת המטה, של האינטגריטי, לא תיתן להם לנהוג אחרת מאשר לציית לחוק. זו התחושה שלי. גל גבאי: פסיקת בית המשפט, ואז מה קורה? איך זה ייראה? עמירם לוין: אני לא יודע להגיד, אני חושב שלא נגיע לזה. גל גבאי: מה יהיו הכלים? איזה כלים יש? עמירם לוין: אני חושב שלא נגיע לזה. גל גבאי: אמן, إن شاء الله يا ريت [אם ירצה אללה, הלוואי]. אבל אם נגיע לזה? עמירם לוין: לא, אני אגיד לך באופן פרדוקסלי, עוד פעם, בגלל איך שישראל התפתחה, צה"ל, תמיד מול המלחמות של האויבים, והשב"כ כתוצאה מהסכסוך עם הפלסטינים, צברו כוח כל כך גדול שבעצם הממשלה לא יכולה לפעול אם הגופים האלה מתנגדים בנחרצות למהלכים שלהם. יש לצה"ל ויש לשב"כ הרבה יותר כוח ממה שהם אומרים. זה נכון שהם כפופים לממשלה. לממשלה אין גוף מודיעיני. אין לה שום מערכת שיכולה להעריך את הנתונים ואת המצב. אין להם שום גוף שיודע לעשות עבודת מטה, שיש לו תרבות של הבחנה בין ההחלטה התאורטית לבין מה קורה בשטח באמת. ולכן, אם הצבא, ואם השב"כ, וגם המשטרה, שיותר קשה לה, יפעילו בכלים הלגיטימיים שלהם את הכוח האמיתי שיש להם, לכפות במירכאות דרך שכנוע, כי הממשלה לא יכולה להתמודד איתם על הנתונים ועל ההערכות. גל גבאי: מה יעשו? יכלאו את [שר המשפטים יריב] לוין? יכלאו את [יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה] רוטמן? את [ראש הממשלה] בנימין נתניהו? מה יעשו? עמירם לוין: לא, לא, לא. יביאו את זה לבחירות. זה הכל. גל גבאי: זה הכל? עמירם לוין: זה הכל. גל גבאי: זה... עמירם לוין: אולי יהיה באמצע עוד פעם מהומה כזאת, מהומה אחרת. אני חושב שלא יותר מזה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

21,354 Aufrufe • vor 9 Monaten

נאום חובה! של חגי לובר שבנו יהונתן נפל בחאן יונס. ״אתם מדברים על מספרים - אז אלו המספרים שלי: - 440 יום עברו מאז שדפקו אצלי בדלת, ואני רק שאלתי אותם: איזה מבין 4 הבנים שלי בעזה נפל, והם אמרו לי: יונתן, 440 יום של גיהנום. - ארבע ימים אחרי שהבן שלי נהרג בן אחר שלי קם וחזר להילחם בעזה, הוא אמר לי: אבא אין אנשים - 1,000 ימי מילואים הבנים שלי עשו, אתם יודעים מה זה לפחד מעוד דפיקה בדלת? זה פחד אימים. - 19 שנים גדלתי בבני ברק, בתחילת המלחמה לא דיברתי על חוק הגיוס כי חשבתי שלא צריך חוק אלא שיח אחים, אבל הייתי בטוח שיהיה שינוי ולפחות כל המשתמטים הידועים יקראו להתגייס וזה לא קרה. אתם חייבים לחוקק חוק אפקטיבי. עכשיו. כי יש לי חתן בעזה עכשיו. איזה פרצוף יש לכם מול המשפחות השכולות אם לא תחוקקו את החוק הזה. - ועוד מספר, 1.3 מיליון מקיימים אורח חיים חרדי, תפסיקו להגיד "החרדים" תפסיקו את השיח מול העסקנים, תתחילו לדבר מול הציבור עצמו, יש שם מי שרוצה להתגייס, תעזרו להם עם חוקים אפקטיבים. הבן המתוק שלי שנהרג השאיר אישה בהריון, והוא למד תורה 4 שנים לפני שהתגייס, זה שקר שעולם התורה יפגע מגיוס, הבן שלי הוא עולם התורה.
7:17

נאום חובה! של חגי לובר שבנו יהונתן נפל בחאן יונס. ״אתם מדברים על מספרים - אז אלו המספרים שלי: - 440 יום עברו מאז שדפקו אצלי בדלת, ואני רק שאלתי אותם: איזה מבין 4 הבנים שלי בעזה נפל, והם אמרו לי: יונתן, 440 יום של גיהנום. - ארבע ימים אחרי שהבן שלי נהרג בן אחר שלי קם וחזר להילחם בעזה, הוא אמר לי: אבא אין אנשים - 1,000 ימי מילואים הבנים שלי עשו, אתם יודעים מה זה לפחד מעוד דפיקה בדלת? זה פחד אימים. - 19 שנים גדלתי בבני ברק, בתחילת המלחמה לא דיברתי על חוק הגיוס כי חשבתי שלא צריך חוק אלא שיח אחים, אבל הייתי בטוח שיהיה שינוי ולפחות כל המשתמטים הידועים יקראו להתגייס וזה לא קרה. אתם חייבים לחוקק חוק אפקטיבי. עכשיו. כי יש לי חתן בעזה עכשיו. איזה פרצוף יש לכם מול המשפחות השכולות אם לא תחוקקו את החוק הזה. - ועוד מספר, 1.3 מיליון מקיימים אורח חיים חרדי, תפסיקו להגיד "החרדים" תפסיקו את השיח מול העסקנים, תתחילו לדבר מול הציבור עצמו, יש שם מי שרוצה להתגייס, תעזרו להם עם חוקים אפקטיבים. הבן המתוק שלי שנהרג השאיר אישה בהריון, והוא למד תורה 4 שנים לפני שהתגייס, זה שקר שעולם התורה יפגע מגיוס, הבן שלי הוא עולם התורה.

עמיאל ירחי

87,105 Aufrufe • vor 1 Jahr

חשיפה בלעדית: בישראל יש משפחה יותר מטורללת ומופרעת ממשפחת נתניהו, קבלו את הטוענת לכתר, משפחתו של דוד זיני, ראש השב"כ. הערב התיר בית המשפט לפרסם כי אחיו של זיני, ההוא שמתחזק קשרים ופרנסה מול המיליארדר פאליק, חברו הטוב של נתניהו וספק הבונקר שלו בעת מלחמה, חשוד בהברחת סחורות לעזה תמורת בצע כסף. לכאורה מדובר בעוד בוגד משיחי עוכר ישראל מהציונות הדתית, עד כאן סביר והגיוני, אבל מה לעשות שלראש השב"כ יש קופת שרצים משיחית גם מצד אביו, מצד מחותנו וגם מצד בנו הקטין, עליו נטען שהיה יעד של החטיבה היהודית בשב"כ. לכאורה בנו של זיני, ליווה ואף סייע בפעולות טרור המתנגדות לפסקת ההתגברות, תוך הפגנות ופעילות פוליטית קיצונית נגד ערבים ואזרחי ישראל. העובדה כי האלוף זיני לא נקט צעדים ברורים ומיידיים למניעת פעילות זו של בני משפחתו, ואף לא הביע הסתייגות פומבית, מעוררת שאלות קשות בדבר מחויבותו המלאה לתפקיד ולערכי הדמוקרטיה. את עיקר הדאגה מעוררות התבטאויות עדכניות של זיני, שמהן עולה כי הוא מנוכר לערכים כמו ממלכתיות ("המערכת המשפטית היא דיקטטורה ששולטת בכל המדינה") או לשלטון החוק (לשיטתו, ראשי השב"כ הקודמים "התבלבלו" כשתפסו את עצמם כמי שכפופים לחוק כי "הם כפופים קודם כל לראש הממשלה"), מדבר בשבחה של הקיצוניות הדתית ("משיחיות היא לא מילת גנאי") והתנגד לסיום המלחמה בעזה מתוך אותה תפיסת עולם משיחית ("זו מלחמת נצח"). דוד זיני, מינוי נתניהו קלאסי, מינוי שנולד בחטא חפוז במושב האחורי של מכונית השרד של נתניהו, משיחיסט שחונך על ברכי אביו הרב יוסף זיני שהתבטא בחריפות וארסיות נגד בג"צ "שיישרף במהרה בימינו", נגד אחמד טיבי "אם הייתי שומע את אחמד טיבי אומר אני הריבון והיה לי נשק , הייתי גומר את הריבון", ועל ההומו אמיר אוחנה יו"ר הכנסת אמר הרב זיני "מה אתה שם לי את הבהמה הזו". שימו לב בסירטון המצורף, גם לאינטונציה השטנית של הרב יוסף זיני. אם לא די בזה, מחותנו של דוד זיני, הוא ראש הישיבה לבוגרי צבא במכינת עלי הרב אליעזר קשתיאל שטוען שהעליונות היהודית היא גנטית ולכן צריך להציע לערבים להיות עבדים שלנו. עכשיו דמיינו ארוחת ערב שבת משפחתית מורחבת בבית משפחת זיני, על מה לדעתכם מדברים שם? הקמת מדינת הלכה עד הפרת והחידקל? התיישבות בעזה? המשך הטיהור האתני של הפלסטינים? חזרת הסנהדרין וחוקי דאורייתא? הפיתרון הסופי לבעייה הפלסטינית? השד המשיחי הוא אסוננו, סוף המדינה היהודית, אם לא נחזיר אותו לבקבוק ונאטום אותו, לא תהיה תקומה למדינת ישראל.
1:13

חשיפה בלעדית: בישראל יש משפחה יותר מטורללת ומופרעת ממשפחת נתניהו, קבלו את הטוענת לכתר, משפחתו של דוד זיני, ראש השב"כ. הערב התיר בית המשפט לפרסם כי אחיו של זיני, ההוא שמתחזק קשרים ופרנסה מול המיליארדר פאליק, חברו הטוב של נתניהו וספק הבונקר שלו בעת מלחמה, חשוד בהברחת סחורות לעזה תמורת בצע כסף. לכאורה מדובר בעוד בוגד משיחי עוכר ישראל מהציונות הדתית, עד כאן סביר והגיוני, אבל מה לעשות שלראש השב"כ יש קופת שרצים משיחית גם מצד אביו, מצד מחותנו וגם מצד בנו הקטין, עליו נטען שהיה יעד של החטיבה היהודית בשב"כ. לכאורה בנו של זיני, ליווה ואף סייע בפעולות טרור המתנגדות לפסקת ההתגברות, תוך הפגנות ופעילות פוליטית קיצונית נגד ערבים ואזרחי ישראל. העובדה כי האלוף זיני לא נקט צעדים ברורים ומיידיים למניעת פעילות זו של בני משפחתו, ואף לא הביע הסתייגות פומבית, מעוררת שאלות קשות בדבר מחויבותו המלאה לתפקיד ולערכי הדמוקרטיה. את עיקר הדאגה מעוררות התבטאויות עדכניות של זיני, שמהן עולה כי הוא מנוכר לערכים כמו ממלכתיות ("המערכת המשפטית היא דיקטטורה ששולטת בכל המדינה") או לשלטון החוק (לשיטתו, ראשי השב"כ הקודמים "התבלבלו" כשתפסו את עצמם כמי שכפופים לחוק כי "הם כפופים קודם כל לראש הממשלה"), מדבר בשבחה של הקיצוניות הדתית ("משיחיות היא לא מילת גנאי") והתנגד לסיום המלחמה בעזה מתוך אותה תפיסת עולם משיחית ("זו מלחמת נצח"). דוד זיני, מינוי נתניהו קלאסי, מינוי שנולד בחטא חפוז במושב האחורי של מכונית השרד של נתניהו, משיחיסט שחונך על ברכי אביו הרב יוסף זיני שהתבטא בחריפות וארסיות נגד בג"צ "שיישרף במהרה בימינו", נגד אחמד טיבי "אם הייתי שומע את אחמד טיבי אומר אני הריבון והיה לי נשק , הייתי גומר את הריבון", ועל ההומו אמיר אוחנה יו"ר הכנסת אמר הרב זיני "מה אתה שם לי את הבהמה הזו". שימו לב בסירטון המצורף, גם לאינטונציה השטנית של הרב יוסף זיני. אם לא די בזה, מחותנו של דוד זיני, הוא ראש הישיבה לבוגרי צבא במכינת עלי הרב אליעזר קשתיאל שטוען שהעליונות היהודית היא גנטית ולכן צריך להציע לערבים להיות עבדים שלנו. עכשיו דמיינו ארוחת ערב שבת משפחתית מורחבת בבית משפחת זיני, על מה לדעתכם מדברים שם? הקמת מדינת הלכה עד הפרת והחידקל? התיישבות בעזה? המשך הטיהור האתני של הפלסטינים? חזרת הסנהדרין וחוקי דאורייתא? הפיתרון הסופי לבעייה הפלסטינית? השד המשיחי הוא אסוננו, סוף המדינה היהודית, אם לא נחזיר אותו לבקבוק ונאטום אותו, לא תהיה תקומה למדינת ישראל.

