正在加载视频...

视频加载失败

加载此视频时出现问题。这可能是由于临时网络问题，或视频可能不可用。

צרחות, איחולי מוות ואלימות פיזית: העדות המטלטלת מתוך משרד רה"מ | "יום אחד היא אמרה לי 'אני פסיכולוגית מספר אחד ואני איבחנתי אותך: אתה אוטיסט' - באותו יום עשו לי צינתור" | עמרי מניב Omri Maniv

החדשות - N12

791,480 subscribers

27,186 次观看 • 2 个月前 •via X (Twitter)

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 条评论

暂无评论

原始帖子的评论将显示在这里

相关视频

עדותו של י' על התנהלותה שרה נתניהו במעון רה"מ: "אמרה לי 'אני כל יום אתפלל עליך שתמות, שתקבל סרטן'. היא הביאה עובדת אפריקאית - אמרה לי להביא לה אוכל פג תוקף" | צפו בעדות המלאה | עמרי מניב Omri Maniv

עדותו של י' על התנהלותה שרה נתניהו במעון רה"מ: "אמרה לי 'אני כל יום אתפלל עליך שתמות, שתקבל סרטן'. היא הביאה עובדת אפריקאית - אמרה לי להביא לה אוכל פג תוקף" | צפו בעדות המלאה | עמרי מניב Omri Maniv

החדשות - N12

28,133 次观看 • 2 个月前

חמישים שנה עברו מאז נפל אחי הבכור יוני במבצע הגבורה לשחרור החטופים באנטבה. חמישים שנה עברו, יוני, ואין יום אחד שבו אני לא חושב עליך. אני זוכר אותך בגעגוע אינסופי, בכאב עמוק, בגאווה כבירה. צר לי עליך, אחי יונתן, נעמת לי מאוד. היית אח נפלא לעידו ולי ובן נפלא להורינו. כמה שבועות אחרי מלחמת יום הכיפורים, יוני כתב לי: “אני מעדיף לחיות כאן תוך מלחמה מתמשכת מלהיות חלק מן העם היהודי הנודד. כיוון שאין לי כוונות לספר לנכדים שלי על מדינת היהודים במאה ה-20, כעל אפיזודה חולפת וקצרה באלפי שנות נדודים, אני מתכוון להיאחז כאן בכוח רב”. הבטחתי לו היום: מדינת ישראל לא תהיה אפיזודה חולפת. במהלך חמישים השנים אחרי נפילתך, יוני, קמו לנו דורות חדשים של גיבורים. חמישים שנה עברו, יוני, ואני פוגש אותך בשטח. אני פוגש אותך ברוח הגבורה וההקרבה של לוחמינו. אני מחבק את משפחות הנופלים, שאני ומשפחתי מכירים את עומק יגונם. אני מצדיע לחיילינו הגיבורים ולמפקדינו הגיבורים ולפצועינו בגוף ובנפש, גם הם גיבורים. חלקם נמצאים כאן היום. הם נחושים להבטיח שחוט החיים של עם ישראל בארצו לא ינתק, ורבים מהם, יוני, שואבים השראה מסיפור חייך וממכתביך, כפי שהדורות הבאים ישאבו השראה מסיפור הגבורה וההקרבה שלהם. יוני, אחי הבכור והאהוב, געגועי אליך לא יפסקו עד יומי האחרון. ובמעמד זה אני מבטיח לך, אמשיך, וכולנו נמשיך, לשאת בגאון את לפיד השליחות שלך כדי להבטיח את נצח ישראל.

חמישים שנה עברו מאז נפל אחי הבכור יוני במבצע הגבורה לשחרור החטופים באנטבה. חמישים שנה עברו, יוני, ואין יום אחד שבו אני לא חושב עליך. אני זוכר אותך בגעגוע אינסופי, בכאב עמוק, בגאווה כבירה. צר לי עליך, אחי יונתן, נעמת לי מאוד. היית אח נפלא לעידו ולי ובן נפלא להורינו. כמה שבועות אחרי מלחמת יום הכיפורים, יוני כתב לי: “אני מעדיף לחיות כאן תוך מלחמה מתמשכת מלהיות חלק מן העם היהודי הנודד. כיוון שאין לי כוונות לספר לנכדים שלי על מדינת היהודים במאה ה-20, כעל אפיזודה חולפת וקצרה באלפי שנות נדודים, אני מתכוון להיאחז כאן בכוח רב”. הבטחתי לו היום: מדינת ישראל לא תהיה אפיזודה חולפת. במהלך חמישים השנים אחרי נפילתך, יוני, קמו לנו דורות חדשים של גיבורים. חמישים שנה עברו, יוני, ואני פוגש אותך בשטח. אני פוגש אותך ברוח הגבורה וההקרבה של לוחמינו. אני מחבק את משפחות הנופלים, שאני ומשפחתי מכירים את עומק יגונם. אני מצדיע לחיילינו הגיבורים ולמפקדינו הגיבורים ולפצועינו בגוף ובנפש, גם הם גיבורים. חלקם נמצאים כאן היום. הם נחושים להבטיח שחוט החיים של עם ישראל בארצו לא ינתק, ורבים מהם, יוני, שואבים השראה מסיפור חייך וממכתביך, כפי שהדורות הבאים ישאבו השראה מסיפור הגבורה וההקרבה שלהם. יוני, אחי הבכור והאהוב, געגועי אליך לא יפסקו עד יומי האחרון. ובמעמד זה אני מבטיח לך, אמשיך, וכולנו נמשיך, לשאת בגאון את לפיד השליחות שלך כדי להבטיח את נצח ישראל.

Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו

220,926 次观看 • 3 个月前

מירה שושני ראש החטיבה המבצעית בשב"כ: דקות לאחר תחילת מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ראש המטה המבצעי במרחב דרום בשב"כ סבר שמדובר בתרגיל. "מה קרה לסינוואר?; אנו בשיח על הסדרה; אני מתקשרת לכל הרמ"חים, מעירה אותם, אומרת: פרצה מלחמה, תעירו את כולם; [חמאס] עשו לנו יום כיפור, עבדו עלינו" ב-16 בספטמבר 2026, ערוץ 12 שידר את פרק 7 בעונה 6 של "חשיפה" שנשא את הכותרת "הדרמה של בכירת השב״כ". בכותרת המשנה נכתב: "חשיפה עם חיים אתגר בתוכנית מיוחדת. בפעם הראשונה ובפנים גלויות, הסיפור הבלתי ייאמן של מפקדת בכירה בשב״כ, שהתגוררה בקיבוץ על גבול עזה ב-7 באוקטובר [2023]". להלן קטע מדבריה של מירה שושני, שכיהנה בתפקיד ראש החטיבה המבצעית בשב"כ, האחראית על מעקב וסיכול בכירי חמאס בחו"ל: מתעוררים ב-06:29 [בבית בקיבוץ כפר עזה] לעוצמת אש שאני מעולם לא שמעתי כזאת, והמחשבה הראשונה שעוברת לי בראש זה כאילו מה קרה ל[מנהיג חמאס ברצועת עזה יחיא] סינוואר? מה הוא חושב לעצמו? מה הוא חושב שיקרה עכשיו? כי ברור שבעוצמת אש כזאת הולכים למלחמה, ואנחנו בכלל בשיח על הסדרה [הקלות כלכליות מצד ישראל בתמורה להימנעות מהסלמה ביטחונית על ידי חמאס], אנחנו בכלל באירוע שלא צפיתי אותו. אופירי [הבת הבכורה] כותבת לי, אימא, מה קורה? ואני אמרת לה, אופירי, אני לא יודעת, אני בודקת. [אני] שואלת אותה, אופירי, את רוצה שאני אבוא לקחת אותך? והיא אמרת לי, לא, אני מפחדת לצאת [ממגורי הדור הצעיר בקיבוץ כפר עזה]. אז אמרתי לה, בסדר. ואני כותבת בקבוצת וואטסאפ של העבודה [שב"כ], מה קורה? אני בהלם. והם לא עונים לי. ומתקשר אליי ראש המטה המבצעי של המרחב [מרחב דרום בשב"כ האחראי על איסוף המודיעין והפעילות המבצעית בגזרת רצועת עזה], ואומר לי, אחותי, זה תרגיל. אני אומרת לו, מה? איפה אתה? הוא אומר לי, אני בחמ"ל [חדר מלחמה]. אני אומרת לו, מה אתה עושה בחמ"ל? מה קרה? אז הוא אומר לי, היו בלילה כל מיני סימנים מעידים. אני אומרת לו, איזה תרגיל? הם יורים לכל המדינה. הוא אומר לי, מה? ומנתק לי את הטלפון. בתוך שנייה אני חוזרת להיות ראש חטיבה [בשב"כ], ואני מתחילה לעבוד. מתקשרת לכל הרמ"חים [ראשי המחלקות] שלי, מעירה אותם, אומרת להם, פרצה מלחמה, תקומו, תעירו את כולם, תקפיצו את כל החטיבה, תגיעו לחטיבה, תפתחו חמ"לים, [חמאס] עשו לנו יום כיפור, עבדו עלינו. סימוכין:

מירה שושני ראש החטיבה המבצעית בשב"כ: דקות לאחר תחילת מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ראש המטה המבצעי במרחב דרום בשב"כ סבר שמדובר בתרגיל. "מה קרה לסינוואר?; אנו בשיח על הסדרה; אני מתקשרת לכל הרמ"חים, מעירה אותם, אומרת: פרצה מלחמה, תעירו את כולם; [חמאס] עשו לנו יום כיפור, עבדו עלינו" ב-16 בספטמבר 2026, ערוץ 12 שידר את פרק 7 בעונה 6 של "חשיפה" שנשא את הכותרת "הדרמה של בכירת השב״כ". בכותרת המשנה נכתב: "חשיפה עם חיים אתגר בתוכנית מיוחדת. בפעם הראשונה ובפנים גלויות, הסיפור הבלתי ייאמן של מפקדת בכירה בשב״כ, שהתגוררה בקיבוץ על גבול עזה ב-7 באוקטובר [2023]". להלן קטע מדבריה של מירה שושני, שכיהנה בתפקיד ראש החטיבה המבצעית בשב"כ, האחראית על מעקב וסיכול בכירי חמאס בחו"ל: מתעוררים ב-06:29 [בבית בקיבוץ כפר עזה] לעוצמת אש שאני מעולם לא שמעתי כזאת, והמחשבה הראשונה שעוברת לי בראש זה כאילו מה קרה ל[מנהיג חמאס ברצועת עזה יחיא] סינוואר? מה הוא חושב לעצמו? מה הוא חושב שיקרה עכשיו? כי ברור שבעוצמת אש כזאת הולכים למלחמה, ואנחנו בכלל בשיח על הסדרה [הקלות כלכליות מצד ישראל בתמורה להימנעות מהסלמה ביטחונית על ידי חמאס], אנחנו בכלל באירוע שלא צפיתי אותו. אופירי [הבת הבכורה] כותבת לי, אימא, מה קורה? ואני אמרת לה, אופירי, אני לא יודעת, אני בודקת. [אני] שואלת אותה, אופירי, את רוצה שאני אבוא לקחת אותך? והיא אמרת לי, לא, אני מפחדת לצאת [ממגורי הדור הצעיר בקיבוץ כפר עזה]. אז אמרתי לה, בסדר. ואני כותבת בקבוצת וואטסאפ של העבודה [שב"כ], מה קורה? אני בהלם. והם לא עונים לי. ומתקשר אליי ראש המטה המבצעי של המרחב [מרחב דרום בשב"כ האחראי על איסוף המודיעין והפעילות המבצעית בגזרת רצועת עזה], ואומר לי, אחותי, זה תרגיל. אני אומרת לו, מה? איפה אתה? הוא אומר לי, אני בחמ"ל [חדר מלחמה]. אני אומרת לו, מה אתה עושה בחמ"ל? מה קרה? אז הוא אומר לי, היו בלילה כל מיני סימנים מעידים. אני אומרת לו, איזה תרגיל? הם יורים לכל המדינה. הוא אומר לי, מה? ומנתק לי את הטלפון. בתוך שנייה אני חוזרת להיות ראש חטיבה [בשב"כ], ואני מתחילה לעבוד. מתקשרת לכל הרמ"חים [ראשי המחלקות] שלי, מעירה אותם, אומרת להם, פרצה מלחמה, תקומו, תעירו את כולם, תקפיצו את כל החטיבה, תגיעו לחטיבה, תפתחו חמ"לים, [חמאס] עשו לנו יום כיפור, עבדו עלינו. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

