Loading video...

Video Failed to Load

Go Home

צפו בצבא מצרים ״מתרגל שלום״: על פי פרסומים ברשתות החברתיות במצרים כך נראים האימונים שערך הצבא המצרי מוקדם יותר היום בסמוך לגבול עם ישראל. מערכת הביטחון עצמה עדכנה את רכזי הביטחון באזור אודות ״התרגיל״. פורום עוטף ישראל: ״ניתן לראות בסרטון את ׳המטווחים׳ שצה"ל אישר לצבא מצרים לבצע 100 מטר...

arik3000's profile picture

Ariel Kahana אריאל כהנא

35,056 subscribers

32,125 views • 5 months ago •via X (Twitter)

News & Politics
LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Comments

No comments available

Comments from the original post will appear here

Related Videos

"טורקיה מתכננת מלחמה עם ישראל… ורוצה לצרף את סוריה! ישראל אינה מתפשרת על ביטחון… כאשר טורקיה ניסתה לפעול במרמרה – הרגו אותם! זהו גיבוש הציר הסוני הקיצוני שעליו דיבר נתניהו! כשארה"ב וישראל החלישו את הציר השיעי, הם התחילו להרים ראש! מצרים לא תיכנס למלחמה, למרות שיש שנאה ליהודים יותר מטורקיה!" | האנליסט המצרי-אמריקאי מג'די חליל תוקף בחריפות את הציר הסוני החדש בהובלת טורקיה, מפרק את אשליית הגרעין הפקיסטני, ומדגיש את עוצמת ההרתעה הצבאית הישראלית בפודקאסט עם הפעיל המצרי מוחמד סעד ח'יראללה: "פקיסטן לא תתקוף את איראן בגרעין, אפילו אם סעודיה תותקף! ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון! יש לישראל את הבריתות עם קפריסין, יוון, הודו וקזחסטן שהיא מנסה להרחיב! הישראלים מבינים את האינטרסים שלהם, בין אם נתניהו ימשיך, ובין אם לא!" (טריילר + 30 דק') 1.9.26 "אל-חוסייני ואל-בנא הפכו את פלסטין לסוגיה אסלאמית, אחר כך איראן, ועכשיו טורקיה!" במסגרת הדיון האסטרטגי הערבי הגובר סביב הסכם ההגנה המשולש שנחתם בריאד בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן, התקיים עימות רעיוני וניתוח מעמיק בפודקאסט הפופולרי "ח'יראללה", בהנחיית הפעיל הפוליטי והחוקר המצרי מוחמד סעד ח'יראללה (Mohamed Saad Khiralla). אורחו של הפודקאסט היה המשפטן, הפרשן הפוליטי והמומחה האסטרטגי המצרי-אמריקאי מג'די חליל (Magdi Khalil مجدى خليل). השניים פרסו תמונת מצב מדאיגה ביותר לגבי הכוונות הנסתרות של הברית האסלאמית החדשה, שנועדה לדבריהם להחזיר את ההגמוניה הסונית הקיצונית לאזור – כשבראש הכוונת עומדת מדינת ישראל. כבר בראשית הדברים הבהיר חליל את הזעם והתסכול השוררים בקהיר לנוכח המהלך: "מצרים חשה מושפלת מכך שלא התייעצו איתה בנושא הזה (הסכם מכה)." לדבריו, קהיר מבינה היטב את המניעים הטורקיים: "מצרים רואה את העניין בכך שטורקיה נכנסה כדי להשיג הגמוניה." עוד חידד חליל כי "טורקיה נכנסת בשביל הגמוניה וכדי להתעמת עם ישראל." בהתייחס למגבלות הכוח האזוריות, הסביר חליל כי "מצרים אינה יכולה לחתום על הסכם הגנה על פקיסטן נגד הודו, ואפילו לא סעודיה, מעשית זה בלתי אפשרי." לצד זאת, האיום הממשי נותר בזירה המקומית: "מצרים רואה שטורקיה מתכננת מלחמה עם ישראל ורואה שישראל היא המכשול העיקרי להגמוניה של טורקיה." חליל המשיך ותיאר את המאזן הגיאופוליטי: "טורקיה השתלטה על האזור כולו כמעט, היחידה שטורקיה רואה בה כמי שמתנגדת להגמוניה האזורית שלה היא ישראל." למרות העוינות הציבורית ברחוב: "מצרים בשום אופן לא תסתבך במלחמה עם ישראל… למרות שבמצרים יש שנאה לישראל וליהודים שהגיעה לרמות גבוהות בהרבה מזו של העם הטורקי!". לצד זאת, קהיר מזהה ניסיון בוטה לערעור מעמדה: "מצרים בנוסף רואה שטורקיה רוצה לתפוס את מקומה בביטחון המפרץ לדחוק את מצרים לחלוטין מהמפרץ וזה מה שקורה!". על רקע זה הזהיר חליל באופן חד: "מצרים תעשה טעות אסטרטגית חמורה אם היא תצטרף לברית הזו." מנגד, חליל התריע מפני קולות קיצוניים מבית שמנסים לדחוף את קהיר לתהום: "יש מוחות במצרים ששנאת ישראל אצלם נעשתה חשובה בהרבה מהביטחון הלאומי המצרי! שנאתם לישראל חשובה מכל דבר! ולכן מסיתים כעת בתוך המשטר המצרי להצטרף." הוא חשף את השאיפות של אנקרה לשבור את הסטטוס-קוו: "ארדואן רוצה ללחוץ על מצרים כי ייתכן שילחם בישראל כתוצאה מהאובססיה שלו, הוא מדמיין כך, כי ברגע הקשר הראשון בין מצרים לסעודיה – בטל הסכם השלום!" בנוגע למימד הגרעיני הפקיסטני: "למרות שהפצצה… מומנה במלואה על ידי סעודיה והם כינו אותה 'הפצצה האסלאמית', פקיסטן לא תתקוף את איראן בגרעין אפילו אם סעודיה תותקף בגרעין." בשלב זה התערב המנחה מוחמד סעד ח'יראללה ושאל האם המציאות מובילה להגשמת תחזיות ירושלים: "האם אנו עומדים בפני גיבוש הציר הסוני הקיצוני שעליו דיבר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מספר פעמים?" חליל אישר את הדברים בהרחבה והצביע על השורשים ההיסטוריים: "הקיצוניות הפקיסטנית היא יצירה סעודית.. סעודיה שאפה שצבא פקיסטן יהפוך לצבא שכירי חרב למען הג'יהאד העולמי.". חליל פירט את שרשרת ההקצנה: "אמין אל-חוסייני יצר את מה שמכונה 'אסלאמיזציית הסוגיה הפלסטינית'... אמין אל-חוסייני היה חבר של חסן אל-בנא, והם אלה שאמרו: נרים את הסוגיה הפלסטינית, נרומם אותה! ונהפוך אותה לסוגיה של העולם האסלאמי כולו... כלומר, חמאס הזו היא המשך בדרך כזו או אחרת של אמין אל-חוסייני." חליל הדגיש כיצד האידיאולוגיה הזו הפכה לכלי שרת פוליטי רב-שנים: "הם הפכו את פלסטין לסוגיה אסלאמית, ואת ירושלים לסוגיה אסלאמית, ואת אל-אקצא לסוגיה אסלאמית... אחר כך איראן לקחה את זה, מדברת על 'יום ירושלים', 'נשחרר את ירושלים', 'הדרך לירושלים, לירושלים, לירושלים', ועכשיו טורקיה! שאומרת: 'נשחרר את ירושלים', 'טורקיה חייבת להיכנס לירושלים'." לדבריו, "הציר הזה הוא שהחריב את העולם: אבו אל-אעלא אל-מוודודי, חסן אל-בנא באמצעות נציגו סעיד רמדאן, ואז אמין אל-חוסייני, מתוך הליגה המוסלמית העולמית – הם שהפיצו את האסלאמיזם הבינלאומי בעולם כולו." חליל חשף את השימוש הציני במותג הדתי: "הסכם 'מכה' לתת לזה את האופי האסלאמי, ש'הסונים חזרו!'... מי דיכא את הסונים במזרח התיכון? איראן! הרי קאסם סולימאני התגאה שהוא שולט ב-4 בירות ערביות... כולם היו מובסים ומושפלים... כאשר אמריקה וישראל החלישו עבורם את כל הציר הזה, הם התחילו להרים ראש." הוא קבע נחרצות: "כל מילה בהסכם 'מכה' אומרת שמדובר בציר סוני-אסלאמי-צבאי חדש לחזרת הסונה למזרח התיכון, בהנהגת טורקיה! טורקיה רוצה להעניק לעצמה לגיטימציה, ולנטרל את מצרים ואת סעודיה." השאיפות הימיות והצבאיות הטורקיות מדאיגות במיוחד: "שר החוץ שלה, שהיה ראש המודיעין אומר לך: 'יש לנו עניין רב באבטחת נתיבי השיט בים סוף'... טורקיה! מצרים היא זו שאמורה לומר את הדברים האלה, לא טורקיה". חליל מפנה זרקור מדאיג לעבר השאיפה הטורקית לרשת את מקומה של טהראן: "טורקיה היא המדינה המרכזית במזרח התיכון שמתכננת מלחמה עם ישראל! והדבר הכי מסוכן עכשיו, היא רוצה לצרף את סוריה לציר הזה, כדי שאם טורקיה תותקף בסוריה כל הקבוצה הזו תגן על סוריה!", ומבהיר מדוע בירושלים כבר מסמנים קווים אדומים ברורים: "ישראל לא תניח לה בסוריה! ישראל תקפה כל נוכחות צבאית של איראן בסוריה בימי בשאר אל-אסד! אז היא לא תאפשר לטורקיה להישאר ולאיים על הביטחון הישראלי מטורקיה... וטורקיה רוצה להגיע ללבנון!" בניתוח יחסי הכוחות הצבאיים, חליל קבע: "ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון, ואחריה טורקיה, ואחריה מצרים… מצרים לא תיכנס למלחמה עם ישראל! אפילו אם טורקיה תילחם... אפילו אם היא חלק מההסכם, היא לא תיכנס! אם ישראל תילחם בירדן, מדינת ירדן פשוט תחדל מלהתקיים!" השניים התייחסו גם לניסיונות ההשפעה התקשורתיים הערביים: "העיתונות הסעודית, הקטארית והמצרית ואפילו הפקיסטנית - כולן דוחפות בכיוון של התערבות בבחירות בישראל! המגזין 'אל-מג'לה', הציג כותרת על שער המגזין: 'איזנקוט – הגנרל של האביונים/הפשוטים', 'איזנקוט ידיח את נתניהו'." חליל סיכם בפיכחון לגבי האחדות הישראלית בנושאי ביטחון קיומי: "הם מדמיינים שנתניהו הוא המכשול, האמת היא שהביטחון הישראלי מוסכם על כולם! כלומר, מלחמת עזה… קיצוץ הזרועות השיעיות… מלחמה נגד איראן - מוסכמת על רוב הישראלים." לסיום, פסל חליל לחלוטין את התקוות הערביות לריכוך העמדה הישראלית: "ישראל אינה מתפשרת על ביטחון! כאשר טורקיה רצתה להיכנס וניסתה לפעול נגד ישראל באמצעות ספינת המרמרה – הרגו אותם! הרגו אותם! אז ישראל מודעת, ויש לה את הבריתות שלה עכשיו עם קפריסין, עם יוון עם הודו ועם קזחסטן, שהיא מנסה להרחיב... אבל הישראלים מבינים את האינטרסים שלהם, בין אם נתניהו ימשיך, ובין אם לא ימשיך." מקור 1: מקור 2: מקור 3: הדסה אקספרס | לתמיכה בערוץ:
2:18

"טורקיה מתכננת מלחמה עם ישראל… ורוצה לצרף את סוריה! ישראל אינה מתפשרת על ביטחון… כאשר טורקיה ניסתה לפעול במרמרה – הרגו אותם! זהו גיבוש הציר הסוני הקיצוני שעליו דיבר נתניהו! כשארה"ב וישראל החלישו את הציר השיעי, הם התחילו להרים ראש! מצרים לא תיכנס למלחמה, למרות שיש שנאה ליהודים יותר מטורקיה!" | האנליסט המצרי-אמריקאי מג'די חליל תוקף בחריפות את הציר הסוני החדש בהובלת טורקיה, מפרק את אשליית הגרעין הפקיסטני, ומדגיש את עוצמת ההרתעה הצבאית הישראלית בפודקאסט עם הפעיל המצרי מוחמד סעד ח'יראללה: "פקיסטן לא תתקוף את איראן בגרעין, אפילו אם סעודיה תותקף! ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון! יש לישראל את הבריתות עם קפריסין, יוון, הודו וקזחסטן שהיא מנסה להרחיב! הישראלים מבינים את האינטרסים שלהם, בין אם נתניהו ימשיך, ובין אם לא!" (טריילר + 30 דק') 1.9.26 "אל-חוסייני ואל-בנא הפכו את פלסטין לסוגיה אסלאמית, אחר כך איראן, ועכשיו טורקיה!" במסגרת הדיון האסטרטגי הערבי הגובר סביב הסכם ההגנה המשולש שנחתם בריאד בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן, התקיים עימות רעיוני וניתוח מעמיק בפודקאסט הפופולרי "ח'יראללה", בהנחיית הפעיל הפוליטי והחוקר המצרי מוחמד סעד ח'יראללה (Mohamed Saad Khiralla). אורחו של הפודקאסט היה המשפטן, הפרשן הפוליטי והמומחה האסטרטגי המצרי-אמריקאי מג'די חליל (Magdi Khalil مجدى خليل). השניים פרסו תמונת מצב מדאיגה ביותר לגבי הכוונות הנסתרות של הברית האסלאמית החדשה, שנועדה לדבריהם להחזיר את ההגמוניה הסונית הקיצונית לאזור – כשבראש הכוונת עומדת מדינת ישראל. כבר בראשית הדברים הבהיר חליל את הזעם והתסכול השוררים בקהיר לנוכח המהלך: "מצרים חשה מושפלת מכך שלא התייעצו איתה בנושא הזה (הסכם מכה)." לדבריו, קהיר מבינה היטב את המניעים הטורקיים: "מצרים רואה את העניין בכך שטורקיה נכנסה כדי להשיג הגמוניה." עוד חידד חליל כי "טורקיה נכנסת בשביל הגמוניה וכדי להתעמת עם ישראל." בהתייחס למגבלות הכוח האזוריות, הסביר חליל כי "מצרים אינה יכולה לחתום על הסכם הגנה על פקיסטן נגד הודו, ואפילו לא סעודיה, מעשית זה בלתי אפשרי." לצד זאת, האיום הממשי נותר בזירה המקומית: "מצרים רואה שטורקיה מתכננת מלחמה עם ישראל ורואה שישראל היא המכשול העיקרי להגמוניה של טורקיה." חליל המשיך ותיאר את המאזן הגיאופוליטי: "טורקיה השתלטה על האזור כולו כמעט, היחידה שטורקיה רואה בה כמי שמתנגדת להגמוניה האזורית שלה היא ישראל." למרות העוינות הציבורית ברחוב: "מצרים בשום אופן לא תסתבך במלחמה עם ישראל… למרות שבמצרים יש שנאה לישראל וליהודים שהגיעה לרמות גבוהות בהרבה מזו של העם הטורקי!". לצד זאת, קהיר מזהה ניסיון בוטה לערעור מעמדה: "מצרים בנוסף רואה שטורקיה רוצה לתפוס את מקומה בביטחון המפרץ לדחוק את מצרים לחלוטין מהמפרץ וזה מה שקורה!". על רקע זה הזהיר חליל באופן חד: "מצרים תעשה טעות אסטרטגית חמורה אם היא תצטרף לברית הזו." מנגד, חליל התריע מפני קולות קיצוניים מבית שמנסים לדחוף את קהיר לתהום: "יש מוחות במצרים ששנאת ישראל אצלם נעשתה חשובה בהרבה מהביטחון הלאומי המצרי! שנאתם לישראל חשובה מכל דבר! ולכן מסיתים כעת בתוך המשטר המצרי להצטרף." הוא חשף את השאיפות של אנקרה לשבור את הסטטוס-קוו: "ארדואן רוצה ללחוץ על מצרים כי ייתכן שילחם בישראל כתוצאה מהאובססיה שלו, הוא מדמיין כך, כי ברגע הקשר הראשון בין מצרים לסעודיה – בטל הסכם השלום!" בנוגע למימד הגרעיני הפקיסטני: "למרות שהפצצה… מומנה במלואה על ידי סעודיה והם כינו אותה 'הפצצה האסלאמית', פקיסטן לא תתקוף את איראן בגרעין אפילו אם סעודיה תותקף בגרעין." בשלב זה התערב המנחה מוחמד סעד ח'יראללה ושאל האם המציאות מובילה להגשמת תחזיות ירושלים: "האם אנו עומדים בפני גיבוש הציר הסוני הקיצוני שעליו דיבר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מספר פעמים?" חליל אישר את הדברים בהרחבה והצביע על השורשים ההיסטוריים: "הקיצוניות הפקיסטנית היא יצירה סעודית.. סעודיה שאפה שצבא פקיסטן יהפוך לצבא שכירי חרב למען הג'יהאד העולמי.". חליל פירט את שרשרת ההקצנה: "אמין אל-חוסייני יצר את מה שמכונה 'אסלאמיזציית הסוגיה הפלסטינית'... אמין אל-חוסייני היה חבר של חסן אל-בנא, והם אלה שאמרו: נרים את הסוגיה הפלסטינית, נרומם אותה! ונהפוך אותה לסוגיה של העולם האסלאמי כולו... כלומר, חמאס הזו היא המשך בדרך כזו או אחרת של אמין אל-חוסייני." חליל הדגיש כיצד האידיאולוגיה הזו הפכה לכלי שרת פוליטי רב-שנים: "הם הפכו את פלסטין לסוגיה אסלאמית, ואת ירושלים לסוגיה אסלאמית, ואת אל-אקצא לסוגיה אסלאמית... אחר כך איראן לקחה את זה, מדברת על 'יום ירושלים', 'נשחרר את ירושלים', 'הדרך לירושלים, לירושלים, לירושלים', ועכשיו טורקיה! שאומרת: 'נשחרר את ירושלים', 'טורקיה חייבת להיכנס לירושלים'." לדבריו, "הציר הזה הוא שהחריב את העולם: אבו אל-אעלא אל-מוודודי, חסן אל-בנא באמצעות נציגו סעיד רמדאן, ואז אמין אל-חוסייני, מתוך הליגה המוסלמית העולמית – הם שהפיצו את האסלאמיזם הבינלאומי בעולם כולו." חליל חשף את השימוש הציני במותג הדתי: "הסכם 'מכה' לתת לזה את האופי האסלאמי, ש'הסונים חזרו!'... מי דיכא את הסונים במזרח התיכון? איראן! הרי קאסם סולימאני התגאה שהוא שולט ב-4 בירות ערביות... כולם היו מובסים ומושפלים... כאשר אמריקה וישראל החלישו עבורם את כל הציר הזה, הם התחילו להרים ראש." הוא קבע נחרצות: "כל מילה בהסכם 'מכה' אומרת שמדובר בציר סוני-אסלאמי-צבאי חדש לחזרת הסונה למזרח התיכון, בהנהגת טורקיה! טורקיה רוצה להעניק לעצמה לגיטימציה, ולנטרל את מצרים ואת סעודיה." השאיפות הימיות והצבאיות הטורקיות מדאיגות במיוחד: "שר החוץ שלה, שהיה ראש המודיעין אומר לך: 'יש לנו עניין רב באבטחת נתיבי השיט בים סוף'... טורקיה! מצרים היא זו שאמורה לומר את הדברים האלה, לא טורקיה". חליל מפנה זרקור מדאיג לעבר השאיפה הטורקית לרשת את מקומה של טהראן: "טורקיה היא המדינה המרכזית במזרח התיכון שמתכננת מלחמה עם ישראל! והדבר הכי מסוכן עכשיו, היא רוצה לצרף את סוריה לציר הזה, כדי שאם טורקיה תותקף בסוריה כל הקבוצה הזו תגן על סוריה!", ומבהיר מדוע בירושלים כבר מסמנים קווים אדומים ברורים: "ישראל לא תניח לה בסוריה! ישראל תקפה כל נוכחות צבאית של איראן בסוריה בימי בשאר אל-אסד! אז היא לא תאפשר לטורקיה להישאר ולאיים על הביטחון הישראלי מטורקיה... וטורקיה רוצה להגיע ללבנון!" בניתוח יחסי הכוחות הצבאיים, חליל קבע: "ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון, ואחריה טורקיה, ואחריה מצרים… מצרים לא תיכנס למלחמה עם ישראל! אפילו אם טורקיה תילחם... אפילו אם היא חלק מההסכם, היא לא תיכנס! אם ישראל תילחם בירדן, מדינת ירדן פשוט תחדל מלהתקיים!" השניים התייחסו גם לניסיונות ההשפעה התקשורתיים הערביים: "העיתונות הסעודית, הקטארית והמצרית ואפילו הפקיסטנית - כולן דוחפות בכיוון של התערבות בבחירות בישראל! המגזין 'אל-מג'לה', הציג כותרת על שער המגזין: 'איזנקוט – הגנרל של האביונים/הפשוטים', 'איזנקוט ידיח את נתניהו'." חליל סיכם בפיכחון לגבי האחדות הישראלית בנושאי ביטחון קיומי: "הם מדמיינים שנתניהו הוא המכשול, האמת היא שהביטחון הישראלי מוסכם על כולם! כלומר, מלחמת עזה… קיצוץ הזרועות השיעיות… מלחמה נגד איראן - מוסכמת על רוב הישראלים." לסיום, פסל חליל לחלוטין את התקוות הערביות לריכוך העמדה הישראלית: "ישראל אינה מתפשרת על ביטחון! כאשר טורקיה רצתה להיכנס וניסתה לפעול נגד ישראל באמצעות ספינת המרמרה – הרגו אותם! הרגו אותם! אז ישראל מודעת, ויש לה את הבריתות שלה עכשיו עם קפריסין, עם יוון עם הודו ועם קזחסטן, שהיא מנסה להרחיב... אבל הישראלים מבינים את האינטרסים שלהם, בין אם נתניהו ימשיך, ובין אם לא ימשיך." מקור 1: מקור 2: מקור 3: הדסה אקספרס | לתמיכה בערוץ:

הדסה אקספרס

16,263 views • 1 month ago

מסמכי השלל חושפים את המועד בו קיבל חמאס את ההחלטה להאיץ ההכנות למתקפה נגד ישראל העיתון "ניו יורק טיימס" דיווח ב-12 באוקטובר 2024 על תוכנם של מסמכי שלל שנתפסו ברצועת עזה, המתעדים בשלושים עמודים, עשר ישיבות חשאיות, שערכו בכירי חמאס, ועסקו בתכנון מתקפה לכיבוש בסיסים צבאיים וישובים באזור עוטף עזה. להלן ציטוט מהכתבה: "חמאס הרגיש בטוח בתמיכה הכללית של בעלות בריתו, אך הגיע למסקנה כי ייתכן שיהיה צורך להתקדם [לצאת למתקפה נגד ישראל] ללא מעורבותם המלאה - בין השאר כדי למנוע מישראל לפרוס מערכת הגנה אווירית חדשה ומתקדמת לפני ההתקפה… באותה ישיבה [במאי 2023] אמרו [חברי] מועצת ההנהגה [של חמאס] שהם רוצים לבצע את ההתקפה עד סוף 2023, משום שישראל הודיעה שהיא מפתחת סוג חדש של לייזר שיכול להשמיד רקטות של חמאס בצורה יעילה יותר ממערכת ההגנה האווירית הנוכחית שלה [כיפת ברזל וקלע דויד]”. הערכת חמאס נסמכה קרוב לוודאי על דבריהם של ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ בנושא פיתוח מערכת יירוט באמצעות לייזר. בנאום ב-1 בפברואר 2022 במכון למחקרי ביטחון לאומי - מחקר אסטרטגי (INSS), אמר בנט: "כבר בתוך כשנה צה"ל יכניס לפעולה מערכת יירוט באמצעות לייזר, בהתחלה באופן ניסיוני ובהמשך באופן מבצעי, בתחילה בדרום ואחר כך במקומות אחרים. זה יאפשר לנו עם התקדמות השנים להקיף את ישראל בחומת לייזר שתגן עלינו מטילים, רקטות, כטב"מים [כלי טיס בלתי מאוישים] ואיומים אחרים, אבל בעצם היא תשלול, היא תיקח מהאויב את הקלף החזק ביותר שיש לו נגדנו. המשוואה הכלכלית תתהפך - הם יבזבזו הרבה כסף ואנחנו מעט, כי אם אתה יכול ליירט טיל או רקטה בפולס חשמל שעולה כמה דולרים, אנחנו בעצם מאיינים, שוללים, את טבעת האש שהקימה איראן על הגבולות שלנו במשך כמה עשורים בהשקעה ענקית. כל הדבר הזה כבר לא משתלם". ב-13 באפריל 2022 אמר שר הביטחון בני גנץ, כי "בפעם הראשונה אי פעם, מערכת לייזר רב עוצמה מפיתוח כחול לבן מיירטת מטרות מרחוק… נעשה הכול כדי שהמערכת הזו תהפוך למבצעית בהקדם". הנהגת חמאס הסיקה מהאמירות לפיהן מערכת הלייזר רב העוצמה שפיתחה ישראל כבר הצליחה ליירט מטרות מרחוק, וכי "בתוך כשנה צה"ל יכניס לפעולה מערכת יירוט באמצעות לייזר", שחלון ההזדמנויות לתקוף את ישראל עלול להיסגר עד סוף שנת 2023, ועל כן התקבלה ההחלטה, ככל הנראה כבר בפברואר 2022, להאיץ את ההכנות לקראת תכנית ההתקפה נגד ישראל, שהוצאה לפועל בסופו של דבר ב-7 באוקטובר 2023. יושב ראש חברת רַפַאֵל, ד"ר יובל שטייניץ אמר בראיון לערוץ 14 (23 בנובמבר 2024), כי רפאל התחייבה לספק לצה"ל את מערכת הלייזר הראשונה לקראת סוף שנת 2025, ומיד אחר כך מספר גדול של מערכות לייזר כדי שצה"ל וחיל האוויר יוכלו לכסות את כל שטח המדינה.
1:01

מסמכי השלל חושפים את המועד בו קיבל חמאס את ההחלטה להאיץ ההכנות למתקפה נגד ישראל העיתון "ניו יורק טיימס" דיווח ב-12 באוקטובר 2024 על תוכנם של מסמכי שלל שנתפסו ברצועת עזה, המתעדים בשלושים עמודים, עשר ישיבות חשאיות, שערכו בכירי חמאס, ועסקו בתכנון מתקפה לכיבוש בסיסים צבאיים וישובים באזור עוטף עזה. להלן ציטוט מהכתבה: "חמאס הרגיש בטוח בתמיכה הכללית של בעלות בריתו, אך הגיע למסקנה כי ייתכן שיהיה צורך להתקדם [לצאת למתקפה נגד ישראל] ללא מעורבותם המלאה - בין השאר כדי למנוע מישראל לפרוס מערכת הגנה אווירית חדשה ומתקדמת לפני ההתקפה… באותה ישיבה [במאי 2023] אמרו [חברי] מועצת ההנהגה [של חמאס] שהם רוצים לבצע את ההתקפה עד סוף 2023, משום שישראל הודיעה שהיא מפתחת סוג חדש של לייזר שיכול להשמיד רקטות של חמאס בצורה יעילה יותר ממערכת ההגנה האווירית הנוכחית שלה [כיפת ברזל וקלע דויד]”. הערכת חמאס נסמכה קרוב לוודאי על דבריהם של ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ בנושא פיתוח מערכת יירוט באמצעות לייזר. בנאום ב-1 בפברואר 2022 במכון למחקרי ביטחון לאומי - מחקר אסטרטגי (INSS), אמר בנט: "כבר בתוך כשנה צה"ל יכניס לפעולה מערכת יירוט באמצעות לייזר, בהתחלה באופן ניסיוני ובהמשך באופן מבצעי, בתחילה בדרום ואחר כך במקומות אחרים. זה יאפשר לנו עם התקדמות השנים להקיף את ישראל בחומת לייזר שתגן עלינו מטילים, רקטות, כטב"מים [כלי טיס בלתי מאוישים] ואיומים אחרים, אבל בעצם היא תשלול, היא תיקח מהאויב את הקלף החזק ביותר שיש לו נגדנו. המשוואה הכלכלית תתהפך - הם יבזבזו הרבה כסף ואנחנו מעט, כי אם אתה יכול ליירט טיל או רקטה בפולס חשמל שעולה כמה דולרים, אנחנו בעצם מאיינים, שוללים, את טבעת האש שהקימה איראן על הגבולות שלנו במשך כמה עשורים בהשקעה ענקית. כל הדבר הזה כבר לא משתלם". ב-13 באפריל 2022 אמר שר הביטחון בני גנץ, כי "בפעם הראשונה אי פעם, מערכת לייזר רב עוצמה מפיתוח כחול לבן מיירטת מטרות מרחוק… נעשה הכול כדי שהמערכת הזו תהפוך למבצעית בהקדם". הנהגת חמאס הסיקה מהאמירות לפיהן מערכת הלייזר רב העוצמה שפיתחה ישראל כבר הצליחה ליירט מטרות מרחוק, וכי "בתוך כשנה צה"ל יכניס לפעולה מערכת יירוט באמצעות לייזר", שחלון ההזדמנויות לתקוף את ישראל עלול להיסגר עד סוף שנת 2023, ועל כן התקבלה ההחלטה, ככל הנראה כבר בפברואר 2022, להאיץ את ההכנות לקראת תכנית ההתקפה נגד ישראל, שהוצאה לפועל בסופו של דבר ב-7 באוקטובר 2023. יושב ראש חברת רַפַאֵל, ד"ר יובל שטייניץ אמר בראיון לערוץ 14 (23 בנובמבר 2024), כי רפאל התחייבה לספק לצה"ל את מערכת הלייזר הראשונה לקראת סוף שנת 2025, ומיד אחר כך מספר גדול של מערכות לייזר כדי שצה"ל וחיל האוויר יוכלו לכסות את כל שטח המדינה.