Danny Gallant דני גלנט

27,682 Aufrufe • vor 7 Monaten

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; מפורק; הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס הם פטריוטים; מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023; גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון; אנו מתאבדים" ב-4 באוקטובר 2023, התארח תת אלוף (מיל.) אסף אגמון בתוכנית הרדיו של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, ולהלן תוכן הראיון: אודי סגל: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר. שלום רב. אסף אגמון: שלום, וחג שמח לכם ולמאזינים. אודי סגל: תגיד, אתה לא חושב, אתה יודע, הרבה פעמים בחיל האוויר מדברים על דחיפה של גבולות המערכת. כלומר, הרבה פעמים כשיש מטוסים, יש להם יכולות מסוימות שכתובות במפרט הטכני, וטייסי חיל האוויר הנועזים תמיד דוחפים אותם לגבולות המערכת, ואפילו מעבר להם ביכולות שמוציאים מכלי הטייס השונים שהם מובילים. יכול להיות שבתמרון שאתם עשיתם במהלך המחאה, שהוא מוצדק אולי מבחינת הכעס שלכם והחשש לדמוקרטיה הישראלית, דחפתם את גבולות המערכת לגבול שהוא גבול אדום, שעלול להביא להתרסקות כלי הטייס? אסף אגמון: קודם [כל], אני לא באתי לדבר איתכם על המחאה. אני באתי לדבר איתכם על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל במצב הכשירות של חיל האוויר, בהמשך למה ש[חבר הכנסת] גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, אחד הטובים ביותר שהיה לנו, דיבר איתכם בשעה הקרובה [האחרונה]. ענת דוידוב: כן, אבל זה פועל יוצא, אתה יודע אי אפשר להתעלם מזה. אסף אגמון: הפועל היוצא, זה שקודם כל בואו נסתכל על העובדות, אני לא פרשן, אני איש של עובדות, אני איש שבא מהמערך המבצעי, כל החיים שלי הייתי במערך המבצעי, 51 שנים הייתי בחיל האוויר, עשיתי מילואים עד לפני שנה. מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד מהכי בכירים שהיה בחיל האוויר, והוא לא מזוהה עם המחאה בכלל, והוא דאג מרוב דאגתו ללכת לראש הממשלה [בנימין נתניהו] אישית, ולהגיד לו שמצב הכשירות של חיל האוויר, ואני אשתמש במונח שהוא השתמש, הוא אסוני. אסוני. חיל האוויר מצבו, מצב הכשירות שלו אסוני. הוא הלך ואמר לראש הממשלה שלנו, שכבר היום חיל האוויר לא מסוגל אפילו לעשות 70% מהתוכניות המבצעיות, שהכינו על מנת לתקוף באיראן אם נחליט לתקוף באיראן. ראש הממשלה שלנו, שכל הזמן בצדק אמר שאיראן זה איום קיומי על מדינת ישראל, במעשיו ובמעשה ממשלתו, משמיד את הדבר היחידי שיש למדינת ישראל להגן מפני איראן גרעינית, וזה חיל האוויר. אודי סגל: אוקיי, ושוב אני שואל אותך, האם המציאות הזאת, שמצב הכשירות של חיל האוויר נמצא במצב אסוני, האם אתה לוקח על זה גם אחריות, שהאם יכול להיות שמהלך המחאה שלכם, היה מהלך אחד רחוק מדי, חציתם קו אדום מוקדם מדי, כדי להביא את ראש הממשלה לפעולה, שבינתיים לא הצלחתם להביא אותו, וזו גניזת כל המהפכה המשפטית. אסף אגמון: ראש הממשלה שלנו עסוק במסע תענוגות מחוף אל חוף בארצות הברית, חוזר משם, הולך לנפוש בנווה אטי"ב, משם בשבוע הבא הוא הולך לקחת את כל ממשלת ישראל לישיבה משותפת עם ממשלת צ’כיה, אולי בשביל להכין מקומות לאיפה נוכל לברוח אחרי שהוא יגמור להשמיד את מדינת ישראל. אודי סגל: אבל שוב אתה מתחמק מהשאלה, אני שואל אותך שאלה. אסף אגמון: אני לא מתחמק מהשאלה. אודי סגל: אני שואל אותך שאלה, תת אלוף במילואים אסף אגמון, אתה לא מרגיש שבמהלך המחאה שלכם דחפתם את המערכת הצבאית לגבולות ההפעלה שלה, ואתם מסכנים את ביטחון ישראל על משהו שיכול להיות שאתם יכולים לפעול אחרת. יכול להיות שתגיד לי, תשמע, עשינו תחקיר, לא, זה פעולה לגיטימית. למה אתה מתחמק מהשאלה? אסף אגמון: אני לא מתחמק מ... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחמק משום דבר, ואני אגיד לך כל מה שתרצה. הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס, הם הפטריוטים הכי גדולים בתולדות מדינת ישראל. הם מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023. ענת דוידוב: אבל אסף אגמון, לא כולם רואים את זה כך. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. ענת דוידוב: מאה אחוז. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. האנשים האלה, שהם אנשים מיוחדים, הם רואים את זה והם לוקחים את זה על הכתפיים שלהם, אני מצדיע להם. דרך אגב, הם היחידים שעושים, איפה כל אנשי ההייטק? איפה הרופאים? איפה המורים? למה הם משאירים אותם לבד? מי שעצר את החקיקה, זה היו הטייסים הגיבורים האלה. עם ישראל חייב להם ויהיה חייב להם לדורות. אם מישהו יציל את מדינת ישראל, זה יהיו הטייסים הגיבורים האלה, שעכשיו משאירים אותם לבד, ועכשיו עושים נגדם מסע הפחדה ומסע איומים. ענת דוידוב: מי משאיר אותם לבד, תא"ל אגמון? מי משאיר אותם לבד? בכירי חיל האוויר שלא מוכנים להצטרף ולתמוך בהם? אסף אגמון: משאירים אותם לבד, כי ההייטקיסטים גם כן לא מצטרפים, כי הרופאים גם כן דיברו ועדיין לא עושים כלום, וגם מה שקורה בצה"ל היום, שעושים עליהם מהלך של הפחדה. אני 51 שנה הייתי בחיל האוויר, בחיים שלי לא שמעתי, שדיון כשירות של חיל האוויר מגיע לתקשורת. ופתאום עכשיו, 3 שבועות לפני הדיון, [הכתב הצבאי של ערוץ 13] אור הלר... אודי סגל: אבל אסף אגמון, אתם הבאתם במחאה שלכם את מצב הכשירות למצב שהוא נמצא, ואני שואל אותך שוב את השאלה בפעם החמישית, האם אתה לא חושב שהצעד שנקטתם הוא צעד שמסכן את ביטחון ישראל בצורה מוגזמת, ולא הצלחתם בינתיים להשיג את המטרה, והוא לייצר לחץ אפקטיבי על ראש ממשלת ישראל כדי לסגת בו, במהלך המרכזי שהוא מוביל בשנה האחרונה? אסף אגמון: פשוט, לא רק שלא הלכנו רחוק מדי, צריך להכפיל את כמות המילואימניקים שיודיעו עכשיו שהם משעים את ההתנדבות שלהם. אודי סגל: ואז? זה לא יחשוף את ישראל לבעיה ביטחונית? אסף אגמון: מי שמכניס את ישראל לבעיה ביטחונית זה ראש הממשלה שלה. מה אתה רוצה מהטייסים האלה? ראש הממשלה שלה בשביל ועדה למינוי שופטים מחרב את ביטחון מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים האלה ששמים את נפשם בכפם. ענת דוידוב: אז למה לא כולם מצטרפים? זאת השאלה ששאלתי קודם. אסף אגמון: הם מפחדים, הם מפחדים. ענת דוידוב: ממי? אסף אגמון: עושים עליהם מסע הפחדה, מה אתם לא מבינים? אודי סגל: לא, אולי יש פה חוזה שאתה לא, החוזה שלנו היא מדינת ישראל, הוא חוזה שבו לא מפרקים את המדינה כדי לשנות את הכיוון שלה, ויכול להיות שאתם עשיתם צעד, שהתוצאה שלו, השיורית, היא פגיעה כל כך קשה בביטחון ישראל שהיא לא שווה את המהלך הזה. אסף אגמון: תגיד לי, אתה לא התבלבלת? [אתה חושב] שאני ראש הממשלה? מה אתה שואל אותי? אני זה מי שמפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? אני מפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? ראש הממשלה שלנו מפרק את מדינת ישראל. מה אתם לא מבינים? מה אתה שואל אותי? בשביל הרפורמה הזאת הוא מפרק את מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים הגיבורים האלה? אודי סגל: אני שואל אותך, מה שאני שואל אותך זה שאלה שאני שואל אותך מתחילת הראיון. האם לא נקטתם בצעד קיצוני מדי? בשלב מוקדם מדי? והדבר הזה בעצם פוגע בכשירות של החיל [חיל האוויר] באופן שלא יצר לחץ אפקטיבי מספיק. אסף אגמון: אתה מבין שחיל האוויר במצב אסוני? אתה מבין שחיל האוויר לא יכול לאייש את התרגיל המבצעי הבינלאומי הגדול שיש לו, הולכים לארח את עשרות מפקדי חילות אוויר מכל העולם ולהראות להם שיש פה חיל אוויר מפורק, שפירקו אותו, שהסיתו איש ברעהו, ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה וחבורתו. הם קראו לטייסים האלה מוגלה, בוגדים, צריך לתלות אותם בכיכר העיר, והם אמיצים וגיבורים, והם אמרו, אנחנו נקריב את הכל בשביל מדינת ישראל להציל אותה. ענת דוידוב: אגב, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, מה יקרה כשיגיע מועד התרגיל? איך אתה רואה את הדברים קורים? אסף אגמון: פתאום מח"א [מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר] נהייה אילם. פתאום אין דובר צה"ל [תא"ל דניאל הגרי], פתאום אין צנזור [תא"ל קובי מנדלבליט], תשאלו אותו, מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותו איך תאייש את התרגיל הבינלאומי? תשאלו אותו מה אתה אומר לראש הממשלה, שאם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. ענת דוידוב: מח"א [מפקד חיל האוויר] הציב דדליין, הדדליין הוא 17 באוקטובר [2023] כדי לבדוק אם טייסים חוזרים לפעילות שוטפת או לא. זה מה שהוא אמר. אסף אגמון: גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים אנשים הכי מנוסים, עם הכי הרבה ניסיון, זה המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי, יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום. ושם זה אנשים שלא טסים, והם לא יחזרו למילואים. אודי סגל: אז תת אלוף במילואים אסף אגמון. ענת דוידוב: רגע רגע, הוא אומר שהם לא יחזרו למילואים, זאת אמירה, כלומר, שום דדליין לא יעזור כאן, הם לא חוזרים למילואים. אסף אגמון: הם לא טסים, הם לא טסים, אתה לא יכול להגיד להם, אם לא תחזור... ענת דוידוב: לא טסים, מאבדים כשירות, וחבורה שלמה הולכת לשבת בבית. אסף אגמון: מעל 200, אנשי המטה המבצעי, האנשים הכי בכירים בחיל האוויר, הכי רציניים, בהם חיל האוויר תלוי, הודיעו לו [למפקד חיל האוויר], רשמית, אנחנו לא מתייצבים למילואים. אנחנו השענו את ההתנדבות שלנו למילואים. מה הוא יעשה? אודי סגל: אז מה אתה אומר? שזה בלתי הפיך? אסף אגמון: בטח הפיך. תפנה את זה לדרג הפוליטי, לדרג המדיני. תצילו את המדינה הזאתי. אודי סגל: אז אני שואל אותך, מה אתה חושב שעכשיו יקרה במציאות שאתה מייצר, שבאמת מצב הכשירות הוא אסוני, שאין לו [למפקד חיל האוויר] מוח מבצעי בחיל האוויר, שאין לו טייסים לאייש את התרגיל, מה אתה חושב שיכול לקרות? איזה לחץ זה לדעתך יפעיל על ראש הממשלה? ומה לדעתך יקרה? כי בינתיים זה לא קרה. אסף אגמון: תשאל את זה את שר הביטחון שלנו [יואב גלנט], תשאל את ראש הממשלה שלנו שלא רוצה להתראיין אצלכם, תשאל אותו את השאלות האלה. עליו האחריות. אודי סגל: אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים אנחנו יוצאים נגד תופעות של סרבנות, חלק מהפעולות האלה זה פעולות שמעודדות סרבנות, חלק מכנים אתכם אנשים שמורדים במדינה, אנשים שלא מקבלים את מרות הממשלה, שהיא אחראית על הפעלת הצבא. השאלה היא, מה אתה אומר על האמירות האלה שלהם? אסף אגמון: מה אני אומר? אני אומר לך, לכם ולכל המאזינים, שבאיראן וחיזבאללה והחמאס יושבים בשקט עכשיו ומוחאים כפיים לראש ממשלת ישראל, שמשמיד את ביטחון מדינת ישראל ואת חיל האוויר בפרט. זה מה שאני אומר לכם. וזאת השאלה שצריך לשאול אותו, וזאת השאלה שהאזרחים במדינה הזאת צריכים לשאול, איך ייתכן שאנחנו נותנים יד להשמדת ביטחון מדינת ישראל? ענת דוידוב: אוקיי, עכשיו משפט לסיום, תת אלוף במילואים אסף אגמון. אם הדברים נשארים כמות שהם, לאן המדינה הזאת הולכת? אסף אגמון: אין לי מה להגיד לך. המדינה הזאת הולכת לאבדון. המדינה הזאת הולכת לאבדון. אבל כמה שאני מודאג, אני נחוש ואני אלחם שזה לא יקרה. המדינה שלנו במצב הנוכחי הולכת לאבדון. זה על הקיר, ואנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו מתעסקים בשטויות, ואנחנו מסרבים לראות שהנס הזה שקראו לו מדינת ישראל, שככה התקדם 75 שנה, אנחנו הורסים אותו ומתאבדים, פשוט מתאבדים. ענת דוידוב: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה, מבכירי חיל האוויר לשעבר, תודה רבה לך. סימוכין: כתבות קודמות שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – תת אלוף (מיל.) אסף אגמון מביע תמיכה בגל הסירוב לשירות מילואים: "מתוך היכרות קרובה עם המשמעויות של הפסקת טיסה פעילה, אנו אומרים באופן הברור ביותר לקבוצת המילואים הפעילים: אנו נתמוך, ללא סייג, בכל פעולת מחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר!" סימוכין: תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "הדסקית ‘לשחרר את החטופים עכשיו’ היא סמל יהודי, לא פחות מכיפה; אנחנו כבר לא דמוקרטיה יהודית; הממשלה הזו היא איום על הזהות שלכם כיהודים כאן בטורונטו ובכל מקום אחר; הם יעשו הכל כדי שהם [הערבים] לא יוכלו להצביע; יאמרו לתומכי הפסקת ההתנדבות שלא יוכלו להצביע". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". אל"מ (מיל.) אבי קדיש: "פעם אחת בחיים קורה לך שאתה נביא זעם, ולצערך מסתבר שאתה גם צדקת". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:
11:24

