Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

Возникла проблема при загрузке этого видео. Это может быть связано с временными проблемами сети или видео может быть недоступно.

На главную

ראיתי שיש הרבה שיח ברשת על דבריו של Roy Iddan 🏴󠁧󠁢󠁥󠁮󠁧󠁿 🇸🇨 🇮🇱 ב"על המשמעות". רציתי לדעת מה חושבים עליהם העוקבים, ויותר חשוב, להזמין אתכם להאזין לפרק המלא כדי לקבל את התמונה הרחבה יותר של הדיון המאוד מעניין שהיה.

Tamir Dortal תמיר דורטל

6,101 subscribers

21,008 просмотров • 4 месяцев назад •via X (Twitter)

Образование Новости и политика

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

Комментарии: 0

Нет доступных комментариев

Здесь появятся комментарии из оригинального поста

Похожие видео

הדברים נשיא ביהמ"ש העליון יצחק עמית הערב מהווים אלפי נורות אזהרה לציבור, על התכנית לפירוק מערכת המשפט בהובלת יריב לוין, שתשאיר את הציבור ללא הגנה על זכויותיו וחירויותיו. יריב לוין הגיב לדברים ברצף השתלחויות שקריות. לכן חשוב במיוחד להפיץ את הדברים של הנשיא עמית הערב. תהא האמת נוכחת וזועקת. הנה כמה קטעים מנאומו של הנשיא עמית הערב בכנס העמותה למשפט ציבורי: "בשנים האחרונות, נראה כי מטוס הדמוקרטיה של מדינת ישראל נקלע לתוך מערבולת מטלטלת, שממנה טרם נחלצנו". "בימים אלו אנו עדים לתופעה חסרת-תקדים של ניסיונות – מאורגנים ומתוזמנים – להפריע ולשבש דיונים באולמות השיפוט. אכן, כמאמר הביטוי הידוע, במשטר דמוקרטי ראוי כי הצדק ייעשה וגם ייראה. אך אין להשלים עם ניצול עקרון פומביות הדיון כדי לחתור תחת הדיון עצמו. אין לקבל ניסיונות למנוע מבתי המשפט לעשות את תפקידם – תפקיד שאותו הם ממלאים בשירות הציבור, בהתאם לעקרונות היסוד של המדינה". "התופעה של הפרעות והתפרעויות באולם בית המשפט, עד כדי שיבוש הדיון, היא חלק ממגמה מצערת ורחבה יותר שמתרחבת בשנים האחרונות – של דחיקת ביקורת עניינית לטובת השתלחויות נטולות-רסן כלפי הרשות השופטת, וכלפי נושאות ונושאי המשרה המכהנים בה. לעתים נדמה כי השיח המשפטי הענייני מצוי בסכנת הכחדה, ואת מקומו תפסה רדיפה פופוליסטית ומסוכנת אחר השופט עצמו". "מגמה זו של מתקפות אישיות כלפי שופטים, אינה מקרית. היא חלק ממסע רחב הרבה יותר לכרסום ולפגיעה בעצמאות השיפוטית. מתקפות אלו הן חלק מניסיון לשחוק מנגנון הגנה קריטי בדמוקרטיה הישראלית, אשר נועד לטובתם של אזרחי ותושבי ישראל". "אמון הציבור ברשות השופטת אינו אינטרס של השופטים, אלא נכס חיוני של הציבור כולו. הניסיון לשחוק את האמון הזה אינו מסתכם בפגיעה בכבודו של השופט הספציפי, אלא חותר תחת יסודותיו של בית המשפט עצמו כנאמן הציבור. מדובר אפוא בניסיון להחליש את יכולתה של הרשות השופטת לשמש חומת מגן לזכויות הפרט: להושיט סעד למי שנפגע; לשמור על חירויות יסוד כגון חופש הביטוי, חופש הדת וחופש העיסוק; להגן על קניינם של אזרחי ותושבי המדינה; ולבלום שחיקה של הזכויות הללו על ידי השלטון". "חלק בלתי-נפרד מאותו מסע לפגיעה ברשות השופטת הוא החרם שבו נוקט שר המשפטים נגד נשיא בית המשפט העליון. בפועל, אין מדובר בחרם עליי, על יצחק עמית, בתפקידי כנשיא בית המשפט העליון. החרם הוא על מערכת השפיטה כולה ועל תפקידה בחברה דמוקרטית". "ההימנעות מקידום מינויים כאלה היא חלק מהניסיון לפגוע בעשייתה, בחוסנה ובעצמאותה של הרשות השופטת". "להתנהלותו של שר המשפטים יש תכלית אחת ברורה, אשר עליה הוא הצהיר בעצמו בחודש אפריל האחרון: 'מה שבנו פה בעשרות שנים לוקח זמן לפרק, זה לא נגמר ביום אחד'. הדברים מדברים בעד עצמם". אכן. לנאום המלא:

הדברים נשיא ביהמ"ש העליון יצחק עמית הערב מהווים אלפי נורות אזהרה לציבור, על התכנית לפירוק מערכת המשפט בהובלת יריב לוין, שתשאיר את הציבור ללא הגנה על זכויותיו וחירויותיו. יריב לוין הגיב לדברים ברצף השתלחויות שקריות. לכן חשוב במיוחד להפיץ את הדברים של הנשיא עמית הערב. תהא האמת נוכחת וזועקת. הנה כמה קטעים מנאומו של הנשיא עמית הערב בכנס העמותה למשפט ציבורי: "בשנים האחרונות, נראה כי מטוס הדמוקרטיה של מדינת ישראל נקלע לתוך מערבולת מטלטלת, שממנה טרם נחלצנו". "בימים אלו אנו עדים לתופעה חסרת-תקדים של ניסיונות – מאורגנים ומתוזמנים – להפריע ולשבש דיונים באולמות השיפוט. אכן, כמאמר הביטוי הידוע, במשטר דמוקרטי ראוי כי הצדק ייעשה וגם ייראה. אך אין להשלים עם ניצול עקרון פומביות הדיון כדי לחתור תחת הדיון עצמו. אין לקבל ניסיונות למנוע מבתי המשפט לעשות את תפקידם – תפקיד שאותו הם ממלאים בשירות הציבור, בהתאם לעקרונות היסוד של המדינה". "התופעה של הפרעות והתפרעויות באולם בית המשפט, עד כדי שיבוש הדיון, היא חלק ממגמה מצערת ורחבה יותר שמתרחבת בשנים האחרונות – של דחיקת ביקורת עניינית לטובת השתלחויות נטולות-רסן כלפי הרשות השופטת, וכלפי נושאות ונושאי המשרה המכהנים בה. לעתים נדמה כי השיח המשפטי הענייני מצוי בסכנת הכחדה, ואת מקומו תפסה רדיפה פופוליסטית ומסוכנת אחר השופט עצמו". "מגמה זו של מתקפות אישיות כלפי שופטים, אינה מקרית. היא חלק ממסע רחב הרבה יותר לכרסום ולפגיעה בעצמאות השיפוטית. מתקפות אלו הן חלק מניסיון לשחוק מנגנון הגנה קריטי בדמוקרטיה הישראלית, אשר נועד לטובתם של אזרחי ותושבי ישראל". "אמון הציבור ברשות השופטת אינו אינטרס של השופטים, אלא נכס חיוני של הציבור כולו. הניסיון לשחוק את האמון הזה אינו מסתכם בפגיעה בכבודו של השופט הספציפי, אלא חותר תחת יסודותיו של בית המשפט עצמו כנאמן הציבור. מדובר אפוא בניסיון להחליש את יכולתה של הרשות השופטת לשמש חומת מגן לזכויות הפרט: להושיט סעד למי שנפגע; לשמור על חירויות יסוד כגון חופש הביטוי, חופש הדת וחופש העיסוק; להגן על קניינם של אזרחי ותושבי המדינה; ולבלום שחיקה של הזכויות הללו על ידי השלטון". "חלק בלתי-נפרד מאותו מסע לפגיעה ברשות השופטת הוא החרם שבו נוקט שר המשפטים נגד נשיא בית המשפט העליון. בפועל, אין מדובר בחרם עליי, על יצחק עמית, בתפקידי כנשיא בית המשפט העליון. החרם הוא על מערכת השפיטה כולה ועל תפקידה בחברה דמוקרטית". "ההימנעות מקידום מינויים כאלה היא חלק מהניסיון לפגוע בעשייתה, בחוסנה ובעצמאותה של הרשות השופטת". "להתנהלותו של שר המשפטים יש תכלית אחת ברורה, אשר עליה הוא הצהיר בעצמו בחודש אפריל האחרון: 'מה שבנו פה בעשרות שנים לוקח זמן לפרק, זה לא נגמר ביום אחד'. הדברים מדברים בעד עצמם". אכן. לנאום המלא:

Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב

13,692 просмотров • 8 месяцев назад

מאתמול רץ פה קמפיין שאני אומר שאין דבר כזה חילונים שחיים פה, ובאמת - אין דבר כזה חילונים שחיים פה. היו שניסו להציג מצג שווא כאילו אמרתי שלאנשים שלא חושבים כמוני אין זכות לחיות כאן. מי שיראה את הפודקאסט המלא יבין בן רגע שאין שחר לדברים הללו ולהפך - הדיון היה בעיקרו פילוסופי ותפיסתי. לעמדתי, ולדעתי הרבה מאוד אנשים, דתיים, מסורתיים וגם חילונים, ואפילו לעמדתו של בן גוריון שאמר שבישראל, מי שלא מאמין בניסים הוא לא ריאלי, זו המציאות. אני יהודי מארץ ישראל, שרואה את הציונות, בדיוק כמו הרצל, כחזרה קודם כל אל היהדות. אני רואה את הציונות כחזרה לארץ ישראל, כדי להקים כאן מדינה יהודית, בעיר בה דוד חנה, באדמה עליה הילכו אברהם, יצחק ויעקב. לא כדי להקים כאן את וינה על הירקון. עם ישראל הוא העם שמעיד על קיומו של ה׳ בעולם. ככל שאתה מחובר יותר לעם ישראל, לארץ ישראל ולתורת ישראל אתה יותר מעיד על קיומו של ה׳ בעולם. ולכן, המושג חילונים פשוט נובע מתודעה כוזבת. עצם הקיום של יהודים אחרי אלפיים שנה בארץ ישראל, הוא נס והתערבות ברורה של ה' בהיסטוריה של העולם. ובשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם. הניסיון של חלק מסוחרי השנאה להפיץ את הפייק ולנסות לייצר עוד פילוג ושיח חלול, היה כמעט צפוי מראש. מה ששימח אותי היה שאנשים רבים מאוד, כולל כאלה שעל פי עדותם "מתעבים" אותי או את דרכי הפוליטית, קיבלו החלטה ערכית, חדה וברורה, לא לשתף פעולה עם פייק ולא להצטרף לתזמורת ההסתה והתבהלה. אני בטוח שביחד ננצח, בעזרת ה' כמובן.

מאתמול רץ פה קמפיין שאני אומר שאין דבר כזה חילונים שחיים פה, ובאמת - אין דבר כזה חילונים שחיים פה. היו שניסו להציג מצג שווא כאילו אמרתי שלאנשים שלא חושבים כמוני אין זכות לחיות כאן. מי שיראה את הפודקאסט המלא יבין בן רגע שאין שחר לדברים הללו ולהפך - הדיון היה בעיקרו פילוסופי ותפיסתי. לעמדתי, ולדעתי הרבה מאוד אנשים, דתיים, מסורתיים וגם חילונים, ואפילו לעמדתו של בן גוריון שאמר שבישראל, מי שלא מאמין בניסים הוא לא ריאלי, זו המציאות. אני יהודי מארץ ישראל, שרואה את הציונות, בדיוק כמו הרצל, כחזרה קודם כל אל היהדות. אני רואה את הציונות כחזרה לארץ ישראל, כדי להקים כאן מדינה יהודית, בעיר בה דוד חנה, באדמה עליה הילכו אברהם, יצחק ויעקב. לא כדי להקים כאן את וינה על הירקון. עם ישראל הוא העם שמעיד על קיומו של ה׳ בעולם. ככל שאתה מחובר יותר לעם ישראל, לארץ ישראל ולתורת ישראל אתה יותר מעיד על קיומו של ה׳ בעולם. ולכן, המושג חילונים פשוט נובע מתודעה כוזבת. עצם הקיום של יהודים אחרי אלפיים שנה בארץ ישראל, הוא נס והתערבות ברורה של ה' בהיסטוריה של העולם. ובשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם. הניסיון של חלק מסוחרי השנאה להפיץ את הפייק ולנסות לייצר עוד פילוג ושיח חלול, היה כמעט צפוי מראש. מה ששימח אותי היה שאנשים רבים מאוד, כולל כאלה שעל פי עדותם "מתעבים" אותי או את דרכי הפוליטית, קיבלו החלטה ערכית, חדה וברורה, לא לשתף פעולה עם פייק ולא להצטרף לתזמורת ההסתה והתבהלה. אני בטוח שביחד ננצח, בעזרת ה' כמובן.

שמחה רוטמן - Simcha Rothman

144,622 просмотров • 1 год назад

אני הרבה שנים בעסק, אבל בחיים לא ראיתי דבר כזה. בסיום הדיון בבג"ץ ההפגנות, העוזר האישי של הפצ"ר ובכירי הייעוץ המשפטי של המשטרה פשוט עטים על נציג הפרקליטות אבי מיליקובסקי ומטיחים בו מילים חריפות כאילו לא ייצג את עמדתם. חלק מזה בתיעוד פה. מיליקובסקי אמר בסוף הדיון בפני השופטים שהעמדה של פיקוד העורף שמגבילה את כמות המשתתפים בהפגנות "אינה נותנת ביטום הולם לערך היסוד של חופש הביטוי" ושאכיפת התקנות של פקע"ר של המשטרה רק נגד הפגנות יצרה מצב של "אכיפה מוגברת ותוצאה לא הולמת". בעצם אמר את מה שכולם יודעים: המשטרה אוכפת רק הפגנות. מעניין למה. מיד איך שהסתיים הדיון רס"ן רועי חכם, העוזר של הפרקליט הצבאי ראשי איתי אופיר ממש עט לעבר עו"ד מילקובסקי כולו זועם וזועף, ממש מול הפנים שלו וכשכולם שומעים אומר לו: "זה חוצפה מה שאמרת. בושה. אנחנו לא נשתף פעולה עם הדבר הזה". הייתי המום. רס"ן צעיר מול פרקליט בכיר מטיח בו בפנים באמצע בית המשפט. הלם. אבל אם זה לא הספיק למילקובסקי, מיד אחרי רס"ן חכם עטו עליו נציגי הייעוץ המשפטי למשטרה ובהם גם נצ"מ תמר ליברטי שהיא כיום בפועל היועצת המשפטית של כל המשטרה. אחד השוטרים אמר למילקובסקי "זה ממש שקר מה שאמרת". וכפי שניתן לראות בתיעוד, ליברטי תוקפת את נציגי הפרקליטות וחזרה על דבריו 'מצב לא הולם, מצב לא הולם, מצב לא הולם... (משהו כמו) תראה את כל העובדות! הוא קודם הציג עמדה משפטית ואז בחצי משפט... תציג קודם כל את התמונה העובדתית שלנו!". מילקובסקי ונציג המדינה הנוסף היו די המומים אבל קרי רוח והיה בעיקר לא נעים. האמת? גם אני בהלם מהיחס הזה שקיבל נציג הפרקליטות, בעיקר מהבוטות של האירוע. אנחנו באמצע האולם, גם קצת כבוד מינימלי. ומעבר לזה, מה הולך פה? יש יועצת משפטית לממשלה, יש פרקליטות והם מחליטים מהי עמדת המדינה אחרי ששקלו את *כל* השיקולים. לא הפצ"ר ולא אף אחד אחר עם שיקולים משלו. מילא המשטרה, אבל אני בתחושה שהפרקליט הצבאי הראשי משרת פה את מי שמינה אותו, שר הביטחון. מהמשטרה, כידוע, כבר אין לי ציפיות לכלום.