Jonathan D. Halevi

22,485 views • 1 year ago

כשלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מנחה האירוע שערך ארגון "אחים לנשק" בקריאה לחתימה על השהיית ההתנדבות למילואים: "על ביטחון מדינה כזו [שתאשר את ביטול עילת הסבירות] תצטרך אתה [שר הביטחון] יואב גלנט בעזרת הממשלה להגן בלעדינו" ב-19 ביולי 2023, פרסם ארגון "אחים לנשק" את ההודעה הבאה באיקס: לא נשרת בדיקטטורה! ממשלת ישראל מרסקת את החוזה עם מתנדבי המילואים. החוק לביטול עילת הסבירות שמתוכנן לעלות להצבעה בימים הקרובים רומס את ערכי מגילת העצמאות, ומנוגד לרוח צה"ל לאורה חונכנו ושעליהם כוננה המדינה. יש לנו מסר ברור לרוה"מ, שר הביטחון והרמטכ"ל: אתם מפרים את החוזה איתנו.>> [כרזה] ההגנה הטובה ביותר למדינת ישראל: אירוע ההחתמה. 17:00 התכנסות במתחם שרונה ליד מקדונלד'ס, ומשם צעדה. 17:30 אירוע ההחתמה ברחבת מוזיאון ת"א. מתנדבי המילואים עוצרים את ההתנדבות כדי לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית עפ"י ערכי צה"ל. מחאת המילואימניקים - אחים לנשק. סימוכין: הלב כואב והנפש מיוסרת, אבל לא השארתם לנו ברירה. כמו לאורך כל שנותינו במילואים, גם הפעם נתייצב להגנה על המדינה בנפשנו ובגופנו. ניפגש היום (ד') לטקס וחתימה על הצהרה להשהיית התנדבותנו למילואים עד לגניזה מוחלטת של ההפיכה המשטרית. נצא ממתחם שרונה (ליד מקדונלד׳ס) בשעה 17:00.>> סימוכין: הטקס יתקיים בשעה 18:00 מול שער שאול, ברחבת מוזיאון ת״א סימוכין: ב-20 ביולי 2023, משתמש יוטיוב בשם חיים שפיר (hshafir448) פרסם סרטון וידאו מאירוע שערך ארגון "אחים לנשק" שבמוקדו "הצהרה להשהיית ההתנדבות למילואים". על גבי סרטון הווידאו הופיע הכיתוב הבא: רחבת הדמוקרטיה. מועד: 19 ביולי 2023. הנושא: טקס ביטול ההתנדבות לצה"ל. אחים ואחיות לנשק. סרטון הווידאו תיעד קטע קצר מדברי מנחה האירוע, כמובא להלן: "והיינו מוכנים למסור את חיינו עבורה. על ביטחון מדינה כזו תצטרך אתה [שר הביטחון] יואב גלנט בעזרת הממשלה להגן בלעדינו. אני רוצה להזמין את הדובר הבא. דמוקרטיה. דמוקרטיה. דמוקרטיה. אחים, אחיות". סימוכין: כתבות קודמות סא"ל (מיל.) רון שרף, הנמנה על מייסדי ארגון "אחים לנשק": "אני שלם מאוד עם המאבק שעשינו. אני חושב שהייתה שם סכנה קיומית לעתיד המדינה. רק תחשוב מה היה קורה אם הרפורמה [המשפטית] הייתה מתקדמת, הקרע היה מתרחב, ובעוד שנתיים שלוש ההתקפה הנוראית הזאת של חמאס. אולי אי אפשר היה להתאושש מזה". סימוכין: רס"ן (מיל.) ירון קרמר מארגון "אחים לנשק" מסביר משמעות גל הפסקת השירות הצבאי במילואים: "ידענו שהפגיעה בביטחון תהיה משמעותית, וגם ידענו או ציפינו וקיווינו, שאלה שפנינו אליהם, ראשי מערכת הביטחון, באירוע שמתרחש במדינת ישראל ידעו לבצע את עבודתם, ולעמוד בסופו של דבר על האחריות שיש להם". סימוכין: שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אייל נווה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק": "צה"ל מפורק. הכשירות נפגעת. אויבינו מרימים ראש". סימוכין: שבוע לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ארגון "אחים לנשק" מצדיק "התנגדות" מתוך שורות הצבא נגד השלטון במדינה דמוקרטית, השואף לכונן דיקטטורה: "צבא העם יש רק בדמוקרטיה. אף אדם אינו מעל החוק, גם אם הרבה אנשים בחרו בו. במדינות דמוקרטיות, שליטים עם שאיפות דיקטטוריות נתקלים בהתנגדות מתוך הצבא". סימוכין: חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - ארגון "אחים לנשק": "לכידות ומורל הצבא בשפל", צבא המילואים בתהליך "התפרקות", נגרמה פגיעה חסרת תקדים ב"צה"ל ובביטחון המדינה", “אובדן אמון" של החיילים בשר הביטחון. סימוכין: "אחים לנשק" חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר: "החוזה הערכי בינינו הופר… לא נשרת!”.. סימוכין: מחאת המילואימניקים, אחים לנשק: "ההפיכה המשטרית… מהווה הפרת החוזה בינינו לבין המדינה", ולכן איננו רואים עצמנו "מחויבים להתנדב" לשירות מילואים "כמהלך לשמירה על הבית". סימוכין: יולי 2023 – ארגון "אחים לנשק" "מחבק ומצדיע" לעשרות קצינים בתפקידים קריטיים בחיל האוויר, שהודיעו על הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל, ומכנה את החלטתם ביטוי ל"אומץ לב" ו"מעוררת השראה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "[נתניהו] מסכן את ביטחון אזרחי ישראל; צה"ל נמצא במשבר עמוק אמיתי; צבא העם לא יכול להתקיים ללא דמוקרטיה; בצער עמוק, אך בתחושת שליחות אמיתית, גם אני חתמתי על מכתב [הפסקת התנדבות לשירות מילואים]". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם. סימוכין: כחודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק": "מי שאחראי לסיכון ביטחון ישראל זה נתניהו; [שר הביטחון גלנט] יודע את המשבר האמיתי שאנחנו נכנסים אליו [בצבא]; הסכנה האמיתית היא מבפנים; [אני] לא יכול ללכת לשרת מדינה שאינה דמוקרטית; אין צבא עם בדיקטטורה". סימוכין: כחודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, הנימנה על המייסדים והמנהיגים של ארגון "אחים לנשק": "זה [ההודעה על הפסקת השירות הצבאי במילואים] כואב לנו וקשה לנו, אבל חייבים לעצור [את הרפורמה המשפטית], כי צבא העם מתפרק". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - פלטפורמת המחאה "יאללה תקווה" על רקע קמפיין ארגון "אחים לנשק" המעודד מילואימניקים ל"חתימה על הצהרה להשהיית התנדבותנו ל[שירות צבאי ב]מילואים עד לגניזה מוחלטת של ההפיכה המשטרית": "אנחנו ברגע האמת. וכשמפרקים את הדמוקרטיה, מפרקים גם את צבא העם". סימוכין: כחודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ארגון "אחים לנשק": "המדינה שברה את החוזה איתנו כאזרחים, ואז שברה אותו איתנו כלוחמים וכמשרתי ומשרתות מילואים. אנו הזהרנו והתרענו, שצבא העם יש רק בדמוקרטיה! שברתם את החוזה; תחושת הבגידה של המדינה בלוחמים התפשטה בכל החיילות: צבא העם מתפרק!". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ארגון "אחים לנשק": "מחבקים ומצדיעים” ל-161 מאנשי "הלב המבצעי של מטה חיל האוויר" שהודיעו על הפסקה מיידית של המילואים; תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר, בשיאו של קמפיין סרבנות השירות הצבאי במילואים בהובלת "אחים לנשק", ערוץ הטלוויזיה של חמאס משדר קדימון לסרט תעודה העוסק בחולשתו של צה"ל הנושא את השם "חלש יותר מקורי העכביש", ובו נאמר: "אין ערך רב היום לחייל הישראלי שלא מסוגל עוד להגן על ישראל". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק", משבח את 1,142 קציני וחיילי המילואים, בהם טייסים, 669, שלדג, היחידות המובחרות ובקרי התעופה, שחתמו על מכתב המופנה לשר הביטחון, הכולל לדבריו את המסר הבא: די, אנו לא נשרת דיקטטורה, כי צבא העם יש רק בדמוקרטיה. סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ארגון "אחים לנשק" מציג במסיבת עיתונאים סא"ל במ"מ (יחידת המבצעים המיוחדים) שהכריז: "ההפיכה המשפטית וביטול עילת הסבירות שוברים את החוזה [עם המדינה]; הצילו את צה"ל; צבא עם יש רק בדמוקרטיה; אזרחים חופשיים לא יתנדבו לשרת בדיקטטורה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, מראשי "אחים לנשק", על השלכות מחאת הסירוב לשירות מילואים: "[נסראללה] זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר; [שאלה: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל?] "יש [בכנסת] איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל". סימוכין: חודשיים וחצי לפני השבעה באוקטובר – ארגון "אחים לנשק" עורך אירועים המוניים המעודדים חתימה על השעיית ההתנדבות למילואים. סימוכין: מאי 2023 - אייל נווה, ממייסדי "אחים לנשק": "אנחנו מאבדים את המדינה, המדינה כבר לא שלנו, אין לה זכות קיום, לא כלכלית ולא ביטחונית". סימוכין: שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – רון שרף מ"אחים לנשק": "לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה. הצבא מתפרק. אנחנו רואים את זה, הקול שלנו רועד. הצבא מתפרק. אנחנו חלק בלתי נפרד מהצבא, והצבא שאנחנו כל כך אוהבים, אני 32 שנים בצבא. הצבא מתפרק; שר הביטחון גלנט, הצבא שלך מתפרק". סימוכין:
1:00

כשלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מנחה האירוע שערך ארגון "אחים לנשק" בקריאה לחתימה על השהיית ההתנדבות למילואים: "על ביטחון מדינה כזו [שתאשר את ביטול עילת הסבירות] תצטרך אתה [שר הביטחון] יואב גלנט בעזרת הממשלה להגן בלעדינו" ב-19 ביולי 2023, פרסם ארגון "אחים לנשק" את ההודעה הבאה באיקס: לא נשרת בדיקטטורה! ממשלת ישראל מרסקת את החוזה עם מתנדבי המילואים. החוק לביטול עילת הסבירות שמתוכנן לעלות להצבעה בימים הקרובים רומס את ערכי מגילת העצמאות, ומנוגד לרוח צה"ל לאורה חונכנו ושעליהם כוננה המדינה. יש לנו מסר ברור לרוה"מ, שר הביטחון והרמטכ"ל: אתם מפרים את החוזה איתנו.>> [כרזה] ההגנה הטובה ביותר למדינת ישראל: אירוע ההחתמה. 17:00 התכנסות במתחם שרונה ליד מקדונלד'ס, ומשם צעדה. 17:30 אירוע ההחתמה ברחבת מוזיאון ת"א. מתנדבי המילואים עוצרים את ההתנדבות כדי לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית עפ"י ערכי צה"ל. מחאת המילואימניקים - אחים לנשק. סימוכין: הלב כואב והנפש מיוסרת, אבל לא השארתם לנו ברירה. כמו לאורך כל שנותינו במילואים, גם הפעם נתייצב להגנה על המדינה בנפשנו ובגופנו. ניפגש היום (ד') לטקס וחתימה על הצהרה להשהיית התנדבותנו למילואים עד לגניזה מוחלטת של ההפיכה המשטרית. נצא ממתחם שרונה (ליד מקדונלד׳ס) בשעה 17:00.>> סימוכין: הטקס יתקיים בשעה 18:00 מול שער שאול, ברחבת מוזיאון ת״א סימוכין: ב-20 ביולי 2023, משתמש יוטיוב בשם חיים שפיר (hshafir448) פרסם סרטון וידאו מאירוע שערך ארגון "אחים לנשק" שבמוקדו "הצהרה להשהיית ההתנדבות למילואים". על גבי סרטון הווידאו הופיע הכיתוב הבא: רחבת הדמוקרטיה. מועד: 19 ביולי 2023. הנושא: טקס ביטול ההתנדבות לצה"ל. אחים ואחיות לנשק. סרטון הווידאו תיעד קטע קצר מדברי מנחה האירוע, כמובא להלן: "והיינו מוכנים למסור את חיינו עבורה. על ביטחון מדינה כזו תצטרך אתה [שר הביטחון] יואב גלנט בעזרת הממשלה להגן בלעדינו. אני רוצה להזמין את הדובר הבא. דמוקרטיה. דמוקרטיה. דמוקרטיה. אחים, אחיות". סימוכין: כתבות קודמות סא"ל (מיל.) רון שרף, הנמנה על מייסדי ארגון "אחים לנשק": "אני שלם מאוד עם המאבק שעשינו. אני חושב שהייתה שם סכנה קיומית לעתיד המדינה. רק תחשוב מה היה קורה אם הרפורמה [המשפטית] הייתה מתקדמת, הקרע היה מתרחב, ובעוד שנתיים שלוש ההתקפה הנוראית הזאת של חמאס. אולי אי אפשר היה להתאושש מזה". סימוכין: רס"ן (מיל.) ירון קרמר מארגון "אחים לנשק" מסביר משמעות גל הפסקת השירות הצבאי במילואים: "ידענו שהפגיעה בביטחון תהיה משמעותית, וגם ידענו או ציפינו וקיווינו, שאלה שפנינו אליהם, ראשי מערכת הביטחון, באירוע שמתרחש במדינת ישראל ידעו לבצע את עבודתם, ולעמוד בסופו של דבר על האחריות שיש להם". סימוכין: שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אייל נווה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק": "צה"ל מפורק. הכשירות נפגעת. אויבינו מרימים ראש". סימוכין: שבוע לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ארגון "אחים לנשק" מצדיק "התנגדות" מתוך שורות הצבא נגד השלטון במדינה דמוקרטית, השואף לכונן דיקטטורה: "צבא העם יש רק בדמוקרטיה. אף אדם אינו מעל החוק, גם אם הרבה אנשים בחרו בו. במדינות דמוקרטיות, שליטים עם שאיפות דיקטטוריות נתקלים בהתנגדות מתוך הצבא". סימוכין: חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - ארגון "אחים לנשק": "לכידות ומורל הצבא בשפל", צבא המילואים בתהליך "התפרקות", נגרמה פגיעה חסרת תקדים ב"צה"ל ובביטחון המדינה", “אובדן אמון" של החיילים בשר הביטחון. סימוכין: "אחים לנשק" חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר: "החוזה הערכי בינינו הופר… לא נשרת!”.. סימוכין: מחאת המילואימניקים, אחים לנשק: "ההפיכה המשטרית… מהווה הפרת החוזה בינינו לבין המדינה", ולכן איננו רואים עצמנו "מחויבים להתנדב" לשירות מילואים "כמהלך לשמירה על הבית". סימוכין: יולי 2023 – ארגון "אחים לנשק" "מחבק ומצדיע" לעשרות קצינים בתפקידים קריטיים בחיל האוויר, שהודיעו על הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל, ומכנה את החלטתם ביטוי ל"אומץ לב" ו"מעוררת השראה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "[נתניהו] מסכן את ביטחון אזרחי ישראל; צה"ל נמצא במשבר עמוק אמיתי; צבא העם לא יכול להתקיים ללא דמוקרטיה; בצער עמוק, אך בתחושת שליחות אמיתית, גם אני חתמתי על מכתב [הפסקת התנדבות לשירות מילואים]". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם. סימוכין: כחודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק": "מי שאחראי לסיכון ביטחון ישראל זה נתניהו; [שר הביטחון גלנט] יודע את המשבר האמיתי שאנחנו נכנסים אליו [בצבא]; הסכנה האמיתית היא מבפנים; [אני] לא יכול ללכת לשרת מדינה שאינה דמוקרטית; אין צבא עם בדיקטטורה". סימוכין: כחודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, הנימנה על המייסדים והמנהיגים של ארגון "אחים לנשק": "זה [ההודעה על הפסקת השירות הצבאי במילואים] כואב לנו וקשה לנו, אבל חייבים לעצור [את הרפורמה המשפטית], כי צבא העם מתפרק". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - פלטפורמת המחאה "יאללה תקווה" על רקע קמפיין ארגון "אחים לנשק" המעודד מילואימניקים ל"חתימה על הצהרה להשהיית התנדבותנו ל[שירות צבאי ב]מילואים עד לגניזה מוחלטת של ההפיכה המשטרית": "אנחנו ברגע האמת. וכשמפרקים את הדמוקרטיה, מפרקים גם את צבא העם". סימוכין: כחודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ארגון "אחים לנשק": "המדינה שברה את החוזה איתנו כאזרחים, ואז שברה אותו איתנו כלוחמים וכמשרתי ומשרתות מילואים. אנו הזהרנו והתרענו, שצבא העם יש רק בדמוקרטיה! שברתם את החוזה; תחושת הבגידה של המדינה בלוחמים התפשטה בכל החיילות: צבא העם מתפרק!". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ארגון "אחים לנשק": "מחבקים ומצדיעים” ל-161 מאנשי "הלב המבצעי של מטה חיל האוויר" שהודיעו על הפסקה מיידית של המילואים; תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר, בשיאו של קמפיין סרבנות השירות הצבאי במילואים בהובלת "אחים לנשק", ערוץ הטלוויזיה של חמאס משדר קדימון לסרט תעודה העוסק בחולשתו של צה"ל הנושא את השם "חלש יותר מקורי העכביש", ובו נאמר: "אין ערך רב היום לחייל הישראלי שלא מסוגל עוד להגן על ישראל". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק", משבח את 1,142 קציני וחיילי המילואים, בהם טייסים, 669, שלדג, היחידות המובחרות ובקרי התעופה, שחתמו על מכתב המופנה לשר הביטחון, הכולל לדבריו את המסר הבא: די, אנו לא נשרת דיקטטורה, כי צבא העם יש רק בדמוקרטיה. סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ארגון "אחים לנשק" מציג במסיבת עיתונאים סא"ל במ"מ (יחידת המבצעים המיוחדים) שהכריז: "ההפיכה המשפטית וביטול עילת הסבירות שוברים את החוזה [עם המדינה]; הצילו את צה"ל; צבא עם יש רק בדמוקרטיה; אזרחים חופשיים לא יתנדבו לשרת בדיקטטורה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, מראשי "אחים לנשק", על השלכות מחאת הסירוב לשירות מילואים: "[נסראללה] זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר; [שאלה: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל?] "יש [בכנסת] איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל". סימוכין: חודשיים וחצי לפני השבעה באוקטובר – ארגון "אחים לנשק" עורך אירועים המוניים המעודדים חתימה על השעיית ההתנדבות למילואים. סימוכין: מאי 2023 - אייל נווה, ממייסדי "אחים לנשק": "אנחנו מאבדים את המדינה, המדינה כבר לא שלנו, אין לה זכות קיום, לא כלכלית ולא ביטחונית". סימוכין: שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – רון שרף מ"אחים לנשק": "לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה. הצבא מתפרק. אנחנו רואים את זה, הקול שלנו רועד. הצבא מתפרק. אנחנו חלק בלתי נפרד מהצבא, והצבא שאנחנו כל כך אוהבים, אני 32 שנים בצבא. הצבא מתפרק; שר הביטחון גלנט, הצבא שלך מתפרק". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

33,526 views • 8 months ago

1. ​ב-20 ביוני 2010 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על מדיניות חדשה כלפי עזה: לפתוח לחלוטין את מעבר כרם שלום למסחר מלא עם ישראל, ולהכניס הכול – כולל חומרים דו-שימושיים. בהחלטה פיקוח על דבר אחד: מניעת כניסת נשק בלבד. (דבר שמצרים המשיכה לדאוג לו מהצד שלה.). ההחלטה כמעט ולא דווחה לאזרחי ישראל, ולמעשה תמצאו אותה רק בטוויטר אצלי. 2. ​מיד בתגובה, ביולי 2010, החל ראש ממשלת בריטניה (שהחליף את טוני בלייר) לקרוא לעזה "הכלא הפתוח הגדול בעולם", והאשים את ישראל ביצירת מחסור ומגבלות. ככה זה תמיד: כשישראל עושה משהו לטובת עזה ב-98% - ממשיכים להתלונן עליה בגלל ה-2% הנותרים. זו תוצאה של מדיניות מהוססת. ולא, אני לא מתכוון לכניעה; אתם אף פעם לא הבנתם במה מדובר. 3. ​למרות שעזה צמחה ופרחה בעקבות המסחר עם ישראל, ולמרות שחמאס נהנה מהפריחה הכלכלית ומהמלט הישראלי – ונעזר כמובן במשאבים הללו למימון ולבניית צבא הפלישה של ה-7 באוקטובר – המשיך העולם לראות בנו את הכובש של עזה, את מי שמחזיק את תושביה במצור וכולא אותם. זה משמש גם כהצדקה לפעולת ה 7.10 שנקראת בפי רבים: פריצת חומות הכלא של עזה. 4. ​אף מילה מצד ישראל הרשמית מעולם לא הזכירה כי לעזה יש גבול עם מצרים, וכי היא – מצרים – זו שכולאת את העזתים מאחורי חומות וגדרות. מדינת ישראל מעדיפה להיות מואשמת ברצח עם מאשר להגיד: בכל מלחמה האוכלוסייה יכולה לצאת מאיזור הקרבות. רק מעזה לא מזכירים שיש לה גבול עם מדינה שאיננה ישראל. 5. ​מדינת ישראל, לצערי, אינה מבינה כי המצב הזה מוביל לחיסולה. היא ממשיכה לחשוב שרק בזכות שיפור תנאי חייהם של העזתים, הם עצמם יתקוממו נגד חמאס והעולם יוקיר לנו תודה על פיתוח הרצועה. בספטמבר 2023, ממש שבועיים לפני הפלישה, הגישו הקוורטט של טוני בלייר ומלדאנוב רשימת דרישות ענקית לישראל בנוגע לפרויקטים כלכליים שנדרשנו לאפשר לעזה. המסמך אצלי; אף עיתונאי ישראלי לא פרסם אותו, שכן הם לא חשבו שזה בכלל חשוב. 6. ​ב-8 באוקטובר, יום אחרי הטבח, פרסם בן כספית הודאה קטנה לגבי מהות הקונספציה. מאז, כמובן, גם הוא כבר שכח מה שכתב, ואני רשאי להזכיר: ​"הקונספציה שלפיה ככל שנתיר ליותר פועלים מעזה לצאת לעבוד בישראל כך המצב יתייצב – הלכה גם היא בדרך כל בשר. במשך שנים האמנתי בתפיסה הזו. היא הצליחה, תרמה לייצוב המצב, שיפרה את המצב בעזה והפכה את העזתים לכאלה שיש מה להפסיד – עד הנקודה שבה היו מוכנים לפעולה. באותו רגע, התפיסה הזו נקברה קבורת חמור יחד עם תפיסת הביטחון שלנו." 7. ​במשך שנים, עוד מ-2010, אני כותב את אותם הדברים, וכולכם – בממסד, בעיתונות ובציבור – מסרבים להבין: עזה היא מקום אבוד. שום דבר שישראל תעשה לא יגרום לעזתים להשתנות. כבר שנים שאני מפנה אתכם (ואפילו נתתי אישית לבן כספית שבטוח ידע על זה גם בלעדי) את הנאום של משה דיין על קברו של רועי רוטנברג ז"ל, רכז הביטחון של נחל עוז שנהרג בשנות ה-50, עת היו בעזה 200,000 איש. היום יש בזכותנו פי 11 יותר: ​"קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים." בהמשך, משה דיין אומר בדיוק את מה שני כותב כבר 15 שנים: על גבול עזה צריך לשמור! 8. ​במקום להבין כל זאת – במקום להבין שאי אפשר להסביר מדיניות עקומה לגבי עזה וכי הבריטים והעולם ימשיכו לסחוט אותנו – הצעתי באותם מאמרים את אותו המסר מאז 2010: א. ​להתנתק מעזה. ולסיים אחריות אזרחית על העזתים. ​ב. לסגור את כל מעברי הגבול. ג. ​להבהיר שעזה תמיד הייתה מחוברת למצרים, וכי חלק ניכר מתושביה קשורים אליה. ד. ​להבהיר כי ישראל דורשת ממצרים דבר אחד בלבד: להפסיק את הברחות הנשק לנגב ולעזה. זה המינימום שניתן לדרוש ממדינה שוכנת שחתמה עמנו הסכם שלום. לפעול מדינית וכלכלית לחייב את מצרים לעמוד בחובותיה לפי הסכם השלום עימה. מצרים לא יכולה לחמש את הבדואים ואת עזה ! ה. ​כל שאר ענייני עזה ומצרים אינם עסק שלנו. אם יצמח משם סיכון ביטחוני – נטפל בו מהאוויר, מהים או מהיבשה, איך שנמצא לנכון. ו. ​אבל לא. ממשלת ישראל מוכנה להיסחט בידי העולם ולקחת על עצמה אחריות להאכלת העזתים – ובלבד שלא נצטרך לגלות לעולם שיש לעזה גבול עם מצרים. כל העולם בטוח שעזה מוקפת בידי ישראל, והטעות שלנו היא שאנו ממשיכים לממש מדיניות זו במקום לצאת מפילדלפי, להישאר בפרימטר ולסגור לגמרי את המעברים. ​רק מדיניות הגיונית אפשר להסביר, ורק מדיניות הגיונית תמנע מעזה מלמוטט לגמרי את מדינת ישראל. אנו צועדים כעת לקראת ניצחון חמאסי מוחלט, שבו אנו עצמנו נשקם להם את עזה. קיראו את הודעת מועצת השלום מהיום, המדברת על הפיכת עזה לגן פורח של המזרח התיכון וכדוגמה לשלטון פלסטיני עצמאי.
0:20

1. ​ב-20 ביוני 2010 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על מדיניות חדשה כלפי עזה: לפתוח לחלוטין את מעבר כרם שלום למסחר מלא עם ישראל, ולהכניס הכול – כולל חומרים דו-שימושיים. בהחלטה פיקוח על דבר אחד: מניעת כניסת נשק בלבד. (דבר שמצרים המשיכה לדאוג לו מהצד שלה.). ההחלטה כמעט ולא דווחה לאזרחי ישראל, ולמעשה תמצאו אותה רק בטוויטר אצלי. 2. ​מיד בתגובה, ביולי 2010, החל ראש ממשלת בריטניה (שהחליף את טוני בלייר) לקרוא לעזה "הכלא הפתוח הגדול בעולם", והאשים את ישראל ביצירת מחסור ומגבלות. ככה זה תמיד: כשישראל עושה משהו לטובת עזה ב-98% - ממשיכים להתלונן עליה בגלל ה-2% הנותרים. זו תוצאה של מדיניות מהוססת. ולא, אני לא מתכוון לכניעה; אתם אף פעם לא הבנתם במה מדובר. 3. ​למרות שעזה צמחה ופרחה בעקבות המסחר עם ישראל, ולמרות שחמאס נהנה מהפריחה הכלכלית ומהמלט הישראלי – ונעזר כמובן במשאבים הללו למימון ולבניית צבא הפלישה של ה-7 באוקטובר – המשיך העולם לראות בנו את הכובש של עזה, את מי שמחזיק את תושביה במצור וכולא אותם. זה משמש גם כהצדקה לפעולת ה 7.10 שנקראת בפי רבים: פריצת חומות הכלא של עזה. 4. ​אף מילה מצד ישראל הרשמית מעולם לא הזכירה כי לעזה יש גבול עם מצרים, וכי היא – מצרים – זו שכולאת את העזתים מאחורי חומות וגדרות. מדינת ישראל מעדיפה להיות מואשמת ברצח עם מאשר להגיד: בכל מלחמה האוכלוסייה יכולה לצאת מאיזור הקרבות. רק מעזה לא מזכירים שיש לה גבול עם מדינה שאיננה ישראל. 5. ​מדינת ישראל, לצערי, אינה מבינה כי המצב הזה מוביל לחיסולה. היא ממשיכה לחשוב שרק בזכות שיפור תנאי חייהם של העזתים, הם עצמם יתקוממו נגד חמאס והעולם יוקיר לנו תודה על פיתוח הרצועה. בספטמבר 2023, ממש שבועיים לפני הפלישה, הגישו הקוורטט של טוני בלייר ומלדאנוב רשימת דרישות ענקית לישראל בנוגע לפרויקטים כלכליים שנדרשנו לאפשר לעזה. המסמך אצלי; אף עיתונאי ישראלי לא פרסם אותו, שכן הם לא חשבו שזה בכלל חשוב. 6. ​ב-8 באוקטובר, יום אחרי הטבח, פרסם בן כספית הודאה קטנה לגבי מהות הקונספציה. מאז, כמובן, גם הוא כבר שכח מה שכתב, ואני רשאי להזכיר: ​"הקונספציה שלפיה ככל שנתיר ליותר פועלים מעזה לצאת לעבוד בישראל כך המצב יתייצב – הלכה גם היא בדרך כל בשר. במשך שנים האמנתי בתפיסה הזו. היא הצליחה, תרמה לייצוב המצב, שיפרה את המצב בעזה והפכה את העזתים לכאלה שיש מה להפסיד – עד הנקודה שבה היו מוכנים לפעולה. באותו רגע, התפיסה הזו נקברה קבורת חמור יחד עם תפיסת הביטחון שלנו." 7. ​במשך שנים, עוד מ-2010, אני כותב את אותם הדברים, וכולכם – בממסד, בעיתונות ובציבור – מסרבים להבין: עזה היא מקום אבוד. שום דבר שישראל תעשה לא יגרום לעזתים להשתנות. כבר שנים שאני מפנה אתכם (ואפילו נתתי אישית לבן כספית שבטוח ידע על זה גם בלעדי) את הנאום של משה דיין על קברו של רועי רוטנברג ז"ל, רכז הביטחון של נחל עוז שנהרג בשנות ה-50, עת היו בעזה 200,000 איש. היום יש בזכותנו פי 11 יותר: ​"קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים." בהמשך, משה דיין אומר בדיוק את מה שני כותב כבר 15 שנים: על גבול עזה צריך לשמור! 8. ​במקום להבין כל זאת – במקום להבין שאי אפשר להסביר מדיניות עקומה לגבי עזה וכי הבריטים והעולם ימשיכו לסחוט אותנו – הצעתי באותם מאמרים את אותו המסר מאז 2010: א. ​להתנתק מעזה. ולסיים אחריות אזרחית על העזתים. ​ב. לסגור את כל מעברי הגבול. ג. ​להבהיר שעזה תמיד הייתה מחוברת למצרים, וכי חלק ניכר מתושביה קשורים אליה. ד. ​להבהיר כי ישראל דורשת ממצרים דבר אחד בלבד: להפסיק את הברחות הנשק לנגב ולעזה. זה המינימום שניתן לדרוש ממדינה שוכנת שחתמה עמנו הסכם שלום. לפעול מדינית וכלכלית לחייב את מצרים לעמוד בחובותיה לפי הסכם השלום עימה. מצרים לא יכולה לחמש את הבדואים ואת עזה ! ה. ​כל שאר ענייני עזה ומצרים אינם עסק שלנו. אם יצמח משם סיכון ביטחוני – נטפל בו מהאוויר, מהים או מהיבשה, איך שנמצא לנכון. ו. ​אבל לא. ממשלת ישראל מוכנה להיסחט בידי העולם ולקחת על עצמה אחריות להאכלת העזתים – ובלבד שלא נצטרך לגלות לעולם שיש לעזה גבול עם מצרים. כל העולם בטוח שעזה מוקפת בידי ישראל, והטעות שלנו היא שאנו ממשיכים לממש מדיניות זו במקום לצאת מפילדלפי, להישאר בפרימטר ולסגור לגמרי את המעברים. ​רק מדיניות הגיונית אפשר להסביר, ורק מדיניות הגיונית תמנע מעזה מלמוטט לגמרי את מדינת ישראל. אנו צועדים כעת לקראת ניצחון חמאסי מוחלט, שבו אנו עצמנו נשקם להם את עזה. קיראו את הודעת מועצת השלום מהיום, המדברת על הפיכת עזה לגן פורח של המזרח התיכון וכדוגמה לשלטון פלסטיני עצמאי.

