Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Zur Startseite

תאהבו את המוסיקה או לא, אין כזה שואו בארץ, ולדעתי גם בעולם. זה מופע להעלות בואגס. אם זה היה בחו''ל זה היה היסטרי. מוסיקה, אמנות, קרקס, וידאו ארט, מיצג. אני מוכנה לבוא לזה שוב מחר.

17,068 Aufrufe • vor 20 Tagen •via X (Twitter)

0 Kommentare

Keine Kommentare verfügbar

Kommentare vom Original-Post werden hier angezeigt

Ähnliche Videos

אין לי כוח כבר. באמת. שוב, שיעור בלוגיקה: אם רדיפה, היצמדות לאדם וחסימת רכבים זה אלימות, אז אסור להפעיל אלימות כלפי אף אחד. בין אם הוא נבחר ציבור, אזרח פרטי, עיתונאי, מנכ"ל מכון מחקר או באסטיונר בשוק. ואם רדיפה וחסימת רכבים הם מרכיבים של מחאה לגיטימית אז מותר לעשות אותם. פשוט וקל. ולא, זה בכלל לא משנה מה מטרת המחאה. מרדכי דוד יכול לומר מחר בבוקר שהמטרה שלו היא שגיא פלג יתפטר. זה ישנה למישהו? בדמוקרטיה מותר לי למחות על כל נושא שבא לי - רפורמה משפטית, מחירי הקוטג', מתווה הגז או שסתם בא לי להוציא קיטור על זה שאסם לא מחזירים למדפים את הקורנפלקס במבה. (והוא באמת היה מדהים. מי שלא זכה לטעום לעולם לא ידע מה הוא הפסיד) הניסיון הבלתי פוסק הזה למצוא הבדלים לא רלוונטיים בין מרדכי דוד לנאווה רוזוליו הוא לא רק מעצבן אלא בעייתי הרבה יותר ממה שנדמה. המטרה מאחוריו היא לעצור את הפעילות של דוד (אני בעד), להפוך אותה ללא לגיטימית, אבל להשאיר פתח לכך שכשמתישהו בעתיד יהיה שוב משהו שיפריע לצד השני באופן קיצוני, כמו הרפורמה, יהיה מותר לו שוב להפעיל את אותו נשק בדיוק. לא יהיה אפשר לטעון "היי אמרתם שמה שמרדכי דוד עשה זה אלימות. מה פתאום לכם מותר?" כי כמובן, זה לא אותו דבר. לתפיסתי, זו אלימות וזו אלימות. זה לא לגיטימי וזה לא לגיטימי. צריך לעשות שני צעדים: 1. להבין שזה כן אותו דבר. 2. להפסיק.

