Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

Возникла проблема при загрузке этого видео. Это может быть связано с временными проблемами сети или видео может быть недоступно.

На главную

פירס מורגן ראיין ארבעה ישראלים, ואז החלה הצפירה באמצע הפאנל. נחשו מי לא קם.

Eylon Levy

259,768 subscribers

277,729 просмотров • 4 месяцев назад •via X (Twitter)

Новости и политика

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

Комментарии: 0

Нет доступных комментариев

Здесь появятся комментарии из оригинального поста

Похожие видео

בתכנית של פירס מורגן שצולמה בערב יום הזיכרון התארחו 4 ישראלים, אחד מהם זה גדעון לוי שבושה בכלל שהוא עם אזרחות ישראלית. שימו לב מה קרה כשהחלה הצפירה בזמן השידור...

בתכנית של פירס מורגן שצולמה בערב יום הזיכרון התארחו 4 ישראלים, אחד מהם זה גדעון לוי שבושה בכלל שהוא עם אזרחות ישראלית. שימו לב מה קרה כשהחלה הצפירה בזמן השידור...

יוסף חדאד - Yoseph Haddad

29,290 просмотров • 4 месяцев назад

הנה מופע הבריונות של פירס מורגן שלא מאפשר לשר בממשלת ישראל אפילו לפתוח את הפה ותוקף אותו בשום צורה עיתונאית אלא באלימות מתקרבנת ואז זוכה לתשואות של האגף הקפלניסטי. אז כן מורגן לגמרי מתנהל כאנטישמי כי הוא לא היה מרשה לעצמו להתנהג ככה לפוליטיקאי אמריקאי או אירופאי.

הנה מופע הבריונות של פירס מורגן שלא מאפשר לשר בממשלת ישראל אפילו לפתוח את הפה ותוקף אותו בשום צורה עיתונאית אלא באלימות מתקרבנת ואז זוכה לתשואות של האגף הקפלניסטי. אז כן מורגן לגמרי מתנהל כאנטישמי כי הוא לא היה מרשה לעצמו להתנהג ככה לפוליטיקאי אמריקאי או אירופאי.

שי גולדשטיין

10,380 просмотров • 1 год назад

שבת אחר הצהריים. ילדים יוצאים מהבית בדרכם לסניפי בני עקיבא וברחבי העיר לוד. אנשים הולכים לתפילת מנחה, לסעודה שלישית, אחרים סתם מסתובבים ברחובות. שבת רגילה. ואז, בצומת המרכזי ביותר בעיר. הצומת שכולנו עוברים בו כמעט כל יום. מול בית המשפט המחוזי בלוד, ממש למרגלותיו. שני רכבים מגיעים במרדף. ברכב הרודף, אדם עם הגוף מחוץ לחלון מרסס בירי את הרכב שלפניו. הרכב הנרדף עולה על אי תנועה, נעצר. המחסל יוצא מהרכב, מתקרב, ויורה מטווח אפס. רצח בדם קר. באמצע שבת. באמצע עיר. באמצע מדינת ישראל. ליטרלי. זה לא אזור נידח. זה לא "שכונה בעייתית". זה לב לבו של המרחב הציבורי בלוד. וזו השגרה שלנו. שגרה שיש לה שם ברור. לא תופעה, לא "אירוע", לא מורכבות אינסופית. האלימות הזו מגיעה מעבריינים מהמגזר הערבי. נקודה. בלי הכללות, בלי הסתה - פשוט מציאות. מי שיורה, מי שמחסל, מי שמטיל אימה על עיר שלמה. כן, יש גם אחריות של המדינה. והיא כבדה. אבל זה לא פוסט על האשמה, וזה גם לא פוסט על פתרונות קסם. זה פוסט על תיאור מצב. על שגרה הזויה שבה רצח מתרחש מול בית משפט, בשבת אחר הצהריים, כשילדים מסתובבים ברחוב. ולמרות הכול - אנחנו לא מתייאשים. אין סיכוי שאנחנו מוותרים על העיר הזו. לוד היא הבית שלנו, והמאבק על חיים נורמלים בה לא ייפסק.

שבת אחר הצהריים. ילדים יוצאים מהבית בדרכם לסניפי בני עקיבא וברחבי העיר לוד. אנשים הולכים לתפילת מנחה, לסעודה שלישית, אחרים סתם מסתובבים ברחובות. שבת רגילה. ואז, בצומת המרכזי ביותר בעיר. הצומת שכולנו עוברים בו כמעט כל יום. מול בית המשפט המחוזי בלוד, ממש למרגלותיו. שני רכבים מגיעים במרדף. ברכב הרודף, אדם עם הגוף מחוץ לחלון מרסס בירי את הרכב שלפניו. הרכב הנרדף עולה על אי תנועה, נעצר. המחסל יוצא מהרכב, מתקרב, ויורה מטווח אפס. רצח בדם קר. באמצע שבת. באמצע עיר. באמצע מדינת ישראל. ליטרלי. זה לא אזור נידח. זה לא "שכונה בעייתית". זה לב לבו של המרחב הציבורי בלוד. וזו השגרה שלנו. שגרה שיש לה שם ברור. לא תופעה, לא "אירוע", לא מורכבות אינסופית. האלימות הזו מגיעה מעבריינים מהמגזר הערבי. נקודה. בלי הכללות, בלי הסתה - פשוט מציאות. מי שיורה, מי שמחסל, מי שמטיל אימה על עיר שלמה. כן, יש גם אחריות של המדינה. והיא כבדה. אבל זה לא פוסט על האשמה, וזה גם לא פוסט על פתרונות קסם. זה פוסט על תיאור מצב. על שגרה הזויה שבה רצח מתרחש מול בית משפט, בשבת אחר הצהריים, כשילדים מסתובבים ברחוב. ולמרות הכול - אנחנו לא מתייאשים. אין סיכוי שאנחנו מוותרים על העיר הזו. לוד היא הבית שלנו, והמאבק על חיים נורמלים בה לא ייפסק.

מאיר ליוש Meir Layosh

28,988 просмотров • 7 месяцев назад

📌דומה עכשיו הסרטון הזה תופס בתוך כמה דקות את כל האבסורד של הגדה. כנופיית מתנחלים בלבוש חוליגנים, חוסמת רכב פלסטיני באמצע הדרך עם טרקטורון שמתיימר להיראות כמו כוח ביטחון. התחזות מוחלטת לסמכות. לא חוק, אלא הצגה של חוק. ואז מגיע עוד טרקטורון. ועוד אחד. והם מתחילים להסתובב סביב הרכב הפלסטיני כמו להקה שמקיפה טרף. ומי שהיה שם ונחסם יודע איך זה מרגיש . להתקשר למשטרה ולא לדעת אם יגיעו , מתי יגיעו, ואם עד אז משהו יקרה לך או לרכב. והם לא מפחדים. הם נעים בביטחון מוחלט של בעלי בית. והשאלה שחוזרת שוב ושוב בערבית ״יש שוטר ערבי?״ שוברת את הלב. כי בתוך הפחד הוא מנסה להבין אם יש בכלל מישהו במערכת שיראה אותו כאדם שצריך הגנה, ולא כבעיה. ואז השוטרת אומרת: ״הבנתי, מוסטאוטן.״ ומיד אחר כך: ״איפה אתה?״ גם היא מבינה מיד מי הכוח ומי המאוים. מי רודף ומי מתקשר לעזרה בקול רועד. החסימות האלה בכבישים ובדרכי עפר זאת אחת הדרכים שלהם להטיל אימה על הפלסטינים וגם עלינו. וכשזה קורה שוב ושוב, עם אותה חסינות, אותם טרקטורונים, אותן כנופיות הם כבר לא רק מרגישים בעלי הבית. הם יודעים את זה

📌דומה עכשיו הסרטון הזה תופס בתוך כמה דקות את כל האבסורד של הגדה. כנופיית מתנחלים בלבוש חוליגנים, חוסמת רכב פלסטיני באמצע הדרך עם טרקטורון שמתיימר להיראות כמו כוח ביטחון. התחזות מוחלטת לסמכות. לא חוק, אלא הצגה של חוק. ואז מגיע עוד טרקטורון. ועוד אחד. והם מתחילים להסתובב סביב הרכב הפלסטיני כמו להקה שמקיפה טרף. ומי שהיה שם ונחסם יודע איך זה מרגיש . להתקשר למשטרה ולא לדעת אם יגיעו , מתי יגיעו, ואם עד אז משהו יקרה לך או לרכב. והם לא מפחדים. הם נעים בביטחון מוחלט של בעלי בית. והשאלה שחוזרת שוב ושוב בערבית ״יש שוטר ערבי?״ שוברת את הלב. כי בתוך הפחד הוא מנסה להבין אם יש בכלל מישהו במערכת שיראה אותו כאדם שצריך הגנה, ולא כבעיה. ואז השוטרת אומרת: ״הבנתי, מוסטאוטן.״ ומיד אחר כך: ״איפה אתה?״ גם היא מבינה מיד מי הכוח ומי המאוים. מי רודף ומי מתקשר לעזרה בקול רועד. החסימות האלה בכבישים ובדרכי עפר זאת אחת הדרכים שלהם להטיל אימה על הפלסטינים וגם עלינו. וכשזה קורה שוב ושוב, עם אותה חסינות, אותם טרקטורונים, אותן כנופיות הם כבר לא רק מרגישים בעלי הבית. הם יודעים את זה

Roni 🦭🍅

13,378 просмотров • 3 месяцев назад

במפגש קצוות עם נוה דרומי נחשפתי לראשונה לאור סיונוב, ואם זה הרף האינטלקטואלי שהיא מביאה לדיון הציבורי, כנראה שלא הפסדתי הרבה עד היום. רבע שעה של סיסמאות ממוחזרות, שנאה לנתניהו וזלזול במיליוני ישראלים, בלי גרם אחד של מודעות עצמית. הקשבתי לראיון כאחת מאותם אנשים שהיא דיברה עליהם. אחת מאותם ״ביביסטים״, ״צייתנים״, ״מנותקים״, ״שטופי מוח״ ו״קורבנות תעמולה״. ובמשך רבע שעה לא שמעתי ניסיון להבין למה מיליוני ישראלים חושבים אחרת ממנה. שמעתי רק הסבר למה הם כנראה לא באמת חושבים. מבחינתה, אם אני מצביעה לנתניהו, זה לא כי שקלתי את העובדות והגעתי למסקנה אחרת ממנה. זה כי עבדו עליי. אם אני לא מסכימה איתה, זה לא כי יש לי תפיסת עולם אחרת. זה כי אני חלק מעדר. האפשרות שאדם אינטליגנטי, משכיל ובעל שיקול דעת יבחר אחרת ממנה פשוט לא קיימת אצלה. האירוניה היא שהיא מסבירה שהביביסטים הם עדר, ואז מודה ש״כולנו עדר במובן כזה או אחר״. אם כולנו עדר, למה רק אני והציבור שלי זוכים לביטול מוחלט של שיקול הדעת שלהם? למה רק הבחירה שלי היא תוצאה של תעמולה והנדסת תודעה? למעשה נראה שהבעיה שלה היא לא שהציבור הוא עדר, אלא שהציבור בחר אחרת ממנה. עוד יותר מדהים לשמוע אותה מתלוננת שנתניהו הפך אותה ואת המחנה שלה לאויב. סליחה, אבל מי בדיוק מבלה רבע שעה בלהסביר למה אנשים כמוני הם צייתנים, מנותקים ושטופי מוח? מי בדיוק מבטל לחלוטין את הלגיטימיות של הבחירה שלי? נוה דרומי ניסתה שוב ושוב להקשות עליה בנקודה הזאת, להזכיר את המחאות, חסימות הכבישים, הקריאות לסרבנות, השבתת המשק, השיח האלים והקיטוב שהמחנה שלה היה שותף להם, ולשאול איפה האחריות שלהם בכל הסיפור. אבל בכל פעם מחדש היא חזרה לאותה תשובה: נתניהו אשם. המחאות? נתניהו. הסרבנות? נתניהו. הקיטוב? נתניהו. השנאה? נתניהו. היחס של הימין אליה? נתניהו. אפילו הרעל, הזלזול וההתנשאות שהיא עצמה מפזרת כלפי מיליוני ישראלים איכשהו הופכים לאחריותו של נתניהו. בשום שלב לא שמעתי ממנה אפילו גרם אחד של אחריות עצמית או ביקורת על המחנה שלה. אפילו סביב הסרטון הסאטירי נחשפה אותה בעיה. במקום להתמודד עם המסר או עם הביקורת, היא מיד הפכה את הסרטון להוכחה שנתניהו שונא אותה אישית, רוצה ברעתה, רוצה שהיא תהיה מובסת ורוצה ציבור חלש, עני ומפגר. כל הדיון היה סביב התחושות שלה, לא סביב מה שנאמר בפועל. מבחינתה כל ביקורת על המחנה שלה היא הוכחה לשנאה, וכל מחלוקת פוליטית היא הוכחה לרדיפה. וזו בדיוק אותה תפיסה שחזרה לאורך כל הראיון, לא יכול להיות שמישהו פשוט חושב אחרת ממנה, חייב להיות שהוא מונע משנאה. המשפט שחשף אותה יותר מכל היה הטענה שנתניהו רוצה ציבור חלש, עני ומפגר. הרי מי זה הציבור הזה? אני. המשפחה שלי. החברים שלי. מיליוני ישראלים מכל שכבות החברה. רופאים, עורכי דין, מהנדסים, אנשי הייטק, אקדמאים, בעלי עסקים, עובדים ומשרתי מילואים. בסוף היא לא סיפרה לי מה נתניהו חושב על מצביעיו. היא סיפרה לי מה היא חושבת עליהם. ואז הגיע הקטע על ערוץ 14. מתברר שצופי ערוץ 14 הם קורבנות של הנדסת תודעה. אבל ערוצים 11, 12 ו 13 לא. הארץ לא. ידיעות לא. גלי צה״ל לא. האקדמיה לא. התרבות לא. רק מי שלא מסכים איתה הוא שטוף מוח. איזו מקריות מופלאה. וכמובן אי אפשר בלי פוטין, אורבן, סוף הדמוקרטיה ובחירות שאולי לא יהיו הוגנות. מצד אחד היא מודה שמערכת הבחירות בישראל הייתה אמינה במשך שנים. מצד שני היא רומזת שאולי הבחירות הבאות לא יהיו הוגנות. על סמך מה? אין ראיות. אין נתונים. אין עובדות. יש תחושות. יש פחדים. יש תסריטי אימה. בכל פעם שנדרשה להוכיח משהו, קיבלנו עוד סיסמה. והכי אירוני? היא מאשימה את הימין בפולחן אישיות, בזמן שכל הראיון נשמע כאילו נתניהו אחראי לכל תופעה במדינה. הוא אחראי למחאה, לשנאה, לקיטוב, לתקשורת, למשטרה וליחסים בין אזרחים. בשלב הזה זה כבר לא ניתוח פוליטי. זו אובססיה. בסוף לא שמעתי ניתוח פוליטי. שמעתי עוד מופע של מחנה שלא מסוגל לקבל את העובדה הפשוטה שמיליוני ישראלים מכירים את כל הטענות שלו ועדיין בוחרים אחרת. מבחינתה לא הגעתי למסקנה אחרת. לא שקלתי שיקולים אחרים. פשוט לא חשבתי. וזה אולי הדבר הכי מתנשא והכי מכוער שנאמר בכל הראיון. אחרי רבע שעה של הסברים למה אני עדר, שטופת מוח וצייתנית, נשאר לי רק להגיד תודה. אין קמפיין מוצלח יותר לימין מאשר אנשים שמשוכנעים שמיליוני ישראלים לא בוחרים אחרת מהם, אלא פשוט לא חושבים. מצרפת את הראיון ההזוי הזה. אתם לא חייבים לצפות, אלא אם בא לכם להשתעשע מכל השטויות שהיא יורה שם.

במפגש קצוות עם נוה דרומי נחשפתי לראשונה לאור סיונוב, ואם זה הרף האינטלקטואלי שהיא מביאה לדיון הציבורי, כנראה שלא הפסדתי הרבה עד היום. רבע שעה של סיסמאות ממוחזרות, שנאה לנתניהו וזלזול במיליוני ישראלים, בלי גרם אחד של מודעות עצמית. הקשבתי לראיון כאחת מאותם אנשים שהיא דיברה עליהם. אחת מאותם ״ביביסטים״, ״צייתנים״, ״מנותקים״, ״שטופי מוח״ ו״קורבנות תעמולה״. ובמשך רבע שעה לא שמעתי ניסיון להבין למה מיליוני ישראלים חושבים אחרת ממנה. שמעתי רק הסבר למה הם כנראה לא באמת חושבים. מבחינתה, אם אני מצביעה לנתניהו, זה לא כי שקלתי את העובדות והגעתי למסקנה אחרת ממנה. זה כי עבדו עליי. אם אני לא מסכימה איתה, זה לא כי יש לי תפיסת עולם אחרת. זה כי אני חלק מעדר. האפשרות שאדם אינטליגנטי, משכיל ובעל שיקול דעת יבחר אחרת ממנה פשוט לא קיימת אצלה. האירוניה היא שהיא מסבירה שהביביסטים הם עדר, ואז מודה ש״כולנו עדר במובן כזה או אחר״. אם כולנו עדר, למה רק אני והציבור שלי זוכים לביטול מוחלט של שיקול הדעת שלהם? למה רק הבחירה שלי היא תוצאה של תעמולה והנדסת תודעה? למעשה נראה שהבעיה שלה היא לא שהציבור הוא עדר, אלא שהציבור בחר אחרת ממנה. עוד יותר מדהים לשמוע אותה מתלוננת שנתניהו הפך אותה ואת המחנה שלה לאויב. סליחה, אבל מי בדיוק מבלה רבע שעה בלהסביר למה אנשים כמוני הם צייתנים, מנותקים ושטופי מוח? מי בדיוק מבטל לחלוטין את הלגיטימיות של הבחירה שלי? נוה דרומי ניסתה שוב ושוב להקשות עליה בנקודה הזאת, להזכיר את המחאות, חסימות הכבישים, הקריאות לסרבנות, השבתת המשק, השיח האלים והקיטוב שהמחנה שלה היה שותף להם, ולשאול איפה האחריות שלהם בכל הסיפור. אבל בכל פעם מחדש היא חזרה לאותה תשובה: נתניהו אשם. המחאות? נתניהו. הסרבנות? נתניהו. הקיטוב? נתניהו. השנאה? נתניהו. היחס של הימין אליה? נתניהו. אפילו הרעל, הזלזול וההתנשאות שהיא עצמה מפזרת כלפי מיליוני ישראלים איכשהו הופכים לאחריותו של נתניהו. בשום שלב לא שמעתי ממנה אפילו גרם אחד של אחריות עצמית או ביקורת על המחנה שלה. אפילו סביב הסרטון הסאטירי נחשפה אותה בעיה. במקום להתמודד עם המסר או עם הביקורת, היא מיד הפכה את הסרטון להוכחה שנתניהו שונא אותה אישית, רוצה ברעתה, רוצה שהיא תהיה מובסת ורוצה ציבור חלש, עני ומפגר. כל הדיון היה סביב התחושות שלה, לא סביב מה שנאמר בפועל. מבחינתה כל ביקורת על המחנה שלה היא הוכחה לשנאה, וכל מחלוקת פוליטית היא הוכחה לרדיפה. וזו בדיוק אותה תפיסה שחזרה לאורך כל הראיון, לא יכול להיות שמישהו פשוט חושב אחרת ממנה, חייב להיות שהוא מונע משנאה. המשפט שחשף אותה יותר מכל היה הטענה שנתניהו רוצה ציבור חלש, עני ומפגר. הרי מי זה הציבור הזה? אני. המשפחה שלי. החברים שלי. מיליוני ישראלים מכל שכבות החברה. רופאים, עורכי דין, מהנדסים, אנשי הייטק, אקדמאים, בעלי עסקים, עובדים ומשרתי מילואים. בסוף היא לא סיפרה לי מה נתניהו חושב על מצביעיו. היא סיפרה לי מה היא חושבת עליהם. ואז הגיע הקטע על ערוץ 14. מתברר שצופי ערוץ 14 הם קורבנות של הנדסת תודעה. אבל ערוצים 11, 12 ו 13 לא. הארץ לא. ידיעות לא. גלי צה״ל לא. האקדמיה לא. התרבות לא. רק מי שלא מסכים איתה הוא שטוף מוח. איזו מקריות מופלאה. וכמובן אי אפשר בלי פוטין, אורבן, סוף הדמוקרטיה ובחירות שאולי לא יהיו הוגנות. מצד אחד היא מודה שמערכת הבחירות בישראל הייתה אמינה במשך שנים. מצד שני היא רומזת שאולי הבחירות הבאות לא יהיו הוגנות. על סמך מה? אין ראיות. אין נתונים. אין עובדות. יש תחושות. יש פחדים. יש תסריטי אימה. בכל פעם שנדרשה להוכיח משהו, קיבלנו עוד סיסמה. והכי אירוני? היא מאשימה את הימין בפולחן אישיות, בזמן שכל הראיון נשמע כאילו נתניהו אחראי לכל תופעה במדינה. הוא אחראי למחאה, לשנאה, לקיטוב, לתקשורת, למשטרה וליחסים בין אזרחים. בשלב הזה זה כבר לא ניתוח פוליטי. זו אובססיה. בסוף לא שמעתי ניתוח פוליטי. שמעתי עוד מופע של מחנה שלא מסוגל לקבל את העובדה הפשוטה שמיליוני ישראלים מכירים את כל הטענות שלו ועדיין בוחרים אחרת. מבחינתה לא הגעתי למסקנה אחרת. לא שקלתי שיקולים אחרים. פשוט לא חשבתי. וזה אולי הדבר הכי מתנשא והכי מכוער שנאמר בכל הראיון. אחרי רבע שעה של הסברים למה אני עדר, שטופת מוח וצייתנית, נשאר לי רק להגיד תודה. אין קמפיין מוצלח יותר לימין מאשר אנשים שמשוכנעים שמיליוני ישראלים לא בוחרים אחרת מהם, אלא פשוט לא חושבים. מצרפת את הראיון ההזוי הזה. אתם לא חייבים לצפות, אלא אם בא לכם להשתעשע מכל השטויות שהיא יורה שם.

