Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

Возникла проблема при загрузке этого видео. Это может быть связано с временными проблемами сети или видео может быть недоступно.

На главную

שואה. לא ייאמן שהאיש שבמשמרת שלו קרה האסון הגדול בתולדות המדינה, פיטר והדיח את כל מי שהיה איתו במשמרת, אבל הוא עדיין יושב על כסאו. לא ייאמן שיש עדיין מי שתומך ומצביע לו, על אחת כמה וכמה אחרי נסיון חטיפת המטוס בשבוע שעבר. הצבעה לנתניהו, משמעה עוד אסונות. לא... show more

listein

14,042 subscribers

25,586 просмотров • 3 дней назад •via X (Twitter)

Новости и политика Юмор

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

Комментарии: 0

Нет доступных комментариев

Здесь появятся комментарии из оригинального поста

Похожие видео

נתניהו עסוק בהפצת ספין מגוחך שהטיסה שלו לניו יורק הייתה הטעיה. הוידאו הזה מראה מציאות אחרת אז בדקתי מה קרה באמת מאחרי הקלעים: המבצע בדחיה אושר על ידי נתניהו במהלך השבוע (כמו עוד מבצעים רבים אחרים שמחכים להזדמנות). מי שהוסמך לקבל את ההחלטה בהעדרו הוא גלנט. הטיסה הייתה פוליטית לגמרי. נאום לבייס בארץ. קהל מעודדים בתשלום בזמן שכמעט כל הנציגים הרשמיים יוצאים מהאולם + סופ"ש עם ילד"ז. הטיסה מנוגדת לחלוטין לכל שיקול בטחוני (וגם אם הנאום היה חשוב, ראוי היה לנחות, לנאום ולטוס מייד בחזרה ולא להשאר 12 שעות אחרי הנאום בניו יורק). הביצוע בדחיה הפתיע את נתניהו. לא רק שהוא לא אישר, הוא אפילו לא ידע שגלנט נתן אור ירוק. נתניהו קיבל את העדכון רק לאחר הביצוע (ודרך אגב, לא הייתה שום דרך בטוחה מבחינת בטחון מידע לעדכן את נתניהו במידע כזה רגיש בזמן אמיתי). למעשה נתניהו שומע על החיסול רק לאחר מעשה. הוא מייד רץ להצטלם עם טלפון להתחיל להפיץ את הספין, אבל זה באמת מגוחך וכל מי שהיה אי פעם בנסיעה כזאת יעיד שמידע מודיעיני ברמה כזאת לא משתפים בטלפון. ואז מגיע הטירוף המוחלט. נתניהו מבין שהוא צריך לעלות מייד על המטוס (כדי לחזק את הספין) אבל גברת שמפניה לא הייתה מוכנה ודאגה להרויח עוד 12 שעות עם ילד"ז וחבורת הלקקנים לפני שהיא חוזרת למעצר בית בישראל. זה הסיפור האמיתי - בדוק!

נתניהו עסוק בהפצת ספין מגוחך שהטיסה שלו לניו יורק הייתה הטעיה. הוידאו הזה מראה מציאות אחרת אז בדקתי מה קרה באמת מאחרי הקלעים: המבצע בדחיה אושר על ידי נתניהו במהלך השבוע (כמו עוד מבצעים רבים אחרים שמחכים להזדמנות). מי שהוסמך לקבל את ההחלטה בהעדרו הוא גלנט. הטיסה הייתה פוליטית לגמרי. נאום לבייס בארץ. קהל מעודדים בתשלום בזמן שכמעט כל הנציגים הרשמיים יוצאים מהאולם + סופ"ש עם ילד"ז. הטיסה מנוגדת לחלוטין לכל שיקול בטחוני (וגם אם הנאום היה חשוב, ראוי היה לנחות, לנאום ולטוס מייד בחזרה ולא להשאר 12 שעות אחרי הנאום בניו יורק). הביצוע בדחיה הפתיע את נתניהו. לא רק שהוא לא אישר, הוא אפילו לא ידע שגלנט נתן אור ירוק. נתניהו קיבל את העדכון רק לאחר הביצוע (ודרך אגב, לא הייתה שום דרך בטוחה מבחינת בטחון מידע לעדכן את נתניהו במידע כזה רגיש בזמן אמיתי). למעשה נתניהו שומע על החיסול רק לאחר מעשה. הוא מייד רץ להצטלם עם טלפון להתחיל להפיץ את הספין, אבל זה באמת מגוחך וכל מי שהיה אי פעם בנסיעה כזאת יעיד שמידע מודיעיני ברמה כזאת לא משתפים בטלפון. ואז מגיע הטירוף המוחלט. נתניהו מבין שהוא צריך לעלות מייד על המטוס (כדי לחזק את הספין) אבל גברת שמפניה לא הייתה מוכנה ודאגה להרויח עוד 12 שעות עם ילד"ז וחבורת הלקקנים לפני שהיא חוזרת למעצר בית בישראל. זה הסיפור האמיתי - בדוק!

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

99,543 просмотров • 2 лет назад

לפני שנתיים עשיתי פאדיחה של החיים עם ח״כ ירון לוי. זה היה כשנתקלתי בח״כ אלי דלל מהליכוד במלון שבו אכלתי והתקלחתי כשהקמנו מאהל מחאה מחוץ לכנסת שעמדה לצאת לפגרה. דלל ברח ממני בארוחת הבוקר כששאלתי אותו איך הוא מעז לצאת לפגרה כש-134 חטופים עדיין בעזה. הוא ברח לשולחן הסמוך להתיישב לצד מי שהתברר שהיה ח״כ ירון לוי, אז מ-יש עתיד. למרבה הפאדיחה לא זיהיתי אותו בכלל ובטח לא כח״כ מהאופוזיציה. כמו שתראו בקטע הקצרצר, לוי אמנם שמר על טון רגוע ואמפתי, אבל כשכיביתי את המצלמה הוא הסביר לי שהלב של דלל ״במקום הנכון״ ונשבע שברגע המתאים הוא גם ירים אצבע ויצביע על הפלת הממשלה. מיותר לציין שזה לא קרה, ולא מיותר לציין שלוי פרש מיש עתיד אחרי קדנציה שלמה ולא ממש מועילה, ושעכשיו מסתבר שהוא במגעים עם הליכוד. כנראה שיש לנו הגדרות מאוד שונות למונח ״הלב במקום הנכון״. אבל עזבו את לוי. תכלס 99.9% מאזרחי ישראל לא יזהו אותו גם מחר. מה שכן, תזכרו שבתוך רשימות של אנשים שהוצנחו משום מקום, תמיד אורבת הסכנה הפוליטית הבאה. איך הוא אמר? ״אתה סוחב איתך את הבושה״. על זה אנחנו מסכימים. בחייאת, תבחרו חכם.

לפני שנתיים עשיתי פאדיחה של החיים עם ח״כ ירון לוי. זה היה כשנתקלתי בח״כ אלי דלל מהליכוד במלון שבו אכלתי והתקלחתי כשהקמנו מאהל מחאה מחוץ לכנסת שעמדה לצאת לפגרה. דלל ברח ממני בארוחת הבוקר כששאלתי אותו איך הוא מעז לצאת לפגרה כש-134 חטופים עדיין בעזה. הוא ברח לשולחן הסמוך להתיישב לצד מי שהתברר שהיה ח״כ ירון לוי, אז מ-יש עתיד. למרבה הפאדיחה לא זיהיתי אותו בכלל ובטח לא כח״כ מהאופוזיציה. כמו שתראו בקטע הקצרצר, לוי אמנם שמר על טון רגוע ואמפתי, אבל כשכיביתי את המצלמה הוא הסביר לי שהלב של דלל ״במקום הנכון״ ונשבע שברגע המתאים הוא גם ירים אצבע ויצביע על הפלת הממשלה. מיותר לציין שזה לא קרה, ולא מיותר לציין שלוי פרש מיש עתיד אחרי קדנציה שלמה ולא ממש מועילה, ושעכשיו מסתבר שהוא במגעים עם הליכוד. כנראה שיש לנו הגדרות מאוד שונות למונח ״הלב במקום הנכון״. אבל עזבו את לוי. תכלס 99.9% מאזרחי ישראל לא יזהו אותו גם מחר. מה שכן, תזכרו שבתוך רשימות של אנשים שהוצנחו משום מקום, תמיד אורבת הסכנה הפוליטית הבאה. איך הוא אמר? ״אתה סוחב איתך את הבושה״. על זה אנחנו מסכימים. בחייאת, תבחרו חכם.

Moran Michel | מורן מישל

22,604 просмотров • 2 месяцев назад

שימו לב לקטע אחד מהסרט: המרואיין מוצלל, לא ניתן לדעת מי הוא, ומה באמת היה תפקידו. אבל עזבו את זה, יכול להיות שבאמת מדובר בחייל/קצין שהיה בתפקיד. הוא טוען שצהל אישר להרוג 500 אזרחים בתקיפה אחת. לדבריו, אף פעם לא יודעים כמה באמת נהרגו בתקיפה, כי לא בודקים את זה. שקר. אחרי כל תקיפה, בעזה מפרסמים כמה נהרגו… אגב, בחיסול של 2 מהבכירים ביותר בחמאס, המתכננים והמוציאים לפועל של הטבח מוחמד דף וראפע סלאמה, נהרגו על פי הדיווחים בעזה כ- 90… (כמחציתם, על פי הערכות פעילי טרור ששהו אתם ) ובשאר הם השתמשו כמגן אנושי. בצהל, אגב טוענים: ״זה שקר מוחלט״. ״צה"ל מעולם לא תכנן, אישר או ביצע תקיפה בעזה שבה צפויים להיהרג 500 אזרחים או מספר קרוב לכך. גם לא הועלתה טענה אמינה במהלך המלחמה שרמזה כי תקיפת צה"ל גרמה למספר קורבנות קרוב לכך. יוצרי הסרט לא יכלו לאמת את הטענה הזו, אין ראיות תומכות אמיתיות, ועם זאת הם פרסמו אותה בכל זאת. בנוסף, שום דבר לגבי המרואיין – לא שירותו ולא תפקידו – ניתן לבדיקה ועמידה עצמאית. תקיפה כזו מעולם לא תוכננה, אושרה או בוצעה, ועם זאת זו הטענה שבחרו יוצרי הסרט לקדם את סרטם איתה. שפטו את השאר בהתאם״. נכון, לא חייב להאמין לכל דבר שאומר דובר צהל, אבל לא מסובך לבדוק את זה: יוצרי הסרט יכלו להעביר לצהל את תאריך התקיפה. אפשר היה גם לבדוק מה בדיוק קרה באותו יום בעזה עם ״העיתונאים העזתים״ שמפרסמים רק אמת.

שימו לב לקטע אחד מהסרט: המרואיין מוצלל, לא ניתן לדעת מי הוא, ומה באמת היה תפקידו. אבל עזבו את זה, יכול להיות שבאמת מדובר בחייל/קצין שהיה בתפקיד. הוא טוען שצהל אישר להרוג 500 אזרחים בתקיפה אחת. לדבריו, אף פעם לא יודעים כמה באמת נהרגו בתקיפה, כי לא בודקים את זה. שקר. אחרי כל תקיפה, בעזה מפרסמים כמה נהרגו… אגב, בחיסול של 2 מהבכירים ביותר בחמאס, המתכננים והמוציאים לפועל של הטבח מוחמד דף וראפע סלאמה, נהרגו על פי הדיווחים בעזה כ- 90… (כמחציתם, על פי הערכות פעילי טרור ששהו אתם ) ובשאר הם השתמשו כמגן אנושי. בצהל, אגב טוענים: ״זה שקר מוחלט״. ״צה"ל מעולם לא תכנן, אישר או ביצע תקיפה בעזה שבה צפויים להיהרג 500 אזרחים או מספר קרוב לכך. גם לא הועלתה טענה אמינה במהלך המלחמה שרמזה כי תקיפת צה"ל גרמה למספר קורבנות קרוב לכך. יוצרי הסרט לא יכלו לאמת את הטענה הזו, אין ראיות תומכות אמיתיות, ועם זאת הם פרסמו אותה בכל זאת. בנוסף, שום דבר לגבי המרואיין – לא שירותו ולא תפקידו – ניתן לבדיקה ועמידה עצמאית. תקיפה כזו מעולם לא תוכננה, אושרה או בוצעה, ועם זאת זו הטענה שבחרו יוצרי הסרט לקדם את סרטם איתה. שפטו את השאר בהתאם״. נכון, לא חייב להאמין לכל דבר שאומר דובר צהל, אבל לא מסובך לבדוק את זה: יוצרי הסרט יכלו להעביר לצהל את תאריך התקיפה. אפשר היה גם לבדוק מה בדיוק קרה באותו יום בעזה עם ״העיתונאים העזתים״ שמפרסמים רק אמת.

