Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

Возникла проблема при загрузке этого видео. Это может быть связано с временными проблемами сети или видео может быть недоступно.

На главную

🍽️🌱🇺🇸 תגידו מה שתרצו על הממשל הזה, אבל זה אחד הדברים הכי פרו העם האמריקאי שאיזשהו ממשל עשה אי פעם. מהפכה של ממש בהמלצות התזונה: נכון, גם הם בשגעת חלבון מוגזמת (1.2-1.6) אבל גם שלילה מוחלטת של מזון ארוז, של תוספים, צבעי מאכל וממתיקים מלאכותיים, של דגנים לא מלאים... show more

Effi Lifshitz

11,721 subscribers

33,026 просмотров • 7 месяцев назад •via X (Twitter)

Еда Здоровье и велнес Новости и политика

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

Комментарии: 0

Нет доступных комментариев

Здесь появятся комментарии из оригинального поста

Похожие видео

מנכ״ל גוגל לשעבר אריק שמידט: "צוואר הבקבוק האמיתי של מהפכת הAI הוא לא אנרגיה, אלא בעצם הכסף. הראיון הזה מלפני 3 שבועות מהמעולים שיצא לי לצפות על מהפכת הAI. הוא גם מקבל משמעות נוספת אחרי גיוס הכספים של גוגל השבוע, ואולי גם של מטא. חובת צפייה ושמירה. "כשמחברים את העלויות של הדברים האלה, במספרים עגולים, נניח 50 מיליארד דולר לכל ג׳יגה-וואט, אז 10 ג׳יגה-וואט הם חצי טריליון דולר. כמה חברות, מדינות וכדומה יכולות להזרים לתעשייה טריליון דולר של הון? מעטות מאוד. הסינים בהחלט יכולים לעשות את זה. אני לא יודע אם הם עושים את זה, אבל אני הולך לנסות לגלות. בארצות הברית יש אנשים שמקווים שזה יקרה. מעניין שאפשר לממן דברים כאלה, כי הגדולות של שוק ההון האמריקאי מאפשרת לנו ללוות סכומים כאלה. לדוגמה, האירופים לא יכולים לעשות את זה, וזה די מתסכל אותם." אם גם לענקיות שבענקיות אין מספיק כסף להשתתף במירוץ והן צריכות לגייס מהציבור, מה זה אומר על המשך הדלק? הסרטון המלא בתגובה הראשונה

מנכ״ל גוגל לשעבר אריק שמידט: "צוואר הבקבוק האמיתי של מהפכת הAI הוא לא אנרגיה, אלא בעצם הכסף. הראיון הזה מלפני 3 שבועות מהמעולים שיצא לי לצפות על מהפכת הAI. הוא גם מקבל משמעות נוספת אחרי גיוס הכספים של גוגל השבוע, ואולי גם של מטא. חובת צפייה ושמירה. "כשמחברים את העלויות של הדברים האלה, במספרים עגולים, נניח 50 מיליארד דולר לכל ג׳יגה-וואט, אז 10 ג׳יגה-וואט הם חצי טריליון דולר. כמה חברות, מדינות וכדומה יכולות להזרים לתעשייה טריליון דולר של הון? מעטות מאוד. הסינים בהחלט יכולים לעשות את זה. אני לא יודע אם הם עושים את זה, אבל אני הולך לנסות לגלות. בארצות הברית יש אנשים שמקווים שזה יקרה. מעניין שאפשר לממן דברים כאלה, כי הגדולות של שוק ההון האמריקאי מאפשרת לנו ללוות סכומים כאלה. לדוגמה, האירופים לא יכולים לעשות את זה, וזה די מתסכל אותם." אם גם לענקיות שבענקיות אין מספיק כסף להשתתף במירוץ והן צריכות לגייס מהציבור, מה זה אומר על המשך הדלק? הסרטון המלא בתגובה הראשונה

המחנך הפיננסי

47,974 просмотров • 2 месяцев назад

לא ייאמן: אחרי הודעת דובר צה״ל שמתפארת בסיכול רחפן שנשא 20 נשקי M-16 (ומאחורי הקלעים אספר לכם שנלווה אליה גם תדרוך מפורט של צה״ל לכתבים הצבאיים על שלל הצלחות בסיכולי רחפנים - מבלי להזכיר את אירועי חוסר ההצלחה) - שימו לב לדברים שאומר הבוקר רח״ט המודיעין של משטרת ישראל, תנ״צ אושרי אבוקסיס בכנסת: ״רק אתמול בלילה סיכלו בדרום רחפן אחד שעשה שלוש נגלות, תפסו אותו בפעם השלישית עם 22 נשקי M-16 כולל מטענים״. דובר צה״ל סיפר על הסיכול של הרחפן, אבל מה מתברר מעדותו של קצין המודיעין הבכיר של המשטרה? שדובר צה״ל סיפר רק שליש מהסיפור! הרחפן עשה *שלוש נגלות* של הברחות אתמול בלילה. על זה לא סיפרו לנו בצה״ל. רק על ההצלחה בסיכול בפעם השלישית. חבל שדובר צה״ל ממשיך לבצע יח״צ אגרסיבי ל״הצלחות״ מבצעיות לכאורה - אבל מספר רק שליש מהתמונה האמיתית, תוך שהוא מסתיר מהציבור הישראלי את האמת. אם מה שאמר רח״ט המודיעין של המשטרה נכון - זו פשוט פגיעה של ממש באמון הציבור בצה״ל. מסתירים אמת מהציבור, פשוטו כמשמעו.

לא ייאמן: אחרי הודעת דובר צה״ל שמתפארת בסיכול רחפן שנשא 20 נשקי M-16 (ומאחורי הקלעים אספר לכם שנלווה אליה גם תדרוך מפורט של צה״ל לכתבים הצבאיים על שלל הצלחות בסיכולי רחפנים - מבלי להזכיר את אירועי חוסר ההצלחה) - שימו לב לדברים שאומר הבוקר רח״ט המודיעין של משטרת ישראל, תנ״צ אושרי אבוקסיס בכנסת: ״רק אתמול בלילה סיכלו בדרום רחפן אחד שעשה שלוש נגלות, תפסו אותו בפעם השלישית עם 22 נשקי M-16 כולל מטענים״. דובר צה״ל סיפר על הסיכול של הרחפן, אבל מה מתברר מעדותו של קצין המודיעין הבכיר של המשטרה? שדובר צה״ל סיפר רק שליש מהסיפור! הרחפן עשה שלוש נגלות של הברחות אתמול בלילה. על זה לא סיפרו לנו בצה״ל. רק על ההצלחה בסיכול בפעם השלישית. חבל שדובר צה״ל ממשיך לבצע יח״צ אגרסיבי ל״הצלחות״ מבצעיות לכאורה - אבל מספר רק שליש מהתמונה האמיתית, תוך שהוא מסתיר מהציבור הישראלי את האמת. אם מה שאמר רח״ט המודיעין של המשטרה נכון - זו פשוט פגיעה של ממש באמון הציבור בצה״ל. מסתירים אמת מהציבור, פשוטו כמשמעו.