Dorit 🇮🇱

12,336 просмотров • 2 месяцев назад

אני הרבה שנים בעסק, אבל בחיים לא ראיתי דבר כזה. בסיום הדיון בבג"ץ ההפגנות, העוזר האישי של הפצ"ר ובכירי הייעוץ המשפטי של המשטרה פשוט עטים על נציג הפרקליטות אבי מיליקובסקי ומטיחים בו מילים חריפות כאילו לא ייצג את עמדתם. חלק מזה בתיעוד פה. מיליקובסקי אמר בסוף הדיון בפני השופטים שהעמדה של פיקוד העורף שמגבילה את כמות המשתתפים בהפגנות "אינה נותנת ביטום הולם לערך היסוד של חופש הביטוי" ושאכיפת התקנות של פקע"ר של המשטרה רק נגד הפגנות יצרה מצב של "אכיפה מוגברת ותוצאה לא הולמת". בעצם אמר את מה שכולם יודעים: המשטרה אוכפת רק הפגנות. מעניין למה. מיד איך שהסתיים הדיון רס"ן רועי חכם, העוזר של הפרקליט הצבאי ראשי איתי אופיר ממש עט לעבר עו"ד מילקובסקי כולו זועם וזועף, ממש מול הפנים שלו וכשכולם שומעים אומר לו: "זה חוצפה מה שאמרת. בושה. אנחנו לא נשתף פעולה עם הדבר הזה". הייתי המום. רס"ן צעיר מול פרקליט בכיר מטיח בו בפנים באמצע בית המשפט. הלם. אבל אם זה לא הספיק למילקובסקי, מיד אחרי רס"ן חכם עטו עליו נציגי הייעוץ המשפטי למשטרה ובהם גם נצ"מ תמר ליברטי שהיא כיום בפועל היועצת המשפטית של כל המשטרה. אחד השוטרים אמר למילקובסקי "זה ממש שקר מה שאמרת". וכפי שניתן לראות בתיעוד, ליברטי תוקפת את נציגי הפרקליטות וחזרה על דבריו 'מצב לא הולם, מצב לא הולם, מצב לא הולם... (משהו כמו) תראה את כל העובדות! הוא קודם הציג עמדה משפטית ואז בחצי משפט... תציג קודם כל את התמונה העובדתית שלנו!". מילקובסקי ונציג המדינה הנוסף היו די המומים אבל קרי רוח והיה בעיקר לא נעים. האמת? גם אני בהלם מהיחס הזה שקיבל נציג הפרקליטות, בעיקר מהבוטות של האירוע. אנחנו באמצע האולם, גם קצת כבוד מינימלי. ומעבר לזה, מה הולך פה? יש יועצת משפטית לממשלה, יש פרקליטות והם מחליטים מהי עמדת המדינה אחרי ששקלו את *כל* השיקולים. לא הפצ"ר ולא אף אחד אחר עם שיקולים משלו. מילא המשטרה, אבל אני בתחושה שהפרקליט הצבאי הראשי משרת פה את מי שמינה אותו, שר הביטחון. מהמשטרה, כידוע, כבר אין לי ציפיות לכלום.

אני הרבה שנים בעסק, אבל בחיים לא ראיתי דבר כזה. בסיום הדיון בבג"ץ ההפגנות, העוזר האישי של הפצ"ר ובכירי הייעוץ המשפטי של המשטרה פשוט עטים על נציג הפרקליטות אבי מיליקובסקי ומטיחים בו מילים חריפות כאילו לא ייצג את עמדתם. חלק מזה בתיעוד פה. מיליקובסקי אמר בסוף הדיון בפני השופטים שהעמדה של פיקוד העורף שמגבילה את כמות המשתתפים בהפגנות "אינה נותנת ביטום הולם לערך היסוד של חופש הביטוי" ושאכיפת התקנות של פקע"ר של המשטרה רק נגד הפגנות יצרה מצב של "אכיפה מוגברת ותוצאה לא הולמת". בעצם אמר את מה שכולם יודעים: המשטרה אוכפת רק הפגנות. מעניין למה. מיד איך שהסתיים הדיון רס"ן רועי חכם, העוזר של הפרקליט הצבאי ראשי איתי אופיר ממש עט לעבר עו"ד מילקובסקי כולו זועם וזועף, ממש מול הפנים שלו וכשכולם שומעים אומר לו: "זה חוצפה מה שאמרת. בושה. אנחנו לא נשתף פעולה עם הדבר הזה". הייתי המום. רס"ן צעיר מול פרקליט בכיר מטיח בו בפנים באמצע בית המשפט. הלם. אבל אם זה לא הספיק למילקובסקי, מיד אחרי רס"ן חכם עטו עליו נציגי הייעוץ המשפטי למשטרה ובהם גם נצ"מ תמר ליברטי שהיא כיום בפועל היועצת המשפטית של כל המשטרה. אחד השוטרים אמר למילקובסקי "זה ממש שקר מה שאמרת". וכפי שניתן לראות בתיעוד, ליברטי תוקפת את נציגי הפרקליטות וחזרה על דבריו 'מצב לא הולם, מצב לא הולם, מצב לא הולם... (משהו כמו) תראה את כל העובדות! הוא קודם הציג עמדה משפטית ואז בחצי משפט... תציג קודם כל את התמונה העובדתית שלנו!". מילקובסקי ונציג המדינה הנוסף היו די המומים אבל קרי רוח והיה בעיקר לא נעים. האמת? גם אני בהלם מהיחס הזה שקיבל נציג הפרקליטות, בעיקר מהבוטות של האירוע. אנחנו באמצע האולם, גם קצת כבוד מינימלי. ומעבר לזה, מה הולך פה? יש יועצת משפטית לממשלה, יש פרקליטות והם מחליטים מהי עמדת המדינה אחרי ששקלו את כל השיקולים. לא הפצ"ר ולא אף אחד אחר עם שיקולים משלו. מילא המשטרה, אבל אני בתחושה שהפרקליט הצבאי הראשי משרת פה את מי שמינה אותו, שר הביטחון. מהמשטרה, כידוע, כבר אין לי ציפיות לכלום.

Josh Breiner

165,769 просмотров • 4 месяцев назад

היי רביב דרוקר שלחו לי את הקטע הזה בו במהלך דיון בתכנית שלך אתמול דאגת לציין שיהודים אוהבים אותי "כערבי מחמד". שמע, באמת שאני לא נפגע ממך ולא מתרגש. כבר עברתי כמה דברים קשים יותר בחיים, למשל כשנפצעתי קשה בלבנון ואז אגב פינו אותי על אלונקה 4 חיילים יהודים תחת אש מול מארב של חיזבאללה וסיכנו את החיים שלהם... למה הם עשו את זה? כי אני "ערבי מחמד"? אני כבר עשור עמוק בעשייה הסברתית למען המדינה, אלפי ראיונות בתקשורת זרה, הגעתי לקמפוסים הכי עוינים, עמדתי מול הפגנות של אנטי ישראלים, הותקפתי, חטפתי, עשיתי הכל בשביל להגן על המדינה בחזית הזו- אבל מבחינת דרוקר הכל לא קיים... אם יש יהודים שמעריכים את מי שאני זה כנראה רק כי אני פשוט "ערבי מחמד". תבין משהו רביב- כשאתה אומר את זה אולי אתה מנסה להקטין אותי, את העשייה שלי, את מי שאני, אבל אתה למעשה מקטין את עצמך. הרי אם יש ערבי שאוהב את המדינה, שנלחם למענה, נפצע למענה, מסביר אותה- הוא פשוט ערבי מחמד בעיניך ולא יותר. אתה הרי קבעת כבר איך אזרח ערבי צריך לפעול ולחשוב. מעניין למה לכל מיני יהודים שאתה מכיר מקרוב מאוד שמתחנפים לפלסטינים ובזים למדינה שלנו אתה לא קורא "יהודי מחמד"... בקיצור רביב, יצאת גזען קטן!

היי רביב דרוקר שלחו לי את הקטע הזה בו במהלך דיון בתכנית שלך אתמול דאגת לציין שיהודים אוהבים אותי "כערבי מחמד". שמע, באמת שאני לא נפגע ממך ולא מתרגש. כבר עברתי כמה דברים קשים יותר בחיים, למשל כשנפצעתי קשה בלבנון ואז אגב פינו אותי על אלונקה 4 חיילים יהודים תחת אש מול מארב של חיזבאללה וסיכנו את החיים שלהם... למה הם עשו את זה? כי אני "ערבי מחמד"? אני כבר עשור עמוק בעשייה הסברתית למען המדינה, אלפי ראיונות בתקשורת זרה, הגעתי לקמפוסים הכי עוינים, עמדתי מול הפגנות של אנטי ישראלים, הותקפתי, חטפתי, עשיתי הכל בשביל להגן על המדינה בחזית הזו- אבל מבחינת דרוקר הכל לא קיים... אם יש יהודים שמעריכים את מי שאני זה כנראה רק כי אני פשוט "ערבי מחמד". תבין משהו רביב- כשאתה אומר את זה אולי אתה מנסה להקטין אותי, את העשייה שלי, את מי שאני, אבל אתה למעשה מקטין את עצמך. הרי אם יש ערבי שאוהב את המדינה, שנלחם למענה, נפצע למענה, מסביר אותה- הוא פשוט ערבי מחמד בעיניך ולא יותר. אתה הרי קבעת כבר איך אזרח ערבי צריך לפעול ולחשוב. מעניין למה לכל מיני יהודים שאתה מכיר מקרוב מאוד שמתחנפים לפלסטינים ובזים למדינה שלנו אתה לא קורא "יהודי מחמד"... בקיצור רביב, יצאת גזען קטן!

יוסף חדאד - Yoseph Haddad

63,992 просмотров • 2 дней назад

לכל האזרחים החולמים, הקוראים ל״בחירות בהסכמה עוד השנה״ - אתם רציניים? מי בדיוק יסכים, ״מר ביטחון״? האשם והאחראי? זה שהצהיר אתמול שיתקיימו בחירות בעוד כמה שנים? זה שאפילו דמם של 1500 נרצחים ונופלים שעל ידיו לא הזיז אפילו שערה סגולה מראשו, ובטח לא את כיסאו? אדריכל הקרע בעם, המפלג הלאומי, הזהיר אתמול ש״בחירות יפלגו אותנו״. אבי-הקונספציה והספונסר של החמאס, הזהיר ש״בחירות יהיו פרס לטרור״. אין גבול לציניות, לנוכלות ולמניפולטיביות של האיש. אל תצפו ממנו לכלום. לא תהיה שום הסכמה. זה עלינו - לנקוב בתאריך לבחירות, שיהיה התאריך הקרוב ביותר האפשרי, ולגרום למערכת הפוליטית להתיישר בהתאם. התאריך המוקדם ביותר האפשרי הוא 4.6.24, שכן נדרש לפזר את הכנסת לפחות 90 ימים לפני מועד הבחירות, וסוף כנס החורף של המושב הנוכחי יחול בסוף מרץ/ תחילת אפריל. אם הכנסת לא תפוזר עד אז, פיזור הכנסת יידחה לאחר הפגרה, ואז הבחירות בישראל לא יתקיימו לפני הבחירות בארה״ב (ב- 5.11.24). זהו סיכון שישראל לא יכולה לקחת. ישראל לא יכולה להמשיך להימצא מחוץ לשולחן קבלת ההחלטות לגבי ההסדרים המדיניים שנוגעים ישירות אליה וילוו אותה בדורות הבאים, ישראל לא יכולה להיוותר ללא גיבוי בטחוני ומדיני אל מול התמורות במזה״ת ומירוץ הגרעין האיראני. ישראל תחת נתניהו לא יכולה לנהל מלחמה מרובת חזיתות, שהוא גורר ממניעים לא ענייניים. *גורל החטופים לא יכול להמשיך להיות תלוי בנתניהו.* שלום האזרחים וחיי החיילים לא יכולים להמשיך להיות תלויים ב״מר ביטחון״, שאחראי לאסון הגדול בתולדות המדינה. הכנסת חייבת להתפזר לפני סוף כנס החורף, ולהכריז על מועד לבחירות בתחילת יוני - 4.6.24. #ארבעה_ביוני מאז נובמבר 1988 אף כנסת לא סיימה את ימיה, ומאז לא התקיימו בחירות במועדן. נתניהו תמיד החליט מתי הולכים לבחירות, כלומר כשנוח לו. העידן הזה נגמר! נתניהו לא יחליט יותר על המועד לבחירות. אדם לא כשיר, שעל ידיו דם של אלפי ישראלים, שאשם בהפקרה, לא יקבע גם מתי הניצולים יזכו להיחלץ מציפורניו. המדינה שלנו, ולא של נתניהו. לא נחכה לעיתוי הנוח לו, ובטח שלא להסכמה שלו לגבי מועד הבחירות. כאמור, התאריך הראשון האפשרי לקיום בחירות הוא 4.6.24, ואליו אנחנו מכוונים. נפגין, נילחם, נלחץ על הפוליטיקאים מכל הקשת, ניצור בריתות מפתיעות, או שנשתק את המדינה בלית ברירה. נדאג שהמערכת האזרחית והפוליטית יתכנסו לתאריך הזה, כי אם לא יתקיימו בחירות ביוני 2024 - כנראה שלא יתקיימו בחירות בישראל בשנים הקרובות. נתניהו עצמו אמר זאת אתמול במפורש. לא נאפשר לזה לקרות. לא נסכים להיות שבויים מרצון של האחראי והאשם. למדינה לא תהיה תקומה אם זה יקרה. בחירות ב-4.6.24 - מסלקים את מחריב ישראל. 🔥 #ארבעה_ביוני.

לכל האזרחים החולמים, הקוראים ל״בחירות בהסכמה עוד השנה״ - אתם רציניים? מי בדיוק יסכים, ״מר ביטחון״? האשם והאחראי? זה שהצהיר אתמול שיתקיימו בחירות בעוד כמה שנים? זה שאפילו דמם של 1500 נרצחים ונופלים שעל ידיו לא הזיז אפילו שערה סגולה מראשו, ובטח לא את כיסאו? אדריכל הקרע בעם, המפלג הלאומי, הזהיר אתמול ש״בחירות יפלגו אותנו״. אבי-הקונספציה והספונסר של החמאס, הזהיר ש״בחירות יהיו פרס לטרור״. אין גבול לציניות, לנוכלות ולמניפולטיביות של האיש. אל תצפו ממנו לכלום. לא תהיה שום הסכמה. זה עלינו - לנקוב בתאריך לבחירות, שיהיה התאריך הקרוב ביותר האפשרי, ולגרום למערכת הפוליטית להתיישר בהתאם. התאריך המוקדם ביותר האפשרי הוא 4.6.24, שכן נדרש לפזר את הכנסת לפחות 90 ימים לפני מועד הבחירות, וסוף כנס החורף של המושב הנוכחי יחול בסוף מרץ/ תחילת אפריל. אם הכנסת לא תפוזר עד אז, פיזור הכנסת יידחה לאחר הפגרה, ואז הבחירות בישראל לא יתקיימו לפני הבחירות בארה״ב (ב- 5.11.24). זהו סיכון שישראל לא יכולה לקחת. ישראל לא יכולה להמשיך להימצא מחוץ לשולחן קבלת ההחלטות לגבי ההסדרים המדיניים שנוגעים ישירות אליה וילוו אותה בדורות הבאים, ישראל לא יכולה להיוותר ללא גיבוי בטחוני ומדיני אל מול התמורות במזה״ת ומירוץ הגרעין האיראני. ישראל תחת נתניהו לא יכולה לנהל מלחמה מרובת חזיתות, שהוא גורר ממניעים לא ענייניים. גורל החטופים לא יכול להמשיך להיות תלוי בנתניהו. שלום האזרחים וחיי החיילים לא יכולים להמשיך להיות תלויים ב״מר ביטחון״, שאחראי לאסון הגדול בתולדות המדינה. הכנסת חייבת להתפזר לפני סוף כנס החורף, ולהכריז על מועד לבחירות בתחילת יוני - 4.6.24. #ארבעה_ביוני מאז נובמבר 1988 אף כנסת לא סיימה את ימיה, ומאז לא התקיימו בחירות במועדן. נתניהו תמיד החליט מתי הולכים לבחירות, כלומר כשנוח לו. העידן הזה נגמר! נתניהו לא יחליט יותר על המועד לבחירות. אדם לא כשיר, שעל ידיו דם של אלפי ישראלים, שאשם בהפקרה, לא יקבע גם מתי הניצולים יזכו להיחלץ מציפורניו. המדינה שלנו, ולא של נתניהו. לא נחכה לעיתוי הנוח לו, ובטח שלא להסכמה שלו לגבי מועד הבחירות. כאמור, התאריך הראשון האפשרי לקיום בחירות הוא 4.6.24, ואליו אנחנו מכוונים. נפגין, נילחם, נלחץ על הפוליטיקאים מכל הקשת, ניצור בריתות מפתיעות, או שנשתק את המדינה בלית ברירה. נדאג שהמערכת האזרחית והפוליטית יתכנסו לתאריך הזה, כי אם לא יתקיימו בחירות ביוני 2024 - כנראה שלא יתקיימו בחירות בישראל בשנים הקרובות. נתניהו עצמו אמר זאת אתמול במפורש. לא נאפשר לזה לקרות. לא נסכים להיות שבויים מרצון של האחראי והאשם. למדינה לא תהיה תקומה אם זה יקרה. בחירות ב-4.6.24 - מסלקים את מחריב ישראל. 🔥 #ארבעה_ביוני.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