63,499 次观看 • 13 天前

כן , התפרצתי לנאום של סמוטריץ היום בועידת ירושלים. של ערוץ 7. אני שונא לעשות את זה, נשבע. אין לכם מושג כמה זה מפחיד וקשה לי. כולם מסביב אנשי שלומנו, אנשים שאני אוהב ומכבד. גם את ערוץ 7 אני אוהב וזה מכאיב לי לעשות להם ככה, אבל אין לי ברירה. מרמים אותנו בעזה. את כולנו. כבר המון זמן. קול דמי אחיי זועקים מן האדמה. ואני לא מוכן לתת לאף אחד ליהנות יותר משום ספק. אנחנו רואים מול העינים מציאות קשה בעזה מציאות של הקמת מדינת אויב דה- פאקטו עם כל הסימנים. אוסלו ג'. ואני פשוט אחד שראה יותר מדי דם יהודי נשפך ושמע יותר מדי אנשים בחליפות בשנים האחרונות מבטיחים לו ש: הכל יהיה בסדר! מכדי שאתן לכולנו לחזור בעינים פקוחות ל6.10. לא בשביל זה נלחמנו והקרבנו ולא זאת המפה שאני מתכנן להוריש לילדיי. כל היתר זה שטויות. ולך אני אומר בצלאל סמוטריץ' אם קטן אתה בעיניך הרי ראש שבט עצום ורב בישראל אתה, ראש שבט הציונות הדתית! תוך כדי הצעקות שלי אתה משתמש במיקרופון המעולה שלך לומר שוב בנחת ש: "אתה מסכים עם כל מילה! ואנחנו נתיישב בעזה ונמגר את חמאס!" אתה זוכר שאתה שר בקבינט כן? אני רוצה להאמין לך. מאוד. חובת ההוכחה היא אך ורק עליך. אמרת אינספור פעמים בשנתיים האחרונות שיש לך קוים אדומים - כולם נגרסו מזמן מזמן. ( מוזמן לדפדף בפיד שלי ולראות סרטון על זה משלשום) אני מזמין אותך להטיל אולטימטום לנתניהו. או כיבוש גירוש והתיישבות או ללכת לבחירות. אם תהיה אמיץ וישר הציבור ידע להעריך אותך. בזאת נמדד מנהיג . תודה רבה לאלי גרון המסור.

כן , התפרצתי לנאום של סמוטריץ היום בועידת ירושלים. של ערוץ 7. אני שונא לעשות את זה, נשבע. אין לכם מושג כמה זה מפחיד וקשה לי. כולם מסביב אנשי שלומנו, אנשים שאני אוהב ומכבד. גם את ערוץ 7 אני אוהב וזה מכאיב לי לעשות להם ככה, אבל אין לי ברירה. מרמים אותנו בעזה. את כולנו. כבר המון זמן. קול דמי אחיי זועקים מן האדמה. ואני לא מוכן לתת לאף אחד ליהנות יותר משום ספק. אנחנו רואים מול העינים מציאות קשה בעזה מציאות של הקמת מדינת אויב דה- פאקטו עם כל הסימנים. אוסלו ג'. ואני פשוט אחד שראה יותר מדי דם יהודי נשפך ושמע יותר מדי אנשים בחליפות בשנים האחרונות מבטיחים לו ש: הכל יהיה בסדר! מכדי שאתן לכולנו לחזור בעינים פקוחות ל6.10. לא בשביל זה נלחמנו והקרבנו ולא זאת המפה שאני מתכנן להוריש לילדיי. כל היתר זה שטויות. ולך אני אומר בצלאל סמוטריץ' אם קטן אתה בעיניך הרי ראש שבט עצום ורב בישראל אתה, ראש שבט הציונות הדתית! תוך כדי הצעקות שלי אתה משתמש במיקרופון המעולה שלך לומר שוב בנחת ש: "אתה מסכים עם כל מילה! ואנחנו נתיישב בעזה ונמגר את חמאס!" אתה זוכר שאתה שר בקבינט כן? אני רוצה להאמין לך. מאוד. חובת ההוכחה היא אך ורק עליך. אמרת אינספור פעמים בשנתיים האחרונות שיש לך קוים אדומים - כולם נגרסו מזמן מזמן. ( מוזמן לדפדף בפיד שלי ולראות סרטון על זה משלשום) אני מזמין אותך להטיל אולטימטום לנתניהו. או כיבוש גירוש והתיישבות או ללכת לבחירות. אם תהיה אמיץ וישר הציבור ידע להעריך אותך. בזאת נמדד מנהיג . תודה רבה לאלי גרון המסור.

🧡יאיר אנסבכר

12,880 次观看 • 7 个月前

אתמול קיבלנו אות חיים נוסף מעמרי שלנו. תמיד אמרתי ותמיד ידעתי עמרי שורד. הוא שורד בשבי. הוא שורד בחיים. יש לו למה. יש לו שתי בנות רוני ועלמא שהוא צריך להחזיק עבורן ובשבילן. לראות אותו שנה אחרי הפעם הקודמת נתן אוויר. עוד קצת אוויר. לראות אותו ככה היה גם קשה מנשוא. שפוף, חיוור, רזה וממצמץ. האיש שלי שסימן ההיכר שלו הוא הניצוץ בעיניים והחיוך הענק כבוי וסובל. הימים האלו שבין יום השואה ליום העצמאות תמיד קשים אך השנה קשים עוד יותר. עמרי ואיתו 58 בני ערובה נוספים נרקבים במנהרות. במרחק של כ- 700 מ' מהמקום בו אנו עומדים. הם זועקים, מתחננים, משוועים לעזרה. בחודשים האחרונים אני מגיעה לפה די הרבה. למקום שהוא בית. למקום שהיה גן עדן והפך לגיהינום. פה ישבנו אנחנו כבני ערובה. צפה עמרי נחטף אל מול עיננו. ופה אני מרגישה הכי קרובה אליו. 566 ימים ואני עדיין מחכה שיבואו ויצילו אותנו. אני קוראת מפה למקבלי ההחלטות - די! מלחמה היא לא המטרה. היא האמצעי. סיימו את המלחמה החזירו אלינו את כולם ללא סלקציות ללא קטגוריות. החיים למשפחותיהם לשיקום והחללים והנרצחים לקבר ראוי באדמת ישראל. מה שצריך עכשיו זה אומץ. אומץ לומר את האמת - מיצינו את המלחמה. הגיע הזמן לקבל החלטות אמיצות ולגלות מנהיגות. לחשוב על טובת המדינה. אין ניצחון ואין עצמאות בלי החזרת כל החטופים. חמאס מנסה לפלג אותנו. לסכסך ביננו, אבל אנחנו יודעים את האמת: רוב הציבור הישראלי תומך בהסכם אחד לשחרור כל החטופים. רוב העם תומך בזה והגיע הזמן שזה יקרה. האויבים שלנו רוצים שנמשיך לריב, אבל עם ישראל רוצה שהחטופים יהיו בבית ושנוכל לנשום, להשתקם, לבנות ולהתחיל לחיות מחדש. אני יודעת שעמרי ראה את ההצהרה שלנו לפני שנה וברשותכם אפנה אליו עכשיו בתקווה שגם הפעם ישמע אותנו: עמרילי אהוב שלי אתה תופעת טבע נכנסת לסנטר שלך לפני שנה וחצי ואתה עדיין נמצא בו. אהוב שלי אני יודעת שאתה מתגעגע אני יודעת שקשה... רוני ועלמא גדלות, ויפות, וחכמות, ומצחיקות ושואלות כל יום- מתי אבא עמרי יחזור מעזה? עמרילי אני מבטיחה לך אתה עוד תשמע את המילה אבא אתה עוד תראה את רוני ועלמא רצות לעברך. אני מבטיחה לך כמו לפני 566 ימים גם היום- אני מחכה לך אני שומרת על הבנות שלנו ואני אוהבת אותך!

אתמול קיבלנו אות חיים נוסף מעמרי שלנו. תמיד אמרתי ותמיד ידעתי עמרי שורד. הוא שורד בשבי. הוא שורד בחיים. יש לו למה. יש לו שתי בנות רוני ועלמא שהוא צריך להחזיק עבורן ובשבילן. לראות אותו שנה אחרי הפעם הקודמת נתן אוויר. עוד קצת אוויר. לראות אותו ככה היה גם קשה מנשוא. שפוף, חיוור, רזה וממצמץ. האיש שלי שסימן ההיכר שלו הוא הניצוץ בעיניים והחיוך הענק כבוי וסובל. הימים האלו שבין יום השואה ליום העצמאות תמיד קשים אך השנה קשים עוד יותר. עמרי ואיתו 58 בני ערובה נוספים נרקבים במנהרות. במרחק של כ- 700 מ' מהמקום בו אנו עומדים. הם זועקים, מתחננים, משוועים לעזרה. בחודשים האחרונים אני מגיעה לפה די הרבה. למקום שהוא בית. למקום שהיה גן עדן והפך לגיהינום. פה ישבנו אנחנו כבני ערובה. צפה עמרי נחטף אל מול עיננו. ופה אני מרגישה הכי קרובה אליו. 566 ימים ואני עדיין מחכה שיבואו ויצילו אותנו. אני קוראת מפה למקבלי ההחלטות - די! מלחמה היא לא המטרה. היא האמצעי. סיימו את המלחמה החזירו אלינו את כולם ללא סלקציות ללא קטגוריות. החיים למשפחותיהם לשיקום והחללים והנרצחים לקבר ראוי באדמת ישראל. מה שצריך עכשיו זה אומץ. אומץ לומר את האמת - מיצינו את המלחמה. הגיע הזמן לקבל החלטות אמיצות ולגלות מנהיגות. לחשוב על טובת המדינה. אין ניצחון ואין עצמאות בלי החזרת כל החטופים. חמאס מנסה לפלג אותנו. לסכסך ביננו, אבל אנחנו יודעים את האמת: רוב הציבור הישראלי תומך בהסכם אחד לשחרור כל החטופים. רוב העם תומך בזה והגיע הזמן שזה יקרה. האויבים שלנו רוצים שנמשיך לריב, אבל עם ישראל רוצה שהחטופים יהיו בבית ושנוכל לנשום, להשתקם, לבנות ולהתחיל לחיות מחדש. אני יודעת שעמרי ראה את ההצהרה שלנו לפני שנה וברשותכם אפנה אליו עכשיו בתקווה שגם הפעם ישמע אותנו: עמרילי אהוב שלי אתה תופעת טבע נכנסת לסנטר שלך לפני שנה וחצי ואתה עדיין נמצא בו. אהוב שלי אני יודעת שאתה מתגעגע אני יודעת שקשה... רוני ועלמא גדלות, ויפות, וחכמות, ומצחיקות ושואלות כל יום- מתי אבא עמרי יחזור מעזה? עמרילי אני מבטיחה לך אתה עוד תשמע את המילה אבא אתה עוד תראה את רוני ועלמא רצות לעברך. אני מבטיחה לך כמו לפני 566 ימים גם היום- אני מחכה לך אני שומרת על הבנות שלנו ואני אוהבת אותך!

Lishay Miran-Lavi

43,552 次观看 • 1 年前

הבחור הזה לא למד ליבה, הוא למד בישיבת 'ארחות תורה', תורתו היתה אומנותו, לילות כימים ישב וכתב חידושי תורה, הוציא ספרי חידושים - יום אחד נאלץ לצאת לעבוד. עשה שירות (אזרחי), בעשר אצבעותיו השלים תואר, התקדם והתקדם במקומות עבודה - היום הוא מנכ"ל כיוון. ואני? מצדיעה לו! הקשבתי לנאום שלו היום ב'תבונה', כל משפט פנינה, לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר! (האמת, נתן לי לקרוא כבר אתמול את הנאום). בפגישות השונות שלו הוא נוהג לומר לפקידים: "תפסיקו לדבר עלינו, תתחילו לדבר איתנו". משפט פצצה! הנה עוד משהו שאמר: "לפקידים שמטיחים בנו הכללות אני אומר: שילוב תעסוקתי אמיתי לא עושים בהנחתות מלמעלה, אלא רק דרך הבנת השטח והקהילות. הגיע הזמן שהחברה הישראלית תפסיק להסתכל על הציבור החרדי דרך חור המנעול של הסטיגמות. מי שקורא לכולנו באותו שם, לא מבין בכלכלה ולא בחברה. אנחנו ציבור של עשרות קהילות, שדורשות דבר אחד: שוויון הזדמנויות המבוסס על כבוד לדרך ולמסורת שלנו" לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר. גאה בך, שמוליק (שמואל גוטליב, טוב קשה לי עם הניסוח הזה, אצלי תישאר שמוליק) בני בכורי על מי שאתה, על הדרך שעשית, ועל זה שלמרות היותך מנכ"ל מכובד אתה קודם כל ובראש ובראשונה 'בן תורה'!