Eyal Ofer אייל עופר

38,457 views • 29 days ago

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:
8:13

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

25,563 views • 9 months ago

שישה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "עשרות אלפים שאיתנו יפסיקו את התנדבותם למילואים; לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה; הצבא מתפרק; אנחנו עושים את זאת מאחריות ואהבה גדולה לחברה ולמדינה; היום נתחיל להחתים את כל מתנדבי המילואים" ב-21 במרץ 2023, ערך ארגון "אחים לנשק", שבו חברים אנשי מילואים, מסיבת עיתונאים במסגרת הקמפיין שניהלו נגד הרפורמה המשפטית, ואשר כלל בין היתר תמיכה בהפסקת ההתנדבות של אנשי המילואים לשירות צבאי. להלן דבריו של סגן אלוף במילואים, רון שרף, לוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל, במסיבת העיתונאים: שלום לכולם. שלום לחברים שלי פה בשולחן. שלום לחברים שלי פה בקהל. אנחנו בלב כבד ובטן מתהפכת, אנחנו רוצים להודיע על הסלמת המאבק. אחת עשרה שבועות אנחנו במחאה ברחובות, הממשלה ממשיכה לדהור, שר הביטחון [יואב גלנט] שותק, והממשלה מפרה את החוזה בינה לביננו. רשות מבצעת עם כוח בלתי מוגבל היא דיקטטורה. אנחנו מפחדים מכוח בלתי מוגבל. אם חוקי הדיקטטורה יחוקקו לא יוכל להתקיים צבא עם. צבא עם יש רק בדמוקרטיה. אנחנו אומרים את זה כבר כמה שבועות. צבא עם יכול להתקיים רק בדמוקרטיה. במידה ויחוקקו החוקים, אנחנו, ועוד עשרות אלפים שאיתנו יפסיקו את התנדבותם במילואים לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה. הצבא מתפרק. אנחנו רואים את זה. הקול שלנו רועד. הצבא מתפרק. אנחנו חלק בלתי נפרד מהצבא, והצבא שאנחנו כל כך אוהבים. אני 32 שנים בצבא. הצבא מתפרק. עד כה עצרנו את האנשים שלנו מלבצע את הצעד הזה, אבל הקו האדום מתקרב במהירות. כל מי שרואה אותנו, צריך להבין שאנחנו עושים את זאת מאחריות ואהבה גדולה לחברה ולמדינה, שאנחנו כל כך אוהבים. היום נתחיל להחתים באופן אקטיבי את כל מתנדבי המילואים. סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "[נתניהו] מסכן את ביטחון אזרחי ישראל; צה"ל נמצא במשבר עמוק אמיתי; צבא העם לא יכול להתקיים ללא דמוקרטיה; בצער עמוק, אך בתחושת שליחות אמיתית, גם אני חתמתי על מכתב [הפסקת התנדבות לשירות מילואים]". סימוכין: מאי 2023 - אייל נווה, ממייסדי "אחים לנשק": "אנחנו מאבדים את המדינה, המדינה כבר לא שלנו, אין לה זכות קיום, לא כלכלית ולא ביטחונית". סימוכין: שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אייל נווה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק": "צה"ל מפורק. הכשירות נפגעת. אויבינו מרימים ראש". סימוכין: חודשיים וחצי לפני השבעה באוקטובר – ארגון "אחים לנשק" עורך אירועים המוניים המעודדים חתימה על השעיית ההתנדבות למילואים. סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ארגון "אחים לנשק" מציג במסיבת עיתונאים סא"ל במ"מ (יחידת המבצעים המיוחדים) שהכריז: "ההפיכה המשפטית וביטול עילת הסבירות שוברים את החוזה [עם המדינה]; הצילו את צה"ל; צבא עם יש רק בדמוקרטיה; אזרחים חופשיים לא יתנדבו לשרת בדיקטטורה". סימוכין: מחאת המילואימניקים, אחים לנשק: "ההפיכה המשטרית… מהווה הפרת החוזה בינינו לבין המדינה", ולכן איננו רואים עצמנו "מחויבים להתנדב" לשירות מילואים "כמהלך לשמירה על הבית". סימוכין: "אחים לנשק" חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר: "החוזה הערכי בינינו הופר… לא נשרת!” סימוכין: כחודש לפני מתקפת השבעה באוקטובר: בכיר בארגון "אחים לנשק" ובכירי מערכת הביטחון לשעבר פונים לממשל האמריקני ומזהירים מפני מדיניות הממשלה הפוגעת ב"ערכים ובאינטרסים המשותפים" וב"ביטחון הלאומי" של ארה"ב. סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ארגון "אחים לנשק" מכריז: "10,000 איש יפסיקו התנדבותם למילואים אם תתקדם החקיקה הדיקטטורית". סימוכין: חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - ארגון "אחים לנשק": "לכידות ומורל הצבא בשפל", צבא המילואים בתהליך "התפרקות", נגרמה פגיעה חסרת תקדים ב"צה"ל ובביטחון המדינה", “אובדן אמון" של החיילים בשר הביטחון. סימוכין: יולי 2023 – ארגון "אחים לנשק" "מחבק ומצדיע" לעשרות קצינים בתפקידים קריטיים בחיל האוויר, שהודיעו על הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל, ומכנה את החלטתם ביטוי ל"אומץ לב" ו"מעוררת השראה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה". סימוכין: ספטמבר 2023 – איל נוה ממייסדי "אחים לנשק": "נכבד את פסיקת בית המשפט העליון" אם יחליט שלא לבטל את החוק לביטול עילת הסבירות. סימוכין: יולי 2023 – ארגון "אחים לנשק" תומך בכוונת מאות טייסים להודיע על אי התייצבות לשירות מילואים. סימוכין: יולי 2023 – ארגון "אחים לנשק" מגיב על החלטת 1,142 טייסים ואנשי חיל האוויר להפסיק ההתנדבות: החוזה בינינו הופר. סימוכין: ארגון "אחים לנשק" על מתקפת השבעה באוקטובר: "חברי הממשלה העדיפו פוליטיקה על חשבון אזרחי ישראל". סימוכין:
2:01

שישה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "עשרות אלפים שאיתנו יפסיקו את התנדבותם למילואים; לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה; הצבא מתפרק; אנחנו עושים את זאת מאחריות ואהבה גדולה לחברה ולמדינה; היום נתחיל להחתים את כל מתנדבי המילואים" ב-21 במרץ 2023, ערך ארגון "אחים לנשק", שבו חברים אנשי מילואים, מסיבת עיתונאים במסגרת הקמפיין שניהלו נגד הרפורמה המשפטית, ואשר כלל בין היתר תמיכה בהפסקת ההתנדבות של אנשי המילואים לשירות צבאי. להלן דבריו של סגן אלוף במילואים, רון שרף, לוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל, במסיבת העיתונאים: שלום לכולם. שלום לחברים שלי פה בשולחן. שלום לחברים שלי פה בקהל. אנחנו בלב כבד ובטן מתהפכת, אנחנו רוצים להודיע על הסלמת המאבק. אחת עשרה שבועות אנחנו במחאה ברחובות, הממשלה ממשיכה לדהור, שר הביטחון [יואב גלנט] שותק, והממשלה מפרה את החוזה בינה לביננו. רשות מבצעת עם כוח בלתי מוגבל היא דיקטטורה. אנחנו מפחדים מכוח בלתי מוגבל. אם חוקי הדיקטטורה יחוקקו לא יוכל להתקיים צבא עם. צבא עם יש רק בדמוקרטיה. אנחנו אומרים את זה כבר כמה שבועות. צבא עם יכול להתקיים רק בדמוקרטיה. במידה ויחוקקו החוקים, אנחנו, ועוד עשרות אלפים שאיתנו יפסיקו את התנדבותם במילואים לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה. הצבא מתפרק. אנחנו רואים את זה. הקול שלנו רועד. הצבא מתפרק. אנחנו חלק בלתי נפרד מהצבא, והצבא שאנחנו כל כך אוהבים. אני 32 שנים בצבא. הצבא מתפרק. עד כה עצרנו את האנשים שלנו מלבצע את הצעד הזה, אבל הקו האדום מתקרב במהירות. כל מי שרואה אותנו, צריך להבין שאנחנו עושים את זאת מאחריות ואהבה גדולה לחברה ולמדינה, שאנחנו כל כך אוהבים. היום נתחיל להחתים באופן אקטיבי את כל מתנדבי המילואים. סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "[נתניהו] מסכן את ביטחון אזרחי ישראל; צה"ל נמצא במשבר עמוק אמיתי; צבא העם לא יכול להתקיים ללא דמוקרטיה; בצער עמוק, אך בתחושת שליחות אמיתית, גם אני חתמתי על מכתב [הפסקת התנדבות לשירות מילואים]". סימוכין: מאי 2023 - אייל נווה, ממייסדי "אחים לנשק": "אנחנו מאבדים את המדינה, המדינה כבר לא שלנו, אין לה זכות קיום, לא כלכלית ולא ביטחונית". סימוכין: שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אייל נווה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק": "צה"ל מפורק. הכשירות נפגעת. אויבינו מרימים ראש". סימוכין: חודשיים וחצי לפני השבעה באוקטובר – ארגון "אחים לנשק" עורך אירועים המוניים המעודדים חתימה על השעיית ההתנדבות למילואים. סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ארגון "אחים לנשק" מציג במסיבת עיתונאים סא"ל במ"מ (יחידת המבצעים המיוחדים) שהכריז: "ההפיכה המשפטית וביטול עילת הסבירות שוברים את החוזה [עם המדינה]; הצילו את צה"ל; צבא עם יש רק בדמוקרטיה; אזרחים חופשיים לא יתנדבו לשרת בדיקטטורה". סימוכין: מחאת המילואימניקים, אחים לנשק: "ההפיכה המשטרית… מהווה הפרת החוזה בינינו לבין המדינה", ולכן איננו רואים עצמנו "מחויבים להתנדב" לשירות מילואים "כמהלך לשמירה על הבית". סימוכין: "אחים לנשק" חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר: "החוזה הערכי בינינו הופר… לא נשרת!” סימוכין: כחודש לפני מתקפת השבעה באוקטובר: בכיר בארגון "אחים לנשק" ובכירי מערכת הביטחון לשעבר פונים לממשל האמריקני ומזהירים מפני מדיניות הממשלה הפוגעת ב"ערכים ובאינטרסים המשותפים" וב"ביטחון הלאומי" של ארה"ב. סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ארגון "אחים לנשק" מכריז: "10,000 איש יפסיקו התנדבותם למילואים אם תתקדם החקיקה הדיקטטורית". סימוכין: חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - ארגון "אחים לנשק": "לכידות ומורל הצבא בשפל", צבא המילואים בתהליך "התפרקות", נגרמה פגיעה חסרת תקדים ב"צה"ל ובביטחון המדינה", “אובדן אמון" של החיילים בשר הביטחון. סימוכין: יולי 2023 – ארגון "אחים לנשק" "מחבק ומצדיע" לעשרות קצינים בתפקידים קריטיים בחיל האוויר, שהודיעו על הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל, ומכנה את החלטתם ביטוי ל"אומץ לב" ו"מעוררת השראה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה". סימוכין: ספטמבר 2023 – איל נוה ממייסדי "אחים לנשק": "נכבד את פסיקת בית המשפט העליון" אם יחליט שלא לבטל את החוק לביטול עילת הסבירות. סימוכין: יולי 2023 – ארגון "אחים לנשק" תומך בכוונת מאות טייסים להודיע על אי התייצבות לשירות מילואים. סימוכין: יולי 2023 – ארגון "אחים לנשק" מגיב על החלטת 1,142 טייסים ואנשי חיל האוויר להפסיק ההתנדבות: החוזה בינינו הופר. סימוכין: ארגון "אחים לנשק" על מתקפת השבעה באוקטובר: "חברי הממשלה העדיפו פוליטיקה על חשבון אזרחי ישראל". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

30,890 views • 1 year ago

מר ריקלין שלום, רציתי לעדכן אותך במשהו אפרופו העיסוק התכוף שלך בי ובפרסומיי אבל לפני כן בעניין התגובה שלך כאן לאמירה של נעם תיבון אודות הדיווחים על התרעה מצרית לנתניהו לפני ה7 באוקטובר. כמי שחוקר את הסיבות שהנסיבות שהובילו למלחמה רציתי לשאול איזה הוכחות יש אצלך ביד, לא שהתקשר אליך מודיע אנונימי, ולא קולות ששמעת, כפי שאתה מתאר לפעמים, אלא הוכחות ממש כאילו "נושא תפקיד בכיר במצרים הונה את הרמטכ״ל ובמיוחד את ראש השב״כ היהיר והטיפש רונן בר"? יש כמה אנשי מילואים באמ"ן (בניגוד למה שאמרת- לא בכירים) שהיו להם כל מיני סברות והשערות לגבי מצרים ואף אחת מהן לא הוכחה, או התקרבה להוכחה, וההסבר שלהם לא התקבל על דעתו של אף אחד, באף דרג, גם לא אצל ראש הממשלה. הטיעון השני עוד הרבה יותר בעייתי:"שהם (הרמטכ"ל וראש השב"כ) עשו הכל כדי שלא נדע על זה כולל המעצר האלים של רב סרן י׳ באילת במלון עם אשתו וכו' וגו'....." יש שיגידו שלא היה אלים כלל, ומה רוצה כבודו אם עוצרים את כולם באותו רגע ורס"ן י' במקרה באילת. אבל לא זה העניין. העניין הוא החיבור שאתה עושה בין כתיבת מסמך כלשהו למניע הפסול לחקירת הפרשה כולה, זאת אחרי ולמרות שנגד שניים מהנחקרים בפרשה הוגש כתב אישום חמור, ושלישי ממתין לתוצאות השימוע. מה ההוכחה שיש לך- עדות מתוך השב"כ? מתוך הפרקליטות? מזכר אקדח מעשן של רונן בר שאומר "אוי ואבוי הפרסום הזה כל כך יביך אותי שאני חייב לעצור את כולם"- מה נותן לך את הביטחון לקבוע דברים דרמטיים כאלה? והכי חשוב בעניין הזה- הרי המעצר היה אחרי שהחבורה הזו כבר הפיצה את כל המסמך לאין ספור נמענים, לרבות בכירים מאוד בצה"ל בואכה ראש אמ"ן והרמטכ"ל, המל"ל, חברי כנסת של הליכוד, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה האלוף רומן גופמן, שוודאי עידכן אודותיו את נתניהו, שלא לדבר על העניין העצום שהתעורר במסמך הזה אחרי התפוצצות הפרשה והמימדים המיתיים שאתם ייחסתם לו אצלך בתוכנית. אז המזימה של הרמטכ"ל וראש השב"כ להסתיר את המסמך מהעולם לא ממש הצליחה. ואחרי שנחשפו אליו כל כך הרבה אנשים, כולל נתניהו, לא קרה שום דבר. והרי לו היו משתכנעים מתוכנו היו מזמן נוקטים צעדים חריפים יותר גם כלפי מצרים וגם בכל הנוגע להגנה על ישראל מדרום. אתה כותב "ההסתרה של המסמך הזה מאפשרת לך לשקר ולכתוב דברי הבל". זה דווקא נכון. לגמרי. עליך. אני מצרף כאן הקלטה של אייטם ששודר לפני מספר שבועות אצלך בתוכנית בו אתה ותמיר מורג מפיצים עלי שקרים וכזבים. אז למקרה ולא עודכנת- תמיר חזר בו למעשה מכל מה שאמר אצלך בתוכנית והוא מודה שאיראן רחוקה רק חודשים בודדים מהרכבת פצצת אטום ראשונה, פצצה כבדה שניתן להטיל ממטוס "כפי שעשו האמריקנים ב1945 עם הפצצה על הירושימה", אבל מרגיע ש"לאיראנים אין חיל אוויר ולכן זה לא מעשי." אני בטוח שתדאג לעדכן את צופיך בהתפתחות הזו. בנוסף, רציתי לשאול באשר לכותרת שבחרתם לאייטם הזה לפיה ישראל השמידה כור גרעיני איראני במסגרת מבצע "עם כלביא" ולשאול על איזה כור מדובר.
3:09

מר ריקלין שלום, רציתי לעדכן אותך במשהו אפרופו העיסוק התכוף שלך בי ובפרסומיי אבל לפני כן בעניין התגובה שלך כאן לאמירה של נעם תיבון אודות הדיווחים על התרעה מצרית לנתניהו לפני ה7 באוקטובר. כמי שחוקר את הסיבות שהנסיבות שהובילו למלחמה רציתי לשאול איזה הוכחות יש אצלך ביד, לא שהתקשר אליך מודיע אנונימי, ולא קולות ששמעת, כפי שאתה מתאר לפעמים, אלא הוכחות ממש כאילו "נושא תפקיד בכיר במצרים הונה את הרמטכ״ל ובמיוחד את ראש השב״כ היהיר והטיפש רונן בר"? יש כמה אנשי מילואים באמ"ן (בניגוד למה שאמרת- לא בכירים) שהיו להם כל מיני סברות והשערות לגבי מצרים ואף אחת מהן לא הוכחה, או התקרבה להוכחה, וההסבר שלהם לא התקבל על דעתו של אף אחד, באף דרג, גם לא אצל ראש הממשלה. הטיעון השני עוד הרבה יותר בעייתי:"שהם (הרמטכ"ל וראש השב"כ) עשו הכל כדי שלא נדע על זה כולל המעצר האלים של רב סרן י׳ באילת במלון עם אשתו וכו' וגו'....." יש שיגידו שלא היה אלים כלל, ומה רוצה כבודו אם עוצרים את כולם באותו רגע ורס"ן י' במקרה באילת. אבל לא זה העניין. העניין הוא החיבור שאתה עושה בין כתיבת מסמך כלשהו למניע הפסול לחקירת הפרשה כולה, זאת אחרי ולמרות שנגד שניים מהנחקרים בפרשה הוגש כתב אישום חמור, ושלישי ממתין לתוצאות השימוע. מה ההוכחה שיש לך- עדות מתוך השב"כ? מתוך הפרקליטות? מזכר אקדח מעשן של רונן בר שאומר "אוי ואבוי הפרסום הזה כל כך יביך אותי שאני חייב לעצור את כולם"- מה נותן לך את הביטחון לקבוע דברים דרמטיים כאלה? והכי חשוב בעניין הזה- הרי המעצר היה אחרי שהחבורה הזו כבר הפיצה את כל המסמך לאין ספור נמענים, לרבות בכירים מאוד בצה"ל בואכה ראש אמ"ן והרמטכ"ל, המל"ל, חברי כנסת של הליכוד, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה האלוף רומן גופמן, שוודאי עידכן אודותיו את נתניהו, שלא לדבר על העניין העצום שהתעורר במסמך הזה אחרי התפוצצות הפרשה והמימדים המיתיים שאתם ייחסתם לו אצלך בתוכנית. אז המזימה של הרמטכ"ל וראש השב"כ להסתיר את המסמך מהעולם לא ממש הצליחה. ואחרי שנחשפו אליו כל כך הרבה אנשים, כולל נתניהו, לא קרה שום דבר. והרי לו היו משתכנעים מתוכנו היו מזמן נוקטים צעדים חריפים יותר גם כלפי מצרים וגם בכל הנוגע להגנה על ישראל מדרום. אתה כותב "ההסתרה של המסמך הזה מאפשרת לך לשקר ולכתוב דברי הבל". זה דווקא נכון. לגמרי. עליך. אני מצרף כאן הקלטה של אייטם ששודר לפני מספר שבועות אצלך בתוכנית בו אתה ותמיר מורג מפיצים עלי שקרים וכזבים. אז למקרה ולא עודכנת- תמיר חזר בו למעשה מכל מה שאמר אצלך בתוכנית והוא מודה שאיראן רחוקה רק חודשים בודדים מהרכבת פצצת אטום ראשונה, פצצה כבדה שניתן להטיל ממטוס "כפי שעשו האמריקנים ב1945 עם הפצצה על הירושימה", אבל מרגיע ש"לאיראנים אין חיל אוויר ולכן זה לא מעשי." אני בטוח שתדאג לעדכן את צופיך בהתפתחות הזו. בנוסף, רציתי לשאול באשר לכותרת שבחרתם לאייטם הזה לפיה ישראל השמידה כור גרעיני איראני במסגרת מבצע "עם כלביא" ולשאול על איזה כור מדובר.

Ronen Bergman

24,035 views • 6 months ago

כך נהגה מערכת ה"ביטחון" לסרס ולסכל את הוראותיו הביטחוניות של נתניהו בזמן שהתקשורת טורחת להציג את יכולותיו הביטחוניות של נתניהו באור שלילי, צריך להציג את האמת: מיום עלותו על כס רה"מ, מערכת הביטחון עוינת אותו ועושה הכל כדי לסרס את יכולותיו. הנה: 2010 - מניעת תקיפה באיראן: אותה תקשורת שמאז ועד היום תקפה את נתניהו אינספור פעמים בהקשר לאיראן - לא טורחת לספר לנו את העובדה הפשוטה: נתניהו הורה לרמטכ"ל דאז אשכנזי וראש המוסד דאז מאיר דגן ז"ל, להכין את הצבא למהלומה על מתקני הגרעין של איראן. צריך לזכור שמדובר בשלב בו איראן עדיין בשלב 'הבוסרי' של פרויקט הגרעין שלה, וכן שבאותה עת לא היה מולה 'הסכם גרעין' בינלאומי כלשהו. 2 תנאים אופטימליים יחסית לתקיפה. זאת מלבד האפקט ההרתעתי מול ארה"ב עצמה - שאם הייתה רואה שישראל אכן עומדת ומתכוננת לתקוף באיראן, הייתה מפעילה בעצמה לחץ על טהרן באמצעות סנקציות חריפות, בכדי למנוע 'כאב ראש' במזה"ת. אגב גם שר הביטחון דאז אהוד ברק הורה יחד עם נתניהו על מוכנות הצבא לתקיפה. אבל מערכת הביטחון סרבה. דגן נימק זאת בעילה משפטית (פעולה שמובילה למלחמה ומצריכה אישור קבינט - תזכרו את העילה הזו), ואשכנזי סרב בעילה שאין לצבא יכולת מבצעית כזו [אציין שסביב הנוסח והעילה המדויקים של הסירוב ניטש קרב גרסאות]. העובדה היא, אכן, שב2012 כשבארה"ב היה חשש ממשי שישראל תתקוף באיראן, הדבר גרר סדרת פעולות אפקטיביות מצד הבית הלבן נגד איראן. שורה תחתונה: יתכן שבמשך 13 שנים האיום האיראני מרחף מעלינו אך ורק בשל סרבנות של 2 פקידים, מול הדרג המדיני. על כל המשתמע!!! 2009 - הכרעת חמאס: אגב בכתבה ב'עובדה' שחשפה את הפרשייה, רואיין גם אולמרט, שבתוך דבריו רמז כי ברק עצמו, כשהיה שר ביטחון תחתיו, מנע מבצעים ביטחוניים שהדרג הביטחוני תכנן, מסיבות לא ענייניות. לא למותר לציין, כי מקורבי אולמרט גם הם האשימו את ברק במניעת מיטוט חמאס, ב'עופרת יצוקה', בניגוד למגמת אולמרט. כלומר: עוד לפני נתניהו, בדנ"א הביטחוני טבועה החוצפה לסרב לראש ממשלה. כל ראש ממשלה. אם אצל אולמרט כך, נבין שלנתניהו על אחת כמה וכמה. 2006 - מלחמת לבנון השניה והנה דוגמה נוספת, גם היא מול השמאל, והיא חמורה ביותר מכך שהיא נעשית בתוך הצבא עצמו. עמר דנק, ממובילי מחאת הטייסים הסרבנים, מספר בבלוג שלו על חוויותיו במלחמת לבנון השנייה, בה פעל במסגרת חיל האוויר. הוא מתאר שרשרת מקרים שבה הוא וחבריו פשוט צפצפו על הוראות הרמטכ"ל חלוץ, מאחר ואלו לא התאימו לדיני המלחמה לדעתו... כלומר גם בתוך המערכת עצמה, כל מפקד זוטר עושה דין לעצמו גם מול ראש המערכת. ניתן להבין מה קורה כשלא מדובר ברמטכ"ל ההתנתקות, אלא בנתניהו. לא צריך לנחש. הנה: 2019 - סיפוח בקעת הירדן: לפי סיפור אותו מביא בן כספית, לפני הבחירות ב2019 רצה נתניהו לספח את בקעת הירדן לישראל באופן מיידי (כנראה מול תיאום או קריצת עין עם וושינגטון של טראמפ), אלא שראשי מערכת הביטחון הודיעו על התנגדות חד משמעית. כל מי שיודע איך עובדת השיטה, מבין מדוע נתניהו נסוג: המשפטיזציה. או שמנדלבליט היה תוקע זאת (ערב בחירות וכו'. הרי לא מדובר בעניין פעוט כמו העברת שטח ימי למדינת אויב, למשל), ואם הוא היה חושש לעשות זאת, הייתה הסוגייה מגיעה לבג"ץ, שוודאי היה אוסר זאת 'בהעדר הסכמת מערכת הביטחון'. שימו לב! בכך בעצם נגנזה סופית אפשרות הסיפוח בטווח הנראה לעין, ובכך למעשה מערכת הביטחון המסונכרנת עם מערכת המשפט מנעה סיפוח היסטורי של בקעת הירדן בהסכמת הבית הלבן! זאת כפי שנראה באירוע הבא - 2019 - תגמול לחמאס באותו שבוע, במהלך כינוס בחירות באשדוד נשמעה אזעקת 'צבע אדום', כשבזיכרון כולם נצרבה תמונת ראש הממשלה מפסיק את נאומו, יורד מהבמה, ומתפנה למרחב מוגן. חוצפה חמאסית כזו וודאי דורשת מענה תקיף, ונתניהו בהתייעצות ביטחונית בקריה הורה על שורת פעולות תגמול מול חמאס. "לא", השיבו בכירי מערכת הביטחון (להלן: במ"ב). נתניהו התעקש. אבל 'גורם משפטי' הודיע לו שגם לפעולות מעין אלו עליו לקבל אישור מהקבינט. נתניהו נענה לאתגר. כינס טלפונית את הקבינט, הסביר להם את אשר על צה"ל לעשות, לדעתו, וקיבל את אישורם. ללא שמיעת דעתם של במ"ב, כך לפי אותו דיווח של בן כספית, כשהוא מורה לצה"ל לעשות את ההכנות הנדרשות לפעולה. כאן נכנס לתמונה מיודענו מנדלבליט. האיש הבהיר שלמרות האהבה המיוחדת שהוא רוחש לרה"מ, אין לו מנוס מלקבוע שנתניהו חייב לתת לבמ"ב להשמיע את דעתם בקבינט. כך טורפדה, שוב, פעולה שנתניהו ("אבי קונספציית חמאס", כן?) רצה לעשות לחמאס מאחורי גבה של מערכת הביטחון, שכמו תמיד פרסה בפני חמאס שטיח אדום. זו לא הפעם היחידה בה הביא נתניהו לידי ביטוי מעשי את הבנתו שהשמאל יטרפד כל מהלך נכון למען המדינה, בכל מחיר: גם את 'הסכמי אברהם' קיבלו גנץ ואשכנזי כעובדה מוגמרת, לאחר שנתניהו ידע שעדכון מוקדם מולם יביא בוודאות לטרפוד ההסכם. אפשר להאריך באפיזודות נוספות, אבל העיקרון ברור ומובן: מכאן ואילך, על כל תמיהה שעולה בהקשר ביטחוני, מדוע נתניהו אינו עושה כך או כך, צריך לבדוק קודם כל - מה עמדת השמאל באותו מקרה. מפני שאם השמאל עשוי להתנגד למהלך כזה מצד נתניהו, הרי שאין לנתניהו סיכוי לפעול כנגדו. כל פעולה כזו תיעצר מיידית ע"י במ"ב, אם לא על ידם - ע"י היועמשי"ת, ואם לא על ידם - ע"י בג"ץ. צריך להפנים: מערכת הביטחון מכפיפה עצמה לבג"ץ *ולא* לרה"מ. החוק? לא רלוונטי. זו הסיבה לסרבנות, לאיומים על נתניהו, ולהעדר פעולות ביטחוניות נחוצות. כיצד, אם כן, מקבל נתניהו את המידע הביטחוני? סביר להניח שהוא נותן משקל רב יותר למקורות שהוא מינה - כמו המל"ל או המזכיר הצבאי. אלא שבקדנציה הנוכחית אפילו מזכיר צבאי משלו אין לו, לאחר שהרצי הלוי מעכב בעדו. צריך לקרוא זאת שוב (רצ"ב הקלטת האלוף בריק): הרמטכ"ל מונע מראש הממשלה מינוי מזכיר צבאי - שהוא משרת אמון - כלבבו. על זה לבד הלוי היה צריך לעוף הרבה לפני הטבח. אגב, היה פרסום על שיחה בין נתניהו לאחד מחברי כיתות הכוננות בעוטף, עילם מאור, בשעה 12 בתוך הטבח. משקף מאוד את רצון נתניהו לקבל מידע ישיר מהשטח, ולא מידע 'מסונן'. שורה תחתונה: 1. אנו רואים פה עד כמה ידי רה"מ קשורות ע"י השמאל - הביטחוני יחד עם המשפטי. היכולת היחידה של רה"מ היא לנסות לשנות את המציאות באיטיות באמצעות 'גניבת סוסים' כזו או אחרת. זה נכון גם בנושא קריטי כמו הגרעין האיראני, וגם בנושא טקטי כמו הפגזה או לא של כבר ערבי כזה או אחר. ישנה אולי אפשרות אחרת, אם 100,000 אנשי ימין היו יוצאים מהבית כדי להפגין מול בג"ץ ומול הפרקליטות. לצערנו, אנו רחוקים מכך. לקטר בטוויטר זה כנראה קל יותר, לרוב הימין. אין לנו אלא להלין על עצמנו. 2. בטבח הנוכחי, לפי מה שנראה כרגע, מה שהכשיל את הדרג המדיני זה פשוט שורת מינויים של חבורת מפקדים שכל אחד כושל יותר מחברו (שלא לדבר אם היה מעשה מכוון מצידם). משכך, מי שצריך לשלם את המחיר זו אותה ממשלה או שרים שמינויים אלו נעשו במשמרות שלהם: מינוי הרצי הלוי, נעשה במחטף בממשלת לפיד, בנט, גנץ, סער ושות'. מינוי חליוה נעשה ע"י הרמטכ"ל דאז אבי כוכבי, שגם הוא אינו מינוי של נתניהו, אלא של ליברמן מאחורי גבו של נתניהו שרצה את זמיר, וזאת כששהה בחו"ל. נתניהו הזועם אף אמר לליברמן כי 'לא יעלה את המינוי להצבעה', כך לפי הפרסום. (אגב גם את איזנקוט נתניהו לא רצה, ולכן עיכב את מינויו מספר חודשים. לרוע מזלנו, מי שמביא את מינוי הרמטכ"ל לפי החוק הוא שר הביטחון. לרה"מ אין מילה בנושא. מי שעוד אחראי למינויים אלו, לא פחות מהשמות האמורים אלא יותר, זהו בג"ץ, שכפי שראינו - הוא האחראי המרכזי לסירוס ידי רה"מ, וגיבוי כל מינוי או פקודה מופקרת. במשמרת שלו ותחת חסותו קרה מינוי הרצי הלוי, קרו נוהלי ירי מופקרים על הגדר, וכן הלאה. כל החבורה המופקרת הזו, שהיא-היא האחראית האמיתית למינוי חבורת המפקדים המופקרת, הלוזרית, הישנונית, הרשלנית, ושלא לומר - הבוגדנית, צריכה להניח את המפתחות ולהיעלם מחיינו הציבוריים. רק אחרי שזה יקרה, הימין ידון האם יש מי מתוך המחנה שגם צריך לשלם מחיר. מקורות:
0:34

