Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Ana Sayfaya Dön

❗️צו 8 לכל הישראלים הגרים בחו״ל אם כבר אתם ירדתם, לפחות שהאירוויזיון יחזור הביתה! מצביעים 🔟 פעמים ל-🇮🇱 אפשר מכל מקום בעולם, לא רק אירופה!

EylonALevy's profile picture

Eylon Levy

259,037 subscribers

16,443 görüntüleme • 3 ay önce •via X (Twitter)

LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

באמת שיש גבול לכמות החרטוטים והקשקושים שדובר המשטרה יכול לקשקש "ועוד אפשר לצטט אותי!". אז בואו נצטט. נצ"מ (ברכות) אריה דורון מספר בכנס באילת שלא המשטרה אשמה במצב הפשיעה הנוראי. מי כן? איך לא. בתי המשפט. הכיצד? נשמע את החרטוט. "לא יכול להיות ששוטרים שפוגשים עבריין עם נשק, תסתכלו לי טוב בעיניים (!) עם אקדח והוא אומר לשוטר 'עד סוף המשמרת שלך אני הגעתי הביתה כי בית המשפט ישחרר אותי'. לא אנחנו משחררים למחרת בבוקר. המשטרה באה עם ראיות ומי שבוחר לשחרר זה לא אנחנו". אז באמת, יפה שאריה דורון עם כל שנותיו הרבות כשוטר, כבר בעל ניסיון לדעת מה אומרים או לא אומרים עבריינים עם נשק. אבל באמת שיש גבול. אני מפציר במשטרת ישראל כולה להביא לי מקרה אחד, אחד, שבו עבריין שנתפס עם נשק שוחרר ביום שלמחרת. לא מישהו שהיה חמוש וירה ושוחרר מהגנה עצמית או משהו. עבריין ממש. עם נשק. לא חוקי שנתפס. ושוחרר. בסוף המשמרת. או למחרת. כלום. אין דבר כזה. עכשיו נצ"מ דורון מבטא פה את מה שהוא שומע במסדורונות המשטרה. 'מה אתם רוצים ממני זה בתי המשפט'. ומה לעשות, בתי המשפט צריכים לראות ראיות. יש ראיות? עבריין עם עבר ועם אמצעי לחימה, נשק, אקדח, אין מצב בעולם שיילך הביתה. אם הלך הביתה, זה רק אשמת המשטרה. ועוד עד סוף המשמרת. נו. אבל קל לשפוך את הדם של בתי המשפט, המשטרה? פרפקט. מה יש לומר. מכת פשיעה? שיא של רציחות? זה שופט בית משפט השלום בבאר שבע בכלל אשם. הנה, דובר המשטרה בעצמו מאשים את בתי המשפט בכך שעבריינים עם נשק משתחררים. אז תסתכלו לאריה דורון טוב טוב בעיניים, איזה מילים יאללה, לוק הים אין דה אייז, יאללה איזה פאסון, איזה לוק, איזה מילים, איזה נאום! ואיזה חרטא ברטא. וזה הפנים של המשטרה. רואים את זה בעיניים.
0:31

באמת שיש גבול לכמות החרטוטים והקשקושים שדובר המשטרה יכול לקשקש "ועוד אפשר לצטט אותי!". אז בואו נצטט. נצ"מ (ברכות) אריה דורון מספר בכנס באילת שלא המשטרה אשמה במצב הפשיעה הנוראי. מי כן? איך לא. בתי המשפט. הכיצד? נשמע את החרטוט. "לא יכול להיות ששוטרים שפוגשים עבריין עם נשק, תסתכלו לי טוב בעיניים (!) עם אקדח והוא אומר לשוטר 'עד סוף המשמרת שלך אני הגעתי הביתה כי בית המשפט ישחרר אותי'. לא אנחנו משחררים למחרת בבוקר. המשטרה באה עם ראיות ומי שבוחר לשחרר זה לא אנחנו". אז באמת, יפה שאריה דורון עם כל שנותיו הרבות כשוטר, כבר בעל ניסיון לדעת מה אומרים או לא אומרים עבריינים עם נשק. אבל באמת שיש גבול. אני מפציר במשטרת ישראל כולה להביא לי מקרה אחד, אחד, שבו עבריין שנתפס עם נשק שוחרר ביום שלמחרת. לא מישהו שהיה חמוש וירה ושוחרר מהגנה עצמית או משהו. עבריין ממש. עם נשק. לא חוקי שנתפס. ושוחרר. בסוף המשמרת. או למחרת. כלום. אין דבר כזה. עכשיו נצ"מ דורון מבטא פה את מה שהוא שומע במסדורונות המשטרה. 'מה אתם רוצים ממני זה בתי המשפט'. ומה לעשות, בתי המשפט צריכים לראות ראיות. יש ראיות? עבריין עם עבר ועם אמצעי לחימה, נשק, אקדח, אין מצב בעולם שיילך הביתה. אם הלך הביתה, זה רק אשמת המשטרה. ועוד עד סוף המשמרת. נו. אבל קל לשפוך את הדם של בתי המשפט, המשטרה? פרפקט. מה יש לומר. מכת פשיעה? שיא של רציחות? זה שופט בית משפט השלום בבאר שבע בכלל אשם. הנה, דובר המשטרה בעצמו מאשים את בתי המשפט בכך שעבריינים עם נשק משתחררים. אז תסתכלו לאריה דורון טוב טוב בעיניים, איזה מילים יאללה, לוק הים אין דה אייז, יאללה איזה פאסון, איזה לוק, איזה מילים, איזה נאום! ואיזה חרטא ברטא. וזה הפנים של המשטרה. רואים את זה בעיניים.

Josh Breiner

34,986 görüntüleme • 9 ay önce

במפגש קצוות עם נוה דרומי נחשפתי לראשונה לאור סיונוב, ואם זה הרף האינטלקטואלי שהיא מביאה לדיון הציבורי, כנראה שלא הפסדתי הרבה עד היום. רבע שעה של סיסמאות ממוחזרות, שנאה לנתניהו וזלזול במיליוני ישראלים, בלי גרם אחד של מודעות עצמית. הקשבתי לראיון כאחת מאותם אנשים שהיא דיברה עליהם. אחת מאותם ״ביביסטים״, ״צייתנים״, ״מנותקים״, ״שטופי מוח״ ו״קורבנות תעמולה״. ובמשך רבע שעה לא שמעתי ניסיון להבין למה מיליוני ישראלים חושבים אחרת ממנה. שמעתי רק הסבר למה הם כנראה לא באמת חושבים. מבחינתה, אם אני מצביעה לנתניהו, זה לא כי שקלתי את העובדות והגעתי למסקנה אחרת ממנה. זה כי עבדו עליי. אם אני לא מסכימה איתה, זה לא כי יש לי תפיסת עולם אחרת. זה כי אני חלק מעדר. האפשרות שאדם אינטליגנטי, משכיל ובעל שיקול דעת יבחר אחרת ממנה פשוט לא קיימת אצלה. האירוניה היא שהיא מסבירה שהביביסטים הם עדר, ואז מודה ש״כולנו עדר במובן כזה או אחר״. אם כולנו עדר, למה רק אני והציבור שלי זוכים לביטול מוחלט של שיקול הדעת שלהם? למה רק הבחירה שלי היא תוצאה של תעמולה והנדסת תודעה? למעשה נראה שהבעיה שלה היא לא שהציבור הוא עדר, אלא שהציבור בחר אחרת ממנה. עוד יותר מדהים לשמוע אותה מתלוננת שנתניהו הפך אותה ואת המחנה שלה לאויב. סליחה, אבל מי בדיוק מבלה רבע שעה בלהסביר למה אנשים כמוני הם צייתנים, מנותקים ושטופי מוח? מי בדיוק מבטל לחלוטין את הלגיטימיות של הבחירה שלי? נוה דרומי ניסתה שוב ושוב להקשות עליה בנקודה הזאת, להזכיר את המחאות, חסימות הכבישים, הקריאות לסרבנות, השבתת המשק, השיח האלים והקיטוב שהמחנה שלה היה שותף להם, ולשאול איפה האחריות שלהם בכל הסיפור. אבל בכל פעם מחדש היא חזרה לאותה תשובה: נתניהו אשם. המחאות? נתניהו. הסרבנות? נתניהו. הקיטוב? נתניהו. השנאה? נתניהו. היחס של הימין אליה? נתניהו. אפילו הרעל, הזלזול וההתנשאות שהיא עצמה מפזרת כלפי מיליוני ישראלים איכשהו הופכים לאחריותו של נתניהו. בשום שלב לא שמעתי ממנה אפילו גרם אחד של אחריות עצמית או ביקורת על המחנה שלה. אפילו סביב הסרטון הסאטירי נחשפה אותה בעיה. במקום להתמודד עם המסר או עם הביקורת, היא מיד הפכה את הסרטון להוכחה שנתניהו שונא אותה אישית, רוצה ברעתה, רוצה שהיא תהיה מובסת ורוצה ציבור חלש, עני ומפגר. כל הדיון היה סביב התחושות שלה, לא סביב מה שנאמר בפועל. מבחינתה כל ביקורת על המחנה שלה היא הוכחה לשנאה, וכל מחלוקת פוליטית היא הוכחה לרדיפה. וזו בדיוק אותה תפיסה שחזרה לאורך כל הראיון, לא יכול להיות שמישהו פשוט חושב אחרת ממנה, חייב להיות שהוא מונע משנאה. המשפט שחשף אותה יותר מכל היה הטענה שנתניהו רוצה ציבור חלש, עני ומפגר. הרי מי זה הציבור הזה? אני. המשפחה שלי. החברים שלי. מיליוני ישראלים מכל שכבות החברה. רופאים, עורכי דין, מהנדסים, אנשי הייטק, אקדמאים, בעלי עסקים, עובדים ומשרתי מילואים. בסוף היא לא סיפרה לי מה נתניהו חושב על מצביעיו. היא סיפרה לי מה היא חושבת עליהם. ואז הגיע הקטע על ערוץ 14. מתברר שצופי ערוץ 14 הם קורבנות של הנדסת תודעה. אבל ערוצים 11, 12 ו 13 לא. הארץ לא. ידיעות לא. גלי צה״ל לא. האקדמיה לא. התרבות לא. רק מי שלא מסכים איתה הוא שטוף מוח. איזו מקריות מופלאה. וכמובן אי אפשר בלי פוטין, אורבן, סוף הדמוקרטיה ובחירות שאולי לא יהיו הוגנות. מצד אחד היא מודה שמערכת הבחירות בישראל הייתה אמינה במשך שנים. מצד שני היא רומזת שאולי הבחירות הבאות לא יהיו הוגנות. על סמך מה? אין ראיות. אין נתונים. אין עובדות. יש תחושות. יש פחדים. יש תסריטי אימה. בכל פעם שנדרשה להוכיח משהו, קיבלנו עוד סיסמה. והכי אירוני? היא מאשימה את הימין בפולחן אישיות, בזמן שכל הראיון נשמע כאילו נתניהו אחראי לכל תופעה במדינה. הוא אחראי למחאה, לשנאה, לקיטוב, לתקשורת, למשטרה וליחסים בין אזרחים. בשלב הזה זה כבר לא ניתוח פוליטי. זו אובססיה. בסוף לא שמעתי ניתוח פוליטי. שמעתי עוד מופע של מחנה שלא מסוגל לקבל את העובדה הפשוטה שמיליוני ישראלים מכירים את כל הטענות שלו ועדיין בוחרים אחרת. מבחינתה לא הגעתי למסקנה אחרת. לא שקלתי שיקולים אחרים. פשוט לא חשבתי. וזה אולי הדבר הכי מתנשא והכי מכוער שנאמר בכל הראיון. אחרי רבע שעה של הסברים למה אני עדר, שטופת מוח וצייתנית, נשאר לי רק להגיד תודה. אין קמפיין מוצלח יותר לימין מאשר אנשים שמשוכנעים שמיליוני ישראלים לא בוחרים אחרת מהם, אלא פשוט לא חושבים. מצרפת את הראיון ההזוי הזה. אתם לא חייבים לצפות, אלא אם בא לכם להשתעשע מכל השטויות שהיא יורה שם.
13:06

במפגש קצוות עם נוה דרומי נחשפתי לראשונה לאור סיונוב, ואם זה הרף האינטלקטואלי שהיא מביאה לדיון הציבורי, כנראה שלא הפסדתי הרבה עד היום. רבע שעה של סיסמאות ממוחזרות, שנאה לנתניהו וזלזול במיליוני ישראלים, בלי גרם אחד של מודעות עצמית. הקשבתי לראיון כאחת מאותם אנשים שהיא דיברה עליהם. אחת מאותם ״ביביסטים״, ״צייתנים״, ״מנותקים״, ״שטופי מוח״ ו״קורבנות תעמולה״. ובמשך רבע שעה לא שמעתי ניסיון להבין למה מיליוני ישראלים חושבים אחרת ממנה. שמעתי רק הסבר למה הם כנראה לא באמת חושבים. מבחינתה, אם אני מצביעה לנתניהו, זה לא כי שקלתי את העובדות והגעתי למסקנה אחרת ממנה. זה כי עבדו עליי. אם אני לא מסכימה איתה, זה לא כי יש לי תפיסת עולם אחרת. זה כי אני חלק מעדר. האפשרות שאדם אינטליגנטי, משכיל ובעל שיקול דעת יבחר אחרת ממנה פשוט לא קיימת אצלה. האירוניה היא שהיא מסבירה שהביביסטים הם עדר, ואז מודה ש״כולנו עדר במובן כזה או אחר״. אם כולנו עדר, למה רק אני והציבור שלי זוכים לביטול מוחלט של שיקול הדעת שלהם? למה רק הבחירה שלי היא תוצאה של תעמולה והנדסת תודעה? למעשה נראה שהבעיה שלה היא לא שהציבור הוא עדר, אלא שהציבור בחר אחרת ממנה. עוד יותר מדהים לשמוע אותה מתלוננת שנתניהו הפך אותה ואת המחנה שלה לאויב. סליחה, אבל מי בדיוק מבלה רבע שעה בלהסביר למה אנשים כמוני הם צייתנים, מנותקים ושטופי מוח? מי בדיוק מבטל לחלוטין את הלגיטימיות של הבחירה שלי? נוה דרומי ניסתה שוב ושוב להקשות עליה בנקודה הזאת, להזכיר את המחאות, חסימות הכבישים, הקריאות לסרבנות, השבתת המשק, השיח האלים והקיטוב שהמחנה שלה היה שותף להם, ולשאול איפה האחריות שלהם בכל הסיפור. אבל בכל פעם מחדש היא חזרה לאותה תשובה: נתניהו אשם. המחאות? נתניהו. הסרבנות? נתניהו. הקיטוב? נתניהו. השנאה? נתניהו. היחס של הימין אליה? נתניהו. אפילו הרעל, הזלזול וההתנשאות שהיא עצמה מפזרת כלפי מיליוני ישראלים איכשהו הופכים לאחריותו של נתניהו. בשום שלב לא שמעתי ממנה אפילו גרם אחד של אחריות עצמית או ביקורת על המחנה שלה. אפילו סביב הסרטון הסאטירי נחשפה אותה בעיה. במקום להתמודד עם המסר או עם הביקורת, היא מיד הפכה את הסרטון להוכחה שנתניהו שונא אותה אישית, רוצה ברעתה, רוצה שהיא תהיה מובסת ורוצה ציבור חלש, עני ומפגר. כל הדיון היה סביב התחושות שלה, לא סביב מה שנאמר בפועל. מבחינתה כל ביקורת על המחנה שלה היא הוכחה לשנאה, וכל מחלוקת פוליטית היא הוכחה לרדיפה. וזו בדיוק אותה תפיסה שחזרה לאורך כל הראיון, לא יכול להיות שמישהו פשוט חושב אחרת ממנה, חייב להיות שהוא מונע משנאה. המשפט שחשף אותה יותר מכל היה הטענה שנתניהו רוצה ציבור חלש, עני ומפגר. הרי מי זה הציבור הזה? אני. המשפחה שלי. החברים שלי. מיליוני ישראלים מכל שכבות החברה. רופאים, עורכי דין, מהנדסים, אנשי הייטק, אקדמאים, בעלי עסקים, עובדים ומשרתי מילואים. בסוף היא לא סיפרה לי מה נתניהו חושב על מצביעיו. היא סיפרה לי מה היא חושבת עליהם. ואז הגיע הקטע על ערוץ 14. מתברר שצופי ערוץ 14 הם קורבנות של הנדסת תודעה. אבל ערוצים 11, 12 ו 13 לא. הארץ לא. ידיעות לא. גלי צה״ל לא. האקדמיה לא. התרבות לא. רק מי שלא מסכים איתה הוא שטוף מוח. איזו מקריות מופלאה. וכמובן אי אפשר בלי פוטין, אורבן, סוף הדמוקרטיה ובחירות שאולי לא יהיו הוגנות. מצד אחד היא מודה שמערכת הבחירות בישראל הייתה אמינה במשך שנים. מצד שני היא רומזת שאולי הבחירות הבאות לא יהיו הוגנות. על סמך מה? אין ראיות. אין נתונים. אין עובדות. יש תחושות. יש פחדים. יש תסריטי אימה. בכל פעם שנדרשה להוכיח משהו, קיבלנו עוד סיסמה. והכי אירוני? היא מאשימה את הימין בפולחן אישיות, בזמן שכל הראיון נשמע כאילו נתניהו אחראי לכל תופעה במדינה. הוא אחראי למחאה, לשנאה, לקיטוב, לתקשורת, למשטרה וליחסים בין אזרחים. בשלב הזה זה כבר לא ניתוח פוליטי. זו אובססיה. בסוף לא שמעתי ניתוח פוליטי. שמעתי עוד מופע של מחנה שלא מסוגל לקבל את העובדה הפשוטה שמיליוני ישראלים מכירים את כל הטענות שלו ועדיין בוחרים אחרת. מבחינתה לא הגעתי למסקנה אחרת. לא שקלתי שיקולים אחרים. פשוט לא חשבתי. וזה אולי הדבר הכי מתנשא והכי מכוער שנאמר בכל הראיון. אחרי רבע שעה של הסברים למה אני עדר, שטופת מוח וצייתנית, נשאר לי רק להגיד תודה. אין קמפיין מוצלח יותר לימין מאשר אנשים שמשוכנעים שמיליוני ישראלים לא בוחרים אחרת מהם, אלא פשוט לא חושבים. מצרפת את הראיון ההזוי הזה. אתם לא חייבים לצפות, אלא אם בא לכם להשתעשע מכל השטויות שהיא יורה שם.