הבחור הזה לא למד ליבה, הוא למד בישיבת 'ארחות תורה', תורתו היתה אומנותו, לילות כימים ישב וכתב חידושי תורה, הוציא ספרי חידושים - יום אחד נאלץ לצאת לעבוד. עשה שירות (אזרחי), בעשר אצבעותיו השלים תואר, התקדם והתקדם במקומות עבודה - היום הוא מנכ"ל כיוון. ואני? מצדיעה לו! הקשבתי לנאום שלו היום ב'תבונה', כל משפט פנינה, לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר! (האמת, נתן לי לקרוא כבר אתמול את הנאום). בפגישות השונות שלו הוא נוהג לומר לפקידים: "תפסיקו לדבר עלינו, תתחילו לדבר איתנו". משפט פצצה! הנה עוד משהו שאמר: "לפקידים שמטיחים בנו הכללות אני אומר: שילוב תעסוקתי אמיתי לא עושים בהנחתות מלמעלה, אלא רק דרך הבנת השטח והקהילות. הגיע הזמן שהחברה הישראלית תפסיק להסתכל על הציבור החרדי דרך חור המנעול של הסטיגמות. מי שקורא לכולנו באותו שם, לא מבין בכלכלה ולא בחברה. אנחנו ציבור של עשרות קהילות, שדורשות דבר אחד: שוויון הזדמנויות המבוסס על כבוד לדרך ולמסורת שלנו" לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר. גאה בך, שמוליק (שמואל גוטליב, טוב קשה לי עם הניסוח הזה, אצלי תישאר שמוליק) בני בכורי על מי שאתה, על הדרך שעשית, ועל זה שלמרות היותך מנכ"ל מכובד אתה קודם כל ובראש ובראשונה 'בן תורה'!

שרי רוט (Sari Rot)

30,200 次观看 • 1 个月前

איל ולדמן מספר על שיחתו עם רונן בר, שהיה ראש השב"כ ב-7 באוקטובר 2023: "הוא [רונן בר] בא ואומר לי, תשמע, אנחנו נתנו התרעה למפקד האוגדה, ומפקד האוגדה הלך לישון; הודעתי [על המידע ההתרעתי] לרמטכ"ל [הרצי הלוי]. אמרתי: איך הודעת? הוא אמר: המזכיר שלי התקשר למזכיר שלו" ב-25 ביוני 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם איל ולדמן. בהקדמה לראיון נכתב: "עמרי אסנהיים בארוחה אינטימית וריאיון אחד על אחד עם המיליארדר איל וולדמן, שלא מפסיק להאמין בשלום גם אחרי שבתו נרצחה בשבעה באוקטובר. הוא ידבר על החיים החדשים שלו ועל בת הזוג שצעירה ממנו ב-40 שנה". להלן קטע מהראיון: איל ולדמן: אני נפגשתי גם עם [ראש השב"כ ב-7 באוקטובר 2023] רונן [בר] וגם עם [הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023] הרצי הלוי. עם רונן [בר] זה היה, כי הוא ביקש, כי אני פרסמתי שהוא צריך להיכנס לכלא. אז הוא רוצה לדבר, ואני עדיין חושב שהוא צריך להיכנס לכלא. וכשסיימנו את השיחה, הוא לא לחץ אפילו את היד. עמרי אסנהיים: אמרת לו, רונן בר אתה צריך להיכנס לכלא? איל ולדמן: כן, בהחלט. עמרי אסנהיים: בפנים? איל ולדמן: כן. אני לא אומר לך משהו אחר, למישהו אחר משהו אחר. אבל אני קונסיסטנטי בדברים, אתה יודע, אתה יכול לשכנע אותי שלא, והוא ניסה לשכנע אותי שלא, שהוא נתן התרעות וזה, אבל זה היה כל בולשיט אחד גדול. הוא מנסה לשכנע את עצמו, וזה לא נכון. יש פה רשלנות פושעת. ואמרתי לו שלדעתי, אם הוא היה עוזב את השב"כ חודשיים, שלושה אחרי [ה-7 באוקטובר 2023], המצב שלנו היה הרבה יותר טוב מאשר שהוא נשאר כל כך הרבה זמן. אתה יודע, הוא בא ואומר לי, תשמע, אנחנו נתנו התרעה למפקד האוגדה, ומפקד האוגדה הלך לישון. אמרתי לו, אתה לא התרעת. ואמרתי לו, תקשיב, אם היית אומר למפקד האוגדה, הולכים לאנוס את אשתך, הוא לא היה הולך לישון. אם אתה אומר למפקד האוגדה, חמאס הולכים לטייל עם הכלב, אז הוא ילך לישון. אז לא התרעת, נכון? הוא גם אמר שהודעתי לרמטכ"ל. אמרתי, איך הודעת? הוא אמר, המזכיר שלי התקשר למזכיר שלו. אמרתי, כשאתה מדבר עם מזכיר שמדבר עם מזכירה אתה לא מבין מה קורה. אוקיי, אז הוא העביר משהו טלפוני, אתה יודע, טלפרינטרי כזה, זה לא משנה. זו לא הודעה שאתה הודעת לרמטכ"ל, אתה לא הודעת לרמטכ"ל. אתה רוצה להודיע לרמטכ"ל, תרים את הטלפון לא דרך המזכירה שלך בנושא כזה חשוב. בקיצור, היו לו הרבה תירוצים והרבה פה, שם. אני חושב שהוא בהחלט אשם. עמרי אסנהיים: ראית איזשהו סימן של, אתה יודע, של הכאה על חטא, נקיפות מצפון? איל ולדמן: אצל רונן [בר] פחות. רונן [בר] ניסה לשכנע אותי שהוא עשה את הכל ושהוא בסדר. סימוכין:

איל ולדמן מספר על שיחתו עם רונן בר, שהיה ראש השב"כ ב-7 באוקטובר 2023: "הוא [רונן בר] בא ואומר לי, תשמע, אנחנו נתנו התרעה למפקד האוגדה, ומפקד האוגדה הלך לישון; הודעתי [על המידע ההתרעתי] לרמטכ"ל [הרצי הלוי]. אמרתי: איך הודעת? הוא אמר: המזכיר שלי התקשר למזכיר שלו" ב-25 ביוני 2026, ערוץ 13 שידר ראיון שערך עמרי אסנהיים עם איל ולדמן. בהקדמה לראיון נכתב: "עמרי אסנהיים בארוחה אינטימית וריאיון אחד על אחד עם המיליארדר איל וולדמן, שלא מפסיק להאמין בשלום גם אחרי שבתו נרצחה בשבעה באוקטובר. הוא ידבר על החיים החדשים שלו ועל בת הזוג שצעירה ממנו ב-40 שנה". להלן קטע מהראיון: איל ולדמן: אני נפגשתי גם עם [ראש השב"כ ב-7 באוקטובר 2023] רונן [בר] וגם עם [הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר 2023] הרצי הלוי. עם רונן [בר] זה היה, כי הוא ביקש, כי אני פרסמתי שהוא צריך להיכנס לכלא. אז הוא רוצה לדבר, ואני עדיין חושב שהוא צריך להיכנס לכלא. וכשסיימנו את השיחה, הוא לא לחץ אפילו את היד. עמרי אסנהיים: אמרת לו, רונן בר אתה צריך להיכנס לכלא? איל ולדמן: כן, בהחלט. עמרי אסנהיים: בפנים? איל ולדמן: כן. אני לא אומר לך משהו אחר, למישהו אחר משהו אחר. אבל אני קונסיסטנטי בדברים, אתה יודע, אתה יכול לשכנע אותי שלא, והוא ניסה לשכנע אותי שלא, שהוא נתן התרעות וזה, אבל זה היה כל בולשיט אחד גדול. הוא מנסה לשכנע את עצמו, וזה לא נכון. יש פה רשלנות פושעת. ואמרתי לו שלדעתי, אם הוא היה עוזב את השב"כ חודשיים, שלושה אחרי [ה-7 באוקטובר 2023], המצב שלנו היה הרבה יותר טוב מאשר שהוא נשאר כל כך הרבה זמן. אתה יודע, הוא בא ואומר לי, תשמע, אנחנו נתנו התרעה למפקד האוגדה, ומפקד האוגדה הלך לישון. אמרתי לו, אתה לא התרעת. ואמרתי לו, תקשיב, אם היית אומר למפקד האוגדה, הולכים לאנוס את אשתך, הוא לא היה הולך לישון. אם אתה אומר למפקד האוגדה, חמאס הולכים לטייל עם הכלב, אז הוא ילך לישון. אז לא התרעת, נכון? הוא גם אמר שהודעתי לרמטכ"ל. אמרתי, איך הודעת? הוא אמר, המזכיר שלי התקשר למזכיר שלו. אמרתי, כשאתה מדבר עם מזכיר שמדבר עם מזכירה אתה לא מבין מה קורה. אוקיי, אז הוא העביר משהו טלפוני, אתה יודע, טלפרינטרי כזה, זה לא משנה. זו לא הודעה שאתה הודעת לרמטכ"ל, אתה לא הודעת לרמטכ"ל. אתה רוצה להודיע לרמטכ"ל, תרים את הטלפון לא דרך המזכירה שלך בנושא כזה חשוב. בקיצור, היו לו הרבה תירוצים והרבה פה, שם. אני חושב שהוא בהחלט אשם. עמרי אסנהיים: ראית איזשהו סימן של, אתה יודע, של הכאה על חטא, נקיפות מצפון? איל ולדמן: אצל רונן [בר] פחות. רונן [בר] ניסה לשכנע אותי שהוא עשה את הכל ושהוא בסדר. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

