Loading video...
Video Failed to Load
שום אלימות לא תעצור אותי. בליל חמישי בפרלמנט בבני ברק נזרקו עלינו לפתע חפצים ועובדת שלי נפגעה. את הפרלמנט החשוב הזה אעלה כאן בקרוב אבל הערב חשוב לי להבהיר: מיעוט אלים לא יפחיד אותנו. התוקף איננו משקף כלל את הציבור החרדי. אמשיך להגיע לכל מקום בארץ כדי להקשיב לכם... show more
136,666 views • 4 days ago •via X (Twitter)
32 Comments
@hadarse חזק ואמץ נפתלי שום מקרה כזה לא ירתיע אותנו מאמינים בדרכך בקרוב התיקון🙏
היה צפוי שהגעת לשם כדי להוציא סרטון התקרבנות שאתה מותקף אין לך שום תוכן אדם חלול
@hadarse הביקורים שלך במעוזי גוש ביבי מזכירים את הפעילות שעשה פטר מדואר בהונגריה בכל השנה לפני המהפך השלטוני. פעילות חשובה!
רק ככה, זו הדרך! ובלי קשר חשוב לי לבקש ממך לשים עין גם על גני ממליצה מאוד לפתוח גם מסלול שירות לאומי בגני ילדים, ככה אפשר יהיה להציל גם את הילדים מגננות פוגעניות ושיהיה עליהן פיקוח, וגם להכשיר את הדור הבא של הגננות, שחסרות בו כל כך הרבה 🙏🙏🙏
אוהב אותך מלך!
חבל גם שלא דרשת שיעצרו את מרדכי דוד שניסה לגעת בך ולדחוף את המאבטחים שלך
תותח אתה בנט
@hadarse תותח .ביבסיטים משתמשים באלימות מילולית ופיזית כדי להרתיע ולהפחיד . אנחנו לא מפחדים מאיומים ופרוטקשן אנחנו נטפל בתופעה וננצח בבחירות .
שבוע טובראש ממשלת ישראל הבא!
כל הכבוד בנט! תמשיכו בכל הכוח
אבל יש בעייה עם האבטחה וזה מדאיג
חחחחחחחחחחחחחחח ואוו את. בדיחה - אחרי מערכת הבחירות כדאי שתפנה למשחק - אלק קם כמו איזה ערס ״מי זרק את זה״ ?!!! מי זרק את זה? זה חלק מההפקה שלך אני בטוח שסיימתם איזו תקרית כי זה מצטלם מדהים אצל השמאל .. מצטער בנט אין בי בך טיפה של אמון וכמוני רוב עם ישראל ..
בנט חטף לינץ׳ מילולי בבני ברק, וזה בדיוק מראה לאן המדינה הזאת מידרדרת. אם פוליטיקאי ימני נחשב אצלם לאויב העם, אז כולנו בסכנה קיומית. החושך הזה הולך להיסגר עלינו.
ילד זרק מלחייה יאללה בלאגן מעצר בנט עלוב
לכל מדינת ישראל שרואה אותי אתם חיים בתוך בועה ריבים פוליטיקה במקום לדאוג למשפחות שלכם לביטוח לאומי שעוקץ אותנו כל יום מה אני אגיד
חפש מי יזיין אותך יא נוצרי
שאלוהים יעזור לנו לכל עם ישראל עם כל השנאת חינם שיש לנו כיהודים אני מנסה להבין למה איפה כל המיליארדרים הביליארדרים מטריליורדרים איפה כל הבנקים הביטוח לאומי מס הכנסה למה על זה אתם לא מפגינים על זה שיוקר המחיה עולה ועולה אז זה שההורים שלי ושלכם עובדים קשה כל יום ואנחנו עבדים
ואללה אם בזמן שזה קרה לא היה לך מבט מבועת והיית קופץ כמו אחד שהתיישב על קקטוס, הייתי ממליץ לתת לך את עיטור הגבורה.
אבל למה ללכת לבני ברק? הם לא היו בין קהל המצביעים שלך בעבר כשעוד לבשת את מסיכת הימני והם בטח לא נימנים בין קהל מצביעך היום. להגיע לנסות לשנות את דעתם? זה הרי לא הכיוון. אז הרי הלכת לשם לעורר פרובוקציה… תתמודד!
אל תתן לאלימות לעצור אותך 💪
תראה איך ידיך רועדות, אתה לא מסוגל לעמוד בלחץ של ילד שזורק עליך נייר. אתה באמת חושב שאתה מתאים לראשות הממשלה? התפקיד הכי קשה בעולם כולו.
בנט לא יעצור לך רק ביבי
ממש יגאל עמיר 2 😆כמה מביך נהיית עמי דרור עם כיפה
"אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה". תמשיך ככה נפתלי. לא לפחד מהאספסוף הנבער.
ואני כולה ילד שמבין קצת את המדינה הזו תתחילו להילחם על ביטוח לאומי על כל החנויות שהמוצרים קטנים עולים 200 300 שקל שאם אתה רוצה לעשות בבית הפרטי שלך חניה אתה צריך לשלם מיליון שקל פלוס המיסים למה על זה אתם לא מדברים מדינת ישראל תפתחו את העיניים
דוד מרדכי דביל מובנה!
תמיד אותם אנשים שונאים, תמיד חופשיים בתנועתם....
איזה שר יאיר גולן מבקש עבורו?
בנט חטף צעקות "אנטישמי" בבני ברק, וזה כבר אומר הכול. אצליהם ימני דתי נחשב אויב, אז מי שמאמין בדמוקרטיה וליברליזם לא צריך לחפש פה כלום. הדרכון הזר שלי לא היה מעולם כזה קריטי.
רועד מבקבוק מים שילד זרק
מגנה אלימות, נקודה. נסעת לבני ברק לצורך פרובוקציה זולה, מזמין אותך החום למסעדה באום אל פאחם, נראה אותך שם קורא לאנשים משתמטים.