David Oppenheim

13,283 Aufrufe • vor 9 Monaten

עודד רונן: קשה להתרומם מאז הבימה. לא רק בגלל האלימות עצמה. המכות, הדחיפות, ההטחות לרצפה, הגרירות, אלא בגלל מה שזה חשף. ב 1.3.23 בעזריאלי מול סוויסה, נפלה לנו לבנה על הראש. אנחנו כעת האויב, ואחרי זה כמעט שנה של אלימות ברחובות. ואז, השביעי. היה משהו בשביעי, שהשחית את מושג הגוף, יותר משכל סיוט יכל לדמיין. זה קרה לכולנו, לכל החברה הישראלית, גם לשוטרים. זה סימן לי את הסוף של הדבר הזה. לא כי הייתי תמים, אלא כי היה לי ברור, שהחברה שלנו כבר לא תוכל לשאת אלימות פיזית כזאת, מבפנים כלפי פנים, אחרי מה שאותם אנשים חוו, וכתוצאה מזה, כולנו. ראינו את הקץ הזה ביחד, נותר רק לצעוד אחורה משם. לא יכלתי לנשום כשראיתי את השוטרים מרביצים למשפחות חטופים, מג”ב נכנסים באלימות לתוך הפגנות החטופים. כדי להפריד מה. את המשפחות מהאהובים שלהם בשבי? היינו מזועזעים, אבל לא זזנו מהמקום. היה משהו במאבק להשיב אותם, שהיה כל כך קדוש, כל כך דחוף, כל כך ברור, שהשוק מהאלימות פשוט לא היה הדבר הכי חשוב. החטופים במנהרות היו הדבר היחיד שחשוב, וכל השאר התבטל. כשהם חזרו, הבנתי שנסגר פרק. שנת בחירות עם חוקים משלה - לכלוך עלינו, גזלייטינג ברמה אולימפית, רדיפות, ביזה, שחיתות, מלחמות להסחת דעת, חנינה, וההמצאה החדשה, כנופיות רחוב שהמשטרה נותנת להן גב. אבל לא דמיינתי שנגיע לרגע שבו המשטרה עצמה נראית כמו כנופיה שכירת חרב. מה שהכי שובר אותי בהבימה, זו ההבנה שזאת לא תגובה למה המפגינים עשו או לא עשו. להפך. המטרה הוכרזה מראש. להביא אלימות שלא לקוחה מעולם בני האדם, לאנשים הכי ישרים שעוד יש פה. להביא אותה בצורה שתהמם אותנו. שתשתק אותנו. וכאן האפלה האמיתית. משטרים אפלים לא עובדים בצורה ליניארית. אם תעשו כך וכך, נגיב כך וכך. אם לא תעשו כך וכך, לא נגיב כך וכך. הם שוברים את הקשר בין סיבה לתוצאה. גם אם תתנהג יפה, גם אם תעמוד בשקט, נפוצץ אותך במכות. אין היגיון, אין חוק, אין איך להישמר. הכי טוב שלא תצא מהבית. ממליצים לך שלא תבוא. חבל עליך. חשבנו שהמציאות הנוכחית שלנו היא מלחמה מופרעת עם איראן. לו היו אומרים לנו לפני שנה, במרץ תהיו במלחמת איראן 2, היתה נשמטת לנו הלסת. חשבנו שהחיים שלנו הם טילים התפצלויות בשמיים מקלטים התראות בניינים הרוסים חוסר שינה הישרדות. אבל זה בכלל לא הסיפור. מה הם בישלו, בזמן שאנחנו רצים למקלט, זה הסיפור. מה עשו מתחת לפני השטח, בזמן שכולנו הסתכלנו למעלה. כמו בתחילת המלחמה, כשהעם רצה את החטופים, הם גיבשו תכנית איך להפריד בין המשפחות, איך להפוך את המאבק ל-“שמאל”. זה היה הסיפור. כשה-6 נרצחו וכולנו התמוטטנו בפנים, הוא ישב עם סוכני קטאר בלשכה וסיכמו איך להדליף ולטרפד. זה היה הסיפור. השוטרים והמג”בניקים, חלקם בני עשרים, היו עם עיניים פקוחות אך המבט כבוי. מסתכלים על בן אדם, ומתחילים לחשב. איך נכאיב לו, איך הכי טוב שנעיף אותו לקרקע, נשתק אותו. קור. דיוק. טכניקה, עיניים קרות. האנושי נמחק. זה הוסבר, הוכן, תורגל, במשך הרבה זמן. זה הסיפור שלנו. לא איראן, לא אנשים שמתים בערים מטילים באמצע היום. המטרה של המשטרה בהבימה היתה אחת: ציד. אנחנו בסרט עתידני שבו צדים את האזרחים. ההלם לא איפשר לי לתפקד, ואני יודע שאני לא היחיד. ולצידו ידיעה פנימית שקטה וברורה. אנחנו כבר לא האזרחים המסכנים של תחילת 2023. אנחנו נכנסנו מתחת לאלונקה בכל תא בגוף שלנו. אנחנו אלה שנלחמנו על החטופים. לא יכלנו לנשום, לא יכלנו לישון, לא יכלנו לחיות. הגוף שלהם נמק במנהרות ולא יכלנו לשאת את זה. זה מי שאנחנו. קדושת הגוף. קדושת היחיד. קדושת החיים. אם ניאלץ לשחק, נשחק. אבל לא כקורבנות. העומק שלנו, הרוח שלנו, הגיעו לקודש הקודשים של האנושיות. שם אנחנו. בימים אפלים, שלרגע את זה לא נשכח.

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

11,629 Aufrufe • vor 5 Monaten

בפצצת המצרר שפגעה בבית ברמת גן היה מנגנון השהייה. זה מנגנון שמחכה כמה אלפיות שנייה בין רגע הפגיעה בתקרה ועד שהפצצה מתפוצצת. בזמן הזה הפצצה חודרת מבעד לתקרה ומתפוצצת באוויר בתוך חלל החדר. אפשר לראות בבירור על הקירות את הרסיסים הרבים שיצאו מהפיצוץ. הרסיסים האלו יוצאים כמעט כולם בכיוון אופקי בניצב לפצצה (בגלל זה רואים רצועה צרה שלא מכסה את כל גובה הקיר). הם מסוכנים מאוד ואחראים לרוב הנפגעים וההרוגים מפצצות כאלו, יותר מגל ההדף שהוא חלש למדי בפצצה קטנה. לצערנו הזוג בדירה לא הספיק להגיע לממ״ד ונהרג. קירות הממ״ד עוצרים רסיסים כאלו ומי שבתוכו לא היה נפגע. מה אנחנו לומדים מזה? כמה חשוב להיות במרחב מוגן, זה תמיד נכון כמובן. אפילו אם הוא בקומה עליונה. אם לא מספיקים, אז עדיף להיות בחדר מדרגות בקומה אמצעית רחוק מהתקרה (אבל גם לא בקומת קרקע). ואם גם זה לא מתאפשר, חשוב מאוד לשכב על הרצפה. אתם רואים איך הרסיסים עפים אופקית ברצועה צרה. מי ששוכב על הרצפה יכול להיות מתחתיה ולהינצל. תודה ל-Bar Peleg על הצילום וסיקור הזירה. בתגובה ניתוח של סרטון נוסף ⬇️

