Video yükleniyor...

Video Yüklenemedi

Bu video yüklenirken bir sorun oluştu. Bu geçici bir ağ sorunundan kaynaklanıyor olabilir veya video kullanılamıyor olabilir.

Ana Sayfaya Dön

🍽️🌱🇺🇸 תגידו מה שתרצו על הממשל הזה, אבל זה אחד הדברים הכי פרו העם האמריקאי שאיזשהו ממשל עשה אי פעם. מהפכה של ממש בהמלצות התזונה: נכון, גם הם בשגעת חלבון מוגזמת (1.2-1.6) אבל גם שלילה מוחלטת של מזון ארוז, של תוספים, צבעי מאכל וממתיקים מלאכותיים, של דגנים לא מלאים... show more

Effi Lifshitz

11,721 subscribers

33,026 görüntüleme • 9 ay önce •via X (Twitter)

Yemek Sağlık & İyilik Haberler & Politika

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Yorum

Yorum bulunmuyor

Orijinal gönderinin yorumları burada görünecek

Benzer Videolar

מנכ״ל גוגל לשעבר אריק שמידט: "צוואר הבקבוק האמיתי של מהפכת הAI הוא לא אנרגיה, אלא בעצם הכסף. הראיון הזה מלפני 3 שבועות מהמעולים שיצא לי לצפות על מהפכת הAI. הוא גם מקבל משמעות נוספת אחרי גיוס הכספים של גוגל השבוע, ואולי גם של מטא. חובת צפייה ושמירה. "כשמחברים את העלויות של הדברים האלה, במספרים עגולים, נניח 50 מיליארד דולר לכל ג׳יגה-וואט, אז 10 ג׳יגה-וואט הם חצי טריליון דולר. כמה חברות, מדינות וכדומה יכולות להזרים לתעשייה טריליון דולר של הון? מעטות מאוד. הסינים בהחלט יכולים לעשות את זה. אני לא יודע אם הם עושים את זה, אבל אני הולך לנסות לגלות. בארצות הברית יש אנשים שמקווים שזה יקרה. מעניין שאפשר לממן דברים כאלה, כי הגדולות של שוק ההון האמריקאי מאפשרת לנו ללוות סכומים כאלה. לדוגמה, האירופים לא יכולים לעשות את זה, וזה די מתסכל אותם." אם גם לענקיות שבענקיות אין מספיק כסף להשתתף במירוץ והן צריכות לגייס מהציבור, מה זה אומר על המשך הדלק? הסרטון המלא בתגובה הראשונה

מנכ״ל גוגל לשעבר אריק שמידט: "צוואר הבקבוק האמיתי של מהפכת הAI הוא לא אנרגיה, אלא בעצם הכסף. הראיון הזה מלפני 3 שבועות מהמעולים שיצא לי לצפות על מהפכת הAI. הוא גם מקבל משמעות נוספת אחרי גיוס הכספים של גוגל השבוע, ואולי גם של מטא. חובת צפייה ושמירה. "כשמחברים את העלויות של הדברים האלה, במספרים עגולים, נניח 50 מיליארד דולר לכל ג׳יגה-וואט, אז 10 ג׳יגה-וואט הם חצי טריליון דולר. כמה חברות, מדינות וכדומה יכולות להזרים לתעשייה טריליון דולר של הון? מעטות מאוד. הסינים בהחלט יכולים לעשות את זה. אני לא יודע אם הם עושים את זה, אבל אני הולך לנסות לגלות. בארצות הברית יש אנשים שמקווים שזה יקרה. מעניין שאפשר לממן דברים כאלה, כי הגדולות של שוק ההון האמריקאי מאפשרת לנו ללוות סכומים כאלה. לדוגמה, האירופים לא יכולים לעשות את זה, וזה די מתסכל אותם." אם גם לענקיות שבענקיות אין מספיק כסף להשתתף במירוץ והן צריכות לגייס מהציבור, מה זה אומר על המשך הדלק? הסרטון המלא בתגובה הראשונה

המחנך הפיננסי

47,974 görüntüleme • 4 ay önce

לא ייאמן: אחרי הודעת דובר צה״ל שמתפארת בסיכול רחפן שנשא 20 נשקי M-16 (ומאחורי הקלעים אספר לכם שנלווה אליה גם תדרוך מפורט של צה״ל לכתבים הצבאיים על שלל הצלחות בסיכולי רחפנים - מבלי להזכיר את אירועי חוסר ההצלחה) - שימו לב לדברים שאומר הבוקר רח״ט המודיעין של משטרת ישראל, תנ״צ אושרי אבוקסיס בכנסת: ״רק אתמול בלילה סיכלו בדרום רחפן אחד שעשה שלוש נגלות, תפסו אותו בפעם השלישית עם 22 נשקי M-16 כולל מטענים״. דובר צה״ל סיפר על הסיכול של הרחפן, אבל מה מתברר מעדותו של קצין המודיעין הבכיר של המשטרה? שדובר צה״ל סיפר רק שליש מהסיפור! הרחפן עשה *שלוש נגלות* של הברחות אתמול בלילה. על זה לא סיפרו לנו בצה״ל. רק על ההצלחה בסיכול בפעם השלישית. חבל שדובר צה״ל ממשיך לבצע יח״צ אגרסיבי ל״הצלחות״ מבצעיות לכאורה - אבל מספר רק שליש מהתמונה האמיתית, תוך שהוא מסתיר מהציבור הישראלי את האמת. אם מה שאמר רח״ט המודיעין של המשטרה נכון - זו פשוט פגיעה של ממש באמון הציבור בצה״ל. מסתירים אמת מהציבור, פשוטו כמשמעו.