אני הרבה שנים בעסק, אבל בחיים לא ראיתי דבר כזה. בסיום הדיון בבג"ץ ההפגנות, העוזר האישי של הפצ"ר ובכירי הייעוץ המשפטי של המשטרה פשוט עטים על נציג הפרקליטות אבי מיליקובסקי ומטיחים בו מילים חריפות כאילו לא ייצג את עמדתם. חלק מזה בתיעוד פה. מיליקובסקי אמר בסוף הדיון בפני השופטים שהעמדה של פיקוד העורף שמגבילה את כמות המשתתפים בהפגנות "אינה נותנת ביטום הולם לערך היסוד של חופש הביטוי" ושאכיפת התקנות של פקע"ר של המשטרה רק נגד הפגנות יצרה מצב של "אכיפה מוגברת ותוצאה לא הולמת". בעצם אמר את מה שכולם יודעים: המשטרה אוכפת רק הפגנות. מעניין למה. מיד איך שהסתיים הדיון רס"ן רועי חכם, העוזר של הפרקליט הצבאי ראשי איתי אופיר ממש עט לעבר עו"ד מילקובסקי כולו זועם וזועף, ממש מול הפנים שלו וכשכולם שומעים אומר לו: "זה חוצפה מה שאמרת. בושה. אנחנו לא נשתף פעולה עם הדבר הזה". הייתי המום. רס"ן צעיר מול פרקליט בכיר מטיח בו בפנים באמצע בית המשפט. הלם. אבל אם זה לא הספיק למילקובסקי, מיד אחרי רס"ן חכם עטו עליו נציגי הייעוץ המשפטי למשטרה ובהם גם נצ"מ תמר ליברטי שהיא כיום בפועל היועצת המשפטית של כל המשטרה. אחד השוטרים אמר למילקובסקי "זה ממש שקר מה שאמרת". וכפי שניתן לראות בתיעוד, ליברטי תוקפת את נציגי הפרקליטות וחזרה על דבריו 'מצב לא הולם, מצב לא הולם, מצב לא הולם... (משהו כמו) תראה את כל העובדות! הוא קודם הציג עמדה משפטית ואז בחצי משפט... תציג קודם כל את התמונה העובדתית שלנו!". מילקובסקי ונציג המדינה הנוסף היו די המומים אבל קרי רוח והיה בעיקר לא נעים. האמת? גם אני בהלם מהיחס הזה שקיבל נציג הפרקליטות, בעיקר מהבוטות של האירוע. אנחנו באמצע האולם, גם קצת כבוד מינימלי. ומעבר לזה, מה הולך פה? יש יועצת משפטית לממשלה, יש פרקליטות והם מחליטים מהי עמדת המדינה אחרי ששקלו את כל השיקולים. לא הפצ"ר ולא אף אחד אחר עם שיקולים משלו. מילא המשטרה, אבל אני בתחושה שהפרקליט הצבאי הראשי משרת פה את מי שמינה אותו, שר הביטחון. מהמשטרה, כידוע, כבר אין לי ציפיות לכלום.

Josh Breiner

165,769 просмотров • 4 месяцев назад

הנה הרגע שחירפן אותי אתמול בראיון (המעולה!) של יאיר גולן אצל אסנהיים: גולן מדבר על כך שצריך לפעול לסגירת מכינת עלי - מכינה דתית שמחנכת לקיצוניות, ״שאנחנו משלמים מהמיסים שלנו״, ומה שיש לאסנהיים להגיד בתגובה זה: ״והם משרתים ונהרגים בשבילנו.״ ״הם״ ״בשבילנו״ סירייסלי?! ״הם״ מחנכים ומתחנכים נגד חילונים, נגד שירות נשים, נגד להט״ב, בחינוך שחותר תחת היסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל, שמטרתו להשתלט על הצבא ועל עמדות מפתח כדי להוביל את כולנו אל תהום החזון המשיחי המטורלל של תכנית ההכרעה. חשוב לדעת‼️ באותו זמן שמכינת עלי פועלת באין מפריע, לנוער חילוני יש הרבה פחות סיכויים להתקבל למכינות, היות שחלק ניכר מהמכינות הן תורניות - כלומר בלעדיות לדתיים, שמתקבלים גם במכינות הכלליות המעורבות. המשמעות היא ש״הם״ מקבלים באופן יחסי יותר דח״שים ותקציבים, וגם תקנים לאנשי צוות דתיים. (ועוד לא אמרתי מילה על ישיבות ההסדר.) עכשיו, אני לא נכנסת לפורנו סטטיסטיקות המוות. בשביל זה יש את ינון מגל ועמית סגל ונווה דרומי. טעות מרה שאסנהיים, בערוץ 13, בחר לרקוד לפי החליל הזה במקום לדבר על המהות. ואם הוא היה עושה את זה, הוא היה מזכיר לכולנו שאם מורה, מדריכה או איש צוות במוסד חינוך ליברלי רק היו מעזים להגיד דבר שהוא תמונת המראה של הדברים שגולן מקריא כאן מפי ״אנשי חינוך״ במכינת עלי - הם היו מטופלים ע״י ועדת ההסתה של משרד החינוך, או גרוע מכך. והחניכים שלהם? החניכים שלהם נהרגים אותו הדבר כשפוגע בהם כדור או כשקורס עליהם מבנה ממולכד. וגם החניכות. הנה מקום מצויין לדרוש שיפסיקו להאכיל אותנו בבולשיט. וזה בדיוק מה שגולן והדמוקרטים יעשו.

הנה הרגע שחירפן אותי אתמול בראיון (המעולה!) של יאיר גולן אצל אסנהיים: גולן מדבר על כך שצריך לפעול לסגירת מכינת עלי - מכינה דתית שמחנכת לקיצוניות, ״שאנחנו משלמים מהמיסים שלנו״, ומה שיש לאסנהיים להגיד בתגובה זה: ״והם משרתים ונהרגים בשבילנו.״ ״הם״ ״בשבילנו״ סירייסלי?! ״הם״ מחנכים ומתחנכים נגד חילונים, נגד שירות נשים, נגד להט״ב, בחינוך שחותר תחת היסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל, שמטרתו להשתלט על הצבא ועל עמדות מפתח כדי להוביל את כולנו אל תהום החזון המשיחי המטורלל של תכנית ההכרעה. חשוב לדעת‼️ באותו זמן שמכינת עלי פועלת באין מפריע, לנוער חילוני יש הרבה פחות סיכויים להתקבל למכינות, היות שחלק ניכר מהמכינות הן תורניות - כלומר בלעדיות לדתיים, שמתקבלים גם במכינות הכלליות המעורבות. המשמעות היא ש״הם״ מקבלים באופן יחסי יותר דח״שים ותקציבים, וגם תקנים לאנשי צוות דתיים. (ועוד לא אמרתי מילה על ישיבות ההסדר.) עכשיו, אני לא נכנסת לפורנו סטטיסטיקות המוות. בשביל זה יש את ינון מגל ועמית סגל ונווה דרומי. טעות מרה שאסנהיים, בערוץ 13, בחר לרקוד לפי החליל הזה במקום לדבר על המהות. ואם הוא היה עושה את זה, הוא היה מזכיר לכולנו שאם מורה, מדריכה או איש צוות במוסד חינוך ליברלי רק היו מעזים להגיד דבר שהוא תמונת המראה של הדברים שגולן מקריא כאן מפי ״אנשי חינוך״ במכינת עלי - הם היו מטופלים ע״י ועדת ההסתה של משרד החינוך, או גרוע מכך. והחניכים שלהם? החניכים שלהם נהרגים אותו הדבר כשפוגע בהם כדור או כשקורס עליהם מבנה ממולכד. וגם החניכות. הנה מקום מצויין לדרוש שיפסיקו להאכיל אותנו בבולשיט. וזה בדיוק מה שגולן והדמוקרטים יעשו.

Moran Michel | מורן מישל

20,736 просмотров • 22 дней назад

אני רואה בימים האחרונים חיתוכים כאלה ואחרים של דבריו של ראש המוסד המיועד גופמן מהסרט ״איזנקוט.״ (במאי- יריב מוזר) וחשבתי שנכון לשתף קצת במאחורי הקלעים של איך הקטע הזה מצא את עצמו בחוץ. מדובר בסרט שהופק בתקופתי כדובר צה״ל וברור לכל שהיה ניתן לבחור קטע אחר, מפקד שמחניף על הפעלת הכוח, על אלפי תקיפות המבמ, על עשרות מבצעים מיוחדים, על סיכול התת קרקע או על כל דבר אחר ואתם מתארים לעצמכם שהיו מאות קטעים כאלה. אבל מה, במסגרת תהליך הכנת הסרט התעקש איזנקוט (הרמטכ״ל🫡) על הכנסת קטעים שמראים את השיח הביקורתי - ״רונן זה סרט שצריך לדבר על מנהיגות ומה יותר מנהיגות מלהראות איך עודדנו חשיבה אחרת ואיך איפשרתי לכל מפקד להגיד את דעתו בכל פורום״ וכך היה (בלי קשר לעובדה שהמינוי של גופמן למחט סדיר הוא ההוכחה הכי גדולה להערכה שגדי והמטכל רחשו לו). מענין כמה ראשי מערכות היו נוהגים כך ומענין עוד יותר אם נתניהו בוחר עכשיו בגופמן כי הוא חושב אחרת ממנו? לענין החיוך של יושבי השורה הראשונה אף אחד לא צחק כי רומן דרש להפעיל את כוחות היבשה. כולם חייכו (בהם לא רק יושבי השורה הראשונה) כי רומן ידוע בדבריו, עליהם חזר בצורה כזאת או אחרת בכל כנס ספכ בשנים שבהן הייתי חלק מהמופעים האלו וגם סגנון ההצגה היחודי כל כך לרומן (״אני אומר שנית״). לא זלזלו בו ולא התעלמו ממנו הוא יכל להגיד ואמר את דברים אלו בכל מופע (לפחות בשנים ההן). ועכשיו שלא תשארו בלי סקופ שווה לבדוק איך הגיב ראש הממשלה להצעה של איזנקוט במהלך שנת 2018 להפעיל את החטיבה של גופמן למבצע קרקעי רחב כנגד אחד האויבים שפעלו נגד ישראל באותה תקופה- בטוח שתופתעו. ואם כבר עסקינן בסרט ממליץ לכם לראות אותו מהתחלה עד הסוף יש פה עוד הרבה מאוד קטעים מענינים ואם לא לפחות תראו את הקטע המלא ולא את העריכה שהכינו לכם בחלק מהערוצים.

אני רואה בימים האחרונים חיתוכים כאלה ואחרים של דבריו של ראש המוסד המיועד גופמן מהסרט ״איזנקוט.״ (במאי- יריב מוזר) וחשבתי שנכון לשתף קצת במאחורי הקלעים של איך הקטע הזה מצא את עצמו בחוץ. מדובר בסרט שהופק בתקופתי כדובר צה״ל וברור לכל שהיה ניתן לבחור קטע אחר, מפקד שמחניף על הפעלת הכוח, על אלפי תקיפות המבמ, על עשרות מבצעים מיוחדים, על סיכול התת קרקע או על כל דבר אחר ואתם מתארים לעצמכם שהיו מאות קטעים כאלה. אבל מה, במסגרת תהליך הכנת הסרט התעקש איזנקוט (הרמטכ״ל🫡) על הכנסת קטעים שמראים את השיח הביקורתי - ״רונן זה סרט שצריך לדבר על מנהיגות ומה יותר מנהיגות מלהראות איך עודדנו חשיבה אחרת ואיך איפשרתי לכל מפקד להגיד את דעתו בכל פורום״ וכך היה (בלי קשר לעובדה שהמינוי של גופמן למחט סדיר הוא ההוכחה הכי גדולה להערכה שגדי והמטכל רחשו לו). מענין כמה ראשי מערכות היו נוהגים כך ומענין עוד יותר אם נתניהו בוחר עכשיו בגופמן כי הוא חושב אחרת ממנו? לענין החיוך של יושבי השורה הראשונה אף אחד לא צחק כי רומן דרש להפעיל את כוחות היבשה. כולם חייכו (בהם לא רק יושבי השורה הראשונה) כי רומן ידוע בדבריו, עליהם חזר בצורה כזאת או אחרת בכל כנס ספכ בשנים שבהן הייתי חלק מהמופעים האלו וגם סגנון ההצגה היחודי כל כך לרומן (״אני אומר שנית״). לא זלזלו בו ולא התעלמו ממנו הוא יכל להגיד ואמר את דברים אלו בכל מופע (לפחות בשנים ההן). ועכשיו שלא תשארו בלי סקופ שווה לבדוק איך הגיב ראש הממשלה להצעה של איזנקוט במהלך שנת 2018 להפעיל את החטיבה של גופמן למבצע קרקעי רחב כנגד אחד האויבים שפעלו נגד ישראל באותה תקופה- בטוח שתופתעו. ואם כבר עסקינן בסרט ממליץ לכם לראות אותו מהתחלה עד הסוף יש פה עוד הרבה מאוד קטעים מענינים ואם לא לפחות תראו את הקטע המלא ולא את העריכה שהכינו לכם בחלק מהערוצים.

רונן מנליס - Ronen Manelis

41,777 просмотров • 8 месяцев назад

מסתובב ברשת קטע עם האחים של שורד השבי, עמרי מירן המזוהים עם פורום תקווה שבו הם אומרים שואבא שלהם דני מירן שקראתי לו תמיד: הצ׳יף של מטה משפחות החטופים, נחטף ע״י המטה. כן, אני יודעת שדני בשבועות האחרונים כועס על המטה, אבל מה שהאחים של עמרי עושים עכשיו הוא בלתי נסלח. הייתי לצד דני בשנה הראשונה, אפשר להגיד הכל אבל אף אחד לא חטף את דני מירן שהיה עטוף כפי שהמדינה בראשות בנימין נתניהו לא דאגה לעטוף. לא רק עטוף, דאגו לו לכל מה שהיה צריך במקום שהמדינה לא הייתה. וגם נתנה לו במה לזעוק את זעקתו. ובמילים שלו ויש מספיק תיעודים שיעידו על כך. אבל זאת לא הנקודה. מה שחמור זה שרק לפני חמישה ימים פרסם מתי טוכפלד שבנימין נתניהו מתכנן מתקפה חריפה על מטה החטופים והאחים מירן הם כנראה חלק מהתוכנית ונראה שהם גררו את אבא שלהם למשפט שלמה. יפה שדני, אבא שלהם סלח להם על שבירכו בראיון לעודד בן עמי את לישי ואותו על היותם סוכנים של החמאס! לא פחות! אבל זה בעיקר מעיד עליו ולא עליהם. לחשוב שאח שלהם והאזרח עמרי מירן שב אחרי שנתיים בשבי וצריך עכשיו להתמודד עם הקרע המשפחתי הזה שצף ומונע רק מאינטרסים פוליטיים זה מחריד. ובטח לא עוזר לשיקום של עמרי. אני לא מתכוונת לתת לבנימין נתניהו להצליח במתקפה שלוחת הרסן שלו בצורה הצינית והאכזרית הזאת. ולגבי הסרטונים של החטופים ששודרו או חלקים מהם שודרו, ״המחיר״ של החטופים שנחטפו במשמרת של בנימין נתניהו לא היה נמוך יותר או יקר יותר אם הם היו משודרים או לא. הדרישות של חמאס היו ברורות מההתחלה. מדינת ישראל והעומד בראשה הפסידו ב 7 באוקטובר לארגון טרור שמומן על ידי בנימין נתניהו ועל הפסד משלמים. מדינת ישראל שילמה במחיר של חיי אזרחים, לוחמים וחטופים שחלקם נרצחו וחלקם נמקו שנתיים בשבי החמאס. והכי עצוב, חלקם שילמו בחייהם רק בגלל מלחמת ההישרדות של ממשלת הימין ימין משיחי עד שטראמפ שם לזה סוף. ועוד דבר, אילולא מטה החטופים, עמרי לא היה רואה את אבא שלו, את אשתו והבנות והיה חושב שמדינת ישראל הפקירה אותו למות. נפשית, וזה היה כנראה משרת את נתניהו והאחים. עמרי היה מגיע במצב גרוע. הרבה יותר גרוע. והוא הגיע במצב טוב. דני אמר את זה הערב. ודני גם אמר שהוא ממשיך עד שאחרון החטופים ישוב. ולא פחות חשוב, ערוץ 24 פרסם רק פרומו של הראיון שממנו ניתן להבין כאילו דני חושב כמו הבנים שלו. את מה שהשיב דני עוד לא שמענו. תחושה שגם הערוץ ומי שערכה את הראיון נווה דרומי, לוקחים חלק בתוכנית של בנימין נתניהו בהינדוס התודעה. כי הפרומו כבר רץ וההשפעה שלו ברורה. (גילוי נאות, הייתי חלק ממטה משפחות החטופים על בסיס יום יומי 24/7 חצי שנה ראשונה שלאחר ה 7 באוקטובר והמשכתי את המאבק לעסקה, הפסקת המלחמה והשבת החטופים בכל דרך שיכולתי.) הנה כמה דברים שהיה לדני מירן להגיד על החברים של האחים מירן, תומכי נתניהו, אלה שעשו לו אצבע משולשת וקראו לו בוגד רק בגלל היותו אבא של חטוף. אוהבים אותך דני מירן ושמחים שעמרי בבית עם לישי והבנות. זהו 💛🎗️

