正在加载视频...

视频加载失败

返回首页

שאלתי את הנשיא טראמפ בשם גלי צה"ל: האם הוא יכול להבטיח שהשלב השני של הפסקת האש בעזה לא תתממש לפני החזרתו של החטוף רני גווילי? טראמפ דיבר על משפחתו של גווילי שנמצאת במאר א לאגו ועל שחרור שאר החטופים, אך לא ענה ישירות על השאלה לצערי ממנה עולה שלפחות...

yanircozin's profile picture

Yanir Cozin - יניר קוזין

68,305 subscribers

24,205 次观看 • 7 个月前 •via X (Twitter)

新闻政治
LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 条评论

暂无评论

原始帖子的评论将显示在这里

相关视频

קיימתי היום פגישה נוספת עם הנשיא טראמפ בבית הלבן, ואחר כך פגישה קצרה עם סגן הנשיא ואנס. אנחנו התמקדנו במאמצים לשחרור חטופינו. אנחנו לא מרפים מזה לרגע, וזה מתאפשר בגלל הלחץ הצבאי שמפעילים חיילינו הגיבורים. לצערי, המאמץ הזה גובה מאיתנו מחירים כואבים, של נפילת טובי בנינו. אבל אנחנו נחושים להשיג את כל יעדינו: שחרור כל חטופינו - החיים והחללים כאחד, חיסול היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס, ועל ידי כך להבטיח שעזה לא תהווה יותר איום על ישראל. אנחנו גם שוחחנו על ההשלכות והאפשרויות של הניצחון הגדול שהשגנו על איראן. נפתחות כאן הזדמנויות להרחבת מעגל השלום, הרחבת הסכמי אברהם. אנחנו עובדים על זה במלוא המרץ. אני גם הבעתי לנשיא טראמפ את ההערכה שלכם, אזרחי ישראל, על התמיכה בנו, על הפעולה הנחושה שהוא נקט ועל המאמץ המשותף שאנחנו עושים היום להביא עתיד גדול למזרח התיכון ועתיד גדול למדינת ישראל.
1:10

קיימתי היום פגישה נוספת עם הנשיא טראמפ בבית הלבן, ואחר כך פגישה קצרה עם סגן הנשיא ואנס. אנחנו התמקדנו במאמצים לשחרור חטופינו. אנחנו לא מרפים מזה לרגע, וזה מתאפשר בגלל הלחץ הצבאי שמפעילים חיילינו הגיבורים. לצערי, המאמץ הזה גובה מאיתנו מחירים כואבים, של נפילת טובי בנינו. אבל אנחנו נחושים להשיג את כל יעדינו: שחרור כל חטופינו - החיים והחללים כאחד, חיסול היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס, ועל ידי כך להבטיח שעזה לא תהווה יותר איום על ישראל. אנחנו גם שוחחנו על ההשלכות והאפשרויות של הניצחון הגדול שהשגנו על איראן. נפתחות כאן הזדמנויות להרחבת מעגל השלום, הרחבת הסכמי אברהם. אנחנו עובדים על זה במלוא המרץ. אני גם הבעתי לנשיא טראמפ את ההערכה שלכם, אזרחי ישראל, על התמיכה בנו, על הפעולה הנחושה שהוא נקט ועל המאמץ המשותף שאנחנו עושים היום להביא עתיד גדול למזרח התיכון ועתיד גדול למדינת ישראל.

Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו

154,544 次观看 • 1 年前

כשאין לתאר. א-י-ן ל-ת-א-ר! "איבדת את טראמפ"!!! זעק לפיד. ותראו את תנועת היד של נתניהו: חכה! חכה! אני מתנצל חברים. מתנצל. זה קטע עצוב ומצחיק בו זמנית. לפנתיאון ממש. לפיד לנתניהו במליאה לפני שבועיים: "בדיון הקודם חזרת לזה שאמרתי שאתה לא מבין את אמריקה. שנתקעת בשנות ה-80. התמרמרת, אמרת שאתה עדיין בעניינים. הויכוח הזה הסתיים!!! לא היה שפל כזה ביחסים עם האמריקאים - מעולם!!!! נתניהו משועשע לחלוטין וצוחק: "חכה חכה" הוא מסמן עם היד. לפיד ממשיך בלהט ובפסקנות: איבדת את טראמפ!!! הוא זועק. "לא ידעת. לא ידעת. הנשיא נפגש מאחורי גבך. אתה ואני יודעים את האמת" (נתניהו לוחש: אני יודע אותה, אתה לא יודע) לפיד בפאתוס: "אתה לא יכול לספר לנו פה את האגדות שאתה מספר בערוץ 14". "טראמפ לקח אותך לחדר והודיע לך שהוא חזר למו"מ עם איראן, ואז הושיב אותך כמו ארנב מסונוור מול המצלמות וחזר על זה שוב. לא ידעת שהוא חזר למו"מ עם איראן!" נתניהו מחייך שוב: אתה טועה!!!
0:57

כשאין לתאר. א-י-ן ל-ת-א-ר! "איבדת את טראמפ"!!! זעק לפיד. ותראו את תנועת היד של נתניהו: חכה! חכה! אני מתנצל חברים. מתנצל. זה קטע עצוב ומצחיק בו זמנית. לפנתיאון ממש. לפיד לנתניהו במליאה לפני שבועיים: "בדיון הקודם חזרת לזה שאמרתי שאתה לא מבין את אמריקה. שנתקעת בשנות ה-80. התמרמרת, אמרת שאתה עדיין בעניינים. הויכוח הזה הסתיים!!! לא היה שפל כזה ביחסים עם האמריקאים - מעולם!!!! נתניהו משועשע לחלוטין וצוחק: "חכה חכה" הוא מסמן עם היד. לפיד ממשיך בלהט ובפסקנות: איבדת את טראמפ!!! הוא זועק. "לא ידעת. לא ידעת. הנשיא נפגש מאחורי גבך. אתה ואני יודעים את האמת" (נתניהו לוחש: אני יודע אותה, אתה לא יודע) לפיד בפאתוס: "אתה לא יכול לספר לנו פה את האגדות שאתה מספר בערוץ 14". "טראמפ לקח אותך לחדר והודיע לך שהוא חזר למו"מ עם איראן, ואז הושיב אותך כמו ארנב מסונוור מול המצלמות וחזר על זה שוב. לא ידעת שהוא חזר למו"מ עם איראן!" נתניהו מחייך שוב: אתה טועה!!!

Moti Kastel מוטי קסטל

145,123 次观看 • 1 年前

תקשיבו לסיפור מטורף: שוחחתי עכשיו עם חברה המקורבת לנשיא טראמפ. (גילוי נאות, היא מאוד מקפידה שלא לומר לי כלום בד"כ). ניסיתי להבין מאיפה צצה עוד נסיעה של מממן החמאס לבית הלבן והיא חזרה על אותה התשובה שנתנה לי בעבר (שיתפתי אתכם): בבית הלבן נערכים לתת "מקלט משפטי" למממן החמאס כחלק מ"עסקה לסיום המשפט והמלחמה". (עוד פשע מטורף של מממן החמאס, אבל בואו נתעלם מזה לרגע). פרטים נוספים: 1. הבית הלבן לא ממש מנסה להסתיר את זה. טראמפ הבטיח למממן החמאס שיעזור לו בחנינה תמורת סיום המלחמה. 2. כל הסיפור עם בוז'י מבושל ומתוכנן לפרטי פרטים (לא באמת מפתיע). 3. עם הפרישה, מממן החמאס יעבור לארה"ב שם יזכה להגנה אמריקאית מול צוי המעצר העומדים מולו (אין לי מושג איך זה יעבוד). 4. המעבר למיאמי נועד כדי להגן גם על השיכורה וגם על הבן, וגם כדי להתחמק מחקירות ה-7 באוקטובר (שלא מוגנים ב-"הסכם" המתבשל). הפרשנות שלי: האם זה מה שמממן החמאס באמת מתכנן לעשות? ממש לא. הוא יעשה הכל כדי להשאר על הכיסא בכל מחיר ולהמליך את ילד"ז, אבל כמו כל דיקטטור הוא מכין לעצמו תוכנית מילוט כי הוא יודע שהזמן שלו קצר: - אחרי סיום עדות מממן החמאס הסיכוי לעסקת טיעון יהיה כמעט אפס. - הוא יודע שיורשע לפחות בחלק מהתיקים וזה רק חימום למשפטי ניר עוז. - הוא יודע שעם המעבר לשלב ב' הקרב בעזה (חזון המדינה הפלסטינית של טראמפ מתקדם), סמוטריץ ובן גביר יפילו את הממשלה. - הוא רואה את הקואליציה גוססת. - הוא יודע שהוא מפסיד בבחירות. גם מממן החמאס וגם בוז’י מבינים שאין סיכוי ל"בקשת החנינה" הנוכחית - זה מהלך פתיחה קלאסי. בוז'י יודע שהזעם הציבורי ירדוף אותו עד סוף הימים. יש לו ולמיכל יותר מדי מה להפסיד והוא למעשה עובד כעו"ד של מממן החמאס ומנסה לרבע את המעגל עם פרישה של מממן החמאס למיאמי בתמיכת טראמפ. בקיצור, זה זמן ההכרעה! זה הזמן להגביר את המחאה! אסור שבוז'י יגמגם. מממן החמאס חייב להבין שגלות מיאמי בחסות טראמפ היא האופציה הכי טובה שתהיה לו ולמשפחתו המופרעת. (באופן אישי אני מתנגד לזה - מממן החמאס צריך לסיים את חייו בכלא). מצרף את הנאום שלי מהיום מול בית הנשיא
3:18

תקשיבו לסיפור מטורף: שוחחתי עכשיו עם חברה המקורבת לנשיא טראמפ. (גילוי נאות, היא מאוד מקפידה שלא לומר לי כלום בד"כ). ניסיתי להבין מאיפה צצה עוד נסיעה של מממן החמאס לבית הלבן והיא חזרה על אותה התשובה שנתנה לי בעבר (שיתפתי אתכם): בבית הלבן נערכים לתת "מקלט משפטי" למממן החמאס כחלק מ"עסקה לסיום המשפט והמלחמה". (עוד פשע מטורף של מממן החמאס, אבל בואו נתעלם מזה לרגע). פרטים נוספים: 1. הבית הלבן לא ממש מנסה להסתיר את זה. טראמפ הבטיח למממן החמאס שיעזור לו בחנינה תמורת סיום המלחמה. 2. כל הסיפור עם בוז'י מבושל ומתוכנן לפרטי פרטים (לא באמת מפתיע). 3. עם הפרישה, מממן החמאס יעבור לארה"ב שם יזכה להגנה אמריקאית מול צוי המעצר העומדים מולו (אין לי מושג איך זה יעבוד). 4. המעבר למיאמי נועד כדי להגן גם על השיכורה וגם על הבן, וגם כדי להתחמק מחקירות ה-7 באוקטובר (שלא מוגנים ב-"הסכם" המתבשל). הפרשנות שלי: האם זה מה שמממן החמאס באמת מתכנן לעשות? ממש לא. הוא יעשה הכל כדי להשאר על הכיסא בכל מחיר ולהמליך את ילד"ז, אבל כמו כל דיקטטור הוא מכין לעצמו תוכנית מילוט כי הוא יודע שהזמן שלו קצר: - אחרי סיום עדות מממן החמאס הסיכוי לעסקת טיעון יהיה כמעט אפס. - הוא יודע שיורשע לפחות בחלק מהתיקים וזה רק חימום למשפטי ניר עוז. - הוא יודע שעם המעבר לשלב ב' הקרב בעזה (חזון המדינה הפלסטינית של טראמפ מתקדם), סמוטריץ ובן גביר יפילו את הממשלה. - הוא רואה את הקואליציה גוססת. - הוא יודע שהוא מפסיד בבחירות. גם מממן החמאס וגם בוז’י מבינים שאין סיכוי ל"בקשת החנינה" הנוכחית - זה מהלך פתיחה קלאסי. בוז'י יודע שהזעם הציבורי ירדוף אותו עד סוף הימים. יש לו ולמיכל יותר מדי מה להפסיד והוא למעשה עובד כעו"ד של מממן החמאס ומנסה לרבע את המעגל עם פרישה של מממן החמאס למיאמי בתמיכת טראמפ. בקיצור, זה זמן ההכרעה! זה הזמן להגביר את המחאה! אסור שבוז'י יגמגם. מממן החמאס חייב להבין שגלות מיאמי בחסות טראמפ היא האופציה הכי טובה שתהיה לו ולמשפחתו המופרעת. (באופן אישי אני מתנגד לזה - מממן החמאס צריך לסיים את חייו בכלא). מצרף את הנאום שלי מהיום מול בית הנשיא

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

17,893 次观看 • 8 个月前

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:
5:52

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

22,534 次观看 • 1 个月前

וואו וואו וואו, ראיון מדהים עם אילן גרין בחדשות 12. תקשיבו לכל מילה שלו. צועק בשם כולנו. בשם כל ההורים ללוחמים, משפחות החטופים, וכנראה בשם הרוב המוחלט (והשפוי) של אזרחי ישראל. אילן גרין הוא אב לשני לוחמים, שאחד מהם נפצע קשה בחאן יונס והתעורר מתרדמת רק השבוע (שגם נאם אמש בהפגנה בכיכר הבימה בקריאה לסיום המלחמה): 🔹 התירוץ הנוכחי של המלחמה הוא שצריך להכריע את חמאס, כדי שלא יהיה עוד 7 באוקטובר - זה בלוף. בעצם הממשלה אומרת שהיא לא יכולה להגן עלינו. הממשלה מודה בפה מלא שהיא לא יכול. להגן עלינו מפני הארגון העלוב הזה, בתא השטח הקטן הזה. אם אתם לא יכולים לעשות אפילו את זה כבר שנתיים, אז זוזו הצידה. 🔹 השחיקה של החיילים הצעירים, גם מבצעית וגם נפשית, גומרת אותם. הם כבר לא יודעים בשביל מה הם נלחמים. האויבים שלנו רואים את זה. הם כבר מכינים את ה-7 באוקטובר הבא, זה ברור. 🔹 המלחמה נועדה להחזיר את החטופים? שרים בכירים בממשלה (יש מי שיגידו יותר בכירים מראש הממשלה) מתגאים בכך שהם השאירו ישראלים חטופים בשבי חמאס!! 🔹 הממשלה שלי נלחמת בי! 🔹 באתי לדבר בשם הילדים הלוחמים ובשם ההורים שלהם, שלא ישנים כבר כמעט שנתיים, שמבינים שהמלחמה הזאת היא בלוף. 🔹 מי שמטרפד עסקאות זה נתניהו, ויש לזה הוכחות. 🔹 לא מעניין אותי מה חמאס וטראמפ אומרים, אני מקשיב לממשלה שלי, מי שאמור להגן עלי. הם לא מאפשרים לנו להשתקם, בתירוץ שקרי של ביטחון. מה הבעיה? אפשר להגן על הגבול. שים את כל צה"ל על הגבול. ואם ירו טילים - מייד משמידים את תשתיות טרור. מי יעצור אותנו? 🔹 הפוליטיקאים ההזויים שרוצים להקים התנחלויות בעזה בכלל לא עוברים את אחוז החסימה, ובפועל הם קובעים את מטרות המלחמה. מי החליט שאלו מטרות המלחמה? התקבלה החלטה כזאת בקבינט? לא, הם עושים את זה מתחת לרדאר, על הגב של הילדים שלי שמתים! על מה הם מתים? 🔹 היו שתי עסקאות - בנוב' 23 ובינואר 25, ואת שתיהן נתניהו פוצץ. 🔹 ישב פה באולפן הזה פרשן בכיר, שכולם יודעים את מי הוא מייצג, והודיע עוד בינואר (לפני שהתחילה הפעימה הראשונה), שלא תהיה פעימה שניה. אתם מבינים מה עובר על משפחות החטופים ברגע הזה? הם מבינים שהממשלה החליטה מראש שלא תהיה פעימה שניה. זאת התעללות ממש. 🔹 מה זה הרוע הזה? מאיפה הרשעות הזאת? איזה חינוך האנשים האלה קיבלו? 🔹 נתניהו החליט להפקיר את החטופים, עוד בשבוע הראשון למלחמה. כשכתבתי את זה אז, התעצבנו עלי וחשבו שאני משוגע, אבל זה התברר כנכון. 🔹 אחים ואחיות שלי, כל עם ישראל, צאו לרחובות! עכשיו. כי לא תהיה פעם שניה. תשביתו את המשק עכשיו. איפה כל ראשי המשק? אתם לא מבינים שזה בלוף? עובדים עלינו בעיניים. כל הברבורים על טראמפ ועל פוליטיקה זה בלוף, זה ספינים. צאו לרחובות! השבתה מלאה, זה לא יילך אחרת. עוד מעט גם את זה לא נוכל לעשות. 🔹 נקווה שלא יפלו עוד חיילים, אבל אני כבר מודיע: אם לא נעשה משהו עכשיו, יפלו עוד.
7:32