Dorit 🇮🇱

12,336 görüntüleme • 2 ay önce

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון
15:44

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

Karine Nahon • קרין נהון

26,509 görüntüleme • 2 yıl önce

האם נתניהו וצה''ל השיגו ניצחון מוחלט? הרבה יותר! (להלן הטקסט המקורי, לפני הקיצוצים ההכרחיים בווידאו המצורף...) האם במגבלות העובדה שאנחנו לא בעידן המשיחי השגנו את "הניצחון מוחלט"? הרבה יותר. צריך להצדיע לנתניהו, לצה''ל, למפקדים, ללוחמים, לטייסים, למוסד, לשב''כ ולכולנו אזרחי ישראל. תפקדנו אחלה. בחזית ובעורף. עם חזק. אריות ולביאות. כשנתניהו אמר בתחילת המלחמה שאנחנו נשיג את הניצחון המוחלט, חשבתי שהוא לא באמת מתכוון, שכמו מנהיג טוב שרואה את העם שלו שבור, הוא מנסה להרים את רוח העם. אם נתניהו היה אומר באוקטובר 2023 שהוא הולך להשיג ניצחון מוחלט כמו מה שהשגנו עד עכשיו: בלבנון, בנפילת המשטר בסוריה, באיראן, בעזה, בהחזרת החטופים היינו אומרים לו "אל תגזים. ניצחון מוחלט ניצחון מוחלט, אבל לא עד כדי כך". אם נתניהו היה אומר שכשהוא מצהיר על ניצחון מוחלט הוא מתכוון לכך: שישראל תחסל את סינואר, הנייה, מוחמד דף, וגם את נסראללה, ואת חמינאי שהחטופים יוחזרו הביתה ולא יישארו לנו עשרה רון ארד; שנשלוט ב-60 אחוז מרצועת עזה, שצה''ל לא רק יישב על רכס ה-70 אלא הרבה מעבר, שהמקומות שאיימו על יישובינו ואשר מהם יצאו לרצוח את בני ובנות עמנו ושבהם איבדנו מטובי לוחמנו יהפכו לעיי חורבות, בית חנון, רפיח, שג'עיה, חאן יונס, ג'באליה; שבלבנון כוח רדואן יורחק מהגבול ולא יאיים יותר על תושבי הצפון בעוד 7 באוקטובר, שכפרים שלמים ששימשו כמעוזי אויב בדרך לרצח יהודיים ייחרשו ויימחקו וחיילנו יישבו בבופור; שבסוריה שנחשבה לאיום הצבאי הכי גדול על מדינת ישראל – המשטר ייפול, החבר'ה יטיילו בחרמון הסורי, שעוד יהיו תותחים על ההר אבל הפעם הם יאיימו על דמשק כמו בשירים הציוניים האופטימיים של פעם. שבאיראן - ראש ממשלת ישראל יצליח במדינאות גאונית לכרות ברית עם ארה''ב להכות במתקפות משותפות של עשרות ימים מכה קשה בגרעין האירני המאיים להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים אם נתניהו היה אומר לנו אז אחרי חורבן אוקטובר 2023 שכשהוא אומר ניצחון מוחלט הוא מתכוון לכל ההישגים הללו גם הביביסטים הכי גדולים היו אומרים לו: אדוני ראש הממשלה 'ניצחון מוחלט' 'ניצחון מוחלט' אבל את תגזים, לא עד כדי כך". הוא הצליח. הוא הביא הרבה יותר מאשר הניצחון המוחלט. (*הדברים שאני אומר פה מיועדים לאנשים הגיוניים ולא לבעלי הדמיון האוטופיים, נושאי האידאולוגיות המושלמות ו חסרי ההבנה בהיסטוריה היהודית שחושבים שניצחון מוחלט משמעותו שלא יהיו יותר אנטישמים שונאי ישראל בעולם - דבר כזה לא ייתכן לפני העידן המשיחי: שנאת ישראל היא נצחית. כך לימדו אותנו חז''ל וכך לימד ההיסטוריון המפוכח פרופ' בן ציון נתניהו שעיצב את תפיסתו של ראש הממשלה). זה לא נגמר, עוד נצטרך להלחם, עוד יהיה כאב, אבל ההישגים במלחמה הזו הם כבר הרבה מעבר למה שמישהו יכול היה לחלום. אם מסתכלים בעין טובה על מציאות חיינו, מותר להגיד תודה לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולצה''ל על ההישג הבלתי נתפס הזה, על התמרון הצבאי והמדיני המבריק, שעוד יילמד בספרי ההיסטוריה על מצביאות, מדינאות, מנהיגות ופלאי הציונות. מותר להגיד תודה. אני אומר תודה.
2:28

האם נתניהו וצה''ל השיגו ניצחון מוחלט? הרבה יותר! (להלן הטקסט המקורי, לפני הקיצוצים ההכרחיים בווידאו המצורף...) האם במגבלות העובדה שאנחנו לא בעידן המשיחי השגנו את "הניצחון מוחלט"? הרבה יותר. צריך להצדיע לנתניהו, לצה''ל, למפקדים, ללוחמים, לטייסים, למוסד, לשב''כ ולכולנו אזרחי ישראל. תפקדנו אחלה. בחזית ובעורף. עם חזק. אריות ולביאות. כשנתניהו אמר בתחילת המלחמה שאנחנו נשיג את הניצחון המוחלט, חשבתי שהוא לא באמת מתכוון, שכמו מנהיג טוב שרואה את העם שלו שבור, הוא מנסה להרים את רוח העם. אם נתניהו היה אומר באוקטובר 2023 שהוא הולך להשיג ניצחון מוחלט כמו מה שהשגנו עד עכשיו: בלבנון, בנפילת המשטר בסוריה, באיראן, בעזה, בהחזרת החטופים היינו אומרים לו "אל תגזים. ניצחון מוחלט ניצחון מוחלט, אבל לא עד כדי כך". אם נתניהו היה אומר שכשהוא מצהיר על ניצחון מוחלט הוא מתכוון לכך: שישראל תחסל את סינואר, הנייה, מוחמד דף, וגם את נסראללה, ואת חמינאי שהחטופים יוחזרו הביתה ולא יישארו לנו עשרה רון ארד; שנשלוט ב-60 אחוז מרצועת עזה, שצה''ל לא רק יישב על רכס ה-70 אלא הרבה מעבר, שהמקומות שאיימו על יישובינו ואשר מהם יצאו לרצוח את בני ובנות עמנו ושבהם איבדנו מטובי לוחמנו יהפכו לעיי חורבות, בית חנון, רפיח, שג'עיה, חאן יונס, ג'באליה; שבלבנון כוח רדואן יורחק מהגבול ולא יאיים יותר על תושבי הצפון בעוד 7 באוקטובר, שכפרים שלמים ששימשו כמעוזי אויב בדרך לרצח יהודיים ייחרשו ויימחקו וחיילנו יישבו בבופור; שבסוריה שנחשבה לאיום הצבאי הכי גדול על מדינת ישראל – המשטר ייפול, החבר'ה יטיילו בחרמון הסורי, שעוד יהיו תותחים על ההר אבל הפעם הם יאיימו על דמשק כמו בשירים הציוניים האופטימיים של פעם. שבאיראן - ראש ממשלת ישראל יצליח במדינאות גאונית לכרות ברית עם ארה''ב להכות במתקפות משותפות של עשרות ימים מכה קשה בגרעין האירני המאיים להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים אם נתניהו היה אומר לנו אז אחרי חורבן אוקטובר 2023 שכשהוא אומר ניצחון מוחלט הוא מתכוון לכל ההישגים הללו גם הביביסטים הכי גדולים היו אומרים לו: אדוני ראש הממשלה 'ניצחון מוחלט' 'ניצחון מוחלט' אבל את תגזים, לא עד כדי כך". הוא הצליח. הוא הביא הרבה יותר מאשר הניצחון המוחלט. (*הדברים שאני אומר פה מיועדים לאנשים הגיוניים ולא לבעלי הדמיון האוטופיים, נושאי האידאולוגיות המושלמות ו חסרי ההבנה בהיסטוריה היהודית שחושבים שניצחון מוחלט משמעותו שלא יהיו יותר אנטישמים שונאי ישראל בעולם - דבר כזה לא ייתכן לפני העידן המשיחי: שנאת ישראל היא נצחית. כך לימדו אותנו חז''ל וכך לימד ההיסטוריון המפוכח פרופ' בן ציון נתניהו שעיצב את תפיסתו של ראש הממשלה). זה לא נגמר, עוד נצטרך להלחם, עוד יהיה כאב, אבל ההישגים במלחמה הזו הם כבר הרבה מעבר למה שמישהו יכול היה לחלום. אם מסתכלים בעין טובה על מציאות חיינו, מותר להגיד תודה לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולצה''ל על ההישג הבלתי נתפס הזה, על התמרון הצבאי והמדיני המבריק, שעוד יילמד בספרי ההיסטוריה על מצביאות, מדינאות, מנהיגות ופלאי הציונות. מותר להגיד תודה. אני אומר תודה.

אבישי בן חיים

23,504 görüntüleme • 2 ay önce

היי איתי, בכתבה לא הזכרנו את שמך או את מקור הפרסום ב"כאן 11" כמו שלא הזכרנו את כל שאר העיתונאים וכלי התקשורת הרלוונטיים, גם כי ביקורת התקשורת הוא ממש לא התחום שלי ואני סולד ממריבות עיתונאים בטוויטר (סריסים נרצעים שמתחפשים לעיתונאים לא בקטגוריה), ובעיקר כי כלל לא טענתי, והדברים מובהרים בכתבה, כי הכתבים שותפים למהלך - בדיוק כפי שלא טענתי שמגישי פוקס ידעו שהם משדרים את פייק ואחידי. אבל מאחר שפנית, ואף דרשת שאחזור בי, אתייחס בקצרה. האמירה שלך כי ״הדיווח שלי עסק בשיקום חיל האוויר הסורי, בחשש לפגיעה בעליונות האווירית ובחשש מהתבססות טורקית, כולל מערכות הגנ״א״ היא מקום טוב להתחיל בו: איך שמונה תקיפות על מסלול ומחסנים בבסיס שאינו פעיל כשדה צבאי ייעודי מאז 2013, בעקבות חשש לפריסה טורקית אפשרית, מוכיחות שהסורים ״האיצו באופן משמעותי״ את שיקום חיל האוויר, שקיימו ״תרגיל ראשון באמצעות מטוסי סוחוי״ או שנוצר איום על העליונות הישראלית? הן מוכיחות לכל היותר שלשכת ראש הממשלה חוששת מהתבססות טורקית - עניין רציני, אבל אחר. אפילו השליח האמריקאי הגדיר את עילת התקיפה כ״תפיסה - נכונה או מוטעית״ שטורקיה עשויה להרחיב את נוכחותה בבסיס. אני כותב שגורמים עלומים מזינים את התקשורת בכמויות עצומות של סיפורים מפחידים על האיומים הנשקפים לכולנו, ושלשכת ראש הממשלה והעומד בראשה הם לכל הפחות הנהנים העיקרים ממנה ואתה טוען שהכל שטויות ומה שמבסס את הטיעון הזה הוא הודעה מלשכת ראש הממשלה. צה״ל הרשמי ושורה ארוכה של מקורות באמ״ן, בחיל האוויר ובחלקים של קהילת המודיעין, תיארו לנו שיקום ראשוני שיימשך שנים, לא איום מיידי על חופש הפעולה. ו״מטוסי הסוחוי״ היו, לפי הנתונים, אולי זוג מטוסים מאבל סביר יותר -רק אחד כשיר. חיל אוויר שלם זה עוד לא. כפי שכתבתי, בחלק מן הידיעות יש גרעין אמת; הבעיה היא המסגור, העיתוי והניפוח. הקטע המצורף מדגים זאת היטב ב8 דקות של פסגת הפחד: על המסך ״הרדמה והיערכות למלחמה״; רועי קייס אומר שאין מבצע הטעיה ואין תוכנית ערבית לתקוף את ישראל, אלא עצה של שליט אחד לאחר - לכו להסכם, ומקסימום תפרו אותו; אליאור לוי כבר מזניק אותנו לסינוואר, ל־7 באוקטובר ול״מדינה עם צבא״; ומיד אחר כך אתה מגיע עם ״חיל האוויר הסורי משתקם״. לא רק מידע - פס ייצור רגשי. האייטם שודר לפחות 14 פעמים, בטלוויזיה וברדיו, ובבוקר הבא כבר הפך בערוץ אחר למאות אלפי ג'יהאדיסטים שמתחמשים, ועל כך שמנהיג סוריה "הקים מחדש את חיל האוויר שלו". זו אינה אשמתך מה עושים עם הפרסום במקום אחר, אבל התוצאה שם גם אינה מנותקת מן המסגור על פגיעה בחופש הפעולה. זה היה אחד מ־15 סיפורי איום בחודש; בשמונה נמצא דפוס ניפוח, וחמישה מהם פורסמו בתוך 48 שעות. עכשיו הליכוד כבר משלים את הסילוגיזם על שלטי החוצות: חמינאי, ארדואן, נעים קאסם וממדאני ״רוצים שנתניהו יפסיד״. האויבים סביבנו, ההדלפות מעלינו - ורק אדם אחד יכול להציל. זה עדיין אינו אקדח מעשן, אבל כבר נראה פחות כמו צירוף מקרים ויותר כמו קמפיין. לכן לא, התקיפה המדוברת לא מסייעת לטיעון שלך. היא לכל היותר מאשרת חשש ישראלי מפני טורקיה; היא אינה הופכת מסלול בבסיס לא פעיל וסוחוי אחד לחיל אוויר סורי מאיים.
8:49

היי איתי, בכתבה לא הזכרנו את שמך או את מקור הפרסום ב"כאן 11" כמו שלא הזכרנו את כל שאר העיתונאים וכלי התקשורת הרלוונטיים, גם כי ביקורת התקשורת הוא ממש לא התחום שלי ואני סולד ממריבות עיתונאים בטוויטר (סריסים נרצעים שמתחפשים לעיתונאים לא בקטגוריה), ובעיקר כי כלל לא טענתי, והדברים מובהרים בכתבה, כי הכתבים שותפים למהלך - בדיוק כפי שלא טענתי שמגישי פוקס ידעו שהם משדרים את פייק ואחידי. אבל מאחר שפנית, ואף דרשת שאחזור בי, אתייחס בקצרה. האמירה שלך כי ״הדיווח שלי עסק בשיקום חיל האוויר הסורי, בחשש לפגיעה בעליונות האווירית ובחשש מהתבססות טורקית, כולל מערכות הגנ״א״ היא מקום טוב להתחיל בו: איך שמונה תקיפות על מסלול ומחסנים בבסיס שאינו פעיל כשדה צבאי ייעודי מאז 2013, בעקבות חשש לפריסה טורקית אפשרית, מוכיחות שהסורים ״האיצו באופן משמעותי״ את שיקום חיל האוויר, שקיימו ״תרגיל ראשון באמצעות מטוסי סוחוי״ או שנוצר איום על העליונות הישראלית? הן מוכיחות לכל היותר שלשכת ראש הממשלה חוששת מהתבססות טורקית - עניין רציני, אבל אחר. אפילו השליח האמריקאי הגדיר את עילת התקיפה כ״תפיסה - נכונה או מוטעית״ שטורקיה עשויה להרחיב את נוכחותה בבסיס. אני כותב שגורמים עלומים מזינים את התקשורת בכמויות עצומות של סיפורים מפחידים על האיומים הנשקפים לכולנו, ושלשכת ראש הממשלה והעומד בראשה הם לכל הפחות הנהנים העיקרים ממנה ואתה טוען שהכל שטויות ומה שמבסס את הטיעון הזה הוא הודעה מלשכת ראש הממשלה. צה״ל הרשמי ושורה ארוכה של מקורות באמ״ן, בחיל האוויר ובחלקים של קהילת המודיעין, תיארו לנו שיקום ראשוני שיימשך שנים, לא איום מיידי על חופש הפעולה. ו״מטוסי הסוחוי״ היו, לפי הנתונים, אולי זוג מטוסים מאבל סביר יותר -רק אחד כשיר. חיל אוויר שלם זה עוד לא. כפי שכתבתי, בחלק מן הידיעות יש גרעין אמת; הבעיה היא המסגור, העיתוי והניפוח. הקטע המצורף מדגים זאת היטב ב8 דקות של פסגת הפחד: על המסך ״הרדמה והיערכות למלחמה״; רועי קייס אומר שאין מבצע הטעיה ואין תוכנית ערבית לתקוף את ישראל, אלא עצה של שליט אחד לאחר - לכו להסכם, ומקסימום תפרו אותו; אליאור לוי כבר מזניק אותנו לסינוואר, ל־7 באוקטובר ול״מדינה עם צבא״; ומיד אחר כך אתה מגיע עם ״חיל האוויר הסורי משתקם״. לא רק מידע - פס ייצור רגשי. האייטם שודר לפחות 14 פעמים, בטלוויזיה וברדיו, ובבוקר הבא כבר הפך בערוץ אחר למאות אלפי ג'יהאדיסטים שמתחמשים, ועל כך שמנהיג סוריה "הקים מחדש את חיל האוויר שלו". זו אינה אשמתך מה עושים עם הפרסום במקום אחר, אבל התוצאה שם גם אינה מנותקת מן המסגור על פגיעה בחופש הפעולה. זה היה אחד מ־15 סיפורי איום בחודש; בשמונה נמצא דפוס ניפוח, וחמישה מהם פורסמו בתוך 48 שעות. עכשיו הליכוד כבר משלים את הסילוגיזם על שלטי החוצות: חמינאי, ארדואן, נעים קאסם וממדאני ״רוצים שנתניהו יפסיד״. האויבים סביבנו, ההדלפות מעלינו - ורק אדם אחד יכול להציל. זה עדיין אינו אקדח מעשן, אבל כבר נראה פחות כמו צירוף מקרים ויותר כמו קמפיין. לכן לא, התקיפה המדוברת לא מסייעת לטיעון שלך. היא לכל היותר מאשרת חשש ישראלי מפני טורקיה; היא אינה הופכת מסלול בבסיס לא פעיל וסוחוי אחד לחיל אוויר סורי מאיים.