מסתובב ברשת קטע עם האחים של שורד השבי, עמרי מירן המזוהים עם פורום תקווה שבו הם אומרים שואבא שלהם דני מירן שקראתי לו תמיד: הצ׳יף של מטה משפחות החטופים, נחטף ע״י המטה. כן, אני יודעת שדני בשבועות האחרונים כועס על המטה, אבל מה שהאחים של עמרי עושים עכשיו הוא בלתי נסלח. הייתי לצד דני בשנה הראשונה, אפשר להגיד הכל אבל אף אחד לא חטף את דני מירן שהיה עטוף כפי שהמדינה בראשות בנימין נתניהו לא דאגה לעטוף. לא רק עטוף, דאגו לו לכל מה שהיה צריך במקום שהמדינה לא הייתה. וגם נתנה לו במה לזעוק את זעקתו. ובמילים שלו ויש מספיק תיעודים שיעידו על כך. אבל זאת לא הנקודה. מה שחמור זה שרק לפני חמישה ימים פרסם מתי טוכפלד שבנימין נתניהו מתכנן מתקפה חריפה על מטה החטופים והאחים מירן הם כנראה חלק מהתוכנית ונראה שהם גררו את אבא שלהם למשפט שלמה. יפה שדני, אבא שלהם סלח להם על שבירכו בראיון לעודד בן עמי את לישי ואותו על היותם סוכנים של החמאס! לא פחות! אבל זה בעיקר מעיד עליו ולא עליהם. לחשוב שאח שלהם והאזרח עמרי מירן שב אחרי שנתיים בשבי וצריך עכשיו להתמודד עם הקרע המשפחתי הזה שצף ומונע רק מאינטרסים פוליטיים זה מחריד. ובטח לא עוזר לשיקום של עמרי. אני לא מתכוונת לתת לבנימין נתניהו להצליח במתקפה שלוחת הרסן שלו בצורה הצינית והאכזרית הזאת. ולגבי הסרטונים של החטופים ששודרו או חלקים מהם שודרו, ״המחיר״ של החטופים שנחטפו במשמרת של בנימין נתניהו לא היה נמוך יותר או יקר יותר אם הם היו משודרים או לא. הדרישות של חמאס היו ברורות מההתחלה. מדינת ישראל והעומד בראשה הפסידו ב 7 באוקטובר לארגון טרור שמומן על ידי בנימין נתניהו ועל הפסד משלמים. מדינת ישראל שילמה במחיר של חיי אזרחים, לוחמים וחטופים שחלקם נרצחו וחלקם נמקו שנתיים בשבי החמאס. והכי עצוב, חלקם שילמו בחייהם רק בגלל מלחמת ההישרדות של ממשלת הימין ימין משיחי עד שטראמפ שם לזה סוף. ועוד דבר, אילולא מטה החטופים, עמרי לא היה רואה את אבא שלו, את אשתו והבנות והיה חושב שמדינת ישראל הפקירה אותו למות. נפשית, וזה היה כנראה משרת את נתניהו והאחים. עמרי היה מגיע במצב גרוע. הרבה יותר גרוע. והוא הגיע במצב טוב. דני אמר את זה הערב. ודני גם אמר שהוא ממשיך עד שאחרון החטופים ישוב. ולא פחות חשוב, ערוץ 24 פרסם רק פרומו של הראיון שממנו ניתן להבין כאילו דני חושב כמו הבנים שלו. את מה שהשיב דני עוד לא שמענו. תחושה שגם הערוץ ומי שערכה את הראיון נווה דרומי, לוקחים חלק בתוכנית של בנימין נתניהו בהינדוס התודעה. כי הפרומו כבר רץ וההשפעה שלו ברורה. (גילוי נאות, הייתי חלק ממטה משפחות החטופים על בסיס יום יומי 24/7 חצי שנה ראשונה שלאחר ה 7 באוקטובר והמשכתי את המאבק לעסקה, הפסקת המלחמה והשבת החטופים בכל דרך שיכולתי.) הנה כמה דברים שהיה לדני מירן להגיד על החברים של האחים מירן, תומכי נתניהו, אלה שעשו לו אצבע משולשת וקראו לו בוגד רק בגלל היותו אבא של חטוף. אוהבים אותך דני מירן ושמחים שעמרי בבית עם לישי והבנות. זהו 💛🎗️

🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱

38,237 просмотров • 10 месяцев назад

סרטון זה מופנה למפכ"ל משטרת ישראל, דני לוי. אנא שתפו על מנת שהיקף החשיפה יחייב אותו להגיב לדברים. דני היקר, אנחנו מכירים שנים רבות, עוד מ 2011, אני כפעיל פוליטי בראשית הדרך ואתה כמפקד תחנת לב תל אביב. שנינו יודעים שיש הבדל יסודי בין חסימות צירים בהפגנות גדולות על רקע טענות פוליטיות, לבין חסימה פרטנית של אדם על רקע עמדותיו הפוליטיות. מרדכי דוד חוסם אזרחים ועיתונאים באופן אישי ועל בסיס יומיומי. מרדכי דוד לא מעניין אותי כלל. איני השוטר שלו. מה שכן, שתיקתך, כגורם שאמון על אכיפת החוק, מעבירה מסר רחב הרבה יותר. המסר הוא שמותר לחסום אזרחים באופן אישי. שזאת פעולה שהחוק לא אוסר. ואם החוק לא אוסר זאת ביחס למרדכי דוד, ברור שהוא לא אוסר זאת כלפי כל אדם. אדם יכול לחסום שכן שהתנהגותו אינה לרוחו. אזרח יכול לחסום שופט שלא מנהל את ההליך בהתאם לדעתו. אתה יודע מה? אזרח יכול לחסום את רכבו של קצין משטרה שהתנהלותו לא לרוחו. נכון שאם אזרח יחסום את הרכב של קצין משטרה אתה תתייצב מעל במת הנאומים ותכריז על מעצר ממושך על רקע הפגיעה בשלטון החוק? נאום כזה יהיה חסר ערך. כי בשתיקתך אתה מתיר לכל אזרח לחסום כל אדם - גם שוטרים. הערפל שאתה מייצר בתחום מסוכן. אנחנו זכאים, כאזרחים שמבקשים לקיים את החוק לדעת מה הנורמה. האם מותר או אסור לחסום אזרחים באופן פרטני. אני מבקש ממך לקבל את התוכן הזה ככזה שנועד להחכים ולכוון לשיקול דעת שלטוני תקין ומועיל. קח אותו ברצינות והקשב לו באותה הרצינות שאתה מקשיב לתכנים העוקצניים והביקורתיים שיוצאים ממני. חוזר על הבקשה אנא שתפו על מנת שנזכה לקבל תגובה פומבית מהמפכ"ל

סרטון זה מופנה למפכ"ל משטרת ישראל, דני לוי. אנא שתפו על מנת שהיקף החשיפה יחייב אותו להגיב לדברים. דני היקר, אנחנו מכירים שנים רבות, עוד מ 2011, אני כפעיל פוליטי בראשית הדרך ואתה כמפקד תחנת לב תל אביב. שנינו יודעים שיש הבדל יסודי בין חסימות צירים בהפגנות גדולות על רקע טענות פוליטיות, לבין חסימה פרטנית של אדם על רקע עמדותיו הפוליטיות. מרדכי דוד חוסם אזרחים ועיתונאים באופן אישי ועל בסיס יומיומי. מרדכי דוד לא מעניין אותי כלל. איני השוטר שלו. מה שכן, שתיקתך, כגורם שאמון על אכיפת החוק, מעבירה מסר רחב הרבה יותר. המסר הוא שמותר לחסום אזרחים באופן אישי. שזאת פעולה שהחוק לא אוסר. ואם החוק לא אוסר זאת ביחס למרדכי דוד, ברור שהוא לא אוסר זאת כלפי כל אדם. אדם יכול לחסום שכן שהתנהגותו אינה לרוחו. אזרח יכול לחסום שופט שלא מנהל את ההליך בהתאם לדעתו. אתה יודע מה? אזרח יכול לחסום את רכבו של קצין משטרה שהתנהלותו לא לרוחו. נכון שאם אזרח יחסום את הרכב של קצין משטרה אתה תתייצב מעל במת הנאומים ותכריז על מעצר ממושך על רקע הפגיעה בשלטון החוק? נאום כזה יהיה חסר ערך. כי בשתיקתך אתה מתיר לכל אזרח לחסום כל אדם - גם שוטרים. הערפל שאתה מייצר בתחום מסוכן. אנחנו זכאים, כאזרחים שמבקשים לקיים את החוק לדעת מה הנורמה. האם מותר או אסור לחסום אזרחים באופן פרטני. אני מבקש ממך לקבל את התוכן הזה ככזה שנועד להחכים ולכוון לשיקול דעת שלטוני תקין ומועיל. קח אותו ברצינות והקשב לו באותה הרצינות שאתה מקשיב לתכנים העוקצניים והביקורתיים שיוצאים ממני. חוזר על הבקשה אנא שתפו על מנת שנזכה לקבל תגובה פומבית מהמפכ"ל

Barak cohen - ברק כהן

33,511 просмотров • 6 месяцев назад

ראיון חשוב ביותר של נשיאת העליון לשעבר דורית בייניש, היום בצהרים לאסתי פרז ברשת ב'. כמה ציטוטים: "מכרו לנו באחיזת עיניים שהציבור מאוד מודאג מהרכב ועדת הבחירה? האם זה רציני? האם באמת הציבור בימים אלו, מה שמעסיק אותו זה הרכב ועדת הבחירה לשופטים? מה "היסטורי" בזה ששני חברי קואליציה הסכימו ביניהם לשנות, כדי שיהיה יותר קל לשר המשפטים לקדם את ההפיכה המשטרית? זה מה שיש לנו. השר לא רצה למנות. לא רצה למנות נשיא, לא רצה למנות שופטים, אלא אם כן ימנו לביהמ"ש העליון את מי שהוא תומך בו, ולכן זה באמת מאוד חשוב לשנות את הרכב הוועדה... הרעיון הוא השתלטות פוליטית על הוועדה לבחירת שופטים... הרוב הפוליטי יקבע מי יהיו השופטים... רוב של חמישה פוליטיקאים יוכל להחליט מי יהיו השופטים שלנו, בלי בחינה מקצועית... "בכל מדינה דמוקרטית, תנאי לקיומה של הדמוקרטיה הוא עצמאות מערכת המשפט. כשאתה בא להתדיין בבית משפט, אתה לא צריך לעמוד בפני שופט שהוא מטעם מפלגה א' או ב'... "זה הרס הדמוקרטיה. בכל המדינות שבהן המשטר בחסות החוק הפך מדמוקרטיה לדיקטטורה, הדבר הראשון שעשו, זה שינוי הרכב השופטים, כי רק בית משפט עצמאי, יכול לעמוד אל מול זרועות... של הממשל. אלה הצעדים שמדברים עליהם בהפיכה המשטרית, להחליף את השופטים, להחליף את השיטה... "זה התפוררות של היסוד הבסיסי עצמאות בית המשפט ובית משפט שאינו פוליטי ולא תלוי בפוליטיקאים. הוא חייב להיות עצמאי במתן החלטותיו. רק במשטרים אפלים יכול הממנה מטעם הממשלה לטלפן לשופט ולבקש תוצאה מסוימת. אנא אנו באים". מצורף הראיון 👇🏼 כאן חדשות | רשת ב esty perez אסתי פרז בן-עמי

ראיון חשוב ביותר של נשיאת העליון לשעבר דורית בייניש, היום בצהרים לאסתי פרז ברשת ב'. כמה ציטוטים: "מכרו לנו באחיזת עיניים שהציבור מאוד מודאג מהרכב ועדת הבחירה? האם זה רציני? האם באמת הציבור בימים אלו, מה שמעסיק אותו זה הרכב ועדת הבחירה לשופטים? מה "היסטורי" בזה ששני חברי קואליציה הסכימו ביניהם לשנות, כדי שיהיה יותר קל לשר המשפטים לקדם את ההפיכה המשטרית? זה מה שיש לנו. השר לא רצה למנות. לא רצה למנות נשיא, לא רצה למנות שופטים, אלא אם כן ימנו לביהמ"ש העליון את מי שהוא תומך בו, ולכן זה באמת מאוד חשוב לשנות את הרכב הוועדה... הרעיון הוא השתלטות פוליטית על הוועדה לבחירת שופטים... הרוב הפוליטי יקבע מי יהיו השופטים... רוב של חמישה פוליטיקאים יוכל להחליט מי יהיו השופטים שלנו, בלי בחינה מקצועית... "בכל מדינה דמוקרטית, תנאי לקיומה של הדמוקרטיה הוא עצמאות מערכת המשפט. כשאתה בא להתדיין בבית משפט, אתה לא צריך לעמוד בפני שופט שהוא מטעם מפלגה א' או ב'... "זה הרס הדמוקרטיה. בכל המדינות שבהן המשטר בחסות החוק הפך מדמוקרטיה לדיקטטורה, הדבר הראשון שעשו, זה שינוי הרכב השופטים, כי רק בית משפט עצמאי, יכול לעמוד אל מול זרועות... של הממשל. אלה הצעדים שמדברים עליהם בהפיכה המשטרית, להחליף את השופטים, להחליף את השיטה... "זה התפוררות של היסוד הבסיסי עצמאות בית המשפט ובית משפט שאינו פוליטי ולא תלוי בפוליטיקאים. הוא חייב להיות עצמאי במתן החלטותיו. רק במשטרים אפלים יכול הממנה מטעם הממשלה לטלפן לשופט ולבקש תוצאה מסוימת. אנא אנו באים". מצורף הראיון 👇🏼 כאן חדשות | רשת ב esty perez אסתי פרז בן-עמי

Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב

14,371 просмотров • 1 год назад

היה לי יום חשוב ומטלטל. את המילים האלו אני כותב מהלב ומבקש לפתוח בתודה לחברי קהילת ניר עוז שקיבלו אותי היום למפגש בקיבוץ. באתי לניר עוז ברגע שהקיבוץ הרגיש שזה תזמון נכון. אנשי הקיבוץ, גיבורים, כואבים אך נחושים, טרחו והגיעו למפגש איתי מכרמי גת, שם מתגוררת הקהילה באופן זמני עד לבניה המחודשת של הקיבוץ. הם המתינו לי משפחה משפחה ליד מה שהיה פעם ביתה ונשרף והוחרב ונבזז. פסעתי כך שלוש שעות בשבילי הקיבוץ, בין הבתים והמראות והסיפורים והאנשים והתמונות והחיים והמתים. בשקט ובזעזוע. מקשיב, סופג, מעכל, לוקח איתי צידה להמשך הדרך מהאנשים אצילי הרוח ומלאי העוז שקמים מחדש לחיים של עשיה. הגעתי לכאן כי יש לי אחריות. יש לי אחריות לאסון הגדול ביותר שידענו. הגעתי כי אני כואב את החטופים שעוד לא הצלחנו להשיב כל בוקר וכל לילה ואני שותף עם חברי הקיבוץ לכאב. באתי לכאן כי רבע מחברי הקיבוץ נפלו או נחטפו באותו יום ארור. באתי כי אני מעריץ את אנשי ההתיישבות העובדת שעושים ציונות וחקלאות בספר על הגבול וכי הערך הציוני הזה שספג מכה קשה כל כך חייב לצאת ממנה הרבה יותר גדול והרבה יותר חזק. הגעתי לכאן כי אני שר האוצר ויש לי אחריות ותפקיד ראשון במעלה לתמוך בבנייה מחודשת של הקיבוץ וחבל התקומה. באתי כי אני אוהב את אזרחי ישראל ואת תושבי העוטף אהבת נפש. אני יודע, לפעמים אנחנו נוהגים לצייר את היריב האידיאולוגי בצבעים לא אמיתיים, כנראה זה קורה בכל המחנות. אבל פה, בניר עוז, לא היו צבעים. היה לב. היה כאב והיתה שליחות. היתה גם ביקורת צודקת ואנשי ניר עוז השמיעו אותה בכבוד מעורר הערצה ואני הקשבתי וקיבלתי ולקחתי ללב. מדובר באנשים מיוחדים וכואבים. בצדק. כל עם ישראל כואב, אבל כל עם ישראל לא עבר את מה שהם עברו. אני מודה להם על כך שפתחו את הדלת ואת הלב, זה לא מובן מאליו. זה לא טריוויאלי. אני כלל לא בטוח שאני במקומם הייתי מסוגל להזמין, לקבל ולהסתכל בעיניים של מי שיש לו חלק באחריות למחדל הנורא והאיום שבו ניר עוז נכבשה על ידי הנאצים של חמאס-דאעש ונשארה לבד שעות רבות כל כך באין מדינה או צבא. ברמה האישית אני חי את זה בשנה האחרונה, אני הולך לישון עם זה וקם עם זה. עם תחושת האחריות והאשמה ובעיקר עם המחויבות לתקן את מה שאפשר. את אנשי הקיבוצים הערצתי כאנשי התיישבות חקלאות וציונות עוד לפני האסון. עכשיו אני מעריץ אותם הרבה יותר על האצילות, על התעצומות, על העוז לדמיין כאן עתיד ולחזור. אנחנו מחויבים בע״ה להשבת החטופים הביתה ומחויבים להיות כאן עבורם במלאכת השיקום ובניה מחדש. הרוח היא שלהם, ויש להם הרבה כזו, ואנחנו מוכרחים לספק להם את החומר כדי לאפשר להם לייצר את העתיד הכי טוב, הכי חזק והכי עוצמתי שיתן את התשובה הניצחת לאויבים. מסיים את הסיור כואב אוהב ומחויב.