וואו וואו וואו, ראיון מדהים עם אילן גרין בחדשות 12. תקשיבו לכל מילה שלו. צועק בשם כולנו. בשם כל ההורים ללוחמים, משפחות החטופים, וכנראה בשם הרוב המוחלט (והשפוי) של אזרחי ישראל. אילן גרין הוא אב לשני לוחמים, שאחד מהם נפצע קשה בחאן יונס והתעורר מתרדמת רק השבוע (שגם נאם אמש בהפגנה בכיכר הבימה בקריאה לסיום המלחמה): 🔹 התירוץ הנוכחי של המלחמה הוא שצריך להכריע את חמאס, כדי שלא יהיה עוד 7 באוקטובר - זה בלוף. בעצם הממשלה אומרת שהיא לא יכולה להגן עלינו. הממשלה מודה בפה מלא שהיא לא יכול. להגן עלינו מפני הארגון העלוב הזה, בתא השטח הקטן הזה. אם אתם לא יכולים לעשות אפילו את זה כבר שנתיים, אז זוזו הצידה. 🔹 השחיקה של החיילים הצעירים, גם מבצעית וגם נפשית, גומרת אותם. הם כבר לא יודעים בשביל מה הם נלחמים. האויבים שלנו רואים את זה. הם כבר מכינים את ה-7 באוקטובר הבא, זה ברור. 🔹 המלחמה נועדה להחזיר את החטופים? שרים בכירים בממשלה (יש מי שיגידו יותר בכירים מראש הממשלה) מתגאים בכך שהם השאירו ישראלים חטופים בשבי חמאס!! 🔹 הממשלה שלי נלחמת בי! 🔹 באתי לדבר בשם הילדים הלוחמים ובשם ההורים שלהם, שלא ישנים כבר כמעט שנתיים, שמבינים שהמלחמה הזאת היא בלוף. 🔹 מי שמטרפד עסקאות זה נתניהו, ויש לזה הוכחות. 🔹 לא מעניין אותי מה חמאס וטראמפ אומרים, אני מקשיב לממשלה שלי, מי שאמור להגן עלי. הם לא מאפשרים לנו להשתקם, בתירוץ שקרי של ביטחון. מה הבעיה? אפשר להגן על הגבול. שים את כל צה"ל על הגבול. ואם ירו טילים - מייד משמידים את תשתיות טרור. מי יעצור אותנו? 🔹 הפוליטיקאים ההזויים שרוצים להקים התנחלויות בעזה בכלל לא עוברים את אחוז החסימה, ובפועל הם קובעים את מטרות המלחמה. מי החליט שאלו מטרות המלחמה? התקבלה החלטה כזאת בקבינט? לא, הם עושים את זה מתחת לרדאר, על הגב של הילדים שלי שמתים! על מה הם מתים? 🔹 היו שתי עסקאות - בנוב' 23 ובינואר 25, ואת שתיהן נתניהו פוצץ. 🔹 ישב פה באולפן הזה פרשן בכיר, שכולם יודעים את מי הוא מייצג, והודיע עוד בינואר (לפני שהתחילה הפעימה הראשונה), שלא תהיה פעימה שניה. אתם מבינים מה עובר על משפחות החטופים ברגע הזה? הם מבינים שהממשלה החליטה מראש שלא תהיה פעימה שניה. זאת התעללות ממש. 🔹 מה זה הרוע הזה? מאיפה הרשעות הזאת? איזה חינוך האנשים האלה קיבלו? 🔹 נתניהו החליט להפקיר את החטופים, עוד בשבוע הראשון למלחמה. כשכתבתי את זה אז, התעצבנו עלי וחשבו שאני משוגע, אבל זה התברר כנכון. 🔹 אחים ואחיות שלי, כל עם ישראל, צאו לרחובות! עכשיו. כי לא תהיה פעם שניה. תשביתו את המשק עכשיו. איפה כל ראשי המשק? אתם לא מבינים שזה בלוף? עובדים עלינו בעיניים. כל הברבורים על טראמפ ועל פוליטיקה זה בלוף, זה ספינים. צאו לרחובות! השבתה מלאה, זה לא יילך אחרת. עוד מעט גם את זה לא נוכל לעשות. 🔹 נקווה שלא יפלו עוד חיילים, אבל אני כבר מודיע: אם לא נעשה משהו עכשיו, יפלו עוד.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

40,346 次观看 • 1 年前

״הסימן הבטוח לקריסת הרודן הוא הרגע בו אנשים מתחילים לצחוק.״ (חנה ארנדט) אתמול צפיתי בדונלד שואו, ופשוט התגלגלתי מצחוק. לצד הנשיא עמד אדם חנוט, חולה, אפור, חושש לפתוח את פיו. הוא אפילו התלבש כמו המארח כדי למצוא חן בעיניו. חוץ מלעמוד על 4 ולכשכש בזנבו הוא עשה פשוט הכל. אף אחד לא רצה לשמוע את דעתו על כלום. ניצב עלוב. צפיתי וצחקתי. ממש התגלגלתי מצחוק. זה הזכיר לי את הנאום האחרון של צ'אוצסקו, כאשר אלפי אנשים פשוט התחילו לצחוק מספר ימים לפני שהזוג צ'אוצסקו נלכד. (אל תפספסו את הסירטון המצורף מהנאום האחרון של צ'אוצסקו. הביטו בפניו המבוהלות של צ'אוצסקו ממש כמו פניו האפורות של מממן החמאס. תקשיבו להלנה צ'אוצסקו מנסה להפסיק את הקהל....) אתמול טראמפ סיפק את הסחורה. כמו כל אורח, גם מממן החמאס הוא "האדם הכי חכם/אמיץ/יפה/צלול/ישר והחבר הכי טוב שלו בעולם." מבול של מחמאות ריקות מתוכן, אסטרטגיה שתמיד עובדת - מחמאות לא עולות כסף אבל הן עובדות כי הצד השני רוצה להאמין להן. זה היה מצחיק וזה היה גם מתוחכם. אז מה קרה אתמול באמת? כצפוי הנשיא הודיע ששלב ב' יוצא לדרך ממש בקרוב. חייבים מבחינתו לשקם את הרצועה. פירוק החמאס מנשקו יבוצע רק על ידי מדינות ערב ולא על ידי ישראל. טורקיה כנראה תוביל את ההסדר הבטחוני בעזה בדומה לסוריה ובתמורה תקבל מטוסי F35. איראן תוסדר במו"מ. זהו. אתמול כולנו צפינו בפגר פוליטי מהלך השקוע עד צוואר בפרשת הבגידה הקטארית. מממן החמאס מתפורר מול ענינו. כדאי לצחוק - זה בריא!
1:55

״הסימן הבטוח לקריסת הרודן הוא הרגע בו אנשים מתחילים לצחוק.״ (חנה ארנדט) אתמול צפיתי בדונלד שואו, ופשוט התגלגלתי מצחוק. לצד הנשיא עמד אדם חנוט, חולה, אפור, חושש לפתוח את פיו. הוא אפילו התלבש כמו המארח כדי למצוא חן בעיניו. חוץ מלעמוד על 4 ולכשכש בזנבו הוא עשה פשוט הכל. אף אחד לא רצה לשמוע את דעתו על כלום. ניצב עלוב. צפיתי וצחקתי. ממש התגלגלתי מצחוק. זה הזכיר לי את הנאום האחרון של צ'אוצסקו, כאשר אלפי אנשים פשוט התחילו לצחוק מספר ימים לפני שהזוג צ'אוצסקו נלכד. (אל תפספסו את הסירטון המצורף מהנאום האחרון של צ'אוצסקו. הביטו בפניו המבוהלות של צ'אוצסקו ממש כמו פניו האפורות של מממן החמאס. תקשיבו להלנה צ'אוצסקו מנסה להפסיק את הקהל....) אתמול טראמפ סיפק את הסחורה. כמו כל אורח, גם מממן החמאס הוא "האדם הכי חכם/אמיץ/יפה/צלול/ישר והחבר הכי טוב שלו בעולם." מבול של מחמאות ריקות מתוכן, אסטרטגיה שתמיד עובדת - מחמאות לא עולות כסף אבל הן עובדות כי הצד השני רוצה להאמין להן. זה היה מצחיק וזה היה גם מתוחכם. אז מה קרה אתמול באמת? כצפוי הנשיא הודיע ששלב ב' יוצא לדרך ממש בקרוב. חייבים מבחינתו לשקם את הרצועה. פירוק החמאס מנשקו יבוצע רק על ידי מדינות ערב ולא על ידי ישראל. טורקיה כנראה תוביל את ההסדר הבטחוני בעזה בדומה לסוריה ובתמורה תקבל מטוסי F35. איראן תוסדר במו"מ. זהו. אתמול כולנו צפינו בפגר פוליטי מהלך השקוע עד צוואר בפרשת הבגידה הקטארית. מממן החמאס מתפורר מול ענינו. כדאי לצחוק - זה בריא!

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

16,310 次观看 • 7 个月前

הדיווחים של הפרשנים השונים בערוץ 12: דנה וייס: מבחינת ישראל זה הסבב האחרון מול איראן, ישראל לא תוכל להרשות לעצמה שום דבר חוץ מהכנעה מוחלטת (סרטון מצורף) יונית לוי: "בשלב מסויים, כמו שראינו בעם כלביא, יכול להיות שכשהנשיא טראמפ מרגיש שדי- אז די, זה לא רק בידי ישראל". דנה וייס בתגובה: גם אם טראמפ יסיים את המלחמה, אפשר להניח שישראל תקבל חופש פעולה מול המשטר האיראני(סרטון מצורף) ניר דבורי: "הפעולה הזו תצטרך להביא את המשטר אל סופו, אל קיצו, גם אם זה יהיה תהליך שימשך אחרי הפסקת האש- תהליך שימשיך בתוך העם האיראני" איתן בן אליהו: "גם כשהאש תחדול המערכה לא מסתיימת. המשטר הזה יפול, הוא סיים את הקדנציה שלו. זה יקרה בעקבות מה שקרה עד עכשיו והפעולות שינקטו בהמשך כולל אלה של העם האיראני" בני סבטי: אם משמרות המהפכה יסגרו את מיצרי הורמוז, יכול להיות שזה ישפיע ליום יומיים על מחירי הנפט(סרטון מצורף) ערד ניר: מכיוון שסופו של המשטר לא מובטח למרות התקוות הרבות, ולכן ראוי לשאול מה אסטרטגית היציאה אם משהו ישתבש, ומה יוגדר ניצחון(סרטון מצורף) ערד ניר: "מה קורה אם באיזו שלב הנטיות של טראמפ לא מסתנכרנות עם הנטיות של נתניהו, ובאיזה מקום זה מעמיד את מדינת ישראל". ערד ניר: למי שמנהל כרגע את העניינים באיראן יש כנראה אסטרטגיה קבועה מראש - המטרה: שהמדינות שנפגעות ילחצו על טראמפ להפסיק. ירון אברהם: "בדרג המדיני והביטחוני מדגישים: אנחנו רק בהתחלה, מספר ימים לפנינו, מה על הפרק? הכל: תוכנית הטילים, משגרים, סמלי שלטון ודיכוי, כל מה שיכול לערער את המשטר. דברים שאומר לנו גורם מדיני בכיר: "אנחנו מאמינים שאחרי סיום התקיפות המשולבות האיראנים יקבלו הזדמנות להשתחררר מכבלי הרשע שלפתו את גרונם. אנחנו לא מסתתרים מאחורי מטרה אמורפית, המטרה היא לייצר את התנאים להפלת השלטון ולא להיגרר למערכה ארוכה ומתישה" ירון אברהם: "נתניהו אומר - יגיע הרגע, אנחנו יוצרים את התנאים, אבל יגיע הרגע שבו העם האיראני יצטרך לפעול. כי לא משנה איזה פצצה או טיל או חיסול אתה תפגע בו, מה שתעשה בשטח איראן - הרכיב המקומי, הלוקאלי הם אלו שיוכלו לעשות את המהפכה" ברק רביד: "מצטט את טראמפ בשיחה איתו: הוא מתחיל לדבר על נקודת היציאה מהמלחמה ומציג שתי אופציות: אני יכול לעשות את זה ארוך ולהשתלט על הכל, כלומר על כל איראן, או לסיים עוד כמה ימים ולהגיד לאיראנים נתראה עוד כמה שנים אם תתחילו לבנות מחדש את תוכנית הגרעין שלכם, בכל מקרה טראמפ אומר יקח לאיראנים כמה שנים להשתקם מהמתקפה הזו. מצטט בכירים: טראמפ נוטה לאפשרות שעד סוף השבוע תסתיים המערכה" עמוס ידלין: "מבחינת האמריקאים המטרה היא הפלת השלטון אבל הם מבינים שזה לא מובטח כי מעולם לא הופל שלטון מהאוויר. לכן המטרה היותר צנועה היא פגיעה ביכולות האיראניות" עמוס ידלין: "מלחמות לא נגמרות כל כך מהר, יש עוד הרבה מטרות באיראן. מזכיר שבעזה תקפנו שנתיים, היו מטרות כל הזמן וחמאס עדיין עומד על רגליו" אהוד יערי: "אני לא אהיה זהיר בלשוני, אני חושב שהאיראנים נמצאים בעמדת נחיתות שלא שיערו שיגיעו אליה- ודאי כ"כ מהר... אתה מרגיש שיש שם בלבול. עושים מה שעושים באופן אוטומטי. אתן לך דוגמא עם עניין מיצרי הורמוז - שידרו לספינות בים הערבי ובמפרץ הפרסי שהמיצרים חסומים. הם לא חסומים" אוהד חמו: "דיווחים שמדברים על פריסה נרחבת של הבסיג׳ בתוך טהרן. ראינו את זה גם ב12 הימים, אז המטרה היתה לשמור על הסדר- הפעם יש מטרה נוספת מה שלא היה אז או פחות: לוודא שאין התארגנויות, פעולות של אותם מוחים בתוך טהרן שרוצים לנצל את המצב הזה. ההבנה שהפעם יש גייסות על הקרקע- זה ההבדל"
1:35

הדיווחים של הפרשנים השונים בערוץ 12: דנה וייס: מבחינת ישראל זה הסבב האחרון מול איראן, ישראל לא תוכל להרשות לעצמה שום דבר חוץ מהכנעה מוחלטת (סרטון מצורף) יונית לוי: "בשלב מסויים, כמו שראינו בעם כלביא, יכול להיות שכשהנשיא טראמפ מרגיש שדי- אז די, זה לא רק בידי ישראל". דנה וייס בתגובה: גם אם טראמפ יסיים את המלחמה, אפשר להניח שישראל תקבל חופש פעולה מול המשטר האיראני(סרטון מצורף) ניר דבורי: "הפעולה הזו תצטרך להביא את המשטר אל סופו, אל קיצו, גם אם זה יהיה תהליך שימשך אחרי הפסקת האש- תהליך שימשיך בתוך העם האיראני" איתן בן אליהו: "גם כשהאש תחדול המערכה לא מסתיימת. המשטר הזה יפול, הוא סיים את הקדנציה שלו. זה יקרה בעקבות מה שקרה עד עכשיו והפעולות שינקטו בהמשך כולל אלה של העם האיראני" בני סבטי: אם משמרות המהפכה יסגרו את מיצרי הורמוז, יכול להיות שזה ישפיע ליום יומיים על מחירי הנפט(סרטון מצורף) ערד ניר: מכיוון שסופו של המשטר לא מובטח למרות התקוות הרבות, ולכן ראוי לשאול מה אסטרטגית היציאה אם משהו ישתבש, ומה יוגדר ניצחון(סרטון מצורף) ערד ניר: "מה קורה אם באיזו שלב הנטיות של טראמפ לא מסתנכרנות עם הנטיות של נתניהו, ובאיזה מקום זה מעמיד את מדינת ישראל". ערד ניר: למי שמנהל כרגע את העניינים באיראן יש כנראה אסטרטגיה קבועה מראש - המטרה: שהמדינות שנפגעות ילחצו על טראמפ להפסיק. ירון אברהם: "בדרג המדיני והביטחוני מדגישים: אנחנו רק בהתחלה, מספר ימים לפנינו, מה על הפרק? הכל: תוכנית הטילים, משגרים, סמלי שלטון ודיכוי, כל מה שיכול לערער את המשטר. דברים שאומר לנו גורם מדיני בכיר: "אנחנו מאמינים שאחרי סיום התקיפות המשולבות האיראנים יקבלו הזדמנות להשתחררר מכבלי הרשע שלפתו את גרונם. אנחנו לא מסתתרים מאחורי מטרה אמורפית, המטרה היא לייצר את התנאים להפלת השלטון ולא להיגרר למערכה ארוכה ומתישה" ירון אברהם: "נתניהו אומר - יגיע הרגע, אנחנו יוצרים את התנאים, אבל יגיע הרגע שבו העם האיראני יצטרך לפעול. כי לא משנה איזה פצצה או טיל או חיסול אתה תפגע בו, מה שתעשה בשטח איראן - הרכיב המקומי, הלוקאלי הם אלו שיוכלו לעשות את המהפכה" ברק רביד: "מצטט את טראמפ בשיחה איתו: הוא מתחיל לדבר על נקודת היציאה מהמלחמה ומציג שתי אופציות: אני יכול לעשות את זה ארוך ולהשתלט על הכל, כלומר על כל איראן, או לסיים עוד כמה ימים ולהגיד לאיראנים נתראה עוד כמה שנים אם תתחילו לבנות מחדש את תוכנית הגרעין שלכם, בכל מקרה טראמפ אומר יקח לאיראנים כמה שנים להשתקם מהמתקפה הזו. מצטט בכירים: טראמפ נוטה לאפשרות שעד סוף השבוע תסתיים המערכה" עמוס ידלין: "מבחינת האמריקאים המטרה היא הפלת השלטון אבל הם מבינים שזה לא מובטח כי מעולם לא הופל שלטון מהאוויר. לכן המטרה היותר צנועה היא פגיעה ביכולות האיראניות" עמוס ידלין: "מלחמות לא נגמרות כל כך מהר, יש עוד הרבה מטרות באיראן. מזכיר שבעזה תקפנו שנתיים, היו מטרות כל הזמן וחמאס עדיין עומד על רגליו" אהוד יערי: "אני לא אהיה זהיר בלשוני, אני חושב שהאיראנים נמצאים בעמדת נחיתות שלא שיערו שיגיעו אליה- ודאי כ"כ מהר... אתה מרגיש שיש שם בלבול. עושים מה שעושים באופן אוטומטי. אתן לך דוגמא עם עניין מיצרי הורמוז - שידרו לספינות בים הערבי ובמפרץ הפרסי שהמיצרים חסומים. הם לא חסומים" אוהד חמו: "דיווחים שמדברים על פריסה נרחבת של הבסיג׳ בתוך טהרן. ראינו את זה גם ב12 הימים, אז המטרה היתה לשמור על הסדר- הפעם יש מטרה נוספת מה שלא היה אז או פחות: לוודא שאין התארגנויות, פעולות של אותם מוחים בתוך טהרן שרוצים לנצל את המצב הזה. ההבנה שהפעם יש גייסות על הקרקע- זה ההבדל"