דורון קדוש | Doron Kadosh

30,831 просмотров • 7 месяцев назад

הדבר הכי חזק שקרה פה זה הניצחונות שלנו - הגבורה של חיילינו, ההישג שלנו בשדה הקרב, היתרון הטכנולוגי המובהק, האדיר. כל אלה העלו את קרנה של ישראל. אנחנו במלחמת תעמולה ברורה נגדנו. עושים דה-לגיטימציה, אבל ההישגים שלנו עושים לגיטימציה חזקה מאוד בשווקים, ואצל מדינות שרוצות ליצור איתנו שותפויות, רבות הן. וכך גם חברות; חברות עסקיות, חברות עסקיות-ביטחוניות מהמובילות בעולם, וכל מיני גורמים אחרים שמתרשמים מהעובדה שהשקל הוא בכוח הגדול ביותר שלו בכל הזמנים, שהבורסה בשיא של כל הזמנים, שאנחנו רואים את האינפלציה יורדת והריבית יורדת. כל הסממנים הללו של משק שעבר עכשיו שנתיים של מלחמה. זה אומר לעולם: קורה פה משהו גדול. המשהו הגדול הזה, זה הכישרון של אזרחי ישראל, ששחררנו אותו ואת היוזמה של האזרח הישראלי והגאוניות הישראלית לפרוץ קדימה ביזמות וחדשנות אין קץ. הדבר הזה נותן לנו עוצמה גדולה. יש לנו עוד הורדת מחירים שאנחנו רוצים להשלים. אף על פי שהמשכנתאות יורדות והטיסות לחו"ל יורדות, ומחירי הדיור יורדים פעם ראשונה אחרי 17 שנה. הדברים האלה הם אינדיקציה שהדבר הזה מיטיב לא רק לכלכלה הכללית אלא גם לכיס של האזרח. יש לנו עוד מה לעשות בעניין הזה - ונעשה הרבה.

הדבר הכי חזק שקרה פה זה הניצחונות שלנו - הגבורה של חיילינו, ההישג שלנו בשדה הקרב, היתרון הטכנולוגי המובהק, האדיר. כל אלה העלו את קרנה של ישראל. אנחנו במלחמת תעמולה ברורה נגדנו. עושים דה-לגיטימציה, אבל ההישגים שלנו עושים לגיטימציה חזקה מאוד בשווקים, ואצל מדינות שרוצות ליצור איתנו שותפויות, רבות הן. וכך גם חברות; חברות עסקיות, חברות עסקיות-ביטחוניות מהמובילות בעולם, וכל מיני גורמים אחרים שמתרשמים מהעובדה שהשקל הוא בכוח הגדול ביותר שלו בכל הזמנים, שהבורסה בשיא של כל הזמנים, שאנחנו רואים את האינפלציה יורדת והריבית יורדת. כל הסממנים הללו של משק שעבר עכשיו שנתיים של מלחמה. זה אומר לעולם: קורה פה משהו גדול. המשהו הגדול הזה, זה הכישרון של אזרחי ישראל, ששחררנו אותו ואת היוזמה של האזרח הישראלי והגאוניות הישראלית לפרוץ קדימה ביזמות וחדשנות אין קץ. הדבר הזה נותן לנו עוצמה גדולה. יש לנו עוד הורדת מחירים שאנחנו רוצים להשלים. אף על פי שהמשכנתאות יורדות והטיסות לחו"ל יורדות, ומחירי הדיור יורדים פעם ראשונה אחרי 17 שנה. הדברים האלה הם אינדיקציה שהדבר הזה מיטיב לא רק לכלכלה הכללית אלא גם לכיס של האזרח. יש לנו עוד מה לעשות בעניין הזה - ונעשה הרבה.

Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו

166,593 просмотров • 6 месяцев назад

לפני 3 שנים התראיין איליה סוצקבר, מי שהיה בזמנו המדען הראשי של OpenAI, בפודקאסט של דווארקש באחד הראיונות האהובים עלי. דווארקש שאל אותו - נניח שב2030 נגלה שהערך של AI בסוף לא יצא כזה גבוה ברמה הכלכלית, מה לדעתך תהיה הסיבה? ואיליה, כפרה עליו, אמר שאם זה יקרה, זה יהיה בגלל reliability. בגלל שאי אפשר יהיה בסוף לסמוך באמת על LLMים. האמירה הזאת יושבת לי בראש מאז. ובכנות, אני עוד לא בטוח מה התשובה. לדוגמא, את הפוסט הזה כתבתי אני. אמנם AI עזר לי לערוך, אבל בסוף, אני עדיין לא יכול לסמוך על AI שיסגור לי את הפינה הזאת. אנחנו עוד רגע ב2027.. ושפה זה אחד הנושאים שAI אמור להיות הכי טוב בהם. גם Maxim Bar Kogan, בפרק האחרון של ״תתעלם מההוראות״ דיבר על נושא האמון. ועל זה שהוא רואה שסוכני AI כל הזמן עושים טעויות, ואפילו עושים דברים שליליים מאוד בכוונה. ושזה סיכון אמיתי שיש כרגע לארגונים שמשתמשים בAI. על זה ועוד, בפרק האחרון של ״תתעלם מההוראות״. חפשו בפלטפורמות המובילות.

לפני 3 שנים התראיין איליה סוצקבר, מי שהיה בזמנו המדען הראשי של OpenAI, בפודקאסט של דווארקש באחד הראיונות האהובים עלי. דווארקש שאל אותו - נניח שב2030 נגלה שהערך של AI בסוף לא יצא כזה גבוה ברמה הכלכלית, מה לדעתך תהיה הסיבה? ואיליה, כפרה עליו, אמר שאם זה יקרה, זה יהיה בגלל reliability. בגלל שאי אפשר יהיה בסוף לסמוך באמת על LLMים. האמירה הזאת יושבת לי בראש מאז. ובכנות, אני עוד לא בטוח מה התשובה. לדוגמא, את הפוסט הזה כתבתי אני. אמנם AI עזר לי לערוך, אבל בסוף, אני עדיין לא יכול לסמוך על AI שיסגור לי את הפינה הזאת. אנחנו עוד רגע ב2027.. ושפה זה אחד הנושאים שAI אמור להיות הכי טוב בהם. גם Maxim Bar Kogan, בפרק האחרון של ״תתעלם מההוראות״ דיבר על נושא האמון. ועל זה שהוא רואה שסוכני AI כל הזמן עושים טעויות, ואפילו עושים דברים שליליים מאוד בכוונה. ושזה סיכון אמיתי שיש כרגע לארגונים שמשתמשים בAI. על זה ועוד, בפרק האחרון של ״תתעלם מההוראות״. חפשו בפלטפורמות המובילות.