Ronen Bergman

44,633 görüntüleme • 8 gün önce

זהו! סיימתי. בשעה טובה ובפעם הראשונה בניתי אתר עם קלוד שהוא לא רק לשימוש אישי. גם אתם יכולים למצוא בו עניין. אני קורא לו: MOAS - Mother Of All Statistics בקצרה - בזמן שניסיתי ללקט מידע סטטיסטי על המלחמה (כמה אירן ירתה לישראל ולמפרץ, כמה כטבמים, כמה הרוגים, אחוזי יירוט וכו…) אז ראיתי שאין מקור אמין אחיד ומסודר לזה. כן יש כמה מקורות, שכל אחד מהם מתמקד במשהו מסוים וחלק מהם גם מתמקדים בנושאים חופפים. אבל אין מקום אחד להכל. אז מה עשינו אני וקלוד? בניתי אתר, סוג של דשבורד שמתעדכן פעם ביום ומרכז את הנתונים מכל המקורות. (עדכון ידני שלי… לא מתכוון לשלם לטוויטר על API.) אם יש חפיפה בין שני מקורות ויותר אז הוא ממצע את הנתונים. ניתן לבחור לראות כל מקור בנפרד גם. בסוף יש גם ״דבר המומחים״ שזה בעצם תקציר של הנתונים ומה השתנה. קלוד מתקצר, אני מוסיף, גורע ואז מאשר. האתר דו לשוני; עברית ואנגלית (וכמה זה מדהים שכל מה שצריך זה רק לבקש מקלוד עוד שפה). האמת שהאתר מוכן כבר יומיים באוויר… פשוט חיכיתי ל- AppDeploy הנהדרים שיחברו לי את הדומיין שלי לאתר שנבנה דרכם עם קלוד. (פעם ראשונה שהם עשו את זה למיטב הבנתי ובגלל זה העיכוב). אשמח למשוב. על התוכן, הנראות, המקורות וכל מה שעולה לכם בראש. וכמובן תודה על הנגשת הנתונים למקורות שנעזרתי בהם:  𝓂𝒶𝓇𝒾𝑜🇱🇧🇬🇧🇦🇪 INSS Ibrahim Jalal | إبراهيم جلال ועוד קצת שאני הוספתי מפה ומשם מהמדיה הישראלית ודובר צה״ל. כתובת האתר בתגובה הראשונה כי טוויטר לא אוהבים לינקים. בכל מקרה זה השם של באנגלית: littlemoiz דוט קום.
0:33

זהו! סיימתי. בשעה טובה ובפעם הראשונה בניתי אתר עם קלוד שהוא לא רק לשימוש אישי. גם אתם יכולים למצוא בו עניין. אני קורא לו: MOAS - Mother Of All Statistics בקצרה - בזמן שניסיתי ללקט מידע סטטיסטי על המלחמה (כמה אירן ירתה לישראל ולמפרץ, כמה כטבמים, כמה הרוגים, אחוזי יירוט וכו…) אז ראיתי שאין מקור אמין אחיד ומסודר לזה. כן יש כמה מקורות, שכל אחד מהם מתמקד במשהו מסוים וחלק מהם גם מתמקדים בנושאים חופפים. אבל אין מקום אחד להכל. אז מה עשינו אני וקלוד? בניתי אתר, סוג של דשבורד שמתעדכן פעם ביום ומרכז את הנתונים מכל המקורות. (עדכון ידני שלי… לא מתכוון לשלם לטוויטר על API.) אם יש חפיפה בין שני מקורות ויותר אז הוא ממצע את הנתונים. ניתן לבחור לראות כל מקור בנפרד גם. בסוף יש גם ״דבר המומחים״ שזה בעצם תקציר של הנתונים ומה השתנה. קלוד מתקצר, אני מוסיף, גורע ואז מאשר. האתר דו לשוני; עברית ואנגלית (וכמה זה מדהים שכל מה שצריך זה רק לבקש מקלוד עוד שפה). האמת שהאתר מוכן כבר יומיים באוויר… פשוט חיכיתי ל- AppDeploy הנהדרים שיחברו לי את הדומיין שלי לאתר שנבנה דרכם עם קלוד. (פעם ראשונה שהם עשו את זה למיטב הבנתי ובגלל זה העיכוב). אשמח למשוב. על התוכן, הנראות, המקורות וכל מה שעולה לכם בראש. וכמובן תודה על הנגשת הנתונים למקורות שנעזרתי בהם:  𝓂𝒶𝓇𝒾𝑜🇱🇧🇬🇧🇦🇪 INSS Ibrahim Jalal | إبراهيم جلال ועוד קצת שאני הוספתי מפה ומשם מהמדיה הישראלית ודובר צה״ל. כתובת האתר בתגובה הראשונה כי טוויטר לא אוהבים לינקים. בכל מקרה זה השם של באנגלית: littlemoiz דוט קום.

מואיז הקטן ®

81,744 görüntüleme • 5 ay önce

אני בהלם! דיברתי עכשיו עם 15 אנשים לפחות בתפקידים שונים כדי להיות בטוח שזו לא הזיה מה שאני כותב עכשיו. פקח עיריית חיפה מונע מנשים מבוגרות להיכנס למרחב המוגן הענק הצמוד למדעטק ברח׳ בלפור 12, במטח הכבד שהיה בצהריים. כאן הן כדקה-שתיים לאחר האזעקה, ולאחר שחלקן ניסו כבר את המקלט שהפקח מדקלם - מקלט אחר ויחיד שיש באזור, ובו המון בניינים ישנים ורבים משתמשים בו. בסרטון אף שומעים שאחת מהן אומרת לו שאין שם מקום… כשבכל הסצינה הזו - בפנים יושב ראש העיר יונה יהב! קצין בפיקוד העורף בד״כ בדרגת אלוף משנה! ועוד כמה שבגדול אמורים לדאוג שהאזרחים לא ימותו - אך שם פשוט תלו שלט שהכניסה למורשים בלבד ושמו פקח. רק לאחר בלאגן, צרחות, חיוג למשטרה, ובזכות אחת מהן שסירבה לוותר (כנראה לא היה בא לה למות בחוץ - קורה) והיא נאלצה להתעמת פיזית עם הפקח ולפרוץ בכח למקום ואז לחזור ולפתוח שוב בכח לשאר הנשים להיכנס - ולבסוף הם נכנסו. אציין כי גם כשנכנסים זה לא שעוברים או מגיעים אפילו לאיפה שאלה שאמורים לשמור על התושבים יושבים. אגב, שימו לב שגם מהחיים של הפקח ככל הנראה לא אכפת להם והם פשוט שמים אותו כדורמן מחוץ למרחב המוגן כשכל שניה הוא יכול לקבל טיל לראש. ״תוך כדי כל הלחץ והחרדה איפה להסתתר וראינו אנשים שנכנסים למרחב מוגן אז מן הסתם באנו לשם ואז נדהמנו שפקח עירייה מונע מאיתנו בגופו להיכנס״, אומרת לי מי שהתגברה בסוף על הפקח, ומוסיפה ״הכי הזוי שאחרינו בא איזה קצין של פיקוד העורף שכמובן הכניסו אותו והוא אומר לי ׳שמעי זה פשוט מרכז בקרה .. ואני אומרת לו ״נו אז אנחנו צריכות למות בחוץ? ואז הוא אומר לי ״כן כן את צודקת״. התקשרתי גם למשטרה תוך כדי ואמרו לי שזה חמור מאוד ושיחזרו אליי. בינתיים אף אחד לא חזר אליי אז לא יודעת מה עשו עם זה״. אדם שהיה בחפ״ק הזה עשרות פעמים אומר לי ש״לא רק שיש שם מקום לאלו שבסרטון אפשר להכניס עוד 200 או 300 אנשים בכיף זה מבנה ענק כשהחפק בתוך איזה חדר פנימי בפנים״. אתם יושבים? מעיריית חיפה נמסר לי בתגובה: ״זמן קצר לאחר הישמע האזעקה, התאפשרה כניסתם של האזרחים למרחב מוגן במבואה למבנה. חשוב להדגיש, כי המבנה המדובר הוא חמ"ל חירום של עיריית חיפה, ממנו מנוהלת העיר בלחימה. מרחב מוגן ציבורי עבור התושבים נמצא בסמוך״. בצילום: ראש העיר מדגמן שמירה על התושבים בחפק המדובר באחד מפרסומי העירייה.
0:27

אני בהלם! דיברתי עכשיו עם 15 אנשים לפחות בתפקידים שונים כדי להיות בטוח שזו לא הזיה מה שאני כותב עכשיו. פקח עיריית חיפה מונע מנשים מבוגרות להיכנס למרחב המוגן הענק הצמוד למדעטק ברח׳ בלפור 12, במטח הכבד שהיה בצהריים. כאן הן כדקה-שתיים לאחר האזעקה, ולאחר שחלקן ניסו כבר את המקלט שהפקח מדקלם - מקלט אחר ויחיד שיש באזור, ובו המון בניינים ישנים ורבים משתמשים בו. בסרטון אף שומעים שאחת מהן אומרת לו שאין שם מקום… כשבכל הסצינה הזו - בפנים יושב ראש העיר יונה יהב! קצין בפיקוד העורף בד״כ בדרגת אלוף משנה! ועוד כמה שבגדול אמורים לדאוג שהאזרחים לא ימותו - אך שם פשוט תלו שלט שהכניסה למורשים בלבד ושמו פקח. רק לאחר בלאגן, צרחות, חיוג למשטרה, ובזכות אחת מהן שסירבה לוותר (כנראה לא היה בא לה למות בחוץ - קורה) והיא נאלצה להתעמת פיזית עם הפקח ולפרוץ בכח למקום ואז לחזור ולפתוח שוב בכח לשאר הנשים להיכנס - ולבסוף הם נכנסו. אציין כי גם כשנכנסים זה לא שעוברים או מגיעים אפילו לאיפה שאלה שאמורים לשמור על התושבים יושבים. אגב, שימו לב שגם מהחיים של הפקח ככל הנראה לא אכפת להם והם פשוט שמים אותו כדורמן מחוץ למרחב המוגן כשכל שניה הוא יכול לקבל טיל לראש. ״תוך כדי כל הלחץ והחרדה איפה להסתתר וראינו אנשים שנכנסים למרחב מוגן אז מן הסתם באנו לשם ואז נדהמנו שפקח עירייה מונע מאיתנו בגופו להיכנס״, אומרת לי מי שהתגברה בסוף על הפקח, ומוסיפה ״הכי הזוי שאחרינו בא איזה קצין של פיקוד העורף שכמובן הכניסו אותו והוא אומר לי ׳שמעי זה פשוט מרכז בקרה .. ואני אומרת לו ״נו אז אנחנו צריכות למות בחוץ? ואז הוא אומר לי ״כן כן את צודקת״. התקשרתי גם למשטרה תוך כדי ואמרו לי שזה חמור מאוד ושיחזרו אליי. בינתיים אף אחד לא חזר אליי אז לא יודעת מה עשו עם זה״. אדם שהיה בחפ״ק הזה עשרות פעמים אומר לי ש״לא רק שיש שם מקום לאלו שבסרטון אפשר להכניס עוד 200 או 300 אנשים בכיף זה מבנה ענק כשהחפק בתוך איזה חדר פנימי בפנים״. אתם יושבים? מעיריית חיפה נמסר לי בתגובה: ״זמן קצר לאחר הישמע האזעקה, התאפשרה כניסתם של האזרחים למרחב מוגן במבואה למבנה. חשוב להדגיש, כי המבנה המדובר הוא חמ"ל חירום של עיריית חיפה, ממנו מנוהלת העיר בלחימה. מרחב מוגן ציבורי עבור התושבים נמצא בסמוך״. בצילום: ראש העיר מדגמן שמירה על התושבים בחפק המדובר באחד מפרסומי העירייה.

יבגני זרובינסקי

79,591 görüntüleme • 5 ay önce

צפו בסרטון, שרובו אירועים שקרו בשעות ובימים שלפני המשחק. קודם כל. עכשיו בואו נעשה סדר ונדבר על צריבת תודעת הקורבן ואיך יוצרים בפועל - גטו - ממשי ותודעתי. אשמח לשיתופים. א. בתודעה הישראלית התקשורתית הקורבנית, יש התנהלות שהיא שיטה: "שיטת הצריבה". קודם כל צורחים "אנטישמיות" או "פיגוע" על הכל. זה קרה עם יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן ב"אום אל חיראן" בקריאות שהוא מחבל שדרס שוטר. זה קרה עכשיו עם בן גביר ביפו צורח על המסגד שליד הפיגוע (מסגד שממנו הסתבר התקשרו למשטרה לדווח) שוב לא היו דברים מעולם, וזה קרה במה שהתקשורת מכנה כאן לא פחות מ"ליל הבדולח 2". זה קורה כל הזמן בכל מקום. צורבים תודעה שמבוססת חצאי אמיתות, או לעיתים פייק מוחלט. צורבים בתודעה מושגים, הפחדות, דרמה. בלי לבדוק, בלי כלום. כל מה שקורה אחר כך, כבר לא משנה. התודעה נצרבה. אמת מזוקקת כבר לא רלוונטית. הלאה. ב. מסתבר שזה לא אירוע "שתוכנן שבועות מראש" כמו מה שמדקלמים כאן שוב ושוב, אלא משהו שהתגלגל תוך כמה ימים. היו שם כמה דברים ש"תרמו" לו. אחד מהם אכן זירה מחוממת היטב של מקומיים מוסלמים. ואחד מהדברים שהציתו את האירוע היו מה שאתם רואים כאן בסרטון. חוליגנים שהשתוללו גם בימים שלפני ברחובות אמסטרדם. בעידן של הרשתות החברתיות לא צריך הרבה כדי שמשהו יתגלגל כמו אש בשדה קוצים, לעיתים תוך שעה, וכן - יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה בהולנד, כן חלקם קיצונים, כן חלקם מהגרים לא חוקיים, כן יש שם תמיכה גדולה בעזה וחמאס. הלאה ג. כפי שרואים בסרטונים, חלק מהם חיפשו את הבלגן. [**עריכה - מסתבר שתוך כדי המשחק אוהדי מכבי גם הריעו בזמן שחלקו כבוד לנפגעי האסון בספרד**] מי ששילמו היו גם אוהדים של מכבי ת"א שאין להם קשר לאלו בסרטון, ליבי איתם. (גם אם אתה אוהד של קבוצה שהבייס שלה גזעני והשירים שלה קוראים "לזיין ת'ערבים" - עצוב שזה מה שהילדים שלהם שומעים. שלא בשונה ממה שטוענים תמיד כלפי הצד השני). לאף חף מפשע לא מגיע שירדפו אותו ברחובות ויעשו בו לינץ'. לאלו כאן בסרטון אין לי שום רחמים - הם הביאו על עצמם הכל. אני עושה את ההבדל בינם לבין אלו שלא לקחו חלק, להזכירכם - גם באתר שלהם יש שירים כאלו ו"הוראות הפעלה". אז תחסכו לי בתגובות "אז אתה מצדיק אלימות"? לא. מי שאלים כמוהם? שייחנק, כל השאר - ממש לא. מבחינת הנראות של הדברים בעיניי המקומיים באמסטרדם, זה לא משנה אם זה חבורה של חמישים או מאה אפסים מתוך סך האוהדים, מבחינתם זה מה שהם רואים - תלישה של דגלים, קריאות של "נזיין תערבים" ברחובות (לא מאוד קשה לתרגם) ו"תמותי פלשתין" (באנגלית). הלאה. ד. הטענות למשטרת אמסטרדם, או "מי נעצר או לא", זה אולי אחד משיאי הטירוף של ההתקרבנות הישראלית. עד היום בישראל לא היה מעצר אחד של אנשים שחדרו חמושים לבסיסי צה"ל מלווים בחברי כנסת. אנשים חמושים ורעולי פנים שביצעו חדירה בפועל לבסיסי צה"ל. הם היו יהודים, אז אין מעצרים. גם הנהג שדרס השבוע מפגין שמורדם ומונשם - לא במעצר. לפני הלינצ'ים בחווארה, היו למשטרת ישראל דיווחים על עשרות התארגנויות וצילומי מסך של קבוצות ימין קיצוני - ימים לפני. לא נעשה דבר. הפשע משתולל ברחובות אולי פי מיליון ממה שהוא משתולל במקום כמו אמסטרדם או לונדון. אנשים מתים פה כמו זבובים. אין משטרה, אין משילות, אין בטיח. יש חוק אחד לביביסטים חוק אחר לשאר. נגמרה המשטרה בישראל וכל אחד לעצמו. כולנו רואים את זה. אבל "משטרת אמסטרדם" היא הבעיה. הלאה. ה. במשך שנה שלמה, אירופה והעולם כולו רואים תמונות שאתם לא רואים. ישראלים חיים בתוך בועה תקשורתית שלא מראה להם כלום כלום כלום. לא מעזה, לא מאיו"ש. כלום. ישראל היא נסיכה צדקנית שלא עושה דבר לאף אחד אף פעם. בפועל לא משודרות תמונות הטבח הנוראיות של השביעי באוקטובר. ישראל "דאגה" לזה. משודרות רק תמונות וסרטונים מעזה משוטחת וילדים מתים. נקודה. תאהבו או לא תאהבו - זה קורה וזה מה שמשודר. אין לנו שליטה על זה ואין לנו הסברה. ישראל אחראית לכך, לא רק "האנטשימיות". מתבצע שם שיטוח הלכה למעשה של כל רצועת עזה. מתים שם עשרות אלפים. תהיו בעד או נגד, זה המוסר שלכם עם עצמכם, אבל אם אתם רוצים לדבר על "אנטישמיות" כסיבה? ממש לא. יש אנשים שמעולם לא גיבשו דעה על ישראל ואולי אפילו אהדו אותה - היום הם כבר לא. הם רואים 24/7 את מה שישראלים לא רואים ולא רוצים לדעת. מדובר לא בהשמדת החמאס (הושמד?) - אלא במסע נקמה שתכליתו האמיתית היא שהימין המשיחי החליט שזו תקופה של "נס" ש"צריך לנצל" והם מחזיקים את נתניהו הסחיט בביצים. זו מטרת המלחמה ולכן היא נמשכת. החטופים מופקרים ומתים בכוונה תחילה, אין שום רצון להחזיר אותם. זה הוחלט כבר מזמן והנה כל שקרי ה"פילדפי" ו"רק לחץ צבאי" התגלו כבלבול שכל ושקרים והונאה. הלאה. ו. וכאן מגיעה ההצגה "הכי טובה" בעיר. "ליל הבדולח" מי ישמע.... התקרבנות בתקשורת ובעקבות כך - בציבור. מסעות מיוחצנים של "חילוץ" בזמן ש 400 יום אנשים נרקבים במנהרות החמאס ואותם אף אחד לא מחלץ. הם לא ה"בייס". פוליטיקה פוליטיקה פוליטיקה. הכל הצגה. שרים וחברי כנסת עולים על טיסות. מצטלמים כ"מושיעים" ועל הדרך מסדרים לעצמם סופ"ש באירופה על חשבון הציבור. חברת הטיסה "הלאומית" - זו שעשקה פה את כולם שנה שלמה, ניצלה את המצב והתעשרה על חשבון המלחמה והציבור שקורס תחת הנטל - יוצאת ב"מבצע החזרה", לא פחות. מי ישמע - "אנטבה". מתבטלות עבודות רכבת כי פתאום "מותר לנסוע בשבת". לא בשביל חיילי מילואים, מה פתאום. בשביל הבייס הביביסטי. הכל פוליטיקה. הכל בכאילו. הכל הצגה. ז. התוצאה - ישראלים מסתגרים בארץ, מסתגרים בבתים. מפחדים לצאת מהמדינה, למרות שבפועל נהרגים פה יותר יהודים מבכל מקום אחר בפערים שכבר אי אפשר למדוד וישראל המקום הכי פחות בטוח לישראלים. נקודה. מייצרים עוד גטו. גטו ממשי וגטו תודעתי. "כולם נגדנו", "כולם שונאים אותנו", "כולם יהרגו אותנו", "אנחנו לבד". "אין כמו ישראל". פחד, חרדה ועוד פחד וחרדה. ח. בפועל - אנשים מתים ונהרגים כאילו הדבר הכי "נורמלי". כבר לא סופרים חיי אדם. ילדים, תינוקות, נשים, גברים. יהודים וערבים. מתים פה כמו זבובים. המחירים רק עולים, הגזירות הכלכליות מפרקות פה את כולם וישראל כבר היום בקריסה כלכלית. מנהלים אותה חבורת מטורפים ועבריינים שעושקים את הקופה הציבורית. מאות אלפים מפונים מבתיהם והמדינה נשרפת. ועל מה מדברים? על "אירופה האנטשימית"! אנחנו קורבנות של משהו ש"לא תלוי בנו". קלאסיקה. ילדים חסרי ישע שכולם שונאים ולכן יישארו בבית. אי לקיחת אחריות. ואז בתודעה הישראלית נצרבים שוב שני דברים: קודם כל היסטריה ופחד שמבוססים על חצאי אמיתות ודרמה שמוכרת רייטינג והדבר השני והכי חשוב לישראל תחת אותו "ימין על מלא" ממיט השואות: "אין מקום אחר כי בכל מקום אחר שונאים אותנו". ובמקום שבו נצרבת תודעת גטו - מותר לעשות ליושבי הגטו הכל, כי "אין מקום אחר". תודה.
1:37