היה לי יום חשוב ומטלטל. את המילים האלו אני כותב מהלב ומבקש לפתוח בתודה לחברי קהילת ניר עוז שקיבלו אותי היום למפגש בקיבוץ. באתי לניר עוז ברגע שהקיבוץ הרגיש שזה תזמון נכון. אנשי הקיבוץ, גיבורים, כואבים אך נחושים, טרחו והגיעו למפגש איתי מכרמי גת, שם מתגוררת הקהילה באופן זמני עד לבניה המחודשת של הקיבוץ. הם המתינו לי משפחה משפחה ליד מה שהיה פעם ביתה ונשרף והוחרב ונבזז. פסעתי כך שלוש שעות בשבילי הקיבוץ, בין הבתים והמראות והסיפורים והאנשים והתמונות והחיים והמתים. בשקט ובזעזוע. מקשיב, סופג, מעכל, לוקח איתי צידה להמשך הדרך מהאנשים אצילי הרוח ומלאי העוז שקמים מחדש לחיים של עשיה. הגעתי לכאן כי יש לי אחריות. יש לי אחריות לאסון הגדול ביותר שידענו. הגעתי כי אני כואב את החטופים שעוד לא הצלחנו להשיב כל בוקר וכל לילה ואני שותף עם חברי הקיבוץ לכאב. באתי לכאן כי רבע מחברי הקיבוץ נפלו או נחטפו באותו יום ארור. באתי כי אני מעריץ את אנשי ההתיישבות העובדת שעושים ציונות וחקלאות בספר על הגבול וכי הערך הציוני הזה שספג מכה קשה כל כך חייב לצאת ממנה הרבה יותר גדול והרבה יותר חזק. הגעתי לכאן כי אני שר האוצר ויש לי אחריות ותפקיד ראשון במעלה לתמוך בבנייה מחודשת של הקיבוץ וחבל התקומה. באתי כי אני אוהב את אזרחי ישראל ואת תושבי העוטף אהבת נפש. אני יודע, לפעמים אנחנו נוהגים לצייר את היריב האידיאולוגי בצבעים לא אמיתיים, כנראה זה קורה בכל המחנות. אבל פה, בניר עוז, לא היו צבעים. היה לב. היה כאב והיתה שליחות. היתה גם ביקורת צודקת ואנשי ניר עוז השמיעו אותה בכבוד מעורר הערצה ואני הקשבתי וקיבלתי ולקחתי ללב. מדובר באנשים מיוחדים וכואבים. בצדק. כל עם ישראל כואב, אבל כל עם ישראל לא עבר את מה שהם עברו. אני מודה להם על כך שפתחו את הדלת ואת הלב, זה לא מובן מאליו. זה לא טריוויאלי. אני כלל לא בטוח שאני במקומם הייתי מסוגל להזמין, לקבל ולהסתכל בעיניים של מי שיש לו חלק באחריות למחדל הנורא והאיום שבו ניר עוז נכבשה על ידי הנאצים של חמאס-דאעש ונשארה לבד שעות רבות כל כך באין מדינה או צבא. ברמה האישית אני חי את זה בשנה האחרונה, אני הולך לישון עם זה וקם עם זה. עם תחושת האחריות והאשמה ובעיקר עם המחויבות לתקן את מה שאפשר. את אנשי הקיבוצים הערצתי כאנשי התיישבות חקלאות וציונות עוד לפני האסון. עכשיו אני מעריץ אותם הרבה יותר על האצילות, על התעצומות, על העוז לדמיין כאן עתיד ולחזור. אנחנו מחויבים בע״ה להשבת החטופים הביתה ומחויבים להיות כאן עבורם במלאכת השיקום ובניה מחדש. הרוח היא שלהם, ויש להם הרבה כזו, ואנחנו מוכרחים לספק להם את החומר כדי לאפשר להם לייצר את העתיד הכי טוב, הכי חזק והכי עוצמתי שיתן את התשובה הניצחת לאויבים. מסיים את הסיור כואב אוהב ומחויב.

בצלאל סמוטריץ'

279,601 просмотров • 1 год назад

מה עושים יהודים כשהם נתקלים בגילויי אנטישמיות? יש מנעד שלם של תגובות מחשבות ותהיות שיכולים לעלות. אבל יש סוג מסויים של התנהגות שניתן למצוא אצל מספר יהודים (ראו ציוציהם האחרונים של תומר פרסיקו ונדב פרי) - שהמהות שלה הוא דחף עז לרצות. להפנות אצבע מאשימה קודם כלפינו, היהודים ולא לרגע לעצור ולנסות להבין שהאנטישמיות מושרשת כל כך עמוק בתרבות המערבית עד שהיא כמעט במעמד של חוק טבע. כמו שיש גרביטציה - ישנה אנטישמיות. עכשיו, אני לא אומר: ״בוהוהו, איזה מסכנים אנחנו היהודים, כל העולם אנטישמי ושונא אותנו״ אני פשוט אומר שכמו שאני לא הולך להתאונן על חוק המשיכה או על כל חוק פיזיקלי אחר - אני לא הולך להתלונן על אנטישמיות, כי זה חסר תוחלת. אבל אני גם לא הולך להעמיד פנים שהיא לא קיימת. היא קיימת, היא נוכחת, היא מושרשת בצורה כזו שכששגריר צרפת בישראל בתכנית רדיו של אפי טריגר בעצם מזהיר את היהודים לבל ״יגיבו חזק מדי בעזה״ כי אז ״[שלא יתפלאו] שקהילות יהודיות נפגעות בניכר״ - הוא אפילו לא שם לב שהוא בעצם טוען טענה אנטישמית טהורה - ״לא שונאים אתכם היהודים סתם״. אבל אין אנו נצרכים לפיון התורן של הקה-ד׳אורסיי [משרד החוץ הצרפתי] כדי לדעת עד כמה האנטישמיות מושרשת עמוק בתוך התרבות והפולקלור הצרפתיים. מספיק לפתוח מילון צרפתי ולחפש את המונח ״עינית בדלת״ [ראו הסבר מצורף בסרטון]. זה שם. אז מה נעשה ל״גויים״? נחנך אותם בצורה ווקיסטית מעיקה? נעשה להם ״הסברה״ יותר טובה? זה לא יעזור וזה לא ישנה את המהות. אנחנו היהודים צריכים להבין את זה. להשלים עם זה שזה קיים וזה נפוץ מאוד מאוד ובעיקר להבין שזה חלק מהזהות והמהות של רוב אנשי המערב שאינם יהודים. ורק ברגע שנבין ונפנים את זה שהאנטישמיות כאן כדי להישאר ולא הולכת לשום מקום. נוכל אולי לנער מאיתנו את ההתנהגות השטעטעלית הזו שיש לחלקינו שהיא האינסטינקט של להתרפס, לנשוא חן, לנסות ולהראות ל״נאורים״ שגם אנחנו ״נאורים כמותם״ ושאישית אנחנו לא ״כמו כל היהודים ההם, אנחנו יהודים בסדר, אנחנו חושבים כמוכם״. ההתנהגות הזו רק מאששת ומעודדת ומלבה את השנאה והזלזול ביהודים. כשאני הייתי סטודנט לאדריכלות, בשנה הראשונה, ברגע שהסטודנטים הצרפתים ״שברו איתי דיסטנס״ - זכיתי ״להנות״ מארסנל הבדיחות האנטישמיות שלהם וכיוון שגדלתי כילד יהודי בארץ ישראל (מוגן מכל גילוי אנטישמיות שהוא) ובגלל שהברזתי מהמון שיעורי תוע״י - לא הכרתי את הסטראוטיפ הכי חזק על היהודים - אהבת הכסף ולכן, קלולס כפי שהייתי - לא הבנתי את הפאנצ׳ים של הבדיחות האנטישמיות. היה צריך להסביר לי וזה היה מביך גם לי וגם לאנטישמים. שזה, לכשעצמו, די משעשע כשאני חושב על זה היום. אבל אתם יודעים מה יצא מזה שכל הזמן כולם היו בטוחים שיש לי אובססיה לכסף ושאני טוב בלעשות כסף? גדלתי לתוך הקונכיה הזו שבנו לי ובאמת למדתי איך להיות טוב עם כסף. האוריינות הפיננסית שלי היתה אפסית ועכשיו היא גבוהה. למעשה, אני די בטוח שמכל האפסים שהיו איתי בשנה הראשונה ללימודי האדריכלות - אני זה שהרוויח הכי הרבה כסף בחייו. וזו בעצם הנקודה שלי - אל תתרפסו בפניהם. אל תתחנחנו - **תוציאו להם את העיניים**. לא משנה מה נעשה הרי - ישנאו אותנו וינסו לפגוע. בואו נהפוך את זה לקרדום לחפור בו. פשוט נשאף למצויינות בכל תחום ונוכיח להם שאנחנו באמת ״העם הנבחר״ או יותר נכון - העם המובחר. הנחמה היחידה שלנו נגד כל מפלי השנאה השוצפים האלה צריכה להיות ההצטיינות. תעשו לעצמכם תרגיל מנטלי - כל פעם שאתם נתקלים בגילוי שנאה כלפינו - תחשבו - מה אני יכול לעשות בחיים שלי יותר טוב עכשיו כדי להוציא לנבלות האלה את העיניים עוד יותר. שיקנאו יותר ושישנאו ושיתפוצצו. העם שלנו המציא את החיסון לפוליו, את פצצת האטום, את הלייזר, את כיפת ברזל, את הקונספט של [לפחות] יום מנוחה אחד בשבוע. אפילו האלוהים של מרבית השונאים האלה נולד חי ומת יהודי. המלחמה הזו תיגמר מתישהו בקרוב ואז נוכל להקדיש את כל מרצנו וכל מאודנו ליצירה, לפיתוח ולהתקדמות. הנקמה המתוקה שלנו תהיה שאנחנו נהיה כל כך טובים עד שהם יאלצו לחזר לפתחנו בצר להם. תנו להם ללמוד בדרך הקשה. לשנות אותם הרי לא נוכל וחבל על הזמן וההשפלה. [קישור לפודקאסט המלא עם תמיר דורטל, טל לוריא ודין מוריאל בציוץ הבא]

מה עושים יהודים כשהם נתקלים בגילויי אנטישמיות? יש מנעד שלם של תגובות מחשבות ותהיות שיכולים לעלות. אבל יש סוג מסויים של התנהגות שניתן למצוא אצל מספר יהודים (ראו ציוציהם האחרונים של תומר פרסיקו ונדב פרי) - שהמהות שלה הוא דחף עז לרצות. להפנות אצבע מאשימה קודם כלפינו, היהודים ולא לרגע לעצור ולנסות להבין שהאנטישמיות מושרשת כל כך עמוק בתרבות המערבית עד שהיא כמעט במעמד של חוק טבע. כמו שיש גרביטציה - ישנה אנטישמיות. עכשיו, אני לא אומר: ״בוהוהו, איזה מסכנים אנחנו היהודים, כל העולם אנטישמי ושונא אותנו״ אני פשוט אומר שכמו שאני לא הולך להתאונן על חוק המשיכה או על כל חוק פיזיקלי אחר - אני לא הולך להתלונן על אנטישמיות, כי זה חסר תוחלת. אבל אני גם לא הולך להעמיד פנים שהיא לא קיימת. היא קיימת, היא נוכחת, היא מושרשת בצורה כזו שכששגריר צרפת בישראל בתכנית רדיו של אפי טריגר בעצם מזהיר את היהודים לבל ״יגיבו חזק מדי בעזה״ כי אז ״[שלא יתפלאו] שקהילות יהודיות נפגעות בניכר״ - הוא אפילו לא שם לב שהוא בעצם טוען טענה אנטישמית טהורה - ״לא שונאים אתכם היהודים סתם״. אבל אין אנו נצרכים לפיון התורן של הקה-ד׳אורסיי [משרד החוץ הצרפתי] כדי לדעת עד כמה האנטישמיות מושרשת עמוק בתוך התרבות והפולקלור הצרפתיים. מספיק לפתוח מילון צרפתי ולחפש את המונח ״עינית בדלת״ [ראו הסבר מצורף בסרטון]. זה שם. אז מה נעשה ל״גויים״? נחנך אותם בצורה ווקיסטית מעיקה? נעשה להם ״הסברה״ יותר טובה? זה לא יעזור וזה לא ישנה את המהות. אנחנו היהודים צריכים להבין את זה. להשלים עם זה שזה קיים וזה נפוץ מאוד מאוד ובעיקר להבין שזה חלק מהזהות והמהות של רוב אנשי המערב שאינם יהודים. ורק ברגע שנבין ונפנים את זה שהאנטישמיות כאן כדי להישאר ולא הולכת לשום מקום. נוכל אולי לנער מאיתנו את ההתנהגות השטעטעלית הזו שיש לחלקינו שהיא האינסטינקט של להתרפס, לנשוא חן, לנסות ולהראות ל״נאורים״ שגם אנחנו ״נאורים כמותם״ ושאישית אנחנו לא ״כמו כל היהודים ההם, אנחנו יהודים בסדר, אנחנו חושבים כמוכם״. ההתנהגות הזו רק מאששת ומעודדת ומלבה את השנאה והזלזול ביהודים. כשאני הייתי סטודנט לאדריכלות, בשנה הראשונה, ברגע שהסטודנטים הצרפתים ״שברו איתי דיסטנס״ - זכיתי ״להנות״ מארסנל הבדיחות האנטישמיות שלהם וכיוון שגדלתי כילד יהודי בארץ ישראל (מוגן מכל גילוי אנטישמיות שהוא) ובגלל שהברזתי מהמון שיעורי תוע״י - לא הכרתי את הסטראוטיפ הכי חזק על היהודים - אהבת הכסף ולכן, קלולס כפי שהייתי - לא הבנתי את הפאנצ׳ים של הבדיחות האנטישמיות. היה צריך להסביר לי וזה היה מביך גם לי וגם לאנטישמים. שזה, לכשעצמו, די משעשע כשאני חושב על זה היום. אבל אתם יודעים מה יצא מזה שכל הזמן כולם היו בטוחים שיש לי אובססיה לכסף ושאני טוב בלעשות כסף? גדלתי לתוך הקונכיה הזו שבנו לי ובאמת למדתי איך להיות טוב עם כסף. האוריינות הפיננסית שלי היתה אפסית ועכשיו היא גבוהה. למעשה, אני די בטוח שמכל האפסים שהיו איתי בשנה הראשונה ללימודי האדריכלות - אני זה שהרוויח הכי הרבה כסף בחייו. וזו בעצם הנקודה שלי - אל תתרפסו בפניהם. אל תתחנחנו - תוציאו להם את העיניים. לא משנה מה נעשה הרי - ישנאו אותנו וינסו לפגוע. בואו נהפוך את זה לקרדום לחפור בו. פשוט נשאף למצויינות בכל תחום ונוכיח להם שאנחנו באמת ״העם הנבחר״ או יותר נכון - העם המובחר. הנחמה היחידה שלנו נגד כל מפלי השנאה השוצפים האלה צריכה להיות ההצטיינות. תעשו לעצמכם תרגיל מנטלי - כל פעם שאתם נתקלים בגילוי שנאה כלפינו - תחשבו - מה אני יכול לעשות בחיים שלי יותר טוב עכשיו כדי להוציא לנבלות האלה את העיניים עוד יותר. שיקנאו יותר ושישנאו ושיתפוצצו. העם שלנו המציא את החיסון לפוליו, את פצצת האטום, את הלייזר, את כיפת ברזל, את הקונספט של [לפחות] יום מנוחה אחד בשבוע. אפילו האלוהים של מרבית השונאים האלה נולד חי ומת יהודי. המלחמה הזו תיגמר מתישהו בקרוב ואז נוכל להקדיש את כל מרצנו וכל מאודנו ליצירה, לפיתוח ולהתקדמות. הנקמה המתוקה שלנו תהיה שאנחנו נהיה כל כך טובים עד שהם יאלצו לחזר לפתחנו בצר להם. תנו להם ללמוד בדרך הקשה. לשנות אותם הרי לא נוכל וחבל על הזמן וההשפלה. [קישור לפודקאסט המלא עם תמיר דורטל, טל לוריא ודין מוריאל בציוץ הבא]

