Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Beim Laden dieses Videos ist ein Problem aufgetreten. Dies könnte an einem vorübergehenden Netzwerkproblem liegen oder das Video ist möglicherweise nicht verfügbar.

״תורידו את הראש״ אמר הקלגס לצעירים המוסלמים שנעצרו בתוך המסגד ואז הוא בעט בהם ומיד לאחר מכן חזר הביתה לחגוג את ליל הסדר ערב פסח.ואז תוהים באולפנים מי הסית את הפלסטינים לבצע פיגועים? השוטרים האלה הם המסית החזק ביותר את הצעירים לבצע פיגועים.

Ahmad Tibi

129,383 subscribers

63,382 Aufrufe • vor 3 Jahren •via X (Twitter)

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

9 Kommentare

Profilbild von ארבלאו צייד הטונות 🇵🇹

ארבלאו צייד הטונות 🇵🇹vor 3 Jahren

1393 שנה ברצף של טבח ביהודים. השוטרים האלו לא היו אז.

Profilbild von The Real Fake Shai Nitzan (parody)

The Real Fake Shai Nitzan (parody)vor 3 Jahren

מי גרם לכם לטבוח בתרפ"ט? מה עם הפרהוד? אומה רצחנית.

Profilbild von Orit Galili-Zucker - אורית גלילי-צוקר

Orit Galili-Zucker - אורית גלילי-צוקרvor 3 Jahren

@ronarzi למה שיתפתם פעולה עם נתניהו להפיל את הממשלה? הכל בגלל מנסור עבאס? שווה לכם שהמדינה מתפרקת

Profilbild von David Kozlovsky דוד קוזלובסקי 🇮🇱

David Kozlovsky דוד קוזלובסקי 🇮🇱vor 3 Jahren

כן..

Profilbild von orl

orlvor 3 Jahren

אתה המסית העיקרי, חתיכת כלומניק… ככה זה עם של פרעות ורוע…ככה באים להתפלל?? ככה אתם חוגגים רמדאן? עם אמל״ח?

Profilbild von קובי זיאת kobi ziat

קובי זיאת kobi ziatvor 3 Jahren

אבל למה נעצרו ? ולמה בתוך מסגד יש זיקוקים זה חלק מהטקס הדתי?

Profilbild von Einat Meyron🇮🇱

Einat Meyron🇮🇱vor 3 Jahren

קלגס אבא שלך. יא חצוף. אתה מתפרנס מהמיסים שלנו.

Profilbild von Itzik

Itzikvor 3 Jahren

צודק! בתרפ"ט למשל, היו שוטרים יהודים בדיוק כאלו. שבעטו בערבים של חברון, ולכן הם יצאו ורצחו בגרזנים ושבאריות אנשים נשים זקנים וטף. נכון?

Profilbild von מלחמת שמחה תורה

מלחמת שמחה תורהvor 3 Jahren

לא מבין איך אתה בתור מוסלמי שותק לאנשים שהורסים מסגד וזורקים שם אבנים בכל מדינה מוסלמית הם היו מקבלים עונש חסר תקדים שלא היו חוזרים על זה.

Ähnliche Videos

📌דומה עכשיו הסרטון הזה תופס בתוך כמה דקות את כל האבסורד של הגדה. כנופיית מתנחלים בלבוש חוליגנים, חוסמת רכב פלסטיני באמצע הדרך עם טרקטורון שמתיימר להיראות כמו כוח ביטחון. התחזות מוחלטת לסמכות. לא חוק, אלא הצגה של חוק. ואז מגיע עוד טרקטורון. ועוד אחד. והם מתחילים להסתובב סביב הרכב הפלסטיני כמו להקה שמקיפה טרף. ומי שהיה שם ונחסם יודע איך זה מרגיש . להתקשר למשטרה ולא לדעת אם יגיעו , מתי יגיעו, ואם עד אז משהו יקרה לך או לרכב. והם לא מפחדים. הם נעים בביטחון מוחלט של בעלי בית. והשאלה שחוזרת שוב ושוב בערבית ״יש שוטר ערבי?״ שוברת את הלב. כי בתוך הפחד הוא מנסה להבין אם יש בכלל מישהו במערכת שיראה אותו כאדם שצריך הגנה, ולא כבעיה. ואז השוטרת אומרת: ״הבנתי, מוסטאוטן.״ ומיד אחר כך: ״איפה אתה?״ גם היא מבינה מיד מי הכוח ומי המאוים. מי רודף ומי מתקשר לעזרה בקול רועד. החסימות האלה בכבישים ובדרכי עפר זאת אחת הדרכים שלהם להטיל אימה על הפלסטינים וגם עלינו. וכשזה קורה שוב ושוב, עם אותה חסינות, אותם טרקטורונים, אותן כנופיות הם כבר לא רק מרגישים בעלי הבית. הם יודעים את זה

📌דומה עכשיו הסרטון הזה תופס בתוך כמה דקות את כל האבסורד של הגדה. כנופיית מתנחלים בלבוש חוליגנים, חוסמת רכב פלסטיני באמצע הדרך עם טרקטורון שמתיימר להיראות כמו כוח ביטחון. התחזות מוחלטת לסמכות. לא חוק, אלא הצגה של חוק. ואז מגיע עוד טרקטורון. ועוד אחד. והם מתחילים להסתובב סביב הרכב הפלסטיני כמו להקה שמקיפה טרף. ומי שהיה שם ונחסם יודע איך זה מרגיש . להתקשר למשטרה ולא לדעת אם יגיעו , מתי יגיעו, ואם עד אז משהו יקרה לך או לרכב. והם לא מפחדים. הם נעים בביטחון מוחלט של בעלי בית. והשאלה שחוזרת שוב ושוב בערבית ״יש שוטר ערבי?״ שוברת את הלב. כי בתוך הפחד הוא מנסה להבין אם יש בכלל מישהו במערכת שיראה אותו כאדם שצריך הגנה, ולא כבעיה. ואז השוטרת אומרת: ״הבנתי, מוסטאוטן.״ ומיד אחר כך: ״איפה אתה?״ גם היא מבינה מיד מי הכוח ומי המאוים. מי רודף ומי מתקשר לעזרה בקול רועד. החסימות האלה בכבישים ובדרכי עפר זאת אחת הדרכים שלהם להטיל אימה על הפלסטינים וגם עלינו. וכשזה קורה שוב ושוב, עם אותה חסינות, אותם טרקטורונים, אותן כנופיות הם כבר לא רק מרגישים בעלי הבית. הם יודעים את זה

Roni 🦭🍅

13,378 Aufrufe • vor 4 Monaten

ביקורת מתוך הבית: כשהמשטרה חוצה את הגבול אני כותב את המילים האלה בכאב גדול. מי שעוקב אחריי יודע כמה אני תומך במשטרת ישראל, כמה אני מעריך את עבודתם של השוטרים בשטח. אני תמיד מציין שהם גיבורי ישראל, שמתמודדים עם מציאות פיזית ומנטלית בלתי אפשרית תחת אחריות כבדה. אבל אתמול, משהו נשבר. אתמול, מפקד תחנת לב תל אביב או אחד הקצינים הבכירים החליט לעבור כל גבול. הכל התחיל כשהוא הורה לעצור אותי ללא כל סיבה נראית לעין. הטענה? הפרת הסדר הציבורי וחסימת רכבים. טענה שקרית, שיש לי תיעוד וידאו מלא המפריך אותה מכל וכל. למרות זאת, אחד השוטרים מילא את הפקודה, אזק אותי, ובמהלך המעצר נתן לי אגרוף לחזה, לחץ עליו, ועיקם את ידי הכבולה מאחורי גבי. כשאמרתי לו שהוא מכאיב לי ושהתנהגותו עבריינית, הוא כינה אותי "עבריין". שוטר בכיר אחר שהבחין במתרחש ניסה להתערב ולחלץ אותי מאחיזתו, אך הקצין הבכיר מנע ממנו לעשות זאת. כשהגעתי לתחנה, לאחר חיפוש, החליטו לאזוק אותי בידיים וברגליים, כאילו הייתי פושע מסוכן, וכל זאת מבלי שהתנגדתי כלל למעצר. בתוך תא המעצר, ניסיתי להסביר לאחד הקצינים מה עשה לי אותו שוטר. מכיוון שלא ידעתי את שמו, ציינתי שמדובר בשוטר הערבי, רק לצורך זיהוי. בתגובה, הוא האשים אותי בגזענות. כשעתיים לאחר מכן, אותו שוטר שעצר אותי נכנס לתא, חייך לעברי. אמרתי לו שאפרסם את התיעודים שיש ברשותי ואת תמונתו. בתגובה, הוא הוסיף לחומר החקירה סעיף של "איומים". באופן אירוני, מי שראתה אותי אזוק בצורה כל כך לא פרופורציונלית הייתה לא אחרת מעו"ד גבי לסקי, ממערך עוטף העצורים של השמאל. היא שאלה את השוטרים מדוע אני אזוק כך ודאגה לשלומי. אבל הסיפור הזה גדול ממני. באותו זמן היו בתחנה שלושה עצורים מהפגנות קפלן, שנעצרו רק כי לבשו אפוד צהוב. אני אומר לכם, יש מספיק אנשים לעצור בקפלן על עבירות חמורות בהרבה, אבל על אפוד צהוב? התמונה העצובה הזו משקפת את סדרי העדיפויות המעוותים של התחנה הזו ומפקדה. במהלך החקירה, התברר שהשוטרים כלל לא ידעו על מה נעצרתי. בדוח נכתב שנעצרתי בהבימה, למרות שנעצרתי ליד הסינמטק. החוקר עצמו הופתע לשמוע על סעיף ה"איומים". כמובן שהגשתי תלונה במח"ש, לא מתוך רצון לפגוע אישית בשוטר, אלא כדי שמקרים כאלה לא יישנו. חשוב לי לציין שיש בתחנת לב תל אביב גם שוטרים מדהימים, אנשים טובים מיסודם כמו מנצור יוסף ורבים אחרים שאני לא זוכר את שמם. יש אנשים נפלאים במשטרה, אבל לצידם, יש כאלה שלא. בהמשך השבוע אפרסם את התיעודים הנוספים. אני רוצה להודות לעו"ד חיה מלול גז המדהימה שערה הרבה בלילות בגללי, וכן, גם לגבי לסקי, על האנושיות והדאגה. ולך, מפקד תחנת משטרת לב תל אביב, וגם לך, השר בן גביר: נכשלתם. אתם לא יכולים לפטור את הביקורת הזו בטענה שאני "איש שמאל". זו ביקורת שבאה מתוך הבית. קחו אחריות. אני מקווה שהמצב בתחנה הזו אינו משקף את המשטרה כולה. התיעוד בסרטון : איתמר בן גביר Israel Police