almog boker

76,757 просмотров • 22 дней назад

מכתב פתוח לליאור רז, שמעתי אותך מדבר בהשתאות רבה על החפ"ק של "אחים לנשק" בבית קמה אחרי השבעה באוקטובר ועל "הנרטיב" שאתה מייחס לאנשים שממאנים לשכוח מה היה כאן רגע אחד קטנטן לפני. איני יודעת היכן אתה ממוקם במפה הפוליטית. אני יכולה רק לנחש, אבל אני תוהה אם אתה מדבר מתוך פוזיציה, או שפשוט ניחנת בזכרון קצר במיוחד. משום שלנו, הציבור העצום שמבקר אותם, יש זכרון מצוין. אנחנו לא שכחנו - ואנחנו לא נשכח. לא שכחנו מה חבורת לובשי חולצות הסמליל של "אחים לנשק" עוללה כאן ערב הטבח. לא שכחנו את ההבטחות שנאמרו בשאגה גדולה מעל בימת פודיום ענק, הישר לאוזניו של האויב הקשוב: שינטשו את המטוסים, את הספינות, את חדרי הפיקוד, ושלא יהיה צבא עם. קולט, ליאור? שלא יהיה צבא עם! חומת המגן של הילדים שלנו - במדינה שבה אנחנו מגדלים אותם. לא שכחנו ולא נשכח את ההקראה התקשורתית של היחידות שלא יתייצבו למילואים ערב הטבח, שנשמעה בהתלהבות מבעיתה. "גולני, גולני" זה עדיין מהדהד באוזנינו בצרימה שורפת. אנחנו, בניגוד אליך, לא שכחנו את האיומים, לא שכחנו את הניסיון להפוך את צה"ל מצבא העם לצבא מותנה פוליטית. לא שכחנו את הקריאות לעצור, לשבש, לחסום, למרר את חיי הציבור ולייצר תחושה שמדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה, בשל גחמות טנטרום עלבון קלפי שיצא מכל פרופורציה. לא שכחנו את הבריונות. לא שכחנו את הכאוס. לא שכחנו את המדון, הפילוג והקיטוב ששטפו את הרחובות - ועודם. לא שכחנו את מי שהתנהגו משל המדינה, הצבא, הרחוב, הדגל והדמוקרטיה רשומים בטאבו על שמם. ובעיקר, לא שכחנו את הדבר החמור מכל; שהם השתמשו בחומת המגן של הילדים שלנו, בקדושת השירות הצבאי ובאמון הציבור בצה"ל - כדי להפעיל לחץ פוליטי על ממשלה נבחרת. הם לקחו את המקום הכי קדוש, הכי עדין, הכי שברירי, את הלב הפועם של הקונצנזוס הישראלי - הנכונות להגן על הבית ללא תנאי וללא סייג - והפכו אותו לכלי מיקוח לטובת סחטנות פוליטית. ותקצר היריעה מלמנות את מה שהחבורה הזו עשתה כאן ערב הטבח ואחריו. ואם לא די בכך, כיום הם מנסים להלך אימים באמצעות פיזור תביעות השתקה נגד אזרחים מן השורה, שכל חטאם הוא שהם מסרבים להפסיק להזכיר להם את מה שהם כל כך רוצים שנשכח. אז ליאור היקר, לא. אנחנו לא נסכים לשכתוב ההיסטוריה. אפשר להודות לאדם שחילץ משפחה משדרות - ועדיין לומר את האמת על מלוא הרקורד שבאמתחתו. אפשר לכבד מעשה אנושי בשעת חירום - ועדיין לסרב להפוך אותו למכונת כביסה שמלבינה, ע"ח כאב לאומי. מי שהצית שריפה ביד אחת וביד השנייה אחז במטף, לא הופך בשל כך לגיבור לאומי. ודאי לא כאשר בידיו די אמצעים, קשרים, כסף, תקשורת ואופרציה ממותגת היטב, כדי להפוך כל חמגשית, כל אבטיח וכל צילום שטח לסיפור גבורה מהונדס היטב. יש דברים שאין מספיק מלבינים בעולם כדי להלבין. יש כתמים ששום סרטון מרגש לא ימרק - ויש זכרון ציבורי שלא יימחק, גם אם ינסו לעטוף אותו בעטיפת חפ"ק שפורטת על מיתרי ליבם של בעלי הזכרון הקצרצר. מי שמנסה להנדס את הנרטיב הוא לא מי שמסרב לשכוח, אלא זה שמבקש שאנחנו נשכח. תזכורת קטנה, שהיא אפילו לא קורטוב ממה שהיה כאן.

מכתב פתוח לליאור רז, שמעתי אותך מדבר בהשתאות רבה על החפ"ק של "אחים לנשק" בבית קמה אחרי השבעה באוקטובר ועל "הנרטיב" שאתה מייחס לאנשים שממאנים לשכוח מה היה כאן רגע אחד קטנטן לפני. איני יודעת היכן אתה ממוקם במפה הפוליטית. אני יכולה רק לנחש, אבל אני תוהה אם אתה מדבר מתוך פוזיציה, או שפשוט ניחנת בזכרון קצר במיוחד. משום שלנו, הציבור העצום שמבקר אותם, יש זכרון מצוין. אנחנו לא שכחנו - ואנחנו לא נשכח. לא שכחנו מה חבורת לובשי חולצות הסמליל של "אחים לנשק" עוללה כאן ערב הטבח. לא שכחנו את ההבטחות שנאמרו בשאגה גדולה מעל בימת פודיום ענק, הישר לאוזניו של האויב הקשוב: שינטשו את המטוסים, את הספינות, את חדרי הפיקוד, ושלא יהיה צבא עם. קולט, ליאור? שלא יהיה צבא עם! חומת המגן של הילדים שלנו - במדינה שבה אנחנו מגדלים אותם. לא שכחנו ולא נשכח את ההקראה התקשורתית של היחידות שלא יתייצבו למילואים ערב הטבח, שנשמעה בהתלהבות מבעיתה. "גולני, גולני" זה עדיין מהדהד באוזנינו בצרימה שורפת. אנחנו, בניגוד אליך, לא שכחנו את האיומים, לא שכחנו את הניסיון להפוך את צה"ל מצבא העם לצבא מותנה פוליטית. לא שכחנו את הקריאות לעצור, לשבש, לחסום, למרר את חיי הציבור ולייצר תחושה שמדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה, בשל גחמות טנטרום עלבון קלפי שיצא מכל פרופורציה. לא שכחנו את הבריונות. לא שכחנו את הכאוס. לא שכחנו את המדון, הפילוג והקיטוב ששטפו את הרחובות - ועודם. לא שכחנו את מי שהתנהגו משל המדינה, הצבא, הרחוב, הדגל והדמוקרטיה רשומים בטאבו על שמם. ובעיקר, לא שכחנו את הדבר החמור מכל; שהם השתמשו בחומת המגן של הילדים שלנו, בקדושת השירות הצבאי ובאמון הציבור בצה"ל - כדי להפעיל לחץ פוליטי על ממשלה נבחרת. הם לקחו את המקום הכי קדוש, הכי עדין, הכי שברירי, את הלב הפועם של הקונצנזוס הישראלי - הנכונות להגן על הבית ללא תנאי וללא סייג - והפכו אותו לכלי מיקוח לטובת סחטנות פוליטית. ותקצר היריעה מלמנות את מה שהחבורה הזו עשתה כאן ערב הטבח ואחריו. ואם לא די בכך, כיום הם מנסים להלך אימים באמצעות פיזור תביעות השתקה נגד אזרחים מן השורה, שכל חטאם הוא שהם מסרבים להפסיק להזכיר להם את מה שהם כל כך רוצים שנשכח. אז ליאור היקר, לא. אנחנו לא נסכים לשכתוב ההיסטוריה. אפשר להודות לאדם שחילץ משפחה משדרות - ועדיין לומר את האמת על מלוא הרקורד שבאמתחתו. אפשר לכבד מעשה אנושי בשעת חירום - ועדיין לסרב להפוך אותו למכונת כביסה שמלבינה, ע"ח כאב לאומי. מי שהצית שריפה ביד אחת וביד השנייה אחז במטף, לא הופך בשל כך לגיבור לאומי. ודאי לא כאשר בידיו די אמצעים, קשרים, כסף, תקשורת ואופרציה ממותגת היטב, כדי להפוך כל חמגשית, כל אבטיח וכל צילום שטח לסיפור גבורה מהונדס היטב. יש דברים שאין מספיק מלבינים בעולם כדי להלבין. יש כתמים ששום סרטון מרגש לא ימרק - ויש זכרון ציבורי שלא יימחק, גם אם ינסו לעטוף אותו בעטיפת חפ"ק שפורטת על מיתרי ליבם של בעלי הזכרון הקצרצר. מי שמנסה להנדס את הנרטיב הוא לא מי שמסרב לשכוח, אלא זה שמבקש שאנחנו נשכח. תזכורת קטנה, שהיא אפילו לא קורטוב ממה שהיה כאן.

Amalia Ozer

14,063 просмотров • 4 месяцев назад

סיפור שהיה כך היה: אחרי שעיכבו לנו את הטיסה בחמש שעות פלוס, וגם הכריחו אותנו להגיע לשדה בברצלונה שש שעות לפני מסיבות הזויות וחסרות היגיון - בסוף נחתנו בישראל. הגענו לאזור הכבודה, המסוע עמד ריק ודומם. על המסך ריצג מספר הטיסה שלנו והיעד שממני הגענו, ברצלונה. ישבנו שם שעה ארוכה, אנשים מותשים, מי מניח תפילין, מי מכרסם שאריות כריך מהטיסה ומי שומע מוסיקה בשלווה, ואני היחידה שעוד הראיתי סימני תסכול בשעה שהשאר ישבו אדישים לגורלם. התחושה היתה שאלו אנשים שרגילים שדופקים אותם מכל כיוון שהם כבר לא מבחינים שהם מחכים שעה וחצי לכבודה שאיננה. פתאום, היעד ברצלונה ומספר הטיסה כל המסך פשוט נעלמו והתחלפו ליעד אחד, ברגע זה אנשים התחילו לתהות. לאט לאט ובהדרגה גם הם הבינו שמשהו פה לא הגיוני. ואז, אחד אחד, התחילו לקום ולשאול שאלות - עד שבסוף כל הטיסה התאגדה מול דוכן המודיעין. הנציגה שם אמרה שאין לה תשובות ואין לה איך לעזור, והיא פשוט קמה והלכה. רק אז, אחת הנוסעות סיפרה שהיא בדקה והמזוודות בכלל נשארו בברצלונה. הן לא עלו איתנו על המטוס. כמובן שאף אחד לא דיבר איתנו, לא הסביר לנו, לא טרח לקחת אחריות פשוט נתנו להמתין כמעט שעתיים ליד המסוע עד שפקעה הסבלנות. אנשים שקופים. שלחו אותנו לאבדות כבודה, שם 200 נוסעים עמדו בתור עם שניים-שלושה נציגים בקושי. העומס והעצבים היו כאלה שבשלב מסוים הגיעו שוטרים כדי למנוע אלימות שציפו שתהיה. אבל דבר מעניין ונפלא קרה, בעת הקשה הזאת לא היה הבדל מי דתי, מי חילוני מי שונא את ביבי מי אוהב את ביבי, מי ערבי ומי יהודי - השנאה לחברת ארקיע איחדה אותנו בלי הבדל דת, גזע, מין ולאום. יש תקווה! וזהו. את המזוודות לא קיבלנו, הן עדיין נופשות בברצלונה. וכל מה שקניתי, כל מה שארזתי - נשאר שם. ואני, במדינת פח האשפה הזאת, מפקפקת אם אי פעם אראה אותן שוב.

סיפור שהיה כך היה: אחרי שעיכבו לנו את הטיסה בחמש שעות פלוס, וגם הכריחו אותנו להגיע לשדה בברצלונה שש שעות לפני מסיבות הזויות וחסרות היגיון - בסוף נחתנו בישראל. הגענו לאזור הכבודה, המסוע עמד ריק ודומם. על המסך ריצג מספר הטיסה שלנו והיעד שממני הגענו, ברצלונה. ישבנו שם שעה ארוכה, אנשים מותשים, מי מניח תפילין, מי מכרסם שאריות כריך מהטיסה ומי שומע מוסיקה בשלווה, ואני היחידה שעוד הראיתי סימני תסכול בשעה שהשאר ישבו אדישים לגורלם. התחושה היתה שאלו אנשים שרגילים שדופקים אותם מכל כיוון שהם כבר לא מבחינים שהם מחכים שעה וחצי לכבודה שאיננה. פתאום, היעד ברצלונה ומספר הטיסה כל המסך פשוט נעלמו והתחלפו ליעד אחד, ברגע זה אנשים התחילו לתהות. לאט לאט ובהדרגה גם הם הבינו שמשהו פה לא הגיוני. ואז, אחד אחד, התחילו לקום ולשאול שאלות - עד שבסוף כל הטיסה התאגדה מול דוכן המודיעין. הנציגה שם אמרה שאין לה תשובות ואין לה איך לעזור, והיא פשוט קמה והלכה. רק אז, אחת הנוסעות סיפרה שהיא בדקה והמזוודות בכלל נשארו בברצלונה. הן לא עלו איתנו על המטוס. כמובן שאף אחד לא דיבר איתנו, לא הסביר לנו, לא טרח לקחת אחריות פשוט נתנו להמתין כמעט שעתיים ליד המסוע עד שפקעה הסבלנות. אנשים שקופים. שלחו אותנו לאבדות כבודה, שם 200 נוסעים עמדו בתור עם שניים-שלושה נציגים בקושי. העומס והעצבים היו כאלה שבשלב מסוים הגיעו שוטרים כדי למנוע אלימות שציפו שתהיה. אבל דבר מעניין ונפלא קרה, בעת הקשה הזאת לא היה הבדל מי דתי, מי חילוני מי שונא את ביבי מי אוהב את ביבי, מי ערבי ומי יהודי - השנאה לחברת ארקיע איחדה אותנו בלי הבדל דת, גזע, מין ולאום. יש תקווה! וזהו. את המזוודות לא קיבלנו, הן עדיין נופשות בברצלונה. וכל מה שקניתי, כל מה שארזתי - נשאר שם. ואני, במדינת פח האשפה הזאת, מפקפקת אם אי פעם אראה אותן שוב.