29,389 次观看 • 3 个月前

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה" ב-27 ביולי 2023, סא"ל במילואים, רון שרף, הנימנה על הנהגת ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, התראיין לרדיו 103 FM, בנוגע להשלכות הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל על ידי אלפי מילואים, על צה"ל ועל ביטחון המדינה. להלן תמליל הראיון: מראיין: [עימנו] סא"ל במילואים רון שרף ממחאת "אחים לנשק". שלום לך, רון שרף. רון שרף: בוקר טוב מראיין: אתה יודע בממשלה אמרו באותו יום, שביטלו את עילת הסבירות, שהם לא הצביעו בעד ביטול עילת הסבירות, אלא נגד הסרבנות, שבסוף מה שגרם להם להקשיח עמדות ולא לוותר הייתם אתם. רון שרף: ומה, ומה יגיד רודן? מה יגיד רודן בדרך למשבר עמוק ולהרס של מדינה? אני לא מצפה שיגידו שום דבר אחר. נתניהו לא זז מעמדתו. מראיין: השאלה אם זאת לא היתה, אפילו מבחינת המחאה והטקטיקה, אם זו לא הייתה טעות? רון שרף: קודם כל, סרבנות זה לא סרבנות. אף אחד לא יכול להכריח מישהו להתנדב למצב שהוא נשבע אחרת למצב, כאשר הוא שובר את החוזה. אז זה בכלל מצחיק. זה הגדרה מצחיקה, וזה ספין הפוך. ישראל כבר אינה דמוקרטיה. ישראל היא מדינה במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. זה עכשיו [מתרחש]. מי שלא מבין את זה, לא מבין מי אחראי למצב הזה. מי שאחראי לסיכון ביטחון ישראל זה נתניהו, והצל של שר הביטחון גלנט, שיושב מגמגם, מתחנן שמה לשר משפטים שיעזור לו, כי הוא יודע את המשבר האמיתי שאנחנו נכנסים אליו, ורק מבט, רק מבט על הפנים של גלנט כולם יכולים להבין מה באמת קורה. מראיין: סגן אלוף שרף, אבל אני מנסה להבין. תראה, אתה כאילו מסביר לנו ולציבור מי אשם במצב שהגענו אליו. אבל, אני שואל אותך שאלה אחרת. יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל. האויבים על הגדרות. במקרה של הגבול הצפוני זה תרתי משמע. רואים את חיזבאללה על הגדר. השאלה היא: מי יהיה אחראי בסופו של יום אם חלילה ישראל תותקף, ולא תהיה ערוכה? אז אתה תגיד: ביבי אשם, וביבי יגיד: אתם אשמים, אבל בינתיים מה יהיה על ביטחונה של המדינה היקרה שלנו? רון שרף: המדינה יקרה לנו לא פחות מלאף אחד אחר, ולכן אנחנו מגינים עליה. האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים. אם ישראל תמשיך במדרון הזה, ישראל כבר אינה דמוקרטיה. אני חוזר על זה. מישהו האמין שזה יקרה? ישראל אינה דמוקרטיה יותר. היא כרגע במדרון. מדינת מעבר בין דמוקרטיה לדיקטטורה. כל אחד יחליט איפה במעבר. אבל, שלממשלה אין ביקורת שיפוטית, זוהי כבר אינה דמוקרטיה. לכן, הסכנה האמיתית היא מבפנים. אנחנו מגינים על המדינה עכשיו. מראיין: ומה קורה עכשיו? אתם הודעתם שאתם מפסיקים להתנדב. שמענו באמת על הגל הזה, גם בחיל האוויר, ובעוד אגפים וחילות נוספים. מה קורה בפועל בשטח אחרי שבוטלה עילת הסבירות מבחינתכם? בחודשים הקרובים אתם פשוט לא תתנדבו? רון שרף: תראה, פה אין רבים. יש כל אחד לעצמו. זה בסוף כל אחד מול צו מצפונו. אני לא שולט על אנשים אחרים. מראיין: מה שאתה שומע מהחברים שלך. רון שרף: אני כן, אני אומר, אני עושה מה שאני, מה שצו מצפוני אומר, וכמוני עושים הרבה חברים. אנחנו מבינים שלא ניתן לשרת דיקטטורה. אין צבא עם בדיקטטורה. מראיין: כן, אבל תראה, אני מוכרח לומר שיש לי קצת בעיה עם האמירות האלה שלך, שלכם, כי אני מבין שמבחינת הקמפיין, נקרא לזה, זה נכון להגיד: כל אחד למצפונו, אבל ברור שזה מאורגן. מה זאת אומרת? יוצאות הודעות לעיתונות, ממלאים טפסים, שולחים ביום שישי רגע לפני אולפן שישי [בערוץ 12] מסמך שעליו חתומים נדמה לי 1,150 טייסים. ברור שזה ארגון. למה אתם לא קוראים לילד בשמו? [אנו] התארגנו לפי היחידות הצבאיות שלנו כדי להפסיק את ההתנדבות. רון שרף: ההתארגנות היא, שוב אני אומר, המחאה היא כללית, והיא חוצה את כל היחידות, ואת כל הארגונים, אבל בסוף כל אחד מקבל את ההחלטה לבד. מראיין: טוב, זה ברור. רון שרף: [כל אחד בנפרד] שולח [מכתב על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] למפקד שלו, ואנשים מרגישים מבפנים, כמו שאתה יכול להגיד, שכל המחאה היא כולה מאורגנת. אנשים בסוף יוצאים מהבית, כי הם מפחדים משלטון עם כוח בלתי מוגבל. זה פשוט ככה. כנ"ל אנשים אומרים: אני לא יכול ללכת [להתנדב לשירות מילואים]. אני אישית, רון, לא יכול ללכת לשרת מדינה שאינה דמוקרטית, ואני עכשיו מפעיל את הכוח שעדיין יש לי, כי עוד מעט לא יהיה לי. עוד מעט יהיו פה חוקים שאסור למחות, שיש מעצר מנהלי למי שמדבר נגד המשטר. זה קרוב, זה הכל קרוב. כל אחד חושב שבפעולה שלו הוא כרגע בולם את ההתדרדרות של ישראל לתהום דיקטטורית, שאחר כך אי אפשר יהיה לצאת ממנו. סימוכין: רון שרף. צילום מסך מסרטון וידאו בעמוד הפייסבוק של "אחים לנשק"

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה" ב-27 ביולי 2023, סא"ל במילואים, רון שרף, הנימנה על הנהגת ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, התראיין לרדיו 103 FM, בנוגע להשלכות הפסקת ההתנדבות לשירות בצה"ל על ידי אלפי מילואים, על צה"ל ועל ביטחון המדינה. להלן תמליל הראיון: מראיין: [עימנו] סא"ל במילואים רון שרף ממחאת "אחים לנשק". שלום לך, רון שרף. רון שרף: בוקר טוב מראיין: אתה יודע בממשלה אמרו באותו יום, שביטלו את עילת הסבירות, שהם לא הצביעו בעד ביטול עילת הסבירות, אלא נגד הסרבנות, שבסוף מה שגרם להם להקשיח עמדות ולא לוותר הייתם אתם. רון שרף: ומה, ומה יגיד רודן? מה יגיד רודן בדרך למשבר עמוק ולהרס של מדינה? אני לא מצפה שיגידו שום דבר אחר. נתניהו לא זז מעמדתו. מראיין: השאלה אם זאת לא היתה, אפילו מבחינת המחאה והטקטיקה, אם זו לא הייתה טעות? רון שרף: קודם כל, סרבנות זה לא סרבנות. אף אחד לא יכול להכריח מישהו להתנדב למצב שהוא נשבע אחרת למצב, כאשר הוא שובר את החוזה. אז זה בכלל מצחיק. זה הגדרה מצחיקה, וזה ספין הפוך. ישראל כבר אינה דמוקרטיה. ישראל היא מדינה במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. זה עכשיו [מתרחש]. מי שלא מבין את זה, לא מבין מי אחראי למצב הזה. מי שאחראי לסיכון ביטחון ישראל זה נתניהו, והצל של שר הביטחון גלנט, שיושב מגמגם, מתחנן שמה לשר משפטים שיעזור לו, כי הוא יודע את המשבר האמיתי שאנחנו נכנסים אליו, ורק מבט, רק מבט על הפנים של גלנט כולם יכולים להבין מה באמת קורה. מראיין: סגן אלוף שרף, אבל אני מנסה להבין. תראה, אתה כאילו מסביר לנו ולציבור מי אשם במצב שהגענו אליו. אבל, אני שואל אותך שאלה אחרת. יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל. האויבים על הגדרות. במקרה של הגבול הצפוני זה תרתי משמע. רואים את חיזבאללה על הגדר. השאלה היא: מי יהיה אחראי בסופו של יום אם חלילה ישראל תותקף, ולא תהיה ערוכה? אז אתה תגיד: ביבי אשם, וביבי יגיד: אתם אשמים, אבל בינתיים מה יהיה על ביטחונה של המדינה היקרה שלנו? רון שרף: המדינה יקרה לנו לא פחות מלאף אחד אחר, ולכן אנחנו מגינים עליה. האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים. אם ישראל תמשיך במדרון הזה, ישראל כבר אינה דמוקרטיה. אני חוזר על זה. מישהו האמין שזה יקרה? ישראל אינה דמוקרטיה יותר. היא כרגע במדרון. מדינת מעבר בין דמוקרטיה לדיקטטורה. כל אחד יחליט איפה במעבר. אבל, שלממשלה אין ביקורת שיפוטית, זוהי כבר אינה דמוקרטיה. לכן, הסכנה האמיתית היא מבפנים. אנחנו מגינים על המדינה עכשיו. מראיין: ומה קורה עכשיו? אתם הודעתם שאתם מפסיקים להתנדב. שמענו באמת על הגל הזה, גם בחיל האוויר, ובעוד אגפים וחילות נוספים. מה קורה בפועל בשטח אחרי שבוטלה עילת הסבירות מבחינתכם? בחודשים הקרובים אתם פשוט לא תתנדבו? רון שרף: תראה, פה אין רבים. יש כל אחד לעצמו. זה בסוף כל אחד מול צו מצפונו. אני לא שולט על אנשים אחרים. מראיין: מה שאתה שומע מהחברים שלך. רון שרף: אני כן, אני אומר, אני עושה מה שאני, מה שצו מצפוני אומר, וכמוני עושים הרבה חברים. אנחנו מבינים שלא ניתן לשרת דיקטטורה. אין צבא עם בדיקטטורה. מראיין: כן, אבל תראה, אני מוכרח לומר שיש לי קצת בעיה עם האמירות האלה שלך, שלכם, כי אני מבין שמבחינת הקמפיין, נקרא לזה, זה נכון להגיד: כל אחד למצפונו, אבל ברור שזה מאורגן. מה זאת אומרת? יוצאות הודעות לעיתונות, ממלאים טפסים, שולחים ביום שישי רגע לפני אולפן שישי [בערוץ 12] מסמך שעליו חתומים נדמה לי 1,150 טייסים. ברור שזה ארגון. למה אתם לא קוראים לילד בשמו? [אנו] התארגנו לפי היחידות הצבאיות שלנו כדי להפסיק את ההתנדבות. רון שרף: ההתארגנות היא, שוב אני אומר, המחאה היא כללית, והיא חוצה את כל היחידות, ואת כל הארגונים, אבל בסוף כל אחד מקבל את ההחלטה לבד. מראיין: טוב, זה ברור. רון שרף: [כל אחד בנפרד] שולח [מכתב על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים] למפקד שלו, ואנשים מרגישים מבפנים, כמו שאתה יכול להגיד, שכל המחאה היא כולה מאורגנת. אנשים בסוף יוצאים מהבית, כי הם מפחדים משלטון עם כוח בלתי מוגבל. זה פשוט ככה. כנ"ל אנשים אומרים: אני לא יכול ללכת [להתנדב לשירות מילואים]. אני אישית, רון, לא יכול ללכת לשרת מדינה שאינה דמוקרטית, ואני עכשיו מפעיל את הכוח שעדיין יש לי, כי עוד מעט לא יהיה לי. עוד מעט יהיו פה חוקים שאסור למחות, שיש מעצר מנהלי למי שמדבר נגד המשטר. זה קרוב, זה הכל קרוב. כל אחד חושב שבפעולה שלו הוא כרגע בולם את ההתדרדרות של ישראל לתהום דיקטטורית, שאחר כך אי אפשר יהיה לצאת ממנו. סימוכין: רון שרף. צילום מסך מסרטון וידאו בעמוד הפייסבוק של "אחים לנשק"