19,695 просмотров • 2 лет назад

גאונות של שכנות יש לי חבר גאון. אבל לא סתם גאון, דוקטור איוול. בעצם הוא לא דוקטור איוול לטובים, הוא דוקטור איוול לרעים. 20 שנים שאנחנו פועלים יחד בדארקווב והדברים שהוא עשה עבור העם היהודי ראויים להדלקת משואה. לא משואה, מדורה. לא מדורה, מידברן. הוא באמת איש נפלא ואהבתי אליו גדולה מאהבת יונתן לדוד, אבל לא בגיי. יש לי מעט אנשים בחיים שאם יצלצלו באמצע הלילה ויגידו שהם תקועים על כביש בנבאדה, אני מכרטס את עצמי מהמיטה. הוא אחד מהם. עשרים שנים שאנחנו מכירים. יש לו מוח פרא אדם. הוא יודע להגיע לכל אדם בעולם וNSO זה מאזדה 3 לעומת הF1 שהוא ואני לא כותב את זה בלי ידע. לא פעם אני מראה לו פה תגובות של יוזרים והוא מפלטר בוטים או לא ולא פעם ידע להביא מספר טלפון של יוזר אנונימי. היכולות שלו מעבר לקוד, הוא משחד שוחד כל מיני מכל מיני שיושבים בתוך החברות. כזה טיפוס. ורק אדם אחד הוא לא הצליח לעבור בחיים שלו. את השכנה שלו. עדנה. עדנה ראש אבן. מתגוררת דירה ליד. חיה לבד. והיא סמל מהות הקארן. עדנה חיה עבור פשפוש בחיי אחרים. בת 50 פלוס. אין ילדים. אין בעל. אין בנזוג. יש תוכי בשם אלישע וקטנוניות של מורדכי דוד מצלמה לפנים. אלירן חולצה אפורה למד ממנה להידחף. הוא נדחף לפריים, היא לחיים. מדובר באישה שעוברת על שעון המים של דיירי הבניין ומשחילה לתיבות הדואר מכתבים תקיפים על בזבוז מים. אין לה רכב. אבל יש חניה. והיא לא תשכיר אותה גם לא לבורא עולם. החניה שלה זה מקור העונג כמו צמח טורף שמחכה שזבוב ימשך לקריצתו. מי שמחנה, מאבד אוויר. אין התראות. יש וונטיל. והדוקטור סובל ממנה מלא. הוא איש של לילה. הולך לישון בשבע בבוקר וקם באחת. בלילות הוא עובד עם טראנס ברמקולים. הביטים מסדרים לו חשיבה. ולעדנה זה מפריע לישון אז היא מזמינה משטרה. או מורידה שאלטר. או דופקת בדלת. אבל הביטים חשובים לדוקטור. אז הוא למד לשמור על ווליום. אלף פעם אמרתי לו שים אוזניות, הוא לא מסוגל, זה מפריע לו. אבל עדנה שומעת דרך קירות. ביט קטן והיא דופקת בדלת. התישה אותו. רסמי התישה. ואז הוא קרא באיזה ספר משפט. ״אנשים מתעקשים על מה שאין להם שליטה״. אחרי שכנות רעה של כמעט עשור, דוקטור איוול פיצח אותה. עשור שאני שומע ממנו איך היא ממררת לו את החיים, ולפני חודש כתב לי: ״ניצחתי את העדנה״. הוא פיתח לעדנה אפליקציה שהיא יכולה לשלוט לו על הווליום של המוזיקה. התקין לה והעביר את השליטה לידיים שלה. עדנה שולטת בווליום. פתאום היא הפסיקה להתלונן. פתאום הם מצאו יחד את ״הווליום הנכון״, כזה שלא מפריע לה, ומאפשר לו להינות. עברו כמה ימים, ועדנה שוב התפלפה. זה לא הווליום, זה הבסים. אז הדוקטור הוסיף לה יכולת שליטה על הבסים. בהתחלה היא מחקה לו את הבס. והוא מהצד שלו הגביר קצת, ואז הורידה, והוא הרים, ואז מצאו יחד את הסוויט ספוט ומאז כבר כמה שבועות שהיא לא נגעה בווליום, או בבס. ומה שעדנה לא יודעת, זה שהדוקטור שינה בממשק את המספור. עדנה מביטה על הצג, רואה 61 ונרגעת. אבל בפועל, הביט על 90. גאון. לפעמים צריכים לתת את ההגה בידיים של זה שמתלונן על הסיבובים.

גאונות של שכנות יש לי חבר גאון. אבל לא סתם גאון, דוקטור איוול. בעצם הוא לא דוקטור איוול לטובים, הוא דוקטור איוול לרעים. 20 שנים שאנחנו פועלים יחד בדארקווב והדברים שהוא עשה עבור העם היהודי ראויים להדלקת משואה. לא משואה, מדורה. לא מדורה, מידברן. הוא באמת איש נפלא ואהבתי אליו גדולה מאהבת יונתן לדוד, אבל לא בגיי. יש לי מעט אנשים בחיים שאם יצלצלו באמצע הלילה ויגידו שהם תקועים על כביש בנבאדה, אני מכרטס את עצמי מהמיטה. הוא אחד מהם. עשרים שנים שאנחנו מכירים. יש לו מוח פרא אדם. הוא יודע להגיע לכל אדם בעולם וNSO זה מאזדה 3 לעומת הF1 שהוא ואני לא כותב את זה בלי ידע. לא פעם אני מראה לו פה תגובות של יוזרים והוא מפלטר בוטים או לא ולא פעם ידע להביא מספר טלפון של יוזר אנונימי. היכולות שלו מעבר לקוד, הוא משחד שוחד כל מיני מכל מיני שיושבים בתוך החברות. כזה טיפוס. ורק אדם אחד הוא לא הצליח לעבור בחיים שלו. את השכנה שלו. עדנה. עדנה ראש אבן. מתגוררת דירה ליד. חיה לבד. והיא סמל מהות הקארן. עדנה חיה עבור פשפוש בחיי אחרים. בת 50 פלוס. אין ילדים. אין בעל. אין בנזוג. יש תוכי בשם אלישע וקטנוניות של מורדכי דוד מצלמה לפנים. אלירן חולצה אפורה למד ממנה להידחף. הוא נדחף לפריים, היא לחיים. מדובר באישה שעוברת על שעון המים של דיירי הבניין ומשחילה לתיבות הדואר מכתבים תקיפים על בזבוז מים. אין לה רכב. אבל יש חניה. והיא לא תשכיר אותה גם לא לבורא עולם. החניה שלה זה מקור העונג כמו צמח טורף שמחכה שזבוב ימשך לקריצתו. מי שמחנה, מאבד אוויר. אין התראות. יש וונטיל. והדוקטור סובל ממנה מלא. הוא איש של לילה. הולך לישון בשבע בבוקר וקם באחת. בלילות הוא עובד עם טראנס ברמקולים. הביטים מסדרים לו חשיבה. ולעדנה זה מפריע לישון אז היא מזמינה משטרה. או מורידה שאלטר. או דופקת בדלת. אבל הביטים חשובים לדוקטור. אז הוא למד לשמור על ווליום. אלף פעם אמרתי לו שים אוזניות, הוא לא מסוגל, זה מפריע לו. אבל עדנה שומעת דרך קירות. ביט קטן והיא דופקת בדלת. התישה אותו. רסמי התישה. ואז הוא קרא באיזה ספר משפט. ״אנשים מתעקשים על מה שאין להם שליטה״. אחרי שכנות רעה של כמעט עשור, דוקטור איוול פיצח אותה. עשור שאני שומע ממנו איך היא ממררת לו את החיים, ולפני חודש כתב לי: ״ניצחתי את העדנה״. הוא פיתח לעדנה אפליקציה שהיא יכולה לשלוט לו על הווליום של המוזיקה. התקין לה והעביר את השליטה לידיים שלה. עדנה שולטת בווליום. פתאום היא הפסיקה להתלונן. פתאום הם מצאו יחד את ״הווליום הנכון״, כזה שלא מפריע לה, ומאפשר לו להינות. עברו כמה ימים, ועדנה שוב התפלפה. זה לא הווליום, זה הבסים. אז הדוקטור הוסיף לה יכולת שליטה על הבסים. בהתחלה היא מחקה לו את הבס. והוא מהצד שלו הגביר קצת, ואז הורידה, והוא הרים, ואז מצאו יחד את הסוויט ספוט ומאז כבר כמה שבועות שהיא לא נגעה בווליום, או בבס. ומה שעדנה לא יודעת, זה שהדוקטור שינה בממשק את המספור. עדנה מביטה על הצג, רואה 61 ונרגעת. אבל בפועל, הביט על 90. גאון. לפעמים צריכים לתת את ההגה בידיים של זה שמתלונן על הסיבובים.

IA🏴‍☠️

50,951 просмотров • 5 месяцев назад

צפו בסרטון, שרובו אירועים שקרו בשעות ובימים שלפני המשחק. קודם כל. עכשיו בואו נעשה סדר ונדבר על צריבת תודעת הקורבן ואיך יוצרים בפועל - גטו - ממשי ותודעתי. אשמח לשיתופים. א. בתודעה הישראלית התקשורתית הקורבנית, יש התנהלות שהיא שיטה: "שיטת הצריבה". קודם כל צורחים "אנטישמיות" או "פיגוע" על הכל. זה קרה עם יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן ב"אום אל חיראן" בקריאות שהוא מחבל שדרס שוטר. זה קרה עכשיו עם בן גביר ביפו צורח על המסגד שליד הפיגוע (מסגד שממנו הסתבר התקשרו למשטרה לדווח) שוב לא היו דברים מעולם, וזה קרה במה שהתקשורת מכנה כאן לא פחות מ"ליל הבדולח 2". זה קורה כל הזמן בכל מקום. צורבים תודעה שמבוססת חצאי אמיתות, או לעיתים פייק מוחלט. צורבים בתודעה מושגים, הפחדות, דרמה. בלי לבדוק, בלי כלום. כל מה שקורה אחר כך, כבר לא משנה. התודעה נצרבה. אמת מזוקקת כבר לא רלוונטית. הלאה. ב. מסתבר שזה לא אירוע "שתוכנן שבועות מראש" כמו מה שמדקלמים כאן שוב ושוב, אלא משהו שהתגלגל תוך כמה ימים. היו שם כמה דברים ש"תרמו" לו. אחד מהם אכן זירה מחוממת היטב של מקומיים מוסלמים. ואחד מהדברים שהציתו את האירוע היו מה שאתם רואים כאן בסרטון. חוליגנים שהשתוללו גם בימים שלפני ברחובות אמסטרדם. בעידן של הרשתות החברתיות לא צריך הרבה כדי שמשהו יתגלגל כמו אש בשדה קוצים, לעיתים תוך שעה, וכן - יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה בהולנד, כן חלקם קיצונים, כן חלקם מהגרים לא חוקיים, כן יש שם תמיכה גדולה בעזה וחמאס. הלאה ג. כפי שרואים בסרטונים, חלק מהם חיפשו את הבלגן. [**עריכה - מסתבר שתוך כדי המשחק אוהדי מכבי גם הריעו בזמן שחלקו כבוד לנפגעי האסון בספרד**] מי ששילמו היו גם אוהדים של מכבי ת"א שאין להם קשר לאלו בסרטון, ליבי איתם. (גם אם אתה אוהד של קבוצה שהבייס שלה גזעני והשירים שלה קוראים "לזיין ת'ערבים" - עצוב שזה מה שהילדים שלהם שומעים. שלא בשונה ממה שטוענים תמיד כלפי הצד השני). לאף חף מפשע לא מגיע שירדפו אותו ברחובות ויעשו בו לינץ'. לאלו כאן בסרטון אין לי שום רחמים - הם הביאו על עצמם הכל. אני עושה את ההבדל בינם לבין אלו שלא לקחו חלק, להזכירכם - גם באתר שלהם יש שירים כאלו ו"הוראות הפעלה". אז תחסכו לי בתגובות "אז אתה מצדיק אלימות"? לא. מי שאלים כמוהם? שייחנק, כל השאר - ממש לא. מבחינת הנראות של הדברים בעיניי המקומיים באמסטרדם, זה לא משנה אם זה חבורה של חמישים או מאה אפסים מתוך סך האוהדים, מבחינתם זה מה שהם רואים - תלישה של דגלים, קריאות של "נזיין תערבים" ברחובות (לא מאוד קשה לתרגם) ו"תמותי פלשתין" (באנגלית). הלאה. ד. הטענות למשטרת אמסטרדם, או "מי נעצר או לא", זה אולי אחד משיאי הטירוף של ההתקרבנות הישראלית. עד היום בישראל לא היה מעצר אחד של אנשים שחדרו חמושים לבסיסי צה"ל מלווים בחברי כנסת. אנשים חמושים ורעולי פנים שביצעו חדירה בפועל לבסיסי צה"ל. הם היו יהודים, אז אין מעצרים. גם הנהג שדרס השבוע מפגין שמורדם ומונשם - לא במעצר. לפני הלינצ'ים בחווארה, היו למשטרת ישראל דיווחים על עשרות התארגנויות וצילומי מסך של קבוצות ימין קיצוני - ימים לפני. לא נעשה דבר. הפשע משתולל ברחובות אולי פי מיליון ממה שהוא משתולל במקום כמו אמסטרדם או לונדון. אנשים מתים פה כמו זבובים. אין משטרה, אין משילות, אין בטיח. יש חוק אחד לביביסטים חוק אחר לשאר. נגמרה המשטרה בישראל וכל אחד לעצמו. כולנו רואים את זה. אבל "משטרת אמסטרדם" היא הבעיה. הלאה. ה. במשך שנה שלמה, אירופה והעולם כולו רואים תמונות שאתם לא רואים. ישראלים חיים בתוך בועה תקשורתית שלא מראה להם כלום כלום כלום. לא מעזה, לא מאיו"ש. כלום. ישראל היא נסיכה צדקנית שלא עושה דבר לאף אחד אף פעם. בפועל לא משודרות תמונות הטבח הנוראיות של השביעי באוקטובר. ישראל "דאגה" לזה. משודרות רק תמונות וסרטונים מעזה משוטחת וילדים מתים. נקודה. תאהבו או לא תאהבו - זה קורה וזה מה שמשודר. אין לנו שליטה על זה ואין לנו הסברה. ישראל אחראית לכך, לא רק "האנטשימיות". מתבצע שם שיטוח הלכה למעשה של כל רצועת עזה. מתים שם עשרות אלפים. תהיו בעד או נגד, זה המוסר שלכם עם עצמכם, אבל אם אתם רוצים לדבר על "אנטישמיות" כסיבה? ממש לא. יש אנשים שמעולם לא גיבשו דעה על ישראל ואולי אפילו אהדו אותה - היום הם כבר לא. הם רואים 24/7 את מה שישראלים לא רואים ולא רוצים לדעת. מדובר לא בהשמדת החמאס (הושמד?) - אלא במסע נקמה שתכליתו האמיתית היא שהימין המשיחי החליט שזו תקופה של "נס" ש"צריך לנצל" והם מחזיקים את נתניהו הסחיט בביצים. זו מטרת המלחמה ולכן היא נמשכת. החטופים מופקרים ומתים בכוונה תחילה, אין שום רצון להחזיר אותם. זה הוחלט כבר מזמן והנה כל שקרי ה"פילדפי" ו"רק לחץ צבאי" התגלו כבלבול שכל ושקרים והונאה. הלאה. ו. וכאן מגיעה ההצגה "הכי טובה" בעיר. "ליל הבדולח" מי ישמע.... התקרבנות בתקשורת ובעקבות כך - בציבור. מסעות מיוחצנים של "חילוץ" בזמן ש 400 יום אנשים נרקבים במנהרות החמאס ואותם אף אחד לא מחלץ. הם לא ה"בייס". פוליטיקה פוליטיקה פוליטיקה. הכל הצגה. שרים וחברי כנסת עולים על טיסות. מצטלמים כ"מושיעים" ועל הדרך מסדרים לעצמם סופ"ש באירופה על חשבון הציבור. חברת הטיסה "הלאומית" - זו שעשקה פה את כולם שנה שלמה, ניצלה את המצב והתעשרה על חשבון המלחמה והציבור שקורס תחת הנטל - יוצאת ב"מבצע החזרה", לא פחות. מי ישמע - "אנטבה". מתבטלות עבודות רכבת כי פתאום "מותר לנסוע בשבת". לא בשביל חיילי מילואים, מה פתאום. בשביל הבייס הביביסטי. הכל פוליטיקה. הכל בכאילו. הכל הצגה. ז. התוצאה - ישראלים מסתגרים בארץ, מסתגרים בבתים. מפחדים לצאת מהמדינה, למרות שבפועל נהרגים פה יותר יהודים מבכל מקום אחר בפערים שכבר אי אפשר למדוד וישראל המקום הכי פחות בטוח לישראלים. נקודה. מייצרים עוד גטו. גטו ממשי וגטו תודעתי. "כולם נגדנו", "כולם שונאים אותנו", "כולם יהרגו אותנו", "אנחנו לבד". "אין כמו ישראל". פחד, חרדה ועוד פחד וחרדה. ח. בפועל - אנשים מתים ונהרגים כאילו הדבר הכי "נורמלי". כבר לא סופרים חיי אדם. ילדים, תינוקות, נשים, גברים. יהודים וערבים. מתים פה כמו זבובים. המחירים רק עולים, הגזירות הכלכליות מפרקות פה את כולם וישראל כבר היום בקריסה כלכלית. מנהלים אותה חבורת מטורפים ועבריינים שעושקים את הקופה הציבורית. מאות אלפים מפונים מבתיהם והמדינה נשרפת. ועל מה מדברים? על "אירופה האנטשימית"! אנחנו קורבנות של משהו ש"לא תלוי בנו". קלאסיקה. ילדים חסרי ישע שכולם שונאים ולכן יישארו בבית. אי לקיחת אחריות. ואז בתודעה הישראלית נצרבים שוב שני דברים: קודם כל היסטריה ופחד שמבוססים על חצאי אמיתות ודרמה שמוכרת רייטינג והדבר השני והכי חשוב לישראל תחת אותו "ימין על מלא" ממיט השואות: "אין מקום אחר כי בכל מקום אחר שונאים אותנו". ובמקום שבו נצרבת תודעת גטו - מותר לעשות ליושבי הגטו הכל, כי "אין מקום אחר". תודה.