Daniel Bachmat

108,688 Aufrufe • vor 6 Monaten

שימו לב לקטע אחד מהסרט: המרואיין מוצלל, לא ניתן לדעת מי הוא, ומה באמת היה תפקידו. אבל עזבו את זה, יכול להיות שבאמת מדובר בחייל/קצין שהיה בתפקיד. הוא טוען שצהל אישר להרוג 500 אזרחים בתקיפה אחת. לדבריו, אף פעם לא יודעים כמה באמת נהרגו בתקיפה, כי לא בודקים את זה. שקר. אחרי כל תקיפה, בעזה מפרסמים כמה נהרגו… אגב, בחיסול של 2 מהבכירים ביותר בחמאס, המתכננים והמוציאים לפועל של הטבח מוחמד דף וראפע סלאמה, נהרגו על פי הדיווחים בעזה כ- 90… (כמחציתם, על פי הערכות פעילי טרור ששהו אתם ) ובשאר הם השתמשו כמגן אנושי. בצהל, אגב טוענים: ״זה שקר מוחלט״. ״צה"ל מעולם לא תכנן, אישר או ביצע תקיפה בעזה שבה צפויים להיהרג 500 אזרחים או מספר קרוב לכך. גם לא הועלתה טענה אמינה במהלך המלחמה שרמזה כי תקיפת צה"ל גרמה למספר קורבנות קרוב לכך. יוצרי הסרט לא יכלו לאמת את הטענה הזו, אין ראיות תומכות אמיתיות, ועם זאת הם פרסמו אותה בכל זאת. בנוסף, שום דבר לגבי המרואיין – לא שירותו ולא תפקידו – ניתן לבדיקה ועמידה עצמאית. תקיפה כזו מעולם לא תוכננה, אושרה או בוצעה, ועם זאת זו הטענה שבחרו יוצרי הסרט לקדם את סרטם איתה. שפטו את השאר בהתאם״. נכון, לא חייב להאמין לכל דבר שאומר דובר צהל, אבל לא מסובך לבדוק את זה: יוצרי הסרט יכלו להעביר לצהל את תאריך התקיפה. אפשר היה גם לבדוק מה בדיוק קרה באותו יום בעזה עם ״העיתונאים העזתים״ שמפרסמים רק אמת.

almog boker

76,681 Aufrufe • vor 9 Tagen

תראו משהו, ברחוב הערבי מריצים דאחקות על המשטרה שמנסה בכוחות גדולים לאתר את הקופים והאריות שנמצאים אצל הערבים איפשהו פה בארץ. הם מסתלבטים עלינו ובצדק. הם מסתלבטים, כי המשטרה מגייסת בילוש וניידות ויחצ ורעש, כדי לתפוס קוף, כשהם, החברה הערבית, יודעת יפה מאוד מה עוד הם הצליחו כבר עשור ומצליחים גם היום להבריח בשקט ובלי שום בעיה. ובואו נאמר, הקוף זה הבעיה האחרונה שלנו. אם כל מערכת הביטחון, לא שבכ לא צבא ולא משטרה, הצליחו למנוע הברחת אריה ללוד או לפזורה, תהיו בטוחים גם לגבי נשקים שוברי שוויון. תבינו, אם אתם נכנסים לרשתות החברתיות של הערבים פה, רוב מוחלט של מה שתמצאו זה עבירות, עבירות ועוד פעם עבירות. פשיעה, טרור ועוד פעם טרור. והכל בצחוק ובלעג ובבוז ובקללות על המשטרה ועל החוק, הכל עם סמיילים מתפוצצים מצחוק. לא, אני לא אומרת שכל ערביי ישראל הם מחבלים. אבל אני בפירוש אומרת שיש לא שתיים ולא מאה אלף מהם, שאכן מייחלים להשמדת המדינה היהודית, ובינתיים עושים כל מה שאפשר כדי לנשוך את היד המאכילה אותם. בינתיים הם אוכלים ממנה טוב, ולא משתלם להם לפוצץ את העסק, אז הם רק מזנבים בנו בקטנה, בגניבות רכבים, בהברחות סמים, נשק, עקירת כספות, כל מה שבא להם (כנסו לרשתות. הכל הכל מתועד) אבל ביום שיבוא להם, הם מוכנים היטב. ואנחנו, שוב, נופתע ונשאל "אבל איך, איך?!" כל מה שצריך לעשות זה רק לפקוח את העיניים. ואז להתחיל לטפל. לא בשליחת ניידות באיתור קוף או RPG. לא, בחקיקה מהירה שקובעת שכל עיסוק שכזה הוא טרור, וכל טרור כזה גורר ענישה מיידית: גירוש. אפשר להתווכח ולצעוק עד מחר שזה רק פשיעה ולא טרור, בכיף. אבל ההשלכות הן טבח המוני שרק אחריו תבינו את מה שכתבתי. ואז, חבולים מדממים ופצועים, נצטרך לעשות את זה. איך אומרים? מוטב מוקדם...