Eytan Levit

15,724 просмотров • 2 месяцев назад

האזינו לדברים שאמרתי אצל דוד בן בסט, השידור המלא מחר ברדיוס 100FM עיקרי הדברים מובאים כאן גם בטקסט. דוד בן בסט: "אני רוצה להשמיע לך משהו, ואני רוצה לשמוע את דעתך" קטע מוקלט - Ofir Akunis "הרפורמה הזאת לא תקודם ולא תהיה בעת הכהונה של הכנסת הזאת, זה ברור." דוד בן בסט: "דעתך?" ח"כ רוטמן: אני כל פעם תהיתי מה זה נקרא "הרפורמה הזאת"? "הרפורמה הזאת" כבר עברה כמה שינויים עוד לפני שעבר החוק הראשון. אני חושב, ומקווה ובטוח, שההבנה בציבור שנדרשת רפורמה, זה כבר דבר נתון. השאלה היא, איזה רפורמה. אני מאוד מאוד מקווה ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אני מקווה שהיא לא תחזור, למה? כי אני יודע, ואגב כבר נעשו בעניין הזה שיחות שאמרתי להם "כרגע אין מה לדבר על זה" כולל מאנשים באופוזיציה, "בוא נשב ונראה מה כן מקדמים בהסכמה". כי אני חושב שכאשר יחזרו החיילים משטחי הכינוס, ויסתכלו על הפוליטיקאים ויסתכלו גם על חלק מהאולפנים, הם יגידו: "תגידו, אתם משוגעים? אנחנו ישבנו שם, ונלחמנו שכם אל שכם, חרדים שהתגייסו, תאמין או לא, ואנשי זק"א, חילונים, דתיים, ימנים, שמאלנים, תומכי רפורמה, מתנגדי רפורמה, ידענו להסתדר. תסתדרו! תביאו רפורמה מוסכמת!" ובשניה שהלחץ הזה יבוא מכל חלקי הציבור, (הוא היה אצל חלק) אבל בשניה שהוא יבוא מכל חלקי הציבור, אני יודע ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אם יעבור משהו, מקווה מאוד, זה יהיה גם בהסכמה רחבה, וגם בקונצנזוס כי אני מקווה שהפוליטיקאים כולם, גם אנחנו, גם הצד השני..." דוד בן בסט: "גם אתה" ח"כ רוטמן: ...גם אני, יקשיבו לווייב, לקול, לזעקה של הציבור שרוצה פוליטיקה אחרת. די עם הדיון לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. זה לא עוזר לאף אחד"

האזינו לדברים שאמרתי אצל דוד בן בסט, השידור המלא מחר ברדיוס 100FM עיקרי הדברים מובאים כאן גם בטקסט. דוד בן בסט: "אני רוצה להשמיע לך משהו, ואני רוצה לשמוע את דעתך" קטע מוקלט - Ofir Akunis "הרפורמה הזאת לא תקודם ולא תהיה בעת הכהונה של הכנסת הזאת, זה ברור." דוד בן בסט: "דעתך?" ח"כ רוטמן: אני כל פעם תהיתי מה זה נקרא "הרפורמה הזאת"? "הרפורמה הזאת" כבר עברה כמה שינויים עוד לפני שעבר החוק הראשון. אני חושב, ומקווה ובטוח, שההבנה בציבור שנדרשת רפורמה, זה כבר דבר נתון. השאלה היא, איזה רפורמה. אני מאוד מאוד מקווה ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אני מקווה שהיא לא תחזור, למה? כי אני יודע, ואגב כבר נעשו בעניין הזה שיחות שאמרתי להם "כרגע אין מה לדבר על זה" כולל מאנשים באופוזיציה, "בוא נשב ונראה מה כן מקדמים בהסכמה". כי אני חושב שכאשר יחזרו החיילים משטחי הכינוס, ויסתכלו על הפוליטיקאים ויסתכלו גם על חלק מהאולפנים, הם יגידו: "תגידו, אתם משוגעים? אנחנו ישבנו שם, ונלחמנו שכם אל שכם, חרדים שהתגייסו, תאמין או לא, ואנשי זק"א, חילונים, דתיים, ימנים, שמאלנים, תומכי רפורמה, מתנגדי רפורמה, ידענו להסתדר. תסתדרו! תביאו רפורמה מוסכמת!" ובשניה שהלחץ הזה יבוא מכל חלקי הציבור, (הוא היה אצל חלק) אבל בשניה שהוא יבוא מכל חלקי הציבור, אני יודע ש"הרפורמה הזאת" לא תחזור. אם יעבור משהו, מקווה מאוד, זה יהיה גם בהסכמה רחבה, וגם בקונצנזוס כי אני מקווה שהפוליטיקאים כולם, גם אנחנו, גם הצד השני..." דוד בן בסט: "גם אתה" ח"כ רוטמן: ...גם אני, יקשיבו לווייב, לקול, לזעקה של הציבור שרוצה פוליטיקה אחרת. די עם הדיון לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. זה לא עוזר לאף אחד"

שמחה רוטמן - Simcha Rothman

46,587 просмотров • 2 лет назад

כל מה שצריך לדעת על השחצנות, הבורות והניתוק, בקטע המדהים הזה. עו"ד דוד פטר אומר דבר פשוט מאוד. אם לדעתה של גלי בהרב מיארה, אחת הסיבות להדחתו של בן גביר היא התבטאויותיו כלפי השופט כבוב, השופט כבוב לא יכול לשבת בדין על סוגיה זו. ההתפתלויות של השופטים, ציפוף השורות והטענות המופרכות גם משפטית וגם לוגית של יצחק עמית ושל כבוב, מראות שהבעיה בבית המשפט העליון שלנו זה לא שאין בו שופטים שמרנים. אין בו שופטים. נקודה. מה עמית וכבוב אומרים בעצם? הם אומרים משהו נכון, רק לא קשור למקרה. אם אני בעל דין בתיק, ואני רוצה ששופט מסוים ייפסל, אני יכול להתחיל לקלל אותו, להגיש נגדו תלונות, להתחצף באולם ולגרום לו להטיל עלי הוצאות או סנקציות, ואז מיד לפנות בבקשה לפסלות, כי הוא נגדי בגלל איך שהתנהגתי. זה אכן לא עילה לפסול שופט כי בעל הדין יצר אותה בעצמו אחרי שנקבע השופט שידון בעניינו, ואם תעשה את זה, תעודד התנהגויות שכאלה כלפי שופטים מסיבות טקטיות. זה נכון וזה הגיוני. וזה יהיה נכון גם אם בעל הדין יתניע את האוטו וייכנס באופן אקטיבי באוטו של השופט כדי לייצר סכסוך ועילת פסלות שלא קשורים לתיק המתנהל. אבל אם *התיק המתנהל עצמו*, הסכסוך שמגיע לבית המשפט, עוסק בתאונת דרכים שאדם התנגש ברכב של שופט, בטעות או בכוונה, אסור להצמיד לתיק את אותו שופט, ואם עשו את זה, השופט אמור לפסול את עצמו. כאן הטענות של מיארה על התבטאויותיו של בן גביר (שכבוב עצמו מתקומם כנגדן, ורואים גם את התגובה הרגשית שלו אליהן) הם עילת התיק. הם הנושא העקרוני שעליו דנים. איך זה קשור בכלל לסיטואציה של יצירת עימות עם שופט במטרה לפסול אותו? איך שופט מרשה לעצמו לשבת בתיק שהוא בבירור עוסק בו ובהתנהגויות כלפיו? כך נראה בית המשפט. כששופטים מפסיקים לשפוט על פי החוק ועוברים לדבר בשפה של כח, הכח משחית אותם. בצורה הכי פשוטה וברורה שיש.