צפו בסרטון, שרובו אירועים שקרו בשעות ובימים שלפני המשחק. קודם כל. עכשיו בואו נעשה סדר ונדבר על צריבת תודעת הקורבן ואיך יוצרים בפועל - גטו - ממשי ותודעתי. אשמח לשיתופים. א. בתודעה הישראלית התקשורתית הקורבנית, יש התנהלות שהיא שיטה: "שיטת הצריבה". קודם כל צורחים "אנטישמיות" או "פיגוע" על הכל. זה קרה עם יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן ב"אום אל חיראן" בקריאות שהוא מחבל שדרס שוטר. זה קרה עכשיו עם בן גביר ביפו צורח על המסגד שליד הפיגוע (מסגד שממנו הסתבר התקשרו למשטרה לדווח) שוב לא היו דברים מעולם, וזה קרה במה שהתקשורת מכנה כאן לא פחות מ"ליל הבדולח 2". זה קורה כל הזמן בכל מקום. צורבים תודעה שמבוססת חצאי אמיתות, או לעיתים פייק מוחלט. צורבים בתודעה מושגים, הפחדות, דרמה. בלי לבדוק, בלי כלום. כל מה שקורה אחר כך, כבר לא משנה. התודעה נצרבה. אמת מזוקקת כבר לא רלוונטית. הלאה. ב. מסתבר שזה לא אירוע "שתוכנן שבועות מראש" כמו מה שמדקלמים כאן שוב ושוב, אלא משהו שהתגלגל תוך כמה ימים. היו שם כמה דברים ש"תרמו" לו. אחד מהם אכן זירה מחוממת היטב של מקומיים מוסלמים. ואחד מהדברים שהציתו את האירוע היו מה שאתם רואים כאן בסרטון. חוליגנים שהשתוללו גם בימים שלפני ברחובות אמסטרדם. בעידן של הרשתות החברתיות לא צריך הרבה כדי שמשהו יתגלגל כמו אש בשדה קוצים, לעיתים תוך שעה, וכן - יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה בהולנד, כן חלקם קיצונים, כן חלקם מהגרים לא חוקיים, כן יש שם תמיכה גדולה בעזה וחמאס. הלאה ג. כפי שרואים בסרטונים, חלק מהם חיפשו את הבלגן. [עריכה - מסתבר שתוך כדי המשחק אוהדי מכבי גם הריעו בזמן שחלקו כבוד לנפגעי האסון בספרד] מי ששילמו היו גם אוהדים של מכבי ת"א שאין להם קשר לאלו בסרטון, ליבי איתם. (גם אם אתה אוהד של קבוצה שהבייס שלה גזעני והשירים שלה קוראים "לזיין ת'ערבים" - עצוב שזה מה שהילדים שלהם שומעים. שלא בשונה ממה שטוענים תמיד כלפי הצד השני). לאף חף מפשע לא מגיע שירדפו אותו ברחובות ויעשו בו לינץ'. לאלו כאן בסרטון אין לי שום רחמים - הם הביאו על עצמם הכל. אני עושה את ההבדל בינם לבין אלו שלא לקחו חלק, להזכירכם - גם באתר שלהם יש שירים כאלו ו"הוראות הפעלה". אז תחסכו לי בתגובות "אז אתה מצדיק אלימות"? לא. מי שאלים כמוהם? שייחנק, כל השאר - ממש לא. מבחינת הנראות של הדברים בעיניי המקומיים באמסטרדם, זה לא משנה אם זה חבורה של חמישים או מאה אפסים מתוך סך האוהדים, מבחינתם זה מה שהם רואים - תלישה של דגלים, קריאות של "נזיין תערבים" ברחובות (לא מאוד קשה לתרגם) ו"תמותי פלשתין" (באנגלית). הלאה. ד. הטענות למשטרת אמסטרדם, או "מי נעצר או לא", זה אולי אחד משיאי הטירוף של ההתקרבנות הישראלית. עד היום בישראל לא היה מעצר אחד של אנשים שחדרו חמושים לבסיסי צה"ל מלווים בחברי כנסת. אנשים חמושים ורעולי פנים שביצעו חדירה בפועל לבסיסי צה"ל. הם היו יהודים, אז אין מעצרים. גם הנהג שדרס השבוע מפגין שמורדם ומונשם - לא במעצר. לפני הלינצ'ים בחווארה, היו למשטרת ישראל דיווחים על עשרות התארגנויות וצילומי מסך של קבוצות ימין קיצוני - ימים לפני. לא נעשה דבר. הפשע משתולל ברחובות אולי פי מיליון ממה שהוא משתולל במקום כמו אמסטרדם או לונדון. אנשים מתים פה כמו זבובים. אין משטרה, אין משילות, אין בטיח. יש חוק אחד לביביסטים חוק אחר לשאר. נגמרה המשטרה בישראל וכל אחד לעצמו. כולנו רואים את זה. אבל "משטרת אמסטרדם" היא הבעיה. הלאה. ה. במשך שנה שלמה, אירופה והעולם כולו רואים תמונות שאתם לא רואים. ישראלים חיים בתוך בועה תקשורתית שלא מראה להם כלום כלום כלום. לא מעזה, לא מאיו"ש. כלום. ישראל היא נסיכה צדקנית שלא עושה דבר לאף אחד אף פעם. בפועל לא משודרות תמונות הטבח הנוראיות של השביעי באוקטובר. ישראל "דאגה" לזה. משודרות רק תמונות וסרטונים מעזה משוטחת וילדים מתים. נקודה. תאהבו או לא תאהבו - זה קורה וזה מה שמשודר. אין לנו שליטה על זה ואין לנו הסברה. ישראל אחראית לכך, לא רק "האנטשימיות". מתבצע שם שיטוח הלכה למעשה של כל רצועת עזה. מתים שם עשרות אלפים. תהיו בעד או נגד, זה המוסר שלכם עם עצמכם, אבל אם אתם רוצים לדבר על "אנטישמיות" כסיבה? ממש לא. יש אנשים שמעולם לא גיבשו דעה על ישראל ואולי אפילו אהדו אותה - היום הם כבר לא. הם רואים 24/7 את מה שישראלים לא רואים ולא רוצים לדעת. מדובר לא בהשמדת החמאס (הושמד?) - אלא במסע נקמה שתכליתו האמיתית היא שהימין המשיחי החליט שזו תקופה של "נס" ש"צריך לנצל" והם מחזיקים את נתניהו הסחיט בביצים. זו מטרת המלחמה ולכן היא נמשכת. החטופים מופקרים ומתים בכוונה תחילה, אין שום רצון להחזיר אותם. זה הוחלט כבר מזמן והנה כל שקרי ה"פילדפי" ו"רק לחץ צבאי" התגלו כבלבול שכל ושקרים והונאה. הלאה. ו. וכאן מגיעה ההצגה "הכי טובה" בעיר. "ליל הבדולח" מי ישמע.... התקרבנות בתקשורת ובעקבות כך - בציבור. מסעות מיוחצנים של "חילוץ" בזמן ש 400 יום אנשים נרקבים במנהרות החמאס ואותם אף אחד לא מחלץ. הם לא ה"בייס". פוליטיקה פוליטיקה פוליטיקה. הכל הצגה. שרים וחברי כנסת עולים על טיסות. מצטלמים כ"מושיעים" ועל הדרך מסדרים לעצמם סופ"ש באירופה על חשבון הציבור. חברת הטיסה "הלאומית" - זו שעשקה פה את כולם שנה שלמה, ניצלה את המצב והתעשרה על חשבון המלחמה והציבור שקורס תחת הנטל - יוצאת ב"מבצע החזרה", לא פחות. מי ישמע - "אנטבה". מתבטלות עבודות רכבת כי פתאום "מותר לנסוע בשבת". לא בשביל חיילי מילואים, מה פתאום. בשביל הבייס הביביסטי. הכל פוליטיקה. הכל בכאילו. הכל הצגה. ז. התוצאה - ישראלים מסתגרים בארץ, מסתגרים בבתים. מפחדים לצאת מהמדינה, למרות שבפועל נהרגים פה יותר יהודים מבכל מקום אחר בפערים שכבר אי אפשר למדוד וישראל המקום הכי פחות בטוח לישראלים. נקודה. מייצרים עוד גטו. גטו ממשי וגטו תודעתי. "כולם נגדנו", "כולם שונאים אותנו", "כולם יהרגו אותנו", "אנחנו לבד". "אין כמו ישראל". פחד, חרדה ועוד פחד וחרדה. ח. בפועל - אנשים מתים ונהרגים כאילו הדבר הכי "נורמלי". כבר לא סופרים חיי אדם. ילדים, תינוקות, נשים, גברים. יהודים וערבים. מתים פה כמו זבובים. המחירים רק עולים, הגזירות הכלכליות מפרקות פה את כולם וישראל כבר היום בקריסה כלכלית. מנהלים אותה חבורת מטורפים ועבריינים שעושקים את הקופה הציבורית. מאות אלפים מפונים מבתיהם והמדינה נשרפת. ועל מה מדברים? על "אירופה האנטשימית"! אנחנו קורבנות של משהו ש"לא תלוי בנו". קלאסיקה. ילדים חסרי ישע שכולם שונאים ולכן יישארו בבית. אי לקיחת אחריות. ואז בתודעה הישראלית נצרבים שוב שני דברים: קודם כל היסטריה ופחד שמבוססים על חצאי אמיתות ודרמה שמוכרת רייטינג והדבר השני והכי חשוב לישראל תחת אותו "ימין על מלא" ממיט השואות: "אין מקום אחר כי בכל מקום אחר שונאים אותנו". ובמקום שבו נצרבת תודעת גטו - מותר לעשות ליושבי הגטו הכל, כי "אין מקום אחר". תודה.

Barak

79,025 просмотров • 1 год назад

סיכום יום עדותו החמישי והאחרון הראשון של ר' מחלקת חקירות לשעבר בר' לניירות ערך והשכפ"צ ההולך ומתפורר של ליאת בן ארי ויהודית תירוש אלי לוי (הסיכום המצולם בסוף הציוץ); ביום עדותו החמישי, נחקר לוי בחקירה נגדית אם אפשר לקרוא כך לפארסה ההזויה הזו חקירה נגדית. למן תחילת היום, פצחה תירוש בבליץ של ניסיונות לשנות את עדותו של לוי, תוך שהיא מנצלת לרעה הן את הסיווג הטכני של חקירתה עד תביעה מובהק כחקירה נגדית, והן את אורך הרוח שמגלים השופטים למעלליה. תירוש החלה לעבור על התשובות שנתן לוי בחקירה הראשית, וביקשה להציג "ראיות הזמה", כלומר ראיות שביהמ"ש ראשי להתיר לתביעה להציג לעד, כדי להפריך ראיות הגנה מפתיעות שהוצגו לו. בסיכום המצולם תוכלו לשמוע הסבר מפורט מדוע מדובר היה בקשקוש שרחוק מלהתאים לדרישות להצגת ראיות הזמה, אולם בתמצית יאמר, שמה שניסתה תירוש להזים לא היו ראיות ההגנה, לא מפתיעות ולא בכלל, אלא את התשובות שנתן לוי, עד תביעה במקור ובשר מבשרה של התביעה ראוי לשוב ולהזכיר. וכך, עמד היום לוי על דוכן העדים, בידיעה שעליו לומר כן על כל אמירה של תירוש, ותירוש, במקום לשאול אותו שאלות, פשוט העידה את גרסתה (המטופשת והשקרית) שלה לדברים, ולבסוף שאלה את לוי "נכון?", והנ"ל השיב "כן" אפילו מבלי להבין מה נשאל. השופטים, למרות התנגדויות מנומקות חוזרות ונשנות של הסנגורים, אפשרו בשלב הראשון את מחזה העיוועים המעוות והמגוחך הנ"ל. אלא, שככל שהפכו "שאלותיה" של תירוש ליותר מופרכות ותלושות מהעובדות, החל לוי להסס בתשובותיו, וניכר היה שהוא מתחיל להבין שתירוש אינה עסוקה בחילוצו מהבור העמוק אליו הגיע בחקירה הראשית אלא להיפך, מטרתה היחידה היא לנקות את הפרקליטות ממעשי הפשע שבוצעו על ידי חוקרי הרשות בהוראת אנשיה, ובין היתר ליאת בן ארי ותירוש עצמה, ולהפוך את לוי עצמו, כמי שהיה הממונה באופן רשמי על החקירות הנפשעות שבוצעו על ידי אנשיו, לאשם היחיד. כפי שתוכלו לשמוע בסיכום המצולם, בשלב כלשהו, הפסיק לוי לאשר את דברי תירוש באופן אוטומטי, והחל להתעקש שהוא אינו מכיר את המסמכים שהיא מראה לו, וגם אינו זוכר שהדברים בהם הוא אמור ממנו "להיזכר" בעקבות אותם מסמכים אכן קרו. תירוש לא ויתרה, והחלה להתעקש בפתטיות בלתי נתפסת, לקבל ממנו אישור לתשובות אותן היא מנסה להנדס לו, כדי "להזים" את תשובותיו המקוריות. זה היה השלב בו השופטים החלו למשוך במושכות, כפי שהיה עליהם לעשות שעות קודם לכן, והחלו לנסות להסביר לתירוש את מה שהסנגורים טענו בפניהם מתחילת היום, ואז החלה תירוש להתווכח עמם ועם הסנגורים בחמת זעם של מי שאינה מבינה מה התקלקל כאן, ומדוע היא אינה יכולה להמשיך ולעשות במקום כרצונה, כפי שהיא רגילה. זו הייתה שעתם היפה של מי שאוספים אמירות מטומטמות של תירוש, מפני שכאלו התעופפו באותן דקות באולם בשפע, ובראשן: "הוא לא אמר לא זוכר, הוא אמר לא זכור לי"... וואוו יהודית, אם הוא אמר לא זכור לי ולא לא זוכר, אז אולי עוד מוקדם להספיד את תיק 4000... היה זה לא סתם עוד יום שבו קלונה, עבריינותה, חוסר מקצועיותה וטיפשותה של תירוש נחשפו לעין כל, אלא היה זה אחד החזקים שבהם, ובלי עין הרע זה לא שאין תחרות.. לאור התמשכות הקרקס היום, יעיד אלי לוי פעם נוספת וייחקר בחקירה חוזרת, כנראה בתחילת השבוע הקרוב. אז הנה, ב-5 דק' כמו שבשנת 2017 יולי קדם ליוני, סיכום יום עדותו החמישי והאחרון הראשון של ר' מחלקת חקירות לשעבר ברשות לניירות ערך והשכפ"צ ההולך ומתעשת של ליאת בן ארי ותירוש, אלי לוי:

סיכום יום עדותו החמישי והאחרון הראשון של ר' מחלקת חקירות לשעבר בר' לניירות ערך והשכפ"צ ההולך ומתפורר של ליאת בן ארי ויהודית תירוש אלי לוי (הסיכום המצולם בסוף הציוץ); ביום עדותו החמישי, נחקר לוי בחקירה נגדית אם אפשר לקרוא כך לפארסה ההזויה הזו חקירה נגדית. למן תחילת היום, פצחה תירוש בבליץ של ניסיונות לשנות את עדותו של לוי, תוך שהיא מנצלת לרעה הן את הסיווג הטכני של חקירתה עד תביעה מובהק כחקירה נגדית, והן את אורך הרוח שמגלים השופטים למעלליה. תירוש החלה לעבור על התשובות שנתן לוי בחקירה הראשית, וביקשה להציג "ראיות הזמה", כלומר ראיות שביהמ"ש ראשי להתיר לתביעה להציג לעד, כדי להפריך ראיות הגנה מפתיעות שהוצגו לו. בסיכום המצולם תוכלו לשמוע הסבר מפורט מדוע מדובר היה בקשקוש שרחוק מלהתאים לדרישות להצגת ראיות הזמה, אולם בתמצית יאמר, שמה שניסתה תירוש להזים לא היו ראיות ההגנה, לא מפתיעות ולא בכלל, אלא את התשובות שנתן לוי, עד תביעה במקור ובשר מבשרה של התביעה ראוי לשוב ולהזכיר. וכך, עמד היום לוי על דוכן העדים, בידיעה שעליו לומר כן על כל אמירה של תירוש, ותירוש, במקום לשאול אותו שאלות, פשוט העידה את גרסתה (המטופשת והשקרית) שלה לדברים, ולבסוף שאלה את לוי "נכון?", והנ"ל השיב "כן" אפילו מבלי להבין מה נשאל. השופטים, למרות התנגדויות מנומקות חוזרות ונשנות של הסנגורים, אפשרו בשלב הראשון את מחזה העיוועים המעוות והמגוחך הנ"ל. אלא, שככל שהפכו "שאלותיה" של תירוש ליותר מופרכות ותלושות מהעובדות, החל לוי להסס בתשובותיו, וניכר היה שהוא מתחיל להבין שתירוש אינה עסוקה בחילוצו מהבור העמוק אליו הגיע בחקירה הראשית אלא להיפך, מטרתה היחידה היא לנקות את הפרקליטות ממעשי הפשע שבוצעו על ידי חוקרי הרשות בהוראת אנשיה, ובין היתר ליאת בן ארי ותירוש עצמה, ולהפוך את לוי עצמו, כמי שהיה הממונה באופן רשמי על החקירות הנפשעות שבוצעו על ידי אנשיו, לאשם היחיד. כפי שתוכלו לשמוע בסיכום המצולם, בשלב כלשהו, הפסיק לוי לאשר את דברי תירוש באופן אוטומטי, והחל להתעקש שהוא אינו מכיר את המסמכים שהיא מראה לו, וגם אינו זוכר שהדברים בהם הוא אמור ממנו "להיזכר" בעקבות אותם מסמכים אכן קרו. תירוש לא ויתרה, והחלה להתעקש בפתטיות בלתי נתפסת, לקבל ממנו אישור לתשובות אותן היא מנסה להנדס לו, כדי "להזים" את תשובותיו המקוריות. זה היה השלב בו השופטים החלו למשוך במושכות, כפי שהיה עליהם לעשות שעות קודם לכן, והחלו לנסות להסביר לתירוש את מה שהסנגורים טענו בפניהם מתחילת היום, ואז החלה תירוש להתווכח עמם ועם הסנגורים בחמת זעם של מי שאינה מבינה מה התקלקל כאן, ומדוע היא אינה יכולה להמשיך ולעשות במקום כרצונה, כפי שהיא רגילה. זו הייתה שעתם היפה של מי שאוספים אמירות מטומטמות של תירוש, מפני שכאלו התעופפו באותן דקות באולם בשפע, ובראשן: "הוא לא אמר לא זוכר, הוא אמר לא זכור לי"... וואוו יהודית, אם הוא אמר לא זכור לי ולא לא זוכר, אז אולי עוד מוקדם להספיד את תיק 4000... היה זה לא סתם עוד יום שבו קלונה, עבריינותה, חוסר מקצועיותה וטיפשותה של תירוש נחשפו לעין כל, אלא היה זה אחד החזקים שבהם, ובלי עין הרע זה לא שאין תחרות.. לאור התמשכות הקרקס היום, יעיד אלי לוי פעם נוספת וייחקר בחקירה חוזרת, כנראה בתחילת השבוע הקרוב. אז הנה, ב-5 דק' כמו שבשנת 2017 יולי קדם ליוני, סיכום יום עדותו החמישי והאחרון הראשון של ר' מחלקת חקירות לשעבר ברשות לניירות ערך והשכפ"צ ההולך ומתעשת של ליאת בן ארי ותירוש, אלי לוי:

עידו שיפוני

31,488 просмотров • 1 месяц назад

אני מאוד רוצה להאמין למסתערבים של מג"ב שהרגו לפני כ 44 שעות ארבעה מבני משפחת עודה, משפחה פלסטינית מהכפר כפר טמון שבאזור שכם, שני ילדים והוריהם. הרי שוטרי מג"ב הם יהודים, ישראלים, פטריוטים, התגייסו כדי להגן עלינו, חייב להיות להם מוסר יהודי, הם מקריבים את מיטב שנותיהם כמו שאני ועוד רבים אחרים הקרבנו למען הארץ הזו. אני רוצה להאמין לגרסא של הלוחמים באשר למה שקרה שם בלילה, הרי אין לי יכולת לדעת אם אכן הרכב דהר לעברם, אם אכן חשו בסכנת חיים מכיוון שחששו מפיגוע דריסה והאם לאור כל זאת הם פתחו בירי כבד לעבר הרכב כדי באמת להגן על עצמם. מצד שני, אני מבין שארבעה ילדים עם הוריהם יצאו מהכפר טמון לקנות דברי מתיקה בשכם ובחזרתם, קצת אחרי חצות, נתקלו במארב ללכידת מבוקשים, שבוצע ע"י מסתערבים. לאחר דקה של ירי כבד לעבר הרכב בו נסעו, נמצאו ההורים ושני ילדיהם הרוגים, עם פצעי ירי בראש ובפלג גופם העליון. שני בנים שנותרו בחיים לאחר הירי המטורף לעבר הרכב, נאלצו לראות את הוריהם, אחותם ואחיהם, מכוסים בדם , ממלמלים ונושמים את נשימותיהם האחרונות. לא נשמע לי סביר, גם בהגיון של "ערבים צמאי דם יהודי" שאמא ואבא צעירים יקחו את ילדיהם למבצע התאבדות. כן יגידו המלעיזים, ילדים פלסטינים ומוסלמים בכל העולם ביצעו פיגועי התאבדות, זה נכון, אבל מעולם לא בוצע פיגוע של הורה/הורים יחד עם כל ילדיהם. מעבר לזה, המסתערבים ככל הנראה היו מחופשים לתושבים מקומיים, לבטח גם הגיעו למעצרים עם רכב בעל לוחית זיהוי, אז איך לעזאזל הייתה יכולה המשפחה הפלסטינית "המתאבדת" לזהות את המסתערבים בלילה ולדהור לעברם? גורמי ביטחון אומרים שהירי של לוחמי ימ"ס איו"ש לעבר הרכב היה "חסר פרופורציה ולא מקצועי". לא בכדי שוקלים בפיקוד מרכז להשעות את היחידה בשל "כשל ערכי". לפני חצי שנה, אותה יחידה הושעתה לאחר שירו מטווח קצר בשני חשודים בג'נין בזמן שהרימו ידיים, מה שהצטייר כהוצאה להורג פרקסלנס. נכון לעכשיו, כמעט יומיים, אחרי ההרג הנורא, מח"ש טרם זימנה את הלוחמים שהרגו את 4 בני המשפחה בטמון, פשוט מרתיח ומקומם. כשאני שומע את פהאד בן ה 12, אחד הילדים הניצולים שהעיד על כך שפתאום התחילו לירות עליהם אש ישירה והם לא ידעו בכלל מאיפה זה מגיע, אני חושב על האחיינים הקטנים שלי, על ילדים שלנו, מה אנחנו, צה"ל, עם ישראל, הממשלה, שירותי הביטחון, היינו עושים למול כזה הרג של חפים מפשע, אם חס וחלילה היה נהרג ילד משלנו. אני מביט על תמונות הנשים הפלסטיניות בהלוויה, אימהות הן אימהות, דודות הן דודות, סבתא היא אותה סבתא בכל לאום ובכל דת, פניהן המקומטות מכאב, עיניהן הדוממות מצער, הן לא מאפשרות לי לחזור לשגרה. אני מביט בעיניו הנוגות והקודרות של אחיו הקטן של פאהד, אני חושב על רגעי האימה וחוסר האונים שעבר ברכב ועל הסיוט שעוד נכון לו בחייו. כשאני רואה את הדיווח של ערוץ 14 על כך שחוסלו בטמון "ארבעה מחבלים" או שאני קורא את תגובתו של אוכל המוות, אלישע ירד, מראשי הג'יהאד היהודי ביהודה ושומרון ומי שהיה הדובר של הזרוע המדינית של עוצמה יהודית ושל חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, מצייץ לאחר האירוע, "מדובר במשפחת מחבלים שחוסלה כמעט בשלמותה", אני מבין שבהדרגה עם ישראל הופך להיות דומה לאויביו. עצוב, זה כל עצוב, זה לא רק ירד המטורף המשיחיסט וזו לא רק משפחת סיגאווי מפתח תקווה, זה עוד מאות אלפי ישראלים ואולי מיליונים, גזענים וחסרי צלם אנוש שפשוט אשכרה שמחים על הרג ילדים. אלישע ירד והסיגאווים הם לא עשבים שוטים, הגזענות הישראלית הפכה למיין סטרים, הורים ורבנים מחנכים את ילדיהם לשנוא, היא מגובה ומנוהלת ע"י הראש ומשת"פיו הכהניסטים משיחיסטים. השנאה התהומית כלפי מי שאינו יהודי, כלפי פלשתינים, כלפי ערבים ישראלים, כלפי מוסלמים וגם כלפי גויים, הכל בטיעונים הלכתיים שזהים לתורת הגזע הנאצית, היא פשוט מזעזעת ומקוממת. בן גביר, אלישע ירד, לימור סון הר מלך, המטורללים מגבעות יהודה, שומרון ועמק הירדן ששורפים, מכים והורגים פלסטינים, המטורפים שמגובים ומונחים ע"י ממשלת השמד וההפקרות של בנימין נתניהו וכמובן הכוכבים העולים חיילי כח 100 רעולי הפנים, הם גיבורי התרבות של דור משיחיסטי, אלים, וגזעני שגדל בישיבות, במאחזים ותחת שילטונו של בנימין נתניהו, הם הכוכבים הנולדים של עידן נתניהו, הם שהפכו לפניה המכוערים של ישראל הפאשיסטית. אני לא יודע מה קרה בכפר טמון בלילה, אני לא יודע מדוע שני ילדים והוריהם נורו ע"י מסתערבים מיומנים של מג"ב, אני כן יודע שהחברה הישראלית, למעלה משמונים שנה אחרי שחיסלו שישה מיליון מבני עמה במסגרת של פיתרון סופי על רקע גזעי, היא חברה אלימה, גזענית וריקנית, צמאת דם ונקמנית, חברה שמקדשת אמונות, קברים, עצמות ורגבי אדמה במקום לקדש חיים. אלישע ירד

אני מאוד רוצה להאמין למסתערבים של מג"ב שהרגו לפני כ 44 שעות ארבעה מבני משפחת עודה, משפחה פלסטינית מהכפר כפר טמון שבאזור שכם, שני ילדים והוריהם. הרי שוטרי מג"ב הם יהודים, ישראלים, פטריוטים, התגייסו כדי להגן עלינו, חייב להיות להם מוסר יהודי, הם מקריבים את מיטב שנותיהם כמו שאני ועוד רבים אחרים הקרבנו למען הארץ הזו. אני רוצה להאמין לגרסא של הלוחמים באשר למה שקרה שם בלילה, הרי אין לי יכולת לדעת אם אכן הרכב דהר לעברם, אם אכן חשו בסכנת חיים מכיוון שחששו מפיגוע דריסה והאם לאור כל זאת הם פתחו בירי כבד לעבר הרכב כדי באמת להגן על עצמם. מצד שני, אני מבין שארבעה ילדים עם הוריהם יצאו מהכפר טמון לקנות דברי מתיקה בשכם ובחזרתם, קצת אחרי חצות, נתקלו במארב ללכידת מבוקשים, שבוצע ע"י מסתערבים. לאחר דקה של ירי כבד לעבר הרכב בו נסעו, נמצאו ההורים ושני ילדיהם הרוגים, עם פצעי ירי בראש ובפלג גופם העליון. שני בנים שנותרו בחיים לאחר הירי המטורף לעבר הרכב, נאלצו לראות את הוריהם, אחותם ואחיהם, מכוסים בדם , ממלמלים ונושמים את נשימותיהם האחרונות. לא נשמע לי סביר, גם בהגיון של "ערבים צמאי דם יהודי" שאמא ואבא צעירים יקחו את ילדיהם למבצע התאבדות. כן יגידו המלעיזים, ילדים פלסטינים ומוסלמים בכל העולם ביצעו פיגועי התאבדות, זה נכון, אבל מעולם לא בוצע פיגוע של הורה/הורים יחד עם כל ילדיהם. מעבר לזה, המסתערבים ככל הנראה היו מחופשים לתושבים מקומיים, לבטח גם הגיעו למעצרים עם רכב בעל לוחית זיהוי, אז איך לעזאזל הייתה יכולה המשפחה הפלסטינית "המתאבדת" לזהות את המסתערבים בלילה ולדהור לעברם? גורמי ביטחון אומרים שהירי של לוחמי ימ"ס איו"ש לעבר הרכב היה "חסר פרופורציה ולא מקצועי". לא בכדי שוקלים בפיקוד מרכז להשעות את היחידה בשל "כשל ערכי". לפני חצי שנה, אותה יחידה הושעתה לאחר שירו מטווח קצר בשני חשודים בג'נין בזמן שהרימו ידיים, מה שהצטייר כהוצאה להורג פרקסלנס. נכון לעכשיו, כמעט יומיים, אחרי ההרג הנורא, מח"ש טרם זימנה את הלוחמים שהרגו את 4 בני המשפחה בטמון, פשוט מרתיח ומקומם. כשאני שומע את פהאד בן ה 12, אחד הילדים הניצולים שהעיד על כך שפתאום התחילו לירות עליהם אש ישירה והם לא ידעו בכלל מאיפה זה מגיע, אני חושב על האחיינים הקטנים שלי, על ילדים שלנו, מה אנחנו, צה"ל, עם ישראל, הממשלה, שירותי הביטחון, היינו עושים למול כזה הרג של חפים מפשע, אם חס וחלילה היה נהרג ילד משלנו. אני מביט על תמונות הנשים הפלסטיניות בהלוויה, אימהות הן אימהות, דודות הן דודות, סבתא היא אותה סבתא בכל לאום ובכל דת, פניהן המקומטות מכאב, עיניהן הדוממות מצער, הן לא מאפשרות לי לחזור לשגרה. אני מביט בעיניו הנוגות והקודרות של אחיו הקטן של פאהד, אני חושב על רגעי האימה וחוסר האונים שעבר ברכב ועל הסיוט שעוד נכון לו בחייו. כשאני רואה את הדיווח של ערוץ 14 על כך שחוסלו בטמון "ארבעה מחבלים" או שאני קורא את תגובתו של אוכל המוות, אלישע ירד, מראשי הג'יהאד היהודי ביהודה ושומרון ומי שהיה הדובר של הזרוע המדינית של עוצמה יהודית ושל חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, מצייץ לאחר האירוע, "מדובר במשפחת מחבלים שחוסלה כמעט בשלמותה", אני מבין שבהדרגה עם ישראל הופך להיות דומה לאויביו. עצוב, זה כל עצוב, זה לא רק ירד המטורף המשיחיסט וזו לא רק משפחת סיגאווי מפתח תקווה, זה עוד מאות אלפי ישראלים ואולי מיליונים, גזענים וחסרי צלם אנוש שפשוט אשכרה שמחים על הרג ילדים. אלישע ירד והסיגאווים הם לא עשבים שוטים, הגזענות הישראלית הפכה למיין סטרים, הורים ורבנים מחנכים את ילדיהם לשנוא, היא מגובה ומנוהלת ע"י הראש ומשת"פיו הכהניסטים משיחיסטים. השנאה התהומית כלפי מי שאינו יהודי, כלפי פלשתינים, כלפי ערבים ישראלים, כלפי מוסלמים וגם כלפי גויים, הכל בטיעונים הלכתיים שזהים לתורת הגזע הנאצית, היא פשוט מזעזעת ומקוממת. בן גביר, אלישע ירד, לימור סון הר מלך, המטורללים מגבעות יהודה, שומרון ועמק הירדן ששורפים, מכים והורגים פלסטינים, המטורפים שמגובים ומונחים ע"י ממשלת השמד וההפקרות של בנימין נתניהו וכמובן הכוכבים העולים חיילי כח 100 רעולי הפנים, הם גיבורי התרבות של דור משיחיסטי, אלים, וגזעני שגדל בישיבות, במאחזים ותחת שילטונו של בנימין נתניהו, הם הכוכבים הנולדים של עידן נתניהו, הם שהפכו לפניה המכוערים של ישראל הפאשיסטית. אני לא יודע מה קרה בכפר טמון בלילה, אני לא יודע מדוע שני ילדים והוריהם נורו ע"י מסתערבים מיומנים של מג"ב, אני כן יודע שהחברה הישראלית, למעלה משמונים שנה אחרי שחיסלו שישה מיליון מבני עמה במסגרת של פיתרון סופי על רקע גזעי, היא חברה אלימה, גזענית וריקנית, צמאת דם ונקמנית, חברה שמקדשת אמונות, קברים, עצמות ורגבי אדמה במקום לקדש חיים. אלישע ירד

Danny Gallant דני גלנט

17,679 просмотров • 5 месяцев назад

טוב, אחרי שהטויט הקודם שלי קיבל כמעט 250,000 צפיות (🤦), יש לי המשך וסוף טוב להרפתקאת האוזניות הזו, שיצאה מכל פרופורציה. בעקבות הטויט כבר היו לי כמה קונקשנים לדיירים בבניין (תודה הילה!), אז מכיוון שהאוזניות קראו לי מרחוק כל סוף השבוע, אמרתי: יאללה, עוד ניסיון חילוץ אחד. חייב לפתור את התעלומה הזאת! קבעתי עם נגה (שם בדוי) שגרה בבניין. הגעתי לשם בשבע, אלכס השומר לא היה, היה שומר מנומנם אחר. עלינו עם ה-Find My והלכנו לפי ההיפותזה שלי למזדרון של קומה ראשונה צפון מזרח. אני מתקרב וה-Find My אומר לי שאני within reach של האוזניות. אני אומר וואו זה כל כך קרוב. מתלבט אם לדפוק בדלת של הדירה ואז נגה אומרת לי שזו דירה של טל (שם בדוי), חבר שלה מהבניין. דפקנו בדלת והוא לא היה בבית. אמרתי לה ״בואי ננסה קומה שנייה״. עולים לקומה שנייה ושוב אני קולט שהאוזניות within reach. אני לוחץ על הסאונד ושומע צפצוף ממש חלש. אני בקטע מביך מצמיד אוזן לדלת ושומע צליל מבפנים. דופק בדלת, אין תשובה. עוד פעם, אין תשובה. אני אומר לנגה, בואי נעלה אלייך ונכתוב פתק. שוב, נגה ואני מכירים בדיוק חמש דקות 😅 עלינו אליה, כתבנו פתק עם הטלפון שלי ושמנו לשכן מתחת לדלת. בין לבין נגה ואני מדברים במסדרון של הבניין ואני מראיין אותה על קורות חייה. שיחה מעולה, היא חריפה, מעניינת. אבל מדי פעם עוברים שכנים ואני כבר מפחד ממפגשים בבניין הזה, אז הצעתי שנרד לדרינק בטאקריה. בזמן שאנחנו שם, טל השכן עובר, בדיוק קנה דגים ותכנן להכין ארוחת ערב. מציע לנו להצטרף. יאללה, זורמים! הלכתי לקנות יין ועוד איזה אלכוהול של היפסטרים שנגה סיפרה לי עליו ועלינו לדירה של טל, פותחים בקבוק יין ושותים בזמן שטל מבשל. ואז שיחה מהבחור בקומה השנייה. הוא ראה את הפתק, אני מסביר לו את הסיפור והוא מסכים שאקפוץ, למרות ואולי בגלל ההזייה. אני אצלו בבית, ואנחנו שומעים את הצפצוף של האוזניות, חלש מאוד, אבל לא מצליחים למקם את האוזניות. סופר מוזר… נראה שזה מכיוון המרפסת, אבל שם משום מה האייפון שלי מאבד את החיבור לאוזניות. די, הגיע הזמן לשחרר סופית… אבל על הדרך גם ביקשתי גם מהשכנה בדירה ליד אם אוכל להכנס לרגע וללכת למרפסת שלה. אובססיבי, מה אני אעשה. היתה בשוֺק אבל הסכימה. אנשים טובים בכל פינה בבניין הזה. ואני כנראה מכיר יותר דיירים שם בשלב הזה מאנשים שגרים שם שנים :) חזרתי לדירה של טל שעדיין באמצע הכנת הארוחה. ואז פתאום אני נזכר שהיו איתי גם ה-AirPods השניים שלי ואני לא מבין איך איבדתי גם אותם עכשיו. אחרי שתי דקות של פאניקה שקטה ומחשבות על אשפוז עצמי בגהה, הם אומרים לי שהם החביאו לי את האוזניות השניות בשביל הדאחקה. בוגר מאוד! בינתיים קבוצת הוואטסאפ של הבניין כבר גועשת כי הפסיכופת שוב בבניין. ואו אסור לי להתקרב לבניין הזה יותר בחיים. אבל היה ערב מעולה ומצחיק, טל בשלן מעולה, היין היה טוב, וחזרתי באחת עשרה הביתה, מרוצה סך הכל מהשתלשלות הארועים. ובלי האיירפודס. היום בבוקר הלכתי לקנות אוזניות של B&O, לגוון. אמרתי לעצמי, עכשיו זה עניין של רבע שעה עד שאני מוצא את האוזניות המקוריות. מרפי לא יאכזב. ב-11:30 אנחנו בפגישת חברה בזום (סטארטאפ קטן, 7 אנשים). אני מספר את סיפור אתמול. ואז נועה, שעובדת איתנו בשבועיים האחרונים, קוטעת אותי: ״רגע! איבדת AirPods? הם אצלי! לא הבנתי מה זה האיירפודס שאצלי בתיק, שמתי מודעה בבניין, שאלתי שכנים, לא הבנתי של מי זה!״ ה-ל-ם. יש לי את זה בוידאו, אנסה לחלץ את רגע ההלם ולהעלות כאן. אני שואל איפה היא גרה והיא אומרת ב״רכבת 16״. ואז נופל לי האסימון. כל הזמן חיפשתי בבניין ליד, בפינה הצפון מזרחית, כי הסיגנל היה הכי חזק בפינה שבין הבניינים, אבל פשוט טעיתי בבניין. בפועל האוזניות היו כל הזמן אצל נועה בדירה שלה בקומה השנייה. כשהיא הייתה אצלי בבית שבוע שעבר היא פשוט לקחה בטעות את האוזניות שלי כי כל ה-AirPods נראים פאקינג אותו דבר. אז עכשיו יש לי גם אוזניות חדשות וגם את ה-AirPods שלי. למזלי ל-B&O אין חיבור ל-Find My של אפל, אז אם הם ילכן לאיבוד, הם פשוט ילכו לאיבוד. ושבה השלווה לחיי.