הגעת בדיוק בשביל זה 0
![במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 12 ששודרה ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 8 בערב, אלוף (במיל.) ישראל זיו, לשעבר ראש אגף המבצעים ומפקד אוגדת עזה, סיפר על השתתפותו בלחימה נגד הכוחות הפלסטיניים בפיקוד חמאס שפשטו על ישובים ובסיסי צה"ל בגזרת עוטף עזה. להלן קטע מהראיון: דני קושמרו: אלוף במילואים ישראל זיו, בדרך כלל אתה פרשן אצלנו באולפנים, עכשיו על מדי צה"ל, ואתה לוחם, מהבוקר. ישראל זיו: כן, אני גייסתי את עצמי, לא היה מי שיגייס אותי, וירדתי מהבוקר, בערך מ-10 בבוקר, עברתי כמעט את כל היישובים, לא מעט היתקלויות. דני קושמרו: נתקלת ממש? ישראל זיו: כן, נתקלנו, הסתערנו. דני קושמרו: ירית על מחבלים? ישראל זיו: כן, כן, בהחלט. ירינו, הרגנו, כן, היה שם, שמע, הייתה הצפה, דני, זה קשה לתאר את זה. דני קושמרו: כמה שנים לא פתחת באש בעצמך? ישראל זיו: הרבה, אבל זה כמו אופניים כנראה, אתה חוזר לזה. דני קושמרו: אבל ממש ראית מחבלים בעיניים שלך ו... ישראל זיו: הסתערנו, כן, הרגנו מחבלים בטווח של אפס, בטווח של פחות מעשרה מטר מאיתנו, עשרה מטר. סימוכין: בעדותו בפני ועדת החקירה האזרחית ב-8 באוגוסט 2024, סיפר האלוף במילואים ישראל זיו את קורותיו במהלך השבעה באוקטובר 2023 כמובא להלן: ישראל זיו: אגב, אני כשהלכתי לשם בשביעי לחודש חשבתי שאני הולך לאירוע טרור. כלומר, היה לי ברור שזה היה קשה, קמתי בבוקר, ראיתי כמו כל עם ישראל את כל התמונות, נראה לי זה פייק ניוז. אבל אז הבנתי שזה לא. ירדתי למטה, ולא משנה ההתגלגלות, אבל בסביבות עשר ועשרה, משהו כזה, עשר ורבע, תפסתי טרמפ, שמה השארתי את האוטו, תפסתי טרמפ עם שני קצינים, רציתי להגיע למפקדת האוגדה ומשם להשפיע על הלחימה. שם חטפנו מארב בכניסה לחץ שחור [אנדרטה הנמצאת ביער נחל חנון, סמוך למפלסים שבעוטף עזה]. חוררו לנו את הרכב. ושם תוך כדי הלחימה, אני מרים את העיניים לאזור של האנדרטה, ופתאום אני רואה שם כמות אדירה של כוחות, מחבלים, רכבים ומשאיות. פה פתאום נפל לי האסימון, פעם ראשונה, שנכבשנו על ידי פעולה צבאית. נדמה לי שגם אני הראשון שביטא את זה באותו ערב. עברתי שם דרך העמדה של ערוץ 12 ואמרתי את זה. עד אז אנשים לא דיברו במושג הזה, אבל ממש נכבשו על ידי כוח צבא. אני לא חושב שהאסימון הזה נפל אפילו לא בשביעי לחודש. […] [איל בן ראובן: ערך הכוננות והמוכנות, אמרת על זה קודם מילה. אולי תעזור לי להבין מה קרה בין שתיים לארבע בלילה בליל בין ה-6 ל-7, שבה מפקדים בכירים מדברים, ולשטח לא יוצאת שום פקודה שמעירה את השטח למצב של כוננות בסיסית? אני שואל את השאלה כי אני לא מצליח להבין, בוא תעזור לי]. ישראל זיו: אבל אין לי תשובה יותר טובה משלך. אני לא יודע, ואני הלכתי לראות את זה. אני אומר לך, אני ראיתי שם, הייתי בשוק [shock], אני גם הבנתי שהדבר הכי חמור קרה, זה קריסת הפיקוד. לא היה שם שום שליטה, לא הייתה תמונת מצב. אני בעצמי מתוך הנסיעות שלי בשטח לכל מקום דיווחתי, ניסיתי למפקד האוגדה, אבל הוא נלחם, אני מדבר איתו, אני שומע יריות ברקע. דיברתי עם אלוף הפיקוד, כל הזמן העברתי, היה לו עוזרת לידו, כל הזמן העברתי תמונות מצב, גם המלצתי לו לאיפה אני חושב שצריך לחלק את הכוחות, אבל הכול קרס. לא היה שום הבנה של המצב. לא הבינו את המצב. עד אחת וחצי בצהריים למיטב הבנתי עוד לקחו שבויים, לקחו חטופים. איך זה יכול להיות שכל כך הרבה שעות, קודם כל לא מיד לא הלכו לסגור מאחור. שלח שני גדודים אחורה. יש פה קריסה כוללת. סימוכין:](https://image.24vids.com/tw-2023541249907519904/amplify_video_thumb/2023540965483704322/img/uHWD4N4FScfikLbR.jpg)
![מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"](https://image.24vids.com/tw-1902548408159666652/amplify_video_thumb/1902547352956882944/img/mdKPuUomDtrJQylY.jpg)
![שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה מ"אחים לנשק": "הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום; אנחנו אוספים חתימות; עשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא; אין לו [לשר הביטחון יואב גלנט] צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק" ב-24 במרץ 2023, איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק" וממנהיגיו, התארח בתוכניתם של יואב לימור וגלית גוטמן בערוץ 12. להלן תוכן הראיון: יואב לימור: באולפן איתנו אחד ממובילי המחאה איל נוה. בוקר טוב. איל נוה: בוקר. יואב לימור: איפה אתה עושה מילואים? איל נוה: סיירת מטכ"ל. יואב לימור: סיירת מטכ"ל. זאת אומרת, אתה חלק ממחאת המ"מ [המבצעים המיוחדים], מה שנקרא. איל נוה: לא, אנחנו אחים לנשק. יואב לימור: אחים לנשק, אוקיי. כשאתה שמעת אתמול את ראש הממשלה [בנימין נתניהו], אומר, אני לוקח את זה על עצמי, אני אוביל עכשיו את הפיוס, אני אוביל תהליך, אני ראש הממשלה של כולם, דאג לזכויות הפרט. מה שמעת באוזן ומה זה אומר על המשך הפעילות שלכם? איל נוה: שמעתי שאנחנו ממשיכים בכל הכוח, שמעתי שבית המשפט נמחק, שנכנסים שופטים מטעם, שמעתי שכל החוקים הולכים לעבור. ב[שתי מילים שאינן ברורות] קיבלנו היום את הסלאמי, קיבלנו. יואב לימור: ומה זה אומר על ההתנדבות שלכם להמשך, למילואים? איל נוה: אנחנו הצהרנו כבר השבוע שאנחנו מפסיקים להתנדב למילואים, במידה והחוק יעבור. מבחינתנו זה לא עובר, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה שלנו. כולנו, כולכם פה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה, ואנחנו הולכים להילחם על הבית שלנו, על מדינת ישראל, על מדינת ישראל דמוקרטית. גלית גוטמן: אני רוצה לשאול אותך, איל, אתה יודע, אנחנו כבר 12 שבועות לתוך המחאה הזאת, אתם בין הראשונים שהצטרפו. והרימו את הדגל. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט, לא היה פשוט בימים הראשונים לחשוב שאתה, כבן אדם, שלקחת על עצמו להיות חלק מסיירת מטכ"ל, זה אומר שאתה מחויב ב-200% למדינה הזאת, לעשות את ההחלטה הזאת [שלא להתנדב לשירות מילואים]. כמה מתסכל לראות שאתם נמצאים בכל מקום, שאנשים קוראים לכם טרוריסטים, אנרכיסטים, סרבנים, ולמעלה שם יושב [ראש הממשלה] בנימין נתניהו ולא סופר אתכם. כרגע זה מה שאני רואה. ברגע שהוא לא עוצר את החקיקה, ברגע שהוא שומע מהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומראשי [מערכת] הביטחון מה קורה פה ואיזה סכנות צפויות, הוא בטוח שאתם תגיעו מחר. איל נוה: הוא טועה. אנחנו לא נגיע. אנחנו בתוך המלחמה שלנו, ולכן אנחנו נעמוד מאוד מאוד חזק. אני מתחיל בכלל ב[שר הביטחון יואב] גלנט, שבמשך 11 שבועות לא מדבר, שותק. יש לי שר ביטחון שאין לו מיתרי קול. לא שמענו אותו בשום מקום אומר על שום דבר. וגם אתמול הוא היה צריך להחליט בין האם הוא שומר על ביטחון ישראל, או שהוא שייך למשפחת נתניהו. נכנס לחדר וחזר מקופל. אנחנו ממשיכים בכל הכוח את הדבר הזה. אנחנו מרגישים שהמדינה מתפוררת. אנחנו חתמנו על זה שאנחנו מפסיקים להתנדב, ואנחנו 25 שנה עושים מילואים, אנחנו קרועים מבפנים. יואב לימור: אבל איל, אני, אני, אתה אמרת דברים שלא יבנו עלינו, אנחנו לא נבוא. אתה רוצה להגיד שאם מחר מתחילה מלחמה עם לבנון, מתחילה מלחמה עם עזה, אתה אומר אנחנו לא שם? איל נוה: אנחנו כבר עכשיו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות, אתם לא שמים לב לזה. אנחנו בתוך מלחמה, אתם הדבר הבא דרך אגב. בהתחלה זה מתחיל בעולם הזה, זה מתחיל מהחלשת בית המשפט, והוא עובר אחרי זה לתקשורת, ואחרי זה לאקדמיה, ואנחנו [מילה לא ברורה]. אתם לא מכירים, עשו לו רחובות, פשוט תצאו לרחובות. יואב לימור: אנחנו מבינים. אני לא מתבלבל, אני שומע את שר התקשורת [ד"ר שלמה קרעי] ומה הוא אומר, אדם שלא מבין כלום בתקשורת, אבל אני שומע היטב, בזה אני לא מתבלבל. אבל אני שואל אותך, בסוף, אם מחר יפלו פה טילים על הבית שלך, לא תצא לשמור על הילדים? איל נוה: ברור שבסוף אנחנו חיילים ונבוא להילחם, זה לא שאלה. אבל כרגע בשלב הזה אין אימונים. אתה אמרת לפני כמה דקות שאתה יודע מה הולך לקרות ביום ראשון. אנחנו מחריפים את המאבק שלנו. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו. יואב לימור: עכשיו, אני חושב רגע על נקרא לו י', מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף משנה, שעושה רשימת מלאי הבוקר הזה ואומר, חסרים לי הרבה מאוד אנשים. איל נוה: המון. רני רהב: לא חסרים לו, [יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה] רוטמן יבוא. איל נוה: אנחנו, לפני שבוע הייתי במילואים, חסרים המון אנשים. לא מגיעים, פשוט לא נמצאים. גלית גוטמן: כשאתה אומר אנחנו נחריף את הצעדים, מה עוד נמצא בארסנל הנשק שלכם? איל נוה: יש עוד הרבה, לא נגיד את זה פה כמובן, אבל יש לנו עוד הרבה מהלכים שאנחנו מתכוונים לעשות. לא נוותר. אני קורא מפה לכולם לצאת מהכורסה, לצאת לרחוב, להמשיך להפגין. אתמול נעצר, בדיוק אותו קצין [סא"ל במילואים רון שרף] שנכנס לתוך בית להציל את נחשון וקסמן, וחטף כדור והוא נעצר. תבינו מה קורה. העם נקרע. פשוט נקרע. יואב לימור: תגיד, מה אתה עונה לאלה שאומרים? אתם סרבנים. בסוף, הרי אתם, כולנו, כשהיה סרבנות בהתנתקות, אמרנו לא יכולה להיות סרבנות. והנה עכשיו יש סרבנות. וכאילו אתם הופכים את זה ללגיטימי. מחר זה יהיה מהצד השני, מה תגידו להם? אז מה אתה עונה למי שאומר לך את זה? איל נוה: אנחנו מתנדבי מילואים. עוד פעם, אנחנו מסבירים את זה והסבירו את זה מספיק פעמים. אנחנו באים למילואים כמתנדבים. אחרי 25 שנה אנחנו לא חייבים לבוא למילואים, אנחנו מפסיקים את ההתנדבות שלנו. ככה גם הטייסים, ככה גם כולם. ולכן זו אינה סרבנות. סרבנות יש רק בצד שני, דרך אגב. שם נמצאת הסרבנות. אנחנו נותנים מהנשמה שלנו. אנשים שבאים במשך שנים. יואב לימור: מה זה הצד השני? החרדים שלא מתגייסים? איל נוה: החרדים שלא מתגייסים ועוד. אני חושב שכמות הצבא שאני עשיתי במשך החיים, זה רוב הממשלה לא עשתה את כמות הצבא כמובן, ולכן אנחנו ממשיכים את המאבק שלנו בכל כוח, אנחנו לא מסרבים, אנחנו שומרים על המדינה, אנחנו מרגישים שאנחנו מובילים את המחאה הזאת למקום שבו ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית. יואב לימור: שאלה אחת אחרונה. [שר החקלאות] אבי דיכטר, בוגר היחידה שלך, ראש השב"כ לשעבר, לו [הוא] יושב כאן עכשיו מולך, מה אתה אומר לו? איל נוה: אני אומר שהוא חייב להבין שהעם שלנו נקרע, צריך לעצור דחוף. אני אומר לו שאנחנו מתפרקים, הלכידות החברתית מתפרקת, הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום. אתם לא תבינו, אנחנו אחרי, אנחנו אוספים חתימות, אנחנו בעשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא. זאת המציאות כרגע, ואני חושב שהם [הממשלה] מבינים את זה ולא אכפת להם. גלית גוטמן: מה הציפייה שלכם מ[שר הביטחון יואב] גלנט? איל נוה: לעמוד לצד הביטחון, לעמוד לצד אזרחי ישראל, לשמור על הביטחון. אין לו צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק. ולכן הוא חייב, חייב לקום ולהגיד, תעצרו את החקיקה, שבו לדבר. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד, חייבים לעצור ולדבר. זאת האחריות שלו. יואב לימור: כן. אייל, תודה על הדברים האלה. סימוכין:](https://image.24vids.com/tw-2016203298101936614/amplify_video_thumb/2016202263442649088/img/3qYjUiXY8vSoxiTl.jpg)
![חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, מראשי "אחים לנשק", על השלכות מחאת הסירוב לשירות מילואים: "[נסראללה] זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר; [שאלה: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל?] "יש [בכנסת] איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל" ב-24 ביולי 2023, התראיין סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי תנועת המחאה "אחים לנשק", אצל אילאיל שחר ויואב קרקובסקי במשדר מיוחד מהכנסת של "כאן 11" לרגל ההצבעה על חוק ביטול עילת הסבירות. להלן תוכן הראיון: אילאיל שחר: נמצא איתנו על הקו [סא"ל במילואים] רון שרף, מ"אחים לנשק", שלום. רון שרף: שלום. אילאיל שחר: אתה שומע את הקולות מהמליאה, את הדרמה של הדקות האחרונות על הניסיונות של [שר הביטחון יואב] גלנט, לרכך במשהו את הצעת החוק [ביטול עילת הסבירות], אבל בינתיים הוא לא מצליח. לפני יומיים הודעתם שאם החוק הזה יעבור, עשרת אלפים איש לא יתייצבו למילואים, יודיעו שהם לא מתייצבים יותר, תעמדו במילתכם? רון שרף: ברור. מה שקורה בכנסת זה עצוב, זה יום עצוב. בישראל אנחנו במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. מול עינינו גלנט מפקיר את ביטחון ישראל. יואב קרקובסקי: באיזה אופן הוא יכול לעשות משהו אחר? הוא עכשיו נמצא על אוזנו של ראש הממשלה ומנסה ומפציר בו ובשר המשפטים יריב לוין לרכך אולי בכל זאת את החקיקה הזאת. גם אם האצבע שלו, אגב, לא תהיה בעד החקיקה, אז הוא יפוטר, אבל החוק יעבור. רון שרף: טוב שנזכר. [בנימין] נתניהו ראש ממשלה שבמשמרת שלו צבא העם מתפרק. הדיקטטור הישראלי הראשון, וגם [יצחק] הרצוג יהיה נשיא הדיקטטורה הישראלית הראשונה. כל החבורה הזאת שלא מצליחים להגיע להסכמה רחבה על חקיקה מרושעת ומטופשת, והעם, הם יראו שהכוח שלהם הוא כן מוגבל, כי צבא עם, ישראל בנויה על צבא העם, וזה פשוט לא יעבור בדיקטטורה. יואב קרקובסקי: אתה לא חושב שהשימוש בשירות הצבאי, בשירות המילואים, שזה באמת חומת המגן על שלמותה של מדינת ישראל, על ביטחונה, זה לא שימוש בנשק יום הדין? רון שרף: חומת המגן הבסיסית של מדינת ישראל זה הדמוקרטיה, ומי ששובר את החומה הזאת, מנפץ אותה, מחוקק חקיקה בניגוד לערכי הדמוקרטיה, בניגוד לרוח צה"ל, זו החבורה המרושעת הזאת שיושבת עכשיו בכנסת. אילאיל שחר: תראה, הדברים שאתם אומרים בימים האחרונים מחלחלים, הם מחלחלים לדרגים הכי בכירים בצה"ל. אנחנו רואים פה בשעות האחרונות אלופים מסתובבים במסדרונות הכנסת ומנסים לשכנע את הפוליטיקאים לרכך את החקיקה. רון שרף: טוב שנזכרו. טוב שנזכרו. אחרי חצי שנה ברחובות, מה הם חשבו? אילאיל שחר: אבל הנה, זה לא עוזר, ויכול להיות שבאמת החוק הזה יעבור, ואתה יודע, גם [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה רואה את מחאת המילואימניקים, רואה את מה שקורה פה בתוך ישראל. רון שרף: זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר. אילאיל שחר: כן? רון שרף: זה הבעיה של נתניהו. אילאיל שחר: באמת, עם יד על הלב זה לא הבעיה שלך? רון שרף: עם יד על הלב. הסכנה יותר גדולה לישראל, אני אומר לך. אילאיל שחר: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל? רון שרף: יש איום קיומי קונקרטי עכשיו. עכשיו, ברחוב קפלן, ירושלים, איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל. יואב קרקובסקי: עד כדי ככה אתה לא חושב שיש פה הגזמה ברטוריקה? רון שרף: ממש לא. יואב קרקובסקי: תסביר לי במה. רון שרף: אני אסביר. אני אסביר. דיקטטורות לא קורות במכה, זה לא סדרת טלוויזיה. ככה זה מתחיל. שלטון שיכור כוח, אטום, מושחת. זה מתחיל לאט לאט, זה מתחיל לאט לאט, [בשיטת] הסלאמי [בשלבים]. יואב קרקובסקי: אבל זה לא שהביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון מוסרת לחלוטין מעל ממשלת ישראל ופעולותיה. יש עילות רבות נוספות שבית המשפט יוכל באמצעותן לבקר... רון שרף: כן, אז למה זה כל כך חשוב? אם יש עילות, אז למה זה כל כך חשוב? ביטול עילת הסבירות? יואב קרקובסקי: אז למה זה כל כך חשוב לדעתך? רון שרף: למה זה? כי זו הפרוסה הראשונה בסלאמי. זה הדרך שלהם עכשיו לפטר את היועמשי"ת [היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה] ביום ראשון, וזה הדרך שלהם למנות, למלא את השירות הציבורי במינוים פוליטיים, לבסס את השלטון כך שאי אפשר יהיה להחליף אותו. ככה מתחילות דיקטטורות. זה לאט לאט, זה בסלאמי... אילאיל שחר: אבל כשאתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: עם פקידי ציבור צייתנים, פחדנים. ככה זה מתחיל. אילאיל