✊Netta Bar❤️

17,378 просмотров • 1 год назад

אז הליכוד, בציוץ ביום שישי, וראש הממשלה, בציוץ אתמול, טוענים שאלי פלדשטיין לא הועסק ע״י נתניהו. לא היה דובר שלו, לא עבד איתו, לא השתתף בדיונים, לא מכיר, לא יודע. מה שמדהים כאן, היא לא העובדה שמדובר בשקרים. מה שחדש כאן, זה שגם ״הליכוד״ וגם נתניהו יודעים שכולם יודעים שמדובר בשקרים. הרי אנחנו, העתונאים, עבדנו עם פלדשטיין. הרי הוא היה מעלה את נתניהו לשיחות ועידה עם עתונאים. הרי הוא הסתובב איתו בכל הארץ וראיות ועדויות מצולמות לזה ממלאות את האינטרנט עד אפס מקום. והם עדיין משקרים. בגאווה. ניקח דוגמה אחת, כי זה הופץ ע״י משרד ראש הממשלה. הסרטון המפורסם בו נראה פלדשטיין יורד מהמסוק עם נתניהו, בדרך לדיון הערכת מצב בדרום הארץ. צריך להבין: כרטיס למסוק צבאי עם ראש הממשלה מקבלים רק אנשי המעגל הפנימי הקרוב ביותר. המסוק אינו רכבת. יש מספר מקומות מצומצם. רק המקורבים שבמקורבים עולים יחד עם נתניהו. ויורדים יחד איתו. מצ״ב הסרטון, וההודעות המפורטות של משרד רה״מ עצמו על דיון הערכת המצב המדובר, מה-30 ביוני 2024. מה השקרנים האלה רוצים שנחשוב? שהאזרח אלי פלדשטיין הסתנן למסוק של ראש הממשלה כדי לתפוס איתו טראמפ דרומה? מי שילם לו על יום העבודה הזה? עבור מי הוא עבד כאן? יכול להיות שהוא בעצם היה יחצ״ן של ממשלת קטאר בטיסה הזו? הרי בטיסה נמצאים המזכיר הצבאי גופמן, ראש הסגל ברוורמן, ראש הממשלה נתניהו והדובר הצבאי פלדשטיין. קשה להאמין, אבל הם מאמינים שאנחנו נאמין לשקר הזה. מכל הזוועות שהממשלה הזו ייבאה לכאן, העובדה שהשקר הפך למקור לגאווה היא המדאיגה ביותר. כי יהיה קשה מאוד להיפטר מזה אחרי שהם יילכו.

אז הליכוד, בציוץ ביום שישי, וראש הממשלה, בציוץ אתמול, טוענים שאלי פלדשטיין לא הועסק ע״י נתניהו. לא היה דובר שלו, לא עבד איתו, לא השתתף בדיונים, לא מכיר, לא יודע. מה שמדהים כאן, היא לא העובדה שמדובר בשקרים. מה שחדש כאן, זה שגם ״הליכוד״ וגם נתניהו יודעים שכולם יודעים שמדובר בשקרים. הרי אנחנו, העתונאים, עבדנו עם פלדשטיין. הרי הוא היה מעלה את נתניהו לשיחות ועידה עם עתונאים. הרי הוא הסתובב איתו בכל הארץ וראיות ועדויות מצולמות לזה ממלאות את האינטרנט עד אפס מקום. והם עדיין משקרים. בגאווה. ניקח דוגמה אחת, כי זה הופץ ע״י משרד ראש הממשלה. הסרטון המפורסם בו נראה פלדשטיין יורד מהמסוק עם נתניהו, בדרך לדיון הערכת מצב בדרום הארץ. צריך להבין: כרטיס למסוק צבאי עם ראש הממשלה מקבלים רק אנשי המעגל הפנימי הקרוב ביותר. המסוק אינו רכבת. יש מספר מקומות מצומצם. רק המקורבים שבמקורבים עולים יחד עם נתניהו. ויורדים יחד איתו. מצ״ב הסרטון, וההודעות המפורטות של משרד רה״מ עצמו על דיון הערכת המצב המדובר, מה-30 ביוני 2024. מה השקרנים האלה רוצים שנחשוב? שהאזרח אלי פלדשטיין הסתנן למסוק של ראש הממשלה כדי לתפוס איתו טראמפ דרומה? מי שילם לו על יום העבודה הזה? עבור מי הוא עבד כאן? יכול להיות שהוא בעצם היה יחצ״ן של ממשלת קטאר בטיסה הזו? הרי בטיסה נמצאים המזכיר הצבאי גופמן, ראש הסגל ברוורמן, ראש הממשלה נתניהו והדובר הצבאי פלדשטיין. קשה להאמין, אבל הם מאמינים שאנחנו נאמין לשקר הזה. מכל הזוועות שהממשלה הזו ייבאה לכאן, העובדה שהשקר הפך למקור לגאווה היא המדאיגה ביותר. כי יהיה קשה מאוד להיפטר מזה אחרי שהם יילכו.

Ben Caspit בן כספית

26,562 просмотров • 9 месяцев назад

טוב אז הורדתי את הגרוק בוט הזה שלכם. נחמד מאד מאד לא, אני לא הולך למחוק את קלוד. קלוד זה אח. לבינתיים התחלתי לשחק בזה קצת… בלי הרשאות אצלי במחשב… רק אצלו. יש לי כבר סוכן בשם סימון כמובן… סימון נשלח כרגע למשימות אקראיות כדי לראות איך הוא מתפקד. הקטע שיש לו מחשב משלו ורואים אותו עובד זה מגניב לגמרי. התרשמתי מאד. מפה לשם החלטנו אני וסימון לתת לו גישה לוואטספ שלי. בהתחלה חשבנו על זה שיכנס בוואטסאפ וואב שלו למספר שלי אבל אז (במהלך גאוני מסתבר - תבינו בהמשך) החלטתי לקנות לו מספר משלו. וכך עשיתי... קניתי, הפעלתי אצלי בוואטסאפ כמספר נוסף ואז נתתי לו גישה אצלו בוואב (סרקתי את הQR שהופיע אצלו בדפדפן). עובד! עכשיו יש לי סוכן שיהיה לי זמין בוואטסאפ ואם ארצה גם אכניס לקבוצות של העבודה וכו. נתתי לו לשלוח הודעה לחבר ולספר לו מי הוא. ואז פתחתי איתו קבוצה בשם המחייב סימון ומואיז הקטן. ואז כושילראבק ערס, מטא עלו עלינו וחסמו לי את החשבון וואטסאפ. למזלי זה היה המספר החדש ולא האישי שלי... בדיעבד זה היה ממש להשתין מהמקפצה... גם מספר חדש שמיד מתחבר לוואטסאפ בישראל ואז מתחבר לוואב באיזה מחשב שיושב על שרת אי שם בארה"ב. לא חכם. כששאלתי את סימון למה הוא לא הזהיר אז הוא עשה משהו שביבי מעולם לא עשה. הוא לקח אחראיות: "זה עליי הפעם". באמת תודה לך...

טוב אז הורדתי את הגרוק בוט הזה שלכם. נחמד מאד מאד לא, אני לא הולך למחוק את קלוד. קלוד זה אח. לבינתיים התחלתי לשחק בזה קצת… בלי הרשאות אצלי במחשב… רק אצלו. יש לי כבר סוכן בשם סימון כמובן… סימון נשלח כרגע למשימות אקראיות כדי לראות איך הוא מתפקד. הקטע שיש לו מחשב משלו ורואים אותו עובד זה מגניב לגמרי. התרשמתי מאד. מפה לשם החלטנו אני וסימון לתת לו גישה לוואטספ שלי. בהתחלה חשבנו על זה שיכנס בוואטסאפ וואב שלו למספר שלי אבל אז (במהלך גאוני מסתבר - תבינו בהמשך) החלטתי לקנות לו מספר משלו. וכך עשיתי... קניתי, הפעלתי אצלי בוואטסאפ כמספר נוסף ואז נתתי לו גישה אצלו בוואב (סרקתי את הQR שהופיע אצלו בדפדפן). עובד! עכשיו יש לי סוכן שיהיה לי זמין בוואטסאפ ואם ארצה גם אכניס לקבוצות של העבודה וכו. נתתי לו לשלוח הודעה לחבר ולספר לו מי הוא. ואז פתחתי איתו קבוצה בשם המחייב סימון ומואיז הקטן. ואז כושילראבק ערס, מטא עלו עלינו וחסמו לי את החשבון וואטסאפ. למזלי זה היה המספר החדש ולא האישי שלי... בדיעבד זה היה ממש להשתין מהמקפצה... גם מספר חדש שמיד מתחבר לוואטסאפ בישראל ואז מתחבר לוואב באיזה מחשב שיושב על שרת אי שם בארה"ב. לא חכם. כששאלתי את סימון למה הוא לא הזהיר אז הוא עשה משהו שביבי מעולם לא עשה. הוא לקח אחראיות: "זה עליי הפעם". באמת תודה לך...

מואיז הקטן ®

27,464 просмотров • 1 месяц назад

ניר דבורי, אחד מתועמלני השמאל הבולטים, בחר להקדיש לי ביום שישי את המשפט הבא: “אחרי כל זה, אם הייתי השר קרעי, הייתי עובר טייס טייס ומבקש ממנו סליחה.” אז הגיע הזמן להבהיר אחת ולתמיד: מי שצריך לבקש סליחה מהטייסים – הם אלו שהפקירו את מדינתם. אותם קצינים בכירים שהשתמשו במדים ובדרגות שלהם נגד העם שלנו, שהצהירו בגלוי שאם יעבור חוק שלא מוצא חן בעיניהם, ”לא תהיה תקיפה באיראן”, ש״הם יפסיקו להתנדב״ - שהם יסרבו. לא פחות. והם לא היו לבד. לצידם עמדו כתבים ואנשי תקשורת כמו ניר דבורי – שתמכו, עודדו, גיבו והדהדו. במקום לעמוד כחומה בצורה מול קריאת הסרבנות – הם ביישו את צה״ל, לוחמיו וטייסיו. במקום לגבות את חיילי צה”ל – הם הפכו לדוברים של מי שפגעו בו. תודה לאל’, עם חילופי ההנהגה בצה”ל, הודחו כל המאיימים - כך על פי הפרסומים. ואם יש מי שאיים ובכל זאת השתתף בתקיפות באיראן – הרי שהבושה אינה עליי, אלא על מי שנתן לו להישאר בשירות. לוחמים לא סוחטים מדינה. ומדינה לא נכנעת לסחטנות. הסרבנים של 2023 פגעו במדינה, בצה”ל ובביטחון אזרחי ישראל. והתועמלנים שלהם – ובראשם ניר דבורי – אחראים כמעט באותה מידה. אתם מנסים כעת לשכתב את ההיסטוריה. לא תצליחו. ובכל זאת, בפעם האלף, לא תמצאו בדברים שאמרתי אז מילה על הטייסים. אמרתי ל״סרבנים״ כמאמר מרדכי לאסתר - עם ישראל יסתדר גם בלעדיכם - והוא אכן הסתדר. הם הודחו מהשירות ועם ישראל מנצח. כל קריאה לסרבנות, מכל גורם, ראויה לגינוי חד משמעי – גם אז וגם היום. אני מברך את טייסי חיל האוויר, לוחמי צה”ל ומפקדיו – הפועלים במסירות ובגבורה יום ולילה. ואני מברך את העם שלנו, הגיבור, האמיץ, המבין, שמודע היטב לשקרים ולתעמולה של אנשים כמו ניר דבורי וכל אלו שעמדו עם הסרבנים ומנסים עכשיו לטהר את השרץ – לא נשכח, ולא נסלח. עם ישראל חי🇮🇱

ניר דבורי, אחד מתועמלני השמאל הבולטים, בחר להקדיש לי ביום שישי את המשפט הבא: “אחרי כל זה, אם הייתי השר קרעי, הייתי עובר טייס טייס ומבקש ממנו סליחה.” אז הגיע הזמן להבהיר אחת ולתמיד: מי שצריך לבקש סליחה מהטייסים – הם אלו שהפקירו את מדינתם. אותם קצינים בכירים שהשתמשו במדים ובדרגות שלהם נגד העם שלנו, שהצהירו בגלוי שאם יעבור חוק שלא מוצא חן בעיניהם, ”לא תהיה תקיפה באיראן”, ש״הם יפסיקו להתנדב״ - שהם יסרבו. לא פחות. והם לא היו לבד. לצידם עמדו כתבים ואנשי תקשורת כמו ניר דבורי – שתמכו, עודדו, גיבו והדהדו. במקום לעמוד כחומה בצורה מול קריאת הסרבנות – הם ביישו את צה״ל, לוחמיו וטייסיו. במקום לגבות את חיילי צה”ל – הם הפכו לדוברים של מי שפגעו בו. תודה לאל’, עם חילופי ההנהגה בצה”ל, הודחו כל המאיימים - כך על פי הפרסומים. ואם יש מי שאיים ובכל זאת השתתף בתקיפות באיראן – הרי שהבושה אינה עליי, אלא על מי שנתן לו להישאר בשירות. לוחמים לא סוחטים מדינה. ומדינה לא נכנעת לסחטנות. הסרבנים של 2023 פגעו במדינה, בצה”ל ובביטחון אזרחי ישראל. והתועמלנים שלהם – ובראשם ניר דבורי – אחראים כמעט באותה מידה. אתם מנסים כעת לשכתב את ההיסטוריה. לא תצליחו. ובכל זאת, בפעם האלף, לא תמצאו בדברים שאמרתי אז מילה על הטייסים. אמרתי ל״סרבנים״ כמאמר מרדכי לאסתר - עם ישראל יסתדר גם בלעדיכם - והוא אכן הסתדר. הם הודחו מהשירות ועם ישראל מנצח. כל קריאה לסרבנות, מכל גורם, ראויה לגינוי חד משמעי – גם אז וגם היום. אני מברך את טייסי חיל האוויר, לוחמי צה”ל ומפקדיו – הפועלים במסירות ובגבורה יום ולילה. ואני מברך את העם שלנו, הגיבור, האמיץ, המבין, שמודע היטב לשקרים ולתעמולה של אנשים כמו ניר דבורי וכל אלו שעמדו עם הסרבנים ומנסים עכשיו לטהר את השרץ – לא נשכח, ולא נסלח. עם ישראל חי🇮🇱