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; מפורק; הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס הם פטריוטים; מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023; גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון; אנו מתאבדים" ב-4 באוקטובר 2023, התארח תת אלוף (מיל.) אסף אגמון בתוכנית הרדיו של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, ולהלן תוכן הראיון: אודי סגל: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר. שלום רב. אסף אגמון: שלום, וחג שמח לכם ולמאזינים. אודי סגל: תגיד, אתה לא חושב, אתה יודע, הרבה פעמים בחיל האוויר מדברים על דחיפה של גבולות המערכת. כלומר, הרבה פעמים כשיש מטוסים, יש להם יכולות מסוימות שכתובות במפרט הטכני, וטייסי חיל האוויר הנועזים תמיד דוחפים אותם לגבולות המערכת, ואפילו מעבר להם ביכולות שמוציאים מכלי הטייס השונים שהם מובילים. יכול להיות שבתמרון שאתם עשיתם במהלך המחאה, שהוא מוצדק אולי מבחינת הכעס שלכם והחשש לדמוקרטיה הישראלית, דחפתם את גבולות המערכת לגבול שהוא גבול אדום, שעלול להביא להתרסקות כלי הטייס? אסף אגמון: קודם [כל], אני לא באתי לדבר איתכם על המחאה. אני באתי לדבר איתכם על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל במצב הכשירות של חיל האוויר, בהמשך למה ש[חבר הכנסת] גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, אחד הטובים ביותר שהיה לנו, דיבר איתכם בשעה הקרובה [האחרונה]. ענת דוידוב: כן, אבל זה פועל יוצא, אתה יודע אי אפשר להתעלם מזה. אסף אגמון: הפועל היוצא, זה שקודם כל בואו נסתכל על העובדות, אני לא פרשן, אני איש של עובדות, אני איש שבא מהמערך המבצעי, כל החיים שלי הייתי במערך המבצעי, 51 שנים הייתי בחיל האוויר, עשיתי מילואים עד לפני שנה. מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד מהכי בכירים שהיה בחיל האוויר, והוא לא מזוהה עם המחאה בכלל, והוא דאג מרוב דאגתו ללכת לראש הממשלה [בנימין נתניהו] אישית, ולהגיד לו שמצב הכשירות של חיל האוויר, ואני אשתמש במונח שהוא השתמש, הוא אסוני. אסוני. חיל האוויר מצבו, מצב הכשירות שלו אסוני. הוא הלך ואמר לראש הממשלה שלנו, שכבר היום חיל האוויר לא מסוגל אפילו לעשות 70% מהתוכניות המבצעיות, שהכינו על מנת לתקוף באיראן אם נחליט לתקוף באיראן. ראש הממשלה שלנו, שכל הזמן בצדק אמר שאיראן זה איום קיומי על מדינת ישראל, במעשיו ובמעשה ממשלתו, משמיד את הדבר היחידי שיש למדינת ישראל להגן מפני איראן גרעינית, וזה חיל האוויר. אודי סגל: אוקיי, ושוב אני שואל אותך, האם המציאות הזאת, שמצב הכשירות של חיל האוויר נמצא במצב אסוני, האם אתה לוקח על זה גם אחריות, שהאם יכול להיות שמהלך המחאה שלכם, היה מהלך אחד רחוק מדי, חציתם קו אדום מוקדם מדי, כדי להביא את ראש הממשלה לפעולה, שבינתיים לא הצלחתם להביא אותו, וזו גניזת כל המהפכה המשפטית. אסף אגמון: ראש הממשלה שלנו עסוק במסע תענוגות מחוף אל חוף בארצות הברית, חוזר משם, הולך לנפוש בנווה אטי"ב, משם בשבוע הבא הוא הולך לקחת את כל ממשלת ישראל לישיבה משותפת עם ממשלת צ’כיה, אולי בשביל להכין מקומות לאיפה נוכל לברוח אחרי שהוא יגמור להשמיד את מדינת ישראל. אודי סגל: אבל שוב אתה מתחמק מהשאלה, אני שואל אותך שאלה. אסף אגמון: אני לא מתחמק מהשאלה. אודי סגל: אני שואל אותך שאלה, תת אלוף במילואים אסף אגמון, אתה לא מרגיש שבמהלך המחאה שלכם דחפתם את המערכת הצבאית לגבולות ההפעלה שלה, ואתם מסכנים את ביטחון ישראל על משהו שיכול להיות שאתם יכולים לפעול אחרת. יכול להיות שתגיד לי, תשמע, עשינו תחקיר, לא, זה פעולה לגיטימית. למה אתה מתחמק מהשאלה? אסף אגמון: אני לא מתחמק מ... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחמק משום דבר, ואני אגיד לך כל מה שתרצה. הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס, הם הפטריוטים הכי גדולים בתולדות מדינת ישראל. הם מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023. ענת דוידוב: אבל אסף אגמון, לא כולם רואים את זה כך. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. ענת דוידוב: מאה אחוז. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. האנשים האלה, שהם אנשים מיוחדים, הם רואים את זה והם לוקחים את זה על הכתפיים שלהם, אני מצדיע להם. דרך אגב, הם היחידים שעושים, איפה כל אנשי ההייטק? איפה הרופאים? איפה המורים? למה הם משאירים אותם לבד? מי שעצר את החקיקה, זה היו הטייסים הגיבורים האלה. עם ישראל חייב להם ויהיה חייב להם לדורות. אם מישהו יציל את מדינת ישראל, זה יהיו הטייסים הגיבורים האלה, שעכשיו משאירים אותם לבד, ועכשיו עושים נגדם מסע הפחדה ומסע איומים. ענת דוידוב: מי משאיר אותם לבד, תא"ל אגמון? מי משאיר אותם לבד? בכירי חיל האוויר שלא מוכנים להצטרף ולתמוך בהם? אסף אגמון: משאירים אותם לבד, כי ההייטקיסטים גם כן לא מצטרפים, כי הרופאים גם כן דיברו ועדיין לא עושים כלום, וגם מה שקורה בצה"ל היום, שעושים עליהם מהלך של הפחדה. אני 51 שנה הייתי בחיל האוויר, בחיים שלי לא שמעתי, שדיון כשירות של חיל האוויר מגיע לתקשורת. ופתאום עכשיו, 3 שבועות לפני הדיון, [הכתב הצבאי של ערוץ 13] אור הלר... אודי סגל: אבל אסף אגמון, אתם הבאתם במחאה שלכם את מצב הכשירות למצב שהוא נמצא, ואני שואל אותך שוב את השאלה בפעם החמישית, האם אתה לא חושב שהצעד שנקטתם הוא צעד שמסכן את ביטחון ישראל בצורה מוגזמת, ולא הצלחתם בינתיים להשיג את המטרה, והוא לייצר לחץ אפקטיבי על ראש ממשלת ישראל כדי לסגת בו, במהלך המרכזי שהוא מוביל בשנה האחרונה? אסף אגמון: פשוט, לא רק שלא הלכנו רחוק מדי, צריך להכפיל את כמות המילואימניקים שיודיעו עכשיו שהם משעים את ההתנדבות שלהם. אודי סגל: ואז? זה לא יחשוף את ישראל לבעיה ביטחונית? אסף אגמון: מי שמכניס את ישראל לבעיה ביטחונית זה ראש הממשלה שלה. מה אתה רוצה מהטייסים האלה? ראש הממשלה שלה בשביל ועדה למינוי שופטים מחרב את ביטחון מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים האלה ששמים את נפשם בכפם. ענת דוידוב: אז למה לא כולם מצטרפים? זאת השאלה ששאלתי קודם. אסף אגמון: הם מפחדים, הם מפחדים. ענת דוידוב: ממי? אסף אגמון: עושים עליהם מסע הפחדה, מה אתם לא מבינים? אודי סגל: לא, אולי יש פה חוזה שאתה לא, החוזה שלנו היא מדינת ישראל, הוא חוזה שבו לא מפרקים את המדינה כדי לשנות את הכיוון שלה, ויכול להיות שאתם עשיתם צעד, שהתוצאה שלו, השיורית, היא פגיעה כל כך קשה בביטחון ישראל שהיא לא שווה את המהלך הזה. אסף אגמון: תגיד לי, אתה לא התבלבלת? [אתה חושב] שאני ראש הממשלה? מה אתה שואל אותי? אני זה מי שמפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? אני מפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? ראש הממשלה שלנו מפרק את מדינת ישראל. מה אתם לא מבינים? מה אתה שואל אותי? בשביל הרפורמה הזאת הוא מפרק את מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים הגיבורים האלה? אודי סגל: אני שואל אותך, מה שאני שואל אותך זה שאלה שאני שואל אותך מתחילת הראיון. האם לא נקטתם בצעד קיצוני מדי? בשלב מוקדם מדי? והדבר הזה בעצם פוגע בכשירות של החיל [חיל האוויר] באופן שלא יצר לחץ אפקטיבי מספיק. אסף אגמון: אתה מבין שחיל האוויר במצב אסוני? אתה מבין שחיל האוויר לא יכול לאייש את התרגיל המבצעי הבינלאומי הגדול שיש לו, הולכים לארח את עשרות מפקדי חילות אוויר מכל העולם ולהראות להם שיש פה חיל אוויר מפורק, שפירקו אותו, שהסיתו איש ברעהו, ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה וחבורתו. הם קראו לטייסים האלה מוגלה, בוגדים, צריך לתלות אותם בכיכר העיר, והם אמיצים וגיבורים, והם אמרו, אנחנו נקריב את הכל בשביל מדינת ישראל להציל אותה. ענת דוידוב: אגב, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, מה יקרה כשיגיע מועד התרגיל? איך אתה רואה את הדברים קורים? אסף אגמון: פתאום מח"א [מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר] נהייה אילם. פתאום אין דובר צה"ל [תא"ל דניאל הגרי], פתאום אין צנזור [תא"ל קובי מנדלבליט], תשאלו אותו, מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותו איך תאייש את התרגיל הבינלאומי? תשאלו אותו מה אתה אומר לראש הממשלה, שאם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. ענת דוידוב: מח"א [מפקד חיל האוויר] הציב דדליין, הדדליין הוא 17 באוקטובר [2023] כדי לבדוק אם טייסים חוזרים לפעילות שוטפת או לא. זה מה שהוא אמר. אסף אגמון: גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים אנשים הכי מנוסים, עם הכי הרבה ניסיון, זה המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי, יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום. ושם זה אנשים שלא טסים, והם לא יחזרו למילואים. אודי סגל: אז תת אלוף במילואים אסף אגמון. ענת דוידוב: רגע רגע, הוא אומר שהם לא יחזרו למילואים, זאת אמירה, כלומר, שום דדליין לא יעזור כאן, הם לא חוזרים למילואים. אסף אגמון: הם לא טסים, הם לא טסים, אתה לא יכול להגיד להם, אם לא תחזור... ענת דוידוב: לא טסים, מאבדים כשירות, וחבורה שלמה הולכת לשבת בבית. אסף אגמון: מעל 200, אנשי המטה המבצעי, האנשים הכי בכירים בחיל האוויר, הכי רציניים, בהם חיל האוויר תלוי, הודיעו לו [למפקד חיל האוויר], רשמית, אנחנו לא מתייצבים למילואים. אנחנו השענו את ההתנדבות שלנו למילואים. מה הוא יעשה? אודי סגל: אז מה אתה אומר? שזה בלתי הפיך? אסף אגמון: בטח הפיך. תפנה את זה לדרג הפוליטי, לדרג המדיני. תצילו את המדינה הזאתי. אודי סגל: אז אני שואל אותך, מה אתה חושב שעכשיו יקרה במציאות שאתה מייצר, שבאמת מצב הכשירות הוא אסוני, שאין לו [למפקד חיל האוויר] מוח מבצעי בחיל האוויר, שאין לו טייסים לאייש את התרגיל, מה אתה חושב שיכול לקרות? איזה לחץ זה לדעתך יפעיל על ראש הממשלה? ומה לדעתך יקרה? כי בינתיים זה לא קרה. אסף אגמון: תשאל את זה את שר הביטחון שלנו [יואב גלנט], תשאל את ראש הממשלה שלנו שלא רוצה להתראיין אצלכם, תשאל אותו את השאלות האלה. עליו האחריות. אודי סגל: אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים אנחנו יוצאים נגד תופעות של סרבנות, חלק מהפעולות האלה זה פעולות שמעודדות סרבנות, חלק מכנים אתכם אנשים שמורדים במדינה, אנשים שלא מקבלים את מרות הממשלה, שהיא אחראית על הפעלת הצבא. השאלה היא, מה אתה אומר על האמירות האלה שלהם? אסף אגמון: מה אני אומר? אני אומר לך, לכם ולכל המאזינים, שבאיראן וחיזבאללה והחמאס יושבים בשקט עכשיו ומוחאים כפיים לראש ממשלת ישראל, שמשמיד את ביטחון מדינת ישראל ואת חיל האוויר בפרט. זה מה שאני אומר לכם. וזאת השאלה שצריך לשאול אותו, וזאת השאלה שהאזרחים במדינה הזאת צריכים לשאול, איך ייתכן שאנחנו נותנים יד להשמדת ביטחון מדינת ישראל? ענת דוידוב: אוקיי, עכשיו משפט לסיום, תת אלוף במילואים אסף אגמון. אם הדברים נשארים כמות שהם, לאן המדינה הזאת הולכת? אסף אגמון: אין לי מה להגיד לך. המדינה הזאת הולכת לאבדון. המדינה הזאת הולכת לאבדון. אבל כמה שאני מודאג, אני נחוש ואני אלחם שזה לא יקרה. המדינה שלנו במצב הנוכחי הולכת לאבדון. זה על הקיר, ואנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו מתעסקים בשטויות, ואנחנו מסרבים לראות שהנס הזה שקראו לו מדינת ישראל, שככה התקדם 75 שנה, אנחנו הורסים אותו ומתאבדים, פשוט מתאבדים. ענת דוידוב: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה, מבכירי חיל האוויר לשעבר, תודה רבה לך. סימוכין: כתבות קודמות שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – תת אלוף (מיל.) אסף אגמון מביע תמיכה בגל הסירוב לשירות מילואים: "מתוך היכרות קרובה עם המשמעויות של הפסקת טיסה פעילה, אנו אומרים באופן הברור ביותר לקבוצת המילואים הפעילים: אנו נתמוך, ללא סייג, בכל פעולת מחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר!" סימוכין: תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "הדסקית ‘לשחרר את החטופים עכשיו’ היא סמל יהודי, לא פחות מכיפה; אנחנו כבר לא דמוקרטיה יהודית; הממשלה הזו היא איום על הזהות שלכם כיהודים כאן בטורונטו ובכל מקום אחר; הם יעשו הכל כדי שהם [הערבים] לא יוכלו להצביע; יאמרו לתומכי הפסקת ההתנדבות שלא יוכלו להצביע". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". אל"מ (מיל.) אבי קדיש: "פעם אחת בחיים קורה לך שאתה נביא זעם, ולצערך מסתבר שאתה גם צדקת". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