כך נהגה מערכת ה"ביטחון" לסרס ולסכל את הוראותיו הביטחוניות של נתניהו בזמן שהתקשורת טורחת להציג את יכולותיו הביטחוניות של נתניהו באור שלילי, צריך להציג את האמת: מיום עלותו על כס רה"מ, מערכת הביטחון עוינת אותו ועושה הכל כדי לסרס את יכולותיו. הנה: 2010 - מניעת תקיפה באיראן: אותה תקשורת שמאז ועד היום תקפה את נתניהו אינספור פעמים בהקשר לאיראן - לא טורחת לספר לנו את העובדה הפשוטה: נתניהו הורה לרמטכ"ל דאז אשכנזי וראש המוסד דאז מאיר דגן ז"ל, להכין את הצבא למהלומה על מתקני הגרעין של איראן. צריך לזכור שמדובר בשלב בו איראן עדיין בשלב 'הבוסרי' של פרויקט הגרעין שלה, וכן שבאותה עת לא היה מולה 'הסכם גרעין' בינלאומי כלשהו. 2 תנאים אופטימליים יחסית לתקיפה. זאת מלבד האפקט ההרתעתי מול ארה"ב עצמה - שאם הייתה רואה שישראל אכן עומדת ומתכוננת לתקוף באיראן, הייתה מפעילה בעצמה לחץ על טהרן באמצעות סנקציות חריפות, בכדי למנוע 'כאב ראש' במזה"ת. אגב גם שר הביטחון דאז אהוד ברק הורה יחד עם נתניהו על מוכנות הצבא לתקיפה. אבל מערכת הביטחון סרבה. דגן נימק זאת בעילה משפטית (פעולה שמובילה למלחמה ומצריכה אישור קבינט - תזכרו את העילה הזו), ואשכנזי סרב בעילה שאין לצבא יכולת מבצעית כזו [אציין שסביב הנוסח והעילה המדויקים של הסירוב ניטש קרב גרסאות]. העובדה היא, אכן, שב2012 כשבארה"ב היה חשש ממשי שישראל תתקוף באיראן, הדבר גרר סדרת פעולות אפקטיביות מצד הבית הלבן נגד איראן. שורה תחתונה: יתכן שבמשך 13 שנים האיום האיראני מרחף מעלינו אך ורק בשל סרבנות של 2 פקידים, מול הדרג המדיני. על כל המשתמע!!! 2009 - הכרעת חמאס: אגב בכתבה ב'עובדה' שחשפה את הפרשייה, רואיין גם אולמרט, שבתוך דבריו רמז כי ברק עצמו, כשהיה שר ביטחון תחתיו, מנע מבצעים ביטחוניים שהדרג הביטחוני תכנן, מסיבות לא ענייניות. לא למותר לציין, כי מקורבי אולמרט גם הם האשימו את ברק במניעת מיטוט חמאס, ב'עופרת יצוקה', בניגוד למגמת אולמרט. כלומר: עוד לפני נתניהו, בדנ"א הביטחוני טבועה החוצפה לסרב לראש ממשלה. כל ראש ממשלה. אם אצל אולמרט כך, נבין שלנתניהו על אחת כמה וכמה. 2006 - מלחמת לבנון השניה והנה דוגמה נוספת, גם היא מול השמאל, והיא חמורה ביותר מכך שהיא נעשית בתוך הצבא עצמו. עמר דנק, ממובילי מחאת הטייסים הסרבנים, מספר בבלוג שלו על חוויותיו במלחמת לבנון השנייה, בה פעל במסגרת חיל האוויר. הוא מתאר שרשרת מקרים שבה הוא וחבריו פשוט צפצפו על הוראות הרמטכ"ל חלוץ, מאחר ואלו לא התאימו לדיני המלחמה לדעתו... כלומר גם בתוך המערכת עצמה, כל מפקד זוטר עושה דין לעצמו גם מול ראש המערכת. ניתן להבין מה קורה כשלא מדובר ברמטכ"ל ההתנתקות, אלא בנתניהו. לא צריך לנחש. הנה: 2019 - סיפוח בקעת הירדן: לפי סיפור אותו מביא בן כספית, לפני הבחירות ב2019 רצה נתניהו לספח את בקעת הירדן לישראל באופן מיידי (כנראה מול תיאום או קריצת עין עם וושינגטון של טראמפ), אלא שראשי מערכת הביטחון הודיעו על התנגדות חד משמעית. כל מי שיודע איך עובדת השיטה, מבין מדוע נתניהו נסוג: המשפטיזציה. או שמנדלבליט היה תוקע זאת (ערב בחירות וכו'. הרי לא מדובר בעניין פעוט כמו העברת שטח ימי למדינת אויב, למשל), ואם הוא היה חושש לעשות זאת, הייתה הסוגייה מגיעה לבג"ץ, שוודאי היה אוסר זאת 'בהעדר הסכמת מערכת הביטחון'. שימו לב! בכך בעצם נגנזה סופית אפשרות הסיפוח בטווח הנראה לעין, ובכך למעשה מערכת הביטחון המסונכרנת עם מערכת המשפט מנעה סיפוח היסטורי של בקעת הירדן בהסכמת הבית הלבן! זאת כפי שנראה באירוע הבא - 2019 - תגמול לחמאס באותו שבוע, במהלך כינוס בחירות באשדוד נשמעה אזעקת 'צבע אדום', כשבזיכרון כולם נצרבה תמונת ראש הממשלה מפסיק את נאומו, יורד מהבמה, ומתפנה למרחב מוגן. חוצפה חמאסית כזו וודאי דורשת מענה תקיף, ונתניהו בהתייעצות ביטחונית בקריה הורה על שורת פעולות תגמול מול חמאס. "לא", השיבו בכירי מערכת הביטחון (להלן: במ"ב). נתניהו התעקש. אבל 'גורם משפטי' הודיע לו שגם לפעולות מעין אלו עליו לקבל אישור מהקבינט. נתניהו נענה לאתגר. כינס טלפונית את הקבינט, הסביר להם את אשר על צה"ל לעשות, לדעתו, וקיבל את אישורם. ללא שמיעת דעתם של במ"ב, כך לפי אותו דיווח של בן כספית, כשהוא מורה לצה"ל לעשות את ההכנות הנדרשות לפעולה. כאן נכנס לתמונה מיודענו מנדלבליט. האיש הבהיר שלמרות האהבה המיוחדת שהוא רוחש לרה"מ, אין לו מנוס מלקבוע שנתניהו חייב לתת לבמ"ב להשמיע את דעתם בקבינט. כך טורפדה, שוב, פעולה שנתניהו ("אבי קונספציית חמאס", כן?) רצה לעשות לחמאס מאחורי גבה של מערכת הביטחון, שכמו תמיד פרסה בפני חמאס שטיח אדום. זו לא הפעם היחידה בה הביא נתניהו לידי ביטוי מעשי את הבנתו שהשמאל יטרפד כל מהלך נכון למען המדינה, בכל מחיר: גם את 'הסכמי אברהם' קיבלו גנץ ואשכנזי כעובדה מוגמרת, לאחר שנתניהו ידע שעדכון מוקדם מולם יביא בוודאות לטרפוד ההסכם. אפשר להאריך באפיזודות נוספות, אבל העיקרון ברור ומובן: מכאן ואילך, על כל תמיהה שעולה בהקשר ביטחוני, מדוע נתניהו אינו עושה כך או כך, צריך לבדוק קודם כל - מה עמדת השמאל באותו מקרה. מפני שאם השמאל עשוי להתנגד למהלך כזה מצד נתניהו, הרי שאין לנתניהו סיכוי לפעול כנגדו. כל פעולה כזו תיעצר מיידית ע"י במ"ב, אם לא על ידם - ע"י היועמשי"ת, ואם לא על ידם - ע"י בג"ץ. צריך להפנים: מערכת הביטחון מכפיפה עצמה לבג"ץ *ולא* לרה"מ. החוק? לא רלוונטי. זו הסיבה לסרבנות, לאיומים על נתניהו, ולהעדר פעולות ביטחוניות נחוצות. כיצד, אם כן, מקבל נתניהו את המידע הביטחוני? סביר להניח שהוא נותן משקל רב יותר למקורות שהוא מינה - כמו המל"ל או המזכיר הצבאי. אלא שבקדנציה הנוכחית אפילו מזכיר צבאי משלו אין לו, לאחר שהרצי הלוי מעכב בעדו. צריך לקרוא זאת שוב (רצ"ב הקלטת האלוף בריק): הרמטכ"ל מונע מראש הממשלה מינוי מזכיר צבאי - שהוא משרת אמון - כלבבו. על זה לבד הלוי היה צריך לעוף הרבה לפני הטבח. אגב, היה פרסום על שיחה בין נתניהו לאחד מחברי כיתות הכוננות בעוטף, עילם מאור, בשעה 12 בתוך הטבח. משקף מאוד את רצון נתניהו לקבל מידע ישיר מהשטח, ולא מידע 'מסונן'. שורה תחתונה: 1. אנו רואים פה עד כמה ידי רה"מ קשורות ע"י השמאל - הביטחוני יחד עם המשפטי. היכולת היחידה של רה"מ היא לנסות לשנות את המציאות באיטיות באמצעות 'גניבת סוסים' כזו או אחרת. זה נכון גם בנושא קריטי כמו הגרעין האיראני, וגם בנושא טקטי כמו הפגזה או לא של כבר ערבי כזה או אחר. ישנה אולי אפשרות אחרת, אם 100,000 אנשי ימין היו יוצאים מהבית כדי להפגין מול בג"ץ ומול הפרקליטות. לצערנו, אנו רחוקים מכך. לקטר בטוויטר זה כנראה קל יותר, לרוב הימין. אין לנו אלא להלין על עצמנו. 2. בטבח הנוכחי, לפי מה שנראה כרגע, מה שהכשיל את הדרג המדיני זה פשוט שורת מינויים של חבורת מפקדים שכל אחד כושל יותר מחברו (שלא לדבר אם היה מעשה מכוון מצידם). משכך, מי שצריך לשלם את המחיר זו אותה ממשלה או שרים שמינויים אלו נעשו במשמרות שלהם: מינוי הרצי הלוי, נעשה במחטף בממשלת לפיד, בנט, גנץ, סער ושות'. מינוי חליוה נעשה ע"י הרמטכ"ל דאז אבי כוכבי, שגם הוא אינו מינוי של נתניהו, אלא של ליברמן מאחורי גבו של נתניהו שרצה את זמיר, וזאת כששהה בחו"ל. נתניהו הזועם אף אמר לליברמן כי 'לא יעלה את המינוי להצבעה', כך לפי הפרסום. (אגב גם את איזנקוט נתניהו לא רצה, ולכן עיכב את מינויו מספר חודשים. לרוע מזלנו, מי שמביא את מינוי הרמטכ"ל לפי החוק הוא שר הביטחון. לרה"מ אין מילה בנושא. מי שעוד אחראי למינויים אלו, לא פחות מהשמות האמורים אלא יותר, זהו בג"ץ, שכפי שראינו - הוא האחראי המרכזי לסירוס ידי רה"מ, וגיבוי כל מינוי או פקודה מופקרת. במשמרת שלו ותחת חסותו קרה מינוי הרצי הלוי, קרו נוהלי ירי מופקרים על הגדר, וכן הלאה. כל החבורה המופקרת הזו, שהיא-היא האחראית האמיתית למינוי חבורת המפקדים המופקרת, הלוזרית, הישנונית, הרשלנית, ושלא לומר - הבוגדנית, צריכה להניח את המפתחות ולהיעלם מחיינו הציבוריים. רק אחרי שזה יקרה, הימין ידון האם יש מי מתוך המחנה שגם צריך לשלם מחיר. מקורות:

יוסי באום

123,064 views • 2 years ago

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אייל נווה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק": "צה"ל מפורק. הכשירות נפגעת. אויבינו מרימים ראש" אייל נווה, הנימנה על מייסדי ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, נשא נאום בהפגנה נגד ראש הממשלה בנימין (ביבי) נתניהו בעת שהגיע לחופשה בנווה אטי"ב ב-4 באוקטובר 2023. להלן תוכן נאומו של אייל נווה: "ותקשיבו טוב. אנחנו לא נשבעים למלך, למלכה, לעריץ, או לדיקטטור. אנחנו גם לא נשבעים למי שמתיימר להיות דיקטטור. אנחנו לא נשבעים לאף אחד. אנחנו נשבעים למדינה, לחוק. אנחנו נשבעים לרעיון שהוא ישראל יהודית ודמוקרטית לדורות. "אנחנו מוכנים למות כדי להגן על הרעיון הזה. עשרות אלפי אנשים, שנפצעו ונהרגו במלחמות ישראל, לא הקריבו את גופם ושפכו מדמם כדי לראות את הניסוי של דמוקרטיה נעלם מהעולם. אנחנו עם ישראלי. אנחנו הצבא הישראלי, לעולם לא נפנה את הגב לחוק. זה הכוכב הצפוני שלנו. זה מי שאנחנו, ועל זה אנחנו נלחמים. "בהזדמנות אני אגיד ל[יואב] גלנט, שהוא שר הביטחון, שהכי קל לשתוק. אין טעויות. אין אחריות אישית. תמיד אפשר לומר: חיכיתי לרגע המתאים. אבל, שקט הוא רפש. קבל דוגמה אישית מראש המטות המשולבים [מארק מילי] בארה"ב. כאלה מנהיגים אנחנו רוצים. "תשעה חודשים אחרי שקמה ממשלת חורבן הבית, אני עומד כאן הערב עם שאלה אחת, ואתם כבר מכירים אותה. ביבי, מה עשית למדינה? ביבי, מה עשית לצבא? צה"ל מפורק. הכשירות נפגעת. אויבינו מרימים ראש. אתה מקדם את העברת חוק ההשתמטות. אנחנו ניתן את זה? [הקהל: לא]. אתה מחסל את צבא העם, וצבא העם יש רק בדמוקרטיה. ביבי, מה עשית לצבא? "ביבי, מה עשית למשטרה? מינית עבריין, חסר כישורים, אפס מוחלט, כישלון בכל תחום. פוררת את המשטרה. הרחובות שלנו מדממים. ירי חסר אבחנה. אלימות משתוללת. פשיעה ופרוטקשיין. את הופך אותה [את המשטרה] למליציה שתשרת את תורת הכהניזם. ביבי, מה עשית לביטחון האישי שלנו? מה עשית למשטרה? "ביבי, מה עשית לכלכלה? הפקרת את הכלכלה. משרד האוצר בידי קיצוני שמאמין בכלכלה של בעזרת השם. השקל קורס. הגירעון מזנק. יוקר המחיה בלתי נסבל. את ההיי-טק שהיה הקטר שלנו הורדת מהפסים. הציבור כורע תחת הנטל. הציבור העובד, המפרנס, משלם המיסים לא מסיים את החודש. הממשלה שלך ממשיכה להעביר תקציבים. לאן? להתנחלויות ולחרדים על חשבון ערי הפריפריה. ביבי, מה עשית לכלכלה? "ביבי, מה עשית לנו? החברה בישראל שסועה וקרועה. הפערים והמרחק בינינו מעולם לא היו גדולים יותר. תראה מה עשית לסולידריות שמאפשרת לנו לחיות ככה. תראה מה עשית לתחושה שאנחנו עם אחד. ביבי, מה עשית ללכידות, ואתה לא עוצר. "ביבי, מה עשית לנו? תראה מה עשית, ביבי, לחינוך, לבריאות, לרווחה, למערכת המשפט, למיעוטים, למשפחות השכולות. יקח שנים לשקם את הנזקים שעשית. ביזית כל ערך מקודש בחברה הישראלית. אתה לא נסחט, ולא נגרר. המורשת שלך היא חורבן בית שלישי. "אבל, כמו שאמרתי משימת חיינו, בשביל זה אנחנו פה. אנחנו נפסיק? [הקהל: לא] אנחנו נוותר? [הקהל: לא]. אז אני אומר לכם, תרימו את הראש, צופפו שורות, אנחנו לעולם לא נוותר על דמוקרטיה, על הבית שלנו, על הזהות שלנו, ועל הילדים שלנו. עם ישראל חי. לצפייה בסרטון הווידאו בגרסתו המלאה בערוץ היוטיוב של מלכה בלושטיין-קושמרו:
0:20

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אייל נווה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק": "צה"ל מפורק. הכשירות נפגעת. אויבינו מרימים ראש" אייל נווה, הנימנה על מייסדי ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, נשא נאום בהפגנה נגד ראש הממשלה בנימין (ביבי) נתניהו בעת שהגיע לחופשה בנווה אטי"ב ב-4 באוקטובר 2023. להלן תוכן נאומו של אייל נווה: "ותקשיבו טוב. אנחנו לא נשבעים למלך, למלכה, לעריץ, או לדיקטטור. אנחנו גם לא נשבעים למי שמתיימר להיות דיקטטור. אנחנו לא נשבעים לאף אחד. אנחנו נשבעים למדינה, לחוק. אנחנו נשבעים לרעיון שהוא ישראל יהודית ודמוקרטית לדורות. "אנחנו מוכנים למות כדי להגן על הרעיון הזה. עשרות אלפי אנשים, שנפצעו ונהרגו במלחמות ישראל, לא הקריבו את גופם ושפכו מדמם כדי לראות את הניסוי של דמוקרטיה נעלם מהעולם. אנחנו עם ישראלי. אנחנו הצבא הישראלי, לעולם לא נפנה את הגב לחוק. זה הכוכב הצפוני שלנו. זה מי שאנחנו, ועל זה אנחנו נלחמים. "בהזדמנות אני אגיד ל[יואב] גלנט, שהוא שר הביטחון, שהכי קל לשתוק. אין טעויות. אין אחריות אישית. תמיד אפשר לומר: חיכיתי לרגע המתאים. אבל, שקט הוא רפש. קבל דוגמה אישית מראש המטות המשולבים [מארק מילי] בארה"ב. כאלה מנהיגים אנחנו רוצים. "תשעה חודשים אחרי שקמה ממשלת חורבן הבית, אני עומד כאן הערב עם שאלה אחת, ואתם כבר מכירים אותה. ביבי, מה עשית למדינה? ביבי, מה עשית לצבא? צה"ל מפורק. הכשירות נפגעת. אויבינו מרימים ראש. אתה מקדם את העברת חוק ההשתמטות. אנחנו ניתן את זה? [הקהל: לא]. אתה מחסל את צבא העם, וצבא העם יש רק בדמוקרטיה. ביבי, מה עשית לצבא? "ביבי, מה עשית למשטרה? מינית עבריין, חסר כישורים, אפס מוחלט, כישלון בכל תחום. פוררת את המשטרה. הרחובות שלנו מדממים. ירי חסר אבחנה. אלימות משתוללת. פשיעה ופרוטקשיין. את הופך אותה [את המשטרה] למליציה שתשרת את תורת הכהניזם. ביבי, מה עשית לביטחון האישי שלנו? מה עשית למשטרה? "ביבי, מה עשית לכלכלה? הפקרת את הכלכלה. משרד האוצר בידי קיצוני שמאמין בכלכלה של בעזרת השם. השקל קורס. הגירעון מזנק. יוקר המחיה בלתי נסבל. את ההיי-טק שהיה הקטר שלנו הורדת מהפסים. הציבור כורע תחת הנטל. הציבור העובד, המפרנס, משלם המיסים לא מסיים את החודש. הממשלה שלך ממשיכה להעביר תקציבים. לאן? להתנחלויות ולחרדים על חשבון ערי הפריפריה. ביבי, מה עשית לכלכלה? "ביבי, מה עשית לנו? החברה בישראל שסועה וקרועה. הפערים והמרחק בינינו מעולם לא היו גדולים יותר. תראה מה עשית לסולידריות שמאפשרת לנו לחיות ככה. תראה מה עשית לתחושה שאנחנו עם אחד. ביבי, מה עשית ללכידות, ואתה לא עוצר. "ביבי, מה עשית לנו? תראה מה עשית, ביבי, לחינוך, לבריאות, לרווחה, למערכת המשפט, למיעוטים, למשפחות השכולות. יקח שנים לשקם את הנזקים שעשית. ביזית כל ערך מקודש בחברה הישראלית. אתה לא נסחט, ולא נגרר. המורשת שלך היא חורבן בית שלישי. "אבל, כמו שאמרתי משימת חיינו, בשביל זה אנחנו פה. אנחנו נפסיק? [הקהל: לא] אנחנו נוותר? [הקהל: לא]. אז אני אומר לכם, תרימו את הראש, צופפו שורות, אנחנו לעולם לא נוותר על דמוקרטיה, על הבית שלנו, על הזהות שלנו, ועל הילדים שלנו. עם ישראל חי. לצפייה בסרטון הווידאו בגרסתו המלאה בערוץ היוטיוב של מלכה בלושטיין-קושמרו:

Jonathan D. Halevi

149,954 views • 1 year ago

יוני 2021 – יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, מסביר את השיקולים שעמדו מאחורי אישור העברת הסיוע הקטארי בכסף מזומן לרצועת עזה (החל מנוב' 2018 ועד אמצע שנת 2021): "האמנתי שלו תתרגל האוכלוסייה ברצועת עזה לטיפה יותר רווחה; חייהם יהיו טובים יותר, והמוטיבציות למשברים ולמלחמות תפחתנה; טעיתי" בתוכנית "עובדה" ששודרה בערוץ 12 ב-10 ביוני 2021, ערכה אילנה דיין ראיון עם ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, שעסק בין היתר בסוגיית המדיניות הישראלית כלפי רצועת עזה, ובכלל זה האישור שניתן להעברת כספי הסיוע בכסף מזומן מקטאר, כמובא להלן: אילנה דיין: אמ"ן [אגף המודיעין] טעה בהערכת הכוונות של חמאס ערב ההסלמה האחרונה [סבב הלחימה בין ישראל לחמאס במאי 2021, "שומר החומות" – "חרב אל-קודס"]? יוסי כהן: מאוד קשה להעריך מנהיגים. אילנה דיין: שזו דרך אחרת להגיד: מי שטעה טעה, אבל תמיד אפשר לדייק? יוסי כהן: לא. לא, לא, לא, לא, לא, לא, אני לא חושב שהייתה כאן טעות. אני לא יכול לטעון שהייתה כאן טעות. הדבר היחיד כנראה שאתה לא יכול לעשות זה להיכנס לראשו של המנהיג. אתן לך דוגמה. שני אנשים נכנסים לחדרו של המנהיג. נניח יחיא סינוואר. ואחד אומר לו: תגיד, המפקד הגדול [القائد العظيم], אתה פותח מערכה מול מדינת ישראל כרגע? הוא אומר לו: השתגעת? למה? יפלו לי מגדלים, הם לא נורמליים הישראלים האלה, אני יודע למה הם מסוגלים, שקט לי כרגע. יוצא הבן אדם. מעביר מודיעין, נניח איכותי מאוד, נניח שיש כזה, אוקיי? אילנה דיין: הוא אומר לנו: הוא [יחיא סינוואר] לא בעניין [אינו מעוניין לפתוח במלחמה]. יוסי כהן: נכנס הבן אדם אחר כך, אומר: תראה, הרגע פה מוחמד עזב, סתם. תתכונן לתת בהם מכה. מה אמר המנהיג באמת? מה הוא חשב? אני יכול להגיד מה אני חשבתי. אילנה דיין: מה חשבת? יוסי כהן: אני חשבתי שאנחנו בהסדרה. אני רציתי להאמין, שבשל כל המאמץ האדיר הזה שהשקענו, לגרום לתקופות של שקט, שאנחנו מאוד צריכים אותן, כאן ושם. אילנה דיין: עבדת בזה? יוסי כהן: חד משמעי. אילנה דיין: יוסי כהן עבד אישית, גם על בניית המנגנון, שאפשר העברת כסף קטארי לרצועת עזה, ערימות של דולרים במזומן, שהגיעו מדי כמה חודשים דרך מעבר ארז, ברכבו של השליח המיוחד מקטאר [מוחמד אל-עימאדי]. הוא האיש שמגיע עם המזוודות עם הכסף? יוסי כהן: הוא המתווך. המזוודות עם הכסף... כי אין סוויפט [SWIFT] ברצועת עזה, אין כרטיסי אשראי. אילנה דיין: אז הוא מגיע עם עשרה מיליון דולר כל פעם ועובר? יוסי כהן: אולי יותר. אילנה דיין: אבל השאלה האמיתית האם אפשר היום לקבוע שמזוודות הכסף, מאות מיליוני דולרים, לפי הערכה מסוימת כמיליארד דולר שעברו במזומן לרצועת עזה, לחמאס, שאפשרנו, שאישרנו לכסף הזה לעבור, האם יכול להיות שהכסף הזה ברא לנו שם אויב מסוכן יותר ממה שאי פעם היה שם? יוסי כהן: הכסף הזה לא נכנס לרצועת עזה כדי לבנות מנהרות או את ה"מטרו" [רשת מנהרות גדולה] או טילאות [תעשיית טילים] רקטית כזאת או אחרת לא משנה מה. אילנה דיין: אני שואלת אותך, אם היום, אחרי שראינו, מה קרה כנראה עם חלק מהכסף הזה בעזה, אם היום ביושר אתה יכול להגיד, טעיתי? יוסי כהן: אני מודה שאני האמנתי, אוקיי, בלב שלם, האמנתי, שלו תתרגל האוכלוסייה ברצועת עזה, לטיפה יותר רווחה, שנשפר במידה רבה, את המערכת האזרחית שלהם, חס וחלילה לא הצבאית של ארגון טרור. אילנה דיין: חשבת שאם חייהם יהיו טובים יותר, גם חיינו יהיו טובים יותר? יוסי כהן: שחייהם יהיו טובים יותר, והמוטיבציות למשברים ולמלחמות, תפחתנה. אילנה דיין: חשבת ו…? יוסי כהן: וטעיתי כנראה. טעיתי. סימוכין: כתבות קודמות פברואר 2017 – השגריר הקטארי האחראי על העברת הסיוע הכספי לרצועת עזה בראיון ל"וואלה": "אני במגעים עם בכירים וגופים ישראלים והקשר מעולה… מתאם פעולות הממשלה בשטחים פולי [אלוף יואב מרדכי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים] הוא כמובן אחד מהם, ויש גם אחרים". סימוכין: אוקטובר 2017 – האלוף יואב (פולי) מרדכי, מתאם הפעולות בשטחים, קורא ליישום "תוכנית מרשל" ברצועת עזה, שתכלול "יוזמות והשקעות בינלאומיות רציניות" ותהיה "משולבת עם הסדרה ביטחונית". סימוכין: נובמבר 2018 – ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצדיק את החלטתו לאשר "בתיאום עם גורמי הביטחון" את העברת הכסף מנסיכות קטאר לרצועת עזה "כדי להחזיר את השקט לישובי הדרום" ו"למנוע משבר הומניטרי". סימוכין: דצמבר 2018 – מאמר ב"ישראל דיפנס": "קטאר העבירה תשלום שני לחמאס כחלק מהסכם הרגיעה עם ישראל. התפקיד שקטאר ממלאת כמעבירת כספים בהסכם הרגיעה נובע מהחקיקה למניעת מימון טרור המחייבת את ישראל והרשות הפלסטינית". סימוכין: ינואר 2019 - דיווחים בתקשורת הישראלית: השב"כ בראשותו של נדב ארגמן תמך בהעברת כספי הסיוע מקטאר לרצועת עזה. סימוכין: פברואר 2020 – שר הביטחון נפתלי בנט: "עד שנעשה את המערכה הגדולה [בעזה], איני רוצה לזעזע את המערכת, ירשתי את זה [מזוודות הכסף מקטאר לעזה] מליברמן שבישל ויזם את כל עסקת הכספים ביוני 2018 מול שר החוץ הקטארי בפגישה בקפריסין. הוא יזם ועשה את זה, עכשיו הוא תוקף כל היום. אני לא נוגע בזה". סימוכין: ספטמבר 2024 - יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ נועד בפריז עם ראש ממשלת קטאר כדי "לקדם מתווה להשבת חטופים וכן [לשוחח] על דרכים לקידום היציבות האזורית". שנתיים קודם לכן אמר גנץ, כי קטאר "תורמת לשמירה על היציבות באזורנו" ו"לוקחת על עצמה תפקיד חיובי באזור". סימוכין: אוגוסט 2022 – ניצן הורוביץ, שר הבריאות בממשלת נפתלי בנט: "השקט מול עזה כתוצאה ממדיניות חדשה ונכונה של כניסת עובדים וסחורות ומניעת הסלמה; יש לחתור להסדר ארוך טווח; מהלכים צבאיים הם הכרחיים לעתים. אבל את היחסים עם הפלסטינים לא ניתן לפתור רק בכוח, אלא במעשה מדיני". סימוכין: אוגוסט 2022, שישה חודשים לאחר החלטת חמאס להאיץ את ההכנות למלחמה - יאיר גולן: "חמאס כבר מזמן פרטנר. מזמן מזמן. אנחנו מדברים עם חמאס, באופן עקיף, באופן ישיר". סימוכין: יוני 2021 – עיתון "הארץ": "[שר הביטחון נפתלי] בנט ו[ראש הממשלה בנימין] נתניהו היו תמימי דעים שההסדרה [עם חמאס] היא הפתרון הנכון, במקום שבו מדינת ישראל קיבלה החלטה שלא להפיל את השלטון בעזה; גורם המעורה בפרטים: העברת הכספים [לרצועת עזה] נמשכה בכל מהלך כהונתו". סימוכין: מסמך "סודי ביותר" מדצמבר 2016 – שר הביטחון אביגדור ליברמן מזהיר מהתעצמות חמאס וכוונתו לבצע פשיטה צבאית נרחבת לשטח ישראל, וממליץ להשמיד במבצע צבאי את הנהגת חמאס ואת התשתית הצבאית בעזה כדי לקדם הסדר בהובלת נסיכות קטאר תחת הנוסחה של "שיקום תמורת פירוז". סימוכין: פברואר 2018 - משה (בוגי) יעלון מצדיק את העברת כספי הסיוע מקטאר למימון משכורות עובדי המגזר הציבורי בעזה, כולל אנשי חמאס ("אין סיבה לא לקיים זאת אם יש כסף"), ומציין שבתקופת כהונתו כשר הביטחון הושגו הבנות עם קטאר גם על העברת מאות מיליוני דולרים למימון ביצוע פרויקטי תשתית ברצועת עזה. סימוכין: יולי 2018 – משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון לשעבר: "צריך לנקוט במדיניות של מקל וגזר [כלפי חמאס] למנוע הסלמה; היחידה שמוכנה להשתתף בשיקום [עזה] באופן רציני זו קטאר, ואפשרנו זאת; מבחינתי, יש חמאסטן [בעזה], לא רואה את אבו מאזן מחליף אותם; האינטרס שלנו, שאנשים בעזה יחיו ברווחה ובכבוד". סימוכין: יולי 2021 - אלוף (מיל.) עמוס גלעד על העברת כספי הסיוע מנסיכות קטאר לרצועת עזה בתקופת ממשלת נפתלי בנט: "כל עוד אתה לא מקבל החלטה להפיל אותם [את שלטון חמאס], אז אתה צריך לדאוג שלא יהיה שם [ברצועת עזה] משבר הומניטרי"; "הפעם רוצים להשיג נוסחה משופרת שתהיה הרתעה מלאה, שקט תמורת שקט". סימוכין: אוגוסט 2021 – תא"ל (מיל.) דרור שלום, לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין: "שיפור [במצב] האנרגיה והמים [בעזה] ובניית נמל [ימי] יכולים לתרום רבות; פרויקטים אלה צריכים להיות ממומנים על ידי מספר מדינות במפרץ, לא רק קטאר, ומכוונים להעביר את השליטה לרשות הפלסטינית ולא לחמאס". סימוכין: 2015 - "קבוצת המומחים לשלום ולביטחון" ממליצה על שילוב קטאר וטורקיה בפיתוח כלכלי של רצועת עזה, ועל הקמת מדינה פלסטינית שכן בלעדיה השלום הכלכלי לא יוכל להוות פתרון לטווח הארוך. סימוכין: מרץ 2020 – ד"ר אודי לוי מבקר את מדיניות ישראל כלפי קטאר ותשלום האתנן לארגון טרור, אך מציין "אין חולק על כך שללא הסיוע הפיננסי הקטארי, המהווה מנוף השפעה על הנהגת החמאס ברצועה, ייתכן מאוד שהיינו מגיעים לאסון הומניטרי או לעימות צבאי רחב היקף עם חמאס, שמבחינתו מדובר במלחמת אין ברירה". סימוכין: אוגוסט 2018 - אבי דבוש, תושב שדרות, מנכ"ל "רבנים לזכויות אדם", במאמר בעיתון "הארץ": "האינטרס שלנו הוא לחבר לשם [לעזה] את קטאר, הרשות הפלסטינית, הליגה הערבית וארה"ב. לכולם אינטרס ביציבות; התקווה האחרונה שלנו, כרגע, היא החכמה של צה"ל, שהפך, באופן אבסורדי, לגורם הממתן והחושב באזור". סימוכין: מאי 2022 – יואב לימור: "לא מעט חברות [ישראליות] - בעיקר בעולמות הטכנולוגיה, החקלאות והמזון - כבר עושות עסקים בדוחא [עיר הבירה של נסיכות קטאר]". סימוכין: שבוע לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מאיר בן שבת, ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר: "כל עוד הדבר איננו הכרחי, אין לישראל עניין להיכנס להרפתקה צבאית ברצועת עזה או בלבנון. התוחלת של עימותים צבאיים מוגבלים בזירות הללו לא בהכרח מצדיקה כיום את מחיריהם, במישור הביטחוני, הכלכלי והמדיני". סימוכין:
3:19

יוני 2021 – יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, מסביר את השיקולים שעמדו מאחורי אישור העברת הסיוע הקטארי בכסף מזומן לרצועת עזה (החל מנוב' 2018 ועד אמצע שנת 2021): "האמנתי שלו תתרגל האוכלוסייה ברצועת עזה לטיפה יותר רווחה; חייהם יהיו טובים יותר, והמוטיבציות למשברים ולמלחמות תפחתנה; טעיתי" בתוכנית "עובדה" ששודרה בערוץ 12 ב-10 ביוני 2021, ערכה אילנה דיין ראיון עם ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, שעסק בין היתר בסוגיית המדיניות הישראלית כלפי רצועת עזה, ובכלל זה האישור שניתן להעברת כספי הסיוע בכסף מזומן מקטאר, כמובא להלן: אילנה דיין: אמ"ן [אגף המודיעין] טעה בהערכת הכוונות של חמאס ערב ההסלמה האחרונה [סבב הלחימה בין ישראל לחמאס במאי 2021, "שומר החומות" – "חרב אל-קודס"]? יוסי כהן: מאוד קשה להעריך מנהיגים. אילנה דיין: שזו דרך אחרת להגיד: מי שטעה טעה, אבל תמיד אפשר לדייק? יוסי כהן: לא. לא, לא, לא, לא, לא, לא, אני לא חושב שהייתה כאן טעות. אני לא יכול לטעון שהייתה כאן טעות. הדבר היחיד כנראה שאתה לא יכול לעשות זה להיכנס לראשו של המנהיג. אתן לך דוגמה. שני אנשים נכנסים לחדרו של המנהיג. נניח יחיא סינוואר. ואחד אומר לו: תגיד, המפקד הגדול [القائد العظيم], אתה פותח מערכה מול מדינת ישראל כרגע? הוא אומר לו: השתגעת? למה? יפלו לי מגדלים, הם לא נורמליים הישראלים האלה, אני יודע למה הם מסוגלים, שקט לי כרגע. יוצא הבן אדם. מעביר מודיעין, נניח איכותי מאוד, נניח שיש כזה, אוקיי? אילנה דיין: הוא אומר לנו: הוא [יחיא סינוואר] לא בעניין [אינו מעוניין לפתוח במלחמה]. יוסי כהן: נכנס הבן אדם אחר כך, אומר: תראה, הרגע פה מוחמד עזב, סתם. תתכונן לתת בהם מכה. מה אמר המנהיג באמת? מה הוא חשב? אני יכול להגיד מה אני חשבתי. אילנה דיין: מה חשבת? יוסי כהן: אני חשבתי שאנחנו בהסדרה. אני רציתי להאמין, שבשל כל המאמץ האדיר הזה שהשקענו, לגרום לתקופות של שקט, שאנחנו מאוד צריכים אותן, כאן ושם. אילנה דיין: עבדת בזה? יוסי כהן: חד משמעי. אילנה דיין: יוסי כהן עבד אישית, גם על בניית המנגנון, שאפשר העברת כסף קטארי לרצועת עזה, ערימות של דולרים במזומן, שהגיעו מדי כמה חודשים דרך מעבר ארז, ברכבו של השליח המיוחד מקטאר [מוחמד אל-עימאדי]. הוא האיש שמגיע עם המזוודות עם הכסף? יוסי כהן: הוא המתווך. המזוודות עם הכסף... כי אין סוויפט [SWIFT] ברצועת עזה, אין כרטיסי אשראי. אילנה דיין: אז הוא מגיע עם עשרה מיליון דולר כל פעם ועובר? יוסי כהן: אולי יותר. אילנה דיין: אבל השאלה האמיתית האם אפשר היום לקבוע שמזוודות הכסף, מאות מיליוני דולרים, לפי הערכה מסוימת כמיליארד דולר שעברו במזומן לרצועת עזה, לחמאס, שאפשרנו, שאישרנו לכסף הזה לעבור, האם יכול להיות שהכסף הזה ברא לנו שם אויב מסוכן יותר ממה שאי פעם היה שם? יוסי כהן: הכסף הזה לא נכנס לרצועת עזה כדי לבנות מנהרות או את ה"מטרו" [רשת מנהרות גדולה] או טילאות [תעשיית טילים] רקטית כזאת או אחרת לא משנה מה. אילנה דיין: אני שואלת אותך, אם היום, אחרי שראינו, מה קרה כנראה עם חלק מהכסף הזה בעזה, אם היום ביושר אתה יכול להגיד, טעיתי? יוסי כהן: אני מודה שאני האמנתי, אוקיי, בלב שלם, האמנתי, שלו תתרגל האוכלוסייה ברצועת עזה, לטיפה יותר רווחה, שנשפר במידה רבה, את המערכת האזרחית שלהם, חס וחלילה לא הצבאית של ארגון טרור. אילנה דיין: חשבת שאם חייהם יהיו טובים יותר, גם חיינו יהיו טובים יותר? יוסי כהן: שחייהם יהיו טובים יותר, והמוטיבציות למשברים ולמלחמות, תפחתנה. אילנה דיין: חשבת ו…? יוסי כהן: וטעיתי כנראה. טעיתי. סימוכין: כתבות קודמות פברואר 2017 – השגריר הקטארי האחראי על העברת הסיוע הכספי לרצועת עזה בראיון ל"וואלה": "אני במגעים עם בכירים וגופים ישראלים והקשר מעולה… מתאם פעולות הממשלה בשטחים פולי [אלוף יואב מרדכי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים] הוא כמובן אחד מהם, ויש גם אחרים". סימוכין: אוקטובר 2017 – האלוף יואב (פולי) מרדכי, מתאם הפעולות בשטחים, קורא ליישום "תוכנית מרשל" ברצועת עזה, שתכלול "יוזמות והשקעות בינלאומיות רציניות" ותהיה "משולבת עם הסדרה ביטחונית". סימוכין: נובמבר 2018 – ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצדיק את החלטתו לאשר "בתיאום עם גורמי הביטחון" את העברת הכסף מנסיכות קטאר לרצועת עזה "כדי להחזיר את השקט לישובי הדרום" ו"למנוע משבר הומניטרי". סימוכין: דצמבר 2018 – מאמר ב"ישראל דיפנס": "קטאר העבירה תשלום שני לחמאס כחלק מהסכם הרגיעה עם ישראל. התפקיד שקטאר ממלאת כמעבירת כספים בהסכם הרגיעה נובע מהחקיקה למניעת מימון טרור המחייבת את ישראל והרשות הפלסטינית". סימוכין: ינואר 2019 - דיווחים בתקשורת הישראלית: השב"כ בראשותו של נדב ארגמן תמך בהעברת כספי הסיוע מקטאר לרצועת עזה. סימוכין: פברואר 2020 – שר הביטחון נפתלי בנט: "עד שנעשה את המערכה הגדולה [בעזה], איני רוצה לזעזע את המערכת, ירשתי את זה [מזוודות הכסף מקטאר לעזה] מליברמן שבישל ויזם את כל עסקת הכספים ביוני 2018 מול שר החוץ הקטארי בפגישה בקפריסין. הוא יזם ועשה את זה, עכשיו הוא תוקף כל היום. אני לא נוגע בזה". סימוכין: ספטמבר 2024 - יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ נועד בפריז עם ראש ממשלת קטאר כדי "לקדם מתווה להשבת חטופים וכן [לשוחח] על דרכים לקידום היציבות האזורית". שנתיים קודם לכן אמר גנץ, כי קטאר "תורמת לשמירה על היציבות באזורנו" ו"לוקחת על עצמה תפקיד חיובי באזור". סימוכין: אוגוסט 2022 – ניצן הורוביץ, שר הבריאות בממשלת נפתלי בנט: "השקט מול עזה כתוצאה ממדיניות חדשה ונכונה של כניסת עובדים וסחורות ומניעת הסלמה; יש לחתור להסדר ארוך טווח; מהלכים צבאיים הם הכרחיים לעתים. אבל את היחסים עם הפלסטינים לא ניתן לפתור רק בכוח, אלא במעשה מדיני". סימוכין: אוגוסט 2022, שישה חודשים לאחר החלטת חמאס להאיץ את ההכנות למלחמה - יאיר גולן: "חמאס כבר מזמן פרטנר. מזמן מזמן. אנחנו מדברים עם חמאס, באופן עקיף, באופן ישיר". סימוכין: יוני 2021 – עיתון "הארץ": "[שר הביטחון נפתלי] בנט ו[ראש הממשלה בנימין] נתניהו היו תמימי דעים שההסדרה [עם חמאס] היא הפתרון הנכון, במקום שבו מדינת ישראל קיבלה החלטה שלא להפיל את השלטון בעזה; גורם המעורה בפרטים: העברת הכספים [לרצועת עזה] נמשכה בכל מהלך כהונתו". סימוכין: מסמך "סודי ביותר" מדצמבר 2016 – שר הביטחון אביגדור ליברמן מזהיר מהתעצמות חמאס וכוונתו לבצע פשיטה צבאית נרחבת לשטח ישראל, וממליץ להשמיד במבצע צבאי את הנהגת חמאס ואת התשתית הצבאית בעזה כדי לקדם הסדר בהובלת נסיכות קטאר תחת הנוסחה של "שיקום תמורת פירוז". סימוכין: פברואר 2018 - משה (בוגי) יעלון מצדיק את העברת כספי הסיוע מקטאר למימון משכורות עובדי המגזר הציבורי בעזה, כולל אנשי חמאס ("אין סיבה לא לקיים זאת אם יש כסף"), ומציין שבתקופת כהונתו כשר הביטחון הושגו הבנות עם קטאר גם על העברת מאות מיליוני דולרים למימון ביצוע פרויקטי תשתית ברצועת עזה. סימוכין: יולי 2018 – משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון לשעבר: "צריך לנקוט במדיניות של מקל וגזר [כלפי חמאס] למנוע הסלמה; היחידה שמוכנה להשתתף בשיקום [עזה] באופן רציני זו קטאר, ואפשרנו זאת; מבחינתי, יש חמאסטן [בעזה], לא רואה את אבו מאזן מחליף אותם; האינטרס שלנו, שאנשים בעזה יחיו ברווחה ובכבוד". סימוכין: יולי 2021 - אלוף (מיל.) עמוס גלעד על העברת כספי הסיוע מנסיכות קטאר לרצועת עזה בתקופת ממשלת נפתלי בנט: "כל עוד אתה לא מקבל החלטה להפיל אותם [את שלטון חמאס], אז אתה צריך לדאוג שלא יהיה שם [ברצועת עזה] משבר הומניטרי"; "הפעם רוצים להשיג נוסחה משופרת שתהיה הרתעה מלאה, שקט תמורת שקט". סימוכין: אוגוסט 2021 – תא"ל (מיל.) דרור שלום, לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין: "שיפור [במצב] האנרגיה והמים [בעזה] ובניית נמל [ימי] יכולים לתרום רבות; פרויקטים אלה צריכים להיות ממומנים על ידי מספר מדינות במפרץ, לא רק קטאר, ומכוונים להעביר את השליטה לרשות הפלסטינית ולא לחמאס". סימוכין: 2015 - "קבוצת המומחים לשלום ולביטחון" ממליצה על שילוב קטאר וטורקיה בפיתוח כלכלי של רצועת עזה, ועל הקמת מדינה פלסטינית שכן בלעדיה השלום הכלכלי לא יוכל להוות פתרון לטווח הארוך. סימוכין: מרץ 2020 – ד"ר אודי לוי מבקר את מדיניות ישראל כלפי קטאר ותשלום האתנן לארגון טרור, אך מציין "אין חולק על כך שללא הסיוע הפיננסי הקטארי, המהווה מנוף השפעה על הנהגת החמאס ברצועה, ייתכן מאוד שהיינו מגיעים לאסון הומניטרי או לעימות צבאי רחב היקף עם חמאס, שמבחינתו מדובר במלחמת אין ברירה". סימוכין: אוגוסט 2018 - אבי דבוש, תושב שדרות, מנכ"ל "רבנים לזכויות אדם", במאמר בעיתון "הארץ": "האינטרס שלנו הוא לחבר לשם [לעזה] את קטאר, הרשות הפלסטינית, הליגה הערבית וארה"ב. לכולם אינטרס ביציבות; התקווה האחרונה שלנו, כרגע, היא החכמה של צה"ל, שהפך, באופן אבסורדי, לגורם הממתן והחושב באזור". סימוכין: מאי 2022 – יואב לימור: "לא מעט חברות [ישראליות] - בעיקר בעולמות הטכנולוגיה, החקלאות והמזון - כבר עושות עסקים בדוחא [עיר הבירה של נסיכות קטאר]". סימוכין: שבוע לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מאיר בן שבת, ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר: "כל עוד הדבר איננו הכרחי, אין לישראל עניין להיכנס להרפתקה צבאית ברצועת עזה או בלבנון. התוחלת של עימותים צבאיים מוגבלים בזירות הללו לא בהכרח מצדיקה כיום את מחיריהם, במישור הביטחוני, הכלכלי והמדיני". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

34,431 views • 1 year ago

16/25 את הביקורת החריפה, הנוקבת והמשמעותית ביותר שלך כלפי נתניהו בשנה החולפת השמעת משום מה באנגלית, אצל העיתונאי האמריקני דן סנור. בשלהי 2025 התראיינת לפודקאסט שלו. "כמה אחריות יש לנתניהו ב-7 באוקטובר?", הוא שאל אותך, ואתה ענית: "יותר מ-50 אחוז, משלוש סיבות שונות: אחת, הוא היה ראש הממשלה כשזה קרה; שתיים, הוא היה ראש הממשלה כמעט 13 שנים לפני המתקפה, כך שהוא למעשה עיצב את המדיניות הישראלית שהובילה ל-7 באוקטובר; והדבר השלישי לדעתי: אין טעם בנבחר ציבור אם הוא לא נושא באחריות לאירוע הדרמטי בתולדות מדינת ישראל. אז רוב האחריות היא על נתניהו. אין ספק בכך" (ר' סרטון 1). הפרק הזה בפודקאסט של סנור עלה לפלטפורמות הדיגיטליות ב-21 בדצמבר 2025, ועד מהרה הביקורת הזו שלך על נתניהו צוטטה באתרים רבים והדהדה ברשתות החברתיות. מתי ביקורת של פרשן פוליטי על התנהלותו של ראש ממשלה – משהו שאמור להיות עניין תדיר למדי, ממש טבוע באופי התפקיד – זוכה לכזו תהודה? כאשר מדובר באירוע נדיר. כלומר במקרה שלך. אילו בן כספית, רביב דרוקר, נחום ברנע, סימה קדמון או יוסי ורטר, למשל, היו אומרים לסנור את אותם הדברים – ספק אם העניין היה זוכה לאותה מידה של תשומת לב. "אני לא מאלה שכשנתניהו עושה תקלות, אני לא מבקר אותו בחריפות", מיהרת לטפוח לעצמך על השכם באולפן חדשות 12 ב-28 בדצמבר, בדיוק שבוע לאחר שהפרק הנ"ל שוחרר ברשתות (ר' ציוץ 1). אה, אז לזה התכוונת? אם כך, האם תוכל בטובך להפנות אותנו לעשרה מקרים נניח מאז הטבח, שבהם מתחת על ראש הממשלה את מה שאתה מכנה "ביקורת חריפה"? אבל שים הרבה חריף בבקשה. אם אפשר את אותה כמות כמו זו שקיבל נשיא בית המשפט העליון, לדוגמה. זה לא יותר מדי לבקש, אתה יודע. תראה כמה מתקפות חריפות מאוד היו לך על אהוד ברק, למשל, וכל זה רק בשלושה חודשים. מכל מקום, לא איתרתי השנה מקרה נוסף שבו הסברת כך לעומק, באופן מסודר ומנומק, מדוע נתניהו נושא באחריות לאסון הגדול ביותר שפקד את ישראל. שאלתי את עצמי למה בחרת לתת את הפרשנות הזו, הנדירה כל כך, דווקא באנגלית, בפודקאסט זר, ולא בעברית, בערוץ הבית שלך. לא מצאתי לכך תשובה הולמת. אז עצמתי עיניים והנחתי לזרם התודעה להוליך אותי. הדבר הראשון שצף במוחי הוא רצף הריאיונות שהעניק נתניהו לפודקאסטים אמריקניים, הרחק מהאוזן הישראלית הממוצעת, אלה שבהם הוא התהדר, גם כן באנגלית, בעצמאות מערכת המשפט בישראל (ר' סרטון 2). כל זאת כאשר במקביל, כאן בארץ, אותו נתניהו שב והשתלח, בעברית כמובן, באותה מערכת משפט ממש. מי יודע, אולי גם אצלך, עמית, כמו אצל ראש הממשלה, או אם נרצה כמו אצל חלק ממשווקי הפירות והירקות – התוצרת המובחרת, היא זו המיוצאת לחו"ל. אולי הלקוחות בישראל, בניגוד לאלה שמעבר לים, כבר התרגלו לסטנדרטים נמוכים יותר. אנחנו כאן אולי יכולים לדעתך להמשיך להסתפק בסחורה החבוטה של ארבעה קילו יועמ"שית ושני קילו לימון. לא הצרכנים בעולם. ואז תהיתי: האם כשקבעת שאחריותו של נתניהו היא "יותר מ-50 אחוז", לא הסרת ממנו בעצם כמחצית ממשקלו של הנטל שהוא היה אמור לשאת יום יום על כתפיו. האם יכול להיות שהענקת לו כאן, עמית – רק היום, בעל הבית השתגע – הוזלה משמעותית של כמעט 50 אחוז? מדוע "רוב האחריות" היא עליו, ולא כולה או כמעט כולה? למה לא 100 אחוז בעצם? הרי זהו עצם העניין בנוגע לאחריות, לא? על כל הגורמים הרלוונטיים לשאת בה במלואה. הן ראש הממשלה, הן השרים והן מערכת הביטחון. יש מספיק אחוזים לכולם. אבל מה אני יודע. אולי זו הנחה מיוחדת לסיטונאים. הרי אין חולק שנתניהו נושא באחריות בכמויות מסחריות. הלוא הוא עצמו אמר עוד ב-2017, כשהעיד בפני ועדת וינוגרד: "אני חושב שתפקידה של מערכת הביטחון הוא משני; לפי דעתי האחריות על ביטחון ישראל היא של הקברניט המפקד, ראש הממשלה". והאמת? אין צורך אפילו לנדוד תשע שנים אחורנית. "בסוף, האחריות על ביטחון המדינה ואזרחיה מופקדת בידי ראש הממשלה, ורק בידיו", כתב נתניהו רק לפני ארבעה חודשים, בתשובתו לעתירה נגד מינוי רומן גופמן לראשות המוסד. גם אתה, עמית, ציטטת בחשבון הטלגרם שלך מספר שורות מהמענה ההוא של נתניהו לבג"ץ. אבל לא את החלק הזה. אולי התפספס, ואולי גם כאן מדובר במבצע הוזלה. במאי 2021 צייצת בחשבון ה-X שלך: "למען הסר ספק, האחריות על התעצמות חמאס בתריסר השנים האחרונות מוטלת כמובן על ראש הממשלה, אחד בנימין נתניהו" (ר' תמונה 3). כעבור כמעט שנתיים, במרץ 2023 – ליל פיטוריו (הראשונים) של יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון, לאחר שהזהיר מפני סכנה משמעותית לצה"ל בשל קידום חוקי המהפכה המשפטית – עלית בטלפון בשידור חי וקבעת: "אם חלילה תתממש האזהרה של גלנט – נתניהו לא יוכל להגיד שהוא לא ידע" (ר' סרטון 4). אלה הן שתי אבחנות חשובות שלך, שנאמרו לפני הטבח. מה קרה לאחריו? מתי חזרת אליהן וכמה פעמים? כי לא נעים לומר, אבל מצטייר הרושם שמאז 7 באוקטובר אתה רוב הזמן מהווה בעיקר שכפ"ץ לנתניהו. אה, ובנוגע לזה: לא רוצה להלשין, חלילה, אבל בן זוגך ל"פגוש", בן כספית, עשה שימוש בדיוק בדימוי הזה, שכפ"ץ, בריאיון שנתן בתחילת השנה לרוני קובן ב"כאן 11", בהתייחסו לאופן שבו אתה מגונן על ראש הממשלה. וכיצד היית נוהג אילו באוקטובר 2023 ראש הממשלה היה, נניח, נפתלי בנט או יאיר לפיד, ולאו דווקא נתניהו? זוהי היסטוריה אלטרנטיבית, של דלתות מסתובבות, ועל כן לעולם לא נדע באמת. כל שנותר הוא לצטט עוד משפט של ידידך בן, מאותו ריאיון לרוני קובן. "אם זה היה מישהו אחר", ככה הוא אמר, "עמית סגל היה משמיד אותו".
0:38