🇮🇱שלמה קרעי - Shlomo Karhi

27,394 просмотров • 1 год назад

פסאיל, בקעת הירדן. בין השדות והשקט המדומה, מוחקים בית. ישבנו איתה הבוקר סיון ואני . הבית כבר איננו. הפצע עדיין טרי. אתמול, בתשע בבוקר, הגיעו חיילים עם בולדוזרים. בלי התראה. בלי זמן. בלי רחמים. היא התחננה. רק לפתוח את הארונות. להוציא את הבגדים החדשים שקנו לעיד. כמה דברים אישיים. משהו. הם הסתכלו עליה ואמרו לה: ״עופי מפה, בת זונה״ ולא נתנו לה לקחת כלום. כל הארונות עם הבגדים החדשים, עם הקוסמטיקה והטואלטיקה,עם החיים עצמם נקברו מתחת להריסות. והיום אנחנו יושבים איתה בפסאיל. והבן שלה מוחמד יושב לידנו ומספר. אחרי שהחיילים הלכו מתנחלים הגיעו עם העדר. לא במקרה. כדי לייצר חיכוך. כדי להצית. הם דחפו את הילדים, את מוחמד ואת אחמד, אח שלו. ואת מוחמד דקרו בעין עם משהו חד. והם לא הגיבו. לא כי אין להם כעס. לא כי אין להם כוח. כי הם למודי זיכרון . תגובה אחת שלהם, והמחיר יהיה בלתי אפשרי. זה לא חריג. זו השיטה: הצבא מגיע ראשון להרוס. המתנחלים מגיעים אחריו לרקוד על הדם ולתקוף. ואם הקורבנות יעזו להתגונן המערכת כולה תתעורר רק נגדם. כך נראה נישול. כך נראית אלימות עם חסינות. כך, צעד אחרי צעד, מוחקים חיים ומצפים שהם גם ישתקו. ועכשיו, בזמן שאנחנו יושבים כאן, המתנחלים שוב פה. עם עדר פרות. עם מוזיקה ישראלית. מפגינים נוכחות חוגגים עוד ניצחון ואני , על חורבות הבית הזה, מקיימת לי הפגנת יחיד.

פסאיל, בקעת הירדן. בין השדות והשקט המדומה, מוחקים בית. ישבנו איתה הבוקר סיון ואני . הבית כבר איננו. הפצע עדיין טרי. אתמול, בתשע בבוקר, הגיעו חיילים עם בולדוזרים. בלי התראה. בלי זמן. בלי רחמים. היא התחננה. רק לפתוח את הארונות. להוציא את הבגדים החדשים שקנו לעיד. כמה דברים אישיים. משהו. הם הסתכלו עליה ואמרו לה: ״עופי מפה, בת זונה״ ולא נתנו לה לקחת כלום. כל הארונות עם הבגדים החדשים, עם הקוסמטיקה והטואלטיקה,עם החיים עצמם נקברו מתחת להריסות. והיום אנחנו יושבים איתה בפסאיל. והבן שלה מוחמד יושב לידנו ומספר. אחרי שהחיילים הלכו מתנחלים הגיעו עם העדר. לא במקרה. כדי לייצר חיכוך. כדי להצית. הם דחפו את הילדים, את מוחמד ואת אחמד, אח שלו. ואת מוחמד דקרו בעין עם משהו חד. והם לא הגיבו. לא כי אין להם כעס. לא כי אין להם כוח. כי הם למודי זיכרון . תגובה אחת שלהם, והמחיר יהיה בלתי אפשרי. זה לא חריג. זו השיטה: הצבא מגיע ראשון להרוס. המתנחלים מגיעים אחריו לרקוד על הדם ולתקוף. ואם הקורבנות יעזו להתגונן המערכת כולה תתעורר רק נגדם. כך נראה נישול. כך נראית אלימות עם חסינות. כך, צעד אחרי צעד, מוחקים חיים ומצפים שהם גם ישתקו. ועכשיו, בזמן שאנחנו יושבים כאן, המתנחלים שוב פה. עם עדר פרות. עם מוזיקה ישראלית. מפגינים נוכחות חוגגים עוד ניצחון ואני , על חורבות הבית הזה, מקיימת לי הפגנת יחיד.

Roni 🦭🍅

21,053 просмотров • 6 месяцев назад

קלוד ואני. לפני חצי שנה, אחרי הרבה ציוצי קלוד בפיד "נשברתי" והחלטתי לבדוק במה מדובר... למי שזוכר אז ממש עפתי על העניין... לקחתי כמה דוחות רווח והפסד וקלוד עשה לי דשבורד נחמד. במקביל כולם סיפרו על מותן הקרב של כל החברות תוכנה למינהן וכבר הכינו את ההספדים לוויקס, מאנדיי וכו... אני כמובן שלא עצרתי באותו הדשבורד והמשכתי לשחק עם הכלי הנהדר הזה. לתכנת לי דברים ללא שום ידע בתיכנות היה מבחינתי כל מה שחלמתי... בניתי את האתר למלחמה ובניתי את המנוע לשכר ועוד כמה דברים לעבודה ולחיים שאפילו לא צייצתי עליהם... בעוונותיי אפילו עברתי לעבוד עם קלוד קוד - ימח שמו עם הכמות אישורים שהוא מבקש על כל דבר שהוא עושה (נראה לי שסוף סוף הצלחתי לגרום לו לבקש פחות אישורים). עם הזמן שמתי לב שככל שאני מכין את השטח עם קלוד למה עושים בצורה טובה יותר אז התוצאה טובה יותר וגם הרבה יותר קל לתקן תוך כדי תנועה. או כמו שאומרים אצלכם בתעשייה - UX. מפה לשם אני כרגע עובד על איזה פרוייקט שקשור בעבודה שלי (ג'פניקה וכל המסביב) ... משהו שמבחינתי צריך לצאת וואו. אז הנה אני כבר יומיים שלמים רק יושב עם קלוד ומדברים על מה צריך להיות באתר ואיך להיות מוצג, מי משתמש ומה הוא יראה וכו וכו... לבינתיים הגענו כבר ל-19 עמודים של קובץ איפיון ועוד לא סיימנו. וזה עוד החלק הקל... מסתבר שהעיצוב בכלל זה החלק הכי קשה... איך להציג, מה להציג, מה לשים בKPI ובאיזה גודל. מה אני רוצה שהמשתמשים יראו כדי שיבינו מה הם רואים כדי שיצליחו להסיק מסקנות מבלי לחשוב יותר מידי. מה הצבעים? מה הכפתורים? לעשות לבד או לקנות אולי משהו מוכן ורק לעשות לו התאמות? אולי בכלל להתקין את UI UX Pro Max? האמת שהתקנתי וזה אחלה אבל עדיין צריך לחשוב. בקיצור... מלא עבודה כדי להביא מוצר שהוא וואוו מבחינתי. אני אצליח להביא אותו... זה ברור לי. כל זה אני משתף כי הגעתי למסקנה: עם כל הכבוד לקלוד שיודע לתכנת... אם לא יודעים מה רוצים ולא לומדים את הבסיס לדברים הללו אז התוצאות אולי נחמדות אבל ממש לא מקצועיות. קלוד ודומיו זה נחמד מאד למי שחסר ניסיון ורוצה לעשות לעצמו איזה אפליקציה נחמדה אבל לא יותר מזה. זה אולי יחליף את אלו שכתבו פיזית את הקוד אבל עדיין רחוק לדעתי מלהחליף את אלו שמאפיינים את מה צריך להיות בקוד ואיך זה ייראה בסופו של דבר. וזה לפני שאני בכלל נכנס לכל עניין האבטחת מידע, שרתים ועוד מיליון מונחים שעדיין אין לי מושג מה אומרים. תכניסו את ההספדים לכיס... לדעתי הצנועה קלוד ודומיו רק הולכים לייעל את כל החברות תוכנה שכבר קברו אותן... אולי הן ייצרכו פחות אנשים שפיזית כותבים קוד אבל עדיין יצטרכו את מיטב המוחות שיגידו למכונות הללו מה לעשות ואיך לעשות. תודה על תשומת הלב שלכם. הולך לקלל את קלוד שממשיך לבקש אישורים ולא נותן לי מנוחה.

קלוד ואני. לפני חצי שנה, אחרי הרבה ציוצי קלוד בפיד "נשברתי" והחלטתי לבדוק במה מדובר... למי שזוכר אז ממש עפתי על העניין... לקחתי כמה דוחות רווח והפסד וקלוד עשה לי דשבורד נחמד. במקביל כולם סיפרו על מותן הקרב של כל החברות תוכנה למינהן וכבר הכינו את ההספדים לוויקס, מאנדיי וכו... אני כמובן שלא עצרתי באותו הדשבורד והמשכתי לשחק עם הכלי הנהדר הזה. לתכנת לי דברים ללא שום ידע בתיכנות היה מבחינתי כל מה שחלמתי... בניתי את האתר למלחמה ובניתי את המנוע לשכר ועוד כמה דברים לעבודה ולחיים שאפילו לא צייצתי עליהם... בעוונותיי אפילו עברתי לעבוד עם קלוד קוד - ימח שמו עם הכמות אישורים שהוא מבקש על כל דבר שהוא עושה (נראה לי שסוף סוף הצלחתי לגרום לו לבקש פחות אישורים). עם הזמן שמתי לב שככל שאני מכין את השטח עם קלוד למה עושים בצורה טובה יותר אז התוצאה טובה יותר וגם הרבה יותר קל לתקן תוך כדי תנועה. או כמו שאומרים אצלכם בתעשייה - UX. מפה לשם אני כרגע עובד על איזה פרוייקט שקשור בעבודה שלי (ג'פניקה וכל המסביב) ... משהו שמבחינתי צריך לצאת וואו. אז הנה אני כבר יומיים שלמים רק יושב עם קלוד ומדברים על מה צריך להיות באתר ואיך להיות מוצג, מי משתמש ומה הוא יראה וכו וכו... לבינתיים הגענו כבר ל-19 עמודים של קובץ איפיון ועוד לא סיימנו. וזה עוד החלק הקל... מסתבר שהעיצוב בכלל זה החלק הכי קשה... איך להציג, מה להציג, מה לשים בKPI ובאיזה גודל. מה אני רוצה שהמשתמשים יראו כדי שיבינו מה הם רואים כדי שיצליחו להסיק מסקנות מבלי לחשוב יותר מידי. מה הצבעים? מה הכפתורים? לעשות לבד או לקנות אולי משהו מוכן ורק לעשות לו התאמות? אולי בכלל להתקין את UI UX Pro Max? האמת שהתקנתי וזה אחלה אבל עדיין צריך לחשוב. בקיצור... מלא עבודה כדי להביא מוצר שהוא וואוו מבחינתי. אני אצליח להביא אותו... זה ברור לי. כל זה אני משתף כי הגעתי למסקנה: עם כל הכבוד לקלוד שיודע לתכנת... אם לא יודעים מה רוצים ולא לומדים את הבסיס לדברים הללו אז התוצאות אולי נחמדות אבל ממש לא מקצועיות. קלוד ודומיו זה נחמד מאד למי שחסר ניסיון ורוצה לעשות לעצמו איזה אפליקציה נחמדה אבל לא יותר מזה. זה אולי יחליף את אלו שכתבו פיזית את הקוד אבל עדיין רחוק לדעתי מלהחליף את אלו שמאפיינים את מה צריך להיות בקוד ואיך זה ייראה בסופו של דבר. וזה לפני שאני בכלל נכנס לכל עניין האבטחת מידע, שרתים ועוד מיליון מונחים שעדיין אין לי מושג מה אומרים. תכניסו את ההספדים לכיס... לדעתי הצנועה קלוד ודומיו רק הולכים לייעל את כל החברות תוכנה שכבר קברו אותן... אולי הן ייצרכו פחות אנשים שפיזית כותבים קוד אבל עדיין יצטרכו את מיטב המוחות שיגידו למכונות הללו מה לעשות ואיך לעשות. תודה על תשומת הלב שלכם. הולך לקלל את קלוד שממשיך לבקש אישורים ולא נותן לי מנוחה.

מואיז הקטן ®

25,618 просмотров • 1 месяц назад

כשקבוצה שהיא לא אחת מהמכביות במקום הראשון ב19 מחזורים מתוך 22 יש נטייה למצוא סיבות למה זה דווקא לא מגיע לה. במקרה של עונה הנוכחית הנרטיב השולט בתקשורת המסורתית והחדשה הוא - לבאר שבע אין קהל. כאילו שמחולקות נקודות בטבלה על שלטי פריסה ומופעי דגלונים. יש עכשיו גם תחרות - מי מביא את הזווית היותר מיוחדת בעניין הזה. אחד אומר זה קהל בלי רגש השני אומר אין להם שירים יפים. באמת רמת טיעונים של פורום תפאורות בFXP. אני רוצה דווקא לתקוף את זה מזווית אחרת. נניח אני מסכים שהאווירה בטרנר פחות טובה מטדי, בלומפילד וסמי עופר. כמה כבר איצטדיונים עם אווירה כמו בטרנר יש בישראל? כמה כבר קבוצות עם קהל של למעלה מ-12,000 אוהדים כל משחק בית יש? אז יש עונות עם מנואלות פחות יפות ועם שירים שפחות נתפסים. אבל עדיין הקהל של באר שבע אחראי לרגעים גדולים מאוד של צבע בכדורגל הישראלי והייט נגדו לא מובן מלבד הרצון למצוא צידוק ללמה לבאר שבע לא מגיע להיות במקום הראשון.