שחר: אתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: אבל בישראל, בשונה מפולין והונגריה, יש צבא עם שישראל תלויה בו. וצבא עם יראה לממשלה שיכורת הכוח הזאת את מגבלת הכוח. אילאיל שחר: אוקיי, אבל אתה רואה פה את המאמצים של שר הביטחון, הוא מנסה לשכנע גם את שר המשפטים יריב לוין ואת ראש הממשלה. רון שרף: אני לא ראיתי, אני כרגע ברחוב. אני כרגע ברחוב מול מכת"זיות [מְכוֹנִית הַתָּזָה לפיזור הפגנות]. אז אני לא רואה, אני חיכיתי חצי שנה. ואם גלנט לא יכל לדבר חצי שנה, ואני יודע שהוא רואה את הדברים. יואב קרקובסקי: אוקיי. רון שרף, מראשי מחאת המילואימניקים, "אחים לנשק", תודה רבה לך. רון שרף: אנחנו לא נסלח לגלנט לעולם, הוא חייב לדעת את זה. יואב קרקובסקי: אני מניח שהוא שומע את הקולות האלה למרות שהוא נמצא במליאת הכנסת ומנסה לעשות את מה שהוא יכול. רון שרף: אז שהעוזר שלו יעביר לו, שהעוזר שלו יעביר לו. יואב קרקובסקי: רון שרף, תודה רבה לך. רון שרף: ביי. סימוכין: נספח כתבות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "[נתניהו] מסכן את ביטחון אזרחי ישראל; צה"ל נמצא במשבר עמוק אמיתי; צבא העם לא יכול להתקיים ללא דמוקרטיה; בצער עמוק, אך בתחושת שליחות אמיתית, גם אני חתמתי על מכתב [הפסקת התנדבות לשירות מילואים]". סימוכין: שישה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "עשרות אלפים שאיתנו יפסיקו את התנדבותם למילואים; לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה; הצבא מתפרק; אנחנו עושים את זאת מאחריות ואהבה גדולה לחברה ולמדינה; היום נתחיל להחתים את כל מתנדבי המילואים". סימוכין: סא"ל (מיל.) רון שרף, הנמנה על מייסדי ארגון "אחים לנשק": "אני שלם מאוד עם המאבק שעשינו. אני חושב שהייתה שם סכנה קיומית לעתיד המדינה. רק תחשוב מה היה קורה אם הרפורמה [המשפטית] הייתה מתקדמת, הקרע היה מתרחב, ובעוד שנתיים שלוש ההתקפה הנוראית הזאת של חמאס. אולי אי אפשר היה להתאושש מזה". סימוכין: רון שרף. צילום מסך מערוץ יוטיוב אחים.ות לנשק](https://image.24vids.com/tw-1946388008283885686/amplify_video_thumb/1946387647523381249/img/_LfbKRRR9IaXgjPq.jpg)
![כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אהוד ברק: "הטייסים, אנשי המודיעין, הסייבר והיחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים, הם לא המורדים". ברק סבר, כי הרמטכ"ל צריך להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל גם כאשר האויב מאזין ועלול לנקוט פעולה ב-14 באוגוסט 2023, אריה גולן ראיין את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ביומן הבוקר בכאן ב של תאגיד השידור הישראלי. עיקרי דבריו של אהוד ברק (*) [שאלת אריה גולן: האם (הרמטכ"ל) צריך להוציא את זה החוצה (להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל), כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו] "אין לו [לרמטכ"ל] שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה. גם הוא. גם ראש שב"כ, גם ראש המוסד חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון, לוועדות המשנה ולציבור". (*) "הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים". (*) "המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה". (*) "תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. יאיר גולן הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה… ויאיר גולן צדק". (*) "הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד". תוכן הראיון אריה גולן: בוקר טוב, לראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. אהוד ברק: בוקר אור. אריה גולן: הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי אומר שהוא חייב להתריע, כמו שאומרים, חייב להרים את הדגל האדום כבר, כשיש פגיעה בכשירות הצבא או צפויה בקרוב פגיעה כזאת. השאלה אם צריך להוציא את זה החוצה, כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו. אהוד ברק: תראה, אין לו שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה, גם הוא. גם ראש שב"כ [רונן בר, ראש שירות הביטחון הכללי], גם ראש המוסד [דדי ברנע] חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון [של הכנסת], לוועדות המשנה ולציבור. עכשיו, מקור ההתנהגות המופקרת הוא [ראש הממשלה בנימין] נתניהו. הרי נתניהו נדרש לשיחות האלה עוד לפני שהוא העביר את החוק הזה לצמצום עילת ההסתברות, עילת הסבירות, הוא מנע את הדיונים האלה, מנע מהם, זרקו הצידה את שני האלופים [ראש אמ"ן אהרון חליוה וראש אמ"ץ עודד בסיוק] שהגיעו בזמן ההצבעה [במליאת הכנסת על ביטול עילת הסבירות], לא רצו לעשות את הישיבות [לעדכון בתמונת המצב הביטחונית], מדוע נתניהו לא רוצה את המפגשים האלה? משום שברור לו שאחרי ש-16 חברי קבינט ישמעו את התיאור מהרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר], מראש אמ"ן, משר הביטחון [יואב גלנט], הם לא יצביעו בעדו, הוא לא היה מסוגל להעביר את החלטת האיוולת הזאת על צמצום עילת הסבירות, אילו היה נותן לרמטכ"ל להיפגש עם הקבינט ועם חברי ועחו"ב [ועדת החוץ והביטחון] כמו שצריך. לכן, המקור של כל הסיפור זה נתניהו, ההפקרות היא שלו, האחריות היא שלו, ההשתוללות היא שלו, הרמיזה של נתניהו שלא יציית בהכרח להוראות