איילת לאש

26,984 Aufrufe • vor 1 Jahr

תצפו טוב טוב בסרטון הזה. טוב טוב. כי יש בו את כל הבעיות במדינה מזוקקות ל 11 שניות. אני אסביר: מירי רגב, שרת היהלומים, זיהתה שעלולה לפרוץ שביתה בנתב"ג בקרוב בשל סכסוך עם ועד העובדים. מירי רגב תלויה בוועד הזה בשביל הפריימריז שלה, והמקצועיות במשרד התחבורה כמובן - ממנה והלאה. אז מה היה הפתרון שלה כדי למנוע משבר? מאבק בוועדים? היא לא יכולה, היא תלויה בהם. עבודת מטה מקצועית? היא לא מסוגלת, כי היא לא אשת מקצוע. במקום כל אלו - הביאה לשם את נתניהו כדי שיעשו לו "היידה ביבי" והחמיאה לעובדים מולו. כאילו זה "ירגיע אותם", או "ירים להם". אבל ככה זה עם בעיות גדולות ברמה הלאומית - הן לא נוטות להפתר ב-"היידה ביבי". עברו 24 שעות מרגע ה-"היידה" - והשביתה פרצה. למרות שנתניהו החמיא להם. איזו הפתעה... וזו הבעיה שלנו בקליפת אגוז - שרים שלא מנסים בכלל לנהל את התחום שלהם, רק לקצור עוד קולות כדי להתקדם לתפקיד הבא. ככה זה בחינוך, בבריאות, בתקשורת, בתיירות, בתחבורה, בכלכלה. ישראל כ"ץ הוכיח לנו - שגם בביטחון. וזו הבעיה - שהשרים האלו לא המציאו את השיטה. הם רק עבדים שלה. מנהיג השיטה הבזויה הזו לניהול המדינה הוא אחד - נתניהו. ואם לא נחליף אותם, זה איך שמדינת ישראל תיראה בכל התחומים. אסור לנו להמשיך ככה!

Tommer Vinner - תומר וינר

26,970 Aufrufe • vor 1 Monat

נתניהו עסוק בהפצת ספין מגוחך שהטיסה שלו לניו יורק הייתה הטעיה. הוידאו הזה מראה מציאות אחרת אז בדקתי מה קרה באמת מאחרי הקלעים: המבצע בדחיה אושר על ידי נתניהו במהלך השבוע (כמו עוד מבצעים רבים אחרים שמחכים להזדמנות). מי שהוסמך לקבל את ההחלטה בהעדרו הוא גלנט. הטיסה הייתה פוליטית לגמרי. נאום לבייס בארץ. קהל מעודדים בתשלום בזמן שכמעט כל הנציגים הרשמיים יוצאים מהאולם + סופ"ש עם ילד"ז. הטיסה מנוגדת לחלוטין לכל שיקול בטחוני (וגם אם הנאום היה חשוב, ראוי היה לנחות, לנאום ולטוס מייד בחזרה ולא להשאר 12 שעות אחרי הנאום בניו יורק). הביצוע בדחיה הפתיע את נתניהו. לא רק שהוא לא אישר, הוא אפילו לא ידע שגלנט נתן אור ירוק. נתניהו קיבל את העדכון רק לאחר הביצוע (ודרך אגב, לא הייתה שום דרך בטוחה מבחינת בטחון מידע לעדכן את נתניהו במידע כזה רגיש בזמן אמיתי). למעשה נתניהו שומע על החיסול רק לאחר מעשה. הוא מייד רץ להצטלם עם טלפון להתחיל להפיץ את הספין, אבל זה באמת מגוחך וכל מי שהיה אי פעם בנסיעה כזאת יעיד שמידע מודיעיני ברמה כזאת לא משתפים בטלפון. ואז מגיע הטירוף המוחלט. נתניהו מבין שהוא צריך לעלות מייד על המטוס (כדי לחזק את הספין) אבל גברת שמפניה לא הייתה מוכנה ודאגה להרויח עוד 12 שעות עם ילד"ז וחבורת הלקקנים לפני שהיא חוזרת למעצר בית בישראל. זה הסיפור האמיתי - בדוק!