115,038 Aufrufe • vor 11 Monaten

שש שעות הייתי אתמול ברפיח עם גדוד 932 של הנח"ל. כמה תובנות דעות ואמירות: 1)תודה. זה לפני הכל. ראיתי את החיילים, ראיתי את המפקדים, דיברתי איתם. כבר 9 חודשים הם בעזה. בסוף הם שם כדי שאני ואתם נוכל לחיות פה בשקט מירבי. זה לא מובן מאליו. 2) רפיח שאני ראיתי בזמן הקצר שהייתי במחנה הפליטים שבורה ובכלל מציר פילדלפי ופנימה – הרוסה לחלוטין. אין שום סיכוי לשקם את זה בשנים הקרובות, ייקח לפחות עשור מסיום המלחמה ומי יודע מתי זה יקרה. 3) תנאי החיילים – גרועים. חיים ליטרלי בזבל. אני כותב את זה כי זה לא מדובר בכלל. אני אתאר לכם רגע מבנים שבהם נמצאים חיילים: מבנים הרוסים שבעבר שימשו משפחות עזתיות שנמלטו, המבנים בעצמם הרוסים, מסביבם הרס טוטאלי. החיילים עצמם ישנים על מזרונים ארעיים על הרצפה כמובן, החדרים מלוכלכים, בכניסות נערמת אשפה של הכוחות שהופכים למפגע תברואתי נוראי ומי שנהנה מזה זה רק החתולים המכוערים שהסתובבו שם, כלבים נטושים, זבובים ועוד. אין כמובן ביוב ואת הצרכים עושים בשקיות ובקבוקים. וחם מאוד שם ולחיילים יש בקושי מאווררים. זה מתכון לאסון. ברור שלהיות קרבי זה לא תענוג ולא בית מלון, אבל לחיות ככה אפשר כמה ימים לכל היותר, לא מעבר. בפועל, חיים ככה כמה שבועות ואין צפי לשינוי. אני חושב שהצבא לא ער לזה בכלל. 4) פילדלפי – העבודות של ישראל שם בעיצומן. המון כלי עבודה, דחפורים, טרקטורים. השקעה של מיליונים להערכתי והרושם שלי הוא שמשקיעים שם משאבים רבים 5)לחיילים נשבר מהיחס. תחשבו שיש חיילים שעמדו להשתחרר היום ופתאום באו ואמרו להם – "אתם תשארים פה עוד 4 חודשים כי הממשלה האריכה לכם היום את השירות". זה בדיוק מה שקרה להם. ילדים שכבר 9 חודשים בשיט של עזה, בלחימה ובתת התנאים האלה, פתאום מאריכים להם את השירות משום מקום. יש להם תחושה שרואים בהם כח עבודה שאפשר לבזבז. מגיע להם יותר. מה שכן, הם חזרו ואמרו שכל פעם שהם חוזרים הביתה, הם לא מבינים על מה אנחנו רבים פה. פגשתי דתיים, חילונים, חב"דניק אחד שעלה מצרפת. באמת שמגיע להם הכל. זה דור שלא ידענו כמותו, דור שנלחם כמו שאף דור אחר לא נלחם, במשך כ"כ הרבה זמן, מול אוייב חסר רחמים. אין מופרע יותר מלחשוב שהם בחרא של רפיח סובלים, נלחמים, מגינים ומאויימים כל רגע מטיל נ"ט שיגמור את חייהם בזמן שבישיבות של בני ברק יושבים במזגן בני גילם ולומדים דף גמרא. לא הגיוני. 6)מפקד – כל הזמן התלווינו למג"ד 932 סא"ל דותן מלול. הוא מתפלל שהבן שלו לא יצטרך להילחם גם בעזה. הוא לא דתי. לא היה דתי, גם לא יהיה. חילוני מעפולה שעבר לראשון לציון. אבא לפני הכל, ומפקד. עשה רושם חיובי מאוד, חדור מוטיבציה גם אחרי מלחמה כ"כ ארוכה. יש לו ילד נדמה לי בן 4, רואה את אבא שלו בא ליומיים והולך לעזה לחודשיים. הילד מבולבל. דותן ורבים אחרים מקריבים הרבה מחיי המשפחה שלהם ומסכנים את חייהם. ספציפית חטיבת הנח"ל ספגה אבידות רבות, כי היא בחזית המלחמה בעזה. מלול אומר מפורשות: "אני פה כדי שבת"א ישבו בבתי קפה ויצפו ברוקדים עם כוכבים". הוא מתחנן שנמשיך בשגרה. יש על מי לסמוך. 7) מצרים – מהצד השני של הגבול הם רואים הכל, וגם ראו הכל. ראו את כל ההברחות, ראו את ההתחמשות, והם גם רואים אותנו עכשיו במצלמות. אנחנו צריכים אותם והם צריכים אותנו. 8) פלסטינים – ראינו שניים, במצב שאני לא יכול לפרט בגלל ב"מ אבל בגדול לא קיימים שם. אין. רק חיילים ומבנים הרוסים ושבורים. במבנה של אונר"א תרופות פזורים על הרצפה, וזבל. פלסטיני שמסתובב באיזור מיד מופלל ולרוב מחוסל. אני לא רואה מצב שיחזרו לחיים שם בעתיד הנראה לעין. בדרך חזרה ראינו את משאיות הסיוע נכנסות. המשאיות שאני ראיתי עם זגוגיות מנופצות. 9) לאן כל זה הולך? אין לי מושג. אני לא בטוח שלמישהו יש מושג. אל"ם ניסים חזן שפגשתי מוכן להישאר שם גם עוד שש שנים בעזה. מה נעשה עכשיו שש שנים בעזה? עם איזה כוחות? עם איזה כסף? מה המחיר של זה? האם אנחנו באמת צופים שגם בעוד שש שנים נישאר בעזה עם כוחות ובלי החטופים? האם נגזר עלינו חיי נצח של מלחמה בתוך עזה? האם ראש הממשלה הזה שמוביל את המערכה שם את האינטרס של המדינה לפני האינטרסים האישיים שלו? יש לי תשובות, אבל בלחימה בתוך רפיח זה לא חשוב. אני רק מקווה שכאשר מתקבלות ההחלטות, חושבים קודם כל על החטופים, על ביטחון המדינה, על אזרחיה ועל חייליה ולא על דברים אחרים. ואפרופו אל"ם חזן. קיבלתי ים תגובות על הראיון המאולתר איתו בין ההריסות על הירי בבית של פסי בקיבוץ בארי. אני נזהר מאוד מאוד מלדון אותו. אירוע ה-7 באוקטובר בבארי בוודאי מחייב דיון ציבורי, מחייב העלאת האירועים, תחקורם, פרסומים וחייבים למשפחות תשובות חד משמעיות וברורות אבל הקטן מתקשה מאוד לשפוט את חזן. הגיע מהבית, סיכן את חייו, אולי טעה בענק ואולי הציל חיים. אני לא יודע איך ואם בכלל אפשר לשפוט ואני בספק אם אי פעם נדע מה היה שם. 10) אני העיתונאי ה-454,365,219 שנכנס לרצועה אבל זוכר שאני רואה רק מה שצה"ל רצה להראות לי. אין לי שמץ של מושג מה קורה בגזרות אחרות, מה קורה מעבר לרחובות שהייתי בהם. אין לי שום יכולת לדעת ואי אפשר לעשות עבודה עיתונאית אמיתית בלי לדבר עם החיילים אבל גם עם הצד השני, וזה בעיה. התחושה שלי היא שבגלל המגבלות האלה, העיתונות בארץ מתקשה לתת לציבור תמונת מצב אמיתית ולרוב מוכרים את מה שדובר צה"ל רוצה. התפקיד שלנו זה לעשות עיתונות, גם במצב של מלחמה. הלקח המרכזי שלי מהשבעה באוקטובר הוא כל הזמן לאתגר את הצבא, לבקר אותו, לשאול שאלות ולא להסתפק בתמונות הגו פרו של הכלב של עוקץ ולמחוא כפיים. אחרת, אנחנו חוטאים לציבור, מוכרים להם אשליות שלצערנו מתפוצצות אל מול המציאות.
