Loading video...

Video Failed to Load

Go Home

ראש הממשלה התגאה בתכנון המלחמה הזאת מלפני יותר מחצי שנה - אז למה המדינה לא מתפקדת? שטויות, תגידו תודה שיש התרעה

29,751 views • 6 months ago •via X (Twitter)

0 Comments

No comments available

Comments from the original post will appear here

Related Videos

פעם בחודש, לפעמים קצת יותר, אנחנו יוצאים לציבור הישראלי ומבקשים ממנו לתמוך בנו (אנחנו לא עסוקים מספיק במרקטינג, זה פאק שלי. לא קונים תנועה כמו שצריך, מסתפקים בסרטון אחד חודשי לצרכי גיוס וממשיכים קדימה). אני מניח שאנחנו צריכים לעשות יותר, ושיש פה אפסייד מבוזבז, אבל האהבה מהחברה האזרחית קיימת גם קיימת. ואנחנו אסירי תודה עליה! ״יאללה תקווה״ מקבלת נכון להיום 150,000 שקל לחודש מהציבור הישראלי. זה מרגש אותנו, זה מעורר בנו השראה, ובעיקר בעיקר זה דוחף אותנו לכוון הרבה יותר גבוה. אנחנו נכנסים לשנה גורלית לעתיד של המקום הזה. ובזמן שתקשורת המיינסטרים נאבקת על חייה (ואנחנו מאחוריה על מלא), המלחמה ברשתות היא בעיניי המלחמה הכי אפקטיבית והכי אסטרטגית שיש. אז קבלו דוח חודשי, הכי שקוף שיש. אם לא תשתפו אותו הוא ישאר כאן לבד בחושך. ואיתו מצורף גם לינק, לתמיכה קבועה ביאללה תקווה. תהיו יפים ממש ותצטרפו אלינו. מבטיחים להזיע בשבילכם. תודה ושבת שלום 🙏❤️

Ran Harnevo

10,203 views • 7 months ago

יאיר גולן במסר בערבית לערביי ישראל: "אם יהיה איזה ראש ממשלה שיגיד שהערבים נוהרים באוטובוסים אל הקלפי, תגידו לו נכון, אנחנו נוהרים אל הקלפי. אני לא אומר לכם למי להצביע, אבל תצביעו. תשתתפו, תשפיעו. תקבעו את גורלכם; זה זמן גורלי בהיסטוריה של מדינת ישראל. חייבים להתייצב לגודל השעה" ב-18 ביולי 2026, יאיר גולן, מנהיג מפלגת "הדמוקרטים", פרסם בערוץ פייסבוק בשפה הערבית את המסר הבא: "ככל שהבחירות מתקרבות, כך יתגבר גם מסע ההסתה. הממשלה הזאת תנסה שוב להפחיד את החברה הערבית, להפיץ ייאוש בקרב האנשים ולדחוף את האזרחים להישאר בבתיהם. אבל אני מאמין בדיוק ההפך. הם בונים את כוחם על פחד ושנאה, ואילו אנחנו בונים את כוחנו על שותפות ותקווה. המערכה שלנו אינה בין הערבים ליהודים. המערכה שלנו היא על דמות המדינה שאנחנו רוצים: מדינה שמבוססת על השוויון, הדמוקרטיה והביטחון האישי לכל אזרח ואזרחית. רק שותפות יהודית-ערבית אמיתית ואמיצה מסוגלת להחליף את הממשלה הזאת ולבנות עתיד טוב יותר לכולנו. לא ניתן להם להפחיד אותנו. נצא, נשתתף, נשפיע וננצח יחד". בסרטון וידאו שצורף להודעה זו ואשר תורגם אף הוא לערבית אמר יאיר גולן כדלהלן: חייבים להגיע להצביע בהמונינו. ואם יהיה איזה ראש ממשלה שיגיד שהערבים נוהרים באוטובוסים אל הקלפי, תגידו לו נכון, אנחנו נוהרים אל הקלפי. אני לא אומר לכם למי להצביע, אבל תצביעו. תשתתפו, תשפיעו. תקבעו את גורלכם. אם אתם לא תהיו שותפים לקביעת פניה של הממשלה הבאה, אז לאיפה נגיע? זה זמן גורלי בהיסטוריה של מדינת ישראל. חייבים להתייצב לגודל השעה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