צפו בסרטון, שרובו אירועים שקרו בשעות ובימים שלפני המשחק. קודם כל. עכשיו בואו נעשה סדר ונדבר על צריבת תודעת הקורבן ואיך יוצרים בפועל - גטו - ממשי ותודעתי. אשמח לשיתופים. א. בתודעה הישראלית התקשורתית הקורבנית, יש התנהלות שהיא שיטה: "שיטת הצריבה". קודם כל צורחים "אנטישמיות" או "פיגוע" על הכל. זה קרה עם יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן ב"אום אל חיראן" בקריאות שהוא מחבל שדרס שוטר. זה קרה עכשיו עם בן גביר ביפו צורח על המסגד שליד הפיגוע (מסגד שממנו הסתבר התקשרו למשטרה לדווח) שוב לא היו דברים מעולם, וזה קרה במה שהתקשורת מכנה כאן לא פחות מ"ליל הבדולח 2". זה קורה כל הזמן בכל מקום. צורבים תודעה שמבוססת חצאי אמיתות, או לעיתים פייק מוחלט. צורבים בתודעה מושגים, הפחדות, דרמה. בלי לבדוק, בלי כלום. כל מה שקורה אחר כך, כבר לא משנה. התודעה נצרבה. אמת מזוקקת כבר לא רלוונטית. הלאה. ב. מסתבר שזה לא אירוע "שתוכנן שבועות מראש" כמו מה שמדקלמים כאן שוב ושוב, אלא משהו שהתגלגל תוך כמה ימים. היו שם כמה דברים ש"תרמו" לו. אחד מהם אכן זירה מחוממת היטב של מקומיים מוסלמים. ואחד מהדברים שהציתו את האירוע היו מה שאתם רואים כאן בסרטון. חוליגנים שהשתוללו גם בימים שלפני ברחובות אמסטרדם. בעידן של הרשתות החברתיות לא צריך הרבה כדי שמשהו יתגלגל כמו אש בשדה קוצים, לעיתים תוך שעה, וכן - יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה בהולנד, כן חלקם קיצונים, כן חלקם מהגרים לא חוקיים, כן יש שם תמיכה גדולה בעזה וחמאס. הלאה ג. כפי שרואים בסרטונים, חלק מהם חיפשו את הבלגן. [**עריכה - מסתבר שתוך כדי המשחק אוהדי מכבי גם הריעו בזמן שחלקו כבוד לנפגעי האסון בספרד**] מי ששילמו היו גם אוהדים של מכבי ת"א שאין להם קשר לאלו בסרטון, ליבי איתם. (גם אם אתה אוהד של קבוצה שהבייס שלה גזעני והשירים שלה קוראים "לזיין ת'ערבים" - עצוב שזה מה שהילדים שלהם שומעים. שלא בשונה ממה שטוענים תמיד כלפי הצד השני). לאף חף מפשע לא מגיע שירדפו אותו ברחובות ויעשו בו לינץ'. לאלו כאן בסרטון אין לי שום רחמים - הם הביאו על עצמם הכל. אני עושה את ההבדל בינם לבין אלו שלא לקחו חלק, להזכירכם - גם באתר שלהם יש שירים כאלו ו"הוראות הפעלה". אז תחסכו לי בתגובות "אז אתה מצדיק אלימות"? לא. מי שאלים כמוהם? שייחנק, כל השאר - ממש לא. מבחינת הנראות של הדברים בעיניי המקומיים באמסטרדם, זה לא משנה אם זה חבורה של חמישים או מאה אפסים מתוך סך האוהדים, מבחינתם זה מה שהם רואים - תלישה של דגלים, קריאות של "נזיין תערבים" ברחובות (לא מאוד קשה לתרגם) ו"תמותי פלשתין" (באנגלית). הלאה. ד. הטענות למשטרת אמסטרדם, או "מי נעצר או לא", זה אולי אחד משיאי הטירוף של ההתקרבנות הישראלית. עד היום בישראל לא היה מעצר אחד של אנשים שחדרו חמושים לבסיסי צה"ל מלווים בחברי כנסת. אנשים חמושים ורעולי פנים שביצעו חדירה בפועל לבסיסי צה"ל. הם היו יהודים, אז אין מעצרים. גם הנהג שדרס השבוע מפגין שמורדם ומונשם - לא במעצר. לפני הלינצ'ים בחווארה, היו למשטרת ישראל דיווחים על עשרות התארגנויות וצילומי מסך של קבוצות ימין קיצוני - ימים לפני. לא נעשה דבר. הפשע משתולל ברחובות אולי פי מיליון ממה שהוא משתולל במקום כמו אמסטרדם או לונדון. אנשים מתים פה כמו זבובים. אין משטרה, אין משילות, אין בטיח. יש חוק אחד לביביסטים חוק אחר לשאר. נגמרה המשטרה בישראל וכל אחד לעצמו. כולנו רואים את זה. אבל "משטרת אמסטרדם" היא הבעיה. הלאה. ה. במשך שנה שלמה, אירופה והעולם כולו רואים תמונות שאתם לא רואים. ישראלים חיים בתוך בועה תקשורתית שלא מראה להם כלום כלום כלום. לא מעזה, לא מאיו"ש. כלום. ישראל היא נסיכה צדקנית שלא עושה דבר לאף אחד אף פעם. בפועל לא משודרות תמונות הטבח הנוראיות של השביעי באוקטובר. ישראל "דאגה" לזה. משודרות רק תמונות וסרטונים מעזה משוטחת וילדים מתים. נקודה. תאהבו או לא תאהבו - זה קורה וזה מה שמשודר. אין לנו שליטה על זה ואין לנו הסברה. ישראל אחראית לכך, לא רק "האנטשימיות". מתבצע שם שיטוח הלכה למעשה של כל רצועת עזה. מתים שם עשרות אלפים. תהיו בעד או נגד, זה המוסר שלכם עם עצמכם, אבל אם אתם רוצים לדבר על "אנטישמיות" כסיבה? ממש לא. יש אנשים שמעולם לא גיבשו דעה על ישראל ואולי אפילו אהדו אותה - היום הם כבר לא. הם רואים 24/7 את מה שישראלים לא רואים ולא רוצים לדעת. מדובר לא בהשמדת החמאס (הושמד?) - אלא במסע נקמה שתכליתו האמיתית היא שהימין המשיחי החליט שזו תקופה של "נס" ש"צריך לנצל" והם מחזיקים את נתניהו הסחיט בביצים. זו מטרת המלחמה ולכן היא נמשכת. החטופים מופקרים ומתים בכוונה תחילה, אין שום רצון להחזיר אותם. זה הוחלט כבר מזמן והנה כל שקרי ה"פילדפי" ו"רק לחץ צבאי" התגלו כבלבול שכל ושקרים והונאה. הלאה. ו. וכאן מגיעה ההצגה "הכי טובה" בעיר. "ליל הבדולח" מי ישמע.... התקרבנות בתקשורת ובעקבות כך - בציבור. מסעות מיוחצנים של "חילוץ" בזמן ש 400 יום אנשים נרקבים במנהרות החמאס ואותם אף אחד לא מחלץ. הם לא ה"בייס". פוליטיקה פוליטיקה פוליטיקה. הכל הצגה. שרים וחברי כנסת עולים על טיסות. מצטלמים כ"מושיעים" ועל הדרך מסדרים לעצמם סופ"ש באירופה על חשבון הציבור. חברת הטיסה "הלאומית" - זו שעשקה פה את כולם שנה שלמה, ניצלה את המצב והתעשרה על חשבון המלחמה והציבור שקורס תחת הנטל - יוצאת ב"מבצע החזרה", לא פחות. מי ישמע - "אנטבה". מתבטלות עבודות רכבת כי פתאום "מותר לנסוע בשבת". לא בשביל חיילי מילואים, מה פתאום. בשביל הבייס הביביסטי. הכל פוליטיקה. הכל בכאילו. הכל הצגה. ז. התוצאה - ישראלים מסתגרים בארץ, מסתגרים בבתים. מפחדים לצאת מהמדינה, למרות שבפועל נהרגים פה יותר יהודים מבכל מקום אחר בפערים שכבר אי אפשר למדוד וישראל המקום הכי פחות בטוח לישראלים. נקודה. מייצרים עוד גטו. גטו ממשי וגטו תודעתי. "כולם נגדנו", "כולם שונאים אותנו", "כולם יהרגו אותנו", "אנחנו לבד". "אין כמו ישראל". פחד, חרדה ועוד פחד וחרדה. ח. בפועל - אנשים מתים ונהרגים כאילו הדבר הכי "נורמלי". כבר לא סופרים חיי אדם. ילדים, תינוקות, נשים, גברים. יהודים וערבים. מתים פה כמו זבובים. המחירים רק עולים, הגזירות הכלכליות מפרקות פה את כולם וישראל כבר היום בקריסה כלכלית. מנהלים אותה חבורת מטורפים ועבריינים שעושקים את הקופה הציבורית. מאות אלפים מפונים מבתיהם והמדינה נשרפת. ועל מה מדברים? על "אירופה האנטשימית"! אנחנו קורבנות של משהו ש"לא תלוי בנו". קלאסיקה. ילדים חסרי ישע שכולם שונאים ולכן יישארו בבית. אי לקיחת אחריות. ואז בתודעה הישראלית נצרבים שוב שני דברים: קודם כל היסטריה ופחד שמבוססים על חצאי אמיתות ודרמה שמוכרת רייטינג והדבר השני והכי חשוב לישראל תחת אותו "ימין על מלא" ממיט השואות: "אין מקום אחר כי בכל מקום אחר שונאים אותנו". ובמקום שבו נצרבת תודעת גטו - מותר לעשות ליושבי הגטו הכל, כי "אין מקום אחר". תודה.

Barak

79,025 görüntüleme • 1 yıl önce

תקשיבו טוב! זה סיפור שאתם חייבים להכיר! סיפור שייתן לכם המון המון תקווה! סיפור שמסביר איך באמת המחאה והדמוקרטים הצילו את מדינת ישראל! זה התחיל בטלפון מאפרת רייטן. "תקשיב" היא אמרה. "נתניהו עומד למנות עבריין לוועדה לבחירת שופטים ורק אתם יכולים לעצור אותו". אני מודה שלא הבנתי את האירוע ואפרת המשיכה לחפור: "יש בחירות ללשכת עורכי הדין בעוד כמה ימים...בלה בלה בלה!", ואני מודה שלא הבנתי מה היא רוצה מאיתנו. מה לנו וללשכת עורכי הדין חשבתי לעצמי, אבל אפרת המשיכה, "יש להם שני נציגים בוועדה. אם הם יהיו של נתניהו, בתוך שנה הוא שולט בבית המשפט העליון - אתה מבין? אתה מבין??" ממש לא הבנתי, אבל התחלתי להקשיב כי אפרת לא נתנה דקה של מנוחה! אחרי מספר שעות נציגי המחאה התייצבו אצל אפרת רייטן בבית. משה רדמן ניהל את האירוע. הוא הזמין את כולם. מה זאת לשכת עורכי הדין. מי המועמד של נתניהו. מי המועמדים האחרים. מי מצביעים ואיך. משה רדמן חקר עם האובססיה שלו לפרטים. באופן אישי הייתי סקפטי. מאוד סקפטי. הבחירות היו בתוך מספר ימים, אבל כאן אפרת רייטן ומשה רדמן באמת שהצילו את המדינה. לאחר מספר שעות היו בחדר עמית בכר, נציגי מחאת ההייטק, ורדמן. זאת הייתה חקירת שתי וערב. כל מה שחייבים לדעת על עמית בכר. אני כבר הלכתי הביתה אבל משה רדמן ואפרת רייטן שיגעון אותי! הם היו באטרף. אפרת הייתה בכנסת, עמית בכר במטה, משה כבר הקים צוות, ואז חמ"ל והתחיל את הקמפיין. למחרת בבוקר מאות אנשים היו מעורבים באירוע. מאות! מאיפה הגיעו? תשאלו את משה רדמן. את הלילה הבא רדמן העביר על הריצפה במטה הבחירות. אני זוכר שמצאתי אותו בבוקר ישן על פוסטר של עמית בכר מכוסה בקרטונים. אפרת הייתה בכל מקום ואת הניצחון המדהים כולכם מכירים. לא ישנו יומיים. עמית בכר ניצח. הצלנו את בג"צ. הצלנו את הדמוקרטיה. הסיפור הזה משקף עבורי יותר מכל את עוצמת החיבור בין הדמוקרטים למחאה. אפרת היא חברת כנסת מדהימה והיא הבינה את האירוע לפני כולם. רק אפרת רייטן הבינה את הסכנה בזמן אמת! רק היא! אתם קולטים את גודל האירוע? זאת השקדנות המדהימה של אפרת, גלעד ונעמה שכולנו מדברים עליה. במקביל, המחאה היא סופת טורנדו ומשה רדמן ומורן מישל הם הבולדוזרים של המחאה. היכולת שלהם לעבור מאפס ל-200 קמ"ש תוך כמה דקות עם מאות קבוצות ווטסאפ ואנשים שאנחנו סומכים עליהם היא הסוד. החיבור בין אנשי השטח לחברי הכנסת הוא ליבת הסוד של הדמוקרטים. זאת הסיבה שיש קרוב ל-120,000 מתפקדים. בקיצור, תנו לנו שילוב של חברי הכנסת המופלאים והבולדוזרים של המחאה ואני מבטיח לכם שהדמוקרטים יעברו את רף ה-15 מנדטים ויהיו הלב הפועם של ממשלת השפיות! יאלה לעבודה! שתפו בכל הכח! בכל הקבוצות! ברשתות! ניצחנו את מממן החמאס פעם אחת וננצח אותו שוב! Efrat Rayten אפרת רייטן Moshe Radman Abutbul משה רדמן אבוטבול עמית בכר Amit Becher Naama Lazimi - נעמה לזימי גלעד קריב Moran Michel | מורן מישל
2:14