בג"ץ, והאיומים הבוטים של השרים שלו זה דפוס פעולה מפיוזי של איום על בית המשפט, איום על הדמוקרטיה, בדיוק כמו האיום המפיוזי שלו בפתיחת משפטו. ואני אומר באחריות, חברה חפצת חיים לא נכנעת לסחיטה מפיוזית גם מכיוון העומד בראשה, גם כאשר מטרתו היחידה, אין פה שום דבר של טובת הציבור, אין שום דבר של ביטחון המדינה, אין שום טיפה של אחריות, הוא מפר את שבועת האמונים שלו כשהוא השביע את הממשלה, וכל הדבר הזה קורה בגלל דבר אחד פשוט, נתניהו נואש מהיכולת להיפטר ממשפטו, והוא מוכן לשרוף את המועדון ולהרוס כל דבר במדינה כדי לצאת מהמשפט. אריה גולן: אבל כשהוא אומר לראשי הצבא שזה נראה כמו צבא שיש לו מדינה לנוכח מה שקורה והפרסומים שהיו בתידרוכים לכתבים, אין שום דבר בדבריו? אהוד ברק: אין שום דבר בדבריו, הם חייבים לעשות את זה, הם נתקלים במצב בלתי אפשרי. ראש ממשלה שמועל באחריותו הבסיסית, תזכור, הוא אפילו לא מפקד עליון כמו הנשיא האמריקאי. המפקדת של הצבא זה הממשלה כולה. זה שהוא לא נותן לממשלה ולא לקבינט לשמוע אותם לפני שהוא מחליט את ההחלטות שיצרו את המשבר הזה, רק לפני כמה שבועות, זה לא לפני כמה שנים. זה הפקרות שלא נודעה כדוגמתה. התגובה ממול היא תגובה טבעית של האזרחים. אני אומר לך, הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים, אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים. המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה. אריה גולן: אתה כולל בזה גם את שר הביטחון יואב גלנט? אתה חושב שגם הוא היה צריך לעשות יותר? אהוד ברק: תראה, אני בטוח שהוא עשה את הדבר הנכון לפני שלושה או חמישה וחצי חודשים, כשהוא ראה [מספר מילים שאינן ברורות]. נתניהו יושב בלונדון, מסרב לכנס את הקבינט. אני שרתתי, אני חושב יותר זמן מכל אדם חי אחר בתפקיד שר הביטחון. אני לא זוכר דבר כזה ששר הביטחון איזשהו דורש לכנס את הקבינט, כי יש סכנה ברורה וקרובה לביטחון המדינה, וראש הממשלה מגיב בפיטוריו בטלפון במקום לכנס את הקבינט מיד. אין חיה כזאת, זה פשוט, הוא אז עשה את הדבר הנכון, נדמה לי שהוא נרתע היום מלעשות אותו הדבר, אבל לפי דעתי הוא חייב לעשות אותו הדבר, והוא יופיע בשבועות הקרובים לעשות אותו דבר. אריה גולן: נתניהו אתמול כך פורסם, הנחה את הרמטכ"ל לשמור, נוכח כל מה שהוא שמע, לשמור על כשירות צה"ל. זאת הנחיה שתשנה, תשפר את המצב, תעצור את התהליכים המסוכנים? אהוד ברק: תראה, יש רק דבר אחד שהוא עושה יותר מאשר להנחות. הוא משקר יותר מאשר הוא מנחה. הוא מנחה, הוא כל הזמן מנחה. הוא לא עושה את חובתו. חובתו הבסיסית היא לשבת ולהקשיב. הסיפור הזה של הוא הנחה, ובזה הוא כאילו, מה הוא עשה? הוא העביר את האחריות לרמטכ"ל. הרמטכ"ל לא יודע שיש עליו אחריות? שר הביטחון לא יודע שיש עליו אחריות? בלי ההנחיה הזאת, הם לא עושים את כל מה שהם יכולים? זה דברי הבל של מתעתע. אין פה שום דבר, מי ששבר את החוזה, מי שמורד בדמוקרטיה, זה נתניהו. הוא לא נגרר ולא בטיח', הוא מתנהל כמו מי שאיבד כשירות להוביל מדינה. למזלנו עומדים אנשים כמו הרצי הלוי ורונן בר ודדי ברנע, ואני מקווה ומאמין שגלנט יצטרף אליהם בקרוב, אין לו שום ברירה אחרת. הקריאה של [אלוף במילואים, סגן ראש המוסד לשעבר] עמירם לוין משלשום, אני הכרתי גם כן היטב את [סא"ל] יוסי קורקין [נהרג ב-1997 במבצע בלבנון] ואת גלנט בתור קצינים צעירים [בשייטת 13] שהיו עומדים מתדרכים, היית יודע שהמשימה תבוצע, חוזרים בחזרה מהמשימה רטובים, החליפות האלה עם המלח, ומתארים את מה שהיה ואתה סומך עליהם. אני אומר לך גלנט כשהוא לבד בחדר הוא לא חושב אחרת מהרמטכ"ל ומראש השב"כ. הוא נתון ללחצים פוליטיים. אריה גולן: אתה מדבר איתו? אתה בקשר עם גלנט? אתה בקשר עם שר הביטחון? אהוד ברק: תראה, אני נזהר מאוד לא לדבר עם אנשים שנושאים תפקידים, בטח לא בלי שפונים אליי ושואלים אותי מסיבה ברורה לחלוטין. הרי במציאות המטורפת שנתניהו בסחרורו, מנהל היום, כל שיחה שלי עם הרמטכ"ל ועם שר הביטחון, תיתפס ומחר תוצג כאילו הארכידמון הזה ברק, הוא כבר מפעיל או משחד או מאיים על הרמטכ"ל או על גלנט. אני מעדיף לא לדבר עליהם. לפי דעתי הם, מספיק להם להסתכל רגע במראה, והם יודעים בדיוק מה הייתי אומר להם. אריה גולן: אתה הזכרת את עמירם לוין, אלוף במילואים, הוא התראיין כאן אתמול בבוקר, והוא אמר שהוא מזהה בשטחי יהודה ושומרון, בהתנהלות של המתנחלים שם, וצה"ל שנאבק עם הדבר הזה, מזהה תהליכים כמו בגרמניה הנאצית, לא פחות, הוא דיבר על פשעי מלחמה, שצה"ל הולך לקראתם בשטחים, בגדה המערבית, לא הגזים? אהוד ברק: תראה, עמירם הוא איש אמיץ מאוד. הוא היה אמיץ מאוד בשדה הקרב. יש בו אומץ טבעי גם אזרחי. יש לו קושי. זה משהו שהוא במידה מסוימת הפוך מהתכונות של חייל שצמח אצל נתניהו. יש לו קושי לשקר. הוא לא מצליח אפילו כשהוא רוצה. אבל אין פה שום דבר חדש. אני אמרתי לפני שש שנים בכנס הרצליה. שש שנים, לא שלוש שנים בשיחות עם [מילה לא ברורה]. שש שנים אמרתי. תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. אם זה נראה כמו ניצני פשיזם, זה הולך כמו ניצני פשיזם, זה מגעגע כמו ניצני פשיזם, זה כנראה ניצני פשיזם. [אלוף במילואים] יאיר גולן [לשעבר סגן הרמטכ"ל] הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה. אריה גולן: שילם ברמטכ"לות על הדברים האלה בזמנו. אהוד ברק: ויאיר