בודקים

19,869 次观看 • 4 个月前

אתמול ראיתי שאמילי דמארי התפלאה שמשאיות זורמות בדרכן לעזה. אז אמילי, אם לא הבנת את זה עדיין - עזה היא עסק. עזה היא עסק ענק. יש שם 2 מליון אנשים שצריכים אוכל, ביוב, בתים, בתי ספר, בתי חולים, חיתולים, וגם מלא פיתות - מי שמוכר לעזה עושה מיליונים! הרים של כסף! לפני טבח נתניהו, במהלך המלחמה, ובמיוחד עכשיו. אפילו ארגוני הסיוע קונים את רוב המוצרים בישראל וכל משאית היא בוננזה של כסף לחמאס ולשותפים הישראלים שלהם. מממן החמאס, זה שאחראי למאות חטופים, אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים, לא סתם העביר לנוחבות מיליארדים במזומן - זה עסק! בטון, ברזל, אוכל - תבדקו מי מכר לעזה בטון במאות מיליונים ומה הקשר שלו למממן החמאס! כמעט כל מה שנכנס לעזה נקנה בישראל, החברים של מממן החמאס עושים מיליונים בעזה. כבר שנה שיש "פרויקט הריסה" בעזה - זה נראה לכם הגיוני שאנחנו נשלם על פינוי הריסות בעזה? אבל אז, כשאתם מבינים שמי שמרוויח מזה מיליונים הוא זיני, לא ראש השב"כ שנולד במושב האחורי, אלא אח שלו - אז זה פתאום הגיוני. תוסיפו לזה שהאח השני של זיני מנהל את העסקים של פאליק בארץ וזה פתאום אפילו יותר הגיוני. תוסיפו לזה שזיני, האח, גם קשור לכאורה לרשת ישראלית שמבריחה לעזה את כל מה שחיילי צה"ל חוסמים בגופם - וזה הכי הגיוני בעולם כי כל מה שמעניין אותם זה כסף! מורשת מממן החמאס היא רק כסף. מיליארדים לחמאס, לשכה במימון קטארי, מכונת רעל שעולה מיליארדים, קבלני הריסות שעושים מיליונים, מבריחים שעושים מיליונים, ועוד לא דיברנו על סוחרי הנשק ועל אלו שיבנו את עזה מחדש. מדינת ישראל כבר מזמן הייתה צריכה להתנתק מעזה, אבל נתניהו וסוחרי המוות שלו לא נתנו ולא נותנים לזה לקרות כי זה עסק מטורף!! אז אמילי, אם לא הבנת את זה עד עכשיו, אלו שחטפו אותך, אלא שהפקירו אותך, אלו שהתעללו בך, ואלו שעכשיו בונים את עזה בראשות קטאר, טורקיה ונתניהו - כולם הרוויחו מילונים מהסבל שלך ושל שאר החטופים! הספונסרים של מממן החמאס מתכננים להרוויח מיליארדים על גבם של 2,000 חללים ועשרות אלפי פצועים! סוחר הארונות נשאר סוחר ארונות! מורשתו היא שוחד, מרמה, הפרת אמונים, שחיתות והמון כסף לכל מי שמממן אותו ואת משפחתו המופרעת.
2:11

אתמול ראיתי שאמילי דמארי התפלאה שמשאיות זורמות בדרכן לעזה. אז אמילי, אם לא הבנת את זה עדיין - עזה היא עסק. עזה היא עסק ענק. יש שם 2 מליון אנשים שצריכים אוכל, ביוב, בתים, בתי ספר, בתי חולים, חיתולים, וגם מלא פיתות - מי שמוכר לעזה עושה מיליונים! הרים של כסף! לפני טבח נתניהו, במהלך המלחמה, ובמיוחד עכשיו. אפילו ארגוני הסיוע קונים את רוב המוצרים בישראל וכל משאית היא בוננזה של כסף לחמאס ולשותפים הישראלים שלהם. מממן החמאס, זה שאחראי למאות חטופים, אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים, לא סתם העביר לנוחבות מיליארדים במזומן - זה עסק! בטון, ברזל, אוכל - תבדקו מי מכר לעזה בטון במאות מיליונים ומה הקשר שלו למממן החמאס! כמעט כל מה שנכנס לעזה נקנה בישראל, החברים של מממן החמאס עושים מיליונים בעזה. כבר שנה שיש "פרויקט הריסה" בעזה - זה נראה לכם הגיוני שאנחנו נשלם על פינוי הריסות בעזה? אבל אז, כשאתם מבינים שמי שמרוויח מזה מיליונים הוא זיני, לא ראש השב"כ שנולד במושב האחורי, אלא אח שלו - אז זה פתאום הגיוני. תוסיפו לזה שהאח השני של זיני מנהל את העסקים של פאליק בארץ וזה פתאום אפילו יותר הגיוני. תוסיפו לזה שזיני, האח, גם קשור לכאורה לרשת ישראלית שמבריחה לעזה את כל מה שחיילי צה"ל חוסמים בגופם - וזה הכי הגיוני בעולם כי כל מה שמעניין אותם זה כסף! מורשת מממן החמאס היא רק כסף. מיליארדים לחמאס, לשכה במימון קטארי, מכונת רעל שעולה מיליארדים, קבלני הריסות שעושים מיליונים, מבריחים שעושים מיליונים, ועוד לא דיברנו על סוחרי הנשק ועל אלו שיבנו את עזה מחדש. מדינת ישראל כבר מזמן הייתה צריכה להתנתק מעזה, אבל נתניהו וסוחרי המוות שלו לא נתנו ולא נותנים לזה לקרות כי זה עסק מטורף!! אז אמילי, אם לא הבנת את זה עד עכשיו, אלו שחטפו אותך, אלא שהפקירו אותך, אלו שהתעללו בך, ואלו שעכשיו בונים את עזה בראשות קטאר, טורקיה ונתניהו - כולם הרוויחו מילונים מהסבל שלך ושל שאר החטופים! הספונסרים של מממן החמאס מתכננים להרוויח מיליארדים על גבם של 2,000 חללים ועשרות אלפי פצועים! סוחר הארונות נשאר סוחר ארונות! מורשתו היא שוחד, מרמה, הפרת אמונים, שחיתות והמון כסף לכל מי שמממן אותו ואת משפחתו המופרעת.

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

21,751 次观看 • 6 个月前

שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: "המטרה של המילואימניקים, שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום; ליצור לחץ על מקבלי ההחלטות; אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר" עיקרי דבריו של אל"מ (במיל.) נוף ארז, מראשי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית: (*) "המטרה שלנו, של אנשי המחאה לצורך העניין, או המילואימניקים שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום. לא רק אנחנו, גם מילואימניקים של יחידות וכלל צה"ל... בשביל ליצור לחץ על מקבלי החלטות". (*) "יש מצוקה חמורה [בחיל האוויר] ממה שאני יודע. המטה המבצעי של חיל האוויר לא יכול לתפקד למצב לחימה". (*) "אנחנו די מגובשים בדעתנו לא לחזור, לא בכל מקרה, יש בעיה לחיל האוויר לתת מענה מידי למצב לחימה, אם זה בעזה או בלבנון, בטח בטח בלבנון. בישראל, בצה"ל, ללא המטה המבצעי של חיל האוויר במחצית מהכוח בטייסות המבצעיות לא יכול לתת מענה כמו שצריך". (*) "אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר וגם בשיתוף הפעולה עם כוחות הצבא". (*) "אני מודאג. אני מודאג, אבל החלטנו שזה האקדח האחרון שנשאר לנו להשתמש כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות". ב-1 באוקטובר 2023, אל"מ (במיל.) נוף ארז, מראשי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית, התארח בתוכניתה של לוסי אהריש בערוץ 13, ולהלן תוכן הראיון: לוסי אהריש: האם חיל האוויר יצלח את המשבר הגדול עם הטייסים שלו? בימים האחרונים ישנם מאמצים הולכים וגוברים לשכנע את אותם טייסים שהודיעו על הפסקת שירותם במילואים, לחזור ולשרת ולקיים את האימונים הצפויים. נמצא איתנו אלוף משנה במילואים, נוף ארז, ממובילי מחאת הטייסים. שלום, שלום. נוף ארז: שלום לוסי. לוסי אהריש: האם המאמצים להחזיר את אותם טייסים מוחים לחזור ולהתאמן יצלחו, או שיש תנאי לזה שהם יצלחו? נוף ארז: קודם כל, חשוב להבהיר שחיל האוויר, אמנם נעשים מעשים וניסיונות כאלה, חיל האוויר מתחלק, אנשי המילואים של חיל האוויר שרובם הקפיאו את שירותם, מתחלק לשלוש קבוצות עיקריות. הטייסים הפעילים בטייסות המבצעיות, הטייסים שמדריכים בבית ספר לטיסה, והטייסים או מפקדים בכירים בחיל האוויר שמשרתים במטה המבצעי של חיל האוויר, שהוא הגוף, דרך אגב, שאני שייך אליו, שהתחיל את התנועה של הקפאת השירות. המאמצים שנעשים הם נעשים עם כולם מכמה סיבות. בית ספר לטיסה מתקשה מאוד להריץ את התוכנית שלו, את התוכנית של שנת האמונים הבאה בהיעדר הרבה מאוד מדריכים, ורוצים לדעת, חיל האוויר הוא חיל מסודר מאוד, לזכותו ייאמר, מנסים לדעת איך להיערך, כי אם המדריכים האלה לא יחזרו, אז בית הספר לטיסה צריך לגייס ולהכשיר מדריכים סדירים מהטייסות, על חשבון כמובן הכוח הסדיר. וזה יכול להיות משהו שצריך לעשות אותו, להתחיל אותו עכשיו, כדי שבקורסים של תחילת ינואר 24, חיל האוויר יחזור לתפקד בצורה, בית הספר לטיסה יחזור לתפקד. הטייסות המבצעיות, כמובן שחיל האוויר רוצה לדעת לקראת שנה הבאה מה המצב וכמה אנשים יש לו בכל טייסת. יכול להיות שצריך לעשות שינויים בהרכבים בין הטייסות. לוסי אהריש: ואני מבינה מבין השורות של מה שאתה אומר, המטרה היא שחיל האוויר לא יחזור לתפקד או לא יחזור לפעילות רגילה. זאת המטרה בעצם בהחלטה שטייסים... נוף ארז: המטרה שלנו, של אנשי המחאה לצורך העניין, או המילואימניקים שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום. לא רק אנחנו, גם מילואימניקים של יחידות וכלל צה"ל. זה ואותו דבר, בשביל ליצור לחץ על מקבלי החלטות. מקבלי החלטות בצבא שיעבירו את זה הלאה למקבלי החלטות בממשלה, כדי שיבינו שיש פה מצוקה מאוד מאוד חזקה. לוסי אהריש: ממה שאתה יודע, ישנה מצוקה עכשיו בחיל האוויר? נוף ארז: יש מצוקה חמורה ממה שאני יודע. המטה המבצעי של חיל האוויר לא יכול לתפקד למצב לחימה, הוא מתפקד בסדיר לתקיפות כאלה ואחרות בסוריה, כמו ששומעים לפעמים. לוסי אהריש: זאת אומרת, שאם אנחנו נכנסים כרגע למצב חירום של מלחמה, ישראל לא ערוכה לזה. נוף ארז: אם המטה המבצעי, אנשי המטה המבצעי, שכרגע אנחנו די מגובשים בדעתנו לא לחזור, לא בכל מקרה, יש בעיה לחיל האוויר לתת מענה מידי למצב לחימה, אם זה בעזה או בלבנון, בטח בטח בלבנון. בישראל, בצה"ל, ללא המטה המבצעי של חיל האוויר במחצית מהכוח בטייסות המבצעיות לא יכול לתת מענה כמו שצריך. לוסי אהריש: אתה יודע, אני מנסה להבין, אז בעצם אנחנו אומרים שיש מצב שאנחנו נמצאים בחוסר כשירות? נוף ארז: לדעתי, אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר וגם בשיתוף הפעולה עם כוחות הצבא, ואז זו בעיה. לוסי אהריש: מה בעצם יגרום לכם לחזור לשירות? נוף ארז: אנחנו אמרנו שברגע שאנחנו נזהה שנפסקו לחלוטין התהליכים של הפיכת הדמוקרטיה הישראלית לממשל דיקטטורי בניהול של אדם אחד, לצורך הצלת בן אדם אחד, אנחנו נחזור. רובנו הגדול, כל מי שחיל האוויר יסכים או צה"ל יסכים לקבל אותו בחזרה, ואני מאמין שאת רובנו יסכימו לקבל בחזרה כי אין לנו כרגע תחליפים. התחליפים יהיו. בעוד עשר שנים ימצאו לרובנו אנשים שיחליפו אותנו. אבל זה ייקח זמן. לוסי אהריש: אתה לא מודאג? נוף ארז: אני מודאג. אני מודאג, אבל החלטנו שזה האקדח האחרון שנשאר לנו להשתמש כדי להשפיע על מקבלי החלטות. אנחנו מרגישים שזה כן עשה משהו. לא עשה את כל מה שציפינו. ציפינו שזה לא יאפשר לחוקק את חוק [ביטול] עילת הסבירות. בזה לא הצלחנו, כי לא רצו לשמוע את הרמטכ"ל, לא רצו לשמוע אף אחד. אבל אנחנו עדיין מצפים ששופטי בג"צ יבינו את חומרת המצב, אחרים יבינו את חומרת המצב, ואולי כמה חברי כנסת ואנשי קואליציה יבינו גם הם את חומרת המצב, וימנעו את המשך התהליכים. לוסי אהריש: מילים לא פשוטות. נוף, תודה רבה לך. נוף ארז: תודה רבה ובהצלחה לכולנו. לוסי אהריש: אמן, אמן. שלא נצטרך. נוף ארז: אני מקווה. לוסי אהריש: תודה רבה, תודה, נוף. סימוכין: כתבות קודמות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: "הבעיות שקורות עכשיו בצפון [מתיחות עם חיזבאללה], תחושתי שהן יזומות על ידי מישהו בראשות הממשלה. לא אתפלא אם הדבר נועד להסיח את הדעת ממשהו אחר, ולגרום לנו לרוץ חזרה לתאי [השליטה בחיל האוויר], ולעזור למדינת ישראל להילחם". סימוכין: שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אל"מ (במיל.) נוף ארז: "בחודשים האחרונים משתנה לנו המדינה "מתחת לאף", והשלטון הופך לדיקטטורה של שליט יחיד; איני מרגיש יותר, שאני יכול ו/או רוצה לתרום מזמני והאנרגיות שלי, למען המדינה, שנלקחה ממני; אני נאלץ להקפיא לאלתר את התנדבותי למילואים". סימוכין: חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים תגרום ל"נזק קשה מאוד" ו"תסכן את הכשירות של צה"ל"; "המצב של חיזבאללה יהיה הרבה יותר קל"; "כל פגיעה בביטחון המדינה ובכשירות הצבא היא לא באשמת אנשי המילואים שמפסיקים את ההתנדבות שלהם". סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין:
5:37

שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: "המטרה של המילואימניקים, שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום; ליצור לחץ על מקבלי ההחלטות; אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר" עיקרי דבריו של אל"מ (במיל.) נוף ארז, מראשי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית: (*) "המטרה שלנו, של אנשי המחאה לצורך העניין, או המילואימניקים שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום. לא רק אנחנו, גם מילואימניקים של יחידות וכלל צה"ל... בשביל ליצור לחץ על מקבלי החלטות". (*) "יש מצוקה חמורה [בחיל האוויר] ממה שאני יודע. המטה המבצעי של חיל האוויר לא יכול לתפקד למצב לחימה". (*) "אנחנו די מגובשים בדעתנו לא לחזור, לא בכל מקרה, יש בעיה לחיל האוויר לתת מענה מידי למצב לחימה, אם זה בעזה או בלבנון, בטח בטח בלבנון. בישראל, בצה"ל, ללא המטה המבצעי של חיל האוויר במחצית מהכוח בטייסות המבצעיות לא יכול לתת מענה כמו שצריך". (*) "אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר וגם בשיתוף הפעולה עם כוחות הצבא". (*) "אני מודאג. אני מודאג, אבל החלטנו שזה האקדח האחרון שנשאר לנו להשתמש כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות". ב-1 באוקטובר 2023, אל"מ (במיל.) נוף ארז, מראשי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית, התארח בתוכניתה של לוסי אהריש בערוץ 13, ולהלן תוכן הראיון: לוסי אהריש: האם חיל האוויר יצלח את המשבר הגדול עם הטייסים שלו? בימים האחרונים ישנם מאמצים הולכים וגוברים לשכנע את אותם טייסים שהודיעו על הפסקת שירותם במילואים, לחזור ולשרת ולקיים את האימונים הצפויים. נמצא איתנו אלוף משנה במילואים, נוף ארז, ממובילי מחאת הטייסים. שלום, שלום. נוף ארז: שלום לוסי. לוסי אהריש: האם המאמצים להחזיר את אותם טייסים מוחים לחזור ולהתאמן יצלחו, או שיש תנאי לזה שהם יצלחו? נוף ארז: קודם כל, חשוב להבהיר שחיל האוויר, אמנם נעשים מעשים וניסיונות כאלה, חיל האוויר מתחלק, אנשי המילואים של חיל האוויר שרובם הקפיאו את שירותם, מתחלק לשלוש קבוצות עיקריות. הטייסים הפעילים בטייסות המבצעיות, הטייסים שמדריכים בבית ספר לטיסה, והטייסים או מפקדים בכירים בחיל האוויר שמשרתים במטה המבצעי של חיל האוויר, שהוא הגוף, דרך אגב, שאני שייך אליו, שהתחיל את התנועה של הקפאת השירות. המאמצים שנעשים הם נעשים עם כולם מכמה סיבות. בית ספר לטיסה מתקשה מאוד להריץ את התוכנית שלו, את התוכנית של שנת האמונים הבאה בהיעדר הרבה מאוד מדריכים, ורוצים לדעת, חיל האוויר הוא חיל מסודר מאוד, לזכותו ייאמר, מנסים לדעת איך להיערך, כי אם המדריכים האלה לא יחזרו, אז בית הספר לטיסה צריך לגייס ולהכשיר מדריכים סדירים מהטייסות, על חשבון כמובן הכוח הסדיר. וזה יכול להיות משהו שצריך לעשות אותו, להתחיל אותו עכשיו, כדי שבקורסים של תחילת ינואר 24, חיל האוויר יחזור לתפקד בצורה, בית הספר לטיסה יחזור לתפקד. הטייסות המבצעיות, כמובן שחיל האוויר רוצה לדעת לקראת שנה הבאה מה המצב וכמה אנשים יש לו בכל טייסת. יכול להיות שצריך לעשות שינויים בהרכבים בין הטייסות. לוסי אהריש: ואני מבינה מבין השורות של מה שאתה אומר, המטרה היא שחיל האוויר לא יחזור לתפקד או לא יחזור לפעילות רגילה. זאת המטרה בעצם בהחלטה שטייסים... נוף ארז: המטרה שלנו, של אנשי המחאה לצורך העניין, או המילואימניקים שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום. לא רק אנחנו, גם מילואימניקים של יחידות וכלל צה"ל. זה ואותו דבר, בשביל ליצור לחץ על מקבלי החלטות. מקבלי החלטות בצבא שיעבירו את זה הלאה למקבלי החלטות בממשלה, כדי שיבינו שיש פה מצוקה מאוד מאוד חזקה. לוסי אהריש: ממה שאתה יודע, ישנה מצוקה עכשיו בחיל האוויר? נוף ארז: יש מצוקה חמורה ממה שאני יודע. המטה המבצעי של חיל האוויר לא יכול לתפקד למצב לחימה, הוא מתפקד בסדיר לתקיפות כאלה ואחרות בסוריה, כמו ששומעים לפעמים. לוסי אהריש: זאת אומרת, שאם אנחנו נכנסים כרגע למצב חירום של מלחמה, ישראל לא ערוכה לזה. נוף ארז: אם המטה המבצעי, אנשי המטה המבצעי, שכרגע אנחנו די מגובשים בדעתנו לא לחזור, לא בכל מקרה, יש בעיה לחיל האוויר לתת מענה מידי למצב לחימה, אם זה בעזה או בלבנון, בטח בטח בלבנון. בישראל, בצה"ל, ללא המטה המבצעי של חיל האוויר במחצית מהכוח בטייסות המבצעיות לא יכול לתת מענה כמו שצריך. לוסי אהריש: אתה יודע, אני מנסה להבין, אז בעצם אנחנו אומרים שיש מצב שאנחנו נמצאים בחוסר כשירות? נוף ארז: לדעתי, אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר וגם בשיתוף הפעולה עם כוחות הצבא, ואז זו בעיה. לוסי אהריש: מה בעצם יגרום לכם לחזור לשירות? נוף ארז: אנחנו אמרנו שברגע שאנחנו נזהה שנפסקו לחלוטין התהליכים של הפיכת הדמוקרטיה הישראלית לממשל דיקטטורי בניהול של אדם אחד, לצורך הצלת בן אדם אחד, אנחנו נחזור. רובנו הגדול, כל מי שחיל האוויר יסכים או צה"ל יסכים לקבל אותו בחזרה, ואני מאמין שאת רובנו יסכימו לקבל בחזרה כי אין לנו כרגע תחליפים. התחליפים יהיו. בעוד עשר שנים ימצאו לרובנו אנשים שיחליפו אותנו. אבל זה ייקח זמן. לוסי אהריש: אתה לא מודאג? נוף ארז: אני מודאג. אני מודאג, אבל החלטנו שזה האקדח האחרון שנשאר לנו להשתמש כדי להשפיע על מקבלי החלטות. אנחנו מרגישים שזה כן עשה משהו. לא עשה את כל מה שציפינו. ציפינו שזה לא יאפשר לחוקק את חוק [ביטול] עילת הסבירות. בזה לא הצלחנו, כי לא רצו לשמוע את הרמטכ"ל, לא רצו לשמוע אף אחד. אבל אנחנו עדיין מצפים ששופטי בג"צ יבינו את חומרת המצב, אחרים יבינו את חומרת המצב, ואולי כמה חברי כנסת ואנשי קואליציה יבינו גם הם את חומרת המצב, וימנעו את המשך התהליכים. לוסי אהריש: מילים לא פשוטות. נוף, תודה רבה לך. נוף ארז: תודה רבה ובהצלחה לכולנו. לוסי אהריש: אמן, אמן. שלא נצטרך. נוף ארז: אני מקווה. לוסי אהריש: תודה רבה, תודה, נוף. סימוכין: כתבות קודמות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: "הבעיות שקורות עכשיו בצפון [מתיחות עם חיזבאללה], תחושתי שהן יזומות על ידי מישהו בראשות הממשלה. לא אתפלא אם הדבר נועד להסיח את הדעת ממשהו אחר, ולגרום לנו לרוץ חזרה לתאי [השליטה בחיל האוויר], ולעזור למדינת ישראל להילחם". סימוכין: שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אל"מ (במיל.) נוף ארז: "בחודשים האחרונים משתנה לנו המדינה "מתחת לאף", והשלטון הופך לדיקטטורה של שליט יחיד; איני מרגיש יותר, שאני יכול ו/או רוצה לתרום מזמני והאנרגיות שלי, למען המדינה, שנלקחה ממני; אני נאלץ להקפיא לאלתר את התנדבותי למילואים". סימוכין: חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים תגרום ל"נזק קשה מאוד" ו"תסכן את הכשירות של צה"ל"; "המצב של חיזבאללה יהיה הרבה יותר קל"; "כל פגיעה בביטחון המדינה ובכשירות הצבא היא לא באשמת אנשי המילואים שמפסיקים את ההתנדבות שלהם". סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

26,061 次观看 • 10 个月前

אזרחי ישראל היקרים, ב-12 הימים של מבצע 'עם כלביא' השגנו ניצחון היסטורי, והניצחון הזה יעמוד לדורות. הסרנו מעלינו שני איומים קיומיים מיידיים: איום ההשמדה בפצצות גרעין, ואיום ההשמדה ב-20 אלף טילים בליסטיים. אם לא היינו פועלים עכשיו, מדינת ישראל הייתה עומדת בקרוב בפני סכנת השמדה. אבל זה לא קרה. כי ברגע המכריע, קמנו כלביא, נעמדנו כארי, והשאגה שלנו הרעידה את טהרן והדהדה בכל העולם. במקורותינו נאמר: "בתחבולות תעשה לך מלחמה". מכת הפתיחה המפתיעה של 'עם כלביא' תירשם בדברי הימים של מלחמות ישראל, והיא תילמד בכל צבאות העולם. באבחה אחת, מכה אחת, חיסלנו את הפיקוד הבכיר של איראן, כולל שלושה רמטכ"לים ובכירים רבים נוספים. ובאותם רגעים חיסלנו גם את מדעני הגרעין המובילים של איראן - הם שהחזיקו בידע, הם שהובילו את תוכנית הגרעין, הם שביקשו להביא אלינו חורבן ומוות. הרסנו את מתקן ההעשרה המרכזי בנתנז, את מתקן המרת האורניום באיספהאן ואת מתקן המים הכבדים באראק. ידידנו, הנשיא טראמפ, התגייס באופן חסר תקדים לצידנו. בהנחייתו, צבא ארצות הברית השמיד את אתר ההעשרה במעמקי האדמה בפורדו. תקפנו עוד עשרות מתקנים של תוכנית הגרעין האיראנית, כולל מעבדות ומפעלי ייצור של צנטריפוגות. אתם בוודאי זוכרים לפני שבע שנים, איך במבצע מזהיר של המוסד הבאנו את ליבת ארכיון הגרעין הסודי של איראן לארץ. חשפנו אז את תוכנית הגרעין של איראן להשמדת מדינת ישראל בפני הנשיא טראמפ, בפני העולם כולו, בפניכם אזרחי ישראל. ובכן כיום, כעת, במבצע הזה, השלמנו את המלאכה, ופגענו בארכיון כולו. והארכיון הזה ריכז בתוכו את כלל הידע של איראן ליצור פצצות אטום. גם את זה עשינו. במשך עשרות שנים הבטחתי לכם שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. ואכן, בכל הפעולות המהירות שלוחמנו ביצעו הורדנו לטמיון את פרויקט הגרעין של איראן. ואם מישהו באיראן ינסה לשקם את הפרויקט הזה - נפעל באותה נחישות, באותה עוצמה, לגדוע כל ניסיון כזה. אני שב ואומר: לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. באותה עוצמה, באותה נחישות, השמדנו את תעשיית ייצור הטילים של איראן. הרסנו עשרות מפעלים לייצור טילים. פגענו קשות במלאי הטילים. השמדנו את רוב המשגרים. במקרים רבים השמדנו אותם דקות לפני שהם שיגרו את טילי המוות לישראל. כוונת הזדון של איראן - לאיים תוך שנים ספורות על קיומה של ישראל ברבבות טילים בליסטיים - האיום הזה, גם הוא הוסר. ביחס למשטר האיראני, הנחתנו מכות מחץ על משטר הרשע. חיסלנו בכירים רבים נוספים, הרסנו מפקדות, תקפנו את בסיסי משמרות המהפכה, תקפנו את בסיסי הבסיג', פגענו בסמלי שלטון. והיום לפנות בוקר, שעות אחדות לפני הפסקת האש, הנחתנו על משטר האייתולות את המכה הקשה ביותר מאז תחילת המלחמה, את המכה הקשה ביותר בתולדותיו. חיסלנו מאות מפעילי המשטר בהתקפה מוחצת, המוחצת ביותר שראתה טהרן בחמישים השנים האחרונות. אזרחי ישראל, אני מודה בשמכם לידידי, הנשיא טראמפ, ולארצות-הברית, על חלקם בהגנת ישראל ובהסרת איום הגרעין של איראן. ההצטרפות של ארצות הברית למערכה, לא רק בצד ההגנתי, אלא גם בצד ההתקפי - זהו אירוע היסטורי. זה לא קרה מעולם. זהו פרי מאמץ מדיני שהובלתי יחד עם השר דרמר אל מול הנשיא טראמפ וצוותו. ואני חייב לומר לכם, מעולם לא היה לישראל ידיד גדול כמו הנשיא טראמפ בבית הלבן, ואני מודה לו מאוד על עבודתנו המשותפת. יש לכך השלכות אדירות על הביטחון הלאומי של ישראל, על הביטחון של כל אחד ואחת מכם, ושל הילדים שלכם, והנכדים שלכם, ועל פני המזרח-התיכון כולו. אזרחי ישראל, בשבעה באוקטובר, היינו בתהום. ספגנו את האסון הנורא ביותר בתולדות המדינה. אבל בזכות כוחות משותפים של הממשלה, של כוחות הביטחון ושלכם - העם, ידענו להתאושש ולהשיב מלחמה שערה. כעבור עשרים חודשים שלטנו בשמי איראן וגבינו ממנה מחיר חסר תקדים, מחיר שהיא לא דמיינה שהיא תשלם. אבל למרות הישגנו המזהירים, איננו נישאים על גלי האופוריה. איננו זחוחים, איננו שאננים, בדיוק להפך. אין לנו שום כוונה להוריד את הרגל מדוושת הגז. עלינו להשלים את המערכה נגד הציר האיראני, להכריע את החמאס ולהביא לשחרור כל חטופינו - החיים והחללים כאחד. למשפחות החטופים, אני אומר: לא הפסקנו לרגע, אפילו לרגע, כולל בזמן המלחמה, את המאמצים להחזיר את כל חטופינו הביתה. שוב - החיים והחללים כאחד. ואנחנו לא נרפה מהמשימה הקדושה הזו עד שהיא תושלם. ולמשפחות השכולות, אני אומר: יקיריכם, גיבורינו, לא נפלו לשווא. כי גבורתם והקרבתם - היא שאפשרה לנו לשבור את הציר האיראני. בלי ההישגים הכבירים בעזה, בלבנון, בסוריה ונגד הטרור ביהודה ושומרון - לא היינו יכולים להגיע לטהרן. עם חיסול ציר הרשע של איראן אנחנו נפתח ציר של שלום ושגשוג של עמי האזור, ואני אומר לכם, גם מעבר לעמי האזור. אנחנו כבר עובדים על כך, במרץ, ויגיע הזמן גם לחשוף את פעולותינו. אנחנו נפצה ביד רחבה את כל מי שנפגע, ונביא את כלכלת ישראל לשיאים חדשים. זה כבר קורה. אזרחי ישראל, שילמנו מחירים יקרים בעורף במבצע הזה. כולנו מחבקים באהבה אין קץ את משפחות החללים. כולנו מאחלים החלמה שלמה לכל הפצועים בגוף ובנפש, כמו לכל הפצועים במערכה הזאת מאז השבעה באוקטובר. לאחרונה ביקרתי בכמה ערים שספגו הרס גדול מן הטילים של איראן. בתים רבים ניזוקו, וכפי שהבטחנו לתושבים, אנחנו נבנה אותם מחדש. אזרחי ישראל, אני מבקש להודות בשמכם מעומק הלב לרמטכ״ל, רב אלוף אייל זמיר; למפקדי ולוחמי צה״ל; לראש המוסד, דוד ברנע וללוחמי ולוחמות המוסד; למפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר; לטייסינו האמיצים - איזה עבודה נפלאה הם עשו; לצוותי הקרקע המסורים; לראש אמ"ן, אלוף שלומי בינדר ולאנשי המודיעין. הם חשפו ביצירתיות מדהימה את סודות האויב; לראש אמ"ץ, אלוף עודד בסיוק, על ניהוג המערכה; למזכירי הצבאי, אלוף רומן גופמן; לפיקוד העורף; למשטרת ישראל; למערכי הכבאות, הרפואה וההצלה, שהצילו חיים רבים. וכמובן, אני מבקש להודות לשר הביטחון, ישראל כ"ץ, ולכל שרי ושרות הממשלה. הם התייצבו כולם מאחורי ההחלטה ההיסטורית, והם פעלו כל אחד ואחת, בתחומו ובתחומה. כולם, בלי יוצא מן הכלל, התעלו לגודל השעה. אבל מעל הכל, אני רוצה להודות לכם, אזרחי ישראל. זהו רגע של גאווה לאומית, רגע של אחדות, רגע שבו כל אזרח בישראל יכול לזקוף קומה ולומר: יחד עשינו את הבלתי נתפס. עם כלביא קם. עם ישראל חי. ובעזרת השם - עם הנצח יבטיח את נצח ישראל.
9:27