Itai Cellier

15,501 просмотров • 11 месяцев назад

אילון מאסק היה ישן על רצפת המפעלים של טסלה במשך 3 שנים. "חייתי במפעל בפרימונט ובמפעל בנבדה במשך שלוש שנים רצופות. זה היה מקום המגורים העיקרי שלי. אני לא צוחק. באמת. ישנתי על ספה, ובשלב מסוים אפילו באוהל על הגג, אבל תקופה מסוימת פשוט ישנתי מתחת לשולחן שלי, שהיה בשטח הפתוח של המפעל. ישנתי על הרצפה מתחת לשולחן שלי כדי שבזמן חילופי המשמרות כל הצוות יוכל לראות אותי. זה חשוב, כי אם הצוות חושב שהמנהיג שלו נמצא איפשהו ונהנה מהחיים, שותה קוקטיילים על אי טרופי, זה מוריד את המורל. מאחר שהצוות היה יכול לראות אותי ישן על הרצפה בזמן חילופי משמרות, הם ידעו שאני שם. זה עשה הבדל עצום, והם נתנו את כל מה שיש להם." לא רבים מצליחים לשרוד עבודה צמודה עם מאסק. האיש שהעבודה היא החיים שלו, לילות, שבתות, חגים, 24/7. באותה תקופה הוא שלח מזכר לעובדי טסלה, מזכר שאומר שאין יותר אפשרות לעבוד מרחוק וחייב לעבוד מינימום 40 שעות בשבוע מהמפעלים: "מנהיגים חייבים להיות נוכחים וגלויים. ככל שאתה בכיר יותר, כך הנוכחות שלך חייבת להיות גלויה יותר. זו הסיבה שחייתי כל כך הרבה במפעל, כדי שהעובדים בקו הייצור יוכלו לראות אותי עובד לצידם. אם לא הייתי עושה את זה, טסלה כבר מזמן הייתה פושטת רגל." למי שעוד לא קרא את ספר הביוגרפיה שלו, ממליץ בחום. הסיפור על הילד מדרום אפריקה, עם אבא מהנדס מופרע ואמא לא פשוטה, המעבר לארה״ב בלי כלום ובכלל תכונות האופי הקיצוניות שהובילו אותו לאיפה שהוא היום. יזם מהגדולים (והמשוגעים) שידע העולם.

אילון מאסק היה ישן על רצפת המפעלים של טסלה במשך 3 שנים. "חייתי במפעל בפרימונט ובמפעל בנבדה במשך שלוש שנים רצופות. זה היה מקום המגורים העיקרי שלי. אני לא צוחק. באמת. ישנתי על ספה, ובשלב מסוים אפילו באוהל על הגג, אבל תקופה מסוימת פשוט ישנתי מתחת לשולחן שלי, שהיה בשטח הפתוח של המפעל. ישנתי על הרצפה מתחת לשולחן שלי כדי שבזמן חילופי המשמרות כל הצוות יוכל לראות אותי. זה חשוב, כי אם הצוות חושב שהמנהיג שלו נמצא איפשהו ונהנה מהחיים, שותה קוקטיילים על אי טרופי, זה מוריד את המורל. מאחר שהצוות היה יכול לראות אותי ישן על הרצפה בזמן חילופי משמרות, הם ידעו שאני שם. זה עשה הבדל עצום, והם נתנו את כל מה שיש להם." לא רבים מצליחים לשרוד עבודה צמודה עם מאסק. האיש שהעבודה היא החיים שלו, לילות, שבתות, חגים, 24/7. באותה תקופה הוא שלח מזכר לעובדי טסלה, מזכר שאומר שאין יותר אפשרות לעבוד מרחוק וחייב לעבוד מינימום 40 שעות בשבוע מהמפעלים: "מנהיגים חייבים להיות נוכחים וגלויים. ככל שאתה בכיר יותר, כך הנוכחות שלך חייבת להיות גלויה יותר. זו הסיבה שחייתי כל כך הרבה במפעל, כדי שהעובדים בקו הייצור יוכלו לראות אותי עובד לצידם. אם לא הייתי עושה את זה, טסלה כבר מזמן הייתה פושטת רגל." למי שעוד לא קרא את ספר הביוגרפיה שלו, ממליץ בחום. הסיפור על הילד מדרום אפריקה, עם אבא מהנדס מופרע ואמא לא פשוטה, המעבר לארה״ב בלי כלום ובכלל תכונות האופי הקיצוניות שהובילו אותו לאיפה שהוא היום. יזם מהגדולים (והמשוגעים) שידע העולם.

המחנך הפיננסי

36,369 просмотров • 4 месяцев назад

אם פספסתם במקרה את מופע הקונג-פו הרובוטי הסופר-מרשים של היומאנואידים של חברת יוניטרי (Unitree) בערב הגאלה הטלויזיוני המסורתי של ראש השנה הסיני השבוע - כדאי לכם מאד לראות. הנה הוא כאן... ראיתם? יופי :) נמשיך. כשרואים את הרובוטים היומנואידים שלהם מבצעים מופע מגוון ומסונכרן להפליא לצד בני אנוש - עולה שוב המחשבה שכבר הזכרתי כאן ובפודקאסט - איך רק לפני כמה שנים, הרובוטים של החברה נחשבו לחיקויים סיניים מביכים ולא מתפקדים של המובילות המערביות. על פני השטח, אפשר לומר שמדובר במופע מתוסרט על מרחב אימונים סטרילי. אבל כשבוחנים את היכולות שהופגנו שם – יציבות, דינמיות וסנכרון תנועתי – מבינים שמדובר בתצוגת תכלית של משהו עמוק ומשמעותי ביותר שעומד בבסיס היתרון התחרותי של סין בתחום. בעוד המערב, ובמיוחד ארה"ב, מחזיקים כרגע ביתרון ב"מוח" (התוכנה וה-AI המתקדם ביותר), סין מפעילה את הפלייבוק המוכר שלה: תמריצים ממשלתיים זורמים לתחום טכנולוגי מועדף, חברות רעבות מתחרות ביניהן על שחרור מהיר של עשרות דגמים לשטח במחירים שהמערב יכול רק לחלום עליהם, וכך זוכים בצבירת ניסיון מעשי ושיפור מהיר באיטרציות חוזרות. הנה כמה נקודות מפתח ליתרון שהפלייבוק הסיני של פיתוח תעשייתי מאפשר לה בתחום הרובוטיקה: אבולוציה דרך כמות: בהקשר של תעשיות אחרות קראתי לזה מודל הון סיכון ממשלתי - עם הרבה פחות בדיקות נאותות. 100 חברות סיניות משחררות 200 דגמים בינוניים, "מלכלכות את הידיים" בבעיות מהעולם האמיתי, ומשפרות אותם בקצב אקספוננציאלי. זהו חוק המספרים הגדולים, ובתעשיה הסינית זה הכי גדול שאפשר - מתוך אלפי מוטציות וניסיונות, החזקים ביותר שורדים, משתכללים - ואז גם נאבקים תחרותית בינם לבין עצמם - ובקצה יוצאות במהירות יחסית חברות שמובילות את התעשיה העולמית. סייקל הייצור, המחיר והשיפור: ככל שיש יותר רובוטים בשטח, עלויות הייצור יורדות, מה שמאפשר לחדור לעוד שווקים, לקבל עוד פידבק, ולהשקיע שוב בשיפור הטכנולוגיה. סין פותחת פער ברכיבים הקריטיים ובחומרה, כשהיא נשענת על יתרון מובנה בתחומים שהיא פיתחה לתעשיות משיקות אחרות - סוללות, חיישנים, אקטואטורים, חומרים תעשייתים ועד- שלרוב מרכזים בקלאסטרים באוזרים תעשייתיים מרכזיים, והכל עם יכולות ייצור בסקייל שאין לו אח ורע. צמצום פערים וה"מוח" לעומת ה״כוח״: גם אם המערב מוביל במודלי ה-AI וב״מוח״ של הרובוטים, הפער הזה מצטמצם. את הפער בתוכנה הרבה יותר קל לסגור במהירות יחסית לעומת את הפער בבניית כוח ייצור תעשייתי לאורך כל שרשרת הערך - וכאן היתרון של סין הוא משמעותי ביותר. בניגוד לתחום המינרלים הקריטיים, שם המערב התעורר באיחור של עשורים, כאן נראה שההתפקחות מגיעה מוקדם יותר. ועדיין, האקוסיסטם הסיני כבר בנה ידע ייחודי ומנוסה של אלפי מהנדסים שמתמודדים עם אתגרי השטח יום יום. תצוגת התכלית במופע ראש השנה הסיני היא אולי מופע ראווה שמבוסס על אימונים יעודיים ארוכים - אבל ככל שהזמן עובר ויותר ויותר רובוטים סינים נכנסים לשימוש בתעשיות שונות - מנעד ואיכות היכולות שלהם רק ילכו וישתפרו. המערב לא יכול להרשות לעצמו לחכות שאילון מאסק או גאון תורן אחר יגיע להושיע אותו עם מוצר סופי - אלא לבנות, כמו סין, עצמאות לאורך כל שרשרת הערך של התעשיות שיגדירו את העולם בעשורים הקרובים. וגם כאן, כמו בתחומים רבים האחרים - הדרך הנכונה היחידה להתחרות היא בשילוב כוחות.

אם פספסתם במקרה את מופע הקונג-פו הרובוטי הסופר-מרשים של היומאנואידים של חברת יוניטרי (Unitree) בערב הגאלה הטלויזיוני המסורתי של ראש השנה הסיני השבוע - כדאי לכם מאד לראות. הנה הוא כאן... ראיתם? יופי :) נמשיך. כשרואים את הרובוטים היומנואידים שלהם מבצעים מופע מגוון ומסונכרן להפליא לצד בני אנוש - עולה שוב המחשבה שכבר הזכרתי כאן ובפודקאסט - איך רק לפני כמה שנים, הרובוטים של החברה נחשבו לחיקויים סיניים מביכים ולא מתפקדים של המובילות המערביות. על פני השטח, אפשר לומר שמדובר במופע מתוסרט על מרחב אימונים סטרילי. אבל כשבוחנים את היכולות שהופגנו שם – יציבות, דינמיות וסנכרון תנועתי – מבינים שמדובר בתצוגת תכלית של משהו עמוק ומשמעותי ביותר שעומד בבסיס היתרון התחרותי של סין בתחום. בעוד המערב, ובמיוחד ארה"ב, מחזיקים כרגע ביתרון ב"מוח" (התוכנה וה-AI המתקדם ביותר), סין מפעילה את הפלייבוק המוכר שלה: תמריצים ממשלתיים זורמים לתחום טכנולוגי מועדף, חברות רעבות מתחרות ביניהן על שחרור מהיר של עשרות דגמים לשטח במחירים שהמערב יכול רק לחלום עליהם, וכך זוכים בצבירת ניסיון מעשי ושיפור מהיר באיטרציות חוזרות. הנה כמה נקודות מפתח ליתרון שהפלייבוק הסיני של פיתוח תעשייתי מאפשר לה בתחום הרובוטיקה: אבולוציה דרך כמות: בהקשר של תעשיות אחרות קראתי לזה מודל הון סיכון ממשלתי - עם הרבה פחות בדיקות נאותות. 100 חברות סיניות משחררות 200 דגמים בינוניים, "מלכלכות את הידיים" בבעיות מהעולם האמיתי, ומשפרות אותם בקצב אקספוננציאלי. זהו חוק המספרים הגדולים, ובתעשיה הסינית זה הכי גדול שאפשר - מתוך אלפי מוטציות וניסיונות, החזקים ביותר שורדים, משתכללים - ואז גם נאבקים תחרותית בינם לבין עצמם - ובקצה יוצאות במהירות יחסית חברות שמובילות את התעשיה העולמית. סייקל הייצור, המחיר והשיפור: ככל שיש יותר רובוטים בשטח, עלויות הייצור יורדות, מה שמאפשר לחדור לעוד שווקים, לקבל עוד פידבק, ולהשקיע שוב בשיפור הטכנולוגיה. סין פותחת פער ברכיבים הקריטיים ובחומרה, כשהיא נשענת על יתרון מובנה בתחומים שהיא פיתחה לתעשיות משיקות אחרות - סוללות, חיישנים, אקטואטורים, חומרים תעשייתים ועד- שלרוב מרכזים בקלאסטרים באוזרים תעשייתיים מרכזיים, והכל עם יכולות ייצור בסקייל שאין לו אח ורע. צמצום פערים וה"מוח" לעומת ה״כוח״: גם אם המערב מוביל במודלי ה-AI וב״מוח״ של הרובוטים, הפער הזה מצטמצם. את הפער בתוכנה הרבה יותר קל לסגור במהירות יחסית לעומת את הפער בבניית כוח ייצור תעשייתי לאורך כל שרשרת הערך - וכאן היתרון של סין הוא משמעותי ביותר. בניגוד לתחום המינרלים הקריטיים, שם המערב התעורר באיחור של עשורים, כאן נראה שההתפקחות מגיעה מוקדם יותר. ועדיין, האקוסיסטם הסיני כבר בנה ידע ייחודי ומנוסה של אלפי מהנדסים שמתמודדים עם אתגרי השטח יום יום. תצוגת התכלית במופע ראש השנה הסיני היא אולי מופע ראווה שמבוסס על אימונים יעודיים ארוכים - אבל ככל שהזמן עובר ויותר ויותר רובוטים סינים נכנסים לשימוש בתעשיות שונות - מנעד ואיכות היכולות שלהם רק ילכו וישתפרו. המערב לא יכול להרשות לעצמו לחכות שאילון מאסק או גאון תורן אחר יגיע להושיע אותו עם מוצר סופי - אלא לבנות, כמו סין, עצמאות לאורך כל שרשרת הערך של התעשיות שיגדירו את העולם בעשורים הקרובים. וגם כאן, כמו בתחומים רבים האחרים - הדרך הנכונה היחידה להתחרות היא בשילוב כוחות.