לא ייאמן: אחרי הודעת דובר צה״ל שמתפארת בסיכול רחפן שנשא 20 נשקי M-16 (ומאחורי הקלעים אספר לכם שנלווה אליה גם תדרוך מפורט של צה״ל לכתבים הצבאיים על שלל הצלחות בסיכולי רחפנים - מבלי להזכיר את אירועי חוסר ההצלחה) - שימו לב לדברים שאומר הבוקר רח״ט המודיעין של משטרת ישראל, תנ״צ אושרי אבוקסיס בכנסת: ״רק אתמול בלילה סיכלו בדרום רחפן אחד שעשה שלוש נגלות, תפסו אותו בפעם השלישית עם 22 נשקי M-16 כולל מטענים״. דובר צה״ל סיפר על הסיכול של הרחפן, אבל מה מתברר מעדותו של קצין המודיעין הבכיר של המשטרה? שדובר צה״ל סיפר רק שליש מהסיפור! הרחפן עשה שלוש נגלות של הברחות אתמול בלילה. על זה לא סיפרו לנו בצה״ל. רק על ההצלחה בסיכול בפעם השלישית. חבל שדובר צה״ל ממשיך לבצע יח״צ אגרסיבי ל״הצלחות״ מבצעיות לכאורה - אבל מספר רק שליש מהתמונה האמיתית, תוך שהוא מסתיר מהציבור הישראלי את האמת. אם מה שאמר רח״ט המודיעין של המשטרה נכון - זו פשוט פגיעה של ממש באמון הציבור בצה״ל. מסתירים אמת מהציבור, פשוטו כמשמעו.

דורון קדוש | Doron Kadosh

30,852 görüntüleme • 9 ay önce

הדבר הכי חזק שקרה פה זה הניצחונות שלנו - הגבורה של חיילינו, ההישג שלנו בשדה הקרב, היתרון הטכנולוגי המובהק, האדיר. כל אלה העלו את קרנה של ישראל. אנחנו במלחמת תעמולה ברורה נגדנו. עושים דה-לגיטימציה, אבל ההישגים שלנו עושים לגיטימציה חזקה מאוד בשווקים, ואצל מדינות שרוצות ליצור איתנו שותפויות, רבות הן. וכך גם חברות; חברות עסקיות, חברות עסקיות-ביטחוניות מהמובילות בעולם, וכל מיני גורמים אחרים שמתרשמים מהעובדה שהשקל הוא בכוח הגדול ביותר שלו בכל הזמנים, שהבורסה בשיא של כל הזמנים, שאנחנו רואים את האינפלציה יורדת והריבית יורדת. כל הסממנים הללו של משק שעבר עכשיו שנתיים של מלחמה. זה אומר לעולם: קורה פה משהו גדול. המשהו הגדול הזה, זה הכישרון של אזרחי ישראל, ששחררנו אותו ואת היוזמה של האזרח הישראלי והגאוניות הישראלית לפרוץ קדימה ביזמות וחדשנות אין קץ. הדבר הזה נותן לנו עוצמה גדולה. יש לנו עוד הורדת מחירים שאנחנו רוצים להשלים. אף על פי שהמשכנתאות יורדות והטיסות לחו"ל יורדות, ומחירי הדיור יורדים פעם ראשונה אחרי 17 שנה. הדברים האלה הם אינדיקציה שהדבר הזה מיטיב לא רק לכלכלה הכללית אלא גם לכיס של האזרח. יש לנו עוד מה לעשות בעניין הזה - ונעשה הרבה.

הדבר הכי חזק שקרה פה זה הניצחונות שלנו - הגבורה של חיילינו, ההישג שלנו בשדה הקרב, היתרון הטכנולוגי המובהק, האדיר. כל אלה העלו את קרנה של ישראל. אנחנו במלחמת תעמולה ברורה נגדנו. עושים דה-לגיטימציה, אבל ההישגים שלנו עושים לגיטימציה חזקה מאוד בשווקים, ואצל מדינות שרוצות ליצור איתנו שותפויות, רבות הן. וכך גם חברות; חברות עסקיות, חברות עסקיות-ביטחוניות מהמובילות בעולם, וכל מיני גורמים אחרים שמתרשמים מהעובדה שהשקל הוא בכוח הגדול ביותר שלו בכל הזמנים, שהבורסה בשיא של כל הזמנים, שאנחנו רואים את האינפלציה יורדת והריבית יורדת. כל הסממנים הללו של משק שעבר עכשיו שנתיים של מלחמה. זה אומר לעולם: קורה פה משהו גדול. המשהו הגדול הזה, זה הכישרון של אזרחי ישראל, ששחררנו אותו ואת היוזמה של האזרח הישראלי והגאוניות הישראלית לפרוץ קדימה ביזמות וחדשנות אין קץ. הדבר הזה נותן לנו עוצמה גדולה. יש לנו עוד הורדת מחירים שאנחנו רוצים להשלים. אף על פי שהמשכנתאות יורדות והטיסות לחו"ל יורדות, ומחירי הדיור יורדים פעם ראשונה אחרי 17 שנה. הדברים האלה הם אינדיקציה שהדבר הזה מיטיב לא רק לכלכלה הכללית אלא גם לכיס של האזרח. יש לנו עוד מה לעשות בעניין הזה - ונעשה הרבה.

Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו

166,984 görüntüleme • 7 ay önce

לפני 3 שנים התראיין איליה סוצקבר, מי שהיה בזמנו המדען הראשי של OpenAI, בפודקאסט של דווארקש באחד הראיונות האהובים עלי. דווארקש שאל אותו - נניח שב2030 נגלה שהערך של AI בסוף לא יצא כזה גבוה ברמה הכלכלית, מה לדעתך תהיה הסיבה? ואיליה, כפרה עליו, אמר שאם זה יקרה, זה יהיה בגלל reliability. בגלל שאי אפשר יהיה בסוף לסמוך באמת על LLMים. האמירה הזאת יושבת לי בראש מאז. ובכנות, אני עוד לא בטוח מה התשובה. לדוגמא, את הפוסט הזה כתבתי אני. אמנם AI עזר לי לערוך, אבל בסוף, אני עדיין לא יכול לסמוך על AI שיסגור לי את הפינה הזאת. אנחנו עוד רגע ב2027.. ושפה זה אחד הנושאים שAI אמור להיות הכי טוב בהם. גם Maxim Bar Kogan, בפרק האחרון של ״תתעלם מההוראות״ דיבר על נושא האמון. ועל זה שהוא רואה שסוכני AI כל הזמן עושים טעויות, ואפילו עושים דברים שליליים מאוד בכוונה. ושזה סיכון אמיתי שיש כרגע לארגונים שמשתמשים בAI. על זה ועוד, בפרק האחרון של ״תתעלם מההוראות״. חפשו בפלטפורמות המובילות.