ביקורת מתוך הבית: כשהמשטרה חוצה את הגבול אני כותב את המילים האלה בכאב גדול. מי שעוקב אחריי יודע כמה אני תומך במשטרת ישראל, כמה אני מעריך את עבודתם של השוטרים בשטח. אני תמיד מציין שהם גיבורי ישראל, שמתמודדים עם מציאות פיזית ומנטלית בלתי אפשרית תחת אחריות כבדה. אבל אתמול, משהו נשבר. אתמול, מפקד תחנת לב תל אביב או אחד הקצינים הבכירים החליט לעבור כל גבול. הכל התחיל כשהוא הורה לעצור אותי ללא כל סיבה נראית לעין. הטענה? הפרת הסדר הציבורי וחסימת רכבים. טענה שקרית, שיש לי תיעוד וידאו מלא המפריך אותה מכל וכל. למרות זאת, אחד השוטרים מילא את הפקודה, אזק אותי, ובמהלך המעצר נתן לי אגרוף לחזה, לחץ עליו, ועיקם את ידי הכבולה מאחורי גבי. כשאמרתי לו שהוא מכאיב לי ושהתנהגותו עבריינית, הוא כינה אותי "עבריין". שוטר בכיר אחר שהבחין במתרחש ניסה להתערב ולחלץ אותי מאחיזתו, אך הקצין הבכיר מנע ממנו לעשות זאת. כשהגעתי לתחנה, לאחר חיפוש, החליטו לאזוק אותי בידיים וברגליים, כאילו הייתי פושע מסוכן, וכל זאת מבלי שהתנגדתי כלל למעצר. בתוך תא המעצר, ניסיתי להסביר לאחד הקצינים מה עשה לי אותו שוטר. מכיוון שלא ידעתי את שמו, ציינתי שמדובר בשוטר הערבי, רק לצורך זיהוי. בתגובה, הוא האשים אותי בגזענות. כשעתיים לאחר מכן, אותו שוטר שעצר אותי נכנס לתא, חייך לעברי. אמרתי לו שאפרסם את התיעודים שיש ברשותי ואת תמונתו. בתגובה, הוא הוסיף לחומר החקירה סעיף של "איומים". באופן אירוני, מי שראתה אותי אזוק בצורה כל כך לא פרופורציונלית הייתה לא אחרת מעו"ד גבי לסקי, ממערך עוטף העצורים של השמאל. היא שאלה את השוטרים מדוע אני אזוק כך ודאגה לשלומי. אבל הסיפור הזה גדול ממני. באותו זמן היו בתחנה שלושה עצורים מהפגנות קפלן, שנעצרו רק כי לבשו אפוד צהוב. אני אומר לכם, יש מספיק אנשים לעצור בקפלן על עבירות חמורות בהרבה, אבל על אפוד צהוב? התמונה העצובה הזו משקפת את סדרי העדיפויות המעוותים של התחנה הזו ומפקדה. במהלך החקירה, התברר שהשוטרים כלל לא ידעו על מה נעצרתי. בדוח נכתב שנעצרתי בהבימה, למרות שנעצרתי ליד הסינמטק. החוקר עצמו הופתע לשמוע על סעיף ה"איומים". כמובן שהגשתי תלונה במח"ש, לא מתוך רצון לפגוע אישית בשוטר, אלא כדי שמקרים כאלה לא יישנו. חשוב לי לציין שיש בתחנת לב תל אביב גם שוטרים מדהימים, אנשים טובים מיסודם כמו מנצור יוסף ורבים אחרים שאני לא זוכר את שמם. יש אנשים נפלאים במשטרה, אבל לצידם, יש כאלה שלא. בהמשך השבוע אפרסם את התיעודים הנוספים. אני רוצה להודות לעו"ד חיה מלול גז המדהימה שערה הרבה בלילות בגללי, וכן, גם לגבי לסקי, על האנושיות והדאגה. ולך, מפקד תחנת משטרת לב תל אביב, וגם לך, השר בן גביר: נכשלתם. אתם לא יכולים לפטור את הביקורת הזו בטענה שאני "איש שמאל". זו ביקורת שבאה מתוך הבית. קחו אחריות. אני מקווה שהמצב בתחנה הזו אינו משקף את המשטרה כולה. התיעוד בסרטון : איתמר בן גביר Israel Police