כל מה שצריך לדעת על השחצנות, הבורות והניתוק, בקטע המדהים הזה. עו"ד דוד פטר אומר דבר פשוט מאוד. אם לדעתה של גלי בהרב מיארה, אחת הסיבות להדחתו של בן גביר היא התבטאויותיו כלפי השופט כבוב, השופט כבוב לא יכול לשבת בדין על סוגיה זו. ההתפתלויות של השופטים, ציפוף השורות והטענות המופרכות גם משפטית וגם לוגית של יצחק עמית ושל כבוב, מראות שהבעיה בבית המשפט העליון שלנו זה לא שאין בו שופטים שמרנים. אין בו שופטים. נקודה. מה עמית וכבוב אומרים בעצם? הם אומרים משהו נכון, רק לא קשור למקרה. אם אני בעל דין בתיק, ואני רוצה ששופט מסוים ייפסל, אני יכול להתחיל לקלל אותו, להגיש נגדו תלונות, להתחצף באולם ולגרום לו להטיל עלי הוצאות או סנקציות, ואז מיד לפנות בבקשה לפסלות, כי הוא נגדי בגלל איך שהתנהגתי. זה אכן לא עילה לפסול שופט כי בעל הדין יצר אותה בעצמו אחרי שנקבע השופט שידון בעניינו, ואם תעשה את זה, תעודד התנהגויות שכאלה כלפי שופטים מסיבות טקטיות. זה נכון וזה הגיוני. וזה יהיה נכון גם אם בעל הדין יתניע את האוטו וייכנס באופן אקטיבי באוטו של השופט כדי לייצר סכסוך ועילת פסלות שלא קשורים לתיק המתנהל. אבל אם התיק המתנהל עצמו, הסכסוך שמגיע לבית המשפט, עוסק בתאונת דרכים שאדם התנגש ברכב של שופט, בטעות או בכוונה, אסור להצמיד לתיק את אותו שופט, ואם עשו את זה, השופט אמור לפסול את עצמו. כאן הטענות של מיארה על התבטאויותיו של בן גביר (שכבוב עצמו מתקומם כנגדן, ורואים גם את התגובה הרגשית שלו אליהן) הם עילת התיק. הם הנושא העקרוני שעליו דנים. איך זה קשור בכלל לסיטואציה של יצירת עימות עם שופט במטרה לפסול אותו? איך שופט מרשה לעצמו לשבת בתיק שהוא בבירור עוסק בו ובהתנהגויות כלפיו? כך נראה בית המשפט. כששופטים מפסיקים לשפוט על פי החוק ועוברים לדבר בשפה של כח, הכח משחית אותם. בצורה הכי פשוטה וברורה שיש.

שמחה רוטמן - Simcha Rothman

41,208 просмотров • 4 месяцев назад

מרוב התרחשויות בקבוצה שאני אוהב, רק עכשיו יצא לי לראות את העבירה של לאמב שפירקה לקרופורד את הפרצוף. לפני איזה 17 שנה, הייתי במלחה בזמן שגיא פניני (אז בירושלים) עשה לליאור אליהו (אז במכבי) עבירה ממש זהה כמו שהיתה אתמול. אני עוד זוכר את קטש ובורשטיין קמים מהספסל ודורשים הרחקה, מוצדקת, אני זוכר את כל הקהל של מכבי מאוד כועס, אני גם זוכר לצערי את כל הקהל של ירושלים מעודד בשירי הלל את פניני על העבירה הקשה באקט ילדותי ומנותק. גיא קצת נבהל והתנצל אחרי המשחק אבל על העבירה ההיא דיברו חודש קדימה ומזכירים אותה עד היום. ליאור, חנון שכמותו, לא הגיב בכעס כמו קרופורד, אלא בעיקר היה בהלם ששום נזק לא קרה. אולי בגלל זה. מה שכן, השופטים לא הרחיקו את פניני אלא שרקו בלתי ספורטיבית בלבד. דן שמיר אפילו לא הוריד אותו לספסל. חשבתי על זה כשראיתי את העבירה של לאמב, האם הלכנו קדימה או שנשארנו במקום. אז אני רוצה להאמין שאם המשחק היה נגד מכבי אז גם על העבירה של לאמב לא היו שרים שירי עידוד כמו אז, ממש רוצה להאמין. ולאמב כבר התנצל כמו שפניני עשה בזמנו. אבל אולי ההתקדמות הכי גדולה היא דווקא של צוות השיפוט. הטיפול אז היה חובבני, הטיפול הזה הוא סופר מקצועי. הרעיון ששיפוט צריך להיות רובוטי וללכת לפי הספר בכל מחיר עבר זמנו. ומילה ליונתן אלון. יש רגעים שאפשר וצריך להיות מעל האירוע. לבקש עונש לקרופורד על הריאקשן (ב-20 הפרש) זה ניתוק מוחלט מהמציאות, זה נראה רע, זה חוסר הבנה של הסיטואציה. הוא עוד צעיר, אני מקווה שילמד מעמית בלק איך מנהלים אירוע.

מרוב התרחשויות בקבוצה שאני אוהב, רק עכשיו יצא לי לראות את העבירה של לאמב שפירקה לקרופורד את הפרצוף. לפני איזה 17 שנה, הייתי במלחה בזמן שגיא פניני (אז בירושלים) עשה לליאור אליהו (אז במכבי) עבירה ממש זהה כמו שהיתה אתמול. אני עוד זוכר את קטש ובורשטיין קמים מהספסל ודורשים הרחקה, מוצדקת, אני זוכר את כל הקהל של מכבי מאוד כועס, אני גם זוכר לצערי את כל הקהל של ירושלים מעודד בשירי הלל את פניני על העבירה הקשה באקט ילדותי ומנותק. גיא קצת נבהל והתנצל אחרי המשחק אבל על העבירה ההיא דיברו חודש קדימה ומזכירים אותה עד היום. ליאור, חנון שכמותו, לא הגיב בכעס כמו קרופורד, אלא בעיקר היה בהלם ששום נזק לא קרה. אולי בגלל זה. מה שכן, השופטים לא הרחיקו את פניני אלא שרקו בלתי ספורטיבית בלבד. דן שמיר אפילו לא הוריד אותו לספסל. חשבתי על זה כשראיתי את העבירה של לאמב, האם הלכנו קדימה או שנשארנו במקום. אז אני רוצה להאמין שאם המשחק היה נגד מכבי אז גם על העבירה של לאמב לא היו שרים שירי עידוד כמו אז, ממש רוצה להאמין. ולאמב כבר התנצל כמו שפניני עשה בזמנו. אבל אולי ההתקדמות הכי גדולה היא דווקא של צוות השיפוט. הטיפול אז היה חובבני, הטיפול הזה הוא סופר מקצועי. הרעיון ששיפוט צריך להיות רובוטי וללכת לפי הספר בכל מחיר עבר זמנו. ומילה ליונתן אלון. יש רגעים שאפשר וצריך להיות מעל האירוע. לבקש עונש לקרופורד על הריאקשן (ב-20 הפרש) זה ניתוק מוחלט מהמציאות, זה נראה רע, זה חוסר הבנה של הסיטואציה. הוא עוד צעיר, אני מקווה שילמד מעמית בלק איך מנהלים אירוע.