13,088 views • 2 months ago

לאן זה עוד ידרדר? לא מספיק שבאולפן שישי מזמינים באופן קבוע את צחי הנגבי (נציג הממשלה, וראש המל״ל של טבח 7 באוקטובר) כפרשן בטחוני ומדיני - הפעם נותנים לו גם במה בפריים טיים לפרשן את אמירתו של נתניהו לבג״ץ ש״האחריות על ביטחון המדינה ואזרחיה מופקדת בידי ראש הממשלה, ורק בידיו״. הנגבי מסביר לנו שאחריות זה בעצם שטויות, אחריות היא עניין טכני, כל אחד הוא אחראי… הוא גם מקפיד לומר שוב ושוב ״ועדת חקירה״ (לא אומר ממלכתית), ובנוסף גוער בעיתונאים גיא פלג גיא פלג ואמנון אברמוביץ׳ אמנון אברמוביץ' שמעזים לבקר אותו על אמירתו שכל כולה התנערות מאחריות ועיוות מושג האחריות, ומבהיר שהוא אורח של דני קושמרו ולא של גיא פלג. זה היה תנאי לכך שיסכים לשבת בפאנל? הוא עושה טובה למישהו? למה אסור לעיתונאים לשאול אותו שאלות? מה המסר שלכם למשפחות הנרצחים, כשנותנים דווקא לאיש הזה במה לגמד את מושג ומשמעות האחריות בשידור? ממילא קרעי, דיסטל וממשלת נתניהו מנסים לחסל אתכם, לפחות תשמרו בינתיים על אתיקה וסטנדרטים עיתונאים בסיסיים. אמנם דני קושמרו פתח את הריאיון ב״שלום צחי הנגבי, ראש המל״ל בשבעה באוקטובר״ (יפה), אבל זה לא מספיק. לאחר ההצגה הקצרה הזאת, הנגבי קיבל במה חופשית לגמד את מושג האחריות ולהפיץ תעמולה בשירות הממשלה, בלי לאפשר אפילו שאלות מעיתונאים.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