תקשיבו טוב! זה סיפור שאתם חייבים להכיר! סיפור שייתן לכם המון המון תקווה! סיפור שמסביר איך באמת המחאה והדמוקרטים הצילו את מדינת ישראל! זה התחיל בטלפון מאפרת רייטן. "תקשיב" היא אמרה. "נתניהו עומד למנות עבריין לוועדה לבחירת שופטים ורק אתם יכולים לעצור אותו". אני מודה שלא הבנתי את האירוע ואפרת המשיכה לחפור: "יש בחירות ללשכת עורכי הדין בעוד כמה ימים...בלה בלה בלה!", ואני מודה שלא הבנתי מה היא רוצה מאיתנו. מה לנו וללשכת עורכי הדין חשבתי לעצמי, אבל אפרת המשיכה, "יש להם שני נציגים בוועדה. אם הם יהיו של נתניהו, בתוך שנה הוא שולט בבית המשפט העליון - אתה מבין? אתה מבין??" ממש לא הבנתי, אבל התחלתי להקשיב כי אפרת לא נתנה דקה של מנוחה! אחרי מספר שעות נציגי המחאה התייצבו אצל אפרת רייטן בבית. משה רדמן ניהל את האירוע. הוא הזמין את כולם. מה זאת לשכת עורכי הדין. מי המועמד של נתניהו. מי המועמדים האחרים. מי מצביעים ואיך. משה רדמן חקר עם האובססיה שלו לפרטים. באופן אישי הייתי סקפטי. מאוד סקפטי. הבחירות היו בתוך מספר ימים, אבל כאן אפרת רייטן ומשה רדמן באמת שהצילו את המדינה. לאחר מספר שעות היו בחדר עמית בכר, נציגי מחאת ההייטק, ורדמן. זאת הייתה חקירת שתי וערב. כל מה שחייבים לדעת על עמית בכר. אני כבר הלכתי הביתה אבל משה רדמן ואפרת רייטן שיגעון אותי! הם היו באטרף. אפרת הייתה בכנסת, עמית בכר במטה, משה כבר הקים צוות, ואז חמ"ל והתחיל את הקמפיין. למחרת בבוקר מאות אנשים היו מעורבים באירוע. מאות! מאיפה הגיעו? תשאלו את משה רדמן. את הלילה הבא רדמן העביר על הריצפה במטה הבחירות. אני זוכר שמצאתי אותו בבוקר ישן על פוסטר של עמית בכר מכוסה בקרטונים. אפרת הייתה בכל מקום ואת הניצחון המדהים כולכם מכירים. לא ישנו יומיים. עמית בכר ניצח. הצלנו את בג"צ. הצלנו את הדמוקרטיה. הסיפור הזה משקף עבורי יותר מכל את עוצמת החיבור בין הדמוקרטים למחאה. אפרת היא חברת כנסת מדהימה והיא הבינה את האירוע לפני כולם. רק אפרת רייטן הבינה את הסכנה בזמן אמת! רק היא! אתם קולטים את גודל האירוע? זאת השקדנות המדהימה של אפרת, גלעד ונעמה שכולנו מדברים עליה. במקביל, המחאה היא סופת טורנדו ומשה רדמן ומורן מישל הם הבולדוזרים של המחאה. היכולת שלהם לעבור מאפס ל-200 קמ"ש תוך כמה דקות עם מאות קבוצות ווטסאפ ואנשים שאנחנו סומכים עליהם היא הסוד. החיבור בין אנשי השטח לחברי הכנסת הוא ליבת הסוד של הדמוקרטים. זאת הסיבה שיש קרוב ל-120,000 מתפקדים. בקיצור, תנו לנו שילוב של חברי הכנסת המופלאים והבולדוזרים של המחאה ואני מבטיח לכם שהדמוקרטים יעברו את רף ה-15 מנדטים ויהיו הלב הפועם של ממשלת השפיות! יאלה לעבודה! שתפו בכל הכח! בכל הקבוצות! ברשתות! ניצחנו את מממן החמאס פעם אחת וננצח אותו שוב! Efrat Rayten אפרת רייטן Moshe Radman Abutbul משה רדמן אבוטבול עמית בכר Amit Becher Naama Lazimi - נעמה לזימי גלעד קריב Moran Michel | מורן מישל

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

13,375 görüntüleme • 1 ay önce

שר הביטחון כ"ץ הודיע לפני כשבועיים שהורה לצה"ל לסגור את גבול מצרים בצו שטח צבאי סגור, בגלל הברחות הנשקים עם רחפני הענק. ההוראה לא בוצעה: 1. בצבא אומרים שהכלי כבר קיים למידת הצורך, אל מול אירוע בטחוני או התרעה. לכן ההנחיה נותרה על הנייר 2. כ"ץ גם הורה להתייחס להברחות הנשקים עם הרחפנים כאל טרור. גם בצה"ל משתמשים בסיסמא הזו אבל בפועל אם חוליית מחבלים מזוהה ליד הגבול היא מחוסלת לפני שבצעה את זממה. אם זו חוליית מבריחים, חמושה מכף רגל ועד ראש, היא לא תחוסל ולכל היותר תוברח, בגלל מגבלות מדיניות וחוקיות 3. המספרים מטורפים: אלפי רובים ומקלעים הוברחו מאיראן ומתימן, דרך סיני, לישראל ולאיו"ש, עם רחפני ענק בשנתיים האחרונות. מדובר בנשקים מתוצרת סין, בהם חיקויים ל-m16 ולמאג לצד אלפי אקדחים 4. המבריחים כבר לא צריכים ג'יפי שטח משופצרים, מכשירי קשר צה"ליים, חוליות רתק ואמר"לים: הם מזמינים פה בישראל רחפני הדברה לחקלאות (כי במצרים אסור), עם אפס רגולציה ופיקוח. "על כל סיכול מוצלח, 10 הברחות הצליחו להם, ובכל הברחה הם מרוויחים לפחות מיליון שקל, אז מה אכפת להם לאבד רחפן ענק שעלה להם 150 אלף שקל", מודים בצבא 5. הביטחון העצמי של כנופיות המבריחים הישראלים מהמגזר הבדואי ששולטות בנגב, בשמיים, תרתי משמע: בגיחות ההלוך של הרחפנים מישראל הם מטיסים לקרוביהם המצרים שישיות אקסלים, פיתות תוצרת בית ומארזי לאבנה 6. רק לאחר שהנושא, שוב פעם, כמו בכל סיבוב בעשור האחרון, עלה לכותרות בחודש האחרון, במערכת הביטחון התעוררו: התושבים צילמו את אוטוסטרדת הרחפנים הפולשים מעל ראשיהם, נוצר באזז תקשורתי, צה"ל פרס סנסורים והתחיל להפיל רחפנים כאלו. התוצאה, בינתיים לפחות: רק הברחה מוצלחת אחת ביום, לפי הערכות בצבא, מזה כשבועיים 7. ריכוז המאמץ הנוכחי של צה"ל והקמת סיירת חדשה נגד ההברחות ועוד חמ"ל משותף עם שב"כ הם מענה טקטי: אין תשובה אסטרטגית מצד הממשלה, גוף על בין-משרדי שימגר התופעה המסוכנת 8. ישראל בנתה גדר ענקית ומתקדמת במיליארדים על 220 ק"מ גבול עם מצרים, והמבריחים עקפו אותה עם חיתוכים וסולמות; לאחר מכן הוסיפו כוחות משטרה ושינו קצת הוראות הפתיחה באש, אז הגיע מעקף הרחפנים; השלב הבא עשוי להיות מנהרות, בהיעדר טיפול שורש מדיני ארוך טווח 9. יש בסך הכל 100 עד 300 עבריינים שמתעסקים בהברחות האלה, מעריכים בפיקוד הדרום, אבל אוזלת היד תימשך ובעיקר הקונספציה, להמשיך עם הקיים ולהסתפק בכותרות מפוצצות נטולות קשר עם המציאות
4:16

שר הביטחון כ"ץ הודיע לפני כשבועיים שהורה לצה"ל לסגור את גבול מצרים בצו שטח צבאי סגור, בגלל הברחות הנשקים עם רחפני הענק. ההוראה לא בוצעה: 1. בצבא אומרים שהכלי כבר קיים למידת הצורך, אל מול אירוע בטחוני או התרעה. לכן ההנחיה נותרה על הנייר 2. כ"ץ גם הורה להתייחס להברחות הנשקים עם הרחפנים כאל טרור. גם בצה"ל משתמשים בסיסמא הזו אבל בפועל אם חוליית מחבלים מזוהה ליד הגבול היא מחוסלת לפני שבצעה את זממה. אם זו חוליית מבריחים, חמושה מכף רגל ועד ראש, היא לא תחוסל ולכל היותר תוברח, בגלל מגבלות מדיניות וחוקיות 3. המספרים מטורפים: אלפי רובים ומקלעים הוברחו מאיראן ומתימן, דרך סיני, לישראל ולאיו"ש, עם רחפני ענק בשנתיים האחרונות. מדובר בנשקים מתוצרת סין, בהם חיקויים ל-m16 ולמאג לצד אלפי אקדחים 4. המבריחים כבר לא צריכים ג'יפי שטח משופצרים, מכשירי קשר צה"ליים, חוליות רתק ואמר"לים: הם מזמינים פה בישראל רחפני הדברה לחקלאות (כי במצרים אסור), עם אפס רגולציה ופיקוח. "על כל סיכול מוצלח, 10 הברחות הצליחו להם, ובכל הברחה הם מרוויחים לפחות מיליון שקל, אז מה אכפת להם לאבד רחפן ענק שעלה להם 150 אלף שקל", מודים בצבא 5. הביטחון העצמי של כנופיות המבריחים הישראלים מהמגזר הבדואי ששולטות בנגב, בשמיים, תרתי משמע: בגיחות ההלוך של הרחפנים מישראל הם מטיסים לקרוביהם המצרים שישיות אקסלים, פיתות תוצרת בית ומארזי לאבנה 6. רק לאחר שהנושא, שוב פעם, כמו בכל סיבוב בעשור האחרון, עלה לכותרות בחודש האחרון, במערכת הביטחון התעוררו: התושבים צילמו את אוטוסטרדת הרחפנים הפולשים מעל ראשיהם, נוצר באזז תקשורתי, צה"ל פרס סנסורים והתחיל להפיל רחפנים כאלו. התוצאה, בינתיים לפחות: רק הברחה מוצלחת אחת ביום, לפי הערכות בצבא, מזה כשבועיים 7. ריכוז המאמץ הנוכחי של צה"ל והקמת סיירת חדשה נגד ההברחות ועוד חמ"ל משותף עם שב"כ הם מענה טקטי: אין תשובה אסטרטגית מצד הממשלה, גוף על בין-משרדי שימגר התופעה המסוכנת 8. ישראל בנתה גדר ענקית ומתקדמת במיליארדים על 220 ק"מ גבול עם מצרים, והמבריחים עקפו אותה עם חיתוכים וסולמות; לאחר מכן הוסיפו כוחות משטרה ושינו קצת הוראות הפתיחה באש, אז הגיע מעקף הרחפנים; השלב הבא עשוי להיות מנהרות, בהיעדר טיפול שורש מדיני ארוך טווח 9. יש בסך הכל 100 עד 300 עבריינים שמתעסקים בהברחות האלה, מעריכים בפיקוד הדרום, אבל אוזלת היד תימשך ובעיקר הקונספציה, להמשיך עם הקיים ולהסתפק בכותרות מפוצצות נטולות קשר עם המציאות

יואב זיתון

24,869 görüntüleme • 9 ay önce

אמש נערך במלון כרמים יום מיוחד לנשות שלומית. כידוע או שלא, הישוב שלנו פונה בתחילת המלחמה לכפר עציון ומשם, לאחר חודש, הוא הגיע למלון כרמים למספר חודשים. השהות במלון (תכלס אין לי שמץ, הייתי שם 5 פעמים במשך 3.5 חודשים) היתה מיוחדת, מרגשת, מורכבת ובעצם מה לא. מלון כרמים הוא לא עוד מלון. זה מלון בוטיק וספא שמארח רק זוגות. אין כניסה לילדים. רשת ישרוטל (הציוץ הזה לא ממומן לצערי!!!) פתחה את שעריה ואפשרה באופן חריג להכניס את כל הישוב למלון. כולל ילדים. ובלי עין הרע יש לא מעט כאלה. מהרגע שהישוב שלנו הגיע למלון נקשרו קשרים חזקים מאוד עם אלעד- מנכ"ל כרמים ועם כל עובד ועובדת במלון. לא משנה מה היה תפקידם. נוצר קשר מדהים, כנה ועמוק שבא לידי ביטוי בארוע פרידה מיוחד שעשינו לכל עובדי המלון ביום שחזרנו הביתה. אלעד, מנכ"ל המלון הוא אחד האנשים הכי מדהימים שיצא לי להכיר. איש צנוע, חרוץ, נטול פוזות, לבבי ותמיד כן. במובן של קודם כל כן ואחרי זה בוא נראה איך. זה איש לרוץ איתו (ליטרלי רצנו איתו במרתון ירושלים). אחד כזה שהיינו צריכים כקהילה בדיוק בזמנים הקשים שחווינו אז. אז אתמול היה יום לנשות הישוב ואלעד דיבר. הוא לא מרבה במילים אבל פה הוא דיבר באריכות. משהו אחד ממש תפס אותי (הוא דיבר חזק ממש) וזו האמירה הכנה שלו שעל אף הבלאגן הלא אופייני שהיה במלון הדי מפונפן הזה בזמננו, כל העובדים שמחו במציאות שלנו שם ואפילו היו רוצים לעיתים שככה זה יראה תמיד. בעייני זה ביטוי מדויק לקשר שנוצר שם. קשה לי להסביר לכם במילים כמה האמירה הזו היא לא בקטנה. אנסה בסיפור: באחת הפעמים שכן הייתי במלון, יצאתי מחדר אוכל. מולי עלתה התמונה הבאה- ילד, אולי בן 5, עם שניצל ביד מורח את כל השניצל על החלון השקוף במסדרון. מאחוריו עובד ניקיון מנקה את החלון ביסודיות רבה. כאילו הילד לא שם. כמובן שהאמא מיד קלטה את זה ולקחה את הילד וביקשה סליחה. זו תמונה שמספרת מעט על השהות שלנו שם. לכאורה מלון שלא מותאם בעליל לילדים אבל הנהלת המלון קיבלה החלטה- המלון ישאר יוקרתי וברמה גבוהה ממש (למעט האוכל. מובן)וזה לא משנה אם שלומית פה או לא. לפעמים זה היה לא נעים... עכשיו תראו, כרמים לא צריכים את השיווק שלי אבל אי אפשר בלי הכרת הטוב ככה שאם יש לכם כסף מיותר ובא לכם להתפנק באחד המקומות הטובים בארץ ובעיקר מקום עם אנשים עם לב זהב- לכו לכרמים.
0:20

אמש נערך במלון כרמים יום מיוחד לנשות שלומית. כידוע או שלא, הישוב שלנו פונה בתחילת המלחמה לכפר עציון ומשם, לאחר חודש, הוא הגיע למלון כרמים למספר חודשים. השהות במלון (תכלס אין לי שמץ, הייתי שם 5 פעמים במשך 3.5 חודשים) היתה מיוחדת, מרגשת, מורכבת ובעצם מה לא. מלון כרמים הוא לא עוד מלון. זה מלון בוטיק וספא שמארח רק זוגות. אין כניסה לילדים. רשת ישרוטל (הציוץ הזה לא ממומן לצערי!!!) פתחה את שעריה ואפשרה באופן חריג להכניס את כל הישוב למלון. כולל ילדים. ובלי עין הרע יש לא מעט כאלה. מהרגע שהישוב שלנו הגיע למלון נקשרו קשרים חזקים מאוד עם אלעד- מנכ"ל כרמים ועם כל עובד ועובדת במלון. לא משנה מה היה תפקידם. נוצר קשר מדהים, כנה ועמוק שבא לידי ביטוי בארוע פרידה מיוחד שעשינו לכל עובדי המלון ביום שחזרנו הביתה. אלעד, מנכ"ל המלון הוא אחד האנשים הכי מדהימים שיצא לי להכיר. איש צנוע, חרוץ, נטול פוזות, לבבי ותמיד כן. במובן של קודם כל כן ואחרי זה בוא נראה איך. זה איש לרוץ איתו (ליטרלי רצנו איתו במרתון ירושלים). אחד כזה שהיינו צריכים כקהילה בדיוק בזמנים הקשים שחווינו אז. אז אתמול היה יום לנשות הישוב ואלעד דיבר. הוא לא מרבה במילים אבל פה הוא דיבר באריכות. משהו אחד ממש תפס אותי (הוא דיבר חזק ממש) וזו האמירה הכנה שלו שעל אף הבלאגן הלא אופייני שהיה במלון הדי מפונפן הזה בזמננו, כל העובדים שמחו במציאות שלנו שם ואפילו היו רוצים לעיתים שככה זה יראה תמיד. בעייני זה ביטוי מדויק לקשר שנוצר שם. קשה לי להסביר לכם במילים כמה האמירה הזו היא לא בקטנה. אנסה בסיפור: באחת הפעמים שכן הייתי במלון, יצאתי מחדר אוכל. מולי עלתה התמונה הבאה- ילד, אולי בן 5, עם שניצל ביד מורח את כל השניצל על החלון השקוף במסדרון. מאחוריו עובד ניקיון מנקה את החלון ביסודיות רבה. כאילו הילד לא שם. כמובן שהאמא מיד קלטה את זה ולקחה את הילד וביקשה סליחה. זו תמונה שמספרת מעט על השהות שלנו שם. לכאורה מלון שלא מותאם בעליל לילדים אבל הנהלת המלון קיבלה החלטה- המלון ישאר יוקרתי וברמה גבוהה ממש (למעט האוכל. מובן)וזה לא משנה אם שלומית פה או לא. לפעמים זה היה לא נעים... עכשיו תראו, כרמים לא צריכים את השיווק שלי אבל אי אפשר בלי הכרת הטוב ככה שאם יש לכם כסף מיותר ובא לכם להתפנק באחד המקומות הטובים בארץ ובעיקר מקום עם אנשים עם לב זהב- לכו לכרמים.