לפני 3 שנים התראיין איליה סוצקבר, מי שהיה בזמנו המדען הראשי של OpenAI, בפודקאסט של דווארקש באחד הראיונות האהובים עלי. דווארקש שאל אותו - נניח שב2030 נגלה שהערך של AI בסוף לא יצא כזה גבוה ברמה הכלכלית, מה לדעתך תהיה הסיבה? ואיליה, כפרה עליו, אמר שאם זה יקרה, זה יהיה בגלל reliability. בגלל שאי אפשר יהיה בסוף לסמוך באמת על LLMים. האמירה הזאת יושבת לי בראש מאז. ובכנות, אני עוד לא בטוח מה התשובה. לדוגמא, את הפוסט הזה כתבתי אני. אמנם AI עזר לי לערוך, אבל בסוף, אני עדיין לא יכול לסמוך על AI שיסגור לי את הפינה הזאת. אנחנו עוד רגע ב2027.. ושפה זה אחד הנושאים שAI אמור להיות הכי טוב בהם. גם Maxim Bar Kogan, בפרק האחרון של ״תתעלם מההוראות״ דיבר על נושא האמון. ועל זה שהוא רואה שסוכני AI כל הזמן עושים טעויות, ואפילו עושים דברים שליליים מאוד בכוונה. ושזה סיכון אמיתי שיש כרגע לארגונים שמשתמשים בAI. על זה ועוד, בפרק האחרון של ״תתעלם מההוראות״. חפשו בפלטפורמות המובילות.

Eytan Levit

15,761 görüntüleme • 4 ay önce

האזינו לדברים שאמרתי אצל דוד בן בסט, השידור המלא מחר ברדיוס 100FM עיקרי הדברים מובאים כאן גם בטקסט. דוד בן בסט: "אני רוצה להשמיע לך משהו, ואני רוצה לשמוע את דעתך" קטע מוקלט - Ofir Akunis "הרפורמה הזאת לא תקודם ולא תהיה בעת הכהונה של הכנסת הזאת, זה ברור." דוד בן בסט: "דעתך?" ח"כ רוטמן: אני כל פעם תהיתי מה זה נקרא "הרפורמה הזאת"? "הרפורמה הזאת" כבר עברה כמה שינויים עוד לפני שעבר החוק הראשון. אני חושב, ומקווה ובטוח, שההבנה בציבור שנדרשת רפורמה, זה כבר דבר נתון. השאלה היא, איזה רפורמה. אני מאוד מאוד מקווה ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אני מקווה שהיא לא תחזור, למה? כי אני יודע, ואגב כבר נעשו בעניין הזה שיחות שאמרתי להם "כרגע אין מה לדבר על זה" כולל מאנשים באופוזיציה, "בוא נשב ונראה מה כן מקדמים בהסכמה". כי אני חושב שכאשר יחזרו החיילים משטחי הכינוס, ויסתכלו על הפוליטיקאים ויסתכלו גם על חלק מהאולפנים, הם יגידו: "תגידו, אתם משוגעים? אנחנו ישבנו שם, ונלחמנו שכם אל שכם, חרדים שהתגייסו, תאמין או לא, ואנשי זק"א, חילונים, דתיים, ימנים, שמאלנים, תומכי רפורמה, מתנגדי רפורמה, ידענו להסתדר. תסתדרו! תביאו רפורמה מוסכמת!" ובשניה שהלחץ הזה יבוא מכל חלקי הציבור, (הוא היה אצל חלק) אבל בשניה שהוא יבוא מכל חלקי הציבור, אני יודע ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אם יעבור משהו, מקווה מאוד, זה יהיה גם בהסכמה רחבה, וגם בקונצנזוס כי אני מקווה שהפוליטיקאים כולם, גם אנחנו, גם הצד השני..." דוד בן בסט: "גם אתה" ח"כ רוטמן: ...גם אני, יקשיבו לווייב, לקול, לזעקה של הציבור שרוצה פוליטיקה אחרת. די עם הדיון לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. זה לא עוזר לאף אחד"

האזינו לדברים שאמרתי אצל דוד בן בסט, השידור המלא מחר ברדיוס 100FM עיקרי הדברים מובאים כאן גם בטקסט. דוד בן בסט: "אני רוצה להשמיע לך משהו, ואני רוצה לשמוע את דעתך" קטע מוקלט - Ofir Akunis "הרפורמה הזאת לא תקודם ולא תהיה בעת הכהונה של הכנסת הזאת, זה ברור." דוד בן בסט: "דעתך?" ח"כ רוטמן: אני כל פעם תהיתי מה זה נקרא "הרפורמה הזאת"? "הרפורמה הזאת" כבר עברה כמה שינויים עוד לפני שעבר החוק הראשון. אני חושב, ומקווה ובטוח, שההבנה בציבור שנדרשת רפורמה, זה כבר דבר נתון. השאלה היא, איזה רפורמה. אני מאוד מאוד מקווה ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אני מקווה שהיא לא תחזור, למה? כי אני יודע, ואגב כבר נעשו בעניין הזה שיחות שאמרתי להם "כרגע אין מה לדבר על זה" כולל מאנשים באופוזיציה, "בוא נשב ונראה מה כן מקדמים בהסכמה". כי אני חושב שכאשר יחזרו החיילים משטחי הכינוס, ויסתכלו על הפוליטיקאים ויסתכלו גם על חלק מהאולפנים, הם יגידו: "תגידו, אתם משוגעים? אנחנו ישבנו שם, ונלחמנו שכם אל שכם, חרדים שהתגייסו, תאמין או לא, ואנשי זק"א, חילונים, דתיים, ימנים, שמאלנים, תומכי רפורמה, מתנגדי רפורמה, ידענו להסתדר. תסתדרו! תביאו רפורמה מוסכמת!" ובשניה שהלחץ הזה יבוא מכל חלקי הציבור, (הוא היה אצל חלק) אבל בשניה שהוא יבוא מכל חלקי הציבור, אני יודע ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אם יעבור משהו, מקווה מאוד, זה יהיה גם בהסכמה רחבה, וגם בקונצנזוס כי אני מקווה שהפוליטיקאים כולם, גם אנחנו, גם הצד השני..." דוד בן בסט: "גם אתה" ח"כ רוטמן: ...גם אני, יקשיבו לווייב, לקול, לזעקה של הציבור שרוצה פוליטיקה אחרת. די עם הדיון לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. זה לא עוזר לאף אחד"