16/25 את הביקורת החריפה, הנוקבת והמשמעותית ביותר שלך כלפי נתניהו בשנה החולפת השמעת משום מה באנגלית, אצל העיתונאי האמריקני דן סנור. בשלהי 2025 התראיינת לפודקאסט שלו. "כמה אחריות יש לנתניהו ב-7 באוקטובר?", הוא שאל אותך, ואתה ענית: "יותר מ-50 אחוז, משלוש סיבות שונות: אחת, הוא היה ראש הממשלה כשזה קרה; שתיים, הוא היה ראש הממשלה כמעט 13 שנים לפני המתקפה, כך שהוא למעשה עיצב את המדיניות הישראלית שהובילה ל-7 באוקטובר; והדבר השלישי לדעתי: אין טעם בנבחר ציבור אם הוא לא נושא באחריות לאירוע הדרמטי בתולדות מדינת ישראל. אז רוב האחריות היא על נתניהו. אין ספק בכך" (ר' סרטון 1). הפרק הזה בפודקאסט של סנור עלה לפלטפורמות הדיגיטליות ב-21 בדצמבר 2025, ועד מהרה הביקורת הזו שלך על נתניהו צוטטה באתרים רבים והדהדה ברשתות החברתיות. מתי ביקורת של פרשן פוליטי על התנהלותו של ראש ממשלה – משהו שאמור להיות עניין תדיר למדי, ממש טבוע באופי התפקיד – זוכה לכזו תהודה? כאשר מדובר באירוע נדיר. כלומר במקרה שלך. אילו בן כספית, רביב דרוקר, נחום ברנע, סימה קדמון או יוסי ורטר, למשל, היו אומרים לסנור את אותם הדברים – ספק אם העניין היה זוכה לאותה מידה של תשומת לב. "אני לא מאלה שכשנתניהו עושה תקלות, אני לא מבקר אותו בחריפות", מיהרת לטפוח לעצמך על השכם באולפן חדשות 12 ב-28 בדצמבר, בדיוק שבוע לאחר שהפרק הנ"ל שוחרר ברשתות (ר' ציוץ 1). אה, אז לזה התכוונת? אם כך, האם תוכל בטובך להפנות אותנו לעשרה מקרים נניח מאז הטבח, שבהם מתחת על ראש הממשלה את מה שאתה מכנה "ביקורת חריפה"? אבל שים הרבה חריף בבקשה. אם אפשר את אותה כמות כמו זו שקיבל נשיא בית המשפט העליון, לדוגמה. זה לא יותר מדי לבקש, אתה יודע. תראה כמה מתקפות חריפות מאוד היו לך על אהוד ברק, למשל, וכל זה רק בשלושה חודשים. מכל מקום, לא איתרתי השנה מקרה נוסף שבו הסברת כך לעומק, באופן מסודר ומנומק, מדוע נתניהו נושא באחריות לאסון הגדול ביותר שפקד את ישראל. שאלתי את עצמי למה בחרת לתת את הפרשנות הזו, הנדירה כל כך, דווקא באנגלית, בפודקאסט זר, ולא בעברית, בערוץ הבית שלך. לא מצאתי לכך תשובה הולמת. אז עצמתי עיניים והנחתי לזרם התודעה להוליך אותי. הדבר הראשון שצף במוחי הוא רצף הריאיונות שהעניק נתניהו לפודקאסטים אמריקניים, הרחק מהאוזן הישראלית הממוצעת, אלה שבהם הוא התהדר, גם כן באנגלית, בעצמאות מערכת המשפט בישראל (ר' סרטון 2). כל זאת כאשר במקביל, כאן בארץ, אותו נתניהו שב והשתלח, בעברית כמובן, באותה מערכת משפט ממש. מי יודע, אולי גם אצלך, עמית, כמו אצל ראש הממשלה, או אם נרצה כמו אצל חלק ממשווקי הפירות והירקות – התוצרת המובחרת, היא זו המיוצאת לחו"ל. אולי הלקוחות בישראל, בניגוד לאלה שמעבר לים, כבר התרגלו לסטנדרטים נמוכים יותר. אנחנו כאן אולי יכולים לדעתך להמשיך להסתפק בסחורה החבוטה של ארבעה קילו יועמ"שית ושני קילו לימון. לא הצרכנים בעולם. ואז תהיתי: האם כשקבעת שאחריותו של נתניהו היא "יותר מ-50 אחוז", לא הסרת ממנו בעצם כמחצית ממשקלו של הנטל שהוא היה אמור לשאת יום יום על כתפיו. האם יכול להיות שהענקת לו כאן, עמית – רק היום, בעל הבית השתגע – הוזלה משמעותית של כמעט 50 אחוז? מדוע "רוב האחריות" היא עליו, ולא כולה או כמעט כולה? למה לא 100 אחוז בעצם? הרי זהו עצם העניין בנוגע לאחריות, לא? על כל הגורמים הרלוונטיים לשאת בה במלואה. הן ראש הממשלה, הן השרים והן מערכת הביטחון. יש מספיק אחוזים לכולם. אבל מה אני יודע. אולי זו הנחה מיוחדת לסיטונאים. הרי אין חולק שנתניהו נושא באחריות בכמויות מסחריות. הלוא הוא עצמו אמר עוד ב-2017, כשהעיד בפני ועדת וינוגרד: "אני חושב שתפקידה של מערכת הביטחון הוא משני; לפי דעתי האחריות על ביטחון ישראל היא של הקברניט המפקד, ראש הממשלה". והאמת? אין צורך אפילו לנדוד תשע שנים אחורנית. "בסוף, האחריות על ביטחון המדינה ואזרחיה מופקדת בידי ראש הממשלה, ורק בידיו", כתב נתניהו רק לפני ארבעה חודשים, בתשובתו לעתירה נגד מינוי רומן גופמן לראשות המוסד. גם אתה, עמית, ציטטת בחשבון הטלגרם שלך מספר שורות מהמענה ההוא של נתניהו לבג"ץ. אבל לא את החלק הזה. אולי התפספס, ואולי גם כאן מדובר במבצע הוזלה. במאי 2021 צייצת בחשבון ה-X שלך: "למען הסר ספק, האחריות על התעצמות חמאס בתריסר השנים האחרונות מוטלת כמובן על ראש הממשלה, אחד בנימין נתניהו" (ר' תמונה 3). כעבור כמעט שנתיים, במרץ 2023 – ליל פיטוריו (הראשונים) של יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון, לאחר שהזהיר מפני סכנה משמעותית לצה"ל בשל קידום חוקי המהפכה המשפטית – עלית בטלפון בשידור חי וקבעת: "אם חלילה תתממש האזהרה של גלנט – נתניהו לא יוכל להגיד שהוא לא ידע" (ר' סרטון 4). אלה הן שתי אבחנות חשובות שלך, שנאמרו לפני הטבח. מה קרה לאחריו? מתי חזרת אליהן וכמה פעמים? כי לא נעים לומר, אבל מצטייר הרושם שמאז 7 באוקטובר אתה רוב הזמן מהווה בעיקר שכפ"ץ לנתניהו. אה, ובנוגע לזה: לא רוצה להלשין, חלילה, אבל בן זוגך ל"פגוש", בן כספית, עשה שימוש בדיוק בדימוי הזה, שכפ"ץ, בריאיון שנתן בתחילת השנה לרוני קובן ב"כאן 11", בהתייחסו לאופן שבו אתה מגונן על ראש הממשלה. וכיצד היית נוהג אילו באוקטובר 2023 ראש הממשלה היה, נניח, נפתלי בנט או יאיר לפיד, ולאו דווקא נתניהו? זוהי היסטוריה אלטרנטיבית, של דלתות מסתובבות, ועל כן לעולם לא נדע באמת. כל שנותר הוא לצטט עוד משפט של ידידך בן, מאותו ריאיון לרוני קובן. "אם זה היה מישהו אחר", ככה הוא אמר, "עמית סגל היה משמיד אותו".

Aviv Hurvitz

14,861 views • 15 days ago

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; מפורק; הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס הם פטריוטים; מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023; גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון; אנו מתאבדים" ב-4 באוקטובר 2023, התארח תת אלוף (מיל.) אסף אגמון בתוכנית הרדיו של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, ולהלן תוכן הראיון: אודי סגל: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר. שלום רב. אסף אגמון: שלום, וחג שמח לכם ולמאזינים. אודי סגל: תגיד, אתה לא חושב, אתה יודע, הרבה פעמים בחיל האוויר מדברים על דחיפה של גבולות המערכת. כלומר, הרבה פעמים כשיש מטוסים, יש להם יכולות מסוימות שכתובות במפרט הטכני, וטייסי חיל האוויר הנועזים תמיד דוחפים אותם לגבולות המערכת, ואפילו מעבר להם ביכולות שמוציאים מכלי הטייס השונים שהם מובילים. יכול להיות שבתמרון שאתם עשיתם במהלך המחאה, שהוא מוצדק אולי מבחינת הכעס שלכם והחשש לדמוקרטיה הישראלית, דחפתם את גבולות המערכת לגבול שהוא גבול אדום, שעלול להביא להתרסקות כלי הטייס? אסף אגמון: קודם [כל], אני לא באתי לדבר איתכם על המחאה. אני באתי לדבר איתכם על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל במצב הכשירות של חיל האוויר, בהמשך למה ש[חבר הכנסת] גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, אחד הטובים ביותר שהיה לנו, דיבר איתכם בשעה הקרובה [האחרונה]. ענת דוידוב: כן, אבל זה פועל יוצא, אתה יודע אי אפשר להתעלם מזה. אסף אגמון: הפועל היוצא, זה שקודם כל בואו נסתכל על העובדות, אני לא פרשן, אני איש של עובדות, אני איש שבא מהמערך המבצעי, כל החיים שלי הייתי במערך המבצעי, 51 שנים הייתי בחיל האוויר, עשיתי מילואים עד לפני שנה. מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד מהכי בכירים שהיה בחיל האוויר, והוא לא מזוהה עם המחאה בכלל, והוא דאג מרוב דאגתו ללכת לראש הממשלה [בנימין נתניהו] אישית, ולהגיד לו שמצב הכשירות של חיל האוויר, ואני אשתמש במונח שהוא השתמש, הוא אסוני. אסוני. חיל האוויר מצבו, מצב הכשירות שלו אסוני. הוא הלך ואמר לראש הממשלה שלנו, שכבר היום חיל האוויר לא מסוגל אפילו לעשות 70% מהתוכניות המבצעיות, שהכינו על מנת לתקוף באיראן אם נחליט לתקוף באיראן. ראש הממשלה שלנו, שכל הזמן בצדק אמר שאיראן זה איום קיומי על מדינת ישראל, במעשיו ובמעשה ממשלתו, משמיד את הדבר היחידי שיש למדינת ישראל להגן מפני איראן גרעינית, וזה חיל האוויר. אודי סגל: אוקיי, ושוב אני שואל אותך, האם המציאות הזאת, שמצב הכשירות של חיל האוויר נמצא במצב אסוני, האם אתה לוקח על זה גם אחריות, שהאם יכול להיות שמהלך המחאה שלכם, היה מהלך אחד רחוק מדי, חציתם קו אדום מוקדם מדי, כדי להביא את ראש הממשלה לפעולה, שבינתיים לא הצלחתם להביא אותו, וזו גניזת כל המהפכה המשפטית. אסף אגמון: ראש הממשלה שלנו עסוק במסע תענוגות מחוף אל חוף בארצות הברית, חוזר משם, הולך לנפוש בנווה אטי"ב, משם בשבוע הבא הוא הולך לקחת את כל ממשלת ישראל לישיבה משותפת עם ממשלת צ’כיה, אולי בשביל להכין מקומות לאיפה נוכל לברוח אחרי שהוא יגמור להשמיד את מדינת ישראל. אודי סגל: אבל שוב אתה מתחמק מהשאלה, אני שואל אותך שאלה. אסף אגמון: אני לא מתחמק מהשאלה. אודי סגל: אני שואל אותך שאלה, תת אלוף במילואים אסף אגמון, אתה לא מרגיש שבמהלך המחאה שלכם דחפתם את המערכת הצבאית לגבולות ההפעלה שלה, ואתם מסכנים את ביטחון ישראל על משהו שיכול להיות שאתם יכולים לפעול אחרת. יכול להיות שתגיד לי, תשמע, עשינו תחקיר, לא, זה פעולה לגיטימית. למה אתה מתחמק מהשאלה? אסף אגמון: אני לא מתחמק מ... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחמק משום דבר, ואני אגיד לך כל מה שתרצה. הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס, הם הפטריוטים הכי גדולים בתולדות מדינת ישראל. הם מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023. ענת דוידוב: אבל אסף אגמון, לא כולם רואים את זה כך. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. ענת דוידוב: מאה אחוז. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. האנשים האלה, שהם אנשים מיוחדים, הם רואים את זה והם לוקחים את זה על הכתפיים שלהם, אני מצדיע להם. דרך אגב, הם היחידים שעושים, איפה כל אנשי ההייטק? איפה הרופאים? איפה המורים? למה הם משאירים אותם לבד? מי שעצר את החקיקה, זה היו הטייסים הגיבורים האלה. עם ישראל חייב להם ויהיה חייב להם לדורות. אם מישהו יציל את מדינת ישראל, זה יהיו הטייסים הגיבורים האלה, שעכשיו משאירים אותם לבד, ועכשיו עושים נגדם מסע הפחדה ומסע איומים. ענת דוידוב: מי משאיר אותם לבד, תא"ל אגמון? מי משאיר אותם לבד? בכירי חיל האוויר שלא מוכנים להצטרף ולתמוך בהם? אסף אגמון: משאירים אותם לבד, כי ההייטקיסטים גם כן לא מצטרפים, כי הרופאים גם כן דיברו ועדיין לא עושים כלום, וגם מה שקורה בצה"ל היום, שעושים עליהם מהלך של הפחדה. אני 51 שנה הייתי בחיל האוויר, בחיים שלי לא שמעתי, שדיון כשירות של חיל האוויר מגיע לתקשורת. ופתאום עכשיו, 3 שבועות לפני הדיון, [הכתב הצבאי של ערוץ 13] אור הלר... אודי סגל: אבל אסף אגמון, אתם הבאתם במחאה שלכם את מצב הכשירות למצב שהוא נמצא, ואני שואל אותך שוב את השאלה בפעם החמישית, האם אתה לא חושב שהצעד שנקטתם הוא צעד שמסכן את ביטחון ישראל בצורה מוגזמת, ולא הצלחתם בינתיים להשיג את המטרה, והוא לייצר לחץ אפקטיבי על ראש ממשלת ישראל כדי לסגת בו, במהלך המרכזי שהוא מוביל בשנה האחרונה? אסף אגמון: פשוט, לא רק שלא הלכנו רחוק מדי, צריך להכפיל את כמות המילואימניקים שיודיעו עכשיו שהם משעים את ההתנדבות שלהם. אודי סגל: ואז? זה לא יחשוף את ישראל לבעיה ביטחונית? אסף אגמון: מי שמכניס את ישראל לבעיה ביטחונית זה ראש הממשלה שלה. מה אתה רוצה מהטייסים האלה? ראש הממשלה שלה בשביל ועדה למינוי שופטים מחרב את ביטחון מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים האלה ששמים את נפשם בכפם. ענת דוידוב: אז למה לא כולם מצטרפים? זאת השאלה ששאלתי קודם. אסף אגמון: הם מפחדים, הם מפחדים. ענת דוידוב: ממי? אסף אגמון: עושים עליהם מסע הפחדה, מה אתם לא מבינים? אודי סגל: לא, אולי יש פה חוזה שאתה לא, החוזה שלנו היא מדינת ישראל, הוא חוזה שבו לא מפרקים את המדינה כדי לשנות את הכיוון שלה, ויכול להיות שאתם עשיתם צעד, שהתוצאה שלו, השיורית, היא פגיעה כל כך קשה בביטחון ישראל שהיא לא שווה את המהלך הזה. אסף אגמון: תגיד לי, אתה לא התבלבלת? [אתה חושב] שאני ראש הממשלה? מה אתה שואל אותי? אני זה מי שמפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? אני מפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? ראש הממשלה שלנו מפרק את מדינת ישראל. מה אתם לא מבינים? מה אתה שואל אותי? בשביל הרפורמה הזאת הוא מפרק את מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים הגיבורים האלה? אודי סגל: אני שואל אותך, מה שאני שואל אותך זה שאלה שאני שואל אותך מתחילת הראיון. האם לא נקטתם בצעד קיצוני מדי? בשלב מוקדם מדי? והדבר הזה בעצם פוגע בכשירות של החיל [חיל האוויר] באופן שלא יצר לחץ אפקטיבי מספיק. אסף אגמון: אתה מבין שחיל האוויר במצב אסוני? אתה מבין שחיל האוויר לא יכול לאייש את התרגיל המבצעי הבינלאומי הגדול שיש לו, הולכים לארח את עשרות מפקדי חילות אוויר מכל העולם ולהראות להם שיש פה חיל אוויר מפורק, שפירקו אותו, שהסיתו איש ברעהו, ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה וחבורתו. הם קראו לטייסים האלה מוגלה, בוגדים, צריך לתלות אותם בכיכר העיר, והם אמיצים וגיבורים, והם אמרו, אנחנו נקריב את הכל בשביל מדינת ישראל להציל אותה. ענת דוידוב: אגב, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, מה יקרה כשיגיע מועד התרגיל? איך אתה רואה את הדברים קורים? אסף אגמון: פתאום מח"א [מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר] נהייה אילם. פתאום אין דובר צה"ל [תא"ל דניאל הגרי], פתאום אין צנזור [תא"ל קובי מנדלבליט], תשאלו אותו, מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותו איך תאייש את התרגיל הבינלאומי? תשאלו אותו מה אתה אומר לראש הממשלה, שאם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. ענת דוידוב: מח"א [מפקד חיל האוויר] הציב דדליין, הדדליין הוא 17 באוקטובר [2023] כדי לבדוק אם טייסים חוזרים לפעילות שוטפת או לא. זה מה שהוא אמר. אסף אגמון: גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים אנשים הכי מנוסים, עם הכי הרבה ניסיון, זה המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי, יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום. ושם זה אנשים שלא טסים, והם לא יחזרו למילואים. אודי סגל: אז תת אלוף במילואים אסף אגמון. ענת דוידוב: רגע רגע, הוא אומר שהם לא יחזרו למילואים, זאת אמירה, כלומר, שום דדליין לא יעזור כאן, הם לא חוזרים למילואים. אסף אגמון: הם לא טסים, הם לא טסים, אתה לא יכול להגיד להם, אם לא תחזור... ענת דוידוב: לא טסים, מאבדים כשירות, וחבורה שלמה הולכת לשבת בבית. אסף אגמון: מעל 200, אנשי המטה המבצעי, האנשים הכי בכירים בחיל האוויר, הכי רציניים, בהם חיל האוויר תלוי, הודיעו לו [למפקד חיל האוויר], רשמית, אנחנו לא מתייצבים למילואים. אנחנו השענו את ההתנדבות שלנו למילואים. מה הוא יעשה? אודי סגל: אז מה אתה אומר? שזה בלתי הפיך? אסף אגמון: בטח הפיך. תפנה את זה לדרג הפוליטי, לדרג המדיני. תצילו את המדינה הזאתי. אודי סגל: אז אני שואל אותך, מה אתה חושב שעכשיו יקרה במציאות שאתה מייצר, שבאמת מצב הכשירות הוא אסוני, שאין לו [למפקד חיל האוויר] מוח מבצעי בחיל האוויר, שאין לו טייסים לאייש את התרגיל, מה אתה חושב שיכול לקרות? איזה לחץ זה לדעתך יפעיל על ראש הממשלה? ומה לדעתך יקרה? כי בינתיים זה לא קרה. אסף אגמון: תשאל את זה את שר הביטחון שלנו [יואב גלנט], תשאל את ראש הממשלה שלנו שלא רוצה להתראיין אצלכם, תשאל אותו את השאלות האלה. עליו האחריות. אודי סגל: אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים אנחנו יוצאים נגד תופעות של סרבנות, חלק מהפעולות האלה זה פעולות שמעודדות סרבנות, חלק מכנים אתכם אנשים שמורדים במדינה, אנשים שלא מקבלים את מרות הממשלה, שהיא אחראית על הפעלת הצבא. השאלה היא, מה אתה אומר על האמירות האלה שלהם? אסף אגמון: מה אני אומר? אני אומר לך, לכם ולכל המאזינים, שבאיראן וחיזבאללה והחמאס יושבים בשקט עכשיו ומוחאים כפיים לראש ממשלת ישראל, שמשמיד את ביטחון מדינת ישראל ואת חיל האוויר בפרט. זה מה שאני אומר לכם. וזאת השאלה שצריך לשאול אותו, וזאת השאלה שהאזרחים במדינה הזאת צריכים לשאול, איך ייתכן שאנחנו נותנים יד להשמדת ביטחון מדינת ישראל? ענת דוידוב: אוקיי, עכשיו משפט לסיום, תת אלוף במילואים אסף אגמון. אם הדברים נשארים כמות שהם, לאן המדינה הזאת הולכת? אסף אגמון: אין לי מה להגיד לך. המדינה הזאת הולכת לאבדון. המדינה הזאת הולכת לאבדון. אבל כמה שאני מודאג, אני נחוש ואני אלחם שזה לא יקרה. המדינה שלנו במצב הנוכחי הולכת לאבדון. זה על הקיר, ואנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו מתעסקים בשטויות, ואנחנו מסרבים לראות שהנס הזה שקראו לו מדינת ישראל, שככה התקדם 75 שנה, אנחנו הורסים אותו ומתאבדים, פשוט מתאבדים. ענת דוידוב: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה, מבכירי חיל האוויר לשעבר, תודה רבה לך. סימוכין: כתבות קודמות שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – תת אלוף (מיל.) אסף אגמון מביע תמיכה בגל הסירוב לשירות מילואים: "מתוך היכרות קרובה עם המשמעויות של הפסקת טיסה פעילה, אנו אומרים באופן הברור ביותר לקבוצת המילואים הפעילים: אנו נתמוך, ללא סייג, בכל פעולת מחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר!" סימוכין: תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "הדסקית ‘לשחרר את החטופים עכשיו’ היא סמל יהודי, לא פחות מכיפה; אנחנו כבר לא דמוקרטיה יהודית; הממשלה הזו היא איום על הזהות שלכם כיהודים כאן בטורונטו ובכל מקום אחר; הם יעשו הכל כדי שהם [הערבים] לא יוכלו להצביע; יאמרו לתומכי הפסקת ההתנדבות שלא יוכלו להצביע". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". אל"מ (מיל.) אבי קדיש: "פעם אחת בחיים קורה לך שאתה נביא זעם, ולצערך מסתבר שאתה גם צדקת". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:
11:24