0:27

שש שעות הייתי אתמול ברפיח עם גדוד 932 של הנח"ל. כמה תובנות דעות ואמירות: 1)תודה. זה לפני הכל. ראיתי את החיילים, ראיתי את המפקדים, דיברתי איתם. כבר 9 חודשים הם בעזה. בסוף הם שם כדי שאני ואתם נוכל לחיות פה בשקט מירבי. זה לא מובן מאליו. 2) רפיח שאני ראיתי בזמן הקצר שהייתי במחנה הפליטים שבורה ובכלל מציר פילדלפי ופנימה – הרוסה לחלוטין. אין שום סיכוי לשקם את זה בשנים הקרובות, ייקח לפחות עשור מסיום המלחמה ומי יודע מתי זה יקרה. 3) תנאי החיילים – גרועים. חיים ליטרלי בזבל. אני כותב את זה כי זה לא מדובר בכלל. אני אתאר לכם רגע מבנים שבהם נמצאים חיילים: מבנים הרוסים שבעבר שימשו משפחות עזתיות שנמלטו, המבנים בעצמם הרוסים, מסביבם הרס טוטאלי. החיילים עצמם ישנים על מזרונים ארעיים על הרצפה כמובן, החדרים מלוכלכים, בכניסות נערמת אשפה של הכוחות שהופכים למפגע תברואתי נוראי ומי שנהנה מזה זה רק החתולים המכוערים שהסתובבו שם, כלבים נטושים, זבובים ועוד. אין כמובן ביוב ואת הצרכים עושים בשקיות ובקבוקים. וחם מאוד שם ולחיילים יש בקושי מאווררים. זה מתכון לאסון. ברור שלהיות קרבי זה לא תענוג ולא בית מלון, אבל לחיות ככה אפשר כמה ימים לכל היותר, לא מעבר. בפועל, חיים ככה כמה שבועות ואין צפי לשינוי. אני חושב שהצבא לא ער לזה בכלל. 4) פילדלפי – העבודות של ישראל שם בעיצומן. המון כלי עבודה, דחפורים, טרקטורים. השקעה של מיליונים להערכתי והרושם שלי הוא שמשקיעים שם משאבים רבים 5)לחיילים נשבר מהיחס. תחשבו שיש חיילים שעמדו להשתחרר היום ופתאום באו ואמרו להם – "אתם תשארים פה עוד 4 חודשים כי הממשלה האריכה לכם היום את השירות". זה בדיוק מה שקרה להם. ילדים שכבר 9 חודשים בשיט של עזה, בלחימה ובתת התנאים האלה, פתאום מאריכים להם את השירות משום מקום. יש להם תחושה שרואים בהם כח עבודה שאפשר לבזבז. מגיע להם יותר. מה שכן, הם חזרו ואמרו שכל פעם שהם חוזרים הביתה, הם לא מבינים על מה אנחנו רבים פה. פגשתי דתיים, חילונים, חב"דניק אחד שעלה מצרפת. באמת שמגיע להם הכל. זה דור שלא ידענו כמותו, דור שנלחם כמו שאף דור אחר לא נלחם, במשך כ"כ הרבה זמן, מול אוייב חסר רחמים. אין מופרע יותר מלחשוב שהם בחרא של רפיח סובלים, נלחמים, מגינים ומאויימים כל רגע מטיל נ"ט שיגמור את חייהם בזמן שבישיבות של בני ברק יושבים במזגן בני גילם ולומדים דף גמרא. לא הגיוני. 6)מפקד – כל הזמן התלווינו למג"ד 932 סא"ל דותן מלול. הוא מתפלל שהבן שלו לא יצטרך להילחם גם בעזה. הוא לא דתי. לא היה דתי, גם לא יהיה. חילוני מעפולה שעבר לראשון לציון. אבא לפני הכל, ומפקד. עשה רושם חיובי מאוד, חדור מוטיבציה גם אחרי מלחמה כ"כ ארוכה. יש לו ילד נדמה לי בן 4, רואה את אבא שלו בא ליומיים והולך לעזה לחודשיים. הילד מבולבל. דותן ורבים אחרים מקריבים הרבה מחיי המשפחה שלהם ומסכנים את חייהם. ספציפית חטיבת הנח"ל ספגה אבידות רבות, כי היא בחזית המלחמה בעזה. מלול אומר מפורשות: "אני פה כדי שבת"א ישבו בבתי קפה ויצפו ברוקדים עם כוכבים". הוא מתחנן שנמשיך בשגרה. יש על מי לסמוך. 7) מצרים – מהצד השני של הגבול הם רואים הכל, וגם ראו הכל. ראו את כל ההברחות, ראו את ההתחמשות, והם גם רואים אותנו עכשיו במצלמות. אנחנו צריכים אותם והם צריכים אותנו. 8) פלסטינים – ראינו שניים, במצב שאני לא יכול לפרט בגלל ב"מ אבל בגדול לא קיימים שם. אין. רק חיילים ומבנים הרוסים ושבורים. במבנה של אונר"א תרופות פזורים על הרצפה, וזבל. פלסטיני שמסתובב באיזור מיד מופלל ולרוב מחוסל. אני לא רואה מצב שיחזרו לחיים שם בעתיד הנראה לעין. בדרך חזרה ראינו את משאיות הסיוע נכנסות. המשאיות שאני ראיתי עם זגוגיות מנופצות. 9) לאן כל זה הולך? אין לי מושג. אני לא בטוח שלמישהו יש מושג. אל"ם ניסים חזן שפגשתי מוכן להישאר שם גם עוד שש שנים בעזה. מה נעשה עכשיו שש שנים בעזה? עם איזה כוחות? עם איזה כסף? מה המחיר של זה? האם אנחנו באמת צופים שגם בעוד שש שנים נישאר בעזה עם כוחות ובלי החטופים? האם נגזר עלינו חיי נצח של מלחמה בתוך עזה? האם ראש הממשלה הזה שמוביל את המערכה שם את האינטרס של המדינה לפני האינטרסים האישיים שלו? יש לי תשובות, אבל בלחימה בתוך רפיח זה לא חשוב. אני רק מקווה שכאשר מתקבלות ההחלטות, חושבים קודם כל על החטופים, על ביטחון המדינה, על אזרחיה ועל חייליה ולא על דברים אחרים. ואפרופו אל"ם חזן. קיבלתי ים תגובות על הראיון המאולתר איתו בין ההריסות על הירי בבית של פסי בקיבוץ בארי. אני נזהר מאוד מאוד מלדון אותו. אירוע ה-7 באוקטובר בבארי בוודאי מחייב דיון ציבורי, מחייב העלאת האירועים, תחקורם, פרסומים וחייבים למשפחות תשובות חד משמעיות וברורות אבל הקטן מתקשה מאוד לשפוט את חזן. הגיע מהבית, סיכן את חייו, אולי טעה בענק ואולי הציל חיים. אני לא יודע איך ואם בכלל אפשר לשפוט ואני בספק אם אי פעם נדע מה היה שם. 10) אני העיתונאי ה-454,365,219 שנכנס לרצועה אבל זוכר שאני רואה רק מה שצה"ל רצה להראות לי. אין לי שמץ של מושג מה קורה בגזרות אחרות, מה קורה מעבר לרחובות שהייתי בהם. אין לי שום יכולת לדעת ואי אפשר לעשות עבודה עיתונאית אמיתית בלי לדבר עם החיילים אבל גם עם הצד השני, וזה בעיה. התחושה שלי היא שבגלל המגבלות האלה, העיתונות בארץ מתקשה לתת לציבור תמונת מצב אמיתית ולרוב מוכרים את מה שדובר צה"ל רוצה. התפקיד שלנו זה לעשות עיתונות, גם במצב של מלחמה. הלקח המרכזי שלי מהשבעה באוקטובר הוא כל הזמן לאתגר את הצבא, לבקר אותו, לשאול שאלות ולא להסתפק בתמונות הגו פרו של הכלב של עוקץ ולמחוא כפיים. אחרת, אנחנו חוטאים לציבור, מוכרים להם אשליות שלצערנו מתפוצצות אל מול המציאות.