Jonathan D. Halevi

20,569 次观看 • 1 年前

אחרי שראיתי את המקרה שהשוטרת ולנטינה נמץ תקפה מפגינה מבוגרת רציתי לשתף את היכרותי והחוויה האישית שלי איתה. לפני מספר שנים נתקלתי בשוטרת ולנטינה נמץ בכותל. הגעתי עם משפחתי,הילדים, חמי וחמותי לכותל. היה לנו אישור להיכנס עם הרכב לתוך רחבת הכותל. משום מה גברת ולנטינה החליטה שלא מתאים לה שניכנס, ובלי סיבה יצרה שם כאוס. אישתי, שגם היא שוטרת(הציגה תעודה)אמרה לה, ככה לא מתנהגים לאזרחים, את בושה למשטרה. ואז גברת ולנטינה תפסה את ידה של אישתי ומשכה אותה באלימות. אישתי ההמומה אמרה לה:״מדוע את תוקפת אותי״?, ומשכה את היד. אז ולנטינה צעקה בקשר:״תקיפת שוטרים״(פעמיים) ולחצה על לחצן המצוקה. בשלב הזה,אני לא צריך להגיד לכם מה קורה ברחבת הכותל כשלוחצים על לחצן מצוקה. פחות מדקה הגיעו בערך 50 שוטרים מכל יחידה אפשרית:בילוש, מג״ב, יס״מ ושוטרים כחולים. רק ימ״מ היה חסר. בשיא חוצפתה היא צעקה לשוטרים שאישתי,שהיא שוטרת , תקפה אותה. היא התנהגה בפרעות ואלימות פושעת, והכל מול הוריה של אשתי והילדים שלי(שגדלו והתחנכו לאמא שוטרת,תחנת משטרה היתה להם בית וגדלו בחוויה שכל השוטרים הם חברים של אמא). השוטרים ביקשו מאישתי להתלוות אליהם. ואז הגברת ולנטינה הצביעה עלי ואמרה:״תעצרו אותו!״ ״הוא תקף אותי!״ וגם את חמי שישב ברכב ולא יצא כלל. עצרו אותי ואת חמי,הובילו אותי באזיקים לתחנה. אני ממתין לחקירה. כשנכנסתי לחקירה החוקר טען בפניי שאני עצור על תקיפת שוטרים. אמרתי לו:״לא תקפתי!״ וביקשתי לראות את הסרטונים,שמוכיחים זאת .מיותר לציין כי העיר ירושלים מרושתת במצלמות אבטחה,ובמיוחד איזור הכותל בפרט,מה גם שהשוטרים מצויידים במצלמות גוף. ביקשתי מהחוקר שיוכיח את האשמותיו. החוקר אמר:״ראיתי את הסרטונים״. אז שאלתי :״מה אתה רוצה ממני״? החוקר התחיל לדבר איתי על קרבות של לוחמים בעולם, על קונור מקרגור וחביב,ואז אמר לי:״אתה משוחרר״. החזירו לי את הטלפון. עוד בטרם יציאתי מחדר החקירה אני מבחין בהמון הודעות שקיבלתי לנייד.לתדהתי גיליתי שפרסמו עלי לפחות כ-40 כתבות בתקשורת בכותרת:״לוחם הMMA חיים גוזלי תקף שוטרים״. חשוב לי לציין שהגעתי לכותל באותו היום כדי להודות לקב״ה ולקבל ברכה לכבוד פתיחת אקדמיה חדשה לאומנויות לחימה לאימון נוער ובוגרים. בנוסף לכך,הייתי אמור להעביר קורס הגנה עצמית למדריכי משטרת ישראל מכל המחוזות בביה״ס לשוטרים- ׳המכללה הלאומית לשוטרים׳ בבית שמש מספר ימים אחרי האירוע. למחרת בבוקר קיבלתי טלפון מבית הספר לשוטרים, והודיעו לי שהקורס שהייתי אמור להעביר מבוטל. באותו זמן בעיר בת- ים( עיר הולדתי ומגוריי)תלו שלטי חוצות על שמי כאות הוקרה על פועלי וקידום הספורט והנוער בעיר ובעולם, כתוצאה מהפרסומים השקריים כנגדי הורידו אותם. בגלל הכתבות השקריות ספגתי נזק עצום. משטרת ישראל המשיכה לעמוד על זה שתקפתי. עלו כתבות בערוץ 13, במאקו, ומשטרת ישראל המשיכה להוציא הצהרות לתקשורת שתקפתי,למרות שידעו שלא תקפתי. לכן החלטתי לתבוע את משטרת ישראל בעקבות התנהגותה של ולנטינה נמץ,שתקפה, שיקרה ובגללה הכל קרה. מספר שנים אחרי האירוע ולנטינה מגיעה לבימ״ש כדי לתת עדות. השופטת שואלת אותה ישירות:״האם חיים גוזלי תקף אותך״? היא עונה:״לא״! אז מפעילים את הסרטון ממצלמת הגוף של אחד השוטרים שנכח באירוע,ושם רואים את ולנטינה מצביעה עלי וצועקת:״תעצרו אותו, הוא תקף אותי״! מספר ימים אחרי האירוע הגשתי נגדה תלונה במח״ש, ואני לא צריך להגיד לכם מה קרה.. סגרו לה את התיק. גם אישתי הגישה נגדה תלונה, וגם היא נסגרה. משטרת ישראל נתנה גיבוי מלא לשוטרת שמשקרת, לשוטרת שעוברת על החוק באופן קבוע. אישתי עזבה את המשטרה אחרי 27 שנה בגלל ולנטינה. ולנטינה גרמה לי ולמשפחה שלי נזק שאי אפשר לאמוד ולתאר במילים .הכל בגלל שהיא חיה בסרט שהיא מעל החוק. מעניין מי במשטרה חושב שצריך שוטרת מגעילה שמשקרת ופוגעת באזרחים, והכל סתם כי בא לה, היא חסרת ערכים ומהווה סכנה לציבור,סכנה לאזרחים, עושה נזק למשטרה בפרט ולחברה בכלל, יש להוקיע אותה ממשטרת ישראל! אני בימים אלה מחכה לפסק הדין בתיק שתבעתי את משטרת ישראל. אני שמח שהפרצוף שלה צץ שוב ,והגיע הזמן שהיא תקבל את מה שמגיע לה! גברת ולנטינה, בימים האחרונים ישבתי עם העורך דין שלי אהב כהן על תביעה ואני עכשיו הולך לתבוע אותך אישית על כל הנזק שנגרם לי בשנים האחרונות בגללך. גם על הלילות שהילדה שלי לא ישנה בגלל הטראומה שעברה באותו היום. חמתי והילדה שלי נשארו ברכב מחוץ לכותל עד ששחררו אותנו. ולך ולנטינה אכתוב: את אפילו לא רוצה לדעת בדיוק באיזה סדר גודל כספי הנזק שגרמת לי. נראה כמה תעודת השוטר תעזור לך בבית המשפט. עד היום המקרה הזה רודף אותנו במשפחה.

אחרי שראיתי את המקרה שהשוטרת ולנטינה נמץ תקפה מפגינה מבוגרת רציתי לשתף את היכרותי והחוויה האישית שלי איתה. לפני מספר שנים נתקלתי בשוטרת ולנטינה נמץ בכותל. הגעתי עם משפחתי,הילדים, חמי וחמותי לכותל. היה לנו אישור להיכנס עם הרכב לתוך רחבת הכותל. משום מה גברת ולנטינה החליטה שלא מתאים לה שניכנס, ובלי סיבה יצרה שם כאוס. אישתי, שגם היא שוטרת(הציגה תעודה)אמרה לה, ככה לא מתנהגים לאזרחים, את בושה למשטרה. ואז גברת ולנטינה תפסה את ידה של אישתי ומשכה אותה באלימות. אישתי ההמומה אמרה לה:״מדוע את תוקפת אותי״?, ומשכה את היד. אז ולנטינה צעקה בקשר:״תקיפת שוטרים״(פעמיים) ולחצה על לחצן המצוקה. בשלב הזה,אני לא צריך להגיד לכם מה קורה ברחבת הכותל כשלוחצים על לחצן מצוקה. פחות מדקה הגיעו בערך 50 שוטרים מכל יחידה אפשרית:בילוש, מג״ב, יס״מ ושוטרים כחולים. רק ימ״מ היה חסר. בשיא חוצפתה היא צעקה לשוטרים שאישתי,שהיא שוטרת , תקפה אותה. היא התנהגה בפרעות ואלימות פושעת, והכל מול הוריה של אשתי והילדים שלי(שגדלו והתחנכו לאמא שוטרת,תחנת משטרה היתה להם בית וגדלו בחוויה שכל השוטרים הם חברים של אמא). השוטרים ביקשו מאישתי להתלוות אליהם. ואז הגברת ולנטינה הצביעה עלי ואמרה:״תעצרו אותו!״ ״הוא תקף אותי!״ וגם את חמי שישב ברכב ולא יצא כלל. עצרו אותי ואת חמי,הובילו אותי באזיקים לתחנה. אני ממתין לחקירה. כשנכנסתי לחקירה החוקר טען בפניי שאני עצור על תקיפת שוטרים. אמרתי לו:״לא תקפתי!״ וביקשתי לראות את הסרטונים,שמוכיחים זאת .מיותר לציין כי העיר ירושלים מרושתת במצלמות אבטחה,ובמיוחד איזור הכותל בפרט,מה גם שהשוטרים מצויידים במצלמות גוף. ביקשתי מהחוקר שיוכיח את האשמותיו. החוקר אמר:״ראיתי את הסרטונים״. אז שאלתי :״מה אתה רוצה ממני״? החוקר התחיל לדבר איתי על קרבות של לוחמים בעולם, על קונור מקרגור וחביב,ואז אמר לי:״אתה משוחרר״. החזירו לי את הטלפון. עוד בטרם יציאתי מחדר החקירה אני מבחין בהמון הודעות שקיבלתי לנייד.לתדהתי גיליתי שפרסמו עלי לפחות כ-40 כתבות בתקשורת בכותרת:״לוחם הMMA חיים גוזלי תקף שוטרים״. חשוב לי לציין שהגעתי לכותל באותו היום כדי להודות לקב״ה ולקבל ברכה לכבוד פתיחת אקדמיה חדשה לאומנויות לחימה לאימון נוער ובוגרים. בנוסף לכך,הייתי אמור להעביר קורס הגנה עצמית למדריכי משטרת ישראל מכל המחוזות בביה״ס לשוטרים- ׳המכללה הלאומית לשוטרים׳ בבית שמש מספר ימים אחרי האירוע. למחרת בבוקר קיבלתי טלפון מבית הספר לשוטרים, והודיעו לי שהקורס שהייתי אמור להעביר מבוטל. באותו זמן בעיר בת- ים( עיר הולדתי ומגוריי)תלו שלטי חוצות על שמי כאות הוקרה על פועלי וקידום הספורט והנוער בעיר ובעולם, כתוצאה מהפרסומים השקריים כנגדי הורידו אותם. בגלל הכתבות השקריות ספגתי נזק עצום. משטרת ישראל המשיכה לעמוד על זה שתקפתי. עלו כתבות בערוץ 13, במאקו, ומשטרת ישראל המשיכה להוציא הצהרות לתקשורת שתקפתי,למרות שידעו שלא תקפתי. לכן החלטתי לתבוע את משטרת ישראל בעקבות התנהגותה של ולנטינה נמץ,שתקפה, שיקרה ובגללה הכל קרה. מספר שנים אחרי האירוע ולנטינה מגיעה לבימ״ש כדי לתת עדות. השופטת שואלת אותה ישירות:״האם חיים גוזלי תקף אותך״? היא עונה:״לא״! אז מפעילים את הסרטון ממצלמת הגוף של אחד השוטרים שנכח באירוע,ושם רואים את ולנטינה מצביעה עלי וצועקת:״תעצרו אותו, הוא תקף אותי״! מספר ימים אחרי האירוע הגשתי נגדה תלונה במח״ש, ואני לא צריך להגיד לכם מה קרה.. סגרו לה את התיק. גם אישתי הגישה נגדה תלונה, וגם היא נסגרה. משטרת ישראל נתנה גיבוי מלא לשוטרת שמשקרת, לשוטרת שעוברת על החוק באופן קבוע. אישתי עזבה את המשטרה אחרי 27 שנה בגלל ולנטינה. ולנטינה גרמה לי ולמשפחה שלי נזק שאי אפשר לאמוד ולתאר במילים .הכל בגלל שהיא חיה בסרט שהיא מעל החוק. מעניין מי במשטרה חושב שצריך שוטרת מגעילה שמשקרת ופוגעת באזרחים, והכל סתם כי בא לה, היא חסרת ערכים ומהווה סכנה לציבור,סכנה לאזרחים, עושה נזק למשטרה בפרט ולחברה בכלל, יש להוקיע אותה ממשטרת ישראל! אני בימים אלה מחכה לפסק הדין בתיק שתבעתי את משטרת ישראל. אני שמח שהפרצוף שלה צץ שוב ,והגיע הזמן שהיא תקבל את מה שמגיע לה! גברת ולנטינה, בימים האחרונים ישבתי עם העורך דין שלי אהב כהן על תביעה ואני עכשיו הולך לתבוע אותך אישית על כל הנזק שנגרם לי בשנים האחרונות בגללך. גם על הלילות שהילדה שלי לא ישנה בגלל הטראומה שעברה באותו היום. חמתי והילדה שלי נשארו ברכב מחוץ לכותל עד ששחררו אותנו. ולך ולנטינה אכתוב: את אפילו לא רוצה לדעת בדיוק באיזה סדר גודל כספי הנזק שגרמת לי. נראה כמה תעודת השוטר תעזור לך בבית המשפט. עד היום המקרה הזה רודף אותנו במשפחה.