Yuval Weinreb 于威

27,004 просмотров • 6 месяцев назад

מר ריקלין שלום, רציתי לעדכן אותך במשהו אפרופו העיסוק התכוף שלך בי ובפרסומיי אבל לפני כן בעניין התגובה שלך כאן לאמירה של נעם תיבון אודות הדיווחים על התרעה מצרית לנתניהו לפני ה7 באוקטובר. כמי שחוקר את הסיבות שהנסיבות שהובילו למלחמה רציתי לשאול איזה הוכחות יש אצלך ביד, לא שהתקשר אליך מודיע אנונימי, ולא קולות ששמעת, כפי שאתה מתאר לפעמים, אלא הוכחות ממש כאילו "נושא תפקיד בכיר במצרים הונה את הרמטכ״ל ובמיוחד את ראש השב״כ היהיר והטיפש רונן בר"? יש כמה אנשי מילואים באמ"ן (בניגוד למה שאמרת- לא בכירים) שהיו להם כל מיני סברות והשערות לגבי מצרים ואף אחת מהן לא הוכחה, או התקרבה להוכחה, וההסבר שלהם לא התקבל על דעתו של אף אחד, באף דרג, גם לא אצל ראש הממשלה. הטיעון השני עוד הרבה יותר בעייתי:"שהם (הרמטכ"ל וראש השב"כ) עשו הכל כדי שלא נדע על זה כולל המעצר האלים של רב סרן י׳ באילת במלון עם אשתו וכו' וגו'....." יש שיגידו שלא היה אלים כלל, ומה רוצה כבודו אם עוצרים את כולם באותו רגע ורס"ן י' במקרה באילת. אבל לא זה העניין. העניין הוא החיבור שאתה עושה בין כתיבת מסמך כלשהו למניע הפסול לחקירת הפרשה כולה, זאת אחרי ולמרות שנגד שניים מהנחקרים בפרשה הוגש כתב אישום חמור, ושלישי ממתין לתוצאות השימוע. מה ההוכחה שיש לך- עדות מתוך השב"כ? מתוך הפרקליטות? מזכר אקדח מעשן של רונן בר שאומר "אוי ואבוי הפרסום הזה כל כך יביך אותי שאני חייב לעצור את כולם"- מה נותן לך את הביטחון לקבוע דברים דרמטיים כאלה? והכי חשוב בעניין הזה- הרי המעצר היה אחרי שהחבורה הזו כבר הפיצה את כל המסמך לאין ספור נמענים, לרבות בכירים מאוד בצה"ל בואכה ראש אמ"ן והרמטכ"ל, המל"ל, חברי כנסת של הליכוד, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה האלוף רומן גופמן, שוודאי עידכן אודותיו את נתניהו, שלא לדבר על העניין העצום שהתעורר במסמך הזה אחרי התפוצצות הפרשה והמימדים המיתיים שאתם ייחסתם לו אצלך בתוכנית. אז המזימה של הרמטכ"ל וראש השב"כ להסתיר את המסמך מהעולם לא ממש הצליחה. ואחרי שנחשפו אליו כל כך הרבה אנשים, כולל נתניהו, לא קרה שום דבר. והרי לו היו משתכנעים מתוכנו היו מזמן נוקטים צעדים חריפים יותר גם כלפי מצרים וגם בכל הנוגע להגנה על ישראל מדרום. אתה כותב "ההסתרה של המסמך הזה מאפשרת לך לשקר ולכתוב דברי הבל". זה דווקא נכון. לגמרי. עליך. אני מצרף כאן הקלטה של אייטם ששודר לפני מספר שבועות אצלך בתוכנית בו אתה ותמיר מורג מפיצים עלי שקרים וכזבים. אז למקרה ולא עודכנת- תמיר חזר בו למעשה מכל מה שאמר אצלך בתוכנית והוא מודה שאיראן רחוקה רק חודשים בודדים מהרכבת פצצת אטום ראשונה, פצצה כבדה שניתן להטיל ממטוס "כפי שעשו האמריקנים ב1945 עם הפצצה על הירושימה", אבל מרגיע ש"לאיראנים אין חיל אוויר ולכן זה לא מעשי." אני בטוח שתדאג לעדכן את צופיך בהתפתחות הזו. בנוסף, רציתי לשאול באשר לכותרת שבחרתם לאייטם הזה לפיה ישראל השמידה כור גרעיני איראני במסגרת מבצע "עם כלביא" ולשאול על איזה כור מדובר.

מר ריקלין שלום, רציתי לעדכן אותך במשהו אפרופו העיסוק התכוף שלך בי ובפרסומיי אבל לפני כן בעניין התגובה שלך כאן לאמירה של נעם תיבון אודות הדיווחים על התרעה מצרית לנתניהו לפני ה7 באוקטובר. כמי שחוקר את הסיבות שהנסיבות שהובילו למלחמה רציתי לשאול איזה הוכחות יש אצלך ביד, לא שהתקשר אליך מודיע אנונימי, ולא קולות ששמעת, כפי שאתה מתאר לפעמים, אלא הוכחות ממש כאילו "נושא תפקיד בכיר במצרים הונה את הרמטכ״ל ובמיוחד את ראש השב״כ היהיר והטיפש רונן בר"? יש כמה אנשי מילואים באמ"ן (בניגוד למה שאמרת- לא בכירים) שהיו להם כל מיני סברות והשערות לגבי מצרים ואף אחת מהן לא הוכחה, או התקרבה להוכחה, וההסבר שלהם לא התקבל על דעתו של אף אחד, באף דרג, גם לא אצל ראש הממשלה. הטיעון השני עוד הרבה יותר בעייתי:"שהם (הרמטכ"ל וראש השב"כ) עשו הכל כדי שלא נדע על זה כולל המעצר האלים של רב סרן י׳ באילת במלון עם אשתו וכו' וגו'....." יש שיגידו שלא היה אלים כלל, ומה רוצה כבודו אם עוצרים את כולם באותו רגע ורס"ן י' במקרה באילת. אבל לא זה העניין. העניין הוא החיבור שאתה עושה בין כתיבת מסמך כלשהו למניע הפסול לחקירת הפרשה כולה, זאת אחרי ולמרות שנגד שניים מהנחקרים בפרשה הוגש כתב אישום חמור, ושלישי ממתין לתוצאות השימוע. מה ההוכחה שיש לך- עדות מתוך השב"כ? מתוך הפרקליטות? מזכר אקדח מעשן של רונן בר שאומר "אוי ואבוי הפרסום הזה כל כך יביך אותי שאני חייב לעצור את כולם"- מה נותן לך את הביטחון לקבוע דברים דרמטיים כאלה? והכי חשוב בעניין הזה- הרי המעצר היה אחרי שהחבורה הזו כבר הפיצה את כל המסמך לאין ספור נמענים, לרבות בכירים מאוד בצה"ל בואכה ראש אמ"ן והרמטכ"ל, המל"ל, חברי כנסת של הליכוד, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה האלוף רומן גופמן, שוודאי עידכן אודותיו את נתניהו, שלא לדבר על העניין העצום שהתעורר במסמך הזה אחרי התפוצצות הפרשה והמימדים המיתיים שאתם ייחסתם לו אצלך בתוכנית. אז המזימה של הרמטכ"ל וראש השב"כ להסתיר את המסמך מהעולם לא ממש הצליחה. ואחרי שנחשפו אליו כל כך הרבה אנשים, כולל נתניהו, לא קרה שום דבר. והרי לו היו משתכנעים מתוכנו היו מזמן נוקטים צעדים חריפים יותר גם כלפי מצרים וגם בכל הנוגע להגנה על ישראל מדרום. אתה כותב "ההסתרה של המסמך הזה מאפשרת לך לשקר ולכתוב דברי הבל". זה דווקא נכון. לגמרי. עליך. אני מצרף כאן הקלטה של אייטם ששודר לפני מספר שבועות אצלך בתוכנית בו אתה ותמיר מורג מפיצים עלי שקרים וכזבים. אז למקרה ולא עודכנת- תמיר חזר בו למעשה מכל מה שאמר אצלך בתוכנית והוא מודה שאיראן רחוקה רק חודשים בודדים מהרכבת פצצת אטום ראשונה, פצצה כבדה שניתן להטיל ממטוס "כפי שעשו האמריקנים ב1945 עם הפצצה על הירושימה", אבל מרגיע ש"לאיראנים אין חיל אוויר ולכן זה לא מעשי." אני בטוח שתדאג לעדכן את צופיך בהתפתחות הזו. בנוסף, רציתי לשאול באשר לכותרת שבחרתם לאייטם הזה לפיה ישראל השמידה כור גרעיני איראני במסגרת מבצע "עם כלביא" ולשאול על איזה כור מדובר.

Ronen Bergman

24,035 просмотров • 4 месяцев назад

שימו לב לתצוגת התכלית המרשימה של מכונת הפייק בערוץ 14 ובואו איתי לפרק אותה. זה ארוך, אבל חשוב. למרות כל הרעש, ערוץ 14 לא באמת מצליח להתחרות ב-12 ולמעט מקרים מאוד חריגים הוא משתרך הרחק מאחור. אז מה עושים? משנים את שיטת המדידה כמובן. כידוע בחודשים האחרונים קרעי ו-14 עובדים קשה כדי שהממשלה תשלוט במדידת הרייטינג, מה שלדעתם כנראה ישפר את הנתונים. בתוכנית האחרונה של פתחי ושי הביאו אשכרה מומחה (!!) לענייני רייטינג. אדם לא מוכר בשם אפי מורדכי שבא לאולפן במיוחד כדי להסביר על שיטת המדידה. במקרה הטוב מדובר במופע של טמטום, ובמקרה הסביר מדובר פשוט בהינדוס תודעה ומכונת פייק - אבל בואו נפרק את ״הטענות״ של אותו שרלטן: 1. הבחור טוען שיש 700 ממירים שמודדים רייטינג - האמת שיש בבתי האב כ-1400 2. לדבריו, לא ברור איך מחלקים בכלל את הממירים האלו - האמת היא שבדיוק כמו כל סקר (אפילו של פילבר) הם מחולקים באופן שייצג את כלל צופי הטלוויזיה. לערוץ 14 יש אשכרה נציג בוועדת המחקר של הועדה שיודע את כל הפרטים! 3. המומחה של 14 טוען שלא מודדים רייטינג אצל חרדים - שקר, יש חרדים עם ממיר מודד (בהתאם לחלקם בקרב צופי הטלוויזיה) 4. אחת הטענות המטומטמות שלו היא שבאנגליה יש 7,000 מכשירי מדידה ולכן המדגם בישראל לא טוב מספיק - הבחור כנראה לא יודע שבאנגליה חיים 70 מליון איש 5. אבל מה שמוכיח את בורותו בתחום זו האמירה שבאנגליה יש חברה שמודדת את הרייטינג והיא לכאורה טובה יותר מהחברה שמודדת עבור ישראל - בפועל גם כאן וגם באנגליה אותה חברה בדיוק (קנטאר) היא שעושה את המדידה 6. טענה מוזרה של מר מומחה היא שלא ברור למי בכלל שייכת וועדת המדרוג - התשובה מופיעה בגוגל, משאיר לכם 7. עוד טענה תלושה היא שאין שקיפות על עבודת הוועדה - מוזמנים להכנס לאתר שלה עכשיו ולקרוא את כלל הדו״חות שמפורסמים לציבור 8. בערוץ 14 בוכים ש״אי אפשר לדעת מי משתתף במדגם״, כלומר למי יש פיפלמיטר בבית. נכון! יודעים למה? כי בעבר ינון מגל כבר יצר קשר עם אנשים שהשתתפו במדגם. הם סולקו ממנו מחשש להתערבות וזיוף נתונים 9. בתוכנית זעקו שאפשר לזייף נתונים אם מדווחים שיותר אנשים בבית צופים בטלוויזיה ממה שצופים בה בפועל - ממליץ לחברים לפתוח את ״הפטריוטים״ ולראות מי בדיוק קורא לצופיו לשחק במספרים 10. אחרון ודי - בקטע הזה פתחי צוחק שמישהו יכול להשאיר טלוויזיה פתוחה כל הלילה וזה ימדד כרייטינג - האמת שזו לא המציאות עכשיו אלא בדיוק מה שמבקש קרעי לעשות בשיטה החדשה שלו

שימו לב לתצוגת התכלית המרשימה של מכונת הפייק בערוץ 14 ובואו איתי לפרק אותה. זה ארוך, אבל חשוב. למרות כל הרעש, ערוץ 14 לא באמת מצליח להתחרות ב-12 ולמעט מקרים מאוד חריגים הוא משתרך הרחק מאחור. אז מה עושים? משנים את שיטת המדידה כמובן. כידוע בחודשים האחרונים קרעי ו-14 עובדים קשה כדי שהממשלה תשלוט במדידת הרייטינג, מה שלדעתם כנראה ישפר את הנתונים. בתוכנית האחרונה של פתחי ושי הביאו אשכרה מומחה (!!) לענייני רייטינג. אדם לא מוכר בשם אפי מורדכי שבא לאולפן במיוחד כדי להסביר על שיטת המדידה. במקרה הטוב מדובר במופע של טמטום, ובמקרה הסביר מדובר פשוט בהינדוס תודעה ומכונת פייק - אבל בואו נפרק את ״הטענות״ של אותו שרלטן: 1. הבחור טוען שיש 700 ממירים שמודדים רייטינג - האמת שיש בבתי האב כ-1400 2. לדבריו, לא ברור איך מחלקים בכלל את הממירים האלו - האמת היא שבדיוק כמו כל סקר (אפילו של פילבר) הם מחולקים באופן שייצג את כלל צופי הטלוויזיה. לערוץ 14 יש אשכרה נציג בוועדת המחקר של הועדה שיודע את כל הפרטים! 3. המומחה של 14 טוען שלא מודדים רייטינג אצל חרדים - שקר, יש חרדים עם ממיר מודד (בהתאם לחלקם בקרב צופי הטלוויזיה) 4. אחת הטענות המטומטמות שלו היא שבאנגליה יש 7,000 מכשירי מדידה ולכן המדגם בישראל לא טוב מספיק - הבחור כנראה לא יודע שבאנגליה חיים 70 מליון איש 5. אבל מה שמוכיח את בורותו בתחום זו האמירה שבאנגליה יש חברה שמודדת את הרייטינג והיא לכאורה טובה יותר מהחברה שמודדת עבור ישראל - בפועל גם כאן וגם באנגליה אותה חברה בדיוק (קנטאר) היא שעושה את המדידה 6. טענה מוזרה של מר מומחה היא שלא ברור למי בכלל שייכת וועדת המדרוג - התשובה מופיעה בגוגל, משאיר לכם 7. עוד טענה תלושה היא שאין שקיפות על עבודת הוועדה - מוזמנים להכנס לאתר שלה עכשיו ולקרוא את כלל הדו״חות שמפורסמים לציבור 8. בערוץ 14 בוכים ש״אי אפשר לדעת מי משתתף במדגם״, כלומר למי יש פיפלמיטר בבית. נכון! יודעים למה? כי בעבר ינון מגל כבר יצר קשר עם אנשים שהשתתפו במדגם. הם סולקו ממנו מחשש להתערבות וזיוף נתונים 9. בתוכנית זעקו שאפשר לזייף נתונים אם מדווחים שיותר אנשים בבית צופים בטלוויזיה ממה שצופים בה בפועל - ממליץ לחברים לפתוח את ״הפטריוטים״ ולראות מי בדיוק קורא לצופיו לשחק במספרים 10. אחרון ודי - בקטע הזה פתחי צוחק שמישהו יכול להשאיר טלוויזיה פתוחה כל הלילה וזה ימדד כרייטינג - האמת שזו לא המציאות עכשיו אלא בדיוק מה שמבקש קרעי לעשות בשיטה החדשה שלו