אזרחי ישראל היקרים, ב-12 הימים של מבצע 'עם כלביא' השגנו ניצחון היסטורי, והניצחון הזה יעמוד לדורות. הסרנו מעלינו שני איומים קיומיים מיידיים: איום ההשמדה בפצצות גרעין, ואיום ההשמדה ב-20 אלף טילים בליסטיים. אם לא היינו פועלים עכשיו, מדינת ישראל הייתה עומדת בקרוב בפני סכנת השמדה. אבל זה לא קרה. כי ברגע המכריע, קמנו כלביא, נעמדנו כארי, והשאגה שלנו הרעידה את טהרן והדהדה בכל העולם. במקורותינו נאמר: "בתחבולות תעשה לך מלחמה". מכת הפתיחה המפתיעה של 'עם כלביא' תירשם בדברי הימים של מלחמות ישראל, והיא תילמד בכל צבאות העולם. באבחה אחת, מכה אחת, חיסלנו את הפיקוד הבכיר של איראן, כולל שלושה רמטכ"לים ובכירים רבים נוספים. ובאותם רגעים חיסלנו גם את מדעני הגרעין המובילים של איראן - הם שהחזיקו בידע, הם שהובילו את תוכנית הגרעין, הם שביקשו להביא אלינו חורבן ומוות. הרסנו את מתקן ההעשרה המרכזי בנתנז, את מתקן המרת האורניום באיספהאן ואת מתקן המים הכבדים באראק. ידידנו, הנשיא טראמפ, התגייס באופן חסר תקדים לצידנו. בהנחייתו, צבא ארצות הברית השמיד את אתר ההעשרה במעמקי האדמה בפורדו. תקפנו עוד עשרות מתקנים של תוכנית הגרעין האיראנית, כולל מעבדות ומפעלי ייצור של צנטריפוגות. אתם בוודאי זוכרים לפני שבע שנים, איך במבצע מזהיר של המוסד הבאנו את ליבת ארכיון הגרעין הסודי של איראן לארץ. חשפנו אז את תוכנית הגרעין של איראן להשמדת מדינת ישראל בפני הנשיא טראמפ, בפני העולם כולו, בפניכם אזרחי ישראל. ובכן כיום, כעת, במבצע הזה, השלמנו את המלאכה, ופגענו בארכיון כולו. והארכיון הזה ריכז בתוכו את כלל הידע של איראן ליצור פצצות אטום. גם את זה עשינו. במשך עשרות שנים הבטחתי לכם שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. ואכן, בכל הפעולות המהירות שלוחמנו ביצעו הורדנו לטמיון את פרויקט הגרעין של איראן. ואם מישהו באיראן ינסה לשקם את הפרויקט הזה - נפעל באותה נחישות, באותה עוצמה, לגדוע כל ניסיון כזה. אני שב ואומר: לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. באותה עוצמה, באותה נחישות, השמדנו את תעשיית ייצור הטילים של איראן. הרסנו עשרות מפעלים לייצור טילים. פגענו קשות במלאי הטילים. השמדנו את רוב המשגרים. במקרים רבים השמדנו אותם דקות לפני שהם שיגרו את טילי המוות לישראל. כוונת הזדון של איראן - לאיים תוך שנים ספורות על קיומה של ישראל ברבבות טילים בליסטיים - האיום הזה, גם הוא הוסר. ביחס למשטר האיראני, הנחתנו מכות מחץ על משטר הרשע. חיסלנו בכירים רבים נוספים, הרסנו מפקדות, תקפנו את בסיסי משמרות המהפכה, תקפנו את בסיסי הבסיג', פגענו בסמלי שלטון. והיום לפנות בוקר, שעות אחדות לפני הפסקת האש, הנחתנו על משטר האייתולות את המכה הקשה ביותר מאז תחילת המלחמה, את המכה הקשה ביותר בתולדותיו. חיסלנו מאות מפעילי המשטר בהתקפה מוחצת, המוחצת ביותר שראתה טהרן בחמישים השנים האחרונות. אזרחי ישראל, אני מודה בשמכם לידידי, הנשיא טראמפ, ולארצות-הברית, על חלקם בהגנת ישראל ובהסרת איום הגרעין של איראן. ההצטרפות של ארצות הברית למערכה, לא רק בצד ההגנתי, אלא גם בצד ההתקפי - זהו אירוע היסטורי. זה לא קרה מעולם. זהו פרי מאמץ מדיני שהובלתי יחד עם השר דרמר אל מול הנשיא טראמפ וצוותו. ואני חייב לומר לכם, מעולם לא היה לישראל ידיד גדול כמו הנשיא טראמפ בבית הלבן, ואני מודה לו מאוד על עבודתנו המשותפת. יש לכך השלכות אדירות על הביטחון הלאומי של ישראל, על הביטחון של כל אחד ואחת מכם, ושל הילדים שלכם, והנכדים שלכם, ועל פני המזרח-התיכון כולו. אזרחי ישראל, בשבעה באוקטובר, היינו בתהום. ספגנו את האסון הנורא ביותר בתולדות המדינה. אבל בזכות כוחות משותפים של הממשלה, של כוחות הביטחון ושלכם - העם, ידענו להתאושש ולהשיב מלחמה שערה. כעבור עשרים חודשים שלטנו בשמי איראן וגבינו ממנה מחיר חסר תקדים, מחיר שהיא לא דמיינה שהיא תשלם. אבל למרות הישגנו המזהירים, איננו נישאים על גלי האופוריה. איננו זחוחים, איננו שאננים, בדיוק להפך. אין לנו שום כוונה להוריד את הרגל מדוושת הגז. עלינו להשלים את המערכה נגד הציר האיראני, להכריע את החמאס ולהביא לשחרור כל חטופינו - החיים והחללים כאחד. למשפחות החטופים, אני אומר: לא הפסקנו לרגע, אפילו לרגע, כולל בזמן המלחמה, את המאמצים להחזיר את כל חטופינו הביתה. שוב - החיים והחללים כאחד. ואנחנו לא נרפה מהמשימה הקדושה הזו עד שהיא תושלם. ולמשפחות השכולות, אני אומר: יקיריכם, גיבורינו, לא נפלו לשווא. כי גבורתם והקרבתם - היא שאפשרה לנו לשבור את הציר האיראני. בלי ההישגים הכבירים בעזה, בלבנון, בסוריה ונגד הטרור ביהודה ושומרון - לא היינו יכולים להגיע לטהרן. עם חיסול ציר הרשע של איראן אנחנו נפתח ציר של שלום ושגשוג של עמי האזור, ואני אומר לכם, גם מעבר לעמי האזור. אנחנו כבר עובדים על כך, במרץ, ויגיע הזמן גם לחשוף את פעולותינו. אנחנו נפצה ביד רחבה את כל מי שנפגע, ונביא את כלכלת ישראל לשיאים חדשים. זה כבר קורה. אזרחי ישראל, שילמנו מחירים יקרים בעורף במבצע הזה. כולנו מחבקים באהבה אין קץ את משפחות החללים. כולנו מאחלים החלמה שלמה לכל הפצועים בגוף ובנפש, כמו לכל הפצועים במערכה הזאת מאז השבעה באוקטובר. לאחרונה ביקרתי בכמה ערים שספגו הרס גדול מן הטילים של איראן. בתים רבים ניזוקו, וכפי שהבטחנו לתושבים, אנחנו נבנה אותם מחדש. אזרחי ישראל, אני מבקש להודות בשמכם מעומק הלב לרמטכ״ל, רב אלוף אייל זמיר; למפקדי ולוחמי צה״ל; לראש המוסד, דוד ברנע וללוחמי ולוחמות המוסד; למפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר; לטייסינו האמיצים - איזה עבודה נפלאה הם עשו; לצוותי הקרקע המסורים; לראש אמ"ן, אלוף שלומי בינדר ולאנשי המודיעין. הם חשפו ביצירתיות מדהימה את סודות האויב; לראש אמ"ץ, אלוף עודד בסיוק, על ניהוג המערכה; למזכירי הצבאי, אלוף רומן גופמן; לפיקוד העורף; למשטרת ישראל; למערכי הכבאות, הרפואה וההצלה, שהצילו חיים רבים. וכמובן, אני מבקש להודות לשר הביטחון, ישראל כ"ץ, ולכל שרי ושרות הממשלה. הם התייצבו כולם מאחורי ההחלטה ההיסטורית, והם פעלו כל אחד ואחת, בתחומו ובתחומה. כולם, בלי יוצא מן הכלל, התעלו לגודל השעה. אבל מעל הכל, אני רוצה להודות לכם, אזרחי ישראל. זהו רגע של גאווה לאומית, רגע של אחדות, רגע שבו כל אזרח בישראל יכול לזקוף קומה ולומר: יחד עשינו את הבלתי נתפס. עם כלביא קם. עם ישראל חי. ובעזרת השם - עם הנצח יבטיח את נצח ישראל.

Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו

581,993 次观看 • 1 年前

ערוץ i24 הוציא פרומו ברשתות מהראיון עם האחים של עמרי מירן ואביו דני, שממנו היה ניתן להבין שאבא שלהם נחטף בידי מטה משפחות החטופים. לי זה היה ברור שזה לא מה שדני חושב. יתרה מזו, פגשתי את דני במוצ״ש בכיכר החטופים, לצד משפחות החללים והמטה והוא אמר: ״אני כאן עד אחרון החטופים״ שרון גל עשה מעשה שלא ייעשה, הוא הזמין אמש את דני מירן, שהוא אדם מקסים וטוב לב וניסה במשך דקות ארוכות להוציא ממנו אמירה נגד המטה וכמובן ללא הצלחה, כשלאורך כל הראיון הכותרת שליוותה באותיות גדולות את הראיון הייתה: ״מטה החטופים חטף את אבא״ ואם שרון גל לא הצליח, אז גייסו את אריאל כהנא שינסה וגם זה לא צלח. להפך, דני התעקש שהמטה לא היה פוליטי ושאף אחד לא הכניס מילה לפיו. ויש גם התייחסות לרונן צור: ״היה האסטרטג של המטה, מעולם לא כיוון פוליטי״ חשוב להתעכב על זה, רק כי מנגנון ההסתה נגד מטה משפחות החטופים עבד מיום היווסדו. לשרי הממשלה והעומד בראשם על שופרותיו, היה חשוב להשתיק אותו. אני יודעת, הייתי שם. כמי שהייתה אחראית בחודשים הראשונים של המטה על העצרות במוצ״ש, אני יכולה להעיד שתכנים פוליטיים ואישיים נגד נתניהו היו אסורים, יתרה מזה, המילה ״בושה״ התבקשה ע״י מנחה העצרת מהקהל לא להיאמר. עברנו על הנאומים של בני המשפחות שנכתבו מדם ליבם, אף אחד לא הכתיב להם מה לומר. אחת האמהות התבקשה לא לעלות לבמה כי היא התעקשה לתקוף את נתניהו, מה שאז לא ייצג את העמדה של רוב המשפחות. עמדה שהתקבלה בכינוס של נציגי המשפחות עם הנהלת המטה. שום מסרים לא עברו ללא הסכמת רוב המשפחות. מה כן היה? הייתה את הדרישה המוחלטת לעסקה ועכשיו שתשיב את כל החטופים: ״את כולם, עכשיו״ ואת זה שרי הממשלה והעומד בראשה רצו לעצור. בדיוק כפי שהשתיקו לאורך השנים את משפחות מנגיסטו, הישאם אמ-סייד, גולדין, אורון שאול וכמובן את משפחת רון ארד. רק מאבק מטה המשפחות השיב את חלקם אחרי למעלה מעשור. לעולם המטה לא טען בפני המשפחות שרק נתניהו אשם בסיכול עסקאות, אבל כמו שדני מירן אומר נתניהו היה שותף פעיל לסיכול עסקאות. השרים שלו העידו על כך במילותיהם. הם סיכלו עסקאות. ועל כך היה המאבק שנשא פרי בעקבות התערבות הממשל האמריקאי בחסות טראמפ. ועכשיו, ממשלת ישראל הרימה דגל לבן וחתמה על הסכם שהפקיר את החללים מאחור. זה בטח לא ״ניצחון מוחלט״, הסלוגן שנמכר להמונים והוא מיותר מתוכן. חטופים ולוחמים שילמו בחייהם והחטופים כולם היו יכולים להיות פה כבר לפני מספר חודשים רב, אם הסלוגן הזה לא היה נשמע. קחו 7 וחצי דקות של נסיון להכניס לדני מירן מילים לפה בנסיון להכפיש מטה שהוקם בשביל ועבור משפחות החטופים ויקיריהם בעזה. רק על נסיונות ההכפשה והסיכול הממוקד של המטה, צריכה לקום ועדת חקירה 🎗️🎗️ Ariel Kahana אריאל כהנא שרון גל Sharon Gal רונן צור - 🇮🇱 Ronen Tzur
7:34

ערוץ i24 הוציא פרומו ברשתות מהראיון עם האחים של עמרי מירן ואביו דני, שממנו היה ניתן להבין שאבא שלהם נחטף בידי מטה משפחות החטופים. לי זה היה ברור שזה לא מה שדני חושב. יתרה מזו, פגשתי את דני במוצ״ש בכיכר החטופים, לצד משפחות החללים והמטה והוא אמר: ״אני כאן עד אחרון החטופים״ שרון גל עשה מעשה שלא ייעשה, הוא הזמין אמש את דני מירן, שהוא אדם מקסים וטוב לב וניסה במשך דקות ארוכות להוציא ממנו אמירה נגד המטה וכמובן ללא הצלחה, כשלאורך כל הראיון הכותרת שליוותה באותיות גדולות את הראיון הייתה: ״מטה החטופים חטף את אבא״ ואם שרון גל לא הצליח, אז גייסו את אריאל כהנא שינסה וגם זה לא צלח. להפך, דני התעקש שהמטה לא היה פוליטי ושאף אחד לא הכניס מילה לפיו. ויש גם התייחסות לרונן צור: ״היה האסטרטג של המטה, מעולם לא כיוון פוליטי״ חשוב להתעכב על זה, רק כי מנגנון ההסתה נגד מטה משפחות החטופים עבד מיום היווסדו. לשרי הממשלה והעומד בראשם על שופרותיו, היה חשוב להשתיק אותו. אני יודעת, הייתי שם. כמי שהייתה אחראית בחודשים הראשונים של המטה על העצרות במוצ״ש, אני יכולה להעיד שתכנים פוליטיים ואישיים נגד נתניהו היו אסורים, יתרה מזה, המילה ״בושה״ התבקשה ע״י מנחה העצרת מהקהל לא להיאמר. עברנו על הנאומים של בני המשפחות שנכתבו מדם ליבם, אף אחד לא הכתיב להם מה לומר. אחת האמהות התבקשה לא לעלות לבמה כי היא התעקשה לתקוף את נתניהו, מה שאז לא ייצג את העמדה של רוב המשפחות. עמדה שהתקבלה בכינוס של נציגי המשפחות עם הנהלת המטה. שום מסרים לא עברו ללא הסכמת רוב המשפחות. מה כן היה? הייתה את הדרישה המוחלטת לעסקה ועכשיו שתשיב את כל החטופים: ״את כולם, עכשיו״ ואת זה שרי הממשלה והעומד בראשה רצו לעצור. בדיוק כפי שהשתיקו לאורך השנים את משפחות מנגיסטו, הישאם אמ-סייד, גולדין, אורון שאול וכמובן את משפחת רון ארד. רק מאבק מטה המשפחות השיב את חלקם אחרי למעלה מעשור. לעולם המטה לא טען בפני המשפחות שרק נתניהו אשם בסיכול עסקאות, אבל כמו שדני מירן אומר נתניהו היה שותף פעיל לסיכול עסקאות. השרים שלו העידו על כך במילותיהם. הם סיכלו עסקאות. ועל כך היה המאבק שנשא פרי בעקבות התערבות הממשל האמריקאי בחסות טראמפ. ועכשיו, ממשלת ישראל הרימה דגל לבן וחתמה על הסכם שהפקיר את החללים מאחור. זה בטח לא ״ניצחון מוחלט״, הסלוגן שנמכר להמונים והוא מיותר מתוכן. חטופים ולוחמים שילמו בחייהם והחטופים כולם היו יכולים להיות פה כבר לפני מספר חודשים רב, אם הסלוגן הזה לא היה נשמע. קחו 7 וחצי דקות של נסיון להכניס לדני מירן מילים לפה בנסיון להכפיש מטה שהוקם בשביל ועבור משפחות החטופים ויקיריהם בעזה. רק על נסיונות ההכפשה והסיכול הממוקד של המטה, צריכה לקום ועדת חקירה 🎗️🎗️ Ariel Kahana אריאל כהנא שרון גל Sharon Gal רונן צור - 🇮🇱 Ronen Tzur

🎗️🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱🎗️

21,531 次观看 • 10 个月前

אני נמצא בארצות הברית, וניצלתי את הערב לשיחה אינטימית עם אדם המבין את המו"מ עם החמאס לעומק. הראתי לו את הסרטון של עינב בכלוב, ופשוט תרגמתי את ההודעות שלשכת נתניהו הוציאה במקביל. ציפיתי לכעס, אבל התגובה היתה מאוד יבשה "נתניהו עושה עליכם סיבוב פוליטי. איך אתם עדיין מופתעים?". זאת התשובה היותר מפורטת: "לא יתאפשרו הברחות נשק לחמאס מגבול מצרים לעזה" (נתניהו)... "אתה חושב שחמאס צריכים אישור של מישהו להברחות?" (האמריקאי) "לא תתאפשר חזרת אלפי מחבלים חמושים לצפון הרצועה" (נתניהו)... "החמאס אפילו לא מבקש את זה. הם כבר מזמן חזרו לצפון הרצועה" (האמריקאי) "ישראל תמקסם את מספר החטופים החיים שיוחזרו משבי חמאס" (נתניהו)... "מה חדש? אלו היו תנאי הפתיחה שלנו לפני 8 חודשים" (האמריקאי). "עמידתו האיתנה של ראש הממשלה נגד הניסיון לעצור את פעולת צה"ל ברפיח היא זו שהביאה את חמאס להיכנס למו"מ" (נתניהו על עצמו)...כאן התגובה היתה התקף צחוק: "את קלפי המיקוח שהיו לישראל הוא מסר לחמאס ללא תמורה ונשאר בלי כלום. חמאס כבר הסכים לעסקה בתנאים הרבה יותר טובים (לישראל) בעבר ונתניהו נותן לחמאס כמעט את כל מה שהם ביקשו בתחילת המו"מ" "אז מה הולך כאן?" שאלתי. "נתניהו לא ידבר בוושינגטון ללא עיסקה חתומה. אם הוא לא חותם על עסקה בעשרת הימים הקרובים, אין נאום בוושינגטון והוא מקבל צו מעצר מהאירופאים. הוא מנצל כל יום לבניית קמפיין הבחירות שלו וכל מה שאתה רואה זה קמפיין בחירות. בימים הקרובים אתה תראה את צה"ל, חמאס, וחיזבאללה מגבירים את האש. אין אינדיקציה טובה מזאת לחתימה הקרבה. מבחינת נתניהו כל החטופים יכולים למות - אותו מעניין רק נתניהו" המוח מבין, אבל הלב מסרב להאמין! כאשר האמריקאי צפה בסרטון של עינב בכלוב, הוא הזיל דמעה (מדובר באדם מאוד קשוח) ואמר. "אנחנו נשחרר את החטופים, אבל חסר לכם שנתניהו לא יגמור בכלא - זה רק עליכם" מגבירים! מגבירים! מגבירים! עמי דרור (מארצות הברית)
0:57