טוב, אחרי שהטויט הקודם שלי קיבל כמעט 250,000 צפיות (🤦), יש לי המשך וסוף טוב להרפתקאת האוזניות הזו, שיצאה מכל פרופורציה. בעקבות הטויט כבר היו לי כמה קונקשנים לדיירים בבניין (תודה הילה!), אז מכיוון שהאוזניות קראו לי מרחוק כל סוף השבוע, אמרתי: יאללה, עוד ניסיון חילוץ אחד. חייב לפתור את התעלומה הזאת! קבעתי עם נגה (שם בדוי) שגרה בבניין. הגעתי לשם בשבע, אלכס השומר לא היה, היה שומר מנומנם אחר. עלינו עם ה-Find My והלכנו לפי ההיפותזה שלי למזדרון של קומה ראשונה צפון מזרח. אני מתקרב וה-Find My אומר לי שאני within reach של האוזניות. אני אומר וואו זה כל כך קרוב. מתלבט אם לדפוק בדלת של הדירה ואז נגה אומרת לי שזו דירה של טל (שם בדוי), חבר שלה מהבניין. דפקנו בדלת והוא לא היה בבית. אמרתי לה ״בואי ננסה קומה שנייה״. עולים לקומה שנייה ושוב אני קולט שהאוזניות within reach. אני לוחץ על הסאונד ושומע צפצוף ממש חלש. אני בקטע מביך מצמיד אוזן לדלת ושומע צליל מבפנים. דופק בדלת, אין תשובה. עוד פעם, אין תשובה. אני אומר לנגה, בואי נעלה אלייך ונכתוב פתק. שוב, נגה ואני מכירים בדיוק חמש דקות 😅 עלינו אליה, כתבנו פתק עם הטלפון שלי ושמנו לשכן מתחת לדלת. בין לבין נגה ואני מדברים במסדרון של הבניין ואני מראיין אותה על קורות חייה. שיחה מעולה, היא חריפה, מעניינת. אבל מדי פעם עוברים שכנים ואני כבר מפחד ממפגשים בבניין הזה, אז הצעתי שנרד לדרינק בטאקריה. בזמן שאנחנו שם, טל השכן עובר, בדיוק קנה דגים ותכנן להכין ארוחת ערב. מציע לנו להצטרף. יאללה, זורמים! הלכתי לקנות יין ועוד איזה אלכוהול של היפסטרים שנגה סיפרה לי עליו ועלינו לדירה של טל, פותחים בקבוק יין ושותים בזמן שטל מבשל. ואז שיחה מהבחור בקומה השנייה. הוא ראה את הפתק, אני מסביר לו את הסיפור והוא מסכים שאקפוץ, למרות ואולי בגלל ההזייה. אני אצלו בבית, ואנחנו שומעים את הצפצוף של האוזניות, חלש מאוד, אבל לא מצליחים למקם את האוזניות. סופר מוזר… נראה שזה מכיוון המרפסת, אבל שם משום מה האייפון שלי מאבד את החיבור לאוזניות. די, הגיע הזמן לשחרר סופית… אבל על הדרך גם ביקשתי גם מהשכנה בדירה ליד אם אוכל להכנס לרגע וללכת למרפסת שלה. אובססיבי, מה אני אעשה. היתה בשוֺק אבל הסכימה. אנשים טובים בכל פינה בבניין הזה. ואני כנראה מכיר יותר דיירים שם בשלב הזה מאנשים שגרים שם שנים :) חזרתי לדירה של טל שעדיין באמצע הכנת הארוחה. ואז פתאום אני נזכר שהיו איתי גם ה-AirPods השניים שלי ואני לא מבין איך איבדתי גם אותם עכשיו. אחרי שתי דקות של פאניקה שקטה ומחשבות על אשפוז עצמי בגהה, הם אומרים לי שהם החביאו לי את האוזניות השניות בשביל הדאחקה. בוגר מאוד! בינתיים קבוצת הוואטסאפ של הבניין כבר גועשת כי הפסיכופת שוב בבניין. ואו אסור לי להתקרב לבניין הזה יותר בחיים. אבל היה ערב מעולה ומצחיק, טל בשלן מעולה, היין היה טוב, וחזרתי באחת עשרה הביתה, מרוצה סך הכל מהשתלשלות הארועים. ובלי האיירפודס. היום בבוקר הלכתי לקנות אוזניות של B&O, לגוון. אמרתי לעצמי, עכשיו זה עניין של רבע שעה עד שאני מוצא את האוזניות המקוריות. מרפי לא יאכזב. ב-11:30 אנחנו בפגישת חברה בזום (סטארטאפ קטן, 7 אנשים). אני מספר את סיפור אתמול. ואז נועה, שעובדת איתנו בשבועיים האחרונים, קוטעת אותי: ״רגע! איבדת AirPods? הם אצלי! לא הבנתי מה זה האיירפודס שאצלי בתיק, שמתי מודעה בבניין, שאלתי שכנים, לא הבנתי של מי זה!״ ה-ל-ם. יש לי את זה בוידאו, אנסה לחלץ את רגע ההלם ולהעלות כאן. אני שואל איפה היא גרה והיא אומרת ב״רכבת 16״. ואז נופל לי האסימון. כל הזמן חיפשתי בבניין ליד, בפינה הצפון מזרחית, כי הסיגנל היה הכי חזק בפינה שבין הבניינים, אבל פשוט טעיתי בבניין. בפועל האוזניות היו כל הזמן אצל נועה בדירה שלה בקומה השנייה. כשהיא הייתה אצלי בבית שבוע שעבר היא פשוט לקחה בטעות את האוזניות שלי כי כל ה-AirPods נראים פאקינג אותו דבר. אז עכשיו יש לי גם אוזניות חדשות וגם את ה-AirPods שלי. למזלי ל-B&O אין חיבור ל-Find My של אפל, אז אם הם ילכן לאיבוד, הם פשוט ילכו לאיבוד. ושבה השלווה לחיי.

Liad Agmon

106,862 просмотров • 4 месяцев назад

שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: "המטרה של המילואימניקים, שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום; ליצור לחץ על מקבלי ההחלטות; אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר" עיקרי דבריו של אל"מ (במיל.) נוף ארז, מראשי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית: (*) "המטרה שלנו, של אנשי המחאה לצורך העניין, או המילואימניקים שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום. לא רק אנחנו, גם מילואימניקים של יחידות וכלל צה"ל... בשביל ליצור לחץ על מקבלי החלטות". (*) "יש מצוקה חמורה [בחיל האוויר] ממה שאני יודע. המטה המבצעי של חיל האוויר לא יכול לתפקד למצב לחימה". (*) "אנחנו די מגובשים בדעתנו לא לחזור, לא בכל מקרה, יש בעיה לחיל האוויר לתת מענה מידי למצב לחימה, אם זה בעזה או בלבנון, בטח בטח בלבנון. בישראל, בצה"ל, ללא המטה המבצעי של חיל האוויר במחצית מהכוח בטייסות המבצעיות לא יכול לתת מענה כמו שצריך". (*) "אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר וגם בשיתוף הפעולה עם כוחות הצבא". (*) "אני מודאג. אני מודאג, אבל החלטנו שזה האקדח האחרון שנשאר לנו להשתמש כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות". ב-1 באוקטובר 2023, אל"מ (במיל.) נוף ארז, מראשי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית, התארח בתוכניתה של לוסי אהריש בערוץ 13, ולהלן תוכן הראיון: לוסי אהריש: האם חיל האוויר יצלח את המשבר הגדול עם הטייסים שלו? בימים האחרונים ישנם מאמצים הולכים וגוברים לשכנע את אותם טייסים שהודיעו על הפסקת שירותם במילואים, לחזור ולשרת ולקיים את האימונים הצפויים. נמצא איתנו אלוף משנה במילואים, נוף ארז, ממובילי מחאת הטייסים. שלום, שלום. נוף ארז: שלום לוסי. לוסי אהריש: האם המאמצים להחזיר את אותם טייסים מוחים לחזור ולהתאמן יצלחו, או שיש תנאי לזה שהם יצלחו? נוף ארז: קודם כל, חשוב להבהיר שחיל האוויר, אמנם נעשים מעשים וניסיונות כאלה, חיל האוויר מתחלק, אנשי המילואים של חיל האוויר שרובם הקפיאו את שירותם, מתחלק לשלוש קבוצות עיקריות. הטייסים הפעילים בטייסות המבצעיות, הטייסים שמדריכים בבית ספר לטיסה, והטייסים או מפקדים בכירים בחיל האוויר שמשרתים במטה המבצעי של חיל האוויר, שהוא הגוף, דרך אגב, שאני שייך אליו, שהתחיל את התנועה של הקפאת השירות. המאמצים שנעשים הם נעשים עם כולם מכמה סיבות. בית ספר לטיסה מתקשה מאוד להריץ את התוכנית שלו, את התוכנית של שנת האמונים הבאה בהיעדר הרבה מאוד מדריכים, ורוצים לדעת, חיל האוויר הוא חיל מסודר מאוד, לזכותו ייאמר, מנסים לדעת איך להיערך, כי אם המדריכים האלה לא יחזרו, אז בית הספר לטיסה צריך לגייס ולהכשיר מדריכים סדירים מהטייסות, על חשבון כמובן הכוח הסדיר. וזה יכול להיות משהו שצריך לעשות אותו, להתחיל אותו עכשיו, כדי שבקורסים של תחילת ינואר 24, חיל האוויר יחזור לתפקד בצורה, בית הספר לטיסה יחזור לתפקד. הטייסות המבצעיות, כמובן שחיל האוויר רוצה לדעת לקראת שנה הבאה מה המצב וכמה אנשים יש לו בכל טייסת. יכול להיות שצריך לעשות שינויים בהרכבים בין הטייסות. לוסי אהריש: ואני מבינה מבין השורות של מה שאתה אומר, המטרה היא שחיל האוויר לא יחזור לתפקד או לא יחזור לפעילות רגילה. זאת המטרה בעצם בהחלטה שטייסים... נוף ארז: המטרה שלנו, של אנשי המחאה לצורך העניין, או המילואימניקים שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום. לא רק אנחנו, גם מילואימניקים של יחידות וכלל צה"ל. זה ואותו דבר, בשביל ליצור לחץ על מקבלי החלטות. מקבלי החלטות בצבא שיעבירו את זה הלאה למקבלי החלטות בממשלה, כדי שיבינו שיש פה מצוקה מאוד מאוד חזקה. לוסי אהריש: ממה שאתה יודע, ישנה מצוקה עכשיו בחיל האוויר? נוף ארז: יש מצוקה חמורה ממה שאני יודע. המטה המבצעי של חיל האוויר לא יכול לתפקד למצב לחימה, הוא מתפקד בסדיר לתקיפות כאלה ואחרות בסוריה, כמו ששומעים לפעמים. לוסי אהריש: זאת אומרת, שאם אנחנו נכנסים כרגע למצב חירום של מלחמה, ישראל לא ערוכה לזה. נוף ארז: אם המטה המבצעי, אנשי המטה המבצעי, שכרגע אנחנו די מגובשים בדעתנו לא לחזור, לא בכל מקרה, יש בעיה לחיל האוויר לתת מענה מידי למצב לחימה, אם זה בעזה או בלבנון, בטח בטח בלבנון. בישראל, בצה"ל, ללא המטה המבצעי של חיל האוויר במחצית מהכוח בטייסות המבצעיות לא יכול לתת מענה כמו שצריך. לוסי אהריש: אתה יודע, אני מנסה להבין, אז בעצם אנחנו אומרים שיש מצב שאנחנו נמצאים בחוסר כשירות? נוף ארז: לדעתי, אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר וגם בשיתוף הפעולה עם כוחות הצבא, ואז זו בעיה. לוסי אהריש: מה בעצם יגרום לכם לחזור לשירות? נוף ארז: אנחנו אמרנו שברגע שאנחנו נזהה שנפסקו לחלוטין התהליכים של הפיכת הדמוקרטיה הישראלית לממשל דיקטטורי בניהול של אדם אחד, לצורך הצלת בן אדם אחד, אנחנו נחזור. רובנו הגדול, כל מי שחיל האוויר יסכים או צה"ל יסכים לקבל אותו בחזרה, ואני מאמין שאת רובנו יסכימו לקבל בחזרה כי אין לנו כרגע תחליפים. התחליפים יהיו. בעוד עשר שנים ימצאו לרובנו אנשים שיחליפו אותנו. אבל זה ייקח זמן. לוסי אהריש: אתה לא מודאג? נוף ארז: אני מודאג. אני מודאג, אבל החלטנו שזה האקדח האחרון שנשאר לנו להשתמש כדי להשפיע על מקבלי החלטות. אנחנו מרגישים שזה כן עשה משהו. לא עשה את כל מה שציפינו. ציפינו שזה לא יאפשר לחוקק את חוק [ביטול] עילת הסבירות. בזה לא הצלחנו, כי לא רצו לשמוע את הרמטכ"ל, לא רצו לשמוע אף אחד. אבל אנחנו עדיין מצפים ששופטי בג"צ יבינו את חומרת המצב, אחרים יבינו את חומרת המצב, ואולי כמה חברי כנסת ואנשי קואליציה יבינו גם הם את חומרת המצב, וימנעו את המשך התהליכים. לוסי אהריש: מילים לא פשוטות. נוף, תודה רבה לך. נוף ארז: תודה רבה ובהצלחה לכולנו. לוסי אהריש: אמן, אמן. שלא נצטרך. נוף ארז: אני מקווה. לוסי אהריש: תודה רבה, תודה, נוף. סימוכין: כתבות קודמות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: "הבעיות שקורות עכשיו בצפון [מתיחות עם חיזבאללה], תחושתי שהן יזומות על ידי מישהו בראשות הממשלה. לא אתפלא אם הדבר נועד להסיח את הדעת ממשהו אחר, ולגרום לנו לרוץ חזרה לתאי [השליטה בחיל האוויר], ולעזור למדינת ישראל להילחם". סימוכין: שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אל"מ (במיל.) נוף ארז: "בחודשים האחרונים משתנה לנו המדינה "מתחת לאף", והשלטון הופך לדיקטטורה של שליט יחיד; איני מרגיש יותר, שאני יכול ו/או רוצה לתרום מזמני והאנרגיות שלי, למען המדינה, שנלקחה ממני; אני נאלץ להקפיא לאלתר את התנדבותי למילואים". סימוכין: חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים תגרום ל"נזק קשה מאוד" ו"תסכן את הכשירות של צה"ל"; "המצב של חיזבאללה יהיה הרבה יותר קל"; "כל פגיעה בביטחון המדינה ובכשירות הצבא היא לא באשמת אנשי המילואים שמפסיקים את ההתנדבות שלהם". סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין:

שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: "המטרה של המילואימניקים, שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום; ליצור לחץ על מקבלי ההחלטות; אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר" עיקרי דבריו של אל"מ (במיל.) נוף ארז, מראשי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית: () "המטרה שלנו, של אנשי המחאה לצורך העניין, או המילואימניקים שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום. לא רק אנחנו, גם מילואימניקים של יחידות וכלל צה"ל... בשביל ליצור לחץ על מקבלי החלטות". () "יש מצוקה חמורה [בחיל האוויר] ממה שאני יודע. המטה המבצעי של חיל האוויר לא יכול לתפקד למצב לחימה". () "אנחנו די מגובשים בדעתנו לא לחזור, לא בכל מקרה, יש בעיה לחיל האוויר לתת מענה מידי למצב לחימה, אם זה בעזה או בלבנון, בטח בטח בלבנון. בישראל, בצה"ל, ללא המטה המבצעי של חיל האוויר במחצית מהכוח בטייסות המבצעיות לא יכול לתת מענה כמו שצריך". () "אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר וגם בשיתוף הפעולה עם כוחות הצבא". (*) "אני מודאג. אני מודאג, אבל החלטנו שזה האקדח האחרון שנשאר לנו להשתמש כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות". ב-1 באוקטובר 2023, אל"מ (במיל.) נוף ארז, מראשי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית, התארח בתוכניתה של לוסי אהריש בערוץ 13, ולהלן תוכן הראיון: לוסי אהריש: האם חיל האוויר יצלח את המשבר הגדול עם הטייסים שלו? בימים האחרונים ישנם מאמצים הולכים וגוברים לשכנע את אותם טייסים שהודיעו על הפסקת שירותם במילואים, לחזור ולשרת ולקיים את האימונים הצפויים. נמצא איתנו אלוף משנה במילואים, נוף ארז, ממובילי מחאת הטייסים. שלום, שלום. נוף ארז: שלום לוסי. לוסי אהריש: האם המאמצים להחזיר את אותם טייסים מוחים לחזור ולהתאמן יצלחו, או שיש תנאי לזה שהם יצלחו? נוף ארז: קודם כל, חשוב להבהיר שחיל האוויר, אמנם נעשים מעשים וניסיונות כאלה, חיל האוויר מתחלק, אנשי המילואים של חיל האוויר שרובם הקפיאו את שירותם, מתחלק לשלוש קבוצות עיקריות. הטייסים הפעילים בטייסות המבצעיות, הטייסים שמדריכים בבית ספר לטיסה, והטייסים או מפקדים בכירים בחיל האוויר שמשרתים במטה המבצעי של חיל האוויר, שהוא הגוף, דרך אגב, שאני שייך אליו, שהתחיל את התנועה של הקפאת השירות. המאמצים שנעשים הם נעשים עם כולם מכמה סיבות. בית ספר לטיסה מתקשה מאוד להריץ את התוכנית שלו, את התוכנית של שנת האמונים הבאה בהיעדר הרבה מאוד מדריכים, ורוצים לדעת, חיל האוויר הוא חיל מסודר מאוד, לזכותו ייאמר, מנסים לדעת איך להיערך, כי אם המדריכים האלה לא יחזרו, אז בית הספר לטיסה צריך לגייס ולהכשיר מדריכים סדירים מהטייסות, על חשבון כמובן הכוח הסדיר. וזה יכול להיות משהו שצריך לעשות אותו, להתחיל אותו עכשיו, כדי שבקורסים של תחילת ינואר 24, חיל האוויר יחזור לתפקד בצורה, בית הספר לטיסה יחזור לתפקד. הטייסות המבצעיות, כמובן שחיל האוויר רוצה לדעת לקראת שנה הבאה מה המצב וכמה אנשים יש לו בכל טייסת. יכול להיות שצריך לעשות שינויים בהרכבים בין הטייסות. לוסי אהריש: ואני מבינה מבין השורות של מה שאתה אומר, המטרה היא שחיל האוויר לא יחזור לתפקד או לא יחזור לפעילות רגילה. זאת המטרה בעצם בהחלטה שטייסים... נוף ארז: המטרה שלנו, של אנשי המחאה לצורך העניין, או המילואימניקים שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום. לא רק אנחנו, גם מילואימניקים של יחידות וכלל צה"ל. זה ואותו דבר, בשביל ליצור לחץ על מקבלי החלטות. מקבלי החלטות בצבא שיעבירו את זה הלאה למקבלי החלטות בממשלה, כדי שיבינו שיש פה מצוקה מאוד מאוד חזקה. לוסי אהריש: ממה שאתה יודע, ישנה מצוקה עכשיו בחיל האוויר? נוף ארז: יש מצוקה חמורה ממה שאני יודע. המטה המבצעי של חיל האוויר לא יכול לתפקד למצב לחימה, הוא מתפקד בסדיר לתקיפות כאלה ואחרות בסוריה, כמו ששומעים לפעמים. לוסי אהריש: זאת אומרת, שאם אנחנו נכנסים כרגע למצב חירום של מלחמה, ישראל לא ערוכה לזה. נוף ארז: אם המטה המבצעי, אנשי המטה המבצעי, שכרגע אנחנו די מגובשים בדעתנו לא לחזור, לא בכל מקרה, יש בעיה לחיל האוויר לתת מענה מידי למצב לחימה, אם זה בעזה או בלבנון, בטח בטח בלבנון. בישראל, בצה"ל, ללא המטה המבצעי של חיל האוויר במחצית מהכוח בטייסות המבצעיות לא יכול לתת מענה כמו שצריך. לוסי אהריש: אתה יודע, אני מנסה להבין, אז בעצם אנחנו אומרים שיש מצב שאנחנו נמצאים בחוסר כשירות? נוף ארז: לדעתי, אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר וגם בשיתוף הפעולה עם כוחות הצבא, ואז זו בעיה. לוסי אהריש: מה בעצם יגרום לכם לחזור לשירות? נוף ארז: אנחנו אמרנו שברגע שאנחנו נזהה שנפסקו לחלוטין התהליכים של הפיכת הדמוקרטיה הישראלית לממשל דיקטטורי בניהול של אדם אחד, לצורך הצלת בן אדם אחד, אנחנו נחזור. רובנו הגדול, כל מי שחיל האוויר יסכים או צה"ל יסכים לקבל אותו בחזרה, ואני מאמין שאת רובנו יסכימו לקבל בחזרה כי אין לנו כרגע תחליפים. התחליפים יהיו. בעוד עשר שנים ימצאו לרובנו אנשים שיחליפו אותנו. אבל זה ייקח זמן. לוסי אהריש: אתה לא מודאג? נוף ארז: אני מודאג. אני מודאג, אבל החלטנו שזה האקדח האחרון שנשאר לנו להשתמש כדי להשפיע על מקבלי החלטות. אנחנו מרגישים שזה כן עשה משהו. לא עשה את כל מה שציפינו. ציפינו שזה לא יאפשר לחוקק את חוק [ביטול] עילת הסבירות. בזה לא הצלחנו, כי לא רצו לשמוע את הרמטכ"ל, לא רצו לשמוע אף אחד. אבל אנחנו עדיין מצפים ששופטי בג"צ יבינו את חומרת המצב, אחרים יבינו את חומרת המצב, ואולי כמה חברי כנסת ואנשי קואליציה יבינו גם הם את חומרת המצב, וימנעו את המשך התהליכים. לוסי אהריש: מילים לא פשוטות. נוף, תודה רבה לך. נוף ארז: תודה רבה ובהצלחה לכולנו. לוסי אהריש: אמן, אמן. שלא נצטרך. נוף ארז: אני מקווה. לוסי אהריש: תודה רבה, תודה, נוף. סימוכין: כתבות קודמות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: "הבעיות שקורות עכשיו בצפון [מתיחות עם חיזבאללה], תחושתי שהן יזומות על ידי מישהו בראשות הממשלה. לא אתפלא אם הדבר נועד להסיח את הדעת ממשהו אחר, ולגרום לנו לרוץ חזרה לתאי [השליטה בחיל האוויר], ולעזור למדינת ישראל להילחם". סימוכין: שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אל"מ (במיל.) נוף ארז: "בחודשים האחרונים משתנה לנו המדינה "מתחת לאף", והשלטון הופך לדיקטטורה של שליט יחיד; איני מרגיש יותר, שאני יכול ו/או רוצה לתרום מזמני והאנרגיות שלי, למען המדינה, שנלקחה ממני; אני נאלץ להקפיא לאלתר את התנדבותי למילואים". סימוכין: חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים תגרום ל"נזק קשה מאוד" ו"תסכן את הכשירות של צה"ל"; "המצב של חיזבאללה יהיה הרבה יותר קל"; "כל פגיעה בביטחון המדינה ובכשירות הצבא היא לא באשמת אנשי המילואים שמפסיקים את ההתנדבות שלהם". סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