מיכאל האוזר טוב

41,352 просмотров • 8 месяцев назад

שש שעות הייתי אתמול ברפיח עם גדוד 932 של הנח"ל. כמה תובנות דעות ואמירות: 1)תודה. זה לפני הכל. ראיתי את החיילים, ראיתי את המפקדים, דיברתי איתם. כבר 9 חודשים הם בעזה. בסוף הם שם כדי שאני ואתם נוכל לחיות פה בשקט מירבי. זה לא מובן מאליו. 2) רפיח שאני ראיתי בזמן הקצר שהייתי במחנה הפליטים שבורה ובכלל מציר פילדלפי ופנימה – הרוסה לחלוטין. אין שום סיכוי לשקם את זה בשנים הקרובות, ייקח לפחות עשור מסיום המלחמה ומי יודע מתי זה יקרה. 3) תנאי החיילים – גרועים. חיים ליטרלי בזבל. אני כותב את זה כי זה לא מדובר בכלל. אני אתאר לכם רגע מבנים שבהם נמצאים חיילים: מבנים הרוסים שבעבר שימשו משפחות עזתיות שנמלטו, המבנים בעצמם הרוסים, מסביבם הרס טוטאלי. החיילים עצמם ישנים על מזרונים ארעיים על הרצפה כמובן, החדרים מלוכלכים, בכניסות נערמת אשפה של הכוחות שהופכים למפגע תברואתי נוראי ומי שנהנה מזה זה רק החתולים המכוערים שהסתובבו שם, כלבים נטושים, זבובים ועוד. אין כמובן ביוב ואת הצרכים עושים בשקיות ובקבוקים. וחם מאוד שם ולחיילים יש בקושי מאווררים. זה מתכון לאסון. ברור שלהיות קרבי זה לא תענוג ולא בית מלון, אבל לחיות ככה אפשר כמה ימים לכל היותר, לא מעבר. בפועל, חיים ככה כמה שבועות ואין צפי לשינוי. אני חושב שהצבא לא ער לזה בכלל. 4) פילדלפי – העבודות של ישראל שם בעיצומן. המון כלי עבודה, דחפורים, טרקטורים. השקעה של מיליונים להערכתי והרושם שלי הוא שמשקיעים שם משאבים רבים 5)לחיילים נשבר מהיחס. תחשבו שיש חיילים שעמדו להשתחרר היום ופתאום באו ואמרו להם – "אתם תשארים פה עוד 4 חודשים כי הממשלה האריכה לכם היום את השירות". זה בדיוק מה שקרה להם. ילדים שכבר 9 חודשים בשיט של עזה, בלחימה ובתת התנאים האלה, פתאום מאריכים להם את השירות משום מקום. יש להם תחושה שרואים בהם כח עבודה שאפשר לבזבז. מגיע להם יותר. מה שכן, הם חזרו ואמרו שכל פעם שהם חוזרים הביתה, הם לא מבינים על מה אנחנו רבים פה. פגשתי דתיים, חילונים, חב"דניק אחד שעלה מצרפת. באמת שמגיע להם הכל. זה דור שלא ידענו כמותו, דור שנלחם כמו שאף דור אחר לא נלחם, במשך כ"כ הרבה זמן, מול אוייב חסר רחמים. אין מופרע יותר מלחשוב שהם בחרא של רפיח סובלים, נלחמים, מגינים ומאויימים כל רגע מטיל נ"ט שיגמור את חייהם בזמן שבישיבות של בני ברק יושבים במזגן בני גילם ולומדים דף גמרא. לא הגיוני. 6)מפקד – כל הזמן התלווינו למג"ד 932 סא"ל דותן מלול. הוא מתפלל שהבן שלו לא יצטרך להילחם גם בעזה. הוא לא דתי. לא היה דתי, גם לא יהיה. חילוני מעפולה שעבר לראשון לציון. אבא לפני הכל, ומפקד. עשה רושם חיובי מאוד, חדור מוטיבציה גם אחרי מלחמה כ"כ ארוכה. יש לו ילד נדמה לי בן 4, רואה את אבא שלו בא ליומיים והולך לעזה לחודשיים. הילד מבולבל. דותן ורבים אחרים מקריבים הרבה מחיי המשפחה שלהם ומסכנים את חייהם. ספציפית חטיבת הנח"ל ספגה אבידות רבות, כי היא בחזית המלחמה בעזה. מלול אומר מפורשות: "אני פה כדי שבת"א ישבו בבתי קפה ויצפו ברוקדים עם כוכבים". הוא מתחנן שנמשיך בשגרה. יש על מי לסמוך. 7) מצרים – מהצד השני של הגבול הם רואים הכל, וגם ראו הכל. ראו את כל ההברחות, ראו את ההתחמשות, והם גם רואים אותנו עכשיו במצלמות. אנחנו צריכים אותם והם צריכים אותנו. 8) פלסטינים – ראינו שניים, במצב שאני לא יכול לפרט בגלל ב"מ אבל בגדול לא קיימים שם. אין. רק חיילים ומבנים הרוסים ושבורים. במבנה של אונר"א תרופות פזורים על הרצפה, וזבל. פלסטיני שמסתובב באיזור מיד מופלל ולרוב מחוסל. אני לא רואה מצב שיחזרו לחיים שם בעתיד הנראה לעין. בדרך חזרה ראינו את משאיות הסיוע נכנסות. המשאיות שאני ראיתי עם זגוגיות מנופצות. 9) לאן כל זה הולך? אין לי מושג. אני לא בטוח שלמישהו יש מושג. אל"ם ניסים חזן שפגשתי מוכן להישאר שם גם עוד שש שנים בעזה. מה נעשה עכשיו שש שנים בעזה? עם איזה כוחות? עם איזה כסף? מה המחיר של זה? האם אנחנו באמת צופים שגם בעוד שש שנים נישאר בעזה עם כוחות ובלי החטופים? האם נגזר עלינו חיי נצח של מלחמה בתוך עזה? האם ראש הממשלה הזה שמוביל את המערכה שם את האינטרס של המדינה לפני האינטרסים האישיים שלו? יש לי תשובות, אבל בלחימה בתוך רפיח זה לא חשוב. אני רק מקווה שכאשר מתקבלות ההחלטות, חושבים קודם כל על החטופים, על ביטחון המדינה, על אזרחיה ועל חייליה ולא על דברים אחרים. ואפרופו אל"ם חזן. קיבלתי ים תגובות על הראיון המאולתר איתו בין ההריסות על הירי בבית של פסי בקיבוץ בארי. אני נזהר מאוד מאוד מלדון אותו. אירוע ה-7 באוקטובר בבארי בוודאי מחייב דיון ציבורי, מחייב העלאת האירועים, תחקורם, פרסומים וחייבים למשפחות תשובות חד משמעיות וברורות אבל הקטן מתקשה מאוד לשפוט את חזן. הגיע מהבית, סיכן את חייו, אולי טעה בענק ואולי הציל חיים. אני לא יודע איך ואם בכלל אפשר לשפוט ואני בספק אם אי פעם נדע מה היה שם. 10) אני העיתונאי ה-454,365,219 שנכנס לרצועה אבל זוכר שאני רואה רק מה שצה"ל רצה להראות לי. אין לי שמץ של מושג מה קורה בגזרות אחרות, מה קורה מעבר לרחובות שהייתי בהם. אין לי שום יכולת לדעת ואי אפשר לעשות עבודה עיתונאית אמיתית בלי לדבר עם החיילים אבל גם עם הצד השני, וזה בעיה. התחושה שלי היא שבגלל המגבלות האלה, העיתונות בארץ מתקשה לתת לציבור תמונת מצב אמיתית ולרוב מוכרים את מה שדובר צה"ל רוצה. התפקיד שלנו זה לעשות עיתונות, גם במצב של מלחמה. הלקח המרכזי שלי מהשבעה באוקטובר הוא כל הזמן לאתגר את הצבא, לבקר אותו, לשאול שאלות ולא להסתפק בתמונות הגו פרו של הכלב של עוקץ ולמחוא כפיים. אחרת, אנחנו חוטאים לציבור, מוכרים להם אשליות שלצערנו מתפוצצות אל מול המציאות.

שש שעות הייתי אתמול ברפיח עם גדוד 932 של הנח"ל. כמה תובנות דעות ואמירות: 1)תודה. זה לפני הכל. ראיתי את החיילים, ראיתי את המפקדים, דיברתי איתם. כבר 9 חודשים הם בעזה. בסוף הם שם כדי שאני ואתם נוכל לחיות פה בשקט מירבי. זה לא מובן מאליו. 2) רפיח שאני ראיתי בזמן הקצר שהייתי במחנה הפליטים שבורה ובכלל מציר פילדלפי ופנימה – הרוסה לחלוטין. אין שום סיכוי לשקם את זה בשנים הקרובות, ייקח לפחות עשור מסיום המלחמה ומי יודע מתי זה יקרה. 3) תנאי החיילים – גרועים. חיים ליטרלי בזבל. אני כותב את זה כי זה לא מדובר בכלל. אני אתאר לכם רגע מבנים שבהם נמצאים חיילים: מבנים הרוסים שבעבר שימשו משפחות עזתיות שנמלטו, המבנים בעצמם הרוסים, מסביבם הרס טוטאלי. החיילים עצמם ישנים על מזרונים ארעיים על הרצפה כמובן, החדרים מלוכלכים, בכניסות נערמת אשפה של הכוחות שהופכים למפגע תברואתי נוראי ומי שנהנה מזה זה רק החתולים המכוערים שהסתובבו שם, כלבים נטושים, זבובים ועוד. אין כמובן ביוב ואת הצרכים עושים בשקיות ובקבוקים. וחם מאוד שם ולחיילים יש בקושי מאווררים. זה מתכון לאסון. ברור שלהיות קרבי זה לא תענוג ולא בית מלון, אבל לחיות ככה אפשר כמה ימים לכל היותר, לא מעבר. בפועל, חיים ככה כמה שבועות ואין צפי לשינוי. אני חושב שהצבא לא ער לזה בכלל. 4) פילדלפי – העבודות של ישראל שם בעיצומן. המון כלי עבודה, דחפורים, טרקטורים. השקעה של מיליונים להערכתי והרושם שלי הוא שמשקיעים שם משאבים רבים 5)לחיילים נשבר מהיחס. תחשבו שיש חיילים שעמדו להשתחרר היום ופתאום באו ואמרו להם – "אתם תשארים פה עוד 4 חודשים כי הממשלה האריכה לכם היום את השירות". זה בדיוק מה שקרה להם. ילדים שכבר 9 חודשים בשיט של עזה, בלחימה ובתת התנאים האלה, פתאום מאריכים להם את השירות משום מקום. יש להם תחושה שרואים בהם כח עבודה שאפשר לבזבז. מגיע להם יותר. מה שכן, הם חזרו ואמרו שכל פעם שהם חוזרים הביתה, הם לא מבינים על מה אנחנו רבים פה. פגשתי דתיים, חילונים, חב"דניק אחד שעלה מצרפת. באמת שמגיע להם הכל. זה דור שלא ידענו כמותו, דור שנלחם כמו שאף דור אחר לא נלחם, במשך כ"כ הרבה זמן, מול אוייב חסר רחמים. אין מופרע יותר מלחשוב שהם בחרא של רפיח סובלים, נלחמים, מגינים ומאויימים כל רגע מטיל נ"ט שיגמור את חייהם בזמן שבישיבות של בני ברק יושבים במזגן בני גילם ולומדים דף גמרא. לא הגיוני. 6)מפקד – כל הזמן התלווינו למג"ד 932 סא"ל דותן מלול. הוא מתפלל שהבן שלו לא יצטרך להילחם גם בעזה. הוא לא דתי. לא היה דתי, גם לא יהיה. חילוני מעפולה שעבר לראשון לציון. אבא לפני הכל, ומפקד. עשה רושם חיובי מאוד, חדור מוטיבציה גם אחרי מלחמה כ"כ ארוכה. יש לו ילד נדמה לי בן 4, רואה את אבא שלו בא ליומיים והולך לעזה לחודשיים. הילד מבולבל. דותן ורבים אחרים מקריבים הרבה מחיי המשפחה שלהם ומסכנים את חייהם. ספציפית חטיבת הנח"ל ספגה אבידות רבות, כי היא בחזית המלחמה בעזה. מלול אומר מפורשות: "אני פה כדי שבת"א ישבו בבתי קפה ויצפו ברוקדים עם כוכבים". הוא מתחנן שנמשיך בשגרה. יש על מי לסמוך. 7) מצרים – מהצד השני של הגבול הם רואים הכל, וגם ראו הכל. ראו את כל ההברחות, ראו את ההתחמשות, והם גם רואים אותנו עכשיו במצלמות. אנחנו צריכים אותם והם צריכים אותנו. 8) פלסטינים – ראינו שניים, במצב שאני לא יכול לפרט בגלל ב"מ אבל בגדול לא קיימים שם. אין. רק חיילים ומבנים הרוסים ושבורים. במבנה של אונר"א תרופות פזורים על הרצפה, וזבל. פלסטיני שמסתובב באיזור מיד מופלל ולרוב מחוסל. אני לא רואה מצב שיחזרו לחיים שם בעתיד הנראה לעין. בדרך חזרה ראינו את משאיות הסיוע נכנסות. המשאיות שאני ראיתי עם זגוגיות מנופצות. 9) לאן כל זה הולך? אין לי מושג. אני לא בטוח שלמישהו יש מושג. אל"ם ניסים חזן שפגשתי מוכן להישאר שם גם עוד שש שנים בעזה. מה נעשה עכשיו שש שנים בעזה? עם איזה כוחות? עם איזה כסף? מה המחיר של זה? האם אנחנו באמת צופים שגם בעוד שש שנים נישאר בעזה עם כוחות ובלי החטופים? האם נגזר עלינו חיי נצח של מלחמה בתוך עזה? האם ראש הממשלה הזה שמוביל את המערכה שם את האינטרס של המדינה לפני האינטרסים האישיים שלו? יש לי תשובות, אבל בלחימה בתוך רפיח זה לא חשוב. אני רק מקווה שכאשר מתקבלות ההחלטות, חושבים קודם כל על החטופים, על ביטחון המדינה, על אזרחיה ועל חייליה ולא על דברים אחרים. ואפרופו אל"ם חזן. קיבלתי ים תגובות על הראיון המאולתר איתו בין ההריסות על הירי בבית של פסי בקיבוץ בארי. אני נזהר מאוד מאוד מלדון אותו. אירוע ה-7 באוקטובר בבארי בוודאי מחייב דיון ציבורי, מחייב העלאת האירועים, תחקורם, פרסומים וחייבים למשפחות תשובות חד משמעיות וברורות אבל הקטן מתקשה מאוד לשפוט את חזן. הגיע מהבית, סיכן את חייו, אולי טעה בענק ואולי הציל חיים. אני לא יודע איך ואם בכלל אפשר לשפוט ואני בספק אם אי פעם נדע מה היה שם. 10) אני העיתונאי ה-454,365,219 שנכנס לרצועה אבל זוכר שאני רואה רק מה שצה"ל רצה להראות לי. אין לי שמץ של מושג מה קורה בגזרות אחרות, מה קורה מעבר לרחובות שהייתי בהם. אין לי שום יכולת לדעת ואי אפשר לעשות עבודה עיתונאית אמיתית בלי לדבר עם החיילים אבל גם עם הצד השני, וזה בעיה. התחושה שלי היא שבגלל המגבלות האלה, העיתונות בארץ מתקשה לתת לציבור תמונת מצב אמיתית ולרוב מוכרים את מה שדובר צה"ל רוצה. התפקיד שלנו זה לעשות עיתונות, גם במצב של מלחמה. הלקח המרכזי שלי מהשבעה באוקטובר הוא כל הזמן לאתגר את הצבא, לבקר אותו, לשאול שאלות ולא להסתפק בתמונות הגו פרו של הכלב של עוקץ ולמחוא כפיים. אחרת, אנחנו חוטאים לציבור, מוכרים להם אשליות שלצערנו מתפוצצות אל מול המציאות.