אני נמצא בארצות הברית, וניצלתי את הערב לשיחה אינטימית עם אדם המבין את המו"מ עם החמאס לעומק. הראתי לו את הסרטון של עינב בכלוב, ופשוט תרגמתי את ההודעות שלשכת נתניהו הוציאה במקביל. ציפיתי לכעס, אבל התגובה היתה מאוד יבשה "נתניהו עושה עליכם סיבוב פוליטי. איך אתם עדיין מופתעים?". זאת התשובה היותר מפורטת: "לא יתאפשרו הברחות נשק לחמאס מגבול מצרים לעזה" (נתניהו)... "אתה חושב שחמאס צריכים אישור של מישהו להברחות?" (האמריקאי) "לא תתאפשר חזרת אלפי מחבלים חמושים לצפון הרצועה" (נתניהו)... "החמאס אפילו לא מבקש את זה. הם כבר מזמן חזרו לצפון הרצועה" (האמריקאי) "ישראל תמקסם את מספר החטופים החיים שיוחזרו משבי חמאס" (נתניהו)... "מה חדש? אלו היו תנאי הפתיחה שלנו לפני 8 חודשים" (האמריקאי). "עמידתו האיתנה של ראש הממשלה נגד הניסיון לעצור את פעולת צה"ל ברפיח היא זו שהביאה את חמאס להיכנס למו"מ" (נתניהו על עצמו)...כאן התגובה היתה התקף צחוק: "את קלפי המיקוח שהיו לישראל הוא מסר לחמאס ללא תמורה ונשאר בלי כלום. חמאס כבר הסכים לעסקה בתנאים הרבה יותר טובים (לישראל) בעבר ונתניהו נותן לחמאס כמעט את כל מה שהם ביקשו בתחילת המו"מ" "אז מה הולך כאן?" שאלתי. "נתניהו לא ידבר בוושינגטון ללא עיסקה חתומה. אם הוא לא חותם על עסקה בעשרת הימים הקרובים, אין נאום בוושינגטון והוא מקבל צו מעצר מהאירופאים. הוא מנצל כל יום לבניית קמפיין הבחירות שלו וכל מה שאתה רואה זה קמפיין בחירות. בימים הקרובים אתה תראה את צה"ל, חמאס, וחיזבאללה מגבירים את האש. אין אינדיקציה טובה מזאת לחתימה הקרבה. מבחינת נתניהו כל החטופים יכולים למות - אותו מעניין רק נתניהו" המוח מבין, אבל הלב מסרב להאמין! כאשר האמריקאי צפה בסרטון של עינב בכלוב, הוא הזיל דמעה (מדובר באדם מאוד קשוח) ואמר. "אנחנו נשחרר את החטופים, אבל חסר לכם שנתניהו לא יגמור בכלא - זה רק עליכם" מגבירים! מגבירים! מגבירים! עמי דרור (מארצות הברית)

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

117,012 次观看 • 2 年前

לוחמי סיירת גולני ארבו אתמול בעזה ליד מנהרה, חמושי חמאס הגיחו מפיר מולם - והקרב הסתיים בחיסול המחבלים: 1. היתקלויות כאלו מתרחשות בכל יום בעזה מאז החל מרכבות גדעון ב' לפני שבועיים. RPG, מטענים על טנקים ובעיקר צליפה - לרוב ללא נפגעים 2. מיום ליום חמאס יותר מרכז מאמץ בהבאת הישג שיחתום מבחינתו את המלחמה: היתקלות עם אר"ן לצה"ל לצד חטיפת חייל 3. הרמטכ"ל זמיר מאשר אישית, מדי יום כל התקדמות של החטיבות שבפנים. אין דהירה אל היעדים כמו בתמרון הראשון. הקצב מאוד איטי, בכוונה, גם כדי לשמור על ביטחון הכוחות 4. ביה"ח שיפא למשל טרם פונה וציר נצרים עוד לא נסגר, מדרום לעיר. צה"ל בשיטת הבצל, מקלף את העיר שכבה אחר שכבה. כ-800 אלף נפש פונו כבר אך גם אם ישארו רבע מיליון, התמרון ימשך באותו קצב 5. חוזק המודיעין על מיקומי החטופים משתנה תדיר. יש מרחבים בהם לא מתמרנים. לא כל המחבלים נשארים בעיר: למרות תקוותו של מפקד חמאס חדאד, אלפים מחמושיו בורחים דרומה עם האוכלוסיה 6. צה"ל מקים בינתיים בעיר מגננים להוצאת פשיטות מהם ו-3 מרכזים לוגיסטיים גדולים בתוך עזה, לטובת 3 האוגדות שמתמרנות בעיר. יחוברו להם קווי דלק ומים וכניראה גם מתקן התפלה. המשמעות: היערכות לפעילות של חודשים ארוכים בעזה, לתוך 2026 7. בנוסף, עיקר התנועות פנימה הן של משאיות עם חומרי נפץ מסוגים שונים וכלים הנדסיים. הסיבה: צה"ל ישטח מאות בניינים בעזה, לאט וביסודיות, די להקשות על חמאס לשחזר מנהרות טרור תחתם 8. ובדרום הרצועה, הצבא מקים מוצבים במקום המגננים בצירי הביתור בחאן-יונס. יותר נוח, יעיל ובטוח כך לחיילים להגן על עצמם בשטח הגדול שהם ממשיכים להחזיק כקלף מיקוח לעסקת חטופים 9. ועדכון על איו"ש: כפי שהמליצו גורמי הביטחון, הדרג הפוליטי הפסיק לדבר, ולאור החלטת טראמפ כניראה גם לחלום, על סיפוח חלקים מהגדה. מה כן? צה"ל יצא לדרך עם מרכז אש ראשון לפיקוד מרכז 10. כ-200 קצינים יפעילו אותו, כמו בעזה ובלבנון, וינהלו ממנו מסה של תקיפות אוויריות על יעדי טרור באיו"ש ובגבול ירדן, בבט"ש ובמלחמה. תוך כשנה יופעל, מהפיקוד בירושלים ומילה על פארסת הרמקולים: המזכ"צ של נתניהו, גופמן, כן ביקש ובכתב שהרמקולים יוצבו מחוץ לרצועה, על הגבול, כדי לא לסכן חיילים. בפיקוד דרום הבינו שזה לא יעיל אם רוצים באמת להשמיע הנאום ולכן הכניסו הרמקולים לעזה. הרמטכ"ל התרשם עוד בהתחלה שזה רעיון בעייתי, אך באקלים הרע של חוסר האמון שיש בין צה"ל לממשלה מתחילת המלחמה, העדיף 'לבחור את הקרבות' שלו, לא להתווכח ולבצע
0:06

לוחמי סיירת גולני ארבו אתמול בעזה ליד מנהרה, חמושי חמאס הגיחו מפיר מולם - והקרב הסתיים בחיסול המחבלים: 1. היתקלויות כאלו מתרחשות בכל יום בעזה מאז החל מרכבות גדעון ב' לפני שבועיים. RPG, מטענים על טנקים ובעיקר צליפה - לרוב ללא נפגעים 2. מיום ליום חמאס יותר מרכז מאמץ בהבאת הישג שיחתום מבחינתו את המלחמה: היתקלות עם אר"ן לצה"ל לצד חטיפת חייל 3. הרמטכ"ל זמיר מאשר אישית, מדי יום כל התקדמות של החטיבות שבפנים. אין דהירה אל היעדים כמו בתמרון הראשון. הקצב מאוד איטי, בכוונה, גם כדי לשמור על ביטחון הכוחות 4. ביה"ח שיפא למשל טרם פונה וציר נצרים עוד לא נסגר, מדרום לעיר. צה"ל בשיטת הבצל, מקלף את העיר שכבה אחר שכבה. כ-800 אלף נפש פונו כבר אך גם אם ישארו רבע מיליון, התמרון ימשך באותו קצב 5. חוזק המודיעין על מיקומי החטופים משתנה תדיר. יש מרחבים בהם לא מתמרנים. לא כל המחבלים נשארים בעיר: למרות תקוותו של מפקד חמאס חדאד, אלפים מחמושיו בורחים דרומה עם האוכלוסיה 6. צה"ל מקים בינתיים בעיר מגננים להוצאת פשיטות מהם ו-3 מרכזים לוגיסטיים גדולים בתוך עזה, לטובת 3 האוגדות שמתמרנות בעיר. יחוברו להם קווי דלק ומים וכניראה גם מתקן התפלה. המשמעות: היערכות לפעילות של חודשים ארוכים בעזה, לתוך 2026 7. בנוסף, עיקר התנועות פנימה הן של משאיות עם חומרי נפץ מסוגים שונים וכלים הנדסיים. הסיבה: צה"ל ישטח מאות בניינים בעזה, לאט וביסודיות, די להקשות על חמאס לשחזר מנהרות טרור תחתם 8. ובדרום הרצועה, הצבא מקים מוצבים במקום המגננים בצירי הביתור בחאן-יונס. יותר נוח, יעיל ובטוח כך לחיילים להגן על עצמם בשטח הגדול שהם ממשיכים להחזיק כקלף מיקוח לעסקת חטופים 9. ועדכון על איו"ש: כפי שהמליצו גורמי הביטחון, הדרג הפוליטי הפסיק לדבר, ולאור החלטת טראמפ כניראה גם לחלום, על סיפוח חלקים מהגדה. מה כן? צה"ל יצא לדרך עם מרכז אש ראשון לפיקוד מרכז 10. כ-200 קצינים יפעילו אותו, כמו בעזה ובלבנון, וינהלו ממנו מסה של תקיפות אוויריות על יעדי טרור באיו"ש ובגבול ירדן, בבט"ש ובמלחמה. תוך כשנה יופעל, מהפיקוד בירושלים ומילה על פארסת הרמקולים: המזכ"צ של נתניהו, גופמן, כן ביקש ובכתב שהרמקולים יוצבו מחוץ לרצועה, על הגבול, כדי לא לסכן חיילים. בפיקוד דרום הבינו שזה לא יעיל אם רוצים באמת להשמיע הנאום ולכן הכניסו הרמקולים לעזה. הרמטכ"ל התרשם עוד בהתחלה שזה רעיון בעייתי, אך באקלים הרע של חוסר האמון שיש בין צה"ל לממשלה מתחילת המלחמה, העדיף 'לבחור את הקרבות' שלו, לא להתווכח ולבצע

יואב זיתון

11,395 次观看 • 11 个月前

שש שעות הייתי אתמול ברפיח עם גדוד 932 של הנח"ל. כמה תובנות דעות ואמירות: 1)תודה. זה לפני הכל. ראיתי את החיילים, ראיתי את המפקדים, דיברתי איתם. כבר 9 חודשים הם בעזה. בסוף הם שם כדי שאני ואתם נוכל לחיות פה בשקט מירבי. זה לא מובן מאליו. 2) רפיח שאני ראיתי בזמן הקצר שהייתי במחנה הפליטים שבורה ובכלל מציר פילדלפי ופנימה – הרוסה לחלוטין. אין שום סיכוי לשקם את זה בשנים הקרובות, ייקח לפחות עשור מסיום המלחמה ומי יודע מתי זה יקרה. 3) תנאי החיילים – גרועים. חיים ליטרלי בזבל. אני כותב את זה כי זה לא מדובר בכלל. אני אתאר לכם רגע מבנים שבהם נמצאים חיילים: מבנים הרוסים שבעבר שימשו משפחות עזתיות שנמלטו, המבנים בעצמם הרוסים, מסביבם הרס טוטאלי. החיילים עצמם ישנים על מזרונים ארעיים על הרצפה כמובן, החדרים מלוכלכים, בכניסות נערמת אשפה של הכוחות שהופכים למפגע תברואתי נוראי ומי שנהנה מזה זה רק החתולים המכוערים שהסתובבו שם, כלבים נטושים, זבובים ועוד. אין כמובן ביוב ואת הצרכים עושים בשקיות ובקבוקים. וחם מאוד שם ולחיילים יש בקושי מאווררים. זה מתכון לאסון. ברור שלהיות קרבי זה לא תענוג ולא בית מלון, אבל לחיות ככה אפשר כמה ימים לכל היותר, לא מעבר. בפועל, חיים ככה כמה שבועות ואין צפי לשינוי. אני חושב שהצבא לא ער לזה בכלל. 4) פילדלפי – העבודות של ישראל שם בעיצומן. המון כלי עבודה, דחפורים, טרקטורים. השקעה של מיליונים להערכתי והרושם שלי הוא שמשקיעים שם משאבים רבים 5)לחיילים נשבר מהיחס. תחשבו שיש חיילים שעמדו להשתחרר היום ופתאום באו ואמרו להם – "אתם תשארים פה עוד 4 חודשים כי הממשלה האריכה לכם היום את השירות". זה בדיוק מה שקרה להם. ילדים שכבר 9 חודשים בשיט של עזה, בלחימה ובתת התנאים האלה, פתאום מאריכים להם את השירות משום מקום. יש להם תחושה שרואים בהם כח עבודה שאפשר לבזבז. מגיע להם יותר. מה שכן, הם חזרו ואמרו שכל פעם שהם חוזרים הביתה, הם לא מבינים על מה אנחנו רבים פה. פגשתי דתיים, חילונים, חב"דניק אחד שעלה מצרפת. באמת שמגיע להם הכל. זה דור שלא ידענו כמותו, דור שנלחם כמו שאף דור אחר לא נלחם, במשך כ"כ הרבה זמן, מול אוייב חסר רחמים. אין מופרע יותר מלחשוב שהם בחרא של רפיח סובלים, נלחמים, מגינים ומאויימים כל רגע מטיל נ"ט שיגמור את חייהם בזמן שבישיבות של בני ברק יושבים במזגן בני גילם ולומדים דף גמרא. לא הגיוני. 6)מפקד – כל הזמן התלווינו למג"ד 932 סא"ל דותן מלול. הוא מתפלל שהבן שלו לא יצטרך להילחם גם בעזה. הוא לא דתי. לא היה דתי, גם לא יהיה. חילוני מעפולה שעבר לראשון לציון. אבא לפני הכל, ומפקד. עשה רושם חיובי מאוד, חדור מוטיבציה גם אחרי מלחמה כ"כ ארוכה. יש לו ילד נדמה לי בן 4, רואה את אבא שלו בא ליומיים והולך לעזה לחודשיים. הילד מבולבל. דותן ורבים אחרים מקריבים הרבה מחיי המשפחה שלהם ומסכנים את חייהם. ספציפית חטיבת הנח"ל ספגה אבידות רבות, כי היא בחזית המלחמה בעזה. מלול אומר מפורשות: "אני פה כדי שבת"א ישבו בבתי קפה ויצפו ברוקדים עם כוכבים". הוא מתחנן שנמשיך בשגרה. יש על מי לסמוך. 7) מצרים – מהצד השני של הגבול הם רואים הכל, וגם ראו הכל. ראו את כל ההברחות, ראו את ההתחמשות, והם גם רואים אותנו עכשיו במצלמות. אנחנו צריכים אותם והם צריכים אותנו. 8) פלסטינים – ראינו שניים, במצב שאני לא יכול לפרט בגלל ב"מ אבל בגדול לא קיימים שם. אין. רק חיילים ומבנים הרוסים ושבורים. במבנה של אונר"א תרופות פזורים על הרצפה, וזבל. פלסטיני שמסתובב באיזור מיד מופלל ולרוב מחוסל. אני לא רואה מצב שיחזרו לחיים שם בעתיד הנראה לעין. בדרך חזרה ראינו את משאיות הסיוע נכנסות. המשאיות שאני ראיתי עם זגוגיות מנופצות. 9) לאן כל זה הולך? אין לי מושג. אני לא בטוח שלמישהו יש מושג. אל"ם ניסים חזן שפגשתי מוכן להישאר שם גם עוד שש שנים בעזה. מה נעשה עכשיו שש שנים בעזה? עם איזה כוחות? עם איזה כסף? מה המחיר של זה? האם אנחנו באמת צופים שגם בעוד שש שנים נישאר בעזה עם כוחות ובלי החטופים? האם נגזר עלינו חיי נצח של מלחמה בתוך עזה? האם ראש הממשלה הזה שמוביל את המערכה שם את האינטרס של המדינה לפני האינטרסים האישיים שלו? יש לי תשובות, אבל בלחימה בתוך רפיח זה לא חשוב. אני רק מקווה שכאשר מתקבלות ההחלטות, חושבים קודם כל על החטופים, על ביטחון המדינה, על אזרחיה ועל חייליה ולא על דברים אחרים. ואפרופו אל"ם חזן. קיבלתי ים תגובות על הראיון המאולתר איתו בין ההריסות על הירי בבית של פסי בקיבוץ בארי. אני נזהר מאוד מאוד מלדון אותו. אירוע ה-7 באוקטובר בבארי בוודאי מחייב דיון ציבורי, מחייב העלאת האירועים, תחקורם, פרסומים וחייבים למשפחות תשובות חד משמעיות וברורות אבל הקטן מתקשה מאוד לשפוט את חזן. הגיע מהבית, סיכן את חייו, אולי טעה בענק ואולי הציל חיים. אני לא יודע איך ואם בכלל אפשר לשפוט ואני בספק אם אי פעם נדע מה היה שם. 10) אני העיתונאי ה-454,365,219 שנכנס לרצועה אבל זוכר שאני רואה רק מה שצה"ל רצה להראות לי. אין לי שמץ של מושג מה קורה בגזרות אחרות, מה קורה מעבר לרחובות שהייתי בהם. אין לי שום יכולת לדעת ואי אפשר לעשות עבודה עיתונאית אמיתית בלי לדבר עם החיילים אבל גם עם הצד השני, וזה בעיה. התחושה שלי היא שבגלל המגבלות האלה, העיתונות בארץ מתקשה לתת לציבור תמונת מצב אמיתית ולרוב מוכרים את מה שדובר צה"ל רוצה. התפקיד שלנו זה לעשות עיתונות, גם במצב של מלחמה. הלקח המרכזי שלי מהשבעה באוקטובר הוא כל הזמן לאתגר את הצבא, לבקר אותו, לשאול שאלות ולא להסתפק בתמונות הגו פרו של הכלב של עוקץ ולמחוא כפיים. אחרת, אנחנו חוטאים לציבור, מוכרים להם אשליות שלצערנו מתפוצצות אל מול המציאות.
0:27