יהונתן ורנר

13,269 görüntüleme • 1 ay önce

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:
5:52

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

22,534 görüntüleme • 1 ay önce

"את כרגע עצורה בגין הפרת הסדר. את רשאית לשמור על שתיקה, כל דבר עלול לשמש נגדך בבית המשפט. יש לך זכות להיוועץ בעורך דין." אזיקים זה כואב. אבל כבר 6 שבועות שהברך שלי כואבת יותר (ולאורך סאגת המעצר הלא חוקי שלי, זה הדבר היחיד שהדאיג אותי). הכבוד והגאווה שלי? הם לא כואבים בכלל. להפך! אלפי התגובות שאני מקבלת בימים האחרונים מעורכי דין ומאזרחים מודאגים מחזקות אותי בהמשך המאבק שלי. עוד לא נולד האחד שישבור אותי, בטח לא הפוליטיקאי עמית בכר. *** עורכת דין נעצרה ונאזקה בבית לשכת עורכי הדין, בזמן שהגיעה למחות נגד כנס פוליטי של לשכת עורכי הדין "למען הדמוקרטיה". תנו לזה לחלחל רגע. זאת לא התחלה של בדיחה, גם לא של סרט מדע בדיוני. 8 דקות מהרגע שנכנסתי לאולם ועד הרגע שהשוטרים הגיעו. הם לא הגיעו מיוזמתם. הם הגיעו בהוראה של ראש הלשכה. ראש לשכת עורכי הדין שמסוגל לעמוד על הבמה בקפלן ולנאום בפני קהל משולהב שצועק ד-מוק-רט-יה, אבל לא מסוגל להתמודד עם עורכת דין אחת שנלחמת בו כבר שנה וחצי. אז אחרי שהוא חסם אותי בוואטסאפ, אחרי שכינה אותי "חרפה למקצוע עריכת הדין", אחרי שסירב להתראיין מולי בתכנית "אופירה וברקו" ודרש שיחליפו אותי בעו"ד אחר, הפעם הוא הזמין משטרה שתפנה אותי, וכשנעצרתי והוצאתי משם באזיקים, הוא אפילו לא עצר לחשוב שהפעם הוא הרחיק לכת והכנס המשיך להתנהל כסדרו. *** ביום חמישי האחרון נערך כנס שזכה לשם המפוצץ "כנס חירום מלחמה על הדמוקרטיה". מאחורי השם המפוצץ, רשימה מפוצצת לא פחות שכללה, בין היתר, את ח"כ יאיר לפיד, ח"כ בני גנץ, יאיר גולן, ח"כ איימן עודה, ח"כ מנסור עבאס, ח"כ קארין אלהרר, ח"כ אפרת רייטן, ח"כ נעמה לזימי, ח"כ גלעד קריב, ח"כ יוראי להב הרצנו ועוד. נזכיר שמדובר בלשכת עורכי הדין ולא בכנס של סיעות האופוזיציה. או בעצם... לשכת עורכי הדין היא לא גוף פוליטי, אבל מאז שעמית בכר נבחר הוא הפך אותה לכזאת. עמית בכר משתמש בדמי החבר שאנחנו, עורכי הדין, מחויבים לשלם כדי לקדם את האג'נדה הפוליטית שלו. אני לא מתכוונת להרחיב בפוסט הזה על תפקידיה *הסטטוטוריים* של לשכת עורכי הדין, אבל אני רוצה להדגיש שתי נקודות: 1. אם אתם תומכים בזכותו של בכר לעשות בלשכה כרצונו, כי הוא ניצח בבחירות דמוקרטיות ו"הרוב קובע", אני מזכירה לכם שגם הממשלה נבחרה בבחירות דמוקרטיות, אבל כבר שנתיים שאתם טוענים שאין לה זכות לקדם את המדיניות שהיא רוצה. 2. ואם אתם תומכים בזכותו של בכר "להגן על שלטון החוק", תוך הפיכת הלשכה מגוף מקצועי לגוף פוליטי, הייתם מקבלים את זה גם אם היה מדובר בראש לשכה שמזוהה עם הימין ומקדם את מדיניות הממשלה? אני בספק. כנס החירום פורסם לראשונה כ- 3 ימים לפני מועד קיומו. ההרשמה אליו נפתחה כ- 24 שעות קודם לכן. ברור לכם שתיאום כנס בהשתתפות חברי כנסת ופוליטיקאים רבים דורש היערכות מוקדמת (גם כשמדובר בח"כים כמו יאיר לפיד שלא מרבה לבקר בכנסת). אז למה הוא פורסם ברגע האחרון? כדי למנוע מעורכי דין כמוני לנסות לסכל את קיומו לפני או במהלכו ולקבוע עובדה קיימת. ואכן, יומיים לפני הכנס, עוה"ד כנרת בראשי פנתה לבכר, שכמובן לא טרח להשיב. וגם העתירה המנהלית שהגשנו לבית-המשפט המחוזי בתל אביב נמחקה, לאחר שביהמ"ש דחה את בקשתנו להוציא צו ביניים ולקיים דיון. אז החלטתי להגיע לכנס. נכנסתי בדיוק בזמן מחיאות הכפיים הסוערות לנאומו של ח"כ איימן עודה, ורציתי לדעת היכן חברי הכנסת מהקואליציה (יש "רק" 68 שאני יכולה לחשוב שניתן היה להזמין). התחלתי לקרוא בשמות חברי הכנסת מהאופוזיציה שהגיעו לכנס, בזמן שעורכי הדין שישבו בקהל (אגב, לא היו הרבה כאלה) צעקו לעברי בושה ומישהו שנכח באולם הניף שלט ענק עם דיוקנו של יאיר לפיד והמילה "תקווה". לרגע חשבתי שטעיתי והגעתי להפגנה בצומת קפלן. *** עמית בכר החליט לנצל את המומנטום, עלה לבמה ומיד האשים אותי שבחרתי להתפרץ בזמן ש"בן החברה הערבית" יעלה לדבר וש"בחרת לשלב את הגזענות והלאומנות הטבועים בכם". מתברר שבכר פוליטיקאי קטן אבל שקרן גדול (וגם לא חכם במיוחד). מילא שהוא בחר להגן על הדמוקרט הדגול איימן עודה, שתומך במדינת ישראל כמדינה יהודית ומגן על חיילי צה"ל הגיבורים בכל הזדמנות, אבל להאשים אותי בגזענות כשכבר שנה וחצי אני נאבקת בו ובשימוש הפסול שהוא עושה בלשכה ובעשרות מיליוני השקלים שאנחנו נאלצים לשלם כדי לקדם את הפוליטיקה הקטנה שלו? נצטרך לבדוק בבית-המשפט אם אני גזענית או שבכר הוציא דיבה ופגע בשמי הטוב. *** 8 דקות מרגע שנכנסתי לאולם כבר הגיעו שוטרים (לא מאבטחים, שוטרים מתחנת "לב תל אביב"). הם לא הגיעו במקרה וגם לא בכוח המחשבה. ראש לשכת עורכי הדין חושב שבשם הדמוקרטיה צריך לסתום את הפה לכל מי שחושב אחרת או מעז להשמיע דעה שונה. חופש הביטוי הוא זכות יסוד במדינה דמוקרטית, אבל הוא זכות יסוד רק של צד אחד. אז הוא הוציא את באי הכנס להפסקה, כדי שיוכלו להמשיך לנשנש בבופה ולסדר מחדש את האולם לקראת "השולחן העגול". אחרי שהזדהיתי בפני השוטרים, הם ביקשו ממני לצאת החוצה כי אני "מפרה את הסדר" וכי אני נמצאת בכנס שלא הוזמנתי אליו. אמרתי לשוטרים שאני עורכת דין, משלמת דמי חבר, *נרשמתי לכנס* ולכן אני לא מתכוונת לצאת. לא ידוע לי שהבעת דעה זאת הפרת סדר (וגם אם כן, אני די בטוחה שהיועצת המשפטית נגד הממשלה אמרה ש"אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי"). ואז קרה הדבר המדהים הבא: בכר ניגש לשוטרים ואמר להם "היא יכולה להיות בכנס אם היא לא מפריעה. אם היא מפריעה, אני מבקש להוציא אותה". אתם מבינים? לשר בן גביר אין סמכות להתוות מדיניות לשוטרים, אבל לעמית בכר יש. ראש לשכת עורכי הדין, הלוחם למען הדמוקרטיה, החליט שהדרך שלו לסתום את הפה לעורכת דין שמתנגדת לו היא ששוטרים יטפלו בה. *** שאלו אותי למה נעצרתי. האמת? אין סיבה. סרטוני הווידאו מהאירוע והקלטת האירוע במלואה מוכיחים ש- 17 דקות אחרי הגעת השוטרים נעצרתי: "את כרגע עצורה בגין הפרת הסדר. את רשאית לשמור על שתיקה, כל דבר עלול לשמש נגדך בבית המשפט. יש לך זכות להיוועץ בעורך דין." בזמן שהשוטרים ליוו אותי החוצה, באזיקים, לא קם ולו צדיק אחד מבין עורכי הדין או חברי הכנסת שנכחו בקרקס הזה שחשב שיש משהו אבסורדי במראה של עורכת דין מובלת החוצה באזיקים בליווי שוטרים, מכנס שכולו "מלחמה על הדמוקרטיה". אבל היו כמה ליצניות שחשבו שהדבר הנכון לעשות הוא ללוות אותי בשירת "יאללה ביבי לך". אבל זה לא כנס פוליטי אומרים לכם. *** כבר 14 שנה שאני עורכת דין. מעולם, באף כנס של לשכת עורכי הדין, עורכי דין לא הוצאו מכנסים ובוודאי שלא הזמינו להם שוטרים. אבל אני כנראה בת מזל, כי במקרה שלי הברק פגע פעמיים: בפעם הראשונה ביולי 2023, כשבכר הזמין שוטרים שיוציאו אותי מכנס וזה הסתיים בהטרדה מינית על-ידי עו"ד, וכעת כשזה הסתיים באזיקים. אני לא בטוחה מה מהם יותר גרוע. אבל אני בטוחה בדבר אחד: המאבק שלי רק התחיל.
0:39

"את כרגע עצורה בגין הפרת הסדר. את רשאית לשמור על שתיקה, כל דבר עלול לשמש נגדך בבית המשפט. יש לך זכות להיוועץ בעורך דין." אזיקים זה כואב. אבל כבר 6 שבועות שהברך שלי כואבת יותר (ולאורך סאגת המעצר הלא חוקי שלי, זה הדבר היחיד שהדאיג אותי). הכבוד והגאווה שלי? הם לא כואבים בכלל. להפך! אלפי התגובות שאני מקבלת בימים האחרונים מעורכי דין ומאזרחים מודאגים מחזקות אותי בהמשך המאבק שלי. עוד לא נולד האחד שישבור אותי, בטח לא הפוליטיקאי עמית בכר. *** עורכת דין נעצרה ונאזקה בבית לשכת עורכי הדין, בזמן שהגיעה למחות נגד כנס פוליטי של לשכת עורכי הדין "למען הדמוקרטיה". תנו לזה לחלחל רגע. זאת לא התחלה של בדיחה, גם לא של סרט מדע בדיוני. 8 דקות מהרגע שנכנסתי לאולם ועד הרגע שהשוטרים הגיעו. הם לא הגיעו מיוזמתם. הם הגיעו בהוראה של ראש הלשכה. ראש לשכת עורכי הדין שמסוגל לעמוד על הבמה בקפלן ולנאום בפני קהל משולהב שצועק ד-מוק-רט-יה, אבל לא מסוגל להתמודד עם עורכת דין אחת שנלחמת בו כבר שנה וחצי. אז אחרי שהוא חסם אותי בוואטסאפ, אחרי שכינה אותי "חרפה למקצוע עריכת הדין", אחרי שסירב להתראיין מולי בתכנית "אופירה וברקו" ודרש שיחליפו אותי בעו"ד אחר, הפעם הוא הזמין משטרה שתפנה אותי, וכשנעצרתי והוצאתי משם באזיקים, הוא אפילו לא עצר לחשוב שהפעם הוא הרחיק לכת והכנס המשיך להתנהל כסדרו. *** ביום חמישי האחרון נערך כנס שזכה לשם המפוצץ "כנס חירום מלחמה על הדמוקרטיה". מאחורי השם המפוצץ, רשימה מפוצצת לא פחות שכללה, בין היתר, את ח"כ יאיר לפיד, ח"כ בני גנץ, יאיר גולן, ח"כ איימן עודה, ח"כ מנסור עבאס, ח"כ קארין אלהרר, ח"כ אפרת רייטן, ח"כ נעמה לזימי, ח"כ גלעד קריב, ח"כ יוראי להב הרצנו ועוד. נזכיר שמדובר בלשכת עורכי הדין ולא בכנס של סיעות האופוזיציה. או בעצם... לשכת עורכי הדין היא לא גוף פוליטי, אבל מאז שעמית בכר נבחר הוא הפך אותה לכזאת. עמית בכר משתמש בדמי החבר שאנחנו, עורכי הדין, מחויבים לשלם כדי לקדם את האג'נדה הפוליטית שלו. אני לא מתכוונת להרחיב בפוסט הזה על תפקידיה *הסטטוטוריים* של לשכת עורכי הדין, אבל אני רוצה להדגיש שתי נקודות: 1. אם אתם תומכים בזכותו של בכר לעשות בלשכה כרצונו, כי הוא ניצח בבחירות דמוקרטיות ו"הרוב קובע", אני מזכירה לכם שגם הממשלה נבחרה בבחירות דמוקרטיות, אבל כבר שנתיים שאתם טוענים שאין לה זכות לקדם את המדיניות שהיא רוצה. 2. ואם אתם תומכים בזכותו של בכר "להגן על שלטון החוק", תוך הפיכת הלשכה מגוף מקצועי לגוף פוליטי, הייתם מקבלים את זה גם אם היה מדובר בראש לשכה שמזוהה עם הימין ומקדם את מדיניות הממשלה? אני בספק. כנס החירום פורסם לראשונה כ- 3 ימים לפני מועד קיומו. ההרשמה אליו נפתחה כ- 24 שעות קודם לכן. ברור לכם שתיאום כנס בהשתתפות חברי כנסת ופוליטיקאים רבים דורש היערכות מוקדמת (גם כשמדובר בח"כים כמו יאיר לפיד שלא מרבה לבקר בכנסת). אז למה הוא פורסם ברגע האחרון? כדי למנוע מעורכי דין כמוני לנסות לסכל את קיומו לפני או במהלכו ולקבוע עובדה קיימת. ואכן, יומיים לפני הכנס, עוה"ד כנרת בראשי פנתה לבכר, שכמובן לא טרח להשיב. וגם העתירה המנהלית שהגשנו לבית-המשפט המחוזי בתל אביב נמחקה, לאחר שביהמ"ש דחה את בקשתנו להוציא צו ביניים ולקיים דיון. אז החלטתי להגיע לכנס. נכנסתי בדיוק בזמן מחיאות הכפיים הסוערות לנאומו של ח"כ איימן עודה, ורציתי לדעת היכן חברי הכנסת מהקואליציה (יש "רק" 68 שאני יכולה לחשוב שניתן היה להזמין). התחלתי לקרוא בשמות חברי הכנסת מהאופוזיציה שהגיעו לכנס, בזמן שעורכי הדין שישבו בקהל (אגב, לא היו הרבה כאלה) צעקו לעברי בושה ומישהו שנכח באולם הניף שלט ענק עם דיוקנו של יאיר לפיד והמילה "תקווה". לרגע חשבתי שטעיתי והגעתי להפגנה בצומת קפלן. *** עמית בכר החליט לנצל את המומנטום, עלה לבמה ומיד האשים אותי שבחרתי להתפרץ בזמן ש"בן החברה הערבית" יעלה לדבר וש"בחרת לשלב את הגזענות והלאומנות הטבועים בכם". מתברר שבכר פוליטיקאי קטן אבל שקרן גדול (וגם לא חכם במיוחד). מילא שהוא בחר להגן על הדמוקרט הדגול איימן עודה, שתומך במדינת ישראל כמדינה יהודית ומגן על חיילי צה"ל הגיבורים בכל הזדמנות, אבל להאשים אותי בגזענות כשכבר שנה וחצי אני נאבקת בו ובשימוש הפסול שהוא עושה בלשכה ובעשרות מיליוני השקלים שאנחנו נאלצים לשלם כדי לקדם את הפוליטיקה הקטנה שלו? נצטרך לבדוק בבית-המשפט אם אני גזענית או שבכר הוציא דיבה ופגע בשמי הטוב. *** 8 דקות מרגע שנכנסתי לאולם כבר הגיעו שוטרים (לא מאבטחים, שוטרים מתחנת "לב תל אביב"). הם לא הגיעו במקרה וגם לא בכוח המחשבה. ראש לשכת עורכי הדין חושב שבשם הדמוקרטיה צריך לסתום את הפה לכל מי שחושב אחרת או מעז להשמיע דעה שונה. חופש הביטוי הוא זכות יסוד במדינה דמוקרטית, אבל הוא זכות יסוד רק של צד אחד. אז הוא הוציא את באי הכנס להפסקה, כדי שיוכלו להמשיך לנשנש בבופה ולסדר מחדש את האולם לקראת "השולחן העגול". אחרי שהזדהיתי בפני השוטרים, הם ביקשו ממני לצאת החוצה כי אני "מפרה את הסדר" וכי אני נמצאת בכנס שלא הוזמנתי אליו. אמרתי לשוטרים שאני עורכת דין, משלמת דמי חבר, *נרשמתי לכנס* ולכן אני לא מתכוונת לצאת. לא ידוע לי שהבעת דעה זאת הפרת סדר (וגם אם כן, אני די בטוחה שהיועצת המשפטית נגד הממשלה אמרה ש"אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי"). ואז קרה הדבר המדהים הבא: בכר ניגש לשוטרים ואמר להם "היא יכולה להיות בכנס אם היא לא מפריעה. אם היא מפריעה, אני מבקש להוציא אותה". אתם מבינים? לשר בן גביר אין סמכות להתוות מדיניות לשוטרים, אבל לעמית בכר יש. ראש לשכת עורכי הדין, הלוחם למען הדמוקרטיה, החליט שהדרך שלו לסתום את הפה לעורכת דין שמתנגדת לו היא ששוטרים יטפלו בה. *** שאלו אותי למה נעצרתי. האמת? אין סיבה. סרטוני הווידאו מהאירוע והקלטת האירוע במלואה מוכיחים ש- 17 דקות אחרי הגעת השוטרים נעצרתי: "את כרגע עצורה בגין הפרת הסדר. את רשאית לשמור על שתיקה, כל דבר עלול לשמש נגדך בבית המשפט. יש לך זכות להיוועץ בעורך דין." בזמן שהשוטרים ליוו אותי החוצה, באזיקים, לא קם ולו צדיק אחד מבין עורכי הדין או חברי הכנסת שנכחו בקרקס הזה שחשב שיש משהו אבסורדי במראה של עורכת דין מובלת החוצה באזיקים בליווי שוטרים, מכנס שכולו "מלחמה על הדמוקרטיה". אבל היו כמה ליצניות שחשבו שהדבר הנכון לעשות הוא ללוות אותי בשירת "יאללה ביבי לך". אבל זה לא כנס פוליטי אומרים לכם. *** כבר 14 שנה שאני עורכת דין. מעולם, באף כנס של לשכת עורכי הדין, עורכי דין לא הוצאו מכנסים ובוודאי שלא הזמינו להם שוטרים. אבל אני כנראה בת מזל, כי במקרה שלי הברק פגע פעמיים: בפעם הראשונה ביולי 2023, כשבכר הזמין שוטרים שיוציאו אותי מכנס וזה הסתיים בהטרדה מינית על-ידי עו"ד, וכעת כשזה הסתיים באזיקים. אני לא בטוחה מה מהם יותר גרוע. אבל אני בטוחה בדבר אחד: המאבק שלי רק התחיל.