Haim gozali

247,856 次观看 • 6 个月前

ההופעה הראשונה שלי בטלוויזיה הייתה אצל ירון לונדון (קירשנבאום היה בחו"ל) בפורים 2005. אני אפילו לא ד"ר פה.... לידי היה כתב החוץ ניצן הורוביץ. שנינו התקדמנו מאז :) דיברנו על מגילת אסתר וממש ממש ממש בסוף הזכרתי את ההרצאה שעמדה להיות לי בעלמא יום או יומיים אחרי. לא ידעתי שהיא כבר הייתה Sold out באותו זמן, לשני אולמות - אלה שראו אותי בלייב למעלה ואלה שהיו למטה וראו בשידור ישיר במעגל סגור. עלמא הייתה המקום הראשון "האמיתי" שנתן לי צ'אנס - עד אז הרציתי מעט יחסית ובעיקר במסגרות אקדמיות וקצת קצת פרטיות. עלמא גם הייתה המקום הראשון שנתן לי יח"צ, ועל זה אני אסירת תודה להם עד עצם היום הזה - זה המקום היחיד שבו אני מרצה בכמה שמשלמים גם כשהמחיר שלי בחוץ גדל למשהו כמו פי 10 מזה. העברתי בעלמא שיעורים איראניים, הרציתי בקריאות מגילה של עלמא, השתתפתי במספר תיקוני שבועות, והשקתי שם את הספרים שלי. לפני כמה שבועות, כשהתקשרתי לרות קלדרון לשאול מתי אפשר לעשות את ההשקה התל אביבית של היועץ, היא אמרה שצריך למהר כי עלמא נסגרת. זה דבר שברור שלא בא בחשבון, עם כל התרומה של עלמא לתרבות העברית - לא רק בחשיפת חילונים לארון הספרים היהודי, אלא גם בטיפוח דור שלם של אמנים ואנשי רוח שהם מצד אחד חילונים ומצד שני מכירים את כל המקורות ואת הזהות שלנו לאורך כל הדורות. מוסיקאים, סופרים, משוררים, ציירים, קומיקסאים ועוד - כולם עברו שם. זה לא מוסד שאפשר לתת לו לחלוף עם הרוח. אז כן, אני מעורבת בקמפיין להצלת עלמא עד מעל הגבות, וקוראת גם לכם להיות מעורבים. למי שמדחיין אסור להתבכיין! כאן מתערבים:

ההופעה הראשונה שלי בטלוויזיה הייתה אצל ירון לונדון (קירשנבאום היה בחו"ל) בפורים 2005. אני אפילו לא ד"ר פה.... לידי היה כתב החוץ ניצן הורוביץ. שנינו התקדמנו מאז :) דיברנו על מגילת אסתר וממש ממש ממש בסוף הזכרתי את ההרצאה שעמדה להיות לי בעלמא יום או יומיים אחרי. לא ידעתי שהיא כבר הייתה Sold out באותו זמן, לשני אולמות - אלה שראו אותי בלייב למעלה ואלה שהיו למטה וראו בשידור ישיר במעגל סגור. עלמא הייתה המקום הראשון "האמיתי" שנתן לי צ'אנס - עד אז הרציתי מעט יחסית ובעיקר במסגרות אקדמיות וקצת קצת פרטיות. עלמא גם הייתה המקום הראשון שנתן לי יח"צ, ועל זה אני אסירת תודה להם עד עצם היום הזה - זה המקום היחיד שבו אני מרצה בכמה שמשלמים גם כשהמחיר שלי בחוץ גדל למשהו כמו פי 10 מזה. העברתי בעלמא שיעורים איראניים, הרציתי בקריאות מגילה של עלמא, השתתפתי במספר תיקוני שבועות, והשקתי שם את הספרים שלי. לפני כמה שבועות, כשהתקשרתי לרות קלדרון לשאול מתי אפשר לעשות את ההשקה התל אביבית של היועץ, היא אמרה שצריך למהר כי עלמא נסגרת. זה דבר שברור שלא בא בחשבון, עם כל התרומה של עלמא לתרבות העברית - לא רק בחשיפת חילונים לארון הספרים היהודי, אלא גם בטיפוח דור שלם של אמנים ואנשי רוח שהם מצד אחד חילונים ומצד שני מכירים את כל המקורות ואת הזהות שלנו לאורך כל הדורות. מוסיקאים, סופרים, משוררים, ציירים, קומיקסאים ועוד - כולם עברו שם. זה לא מוסד שאפשר לתת לו לחלוף עם הרוח. אז כן, אני מעורבת בקמפיין להצלת עלמא עד מעל הגבות, וקוראת גם לכם להיות מעורבים. למי שמדחיין אסור להתבכיין! כאן מתערבים:

Thamar E. Gindin

17,503 次观看 • 4 个月前

בשעה הזו בשמחת תורה הייתי במשטרת אופקים, מחפשת בעיניים שלי את גל, אחיין שלי הגדול, אמבולנסים בתחנה, אנשים מסתובבים בהלם. אני קולטת את גל, עוצרת את הרכב באמצע הכביש, ואנחנו מתחבקים הכי חזק שאפשר, לא מצליחים לעצור את הדמעות, הוא הצליח להנצל מטבח הנובה אבל כבר ידע שאת גיא אח שלו, זה שבגללו הגיע לפסטיבל, זה שהלך לשמור עליו, נחטף. שעתיים וחצי קודם אני מקבלת מיליון טלפונים והודעות, אני עונה, "אני חושב שראיתי את האחיין שלך בסרטון בטלגרם" המח שלי מסרב להאמין, כולנו כבר אצל אחותי. אני מבקשת שישלח לי, מפעילה את הסרטון, רק עיניים קרועות מבעתה, אי אפשר להתבלבל בפחד המוות, ראיתי אותו אלפי פעמים בבתי מטבחיים, העיניים לא משקרות, הסרטון ממשיך ואני אומרת"לא גיא, לא גיא, לא גיא, לא גיא" ואז גיא את אביתר בכלל לא זיהיתי מרוב חרדה. אלון אחיין שלי אומר שצרחתי "לא!" אני לא זוכרת. אחותי מסתכלת עליי, אני מתיישבת לידה ואומרת לה שגיא חי אבל הוא חטוף בעזה. זהו, צרחות, בכי, פתאום פארמדיקים בבית ועבור גיא וגם עבורינו התחילה תקופת גיהינום. כמו יום אחד ארוך שלא נגמר מאז ועד היום. לפני שנה החליטו מפלצות עבורינו לפתוח במלחמה על קיומינו וחיינו, מאז ועד היום אנחנו מקפידים להגיע כל שבוע לחיילי צה"ל הגיבורים, לפנק אותם ולהגיד להם תודה. לפני שנה החליטו מפלצות לכלותינו והיום משפחתי ואני נשתתף בהקפות שניות במקום בו בוצע הטבח הגדול ביותר בשמחת תורה, במתחם הנובה ברעים. אנחנו נוכיח להם ולנו שאנחנו אומה מקדשת חיים, לא משאירים אף אחד מאחור, לא ניתן לאף אחד לכלותינו נצח ישראל לא ישקר! לשחרורם של גיא, אלקנה, בר, אביתר וכל שאר החטופים, שגורלם יהיה כמו גורלו של אלמוג מהסרטון ששוחרר במבצע ארנון (על שמו של גיבור ישראל ארנון זמורה הי"ד) ליבנו עם כל המשפחות השכולות אשר משלמות את המחיר הנורא ביותר עבור נצח ישראל.

בשעה הזו בשמחת תורה הייתי במשטרת אופקים, מחפשת בעיניים שלי את גל, אחיין שלי הגדול, אמבולנסים בתחנה, אנשים מסתובבים בהלם. אני קולטת את גל, עוצרת את הרכב באמצע הכביש, ואנחנו מתחבקים הכי חזק שאפשר, לא מצליחים לעצור את הדמעות, הוא הצליח להנצל מטבח הנובה אבל כבר ידע שאת גיא אח שלו, זה שבגללו הגיע לפסטיבל, זה שהלך לשמור עליו, נחטף. שעתיים וחצי קודם אני מקבלת מיליון טלפונים והודעות, אני עונה, "אני חושב שראיתי את האחיין שלך בסרטון בטלגרם" המח שלי מסרב להאמין, כולנו כבר אצל אחותי. אני מבקשת שישלח לי, מפעילה את הסרטון, רק עיניים קרועות מבעתה, אי אפשר להתבלבל בפחד המוות, ראיתי אותו אלפי פעמים בבתי מטבחיים, העיניים לא משקרות, הסרטון ממשיך ואני אומרת"לא גיא, לא גיא, לא גיא, לא גיא" ואז גיא את אביתר בכלל לא זיהיתי מרוב חרדה. אלון אחיין שלי אומר שצרחתי "לא!" אני לא זוכרת. אחותי מסתכלת עליי, אני מתיישבת לידה ואומרת לה שגיא חי אבל הוא חטוף בעזה. זהו, צרחות, בכי, פתאום פארמדיקים בבית ועבור גיא וגם עבורינו התחילה תקופת גיהינום. כמו יום אחד ארוך שלא נגמר מאז ועד היום. לפני שנה החליטו מפלצות עבורינו לפתוח במלחמה על קיומינו וחיינו, מאז ועד היום אנחנו מקפידים להגיע כל שבוע לחיילי צה"ל הגיבורים, לפנק אותם ולהגיד להם תודה. לפני שנה החליטו מפלצות לכלותינו והיום משפחתי ואני נשתתף בהקפות שניות במקום בו בוצע הטבח הגדול ביותר בשמחת תורה, במתחם הנובה ברעים. אנחנו נוכיח להם ולנו שאנחנו אומה מקדשת חיים, לא משאירים אף אחד מאחור, לא ניתן לאף אחד לכלותינו נצח ישראל לא ישקר! לשחרורם של גיא, אלקנה, בר, אביתר וכל שאר החטופים, שגורלם יהיה כמו גורלו של אלמוג מהסרטון ששוחרר במבצע ארנון (על שמו של גיבור ישראל ארנון זמורה הי"ד) ליבנו עם כל המשפחות השכולות אשר משלמות את המחיר הנורא ביותר עבור נצח ישראל.

טל גלבועTal Gilboa🇮🇱

114,445 次观看 • 1 年前

שבועיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (במיל.) גיל רגב: "כשאני אומר לנכד [רִיּוֹ] לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה; לא ארצה שהוא יהיה לוחם; שימות למען השלום; למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן?" ב-22 בספטמבר 2023, פרסם תאגיד השידור הישראלי "כאן" ראיון שערכה סימה קדמון עם אלוף במילואים גיל רגב, ולצידו ההודעה הבאה: "כואב לי להגיד את זה אבל אני לא רוצה שהנכד שלי יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזאת ואני כועס. כשהוא יתגייס אגיד לו שלא טוב למות למען ארצנו. רק למען השלום". בעיניים דומעות מביט האלוף גיל רגב, שהיה טייס בטייסת 201 במלחמת יום הכיפורים, אל העבר ואל העתיד ונושא מונולוג מצמרר שמסכם את הסדרה "האחת". להלן תוכן הראיון: גיל רגב: ואם שואלים, מה, על מה גאוותנו ביום הכיפורים? על מה אתה גאה, כן? מה אתה גאה? איבדתם כל כך הרבה אנשים. אני אומר, כן, שילמנו מחיר כבד, אבל בתנאי הפתיחה שאליהם נכנסנו, מעטים היו שורדים את זה עד הסוף באופן ש[טייסת] 201 שרדה את זה. על זה אני גאה. להיות שייך לחבורה הזאת. כשאנחנו עמדנו על המסלול, ביום כיפור, לפני המראה, שנייה לפני שפותחים מנועים, אז יש תנועה כזאת. אז אחד מסתכל, כל אחד מסתכל על השני לראות שאין איזה נזילה או אין איזה תקלה או איזה משהו, שכל אחד נראה בסדר, ואז מהנהנים ככה, ואז פותחים מנועים ורצים. זה מין אישור כזה. ביום כיפור, לאישור הזה נוסף אמירה סמויה של ואין ברירה. זה מה שזה אמר, כן? אנחנו מתגלגלים עכשיו על המסלול כי אין ברירה. סומכים עלינו ו... מאז היו המון ברירות שלא נוצלו. באיוולת. וההשקפה שלי על מה שמים את החיים שלנו השתנתה. השתנתה. סימה קדמון: אז באמת על העניין הזה של הדור הזה, יש לך בנות רק. גיל רגב: כן. סימה קדמון: נכד יש לך כבר? גיל רגב: כן, בטח. סימה קדמון: נכד בן. נניח שהוא בא מחר ורוצה להתגייס, מה תגיד לו? גיל רגב: שאלה טובה. אני אמר לו רִיּוֹ מתוק, קוראים לו רִיּוֹ, אתה הולך להתגייס, ואני רוצה לומר לך שלא טוב למות למען ארצנו. לא טוב. ואני רוצה שתשמור על עצמך. ואם אתה לוקח סיכונים על עצמך, שיהיו למען השלום, לא במלחמה. ואם תשאלי אותי עכשיו [נקטע] סימה קדמון: לא, אני לא אשאל אותך, אני אגיד לך שזה מסר מאוד מבלבל לבחור שהולך להתגייס. מה זה לא טוב למות באז ארצנו? גיל רגב: כשאני אומר לנכד לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה, סימה. זה לא הארץ כשהמראנו אז. תראי זה כואב לי להגיד את זה. וכשאת שואלת אותי אם אני מתכוון לזה, בחיי אלוהים שכן. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. זאת התשובה. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזו ואני כועס. אז אני אומר שימות למען השלום. זהו. סימה קדמון: לפני 15 שנה לא היית אומר את זה? גיל רגב: לא. לא. תראי. זה עידן אחר. ואז היה עידן אחר. דברים השתנו. במדינה הזאת לא ברור מה נכון ומה לא. מה אמת ומה שקר. מה ראוי ומה לא ראוי. תלוי את מי אתה שואל. ואין בושה. אין. שזה בעיניי, את יודעת, אם אבדה בושה, אז למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן? זהו. זהו. סימוכין:

שבועיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (במיל.) גיל רגב: "כשאני אומר לנכד [רִיּוֹ] לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה; לא ארצה שהוא יהיה לוחם; שימות למען השלום; למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן?" ב-22 בספטמבר 2023, פרסם תאגיד השידור הישראלי "כאן" ראיון שערכה סימה קדמון עם אלוף במילואים גיל רגב, ולצידו ההודעה הבאה: "כואב לי להגיד את זה אבל אני לא רוצה שהנכד שלי יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזאת ואני כועס. כשהוא יתגייס אגיד לו שלא טוב למות למען ארצנו. רק למען השלום". בעיניים דומעות מביט האלוף גיל רגב, שהיה טייס בטייסת 201 במלחמת יום הכיפורים, אל העבר ואל העתיד ונושא מונולוג מצמרר שמסכם את הסדרה "האחת". להלן תוכן הראיון: גיל רגב: ואם שואלים, מה, על מה גאוותנו ביום הכיפורים? על מה אתה גאה, כן? מה אתה גאה? איבדתם כל כך הרבה אנשים. אני אומר, כן, שילמנו מחיר כבד, אבל בתנאי הפתיחה שאליהם נכנסנו, מעטים היו שורדים את זה עד הסוף באופן ש[טייסת] 201 שרדה את זה. על זה אני גאה. להיות שייך לחבורה הזאת. כשאנחנו עמדנו על המסלול, ביום כיפור, לפני המראה, שנייה לפני שפותחים מנועים, אז יש תנועה כזאת. אז אחד מסתכל, כל אחד מסתכל על השני לראות שאין איזה נזילה או אין איזה תקלה או איזה משהו, שכל אחד נראה בסדר, ואז מהנהנים ככה, ואז פותחים מנועים ורצים. זה מין אישור כזה. ביום כיפור, לאישור הזה נוסף אמירה סמויה של ואין ברירה. זה מה שזה אמר, כן? אנחנו מתגלגלים עכשיו על המסלול כי אין ברירה. סומכים עלינו ו... מאז היו המון ברירות שלא נוצלו. באיוולת. וההשקפה שלי על מה שמים את החיים שלנו השתנתה. השתנתה. סימה קדמון: אז באמת על העניין הזה של הדור הזה, יש לך בנות רק. גיל רגב: כן. סימה קדמון: נכד יש לך כבר? גיל רגב: כן, בטח. סימה קדמון: נכד בן. נניח שהוא בא מחר ורוצה להתגייס, מה תגיד לו? גיל רגב: שאלה טובה. אני אמר לו רִיּוֹ מתוק, קוראים לו רִיּוֹ, אתה הולך להתגייס, ואני רוצה לומר לך שלא טוב למות למען ארצנו. לא טוב. ואני רוצה שתשמור על עצמך. ואם אתה לוקח סיכונים על עצמך, שיהיו למען השלום, לא במלחמה. ואם תשאלי אותי עכשיו [נקטע] סימה קדמון: לא, אני לא אשאל אותך, אני אגיד לך שזה מסר מאוד מבלבל לבחור שהולך להתגייס. מה זה לא טוב למות באז ארצנו? גיל רגב: כשאני אומר לנכד לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה, סימה. זה לא הארץ כשהמראנו אז. תראי זה כואב לי להגיד את זה. וכשאת שואלת אותי אם אני מתכוון לזה, בחיי אלוהים שכן. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. זאת התשובה. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזו ואני כועס. אז אני אומר שימות למען השלום. זהו. סימה קדמון: לפני 15 שנה לא היית אומר את זה? גיל רגב: לא. לא. תראי. זה עידן אחר. ואז היה עידן אחר. דברים השתנו. במדינה הזאת לא ברור מה נכון ומה לא. מה אמת ומה שקר. מה ראוי ומה לא ראוי. תלוי את מי אתה שואל. ואין בושה. אין. שזה בעיניי, את יודעת, אם אבדה בושה, אז למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן? זהו. זהו. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

24,751 次观看 • 14 天前

ביקורת מתוך הבית: כשהמשטרה חוצה את הגבול אני כותב את המילים האלה בכאב גדול. מי שעוקב אחריי יודע כמה אני תומך במשטרת ישראל, כמה אני מעריך את עבודתם של השוטרים בשטח. אני תמיד מציין שהם גיבורי ישראל, שמתמודדים עם מציאות פיזית ומנטלית בלתי אפשרית תחת אחריות כבדה. אבל אתמול, משהו נשבר. אתמול, מפקד תחנת לב תל אביב או אחד הקצינים הבכירים החליט לעבור כל גבול. הכל התחיל כשהוא הורה לעצור אותי ללא כל סיבה נראית לעין. הטענה? הפרת הסדר הציבורי וחסימת רכבים. טענה שקרית, שיש לי תיעוד וידאו מלא המפריך אותה מכל וכל. למרות זאת, אחד השוטרים מילא את הפקודה, אזק אותי, ובמהלך המעצר נתן לי אגרוף לחזה, לחץ עליו, ועיקם את ידי הכבולה מאחורי גבי. כשאמרתי לו שהוא מכאיב לי ושהתנהגותו עבריינית, הוא כינה אותי "עבריין". שוטר בכיר אחר שהבחין במתרחש ניסה להתערב ולחלץ אותי מאחיזתו, אך הקצין הבכיר מנע ממנו לעשות זאת. כשהגעתי לתחנה, לאחר חיפוש, החליטו לאזוק אותי בידיים וברגליים, כאילו הייתי פושע מסוכן, וכל זאת מבלי שהתנגדתי כלל למעצר. בתוך תא המעצר, ניסיתי להסביר לאחד הקצינים מה עשה לי אותו שוטר. מכיוון שלא ידעתי את שמו, ציינתי שמדובר בשוטר הערבי, רק לצורך זיהוי. בתגובה, הוא האשים אותי בגזענות. כשעתיים לאחר מכן, אותו שוטר שעצר אותי נכנס לתא, חייך לעברי. אמרתי לו שאפרסם את התיעודים שיש ברשותי ואת תמונתו. בתגובה, הוא הוסיף לחומר החקירה סעיף של "איומים". באופן אירוני, מי שראתה אותי אזוק בצורה כל כך לא פרופורציונלית הייתה לא אחרת מעו"ד גבי לסקי, ממערך עוטף העצורים של השמאל. היא שאלה את השוטרים מדוע אני אזוק כך ודאגה לשלומי. אבל הסיפור הזה גדול ממני. באותו זמן היו בתחנה שלושה עצורים מהפגנות קפלן, שנעצרו רק כי לבשו אפוד צהוב. אני אומר לכם, יש מספיק אנשים לעצור בקפלן על עבירות חמורות בהרבה, אבל על אפוד צהוב? התמונה העצובה הזו משקפת את סדרי העדיפויות המעוותים של התחנה הזו ומפקדה. במהלך החקירה, התברר שהשוטרים כלל לא ידעו על מה נעצרתי. בדוח נכתב שנעצרתי בהבימה, למרות שנעצרתי ליד הסינמטק. החוקר עצמו הופתע לשמוע על סעיף ה"איומים". כמובן שהגשתי תלונה במח"ש, לא מתוך רצון לפגוע אישית בשוטר, אלא כדי שמקרים כאלה לא יישנו. חשוב לי לציין שיש בתחנת לב תל אביב גם שוטרים מדהימים, אנשים טובים מיסודם כמו מנצור יוסף ורבים אחרים שאני לא זוכר את שמם. יש אנשים נפלאים במשטרה, אבל לצידם, יש כאלה שלא. בהמשך השבוע אפרסם את התיעודים הנוספים. אני רוצה להודות לעו"ד חיה מלול גז המדהימה שערה הרבה בלילות בגללי, וכן, גם לגבי לסקי, על האנושיות והדאגה. ולך, מפקד תחנת משטרת לב תל אביב, וגם לך, השר בן גביר: נכשלתם. אתם לא יכולים לפטור את הביקורת הזו בטענה שאני "איש שמאל". זו ביקורת שבאה מתוך הבית. קחו אחריות. אני מקווה שהמצב בתחנה הזו אינו משקף את המשטרה כולה. התיעוד בסרטון : איתמר בן גביר Israel Police

ביקורת מתוך הבית: כשהמשטרה חוצה את הגבול אני כותב את המילים האלה בכאב גדול. מי שעוקב אחריי יודע כמה אני תומך במשטרת ישראל, כמה אני מעריך את עבודתם של השוטרים בשטח. אני תמיד מציין שהם גיבורי ישראל, שמתמודדים עם מציאות פיזית ומנטלית בלתי אפשרית תחת אחריות כבדה. אבל אתמול, משהו נשבר. אתמול, מפקד תחנת לב תל אביב או אחד הקצינים הבכירים החליט לעבור כל גבול. הכל התחיל כשהוא הורה לעצור אותי ללא כל סיבה נראית לעין. הטענה? הפרת הסדר הציבורי וחסימת רכבים. טענה שקרית, שיש לי תיעוד וידאו מלא המפריך אותה מכל וכל. למרות זאת, אחד השוטרים מילא את הפקודה, אזק אותי, ובמהלך המעצר נתן לי אגרוף לחזה, לחץ עליו, ועיקם את ידי הכבולה מאחורי גבי. כשאמרתי לו שהוא מכאיב לי ושהתנהגותו עבריינית, הוא כינה אותי "עבריין". שוטר בכיר אחר שהבחין במתרחש ניסה להתערב ולחלץ אותי מאחיזתו, אך הקצין הבכיר מנע ממנו לעשות זאת. כשהגעתי לתחנה, לאחר חיפוש, החליטו לאזוק אותי בידיים וברגליים, כאילו הייתי פושע מסוכן, וכל זאת מבלי שהתנגדתי כלל למעצר. בתוך תא המעצר, ניסיתי להסביר לאחד הקצינים מה עשה לי אותו שוטר. מכיוון שלא ידעתי את שמו, ציינתי שמדובר בשוטר הערבי, רק לצורך זיהוי. בתגובה, הוא האשים אותי בגזענות. כשעתיים לאחר מכן, אותו שוטר שעצר אותי נכנס לתא, חייך לעברי. אמרתי לו שאפרסם את התיעודים שיש ברשותי ואת תמונתו. בתגובה, הוא הוסיף לחומר החקירה סעיף של "איומים". באופן אירוני, מי שראתה אותי אזוק בצורה כל כך לא פרופורציונלית הייתה לא אחרת מעו"ד גבי לסקי, ממערך עוטף העצורים של השמאל. היא שאלה את השוטרים מדוע אני אזוק כך ודאגה לשלומי. אבל הסיפור הזה גדול ממני. באותו זמן היו בתחנה שלושה עצורים מהפגנות קפלן, שנעצרו רק כי לבשו אפוד צהוב. אני אומר לכם, יש מספיק אנשים לעצור בקפלן על עבירות חמורות בהרבה, אבל על אפוד צהוב? התמונה העצובה הזו משקפת את סדרי העדיפויות המעוותים של התחנה הזו ומפקדה. במהלך החקירה, התברר שהשוטרים כלל לא ידעו על מה נעצרתי. בדוח נכתב שנעצרתי בהבימה, למרות שנעצרתי ליד הסינמטק. החוקר עצמו הופתע לשמוע על סעיף ה"איומים". כמובן שהגשתי תלונה במח"ש, לא מתוך רצון לפגוע אישית בשוטר, אלא כדי שמקרים כאלה לא יישנו. חשוב לי לציין שיש בתחנת לב תל אביב גם שוטרים מדהימים, אנשים טובים מיסודם כמו מנצור יוסף ורבים אחרים שאני לא זוכר את שמם. יש אנשים נפלאים במשטרה, אבל לצידם, יש כאלה שלא. בהמשך השבוע אפרסם את התיעודים הנוספים. אני רוצה להודות לעו"ד חיה מלול גז המדהימה שערה הרבה בלילות בגללי, וכן, גם לגבי לסקי, על האנושיות והדאגה. ולך, מפקד תחנת משטרת לב תל אביב, וגם לך, השר בן גביר: נכשלתם. אתם לא יכולים לפטור את הביקורת הזו בטענה שאני "איש שמאל". זו ביקורת שבאה מתוך הבית. קחו אחריות. אני מקווה שהמצב בתחנה הזו אינו משקף את המשטרה כולה. התיעוד בסרטון : איתמר בן גביר Israel Police