ויקטור שריקי 🇮🇱 فيكتور شريقي

10,925 Aufrufe • vor 8 Monaten

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס לציון 50 שנה ל״מבצע יונתן״ בבית הנשיא: ״אדוני הנשיא, אני מבקש להודות לך על היוזמה לקיים את הטקס הזה – בהצדעה לגיבורי ישראל שחילצו לפני 50 שנה את החטופים, בני עמנו, מאנטבה באוגנדה. אני מברך את כל מי שנמצאים איתנו כאן – במעמד ההוקרה שעומד מעל הזמן, וגם מעל כל פולמוס פוליטי עכשווי. 'אנטבה' הוא שם נרדף לפעולה נועזת ביותר, שהפכה את הבלתי-אפשרי לאפשרי. הפעולה התקדימית הזאת השיבה את בני-הערובה שלנו מלב אפריקה – הביתה. בו בזמן היא זקפה את כבוד ישראל בין האומות, והיא לימדה את העולם שניתן להנחית מכה ניצחת על הטרור הבינלאומי. היא לימדה את העולם שאפשר – וצריך – לעמוד איתן מול מחבלים צמאי-דם, להכות בהם, להכניע אותם. זה מה שאנחנו עושים במלחמה הנוכחית: אנחנו מרסקים בשיטתיות את ציר-הרשע האיראני, שניסה לקדם את התוכנית להשמדת ישראל – באמצעות טבעת-חנק של טרור שהוא פרש סביבנו. מאז הטבח הנורא במתקפת ה-7 באוקטובר הפכנו את הקערה על פיה. הלמנו בצוררינו מעזה ועד תימן, מלבנון ועד איראן. הרחקנו מעלינו סכנה קיומית מיידית – כולל הסכנה המיידית, שנשקפה לנו מהחזקת נשק גרעיני בידי איראן. הם היו משתמשים בו. דור דור ומשימותיו: הוותיקים בינינו זוכרים את גל חטיפות המטוסים ששטף את העולם בשנות ה-60 וה-70. זה היה כלי-נשק מרכזי - הייתי אומר ה-כלי המרכזי - בידי ארגוני טרור וקבוצות מהפכניות. ארבע שנים לפני 'מבצע יונתן' נחטף מטוס של חברת התעופה הבלגית 'סבנה', והונחת בנמל-התעופה לוד. הייתה לי הזכות להשתתף עם חבריי לסיירת מטכ"ל במבצע לשחרור המטוס. אבל אנטבה - אנטבה היה סיפור אחר לגמרי. המחבלים אילצו את מטוס 'אייר פראנס' להגיע למדינה, שנשלטה בידי רודן אכזר, במרחק של כמעט 4,000 ק"מ מישראל. 31 שנים לאחר השואה, הם ערכו סלקציה בין יהודים ללא-יהודים. הם שיחררו בני לאומים אחרים, בעוד שעל היהודים הם איימו בהוצאה להורג. הם היו בטוחים שישראל תיכנע לאולטימטום שלהם, שהרי יש להם חסינות במרחק כה רב מישראל ומהמזרח התיכון. איש מהם לא חשב שמישהו יבוא לחלץ את החטופים. אבל הם טעו בגדול. ההכנות כולן למבצע החילוץ באנטבה נערכו בזמן-שיא של יממה וחצי - 36 שעות. תרגול אחר תרגול, אימון אחר אימון, תוך ניסיון בלתי-פוסק למצות כל בדל של מידע מודיעיני בעזרת המוסד ואמ"ן. ההיסטוריה מכירה תודה לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לשר הביטחון שמעון פרס, לרמטכ"ל מוטה גור, לקצין חי"ר וצנחנים ראשי דן שומרון, למפקד חיל האוויר בני פלד – ולכל המפקדים והלוחמים שהשתתפו במבצע. יצחק רבין ושמעון פרס ושרי הממשלה נטלו על עצמם אחריות עצומה. אתם יכולים לשער מה היה קורה אם הייתה משאית על המסלול. או אם לא הייתה הזדמנות מהירה מספיק לכוחותינו להגיע לטרמינל שבו הוחזקו החטופים. הם רצו לשמוע למוצא פיהם, וגם הרמטכ"ל, של שני אנשים: מפקד כוח החילוץ ומפקד חיל האוויר. בני פלד אמר להם: "זה אפשרי". מוטה גור ביקש לראות תרגיל מודל ושאל את יוני: "זה אפשרי?" הוא השיב: "כן. הנה, ראית." שמעון פרס לא הסתפק בזה. הוא קרא ליוני ושאל אותו: "זה אפשרי?" מספיק שיוני היה המביע ספק, מביע חשש - לא היינו עומדים פה היום. הוא אמר: "זה אפשרי. אני חושב שאם נצליח להשיג את ההפתעה - נצליח במשימה. כן, זה אפשרי." יוני היה מאוד נועז, אבל הוא גם היה מאוד שקול. היו לו קור-רוח ושיקול דעת יוצאים מן הכלל, בתוך הקרב וגם לפניו. אבל לתעוזה הזו היו שותפים כל הלוחמים שיצאו לאנטבה. הם נלחמו על כל מקום פנוי במטוסי ה'הרקולס'. לפני כמה ימים, במסדר הכנפיים של חיל האוויר, סיפרתי שלוחמים שיוצאים הרחק מעבר לגבולותנו מקבלים - מה שנקרא - מפת מילוט, שמראה להם איך להגיע, איך להיחלץ למקום-מבטחים או ציר-מבטחים כדי לחזור בחזרה לישראל. באנטבה הלוחמים קיבלו מפות מילוט. מפת המילוט הייתה צילום של דף מאטלס, שמוכר לכם, של יבשת אפריקה. כלומר, פה נמצאת קניה, ופה נמצאת אתיופיה - ותמצאו כבר את הדרך חזרה. הייתה כאן תעוזה עצומה. אבל באנטבה גם מפות המילוט לא היו עוזרות. זה לא היה דבר שנסתר מעיני הלוחמים. הם הבינו היטב שחייהם מוטלים על הכף, וגם גורלה של מדינת ישראל, בצומת הזו, מוטל על הכף. ולמרות הכל, כל אנשינו בלי יוצא מהכלל רצו לקחת חלק במבצע. הם התעלו לגודל השעה, ולגודל המשימה. תילי תילים של מילים נכתבו על הנחישות, היצירתיות, התחבולנות של הכוח שהגיע לשדה-התעופה באנטבה. לוחמינו נחתו שם לאחר למעלה משבע שעות טיסה, במזג-אוויר מאתגר. הם התקדמו במהירות אל היעד – אולם-הנתיבות עצמו – כדי להשמיע באוזני החטופים ארבע מילים שאומרות הכל: "באנו לקחת אתכם הביתה". בתוך פחות משעה המבצע הסתיים בהצלחה כבירה. המחבלים חוסלו. רוב-רובם של אחינו ואחיותינו החטופים הועלו על המטוסים כשהם חיים. לצד זאת, שילמנו מחיר בחיי-אדם: אחי יוני, מפקד סיירת מטכ"ל, נפל ברגע ההסתערות קדימה, כשהוא בראש הכוח. אני דואב גם על אובדן חייהם של ז'אן ז'אק מימוני, אידה בורוכוביץ', פסקו כהן, ודורה בלוך זיכרונם לברכה. דורה בלוך נרצחה בבית החולים בקמפלה למחרת היום בהוראתו של אידי אמין. אני מבקש להזכיר את לוחם הצנחנים עז-הנפש סורין הרשקו. פציעתו הקשה של סורין במבצע מלווה אותו יום-יום מזה 50 שנה. ועוד אני מוקיר מעומק ליבי את קברניט המטוס החטוף, מישל בקוס, ואת צוותו מצרפת. הם בחרו להישאר עם בני-הערובה בשעתם הקשה, מתוך רגש אצילי של סולידריות – שעמנו יזכור לעד. מכובדי הנשיא, מכובדיי כולם, באנטבה הצדק גבר על הרשע. התקווה ניצחה את הייאוש. האור הכניע את החושך. השמחה פרצה בכל בית בישראל וגם בשוחרי החופש והצדק בעולם. לא בביתי. אני במשך כל חיי הבוגרים חששתי שיוני יפול בקרב. בין השאר, משום שידעתי את הנכונות שלו להסתער קדימה, לבוא לחלץ, כשצריך לחלץ. זה התחיל במלחמת ששת הימים, כשהוא נפצע במוצב ג'לבינה, בחזית רמת הגולן, בבואו לחלץ חבר שנפצע, נפגע בצווארו. שם המרפק שלו רוסק ע"י אש סורית. הוא זחל לקווי כוחותנו בייסורים גדולים, קם על רגליו. שאלו אותו: "אתה בסדר?" הוא ענה "כן", והתעלף במקום. באתי לבקר אותו בבית החולים בצפת ורווח לי. "הוא כבר נכה צה"ל. הוא יצא מזה." אבל בדרך-לא דרך הוא חזר ליחידה. הוא החליף אותי, כשהייתי אמור ללכת מאוד מוקדם לקורס קצינים. הוא פתר לי את הבעיה והלך במקומי, ואח"כ הצטרפתי. בסיירת מטכ"ל הוא פיקד על מבצע חילוץ נוסף של שחרור טייסנו, שהיו בכלא הסורי. כדי להוציא אותם משם היחידה יזמה מבצע לתפיסת בכירים במטכ"ל הסורי. יוני פיקד על המבצע הזה, שהשתתף בו גם אחי עדו. אכן הם חולצו בחילופי שבויים. זה נמשך במלחמת יום הכיפורים שנה לאחר מכן. יוני נחלץ להציל את חברו, יוסי בן חנן, שהטנק שלו נפגע מתחת תל-שמס, בתוך הקווים הסורים. היו ניסיונות לחלצו, ואחד אחרי השני הם נכשלו. יוני הודיע ליאנוש, המפקד בגזרה, שהוא יוציא אותו. הוא הלך וחילץ אותו. יוסי דיבר במשך שנים, הוא אמר: "אין לך מושג. אני חשבתי כבר שאני הולך למות, והנה שמעתי את קולו של יוני, וידעתי שהוא הציל אותי." על כך הוא קיבל גם את עיטור המופת. לכן, כששמעתי על אנטבה - שמעתי ברדיו בארה"ב כסטודנט בבוסטון. 200 שנים לכינונה של ארה"ב. כששמעתי על המבצע, צלצלתי לעידו ושאלתי רק שאלה אחת: "יוני חזר כבר?" כי לא היה לי צל צלו של ספק, שהוא שם בראש הכוח המחלץ. ועדו אמר לי שעדיין הוא לא חזר. אח"כ כשהוא צלצל אליי יותר מאוחר, עוד לפני שהוא אמר לי - ידעתי, שמה שחששתי מפניו - קרה. למה זה קרה פה ולא קרה במקרים אחרים? אינני יכול לומר. היה עוד חילוץ - הזכרתי אותו קודם - במבצע 'סבנה'. שנינו שירתנו ביחידה. 13 או 14 חיילים יכולים היו לפרוץ למטוס. אני ועוד שניים-שלושה מחיילי על כנף אחת, וככה חילקו את המשימות. והנה אנחנו עומדים להסתער על המטוס לבושים בסרבלים לבנים. ויוני בא אליי, והוא אומר: "גם אני. אני מצטרף." אמרתי לו: "אתה לא יכול להצטרף, כי אני פה עם החיילים שלי". אז הוא אמר לי: "נצא שנינו". אז אמרתי: "תחשוב על ההורים שלנו." לשמחתי, בחרו שאני אכן אעמוד בראש, יחד עם חיילי. הוא נשאר בחוץ. יש תמונה שלו, מצלמים אותו - רואים אותו כמו ארי בסוגר - ליד החפ"ק. אני ידעתי שהוא יימצא שם. לכן זה היה מאוד קשה לקבל את זה. אני לא אחזור כאן על הסבל של המשפחות, המשפחה שלי. רק אומר: כראש ממשלה, אני זוכר מה עבר על אמי ועל אבי ועליי ועל אחי. אני חושב על מה עובר על המשפחות האחרות. המשפחה הזאת, שאף אחד לא רוצה להיכנס אליה - משפחת השכול - אבל כשאתה בפנים, אתה כבר יודע את הסוד הנורא, אתה יודע את גודל הסבל והכאב. אני רואה כמשימה שלי להיות החסכן ביותר בכוח, בחיי אדם, כשאנחנו שולחים את בנינו ובנותינו לקרב. להיחלץ מהשכול - זה דבר שכל משפחה עוברת בדרכה. אבל אני חשבתי שזה יעבור. במובן מסוים זה לא עובר. אין יום שאני לא חושב על יוני. אין יום שאני לא מתייעץ עם יוני. אני בטוח שזה חל גם על אחרים. משה דיין כתב שישה חודשים לפני אנטבה - הוא כתב על יוני בלי להזכיר את שם משפחתו בספר האוטוביוגרפי שלו. הוא מספר על החילוץ של יוסי בן חנן, והוא אומר: "אינני יודע בדיוק כמה 'יוני' יש לנו, אבל יש לנו מספיק כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים של מדינת ישראל." הוא צדק כי רוח אנטבה מוסיפה לפעם בנו – והיא מכוונת את דרכם של לוחמינו הגיבורים גם בהווה. הם עומדים על משמרתם בכל חזית, בכל זירה, רחוקה וקרובה. הם ממלאים את ייעודם בפעולות גלויות ועלומות נגד דורשי רעתנו. הם מסמלים את הטוב שמאפיין את העם שלנו, את המדינה שלנו: עוז רוח, קור רוח, נחישות מטרה, אהבת המולדת, ערבות הדדית שאין שנייה לה. אני מצדיע לכל השותפים ב'מבצע יונתן', ואני מחזק את ממשיכי דרכם – בני ובנות הדור הצעיר, דור הניצחון״. וידאו: לע״מ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס לציון 50 שנה ל״מבצע יונתן״ בבית הנשיא: ״אדוני הנשיא, אני מבקש להודות לך על היוזמה לקיים את הטקס הזה – בהצדעה לגיבורי ישראל שחילצו לפני 50 שנה את החטופים, בני עמנו, מאנטבה באוגנדה. אני מברך את כל מי שנמצאים איתנו כאן – במעמד ההוקרה שעומד מעל הזמן, וגם מעל כל פולמוס פוליטי עכשווי. 'אנטבה' הוא שם נרדף לפעולה נועזת ביותר, שהפכה את הבלתי-אפשרי לאפשרי. הפעולה התקדימית הזאת השיבה את בני-הערובה שלנו מלב אפריקה – הביתה. בו בזמן היא זקפה את כבוד ישראל בין האומות, והיא לימדה את העולם שניתן להנחית מכה ניצחת על הטרור הבינלאומי. היא לימדה את העולם שאפשר – וצריך – לעמוד איתן מול מחבלים צמאי-דם, להכות בהם, להכניע אותם. זה מה שאנחנו עושים במלחמה הנוכחית: אנחנו מרסקים בשיטתיות את ציר-הרשע האיראני, שניסה לקדם את התוכנית להשמדת ישראל – באמצעות טבעת-חנק של טרור שהוא פרש סביבנו. מאז הטבח הנורא במתקפת ה-7 באוקטובר הפכנו את הקערה על פיה. הלמנו בצוררינו מעזה ועד תימן, מלבנון ועד איראן. הרחקנו מעלינו סכנה קיומית מיידית – כולל הסכנה המיידית, שנשקפה לנו מהחזקת נשק גרעיני בידי איראן. הם היו משתמשים בו. דור דור ומשימותיו: הוותיקים בינינו זוכרים את גל חטיפות המטוסים ששטף את העולם בשנות ה-60 וה-70. זה היה כלי-נשק מרכזי - הייתי אומר ה-כלי המרכזי - בידי ארגוני טרור וקבוצות מהפכניות. ארבע שנים לפני 'מבצע יונתן' נחטף מטוס של חברת התעופה הבלגית 'סבנה', והונחת בנמל-התעופה לוד. הייתה לי הזכות להשתתף עם חבריי לסיירת מטכ"ל במבצע לשחרור המטוס. אבל אנטבה - אנטבה היה סיפור אחר לגמרי. המחבלים אילצו את מטוס 'אייר פראנס' להגיע למדינה, שנשלטה בידי רודן אכזר, במרחק של כמעט 4,000 ק"מ מישראל. 31 שנים לאחר השואה, הם ערכו סלקציה בין יהודים ללא-יהודים. הם שיחררו בני לאומים אחרים, בעוד שעל היהודים הם איימו בהוצאה להורג. הם היו בטוחים שישראל תיכנע לאולטימטום שלהם, שהרי יש להם חסינות במרחק כה רב מישראל ומהמזרח התיכון. איש מהם לא חשב שמישהו יבוא לחלץ את החטופים. אבל הם טעו בגדול. ההכנות כולן למבצע החילוץ באנטבה נערכו בזמן-שיא של יממה וחצי - 36 שעות. תרגול אחר תרגול, אימון אחר אימון, תוך ניסיון בלתי-פוסק למצות כל בדל של מידע מודיעיני בעזרת המוסד ואמ"ן. ההיסטוריה מכירה תודה לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לשר הביטחון שמעון פרס, לרמטכ"ל מוטה גור, לקצין חי"ר וצנחנים ראשי דן שומרון, למפקד חיל האוויר בני פלד – ולכל המפקדים והלוחמים שהשתתפו במבצע. יצחק רבין ושמעון פרס ושרי הממשלה נטלו על עצמם אחריות עצומה. אתם יכולים לשער מה היה קורה אם הייתה משאית על המסלול. או אם לא הייתה הזדמנות מהירה מספיק לכוחותינו להגיע לטרמינל שבו הוחזקו החטופים. הם רצו לשמוע למוצא פיהם, וגם הרמטכ"ל, של שני אנשים: מפקד כוח החילוץ ומפקד חיל האוויר. בני פלד אמר להם: "זה אפשרי". מוטה גור ביקש לראות תרגיל מודל ושאל את יוני: "זה אפשרי?" הוא השיב: "כן. הנה, ראית." שמעון פרס לא הסתפק בזה. הוא קרא ליוני ושאל אותו: "זה אפשרי?" מספיק שיוני היה המביע ספק, מביע חשש - לא היינו עומדים פה היום. הוא אמר: "זה אפשרי. אני חושב שאם נצליח להשיג את ההפתעה - נצליח במשימה. כן, זה אפשרי." יוני היה מאוד נועז, אבל הוא גם היה מאוד שקול. היו לו קור-רוח ושיקול דעת יוצאים מן הכלל, בתוך הקרב וגם לפניו. אבל לתעוזה הזו היו שותפים כל הלוחמים שיצאו לאנטבה. הם נלחמו על כל מקום פנוי במטוסי ה'הרקולס'. לפני כמה ימים, במסדר הכנפיים של חיל האוויר, סיפרתי שלוחמים שיוצאים הרחק מעבר לגבולותנו מקבלים - מה שנקרא - מפת מילוט, שמראה להם איך להגיע, איך להיחלץ למקום-מבטחים או ציר-מבטחים כדי לחזור בחזרה לישראל. באנטבה הלוחמים קיבלו מפות מילוט. מפת המילוט הייתה צילום של דף מאטלס, שמוכר לכם, של יבשת אפריקה. כלומר, פה נמצאת קניה, ופה נמצאת אתיופיה - ותמצאו כבר את הדרך חזרה. הייתה כאן תעוזה עצומה. אבל באנטבה גם מפות המילוט לא היו עוזרות. זה לא היה דבר שנסתר מעיני הלוחמים. הם הבינו היטב שחייהם מוטלים על הכף, וגם גורלה של מדינת ישראל, בצומת הזו, מוטל על הכף. ולמרות הכל, כל אנשינו בלי יוצא מהכלל רצו לקחת חלק במבצע. הם התעלו לגודל השעה, ולגודל המשימה. תילי תילים של מילים נכתבו על הנחישות, היצירתיות, התחבולנות של הכוח שהגיע לשדה-התעופה באנטבה. לוחמינו נחתו שם לאחר למעלה משבע שעות טיסה, במזג-אוויר מאתגר. הם התקדמו במהירות אל היעד – אולם-הנתיבות עצמו – כדי להשמיע באוזני החטופים ארבע מילים שאומרות הכל: "באנו לקחת אתכם הביתה". בתוך פחות משעה המבצע הסתיים בהצלחה כבירה. המחבלים חוסלו. רוב-רובם של אחינו ואחיותינו החטופים הועלו על המטוסים כשהם חיים. לצד זאת, שילמנו מחיר בחיי-אדם: אחי יוני, מפקד סיירת מטכ"ל, נפל ברגע ההסתערות קדימה, כשהוא בראש הכוח. אני דואב גם על אובדן חייהם של ז'אן ז'אק מימוני, אידה בורוכוביץ', פסקו כהן, ודורה בלוך זיכרונם לברכה. דורה בלוך נרצחה בבית החולים בקמפלה למחרת היום בהוראתו של אידי אמין. אני מבקש להזכיר את לוחם הצנחנים עז-הנפש סורין הרשקו. פציעתו הקשה של סורין במבצע מלווה אותו יום-יום מזה 50 שנה. ועוד אני מוקיר מעומק ליבי את קברניט המטוס החטוף, מישל בקוס, ואת צוותו מצרפת. הם בחרו להישאר עם בני-הערובה בשעתם הקשה, מתוך רגש אצילי של סולידריות – שעמנו יזכור לעד. מכובדי הנשיא, מכובדיי כולם, באנטבה הצדק גבר על הרשע. התקווה ניצחה את הייאוש. האור הכניע את החושך. השמחה פרצה בכל בית בישראל וגם בשוחרי החופש והצדק בעולם. לא בביתי. אני במשך כל חיי הבוגרים חששתי שיוני יפול בקרב. בין השאר, משום שידעתי את הנכונות שלו להסתער קדימה, לבוא לחלץ, כשצריך לחלץ. זה התחיל במלחמת ששת הימים, כשהוא נפצע במוצב ג'לבינה, בחזית רמת הגולן, בבואו לחלץ חבר שנפצע, נפגע בצווארו. שם המרפק שלו רוסק ע"י אש סורית. הוא זחל לקווי כוחותנו בייסורים גדולים, קם על רגליו. שאלו אותו: "אתה בסדר?" הוא ענה "כן", והתעלף במקום. באתי לבקר אותו בבית החולים בצפת ורווח לי. "הוא כבר נכה צה"ל. הוא יצא מזה." אבל בדרך-לא דרך הוא חזר ליחידה. הוא החליף אותי, כשהייתי אמור ללכת מאוד מוקדם לקורס קצינים. הוא פתר לי את הבעיה והלך במקומי, ואח"כ הצטרפתי. בסיירת מטכ"ל הוא פיקד על מבצע חילוץ נוסף של שחרור טייסנו, שהיו בכלא הסורי. כדי להוציא אותם משם היחידה יזמה מבצע לתפיסת בכירים במטכ"ל הסורי. יוני פיקד על המבצע הזה, שהשתתף בו גם אחי עדו. אכן הם חולצו בחילופי שבויים. זה נמשך במלחמת יום הכיפורים שנה לאחר מכן. יוני נחלץ להציל את חברו, יוסי בן חנן, שהטנק שלו נפגע מתחת תל-שמס, בתוך הקווים הסורים. היו ניסיונות לחלצו, ואחד אחרי השני הם נכשלו. יוני הודיע ליאנוש, המפקד בגזרה, שהוא יוציא אותו. הוא הלך וחילץ אותו. יוסי דיבר במשך שנים, הוא אמר: "אין לך מושג. אני חשבתי כבר שאני הולך למות, והנה שמעתי את קולו של יוני, וידעתי שהוא הציל אותי." על כך הוא קיבל גם את עיטור המופת. לכן, כששמעתי על אנטבה - שמעתי ברדיו בארה"ב כסטודנט בבוסטון. 200 שנים לכינונה של ארה"ב. כששמעתי על המבצע, צלצלתי לעידו ושאלתי רק שאלה אחת: "יוני חזר כבר?" כי לא היה לי צל צלו של ספק, שהוא שם בראש הכוח המחלץ. ועדו אמר לי שעדיין הוא לא חזר. אח"כ כשהוא צלצל אליי יותר מאוחר, עוד לפני שהוא אמר לי - ידעתי, שמה שחששתי מפניו - קרה. למה זה קרה פה ולא קרה במקרים אחרים? אינני יכול לומר. היה עוד חילוץ - הזכרתי אותו קודם - במבצע 'סבנה'. שנינו שירתנו ביחידה. 13 או 14 חיילים יכולים היו לפרוץ למטוס. אני ועוד שניים-שלושה מחיילי על כנף אחת, וככה חילקו את המשימות. והנה אנחנו עומדים להסתער על המטוס לבושים בסרבלים לבנים. ויוני בא אליי, והוא אומר: "גם אני. אני מצטרף." אמרתי לו: "אתה לא יכול להצטרף, כי אני פה עם החיילים שלי". אז הוא אמר לי: "נצא שנינו". אז אמרתי: "תחשוב על ההורים שלנו." לשמחתי, בחרו שאני אכן אעמוד בראש, יחד עם חיילי. הוא נשאר בחוץ. יש תמונה שלו, מצלמים אותו - רואים אותו כמו ארי בסוגר - ליד החפ"ק. אני ידעתי שהוא יימצא שם. לכן זה היה מאוד קשה לקבל את זה. אני לא אחזור כאן על הסבל של המשפחות, המשפחה שלי. רק אומר: כראש ממשלה, אני זוכר מה עבר על אמי ועל אבי ועליי ועל אחי. אני חושב על מה עובר על המשפחות האחרות. המשפחה הזאת, שאף אחד לא רוצה להיכנס אליה - משפחת השכול - אבל כשאתה בפנים, אתה כבר יודע את הסוד הנורא, אתה יודע את גודל הסבל והכאב. אני רואה כמשימה שלי להיות החסכן ביותר בכוח, בחיי אדם, כשאנחנו שולחים את בנינו ובנותינו לקרב. להיחלץ מהשכול - זה דבר שכל משפחה עוברת בדרכה. אבל אני חשבתי שזה יעבור. במובן מסוים זה לא עובר. אין יום שאני לא חושב על יוני. אין יום שאני לא מתייעץ עם יוני. אני בטוח שזה חל גם על אחרים. משה דיין כתב שישה חודשים לפני אנטבה - הוא כתב על יוני בלי להזכיר את שם משפחתו בספר האוטוביוגרפי שלו. הוא מספר על החילוץ של יוסי בן חנן, והוא אומר: "אינני יודע בדיוק כמה 'יוני' יש לנו, אבל יש לנו מספיק כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים של מדינת ישראל." הוא צדק כי רוח אנטבה מוסיפה לפעם בנו – והיא מכוונת את דרכם של לוחמינו הגיבורים גם בהווה. הם עומדים על משמרתם בכל חזית, בכל זירה, רחוקה וקרובה. הם ממלאים את ייעודם בפעולות גלויות ועלומות נגד דורשי רעתנו. הם מסמלים את הטוב שמאפיין את העם שלנו, את המדינה שלנו: עוז רוח, קור רוח, נחישות מטרה, אהבת המולדת, ערבות הדדית שאין שנייה לה. אני מצדיע לכל השותפים ב'מבצע יונתן', ואני מחזק את ממשיכי דרכם – בני ובנות הדור הצעיר, דור הניצחון״. וידאו: לע״מ.