כשקבוצה שהיא לא אחת מהמכביות במקום הראשון ב19 מחזורים מתוך 22 יש נטייה למצוא סיבות למה זה דווקא לא מגיע לה. במקרה של עונה הנוכחית הנרטיב השולט בתקשורת המסורתית והחדשה הוא - לבאר שבע אין קהל. כאילו שמחולקות נקודות בטבלה על שלטי פריסה ומופעי דגלונים. יש עכשיו גם תחרות - מי מביא את הזווית היותר מיוחדת בעניין הזה. אחד אומר זה קהל בלי רגש השני אומר אין להם שירים יפים. באמת רמת טיעונים של פורום תפאורות בFXP. אני רוצה דווקא לתקוף את זה מזווית אחרת. נניח אני מסכים שהאווירה בטרנר פחות טובה מטדי, בלומפילד וסמי עופר. כמה כבר איצטדיונים עם אווירה כמו בטרנר יש בישראל? כמה כבר קבוצות עם קהל של למעלה מ-12,000 אוהדים כל משחק בית יש? אז יש עונות עם מנואלות פחות יפות ועם שירים שפחות נתפסים. אבל עדיין הקהל של באר שבע אחראי לרגעים גדולים מאוד של צבע בכדורגל הישראלי והייט נגדו לא מובן מלבד הרצון למצוא צידוק ללמה לבאר שבע לא מגיע להיות במקום הראשון.

Niv Dimor

10,952 просмотров • 7 месяцев назад

ראש הממשלה אמר בכנסת לפני זמן קצר כי ״עידן היסטורי לפנינו אם רק לא נחזור על טעויות העבר *שלכם אנשי אוסלו*״. ואני שואל: כיצד יתכן שראש הממשלה שאצלו התחולל הטבח הגדול ביותר בעם היהודי מאז השואה, שאצלו המפעל הציוני ספג את המכה הקשה ביותר מראשיתו, שאצלו נכבש חלק ממדינת ישראל ליממה, שאצלו עדיין מתחוללת המלחמה הקשה ביותר שידענו, שבמשמרת שלו נהרגו כ-2,000 ישראלים, ונחטפו 250, שנפל למלכודת האסטרטגית שטמן לו יחיא סינוואר, שאפשר לחמאס להתעצם ולהתחזק, פעם אחר פעם, מבצע אחרי מבצע, שנתן לאינסוף כמויות של בטון, ברזל דלק ותחמושת להיכנס לעזה במשך שנים, שאצלו חמאס הפך מארגון טרור יחפני לישות מדינית רצחנית, שהרגיל את עם ישראל לספוג טילים בכל רחבי המדינה, כאילו מדובר בגשם ולא ביריקות, שהקטין את צה"ל לממדים כמעט בלתי מספיקים *שאצלו כמעט נחרבה המדינה (נתניהו למעשה הודה בכך בשיחה שקיים עם עורכי העיתונים האמריקנים)* ושעשה את כל זה בסתירה מוחלטת להבטחות שלו להיות "ביביסיטר" ו"שומר ביטחון ישראל", -הוא זה שגם מאשים את יריביו הפוליטיים בטעויות היסטוריות וגם נמנע מלקיחת ולו מעט אחריות על מחדליו שלו? אוסלו בלי ספק היה טעות. אבל היא מחווירה ומתגמדת לאין ערוך בהשוואה לטבח הבלתי נתפס של שמחת תורה תשפ"ד. ההתכחשות של נתניהו, קודם כל לאמת, אבל גם לאחריותו המלאה והישירה, כמי שהיה ראש הממשלה ביום הפלישה וכמי שעיצב את מדיניות ישראל בעשור וחצי שקדמו לה – פשוט בלתי נתפסת.

ראש הממשלה אמר בכנסת לפני זמן קצר כי ״עידן היסטורי לפנינו אם רק לא נחזור על טעויות העבר שלכם אנשי אוסלו״. ואני שואל: כיצד יתכן שראש הממשלה שאצלו התחולל הטבח הגדול ביותר בעם היהודי מאז השואה, שאצלו המפעל הציוני ספג את המכה הקשה ביותר מראשיתו, שאצלו נכבש חלק ממדינת ישראל ליממה, שאצלו עדיין מתחוללת המלחמה הקשה ביותר שידענו, שבמשמרת שלו נהרגו כ-2,000 ישראלים, ונחטפו 250, שנפל למלכודת האסטרטגית שטמן לו יחיא סינוואר, שאפשר לחמאס להתעצם ולהתחזק, פעם אחר פעם, מבצע אחרי מבצע, שנתן לאינסוף כמויות של בטון, ברזל דלק ותחמושת להיכנס לעזה במשך שנים, שאצלו חמאס הפך מארגון טרור יחפני לישות מדינית רצחנית, שהרגיל את עם ישראל לספוג טילים בכל רחבי המדינה, כאילו מדובר בגשם ולא ביריקות, שהקטין את צה"ל לממדים כמעט בלתי מספיקים שאצלו כמעט נחרבה המדינה (נתניהו למעשה הודה בכך בשיחה שקיים עם עורכי העיתונים האמריקנים) ושעשה את כל זה בסתירה מוחלטת להבטחות שלו להיות "ביביסיטר" ו"שומר ביטחון ישראל", -הוא זה שגם מאשים את יריביו הפוליטיים בטעויות היסטוריות וגם נמנע מלקיחת ולו מעט אחריות על מחדליו שלו? אוסלו בלי ספק היה טעות. אבל היא מחווירה ומתגמדת לאין ערוך בהשוואה לטבח הבלתי נתפס של שמחת תורה תשפ"ד. ההתכחשות של נתניהו, קודם כל לאמת, אבל גם לאחריותו המלאה והישירה, כמי שהיה ראש הממשלה ביום הפלישה וכמי שעיצב את מדיניות ישראל בעשור וחצי שקדמו לה – פשוט בלתי נתפסת.

Ariel Kahana אריאל כהנא

148,098 просмотров • 1 год назад

זה פשוט לתפוס את הראש ולא להאמין. פאנל של ערוץ 12. לייב. כולם גברים. חמישה. בינהם יושב מוטי לייטנר, יו״ר מפלגת הציבור החרדי, ואומר את המילים הכמעט בלתי נתפסות הבאות: ״אנחנו נדאג בכל מחיר, בכל צורה, בכל חיבור שידרש - שלציבור החרדי הלא מיוצג כיום תהיה נציגות בכנסת הבאה״. ואני יושבת מול הטלוויזיה ואומרת לעצמי כאילו… וואו. איזו רמה מטורפת של חוסר מודעות. יש ציבור חרדי שלם שבאמת לא מיוצג בכנסת, ולא היה מיוצג בה אף פעם. נשים חרדיות. מאז קום המדינה לא נבחרה אף אישה לכנסת מטעם מפלגה חרדית. כלומר אפס נשים חרדיות במפלגות החרדיות. והרי לייטנר מקבל במה רחבה ובשפע. לפני פחות מחודש הוא ישב בערוץ 13 אצל מתן חודורוב - שהוא לא פרייאר בכלל ושאל את יו״ר המפלגה - מדוע הם אינם משלבים נשים בכביכול בשורה החרדית החדשה? לייטנר ענה במעין גמגום מוזר: ״מי שחושב שתקום מפלגה שהיא תהיה שמאל - אבל חרדית, ותעשה דברים לא חרדים…״ עכשיו תראו, אני מחובבות ערוץ 12 ואני שרופה על עופר חדד. אבל זה היה מחזה הזייתי, שבאמת - אני כבר עשר דקות יושבת פעורת פה פשוט לא האמנתי שזה מה שאני רואה עכשיו בלייב בטלוויזיה. פאנל של חמישה גברים, שמדברים על מפלגת גברים, ובלי אפילו שאלה אחת על שילוב נשים ככה בשביל הפרוטוקול, כדי שפמיניסטיות ״ממורמרות״ כמוני יעזבו אתכם? אני לא מתיימרת לדבר בשם הנשים החרדיות וחלילה לא מעל הראש שלהן או בפטרונות. אני פשוט רואה את המאבקים של חברותיי מהמגזר החרדי, שרוצות שהקול שלהן ישמע, שרוצות ייצוג. אני רואה את המיזם שהן הקימו לאחרונה - פריימריז הנשים החרדיות, שהגיע למעל ל-20 אלף כניסות… וזה פשוט מחרפן לגמרי. לא חסרות נשים חרדיות ראויות, חכמות וחריפות. חסרים רק גברים חרדים מספיק אמיצים שמוכנים להפסיק את ניכוס הבלעדיות על הקול החרדי. וכמה חבל שחסר.

זה פשוט לתפוס את הראש ולא להאמין. פאנל של ערוץ 12. לייב. כולם גברים. חמישה. בינהם יושב מוטי לייטנר, יו״ר מפלגת הציבור החרדי, ואומר את המילים הכמעט בלתי נתפסות הבאות: ״אנחנו נדאג בכל מחיר, בכל צורה, בכל חיבור שידרש - שלציבור החרדי הלא מיוצג כיום תהיה נציגות בכנסת הבאה״. ואני יושבת מול הטלוויזיה ואומרת לעצמי כאילו… וואו. איזו רמה מטורפת של חוסר מודעות. יש ציבור חרדי שלם שבאמת לא מיוצג בכנסת, ולא היה מיוצג בה אף פעם. נשים חרדיות. מאז קום המדינה לא נבחרה אף אישה לכנסת מטעם מפלגה חרדית. כלומר אפס נשים חרדיות במפלגות החרדיות. והרי לייטנר מקבל במה רחבה ובשפע. לפני פחות מחודש הוא ישב בערוץ 13 אצל מתן חודורוב - שהוא לא פרייאר בכלל ושאל את יו״ר המפלגה - מדוע הם אינם משלבים נשים בכביכול בשורה החרדית החדשה? לייטנר ענה במעין גמגום מוזר: ״מי שחושב שתקום מפלגה שהיא תהיה שמאל - אבל חרדית, ותעשה דברים לא חרדים…״ עכשיו תראו, אני מחובבות ערוץ 12 ואני שרופה על עופר חדד. אבל זה היה מחזה הזייתי, שבאמת - אני כבר עשר דקות יושבת פעורת פה פשוט לא האמנתי שזה מה שאני רואה עכשיו בלייב בטלוויזיה. פאנל של חמישה גברים, שמדברים על מפלגת גברים, ובלי אפילו שאלה אחת על שילוב נשים ככה בשביל הפרוטוקול, כדי שפמיניסטיות ״ממורמרות״ כמוני יעזבו אתכם? אני לא מתיימרת לדבר בשם הנשים החרדיות וחלילה לא מעל הראש שלהן או בפטרונות. אני פשוט רואה את המאבקים של חברותיי מהמגזר החרדי, שרוצות שהקול שלהן ישמע, שרוצות ייצוג. אני רואה את המיזם שהן הקימו לאחרונה - פריימריז הנשים החרדיות, שהגיע למעל ל-20 אלף כניסות… וזה פשוט מחרפן לגמרי. לא חסרות נשים חרדיות ראויות, חכמות וחריפות. חסרים רק גברים חרדים מספיק אמיצים שמוכנים להפסיק את ניכוס הבלעדיות על הקול החרדי. וכמה חבל שחסר.