D.Y

10,140 просмотров • 9 месяцев назад

מר אברהמי, אני לא יודע מי אתה אבל הדברים שאתה כותב, ככל שהם נוגעים בי, הם שקר מתועב, עלילת דם והוצאת דיבה. יש כבר תביעה אחת שמתנהלת בנושא, ובקרוב יהיו עוד. אני מציע לך למחוק את הציוץ הזה לאלתר. אחרי שתמחק (או לא תמחק ואז תצטרך להוכיח בבית המשפט את הדברים) ממליץ לקרוא ולצפות בקטעים הבאים: יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

מר אברהמי, אני לא יודע מי אתה אבל הדברים שאתה כותב, ככל שהם נוגעים בי, הם שקר מתועב, עלילת דם והוצאת דיבה. יש כבר תביעה אחת שמתנהלת בנושא, ובקרוב יהיו עוד. אני מציע לך למחוק את הציוץ הזה לאלתר. אחרי שתמחק (או לא תמחק ואז תצטרך להוכיח בבית המשפט את הדברים) ממליץ לקרוא ולצפות בקטעים הבאים: יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

Ronen Bergman

31,492 просмотров • 5 месяцев назад

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"

Jonathan D. Halevi

104,080 просмотров • 1 год назад

מירב סבירסקי: שלשום בשעה הזו, שנה אחורה, איתי עוד היה בחיים. היה גשם מטורף שלא הפסיק. היו מטוסים בלתי פוסקים שהמריאו מעלי , ועם כל אחד מהם פחד האימים על איתי. עוד לא ידעתי. לא היה לי מושג שזה מה שהולך להתרחש. לא היה לי שום סנריו שהוא לא חוזר בחיים. ובכל זאת, כמה שעות מאוחר יותר השובה של איתי ירה בו. רצח אותו (כל כך בלתי נסבל לשים את השורש ר.צ.ח ליד השם של איתי). יומיים אחרי שהמבנה בו שהו קרס עליהם כתוצאה מהפצצת חיל האוויר. איתי ניצל ועזר לחלץ את מי שהיו איתו. איתי עשה הכל נכון כדי לשרוד. כדי לחיות אבל גם ב13.1 לאיתי לא היתה מדינה שתדאג לו. שתציל את חייו. כן, החמאס אויב מר ואכזר, אבל מהחמאס אין לי ציפיות. מהמדינה שלנו - כן. לא רק ציפיות. דרישות. כחלק מהחוזה הבסיסי בין אזרחים ומדינה. ככל שהזמן עובר זה פחות ופחות נתפס. הקפאון של התחושות בזמן שהגופה שלו היתה בעזה, הפכו לחוסר רצון להשלים ולקבל את המציאות הזו. אבל זו המציאות. בסיפור של איתי אין סוף טוב. יש סוף נורא. ואין מחילה ואין סליחה. אבל בסיפור של כולנו - יש אפשרות לתיקון. וממש ברגעים אלו זה נראה קרוב מתמיד (ולא שיודעת שום דבר יותר מאחרים פה). ביום הכואב הזה, בחרתי ללכת לכנסת להביט להם בעיניים ולדרוש שלפחות פעם אחת יעשו את הדבר הנכון. תחתמו על המתווה תתחילו ליישם אותו ותמשיכו עד שאחרון החטופים יהיה כאן. שזה אומר סיום המלחמה. אין דרך אחרת. בסוף מלחמות מסתיימות בהסכמים. ובמקרה הזה- זה יהיה הסכם מציל חיים והסכם להחזרת המחוייבות של המדינה כלפי אזרחיה. הלוואי והיו לי מילים מדויקות יותר לרגע. אבל אין. כי הרגע הזה כל כך לא מדויק. כי כל זה פשוט לא היה צריך לקרות. מצ״ב הדברים שאמרתי אתמול בכנסת

מירב סבירסקי: שלשום בשעה הזו, שנה אחורה, איתי עוד היה בחיים. היה גשם מטורף שלא הפסיק. היו מטוסים בלתי פוסקים שהמריאו מעלי , ועם כל אחד מהם פחד האימים על איתי. עוד לא ידעתי. לא היה לי מושג שזה מה שהולך להתרחש. לא היה לי שום סנריו שהוא לא חוזר בחיים. ובכל זאת, כמה שעות מאוחר יותר השובה של איתי ירה בו. רצח אותו (כל כך בלתי נסבל לשים את השורש ר.צ.ח ליד השם של איתי). יומיים אחרי שהמבנה בו שהו קרס עליהם כתוצאה מהפצצת חיל האוויר. איתי ניצל ועזר לחלץ את מי שהיו איתו. איתי עשה הכל נכון כדי לשרוד. כדי לחיות אבל גם ב13.1 לאיתי לא היתה מדינה שתדאג לו. שתציל את חייו. כן, החמאס אויב מר ואכזר, אבל מהחמאס אין לי ציפיות. מהמדינה שלנו - כן. לא רק ציפיות. דרישות. כחלק מהחוזה הבסיסי בין אזרחים ומדינה. ככל שהזמן עובר זה פחות ופחות נתפס. הקפאון של התחושות בזמן שהגופה שלו היתה בעזה, הפכו לחוסר רצון להשלים ולקבל את המציאות הזו. אבל זו המציאות. בסיפור של איתי אין סוף טוב. יש סוף נורא. ואין מחילה ואין סליחה. אבל בסיפור של כולנו - יש אפשרות לתיקון. וממש ברגעים אלו זה נראה קרוב מתמיד (ולא שיודעת שום דבר יותר מאחרים פה). ביום הכואב הזה, בחרתי ללכת לכנסת להביט להם בעיניים ולדרוש שלפחות פעם אחת יעשו את הדבר הנכון. תחתמו על המתווה תתחילו ליישם אותו ותמשיכו עד שאחרון החטופים יהיה כאן. שזה אומר סיום המלחמה. אין דרך אחרת. בסוף מלחמות מסתיימות בהסכמים. ובמקרה הזה- זה יהיה הסכם מציל חיים והסכם להחזרת המחוייבות של המדינה כלפי אזרחיה. הלוואי והיו לי מילים מדויקות יותר לרגע. אבל אין. כי הרגע הזה כל כך לא מדויק. כי כל זה פשוט לא היה צריך לקרות. מצ״ב הדברים שאמרתי אתמול בכנסת