שמחה רוטמן - Simcha Rothman

46,587 görüntüleme • 2 yıl önce

כל מה שצריך לדעת על השחצנות, הבורות והניתוק, בקטע המדהים הזה. עו"ד דוד פטר אומר דבר פשוט מאוד. אם לדעתה של גלי בהרב מיארה, אחת הסיבות להדחתו של בן גביר היא התבטאויותיו כלפי השופט כבוב, השופט כבוב לא יכול לשבת בדין על סוגיה זו. ההתפתלויות של השופטים, ציפוף השורות והטענות המופרכות גם משפטית וגם לוגית של יצחק עמית ושל כבוב, מראות שהבעיה בבית המשפט העליון שלנו זה לא שאין בו שופטים שמרנים. אין בו שופטים. נקודה. מה עמית וכבוב אומרים בעצם? הם אומרים משהו נכון, רק לא קשור למקרה. אם אני בעל דין בתיק, ואני רוצה ששופט מסוים ייפסל, אני יכול להתחיל לקלל אותו, להגיש נגדו תלונות, להתחצף באולם ולגרום לו להטיל עלי הוצאות או סנקציות, ואז מיד לפנות בבקשה לפסלות, כי הוא נגדי בגלל איך שהתנהגתי. זה אכן לא עילה לפסול שופט כי בעל הדין יצר אותה בעצמו אחרי שנקבע השופט שידון בעניינו, ואם תעשה את זה, תעודד התנהגויות שכאלה כלפי שופטים מסיבות טקטיות. זה נכון וזה הגיוני. וזה יהיה נכון גם אם בעל הדין יתניע את האוטו וייכנס באופן אקטיבי באוטו של השופט כדי לייצר סכסוך ועילת פסלות שלא קשורים לתיק המתנהל. אבל אם *התיק המתנהל עצמו*, הסכסוך שמגיע לבית המשפט, עוסק בתאונת דרכים שאדם התנגש ברכב של שופט, בטעות או בכוונה, אסור להצמיד לתיק את אותו שופט, ואם עשו את זה, השופט אמור לפסול את עצמו. כאן הטענות של מיארה על התבטאויותיו של בן גביר (שכבוב עצמו מתקומם כנגדן, ורואים גם את התגובה הרגשית שלו אליהן) הם עילת התיק. הם הנושא העקרוני שעליו דנים. איך זה קשור בכלל לסיטואציה של יצירת עימות עם שופט במטרה לפסול אותו? איך שופט מרשה לעצמו לשבת בתיק שהוא בבירור עוסק בו ובהתנהגויות כלפיו? כך נראה בית המשפט. כששופטים מפסיקים לשפוט על פי החוק ועוברים לדבר בשפה של כח, הכח משחית אותם. בצורה הכי פשוטה וברורה שיש.

כל מה שצריך לדעת על השחצנות, הבורות והניתוק, בקטע המדהים הזה. עו"ד דוד פטר אומר דבר פשוט מאוד. אם לדעתה של גלי בהרב מיארה, אחת הסיבות להדחתו של בן גביר היא התבטאויותיו כלפי השופט כבוב, השופט כבוב לא יכול לשבת בדין על סוגיה זו. ההתפתלויות של השופטים, ציפוף השורות והטענות המופרכות גם משפטית וגם לוגית של יצחק עמית ושל כבוב, מראות שהבעיה בבית המשפט העליון שלנו זה לא שאין בו שופטים שמרנים. אין בו שופטים. נקודה. מה עמית וכבוב אומרים בעצם? הם אומרים משהו נכון, רק לא קשור למקרה. אם אני בעל דין בתיק, ואני רוצה ששופט מסוים ייפסל, אני יכול להתחיל לקלל אותו, להגיש נגדו תלונות, להתחצף באולם ולגרום לו להטיל עלי הוצאות או סנקציות, ואז מיד לפנות בבקשה לפסלות, כי הוא נגדי בגלל איך שהתנהגתי. זה אכן לא עילה לפסול שופט כי בעל הדין יצר אותה בעצמו אחרי שנקבע השופט שידון בעניינו, ואם תעשה את זה, תעודד התנהגויות שכאלה כלפי שופטים מסיבות טקטיות. זה נכון וזה הגיוני. וזה יהיה נכון גם אם בעל הדין יתניע את האוטו וייכנס באופן אקטיבי באוטו של השופט כדי לייצר סכסוך ועילת פסלות שלא קשורים לתיק המתנהל. אבל אם התיק המתנהל עצמו, הסכסוך שמגיע לבית המשפט, עוסק בתאונת דרכים שאדם התנגש ברכב של שופט, בטעות או בכוונה, אסור להצמיד לתיק את אותו שופט, ואם עשו את זה, השופט אמור לפסול את עצמו. כאן הטענות של מיארה על התבטאויותיו של בן גביר (שכבוב עצמו מתקומם כנגדן, ורואים גם את התגובה הרגשית שלו אליהן) הם עילת התיק. הם הנושא העקרוני שעליו דנים. איך זה קשור בכלל לסיטואציה של יצירת עימות עם שופט במטרה לפסול אותו? איך שופט מרשה לעצמו לשבת בתיק שהוא בבירור עוסק בו ובהתנהגויות כלפיו? כך נראה בית המשפט. כששופטים מפסיקים לשפוט על פי החוק ועוברים לדבר בשפה של כח, הכח משחית אותם. בצורה הכי פשוטה וברורה שיש.