Josh Breiner

190,516 Aufrufe • vor 2 Jahren

נאומי הערב לאזרחי ישראל >> ** אנחנו במלחמה על קיומנו. במלחמה זו חייבים להמשיך עד לניצחון, על אף הלחצים הבינלאומיים וגם על אף המחיר הכבד מנשוא שהמלחמה גובה מאיתנו בנפול בנינו ובנותינו היקרים. מדינת ישראל אבלה על מותם הטראגי של שלושה מחטופינו אלון שמריז, סאמר טלאלקה ויותם חיים. כשעידכנו אותי על הטרגדיה הנוראה - זה הלם בי. אלון, סמאר ויותם שרדו את התופת במשך 70 יום. הם היו כפסע מהחופש, הם ממש נגעו בגאולה ודווקא אז קרה האסון. זה שבר לי את הלב. זה שבר לאומה כולה את הלב. ליבנו יוצא למשפחות בשעת יגונן הכבד. בשעה קשה זו חשוב לי לחזק גם את לוחמינו. הם מחרפים את נפשם להשגת ניצחון מוחץ על אויבינו ולהחזרת חטופינו. אנחנו עושים ונעשה הכל כדי לשמור על חיי לוחמינו, על כל אחד ואחד מהם, ונשתמש בכל האמצעים כדי שהם לא יפגעו. מאז הטרגדיה אתמול, רודפת אותי מחשבה אחת - "מה היה קורה אילו רק משהו היה אחר". אני בטוח שהמחשבה הזאת משותפת לכולכם. היינו כל כך קרובים לחבק אותם עכשיו. אבל לצערי אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. כל מי שלחם בשדה הקרב יודע שהמרחק בין ניצחון לאסון הוא כחוט השערה. בתוך הכאב העצום, נפיק את הלקחים, ניישם אותם, ולא נרפה מהמאמץ הצבאי והמדיני להחזיר את כל חטופינו הביתה בשלום. עם כל הצער העמוק אני רוצה להבהיר: הלחץ הצבאי הכרחי גם להחזרת החטופים וגם להשגת ניצחון על אויבינו. בלי הלחץ הצבאי לא היינו מצליחים לייצר מתווה שהביא לשחרור של 110 חטופים. ורק המשך הלחץ הצבאי יביא לשחרור כל חטופינו. ההנחייה שאני נותן לצוות המשא ומתן מבוססות על הלחץ הזה ובלעדיו אין לנו כלום. אזרחי ישראל, שלשום הדלקנו נר אחרון של חנוכה. בימים ההם, במאבק על קיומנו, נפלו ארבעת מחמשת בני חשמונאי והבטיחו את ניצחון ישראל על אויב שרצה להכרית את עמנו. גם בימים אלה, בקרבות קשים בג'אבליה, בסג'עיה, בח'אן יונס ובמקומות אחרים, נפלו המכבים בני זמננו במאבק נגד אויב שרוצה להשמידנו. איבדנו גיבורים יקרים, לוחמים ומפקדים אמיצים ומסורים מאין כמוהם, גיבורים שנפלו בשדה הקרב כדי שנוכל להמשיך לחיות בארצנו, כדי שחוט חיינו לא יינתק. יחד אתכם, אזרחי ישראל, אני מחבק את המשפחות השכולות. אני בוכה איתן. כבן למשפחת השכול אני יודע שעד יומן האחרון הם לא יפסיקו להתגעגע ליקיריהם והם לא יפסיקו לבכות את מה ומי שאבד. שוחחתי עם אלמנתו והוריו של סא"ל תומר גרינברג ז"ל, מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני, הוא נפל השבוע בגבורה יחד עם חייליו ופקודיו. אמרתי להם את מה שאני אומר לכל אחיי ואחיותיי, בני המשפחות השכולות, אני יודע שהכאב שמפלח את לבכם לא ירפה לעולם. אבל יש נחמה אחת: להבטיח שגיבורינו לא נפלו לשווא, להבטיח שנמשיך להילחם עד להשגת הניצחון המוחלט. הבהרתי את הנחישות הזאת גם ליועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, שאיתו נפגשתי שלשום. אני מאוד מעריך את התמיכה של ארה"ב בישראל - בסיוע להשבת חטופינו, באספקת חימושים לצה"ל, בבלימת הניסיונות באו"ם לעצור את הלחימה וגם בדברים אחרים. אני חוזר ואומר לידידינו: אנחנו נחושים יותר מאי-פעם להמשיך עד הסוף - עד שנחסל את החמאס, עד שנחזיר את כל חטופינו, ועד שנבטיח שבעזה לא יהיה יותר שום גורם שמחנך לטרור, מממן טרור, ומשלח טרור. אני אומר זאת לכל העולם, רבים בעולם מבינים זאת, ואני עומד על כך גם הערב. זאת לא "פוליטיקה" - זאת מדיניות. זאת המדיניות שלי, והיום אני יכול לומר - זה הרצון של רוב עצום בעם. לא אתן שנחליף את חמאסטאן בפת"חסטאן, שנחליף את ח'אן יונס בג'נין. לא אתן למדינת ישראל לחזור על הטעות הגורלית של אוסלו, שהביאה ללב ארצנו ולעזה את הגורמים הקיצוניים ביותר בעולם הערבי שמחוייבים לחיסולה של מדינת ישראל, ושמחנכים את ילדיהם למטרה זו. הוויכוח בין חמאס לפת"ח זה לא "אם" לחסל את מדינת ישראל, אלא רק על "איך" לעשות זאת. לפי סקר שנערך לפני ימים אחדים, 82% מהפלסטינים ביהודה ושומרון מצדיקים את הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, ועד לרגע זה בכירי הרשות הפלסטינית פשוט מסרבים לגנות את הטבח, וחלקם אף מהללים אותו בריש גלי. אז הם ישלטו בעזה ב"יום שאחרי"? לא למדנו כלום? כראש ממשלת ישראל אני לא אתן לדבר הזה לקרות. חשוב להבהיר זאת כבר עכשיו. כי בין ידידים חייבים לומר את האמת ולא לטפח אשליות, על אחת כמה וכמה בנושא קיומי וגורלי כמו זה. אז אני חוזר ואומר לידידינו: אחרי חיסול החמאס - רצועת עזה תהיה מפורזת, היא תהיה בשליטה ביטחונית של ישראל, ולא יהיה בה שום גורם שיאיים עלינו ושום גורם שיחנך את ילדיו להשמדתנו. אני רוצה לומר לכם אזרחי ישראל, הניצחון ייקח זמן. אבל אנחנו נחושים להמשיך עד הסוף. למרות הכאב העצום, למרות היגון שמפלח את לב כולנו, למרות הלחצים הבינלאומיים - אנחנו ממשיכים עד הסוף. שום דבר לא יעצור אותנו - עד שנשיג את הניצחון. יחד נילחם, ובעזרת השם, יחד ננצח.
7:01

נאומי הערב לאזרחי ישראל >> ** אנחנו במלחמה על קיומנו. במלחמה זו חייבים להמשיך עד לניצחון, על אף הלחצים הבינלאומיים וגם על אף המחיר הכבד מנשוא שהמלחמה גובה מאיתנו בנפול בנינו ובנותינו היקרים. מדינת ישראל אבלה על מותם הטראגי של שלושה מחטופינו אלון שמריז, סאמר טלאלקה ויותם חיים. כשעידכנו אותי על הטרגדיה הנוראה - זה הלם בי. אלון, סמאר ויותם שרדו את התופת במשך 70 יום. הם היו כפסע מהחופש, הם ממש נגעו בגאולה ודווקא אז קרה האסון. זה שבר לי את הלב. זה שבר לאומה כולה את הלב. ליבנו יוצא למשפחות בשעת יגונן הכבד. בשעה קשה זו חשוב לי לחזק גם את לוחמינו. הם מחרפים את נפשם להשגת ניצחון מוחץ על אויבינו ולהחזרת חטופינו. אנחנו עושים ונעשה הכל כדי לשמור על חיי לוחמינו, על כל אחד ואחד מהם, ונשתמש בכל האמצעים כדי שהם לא יפגעו. מאז הטרגדיה אתמול, רודפת אותי מחשבה אחת - "מה היה קורה אילו רק משהו היה אחר". אני בטוח שהמחשבה הזאת משותפת לכולכם. היינו כל כך קרובים לחבק אותם עכשיו. אבל לצערי אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. כל מי שלחם בשדה הקרב יודע שהמרחק בין ניצחון לאסון הוא כחוט השערה. בתוך הכאב העצום, נפיק את הלקחים, ניישם אותם, ולא נרפה מהמאמץ הצבאי והמדיני להחזיר את כל חטופינו הביתה בשלום. עם כל הצער העמוק אני רוצה להבהיר: הלחץ הצבאי הכרחי גם להחזרת החטופים וגם להשגת ניצחון על אויבינו. בלי הלחץ הצבאי לא היינו מצליחים לייצר מתווה שהביא לשחרור של 110 חטופים. ורק המשך הלחץ הצבאי יביא לשחרור כל חטופינו. ההנחייה שאני נותן לצוות המשא ומתן מבוססות על הלחץ הזה ובלעדיו אין לנו כלום. אזרחי ישראל, שלשום הדלקנו נר אחרון של חנוכה. בימים ההם, במאבק על קיומנו, נפלו ארבעת מחמשת בני חשמונאי והבטיחו את ניצחון ישראל על אויב שרצה להכרית את עמנו. גם בימים אלה, בקרבות קשים בג'אבליה, בסג'עיה, בח'אן יונס ובמקומות אחרים, נפלו המכבים בני זמננו במאבק נגד אויב שרוצה להשמידנו. איבדנו גיבורים יקרים, לוחמים ומפקדים אמיצים ומסורים מאין כמוהם, גיבורים שנפלו בשדה הקרב כדי שנוכל להמשיך לחיות בארצנו, כדי שחוט חיינו לא יינתק. יחד אתכם, אזרחי ישראל, אני מחבק את המשפחות השכולות. אני בוכה איתן. כבן למשפחת השכול אני יודע שעד יומן האחרון הם לא יפסיקו להתגעגע ליקיריהם והם לא יפסיקו לבכות את מה ומי שאבד. שוחחתי עם אלמנתו והוריו של סא"ל תומר גרינברג ז"ל, מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני, הוא נפל השבוע בגבורה יחד עם חייליו ופקודיו. אמרתי להם את מה שאני אומר לכל אחיי ואחיותיי, בני המשפחות השכולות, אני יודע שהכאב שמפלח את לבכם לא ירפה לעולם. אבל יש נחמה אחת: להבטיח שגיבורינו לא נפלו לשווא, להבטיח שנמשיך להילחם עד להשגת הניצחון המוחלט. הבהרתי את הנחישות הזאת גם ליועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, שאיתו נפגשתי שלשום. אני מאוד מעריך את התמיכה של ארה"ב בישראל - בסיוע להשבת חטופינו, באספקת חימושים לצה"ל, בבלימת הניסיונות באו"ם לעצור את הלחימה וגם בדברים אחרים. אני חוזר ואומר לידידינו: אנחנו נחושים יותר מאי-פעם להמשיך עד הסוף - עד שנחסל את החמאס, עד שנחזיר את כל חטופינו, ועד שנבטיח שבעזה לא יהיה יותר שום גורם שמחנך לטרור, מממן טרור, ומשלח טרור. אני אומר זאת לכל העולם, רבים בעולם מבינים זאת, ואני עומד על כך גם הערב. זאת לא "פוליטיקה" - זאת מדיניות. זאת המדיניות שלי, והיום אני יכול לומר - זה הרצון של רוב עצום בעם. לא אתן שנחליף את חמאסטאן בפת"חסטאן, שנחליף את ח'אן יונס בג'נין. לא אתן למדינת ישראל לחזור על הטעות הגורלית של אוסלו, שהביאה ללב ארצנו ולעזה את הגורמים הקיצוניים ביותר בעולם הערבי שמחוייבים לחיסולה של מדינת ישראל, ושמחנכים את ילדיהם למטרה זו. הוויכוח בין חמאס לפת"ח זה לא "אם" לחסל את מדינת ישראל, אלא רק על "איך" לעשות זאת. לפי סקר שנערך לפני ימים אחדים, 82% מהפלסטינים ביהודה ושומרון מצדיקים את הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, ועד לרגע זה בכירי הרשות הפלסטינית פשוט מסרבים לגנות את הטבח, וחלקם אף מהללים אותו בריש גלי. אז הם ישלטו בעזה ב"יום שאחרי"? לא למדנו כלום? כראש ממשלת ישראל אני לא אתן לדבר הזה לקרות. חשוב להבהיר זאת כבר עכשיו. כי בין ידידים חייבים לומר את האמת ולא לטפח אשליות, על אחת כמה וכמה בנושא קיומי וגורלי כמו זה. אז אני חוזר ואומר לידידינו: אחרי חיסול החמאס - רצועת עזה תהיה מפורזת, היא תהיה בשליטה ביטחונית של ישראל, ולא יהיה בה שום גורם שיאיים עלינו ושום גורם שיחנך את ילדיו להשמדתנו. אני רוצה לומר לכם אזרחי ישראל, הניצחון ייקח זמן. אבל אנחנו נחושים להמשיך עד הסוף. למרות הכאב העצום, למרות היגון שמפלח את לב כולנו, למרות הלחצים הבינלאומיים - אנחנו ממשיכים עד הסוף. שום דבר לא יעצור אותנו - עד שנשיג את הניצחון. יחד נילחם, ובעזרת השם, יחד ננצח.

Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו

363,320 Aufrufe • vor 2 Jahren

רוני אלשיך על הסיבה למחדל השבעה באוקטובר- "החלשנו את היכולת להתמודד עם כשלי חשיבה; יש דירקטיבה מדינית, שהיא חמאס מוחלש ומורתע; [אגף המודיעין] מציג את זה [הערכת המצב] בצורה יותר עדינה. לאט לאט נוצר מצב שפתאום דירקטיבה מדינית הופכת להיות הערכת המודיעין. בלי לשים לב" ב-16 ביולי 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם רוני אלשיך, לשעבר מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ, ולהלן קטע מהראיון. עמרי אסנהיים: רונן בר [ראש השב"כ לשעבר] היה לוחם שב"כ אדיר. רוני אלשיך: נכון. עמרי אסנהיים: תן דוגמה אחת לגדולתו, מהיכרותך, בשנים שהכרת. רוני אלשיך: מבצעים מסמרי שיער שהיכולות שהוא קידם ופיתח היו תנאי להשגתם. לא רוצה להיכנס לפרטים, כי זה דברים שעדיין, אני מניח, יכולות כאלה שמשתמשים בהם. עמרי אסנהיים: הצלחת להבין איך [מתקפת] שבעה באוקטובר [2023] קרה לו? רוני אלשיך: קודם כול, זה לא קרה רק לו. זה מערכת שלמה שקרסה, בסדר? הכשל של השב"כ הוא כשל אדיר. עדיין, הוא עדיין הכי קטן מהכשלים של יתר המערכת. עמרי אסנהיים: באמת? רוני אלשיך: כן. מפני שבסופו של דבר... עמרי אסנהיים: יותר קטן מ[זה של] אמ"ן אגף המודיעין]? יותר קטן מ[זה של] אוגדת עזה? רוני אלשיך: ברור. עמרי אסנהיים: [הכשל של] שב"כ יותר קטן מכולם? רוני אלשיך: ברור, עדיין גדול מאוד. אבל עדיין הוא יותר קטן. כשאני אומר יותר קטן, זה אומר, הגורם היחידי שמשך בשרוול, הוציא התרעה, פתח חמ"ל [חדר מלחמה], הקפיץ את כולם למשרד, בסדר? זה שב"כ. זה לא קרה בשום ארגון. זה כמות הפעמים ששב"כ מעלה את האיום ואומר בוא נסכל [נחסל] את [מנהיג חמאס סעזה יחיא] סינואר או בוא נעשה עריפה של כל ההנהגה [של חמאס]. בסדר? וכמובן מסורב [על ידי הדרג המדיני]. עמרי אסנהיים: מתי בפעם הראשונה דיברת עם רונן בר אחרי השבעה באוקטובר? רוני אלשיך: לקח איזה יומיים שלושה עד שהוא התפנה לכולנו. עמרי אסנהיים: זה לא הרבה.מה השאלה הראשונה ששאלת אותו? השאלה הראשונה. רוני אלשיך: זו לא שאלה. אני לא שאלתי משום שהמטרה שלי הייתה ללכת קדימה ולא לשאול שאלות אחורה. אני לא המתחקר. עמרי אסנהיים: אתה יודע מה אני הייתי שואל אותו? איך זה קרה לך? תגיד. רוני אלשיך: אני חשבתי שזה לא הזמן תוך כדי האקט הראשון של המלחמה. עמרי אסנהיים: ומתי שהוא שאלת אותו? רוני אלשיך: ביוזמתו, הוא הציג לנו את התחקירים ואת הכשלים. ביוזמתו הוא הזמין את הווטרנים [פורשי השב"כ הבכירים] להיחשף בעצם לתחקיר. עמרי אסנהיים: מה גרם לך לתפוס את הראש? רוני אלשיך: אני חושב שהעובדה שהחלשנו את היכולת להתמודד עם כשלי חשיבה, הטרידה אותי מאוד. ואני אתן דוגמה, בסדר? אז עכשיו מתחיל סבב [לחימה עם רצועת עזה], ועכשיו אנחנו מופתעים, אז די ברור שרוצים לסגור את הסבב הזה מהר ככל שניתן, אבל בינתיים יש דירקטיבה מדינית, שהיא חמאס מוחלש ומורתע. אז ראש הממשלה עכשיו אומר, החזרנו אותה איקס שנים אחורה, עשינו להם ככה, ועכשיו הם מורתעים. עכשיו, הוא אומר את זה, און רקורד לציבור, נכון? כי הרי לא יכול להיות שנכשלנו, הרי תמיד אנחנו מנצחים. עכשיו נגיד שאני רח"ט מחקר [ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל], ואני מגיע אחרי יומיים להערכת מצב, אז מה אני אומר? חבר'ה, חמאס לא מוחלש, לא מורתע, לא. עמרי אסנהיים: לא, ראש הממשלה אמר. רוני אלשיך: אז כאילו, עזוב רגע, זה יושב פה, ואז אתה... עמרי אסנהיים: בתור איש מודיעין. רוני אלשיך: קצת מציג את זה בצורה יותר עדינה. לאט לאט נוצר מצב שפתאום דירקטיבה מדינית הופכת להיות הערכת המודיעין. בלי לשים לב. סימוכין:
2:58

רוני אלשיך על הסיבה למחדל השבעה באוקטובר- "החלשנו את היכולת להתמודד עם כשלי חשיבה; יש דירקטיבה מדינית, שהיא חמאס מוחלש ומורתע; [אגף המודיעין] מציג את זה [הערכת המצב] בצורה יותר עדינה. לאט לאט נוצר מצב שפתאום דירקטיבה מדינית הופכת להיות הערכת המודיעין. בלי לשים לב" ב-16 ביולי 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם רוני אלשיך, לשעבר מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ, ולהלן קטע מהראיון. עמרי אסנהיים: רונן בר [ראש השב"כ לשעבר] היה לוחם שב"כ אדיר. רוני אלשיך: נכון. עמרי אסנהיים: תן דוגמה אחת לגדולתו, מהיכרותך, בשנים שהכרת. רוני אלשיך: מבצעים מסמרי שיער שהיכולות שהוא קידם ופיתח היו תנאי להשגתם. לא רוצה להיכנס לפרטים, כי זה דברים שעדיין, אני מניח, יכולות כאלה שמשתמשים בהם. עמרי אסנהיים: הצלחת להבין איך [מתקפת] שבעה באוקטובר [2023] קרה לו? רוני אלשיך: קודם כול, זה לא קרה רק לו. זה מערכת שלמה שקרסה, בסדר? הכשל של השב"כ הוא כשל אדיר. עדיין, הוא עדיין הכי קטן מהכשלים של יתר המערכת. עמרי אסנהיים: באמת? רוני אלשיך: כן. מפני שבסופו של דבר... עמרי אסנהיים: יותר קטן מ[זה של] אמ"ן אגף המודיעין]? יותר קטן מ[זה של] אוגדת עזה? רוני אלשיך: ברור. עמרי אסנהיים: [הכשל של] שב"כ יותר קטן מכולם? רוני אלשיך: ברור, עדיין גדול מאוד. אבל עדיין הוא יותר קטן. כשאני אומר יותר קטן, זה אומר, הגורם היחידי שמשך בשרוול, הוציא התרעה, פתח חמ"ל [חדר מלחמה], הקפיץ את כולם למשרד, בסדר? זה שב"כ. זה לא קרה בשום ארגון. זה כמות הפעמים ששב"כ מעלה את האיום ואומר בוא נסכל [נחסל] את [מנהיג חמאס סעזה יחיא] סינואר או בוא נעשה עריפה של כל ההנהגה [של חמאס]. בסדר? וכמובן מסורב [על ידי הדרג המדיני]. עמרי אסנהיים: מתי בפעם הראשונה דיברת עם רונן בר אחרי השבעה באוקטובר? רוני אלשיך: לקח איזה יומיים שלושה עד שהוא התפנה לכולנו. עמרי אסנהיים: זה לא הרבה.מה השאלה הראשונה ששאלת אותו? השאלה הראשונה. רוני אלשיך: זו לא שאלה. אני לא שאלתי משום שהמטרה שלי הייתה ללכת קדימה ולא לשאול שאלות אחורה. אני לא המתחקר. עמרי אסנהיים: אתה יודע מה אני הייתי שואל אותו? איך זה קרה לך? תגיד. רוני אלשיך: אני חשבתי שזה לא הזמן תוך כדי האקט הראשון של המלחמה. עמרי אסנהיים: ומתי שהוא שאלת אותו? רוני אלשיך: ביוזמתו, הוא הציג לנו את התחקירים ואת הכשלים. ביוזמתו הוא הזמין את הווטרנים [פורשי השב"כ הבכירים] להיחשף בעצם לתחקיר. עמרי אסנהיים: מה גרם לך לתפוס את הראש? רוני אלשיך: אני חושב שהעובדה שהחלשנו את היכולת להתמודד עם כשלי חשיבה, הטרידה אותי מאוד. ואני אתן דוגמה, בסדר? אז עכשיו מתחיל סבב [לחימה עם רצועת עזה], ועכשיו אנחנו מופתעים, אז די ברור שרוצים לסגור את הסבב הזה מהר ככל שניתן, אבל בינתיים יש דירקטיבה מדינית, שהיא חמאס מוחלש ומורתע. אז ראש הממשלה עכשיו אומר, החזרנו אותה איקס שנים אחורה, עשינו להם ככה, ועכשיו הם מורתעים. עכשיו, הוא אומר את זה, און רקורד לציבור, נכון? כי הרי לא יכול להיות שנכשלנו, הרי תמיד אנחנו מנצחים. עכשיו נגיד שאני רח"ט מחקר [ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל], ואני מגיע אחרי יומיים להערכת מצב, אז מה אני אומר? חבר'ה, חמאס לא מוחלש, לא מורתע, לא. עמרי אסנהיים: לא, ראש הממשלה אמר. רוני אלשיך: אז כאילו, עזוב רגע, זה יושב פה, ואז אתה... עמרי אסנהיים: בתור איש מודיעין. רוני אלשיך: קצת מציג את זה בצורה יותר עדינה. לאט לאט נוצר מצב שפתאום דירקטיבה מדינית הופכת להיות הערכת המודיעין. בלי לשים לב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