ראש ממשלת ישראל

11,244 Aufrufe • vor 2 Monaten

היי, ביבי, שומע? כל מילה בתשובה שלך? שקר גמור. בוא נעזור לך להיזכר, מר ביטחון: עופר לא המליץ לך "להישאר במעטפת". והוא לא חששן או פחדן כמו שהמכונה שלך מנסה למכור לציבור. עופר הוא כנראה אחד המצביאים הכי נועזים ויצירתיים שקמו לצה"ל בשלושים השנים האחרונות. והוא מבין שאומנות המלחמה היהודית היא לנצח באופן יעיל וחסכני. הוא הבין מצוין שחמאס הפך את עזה למלכודת ושלכן היעני "נועזות שלך" להיכנס לעומק השטח ( גיבור שכמותך!) אולי מרשימה את נווה דרומי אבל תעלה בחיי מאות חיילים, חיילים אגב הם אנשים אמיתיים שחייהם וחיי בני משפחתם ישתנו לנצח. (לא בובות שעווה מתוחות פנים או ילדי תפנוקים שמפיצים שנאה ממיאמי), "העצות שלו" היו: חכה בסבלנות, תן לאויב להתבשל , בנתיים תכין מתקפה אחרת, יצירתית ומכריעה, תתקף תוכניות אופרטיביות שאין, תמצה מודיעין משבויים שמאות מהם נפלו בידינו. ואז תנוע מצפון לדרום כשאתה דוחק את העזתים דרומה ומבצע טריז בין האכלוסיה שלה אתה דואג הומינטרית "ומרגיע את העולם" ומאפשר לה לצאת מהרצועה ללוחמי חמאס שנמצאים במקביל בצפון הרצועה , שם אתה מבודד אותם. לא מקריב חייל אחד! עושה מצור אפקטיבי בלי מים ( שלא הפסקת להזרים) בלי אוכל ואספקה ( שלא הפסקת להזרים). אתה בדיוק כמו שאתה מודה פה - לא הקשבת ,והעדפת להכניס את בחורי ישראל לתוך מלכודת השטח הבנוי הממוטען והממולכד ביותר בתולדות העולם. העדפת שנעלה על מטענים ושיהרגו כ1000 חיילים! בעומק!!!!!!! איזה גבר!!!! אבל...אני חוזר לשאלה המקורית של הגברת דרומי. היא אמרה שלפי עופר אפשר היה להשיג "הרבה יותר בשלוש שנים" אם היית פועל ע"פ התוכנית הזו שעופר הציע לך ממש בימים הראשונים של המלחמה וגם אנשים רציניים אחרים כמו גיורא איילנד, רם בן ברק וחזי נחמה המלחמה היתה נגמרת בתוך חודש-חודשיים. והבעיה העזתית היתה נפתרת לנצח. אבל אתה ביבי שמזלזל בכל זה ביהירות שאין לה קץ העדפת להכניס ולהוציא את חיילי צהל במשך שלוש שנים מסימטאות עזה, להעניק סיוע ותספוקת בלתי נגמרת ישירות לחמאס, לא לבצע שום הפרדה בין חמאס לאוכלוסיה לא לבצע מצור אפילו על החלקים החמאסיים המובהקים לשחק בדיוק אבל בדיוק לתוכנית החמאסית- קטארית- איראנית. ובסוף כל זה לחתום על הסכם כניעה שהסעיף האחרון שלו הוא הקמת מדינת חמאסטן - פתחאסטן קטארית . ע"פ החלטת מועצת הביטחון של האו"ם.שאתה חתמת עליה במסתרים. הולכת שולל את עם ישראל. ועכשיו אתה מעז לתקוף את כל מי שמנסה לתקן את מה שאתה החרבת.

היי, ביבי, שומע? כל מילה בתשובה שלך? שקר גמור. בוא נעזור לך להיזכר, מר ביטחון: עופר לא המליץ לך "להישאר במעטפת". והוא לא חששן או פחדן כמו שהמכונה שלך מנסה למכור לציבור. עופר הוא כנראה אחד המצביאים הכי נועזים ויצירתיים שקמו לצה"ל בשלושים השנים האחרונות. והוא מבין שאומנות המלחמה היהודית היא לנצח באופן יעיל וחסכני. הוא הבין מצוין שחמאס הפך את עזה למלכודת ושלכן היעני "נועזות שלך" להיכנס לעומק השטח ( גיבור שכמותך!) אולי מרשימה את נווה דרומי אבל תעלה בחיי מאות חיילים, חיילים אגב הם אנשים אמיתיים שחייהם וחיי בני משפחתם ישתנו לנצח. (לא בובות שעווה מתוחות פנים או ילדי תפנוקים שמפיצים שנאה ממיאמי), "העצות שלו" היו: חכה בסבלנות, תן לאויב להתבשל , בנתיים תכין מתקפה אחרת, יצירתית ומכריעה, תתקף תוכניות אופרטיביות שאין, תמצה מודיעין משבויים שמאות מהם נפלו בידינו. ואז תנוע מצפון לדרום כשאתה דוחק את העזתים דרומה ומבצע טריז בין האכלוסיה שלה אתה דואג הומינטרית "ומרגיע את העולם" ומאפשר לה לצאת מהרצועה ללוחמי חמאס שנמצאים במקביל בצפון הרצועה , שם אתה מבודד אותם. לא מקריב חייל אחד! עושה מצור אפקטיבי בלי מים ( שלא הפסקת להזרים) בלי אוכל ואספקה ( שלא הפסקת להזרים). אתה בדיוק כמו שאתה מודה פה - לא הקשבת ,והעדפת להכניס את בחורי ישראל לתוך מלכודת השטח הבנוי הממוטען והממולכד ביותר בתולדות העולם. העדפת שנעלה על מטענים ושיהרגו כ1000 חיילים! בעומק!!!!!!! איזה גבר!!!! אבל...אני חוזר לשאלה המקורית של הגברת דרומי. היא אמרה שלפי עופר אפשר היה להשיג "הרבה יותר בשלוש שנים" אם היית פועל ע"פ התוכנית הזו שעופר הציע לך ממש בימים הראשונים של המלחמה וגם אנשים רציניים אחרים כמו גיורא איילנד, רם בן ברק וחזי נחמה המלחמה היתה נגמרת בתוך חודש-חודשיים. והבעיה העזתית היתה נפתרת לנצח. אבל אתה ביבי שמזלזל בכל זה ביהירות שאין לה קץ העדפת להכניס ולהוציא את חיילי צהל במשך שלוש שנים מסימטאות עזה, להעניק סיוע ותספוקת בלתי נגמרת ישירות לחמאס, לא לבצע שום הפרדה בין חמאס לאוכלוסיה לא לבצע מצור אפילו על החלקים החמאסיים המובהקים לשחק בדיוק אבל בדיוק לתוכנית החמאסית- קטארית- איראנית. ובסוף כל זה לחתום על הסכם כניעה שהסעיף האחרון שלו הוא הקמת מדינת חמאסטן - פתחאסטן קטארית . ע"פ החלטת מועצת הביטחון של האו"ם.שאתה חתמת עליה במסתרים. הולכת שולל את עם ישראל. ועכשיו אתה מעז לתקוף את כל מי שמנסה לתקן את מה שאתה החרבת.