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; מפורק; הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס הם פטריוטים; מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023; גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון; אנו מתאבדים" ב-4 באוקטובר 2023, התארח תת אלוף (מיל.) אסף אגמון בתוכנית הרדיו של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, ולהלן תוכן הראיון: אודי סגל: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר. שלום רב. אסף אגמון: שלום, וחג שמח לכם ולמאזינים. אודי סגל: תגיד, אתה לא חושב, אתה יודע, הרבה פעמים בחיל האוויר מדברים על דחיפה של גבולות המערכת. כלומר, הרבה פעמים כשיש מטוסים, יש להם יכולות מסוימות שכתובות במפרט הטכני, וטייסי חיל האוויר הנועזים תמיד דוחפים אותם לגבולות המערכת, ואפילו מעבר להם ביכולות שמוציאים מכלי הטייס השונים שהם מובילים. יכול להיות שבתמרון שאתם עשיתם במהלך המחאה, שהוא מוצדק אולי מבחינת הכעס שלכם והחשש לדמוקרטיה הישראלית, דחפתם את גבולות המערכת לגבול שהוא גבול אדום, שעלול להביא להתרסקות כלי הטייס? אסף אגמון: קודם [כל], אני לא באתי לדבר איתכם על המחאה. אני באתי לדבר איתכם על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל במצב הכשירות של חיל האוויר, בהמשך למה ש[חבר הכנסת] גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, אחד הטובים ביותר שהיה לנו, דיבר איתכם בשעה הקרובה [האחרונה]. ענת דוידוב: כן, אבל זה פועל יוצא, אתה יודע אי אפשר להתעלם מזה. אסף אגמון: הפועל היוצא, זה שקודם כל בואו נסתכל על העובדות, אני לא פרשן, אני איש של עובדות, אני איש שבא מהמערך המבצעי, כל החיים שלי הייתי במערך המבצעי, 51 שנים הייתי בחיל האוויר, עשיתי מילואים עד לפני שנה. מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד מהכי בכירים שהיה בחיל האוויר, והוא לא מזוהה עם המחאה בכלל, והוא דאג מרוב דאגתו ללכת לראש הממשלה [בנימין נתניהו] אישית, ולהגיד לו שמצב הכשירות של חיל האוויר, ואני אשתמש במונח שהוא השתמש, הוא אסוני. אסוני. חיל האוויר מצבו, מצב הכשירות שלו אסוני. הוא הלך ואמר לראש הממשלה שלנו, שכבר היום חיל האוויר לא מסוגל אפילו לעשות 70% מהתוכניות המבצעיות, שהכינו על מנת לתקוף באיראן אם נחליט לתקוף באיראן. ראש הממשלה שלנו, שכל הזמן בצדק אמר שאיראן זה איום קיומי על מדינת ישראל, במעשיו ובמעשה ממשלתו, משמיד את הדבר היחידי שיש למדינת ישראל להגן מפני איראן גרעינית, וזה חיל האוויר. אודי סגל: אוקיי, ושוב אני שואל אותך, האם המציאות הזאת, שמצב הכשירות של חיל האוויר נמצא במצב אסוני, האם אתה לוקח על זה גם אחריות, שהאם יכול להיות שמהלך המחאה שלכם, היה מהלך אחד רחוק מדי, חציתם קו אדום מוקדם מדי, כדי להביא את ראש הממשלה לפעולה, שבינתיים לא הצלחתם להביא אותו, וזו גניזת כל המהפכה המשפטית. אסף אגמון: ראש הממשלה שלנו עסוק במסע תענוגות מחוף אל חוף בארצות הברית, חוזר משם, הולך לנפוש בנווה אטי"ב, משם בשבוע הבא הוא הולך לקחת את כל ממשלת ישראל לישיבה משותפת עם ממשלת צ’כיה, אולי בשביל להכין מקומות לאיפה נוכל לברוח אחרי שהוא יגמור להשמיד את מדינת ישראל. אודי סגל: אבל שוב אתה מתחמק מהשאלה, אני שואל אותך שאלה. אסף אגמון: אני לא מתחמק מהשאלה. אודי סגל: אני שואל אותך שאלה, תת אלוף במילואים אסף אגמון, אתה לא מרגיש שבמהלך המחאה שלכם דחפתם את המערכת הצבאית לגבולות ההפעלה שלה, ואתם מסכנים את ביטחון ישראל על משהו שיכול להיות שאתם יכולים לפעול אחרת. יכול להיות שתגיד לי, תשמע, עשינו תחקיר, לא, זה פעולה לגיטימית. למה אתה מתחמק מהשאלה? אסף אגמון: אני לא מתחמק מ... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחמק משום דבר, ואני אגיד לך כל מה שתרצה. הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס, הם הפטריוטים הכי גדולים בתולדות מדינת ישראל. הם מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023. ענת דוידוב: אבל אסף אגמון, לא כולם רואים את זה כך. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. ענת דוידוב: מאה אחוז. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. האנשים האלה, שהם אנשים מיוחדים, הם רואים את זה והם לוקחים את זה על הכתפיים שלהם, אני מצדיע להם. דרך אגב, הם היחידים שעושים, איפה כל אנשי ההייטק? איפה הרופאים? איפה המורים? למה הם משאירים אותם לבד? מי שעצר את החקיקה, זה היו הטייסים הגיבורים האלה. עם ישראל חייב להם ויהיה חייב להם לדורות. אם מישהו יציל את מדינת ישראל, זה יהיו הטייסים הגיבורים האלה, שעכשיו משאירים אותם לבד, ועכשיו עושים נגדם מסע הפחדה ומסע איומים. ענת דוידוב: מי משאיר אותם לבד, תא"ל אגמון? מי משאיר אותם לבד? בכירי חיל האוויר שלא מוכנים להצטרף ולתמוך בהם? אסף אגמון: משאירים אותם לבד, כי ההייטקיסטים גם כן לא מצטרפים, כי הרופאים גם כן דיברו ועדיין לא עושים כלום, וגם מה שקורה בצה"ל היום, שעושים עליהם מהלך של הפחדה. אני 51 שנה הייתי בחיל האוויר, בחיים שלי לא שמעתי, שדיון כשירות של חיל האוויר מגיע לתקשורת. ופתאום עכשיו, 3 שבועות לפני הדיון, [הכתב הצבאי של ערוץ 13] אור הלר... אודי סגל: אבל אסף אגמון, אתם הבאתם במחאה שלכם את מצב הכשירות למצב שהוא נמצא, ואני שואל אותך שוב את השאלה בפעם החמישית, האם אתה לא חושב שהצעד שנקטתם הוא צעד שמסכן את ביטחון ישראל בצורה מוגזמת, ולא הצלחתם בינתיים להשיג את המטרה, והוא לייצר לחץ אפקטיבי על ראש ממשלת ישראל כדי לסגת בו, במהלך המרכזי שהוא מוביל בשנה האחרונה? אסף אגמון: פשוט, לא רק שלא הלכנו רחוק מדי, צריך להכפיל את כמות המילואימניקים שיודיעו עכשיו שהם משעים את ההתנדבות שלהם. אודי סגל: ואז? זה לא יחשוף את ישראל לבעיה ביטחונית? אסף אגמון: מי שמכניס את ישראל לבעיה ביטחונית זה ראש הממשלה שלה. מה אתה רוצה מהטייסים האלה? ראש הממשלה שלה בשביל ועדה למינוי שופטים מחרב את ביטחון מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים האלה ששמים את נפשם בכפם. ענת דוידוב: אז למה לא כולם מצטרפים? זאת השאלה ששאלתי קודם. אסף אגמון: הם מפחדים, הם מפחדים. ענת דוידוב: ממי? אסף אגמון: עושים עליהם מסע הפחדה, מה אתם לא מבינים? אודי סגל: לא, אולי יש פה חוזה שאתה לא, החוזה שלנו היא מדינת ישראל, הוא חוזה שבו לא מפרקים את המדינה כדי לשנות את הכיוון שלה, ויכול להיות שאתם עשיתם צעד, שהתוצאה שלו, השיורית, היא פגיעה כל כך קשה בביטחון ישראל שהיא לא שווה את המהלך הזה. אסף אגמון: תגיד לי, אתה לא התבלבלת? [אתה חושב] שאני ראש הממשלה? מה אתה שואל אותי? אני זה מי שמפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? אני מפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? ראש הממשלה שלנו מפרק את מדינת ישראל. מה אתם לא מבינים? מה אתה שואל אותי? בשביל הרפורמה הזאת הוא מפרק את מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים הגיבורים האלה? אודי סגל: אני שואל אותך, מה שאני שואל אותך זה שאלה שאני שואל אותך מתחילת הראיון. האם לא נקטתם בצעד קיצוני מדי? בשלב מוקדם מדי? והדבר הזה בעצם פוגע בכשירות של החיל [חיל האוויר] באופן שלא יצר לחץ אפקטיבי מספיק. אסף אגמון: אתה מבין שחיל האוויר במצב אסוני? אתה מבין שחיל האוויר לא יכול לאייש את התרגיל המבצעי הבינלאומי הגדול שיש לו, הולכים לארח את עשרות מפקדי חילות אוויר מכל העולם ולהראות להם שיש פה חיל אוויר מפורק, שפירקו אותו, שהסיתו איש ברעהו, ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה וחבורתו. הם קראו לטייסים האלה מוגלה, בוגדים, צריך לתלות אותם בכיכר העיר, והם אמיצים וגיבורים, והם אמרו, אנחנו נקריב את הכל בשביל מדינת ישראל להציל אותה. ענת דוידוב: אגב, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, מה יקרה כשיגיע מועד התרגיל? איך אתה רואה את הדברים קורים? אסף אגמון: פתאום מח"א [מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר] נהייה אילם. פתאום אין דובר צה"ל [תא"ל דניאל הגרי], פתאום אין צנזור [תא"ל קובי מנדלבליט], תשאלו אותו, מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותו איך תאייש את התרגיל הבינלאומי? תשאלו אותו מה אתה אומר לראש הממשלה, שאם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. ענת דוידוב: מח"א [מפקד חיל האוויר] הציב דדליין, הדדליין הוא 17 באוקטובר [2023] כדי לבדוק אם טייסים חוזרים לפעילות שוטפת או לא. זה מה שהוא אמר. אסף אגמון: גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים אנשים הכי מנוסים, עם הכי הרבה ניסיון, זה המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי, יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום. ושם זה אנשים שלא טסים, והם לא יחזרו למילואים. אודי סגל: אז תת אלוף במילואים אסף אגמון. ענת דוידוב: רגע רגע, הוא אומר שהם לא יחזרו למילואים, זאת אמירה, כלומר, שום דדליין לא יעזור כאן, הם לא חוזרים למילואים. אסף אגמון: הם לא טסים, הם לא טסים, אתה לא יכול להגיד להם, אם לא תחזור... ענת דוידוב: לא טסים, מאבדים כשירות, וחבורה שלמה הולכת לשבת בבית. אסף אגמון: מעל 200, אנשי המטה המבצעי, האנשים הכי בכירים בחיל האוויר, הכי רציניים, בהם חיל האוויר תלוי, הודיעו לו [למפקד חיל האוויר], רשמית, אנחנו לא מתייצבים למילואים. אנחנו השענו את ההתנדבות שלנו למילואים. מה הוא יעשה? אודי סגל: אז מה אתה אומר? שזה בלתי הפיך? אסף אגמון: בטח הפיך. תפנה את זה לדרג הפוליטי, לדרג המדיני. תצילו את המדינה הזאתי. אודי סגל: אז אני שואל אותך, מה אתה חושב שעכשיו יקרה במציאות שאתה מייצר, שבאמת מצב הכשירות הוא אסוני, שאין לו [למפקד חיל האוויר] מוח מבצעי בחיל האוויר, שאין לו טייסים לאייש את התרגיל, מה אתה חושב שיכול לקרות? איזה לחץ זה לדעתך יפעיל על ראש הממשלה? ומה לדעתך יקרה? כי בינתיים זה לא קרה. אסף אגמון: תשאל את זה את שר הביטחון שלנו [יואב גלנט], תשאל את ראש הממשלה שלנו שלא רוצה להתראיין אצלכם, תשאל אותו את השאלות האלה. עליו האחריות. אודי סגל: אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים אנחנו יוצאים נגד תופעות של סרבנות, חלק מהפעולות האלה זה פעולות שמעודדות סרבנות, חלק מכנים אתכם אנשים שמורדים במדינה, אנשים שלא מקבלים את מרות הממשלה, שהיא אחראית על הפעלת הצבא. השאלה היא, מה אתה אומר על האמירות האלה שלהם? אסף אגמון: מה אני אומר? אני אומר לך, לכם ולכל המאזינים, שבאיראן וחיזבאללה והחמאס יושבים בשקט עכשיו ומוחאים כפיים לראש ממשלת ישראל, שמשמיד את ביטחון מדינת ישראל ואת חיל האוויר בפרט. זה מה שאני אומר לכם. וזאת השאלה שצריך לשאול אותו, וזאת השאלה שהאזרחים במדינה הזאת צריכים לשאול, איך ייתכן שאנחנו נותנים יד להשמדת ביטחון מדינת ישראל? ענת דוידוב: אוקיי, עכשיו משפט לסיום, תת אלוף במילואים אסף אגמון. אם הדברים נשארים כמות שהם, לאן המדינה הזאת הולכת? אסף אגמון: אין לי מה להגיד לך. המדינה הזאת הולכת לאבדון. המדינה הזאת הולכת לאבדון. אבל כמה שאני מודאג, אני נחוש ואני אלחם שזה לא יקרה. המדינה שלנו במצב הנוכחי הולכת לאבדון. זה על הקיר, ואנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו מתעסקים בשטויות, ואנחנו מסרבים לראות שהנס הזה שקראו לו מדינת ישראל, שככה התקדם 75 שנה, אנחנו הורסים אותו ומתאבדים, פשוט מתאבדים. ענת דוידוב: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה, מבכירי חיל האוויר לשעבר, תודה רבה לך. סימוכין: כתבות קודמות שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – תת אלוף (מיל.) אסף אגמון מביע תמיכה בגל הסירוב לשירות מילואים: "מתוך היכרות קרובה עם המשמעויות של הפסקת טיסה פעילה, אנו אומרים באופן הברור ביותר לקבוצת המילואים הפעילים: אנו נתמוך, ללא סייג, בכל פעולת מחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר!" סימוכין: תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "הדסקית ‘לשחרר את החטופים עכשיו’ היא סמל יהודי, לא פחות מכיפה; אנחנו כבר לא דמוקרטיה יהודית; הממשלה הזו היא איום על הזהות שלכם כיהודים כאן בטורונטו ובכל מקום אחר; הם יעשו הכל כדי שהם [הערבים] לא יוכלו להצביע; יאמרו לתומכי הפסקת ההתנדבות שלא יוכלו להצביע". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". אל"מ (מיל.) אבי קדיש: "פעם אחת בחיים קורה לך שאתה נביא זעם, ולצערך מסתבר שאתה גם צדקת". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

115,038 views • 1 year ago

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אהוד ברק: "הטייסים, אנשי המודיעין, הסייבר והיחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים, הם לא המורדים". ברק סבר, כי הרמטכ"ל צריך להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל גם כאשר האויב מאזין ועלול לנקוט פעולה ב-14 באוגוסט 2023, אריה גולן ראיין את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ביומן הבוקר בכאן ב של תאגיד השידור הישראלי. עיקרי דבריו של אהוד ברק (*) [שאלת אריה גולן: האם (הרמטכ"ל) צריך להוציא את זה החוצה (להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל), כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו] "אין לו [לרמטכ"ל] שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה. גם הוא. גם ראש שב"כ, גם ראש המוסד חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון, לוועדות המשנה ולציבור". (*) "הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים". (*) "המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה". (*) "תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. יאיר גולן הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה… ויאיר גולן צדק". (*) "הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד". תוכן הראיון אריה גולן: בוקר טוב, לראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. אהוד ברק: בוקר אור. אריה גולן: הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי אומר שהוא חייב להתריע, כמו שאומרים, חייב להרים את הדגל האדום כבר, כשיש פגיעה בכשירות הצבא או צפויה בקרוב פגיעה כזאת. השאלה אם צריך להוציא את זה החוצה, כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו. אהוד ברק: תראה, אין לו שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה, גם הוא. גם ראש שב"כ [רונן בר, ראש שירות הביטחון הכללי], גם ראש המוסד [דדי ברנע] חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון [של הכנסת], לוועדות המשנה ולציבור. עכשיו, מקור ההתנהגות המופקרת הוא [ראש הממשלה בנימין] נתניהו. הרי נתניהו נדרש לשיחות האלה עוד לפני שהוא העביר את החוק הזה לצמצום עילת ההסתברות, עילת הסבירות, הוא מנע את הדיונים האלה, מנע מהם, זרקו הצידה את שני האלופים [ראש אמ"ן אהרון חליוה וראש אמ"ץ עודד בסיוק] שהגיעו בזמן ההצבעה [במליאת הכנסת על ביטול עילת הסבירות], לא רצו לעשות את הישיבות [לעדכון בתמונת המצב הביטחונית], מדוע נתניהו לא רוצה את המפגשים האלה? משום שברור לו שאחרי ש-16 חברי קבינט ישמעו את התיאור מהרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר], מראש אמ"ן, משר הביטחון [יואב גלנט], הם לא יצביעו בעדו, הוא לא היה מסוגל להעביר את החלטת האיוולת הזאת על צמצום עילת הסבירות, אילו היה נותן לרמטכ"ל להיפגש עם הקבינט ועם חברי ועחו"ב [ועדת החוץ והביטחון] כמו שצריך. לכן, המקור של כל הסיפור זה נתניהו, ההפקרות היא שלו, האחריות היא שלו, ההשתוללות היא שלו, הרמיזה של נתניהו שלא יציית בהכרח להוראות בג"ץ, והאיומים הבוטים של השרים שלו זה דפוס פעולה מפיוזי של איום על בית המשפט, איום על הדמוקרטיה, בדיוק כמו האיום המפיוזי שלו בפתיחת משפטו. ואני אומר באחריות, חברה חפצת חיים לא נכנעת לסחיטה מפיוזית גם מכיוון העומד בראשה, גם כאשר מטרתו היחידה, אין פה שום דבר של טובת הציבור, אין שום דבר של ביטחון המדינה, אין שום טיפה של אחריות, הוא מפר את שבועת האמונים שלו כשהוא השביע את הממשלה, וכל הדבר הזה קורה בגלל דבר אחד פשוט, נתניהו נואש מהיכולת להיפטר ממשפטו, והוא מוכן לשרוף את המועדון ולהרוס כל דבר במדינה כדי לצאת מהמשפט. אריה גולן: אבל כשהוא אומר לראשי הצבא שזה נראה כמו צבא שיש לו מדינה לנוכח מה שקורה והפרסומים שהיו בתידרוכים לכתבים, אין שום דבר בדבריו? אהוד ברק: אין שום דבר בדבריו, הם חייבים לעשות את זה, הם נתקלים במצב בלתי אפשרי. ראש ממשלה שמועל באחריותו הבסיסית, תזכור, הוא אפילו לא מפקד עליון כמו הנשיא האמריקאי. המפקדת של הצבא זה הממשלה כולה. זה שהוא לא נותן לממשלה ולא לקבינט לשמוע אותם לפני שהוא מחליט את ההחלטות שיצרו את המשבר הזה, רק לפני כמה שבועות, זה לא לפני כמה שנים. זה הפקרות שלא נודעה כדוגמתה. התגובה ממול היא תגובה טבעית של האזרחים. אני אומר לך, הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים, אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים. המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה. אריה גולן: אתה כולל בזה גם את שר הביטחון יואב גלנט? אתה חושב שגם הוא היה צריך לעשות יותר? אהוד ברק: תראה, אני בטוח שהוא עשה את הדבר הנכון לפני שלושה או חמישה וחצי חודשים, כשהוא ראה [מספר מילים שאינן ברורות]. נתניהו יושב בלונדון, מסרב לכנס את הקבינט. אני שרתתי, אני חושב יותר זמן מכל אדם חי אחר בתפקיד שר הביטחון. אני לא זוכר דבר כזה ששר הביטחון איזשהו דורש לכנס את הקבינט, כי יש סכנה ברורה וקרובה לביטחון המדינה, וראש הממשלה מגיב בפיטוריו בטלפון במקום לכנס את הקבינט מיד. אין חיה כזאת, זה פשוט, הוא אז עשה את הדבר הנכון, נדמה לי שהוא נרתע היום מלעשות אותו הדבר, אבל לפי דעתי הוא חייב לעשות אותו הדבר, והוא יופיע בשבועות הקרובים לעשות אותו דבר. אריה גולן: נתניהו אתמול כך פורסם, הנחה את הרמטכ"ל לשמור, נוכח כל מה שהוא שמע, לשמור על כשירות צה"ל. זאת הנחיה שתשנה, תשפר את המצב, תעצור את התהליכים המסוכנים? אהוד ברק: תראה, יש רק דבר אחד שהוא עושה יותר מאשר להנחות. הוא משקר יותר מאשר הוא מנחה. הוא מנחה, הוא כל הזמן מנחה. הוא לא עושה את חובתו. חובתו הבסיסית היא לשבת ולהקשיב. הסיפור הזה של הוא הנחה, ובזה הוא כאילו, מה הוא עשה? הוא העביר את האחריות לרמטכ"ל. הרמטכ"ל לא יודע שיש עליו אחריות? שר הביטחון לא יודע שיש עליו אחריות? בלי ההנחיה הזאת, הם לא עושים את כל מה שהם יכולים? זה דברי הבל של מתעתע. אין פה שום דבר, מי ששבר את החוזה, מי שמורד בדמוקרטיה, זה נתניהו. הוא לא נגרר ולא בטיח', הוא מתנהל כמו מי שאיבד כשירות להוביל מדינה. למזלנו עומדים אנשים כמו הרצי הלוי ורונן בר ודדי ברנע, ואני מקווה ומאמין שגלנט יצטרף אליהם בקרוב, אין לו שום ברירה אחרת. הקריאה של [אלוף במילואים, סגן ראש המוסד לשעבר] עמירם לוין משלשום, אני הכרתי גם כן היטב את [סא"ל] יוסי קורקין [נהרג ב-1997 במבצע בלבנון] ואת גלנט בתור קצינים צעירים [בשייטת 13] שהיו עומדים מתדרכים, היית יודע שהמשימה תבוצע, חוזרים בחזרה מהמשימה רטובים, החליפות האלה עם המלח, ומתארים את מה שהיה ואתה סומך עליהם. אני אומר לך גלנט כשהוא לבד בחדר הוא לא חושב אחרת מהרמטכ"ל ומראש השב"כ. הוא נתון ללחצים פוליטיים. אריה גולן: אתה מדבר איתו? אתה בקשר עם גלנט? אתה בקשר עם שר הביטחון? אהוד ברק: תראה, אני נזהר מאוד לא לדבר עם אנשים שנושאים תפקידים, בטח לא בלי שפונים אליי ושואלים אותי מסיבה ברורה לחלוטין. הרי במציאות המטורפת שנתניהו בסחרורו, מנהל היום, כל שיחה שלי עם הרמטכ"ל ועם שר הביטחון, תיתפס ומחר תוצג כאילו הארכידמון הזה ברק, הוא כבר מפעיל או משחד או מאיים על הרמטכ"ל או על גלנט. אני מעדיף לא לדבר עליהם. לפי דעתי הם, מספיק להם להסתכל רגע במראה, והם יודעים בדיוק מה הייתי אומר להם. אריה גולן: אתה הזכרת את עמירם לוין, אלוף במילואים, הוא התראיין כאן אתמול בבוקר, והוא אמר שהוא מזהה בשטחי יהודה ושומרון, בהתנהלות של המתנחלים שם, וצה"ל שנאבק עם הדבר הזה, מזהה תהליכים כמו בגרמניה הנאצית, לא פחות, הוא דיבר על פשעי מלחמה, שצה"ל הולך לקראתם בשטחים, בגדה המערבית, לא הגזים? אהוד ברק: תראה, עמירם הוא איש אמיץ מאוד. הוא היה אמיץ מאוד בשדה הקרב. יש בו אומץ טבעי גם אזרחי. יש לו קושי. זה משהו שהוא במידה מסוימת הפוך מהתכונות של חייל שצמח אצל נתניהו. יש לו קושי לשקר. הוא לא מצליח אפילו כשהוא רוצה. אבל אין פה שום דבר חדש. אני אמרתי לפני שש שנים בכנס הרצליה. שש שנים, לא שלוש שנים בשיחות עם [מילה לא ברורה]. שש שנים אמרתי. תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. אם זה נראה כמו ניצני פשיזם, זה הולך כמו ניצני פשיזם, זה מגעגע כמו ניצני פשיזם, זה כנראה ניצני פשיזם. [אלוף במילואים] יאיר גולן [לשעבר סגן הרמטכ"ל] הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה. אריה גולן: שילם ברמטכ"לות על הדברים האלה בזמנו. אהוד ברק: ויאיר גולן צדק. מה? אריה גולן: אני אומר שהוא שילם ברמטכ"לות, כן. אהוד ברק: יש מחיר כבד בדיקטטורה, אפילו בדיקטטורה עוברית. מה שקורה היום, אגב, נתניהו לא מסובך לו לפתור את כל המשבר, שלא יהיה לנו שום הבנות. ברגע שהוא היה מתעשת, או מכנס את הכנסת לכינוס חירום בפגרה, מעביר החלטת כנסת שמבטלת ומשעה את החוק הזה שעבר של צמצום עילת הסבירות, ומחזיר לאחורה, מבטל את הקריאה הטרומית והראשונה של שמונה חוקי ההפיכה האחרים, במילים אחרות מסיר את האקדח מרקתה של הדמוקרטיה הישראלית, באותו רגע היה כל חוזר לתיקונו. אריה גולן: זה לא יראה שהרחוב ניצח את הכנסת הריבונית? אהוד ברק: הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד. אגב, כל מה שאני אומר היה נכון באותה מידה בדיוק, אילו היה מדובר בראש ממשלה ששמו [יו"ר האופוזיציה] יאיר לפיד, או [חבר הכנסת] בני גנץ, או [ראש הממשלה לשעבר] נפתלי בנט, או [חבר הכנסת] אביגדור ליברמן. גם אם אחד מהם היה מנסה להפוך ישראל לדיקטטורה, אותם טייסים היו מתייצבים, אותם דמונים מהעולם החיצוני, כמו [אהוד] ברק, [הרמטכ"ל לשעבר רא"ל במילואים] דני חלוץ, היו מתייצבים, ו-170 ראשי מערכת הביטחון לדורותיה היו כותבים את אותם הודעות, ודורשים ממנו להפסיק את זה באחת. קורית לנו פה טרגדיה. אנשים, קשה להם לראות את ההבדלים, קשה להם לעקוב אחרי הדברים. השמש זורחת כל יום ובתי הקפה פתוחים, אז כנראה שהאסון עוד לא יתרחש. האסון יתרחש כל יום כאשר [חבר הכנסת דודי] אמסלם משתולל ברשות החברות, כאשר נערות בנות 15 נדחקות אחורה באוטובוס ושמים עליהן איזה שמיכות, וכאשר המשטרה מחרימה מלוחמים מבצעיים של צה"ל ומילואים את הנשק, באמצעות תעלול קוראים להם לחקירה, מאשימים אותם בדבר פלילי, ונוטלים להם את הנשק שיש, יעני תהליך פלילי נגדם, זו דיקטטורה בפעולה. כל אזרח חייב להתנגד. אני רוצה להזהיר אותך. אריה גולן: לסיום. אהוד ברק: להזהיר אותך לסיום, שלא רחוק הרגע שאתה ועמיתיך בטלוויזיה ובתקשורת תצטרכו גם כן להרים את קולכם, להפסיק להיות בוררים אובייקטיביים שמביאים עמדה מכאן, ואחריי יביאו איזה פרשן מהימין או בערוצי הזבל ב[ערוץ] 14, או בערוץ אחר. כל אזרח ייאלץ להתייצב בפני השאלה: האם הוא הולך עם הדיקטטורה או הוא הולך עם הדמוקרטיה, והמאבק כבר התחיל, נקודת האל-חזור מאחורינו, הלפיד נמצא אצל בית המשפט כרגע, ומיד אחריו אצל שומרי הסף. אני בטוח שננצח. מדינת ישראל לא תהיה דיקטטורה. בחוקים האלה ייגנזו, ומחוללי ההפיכה יורחקו מהגה השלטון. אריה גולן: אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר. דברים חריפים ונוקבים. אני מודה לך. בוקר טוב. אהוד ברק: בוקר אור. סימוכין:
11:26

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אהוד ברק: "הטייסים, אנשי המודיעין, הסייבר והיחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים, הם לא המורדים". ברק סבר, כי הרמטכ"ל צריך להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל גם כאשר האויב מאזין ועלול לנקוט פעולה ב-14 באוגוסט 2023, אריה גולן ראיין את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ביומן הבוקר בכאן ב של תאגיד השידור הישראלי. עיקרי דבריו של אהוד ברק (*) [שאלת אריה גולן: האם (הרמטכ"ל) צריך להוציא את זה החוצה (להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל), כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו] "אין לו [לרמטכ"ל] שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה. גם הוא. גם ראש שב"כ, גם ראש המוסד חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון, לוועדות המשנה ולציבור". (*) "הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים". (*) "המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה". (*) "תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. יאיר גולן הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה… ויאיר גולן צדק". (*) "הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד". תוכן הראיון אריה גולן: בוקר טוב, לראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. אהוד ברק: בוקר אור. אריה גולן: הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי אומר שהוא חייב להתריע, כמו שאומרים, חייב להרים את הדגל האדום כבר, כשיש פגיעה בכשירות הצבא או צפויה בקרוב פגיעה כזאת. השאלה אם צריך להוציא את זה החוצה, כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו. אהוד ברק: תראה, אין לו שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה, גם הוא. גם ראש שב"כ [רונן בר, ראש שירות הביטחון הכללי], גם ראש המוסד [דדי ברנע] חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון [של הכנסת], לוועדות המשנה ולציבור. עכשיו, מקור ההתנהגות המופקרת הוא [ראש הממשלה בנימין] נתניהו. הרי נתניהו נדרש לשיחות האלה עוד לפני שהוא העביר את החוק הזה לצמצום עילת ההסתברות, עילת הסבירות, הוא מנע את הדיונים האלה, מנע מהם, זרקו הצידה את שני האלופים [ראש אמ"ן אהרון חליוה וראש אמ"ץ עודד בסיוק] שהגיעו בזמן ההצבעה [במליאת הכנסת על ביטול עילת הסבירות], לא רצו לעשות את הישיבות [לעדכון בתמונת המצב הביטחונית], מדוע נתניהו לא רוצה את המפגשים האלה? משום שברור לו שאחרי ש-16 חברי קבינט ישמעו את התיאור מהרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר], מראש אמ"ן, משר הביטחון [יואב גלנט], הם לא יצביעו בעדו, הוא לא היה מסוגל להעביר את החלטת האיוולת הזאת על צמצום עילת הסבירות, אילו היה נותן לרמטכ"ל להיפגש עם הקבינט ועם חברי ועחו"ב [ועדת החוץ והביטחון] כמו שצריך. לכן, המקור של כל הסיפור זה נתניהו, ההפקרות היא שלו, האחריות היא שלו, ההשתוללות היא שלו, הרמיזה של נתניהו שלא יציית בהכרח להוראות בג"ץ, והאיומים הבוטים של השרים שלו זה דפוס פעולה מפיוזי של איום על בית המשפט, איום על הדמוקרטיה, בדיוק כמו האיום המפיוזי שלו בפתיחת משפטו. ואני אומר באחריות, חברה חפצת חיים לא נכנעת לסחיטה מפיוזית גם מכיוון העומד בראשה, גם כאשר מטרתו היחידה, אין פה שום דבר של טובת הציבור, אין שום דבר של ביטחון המדינה, אין שום טיפה של אחריות, הוא מפר את שבועת האמונים שלו כשהוא השביע את הממשלה, וכל הדבר הזה קורה בגלל דבר אחד פשוט, נתניהו נואש מהיכולת להיפטר ממשפטו, והוא מוכן לשרוף את המועדון ולהרוס כל דבר במדינה כדי לצאת מהמשפט. אריה גולן: אבל כשהוא אומר לראשי הצבא שזה נראה כמו צבא שיש לו מדינה לנוכח מה שקורה והפרסומים שהיו בתידרוכים לכתבים, אין שום דבר בדבריו? אהוד ברק: אין שום דבר בדבריו, הם חייבים לעשות את זה, הם נתקלים במצב בלתי אפשרי. ראש ממשלה שמועל באחריותו הבסיסית, תזכור, הוא אפילו לא מפקד עליון כמו הנשיא האמריקאי. המפקדת של הצבא זה הממשלה כולה. זה שהוא לא נותן לממשלה ולא לקבינט לשמוע אותם לפני שהוא מחליט את ההחלטות שיצרו את המשבר הזה, רק לפני כמה שבועות, זה לא לפני כמה שנים. זה הפקרות שלא נודעה כדוגמתה. התגובה ממול היא תגובה טבעית של האזרחים. אני אומר לך, הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים, אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים. המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה. אריה גולן: אתה כולל בזה גם את שר הביטחון יואב גלנט? אתה חושב שגם הוא היה צריך לעשות יותר? אהוד ברק: תראה, אני בטוח שהוא עשה את הדבר הנכון לפני שלושה או חמישה וחצי חודשים, כשהוא ראה [מספר מילים שאינן ברורות]. נתניהו יושב בלונדון, מסרב לכנס את הקבינט. אני שרתתי, אני חושב יותר זמן מכל אדם חי אחר בתפקיד שר הביטחון. אני לא זוכר דבר כזה ששר הביטחון איזשהו דורש לכנס את הקבינט, כי יש סכנה ברורה וקרובה לביטחון המדינה, וראש הממשלה מגיב בפיטוריו בטלפון במקום לכנס את הקבינט מיד. אין חיה כזאת, זה פשוט, הוא אז עשה את הדבר הנכון, נדמה לי שהוא נרתע היום מלעשות אותו הדבר, אבל לפי דעתי הוא חייב לעשות אותו הדבר, והוא יופיע בשבועות הקרובים לעשות אותו דבר. אריה גולן: נתניהו אתמול כך פורסם, הנחה את הרמטכ"ל לשמור, נוכח כל מה שהוא שמע, לשמור על כשירות צה"ל. זאת הנחיה שתשנה, תשפר את המצב, תעצור את התהליכים המסוכנים? אהוד ברק: תראה, יש רק דבר אחד שהוא עושה יותר מאשר להנחות. הוא משקר יותר מאשר הוא מנחה. הוא מנחה, הוא כל הזמן מנחה. הוא לא עושה את חובתו. חובתו הבסיסית היא לשבת ולהקשיב. הסיפור הזה של הוא הנחה, ובזה הוא כאילו, מה הוא עשה? הוא העביר את האחריות לרמטכ"ל. הרמטכ"ל לא יודע שיש עליו אחריות? שר הביטחון לא יודע שיש עליו אחריות? בלי ההנחיה הזאת, הם לא עושים את כל מה שהם יכולים? זה דברי הבל של מתעתע. אין פה שום דבר, מי ששבר את החוזה, מי שמורד בדמוקרטיה, זה נתניהו. הוא לא נגרר ולא בטיח', הוא מתנהל כמו מי שאיבד כשירות להוביל מדינה. למזלנו עומדים אנשים כמו הרצי הלוי ורונן בר ודדי ברנע, ואני מקווה ומאמין שגלנט יצטרף אליהם בקרוב, אין לו שום ברירה אחרת. הקריאה של [אלוף במילואים, סגן ראש המוסד לשעבר] עמירם לוין משלשום, אני הכרתי גם כן היטב את [סא"ל] יוסי קורקין [נהרג ב-1997 במבצע בלבנון] ואת גלנט בתור קצינים צעירים [בשייטת 13] שהיו עומדים מתדרכים, היית יודע שהמשימה תבוצע, חוזרים בחזרה מהמשימה רטובים, החליפות האלה עם המלח, ומתארים את מה שהיה ואתה סומך עליהם. אני אומר לך גלנט כשהוא לבד בחדר הוא לא חושב אחרת מהרמטכ"ל ומראש השב"כ. הוא נתון ללחצים פוליטיים. אריה גולן: אתה מדבר איתו? אתה בקשר עם גלנט? אתה בקשר עם שר הביטחון? אהוד ברק: תראה, אני נזהר מאוד לא לדבר עם אנשים שנושאים תפקידים, בטח לא בלי שפונים אליי ושואלים אותי מסיבה ברורה לחלוטין. הרי במציאות המטורפת שנתניהו בסחרורו, מנהל היום, כל שיחה שלי עם הרמטכ"ל ועם שר הביטחון, תיתפס ומחר תוצג כאילו הארכידמון הזה ברק, הוא כבר מפעיל או משחד או מאיים על הרמטכ"ל או על גלנט. אני מעדיף לא לדבר עליהם. לפי דעתי הם, מספיק להם להסתכל רגע במראה, והם יודעים בדיוק מה הייתי אומר להם. אריה גולן: אתה הזכרת את עמירם לוין, אלוף במילואים, הוא התראיין כאן אתמול בבוקר, והוא אמר שהוא מזהה בשטחי יהודה ושומרון, בהתנהלות של המתנחלים שם, וצה"ל שנאבק עם הדבר הזה, מזהה תהליכים כמו בגרמניה הנאצית, לא פחות, הוא דיבר על פשעי מלחמה, שצה"ל הולך לקראתם בשטחים, בגדה המערבית, לא הגזים? אהוד ברק: תראה, עמירם הוא איש אמיץ מאוד. הוא היה אמיץ מאוד בשדה הקרב. יש בו אומץ טבעי גם אזרחי. יש לו קושי. זה משהו שהוא במידה מסוימת הפוך מהתכונות של חייל שצמח אצל נתניהו. יש לו קושי לשקר. הוא לא מצליח אפילו כשהוא רוצה. אבל אין פה שום דבר חדש. אני אמרתי לפני שש שנים בכנס הרצליה. שש שנים, לא שלוש שנים בשיחות עם [מילה לא ברורה]. שש שנים אמרתי. תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. אם זה נראה כמו ניצני פשיזם, זה הולך כמו ניצני פשיזם, זה מגעגע כמו ניצני פשיזם, זה כנראה ניצני פשיזם. [אלוף במילואים] יאיר גולן [לשעבר סגן הרמטכ"ל] הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה. אריה גולן: שילם ברמטכ"לות על הדברים האלה בזמנו. אהוד ברק: ויאיר גולן צדק. מה? אריה גולן: אני אומר שהוא שילם ברמטכ"לות, כן. אהוד ברק: יש מחיר כבד בדיקטטורה, אפילו בדיקטטורה עוברית. מה שקורה היום, אגב, נתניהו לא מסובך לו לפתור את כל המשבר, שלא יהיה לנו שום הבנות. ברגע שהוא היה מתעשת, או מכנס את הכנסת לכינוס חירום בפגרה, מעביר החלטת כנסת שמבטלת ומשעה את החוק הזה שעבר של צמצום עילת הסבירות, ומחזיר לאחורה, מבטל את הקריאה הטרומית והראשונה של שמונה חוקי ההפיכה האחרים, במילים אחרות מסיר את האקדח מרקתה של הדמוקרטיה הישראלית, באותו רגע היה כל חוזר לתיקונו. אריה גולן: זה לא יראה שהרחוב ניצח את הכנסת הריבונית? אהוד ברק: הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד. אגב, כל מה שאני אומר היה נכון באותה מידה בדיוק, אילו היה מדובר בראש ממשלה ששמו [יו"ר האופוזיציה] יאיר לפיד, או [חבר הכנסת] בני גנץ, או [ראש הממשלה לשעבר] נפתלי בנט, או [חבר הכנסת] אביגדור ליברמן. גם אם אחד מהם היה מנסה להפוך ישראל לדיקטטורה, אותם טייסים היו מתייצבים, אותם דמונים מהעולם החיצוני, כמו [אהוד] ברק, [הרמטכ"ל לשעבר רא"ל במילואים] דני חלוץ, היו מתייצבים, ו-170 ראשי מערכת הביטחון לדורותיה היו כותבים את אותם הודעות, ודורשים ממנו להפסיק את זה באחת. קורית לנו פה טרגדיה. אנשים, קשה להם לראות את ההבדלים, קשה להם לעקוב אחרי הדברים. השמש זורחת כל יום ובתי הקפה פתוחים, אז כנראה שהאסון עוד לא יתרחש. האסון יתרחש כל יום כאשר [חבר הכנסת דודי] אמסלם משתולל ברשות החברות, כאשר נערות בנות 15 נדחקות אחורה באוטובוס ושמים עליהן איזה שמיכות, וכאשר המשטרה מחרימה מלוחמים מבצעיים של צה"ל ומילואים את הנשק, באמצעות תעלול קוראים להם לחקירה, מאשימים אותם בדבר פלילי, ונוטלים להם את הנשק שיש, יעני תהליך פלילי נגדם, זו דיקטטורה בפעולה. כל אזרח חייב להתנגד. אני רוצה להזהיר אותך. אריה גולן: לסיום. אהוד ברק: להזהיר אותך לסיום, שלא רחוק הרגע שאתה ועמיתיך בטלוויזיה ובתקשורת תצטרכו גם כן להרים את קולכם, להפסיק להיות בוררים אובייקטיביים שמביאים עמדה מכאן, ואחריי יביאו איזה פרשן מהימין או בערוצי הזבל ב[ערוץ] 14, או בערוץ אחר. כל אזרח ייאלץ להתייצב בפני השאלה: האם הוא הולך עם הדיקטטורה או הוא הולך עם הדמוקרטיה, והמאבק כבר התחיל, נקודת האל-חזור מאחורינו, הלפיד נמצא אצל בית המשפט כרגע, ומיד אחריו אצל שומרי הסף. אני בטוח שננצח. מדינת ישראל לא תהיה דיקטטורה. בחוקים האלה ייגנזו, ומחוללי ההפיכה יורחקו מהגה השלטון. אריה גולן: אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר. דברים חריפים ונוקבים. אני מודה לך. בוקר טוב. אהוד ברק: בוקר אור. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