11,618 views • 4 months ago

עדות גיורא איילנד: "במרץ 2023 הוא [ראש אמ"ן אהרון חליוה] אמר: הערכת המודיעין שנתתי בנובמבר [2022] לא רלוונטית; הסבירות למלחמה גבוהה יותר ממה שהערכנו אז; במאי או ביוני 2023, [ראש] אמ"ן הציג תמונה קודרת מאוד ביחס למה [ש]צפוי לנו בעתיד הקרוב; דיבר במושגים של בערך השנה הקרובה" ב-15 באוגוסט 2024, אלוף במילואים גיורא איילנד, לשעבר ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון בצה"ל, העיד בפני ועדת החקירה האזרחית לאסון השבעה באוקטובר 2023. להלן קטע מעדותו: גיורא איילנד: כל שנה, פחות או יותר בנובמבר–דצמבר, מתקיים איזשהו ריטואל, אולי פגישה, שנקראת הערכת המודיעין השנתית, שבה ראש אמ"ן [אגף המודיעין], ראש המוסד וראש השב"כ [שירות הביטחון הכללי] מציגים לפני הקבינט את הערכת המודיעין: מה יהיה בשנה הקרובה. זה לא פורום של קבלת החלטות ברובו; זה יותר פורום של באמת הערכת מודיעין. אמ"ן עם רח"ט מחקר [ראש חטיבת המחקר באמ"ן], וראש אמ"ן עם האנשים המובילים. וכפי שאמרתי, האירוע הזה בדרך כלל לא נגמר באיזשהן החלטות, וגם לא [זו] תכליתו. בניגוד לכל שנה אחרת, וזה אני אומר לזכותו של ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], תיכף אני אגיד דברים אחרים מאוד שונים, במרץ 2023 הוא [חליוה] אמר: רגע, הערכת המודיעין שנתתי בנובמבר [2022] לפני ארבעה חודשים, היא כבר לא מדויקת. היא כבר לא לגמרי רלוונטית. התקדרו פני השמיים. המציאות יותר חמורה. יש יותר סכנות ממה שהערכתי. ואם משתמשים במילה החמקמקה גם של "סבירות": הסבירות למלחמה גבוהה יותר ממה שהערכנו אותה בנובמבר. בעקבות האמירה הזאת שלו, מי שזוכר, היה אותו ליל גלנט המפורסם. הוא קרה כמעט ישירות אחרי כן [ליל 26–27 במרץ 2023, שבו פרצו מחאות המוניות ספונטניות אחרי הודעת נתניהו על כוונתו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט בעקבות קריאתו לעצור את הרפורמה המשפטית מטעמי ביטחון], כי אותה סקירה הוצגה לשר הביטחון, שבהחלט נבהל, או לפחות היה מודאג, וחשב שיש דברים שכדאי לעצור אותם — במיוחד בדימוי של ישראל כמדינה משוסעת [ו]חלשה, עם כל המלחמות על הרפורמה המשפטית. הוא פנה לראש הממשלה וביקש לעצור, כי [הוא] אומר: אויבינו מפרשים את הדברים בצורה רעה, ולכן יש לנו בעיות יותר חמורות, או יותר בטח אקוטיות, מאשר תהליכים כאלה או אחרים. פחות או יותר במאי או ביוני אותה שנה [2023], ראש אמ"ן כינס קבוצה של בערך שמונה או עשרה אנשים לשעבר, בעיקר ראשי אמ"ן לשעבר וראשי אגף מבצעים לשעבר. בין היתר היו שם אהוד ברק, גם [משה] בוגי יעלון, שהבנתי היה פה הבוקר, עמוס ידלין ואחרים, והיו שם ראשי אגף המבצעים לשעבר, ואני ביניהם. באמת אמ"ן הציג תמונה שבעיניי נראתה קודרת מאוד ביחס למה [ש]צפוי לנו בעתיד הקרוב. הוא לא דיבר במושגים קונקרטיים של שבועות וחודשים; דיבר במושגים של בערך השנה הקרובה. אני אישית די התחלחלתי ממה ששמעתי שם. ביקשתי מראש אמ"ן ללמוד את נושא המודיעין בצורה יותר יסודית. קיבלתי אישור, וביליתי יום שלם בכמה מחלקות באמ"ן כדי להעמיק את הידע הקונקרטי שלי על מה שקורה. והדאגה שלי הפכה להיות חמורה עוד יותר. בעקבות העניין הזה, ביולי [2023], פרסמתי פוסט בין חברים שהיה מאוד ויראלי ורץ להרבה מקומות. אני לא אקרא לכם את כולו, אבל אני אציין פה דברים שאני, בתור אדם ששמע דברים והבין אותם, יכול היה גם להציף אותם כלפי מעלה. אני אקרא בקצרה: "בחצי השנה האחרונה השתפר פלאים", אני מדבר על בערך שנה מהיום או שנה וחודשיים מהיום, יוני פחות או יותר, יוני - יולי 2023, "בחצי השנה האחרונה השתפר פלאים מעמדה של איראן בעולם. ארבע סיבות לכך: [אחת], רוסיה צריכה אותה; [שתיים], סין מחזרת אחריה; שלוש, הניסיון האמריקאי לבודד אותה נכשל; ארבע, סעודיה החליטה להתרפס בפני איראן במקום להתעמת איתה. "מעודדת ממציאות זו, הגיעה איראן למסקנה שאם תצליח ללכד בין הזירות — ישראל תקרוס. המשמעות היא ליזום מערכה [צבאית] שבה יפעלו בתיאום חיזבאללה, מיליציות שיעיות מסוריה ומעיראק, חמאס מעזה, תקיפה ישירה מאיראן, תקיפה מתימן, [ו]טרור מאיו"ש [אזור יהודה ושומרון]. וכל אלה יביאו בעצם לאי-יכולת של ישראל להתמודד. "מה שעוד השתנה מבחינת איראן לטובה הוא הגידול המשמעותי של הנשק המדויק שבידי חיזבאללה, המיליציות השיעיות ואיראן עצמה. כל אלה יצליחו, להערכת איראן, להקריס את התשתיות של ישראל. "בנוסף", ואני מדלג, "מבינים