🧡יאיר אנסבכר

12,892 Aufrufe • vor 1 Monat

עדכון מיוחד בנושא הזקפה הדמיונית של עקור הערמונית: בזמן שטילים עפים על ערי ישראל והחטופים מופקרים, באולפנים מדברים על "הישגים" וסופרים צנטריפוגות, אבל הם שותקים על דבר אחד: מממן החמאס! האיש הדימנטי שלא זוכר כלום בבית המשפט, האיש שהביא עלינו את טבח נתניהו, האיש שאנשיו עבדו עבור האחים המוסלמים בזמן המלחמה, מנצל את הדם כדי להישאר על הכיסא. אנחנו רצים למקלטים שוב ושוב, אבל באולפנים המגוייסים משמיעים סיסמאות ריקות כמו "עם כלביא יקום". אופוריה מזויפת, זקפה מזויפת לעקור הערמונית. בזמן שהאזרחים שלנו סובלים, גם בישראל וגם בעזה, הוא מספק הצהרות דרמטיות. בזמן שהוא מתחבא עם חבורת המשתמטים שלו ובני המשפחות שלהם במקלט אטומי אסטרטגי בתנאים של חמישה כוכבים, ילדי ישראל שוכבים בחניונים מעופשים. זוכרים שרק השבוע הקימו להם ממ"ד של 3 מליון ש"ח בחתונה? לא עדיף להקים 30 ממ"דים ל30 ניצולי שואה? אתם קולטים שמממן החמאס יצא למלחמה כדי לסיים משבר קואליציוני? כך הוא שכנע את דרעי והרבנים לא לפרוש - הם אפילו לא מתביישים לומר את זה! אתם קולטים שחברי מרכז ליכוד נבחרים קיבלו התראה מוקדמת כדי לברוח מהביתים שלהם? לא מאמינים לי - לכו תבדקו איפה נמצאים חברי הקואליציה - רובם לא בבית! מישהו ראה את סמוטריץ ובן גביר באתרי הנפילות? הפחדנים מתחבאים, ממש כמו משפחת המטורללים. עובדים עלינו בעיניים! אף אחד לא מסביר מה התוכנית – לא ביטחונית, לא כלכלית, לא פוליטית. לא בעזה, לא באיראן, לא בשטחים. למה? כי הכל נועד כדי להחזיק את הקשיש הדימנטי ואת גברת שמפניה בשלטון! מי שמובילים את המדינה הם נאשמים בפלילים, פושעי מלחמה נמלטים, עבריינים, גזענים וטרוריסטים – אלה שלא הצליחו לבצע הפיכה בזכות המחאה מנסים לבצע הפיכה דרך המלחמות. אין דרך נוחה מכך לבלבל את הציבור. גדולי הדיקטטורים השתמשו בשיטה הזאת. לא מעניינים אותם החטופים בעזה. לא מעניינים אותם הטייסים באיראן. לא מעניינים אותם המילואיניקים ששוב דהרו לחזית בזמן שהן מעבירים חוקי השתמטות - מעניין אותם רק שימור השלטון בכל מחיר. אל תתבלבלו. טוב שהורדנו לנחש האירני את הראש אבל חשוב לדעת שאת תוכנית הגרעין האיראנית לא מורידים ממרחק 2000 ק"מ. לא ביום ולא בחודש. מוכרים לנו מופע זיקוקים מהפנט ובאותו הזמן הגנבים מכייסים אותנו. כולנו קורבנות של מממשלת "חמאס הוא נכס" וכל מטרתם היא שימור השלטון - אנחנו בעורף ובחזית משלמים את המחיר, והם, המשתמטים, חוגגים עוד יום בשלטון במקלט האטומי שאנחנו מימנו עבורם! עלק צ'רצ'יל - הוא אפילו לא צ'רצ'יל מעלי אקספרס. מדובר בצ'מברלין שמכר אותנו לחמאס. בקיצור, כבוד לקפלניסטים שנלחמים בעזה ובאיראן, כבוד לאנשי המוסד השירות ואגף המודיעין, כבוד למילואימניקיות והמילואימניקים, אבל גם בוז גדול. בוז לאולפנים המגוייסים. בוז למשתמטים. בוז לגנבים - לא ניתן להם להחריב את מדינת ישראל! אהה, ועוד משהו אחד, הפעם כאיש חינוך. הילדים שלכם רואים אתכם עם העיניים וגם עם הלב. חשוב מאוד לחבר אותם למציאות בצורה הכי אמיתית, לספר להם הכל כולל הכל, אבל במקביל חייבים לעשות את זה בצורה הכי רגועה שיש. המילים שלכם הרבה פחות חשובות מדרך העברת המסרים, אז קחו אויר, להסביר הכל בשקט ובשלווה קיצונית. 9 דקות זה המון המון זמן. הכל בנחת. הכל עם חיוך. לצאת קצת מהבית, לשחק, לצחוק, חשוב לשמור על הבריאות הנפשית של הילדים שלנו. אנחנו ננצח, כמו שהקפלניסטים הגיעו לנתאז, כך גם הקפלניסטים ינצחו בבחירות. בנחישות, עם חיוך, ובלי פחד! עמי דרור

עדכון מיוחד בנושא הזקפה הדמיונית של עקור הערמונית: בזמן שטילים עפים על ערי ישראל והחטופים מופקרים, באולפנים מדברים על "הישגים" וסופרים צנטריפוגות, אבל הם שותקים על דבר אחד: מממן החמאס! האיש הדימנטי שלא זוכר כלום בבית המשפט, האיש שהביא עלינו את טבח נתניהו, האיש שאנשיו עבדו עבור האחים המוסלמים בזמן המלחמה, מנצל את הדם כדי להישאר על הכיסא. אנחנו רצים למקלטים שוב ושוב, אבל באולפנים המגוייסים משמיעים סיסמאות ריקות כמו "עם כלביא יקום". אופוריה מזויפת, זקפה מזויפת לעקור הערמונית. בזמן שהאזרחים שלנו סובלים, גם בישראל וגם בעזה, הוא מספק הצהרות דרמטיות. בזמן שהוא מתחבא עם חבורת המשתמטים שלו ובני המשפחות שלהם במקלט אטומי אסטרטגי בתנאים של חמישה כוכבים, ילדי ישראל שוכבים בחניונים מעופשים. זוכרים שרק השבוע הקימו להם ממ"ד של 3 מליון ש"ח בחתונה? לא עדיף להקים 30 ממ"דים ל30 ניצולי שואה? אתם קולטים שמממן החמאס יצא למלחמה כדי לסיים משבר קואליציוני? כך הוא שכנע את דרעי והרבנים לא לפרוש - הם אפילו לא מתביישים לומר את זה! אתם קולטים שחברי מרכז ליכוד נבחרים קיבלו התראה מוקדמת כדי לברוח מהביתים שלהם? לא מאמינים לי - לכו תבדקו איפה נמצאים חברי הקואליציה - רובם לא בבית! מישהו ראה את סמוטריץ ובן גביר באתרי הנפילות? הפחדנים מתחבאים, ממש כמו משפחת המטורללים. עובדים עלינו בעיניים! אף אחד לא מסביר מה התוכנית – לא ביטחונית, לא כלכלית, לא פוליטית. לא בעזה, לא באיראן, לא בשטחים. למה? כי הכל נועד כדי להחזיק את הקשיש הדימנטי ואת גברת שמפניה בשלטון! מי שמובילים את המדינה הם נאשמים בפלילים, פושעי מלחמה נמלטים, עבריינים, גזענים וטרוריסטים – אלה שלא הצליחו לבצע הפיכה בזכות המחאה מנסים לבצע הפיכה דרך המלחמות. אין דרך נוחה מכך לבלבל את הציבור. גדולי הדיקטטורים השתמשו בשיטה הזאת. לא מעניינים אותם החטופים בעזה. לא מעניינים אותם הטייסים באיראן. לא מעניינים אותם המילואיניקים ששוב דהרו לחזית בזמן שהן מעבירים חוקי השתמטות - מעניין אותם רק שימור השלטון בכל מחיר. אל תתבלבלו. טוב שהורדנו לנחש האירני את הראש אבל חשוב לדעת שאת תוכנית הגרעין האיראנית לא מורידים ממרחק 2000 ק"מ. לא ביום ולא בחודש. מוכרים לנו מופע זיקוקים מהפנט ובאותו הזמן הגנבים מכייסים אותנו. כולנו קורבנות של מממשלת "חמאס הוא נכס" וכל מטרתם היא שימור השלטון - אנחנו בעורף ובחזית משלמים את המחיר, והם, המשתמטים, חוגגים עוד יום בשלטון במקלט האטומי שאנחנו מימנו עבורם! עלק צ'רצ'יל - הוא אפילו לא צ'רצ'יל מעלי אקספרס. מדובר בצ'מברלין שמכר אותנו לחמאס. בקיצור, כבוד לקפלניסטים שנלחמים בעזה ובאיראן, כבוד לאנשי המוסד השירות ואגף המודיעין, כבוד למילואימניקיות והמילואימניקים, אבל גם בוז גדול. בוז לאולפנים המגוייסים. בוז למשתמטים. בוז לגנבים - לא ניתן להם להחריב את מדינת ישראל! אהה, ועוד משהו אחד, הפעם כאיש חינוך. הילדים שלכם רואים אתכם עם העיניים וגם עם הלב. חשוב מאוד לחבר אותם למציאות בצורה הכי אמיתית, לספר להם הכל כולל הכל, אבל במקביל חייבים לעשות את זה בצורה הכי רגועה שיש. המילים שלכם הרבה פחות חשובות מדרך העברת המסרים, אז קחו אויר, להסביר הכל בשקט ובשלווה קיצונית. 9 דקות זה המון המון זמן. הכל בנחת. הכל עם חיוך. לצאת קצת מהבית, לשחק, לצחוק, חשוב לשמור על הבריאות הנפשית של הילדים שלנו. אנחנו ננצח, כמו שהקפלניסטים הגיעו לנתאז, כך גם הקפלניסטים ינצחו בבחירות. בנחישות, עם חיוך, ובלי פחד! עמי דרור