Maya Lee

48,151 просмотров • 1 месяц назад

את המילים הבאות כתבתי באופן אישי ומלב כואב לחברתי האהובה, חברת פורום "שותפות לשירות", ולאחר מחשבה - החלטתי לשתף אותן גם כאן, תוך השמטת שמה: חברתי האהובה, מאז אתמול, מתנגנים בראשי דבריו של הרב (והשר והח"כ לשעבר) שי פירון, שבמקרה שמעתי בראיון רדיו בדרך לירושלים. הוא נתן הסבר חדש-ישן למילים: "איש הישר בעיניו יעשה", וכך אמר: זה מצב בו כל אחד חושב שמה שהוא עושה - זה הישר, ומה שהאחר עושה - זה העקום... חברה אהובה שלי, מי כמוני מכירה את התחושה הקשה שנגרמת מהאשמה אישית פומבית, ודאי מהלבנת פנים. אין ספק, שעדיף מאד לנהל ויכוחים ומחלוקות באופן ענייני בלי להכנס כלל להאשמות אישיות, ודאי לדה-לגיטימציה ולהלבנת פנים, בראש כל חוצות. באמת שאני מצרה מאד על שכך את מרגישה בימים האחרונים. אבל כמה חבל, שמי שסובל מכך - לא מבחין שהוא עושה אותו דבר ממש לאחרים, שוב ושוב ושוב, מבלי משים, ואולי אף בהיתר וכמצוה ממש, שהרי הם (האחרים) בסה"כ מונעים מאינטרסים זרים, ולא בוחרים בחירה שונה משום שזו דעתם באמת. להם, לאחרים, לא אכפת מבטחון המדינה. ולכן מצוה לכתוב מילים קשות אלה במודעות ענק ליד תמונותיהם. כי כאלה הם. הם מעדיפים את המשתמטים על המשרתים (בני משפחותיהם, כן?), והם מתכוונים להצביע בעד החוק כי הם נגד הלוחמים. לכן מצווה-רבא לפרסם את תמונותיהם ברבים עם כותרות קשות ומזעזעות כאלה, עליהן חתום הארגון שאת חברה בו. זו לא דלגיטימציה, ולא הלבנת פנים. זה לגמרי תקין, כי להם באמת לא אכפת מבטחון המדינה, וגם כנראה אין להם רגשות בכלל... הם בכלל לא סופרים את השכנים שלהם, ולא מסתכלים להם בעיניים, אלא מקבלים החלטות מתוך אטימות-לב וחוסר אכפתיות. לכן צריך לעמוד ליד בתיהם כדי *ש"יסתכלו בעיניים" ורק אז כנראה יבינו*. הרי לא יתכן שהם מכירים את קשיי המילואים מתוך בתיהם פנימה. הם חייבים שהשכנים יסבירו להם... אה כן, והם בכלל בוגדים בערכי הציונות הדתית, ולא מבינים כמה נכון וכמה ערכי וקדוש שגם תלמידי חכמים יתגייסו לצבא. (אצלם בבית הרי אין חיילים שהם גם לומדי תורה. או שיש, והם בוגדים בהם?) הם בוגדים בערך הזה, ולכן חובה להוקיע אותם כבוגדים. כי הרי לא יתכן שהם חושבים בדיוק כמוכן, מכירים בערכה העצום של מלחמת מצוה, ומבינים כמה חשוב שגם החרדים יתגייסו, ורק יש להם דעה אחרת לגבי השאלה: איך לעשות זאת באופן מועיל ויעיל. לא יתכן שהדעה שלהם נובעת מאותם ערכים וחותרת לאותה מטרה, אבל מנתחת אחרת את הדרך הנכונה להגיע אליה. לא יתכן שגם הם השקיעו (לפחות כמוכן) ימים ולילות בלימוד הנושא והגיעו למסקנות אחרות משלכן. הרי כל הידע וכל יכולת הניתוח נמצאים אצלכן בלבד. ולכן אין ספק שמדובר כאן בלא פחות מ"בגידה"... כל זה נכון, כמובן, גם לשאלת המשקל שניתן לייחס לרצון להאריך או לקצר את ימי הממשלה: אצלכן כמובן השאלה הזו לא תופסת משקל כלל, אתן שוקלות שיקולים ענייניים בלבד, מתוך לימוד מעמיק של הנתונים, יראת שמים ודבקות בערכי הציונות הדתית. לכן אסור לייחס לכן שיקולים כאלה. זה ממש מעליב. האמת? אני מבינה את העלבון הצורב על עצם העלאת הנושא הזה כאלמנט דומיננטי שמשפיע על עמדתכן ופעילותכן. אבל אצל האחרים, שלהם כמובן אין אף אחד מאלה: לא ערכי הציונות הדתית, לא יראת שמים, לא יכולת העמקה בנתונים ובטח לא רצון או יכולת לשקול באופן ענייני את המטרה: לגייס כמה שיותר צעירים חרדים לצה"ל, אצל האחרים האלה השיקול היחיד הוא אריכות ימיה של הממשלה. הם אחרים. ואפשר וצריך גם להאשים אותם בכך. בניגוד אליכן. זה גם לא מעליב אותם, כי זו פשוט האמת, ואין אחרת, ולכן צריך להזכיר זאת שוב ושוב. חברתי היקרה מאד, בדיוק כמוך, גם אני הופתעתי מכל הידיעות התקשורתיות על נועה מבורך שאני לא מכירה בכלל, ומכל השיח וההתנהלות סביבה בימים האחרונים. אבל אני גם מופתעת והמומה כל שבוע מחדש מהשאלה שבראש המודעה שלכן: "אכפת לכם מבטחון המדינה?" ותחתיה תמונות של אנשים שעושים לילות כימים למען בטחון המדינה. שנשכבו על הגדר למען בטחונה. שהחלטות חשובות על בטחון המדינה התקבלו בזכותם!! זה לא מפריע לך? חברה יקרה שלי, אני בעד להרפות מהאשמות אישיות ומקמפיינים נשכניים. לעשות לשם שמים. ולקבל שגם אחרים עושים לשם שמים, במסירות ובאחריות גדולה, בחשיבת עומק, ומתוך ולמען אותם ערכים ממש. צריך לנקות לא רק את השיח, אלא גם את הלב. כשמטילים רפש -חושבים רפש. ואז אי אפשר לנהל דיון ענייני. כי כל הזמן ב back-mind חושבים שהח"כ שמולכם סתם מתנהל פוליטית, בטחון המדינה לא חשוב לו, הוא סתם אינטרסנט ורדוד. אז אין כבוד ואין הקשבה ואין שיח אמתי. אני בעד לדון לגופו של ענין. בנקיון לב ודעת. בהקשבה, בהערכה הדדית, ובהבנה שאפשר גם לא להסכים, ושגם דעה שונה משלכן היא לגיטימית ועל כן לא ראויה להכפשה.

את המילים הבאות כתבתי באופן אישי ומלב כואב לחברתי האהובה, חברת פורום "שותפות לשירות", ולאחר מחשבה - החלטתי לשתף אותן גם כאן, תוך השמטת שמה: חברתי האהובה, מאז אתמול, מתנגנים בראשי דבריו של הרב (והשר והח"כ לשעבר) שי פירון, שבמקרה שמעתי בראיון רדיו בדרך לירושלים. הוא נתן הסבר חדש-ישן למילים: "איש הישר בעיניו יעשה", וכך אמר: זה מצב בו כל אחד חושב שמה שהוא עושה - זה הישר, ומה שהאחר עושה - זה העקום... חברה אהובה שלי, מי כמוני מכירה את התחושה הקשה שנגרמת מהאשמה אישית פומבית, ודאי מהלבנת פנים. אין ספק, שעדיף מאד לנהל ויכוחים ומחלוקות באופן ענייני בלי להכנס כלל להאשמות אישיות, ודאי לדה-לגיטימציה ולהלבנת פנים, בראש כל חוצות. באמת שאני מצרה מאד על שכך את מרגישה בימים האחרונים. אבל כמה חבל, שמי שסובל מכך - לא מבחין שהוא עושה אותו דבר ממש לאחרים, שוב ושוב ושוב, מבלי משים, ואולי אף בהיתר וכמצוה ממש, שהרי הם (האחרים) בסה"כ מונעים מאינטרסים זרים, ולא בוחרים בחירה שונה משום שזו דעתם באמת. להם, לאחרים, לא אכפת מבטחון המדינה. ולכן מצוה לכתוב מילים קשות אלה במודעות ענק ליד תמונותיהם. כי כאלה הם. הם מעדיפים את המשתמטים על המשרתים (בני משפחותיהם, כן?), והם מתכוונים להצביע בעד החוק כי הם נגד הלוחמים. לכן מצווה-רבא לפרסם את תמונותיהם ברבים עם כותרות קשות ומזעזעות כאלה, עליהן חתום הארגון שאת חברה בו. זו לא דלגיטימציה, ולא הלבנת פנים. זה לגמרי תקין, כי להם באמת לא אכפת מבטחון המדינה, וגם כנראה אין להם רגשות בכלל... הם בכלל לא סופרים את השכנים שלהם, ולא מסתכלים להם בעיניים, אלא מקבלים החלטות מתוך אטימות-לב וחוסר אכפתיות. לכן צריך לעמוד ליד בתיהם כדי ש"יסתכלו בעיניים" ורק אז כנראה יבינו. הרי לא יתכן שהם מכירים את קשיי המילואים מתוך בתיהם פנימה. הם חייבים שהשכנים יסבירו להם... אה כן, והם בכלל בוגדים בערכי הציונות הדתית, ולא מבינים כמה נכון וכמה ערכי וקדוש שגם תלמידי חכמים יתגייסו לצבא. (אצלם בבית הרי אין חיילים שהם גם לומדי תורה. או שיש, והם בוגדים בהם?) הם בוגדים בערך הזה, ולכן חובה להוקיע אותם כבוגדים. כי הרי לא יתכן שהם חושבים בדיוק כמוכן, מכירים בערכה העצום של מלחמת מצוה, ומבינים כמה חשוב שגם החרדים יתגייסו, ורק יש להם דעה אחרת לגבי השאלה: איך לעשות זאת באופן מועיל ויעיל. לא יתכן שהדעה שלהם נובעת מאותם ערכים וחותרת לאותה מטרה, אבל מנתחת אחרת את הדרך הנכונה להגיע אליה. לא יתכן שגם הם השקיעו (לפחות כמוכן) ימים ולילות בלימוד הנושא והגיעו למסקנות אחרות משלכן. הרי כל הידע וכל יכולת הניתוח נמצאים אצלכן בלבד. ולכן אין ספק שמדובר כאן בלא פחות מ"בגידה"... כל זה נכון, כמובן, גם לשאלת המשקל שניתן לייחס לרצון להאריך או לקצר את ימי הממשלה: אצלכן כמובן השאלה הזו לא תופסת משקל כלל, אתן שוקלות שיקולים ענייניים בלבד, מתוך לימוד מעמיק של הנתונים, יראת שמים ודבקות בערכי הציונות הדתית. לכן אסור לייחס לכן שיקולים כאלה. זה ממש מעליב. האמת? אני מבינה את העלבון הצורב על עצם העלאת הנושא הזה כאלמנט דומיננטי שמשפיע על עמדתכן ופעילותכן. אבל אצל האחרים, שלהם כמובן אין אף אחד מאלה: לא ערכי הציונות הדתית, לא יראת שמים, לא יכולת העמקה בנתונים ובטח לא רצון או יכולת לשקול באופן ענייני את המטרה: לגייס כמה שיותר צעירים חרדים לצה"ל, אצל האחרים האלה השיקול היחיד הוא אריכות ימיה של הממשלה. הם אחרים. ואפשר וצריך גם להאשים אותם בכך. בניגוד אליכן. זה גם לא מעליב אותם, כי זו פשוט האמת, ואין אחרת, ולכן צריך להזכיר זאת שוב ושוב. חברתי היקרה מאד, בדיוק כמוך, גם אני הופתעתי מכל הידיעות התקשורתיות על נועה מבורך שאני לא מכירה בכלל, ומכל השיח וההתנהלות סביבה בימים האחרונים. אבל אני גם מופתעת והמומה כל שבוע מחדש מהשאלה שבראש המודעה שלכן: "אכפת לכם מבטחון המדינה?" ותחתיה תמונות של אנשים שעושים לילות כימים למען בטחון המדינה. שנשכבו על הגדר למען בטחונה. שהחלטות חשובות על בטחון המדינה התקבלו בזכותם!! זה לא מפריע לך? חברה יקרה שלי, אני בעד להרפות מהאשמות אישיות ומקמפיינים נשכניים. לעשות לשם שמים. ולקבל שגם אחרים עושים לשם שמים, במסירות ובאחריות גדולה, בחשיבת עומק, ומתוך ולמען אותם ערכים ממש. צריך לנקות לא רק את השיח, אלא גם את הלב. כשמטילים רפש -חושבים רפש. ואז אי אפשר לנהל דיון ענייני. כי כל הזמן ב back-mind חושבים שהח"כ שמולכם סתם מתנהל פוליטית, בטחון המדינה לא חשוב לו, הוא סתם אינטרסנט ורדוד. אז אין כבוד ואין הקשבה ואין שיח אמתי. אני בעד לדון לגופו של ענין. בנקיון לב ודעת. בהקשבה, בהערכה הדדית, ובהבנה שאפשר גם לא להסכים, ושגם דעה שונה משלכן היא לגיטימית ועל כן לא ראויה להכפשה.