10,839 views • 8 months ago

עדות גיורא איילנד: "במרץ 2023 הוא [ראש אמ"ן אהרון חליוה] אמר: הערכת המודיעין שנתתי בנובמבר [2022] לא רלוונטית; הסבירות למלחמה גבוהה יותר ממה שהערכנו אז; במאי או ביוני 2023, [ראש] אמ"ן הציג תמונה קודרת מאוד ביחס למה [ש]צפוי לנו בעתיד הקרוב; דיבר במושגים של בערך השנה הקרובה" ב-15 באוגוסט 2024, אלוף במילואים גיורא איילנד, לשעבר ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון בצה"ל, העיד בפני ועדת החקירה האזרחית לאסון השבעה באוקטובר 2023. להלן קטע מעדותו: גיורא איילנד: כל שנה, פחות או יותר בנובמבר–דצמבר, מתקיים איזשהו ריטואל, אולי פגישה, שנקראת הערכת המודיעין השנתית, שבה ראש אמ"ן [אגף המודיעין], ראש המוסד וראש השב"כ [שירות הביטחון הכללי] מציגים לפני הקבינט את הערכת המודיעין: מה יהיה בשנה הקרובה. זה לא פורום של קבלת החלטות ברובו; זה יותר פורום של באמת הערכת מודיעין. אמ"ן עם רח"ט מחקר [ראש חטיבת המחקר באמ"ן], וראש אמ"ן עם האנשים המובילים. וכפי שאמרתי, האירוע הזה בדרך כלל לא נגמר באיזשהן החלטות, וגם לא [זו] תכליתו. בניגוד לכל שנה אחרת, וזה אני אומר לזכותו של ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], תיכף אני אגיד דברים אחרים מאוד שונים, במרץ 2023 הוא [חליוה] אמר: רגע, הערכת המודיעין שנתתי בנובמבר [2022] לפני ארבעה חודשים, היא כבר לא מדויקת. היא כבר לא לגמרי רלוונטית. התקדרו פני השמיים. המציאות יותר חמורה. יש יותר סכנות ממה שהערכתי. ואם משתמשים במילה החמקמקה גם של "סבירות": הסבירות למלחמה גבוהה יותר ממה שהערכנו אותה בנובמבר. בעקבות האמירה הזאת שלו, מי שזוכר, היה אותו ליל גלנט המפורסם. הוא קרה כמעט ישירות אחרי כן [ליל 26–27 במרץ 2023, שבו פרצו מחאות המוניות ספונטניות אחרי הודעת נתניהו על כוונתו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט בעקבות קריאתו לעצור את הרפורמה המשפטית מטעמי ביטחון], כי אותה סקירה הוצגה לשר הביטחון, שבהחלט נבהל, או לפחות היה מודאג, וחשב שיש דברים שכדאי לעצור אותם — במיוחד בדימוי של ישראל כמדינה משוסעת [ו]חלשה, עם כל המלחמות על הרפורמה המשפטית. הוא פנה לראש הממשלה וביקש לעצור, כי [הוא] אומר: אויבינו מפרשים את הדברים בצורה רעה, ולכן יש לנו בעיות יותר חמורות, או יותר בטח אקוטיות, מאשר תהליכים כאלה או אחרים. פחות או יותר במאי או ביוני אותה שנה [2023], ראש אמ"ן כינס קבוצה של בערך שמונה או עשרה אנשים לשעבר, בעיקר ראשי אמ"ן לשעבר וראשי אגף מבצעים לשעבר. בין היתר היו שם אהוד ברק, גם [משה] בוגי יעלון, שהבנתי היה פה הבוקר, עמוס ידלין ואחרים, והיו שם ראשי אגף המבצעים לשעבר, ואני ביניהם. באמת אמ"ן הציג תמונה שבעיניי נראתה קודרת מאוד ביחס למה [ש]צפוי לנו בעתיד הקרוב. הוא לא דיבר במושגים קונקרטיים של שבועות וחודשים; דיבר במושגים של בערך השנה הקרובה. אני אישית די התחלחלתי ממה ששמעתי שם. ביקשתי מראש אמ"ן ללמוד את נושא המודיעין בצורה יותר יסודית. קיבלתי אישור, וביליתי יום שלם בכמה מחלקות באמ"ן כדי להעמיק את הידע הקונקרטי שלי על מה שקורה. והדאגה שלי הפכה להיות חמורה עוד יותר. בעקבות העניין הזה, ביולי [2023], פרסמתי פוסט בין חברים שהיה מאוד ויראלי ורץ להרבה מקומות. אני לא אקרא לכם את כולו, אבל אני אציין פה דברים שאני, בתור אדם ששמע דברים והבין אותם, יכול היה גם להציף אותם כלפי מעלה. אני אקרא בקצרה: "בחצי השנה האחרונה השתפר פלאים", אני מדבר על בערך שנה מהיום או שנה וחודשיים מהיום, יוני פחות או יותר, יוני - יולי 2023, "בחצי השנה האחרונה השתפר פלאים מעמדה של איראן בעולם. ארבע סיבות לכך: [אחת], רוסיה צריכה אותה; [שתיים], סין מחזרת אחריה; שלוש, הניסיון האמריקאי לבודד אותה נכשל; ארבע, סעודיה החליטה להתרפס בפני איראן במקום להתעמת איתה. "מעודדת ממציאות זו, הגיעה איראן למסקנה שאם תצליח ללכד בין הזירות — ישראל תקרוס. המשמעות היא ליזום מערכה [צבאית] שבה יפעלו בתיאום חיזבאללה, מיליציות שיעיות מסוריה ומעיראק, חמאס מעזה, תקיפה ישירה מאיראן, תקיפה מתימן, [ו]טרור מאיו"ש [אזור יהודה ושומרון]. וכל אלה יביאו בעצם לאי-יכולת של ישראל להתמודד. "מה שעוד השתנה מבחינת איראן לטובה הוא הגידול המשמעותי של הנשק המדויק שבידי חיזבאללה, המיליציות השיעיות ואיראן עצמה. כל אלה יצליחו, להערכת איראן, להקריס את התשתיות של ישראל. "בנוסף", ואני מדלג, "מבינים האיראנים", אני מקצר פה, "שישראל נמצאת במגמה של חולשה, ולכן ההזדמנות הזאת יכולה להיות בטווח של השנה הקרובה. ואני מסיים: "אם לא תימצא דרך לשינוי של 180 מעלות במגמה הקיימת, ישראל תיקלע לסכנה קיומית. אני לא מתייחס כאן להיבטים נוספים — כלכליים, מורליים ואחרים. אם נשקלל גם את זה, התמונה תהיה חמורה עוד יותר". זו ההבנה שלי. שאלה: איפה זה התפרסם? איפה פרסמת את זה? אמרת [ששלחת] פוסט בין חברים. גיורא איילנד: רגע, לא. זה הפך להיות מאוד מאוד ויראלי בהרבה מאוד קבוצות. אני כתבתי גם מאמר ב[עיתון] ידיעות [אחרונות], או שני מאמרים, ב[עיתון] ידיעות [אחרונות], אבל אני רוצה להגיע לנקודה היותר חשובה. בערך באוגוסט לפני שנה [2023], בעקבות ההבנה הזאת שלי — ופה אני מספר בפעם הראשונה לפרוטוקול, ביקשתי להיפגש עם ראש הממשלה [בנימין נתניהו] באופן אישי. שאלה: מתי? גיורא איילנד: באוגוסט לפני שנה [2023]. הוא [נתניהו] נענה לי יחסית מהר. נפגשתי איתו. הצגתי לו מצד אחד את דאגותיי כפי שאני מבין אותן, ואמרתי לו שלא רק בסעיף כללי: אני חושב שחייבים למצוא פתרון למשבר הפוליטי או לשסע שהולך וגדל. שמתי דגש גדול מאוד על מה שקורה בתוך צה"ל [הודעה של אלפי קצינים וחיילים במילואים על הפסקת התנדבותם לשירות מילואים - "סרבנות"], בדגש על חיל האוויר ואי התנדבות של טייסים [לשירות מילואים], וגם מה זה עושה — ובעיקר איך הדברים נראים מבחוץ. והצעתי לו [לנתניהו] גם אולי איזשהו מתווה, שבכוונה אני אומר שיש בו מרכיבים פוליטיים ומשפטיים, שיכולים אולי לגשר על הפער בין הצד שלו לבין, נגיד, האופוזיציה, ושיוכלו להרגיע לפחות או להחזיר את, הייתי אומר, אחדות השורות אצלנו. שאלה: גיורא, רק שאלה. התמונה שאתה רואה אז היא תמונה שנובעת מההיבט החיזוק האיראני לנוכח הסיטואציה הגלובלית וכולי וכולי, מה נקודת המהות, החיזוק האיראני או הנפילה פה, או החולשה הישראלית, או שניהם ביחד? או שילוב ביניהם. גיורא איילנד: שניהם ביחד. תנועת מספריים: העוצמה האיראנית ושלוחיה, והמוכנות — כולל המבצעית — של השלוחים שלה, שהלכה והתחזקה מצד אחד; והירידה גם ביכולות שלנו וגם בדימוי שלנו [מצד שני]. וכשאני מדבר על הדימוי, לא פרטתי פה את הכל, כולל היחסים המאוד מתוחים שהיו אז עם ארצות הברית, שציינתי אותם בתור נקודה שגם היא מייצרת חלק, או מקרינה חולשה ישראלית. שאלה: אבל אני רק טיפה מפריע. מה שאתה כתבת, ועל בסיס זה גם נפגשת עם ראש הממשלה, זה ביטוי של מה ששמעת מראש אמ"ן? גיורא איילנד: כן. אני מה ששמעתי לאו דווקא רק מראש אמ"ן, מה ששמעתי במסגרת הדיונים שקיימתי או שהייתי [בהם], כולל בגורמים, נגיד, ברמות של ראשי מחלקות, ראשי ענפים באמ"ן, והבנתי את בעצם הבשלות האיראנית: המוכנות שלהם ללכד בין הזירות ולעשות את אותו המהלך הזה, שמבחינתם, בעצם החזון שהיה לפני עשר שנים אולי תיאורטי, בראייתם הוא פחות או יותר כבר מוכן. ומול החולשה הישראלית — גם איזשהו רצון לקדם את הדברים, כי אם ישראל בחולשתה, בוא אולי אנחנו האיראנים נקדים. ואני מודה: אני הייתי מאוד מאוד מודאג מהדברים האלה. לא היה לי מקורות מידע אחרים. שורה תחתונה. הפגישה שלי עם ראש הממשלה, כפי שאפשר להבין, לא השיגה שום תוצאות של ממש. אני חייב להגיד שהצגתי לו את הצד הפוליטי של מה שאני מציע. הוא כן שאל אותי: האם לפי דעתי הצד השני — [חברי הכנסת] בני גנץ, גדי איזנקוט וכולי — יתמכו. אמרתי: אני מוכן לנסות. פגשתי את גדי איזנקוט יום או יומיים אחר כך. הבנתי שבערך 70% הייתה בו נכונות ללכת לקראת [הצעת הפשרה] באותם מתווים. ראש הממשלה גם ביקש ממני שאני אעביר לו בכתב את אותם הדברים שאמרתי. העברתי לו בכתב. את זה אני לא מציג את זה פה בפניכם, אבל יש לי את המכתב הרשמי שנתתי לו. אבל עם הדבר הזה לא קרה שום דבר. אני אומר את הנקודה הזאת שהיא היחידה שאתייחס [בה] לצד המדיני. רוב יתר הדברים שאדבר עליהם הם על הצבא עצמו, משום שניתן היה להבין ביולי–אוגוסט 2023 שאנחנו לא כתמול שלשום. נכון שגם אני חשבתי, כמו רבים אחרים, שאם תיפתח הרעה, היא תיפתח קודם כול מחיזבאללה [מלבנון] ולא [על ידי חמאס] מעזה. אבל בהחלט ראינו את התמונה המלאה, וגם ציינתי את זה במפורש: חמאס הוא חלק מהכוחות שאמורים אולי להסתער על ישראל כחלק מאיזושהי תוכנית כוללת איראנית, ושאני חשבתי שיש בה סכנה קיומית. והתייחסתי למושג הזה כבר אז, באוגוסט 2023. סימוכין:
9:39

עדות גיורא איילנד: "במרץ 2023 הוא [ראש אמ"ן אהרון חליוה] אמר: הערכת המודיעין שנתתי בנובמבר [2022] לא רלוונטית; הסבירות למלחמה גבוהה יותר ממה שהערכנו אז; במאי או ביוני 2023, [ראש] אמ"ן הציג תמונה קודרת מאוד ביחס למה [ש]צפוי לנו בעתיד הקרוב; דיבר במושגים של בערך השנה הקרובה" ב-15 באוגוסט 2024, אלוף במילואים גיורא איילנד, לשעבר ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון בצה"ל, העיד בפני ועדת החקירה האזרחית לאסון השבעה באוקטובר 2023. להלן קטע מעדותו: גיורא איילנד: כל שנה, פחות או יותר בנובמבר–דצמבר, מתקיים איזשהו ריטואל, אולי פגישה, שנקראת הערכת המודיעין השנתית, שבה ראש אמ"ן [אגף המודיעין], ראש המוסד וראש השב"כ [שירות הביטחון הכללי] מציגים לפני הקבינט את הערכת המודיעין: מה יהיה בשנה הקרובה. זה לא פורום של קבלת החלטות ברובו; זה יותר פורום של באמת הערכת מודיעין. אמ"ן עם רח"ט מחקר [ראש חטיבת המחקר באמ"ן], וראש אמ"ן עם האנשים המובילים. וכפי שאמרתי, האירוע הזה בדרך כלל לא נגמר באיזשהן החלטות, וגם לא [זו] תכליתו. בניגוד לכל שנה אחרת, וזה אני אומר לזכותו של ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], תיכף אני אגיד דברים אחרים מאוד שונים, במרץ 2023 הוא [חליוה] אמר: רגע, הערכת המודיעין שנתתי בנובמבר [2022] לפני ארבעה חודשים, היא כבר לא מדויקת. היא כבר לא לגמרי רלוונטית. התקדרו פני השמיים. המציאות יותר חמורה. יש יותר סכנות ממה שהערכתי. ואם משתמשים במילה החמקמקה גם של "סבירות": הסבירות למלחמה גבוהה יותר ממה שהערכנו אותה בנובמבר. בעקבות האמירה הזאת שלו, מי שזוכר, היה אותו ליל גלנט המפורסם. הוא קרה כמעט ישירות אחרי כן [ליל 26–27 במרץ 2023, שבו פרצו מחאות המוניות ספונטניות אחרי הודעת נתניהו על כוונתו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט בעקבות קריאתו לעצור את הרפורמה המשפטית מטעמי ביטחון], כי אותה סקירה הוצגה לשר הביטחון, שבהחלט נבהל, או לפחות היה מודאג, וחשב שיש דברים שכדאי לעצור אותם — במיוחד בדימוי של ישראל כמדינה משוסעת [ו]חלשה, עם כל המלחמות על הרפורמה המשפטית. הוא פנה לראש הממשלה וביקש לעצור, כי [הוא] אומר: אויבינו מפרשים את הדברים בצורה רעה, ולכן יש לנו בעיות יותר חמורות, או יותר בטח אקוטיות, מאשר תהליכים כאלה או אחרים. פחות או יותר במאי או ביוני אותה שנה [2023], ראש אמ"ן כינס קבוצה של בערך שמונה או עשרה אנשים לשעבר, בעיקר ראשי אמ"ן לשעבר וראשי אגף מבצעים לשעבר. בין היתר היו שם אהוד ברק, גם [משה] בוגי יעלון, שהבנתי היה פה הבוקר, עמוס ידלין ואחרים, והיו שם ראשי אגף המבצעים לשעבר, ואני ביניהם. באמת אמ"ן הציג תמונה שבעיניי נראתה קודרת מאוד ביחס למה [ש]צפוי לנו בעתיד הקרוב. הוא לא דיבר במושגים קונקרטיים של שבועות וחודשים; דיבר במושגים של בערך השנה הקרובה. אני אישית די התחלחלתי ממה ששמעתי שם. ביקשתי מראש אמ"ן ללמוד את נושא המודיעין בצורה יותר יסודית. קיבלתי אישור, וביליתי יום שלם בכמה מחלקות באמ"ן כדי להעמיק את הידע הקונקרטי שלי על מה שקורה. והדאגה שלי הפכה להיות חמורה עוד יותר. בעקבות העניין הזה, ביולי [2023], פרסמתי פוסט בין חברים שהיה מאוד ויראלי ורץ להרבה מקומות. אני לא אקרא לכם את כולו, אבל אני אציין פה דברים שאני, בתור אדם ששמע דברים והבין אותם, יכול היה גם להציף אותם כלפי מעלה. אני אקרא בקצרה: "בחצי השנה האחרונה השתפר פלאים", אני מדבר על בערך שנה מהיום או שנה וחודשיים מהיום, יוני פחות או יותר, יוני - יולי 2023, "בחצי השנה האחרונה השתפר פלאים מעמדה של איראן בעולם. ארבע סיבות לכך: [אחת], רוסיה צריכה אותה; [שתיים], סין מחזרת אחריה; שלוש, הניסיון האמריקאי לבודד אותה נכשל; ארבע, סעודיה החליטה להתרפס בפני איראן במקום להתעמת איתה. "מעודדת ממציאות זו, הגיעה איראן למסקנה שאם תצליח ללכד בין הזירות — ישראל תקרוס. המשמעות היא ליזום מערכה [צבאית] שבה יפעלו בתיאום חיזבאללה, מיליציות שיעיות מסוריה ומעיראק, חמאס מעזה, תקיפה ישירה מאיראן, תקיפה מתימן, [ו]טרור מאיו"ש [אזור יהודה ושומרון]. וכל אלה יביאו בעצם לאי-יכולת של ישראל להתמודד. "מה שעוד השתנה מבחינת איראן לטובה הוא הגידול המשמעותי של הנשק המדויק שבידי חיזבאללה, המיליציות השיעיות ואיראן עצמה. כל אלה יצליחו, להערכת איראן, להקריס את התשתיות של ישראל. "בנוסף", ואני מדלג, "מבינים האיראנים", אני מקצר פה, "שישראל נמצאת במגמה של חולשה, ולכן ההזדמנות הזאת יכולה להיות בטווח של השנה הקרובה. ואני מסיים: "אם לא תימצא דרך לשינוי של 180 מעלות במגמה הקיימת, ישראל תיקלע לסכנה קיומית. אני לא מתייחס כאן להיבטים נוספים — כלכליים, מורליים ואחרים. אם נשקלל גם את זה, התמונה תהיה חמורה עוד יותר". זו ההבנה שלי. שאלה: איפה זה התפרסם? איפה פרסמת את זה? אמרת [ששלחת] פוסט בין חברים. גיורא איילנד: רגע, לא. זה הפך להיות מאוד מאוד ויראלי בהרבה מאוד קבוצות. אני כתבתי גם מאמר ב[עיתון] ידיעות [אחרונות], או שני מאמרים, ב[עיתון] ידיעות [אחרונות], אבל אני רוצה להגיע לנקודה היותר חשובה. בערך באוגוסט לפני שנה [2023], בעקבות ההבנה הזאת שלי — ופה אני מספר בפעם הראשונה לפרוטוקול, ביקשתי להיפגש עם ראש הממשלה [בנימין נתניהו] באופן אישי. שאלה: מתי? גיורא איילנד: באוגוסט לפני שנה [2023]. הוא [נתניהו] נענה לי יחסית מהר. נפגשתי איתו. הצגתי לו מצד אחד את דאגותיי כפי שאני מבין אותן, ואמרתי לו שלא רק בסעיף כללי: אני חושב שחייבים למצוא פתרון למשבר הפוליטי או לשסע שהולך וגדל. שמתי דגש גדול מאוד על מה שקורה בתוך צה"ל [הודעה של אלפי קצינים וחיילים במילואים על הפסקת התנדבותם לשירות מילואים - "סרבנות"], בדגש על חיל האוויר ואי התנדבות של טייסים [לשירות מילואים], וגם מה זה עושה — ובעיקר איך הדברים נראים מבחוץ. והצעתי לו [לנתניהו] גם אולי איזשהו מתווה, שבכוונה אני אומר שיש בו מרכיבים פוליטיים ומשפטיים, שיכולים אולי לגשר על הפער בין הצד שלו לבין, נגיד, האופוזיציה, ושיוכלו להרגיע לפחות או להחזיר את, הייתי אומר, אחדות השורות אצלנו. שאלה: גיורא, רק שאלה. התמונה שאתה רואה אז היא תמונה שנובעת מההיבט החיזוק האיראני לנוכח הסיטואציה הגלובלית וכולי וכולי, מה נקודת המהות, החיזוק האיראני או הנפילה פה, או החולשה הישראלית, או שניהם ביחד? או שילוב ביניהם. גיורא איילנד: שניהם ביחד. תנועת מספריים: העוצמה האיראנית ושלוחיה, והמוכנות — כולל המבצעית — של השלוחים שלה, שהלכה והתחזקה מצד אחד; והירידה גם ביכולות שלנו וגם בדימוי שלנו [מצד שני]. וכשאני מדבר על הדימוי, לא פרטתי פה את הכל, כולל היחסים המאוד מתוחים שהיו אז עם ארצות הברית, שציינתי אותם בתור נקודה שגם היא מייצרת חלק, או מקרינה חולשה ישראלית. שאלה: אבל אני רק טיפה מפריע. מה שאתה כתבת, ועל בסיס זה גם נפגשת עם ראש הממשלה, זה ביטוי של מה ששמעת מראש אמ"ן? גיורא איילנד: כן. אני מה ששמעתי לאו דווקא רק מראש אמ"ן, מה ששמעתי במסגרת הדיונים שקיימתי או שהייתי [בהם], כולל בגורמים, נגיד, ברמות של ראשי מחלקות, ראשי ענפים באמ"ן, והבנתי את בעצם הבשלות האיראנית: המוכנות שלהם ללכד בין הזירות ולעשות את אותו המהלך הזה, שמבחינתם, בעצם החזון שהיה לפני עשר שנים אולי תיאורטי, בראייתם הוא פחות או יותר כבר מוכן. ומול החולשה הישראלית — גם איזשהו רצון לקדם את הדברים, כי אם ישראל בחולשתה, בוא אולי אנחנו האיראנים נקדים. ואני מודה: אני הייתי מאוד מאוד מודאג מהדברים האלה. לא היה לי מקורות מידע אחרים. שורה תחתונה. הפגישה שלי עם ראש הממשלה, כפי שאפשר להבין, לא השיגה שום תוצאות של ממש. אני חייב להגיד שהצגתי לו את הצד הפוליטי של מה שאני מציע. הוא כן שאל אותי: האם לפי דעתי הצד השני — [חברי הכנסת] בני גנץ, גדי איזנקוט וכולי — יתמכו. אמרתי: אני מוכן לנסות. פגשתי את גדי איזנקוט יום או יומיים אחר כך. הבנתי שבערך 70% הייתה בו נכונות ללכת לקראת [הצעת הפשרה] באותם מתווים. ראש הממשלה גם ביקש ממני שאני אעביר לו בכתב את אותם הדברים שאמרתי. העברתי לו בכתב. את זה אני לא מציג את זה פה בפניכם, אבל יש לי את המכתב הרשמי שנתתי לו. אבל עם הדבר הזה לא קרה שום דבר. אני אומר את הנקודה הזאת שהיא היחידה שאתייחס [בה] לצד המדיני. רוב יתר הדברים שאדבר עליהם הם על הצבא עצמו, משום שניתן היה להבין ביולי–אוגוסט 2023 שאנחנו לא כתמול שלשום. נכון שגם אני חשבתי, כמו רבים אחרים, שאם תיפתח הרעה, היא תיפתח קודם כול מחיזבאללה [מלבנון] ולא [על ידי חמאס] מעזה. אבל בהחלט ראינו את התמונה המלאה, וגם ציינתי את זה במפורש: חמאס הוא חלק מהכוחות שאמורים אולי להסתער על ישראל כחלק מאיזושהי תוכנית כוללת איראנית, ושאני חשבתי שיש בה סכנה קיומית. והתייחסתי למושג הזה כבר אז, באוגוסט 2023. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

21,481 views • 13 days ago