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

12,288 просмотров • 1 год назад

איפה טועה רם עמנואל Rahm Emanuel ומה בכל זאת ללמוד ממנו ? רם עמנואל מוכר מאוד בישראל. רם עמנואל התנדב שבועיים בצה"ל. רם עמנואל היה ראש הסגל של ברק אובמה. בר מצווה לבן שלו הוא חגג בארץ. כשגריר ארה"ב ביפן, עמנואל לא בא לאחד הטקסים שם כי ישראל הוחרמה. בקיץ האחרון הוא היה בין הדמוקרטים הבודדים שתמכו במבצע "עם כלביא". אם כי, תמיד הוסיף ביקורת חריפה על ישראל בכלל ועל נתניהו בפרט. אבל עכשיו, כשהוא רוצה להיות נשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית, רם עמנואל מבין שצריך לדבר אל הבייס, כלומר לחבוט בישראל. לכן, הוא מודיע באופן נחרץ כל כך, "לא יהיה עוד סיוע לישראל". מותר ורצוי לכעוס עליו. אבל הדברים שלו הם אינדיקציה לשפל התדמיתי של ישראל, כפי שתיארתי במאמר האחרון לשבת. השת"פ שלנו עם אמריקה היה בשמיים. אבל הניקוד שלנו בדעת הקהל ירד מתחת לאדמה: . איפה הוא טועה? עמנואל טוען "שישראל היא כמו כל בת ברית אחרת". זה פשוט לא נכון. שהרי כל בנות הברית האחרות לא באו להילחם עם ארה"ב, לא סייעו בפתיחת מיצרי הורמוז, לא העבירו מודיעין מציל חיים לכוחות האמריקנים, לא סייעו בהצלת הנווט שמטוסו הופל, לא שדרגו את האף 35, לא שיתפו במידע וניסיון מבצעי קריטי, ולא סתמו דליפה מודיעינית מהלוויינים המסחריים. את כל הפעולות האלה, ורבות אחרות, עשתה מדינת רק ישראל. יתירה מכך, גם התחשיבים הזהירים ביותר, קבעו כי מה שקרוי "סיוע" אמריקני לישראל, הוא למעשה השקעה שמחזירה את עצמה לאמריקה פי כמה וכמה. הטעות של ישראל שחוץ מהמומחה מספר אחד, יורם אטינגר, אנחנו בכלל לא מספרים את הסיפור האמיתי של עצמנו. או כפי שאמרה הילארי קלינטון בוועידת "ישראל היום" בסתיו, "יחסי הציבור של ישראל - הגרועים ביותר שראיתי. הסיפור של ישראל לא מסופר באופן אפקטיבי וזה רק מחמיר". כך הפכנו לשק חבטות, שמי שבועט חזק יותר בו מקבל מחיאות כפיים רבות יותר. אגב, לצדו של רם עמנואל יושב ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של ביידן, שהיה נחשב לגורם פרו ישראלי בממשל הקודם. היום הוא בעד אמברגו נשק של ממש על ישראל. מראיין אותם ביל האמר, יהודי שיחסית גם תומך ישראל. אבל ההצהרה של עמנואל, עיניכם הרואות לא מרגיזה אותו במיוחד.

איפה טועה רם עמנואל Rahm Emanuel ומה בכל זאת ללמוד ממנו ? רם עמנואל מוכר מאוד בישראל. רם עמנואל התנדב שבועיים בצה"ל. רם עמנואל היה ראש הסגל של ברק אובמה. בר מצווה לבן שלו הוא חגג בארץ. כשגריר ארה"ב ביפן, עמנואל לא בא לאחד הטקסים שם כי ישראל הוחרמה. בקיץ האחרון הוא היה בין הדמוקרטים הבודדים שתמכו במבצע "עם כלביא". אם כי, תמיד הוסיף ביקורת חריפה על ישראל בכלל ועל נתניהו בפרט. אבל עכשיו, כשהוא רוצה להיות נשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית, רם עמנואל מבין שצריך לדבר אל הבייס, כלומר לחבוט בישראל. לכן, הוא מודיע באופן נחרץ כל כך, "לא יהיה עוד סיוע לישראל". מותר ורצוי לכעוס עליו. אבל הדברים שלו הם אינדיקציה לשפל התדמיתי של ישראל, כפי שתיארתי במאמר האחרון לשבת. השת"פ שלנו עם אמריקה היה בשמיים. אבל הניקוד שלנו בדעת הקהל ירד מתחת לאדמה: . איפה הוא טועה? עמנואל טוען "שישראל היא כמו כל בת ברית אחרת". זה פשוט לא נכון. שהרי כל בנות הברית האחרות לא באו להילחם עם ארה"ב, לא סייעו בפתיחת מיצרי הורמוז, לא העבירו מודיעין מציל חיים לכוחות האמריקנים, לא סייעו בהצלת הנווט שמטוסו הופל, לא שדרגו את האף 35, לא שיתפו במידע וניסיון מבצעי קריטי, ולא סתמו דליפה מודיעינית מהלוויינים המסחריים. את כל הפעולות האלה, ורבות אחרות, עשתה מדינת רק ישראל. יתירה מכך, גם התחשיבים הזהירים ביותר, קבעו כי מה שקרוי "סיוע" אמריקני לישראל, הוא למעשה השקעה שמחזירה את עצמה לאמריקה פי כמה וכמה. הטעות של ישראל שחוץ מהמומחה מספר אחד, יורם אטינגר, אנחנו בכלל לא מספרים את הסיפור האמיתי של עצמנו. או כפי שאמרה הילארי קלינטון בוועידת "ישראל היום" בסתיו, "יחסי הציבור של ישראל - הגרועים ביותר שראיתי. הסיפור של ישראל לא מסופר באופן אפקטיבי וזה רק מחמיר". כך הפכנו לשק חבטות, שמי שבועט חזק יותר בו מקבל מחיאות כפיים רבות יותר. אגב, לצדו של רם עמנואל יושב ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של ביידן, שהיה נחשב לגורם פרו ישראלי בממשל הקודם. היום הוא בעד אמברגו נשק של ממש על ישראל. מראיין אותם ביל האמר, יהודי שיחסית גם תומך ישראל. אבל ההצהרה של עמנואל, עיניכם הרואות לא מרגיזה אותו במיוחד.

Ariel Kahana אריאל כהנא

22,857 просмотров • 4 месяцев назад

חודש לפני מתקפת השבעה באוקטובר – עורך הדין גלעד שר, מראשי תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, מותח ביקורת על היעדר "תכנון חלופות או הכנה של דעת הקהל לשלום", ואומר כי "אפשר להגיע לכולם [הישראלים והפלסטינים], ואפשר להכין, לתכנן ולטפל בתודעה של האנשים, במוכנות שלהם לקבל אופציה של שלום" ב-8 בספטמבר 2023, התארח עו"ד גלעד שר, מראשי תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, בפודקאסט של טובי פולק, ולהלן קטע מדבריו: "תראה, כשנגיע לאיזושהי נקודה שבה תהיה באמת תודעה שהוכנה להיפרדות או לפיוס או להתנתקות מהאוכלוסייה הפלסטינית, כשנגיע לזה, אם נגיע לזה, תכף אני אדבר איתך איך מכינים את זה, אני אומר לך איך לדעתי צריך להכין את זה. אז כשתהיה הסכמה רחבה, בהקשר הזה, כמו שמדברים היום על הסכמה רחבה חלולה אחרת, אני מדבר על הסכמה רחבה אמיתית, בין סדר גודל של אנחנו בסך הכל 15 מיליון בני אדם, בין הירדן לבין הים התיכון, זה הכל. מה זה חמישה [עשר] מיליון בני אדם בשביל רשתות חברתיות? זה כלום, זה פסיק. אפשר להגיע אל כולם, אפשר להכין, אפשר לתכנן, אפשר לטפל בתודעה של האנשים, במוכנות שלהם לקבל אופציה של שלום, במקום אופציה של מצב א-נורמלי של סכסוך מדמם מתמשך, שבו יש צד אחד שהוא חזק, צד אחר שהוא חלש יותר, פחות מאורגן, עם ממשל איום ונורא, שמפעיל גם אמצעים של טרור על אזרחים, ולפעמים בביטויים רצחניים ביותר שאסור לקבל אותם, אבל הרוב, חוזר למה שאני מאמין בו ולמה שאני חושב שהוא גם, אני יודע שהוא נכון מבחינה עובדתית, הרוב בחברה הישראלית, הרוב בחברה הפלסטינית, היו מעדיפים מצב של שלום נורמלי בין שתי הישויות הלאומיות האלה. ומה שאנחנו עושים במשך כל השנים כמדינה, אנחנו יודעים לתכנן מבצעים צבאיים, אנחנו יודעים לבצע מבצעים צבאיים, לפעמים טוב יותר, לפעמים טוב פחות. אנחנו יודעים לתכנן עימותים חמושים עם גורמי טרור ולסכל טרור, ואנחנו יודעים להגיע רחוק מאוד עם כוחנו הצבאי והכל. אבל מתי בפעם האחרונה שמעת על תכנון של חלופות או של הכנה של דעת הקהל לשלום. שלום צריך גם לתכנן, שלום צריך לעבוד עליו, זה עבודה קשה שלום". סימוכין: 10 באוקטובר 2023 – עו"ד גלעד שר: "כמה קל ‘להשטיח את עזה’, ‘לכבוש’, ‘למוטט את חמאס’, ‘לשנות את המשוואה’. למילים ריקות אין מחיר. זה בדיוק מה שאויבינו רוצים. שצה"ל ידהר אל מלכודת-פתאים; מה להם [לממשלה] ולהימנעות ממלחמות שסופן ידוע מראש, להפעלה נכונה של מנופים לא-צבאיים ולתכנון יעיל". סימוכין:

חודש לפני מתקפת השבעה באוקטובר – עורך הדין גלעד שר, מראשי תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, מותח ביקורת על היעדר "תכנון חלופות או הכנה של דעת הקהל לשלום", ואומר כי "אפשר להגיע לכולם [הישראלים והפלסטינים], ואפשר להכין, לתכנן ולטפל בתודעה של האנשים, במוכנות שלהם לקבל אופציה של שלום" ב-8 בספטמבר 2023, התארח עו"ד גלעד שר, מראשי תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, בפודקאסט של טובי פולק, ולהלן קטע מדבריו: "תראה, כשנגיע לאיזושהי נקודה שבה תהיה באמת תודעה שהוכנה להיפרדות או לפיוס או להתנתקות מהאוכלוסייה הפלסטינית, כשנגיע לזה, אם נגיע לזה, תכף אני אדבר איתך איך מכינים את זה, אני אומר לך איך לדעתי צריך להכין את זה. אז כשתהיה הסכמה רחבה, בהקשר הזה, כמו שמדברים היום על הסכמה רחבה חלולה אחרת, אני מדבר על הסכמה רחבה אמיתית, בין סדר גודל של אנחנו בסך הכל 15 מיליון בני אדם, בין הירדן לבין הים התיכון, זה הכל. מה זה חמישה [עשר] מיליון בני אדם בשביל רשתות חברתיות? זה כלום, זה פסיק. אפשר להגיע אל כולם, אפשר להכין, אפשר לתכנן, אפשר לטפל בתודעה של האנשים, במוכנות שלהם לקבל אופציה של שלום, במקום אופציה של מצב א-נורמלי של סכסוך מדמם מתמשך, שבו יש צד אחד שהוא חזק, צד אחר שהוא חלש יותר, פחות מאורגן, עם ממשל איום ונורא, שמפעיל גם אמצעים של טרור על אזרחים, ולפעמים בביטויים רצחניים ביותר שאסור לקבל אותם, אבל הרוב, חוזר למה שאני מאמין בו ולמה שאני חושב שהוא גם, אני יודע שהוא נכון מבחינה עובדתית, הרוב בחברה הישראלית, הרוב בחברה הפלסטינית, היו מעדיפים מצב של שלום נורמלי בין שתי הישויות הלאומיות האלה. ומה שאנחנו עושים במשך כל השנים כמדינה, אנחנו יודעים לתכנן מבצעים צבאיים, אנחנו יודעים לבצע מבצעים צבאיים, לפעמים טוב יותר, לפעמים טוב פחות. אנחנו יודעים לתכנן עימותים חמושים עם גורמי טרור ולסכל טרור, ואנחנו יודעים להגיע רחוק מאוד עם כוחנו הצבאי והכל. אבל מתי בפעם האחרונה שמעת על תכנון של חלופות או של הכנה של דעת הקהל לשלום. שלום צריך גם לתכנן, שלום צריך לעבוד עליו, זה עבודה קשה שלום". סימוכין: 10 באוקטובר 2023 – עו"ד גלעד שר: "כמה קל ‘להשטיח את עזה’, ‘לכבוש’, ‘למוטט את חמאס’, ‘לשנות את המשוואה’. למילים ריקות אין מחיר. זה בדיוק מה שאויבינו רוצים. שצה"ל ידהר אל מלכודת-פתאים; מה להם [לממשלה] ולהימנעות ממלחמות שסופן ידוע מראש, להפעלה נכונה של מנופים לא-צבאיים ולתכנון יעיל". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

14,318 просмотров • 11 месяцев назад

אין מילים לתאר את הניתוק והריקוד על דמו של גור קהתי ז"ל הגיבור, שנהרג כדי לסדר לז'בו ארליך, בעל החזון הפונסומנטליסטי המשיחי, ביקור פרטי בלבנון בליווי ואבטחה של כוחות צה״ל (שהצבא משום מה זרם איתו ואיפשר). והנה המתנחלים המשיחיים יחד עם קצינים בכירים בצה״ל (אלוף פיקוד מרכז אבי בלוט, מח"ט שומרון אריאל גונן, לצד ראש מועצה איזורית שומרון יוסי דגן, רבנים ומתנחלים בכירים נוספים) מעיזים לערוך באיזור שכם כנס לזכרו של ז'בו - ואפילו לא טרחו לתלות תמונה לזכרו של גור קהתי ז״ל. אסף אגמון Asaf Agmon (סבא של גור) ורון קהתי (אביו של גור) מתפוצצים על באי הכנס מזעם מוצדק ומובן. מעמד קורע לב. הכי קרוב שיש ל"הרצחת וגם ירשת". רון קהתי, אבא של גור: ״מי שעשה את הפוילישטיק כדי להפוך את ז'בו לחייל - כנראה שגם היה מקושר פה! לאיזה מח"ט שומרון, אולי לאיזה אוגדונר שיגיע תכף, או לאלוף פיקוד מרכז! הבן שלנו נהרג! ואף אחד לא טרח שתהיה פה תמונה שלו?! מישהו שם פה תמונה שלו? מישהו הזכיר אותו?! אל תגידו לי לשתוק! אל תגידו לי די! אל תדבר פה, בושה! אני מ"פ בגולני! אני מ"פ באלכסנדרוני! אני יודע מה זה! תתבייש! בשביל מה ארגנתם את הכנס הזה? הדם של גור עוד לא יבש!״ אסף אגמון, סבא של גור: ״אתה מבייש את צה"ל, אתה מבזה את זכרו של גור שרץ להציל את המ"פ שלו, ובגלל זה הוא מת. זו הייתה מזימה נפשעת. נגד ז'בו מתנהלת חקירה, וכל זמן ששמו לא יטוהר מהמעשה הנפשע הזה - אתה בתור חייל צה"ל לא יכול לעמוד ולתת לו (לז'בו) כבוד. אתה מבזה את המדים שלך. תתבייש לך! גם לך יוסי דגן. אני לא מקבל את התנחומים שלך. התנחומים שלך צבועים, הם לא אמיתיים. אתם נמצאים פה בטקס טמא. הנרות שהדלקתם טמאים. במעשה משיחי - הבאתם למותו של חייל צה״ל תמים שרץ להציל את המ"פ שלו, שגם נגדו מתנהלת חקירה כי גם הוא היה חלק מהמזימה הזאת - בשביל לראות איזו כתובת באיזה אתר נוצרי בלבנון - סיכנו חיילי צה"ל תמימים, ותראו מה קרה. איך אתם לא מתביישים? בושה וחרפה! החג הזה יהיה טמא לכם! הפכתם את החנוכיה הזאת לטמאה! אין לך מה לעשות פה, תתבייש״ צילום: Hagar Shezaf