🇮🇱 Tamar Arbel 🇮🇱

40,868 görüntüleme • 1 yıl önce

בדקה וקצת הזאת של יצחק פינדרוס בפודקאסט של נדב פרי Nadav Perry יש את זיקוק האבסורד של התפיסה החרדית והיחסים שלה למדינת ישראל - שילוב בלתי אפשרי בין אוטונומיה מוחלטת, בה למדינת ישראל אסור להתערב בכלום, אסור להגדיר בשום צורה מה הדרישה מהם כציבור, במקביל לדרישה מוחלטת להיות חלק מהחלוקה של כמו כולם. הרי כשפינדרוס מדבר על שינוי אמונה ותרבות באמצעות אמצעים משפטיים, על מה הוא מדבר? מישהו מעוניין בגזיזת פיאות של ילדים חרדים רכים? לאסור לימוד תורה? להטיל חובת אכילת חזיר בתשעה באב שחל ביום טוב שני של גלויות? מה בסך הכל דורשת אותה מדינה איומה שמבקשת, על פי פינדרוס, להעביר את החרדים על דתם? לקבוע שבעל המאה הוא בעל הדעה. רוצים לקבל תקצוב? יש לזה מחיר. המחיר הוא שמי שמקבל תקצוב מדינתי, לא יכול לעשות מה שבראש שלו. לא יכול לקיים אוטונומיה. לא יכול לדחות דרישות פדגוגיות, דרישות של חומר נדרש, מינימום לימודי אותו דורש הגורם המממן. מה שפינדרוס עושה, במכוון, הוא לערבב בין זכות שלילית לגיטימית (אתם לא תתערבו באמונות של הילדים שלי) לזכות חיובית לא מחויבת המציאות (אני אעשה מה בראש שלי ואתם תשלמו), וזאת הגדרה עדינה. פינדרוס אומר שאין שום מקום בגלובוס (לפחות הדמוקרטי) שמשנה בכוח אמונה של אנשים. אפשר לדון בזה, אבל מה שבטוח אין בגלובוס זאת מציאות בה קבוצה יודעת לדרוש, בלי להיות מוכנה להגדיר בשום צורה מה היא נותנת בתמורה, לא לפי הקריטריונים שלה, אלא לפי הקריטריונים של הצד הנותן. בכל העולם הדמוקרטי ושאינו, מי שמתעקש על מערכת חינוך אוטונומית, ללא דרישות וקריטריונים, לא מקבל תמיכה. קריטריונים ודרישות של תקצוב, בכל תחום, הם אלף בית של כל מדיניות הקצאה ציבורית. מי שמבקש כסף מדינתי, כפוף למנגנון המדינתי. בהכל. במה הוא מלמד, את מי הוא מקבל, מה ההכשרה של המורים המקצועיים בו, בדרישה שאם הוא אמור ללמד משהו, הוא אכן נלמד. הניתוק בין מימון לדרישות, ההתעקשות שלא צריך להיות קשר בין סבסוד למילוי אותן דרישות, אלו טענות כל כך אבסורדיות, שלא יאמן איך המסבירנים החרדים טוענים אותן שוב ושוב, ואפילו מוצאים פה ושם קהל. ובסוף, זה סיכום היחסים של החרדים בגלגולם הנוכחי עם מדינת ישראל. תפיסה של לקוחות במלון הכל כלול, שיכולים לקחת מכל הבא ליד, לקחת עוד המבורגר ועוד קבב מהבופה, ולא להבין למה דורשים מהם לשלם כמו כולם את החשבון. כמו בכל מערכת עם טרמפיסטים, זה יכול לעבוד לזמן מסוים, אבל כשהכמות של הטרמפיסטים הופכת לגדולה מדי, שיווי המשקל מופר, והסיפור נגמר. נגמר במימון, נגמר בכלכלה, נגמר בביטחון. יכולת הנשיאה של הציבורים האחרים פשוט נגמרה. אף אחד לא מתכוון להעביר חרדים על דתם. אף אחד לא מתכוון להתערב בתוכן הערכי במערכת החינוך שלהם. אף אחד לא רוצה לפגוע באורח חייהם. מה שדורשים מהחרדים הוא פשוט שותפות, כי אנחנו לא יכולים לסחוב את האירוע יותר. ואם הציבור החרדי ונציגיו לא מסוגלים להבין את הטיעון הכל כך פשוט הזה, אם הם מאמינים באמת ובתמים בעולם של זכויות ללא חובות, אז כרגע, לכל הפחות, צריך להבהיר להם בעדינות שיקחו צעד אחורה מהבופה. לא כי אנחנו נהנים מזה. אלא כי אין לנו ברירה.
1:02

בדקה וקצת הזאת של יצחק פינדרוס בפודקאסט של נדב פרי Nadav Perry יש את זיקוק האבסורד של התפיסה החרדית והיחסים שלה למדינת ישראל - שילוב בלתי אפשרי בין אוטונומיה מוחלטת, בה למדינת ישראל אסור להתערב בכלום, אסור להגדיר בשום צורה מה הדרישה מהם כציבור, במקביל לדרישה מוחלטת להיות חלק מהחלוקה של כמו כולם. הרי כשפינדרוס מדבר על שינוי אמונה ותרבות באמצעות אמצעים משפטיים, על מה הוא מדבר? מישהו מעוניין בגזיזת פיאות של ילדים חרדים רכים? לאסור לימוד תורה? להטיל חובת אכילת חזיר בתשעה באב שחל ביום טוב שני של גלויות? מה בסך הכל דורשת אותה מדינה איומה שמבקשת, על פי פינדרוס, להעביר את החרדים על דתם? לקבוע שבעל המאה הוא בעל הדעה. רוצים לקבל תקצוב? יש לזה מחיר. המחיר הוא שמי שמקבל תקצוב מדינתי, לא יכול לעשות מה שבראש שלו. לא יכול לקיים אוטונומיה. לא יכול לדחות דרישות פדגוגיות, דרישות של חומר נדרש, מינימום לימודי אותו דורש הגורם המממן. מה שפינדרוס עושה, במכוון, הוא לערבב בין זכות שלילית לגיטימית (אתם לא תתערבו באמונות של הילדים שלי) לזכות חיובית לא מחויבת המציאות (אני אעשה מה בראש שלי ואתם תשלמו), וזאת הגדרה עדינה. פינדרוס אומר שאין שום מקום בגלובוס (לפחות הדמוקרטי) שמשנה בכוח אמונה של אנשים. אפשר לדון בזה, אבל מה שבטוח אין בגלובוס זאת מציאות בה קבוצה יודעת לדרוש, בלי להיות מוכנה להגדיר בשום צורה מה היא נותנת בתמורה, לא לפי הקריטריונים שלה, אלא לפי הקריטריונים של הצד הנותן. בכל העולם הדמוקרטי ושאינו, מי שמתעקש על מערכת חינוך אוטונומית, ללא דרישות וקריטריונים, לא מקבל תמיכה. קריטריונים ודרישות של תקצוב, בכל תחום, הם אלף בית של כל מדיניות הקצאה ציבורית. מי שמבקש כסף מדינתי, כפוף למנגנון המדינתי. בהכל. במה הוא מלמד, את מי הוא מקבל, מה ההכשרה של המורים המקצועיים בו, בדרישה שאם הוא אמור ללמד משהו, הוא אכן נלמד. הניתוק בין מימון לדרישות, ההתעקשות שלא צריך להיות קשר בין סבסוד למילוי אותן דרישות, אלו טענות כל כך אבסורדיות, שלא יאמן איך המסבירנים החרדים טוענים אותן שוב ושוב, ואפילו מוצאים פה ושם קהל. ובסוף, זה סיכום היחסים של החרדים בגלגולם הנוכחי עם מדינת ישראל. תפיסה של לקוחות במלון הכל כלול, שיכולים לקחת מכל הבא ליד, לקחת עוד המבורגר ועוד קבב מהבופה, ולא להבין למה דורשים מהם לשלם כמו כולם את החשבון. כמו בכל מערכת עם טרמפיסטים, זה יכול לעבוד לזמן מסוים, אבל כשהכמות של הטרמפיסטים הופכת לגדולה מדי, שיווי המשקל מופר, והסיפור נגמר. נגמר במימון, נגמר בכלכלה, נגמר בביטחון. יכולת הנשיאה של הציבורים האחרים פשוט נגמרה. אף אחד לא מתכוון להעביר חרדים על דתם. אף אחד לא מתכוון להתערב בתוכן הערכי במערכת החינוך שלהם. אף אחד לא רוצה לפגוע באורח חייהם. מה שדורשים מהחרדים הוא פשוט שותפות, כי אנחנו לא יכולים לסחוב את האירוע יותר. ואם הציבור החרדי ונציגיו לא מסוגלים להבין את הטיעון הכל כך פשוט הזה, אם הם מאמינים באמת ובתמים בעולם של זכויות ללא חובות, אז כרגע, לכל הפחות, צריך להבהיר להם בעדינות שיקחו צעד אחורה מהבופה. לא כי אנחנו נהנים מזה. אלא כי אין לנו ברירה.

Roni Eitan

17,183 görüntüleme • 16 gün önce

פרס או קנס? דל״פ: העלאת הפטור ממע״מ ביבוא עד 150 דולר לא מסייעת לטיפול ביוקר המחייה, בדיוק הפוך, את כל הפטורים ממע״מ צריך לבטל ובמקביל אפשר להוריד את שיעור המע״מ על כלל המוצרים והשירותים בעד - 2.5%, כך ששיעור המע״מ הכללי יעמוד על 15.5% אחוזים לדוגמא. בעיני לא מדובר ״בהטבה לציבור״ יש כאן מס מחופש זו לא מתנה - זה קנס! הצעד הזה גורם לפגיעה בתחרות בעיקר בשחקנים קטנים ולפגיעה חמורה בתחרות. ״ההטבה״ נועדה כדי להסיח את דעת הקהל ואת השיח הציבורי מהבעיות האמיתיות שגורמות ליוקר המחייה, הנטל האמיתי והכבד ביותר על הציבור הן הוצאות ממשלתיות שאינן נחוצות, משרדים מנופחים, ג׳ובים מונפצים, עשרות משרדי ממשלה מיותרים שיוצרים רגולציה עודפת ובירוקרטיה מטורפת, מכסים מכסות, חסימת יבוא וכן הלאה כל אלו מייצרים נטל כבד על הציבור בכלל ועל בעלי העסקים בפרט, אבל המלחמה הזו קשה ודורשת מאמץ, אז עושים מה שקל. בשנת בחירות בוחרים בפופוליזם זול שיעלה לנו הרבה מאוד כסף אחר כך. ״ההטבה״ הזו תוריד את המחיר על מוצרים שנמכרים בחול אבל היא לא מפחיתה את יוקר המחיה ובעיקר מתגלגלת לעשירון העליון ולעשירים. העניים מטבע הדברים מכניסים פחות ומוציאים פחות ולכן יהנו מהפטור הזה הכי מעט, אבל כדי לממן הוצאה של 3 מיליארד שקלים בשנה המדינה תקצץ להם עוד בשירותים ובטיפולים, למה? כי שר האוצר לא באמת מצא עץ כסף, את הכסף הזה יצטרכו לגבות מהציבור במקום אחר, יש כבר תוכניות במשרד האוצר להעלאות את שיעור המע״מ ל - 19% בין היתר כדי לממן את הפטור האווילי הזה שנועד למשוך מצביעים שוחד בחירות, או כלכלת בחירות אני כבר לא יודע איך לקרוא לזה. כדי להלחם במונופולים וביוקר המחייה דרושה תחרות, הצעד של סמוטריץ טוב למונופולים, הראל ויזל יכול לפתוח שמפנייה, גם אם הוא יגיד לכם משהו אחר הממשלה פשוט מסלקת מדרכו תחרות ופוגעת באופן ישיר בעסקים קטנים, ביבואנים קטנים ובחנויות הרחוב. ברכות לזוכה המאושר. מי שהופכים את המשק הישראלי לתוסס ומעניין הם העסקים הקטנים והבינוניים שמעסיקים 64% מהמועסקים במשק הישראלי והם הולכים לשלם את המחיר הכבד ביותר. הם והעובדים שלהם. ממש בעוד כמה ימים ינואר 2026, אתם תקומו בבוקר ותגלו באיחור של שנה שהכל עולה, החשמל עולה, מים עולה, ארנונה עולה בכל הארץ עם עליות חריגות בארנונה על עסקים שממילא משלמים ארנונה פסיכית עד פי 10 ממחיר הארנונה למגורים באותו איזור, אם שאלתם את עצמכם למה יקר פה לחישוב הארנונה לעסקים יש חלק מרכזי ביוקר המחייה וגם ביוקר הדיור, תגלו שינוי בדמי המנגנון לתשלום ביטוח לאומי, בשנה הבאה נשלם הרבה יותר מיסים. נקבל הרבה פחות שירותים ומוצרים, הקפאת עדכון מדרגות מס הכנסה, הקפאת נקודות הזיכוי, הקפאת קצבאות הילדים וחיסכון לכל ילד, ושורה של מסים חדשים או מתוכננים בתחומי טיסות, תיירות ועוד. אם רוצים להוריד מחירים ובפרט מע״מ צריך לטפל בגורמים שהפכו את המע״מ מ - 7% לפני ארבעה עשורים ל - 18% אחוזים היום. חלק מהגורמים הם פטורים ״והטבות״ מוגזמות ופופוליסטיות שממשלות וחברי כנסת העמיסו על הציבור במהלך השנים. חלק גדול יותר מהסיבות הן הוצאות ממשלתיות שאינן נחוצות וחלק משמעותי נוסף זו בירוקרטיה אין סופית וחסמים שהממשלה מציבה ומגנה בעצמה על מונופולים דורסניים וקרטלים בריונים. הדרג המקצועי באוצר מתנגד, כל כל כלכלן שמכבד את עצמו מתנגד (למעט שרלטן טיקטוק אחד) ה - OECD באופן מפורש ממליץ לישראל בדוחות שלו לבטל את כל הפטורים ממע״מ וליצור מע״מ אחיד בשיעור נמוך יותר, אבל כל אלו לא חשובים לממשלה שדוהרת עם הראש בקיר מה שבטוח שאנחנו נשלם את המחיר. אם זה פרס או קנס תחליטו לבד.
2:35

פרס או קנס? דל״פ: העלאת הפטור ממע״מ ביבוא עד 150 דולר לא מסייעת לטיפול ביוקר המחייה, בדיוק הפוך, את כל הפטורים ממע״מ צריך לבטל ובמקביל אפשר להוריד את שיעור המע״מ על כלל המוצרים והשירותים בעד - 2.5%, כך ששיעור המע״מ הכללי יעמוד על 15.5% אחוזים לדוגמא. בעיני לא מדובר ״בהטבה לציבור״ יש כאן מס מחופש זו לא מתנה - זה קנס! הצעד הזה גורם לפגיעה בתחרות בעיקר בשחקנים קטנים ולפגיעה חמורה בתחרות. ״ההטבה״ נועדה כדי להסיח את דעת הקהל ואת השיח הציבורי מהבעיות האמיתיות שגורמות ליוקר המחייה, הנטל האמיתי והכבד ביותר על הציבור הן הוצאות ממשלתיות שאינן נחוצות, משרדים מנופחים, ג׳ובים מונפצים, עשרות משרדי ממשלה מיותרים שיוצרים רגולציה עודפת ובירוקרטיה מטורפת, מכסים מכסות, חסימת יבוא וכן הלאה כל אלו מייצרים נטל כבד על הציבור בכלל ועל בעלי העסקים בפרט, אבל המלחמה הזו קשה ודורשת מאמץ, אז עושים מה שקל. בשנת בחירות בוחרים בפופוליזם זול שיעלה לנו הרבה מאוד כסף אחר כך. ״ההטבה״ הזו תוריד את המחיר על מוצרים שנמכרים בחול אבל היא לא מפחיתה את יוקר המחיה ובעיקר מתגלגלת לעשירון העליון ולעשירים. העניים מטבע הדברים מכניסים פחות ומוציאים פחות ולכן יהנו מהפטור הזה הכי מעט, אבל כדי לממן הוצאה של 3 מיליארד שקלים בשנה המדינה תקצץ להם עוד בשירותים ובטיפולים, למה? כי שר האוצר לא באמת מצא עץ כסף, את הכסף הזה יצטרכו לגבות מהציבור במקום אחר, יש כבר תוכניות במשרד האוצר להעלאות את שיעור המע״מ ל - 19% בין היתר כדי לממן את הפטור האווילי הזה שנועד למשוך מצביעים שוחד בחירות, או כלכלת בחירות אני כבר לא יודע איך לקרוא לזה. כדי להלחם במונופולים וביוקר המחייה דרושה תחרות, הצעד של סמוטריץ טוב למונופולים, הראל ויזל יכול לפתוח שמפנייה, גם אם הוא יגיד לכם משהו אחר הממשלה פשוט מסלקת מדרכו תחרות ופוגעת באופן ישיר בעסקים קטנים, ביבואנים קטנים ובחנויות הרחוב. ברכות לזוכה המאושר. מי שהופכים את המשק הישראלי לתוסס ומעניין הם העסקים הקטנים והבינוניים שמעסיקים 64% מהמועסקים במשק הישראלי והם הולכים לשלם את המחיר הכבד ביותר. הם והעובדים שלהם. ממש בעוד כמה ימים ינואר 2026, אתם תקומו בבוקר ותגלו באיחור של שנה שהכל עולה, החשמל עולה, מים עולה, ארנונה עולה בכל הארץ עם עליות חריגות בארנונה על עסקים שממילא משלמים ארנונה פסיכית עד פי 10 ממחיר הארנונה למגורים באותו איזור, אם שאלתם את עצמכם למה יקר פה לחישוב הארנונה לעסקים יש חלק מרכזי ביוקר המחייה וגם ביוקר הדיור, תגלו שינוי בדמי המנגנון לתשלום ביטוח לאומי, בשנה הבאה נשלם הרבה יותר מיסים. נקבל הרבה פחות שירותים ומוצרים, הקפאת עדכון מדרגות מס הכנסה, הקפאת נקודות הזיכוי, הקפאת קצבאות הילדים וחיסכון לכל ילד, ושורה של מסים חדשים או מתוכננים בתחומי טיסות, תיירות ועוד. אם רוצים להוריד מחירים ובפרט מע״מ צריך לטפל בגורמים שהפכו את המע״מ מ - 7% לפני ארבעה עשורים ל - 18% אחוזים היום. חלק מהגורמים הם פטורים ״והטבות״ מוגזמות ופופוליסטיות שממשלות וחברי כנסת העמיסו על הציבור במהלך השנים. חלק גדול יותר מהסיבות הן הוצאות ממשלתיות שאינן נחוצות וחלק משמעותי נוסף זו בירוקרטיה אין סופית וחסמים שהממשלה מציבה ומגנה בעצמה על מונופולים דורסניים וקרטלים בריונים. הדרג המקצועי באוצר מתנגד, כל כל כלכלן שמכבד את עצמו מתנגד (למעט שרלטן טיקטוק אחד) ה - OECD באופן מפורש ממליץ לישראל בדוחות שלו לבטל את כל הפטורים ממע״מ וליצור מע״מ אחיד בשיעור נמוך יותר, אבל כל אלו לא חשובים לממשלה שדוהרת עם הראש בקיר מה שבטוח שאנחנו נשלם את המחיר. אם זה פרס או קנס תחליטו לבד.