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

45,158 Aufrufe • vor 1 Jahr

מנסור עבאס מבהיר כי דבריו על הכרה בישראל כמדינה יהודית פורשו שלא כהלכה, ומכחיש שהוא כינה את האסירים הפלסטינים הביטחוניים טרוריסטים ב-4 בינואר 2025, חבר הכנסת מנסור עבאס (منصور عباس), יו"ר "הרשימה הערבית המאוחדת" (רע"מ) התארח בתוכניתו של נאיף אל-אחמרי (نايف الأحمري) בערוץ אל-ערבייה, ולהלן קטע מהראיון שנערך עימו: נאיף אל-אחמרי: יש גם בצד השני מי שאומר שהד"ר מנסור [עבאס] בחר בדו-קיום עם החברה הישראלית ולהיכנס גם למרחב הזה, ולהשאיר את הסוגיה הפלסטינית מאחוריו, במובן זה שהוא אמר באחד הימים שישראל היא מדינה יהודית ותישאר כזו, והם שואלים: האם זה לא חלק מהמפעל הישראלי הקולוניאלי-התנחלותי שחותר לרוקן את האדמות הפלסטיניות? כך גם מציינת הנשיאות הפלסטינית בהודעתה בתגובה להצהרתך. מנסור עבאס: לא, ההצהרה שלי לא הובנה בצורה הנכונה. זה מהדברים [שאמרתי] שהיו בהם דברים דומים שיכולים להתפרש ביותר מכיוון אחד. אדוני היקר, עמדתנו הפוליטית ברורה ומפורשת. עמדתנו הפוליטית היא שיש להקים את המדינה הפלסטינית בגדה ובעזה ובירושלים [אל-קדס] המזרחית עם הסרת ההתנחלויות – מדינה פלסטינית ריבונית ועצמאית, כמובן לצד מדינת ישראל. אבל אנחנו הערבים הפלסטינים בישראל, גם בפתרון הסופי, כפי שמופיע בהחלטת המועצה הלאומית הפלסטינית [מל"פ] משנת 87 [עבאס מתייחס למושב ה-19 של המל"פ שנערך באלג'יר בין 12 ל-15 בנובמבר 1988, שבו פורסמה הוכרזה הכרזת העצמאות הפלסטינית] אנחנו מחוץ לפתרון הפוליטי שאימץ ארגון השחרור הפלסטיני [אש”ף]. הוא [אש"ף] אימץ את פתרון שתי המדינות, ולכן הפתרון הזה הוא בגדה ובעזה ובירושלים [אל-קדס] המזרחית, ואפילו הסכמי אוסלו שהם למעשה יישום מעשי של החלטת המועצה הלאומית הפלסטינית, לא התייחסו אלינו [ערביי ישראל] מזווית כלשהי. לכן החלק הזה של העם הפלסטיני שנשאר בארצו בשנת 48 ונושא את זהותו הערבית-פלסטינית והאזרחית במדינת ישראל, מקיים את תפקידו כערבי-פלסטיני, כאזרח במדינת ישראל, מבסס את קיומו, מעצים את חברתו ותומך בסוגייתו הפלסטינית. ואני אמרתי בצורה ברורה ומפורשת שכל המאמץ שלי כעת מושקע כמעט בקרב הפוליטיקאים הישראלים וגם בקשרים בינלאומיים וערביים, כדי לתרום לעצירת המלחמה נגד עמנו הפלסטיני ולהשגת הסכם החלפה [החזרת חטופים בתמורה לשחרור אסירים ביטחוניים], ואחר כך אם ברצון אללה, שיהיה לנו תפקיד בדחיפה לכיוון הסדר פוליטי ישראלי-פלסטיני. נאיף אל-אחמרי: אתה מצדיק חלק מהעמדות בכך שהובנו באופן שגוי, כמו ההצהרה הזו שבה תיקנת ותיארת את האסירים הפלסטינים כמחבלים וכטרוריסטים. ואני שמח לשאול על החלק הזה. אבל יש ד"ר [מנסור עבאס], האומרים שיש לך מסר כפול – מסר ל[זירה] הפנימית ומסר ל[זירה] החיצונית: מסר לתקשורת הערבית והפלסטינית, ומסר אחר לתקשורת הישראלית ולתקשורת הזרה הבריטית, האמריקאית ואחרות. מנסור עבאס: מר נאיף [אל-אחמרי], הרשה לי להיות ברור ומפורש. הבעיה שלי היא שיש לי מסר פוליטי אחד, ולכן הישראלי אינו מרוצה ממני, הפלסטיני אינו מרוצה ממני, הערבי אינו מרוצה ממני, וגם לא אלה שחושבים בדרך שונה. אל תשכח שיש לי יריבים פוליטיים בתוך החברה הערבית שתמיד שואפים לעוות את תדמיתי ולסלף את עמדותיי, את מחויבותי ואת זהותי. לכן פעם נוספת, המסלול הפוליטי שלנו ברור ושקוף, עמדותינו הפוליטיות ברורות ושקופות. ועכשיו, אם תרצה שאסביר את כל ההצהרות או את כל האמירות – אני יכול להסביר אותן, אבל יש מהות לשיח הפוליטי שאנחנו מקיימים ברשימה הערבית המאוחדת [רע”מ]. יש מהות לשייכות שלנו הערבית-פלסטינית, גם המוסלמית, ויש מחויבות לפרויקט פוליטי שדורש את סיום הכיבוש והקמת המדינה הפלסטינית והסרת ההתנחלויות בגבולות 67, ושתהיה מדינה [פלסטינית] לצד מדינת ישראל. ואנחנו כאזרחים ערבים פלסטינים נושאים את הזהות הערבית-פלסטינית, מממשים את קיומנו, מעצימים את קיומנו, נאחזים באדמתנו, מחזקים את נוכחותנו, משרתים את חברתנו הערבית ומשרתים את עמנו הפלסטיני. נאיף אל-אחמרי: ד”ר [מנסור עבאס], כלומר בהסבר שלך לחלק מההצהרות, אם תרשה לי ד”ר, אם תרשה לי ד"ר – אתה אומר שאולי תסביר חלק מההצהרות. אני רוצה שתסביר לי למה תיארת את האסירים הפלסטינים כמחבלים וכטרוריסטי?. ההצהרה הזו, אתה יודע שהיא הייתה אמירה [המכוונת] ל[זירה] החיצונית. מנסור עבאס: לא אחי, אני [נקטע] נאיף אל-אחמרי: ד”ר [מנסור עבאס], יש סרטון של הראיון. מנסור עבאס: אתה צריך לוודא את המידע ומה שאמרתי בשפה העברית. העיתונאי שאל אותי: האם ביקרת אצל המחבלים [בבית הסוהר]? אמרתי: אני לא ביקרתי מחבלים [בבית הסוהר]. נקודה. שורה חדשה. אילו שאל אותי האם ביקרתי אסירים פלסטינים [בבית הסוהר], הייתי אומר לו: אני לא ביקרתי אסירים פלסטינים [בבית הסוהר]. נאיף אל-אחמרי: ולכן אתה קורא להם אסירים, הם לא מחבלים ולא טרוריסטים כפי שציינת. הם אינם מחבלים או טרוריסטים כפי שציין הד”ר [מנסור עבאס]. אם אתה שומע אותי [הייתה בעיה בשידור], כי יש מי שאומר שההצהרה הזו הייתה הסיבה לפירוק הרשימה הערבית המשותפת בכנסת מלכתחילה. מנסור עבאס: לא לא, אין לזה קשר כלשהו. זה בא בהקשר אחר לגמרי. להפך, פעם נוספת [מתקיים] תהליך הסילוף [של דבריי]. שים לב שתרבות הסילוף קיימת בהיקף רחב. כלומר, הסיעות הפלסטיניות בוגדות זו בזו או מאשימות בכפירה זו את זו, מאשימות זו את זו בשיתוף פעולה [עם ישראל]. ולכן, בכנות, זה חלק מהאווירה הכללית הפלסטינית. לכן אין צורך למקד תשומת לב לדבר הזה. אני היום ובכל יום מקיים את תפקידי גם כנבחר וכמנהיג פוליטי של הערבים הפלסטינים בתוך מדינת ישראל, וגם את היותי פלסטיני המשרת את הסוגיה הפלסטינית, וההנהגות הפלסטיניות יודעות איזה תפקיד אני ממלא באופן יומיומי כדי לעצור את המלחמה הזו [המערכה הצבאית שניהל צה”ל ברצועת עזה בתגובה למתקפת השבעה באוקטובר 2023] ולנסות להגיע להסכם לסיום המשבר שאנחנו נמצאים בו. סימוכין:

מנסור עבאס מבהיר כי דבריו על הכרה בישראל כמדינה יהודית פורשו שלא כהלכה, ומכחיש שהוא כינה את האסירים הפלסטינים הביטחוניים טרוריסטים ב-4 בינואר 2025, חבר הכנסת מנסור עבאס (منصور عباس), יו"ר "הרשימה הערבית המאוחדת" (רע"מ) התארח בתוכניתו של נאיף אל-אחמרי (نايف الأحمري) בערוץ אל-ערבייה, ולהלן קטע מהראיון שנערך עימו: נאיף אל-אחמרי: יש גם בצד השני מי שאומר שהד"ר מנסור [עבאס] בחר בדו-קיום עם החברה הישראלית ולהיכנס גם למרחב הזה, ולהשאיר את הסוגיה הפלסטינית מאחוריו, במובן זה שהוא אמר באחד הימים שישראל היא מדינה יהודית ותישאר כזו, והם שואלים: האם זה לא חלק מהמפעל הישראלי הקולוניאלי-התנחלותי שחותר לרוקן את האדמות הפלסטיניות? כך גם מציינת הנשיאות הפלסטינית בהודעתה בתגובה להצהרתך. מנסור עבאס: לא, ההצהרה שלי לא הובנה בצורה הנכונה. זה מהדברים [שאמרתי] שהיו בהם דברים דומים שיכולים להתפרש ביותר מכיוון אחד. אדוני היקר, עמדתנו הפוליטית ברורה ומפורשת. עמדתנו הפוליטית היא שיש להקים את המדינה הפלסטינית בגדה ובעזה ובירושלים [אל-קדס] המזרחית עם הסרת ההתנחלויות – מדינה פלסטינית ריבונית ועצמאית, כמובן לצד מדינת ישראל. אבל אנחנו הערבים הפלסטינים בישראל, גם בפתרון הסופי, כפי שמופיע בהחלטת המועצה הלאומית הפלסטינית [מל"פ] משנת 87 [עבאס מתייחס למושב ה-19 של המל"פ שנערך באלג'יר בין 12 ל-15 בנובמבר 1988, שבו פורסמה הוכרזה הכרזת העצמאות הפלסטינית] אנחנו מחוץ לפתרון הפוליטי שאימץ ארגון השחרור הפלסטיני [אש”ף]. הוא [אש"ף] אימץ את פתרון שתי המדינות, ולכן הפתרון הזה הוא בגדה ובעזה ובירושלים [אל-קדס] המזרחית, ואפילו הסכמי אוסלו שהם למעשה יישום מעשי של החלטת המועצה הלאומית הפלסטינית, לא התייחסו אלינו [ערביי ישראל] מזווית כלשהי. לכן החלק הזה של העם הפלסטיני שנשאר בארצו בשנת 48 ונושא את זהותו הערבית-פלסטינית והאזרחית במדינת ישראל, מקיים את תפקידו כערבי-פלסטיני, כאזרח במדינת ישראל, מבסס את קיומו, מעצים את חברתו ותומך בסוגייתו הפלסטינית. ואני אמרתי בצורה ברורה ומפורשת שכל המאמץ שלי כעת מושקע כמעט בקרב הפוליטיקאים הישראלים וגם בקשרים בינלאומיים וערביים, כדי לתרום לעצירת המלחמה נגד עמנו הפלסטיני ולהשגת הסכם החלפה [החזרת חטופים בתמורה לשחרור אסירים ביטחוניים], ואחר כך אם ברצון אללה, שיהיה לנו תפקיד בדחיפה לכיוון הסדר פוליטי ישראלי-פלסטיני. נאיף אל-אחמרי: אתה מצדיק חלק מהעמדות בכך שהובנו באופן שגוי, כמו ההצהרה הזו שבה תיקנת ותיארת את האסירים הפלסטינים כמחבלים וכטרוריסטים. ואני שמח לשאול על החלק הזה. אבל יש ד"ר [מנסור עבאס], האומרים שיש לך מסר כפול – מסר ל[זירה] הפנימית ומסר ל[זירה] החיצונית: מסר לתקשורת הערבית והפלסטינית, ומסר אחר לתקשורת הישראלית ולתקשורת הזרה הבריטית, האמריקאית ואחרות. מנסור עבאס: מר נאיף [אל-אחמרי], הרשה לי להיות ברור ומפורש. הבעיה שלי היא שיש לי מסר פוליטי אחד, ולכן הישראלי אינו מרוצה ממני, הפלסטיני אינו מרוצה ממני, הערבי אינו מרוצה ממני, וגם לא אלה שחושבים בדרך שונה. אל תשכח שיש לי יריבים פוליטיים בתוך החברה הערבית שתמיד שואפים לעוות את תדמיתי ולסלף את עמדותיי, את מחויבותי ואת זהותי. לכן פעם נוספת, המסלול הפוליטי שלנו ברור ושקוף, עמדותינו הפוליטיות ברורות ושקופות. ועכשיו, אם תרצה שאסביר את כל ההצהרות או את כל האמירות – אני יכול להסביר אותן, אבל יש מהות לשיח הפוליטי שאנחנו מקיימים ברשימה הערבית המאוחדת [רע”מ]. יש מהות לשייכות שלנו הערבית-פלסטינית, גם המוסלמית, ויש מחויבות לפרויקט פוליטי שדורש את סיום הכיבוש והקמת המדינה הפלסטינית והסרת ההתנחלויות בגבולות 67, ושתהיה מדינה [פלסטינית] לצד מדינת ישראל. ואנחנו כאזרחים ערבים פלסטינים נושאים את הזהות הערבית-פלסטינית, מממשים את קיומנו, מעצימים את קיומנו, נאחזים באדמתנו, מחזקים את נוכחותנו, משרתים את חברתנו הערבית ומשרתים את עמנו הפלסטיני. נאיף אל-אחמרי: ד”ר [מנסור עבאס], כלומר בהסבר שלך לחלק מההצהרות, אם תרשה לי ד”ר, אם תרשה לי ד"ר – אתה אומר שאולי תסביר חלק מההצהרות. אני רוצה שתסביר לי למה תיארת את האסירים הפלסטינים כמחבלים וכטרוריסטי?. ההצהרה הזו, אתה יודע שהיא הייתה אמירה [המכוונת] ל[זירה] החיצונית. מנסור עבאס: לא אחי, אני [נקטע] נאיף אל-אחמרי: ד”ר [מנסור עבאס], יש סרטון של הראיון. מנסור עבאס: אתה צריך לוודא את המידע ומה שאמרתי בשפה העברית. העיתונאי שאל אותי: האם ביקרת אצל המחבלים [בבית הסוהר]? אמרתי: אני לא ביקרתי מחבלים [בבית הסוהר]. נקודה. שורה חדשה. אילו שאל אותי האם ביקרתי אסירים פלסטינים [בבית הסוהר], הייתי אומר לו: אני לא ביקרתי אסירים פלסטינים [בבית הסוהר]. נאיף אל-אחמרי: ולכן אתה קורא להם אסירים, הם לא מחבלים ולא טרוריסטים כפי שציינת. הם אינם מחבלים או טרוריסטים כפי שציין הד”ר [מנסור עבאס]. אם אתה שומע אותי [הייתה בעיה בשידור], כי יש מי שאומר שההצהרה הזו הייתה הסיבה לפירוק הרשימה הערבית המשותפת בכנסת מלכתחילה. מנסור עבאס: לא לא, אין לזה קשר כלשהו. זה בא בהקשר אחר לגמרי. להפך, פעם נוספת [מתקיים] תהליך הסילוף [של דבריי]. שים לב שתרבות הסילוף קיימת בהיקף רחב. כלומר, הסיעות הפלסטיניות בוגדות זו בזו או מאשימות בכפירה זו את זו, מאשימות זו את זו בשיתוף פעולה [עם ישראל]. ולכן, בכנות, זה חלק מהאווירה הכללית הפלסטינית. לכן אין צורך למקד תשומת לב לדבר הזה. אני היום ובכל יום מקיים את תפקידי גם כנבחר וכמנהיג פוליטי של הערבים הפלסטינים בתוך מדינת ישראל, וגם את היותי פלסטיני המשרת את הסוגיה הפלסטינית, וההנהגות הפלסטיניות יודעות איזה תפקיד אני ממלא באופן יומיומי כדי לעצור את המלחמה הזו [המערכה הצבאית שניהל צה”ל ברצועת עזה בתגובה למתקפת השבעה באוקטובר 2023] ולנסות להגיע להסכם לסיום המשבר שאנחנו נמצאים בו. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