שמחה רוטמן - Simcha Rothman

41,208 görüntüleme • 5 ay önce

בכל השנים שאני בכנסת מעולם לא זוכר יו"ר כנסת שבז בצורה בוטה כל כך לממלכתיות. על כל משמעויותיה. התפקיד שהיה עד הכהונה האחרונה סמל לממלכתיות הישראלית אחרי הנשיא, מי שאמון על ניהולה התקין של הכנסת אבל גם על שמירתה כמוסד המחבר בין שני קודקודי המשולש: המבצעת והשופטת. המתח בין הכנסת למערכת המשפט (אגב פעם היה מתח גם בין הכנסת לממשלה אבל זה כבר מזמן נגמר) קיים כבר הרבה שנים. אני לא שוגה ברומנטיזציה על "איך היה פה פעם", אני זוכר היטב את אדלשטיין מתפטר מתפקידו כיו"ר רק כדי לא לקיים את פסיקת בג"צ ואני גם זוכר את ההתנהלות השערורייתית של מיקי לוי בתפקיד ואפילו את התקופה הקצרה של יריב לוין כיו"ר הכנסת שתאמינו או לא הענייניות בתפקיד בתקופתו, בטח ביחס למה שקורה עכשיו, היא משהו להתגעגע אליו. אז מה הסיפור? 1. יו"ר כנסת שמתגאה מעל לכל במה וגם כאן בראיון ליובל קרני שהוא לא יקיים את פסיקת בג"צ. ככה פשוט. 2. חוסר הבנה של התפקיד: "החובה שלי היא רק לספק את התנאים לבחירות חשאיות" כן? זו החובה שלך כ"כנסת"? בזה זה מסתכם? או שהבית שאתה קיבלת במשמורת לעמוד בראשו אמור להוות דוגמא למופת לדמוקרטיה הישראלית? 3. בבחירות למבקר המדינה ח"כים צילמו את עצמם בווידאו מצביעים מאחורי הפרגוד (זה מתועד ריבונו של עולם) ורצים מיד אח"כ להראות את התיעוד ליו"ר הקואליציה. כמה אפשר להיתמם? 4. מעולם לא היה כדבר הזה בכנסת, באף הצבעה חשאית (גם כששני חברי כנסת צילמו את עצמם מצביעים בסטילס והעלו את זה אח"כ לפייסבוק שלהם), ומי שחושב שזה קרה רק בגלל נתניהו והממשלה טועה, זו הכנסת והעומד בראשה שאיפשרו את הביזיון הזה. אף יו"ר כנסת שיצא לי להכיר לא היה נותן שככה הדברים יתנהלו תחת הנהגתו. אמיתי שזה עצוב לי, בעיניי הכנסת היא באמת מוסד מפואר עם היסטוריה של החזקת המסד של מה שנקרא "מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית" והוא עובר בשנים האחרונות השטחה ברשות ובסמכות העומד בראשה. עצוב מאוד.

בכל השנים שאני בכנסת מעולם לא זוכר יו"ר כנסת שבז בצורה בוטה כל כך לממלכתיות. על כל משמעויותיה. התפקיד שהיה עד הכהונה האחרונה סמל לממלכתיות הישראלית אחרי הנשיא, מי שאמון על ניהולה התקין של הכנסת אבל גם על שמירתה כמוסד המחבר בין שני קודקודי המשולש: המבצעת והשופטת. המתח בין הכנסת למערכת המשפט (אגב פעם היה מתח גם בין הכנסת לממשלה אבל זה כבר מזמן נגמר) קיים כבר הרבה שנים. אני לא שוגה ברומנטיזציה על "איך היה פה פעם", אני זוכר היטב את אדלשטיין מתפטר מתפקידו כיו"ר רק כדי לא לקיים את פסיקת בג"צ ואני גם זוכר את ההתנהלות השערורייתית של מיקי לוי בתפקיד ואפילו את התקופה הקצרה של יריב לוין כיו"ר הכנסת שתאמינו או לא הענייניות בתפקיד בתקופתו, בטח ביחס למה שקורה עכשיו, היא משהו להתגעגע אליו. אז מה הסיפור? 1. יו"ר כנסת שמתגאה מעל לכל במה וגם כאן בראיון ליובל קרני שהוא לא יקיים את פסיקת בג"צ. ככה פשוט. 2. חוסר הבנה של התפקיד: "החובה שלי היא רק לספק את התנאים לבחירות חשאיות" כן? זו החובה שלך כ"כנסת"? בזה זה מסתכם? או שהבית שאתה קיבלת במשמורת לעמוד בראשו אמור להוות דוגמא למופת לדמוקרטיה הישראלית? 3. בבחירות למבקר המדינה ח"כים צילמו את עצמם בווידאו מצביעים מאחורי הפרגוד (זה מתועד ריבונו של עולם) ורצים מיד אח"כ להראות את התיעוד ליו"ר הקואליציה. כמה אפשר להיתמם? 4. מעולם לא היה כדבר הזה בכנסת, באף הצבעה חשאית (גם כששני חברי כנסת צילמו את עצמם מצביעים בסטילס והעלו את זה אח"כ לפייסבוק שלהם), ומי שחושב שזה קרה רק בגלל נתניהו והממשלה טועה, זו הכנסת והעומד בראשה שאיפשרו את הביזיון הזה. אף יו"ר כנסת שיצא לי להכיר לא היה נותן שככה הדברים יתנהלו תחת הנהגתו. אמיתי שזה עצוב לי, בעיניי הכנסת היא באמת מוסד מפואר עם היסטוריה של החזקת המסד של מה שנקרא "מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית" והוא עובר בשנים האחרונות השטחה ברשות ובסמכות העומד בראשה. עצוב מאוד.

Yanir Cozin - יניר קוזין

57,391 görüntüleme • 1 ay önce

מר אברהמי, אני לא יודע מי אתה אבל הדברים שאתה כותב, ככל שהם נוגעים בי, הם שקר מתועב, עלילת דם והוצאת דיבה. יש כבר תביעה אחת שמתנהלת בנושא, ובקרוב יהיו עוד. אני מציע לך למחוק את הציוץ הזה לאלתר. אחרי שתמחק (או לא תמחק ואז תצטרך להוכיח בבית המשפט את הדברים) ממליץ לקרוא ולצפות בקטעים הבאים: יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

מר אברהמי, אני לא יודע מי אתה אבל הדברים שאתה כותב, ככל שהם נוגעים בי, הם שקר מתועב, עלילת דם והוצאת דיבה. יש כבר תביעה אחת שמתנהלת בנושא, ובקרוב יהיו עוד. אני מציע לך למחוק את הציוץ הזה לאלתר. אחרי שתמחק (או לא תמחק ואז תצטרך להוכיח בבית המשפט את הדברים) ממליץ לקרוא ולצפות בקטעים הבאים: יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

Ronen Bergman

31,492 görüntüleme • 6 ay önce

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"