💙Abir Kara אביר קארה

12,872 görüntüleme • 8 ay önce

שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה מ"אחים לנשק": "הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום; אנחנו אוספים חתימות; עשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא; אין לו [לשר הביטחון יואב גלנט] צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק" ב-24 במרץ 2023, איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק" וממנהיגיו, התארח בתוכניתם של יואב לימור וגלית גוטמן בערוץ 12. להלן תוכן הראיון: יואב לימור: באולפן איתנו אחד ממובילי המחאה איל נוה. בוקר טוב. איל נוה: בוקר. יואב לימור: איפה אתה עושה מילואים? איל נוה: סיירת מטכ"ל. יואב לימור: סיירת מטכ"ל. זאת אומרת, אתה חלק ממחאת המ"מ [המבצעים המיוחדים], מה שנקרא. איל נוה: לא, אנחנו אחים לנשק. יואב לימור: אחים לנשק, אוקיי. כשאתה שמעת אתמול את ראש הממשלה [בנימין נתניהו], אומר, אני לוקח את זה על עצמי, אני אוביל עכשיו את הפיוס, אני אוביל תהליך, אני ראש הממשלה של כולם, דאג לזכויות הפרט. מה שמעת באוזן ומה זה אומר על המשך הפעילות שלכם? איל נוה: שמעתי שאנחנו ממשיכים בכל הכוח, שמעתי שבית המשפט נמחק, שנכנסים שופטים מטעם, שמעתי שכל החוקים הולכים לעבור. ב[שתי מילים שאינן ברורות] קיבלנו היום את הסלאמי, קיבלנו. יואב לימור: ומה זה אומר על ההתנדבות שלכם להמשך, למילואים? איל נוה: אנחנו הצהרנו כבר השבוע שאנחנו מפסיקים להתנדב למילואים, במידה והחוק יעבור. מבחינתנו זה לא עובר, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה שלנו. כולנו, כולכם פה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה, ואנחנו הולכים להילחם על הבית שלנו, על מדינת ישראל, על מדינת ישראל דמוקרטית. גלית גוטמן: אני רוצה לשאול אותך, איל, אתה יודע, אנחנו כבר 12 שבועות לתוך המחאה הזאת, אתם בין הראשונים שהצטרפו. והרימו את הדגל. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט, לא היה פשוט בימים הראשונים לחשוב שאתה, כבן אדם, שלקחת על עצמו להיות חלק מסיירת מטכ"ל, זה אומר שאתה מחויב ב-200% למדינה הזאת, לעשות את ההחלטה הזאת [שלא להתנדב לשירות מילואים]. כמה מתסכל לראות שאתם נמצאים בכל מקום, שאנשים קוראים לכם טרוריסטים, אנרכיסטים, סרבנים, ולמעלה שם יושב [ראש הממשלה] בנימין נתניהו ולא סופר אתכם. כרגע זה מה שאני רואה. ברגע שהוא לא עוצר את החקיקה, ברגע שהוא שומע מהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומראשי [מערכת] הביטחון מה קורה פה ואיזה סכנות צפויות, הוא בטוח שאתם תגיעו מחר. איל נוה: הוא טועה. אנחנו לא נגיע. אנחנו בתוך המלחמה שלנו, ולכן אנחנו נעמוד מאוד מאוד חזק. אני מתחיל בכלל ב[שר הביטחון יואב] גלנט, שבמשך 11 שבועות לא מדבר, שותק. יש לי שר ביטחון שאין לו מיתרי קול. לא שמענו אותו בשום מקום אומר על שום דבר. וגם אתמול הוא היה צריך להחליט בין האם הוא שומר על ביטחון ישראל, או שהוא שייך למשפחת נתניהו. נכנס לחדר וחזר מקופל. אנחנו ממשיכים בכל הכוח את הדבר הזה. אנחנו מרגישים שהמדינה מתפוררת. אנחנו חתמנו על זה שאנחנו מפסיקים להתנדב, ואנחנו 25 שנה עושים מילואים, אנחנו קרועים מבפנים. יואב לימור: אבל איל, אני, אני, אתה אמרת דברים שלא יבנו עלינו, אנחנו לא נבוא. אתה רוצה להגיד שאם מחר מתחילה מלחמה עם לבנון, מתחילה מלחמה עם עזה, אתה אומר אנחנו לא שם? איל נוה: אנחנו כבר עכשיו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות, אתם לא שמים לב לזה. אנחנו בתוך מלחמה, אתם הדבר הבא דרך אגב. בהתחלה זה מתחיל בעולם הזה, זה מתחיל מהחלשת בית המשפט, והוא עובר אחרי זה לתקשורת, ואחרי זה לאקדמיה, ואנחנו [מילה לא ברורה]. אתם לא מכירים, עשו לו רחובות, פשוט תצאו לרחובות. יואב לימור: אנחנו מבינים. אני לא מתבלבל, אני שומע את שר התקשורת [ד"ר שלמה קרעי] ומה הוא אומר, אדם שלא מבין כלום בתקשורת, אבל אני שומע היטב, בזה אני לא מתבלבל. אבל אני שואל אותך, בסוף, אם מחר יפלו פה טילים על הבית שלך, לא תצא לשמור על הילדים? איל נוה: ברור שבסוף אנחנו חיילים ונבוא להילחם, זה לא שאלה. אבל כרגע בשלב הזה אין אימונים. אתה אמרת לפני כמה דקות שאתה יודע מה הולך לקרות ביום ראשון. אנחנו מחריפים את המאבק שלנו. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו. יואב לימור: עכשיו, אני חושב רגע על נקרא לו י', מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף משנה, שעושה רשימת מלאי הבוקר הזה ואומר, חסרים לי הרבה מאוד אנשים. איל נוה: המון. רני רהב: לא חסרים לו, [יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה] רוטמן יבוא. איל נוה: אנחנו, לפני שבוע הייתי במילואים, חסרים המון אנשים. לא מגיעים, פשוט לא נמצאים. גלית גוטמן: כשאתה אומר אנחנו נחריף את הצעדים, מה עוד נמצא בארסנל הנשק שלכם? איל נוה: יש עוד הרבה, לא נגיד את זה פה כמובן, אבל יש לנו עוד הרבה מהלכים שאנחנו מתכוונים לעשות. לא נוותר. אני קורא מפה לכולם לצאת מהכורסה, לצאת לרחוב, להמשיך להפגין. אתמול נעצר, בדיוק אותו קצין [סא"ל במילואים רון שרף] שנכנס לתוך בית להציל את נחשון וקסמן, וחטף כדור והוא נעצר. תבינו מה קורה. העם נקרע. פשוט נקרע. יואב לימור: תגיד, מה אתה עונה לאלה שאומרים? אתם סרבנים. בסוף, הרי אתם, כולנו, כשהיה סרבנות בהתנתקות, אמרנו לא יכולה להיות סרבנות. והנה עכשיו יש סרבנות. וכאילו אתם הופכים את זה ללגיטימי. מחר זה יהיה מהצד השני, מה תגידו להם? אז מה אתה עונה למי שאומר לך את זה? איל נוה: אנחנו מתנדבי מילואים. עוד פעם, אנחנו מסבירים את זה והסבירו את זה מספיק פעמים. אנחנו באים למילואים כמתנדבים. אחרי 25 שנה אנחנו לא חייבים לבוא למילואים, אנחנו מפסיקים את ההתנדבות שלנו. ככה גם הטייסים, ככה גם כולם. ולכן זו אינה סרבנות. סרבנות יש רק בצד שני, דרך אגב. שם נמצאת הסרבנות. אנחנו נותנים מהנשמה שלנו. אנשים שבאים במשך שנים. יואב לימור: מה זה הצד השני? החרדים שלא מתגייסים? איל נוה: החרדים שלא מתגייסים ועוד. אני חושב שכמות הצבא שאני עשיתי במשך החיים, זה רוב הממשלה לא עשתה את כמות הצבא כמובן, ולכן אנחנו ממשיכים את המאבק שלנו בכל כוח, אנחנו לא מסרבים, אנחנו שומרים על המדינה, אנחנו מרגישים שאנחנו מובילים את המחאה הזאת למקום שבו ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית. יואב לימור: שאלה אחת אחרונה. [שר החקלאות] אבי דיכטר, בוגר היחידה שלך, ראש השב"כ לשעבר, לו [הוא] יושב כאן עכשיו מולך, מה אתה אומר לו? איל נוה: אני אומר שהוא חייב להבין שהעם שלנו נקרע, צריך לעצור דחוף. אני אומר לו שאנחנו מתפרקים, הלכידות החברתית מתפרקת, הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום. אתם לא תבינו, אנחנו אחרי, אנחנו אוספים חתימות, אנחנו בעשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא. זאת המציאות כרגע, ואני חושב שהם [הממשלה] מבינים את זה ולא אכפת להם. גלית גוטמן: מה הציפייה שלכם מ[שר הביטחון יואב] גלנט? איל נוה: לעמוד לצד הביטחון, לעמוד לצד אזרחי ישראל, לשמור על הביטחון. אין לו צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק. ולכן הוא חייב, חייב לקום ולהגיד, תעצרו את החקיקה, שבו לדבר. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד, חייבים לעצור ולדבר. זאת האחריות שלו. יואב לימור: כן. אייל, תודה על הדברים האלה. סימוכין:
5:58

שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה מ"אחים לנשק": "הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום; אנחנו אוספים חתימות; עשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא; אין לו [לשר הביטחון יואב גלנט] צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק" ב-24 במרץ 2023, איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק" וממנהיגיו, התארח בתוכניתם של יואב לימור וגלית גוטמן בערוץ 12. להלן תוכן הראיון: יואב לימור: באולפן איתנו אחד ממובילי המחאה איל נוה. בוקר טוב. איל נוה: בוקר. יואב לימור: איפה אתה עושה מילואים? איל נוה: סיירת מטכ"ל. יואב לימור: סיירת מטכ"ל. זאת אומרת, אתה חלק ממחאת המ"מ [המבצעים המיוחדים], מה שנקרא. איל נוה: לא, אנחנו אחים לנשק. יואב לימור: אחים לנשק, אוקיי. כשאתה שמעת אתמול את ראש הממשלה [בנימין נתניהו], אומר, אני לוקח את זה על עצמי, אני אוביל עכשיו את הפיוס, אני אוביל תהליך, אני ראש הממשלה של כולם, דאג לזכויות הפרט. מה שמעת באוזן ומה זה אומר על המשך הפעילות שלכם? איל נוה: שמעתי שאנחנו ממשיכים בכל הכוח, שמעתי שבית המשפט נמחק, שנכנסים שופטים מטעם, שמעתי שכל החוקים הולכים לעבור. ב[שתי מילים שאינן ברורות] קיבלנו היום את הסלאמי, קיבלנו. יואב לימור: ומה זה אומר על ההתנדבות שלכם להמשך, למילואים? איל נוה: אנחנו הצהרנו כבר השבוע שאנחנו מפסיקים להתנדב למילואים, במידה והחוק יעבור. מבחינתנו זה לא עובר, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה שלנו. כולנו, כולכם פה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה, ואנחנו הולכים להילחם על הבית שלנו, על מדינת ישראל, על מדינת ישראל דמוקרטית. גלית גוטמן: אני רוצה לשאול אותך, איל, אתה יודע, אנחנו כבר 12 שבועות לתוך המחאה הזאת, אתם בין הראשונים שהצטרפו. והרימו את הדגל. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט, לא היה פשוט בימים הראשונים לחשוב שאתה, כבן אדם, שלקחת על עצמו להיות חלק מסיירת מטכ"ל, זה אומר שאתה מחויב ב-200% למדינה הזאת, לעשות את ההחלטה הזאת [שלא להתנדב לשירות מילואים]. כמה מתסכל לראות שאתם נמצאים בכל מקום, שאנשים קוראים לכם טרוריסטים, אנרכיסטים, סרבנים, ולמעלה שם יושב [ראש הממשלה] בנימין נתניהו ולא סופר אתכם. כרגע זה מה שאני רואה. ברגע שהוא לא עוצר את החקיקה, ברגע שהוא שומע מהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומראשי [מערכת] הביטחון מה קורה פה ואיזה סכנות צפויות, הוא בטוח שאתם תגיעו מחר. איל נוה: הוא טועה. אנחנו לא נגיע. אנחנו בתוך המלחמה שלנו, ולכן אנחנו נעמוד מאוד מאוד חזק. אני מתחיל בכלל ב[שר הביטחון יואב] גלנט, שבמשך 11 שבועות לא מדבר, שותק. יש לי שר ביטחון שאין לו מיתרי קול. לא שמענו אותו בשום מקום אומר על שום דבר. וגם אתמול הוא היה צריך להחליט בין האם הוא שומר על ביטחון ישראל, או שהוא שייך למשפחת נתניהו. נכנס לחדר וחזר מקופל. אנחנו ממשיכים בכל הכוח את הדבר הזה. אנחנו מרגישים שהמדינה מתפוררת. אנחנו חתמנו על זה שאנחנו מפסיקים להתנדב, ואנחנו 25 שנה עושים מילואים, אנחנו קרועים מבפנים. יואב לימור: אבל איל, אני, אני, אתה אמרת דברים שלא יבנו עלינו, אנחנו לא נבוא. אתה רוצה להגיד שאם מחר מתחילה מלחמה עם לבנון, מתחילה מלחמה עם עזה, אתה אומר אנחנו לא שם? איל נוה: אנחנו כבר עכשיו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות, אתם לא שמים לב לזה. אנחנו בתוך מלחמה, אתם הדבר הבא דרך אגב. בהתחלה זה מתחיל בעולם הזה, זה מתחיל מהחלשת בית המשפט, והוא עובר אחרי זה לתקשורת, ואחרי זה לאקדמיה, ואנחנו [מילה לא ברורה]. אתם לא מכירים, עשו לו רחובות, פשוט תצאו לרחובות. יואב לימור: אנחנו מבינים. אני לא מתבלבל, אני שומע את שר התקשורת [ד"ר שלמה קרעי] ומה הוא אומר, אדם שלא מבין כלום בתקשורת, אבל אני שומע היטב, בזה אני לא מתבלבל. אבל אני שואל אותך, בסוף, אם מחר יפלו פה טילים על הבית שלך, לא תצא לשמור על הילדים? איל נוה: ברור שבסוף אנחנו חיילים ונבוא להילחם, זה לא שאלה. אבל כרגע בשלב הזה אין אימונים. אתה אמרת לפני כמה דקות שאתה יודע מה הולך לקרות ביום ראשון. אנחנו מחריפים את המאבק שלנו. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו. יואב לימור: עכשיו, אני חושב רגע על נקרא לו י', מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף משנה, שעושה רשימת מלאי הבוקר הזה ואומר, חסרים לי הרבה מאוד אנשים. איל נוה: המון. רני רהב: לא חסרים לו, [יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה] רוטמן יבוא. איל נוה: אנחנו, לפני שבוע הייתי במילואים, חסרים המון אנשים. לא מגיעים, פשוט לא נמצאים. גלית גוטמן: כשאתה אומר אנחנו נחריף את הצעדים, מה עוד נמצא בארסנל הנשק שלכם? איל נוה: יש עוד הרבה, לא נגיד את זה פה כמובן, אבל יש לנו עוד הרבה מהלכים שאנחנו מתכוונים לעשות. לא נוותר. אני קורא מפה לכולם לצאת מהכורסה, לצאת לרחוב, להמשיך להפגין. אתמול נעצר, בדיוק אותו קצין [סא"ל במילואים רון שרף] שנכנס לתוך בית להציל את נחשון וקסמן, וחטף כדור והוא נעצר. תבינו מה קורה. העם נקרע. פשוט נקרע. יואב לימור: תגיד, מה אתה עונה לאלה שאומרים? אתם סרבנים. בסוף, הרי אתם, כולנו, כשהיה סרבנות בהתנתקות, אמרנו לא יכולה להיות סרבנות. והנה עכשיו יש סרבנות. וכאילו אתם הופכים את זה ללגיטימי. מחר זה יהיה מהצד השני, מה תגידו להם? אז מה אתה עונה למי שאומר לך את זה? איל נוה: אנחנו מתנדבי מילואים. עוד פעם, אנחנו מסבירים את זה והסבירו את זה מספיק פעמים. אנחנו באים למילואים כמתנדבים. אחרי 25 שנה אנחנו לא חייבים לבוא למילואים, אנחנו מפסיקים את ההתנדבות שלנו. ככה גם הטייסים, ככה גם כולם. ולכן זו אינה סרבנות. סרבנות יש רק בצד שני, דרך אגב. שם נמצאת הסרבנות. אנחנו נותנים מהנשמה שלנו. אנשים שבאים במשך שנים. יואב לימור: מה זה הצד השני? החרדים שלא מתגייסים? איל נוה: החרדים שלא מתגייסים ועוד. אני חושב שכמות הצבא שאני עשיתי במשך החיים, זה רוב הממשלה לא עשתה את כמות הצבא כמובן, ולכן אנחנו ממשיכים את המאבק שלנו בכל כוח, אנחנו לא מסרבים, אנחנו שומרים על המדינה, אנחנו מרגישים שאנחנו מובילים את המחאה הזאת למקום שבו ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית. יואב לימור: שאלה אחת אחרונה. [שר החקלאות] אבי דיכטר, בוגר היחידה שלך, ראש השב"כ לשעבר, לו [הוא] יושב כאן עכשיו מולך, מה אתה אומר לו? איל נוה: אני אומר שהוא חייב להבין שהעם שלנו נקרע, צריך לעצור דחוף. אני אומר לו שאנחנו מתפרקים, הלכידות החברתית מתפרקת, הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום. אתם לא תבינו, אנחנו אחרי, אנחנו אוספים חתימות, אנחנו בעשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא. זאת המציאות כרגע, ואני חושב שהם [הממשלה] מבינים את זה ולא אכפת להם. גלית גוטמן: מה הציפייה שלכם מ[שר הביטחון יואב] גלנט? איל נוה: לעמוד לצד הביטחון, לעמוד לצד אזרחי ישראל, לשמור על הביטחון. אין לו צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק. ולכן הוא חייב, חייב לקום ולהגיד, תעצרו את החקיקה, שבו לדבר. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד, חייבים לעצור ולדבר. זאת האחריות שלו. יואב לימור: כן. אייל, תודה על הדברים האלה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

33,360 görüntüleme • 7 ay önce