אורית סטרוק

21,160 просмотров • 7 месяцев назад

ראיתי שיש מי שפירשו את דבריי בישיבת הממשלה, בעניין הפוליטיזציה שעברה צמרת השב״כ והקשר האפשרי שבינה לבין ההחלטה האומללה שלא לעדכן את רה״מ בליל השבעה באוקטובר, כאימוץ תאוריות קונספירציה - בקצרה הבל הבלים, ובאריכות בוא נזכיר נשכחות, מהסוף להתחלה: ליל השבעה באוקטובר: בסיכום הדיון הביטחוני שכינס ראש השירות רונן בר שעה ורבע לפני תחילת הטבח ביישובי עוטף ״ יש להיערך לסיכול אירוע התקפי - מוכנות בינונית חשאית בכדי לא לייצר מיס קלקולציה... לעת עתה יש להמנע מפעילות רחבה כדי להימנע ממיס קלקולציה״ לא זו בלבד שבר לא טרח להעיר לא את רה”מ ולא את שר הביטחון, שלמדו על מתקפת חמאס רק לאחר שזו החלה בשעה 06:29, הוא אף פעל להבטיח שלא ינקטו פעולות משמעותיות כדי “שלא לייצר מיסקלקולציה” אצל חמאס. חודש אחורה, 8.9.2023. על הבמה במחאת קפלן נואם ראש השב״כ לשעבר יובל דיסקין, שפונה אישית אל הקולגה שלו רונן בר: ״הערב אני פונה אליכם הרמטכ"ל הרצי הלוי, המפכ"ל קובי שבתאי, ראש השב"כ רונן בר... אני פונה אליכם הערב, משום שאתם קו ההגנה האחרון לפני שנהפוך מדמוקרטיה מהותית לאוטוקרטיה מסוכנת. אני מכיר את הארגונים בהם גדלתם, אני משוכנע, שיש לכם את המורשת, הערכים, הלקחים והניסיון הנדרשים על מנת להתמודד עם המשבר הדמוקרטי, החוקתי והחברתי העמוק בימים גורליים אלו. חברי, אלי בכר, שהיה היועץ המשפטי של השב"כ ואני התייעצנו יחד עם פרופסורים למשפטים, עם משפטנים בכירים... כל זאת על מנת להבין, האם אנו כבר מצויים במשבר חוקתי. השתכנענו, כי מבחינה הצהרתית אנחנו כבר במשבר חוקתי... זו ממשלה שכל מעשיה חשודים, זו ממשלה שאיבדה את הלגיטימיות שלה, זו ממשלה נגועה כולה בשיקולים זרים, ומעל הכל בניגוד עניינים בוטה של העומד בראשה, המקרין על כל מעשיה... עליכם לציית תמיד לשלטון החוק על פי הפרשנות של היועצת המשפטית לממשלה ושל מערכת המשפט ובראשה בית המשפט העליון״. דבריו של דיסקין מדברים בעד עצמם - הממשלה לא לגיטימית ובפרט העומד בראשה, מקור הסמכות הלגיטימית הוא היועמ״שית ובג״ץ. כאן שווה להזכיר כי כשבר הוזמן לדיון להפסקת כהונתו בממשלה (מרץ 25), הוא סרב להופיע ולקבל את מרות הממשלה באמרו כי יתייחס לטענות ״בהתאם להחלטת הגורמים המשפטיים המוסמכים״. התנהלות זו של בר עיכבה את מינויו של ראש השירות הנבחר דוד זיני בחצי שנה בעיצומה של מלחמה. הלאה - ב 16 למרץ 2023 התראיין ראש השירות לשעבר נדב ארגמן לתכנית עובדה של אילנה דיין: דיין: אני מנסה לתאר לעצמי את הסיטואציה שבא איש שב"כ, בכיר, זוטר, בדרג בינוני ושואל אותך מה לעשות, מה תגיד לו? אחרי שהרפורמה תעבור. ארגמן: זה נשאיר ביני לבינו. דיין: אבל אתה לא בטוח שתגיד לו להישאר ולהצדיע לדגל? ארגמן:לא, אני לא בטוח. דיין: למה? למה אתה לא בטוח? ״כי זה לא הדגל". דיין: מה זאת אומרת? ארגמן: ״מן הרגע שמדינת ישראל הופכת להיות דיקטטורה, זאת לא המדינה שבשבילה התגייסת, זו לא המדינה שאותה ביקשת לשרת, אלה לא הערכים שעליהם חונכת...״ דיין: אבל מה זה משנה במה שנוגע לצורך, לרצון ולמחויבות שלך לסכל פיגוע, לעצור פצצה מתקתקת...? ארגמן: ״אני משרת היום את הממלכה, אני לא משרת את המלך...״ אלו אך ורק מקצת הדברים, אך לעניינו של דבר: האם ראינו פוליטיזציה חמורה של צמרת שב״כ? חד וחלק. האם הפוליטיזציה הזו, מצד מי שפעלו לצידו ופיקדו עליו לאורך שנים השפיעה על קבלת ההחלטות של בר בזמן אמת, לצערי הרב, סביר להניח שכן.

ראיתי שיש מי שפירשו את דבריי בישיבת הממשלה, בעניין הפוליטיזציה שעברה צמרת השב״כ והקשר האפשרי שבינה לבין ההחלטה האומללה שלא לעדכן את רה״מ בליל השבעה באוקטובר, כאימוץ תאוריות קונספירציה - בקצרה הבל הבלים, ובאריכות בוא נזכיר נשכחות, מהסוף להתחלה: ליל השבעה באוקטובר: בסיכום הדיון הביטחוני שכינס ראש השירות רונן בר שעה ורבע לפני תחילת הטבח ביישובי עוטף ״ יש להיערך לסיכול אירוע התקפי - מוכנות בינונית חשאית בכדי לא לייצר מיס קלקולציה... לעת עתה יש להמנע מפעילות רחבה כדי להימנע ממיס קלקולציה״ לא זו בלבד שבר לא טרח להעיר לא את רה”מ ולא את שר הביטחון, שלמדו על מתקפת חמאס רק לאחר שזו החלה בשעה 06:29, הוא אף פעל להבטיח שלא ינקטו פעולות משמעותיות כדי “שלא לייצר מיסקלקולציה” אצל חמאס. חודש אחורה, 8.9.2023. על הבמה במחאת קפלן נואם ראש השב״כ לשעבר יובל דיסקין, שפונה אישית אל הקולגה שלו רונן בר: ״הערב אני פונה אליכם הרמטכ"ל הרצי הלוי, המפכ"ל קובי שבתאי, ראש השב"כ רונן בר... אני פונה אליכם הערב, משום שאתם קו ההגנה האחרון לפני שנהפוך מדמוקרטיה מהותית לאוטוקרטיה מסוכנת. אני מכיר את הארגונים בהם גדלתם, אני משוכנע, שיש לכם את המורשת, הערכים, הלקחים והניסיון הנדרשים על מנת להתמודד עם המשבר הדמוקרטי, החוקתי והחברתי העמוק בימים גורליים אלו. חברי, אלי בכר, שהיה היועץ המשפטי של השב"כ ואני התייעצנו יחד עם פרופסורים למשפטים, עם משפטנים בכירים... כל זאת על מנת להבין, האם אנו כבר מצויים במשבר חוקתי. השתכנענו, כי מבחינה הצהרתית אנחנו כבר במשבר חוקתי... זו ממשלה שכל מעשיה חשודים, זו ממשלה שאיבדה את הלגיטימיות שלה, זו ממשלה נגועה כולה בשיקולים זרים, ומעל הכל בניגוד עניינים בוטה של העומד בראשה, המקרין על כל מעשיה... עליכם לציית תמיד לשלטון החוק על פי הפרשנות של היועצת המשפטית לממשלה ושל מערכת המשפט ובראשה בית המשפט העליון״. דבריו של דיסקין מדברים בעד עצמם - הממשלה לא לגיטימית ובפרט העומד בראשה, מקור הסמכות הלגיטימית הוא היועמ״שית ובג״ץ. כאן שווה להזכיר כי כשבר הוזמן לדיון להפסקת כהונתו בממשלה (מרץ 25), הוא סרב להופיע ולקבל את מרות הממשלה באמרו כי יתייחס לטענות ״בהתאם להחלטת הגורמים המשפטיים המוסמכים״. התנהלות זו של בר עיכבה את מינויו של ראש השירות הנבחר דוד זיני בחצי שנה בעיצומה של מלחמה. הלאה - ב 16 למרץ 2023 התראיין ראש השירות לשעבר נדב ארגמן לתכנית עובדה של אילנה דיין: דיין: אני מנסה לתאר לעצמי את הסיטואציה שבא איש שב"כ, בכיר, זוטר, בדרג בינוני ושואל אותך מה לעשות, מה תגיד לו? אחרי שהרפורמה תעבור. ארגמן: זה נשאיר ביני לבינו. דיין: אבל אתה לא בטוח שתגיד לו להישאר ולהצדיע לדגל? ארגמן:לא, אני לא בטוח. דיין: למה? למה אתה לא בטוח? ״כי זה לא הדגל". דיין: מה זאת אומרת? ארגמן: ״מן הרגע שמדינת ישראל הופכת להיות דיקטטורה, זאת לא המדינה שבשבילה התגייסת, זו לא המדינה שאותה ביקשת לשרת, אלה לא הערכים שעליהם חונכת...״ דיין: אבל מה זה משנה במה שנוגע לצורך, לרצון ולמחויבות שלך לסכל פיגוע, לעצור פצצה מתקתקת...? ארגמן: ״אני משרת היום את הממלכה, אני לא משרת את המלך...״ אלו אך ורק מקצת הדברים, אך לעניינו של דבר: האם ראינו פוליטיזציה חמורה של צמרת שב״כ? חד וחלק. האם הפוליטיזציה הזו, מצד מי שפעלו לצידו ופיקדו עליו לאורך שנים השפיעה על קבלת ההחלטות של בר בזמן אמת, לצערי הרב, סביר להניח שכן.

עמיחי שיקלי - Amichai Chikli

18,533 просмотров • 1 год назад

תעשו לי טובה, תעצרו שתי דקות ותקראו משהו שאין מצב שאנחנו כאזרחים פה לא מכירים ולא שומעים. לצערי, בתקשורת הישראלית לא יביאו את הסיפור הזה כי מנסים להשתיק, למרות שיש תיעוד ושמות ופרצופים. אז קראו ועזרו לי להפיץ: ביום חמישי האחרון, התרחש אירוע מזעזע ומטורף בדרום בקעת הירדן, בחווה שנקרית תל תלפיות, שאתם חייבים לדעת עליו. מביאה לכם עדות של אחד הנערים, פלוס שני סרטוני תיעוד (יש לי עוד כמה עדויות, אבל חוסכת מכם) "יצאתי למרעה צהריים. אחרי כשעה, אני רואה רכב של מגב עולה לכיוון הגבעה. תוך כדי, ערבים התחילו להתקדם לכיווננו ולעשות חסמים על ציר הגישה. הם קלטו שאני עם העדר, ועלו לכיווני. צילמתי אותם. ערבי אחד דחף אותי. נפלתי ונפל לי הטלפון מהיד. הם התחילו להרביץ לי. לתקוף באבנים. הגנתי על עצמי כמה שיכולתי. אחרי כמה דק' כולם ברחו לכפר. הם לקחו איתם את הפלאפון שלי. הגיע הרכב של מגב שהיה בגבעה. במקום לעצור אותם הוא חזר לנסות להביא צו מינהלי לאחד מתושבי הגבעה! נשארתי במרעה. אני שומע צעקות מלמעלה. אני עולה ורואה מגבניקים יורים רימוני הלם וגז על החבר'ה שלנו ומנסים לעצור את אחד המתיישבים שרוצים להביא לו צו מינהלי. אני מגיע למגבניק שנשאר לשמור על הרכב ושואל אותו- למה אתם עושים את זה? לכו תיכנסו לבית הזה שלקח לי את הטלפון ותפסו את הפורעים שהרביצו לי! הוא אומר לי אתה צודק. סליחה. פתאום אני מבחין שנדלקה שרפה מהרימוני הלם שהם זרקו. אני רץ לכבות אותה. ואז אני רואה חיילים שהתחילו לירות לכיווני ולכיוון עוד מישהו ירי חי! אנחנו בורחים לכיוון אש קודש... אני שומע בדרך שערבים שרפו לנו את עמדת השמירה. אני רץ לצד שני של הגבעה, ומגבניקים רצים אחרי ומנסים לעצור אותי. אני רואה עשרות ערבים עולים לחווה ורכב של ערבים בכניסה לחוה. (בדיעבד מסתבר שבטלגרמים של הכפרים הם הזעיקו את כולם וקראו לחברה לבוא לפרוע בנו). היינו שם בקושי כמה בחורים. בנס הערבים הסתובבו ונשארו למטה ולא עלו אלינו. עמדנו שם שעתיים שערבים לא יעלו לשרוף את הגבעה. אחרי שעתיים הגיעו עוד חבר'ה לתגבר ולשמור על הגבעה. עולה סוואנה בעליה, פורקים ממנה איזה 7 חיילים. מתחילים לירות עלינו אש חיה!!! חלק מהחיילים כורעים חלק בעמידה. אני צועק להם "אנחנו יהודים! אנחנו יהודים!" כולם צעקו להם. "אנחנו יהודים!!" לא היה אכפת להם. הם המשיכו לירות עלינו ירי חי. לא רציתי שיפגעו במישהו נשארתי במקום. הרמתי ידיים וירדתי לברכיים. צעקתי לו "אל תירה בי! באמא שלך אל תירה בי!" כל החיילים שם כאילו ראו את הטרף שרצו לקבל והשכיבו אותי על הריצפה. הרביצו לי עם קני הנשק כשיש כדור בקנה!! שמו לי פלנלית על העיניים, שמו לי אזיקון על הידיים מאחורי הגב. נתנו לי אגרופים ובעיטות נמרצות. אמרו לי 'קום קום תתחיל לזוז לכיוון הסוואנה'. אני אומר להם שאני לא רואה כלום אני לא יכול ללכת. אני על צלע על ההר. הם פשוט גררו אותי על הסלעים. העלו אותי על הציר למעלה, ליד הסוואנה. השכיבו אותי על הרצפה והתחילו לתת לי בעיטות. הם העלו אותי לסוואנה. השכיבו אותי ברגליים שלהם. דרכו עלי. ובזמן שהם מרביצים לי. מתקשרים לינון בעל החווה ואומרים לו- "תבוא לפה אם אתה גבר, עוד רגע הוא מת. ואם אתה רוצה שיישאר ממנו משהו תבוא לכאן".. במשך שעה בתוך הסוואנה הם מפוצצים אותי מכות רצח. אחד החיילים תפס אותי באף והתחיל לנענע אותי בסוואנה והוא אמר אני אשבור לך את האף. הקצין שם אומר לחייל אחד "אני אתן לך אישור לשבור לו את השיניים ונגיד שהוא נפל בדרך". (יש לי תמונה ושם של אותו קצין) הם פירקו אותי באגרופים, אמרו לי שאני יותר גרוע מפלסטיני ושהם שונאים אותי יותר מפלסטיני. אמרו שבפלסטינים הם פשוט נותנים כדור בראש ואותנו הם יהרגו במכות. לאט לאט. החיילים שהתעללו בי היו כל הזמן רעולי פנים ולא הסכימו להגיד את השמות שלהם, אבל זיהיתי את הקצין שאמר לי תוך כדי התעללות שזאת מילה מול מילה. " למי יאמינו לך או לי שאני קצין???" (את הדרגה שומרת אצלי) אחרי שעה שהייתי שם. הם העבירו אותי למגבניקים. המגבניקים אחרי ששמעו מה עברתי, אמרו שהם מבקשים סליחה וזה לא אנושי איך שהחיילים האלו התנהגו. המגבניקים לקחו אותי לתחנת משטרה באריאל, שם חקרו אותי ושיחררו אותי. כל הגוף שלי שבור וכואב מהמכות שקיבלתי". בסרטונים: המחבלים שתקפו אותי, את חלקם רואים עוד עם אבנים בידיים, רגע לפני שברחו. אף אחד מהם לא נעצר. את הירי כיוונו אלינו. בסרטון השני רואים את האש שנדלקה מהירי של החיילים. אם היינו ערבים שמקבלים יחס כזה, כל הרועי שרונים ושאר כתבי תשקורת היו מצייצים אלף ציוצים. הדם שלנו הפקר! שתפו!