Jonathan D. Halevi

104,080 görüntüleme • 1 yıl önce

מירב סבירסקי: שלשום בשעה הזו, שנה אחורה, איתי עוד היה בחיים. היה גשם מטורף שלא הפסיק. היו מטוסים בלתי פוסקים שהמריאו מעלי , ועם כל אחד מהם פחד האימים על איתי. עוד לא ידעתי. לא היה לי מושג שזה מה שהולך להתרחש. לא היה לי שום סנריו שהוא לא חוזר בחיים. ובכל זאת, כמה שעות מאוחר יותר השובה של איתי ירה בו. רצח אותו (כל כך בלתי נסבל לשים את השורש ר.צ.ח ליד השם של איתי). יומיים אחרי שהמבנה בו שהו קרס עליהם כתוצאה מהפצצת חיל האוויר. איתי ניצל ועזר לחלץ את מי שהיו איתו. איתי עשה הכל נכון כדי לשרוד. כדי לחיות אבל גם ב13.1 לאיתי לא היתה מדינה שתדאג לו. שתציל את חייו. כן, החמאס אויב מר ואכזר, אבל מהחמאס אין לי ציפיות. מהמדינה שלנו - כן. לא רק ציפיות. דרישות. כחלק מהחוזה הבסיסי בין אזרחים ומדינה. ככל שהזמן עובר זה פחות ופחות נתפס. הקפאון של התחושות בזמן שהגופה שלו היתה בעזה, הפכו לחוסר רצון להשלים ולקבל את המציאות הזו. אבל זו המציאות. בסיפור של איתי אין סוף טוב. יש סוף נורא. ואין מחילה ואין סליחה. אבל בסיפור של כולנו - יש אפשרות לתיקון. וממש ברגעים אלו זה נראה קרוב מתמיד (ולא שיודעת שום דבר יותר מאחרים פה). ביום הכואב הזה, בחרתי ללכת לכנסת להביט להם בעיניים ולדרוש שלפחות פעם אחת יעשו את הדבר הנכון. תחתמו על המתווה תתחילו ליישם אותו ותמשיכו עד שאחרון החטופים יהיה כאן. שזה אומר סיום המלחמה. אין דרך אחרת. בסוף מלחמות מסתיימות בהסכמים. ובמקרה הזה- זה יהיה הסכם מציל חיים והסכם להחזרת המחוייבות של המדינה כלפי אזרחיה. הלוואי והיו לי מילים מדויקות יותר לרגע. אבל אין. כי הרגע הזה כל כך לא מדויק. כי כל זה פשוט לא היה צריך לקרות. מצ״ב הדברים שאמרתי אתמול בכנסת

מירב סבירסקי: שלשום בשעה הזו, שנה אחורה, איתי עוד היה בחיים. היה גשם מטורף שלא הפסיק. היו מטוסים בלתי פוסקים שהמריאו מעלי , ועם כל אחד מהם פחד האימים על איתי. עוד לא ידעתי. לא היה לי מושג שזה מה שהולך להתרחש. לא היה לי שום סנריו שהוא לא חוזר בחיים. ובכל זאת, כמה שעות מאוחר יותר השובה של איתי ירה בו. רצח אותו (כל כך בלתי נסבל לשים את השורש ר.צ.ח ליד השם של איתי). יומיים אחרי שהמבנה בו שהו קרס עליהם כתוצאה מהפצצת חיל האוויר. איתי ניצל ועזר לחלץ את מי שהיו איתו. איתי עשה הכל נכון כדי לשרוד. כדי לחיות אבל גם ב13.1 לאיתי לא היתה מדינה שתדאג לו. שתציל את חייו. כן, החמאס אויב מר ואכזר, אבל מהחמאס אין לי ציפיות. מהמדינה שלנו - כן. לא רק ציפיות. דרישות. כחלק מהחוזה הבסיסי בין אזרחים ומדינה. ככל שהזמן עובר זה פחות ופחות נתפס. הקפאון של התחושות בזמן שהגופה שלו היתה בעזה, הפכו לחוסר רצון להשלים ולקבל את המציאות הזו. אבל זו המציאות. בסיפור של איתי אין סוף טוב. יש סוף נורא. ואין מחילה ואין סליחה. אבל בסיפור של כולנו - יש אפשרות לתיקון. וממש ברגעים אלו זה נראה קרוב מתמיד (ולא שיודעת שום דבר יותר מאחרים פה). ביום הכואב הזה, בחרתי ללכת לכנסת להביט להם בעיניים ולדרוש שלפחות פעם אחת יעשו את הדבר הנכון. תחתמו על המתווה תתחילו ליישם אותו ותמשיכו עד שאחרון החטופים יהיה כאן. שזה אומר סיום המלחמה. אין דרך אחרת. בסוף מלחמות מסתיימות בהסכמים. ובמקרה הזה- זה יהיה הסכם מציל חיים והסכם להחזרת המחוייבות של המדינה כלפי אזרחיה. הלוואי והיו לי מילים מדויקות יותר לרגע. אבל אין. כי הרגע הזה כל כך לא מדויק. כי כל זה פשוט לא היה צריך לקרות. מצ״ב הדברים שאמרתי אתמול בכנסת