האיראנים", אני מקצר פה, "שישראל נמצאת במגמה של חולשה, ולכן ההזדמנות הזאת יכולה להיות בטווח של השנה הקרובה. ואני מסיים: "אם לא תימצא דרך לשינוי של 180 מעלות במגמה הקיימת, ישראל תיקלע לסכנה קיומית. אני לא מתייחס כאן להיבטים נוספים — כלכליים, מורליים ואחרים. אם נשקלל גם את זה, התמונה תהיה חמורה עוד יותר". זו ההבנה שלי. שאלה: איפה זה התפרסם? איפה פרסמת את זה? אמרת [ששלחת] פוסט בין חברים. גיורא איילנד: רגע, לא. זה הפך להיות מאוד מאוד ויראלי בהרבה מאוד קבוצות. אני כתבתי גם מאמר ב[עיתון] ידיעות [אחרונות], או שני מאמרים, ב[עיתון] ידיעות [אחרונות], אבל אני רוצה להגיע לנקודה היותר חשובה. בערך באוגוסט לפני שנה [2023], בעקבות ההבנה הזאת שלי — ופה אני מספר בפעם הראשונה לפרוטוקול, ביקשתי להיפגש עם ראש הממשלה [בנימין נתניהו] באופן אישי. שאלה: מתי? גיורא איילנד: באוגוסט לפני שנה [2023]. הוא [נתניהו] נענה לי יחסית מהר. נפגשתי איתו. הצגתי לו מצד אחד את דאגותיי כפי שאני מבין אותן, ואמרתי לו שלא רק בסעיף כללי: אני חושב שחייבים למצוא פתרון למשבר הפוליטי או לשסע שהולך וגדל. שמתי דגש גדול מאוד על מה שקורה בתוך צה"ל [הודעה של אלפי קצינים וחיילים במילואים על הפסקת התנדבותם לשירות מילואים - "סרבנות"], בדגש על חיל האוויר ואי התנדבות של טייסים [לשירות מילואים], וגם מה זה עושה — ובעיקר איך הדברים נראים מבחוץ. והצעתי לו [לנתניהו] גם אולי איזשהו מתווה, שבכוונה אני אומר שיש בו מרכיבים פוליטיים ומשפטיים, שיכולים אולי לגשר על הפער בין הצד שלו לבין, נגיד, האופוזיציה, ושיוכלו להרגיע לפחות או להחזיר את, הייתי אומר, אחדות השורות אצלנו. שאלה: גיורא, רק שאלה. התמונה שאתה רואה אז היא תמונה שנובעת מההיבט החיזוק האיראני לנוכח הסיטואציה הגלובלית וכולי וכולי, מה נקודת המהות, החיזוק האיראני או הנפילה פה, או החולשה הישראלית, או שניהם ביחד? או שילוב ביניהם. גיורא איילנד: שניהם ביחד. תנועת מספריים: העוצמה האיראנית ושלוחיה, והמוכנות — כולל המבצעית — של השלוחים שלה, שהלכה והתחזקה מצד אחד; והירידה גם ביכולות שלנו וגם בדימוי שלנו [מצד שני]. וכשאני מדבר על הדימוי, לא פרטתי פה את הכל, כולל היחסים המאוד מתוחים שהיו אז עם ארצות הברית, שציינתי אותם בתור נקודה שגם היא מייצרת חלק, או מקרינה חולשה ישראלית. שאלה: אבל אני רק טיפה מפריע. מה שאתה כתבת, ועל בסיס זה גם נפגשת עם ראש הממשלה, זה ביטוי של מה ששמעת מראש אמ"ן? גיורא איילנד: כן. אני מה ששמעתי לאו דווקא רק מראש אמ"ן, מה ששמעתי במסגרת הדיונים שקיימתי או שהייתי [בהם], כולל בגורמים, נגיד, ברמות של ראשי מחלקות, ראשי ענפים באמ"ן, והבנתי את בעצם הבשלות האיראנית: המוכנות שלהם ללכד בין הזירות ולעשות את אותו המהלך הזה, שמבחינתם, בעצם החזון שהיה לפני עשר שנים אולי תיאורטי, בראייתם הוא פחות או יותר כבר מוכן. ומול החולשה הישראלית — גם איזשהו רצון לקדם את הדברים, כי אם ישראל בחולשתה, בוא אולי אנחנו האיראנים נקדים. ואני מודה: אני הייתי מאוד מאוד מודאג מהדברים האלה. לא היה לי מקורות מידע אחרים. שורה תחתונה. הפגישה שלי עם ראש הממשלה, כפי שאפשר להבין, לא השיגה שום תוצאות של ממש. אני חייב להגיד שהצגתי לו את הצד הפוליטי של מה שאני מציע. הוא כן שאל אותי: האם לפי דעתי הצד השני — [חברי הכנסת] בני גנץ, גדי איזנקוט וכולי — יתמכו. אמרתי: אני מוכן לנסות. פגשתי את גדי איזנקוט יום או יומיים אחר כך. הבנתי שבערך 70% הייתה בו נכונות ללכת לקראת [הצעת הפשרה] באותם מתווים. ראש הממשלה גם ביקש ממני שאני אעביר לו בכתב את אותם הדברים שאמרתי. העברתי לו בכתב. את זה אני לא מציג את זה פה בפניכם, אבל יש לי את המכתב הרשמי שנתתי לו. אבל עם הדבר הזה לא קרה שום דבר. אני אומר את הנקודה הזאת שהיא היחידה שאתייחס [בה] לצד המדיני. רוב יתר הדברים שאדבר עליהם הם על הצבא עצמו, משום שניתן היה להבין ביולי–אוגוסט 2023 שאנחנו לא כתמול שלשום. נכון שגם אני חשבתי, כמו רבים אחרים, שאם תיפתח הרעה, היא תיפתח קודם כול מחיזבאללה [מלבנון] ולא [על ידי חמאס] מעזה. אבל בהחלט ראינו את התמונה המלאה, וגם ציינתי את זה במפורש: חמאס הוא חלק מהכוחות שאמורים אולי להסתער על ישראל כחלק מאיזושהי תוכנית כוללת איראנית, ושאני חשבתי שיש בה סכנה קיומית. והתייחסתי למושג הזה כבר אז, באוגוסט 2023. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

21,481 views • 11 days ago