26,061 просмотров • 10 месяцев назад

אתמול הייתי בביתו של יובל בזק, שהיה הסמג״ד שלי בגדוד 12 בגולני ב 1995. הוא סיפר על בנו הגיבור, גיא בזק, לוחם בגדוד 51 בגולני, עוד לא בן 20, שנפל ב 7.10 בקרב על קיבוץ כיסופים. ב 6:29 ב 7.10 החלה הפלישה. כ200 נוחבות הגיעו למוצב כיסופים ולקיבוץ כיסופים מכמה כיוונים. תומר נגר ז״ל , לוחם גיבור שהיה בשמירה עם מאג בבונקר מחוץ למוצב , ראה את נחילי הנוחבות וריסס אותם עד שאזלה לו התחמושת ואז הוא נהרג. הוא עיכב אותם ואפשר ללוחמי גולני במוצב להתארגן ולחלקם להגיע לקיבוץ. גיא הגיע לקיבוץ עם עוד כמה חברים מהפלוגה והוא נלחם וצלף במחבלים. קלע מצטיין. בשעה 7:00 שומעים את המנוולים אומרים אחד לשני: ״למה אתם לא מתקדמים? יש צלף שפוגע בכל מי שנחשף.״ וב 9:00 הם אומרים: ״אנחנו עדיין מרותקים בגלל הצלף.״ חלק מכח המחבלים נסוג. גיא נלחם ללא אפוד קרמי, הלך ראשון בכח, הפגין אומץ לב יוצא דופן וחתר למגע. גיא וחבריו , ביחד עם כיתת הכוננות הצילו את הקיבוץ מטבח נוראי. הם היו מעטים מול רבים. קצת אחרי עשר בבוקר, גיא קיבל כדור אחד בלב ונפל. באותו יום נרצחו בקיבוץ 9 חברים , שלמה מנצור נחטף ונרצח ו-6 עובדים תאילנדים נרצחו. עוד חבר קיבוץ, תום גודו, נהרג מאשר כוחותינו והרפתן של הקיבוץ, ראובן היינק, נהרג יומיים אח״כ . 9 חיילים ומפקד כיתת הכוננות סער מרגוליס, נפלו בקרב על קיבוץ כיסופים , 16 חיילים נפלו בקרב על מוצב כיסופים, 13 לוחמים מגדוד 51 ו-3 לוחמים מאגוז. כל התצפיתניות והחיילות במוצב כיסופים ניצלו. גיא גדל בכוכב יאיר והתבלט מגיל צעיר בכושר מנהיגות, בחוש הומור מפותח, במחשבה יצירתית במיוחד וביצר הרפתקנות. הוא היה חניך נלהב בשבט הצופים שהיה לו כבית שני. גיא אהב לבשל, ניגן על גיטרה ופסנתר ובעיקר אהב ספורט אתגרי ולטייל בשביל ישראל. בסרטון, כשבוע לפני ה 7.10, גיא מנגן בפסנתר בתחנת הרכבת בשדרות, בדרך לבסיס בכיסופים.

אתמול הייתי בביתו של יובל בזק, שהיה הסמג״ד שלי בגדוד 12 בגולני ב 1995. הוא סיפר על בנו הגיבור, גיא בזק, לוחם בגדוד 51 בגולני, עוד לא בן 20, שנפל ב 7.10 בקרב על קיבוץ כיסופים. ב 6:29 ב 7.10 החלה הפלישה. כ200 נוחבות הגיעו למוצב כיסופים ולקיבוץ כיסופים מכמה כיוונים. תומר נגר ז״ל , לוחם גיבור שהיה בשמירה עם מאג בבונקר מחוץ למוצב , ראה את נחילי הנוחבות וריסס אותם עד שאזלה לו התחמושת ואז הוא נהרג. הוא עיכב אותם ואפשר ללוחמי גולני במוצב להתארגן ולחלקם להגיע לקיבוץ. גיא הגיע לקיבוץ עם עוד כמה חברים מהפלוגה והוא נלחם וצלף במחבלים. קלע מצטיין. בשעה 7:00 שומעים את המנוולים אומרים אחד לשני: ״למה אתם לא מתקדמים? יש צלף שפוגע בכל מי שנחשף.״ וב 9:00 הם אומרים: ״אנחנו עדיין מרותקים בגלל הצלף.״ חלק מכח המחבלים נסוג. גיא נלחם ללא אפוד קרמי, הלך ראשון בכח, הפגין אומץ לב יוצא דופן וחתר למגע. גיא וחבריו , ביחד עם כיתת הכוננות הצילו את הקיבוץ מטבח נוראי. הם היו מעטים מול רבים. קצת אחרי עשר בבוקר, גיא קיבל כדור אחד בלב ונפל. באותו יום נרצחו בקיבוץ 9 חברים , שלמה מנצור נחטף ונרצח ו-6 עובדים תאילנדים נרצחו. עוד חבר קיבוץ, תום גודו, נהרג מאשר כוחותינו והרפתן של הקיבוץ, ראובן היינק, נהרג יומיים אח״כ . 9 חיילים ומפקד כיתת הכוננות סער מרגוליס, נפלו בקרב על קיבוץ כיסופים , 16 חיילים נפלו בקרב על מוצב כיסופים, 13 לוחמים מגדוד 51 ו-3 לוחמים מאגוז. כל התצפיתניות והחיילות במוצב כיסופים ניצלו. גיא גדל בכוכב יאיר והתבלט מגיל צעיר בכושר מנהיגות, בחוש הומור מפותח, במחשבה יצירתית במיוחד וביצר הרפתקנות. הוא היה חניך נלהב בשבט הצופים שהיה לו כבית שני. גיא אהב לבשל, ניגן על גיטרה ופסנתר ובעיקר אהב ספורט אתגרי ולטייל בשביל ישראל. בסרטון, כשבוע לפני ה 7.10, גיא מנגן בפסנתר בתחנת הרכבת בשדרות, בדרך לבסיס בכיסופים.