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

12,288 görüntüleme • 1 yıl önce

איפה טועה רם עמנואל Rahm Emanuel ומה בכל זאת ללמוד ממנו ? רם עמנואל מוכר מאוד בישראל. רם עמנואל התנדב שבועיים בצה"ל. רם עמנואל היה ראש הסגל של ברק אובמה. בר מצווה לבן שלו הוא חגג בארץ. כשגריר ארה"ב ביפן, עמנואל לא בא לאחד הטקסים שם כי ישראל הוחרמה. בקיץ האחרון הוא היה בין הדמוקרטים הבודדים שתמכו במבצע "עם כלביא". אם כי, תמיד הוסיף ביקורת חריפה על ישראל בכלל ועל נתניהו בפרט. אבל עכשיו, כשהוא רוצה להיות נשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית, רם עמנואל מבין שצריך לדבר אל הבייס, כלומר לחבוט בישראל. לכן, הוא מודיע באופן נחרץ כל כך, "לא יהיה עוד סיוע לישראל". מותר ורצוי לכעוס עליו. אבל הדברים שלו הם אינדיקציה לשפל התדמיתי של ישראל, כפי שתיארתי במאמר האחרון לשבת. השת"פ שלנו עם אמריקה היה בשמיים. אבל הניקוד שלנו בדעת הקהל ירד מתחת לאדמה: . איפה הוא טועה? עמנואל טוען "שישראל היא כמו כל בת ברית אחרת". זה פשוט לא נכון. שהרי כל בנות הברית האחרות לא באו להילחם עם ארה"ב, לא סייעו בפתיחת מיצרי הורמוז, לא העבירו מודיעין מציל חיים לכוחות האמריקנים, לא סייעו בהצלת הנווט שמטוסו הופל, לא שדרגו את האף 35, לא שיתפו במידע וניסיון מבצעי קריטי, ולא סתמו דליפה מודיעינית מהלוויינים המסחריים. את כל הפעולות האלה, ורבות אחרות, עשתה מדינת רק ישראל. יתירה מכך, גם התחשיבים הזהירים ביותר, קבעו כי מה שקרוי "סיוע" אמריקני לישראל, הוא למעשה השקעה שמחזירה את עצמה לאמריקה פי כמה וכמה. הטעות של ישראל שחוץ מהמומחה מספר אחד, יורם אטינגר, אנחנו בכלל לא מספרים את הסיפור האמיתי של עצמנו. או כפי שאמרה הילארי קלינטון בוועידת "ישראל היום" בסתיו, "יחסי הציבור של ישראל - הגרועים ביותר שראיתי. הסיפור של ישראל לא מסופר באופן אפקטיבי וזה רק מחמיר". כך הפכנו לשק חבטות, שמי שבועט חזק יותר בו מקבל מחיאות כפיים רבות יותר. אגב, לצדו של רם עמנואל יושב ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של ביידן, שהיה נחשב לגורם פרו ישראלי בממשל הקודם. היום הוא בעד אמברגו נשק של ממש על ישראל. מראיין אותם ביל האמר, יהודי שיחסית גם תומך ישראל. אבל ההצהרה של עמנואל, עיניכם הרואות לא מרגיזה אותו במיוחד.

איפה טועה רם עמנואל Rahm Emanuel ומה בכל זאת ללמוד ממנו ? רם עמנואל מוכר מאוד בישראל. רם עמנואל התנדב שבועיים בצה"ל. רם עמנואל היה ראש הסגל של ברק אובמה. בר מצווה לבן שלו הוא חגג בארץ. כשגריר ארה"ב ביפן, עמנואל לא בא לאחד הטקסים שם כי ישראל הוחרמה. בקיץ האחרון הוא היה בין הדמוקרטים הבודדים שתמכו במבצע "עם כלביא". אם כי, תמיד הוסיף ביקורת חריפה על ישראל בכלל ועל נתניהו בפרט. אבל עכשיו, כשהוא רוצה להיות נשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית, רם עמנואל מבין שצריך לדבר אל הבייס, כלומר לחבוט בישראל. לכן, הוא מודיע באופן נחרץ כל כך, "לא יהיה עוד סיוע לישראל". מותר ורצוי לכעוס עליו. אבל הדברים שלו הם אינדיקציה לשפל התדמיתי של ישראל, כפי שתיארתי במאמר האחרון לשבת. השת"פ שלנו עם אמריקה היה בשמיים. אבל הניקוד שלנו בדעת הקהל ירד מתחת לאדמה: . איפה הוא טועה? עמנואל טוען "שישראל היא כמו כל בת ברית אחרת". זה פשוט לא נכון. שהרי כל בנות הברית האחרות לא באו להילחם עם ארה"ב, לא סייעו בפתיחת מיצרי הורמוז, לא העבירו מודיעין מציל חיים לכוחות האמריקנים, לא סייעו בהצלת הנווט שמטוסו הופל, לא שדרגו את האף 35, לא שיתפו במידע וניסיון מבצעי קריטי, ולא סתמו דליפה מודיעינית מהלוויינים המסחריים. את כל הפעולות האלה, ורבות אחרות, עשתה מדינת רק ישראל. יתירה מכך, גם התחשיבים הזהירים ביותר, קבעו כי מה שקרוי "סיוע" אמריקני לישראל, הוא למעשה השקעה שמחזירה את עצמה לאמריקה פי כמה וכמה. הטעות של ישראל שחוץ מהמומחה מספר אחד, יורם אטינגר, אנחנו בכלל לא מספרים את הסיפור האמיתי של עצמנו. או כפי שאמרה הילארי קלינטון בוועידת "ישראל היום" בסתיו, "יחסי הציבור של ישראל - הגרועים ביותר שראיתי. הסיפור של ישראל לא מסופר באופן אפקטיבי וזה רק מחמיר". כך הפכנו לשק חבטות, שמי שבועט חזק יותר בו מקבל מחיאות כפיים רבות יותר. אגב, לצדו של רם עמנואל יושב ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של ביידן, שהיה נחשב לגורם פרו ישראלי בממשל הקודם. היום הוא בעד אמברגו נשק של ממש על ישראל. מראיין אותם ביל האמר, יהודי שיחסית גם תומך ישראל. אבל ההצהרה של עמנואל, עיניכם הרואות לא מרגיזה אותו במיוחד.