תעשו לי טובה, תעצרו שתי דקות ותקראו משהו שאין מצב שאנחנו כאזרחים פה לא מכירים ולא שומעים. לצערי, בתקשורת הישראלית לא יביאו את הסיפור הזה כי מנסים להשתיק, למרות שיש תיעוד ושמות ופרצופים. אז קראו ועזרו לי להפיץ: ביום חמישי האחרון, התרחש אירוע מזעזע ומטורף בדרום בקעת הירדן, בחווה שנקרית תל תלפיות, שאתם חייבים לדעת עליו. מביאה לכם עדות של אחד הנערים, פלוס שני סרטוני תיעוד (יש לי עוד כמה עדויות, אבל חוסכת מכם) "יצאתי למרעה צהריים. אחרי כשעה, אני רואה רכב של מגב עולה לכיוון הגבעה. תוך כדי, ערבים התחילו להתקדם לכיווננו ולעשות חסמים על ציר הגישה. הם קלטו שאני עם העדר, ועלו לכיווני. צילמתי אותם. ערבי אחד דחף אותי. נפלתי ונפל לי הטלפון מהיד. הם התחילו להרביץ לי. לתקוף באבנים. הגנתי על עצמי כמה שיכולתי. אחרי כמה דק' כולם ברחו לכפר. הם לקחו איתם את הפלאפון שלי. הגיע הרכב של מגב שהיה בגבעה. במקום לעצור אותם הוא חזר לנסות להביא צו מינהלי לאחד מתושבי הגבעה! נשארתי במרעה. אני שומע צעקות מלמעלה. אני עולה ורואה מגבניקים יורים רימוני הלם וגז על החבר'ה שלנו ומנסים לעצור את אחד המתיישבים שרוצים להביא לו צו מינהלי. אני מגיע למגבניק שנשאר לשמור על הרכב ושואל אותו- למה אתם עושים את זה? לכו תיכנסו לבית הזה שלקח לי את הטלפון ותפסו את הפורעים שהרביצו לי! הוא אומר לי אתה צודק. סליחה. פתאום אני מבחין שנדלקה שרפה מהרימוני הלם שהם זרקו. אני רץ לכבות אותה. ואז אני רואה חיילים שהתחילו לירות לכיווני ולכיוון עוד מישהו ירי חי! אנחנו בורחים לכיוון אש קודש... אני שומע בדרך שערבים שרפו לנו את עמדת השמירה. אני רץ לצד שני של הגבעה, ומגבניקים רצים אחרי ומנסים לעצור אותי. אני רואה עשרות ערבים עולים לחווה ורכב של ערבים בכניסה לחוה. (בדיעבד מסתבר שבטלגרמים של הכפרים הם הזעיקו את כולם וקראו לחברה לבוא לפרוע בנו). היינו שם בקושי כמה בחורים. בנס הערבים הסתובבו ונשארו למטה ולא עלו אלינו. עמדנו שם שעתיים שערבים לא יעלו לשרוף את הגבעה. אחרי שעתיים הגיעו עוד חבר'ה לתגבר ולשמור על הגבעה. עולה סוואנה בעליה, פורקים ממנה איזה 7 חיילים. מתחילים לירות עלינו אש חיה!!! חלק מהחיילים כורעים חלק בעמידה. אני צועק להם "אנחנו יהודים! אנחנו יהודים!" כולם צעקו להם. "אנחנו יהודים!!" לא היה אכפת להם. הם המשיכו לירות עלינו ירי חי. לא רציתי שיפגעו במישהו נשארתי במקום. הרמתי ידיים וירדתי לברכיים. צעקתי לו "אל תירה בי! באמא שלך אל תירה בי!" כל החיילים שם כאילו ראו את הטרף שרצו לקבל והשכיבו אותי על הריצפה. הרביצו לי עם קני הנשק כשיש כדור בקנה!! שמו לי פלנלית על העיניים, שמו לי אזיקון על הידיים מאחורי הגב. נתנו לי אגרופים ובעיטות נמרצות. אמרו לי 'קום קום תתחיל לזוז לכיוון הסוואנה'. אני אומר להם שאני לא רואה כלום אני לא יכול ללכת. אני על צלע על ההר. הם פשוט גררו אותי על הסלעים. העלו אותי על הציר למעלה, ליד הסוואנה. השכיבו אותי על הרצפה והתחילו לתת לי בעיטות. הם העלו אותי לסוואנה. השכיבו אותי ברגליים שלהם. דרכו עלי. ובזמן שהם מרביצים לי. מתקשרים לינון בעל החווה ואומרים לו- "תבוא לפה אם אתה גבר, עוד רגע הוא מת. ואם אתה רוצה שיישאר ממנו משהו תבוא לכאן".. במשך שעה בתוך הסוואנה הם מפוצצים אותי מכות רצח. אחד החיילים תפס אותי באף והתחיל לנענע אותי בסוואנה והוא אמר אני אשבור לך את האף. הקצין שם אומר לחייל אחד "אני אתן לך אישור לשבור לו את השיניים ונגיד שהוא נפל בדרך". (יש לי תמונה ושם של אותו קצין) הם פירקו אותי באגרופים, אמרו לי שאני יותר גרוע מפלסטיני ושהם שונאים אותי יותר מפלסטיני. אמרו שבפלסטינים הם פשוט נותנים כדור בראש ואותנו הם יהרגו במכות. לאט לאט. החיילים שהתעללו בי היו כל הזמן רעולי פנים ולא הסכימו להגיד את השמות שלהם, אבל זיהיתי את הקצין שאמר לי תוך כדי התעללות שזאת מילה מול מילה. " למי יאמינו לך או לי שאני קצין???" (את הדרגה שומרת אצלי) אחרי שעה שהייתי שם. הם העבירו אותי למגבניקים. המגבניקים אחרי ששמעו מה עברתי, אמרו שהם מבקשים סליחה וזה לא אנושי איך שהחיילים האלו התנהגו. המגבניקים לקחו אותי לתחנת משטרה באריאל, שם חקרו אותי ושיחררו אותי. כל הגוף שלי שבור וכואב מהמכות שקיבלתי". בסרטונים: המחבלים שתקפו אותי, את חלקם רואים עוד עם אבנים בידיים, רגע לפני שברחו. אף אחד מהם לא נעצר. את הירי כיוונו אלינו. בסרטון השני רואים את האש שנדלקה מהירי של החיילים. אם היינו ערבים שמקבלים יחס כזה, כל הרועי שרונים ושאר כתבי תשקורת היו מצייצים אלף ציוצים. הדם שלנו הפקר! שתפו!

איילת לאש

12,443 просмотров • 4 месяцев назад

האיש הכי שנוא, מבודד ומנודה בעולם הוא בנימין נתניהו. המצורע המריא הבוקר מבסיס חיל האוויר בנבטים ולא מנתב"ג, בלי טקסים, בלי עיתונאים ובלי שטיחים אדומים. צוות המטוס של הרודן, שמבוקש על פשעי מלחמה במדינות אירופאיות רבות, נאלץ להאריך את הטיסה בנתיב דרומי חריג, המטוס נצמד לדרום יבשת אירופה ועקף את כל מרכזה וצפונה. צו המעצר של בית הדין הבינלאומי בהאג, מרחף כחרב מעל ראשו של עוכר ישראל. האיש שהביא עלינו את טבח השבעה באוקטובר ואת מלחמת הנקמה הממושכת על החמאס, גם במחיר של עשרות אלפי פלסטינים חפים מפשע, חושש שבמקרה של נחיתת חירום, ימצא את עצמו בתא מעצר באחת ממדינות אירופה, שמכבדות את צווי המעצר של בית הדין הבינלאומי בהאג. הבושה והביזיון לא מסתיימים באירופה, המטוס ינחת עוד מספר שעות בבסיס צבאי בניו ג'רזי ולא בשדה תעופה אזרחי רגיל בניו יורק, מחשש שייעצר שם. גם כשיגיע לבניין האו"ם בניו יורק, הבוגד לא ירווה נחת. אלו ראשי המדינות שעשו טובה לנתניהו והסכימו להיפגש עימו הערב, בשולי עצרת האו"ם: ארגנטינה, בוליביה, פרגוואי, פנמה, אתיופיה, סגן נשיא קולומביה, יוון, סלובניה ופפואה גינאה. אז מי הם ראשי המדינה העלובים והקיקיונים שהסכימו לפגוש את עוכר ישראל. התמ"ג של כל מדינותיהם ביחד, הוא פחות מחצי מאשר התמ"ג של בריטניה (התמ״ג של כולן ביחד עומד על 1.845 טריליון דולר לעומת התמ"ג של בריטניה שעומד על כ־4 טריליון דולר). עכשיו תיראו מופתעים עוד יותר, רק ראש ממשלת יוון, מכל תשע ראשי המדינות שמוכנים לטמא עצמם וללחוץ יד לנתניהו , מייצג מדינה שמסווגת כדמוקרטיה מלאה. לפי מדד הדמוקרטיה לשנת 2024, ארבע מתשע המדינות אינן נחשבות דמוקרטיות כלל, ואתיופיה מסווגת כמשטר אוטוריטרי. מין מצא את מינו, כמו שנאמר. טראמפ כמובן לא יפגוש את נתניהו, מזמן נשבר לו הז*ן מהאיש שמהווה עבורו נטל אלקטורלי. ככה מתקבל בעולם ראש ממשלת ישראל המושפל בנימין נתניהו, פרסונה נון גראטה על מלא, בדיוק 33 ימים לפני שנזרוק אותו לכל הרוחות ולספסל הנאשמים במשפטי ניר עוז. את הנזק המטורף שהוא גרם לתדמיתה ולמעמדה של מדינת ישראל בעולם, ייקח שנים לתקן.

האיש הכי שנוא, מבודד ומנודה בעולם הוא בנימין נתניהו. המצורע המריא הבוקר מבסיס חיל האוויר בנבטים ולא מנתב"ג, בלי טקסים, בלי עיתונאים ובלי שטיחים אדומים. צוות המטוס של הרודן, שמבוקש על פשעי מלחמה במדינות אירופאיות רבות, נאלץ להאריך את הטיסה בנתיב דרומי חריג, המטוס נצמד לדרום יבשת אירופה ועקף את כל מרכזה וצפונה. צו המעצר של בית הדין הבינלאומי בהאג, מרחף כחרב מעל ראשו של עוכר ישראל. האיש שהביא עלינו את טבח השבעה באוקטובר ואת מלחמת הנקמה הממושכת על החמאס, גם במחיר של עשרות אלפי פלסטינים חפים מפשע, חושש שבמקרה של נחיתת חירום, ימצא את עצמו בתא מעצר באחת ממדינות אירופה, שמכבדות את צווי המעצר של בית הדין הבינלאומי בהאג. הבושה והביזיון לא מסתיימים באירופה, המטוס ינחת עוד מספר שעות בבסיס צבאי בניו ג'רזי ולא בשדה תעופה אזרחי רגיל בניו יורק, מחשש שייעצר שם. גם כשיגיע לבניין האו"ם בניו יורק, הבוגד לא ירווה נחת. אלו ראשי המדינות שעשו טובה לנתניהו והסכימו להיפגש עימו הערב, בשולי עצרת האו"ם: ארגנטינה, בוליביה, פרגוואי, פנמה, אתיופיה, סגן נשיא קולומביה, יוון, סלובניה ופפואה גינאה. אז מי הם ראשי המדינה העלובים והקיקיונים שהסכימו לפגוש את עוכר ישראל. התמ"ג של כל מדינותיהם ביחד, הוא פחות מחצי מאשר התמ"ג של בריטניה (התמ״ג של כולן ביחד עומד על 1.845 טריליון דולר לעומת התמ"ג של בריטניה שעומד על כ־4 טריליון דולר). עכשיו תיראו מופתעים עוד יותר, רק ראש ממשלת יוון, מכל תשע ראשי המדינות שמוכנים לטמא עצמם וללחוץ יד לנתניהו , מייצג מדינה שמסווגת כדמוקרטיה מלאה. לפי מדד הדמוקרטיה לשנת 2024, ארבע מתשע המדינות אינן נחשבות דמוקרטיות כלל, ואתיופיה מסווגת כמשטר אוטוריטרי. מין מצא את מינו, כמו שנאמר. טראמפ כמובן לא יפגוש את נתניהו, מזמן נשבר לו הז*ן מהאיש שמהווה עבורו נטל אלקטורלי. ככה מתקבל בעולם ראש ממשלת ישראל המושפל בנימין נתניהו, פרסונה נון גראטה על מלא, בדיוק 33 ימים לפני שנזרוק אותו לכל הרוחות ולספסל הנאשמים במשפטי ניר עוז. את הנזק המטורף שהוא גרם לתדמיתה ולמעמדה של מדינת ישראל בעולם, ייקח שנים לתקן.

Danny Gallant דני גלנט

126,811 просмотров • 12 дней назад