Josh Breiner

190,330 просмотров • 2 лет назад

שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: "המטרה של המילואימניקים, שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום; ליצור לחץ על מקבלי ההחלטות; אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר" עיקרי דבריו של אל"מ (במיל.) נוף ארז, מראשי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית: (*) "המטרה שלנו, של אנשי המחאה לצורך העניין, או המילואימניקים שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום. לא רק אנחנו, גם מילואימניקים של יחידות וכלל צה"ל... בשביל ליצור לחץ על מקבלי החלטות". (*) "יש מצוקה חמורה [בחיל האוויר] ממה שאני יודע. המטה המבצעי של חיל האוויר לא יכול לתפקד למצב לחימה". (*) "אנחנו די מגובשים בדעתנו לא לחזור, לא בכל מקרה, יש בעיה לחיל האוויר לתת מענה מידי למצב לחימה, אם זה בעזה או בלבנון, בטח בטח בלבנון. בישראל, בצה"ל, ללא המטה המבצעי של חיל האוויר במחצית מהכוח בטייסות המבצעיות לא יכול לתת מענה כמו שצריך". (*) "אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר וגם בשיתוף הפעולה עם כוחות הצבא". (*) "אני מודאג. אני מודאג, אבל החלטנו שזה האקדח האחרון שנשאר לנו להשתמש כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות". ב-1 באוקטובר 2023, אל"מ (במיל.) נוף ארז, מראשי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית, התארח בתוכניתה של לוסי אהריש בערוץ 13, ולהלן תוכן הראיון: לוסי אהריש: האם חיל האוויר יצלח את המשבר הגדול עם הטייסים שלו? בימים האחרונים ישנם מאמצים הולכים וגוברים לשכנע את אותם טייסים שהודיעו על הפסקת שירותם במילואים, לחזור ולשרת ולקיים את האימונים הצפויים. נמצא איתנו אלוף משנה במילואים, נוף ארז, ממובילי מחאת הטייסים. שלום, שלום. נוף ארז: שלום לוסי. לוסי אהריש: האם המאמצים להחזיר את אותם טייסים מוחים לחזור ולהתאמן יצלחו, או שיש תנאי לזה שהם יצלחו? נוף ארז: קודם כל, חשוב להבהיר שחיל האוויר, אמנם נעשים מעשים וניסיונות כאלה, חיל האוויר מתחלק, אנשי המילואים של חיל האוויר שרובם הקפיאו את שירותם, מתחלק לשלוש קבוצות עיקריות. הטייסים הפעילים בטייסות המבצעיות, הטייסים שמדריכים בבית ספר לטיסה, והטייסים או מפקדים בכירים בחיל האוויר שמשרתים במטה המבצעי של חיל האוויר, שהוא הגוף, דרך אגב, שאני שייך אליו, שהתחיל את התנועה של הקפאת השירות. המאמצים שנעשים הם נעשים עם כולם מכמה סיבות. בית ספר לטיסה מתקשה מאוד להריץ את התוכנית שלו, את התוכנית של שנת האמונים הבאה בהיעדר הרבה מאוד מדריכים, ורוצים לדעת, חיל האוויר הוא חיל מסודר מאוד, לזכותו ייאמר, מנסים לדעת איך להיערך, כי אם המדריכים האלה לא יחזרו, אז בית הספר לטיסה צריך לגייס ולהכשיר מדריכים סדירים מהטייסות, על חשבון כמובן הכוח הסדיר. וזה יכול להיות משהו שצריך לעשות אותו, להתחיל אותו עכשיו, כדי שבקורסים של תחילת ינואר 24, חיל האוויר יחזור לתפקד בצורה, בית הספר לטיסה יחזור לתפקד. הטייסות המבצעיות, כמובן שחיל האוויר רוצה לדעת לקראת שנה הבאה מה המצב וכמה אנשים יש לו בכל טייסת. יכול להיות שצריך לעשות שינויים בהרכבים בין הטייסות. לוסי אהריש: ואני מבינה מבין השורות של מה שאתה אומר, המטרה היא שחיל האוויר לא יחזור לתפקד או לא יחזור לפעילות רגילה. זאת המטרה בעצם בהחלטה שטייסים... נוף ארז: המטרה שלנו, של אנשי המחאה לצורך העניין, או המילואימניקים שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום. לא רק אנחנו, גם מילואימניקים של יחידות וכלל צה"ל. זה ואותו דבר, בשביל ליצור לחץ על מקבלי החלטות. מקבלי החלטות בצבא שיעבירו את זה הלאה למקבלי החלטות בממשלה, כדי שיבינו שיש פה מצוקה מאוד מאוד חזקה. לוסי אהריש: ממה שאתה יודע, ישנה מצוקה עכשיו בחיל האוויר? נוף ארז: יש מצוקה חמורה ממה שאני יודע. המטה המבצעי של חיל האוויר לא יכול לתפקד למצב לחימה, הוא מתפקד בסדיר לתקיפות כאלה ואחרות בסוריה, כמו ששומעים לפעמים. לוסי אהריש: זאת אומרת, שאם אנחנו נכנסים כרגע למצב חירום של מלחמה, ישראל לא ערוכה לזה. נוף ארז: אם המטה המבצעי, אנשי המטה המבצעי, שכרגע אנחנו די מגובשים בדעתנו לא לחזור, לא בכל מקרה, יש בעיה לחיל האוויר לתת מענה מידי למצב לחימה, אם זה בעזה או בלבנון, בטח בטח בלבנון. בישראל, בצה"ל, ללא המטה המבצעי של חיל האוויר במחצית מהכוח בטייסות המבצעיות לא יכול לתת מענה כמו שצריך. לוסי אהריש: אתה יודע, אני מנסה להבין, אז בעצם אנחנו אומרים שיש מצב שאנחנו נמצאים בחוסר כשירות? נוף ארז: לדעתי, אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר וגם בשיתוף הפעולה עם כוחות הצבא, ואז זו בעיה. לוסי אהריש: מה בעצם יגרום לכם לחזור לשירות? נוף ארז: אנחנו אמרנו שברגע שאנחנו נזהה שנפסקו לחלוטין התהליכים של הפיכת הדמוקרטיה הישראלית לממשל דיקטטורי בניהול של אדם אחד, לצורך הצלת בן אדם אחד, אנחנו נחזור. רובנו הגדול, כל מי שחיל האוויר יסכים או צה"ל יסכים לקבל אותו בחזרה, ואני מאמין שאת רובנו יסכימו לקבל בחזרה כי אין לנו כרגע תחליפים. התחליפים יהיו. בעוד עשר שנים ימצאו לרובנו אנשים שיחליפו אותנו. אבל זה ייקח זמן. לוסי אהריש: אתה לא מודאג? נוף ארז: אני מודאג. אני מודאג, אבל החלטנו שזה האקדח האחרון שנשאר לנו להשתמש כדי להשפיע על מקבלי החלטות. אנחנו מרגישים שזה כן עשה משהו. לא עשה את כל מה שציפינו. ציפינו שזה לא יאפשר לחוקק את חוק [ביטול] עילת הסבירות. בזה לא הצלחנו, כי לא רצו לשמוע את הרמטכ"ל, לא רצו לשמוע אף אחד. אבל אנחנו עדיין מצפים ששופטי בג"צ יבינו את חומרת המצב, אחרים יבינו את חומרת המצב, ואולי כמה חברי כנסת ואנשי קואליציה יבינו גם הם את חומרת המצב, וימנעו את המשך התהליכים. לוסי אהריש: מילים לא פשוטות. נוף, תודה רבה לך. נוף ארז: תודה רבה ובהצלחה לכולנו. לוסי אהריש: אמן, אמן. שלא נצטרך. נוף ארז: אני מקווה. לוסי אהריש: תודה רבה, תודה, נוף. סימוכין: כתבות קודמות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: "הבעיות שקורות עכשיו בצפון [מתיחות עם חיזבאללה], תחושתי שהן יזומות על ידי מישהו בראשות הממשלה. לא אתפלא אם הדבר נועד להסיח את הדעת ממשהו אחר, ולגרום לנו לרוץ חזרה לתאי [השליטה בחיל האוויר], ולעזור למדינת ישראל להילחם". סימוכין: שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אל"מ (במיל.) נוף ארז: "בחודשים האחרונים משתנה לנו המדינה "מתחת לאף", והשלטון הופך לדיקטטורה של שליט יחיד; איני מרגיש יותר, שאני יכול ו/או רוצה לתרום מזמני והאנרגיות שלי, למען המדינה, שנלקחה ממני; אני נאלץ להקפיא לאלתר את התנדבותי למילואים". סימוכין: חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים תגרום ל"נזק קשה מאוד" ו"תסכן את הכשירות של צה"ל"; "המצב של חיזבאללה יהיה הרבה יותר קל"; "כל פגיעה בביטחון המדינה ובכשירות הצבא היא לא באשמת אנשי המילואים שמפסיקים את ההתנדבות שלהם". סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין:

שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: "המטרה של המילואימניקים, שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום; ליצור לחץ על מקבלי ההחלטות; אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר" עיקרי דבריו של אל"מ (במיל.) נוף ארז, מראשי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית: () "המטרה שלנו, של אנשי המחאה לצורך העניין, או המילואימניקים שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום. לא רק אנחנו, גם מילואימניקים של יחידות וכלל צה"ל... בשביל ליצור לחץ על מקבלי החלטות". () "יש מצוקה חמורה [בחיל האוויר] ממה שאני יודע. המטה המבצעי של חיל האוויר לא יכול לתפקד למצב לחימה". () "אנחנו די מגובשים בדעתנו לא לחזור, לא בכל מקרה, יש בעיה לחיל האוויר לתת מענה מידי למצב לחימה, אם זה בעזה או בלבנון, בטח בטח בלבנון. בישראל, בצה"ל, ללא המטה המבצעי של חיל האוויר במחצית מהכוח בטייסות המבצעיות לא יכול לתת מענה כמו שצריך". () "אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר וגם בשיתוף הפעולה עם כוחות הצבא". (*) "אני מודאג. אני מודאג, אבל החלטנו שזה האקדח האחרון שנשאר לנו להשתמש כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות". ב-1 באוקטובר 2023, אל"מ (במיל.) נוף ארז, מראשי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית, התארח בתוכניתה של לוסי אהריש בערוץ 13, ולהלן תוכן הראיון: לוסי אהריש: האם חיל האוויר יצלח את המשבר הגדול עם הטייסים שלו? בימים האחרונים ישנם מאמצים הולכים וגוברים לשכנע את אותם טייסים שהודיעו על הפסקת שירותם במילואים, לחזור ולשרת ולקיים את האימונים הצפויים. נמצא איתנו אלוף משנה במילואים, נוף ארז, ממובילי מחאת הטייסים. שלום, שלום. נוף ארז: שלום לוסי. לוסי אהריש: האם המאמצים להחזיר את אותם טייסים מוחים לחזור ולהתאמן יצלחו, או שיש תנאי לזה שהם יצלחו? נוף ארז: קודם כל, חשוב להבהיר שחיל האוויר, אמנם נעשים מעשים וניסיונות כאלה, חיל האוויר מתחלק, אנשי המילואים של חיל האוויר שרובם הקפיאו את שירותם, מתחלק לשלוש קבוצות עיקריות. הטייסים הפעילים בטייסות המבצעיות, הטייסים שמדריכים בבית ספר לטיסה, והטייסים או מפקדים בכירים בחיל האוויר שמשרתים במטה המבצעי של חיל האוויר, שהוא הגוף, דרך אגב, שאני שייך אליו, שהתחיל את התנועה של הקפאת השירות. המאמצים שנעשים הם נעשים עם כולם מכמה סיבות. בית ספר לטיסה מתקשה מאוד להריץ את התוכנית שלו, את התוכנית של שנת האמונים הבאה בהיעדר הרבה מאוד מדריכים, ורוצים לדעת, חיל האוויר הוא חיל מסודר מאוד, לזכותו ייאמר, מנסים לדעת איך להיערך, כי אם המדריכים האלה לא יחזרו, אז בית הספר לטיסה צריך לגייס ולהכשיר מדריכים סדירים מהטייסות, על חשבון כמובן הכוח הסדיר. וזה יכול להיות משהו שצריך לעשות אותו, להתחיל אותו עכשיו, כדי שבקורסים של תחילת ינואר 24, חיל האוויר יחזור לתפקד בצורה, בית הספר לטיסה יחזור לתפקד. הטייסות המבצעיות, כמובן שחיל האוויר רוצה לדעת לקראת שנה הבאה מה המצב וכמה אנשים יש לו בכל טייסת. יכול להיות שצריך לעשות שינויים בהרכבים בין הטייסות. לוסי אהריש: ואני מבינה מבין השורות של מה שאתה אומר, המטרה היא שחיל האוויר לא יחזור לתפקד או לא יחזור לפעילות רגילה. זאת המטרה בעצם בהחלטה שטייסים... נוף ארז: המטרה שלנו, של אנשי המחאה לצורך העניין, או המילואימניקים שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום. לא רק אנחנו, גם מילואימניקים של יחידות וכלל צה"ל. זה ואותו דבר, בשביל ליצור לחץ על מקבלי החלטות. מקבלי החלטות בצבא שיעבירו את זה הלאה למקבלי החלטות בממשלה, כדי שיבינו שיש פה מצוקה מאוד מאוד חזקה. לוסי אהריש: ממה שאתה יודע, ישנה מצוקה עכשיו בחיל האוויר? נוף ארז: יש מצוקה חמורה ממה שאני יודע. המטה המבצעי של חיל האוויר לא יכול לתפקד למצב לחימה, הוא מתפקד בסדיר לתקיפות כאלה ואחרות בסוריה, כמו ששומעים לפעמים. לוסי אהריש: זאת אומרת, שאם אנחנו נכנסים כרגע למצב חירום של מלחמה, ישראל לא ערוכה לזה. נוף ארז: אם המטה המבצעי, אנשי המטה המבצעי, שכרגע אנחנו די מגובשים בדעתנו לא לחזור, לא בכל מקרה, יש בעיה לחיל האוויר לתת מענה מידי למצב לחימה, אם זה בעזה או בלבנון, בטח בטח בלבנון. בישראל, בצה"ל, ללא המטה המבצעי של חיל האוויר במחצית מהכוח בטייסות המבצעיות לא יכול לתת מענה כמו שצריך. לוסי אהריש: אתה יודע, אני מנסה להבין, אז בעצם אנחנו אומרים שיש מצב שאנחנו נמצאים בחוסר כשירות? נוף ארז: לדעתי, אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר וגם בשיתוף הפעולה עם כוחות הצבא, ואז זו בעיה. לוסי אהריש: מה בעצם יגרום לכם לחזור לשירות? נוף ארז: אנחנו אמרנו שברגע שאנחנו נזהה שנפסקו לחלוטין התהליכים של הפיכת הדמוקרטיה הישראלית לממשל דיקטטורי בניהול של אדם אחד, לצורך הצלת בן אדם אחד, אנחנו נחזור. רובנו הגדול, כל מי שחיל האוויר יסכים או צה"ל יסכים לקבל אותו בחזרה, ואני מאמין שאת רובנו יסכימו לקבל בחזרה כי אין לנו כרגע תחליפים. התחליפים יהיו. בעוד עשר שנים ימצאו לרובנו אנשים שיחליפו אותנו. אבל זה ייקח זמן. לוסי אהריש: אתה לא מודאג? נוף ארז: אני מודאג. אני מודאג, אבל החלטנו שזה האקדח האחרון שנשאר לנו להשתמש כדי להשפיע על מקבלי החלטות. אנחנו מרגישים שזה כן עשה משהו. לא עשה את כל מה שציפינו. ציפינו שזה לא יאפשר לחוקק את חוק [ביטול] עילת הסבירות. בזה לא הצלחנו, כי לא רצו לשמוע את הרמטכ"ל, לא רצו לשמוע אף אחד. אבל אנחנו עדיין מצפים ששופטי בג"צ יבינו את חומרת המצב, אחרים יבינו את חומרת המצב, ואולי כמה חברי כנסת ואנשי קואליציה יבינו גם הם את חומרת המצב, וימנעו את המשך התהליכים. לוסי אהריש: מילים לא פשוטות. נוף, תודה רבה לך. נוף ארז: תודה רבה ובהצלחה לכולנו. לוסי אהריש: אמן, אמן. שלא נצטרך. נוף ארז: אני מקווה. לוסי אהריש: תודה רבה, תודה, נוף. סימוכין: כתבות קודמות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: "הבעיות שקורות עכשיו בצפון [מתיחות עם חיזבאללה], תחושתי שהן יזומות על ידי מישהו בראשות הממשלה. לא אתפלא אם הדבר נועד להסיח את הדעת ממשהו אחר, ולגרום לנו לרוץ חזרה לתאי [השליטה בחיל האוויר], ולעזור למדינת ישראל להילחם". סימוכין: שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אל"מ (במיל.) נוף ארז: "בחודשים האחרונים משתנה לנו המדינה "מתחת לאף", והשלטון הופך לדיקטטורה של שליט יחיד; איני מרגיש יותר, שאני יכול ו/או רוצה לתרום מזמני והאנרגיות שלי, למען המדינה, שנלקחה ממני; אני נאלץ להקפיא לאלתר את התנדבותי למילואים". סימוכין: חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים תגרום ל"נזק קשה מאוד" ו"תסכן את הכשירות של צה"ל"; "המצב של חיזבאללה יהיה הרבה יותר קל"; "כל פגיעה בביטחון המדינה ובכשירות הצבא היא לא באשמת אנשי המילואים שמפסיקים את ההתנדבות שלהם". סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

26,061 просмотров • 10 месяцев назад