גולן צדק. מה? אריה גולן: אני אומר שהוא שילם ברמטכ"לות, כן. אהוד ברק: יש מחיר כבד בדיקטטורה, אפילו בדיקטטורה עוברית. מה שקורה היום, אגב, נתניהו לא מסובך לו לפתור את כל המשבר, שלא יהיה לנו שום הבנות. ברגע שהוא היה מתעשת, או מכנס את הכנסת לכינוס חירום בפגרה, מעביר החלטת כנסת שמבטלת ומשעה את החוק הזה שעבר של צמצום עילת הסבירות, ומחזיר לאחורה, מבטל את הקריאה הטרומית והראשונה של שמונה חוקי ההפיכה האחרים, במילים אחרות מסיר את האקדח מרקתה של הדמוקרטיה הישראלית, באותו רגע היה כל חוזר לתיקונו. אריה גולן: זה לא יראה שהרחוב ניצח את הכנסת הריבונית? אהוד ברק: הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד. אגב, כל מה שאני אומר היה נכון באותה מידה בדיוק, אילו היה מדובר בראש ממשלה ששמו [יו"ר האופוזיציה] יאיר לפיד, או [חבר הכנסת] בני גנץ, או [ראש הממשלה לשעבר] נפתלי בנט, או [חבר הכנסת] אביגדור ליברמן. גם אם אחד מהם היה מנסה להפוך ישראל לדיקטטורה, אותם טייסים היו מתייצבים, אותם דמונים מהעולם החיצוני, כמו [אהוד] ברק, [הרמטכ"ל לשעבר רא"ל במילואים] דני חלוץ, היו מתייצבים, ו-170 ראשי מערכת הביטחון לדורותיה היו כותבים את אותם הודעות, ודורשים ממנו להפסיק את זה באחת. קורית לנו פה טרגדיה. אנשים, קשה להם לראות את ההבדלים, קשה להם לעקוב אחרי הדברים. השמש זורחת כל יום ובתי הקפה פתוחים, אז כנראה שהאסון עוד לא יתרחש. האסון יתרחש כל יום כאשר [חבר הכנסת דודי] אמסלם משתולל ברשות החברות, כאשר נערות בנות 15 נדחקות אחורה באוטובוס ושמים עליהן איזה שמיכות, וכאשר המשטרה מחרימה מלוחמים מבצעיים של צה"ל ומילואים את הנשק, באמצעות תעלול קוראים להם לחקירה, מאשימים אותם בדבר פלילי, ונוטלים להם את הנשק שיש, יעני תהליך פלילי נגדם, זו דיקטטורה בפעולה. כל אזרח חייב להתנגד. אני רוצה להזהיר אותך. אריה גולן: לסיום. אהוד ברק: להזהיר אותך לסיום, שלא רחוק הרגע שאתה ועמיתיך בטלוויזיה ובתקשורת תצטרכו גם כן להרים את קולכם, להפסיק להיות בוררים אובייקטיביים שמביאים עמדה מכאן, ואחריי יביאו איזה פרשן מהימין או בערוצי הזבל ב[ערוץ] 14, או בערוץ אחר. כל אזרח ייאלץ להתייצב בפני השאלה: האם הוא הולך עם הדיקטטורה או הוא הולך עם הדמוקרטיה, והמאבק כבר התחיל, נקודת האל-חזור מאחורינו, הלפיד נמצא אצל בית המשפט כרגע, ומיד אחריו אצל שומרי הסף. אני בטוח שננצח. מדינת ישראל לא תהיה דיקטטורה. בחוקים האלה ייגנזו, ומחוללי ההפיכה יורחקו מהגה השלטון. אריה גולן: אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר. דברים חריפים ונוקבים. אני מודה לך. בוקר טוב. אהוד ברק: בוקר אור. סימוכין:](https://image.24vids.com/tw-2014218836598292560/amplify_video_thumb/2014218121167446016/img/sFj9FrJ5PMzSrxMa.jpg)
![ספטמבר 2020 - דוד מידן, לשעבר בכיר במוסד: "אין פתרון צבאי, כיבוש, ביתור [ברצועת עזה], כל המילים האלה לא מעשיות; [צריך להגיע ל]הסדר בין חמאס לישראל, לא חשוב בתיווך כזה או אחר; [צריך] לפתור [ברצועת עזה] את הבעיה ההומניטרית, הבעיה הכלכלית, ולתת להם רווחה, לתת להם עתיד, לתת להם אופק" ב-2 בספטמבר 2020, התראיין דוד מידן, לשעבר בכיר במוסד ומתאם השבויים והנעדרים מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאסתי פרז ב"כאן רשת ב". להלן קטע מדברי דוד מידן בראיון העוסקים בנושא הפלסטיני: אסתי פרז: שלום לך, דוד מידן. דוד מידן: שלום. אסתי פרז: בכיר המוסד ומי שהיה מתאם נושא השבויים והנעדרים, ושהחזיר את גלעד שליט [חייל שנחטף ב-2006 בידי חמאס] הביתה [ב-2011]. נתחיל בפיגוע שהיה בוקר, פיגוע הדריסה [בצומת תפוח בשומרון, שבו נפצעו שוטר וחייל]. בתקופה האחרונה, דוד מידן, פיגועי בודדים, היית מקשר את זה להסכם באבו דאבי [הסכם לנורמליזציה מלאה בין איחוד האמירויות הערביות למדינת ישראל בתיווך ארצות הברית], לתסכול של הפלסטינים, אולי למצב הכלכלי, החברתי והרפואי, גם בגלל [מגפת] הקורונה בשטחים? דוד מידן: אני חושב שהפיגוע הזה, זה חלק מרצף של ניסיונות פלסטינים לפגוע. קשה לי למצוא קו מקשר בדיוק בין אירועי אבו דאבי לבין הפיגוע. אני מניח שיש זעם ויש תסכול ויש כעס, אבל להגיד שיש תוצאה ישירה בין זה לזה, אני חושב שזה שגרה שאנחנו לצערנו מתרגלים אליה, שאחת לכמה זמן, תמיד מפגע בודד קם ועושה מעשה, וכמעט אין לנו הרבה מה לעשות למנוע את זה מראש, לצערי. וזו שגרת חיים שלנו. אסתי פרז: עד כמה היית מקשר את ההסכם באבו דאבי, ותיכף נדבר עליו בהרחבה, למה שקורה בינינו לבין הפלסטינים, או בצורה יותר מדויקת, לא קורה כרגע, זה יכול להניע איזשהו מהלך איתם? דוד מידן: כן, אני דווקא אופטימי, בהסתכלות על הנושא הפלסטיני, אני חושב שכרגע, מה שאנחנו רואים, שהגורם הפלסטיני, בואי נגיד הרשות הפלסטינית, ההנהגה הפלסטינית, היא די מתוסכלת מהמהלך הזה, היא די כועסת, וההתבטאויות שלה הן בהתאם. אנחנו רואים שהם מתבטאים בצורה חריפה נגד ההסכם. אבל אם נניח הצידה עכשיו את הכף, אני מניח שנוצר פה תהליך אזורי חיובי, שהשלום חוזר לשיח. איחוד האמירויות זה החלוץ. אני מניח שתבואנה עוד מדינות. זה לא משנה אם זה עוד שבועיים, עוד שלושה, עוד חודש, אבל התהליך כבר יצא לדרך. ובטווח זמן סביר, אני לא חושב שזה ייקח שנים, הפלסטינים יבינו שקורה פה דבר גדול. הם לא יכולים להיות מחוץ לתהליך הזה. כועסים ומתוסכלים, הכל