Ariel Kahana אריאל כהנא

22,857 görüntüleme • 5 ay önce

חודש לפני מתקפת השבעה באוקטובר – עורך הדין גלעד שר, מראשי תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, מותח ביקורת על היעדר "תכנון חלופות או הכנה של דעת הקהל לשלום", ואומר כי "אפשר להגיע לכולם [הישראלים והפלסטינים], ואפשר להכין, לתכנן ולטפל בתודעה של האנשים, במוכנות שלהם לקבל אופציה של שלום" ב-8 בספטמבר 2023, התארח עו"ד גלעד שר, מראשי תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, בפודקאסט של טובי פולק, ולהלן קטע מדבריו: "תראה, כשנגיע לאיזושהי נקודה שבה תהיה באמת תודעה שהוכנה להיפרדות או לפיוס או להתנתקות מהאוכלוסייה הפלסטינית, כשנגיע לזה, אם נגיע לזה, תכף אני אדבר איתך איך מכינים את זה, אני אומר לך איך לדעתי צריך להכין את זה. אז כשתהיה הסכמה רחבה, בהקשר הזה, כמו שמדברים היום על הסכמה רחבה חלולה אחרת, אני מדבר על הסכמה רחבה אמיתית, בין סדר גודל של אנחנו בסך הכל 15 מיליון בני אדם, בין הירדן לבין הים התיכון, זה הכל. מה זה חמישה [עשר] מיליון בני אדם בשביל רשתות חברתיות? זה כלום, זה פסיק. אפשר להגיע אל כולם, אפשר להכין, אפשר לתכנן, אפשר לטפל בתודעה של האנשים, במוכנות שלהם לקבל אופציה של שלום, במקום אופציה של מצב א-נורמלי של סכסוך מדמם מתמשך, שבו יש צד אחד שהוא חזק, צד אחר שהוא חלש יותר, פחות מאורגן, עם ממשל איום ונורא, שמפעיל גם אמצעים של טרור על אזרחים, ולפעמים בביטויים רצחניים ביותר שאסור לקבל אותם, אבל הרוב, חוזר למה שאני מאמין בו ולמה שאני חושב שהוא גם, אני יודע שהוא נכון מבחינה עובדתית, הרוב בחברה הישראלית, הרוב בחברה הפלסטינית, היו מעדיפים מצב של שלום נורמלי בין שתי הישויות הלאומיות האלה. ומה שאנחנו עושים במשך כל השנים כמדינה, אנחנו יודעים לתכנן מבצעים צבאיים, אנחנו יודעים לבצע מבצעים צבאיים, לפעמים טוב יותר, לפעמים טוב פחות. אנחנו יודעים לתכנן עימותים חמושים עם גורמי טרור ולסכל טרור, ואנחנו יודעים להגיע רחוק מאוד עם כוחנו הצבאי והכל. אבל מתי בפעם האחרונה שמעת על תכנון של חלופות או של הכנה של דעת הקהל לשלום. שלום צריך גם לתכנן, שלום צריך לעבוד עליו, זה עבודה קשה שלום". סימוכין: 10 באוקטובר 2023 – עו"ד גלעד שר: "כמה קל ‘להשטיח את עזה’, ‘לכבוש’, ‘למוטט את חמאס’, ‘לשנות את המשוואה’. למילים ריקות אין מחיר. זה בדיוק מה שאויבינו רוצים. שצה"ל ידהר אל מלכודת-פתאים; מה להם [לממשלה] ולהימנעות ממלחמות שסופן ידוע מראש, להפעלה נכונה של מנופים לא-צבאיים ולתכנון יעיל". סימוכין:

חודש לפני מתקפת השבעה באוקטובר – עורך הדין גלעד שר, מראשי תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, מותח ביקורת על היעדר "תכנון חלופות או הכנה של דעת הקהל לשלום", ואומר כי "אפשר להגיע לכולם [הישראלים והפלסטינים], ואפשר להכין, לתכנן ולטפל בתודעה של האנשים, במוכנות שלהם לקבל אופציה של שלום" ב-8 בספטמבר 2023, התארח עו"ד גלעד שר, מראשי תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, בפודקאסט של טובי פולק, ולהלן קטע מדבריו: "תראה, כשנגיע לאיזושהי נקודה שבה תהיה באמת תודעה שהוכנה להיפרדות או לפיוס או להתנתקות מהאוכלוסייה הפלסטינית, כשנגיע לזה, אם נגיע לזה, תכף אני אדבר איתך איך מכינים את זה, אני אומר לך איך לדעתי צריך להכין את זה. אז כשתהיה הסכמה רחבה, בהקשר הזה, כמו שמדברים היום על הסכמה רחבה חלולה אחרת, אני מדבר על הסכמה רחבה אמיתית, בין סדר גודל של אנחנו בסך הכל 15 מיליון בני אדם, בין הירדן לבין הים התיכון, זה הכל. מה זה חמישה [עשר] מיליון בני אדם בשביל רשתות חברתיות? זה כלום, זה פסיק. אפשר להגיע אל כולם, אפשר להכין, אפשר לתכנן, אפשר לטפל בתודעה של האנשים, במוכנות שלהם לקבל אופציה של שלום, במקום אופציה של מצב א-נורמלי של סכסוך מדמם מתמשך, שבו יש צד אחד שהוא חזק, צד אחר שהוא חלש יותר, פחות מאורגן, עם ממשל איום ונורא, שמפעיל גם אמצעים של טרור על אזרחים, ולפעמים בביטויים רצחניים ביותר שאסור לקבל אותם, אבל הרוב, חוזר למה שאני מאמין בו ולמה שאני חושב שהוא גם, אני יודע שהוא נכון מבחינה עובדתית, הרוב בחברה הישראלית, הרוב בחברה הפלסטינית, היו מעדיפים מצב של שלום נורמלי בין שתי הישויות הלאומיות האלה. ומה שאנחנו עושים במשך כל השנים כמדינה, אנחנו יודעים לתכנן מבצעים צבאיים, אנחנו יודעים לבצע מבצעים צבאיים, לפעמים טוב יותר, לפעמים טוב פחות. אנחנו יודעים לתכנן עימותים חמושים עם גורמי טרור ולסכל טרור, ואנחנו יודעים להגיע רחוק מאוד עם כוחנו הצבאי והכל. אבל מתי בפעם האחרונה שמעת על תכנון של חלופות או של הכנה של דעת הקהל לשלום. שלום צריך גם לתכנן, שלום צריך לעבוד עליו, זה עבודה קשה שלום". סימוכין: 10 באוקטובר 2023 – עו"ד גלעד שר: "כמה קל ‘להשטיח את עזה’, ‘לכבוש’, ‘למוטט את חמאס’, ‘לשנות את המשוואה’. למילים ריקות אין מחיר. זה בדיוק מה שאויבינו רוצים. שצה"ל ידהר אל מלכודת-פתאים; מה להם [לממשלה] ולהימנעות ממלחמות שסופן ידוע מראש, להפעלה נכונה של מנופים לא-צבאיים ולתכנון יעיל". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

14,318 görüntüleme • 1 yıl önce

צודק ברדוגו. עוד כמה פריטים לאותה חקירה. הימור נטול סיכון- כל המקרים יובילו לאותו אדם. יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

צודק ברדוגו. עוד כמה פריטים לאותה חקירה. הימור נטול סיכון- כל המקרים יובילו לאותו אדם. יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

Ronen Bergman

54,915 görüntüleme • 7 ay önce

עוד כמה פריטים לאותה חקירה. הימור נטול סיכון- כל המקרים יובילו לאותו אדם. יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

עוד כמה פריטים לאותה חקירה. הימור נטול סיכון- כל המקרים יובילו לאותו אדם. יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

Ronen Bergman

30,081 görüntüleme • 7 ay önce