שש שעות הייתי אתמול ברפיח עם גדוד 932 של הנח"ל. כמה תובנות דעות ואמירות: 1)תודה. זה לפני הכל. ראיתי את החיילים, ראיתי את המפקדים, דיברתי איתם. כבר 9 חודשים הם בעזה. בסוף הם שם כדי שאני ואתם נוכל לחיות פה בשקט מירבי. זה לא מובן מאליו. 2) רפיח שאני ראיתי בזמן הקצר שהייתי במחנה הפליטים שבורה ובכלל מציר פילדלפי ופנימה – הרוסה לחלוטין. אין שום סיכוי לשקם את זה בשנים הקרובות, ייקח לפחות עשור מסיום המלחמה ומי יודע מתי זה יקרה. 3) תנאי החיילים – גרועים. חיים ליטרלי בזבל. אני כותב את זה כי זה לא מדובר בכלל. אני אתאר לכם רגע מבנים שבהם נמצאים חיילים: מבנים הרוסים שבעבר שימשו משפחות עזתיות שנמלטו, המבנים בעצמם הרוסים, מסביבם הרס טוטאלי. החיילים עצמם ישנים על מזרונים ארעיים על הרצפה כמובן, החדרים מלוכלכים, בכניסות נערמת אשפה של הכוחות שהופכים למפגע תברואתי נוראי ומי שנהנה מזה זה רק החתולים המכוערים שהסתובבו שם, כלבים נטושים, זבובים ועוד. אין כמובן ביוב ואת הצרכים עושים בשקיות ובקבוקים. וחם מאוד שם ולחיילים יש בקושי מאווררים. זה מתכון לאסון. ברור שלהיות קרבי זה לא תענוג ולא בית מלון, אבל לחיות ככה אפשר כמה ימים לכל היותר, לא מעבר. בפועל, חיים ככה כמה שבועות ואין צפי לשינוי. אני חושב שהצבא לא ער לזה בכלל. 4) פילדלפי – העבודות של ישראל שם בעיצומן. המון כלי עבודה, דחפורים, טרקטורים. השקעה של מיליונים להערכתי והרושם שלי הוא שמשקיעים שם משאבים רבים 5)לחיילים נשבר מהיחס. תחשבו שיש חיילים שעמדו להשתחרר היום ופתאום באו ואמרו להם – "אתם תשארים פה עוד 4 חודשים כי הממשלה האריכה לכם היום את השירות". זה בדיוק מה שקרה להם. ילדים שכבר 9 חודשים בשיט של עזה, בלחימה ובתת התנאים האלה, פתאום מאריכים להם את השירות משום מקום. יש להם תחושה שרואים בהם כח עבודה שאפשר לבזבז. מגיע להם יותר. מה שכן, הם חזרו ואמרו שכל פעם שהם חוזרים הביתה, הם לא מבינים על מה אנחנו רבים פה. פגשתי דתיים, חילונים, חב"דניק אחד שעלה מצרפת. באמת שמגיע להם הכל. זה דור שלא ידענו כמותו, דור שנלחם כמו שאף דור אחר לא נלחם, במשך כ"כ הרבה זמן, מול אוייב חסר רחמים. אין מופרע יותר מלחשוב שהם בחרא של רפיח סובלים, נלחמים, מגינים ומאויימים כל רגע מטיל נ"ט שיגמור את חייהם בזמן שבישיבות של בני ברק יושבים במזגן בני גילם ולומדים דף גמרא. לא הגיוני. 6)מפקד – כל הזמן התלווינו למג"ד 932 סא"ל דותן מלול. הוא מתפלל שהבן שלו לא יצטרך להילחם גם בעזה. הוא לא דתי. לא היה דתי, גם לא יהיה. חילוני מעפולה שעבר לראשון לציון. אבא לפני הכל, ומפקד. עשה רושם חיובי מאוד, חדור מוטיבציה גם אחרי מלחמה כ"כ ארוכה. יש לו ילד נדמה לי בן 4, רואה את אבא שלו בא ליומיים והולך לעזה לחודשיים. הילד מבולבל. דותן ורבים אחרים מקריבים הרבה מחיי המשפחה שלהם ומסכנים את חייהם. ספציפית חטיבת הנח"ל ספגה אבידות רבות, כי היא בחזית המלחמה בעזה. מלול אומר מפורשות: "אני פה כדי שבת"א ישבו בבתי קפה ויצפו ברוקדים עם כוכבים". הוא מתחנן שנמשיך בשגרה. יש על מי לסמוך. 7) מצרים – מהצד השני של הגבול הם רואים הכל, וגם ראו הכל. ראו את כל ההברחות, ראו את ההתחמשות, והם גם רואים אותנו עכשיו במצלמות. אנחנו צריכים אותם והם צריכים אותנו. 8) פלסטינים – ראינו שניים, במצב שאני לא יכול לפרט בגלל ב"מ אבל בגדול לא קיימים שם. אין. רק חיילים ומבנים הרוסים ושבורים. במבנה של אונר"א תרופות פזורים על הרצפה, וזבל. פלסטיני שמסתובב באיזור מיד מופלל ולרוב מחוסל. אני לא רואה מצב שיחזרו לחיים שם בעתיד הנראה לעין. בדרך חזרה ראינו את משאיות הסיוע נכנסות. המשאיות שאני ראיתי עם זגוגיות מנופצות. 9) לאן כל זה הולך? אין לי מושג. אני לא בטוח שלמישהו יש מושג. אל"ם ניסים חזן שפגשתי מוכן להישאר שם גם עוד שש שנים בעזה. מה נעשה עכשיו שש שנים בעזה? עם איזה כוחות? עם איזה כסף? מה המחיר של זה? האם אנחנו באמת צופים שגם בעוד שש שנים נישאר בעזה עם כוחות ובלי החטופים? האם נגזר עלינו חיי נצח של מלחמה בתוך עזה? האם ראש הממשלה הזה שמוביל את המערכה שם את האינטרס של המדינה לפני האינטרסים האישיים שלו? יש לי תשובות, אבל בלחימה בתוך רפיח זה לא חשוב. אני רק מקווה שכאשר מתקבלות ההחלטות, חושבים קודם כל על החטופים, על ביטחון המדינה, על אזרחיה ועל חייליה ולא על דברים אחרים. ואפרופו אל"ם חזן. קיבלתי ים תגובות על הראיון המאולתר איתו בין ההריסות על הירי בבית של פסי בקיבוץ בארי. אני נזהר מאוד מאוד מלדון אותו. אירוע ה-7 באוקטובר בבארי בוודאי מחייב דיון ציבורי, מחייב העלאת האירועים, תחקורם, פרסומים וחייבים למשפחות תשובות חד משמעיות וברורות אבל הקטן מתקשה מאוד לשפוט את חזן. הגיע מהבית, סיכן את חייו, אולי טעה בענק ואולי הציל חיים. אני לא יודע איך ואם בכלל אפשר לשפוט ואני בספק אם אי פעם נדע מה היה שם. 10) אני העיתונאי ה-454,365,219 שנכנס לרצועה אבל זוכר שאני רואה רק מה שצה"ל רצה להראות לי. אין לי שמץ של מושג מה קורה בגזרות אחרות, מה קורה מעבר לרחובות שהייתי בהם. אין לי שום יכולת לדעת ואי אפשר לעשות עבודה עיתונאית אמיתית בלי לדבר עם החיילים אבל גם עם הצד השני, וזה בעיה. התחושה שלי היא שבגלל המגבלות האלה, העיתונות בארץ מתקשה לתת לציבור תמונת מצב אמיתית ולרוב מוכרים את מה שדובר צה"ל רוצה. התפקיד שלנו זה לעשות עיתונות, גם במצב של מלחמה. הלקח המרכזי שלי מהשבעה באוקטובר הוא כל הזמן לאתגר את הצבא, לבקר אותו, לשאול שאלות ולא להסתפק בתמונות הגו פרו של הכלב של עוקץ ולמחוא כפיים. אחרת, אנחנו חוטאים לציבור, מוכרים להם אשליות שלצערנו מתפוצצות אל מול המציאות.

Josh Breiner

190,330 次观看 • 2 年前

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:
8:13

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

25,563 次观看 • 7 个月前

עינב צנגאוקר הגיעה למשפט נתניהו, לאולם הדיונים. בהפסקה (שביקש עו"ד חדד), היא קמה, הציגה עצמה, וביקשה להעביר לנתניהו מכתב. חדד לקח את המכתב עבור נתניהו. נתניהו לא עצר לשוחח עם אמו של מתן החטוף בעזה, לא עצר ללחוץ את ידה או להתבונן בעיניה המיוסרות, הוא פשוט יצא מהאולם ללא שיהוי. ברח ממבטה של אם של חטוף. מחוץ לאולם עינב שוחחה עם העיתונאים. בנוסף הופץ לעיתונאים נוסח המכתב: ---- לכבוד מר בנימין נתניהו הנדון: עסקת הסלקציה שעל השולחן והשלכותיה על מתן צנגאוקר שלום רב, אני פונה אליך במכתב כי אתה מסרב באופן עקבי ושיטתי להיפגש עימי בארבע עיניים, למרות שהוגשו בקשות רשמיות רבות, כמקובל בהתנהלותך מול כל משפחות החטופים. בני, מתן צנגאוקר, בן 25, חקלאי מקיבוץ ניר עוז, מוחזק בתת תנאים כבר 542 ימים. אתה יודע רבות על תנאי השבי של מתן. ידוע לך היטב על רגליו הקשורות בשלשלאות ברזל הכבדות ממשקל גופו, ידוע לך היטב על ההרעבה המכוונת, ועל ההתעללות הפיזית והנפשית שמתן חווה יום ביומו מאז ה-7.10. אני מסרבת לקחת חלק בריאליטי החטופים שלך, ובכל זאת מעדכנת אותך, כדי שתזכור בכל בוקר ובכל לילה, מה משמעות המונח "הומניטרי", כי כולם הומניטריים: מתן שלי נשא של מחלת ניוון שרירים גנטית מסוג C.M.T ,הקיימת במשפחה הגרעינית שלנו. אני וביתי נטלי נשאיות של המחלה, שני, בתי הקטנה, חולה פעילה במחלה והיא מאובחנת ככזו ומתמודדת מדי יום עם ההשלכות הקשות של המחלה ועוברת טיפולים. המחלה עשויה להתפרץ במצבי חרדה, סטרס ופחד ועל אחת כמה וכמה נוכח תנאי השבי הקשים מנשוא שרק מגדילים את הסיכוי שמתן יהפוך מנשא לחולה פעיל. אם זה קרה כבר, או יקרה בשל ההפקרה המכוונת שלך את מתן, לעולם לא אסלח לך על כך. אני ואחיותיו של מתן חוששות ש 542 ימי השבי הנוראי הביאו להידרדרות במצבו של מתן עד כדי חשש לנכות מלאה (בדיוק כמו סבתו של מתן). ובעיקר, חוששות כי הישארותו הצפויה בשבי תוביל לכך, אם זה עדיין לא קרה. ידוע לך שמתן מוחזק בשבי יחד עם חטוף חי, חייל בעל אזרחות זרה, אשר צפוי להשתחרר בעסקה הנרקמת. על פי מידע מודיעיני מלפני מספר חודשים שניהם שוהים יחד זמן רב באחת ממנהרות הגיהנום. אם העסקה יוצאת לפועל, מתן נשאר לבד בחושך. אני בטוחה שאדוני מבין היטב את ההשלכות. העסקה החלקית הנרקמת כרגע, היא המשך ישיר של הסלקציות שגזרת עלינו בהסכם הפעימות, שאותו פוצצת בכוונת מכוון. היא עומדת בניגוד מוחלט להצהרותייך על מחוייבותך להשבת כלל חטופינו. נגמר להם הזמן ולכולם ברור שמי שעדיין בחיים וישארו מאחור לא ישרדו. . אם עסקת הסלקציה שעל השולחן אכן תצא לפועל, הרי שאתה גוזר על מתן שלי גזר דין מוות. גדלים הסיכויים שכלל לא לא נדע מה עלה בגורלו של מתן, ובעיקר, גדלים הסיכויים שהמחלה הגנטית המשפחתית תתפרץ בבת אחת כתוצאה מהבדידות ומהמצב הנפשי והפיזי הירוד הצפוי להידרדר עוד יותר. מתן לא ישרוד לבד. אני דורשת ממך, אם אותו חייל יוצא, מתן יוצא! הילד שלי לא יופקר אל מותו זרוק לבד במנהרה כי אדוני בחר בעסקת סלקציות משיקולים פוליטיים! ובאותה נשימה אשוב ואומר - עשה הכל על מנת להחזיר את כל החטופים. די לפעימות ודי לסלקציות! שים על השולחן יוזמה לסיום המלחמה והחזרת כולם בפעימה אחת! מחובתך לדאוג להשבת כל החטופים, החיים והחללים. על החתום עינב צנגאוקר אמו של החטוף מתן צנגאוקר
2:26

עינב צנגאוקר הגיעה למשפט נתניהו, לאולם הדיונים. בהפסקה (שביקש עו"ד חדד), היא קמה, הציגה עצמה, וביקשה להעביר לנתניהו מכתב. חדד לקח את המכתב עבור נתניהו. נתניהו לא עצר לשוחח עם אמו של מתן החטוף בעזה, לא עצר ללחוץ את ידה או להתבונן בעיניה המיוסרות, הוא פשוט יצא מהאולם ללא שיהוי. ברח ממבטה של אם של חטוף. מחוץ לאולם עינב שוחחה עם העיתונאים. בנוסף הופץ לעיתונאים נוסח המכתב: ---- לכבוד מר בנימין נתניהו הנדון: עסקת הסלקציה שעל השולחן והשלכותיה על מתן צנגאוקר שלום רב, אני פונה אליך במכתב כי אתה מסרב באופן עקבי ושיטתי להיפגש עימי בארבע עיניים, למרות שהוגשו בקשות רשמיות רבות, כמקובל בהתנהלותך מול כל משפחות החטופים. בני, מתן צנגאוקר, בן 25, חקלאי מקיבוץ ניר עוז, מוחזק בתת תנאים כבר 542 ימים. אתה יודע רבות על תנאי השבי של מתן. ידוע לך היטב על רגליו הקשורות בשלשלאות ברזל הכבדות ממשקל גופו, ידוע לך היטב על ההרעבה המכוונת, ועל ההתעללות הפיזית והנפשית שמתן חווה יום ביומו מאז ה-7.10. אני מסרבת לקחת חלק בריאליטי החטופים שלך, ובכל זאת מעדכנת אותך, כדי שתזכור בכל בוקר ובכל לילה, מה משמעות המונח "הומניטרי", כי כולם הומניטריים: מתן שלי נשא של מחלת ניוון שרירים גנטית מסוג C.M.T ,הקיימת במשפחה הגרעינית שלנו. אני וביתי נטלי נשאיות של המחלה, שני, בתי הקטנה, חולה פעילה במחלה והיא מאובחנת ככזו ומתמודדת מדי יום עם ההשלכות הקשות של המחלה ועוברת טיפולים. המחלה עשויה להתפרץ במצבי חרדה, סטרס ופחד ועל אחת כמה וכמה נוכח תנאי השבי הקשים מנשוא שרק מגדילים את הסיכוי שמתן יהפוך מנשא לחולה פעיל. אם זה קרה כבר, או יקרה בשל ההפקרה המכוונת שלך את מתן, לעולם לא אסלח לך על כך. אני ואחיותיו של מתן חוששות ש 542 ימי השבי הנוראי הביאו להידרדרות במצבו של מתן עד כדי חשש לנכות מלאה (בדיוק כמו סבתו של מתן). ובעיקר, חוששות כי הישארותו הצפויה בשבי תוביל לכך, אם זה עדיין לא קרה. ידוע לך שמתן מוחזק בשבי יחד עם חטוף חי, חייל בעל אזרחות זרה, אשר צפוי להשתחרר בעסקה הנרקמת. על פי מידע מודיעיני מלפני מספר חודשים שניהם שוהים יחד זמן רב באחת ממנהרות הגיהנום. אם העסקה יוצאת לפועל, מתן נשאר לבד בחושך. אני בטוחה שאדוני מבין היטב את ההשלכות. העסקה החלקית הנרקמת כרגע, היא המשך ישיר של הסלקציות שגזרת עלינו בהסכם הפעימות, שאותו פוצצת בכוונת מכוון. היא עומדת בניגוד מוחלט להצהרותייך על מחוייבותך להשבת כלל חטופינו. נגמר להם הזמן ולכולם ברור שמי שעדיין בחיים וישארו מאחור לא ישרדו. . אם עסקת הסלקציה שעל השולחן אכן תצא לפועל, הרי שאתה גוזר על מתן שלי גזר דין מוות. גדלים הסיכויים שכלל לא לא נדע מה עלה בגורלו של מתן, ובעיקר, גדלים הסיכויים שהמחלה הגנטית המשפחתית תתפרץ בבת אחת כתוצאה מהבדידות ומהמצב הנפשי והפיזי הירוד הצפוי להידרדר עוד יותר. מתן לא ישרוד לבד. אני דורשת ממך, אם אותו חייל יוצא, מתן יוצא! הילד שלי לא יופקר אל מותו זרוק לבד במנהרה כי אדוני בחר בעסקת סלקציות משיקולים פוליטיים! ובאותה נשימה אשוב ואומר - עשה הכל על מנת להחזיר את כל החטופים. די לפעימות ודי לסלקציות! שים על השולחן יוזמה לסיום המלחמה והחזרת כולם בפעימה אחת! מחובתך לדאוג להשבת כל החטופים, החיים והחללים. על החתום עינב צנגאוקר אמו של החטוף מתן צנגאוקר

Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב

25,164 次观看 • 1 年前

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"
15:51

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"

Jonathan D. Halevi

104,080 次观看 • 1 年前

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, מראשי "אחים לנשק", על השלכות מחאת הסירוב לשירות מילואים: "[נסראללה] זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר; [שאלה: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל?] "יש [בכנסת] איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל" ב-24 ביולי 2023, התראיין סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי תנועת המחאה "אחים לנשק", אצל אילאיל שחר ויואב קרקובסקי במשדר מיוחד מהכנסת של "כאן 11" לרגל ההצבעה על חוק ביטול עילת הסבירות. להלן תוכן הראיון: אילאיל שחר: נמצא איתנו על הקו [סא"ל במילואים] רון שרף, מ"אחים לנשק", שלום. רון שרף: שלום. אילאיל שחר: אתה שומע את הקולות מהמליאה, את הדרמה של הדקות האחרונות על הניסיונות של [שר הביטחון יואב] גלנט, לרכך במשהו את הצעת החוק [ביטול עילת הסבירות], אבל בינתיים הוא לא מצליח. לפני יומיים הודעתם שאם החוק הזה יעבור, עשרת אלפים איש לא יתייצבו למילואים, יודיעו שהם לא מתייצבים יותר, תעמדו במילתכם? רון שרף: ברור. מה שקורה בכנסת זה עצוב, זה יום עצוב. בישראל אנחנו במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. מול עינינו גלנט מפקיר את ביטחון ישראל. יואב קרקובסקי: באיזה אופן הוא יכול לעשות משהו אחר? הוא עכשיו נמצא על אוזנו של ראש הממשלה ומנסה ומפציר בו ובשר המשפטים יריב לוין לרכך אולי בכל זאת את החקיקה הזאת. גם אם האצבע שלו, אגב, לא תהיה בעד החקיקה, אז הוא יפוטר, אבל החוק יעבור. רון שרף: טוב שנזכר. [בנימין] נתניהו ראש ממשלה שבמשמרת שלו צבא העם מתפרק. הדיקטטור הישראלי הראשון, וגם [יצחק] הרצוג יהיה נשיא הדיקטטורה הישראלית הראשונה. כל החבורה הזאת שלא מצליחים להגיע להסכמה רחבה על חקיקה מרושעת ומטופשת, והעם, הם יראו שהכוח שלהם הוא כן מוגבל, כי צבא עם, ישראל בנויה על צבא העם, וזה פשוט לא יעבור בדיקטטורה. יואב קרקובסקי: אתה לא חושב שהשימוש בשירות הצבאי, בשירות המילואים, שזה באמת חומת המגן על שלמותה של מדינת ישראל, על ביטחונה, זה לא שימוש בנשק יום הדין? רון שרף: חומת המגן הבסיסית של מדינת ישראל זה הדמוקרטיה, ומי ששובר את החומה הזאת, מנפץ אותה, מחוקק חקיקה בניגוד לערכי הדמוקרטיה, בניגוד לרוח צה"ל, זו החבורה המרושעת הזאת שיושבת עכשיו בכנסת. אילאיל שחר: תראה, הדברים שאתם אומרים בימים האחרונים מחלחלים, הם מחלחלים לדרגים הכי בכירים בצה"ל. אנחנו רואים פה בשעות האחרונות אלופים מסתובבים במסדרונות הכנסת ומנסים לשכנע את הפוליטיקאים לרכך את החקיקה. רון שרף: טוב שנזכרו. טוב שנזכרו. אחרי חצי שנה ברחובות, מה הם חשבו? אילאיל שחר: אבל הנה, זה לא עוזר, ויכול להיות שבאמת החוק הזה יעבור, ואתה יודע, גם [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה רואה את מחאת המילואימניקים, רואה את מה שקורה פה בתוך ישראל. רון שרף: זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר. אילאיל שחר: כן? רון שרף: זה הבעיה של נתניהו. אילאיל שחר: באמת, עם יד על הלב זה לא הבעיה שלך? רון שרף: עם יד על הלב. הסכנה יותר גדולה לישראל, אני אומר לך. אילאיל שחר: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל? רון שרף: יש איום קיומי קונקרטי עכשיו. עכשיו, ברחוב קפלן, ירושלים, איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל. יואב קרקובסקי: עד כדי ככה אתה לא חושב שיש פה הגזמה ברטוריקה? רון שרף: ממש לא. יואב קרקובסקי: תסביר לי במה. רון שרף: אני אסביר. אני אסביר. דיקטטורות לא קורות במכה, זה לא סדרת טלוויזיה. ככה זה מתחיל. שלטון שיכור כוח, אטום, מושחת. זה מתחיל לאט לאט, זה מתחיל לאט לאט, [בשיטת] הסלאמי [בשלבים]. יואב קרקובסקי: אבל זה לא שהביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון מוסרת לחלוטין מעל ממשלת ישראל ופעולותיה. יש עילות רבות נוספות שבית המשפט יוכל באמצעותן לבקר... רון שרף: כן, אז למה זה כל כך חשוב? אם יש עילות, אז למה זה כל כך חשוב? ביטול עילת הסבירות? יואב קרקובסקי: אז למה זה כל כך חשוב לדעתך? רון שרף: למה זה? כי זו הפרוסה הראשונה בסלאמי. זה הדרך שלהם עכשיו לפטר את היועמשי"ת [היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה] ביום ראשון, וזה הדרך שלהם למנות, למלא את השירות הציבורי במינוים פוליטיים, לבסס את השלטון כך שאי אפשר יהיה להחליף אותו. ככה מתחילות דיקטטורות. זה לאט לאט, זה בסלאמי... אילאיל שחר: אבל כשאתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: עם פקידי ציבור צייתנים, פחדנים. ככה זה מתחיל. אילאיל שחר: אתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: אבל בישראל, בשונה מפולין והונגריה, יש צבא עם שישראל תלויה בו. וצבא עם יראה לממשלה שיכורת הכוח הזאת את מגבלת הכוח. אילאיל שחר: אוקיי, אבל אתה רואה פה את המאמצים של שר הביטחון, הוא מנסה לשכנע גם את שר המשפטים יריב לוין ואת ראש הממשלה. רון שרף: אני לא ראיתי, אני כרגע ברחוב. אני כרגע ברחוב מול מכת"זיות [מְכוֹנִית הַתָּזָה לפיזור הפגנות]. אז אני לא רואה, אני חיכיתי חצי שנה. ואם גלנט לא יכל לדבר חצי שנה, ואני יודע שהוא רואה את הדברים. יואב קרקובסקי: אוקיי. רון שרף, מראשי מחאת המילואימניקים, "אחים לנשק", תודה רבה לך. רון שרף: אנחנו לא נסלח לגלנט לעולם, הוא חייב לדעת את זה. יואב קרקובסקי: אני מניח שהוא שומע את הקולות האלה למרות שהוא נמצא במליאת הכנסת ומנסה לעשות את מה שהוא יכול. רון שרף: אז שהעוזר שלו יעביר לו, שהעוזר שלו יעביר לו. יואב קרקובסקי: רון שרף, תודה רבה לך. רון שרף: ביי. סימוכין: נספח כתבות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "[נתניהו] מסכן את ביטחון אזרחי ישראל; צה"ל נמצא במשבר עמוק אמיתי; צבא העם לא יכול להתקיים ללא דמוקרטיה; בצער עמוק, אך בתחושת שליחות אמיתית, גם אני חתמתי על מכתב [הפסקת התנדבות לשירות מילואים]". סימוכין: שישה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "עשרות אלפים שאיתנו יפסיקו את התנדבותם למילואים; לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה; הצבא מתפרק; אנחנו עושים את זאת מאחריות ואהבה גדולה לחברה ולמדינה; היום נתחיל להחתים את כל מתנדבי המילואים". סימוכין: סא"ל (מיל.) רון שרף, הנמנה על מייסדי ארגון "אחים לנשק": "אני שלם מאוד עם המאבק שעשינו. אני חושב שהייתה שם סכנה קיומית לעתיד המדינה. רק תחשוב מה היה קורה אם הרפורמה [המשפטית] הייתה מתקדמת, הקרע היה מתרחב, ובעוד שנתיים שלוש ההתקפה הנוראית הזאת של חמאס. אולי אי אפשר היה להתאושש מזה". סימוכין: רון שרף. צילום מסך מערוץ יוטיוב אחים.ות לנשק
5:19

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, מראשי "אחים לנשק", על השלכות מחאת הסירוב לשירות מילואים: "[נסראללה] זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר; [שאלה: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל?] "יש [בכנסת] איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל" ב-24 ביולי 2023, התראיין סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי תנועת המחאה "אחים לנשק", אצל אילאיל שחר ויואב קרקובסקי במשדר מיוחד מהכנסת של "כאן 11" לרגל ההצבעה על חוק ביטול עילת הסבירות. להלן תוכן הראיון: אילאיל שחר: נמצא איתנו על הקו [סא"ל במילואים] רון שרף, מ"אחים לנשק", שלום. רון שרף: שלום. אילאיל שחר: אתה שומע את הקולות מהמליאה, את הדרמה של הדקות האחרונות על הניסיונות של [שר הביטחון יואב] גלנט, לרכך במשהו את הצעת החוק [ביטול עילת הסבירות], אבל בינתיים הוא לא מצליח. לפני יומיים הודעתם שאם החוק הזה יעבור, עשרת אלפים איש לא יתייצבו למילואים, יודיעו שהם לא מתייצבים יותר, תעמדו במילתכם? רון שרף: ברור. מה שקורה בכנסת זה עצוב, זה יום עצוב. בישראל אנחנו במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. מול עינינו גלנט מפקיר את ביטחון ישראל. יואב קרקובסקי: באיזה אופן הוא יכול לעשות משהו אחר? הוא עכשיו נמצא על אוזנו של ראש הממשלה ומנסה ומפציר בו ובשר המשפטים יריב לוין לרכך אולי בכל זאת את החקיקה הזאת. גם אם האצבע שלו, אגב, לא תהיה בעד החקיקה, אז הוא יפוטר, אבל החוק יעבור. רון שרף: טוב שנזכר. [בנימין] נתניהו ראש ממשלה שבמשמרת שלו צבא העם מתפרק. הדיקטטור הישראלי הראשון, וגם [יצחק] הרצוג יהיה נשיא הדיקטטורה הישראלית הראשונה. כל החבורה הזאת שלא מצליחים להגיע להסכמה רחבה על חקיקה מרושעת ומטופשת, והעם, הם יראו שהכוח שלהם הוא כן מוגבל, כי צבא עם, ישראל בנויה על צבא העם, וזה פשוט לא יעבור בדיקטטורה. יואב קרקובסקי: אתה לא חושב שהשימוש בשירות הצבאי, בשירות המילואים, שזה באמת חומת המגן על שלמותה של מדינת ישראל, על ביטחונה, זה לא שימוש בנשק יום הדין? רון שרף: חומת המגן הבסיסית של מדינת ישראל זה הדמוקרטיה, ומי ששובר את החומה הזאת, מנפץ אותה, מחוקק חקיקה בניגוד לערכי הדמוקרטיה, בניגוד לרוח צה"ל, זו החבורה המרושעת הזאת שיושבת עכשיו בכנסת. אילאיל שחר: תראה, הדברים שאתם אומרים בימים האחרונים מחלחלים, הם מחלחלים לדרגים הכי בכירים בצה"ל. אנחנו רואים פה בשעות האחרונות אלופים מסתובבים במסדרונות הכנסת ומנסים לשכנע את הפוליטיקאים לרכך את החקיקה. רון שרף: טוב שנזכרו. טוב שנזכרו. אחרי חצי שנה ברחובות, מה הם חשבו? אילאיל שחר: אבל הנה, זה לא עוזר, ויכול להיות שבאמת החוק הזה יעבור, ואתה יודע, גם [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה רואה את מחאת המילואימניקים, רואה את מה שקורה פה בתוך ישראל. רון שרף: זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר. אילאיל שחר: כן? רון שרף: זה הבעיה של נתניהו. אילאיל שחר: באמת, עם יד על הלב זה לא הבעיה שלך? רון שרף: עם יד על הלב. הסכנה יותר גדולה לישראל, אני אומר לך. אילאיל שחר: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל? רון שרף: יש איום קיומי קונקרטי עכשיו. עכשיו, ברחוב קפלן, ירושלים, איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל. יואב קרקובסקי: עד כדי ככה אתה לא חושב שיש פה הגזמה ברטוריקה? רון שרף: ממש לא. יואב קרקובסקי: תסביר לי במה. רון שרף: אני אסביר. אני אסביר. דיקטטורות לא קורות במכה, זה לא סדרת טלוויזיה. ככה זה מתחיל. שלטון שיכור כוח, אטום, מושחת. זה מתחיל לאט לאט, זה מתחיל לאט לאט, [בשיטת] הסלאמי [בשלבים]. יואב קרקובסקי: אבל זה לא שהביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון מוסרת לחלוטין מעל ממשלת ישראל ופעולותיה. יש עילות רבות נוספות שבית המשפט יוכל באמצעותן לבקר... רון שרף: כן, אז למה זה כל כך חשוב? אם יש עילות, אז למה זה כל כך חשוב? ביטול עילת הסבירות? יואב קרקובסקי: אז למה זה כל כך חשוב לדעתך? רון שרף: למה זה? כי זו הפרוסה הראשונה בסלאמי. זה הדרך שלהם עכשיו לפטר את היועמשי"ת [היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה] ביום ראשון, וזה הדרך שלהם למנות, למלא את השירות הציבורי במינוים פוליטיים, לבסס את השלטון כך שאי אפשר יהיה להחליף אותו. ככה מתחילות דיקטטורות. זה לאט לאט, זה בסלאמי... אילאיל שחר: אבל כשאתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: עם פקידי ציבור צייתנים, פחדנים. ככה זה מתחיל. אילאיל שחר: אתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: אבל בישראל, בשונה מפולין והונגריה, יש צבא עם שישראל תלויה בו. וצבא עם יראה לממשלה שיכורת הכוח הזאת את מגבלת הכוח. אילאיל שחר: אוקיי, אבל אתה רואה פה את המאמצים של שר הביטחון, הוא מנסה לשכנע גם את שר המשפטים יריב לוין ואת ראש הממשלה. רון שרף: אני לא ראיתי, אני כרגע ברחוב. אני כרגע ברחוב מול מכת"זיות [מְכוֹנִית הַתָּזָה לפיזור הפגנות]. אז אני לא רואה, אני חיכיתי חצי שנה. ואם גלנט לא יכל לדבר חצי שנה, ואני יודע שהוא רואה את הדברים. יואב קרקובסקי: אוקיי. רון שרף, מראשי מחאת המילואימניקים, "אחים לנשק", תודה רבה לך. רון שרף: אנחנו לא נסלח לגלנט לעולם, הוא חייב לדעת את זה. יואב קרקובסקי: אני מניח שהוא שומע את הקולות האלה למרות שהוא נמצא במליאת הכנסת ומנסה לעשות את מה שהוא יכול. רון שרף: אז שהעוזר שלו יעביר לו, שהעוזר שלו יעביר לו. יואב קרקובסקי: רון שרף, תודה רבה לך. רון שרף: ביי. סימוכין: נספח כתבות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "[נתניהו] מסכן את ביטחון אזרחי ישראל; צה"ל נמצא במשבר עמוק אמיתי; צבא העם לא יכול להתקיים ללא דמוקרטיה; בצער עמוק, אך בתחושת שליחות אמיתית, גם אני חתמתי על מכתב [הפסקת התנדבות לשירות מילואים]". סימוכין: שישה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "עשרות אלפים שאיתנו יפסיקו את התנדבותם למילואים; לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה; הצבא מתפרק; אנחנו עושים את זאת מאחריות ואהבה גדולה לחברה ולמדינה; היום נתחיל להחתים את כל מתנדבי המילואים". סימוכין: סא"ל (מיל.) רון שרף, הנמנה על מייסדי ארגון "אחים לנשק": "אני שלם מאוד עם המאבק שעשינו. אני חושב שהייתה שם סכנה קיומית לעתיד המדינה. רק תחשוב מה היה קורה אם הרפורמה [המשפטית] הייתה מתקדמת, הקרע היה מתרחב, ובעוד שנתיים שלוש ההתקפה הנוראית הזאת של חמאס. אולי אי אפשר היה להתאושש מזה". סימוכין: רון שרף. צילום מסך מערוץ יוטיוב אחים.ות לנשק

Jonathan D. Halevi

39,035 次观看 • 1 年前