איילת שקד Ayelet Shaked

17,276 просмотров • 4 месяцев назад

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; מפורק; הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס הם פטריוטים; מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023; גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון; אנו מתאבדים" ב-4 באוקטובר 2023, התארח תת אלוף (מיל.) אסף אגמון בתוכנית הרדיו של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, ולהלן תוכן הראיון: אודי סגל: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר. שלום רב. אסף אגמון: שלום, וחג שמח לכם ולמאזינים. אודי סגל: תגיד, אתה לא חושב, אתה יודע, הרבה פעמים בחיל האוויר מדברים על דחיפה של גבולות המערכת. כלומר, הרבה פעמים כשיש מטוסים, יש להם יכולות מסוימות שכתובות במפרט הטכני, וטייסי חיל האוויר הנועזים תמיד דוחפים אותם לגבולות המערכת, ואפילו מעבר להם ביכולות שמוציאים מכלי הטייס השונים שהם מובילים. יכול להיות שבתמרון שאתם עשיתם במהלך המחאה, שהוא מוצדק אולי מבחינת הכעס שלכם והחשש לדמוקרטיה הישראלית, דחפתם את גבולות המערכת לגבול שהוא גבול אדום, שעלול להביא להתרסקות כלי הטייס? אסף אגמון: קודם [כל], אני לא באתי לדבר איתכם על המחאה. אני באתי לדבר איתכם על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל במצב הכשירות של חיל האוויר, בהמשך למה ש[חבר הכנסת] גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, אחד הטובים ביותר שהיה לנו, דיבר איתכם בשעה הקרובה [האחרונה]. ענת דוידוב: כן, אבל זה פועל יוצא, אתה יודע אי אפשר להתעלם מזה. אסף אגמון: הפועל היוצא, זה שקודם כל בואו נסתכל על העובדות, אני לא פרשן, אני איש של עובדות, אני איש שבא מהמערך המבצעי, כל החיים שלי הייתי במערך המבצעי, 51 שנים הייתי בחיל האוויר, עשיתי מילואים עד לפני שנה. מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד מהכי בכירים שהיה בחיל האוויר, והוא לא מזוהה עם המחאה בכלל, והוא דאג מרוב דאגתו ללכת לראש הממשלה [בנימין נתניהו] אישית, ולהגיד לו שמצב הכשירות של חיל האוויר, ואני אשתמש במונח שהוא השתמש, הוא אסוני. אסוני. חיל האוויר מצבו, מצב הכשירות שלו אסוני. הוא הלך ואמר לראש הממשלה שלנו, שכבר היום חיל האוויר לא מסוגל אפילו לעשות 70% מהתוכניות המבצעיות, שהכינו על מנת לתקוף באיראן אם נחליט לתקוף באיראן. ראש הממשלה שלנו, שכל הזמן בצדק אמר שאיראן זה איום קיומי על מדינת ישראל, במעשיו ובמעשה ממשלתו, משמיד את הדבר היחידי שיש למדינת ישראל להגן מפני איראן גרעינית, וזה חיל האוויר. אודי סגל: אוקיי, ושוב אני שואל אותך, האם המציאות הזאת, שמצב הכשירות של חיל האוויר נמצא במצב אסוני, האם אתה לוקח על זה גם אחריות, שהאם יכול להיות שמהלך המחאה שלכם, היה מהלך אחד רחוק מדי, חציתם קו אדום מוקדם מדי, כדי להביא את ראש הממשלה לפעולה, שבינתיים לא הצלחתם להביא אותו, וזו גניזת כל המהפכה המשפטית. אסף אגמון: ראש הממשלה שלנו עסוק במסע תענוגות מחוף אל חוף בארצות הברית, חוזר משם, הולך לנפוש בנווה אטי"ב, משם בשבוע הבא הוא הולך לקחת את כל ממשלת ישראל לישיבה משותפת עם ממשלת צ’כיה, אולי בשביל להכין מקומות לאיפה נוכל לברוח אחרי שהוא יגמור להשמיד את מדינת ישראל. אודי סגל: אבל שוב אתה מתחמק מהשאלה, אני שואל אותך שאלה. אסף אגמון: אני לא מתחמק מהשאלה. אודי סגל: אני שואל אותך שאלה, תת אלוף במילואים אסף אגמון, אתה לא מרגיש שבמהלך המחאה שלכם דחפתם את המערכת הצבאית לגבולות ההפעלה שלה, ואתם מסכנים את ביטחון ישראל על משהו שיכול להיות שאתם יכולים לפעול אחרת. יכול להיות שתגיד לי, תשמע, עשינו תחקיר, לא, זה פעולה לגיטימית. למה אתה מתחמק מהשאלה? אסף אגמון: אני לא מתחמק מ... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחמק משום דבר, ואני אגיד לך כל מה שתרצה. הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס, הם הפטריוטים הכי גדולים בתולדות מדינת ישראל. הם מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023. ענת דוידוב: אבל אסף אגמון, לא כולם רואים את זה כך. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. ענת דוידוב: מאה אחוז. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. האנשים האלה, שהם אנשים מיוחדים, הם רואים את זה והם לוקחים את זה על הכתפיים שלהם, אני מצדיע להם. דרך אגב, הם היחידים שעושים, איפה כל אנשי ההייטק? איפה הרופאים? איפה המורים? למה הם משאירים אותם לבד? מי שעצר את החקיקה, זה היו הטייסים הגיבורים האלה. עם ישראל חייב להם ויהיה חייב להם לדורות. אם מישהו יציל את מדינת ישראל, זה יהיו הטייסים הגיבורים האלה, שעכשיו משאירים אותם לבד, ועכשיו עושים נגדם מסע הפחדה ומסע איומים. ענת דוידוב: מי משאיר אותם לבד, תא"ל אגמון? מי משאיר אותם לבד? בכירי חיל האוויר שלא מוכנים להצטרף ולתמוך בהם? אסף אגמון: משאירים אותם לבד, כי ההייטקיסטים גם כן לא מצטרפים, כי הרופאים גם כן דיברו ועדיין לא עושים כלום, וגם מה שקורה בצה"ל היום, שעושים עליהם מהלך של הפחדה. אני 51 שנה הייתי בחיל האוויר, בחיים שלי לא שמעתי, שדיון כשירות של חיל האוויר מגיע לתקשורת. ופתאום עכשיו, 3 שבועות לפני הדיון, [הכתב הצבאי של ערוץ 13] אור הלר... אודי סגל: אבל אסף אגמון, אתם הבאתם במחאה שלכם את מצב הכשירות למצב שהוא נמצא, ואני שואל אותך שוב את השאלה בפעם החמישית, האם אתה לא חושב שהצעד שנקטתם הוא צעד שמסכן את ביטחון ישראל בצורה מוגזמת, ולא הצלחתם בינתיים להשיג את המטרה, והוא לייצר לחץ אפקטיבי על ראש ממשלת ישראל כדי לסגת בו, במהלך המרכזי שהוא מוביל בשנה האחרונה? אסף אגמון: פשוט, לא רק שלא הלכנו רחוק מדי, צריך להכפיל את כמות המילואימניקים שיודיעו עכשיו שהם משעים את ההתנדבות שלהם. אודי סגל: ואז? זה לא יחשוף את ישראל לבעיה ביטחונית? אסף אגמון: מי שמכניס את ישראל לבעיה ביטחונית זה ראש הממשלה שלה. מה אתה רוצה מהטייסים האלה? ראש הממשלה שלה בשביל ועדה למינוי שופטים מחרב את ביטחון מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים האלה ששמים את נפשם בכפם. ענת דוידוב: אז למה לא כולם מצטרפים? זאת השאלה ששאלתי קודם. אסף אגמון: הם מפחדים, הם מפחדים. ענת דוידוב: ממי? אסף אגמון: עושים עליהם מסע הפחדה, מה אתם לא מבינים? אודי סגל: לא, אולי יש פה חוזה שאתה לא, החוזה שלנו היא מדינת ישראל, הוא חוזה שבו לא מפרקים את המדינה כדי לשנות את הכיוון שלה, ויכול להיות שאתם עשיתם צעד, שהתוצאה שלו, השיורית, היא פגיעה כל כך קשה בביטחון ישראל שהיא לא שווה את המהלך הזה. אסף אגמון: תגיד לי, אתה לא התבלבלת? [אתה חושב] שאני ראש הממשלה? מה אתה שואל אותי? אני זה מי שמפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? אני מפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? ראש הממשלה שלנו מפרק את מדינת ישראל. מה אתם לא מבינים? מה אתה שואל אותי? בשביל הרפורמה הזאת הוא מפרק את מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים הגיבורים האלה? אודי סגל: אני שואל אותך, מה שאני שואל אותך זה שאלה שאני שואל אותך מתחילת הראיון. האם לא נקטתם בצעד קיצוני מדי? בשלב מוקדם מדי? והדבר הזה בעצם פוגע בכשירות של החיל [חיל האוויר] באופן שלא יצר לחץ אפקטיבי מספיק. אסף אגמון: אתה מבין שחיל האוויר במצב אסוני? אתה מבין שחיל האוויר לא יכול לאייש את התרגיל המבצעי הבינלאומי הגדול שיש לו, הולכים לארח את עשרות מפקדי חילות אוויר מכל העולם ולהראות להם שיש פה חיל אוויר מפורק, שפירקו אותו, שהסיתו איש ברעהו, ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה וחבורתו. הם קראו לטייסים האלה מוגלה, בוגדים, צריך לתלות אותם בכיכר העיר, והם אמיצים וגיבורים, והם אמרו, אנחנו נקריב את הכל בשביל מדינת ישראל להציל אותה. ענת דוידוב: אגב, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, מה יקרה כשיגיע מועד התרגיל? איך אתה רואה את הדברים קורים? אסף אגמון: פתאום מח"א [מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר] נהייה אילם. פתאום אין דובר צה"ל [תא"ל דניאל הגרי], פתאום אין צנזור [תא"ל קובי מנדלבליט], תשאלו אותו, מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותו איך תאייש את התרגיל הבינלאומי? תשאלו אותו מה אתה אומר לראש הממשלה, שאם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. ענת דוידוב: מח"א [מפקד חיל האוויר] הציב דדליין, הדדליין הוא 17 באוקטובר [2023] כדי לבדוק אם טייסים חוזרים לפעילות שוטפת או לא. זה מה שהוא אמר. אסף אגמון: גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים אנשים הכי מנוסים, עם הכי הרבה ניסיון, זה המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי, יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום. ושם זה אנשים שלא טסים, והם לא יחזרו למילואים. אודי סגל: אז תת אלוף במילואים אסף אגמון. ענת דוידוב: רגע רגע, הוא אומר שהם לא יחזרו למילואים, זאת אמירה, כלומר, שום דדליין לא יעזור כאן, הם לא חוזרים למילואים. אסף אגמון: הם לא טסים, הם לא טסים, אתה לא יכול להגיד להם, אם לא תחזור... ענת דוידוב: לא טסים, מאבדים כשירות, וחבורה שלמה הולכת לשבת בבית. אסף אגמון: מעל 200, אנשי המטה המבצעי, האנשים הכי בכירים בחיל האוויר, הכי רציניים, בהם חיל האוויר תלוי, הודיעו לו [למפקד חיל האוויר], רשמית, אנחנו לא מתייצבים למילואים. אנחנו השענו את ההתנדבות שלנו למילואים. מה הוא יעשה? אודי סגל: אז מה אתה אומר? שזה בלתי הפיך? אסף אגמון: בטח הפיך. תפנה את זה לדרג הפוליטי, לדרג המדיני. תצילו את המדינה הזאתי. אודי סגל: אז אני שואל אותך, מה אתה חושב שעכשיו יקרה במציאות שאתה מייצר, שבאמת מצב הכשירות הוא אסוני, שאין לו [למפקד חיל האוויר] מוח מבצעי בחיל האוויר, שאין לו טייסים לאייש את התרגיל, מה אתה חושב שיכול לקרות? איזה לחץ זה לדעתך יפעיל על ראש הממשלה? ומה לדעתך יקרה? כי בינתיים זה לא קרה. אסף אגמון: תשאל את זה את שר הביטחון שלנו [יואב גלנט], תשאל את ראש הממשלה שלנו שלא רוצה להתראיין אצלכם, תשאל אותו את השאלות האלה. עליו האחריות. אודי סגל: אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים אנחנו יוצאים נגד תופעות של סרבנות, חלק מהפעולות האלה זה פעולות שמעודדות סרבנות, חלק מכנים אתכם אנשים שמורדים במדינה, אנשים שלא מקבלים את מרות הממשלה, שהיא אחראית על הפעלת הצבא. השאלה היא, מה אתה אומר על האמירות האלה שלהם? אסף אגמון: מה אני אומר? אני אומר לך, לכם ולכל המאזינים, שבאיראן וחיזבאללה והחמאס יושבים בשקט עכשיו ומוחאים כפיים לראש ממשלת ישראל, שמשמיד את ביטחון מדינת ישראל ואת חיל האוויר בפרט. זה מה שאני אומר לכם. וזאת השאלה שצריך לשאול אותו, וזאת השאלה שהאזרחים במדינה הזאת צריכים לשאול, איך ייתכן שאנחנו נותנים יד להשמדת ביטחון מדינת ישראל? ענת דוידוב: אוקיי, עכשיו משפט לסיום, תת אלוף במילואים אסף אגמון. אם הדברים נשארים כמות שהם, לאן המדינה הזאת הולכת? אסף אגמון: אין לי מה להגיד לך. המדינה הזאת הולכת לאבדון. המדינה הזאת הולכת לאבדון. אבל כמה שאני מודאג, אני נחוש ואני אלחם שזה לא יקרה. המדינה שלנו במצב הנוכחי הולכת לאבדון. זה על הקיר, ואנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו מתעסקים בשטויות, ואנחנו מסרבים לראות שהנס הזה שקראו לו מדינת ישראל, שככה התקדם 75 שנה, אנחנו הורסים אותו ומתאבדים, פשוט מתאבדים. ענת דוידוב: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה, מבכירי חיל האוויר לשעבר, תודה רבה לך. סימוכין: כתבות קודמות שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – תת אלוף (מיל.) אסף אגמון מביע תמיכה בגל הסירוב לשירות מילואים: "מתוך היכרות קרובה עם המשמעויות של הפסקת טיסה פעילה, אנו אומרים באופן הברור ביותר לקבוצת המילואים הפעילים: אנו נתמוך, ללא סייג, בכל פעולת מחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר!" סימוכין: תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "הדסקית ‘לשחרר את החטופים עכשיו’ היא סמל יהודי, לא פחות מכיפה; אנחנו כבר לא דמוקרטיה יהודית; הממשלה הזו היא איום על הזהות שלכם כיהודים כאן בטורונטו ובכל מקום אחר; הם יעשו הכל כדי שהם [הערבים] לא יוכלו להצביע; יאמרו לתומכי הפסקת ההתנדבות שלא יוכלו להצביע". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". אל"מ (מיל.) אבי קדיש: "פעם אחת בחיים קורה לך שאתה נביא זעם, ולצערך מסתבר שאתה גם צדקת". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; מפורק; הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס הם פטריוטים; מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023; גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון; אנו מתאבדים" ב-4 באוקטובר 2023, התארח תת אלוף (מיל.) אסף אגמון בתוכנית הרדיו של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, ולהלן תוכן הראיון: אודי סגל: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר. שלום רב. אסף אגמון: שלום, וחג שמח לכם ולמאזינים. אודי סגל: תגיד, אתה לא חושב, אתה יודע, הרבה פעמים בחיל האוויר מדברים על דחיפה של גבולות המערכת. כלומר, הרבה פעמים כשיש מטוסים, יש להם יכולות מסוימות שכתובות במפרט הטכני, וטייסי חיל האוויר הנועזים תמיד דוחפים אותם לגבולות המערכת, ואפילו מעבר להם ביכולות שמוציאים מכלי הטייס השונים שהם מובילים. יכול להיות שבתמרון שאתם עשיתם במהלך המחאה, שהוא מוצדק אולי מבחינת הכעס שלכם והחשש לדמוקרטיה הישראלית, דחפתם את גבולות המערכת לגבול שהוא גבול אדום, שעלול להביא להתרסקות כלי הטייס? אסף אגמון: קודם [כל], אני לא באתי לדבר איתכם על המחאה. אני באתי לדבר איתכם על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל במצב הכשירות של חיל האוויר, בהמשך למה ש[חבר הכנסת] גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, אחד הטובים ביותר שהיה לנו, דיבר איתכם בשעה הקרובה [האחרונה]. ענת דוידוב: כן, אבל זה פועל יוצא, אתה יודע אי אפשר להתעלם מזה. אסף אגמון: הפועל היוצא, זה שקודם כל בואו נסתכל על העובדות, אני לא פרשן, אני איש של עובדות, אני איש שבא מהמערך המבצעי, כל החיים שלי הייתי במערך המבצעי, 51 שנים הייתי בחיל האוויר, עשיתי מילואים עד לפני שנה. מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד מהכי בכירים שהיה בחיל האוויר, והוא לא מזוהה עם המחאה בכלל, והוא דאג מרוב דאגתו ללכת לראש הממשלה [בנימין נתניהו] אישית, ולהגיד לו שמצב הכשירות של חיל האוויר, ואני אשתמש במונח שהוא השתמש, הוא אסוני. אסוני. חיל האוויר מצבו, מצב הכשירות שלו אסוני. הוא הלך ואמר לראש הממשלה שלנו, שכבר היום חיל האוויר לא מסוגל אפילו לעשות 70% מהתוכניות המבצעיות, שהכינו על מנת לתקוף באיראן אם נחליט לתקוף באיראן. ראש הממשלה שלנו, שכל הזמן בצדק אמר שאיראן זה איום קיומי על מדינת ישראל, במעשיו ובמעשה ממשלתו, משמיד את הדבר היחידי שיש למדינת ישראל להגן מפני איראן גרעינית, וזה חיל האוויר. אודי סגל: אוקיי, ושוב אני שואל אותך, האם המציאות הזאת, שמצב הכשירות של חיל האוויר נמצא במצב אסוני, האם אתה לוקח על זה גם אחריות, שהאם יכול להיות שמהלך המחאה שלכם, היה מהלך אחד רחוק מדי, חציתם קו אדום מוקדם מדי, כדי להביא את ראש הממשלה לפעולה, שבינתיים לא הצלחתם להביא אותו, וזו גניזת כל המהפכה המשפטית. אסף אגמון: ראש הממשלה שלנו עסוק במסע תענוגות מחוף אל חוף בארצות הברית, חוזר משם, הולך לנפוש בנווה אטי"ב, משם בשבוע הבא הוא הולך לקחת את כל ממשלת ישראל לישיבה משותפת עם ממשלת צ’כיה, אולי בשביל להכין מקומות לאיפה נוכל לברוח אחרי שהוא יגמור להשמיד את מדינת ישראל. אודי סגל: אבל שוב אתה מתחמק מהשאלה, אני שואל אותך שאלה. אסף אגמון: אני לא מתחמק מהשאלה. אודי סגל: אני שואל אותך שאלה, תת אלוף במילואים אסף אגמון, אתה לא מרגיש שבמהלך המחאה שלכם דחפתם את המערכת הצבאית לגבולות ההפעלה שלה, ואתם מסכנים את ביטחון ישראל על משהו שיכול להיות שאתם יכולים לפעול אחרת. יכול להיות שתגיד לי, תשמע, עשינו תחקיר, לא, זה פעולה לגיטימית. למה אתה מתחמק מהשאלה? אסף אגמון: אני לא מתחמק מ... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחמק משום דבר, ואני אגיד לך כל מה שתרצה. הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס, הם הפטריוטים הכי גדולים בתולדות מדינת ישראל. הם מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023. ענת דוידוב: אבל אסף אגמון, לא כולם רואים את זה כך. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. ענת דוידוב: מאה אחוז. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. האנשים האלה, שהם אנשים מיוחדים, הם רואים את זה והם לוקחים את זה על הכתפיים שלהם, אני מצדיע להם. דרך אגב, הם היחידים שעושים, איפה כל אנשי ההייטק? איפה הרופאים? איפה המורים? למה הם משאירים אותם לבד? מי שעצר את החקיקה, זה היו הטייסים הגיבורים האלה. עם ישראל חייב להם ויהיה חייב להם לדורות. אם מישהו יציל את מדינת ישראל, זה יהיו הטייסים הגיבורים האלה, שעכשיו משאירים אותם לבד, ועכשיו עושים נגדם מסע הפחדה ומסע איומים. ענת דוידוב: מי משאיר אותם לבד, תא"ל אגמון? מי משאיר אותם לבד? בכירי חיל האוויר שלא מוכנים להצטרף ולתמוך בהם? אסף אגמון: משאירים אותם לבד, כי ההייטקיסטים גם כן לא מצטרפים, כי הרופאים גם כן דיברו ועדיין לא עושים כלום, וגם מה שקורה בצה"ל היום, שעושים עליהם מהלך של הפחדה. אני 51 שנה הייתי בחיל האוויר, בחיים שלי לא שמעתי, שדיון כשירות של חיל האוויר מגיע לתקשורת. ופתאום עכשיו, 3 שבועות לפני הדיון, [הכתב הצבאי של ערוץ 13] אור הלר... אודי סגל: אבל אסף אגמון, אתם הבאתם במחאה שלכם את מצב הכשירות למצב שהוא נמצא, ואני שואל אותך שוב את השאלה בפעם החמישית, האם אתה לא חושב שהצעד שנקטתם הוא צעד שמסכן את ביטחון ישראל בצורה מוגזמת, ולא הצלחתם בינתיים להשיג את המטרה, והוא לייצר לחץ אפקטיבי על ראש ממשלת ישראל כדי לסגת בו, במהלך המרכזי שהוא מוביל בשנה האחרונה? אסף אגמון: פשוט, לא רק שלא הלכנו רחוק מדי, צריך להכפיל את כמות המילואימניקים שיודיעו עכשיו שהם משעים את ההתנדבות שלהם. אודי סגל: ואז? זה לא יחשוף את ישראל לבעיה ביטחונית? אסף אגמון: מי שמכניס את ישראל לבעיה ביטחונית זה ראש הממשלה שלה. מה אתה רוצה מהטייסים האלה? ראש הממשלה שלה בשביל ועדה למינוי שופטים מחרב את ביטחון מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים האלה ששמים את נפשם בכפם. ענת דוידוב: אז למה לא כולם מצטרפים? זאת השאלה ששאלתי קודם. אסף אגמון: הם מפחדים, הם מפחדים. ענת דוידוב: ממי? אסף אגמון: עושים עליהם מסע הפחדה, מה אתם לא מבינים? אודי סגל: לא, אולי יש פה חוזה שאתה לא, החוזה שלנו היא מדינת ישראל, הוא חוזה שבו לא מפרקים את המדינה כדי לשנות את הכיוון שלה, ויכול להיות שאתם עשיתם צעד, שהתוצאה שלו, השיורית, היא פגיעה כל כך קשה בביטחון ישראל שהיא לא שווה את המהלך הזה. אסף אגמון: תגיד לי, אתה לא התבלבלת? [אתה חושב] שאני ראש הממשלה? מה אתה שואל אותי? אני זה מי שמפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? אני מפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? ראש הממשלה שלנו מפרק את מדינת ישראל. מה אתם לא מבינים? מה אתה שואל אותי? בשביל הרפורמה הזאת הוא מפרק את מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים הגיבורים האלה? אודי סגל: אני שואל אותך, מה שאני שואל אותך זה שאלה שאני שואל אותך מתחילת הראיון. האם לא נקטתם בצעד קיצוני מדי? בשלב מוקדם מדי? והדבר הזה בעצם פוגע בכשירות של החיל [חיל האוויר] באופן שלא יצר לחץ אפקטיבי מספיק. אסף אגמון: אתה מבין שחיל האוויר במצב אסוני? אתה מבין שחיל האוויר לא יכול לאייש את התרגיל המבצעי הבינלאומי הגדול שיש לו, הולכים לארח את עשרות מפקדי חילות אוויר מכל העולם ולהראות להם שיש פה חיל אוויר מפורק, שפירקו אותו, שהסיתו איש ברעהו, ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה וחבורתו. הם קראו לטייסים האלה מוגלה, בוגדים, צריך לתלות אותם בכיכר העיר, והם אמיצים וגיבורים, והם אמרו, אנחנו נקריב את הכל בשביל מדינת ישראל להציל אותה. ענת דוידוב: אגב, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, מה יקרה כשיגיע מועד התרגיל? איך אתה רואה את הדברים קורים? אסף אגמון: פתאום מח"א [מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר] נהייה אילם. פתאום אין דובר צה"ל [תא"ל דניאל הגרי], פתאום אין צנזור [תא"ל קובי מנדלבליט], תשאלו אותו, מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותו איך תאייש את התרגיל הבינלאומי? תשאלו אותו מה אתה אומר לראש הממשלה, שאם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. ענת דוידוב: מח"א [מפקד חיל האוויר] הציב דדליין, הדדליין הוא 17 באוקטובר [2023] כדי לבדוק אם טייסים חוזרים לפעילות שוטפת או לא. זה מה שהוא אמר. אסף אגמון: גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים אנשים הכי מנוסים, עם הכי הרבה ניסיון, זה המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי, יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום. ושם זה אנשים שלא טסים, והם לא יחזרו למילואים. אודי סגל: אז תת אלוף במילואים אסף אגמון. ענת דוידוב: רגע רגע, הוא אומר שהם לא יחזרו למילואים, זאת אמירה, כלומר, שום דדליין לא יעזור כאן, הם לא חוזרים למילואים. אסף אגמון: הם לא טסים, הם לא טסים, אתה לא יכול להגיד להם, אם לא תחזור... ענת דוידוב: לא טסים, מאבדים כשירות, וחבורה שלמה הולכת לשבת בבית. אסף אגמון: מעל 200, אנשי המטה המבצעי, האנשים הכי בכירים בחיל האוויר, הכי רציניים, בהם חיל האוויר תלוי, הודיעו לו [למפקד חיל האוויר], רשמית, אנחנו לא מתייצבים למילואים. אנחנו השענו את ההתנדבות שלנו למילואים. מה הוא יעשה? אודי סגל: אז מה אתה אומר? שזה בלתי הפיך? אסף אגמון: בטח הפיך. תפנה את זה לדרג הפוליטי, לדרג המדיני. תצילו את המדינה הזאתי. אודי סגל: אז אני שואל אותך, מה אתה חושב שעכשיו יקרה במציאות שאתה מייצר, שבאמת מצב הכשירות הוא אסוני, שאין לו [למפקד חיל האוויר] מוח מבצעי בחיל האוויר, שאין לו טייסים לאייש את התרגיל, מה אתה חושב שיכול לקרות? איזה לחץ זה לדעתך יפעיל על ראש הממשלה? ומה לדעתך יקרה? כי בינתיים זה לא קרה. אסף אגמון: תשאל את זה את שר הביטחון שלנו [יואב גלנט], תשאל את ראש הממשלה שלנו שלא רוצה להתראיין אצלכם, תשאל אותו את השאלות האלה. עליו האחריות. אודי סגל: אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים אנחנו יוצאים נגד תופעות של סרבנות, חלק מהפעולות האלה זה פעולות שמעודדות סרבנות, חלק מכנים אתכם אנשים שמורדים במדינה, אנשים שלא מקבלים את מרות הממשלה, שהיא אחראית על הפעלת הצבא. השאלה היא, מה אתה אומר על האמירות האלה שלהם? אסף אגמון: מה אני אומר? אני אומר לך, לכם ולכל המאזינים, שבאיראן וחיזבאללה והחמאס יושבים בשקט עכשיו ומוחאים כפיים לראש ממשלת ישראל, שמשמיד את ביטחון מדינת ישראל ואת חיל האוויר בפרט. זה מה שאני אומר לכם. וזאת השאלה שצריך לשאול אותו, וזאת השאלה שהאזרחים במדינה הזאת צריכים לשאול, איך ייתכן שאנחנו נותנים יד להשמדת ביטחון מדינת ישראל? ענת דוידוב: אוקיי, עכשיו משפט לסיום, תת אלוף במילואים אסף אגמון. אם הדברים נשארים כמות שהם, לאן המדינה הזאת הולכת? אסף אגמון: אין לי מה להגיד לך. המדינה הזאת הולכת לאבדון. המדינה הזאת הולכת לאבדון. אבל כמה שאני מודאג, אני נחוש ואני אלחם שזה לא יקרה. המדינה שלנו במצב הנוכחי הולכת לאבדון. זה על הקיר, ואנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו מתעסקים בשטויות, ואנחנו מסרבים לראות שהנס הזה שקראו לו מדינת ישראל, שככה התקדם 75 שנה, אנחנו הורסים אותו ומתאבדים, פשוט מתאבדים. ענת דוידוב: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה, מבכירי חיל האוויר לשעבר, תודה רבה לך. סימוכין: כתבות קודמות שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – תת אלוף (מיל.) אסף אגמון מביע תמיכה בגל הסירוב לשירות מילואים: "מתוך היכרות קרובה עם המשמעויות של הפסקת טיסה פעילה, אנו אומרים באופן הברור ביותר לקבוצת המילואים הפעילים: אנו נתמוך, ללא סייג, בכל פעולת מחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר!" סימוכין: תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "הדסקית ‘לשחרר את החטופים עכשיו’ היא סמל יהודי, לא פחות מכיפה; אנחנו כבר לא דמוקרטיה יהודית; הממשלה הזו היא איום על הזהות שלכם כיהודים כאן בטורונטו ובכל מקום אחר; הם יעשו הכל כדי שהם [הערבים] לא יוכלו להצביע; יאמרו לתומכי הפסקת ההתנדבות שלא יוכלו להצביע". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". אל"מ (מיל.) אבי קדיש: "פעם אחת בחיים קורה לך שאתה נביא זעם, ולצערך מסתבר שאתה גם צדקת". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

115,038 просмотров • 11 месяцев назад