אין מילים לתאר את הניתוק והריקוד על דמו של גור קהתי ז"ל הגיבור, שנהרג כדי לסדר לז'בו ארליך, בעל החזון הפונסומנטליסטי המשיחי, ביקור פרטי בלבנון בליווי ואבטחה של כוחות צה״ל (שהצבא משום מה זרם איתו ואיפשר). והנה המתנחלים המשיחיים יחד עם קצינים בכירים בצה״ל (אלוף פיקוד מרכז אבי בלוט, מח"ט שומרון אריאל גונן, לצד ראש מועצה איזורית שומרון יוסי דגן, רבנים ומתנחלים בכירים נוספים) מעיזים לערוך באיזור שכם כנס לזכרו של ז'בו - ואפילו לא טרחו לתלות תמונה לזכרו של גור קהתי ז״ל. אסף אגמון Asaf Agmon (סבא של גור) ורון קהתי (אביו של גור) מתפוצצים על באי הכנס מזעם מוצדק ומובן. מעמד קורע לב. הכי קרוב שיש ל"הרצחת וגם ירשת". רון קהתי, אבא של גור: ״מי שעשה את הפוילישטיק כדי להפוך את ז'בו לחייל - כנראה שגם היה מקושר פה! לאיזה מח"ט שומרון, אולי לאיזה אוגדונר שיגיע תכף, או לאלוף פיקוד מרכז! הבן שלנו נהרג! ואף אחד לא טרח שתהיה פה תמונה שלו?! מישהו שם פה תמונה שלו? מישהו הזכיר אותו?! אל תגידו לי לשתוק! אל תגידו לי די! אל תדבר פה, בושה! אני מ"פ בגולני! אני מ"פ באלכסנדרוני! אני יודע מה זה! תתבייש! בשביל מה ארגנתם את הכנס הזה? הדם של גור עוד לא יבש!״ אסף אגמון, סבא של גור: ״אתה מבייש את צה"ל, אתה מבזה את זכרו של גור שרץ להציל את המ"פ שלו, ובגלל זה הוא מת. זו הייתה מזימה נפשעת. נגד ז'בו מתנהלת חקירה, וכל זמן ששמו לא יטוהר מהמעשה הנפשע הזה - אתה בתור חייל צה"ל לא יכול לעמוד ולתת לו (לז'בו) כבוד. אתה מבזה את המדים שלך. תתבייש לך! גם לך יוסי דגן. אני לא מקבל את התנחומים שלך. התנחומים שלך צבועים, הם לא אמיתיים. אתם נמצאים פה בטקס טמא. הנרות שהדלקתם טמאים. במעשה משיחי - הבאתם למותו של חייל צה״ל תמים שרץ להציל את המ"פ שלו, שגם נגדו מתנהלת חקירה כי גם הוא היה חלק מהמזימה הזאת - בשביל לראות איזו כתובת באיזה אתר נוצרי בלבנון - סיכנו חיילי צה"ל תמימים, ותראו מה קרה. איך אתם לא מתביישים? בושה וחרפה! החג הזה יהיה טמא לכם! הפכתם את החנוכיה הזאת לטמאה! אין לך מה לעשות פה, תתבייש״ צילום: Hagar Shezaf

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

25,398 просмотров • 1 год назад

עוד כמה פריטים לאותה חקירה. הימור נטול סיכון- כל המקרים יובילו לאותו אדם. יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

עוד כמה פריטים לאותה חקירה. הימור נטול סיכון- כל המקרים יובילו לאותו אדם. יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

Ronen Bergman

30,081 просмотров • 5 месяцев назад

צודק ברדוגו. עוד כמה פריטים לאותה חקירה. הימור נטול סיכון- כל המקרים יובילו לאותו אדם. יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

צודק ברדוגו. עוד כמה פריטים לאותה חקירה. הימור נטול סיכון- כל המקרים יובילו לאותו אדם. יעקב ברדוגו, 15.9.2024, יומיים לפני פיצוץ הביפרים: "האמירה של נתניהו ממש ביום פעולת המנע, שזה לא סוף פסוק. והאמירה שלו היום אומרת בצורה ברורה, ישראל תפעל בצורה עצימה בלבנון בתקופה הקרובה, תוך כדי מערכת הבחירות האמריקאית, ואני אגיד דבר אחד נוסף, הפעולה הגדולה שתחזיר את התושבים הרבה יותר קרובה מאשר הייתה לפני שבוע" יעקב ברדוגו, 16.9.2024, 17 שעות לפני פיצוץ הביפרים: "בכדי להשיב את התושבים, המדיניות היא כזו שאתה עושה את זה או בדרך של הסדרה, או בדרך של של מלחמה. עצימות, אני דרך אגב עוד לפני מלחמה, אני מדבר על פעולות עצימות "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע, כדי לייצר מציאות אל תוך המערכת של הסבך הלבנוני" יעקב ברדוגו, 10.6.2025, יומיים לפני התקיפה באיראן: "ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו "אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני ...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה" ברדוגו ממש לא מתבייש במידע שהוא מפרסם לפני מבצעים מתוכננים. הנה כאן בקטע האחרון מאוגוסט 2025, ברדוגו יורד על ריקלין שהוא לא מאמין מספיק בנתניהו. ריקלין מעיר בחיוך "אתה פוגע בי", כאילו בצחוקים, אבל לא שוכח ולא סולח ואחרי שברדוגו אומר שעניין ההכרעה הטוטלית של החמאס הוא סיפור של ימים, ריקלין מתנפל עליו שהוא כבר אמר זאת שוב ושוב בעבר. ברדוגו (החל מ01:20) מתגונן ואומר שזה לא נכון, ושהמידע שהוא חושף על מבצעים עתידיים הוא מדוייק. הוא מביא כדוגמא את התקיפה באיראן ואת ההתרעה שהוא נתן יומיים קודם.

Ronen Bergman

54,915 просмотров • 5 месяцев назад

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

Karine Nahon • קרין נהון

26,509 просмотров • 2 лет назад