ויקטור שריקי 🇮🇱 فيكتور شريقي

10,925 次观看 • 8 个月前

רוצים לדעת למה אני מסתובב עם חיוך ענקי על הפרצוף? אני מחייך כי אני רואה את קריסת המערכות הכללית של מממן החמאס. אני מכיר אותו ואת הסביבה שלו. אני יודע מה אמיתי, מה זיוף, ואני מזהה פאניקה בקלות. סרטון חדר הכושר הוא פאניקה בסגנון MA BA של המטרופה. חוץ מלתת מכות חשמל אחד לשנייה הם עושים הכל. לא נבראה התרופה הפסיכיאטרית שתעזור להם. אני מחייך כשאני רואה את השופרות באיבוד עשתונות, כשהם מבינים שדף המסרים של הבוקר צריך עדכון בצהריים, כשהנרקומן ממיאמי נעלם, ושסרטוני AI של הסוכן הקטארי הם כל מה שנשאר להם. היום ערוץ הרעל יוצא ב"תחקיר" על לשכת עורכי הדין. "תחקיר". אתם קולטים את הבדיחה? פרק כפול. מה הם מעשנים שם? יודעים למה? כי יש עוד בג"צ השבוע. הם יודעים שמה שעשינו בבחירות ללשכת עורכי הדין זה רק התקדים לבחירות הכלליות והם מתחרפנים. נשבע לכם שאני רציני "פרק כפול". אוי איך שאני נהנה לראות את יריב המחריב מנסה לארגן אירוע ענק בליכודיאדה ומגלה שאף אחד לא בא. אוי, איך אני מחייך כשאני רואה את מירי רקב ממשיכה לבזות את עצמה בשידור חי באילת. אני מחייך כשאני רואה את סילמן, הפרוצה הפוליטית, מוכרת את עצמה לכל עברייני מפלגת הליקוק - חוץ מלפרסם מספר חדר ומחירון היא כבר עשתה הכל בשביל הכיסא. אני מחייך כשאני רואה את הטרוריסט המורשע מנסה לחגוג יום הולדת הערב במסיבה חשאית רק שלא להיתקל במפגינים שמחכים לו בכל פינה. אני רואה אותם מתבזבזים ברשתות החברתיות, קונים לייקים בכסף קטארי ורוסי כדי לייצר אשליה של תמיכה בזמן שהשטח מתעב אותם. והחיוך הכי גדול? כשאני מדבר עם אנשים שעד אתמול הגדירו את עצמם כביביסטים והיום הם אומרים לי לפרצוף: "שיעוף החרא הבן כלב הזה לאלף עזאזל". קריסת המערכות של מממן החמאס כבר כאן, היא מוחשית, והיא קרובה מתמיד. תסתכלו להם בעיניים, תראו פאניקה - הם יודעים שזה הסוף. וזה בדיוק הזמן שלנו לתקוף אותם בשיא המהירות ובכל הכוח. בונים גוש פוליטי גדול וחזק. מתנדבים לחמ"ל הבחירות למניעת זיוף הבחירות. יוצאים להפגנות, מצטרפים לקבוצות הווטסאפ כדי להשיג שליטה ברחובות. הניצחון ממש מעבר לפינה! מתוך החושך הגדול שנגזר עלינו, אנחנו יוצרים היום את האור של המחר. תרימו את הראש, הניצחון בהישג יד. נתראה הערב ברחובות!

רוצים לדעת למה אני מסתובב עם חיוך ענקי על הפרצוף? אני מחייך כי אני רואה את קריסת המערכות הכללית של מממן החמאס. אני מכיר אותו ואת הסביבה שלו. אני יודע מה אמיתי, מה זיוף, ואני מזהה פאניקה בקלות. סרטון חדר הכושר הוא פאניקה בסגנון MA BA של המטרופה. חוץ מלתת מכות חשמל אחד לשנייה הם עושים הכל. לא נבראה התרופה הפסיכיאטרית שתעזור להם. אני מחייך כשאני רואה את השופרות באיבוד עשתונות, כשהם מבינים שדף המסרים של הבוקר צריך עדכון בצהריים, כשהנרקומן ממיאמי נעלם, ושסרטוני AI של הסוכן הקטארי הם כל מה שנשאר להם. היום ערוץ הרעל יוצא ב"תחקיר" על לשכת עורכי הדין. "תחקיר". אתם קולטים את הבדיחה? פרק כפול. מה הם מעשנים שם? יודעים למה? כי יש עוד בג"צ השבוע. הם יודעים שמה שעשינו בבחירות ללשכת עורכי הדין זה רק התקדים לבחירות הכלליות והם מתחרפנים. נשבע לכם שאני רציני "פרק כפול". אוי איך שאני נהנה לראות את יריב המחריב מנסה לארגן אירוע ענק בליכודיאדה ומגלה שאף אחד לא בא. אוי, איך אני מחייך כשאני רואה את מירי רקב ממשיכה לבזות את עצמה בשידור חי באילת. אני מחייך כשאני רואה את סילמן, הפרוצה הפוליטית, מוכרת את עצמה לכל עברייני מפלגת הליקוק - חוץ מלפרסם מספר חדר ומחירון היא כבר עשתה הכל בשביל הכיסא. אני מחייך כשאני רואה את הטרוריסט המורשע מנסה לחגוג יום הולדת הערב במסיבה חשאית רק שלא להיתקל במפגינים שמחכים לו בכל פינה. אני רואה אותם מתבזבזים ברשתות החברתיות, קונים לייקים בכסף קטארי ורוסי כדי לייצר אשליה של תמיכה בזמן שהשטח מתעב אותם. והחיוך הכי גדול? כשאני מדבר עם אנשים שעד אתמול הגדירו את עצמם כביביסטים והיום הם אומרים לי לפרצוף: "שיעוף החרא הבן כלב הזה לאלף עזאזל". קריסת המערכות של מממן החמאס כבר כאן, היא מוחשית, והיא קרובה מתמיד. תסתכלו להם בעיניים, תראו פאניקה - הם יודעים שזה הסוף. וזה בדיוק הזמן שלנו לתקוף אותם בשיא המהירות ובכל הכוח. בונים גוש פוליטי גדול וחזק. מתנדבים לחמ"ל הבחירות למניעת זיוף הבחירות. יוצאים להפגנות, מצטרפים לקבוצות הווטסאפ כדי להשיג שליטה ברחובות. הניצחון ממש מעבר לפינה! מתוך החושך הגדול שנגזר עלינו, אנחנו יוצרים היום את האור של המחר. תרימו את הראש, הניצחון בהישג יד. נתראה הערב ברחובות!

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

20,208 次观看 • 5 个月前

"השמאלני שמתפכח לאיטו" אני אוהב את האנשים שעובדים בערוץ 14. יש שם אחלה אנשים, אווירה מצוינת, קצת בלאגן חביב, ואנשים שמגיעים מקבוצות שלרוב אינך רואה בתקשורת (כמו חרדים). יש שם גם אנשים חדים מאוד, כמו הפאנליסטים בתכנית "הפטריוטים". כמות האהבה שהעם מרעיף על הערוץ היא לא תאומן: "אתם הקול שלנו", הם אומרים בתחושת הקלה לכל אחד מהפאנליסטים, תוך צילום סלפי חם בלובי של הערוץ לפני עלייתם לתכנית. הם מגיעים מכל קצוות הארץ כדי להשמיע את קולם בין אם באמצעות הפאנליסטים ובין אם באופן ישיר בפינה "מסר לאומה" – ובמידה רבה את קולו של עם ישראל. זה לא שאני מסכים עם כל מה שהם אומרים. לאחרונה קראתי לתת חנינה לנתניהו כדי לסיים את הפארסה של ניהול התיקים בזמן מלחמה, ולעצור את העיסוק ב-315 כתבות עם סיקור אוהד בוואלה, שנראות זניחות לצד ים של ידיעות עוינות. רבים בימין כעסו עלי: "אנחנו רוצים לנהל את המשפט הזה עד הסוף כדי לחשוף את האמת – את תפירת התיקים שהדיפ סטייט הישראלי עשה למי שמייצג אותנו". עבורם, המשפט הזה הוא משפט של עם ישראל נגד הדיפ סטייט הישראלי. אני חוזר ומסביר להם שבית המשפט לא יוכל להרשות לעצמו לזכות לחלוטין את נתניהו, כי משמעות הדבר תהיה כתב אישום חמור ביותר כנגד הפרקליטות והדיפ סטייט. ושטובת עם ישראל מחייבת את סיום המשפט המקטב והמיותר הזה. "אני לא מסכימה עם העמדה שלך בעניין החנינה", אמרה לי אחת מאלו שהגיעו לצפות ב"הפטריוטים", "אבל אני עדיין אוהבת לשמוע אותך, גם כשאני לא מסכימה איתך". כל הזמן אומרים לי: "משה, השמאלני שמתפכח לאיטו – אתה לא ממש ימני; יש לך יסודות שמאלניים". התשובה שלי היא שהייתי ונותרתי ציוני, ליברל ודמוקרט. אני אצביע בבחירות הבאות עבור מפלגה שמקדמת את הערכים האלה. ומה איתכם? אתם לא ציונים, ליברלים ודמוקרטים?

"השמאלני שמתפכח לאיטו" אני אוהב את האנשים שעובדים בערוץ 14. יש שם אחלה אנשים, אווירה מצוינת, קצת בלאגן חביב, ואנשים שמגיעים מקבוצות שלרוב אינך רואה בתקשורת (כמו חרדים). יש שם גם אנשים חדים מאוד, כמו הפאנליסטים בתכנית "הפטריוטים". כמות האהבה שהעם מרעיף על הערוץ היא לא תאומן: "אתם הקול שלנו", הם אומרים בתחושת הקלה לכל אחד מהפאנליסטים, תוך צילום סלפי חם בלובי של הערוץ לפני עלייתם לתכנית. הם מגיעים מכל קצוות הארץ כדי להשמיע את קולם בין אם באמצעות הפאנליסטים ובין אם באופן ישיר בפינה "מסר לאומה" – ובמידה רבה את קולו של עם ישראל. זה לא שאני מסכים עם כל מה שהם אומרים. לאחרונה קראתי לתת חנינה לנתניהו כדי לסיים את הפארסה של ניהול התיקים בזמן מלחמה, ולעצור את העיסוק ב-315 כתבות עם סיקור אוהד בוואלה, שנראות זניחות לצד ים של ידיעות עוינות. רבים בימין כעסו עלי: "אנחנו רוצים לנהל את המשפט הזה עד הסוף כדי לחשוף את האמת – את תפירת התיקים שהדיפ סטייט הישראלי עשה למי שמייצג אותנו". עבורם, המשפט הזה הוא משפט של עם ישראל נגד הדיפ סטייט הישראלי. אני חוזר ומסביר להם שבית המשפט לא יוכל להרשות לעצמו לזכות לחלוטין את נתניהו, כי משמעות הדבר תהיה כתב אישום חמור ביותר כנגד הפרקליטות והדיפ סטייט. ושטובת עם ישראל מחייבת את סיום המשפט המקטב והמיותר הזה. "אני לא מסכימה עם העמדה שלך בעניין החנינה", אמרה לי אחת מאלו שהגיעו לצפות ב"הפטריוטים", "אבל אני עדיין אוהבת לשמוע אותך, גם כשאני לא מסכימה איתך". כל הזמן אומרים לי: "משה, השמאלני שמתפכח לאיטו – אתה לא ממש ימני; יש לך יסודות שמאלניים". התשובה שלי היא שהייתי ונותרתי ציוני, ליברל ודמוקרט. אני אצביע בבחירות הבאות עבור מפלגה שמקדמת את הערכים האלה. ומה איתכם? אתם לא ציונים, ליברלים ודמוקרטים?

Prof. Moshe Cohen-Eliya פרופ׳ משה כהן-אליה

18,159 次观看 • 1 年前