טוב ויפה, אבל החיים נמשכים, ובסוף צריך לדאוג גם לחיים עצמם. ואני חושב שהאווירה שתיווצר היא דווקא תעודד שיח עם הפלסטינים. גם זה יבוא מתוך הפלסטינים, זה יבוא גם מתוך הצד הישראלי. לא משנה כרגע מי יעמוד אצלנו, מי שיעמוד בארצות הברית, אבל אני מניח שלדברים האלה גם כן תהיה השפעה משמעותית, אבל השיח על השלום חוזר. הפלסטינים כועסים, אבל לטווח לדעתי סביר, לא ארוך מאוד, אנחנו נשמע יותר ויותר קולות, שבו גם אנחנו נרוויח מהתהליך הזה שעשינו. אסתי פרז: בוא נסתכל לכיוון עזה לרגע, ומה שקורה שם, שמענו ביממות האחרונות על התקדמות לעבר הסדרה [עם חמאס ברצועת עזה], או לפחות הנמכת ההסלמה. איך אתה רואה את עזה בטווח הקרוב, ממשיכים מהלכים צבאיים כאלה, או שצריך לכוון למקום אחר? דוד מידן: אני חושב שהמהלכים הצבאיים שלנו, או גם הפעולות המציקות שהחמאס עושה, או הארגונים הפלסטיניים ברצועה [עזה], הן מיצו את עצמן. אנחנו רואים שהצד הפלסטיני מנסה להכאיב ולהעיק, והוא מצליח בזה, מול יישובי עוטף עזה, אבל אנחנו בתגובות פבלוביות מגיבים בהפצצות. הרושם שלי שהנושא מוצה על ידיהם ועל ידינו, ואין דרך באמת לפתור את זה בצורה הזאת. אני חושב שהפעולות האלה לא יביאו אותנו לשום מקום. ואיך שזה נראה, כולם מתכנסים לפתרון אחד, שאין בילתו. אין פתרון צבאי, כיבוש, ביתור [רצועת עזה], כל המילים האלה לדעתי לא מעשיות. הפתרון היחיד שכולם מכוונים אליו לדעתי, ולשם הכל מתכנס, זה פשוט איזשהו הסדר שיהיה בין חמאס לבין ישראל. לא חשוב בתיווך כזה או אחר, להערכתי המצרים יהיו דומיננטיים. וההסכם צריך לכלול, במהותו צריך להיות מהות כלכלית, הומניטרית, שכמובן בתוכה גם יהיה הסדרת נושא השבויים שלנו מול הצד השני. אסתי פרז: כרגע ההבנות האלה, העכשוויות, הן מהוות איזשהו חלון הזדמנויות לקידום עסקת השבויים? אנחנו שומעים שאצלנו ברקע מדברים דווקא על הקשחת הקריטריונים במשא ומתן, בוודאי מול מה שהיה עם החזרת גלעד שליט. דוד מידן: אני לא מצוי בפרטים, אבל אני מניח, איך שאני רואה את הדברים, שאנחנו די מתכנסים למצב שצריך להתחיל לשבת, להתחיל לדבר, ולהתחיל למצוא איזשהו פתרון, שאיכשהו כל צד יחיה אותו בשלום. אף אחד לא יצא משם וכל תאוותו בידו, זה בטוח. אבל אני לא רואה משהו אחר, אני חושב שהמצב הנוכחי של הפצצות, של בלוני תבערה [שחמאס משגר לישובי עוטף עזה] וכן הלאה וכן הלאה, ואחר כך, עוד פעם הפצצות, ועוד פעם בלוני [תבערה], אני חושב שזה מיצה את עצמו. כל המחשבות האלה שהיו, לכבוש את עזה, לבתר את עזה, גם אני חושב שכל אדם בר דעת מבין שזה לא פתרון שאפשר בכלל להתייחס אליו. מה שנשאר להגיע להסדרה [עם חמאס], אנחנו מבינים שעזה עוברת משבר כלכלי, הומניטרי, רפואי גדול. זה מייצר הזדמנות, ככל שניתן להגיד את זה, זה נשמע אפילו קצת ציני, אבל זה מייצר הזדמנות. ואני חושב שסביב ההזדמנות הזאת צריך להגיע פתרון, שיפתור את המכלול, לא רק פתרון נקודתי של שבויים, אלא לפתור את הבעיה הומניטרית, הבעיה הכלכלית, לתת להם רווחה, לתת להם עתיד, לתת להם אופק, לתת לישובי העוטף חיים נורמליים, והכל ביחד צריך להגיע בהסדר, שצריך לעשות אותו לדעתי עכשיו, עכשיו, לא מחר ולא מחרתיים, אין לנו שום סיבה לדחות דברים. והנסיבות האזוריות, הרפואיות, קורונה וכן הלאה, לדעתי, אפילו דוחפות לפתרון כזה. אין משהו אחר. ואיכשהו הופכים את זה בסוף, זה הדרך היחידה לפתור את הפלונטר הזה שמלווה אותנו כבר עשורים. אסתי פרז: מתייעצים איתך בנושא השבויים והנעדרים? מניסיונך? דוד מידן: אני לא רוצה להתייחס ממש לנקודה הזאת, אבל אני קצת מעורה בגלל שאני שייך לעמותה שמסייעת למשפחת [אברה] מנגיסטו [שחצה את הגבול לרצועת עזה והוחזק בשבי בידי חמאס]. אנחנו מנסים עם המשפחה להתמודד עם הבעיה של... איך לסייע למשפחה כדי לשחרר, להביא לשחרורו ולהחלפתו, להביא אותו הביתה. אסתי פרז: אז בלי לתת לי פרטים שאתה לא יכול, מה צריך לעמוד עכשיו על השולחן כדי להניע את המהלך של החזרת גופות חיילינו, להחזיר את שבויינו, גם האזרחים, לארץ? חמאס יכול לקבל איזושהי עסקה שאין בה החזרת מחבלים שלהם, כמו שהיה בעסקת שליט? דוד מידן: תראי, מה שהחמאס יבקש, זה לא אומר שאנחנו יכולים להיענות, ומה שאנחנו נרצה, לא בהכרח החמאס יקבל. צריך לקבל את זה, זה החיים, בחיים אתה מוותר, בחיים אתה מתגמש, ואם אתה נשאר בעמדה שלך, והוא בעמדה שלו, אז לעולם לא יהיה פתרון. אני מאמין בפשרות, אני מאמין בהסדרים. אני חושב שכל הסדר שיהיה, המהות שלו היא מהות חברתית, כלכלית, הומניטרית, חילופי השבויים זה יהיה ספיח אחד בתוך ההסכם הזה, וגם האירוע הזה של החלפת שבויים, החזרת השבויים או החזרת הגופות, או שני אזרחים ויש גם גופות, אני חושב שהוא יכול להגיע לפתרון בצורה כזו או אחרת, גם כן אם אנחנו נשלם במטבע הומניטרי גם במגרש הזה. אני יכול לתת דוגמאות, לתת אסירים חולים, לתת, הרי בסוף, שם זה נמצא. אני לא חושב שאנחנו נחזור על תרחיש של עסקת גלעד שליט, זה סיפור אחר לגמרי, זה נסיבות אחרות, אני לא חושב ששם מישהו מכוון היום, אבל למצוא איזושהי פשרה שאנחנו נקבל במגרש הומניטרי את השבויים, את האזרחים ואת הגופות, תמורת תשלום הומניטרי רחב ונדיב, אני חושב שזה פתרון ששם צריך ללכת אליו, זו דעתי. סימוכין:](https://image.24vids.com/tw-1977902207321178493/amplify_video_thumb/1977901894447046656/img/h4vy_jn8S2321xUq.jpg)