21,961 Aufrufe • vor 1 Monat

חשיפה בלעדית: קטארפייק - מדוע ראש המוסד לשעבר יוסי כהן לא נחקר? על פי הפרסומים, החקירה בפרשה עוסקת סביב דברור ויח"צ לקטאר ועמדותיה, מול תושבי ישראל. מאליה עולה השאלה - הלא הגורם העיקרי שדברר את קטאר במהלך המלחמה, הוא לא אחר מראש המוסד יוסי כהן. הוא שהמליץ לדרג המדיני ובתקופתו החלו העברות הכסף הקבועות מקטאר לעזה. לכהן שפע אינטרסים בקטאר, כפי שנראה. מדוע כהן לא נחקר? נפרק: מיד בתחילת המלחמה, בכעשרה הזדמנויות לפחות על פני כשלושה חודשים, התייצב כהן בתקשורת לימין קטאר, כולל נגד רה"מ נתניהו, אף שבעבר נחשב למי שיירש אותו בבוא העת. הנה: * 31 באוקטובר 23': מיד לאחר הטבח, אומר כהן בריאיון "יש להימנע מביקורת על קטאר". * 3 בנוב' 23': כותרת נאומו בגרמניה; יוסי כהן יוצא להגנת קטר: "לא מקבל ביקורת על המתווך היעיל ביותר" * 25 בנוב' 23': במסגרת ריאיון סביב הטבח אומר כהן "קטאר היא לא אויבת, היא מתווכת פרקטית בעניין החטופים והחטופות ואין בלתה". * 23 בדצמ' 23': ריאיון בפגוש, הכותרת "ראש המוסד לשעבר מפתיע: "הוחלט לא לחסל ראשי חמאס בקטאר" * 28 בדצמ' 23': כותרת הריאיון היא "ראש המוסד לשעבר יוסי כהן: לא הייתי מציע לעשות חיסול על אדמת קטאר" * 4 בינואר 24': בפודקאסט הצוללת של גלובס מסביר כהן שאין ברירה וקטאר חייבת להיות מתווכת בעסקות החטופים. * 24 בינואר 24': במסגרת פגישותיו עם משפחות חטופים, תוקף נתניהו את קטאר. בתגובה תוקפת ממשלת קטאר את נתניהו באופן חסר תקדים. ומי מתייצב למחרת, בעיצומו של משבר, לצד קטאר ונגד נתניהו? נכון: יוסי כהן. כותרת הריאיון עמו: "תמוה בעיני שנתניהו תוקף את קטאר, אני חושש שהיא תברח מהמו"מ". * 29 בינואר 24': בריאיון מקיף לעיתון החרדי 'משפחה' אומר כהן: "קטאר היא המתווכת הכי אפקטיבית שיש למדינת ישראל במו"מ לשחרור החטופים. אי אפשר בלעדיה. אם ננתק מגע איתם, לא יהיה מי שידבר עם חמאס". * 4 בפב' 24': ושוב, בריאיון אצל Efi Triger אפי טריגר מבקר כהן את האמירות של בכירים ישראלים נגד קטאר: "זו המדינה היחידה שיכולה להביא כרגע עסקה. להתקוטט איתה פומבית זה דבר לא נכון, אנחנו צריכים להתנהל בחוכמה - צריך לחדול לחלוטין כל ביקורת על קטאר בעת הנוכחית" * 8 בפב' 24': בריאיון בכאן 11, טוען כהן שוב שאי חיסול ראשי חמאס בחו"ל - בקטאר - הוא החלטה מדינית, והוא אף מציע לתת את קידוח 'מרין' בעזה לחמאס. קידוח שקטאר בוחשת סביבו ללא הרף. עשרה ראיונות בתוך 100 ימים מיד לאחר הטבח? איך קוראים לכך אם לא "בליץ"? מה בעצם האינטרס של יוסי כהן לדברר את קטאר - בפרט כשברוב המקרים מדובר בפניית פרסה של 180 מעלות, ביחס לעמדותיו בעבר? ובמבט אקטואלי: אם אוריך - שהקשר בין הכספים שקיבל לקטאר רחוק - נחקר תחת חשד למגע עם סוכן זר - האם מה שעושה כהן אינו האם-אמא של מגע עם סוכן זר? זאת ועוד: פעילות קטאר בסוגיית החטופים היא חלק מהתחייבותה לארה"ב כתמורה לחתימת ארה"ב באותה תקופה על הסכם להארכת שהות הבסיס המרכזי של 'פיקוד מרכז' בקטאר, הסכם ששווה מיליארדים לשני הצדדים (מה שאגב גרר את המשבר האמור בין נתניהו לקטאר). עובדה ברורה זו, שקבלתי מגורמים בינ"ל המעורבים בעניין, ושמן הסתם ידועה גם ליוסי כהן עצמו, משמעותה ששאלת יחס כזה או אחר מצד ישראל לקטאר אינו רלוונטי ואינו פקטור כלל בפעילות קטאר להשבת החטופים. מה שרק מעצים את השאלה: מה האינטרס של יוסי כהן להגן על קטאר ועל "רגישותה ליחס הישראלי", כביכול? על כך בפרק השני של התחקיר, בשרשור 👇
2:41

חשיפה בלעדית: קטארפייק - מדוע ראש המוסד לשעבר יוסי כהן לא נחקר? על פי הפרסומים, החקירה בפרשה עוסקת סביב דברור ויח"צ לקטאר ועמדותיה, מול תושבי ישראל. מאליה עולה השאלה - הלא הגורם העיקרי שדברר את קטאר במהלך המלחמה, הוא לא אחר מראש המוסד יוסי כהן. הוא שהמליץ לדרג המדיני ובתקופתו החלו העברות הכסף הקבועות מקטאר לעזה. לכהן שפע אינטרסים בקטאר, כפי שנראה. מדוע כהן לא נחקר? נפרק: מיד בתחילת המלחמה, בכעשרה הזדמנויות לפחות על פני כשלושה חודשים, התייצב כהן בתקשורת לימין קטאר, כולל נגד רה"מ נתניהו, אף שבעבר נחשב למי שיירש אותו בבוא העת. הנה: * 31 באוקטובר 23': מיד לאחר הטבח, אומר כהן בריאיון "יש להימנע מביקורת על קטאר". * 3 בנוב' 23': כותרת נאומו בגרמניה; יוסי כהן יוצא להגנת קטר: "לא מקבל ביקורת על המתווך היעיל ביותר" * 25 בנוב' 23': במסגרת ריאיון סביב הטבח אומר כהן "קטאר היא לא אויבת, היא מתווכת פרקטית בעניין החטופים והחטופות ואין בלתה". * 23 בדצמ' 23': ריאיון בפגוש, הכותרת "ראש המוסד לשעבר מפתיע: "הוחלט לא לחסל ראשי חמאס בקטאר" * 28 בדצמ' 23': כותרת הריאיון היא "ראש המוסד לשעבר יוסי כהן: לא הייתי מציע לעשות חיסול על אדמת קטאר" * 4 בינואר 24': בפודקאסט הצוללת של גלובס מסביר כהן שאין ברירה וקטאר חייבת להיות מתווכת בעסקות החטופים. * 24 בינואר 24': במסגרת פגישותיו עם משפחות חטופים, תוקף נתניהו את קטאר. בתגובה תוקפת ממשלת קטאר את נתניהו באופן חסר תקדים. ומי מתייצב למחרת, בעיצומו של משבר, לצד קטאר ונגד נתניהו? נכון: יוסי כהן. כותרת הריאיון עמו: "תמוה בעיני שנתניהו תוקף את קטאר, אני חושש שהיא תברח מהמו"מ". * 29 בינואר 24': בריאיון מקיף לעיתון החרדי 'משפחה' אומר כהן: "קטאר היא המתווכת הכי אפקטיבית שיש למדינת ישראל במו"מ לשחרור החטופים. אי אפשר בלעדיה. אם ננתק מגע איתם, לא יהיה מי שידבר עם חמאס". * 4 בפב' 24': ושוב, בריאיון אצל Efi Triger אפי טריגר מבקר כהן את האמירות של בכירים ישראלים נגד קטאר: "זו המדינה היחידה שיכולה להביא כרגע עסקה. להתקוטט איתה פומבית זה דבר לא נכון, אנחנו צריכים להתנהל בחוכמה - צריך לחדול לחלוטין כל ביקורת על קטאר בעת הנוכחית" * 8 בפב' 24': בריאיון בכאן 11, טוען כהן שוב שאי חיסול ראשי חמאס בחו"ל - בקטאר - הוא החלטה מדינית, והוא אף מציע לתת את קידוח 'מרין' בעזה לחמאס. קידוח שקטאר בוחשת סביבו ללא הרף. עשרה ראיונות בתוך 100 ימים מיד לאחר הטבח? איך קוראים לכך אם לא "בליץ"? מה בעצם האינטרס של יוסי כהן לדברר את קטאר - בפרט כשברוב המקרים מדובר בפניית פרסה של 180 מעלות, ביחס לעמדותיו בעבר? ובמבט אקטואלי: אם אוריך - שהקשר בין הכספים שקיבל לקטאר רחוק - נחקר תחת חשד למגע עם סוכן זר - האם מה שעושה כהן אינו האם-אמא של מגע עם סוכן זר? זאת ועוד: פעילות קטאר בסוגיית החטופים היא חלק מהתחייבותה לארה"ב כתמורה לחתימת ארה"ב באותה תקופה על הסכם להארכת שהות הבסיס המרכזי של 'פיקוד מרכז' בקטאר, הסכם ששווה מיליארדים לשני הצדדים (מה שאגב גרר את המשבר האמור בין נתניהו לקטאר). עובדה ברורה זו, שקבלתי מגורמים בינ"ל המעורבים בעניין, ושמן הסתם ידועה גם ליוסי כהן עצמו, משמעותה ששאלת יחס כזה או אחר מצד ישראל לקטאר אינו רלוונטי ואינו פקטור כלל בפעילות קטאר להשבת החטופים. מה שרק מעצים את השאלה: מה האינטרס של יוסי כהן להגן על קטאר ועל "רגישותה ליחס הישראלי", כביכול? על כך בפרק השני של התחקיר, בשרשור 👇

יוסי באום

13,234 Aufrufe • vor 1 Jahr