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

99,543 Aufrufe • vor 2 Jahren

גדלתי על ידידיה מאיר. כל בוקר עם הקורנפלקס ובדרך לבית הספר, רדיו קול חי. קול נעים, מוזיקה מתוקה והרבה סיפורי חסידים. זאת הילדות שלי, היידיש קייט, אבל אז ידידיה התבגר או אני. הוא הבין שבשביל להישאר ״חי״ לא צריך תוכן, לא צריך אמת, אפשר ליפול למה שהוא הכי הזהיר ממנו. רדידות. עשרות תוכניות בוקר שלו ושישי עם סיון הוא דיבר על סכנות ומחירי הרשתות החברתיות, למה הן מובילות והנה הוא שם, בגאון. זה לא שהוא הקצין או לא חושב כמוני, הוא החליט תמיד להביא את הטייק הכי רדוד שיביא לו את הסינק. פעם אפילו עשיתי פרויקט קטן- להוציא מכל תוכנית של הפטריוטים רק את מה שידידיה אומר, התייאשתי אחרי תוכנית אחת בערך, זה היה מבאס. אין לי בעיה עם עקיצות או ויכוחים, הוא כמעט ולא מדבר או מתווכח הוא מקטין ומשקר, את ההוא משווה לכאורה לשטן והאחר סתם אידיוט. כמובן שהכל עטוף בחיוך, הסתייגות שתאפשר לו להגיד הכל וסיפורי חסידים. בכל זאת צריך להצדיק את כסא הרב. צר לי עליך אחי, פעם נעמת לי מאוד. קח שבת אחת, תקרא את הספרים על שיצאו מהבית שלך על גדולי האומה, על עין טובה ואמת.

יאיר וייגלר

37,403 Aufrufe • vor 8 Monaten

רואה את הכתבה עם פרופ' יפעת מרבל, שנזרקה מהתיכון ללא בגרות ונכנסה השבוע לרשימת טופ עשרת המדענים העולמית. הסיפור שלה, הוא גם הסיפור שלי ושל עוד אלפי תלמידים של מערכת החינוך. בכיתה י', כדי להתאים להחלטה של ראש העיר של חולון המנוח, משה רום, להגדיל בצורה מלאכותית את הזכאות לבגרות, החליטו לסגור את כיתות הגמר בעיר (ככה נפלטים מסטטיסטקה ולא "פוגעים" באחוזי הזכאות). בתיכון קוגל בו למדתי, החליטו "לתפור" לי נכשל רביעי (בגאוגרפיה היה לי סמסטר אחד 50 ובשני 63, והחליטו לתת לי 55, בממוצע זה 53.5, עיגלו ל-54) כדי שלא אעבור קורס קיץ לשיפור ומעבר לי"א, ומכיוון שלא היה כיתות גמר, למעשה נזרקתי מביה"ס. בקשתי לדבר עם רכז השכבה, עמירם אחירותם, כדי להגיד לו שלא מגיע לי נכשל רביעי וגם להסביר לו שהייתה לי שנה קשה עם אמא שספגה שיתוק זמני בגב. כשהגעתי לדבר איתו, הוא אמר לי את הדבר הדי מדהים הבא: "תראה יהיה מורים שיגידו לך שחשבו שכדאי לתת לך הזדמנות, אני אישית חושב שממך לא יצא כלום, אז חבל על השיחה, אתה לא עובר לי"א". מורה, מחנך. ממך לא יצא כלום. כמה עוד תלמידים כאלה יש? כמה הרימו ידים? כמה לא מימשו את הפוטנציאל? מורים, אתם לא מבינים עד הסוף את המשמעות של הכח שקיבלתם. "עם כוח גדול באה אחריות גדולה", זה לא אמרה שחוקה, זה החיים עצמם....

קובי ברדה-Dr. Kobby Barda

81,912 Aufrufe • vor 9 Monaten