18,156 Aufrufe • vor 2 Monaten

"טורקיה מתכננת מלחמה עם ישראל… ורוצה לצרף את סוריה! ישראל אינה מתפשרת על ביטחון… כאשר טורקיה ניסתה לפעול במרמרה – הרגו אותם! זהו גיבוש הציר הסוני הקיצוני שעליו דיבר נתניהו! כשארה"ב וישראל החלישו את הציר השיעי, הם התחילו להרים ראש! מצרים לא תיכנס למלחמה, למרות שיש שנאה ליהודים יותר מטורקיה!" | האנליסט המצרי-אמריקאי מג'די חליל תוקף בחריפות את הציר הסוני החדש בהובלת טורקיה, מפרק את אשליית הגרעין הפקיסטני, ומדגיש את עוצמת ההרתעה הצבאית הישראלית בפודקאסט עם הפעיל המצרי מוחמד סעד ח'יראללה: "פקיסטן לא תתקוף את איראן בגרעין, אפילו אם סעודיה תותקף! ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון! יש לישראל את הבריתות עם קפריסין, יוון, הודו וקזחסטן שהיא מנסה להרחיב! הישראלים מבינים את האינטרסים שלהם, בין אם נתניהו ימשיך, ובין אם לא!" (טריילר + 30 דק') 1.9.26 "אל-חוסייני ואל-בנא הפכו את פלסטין לסוגיה אסלאמית, אחר כך איראן, ועכשיו טורקיה!" במסגרת הדיון האסטרטגי הערבי הגובר סביב הסכם ההגנה המשולש שנחתם בריאד בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן, התקיים עימות רעיוני וניתוח מעמיק בפודקאסט הפופולרי "ח'יראללה", בהנחיית הפעיל הפוליטי והחוקר המצרי מוחמד סעד ח'יראללה (Mohamed Saad Khiralla). אורחו של הפודקאסט היה המשפטן, הפרשן הפוליטי והמומחה האסטרטגי המצרי-אמריקאי מג'די חליל (Magdi Khalil مجدى خليل). השניים פרסו תמונת מצב מדאיגה ביותר לגבי הכוונות הנסתרות של הברית האסלאמית החדשה, שנועדה לדבריהם להחזיר את ההגמוניה הסונית הקיצונית לאזור – כשבראש הכוונת עומדת מדינת ישראל. כבר בראשית הדברים הבהיר חליל את הזעם והתסכול השוררים בקהיר לנוכח המהלך: "מצרים חשה מושפלת מכך שלא התייעצו איתה בנושא הזה (הסכם מכה)." לדבריו, קהיר מבינה היטב את המניעים הטורקיים: "מצרים רואה את העניין בכך שטורקיה נכנסה כדי להשיג הגמוניה." עוד חידד חליל כי "טורקיה נכנסת בשביל הגמוניה וכדי להתעמת עם ישראל." בהתייחס למגבלות הכוח האזוריות, הסביר חליל כי "מצרים אינה יכולה לחתום על הסכם הגנה על פקיסטן נגד הודו, ואפילו לא סעודיה, מעשית זה בלתי אפשרי." לצד זאת, האיום הממשי נותר בזירה המקומית: "מצרים רואה שטורקיה מתכננת מלחמה עם ישראל ורואה שישראל היא המכשול העיקרי להגמוניה של טורקיה." חליל המשיך ותיאר את המאזן הגיאופוליטי: "טורקיה השתלטה על האזור כולו כמעט, היחידה שטורקיה רואה בה כמי שמתנגדת להגמוניה האזורית שלה היא ישראל." למרות העוינות הציבורית ברחוב: "מצרים בשום אופן לא תסתבך במלחמה עם ישראל… למרות שבמצרים יש שנאה לישראל וליהודים שהגיעה לרמות גבוהות בהרבה מזו של העם הטורקי!". לצד זאת, קהיר מזהה ניסיון בוטה לערעור מעמדה: "מצרים בנוסף רואה שטורקיה רוצה לתפוס את מקומה בביטחון המפרץ לדחוק את מצרים לחלוטין מהמפרץ וזה מה שקורה!". על רקע זה הזהיר חליל באופן חד: "מצרים תעשה טעות אסטרטגית חמורה אם היא תצטרף לברית הזו." מנגד, חליל התריע מפני קולות קיצוניים מבית שמנסים לדחוף את קהיר לתהום: "יש מוחות במצרים ששנאת ישראל אצלם נעשתה חשובה בהרבה מהביטחון הלאומי המצרי! שנאתם לישראל חשובה מכל דבר! ולכן מסיתים כעת בתוך המשטר המצרי להצטרף." הוא חשף את השאיפות של אנקרה לשבור את הסטטוס-קוו: "ארדואן רוצה ללחוץ על מצרים כי ייתכן שילחם בישראל כתוצאה מהאובססיה שלו, הוא מדמיין כך, כי ברגע הקשר הראשון בין מצרים לסעודיה – בטל הסכם השלום!" בנוגע למימד הגרעיני הפקיסטני: "למרות שהפצצה… מומנה במלואה על ידי סעודיה והם כינו אותה 'הפצצה האסלאמית', פקיסטן לא תתקוף את איראן בגרעין אפילו אם סעודיה תותקף בגרעין." בשלב זה התערב המנחה מוחמד סעד ח'יראללה ושאל האם המציאות מובילה להגשמת תחזיות ירושלים: "האם אנו עומדים בפני גיבוש הציר הסוני הקיצוני שעליו דיבר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מספר פעמים?" חליל אישר את הדברים בהרחבה והצביע על השורשים ההיסטוריים: "הקיצוניות הפקיסטנית היא יצירה סעודית.. סעודיה שאפה שצבא פקיסטן יהפוך לצבא שכירי חרב למען הג'יהאד העולמי.". חליל פירט את שרשרת ההקצנה: "אמין אל-חוסייני יצר את מה שמכונה 'אסלאמיזציית הסוגיה הפלסטינית'... אמין אל-חוסייני היה חבר של חסן אל-בנא, והם אלה שאמרו: נרים את הסוגיה הפלסטינית, נרומם אותה! ונהפוך אותה לסוגיה של העולם האסלאמי כולו... כלומר, חמאס הזו היא המשך בדרך כזו או אחרת של אמין אל-חוסייני." חליל הדגיש כיצד האידיאולוגיה הזו הפכה לכלי שרת פוליטי רב-שנים: "הם הפכו את פלסטין לסוגיה אסלאמית, ואת ירושלים לסוגיה אסלאמית, ואת אל-אקצא לסוגיה אסלאמית... אחר כך איראן לקחה את זה, מדברת על 'יום ירושלים', 'נשחרר את ירושלים', 'הדרך לירושלים, לירושלים, לירושלים', ועכשיו טורקיה! שאומרת: 'נשחרר את ירושלים', 'טורקיה חייבת להיכנס לירושלים'." לדבריו, "הציר הזה הוא שהחריב את העולם: אבו אל-אעלא אל-מוודודי, חסן אל-בנא באמצעות נציגו סעיד רמדאן, ואז אמין אל-חוסייני, מתוך הליגה המוסלמית העולמית – הם שהפיצו את האסלאמיזם הבינלאומי בעולם כולו." חליל חשף את השימוש הציני במותג הדתי: "הסכם 'מכה' לתת לזה את האופי האסלאמי, ש'הסונים חזרו!'... מי דיכא את הסונים במזרח התיכון? איראן! הרי קאסם סולימאני התגאה שהוא שולט ב-4 בירות ערביות... כולם היו מובסים ומושפלים... כאשר אמריקה וישראל החלישו עבורם את כל הציר הזה, הם התחילו להרים ראש." הוא קבע נחרצות: "כל מילה בהסכם 'מכה' אומרת שמדובר בציר סוני-אסלאמי-צבאי חדש לחזרת הסונה למזרח התיכון, בהנהגת טורקיה! טורקיה רוצה להעניק לעצמה לגיטימציה, ולנטרל את מצרים ואת סעודיה." השאיפות הימיות והצבאיות הטורקיות מדאיגות במיוחד: "שר החוץ שלה, שהיה ראש המודיעין אומר לך: 'יש לנו עניין רב באבטחת נתיבי השיט בים סוף'... טורקיה! מצרים היא זו שאמורה לומר את הדברים האלה, לא טורקיה". חליל מפנה זרקור מדאיג לעבר השאיפה הטורקית לרשת את מקומה של טהראן: "טורקיה היא המדינה המרכזית במזרח התיכון שמתכננת מלחמה עם ישראל! והדבר הכי מסוכן עכשיו, היא רוצה לצרף את סוריה לציר הזה, כדי שאם טורקיה תותקף בסוריה כל הקבוצה הזו תגן על סוריה!", ומבהיר מדוע בירושלים כבר מסמנים קווים אדומים ברורים: "ישראל לא תניח לה בסוריה! ישראל תקפה כל נוכחות צבאית של איראן בסוריה בימי בשאר אל-אסד! אז היא לא תאפשר לטורקיה להישאר ולאיים על הביטחון הישראלי מטורקיה... וטורקיה רוצה להגיע ללבנון!" בניתוח יחסי הכוחות הצבאיים, חליל קבע: "ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון, ואחריה טורקיה, ואחריה מצרים… מצרים לא תיכנס למלחמה עם ישראל! אפילו אם טורקיה תילחם... אפילו אם היא חלק מההסכם, היא לא תיכנס! אם ישראל תילחם בירדן, מדינת ירדן פשוט תחדל מלהתקיים!" השניים התייחסו גם לניסיונות ההשפעה התקשורתיים הערביים: "העיתונות הסעודית, הקטארית והמצרית ואפילו הפקיסטנית - כולן דוחפות בכיוון של התערבות בבחירות בישראל! המגזין 'אל-מג'לה', הציג כותרת על שער המגזין: 'איזנקוט – הגנרל של האביונים/הפשוטים', 'איזנקוט ידיח את נתניהו'." חליל סיכם בפיכחון לגבי האחדות הישראלית בנושאי ביטחון קיומי: "הם מדמיינים שנתניהו הוא המכשול, האמת היא שהביטחון הישראלי מוסכם על כולם! כלומר, מלחמת עזה… קיצוץ הזרועות השיעיות… מלחמה נגד איראן - מוסכמת על רוב הישראלים." לסיום, פסל חליל לחלוטין את התקוות הערביות לריכוך העמדה הישראלית: "ישראל אינה מתפשרת על ביטחון! כאשר טורקיה רצתה להיכנס וניסתה לפעול נגד ישראל באמצעות ספינת המרמרה – הרגו אותם! הרגו אותם! אז ישראל מודעת, ויש לה את הבריתות שלה עכשיו עם קפריסין, עם יוון עם הודו ועם קזחסטן, שהיא מנסה להרחיב... אבל הישראלים מבינים את האינטרסים שלהם, בין אם נתניהו ימשיך, ובין אם לא ימשיך." מקור 1: מקור 2: מקור 3: הדסה אקספרס | לתמיכה בערוץ:

"טורקיה מתכננת מלחמה עם ישראל… ורוצה לצרף את סוריה! ישראל אינה מתפשרת על ביטחון… כאשר טורקיה ניסתה לפעול במרמרה – הרגו אותם! זהו גיבוש הציר הסוני הקיצוני שעליו דיבר נתניהו! כשארה"ב וישראל החלישו את הציר השיעי, הם התחילו להרים ראש! מצרים לא תיכנס למלחמה, למרות שיש שנאה ליהודים יותר מטורקיה!" | האנליסט המצרי-אמריקאי מג'די חליל תוקף בחריפות את הציר הסוני החדש בהובלת טורקיה, מפרק את אשליית הגרעין הפקיסטני, ומדגיש את עוצמת ההרתעה הצבאית הישראלית בפודקאסט עם הפעיל המצרי מוחמד סעד ח'יראללה: "פקיסטן לא תתקוף את איראן בגרעין, אפילו אם סעודיה תותקף! ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון! יש לישראל את הבריתות עם קפריסין, יוון, הודו וקזחסטן שהיא מנסה להרחיב! הישראלים מבינים את האינטרסים שלהם, בין אם נתניהו ימשיך, ובין אם לא!" (טריילר + 30 דק') 1.9.26 "אל-חוסייני ואל-בנא הפכו את פלסטין לסוגיה אסלאמית, אחר כך איראן, ועכשיו טורקיה!" במסגרת הדיון האסטרטגי הערבי הגובר סביב הסכם ההגנה המשולש שנחתם בריאד בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן, התקיים עימות רעיוני וניתוח מעמיק בפודקאסט הפופולרי "ח'יראללה", בהנחיית הפעיל הפוליטי והחוקר המצרי מוחמד סעד ח'יראללה (Mohamed Saad Khiralla). אורחו של הפודקאסט היה המשפטן, הפרשן הפוליטי והמומחה האסטרטגי המצרי-אמריקאי מג'די חליל (Magdi Khalil مجدى خليل). השניים פרסו תמונת מצב מדאיגה ביותר לגבי הכוונות הנסתרות של הברית האסלאמית החדשה, שנועדה לדבריהם להחזיר את ההגמוניה הסונית הקיצונית לאזור – כשבראש הכוונת עומדת מדינת ישראל. כבר בראשית הדברים הבהיר חליל את הזעם והתסכול השוררים בקהיר לנוכח המהלך: "מצרים חשה מושפלת מכך שלא התייעצו איתה בנושא הזה (הסכם מכה)." לדבריו, קהיר מבינה היטב את המניעים הטורקיים: "מצרים רואה את העניין בכך שטורקיה נכנסה כדי להשיג הגמוניה." עוד חידד חליל כי "טורקיה נכנסת בשביל הגמוניה וכדי להתעמת עם ישראל." בהתייחס למגבלות הכוח האזוריות, הסביר חליל כי "מצרים אינה יכולה לחתום על הסכם הגנה על פקיסטן נגד הודו, ואפילו לא סעודיה, מעשית זה בלתי אפשרי." לצד זאת, האיום הממשי נותר בזירה המקומית: "מצרים רואה שטורקיה מתכננת מלחמה עם ישראל ורואה שישראל היא המכשול העיקרי להגמוניה של טורקיה." חליל המשיך ותיאר את המאזן הגיאופוליטי: "טורקיה השתלטה על האזור כולו כמעט, היחידה שטורקיה רואה בה כמי שמתנגדת להגמוניה האזורית שלה היא ישראל." למרות העוינות הציבורית ברחוב: "מצרים בשום אופן לא תסתבך במלחמה עם ישראל… למרות שבמצרים יש שנאה לישראל וליהודים שהגיעה לרמות גבוהות בהרבה מזו של העם הטורקי!". לצד זאת, קהיר מזהה ניסיון בוטה לערעור מעמדה: "מצרים בנוסף רואה שטורקיה רוצה לתפוס את מקומה בביטחון המפרץ לדחוק את מצרים לחלוטין מהמפרץ וזה מה שקורה!". על רקע זה הזהיר חליל באופן חד: "מצרים תעשה טעות אסטרטגית חמורה אם היא תצטרף לברית הזו." מנגד, חליל התריע מפני קולות קיצוניים מבית שמנסים לדחוף את קהיר לתהום: "יש מוחות במצרים ששנאת ישראל אצלם נעשתה חשובה בהרבה מהביטחון הלאומי המצרי! שנאתם לישראל חשובה מכל דבר! ולכן מסיתים כעת בתוך המשטר המצרי להצטרף." הוא חשף את השאיפות של אנקרה לשבור את הסטטוס-קוו: "ארדואן רוצה ללחוץ על מצרים כי ייתכן שילחם בישראל כתוצאה מהאובססיה שלו, הוא מדמיין כך, כי ברגע הקשר הראשון בין מצרים לסעודיה – בטל הסכם השלום!" בנוגע למימד הגרעיני הפקיסטני: "למרות שהפצצה… מומנה במלואה על ידי סעודיה והם כינו אותה 'הפצצה האסלאמית', פקיסטן לא תתקוף את איראן בגרעין אפילו אם סעודיה תותקף בגרעין." בשלב זה התערב המנחה מוחמד סעד ח'יראללה ושאל האם המציאות מובילה להגשמת תחזיות ירושלים: "האם אנו עומדים בפני גיבוש הציר הסוני הקיצוני שעליו דיבר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מספר פעמים?" חליל אישר את הדברים בהרחבה והצביע על השורשים ההיסטוריים: "הקיצוניות הפקיסטנית היא יצירה סעודית.. סעודיה שאפה שצבא פקיסטן יהפוך לצבא שכירי חרב למען הג'יהאד העולמי.". חליל פירט את שרשרת ההקצנה: "אמין אל-חוסייני יצר את מה שמכונה 'אסלאמיזציית הסוגיה הפלסטינית'... אמין אל-חוסייני היה חבר של חסן אל-בנא, והם אלה שאמרו: נרים את הסוגיה הפלסטינית, נרומם אותה! ונהפוך אותה לסוגיה של העולם האסלאמי כולו... כלומר, חמאס הזו היא המשך בדרך כזו או אחרת של אמין אל-חוסייני." חליל הדגיש כיצד האידיאולוגיה הזו הפכה לכלי שרת פוליטי רב-שנים: "הם הפכו את פלסטין לסוגיה אסלאמית, ואת ירושלים לסוגיה אסלאמית, ואת אל-אקצא לסוגיה אסלאמית... אחר כך איראן לקחה את זה, מדברת על 'יום ירושלים', 'נשחרר את ירושלים', 'הדרך לירושלים, לירושלים, לירושלים', ועכשיו טורקיה! שאומרת: 'נשחרר את ירושלים', 'טורקיה חייבת להיכנס לירושלים'." לדבריו, "הציר הזה הוא שהחריב את העולם: אבו אל-אעלא אל-מוודודי, חסן אל-בנא באמצעות נציגו סעיד רמדאן, ואז אמין אל-חוסייני, מתוך הליגה המוסלמית העולמית – הם שהפיצו את האסלאמיזם הבינלאומי בעולם כולו." חליל חשף את השימוש הציני במותג הדתי: "הסכם 'מכה' לתת לזה את האופי האסלאמי, ש'הסונים חזרו!'... מי דיכא את הסונים במזרח התיכון? איראן! הרי קאסם סולימאני התגאה שהוא שולט ב-4 בירות ערביות... כולם היו מובסים ומושפלים... כאשר אמריקה וישראל החלישו עבורם את כל הציר הזה, הם התחילו להרים ראש." הוא קבע נחרצות: "כל מילה בהסכם 'מכה' אומרת שמדובר בציר סוני-אסלאמי-צבאי חדש לחזרת הסונה למזרח התיכון, בהנהגת טורקיה! טורקיה רוצה להעניק לעצמה לגיטימציה, ולנטרל את מצרים ואת סעודיה." השאיפות הימיות והצבאיות הטורקיות מדאיגות במיוחד: "שר החוץ שלה, שהיה ראש המודיעין אומר לך: 'יש לנו עניין רב באבטחת נתיבי השיט בים סוף'... טורקיה! מצרים היא זו שאמורה לומר את הדברים האלה, לא טורקיה". חליל מפנה זרקור מדאיג לעבר השאיפה הטורקית לרשת את מקומה של טהראן: "טורקיה היא המדינה המרכזית במזרח התיכון שמתכננת מלחמה עם ישראל! והדבר הכי מסוכן עכשיו, היא רוצה לצרף את סוריה לציר הזה, כדי שאם טורקיה תותקף בסוריה כל הקבוצה הזו תגן על סוריה!", ומבהיר מדוע בירושלים כבר מסמנים קווים אדומים ברורים: "ישראל לא תניח לה בסוריה! ישראל תקפה כל נוכחות צבאית של איראן בסוריה בימי בשאר אל-אסד! אז היא לא תאפשר לטורקיה להישאר ולאיים על הביטחון הישראלי מטורקיה... וטורקיה רוצה להגיע ללבנון!" בניתוח יחסי הכוחות הצבאיים, חליל קבע: "ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון, ואחריה טורקיה, ואחריה מצרים… מצרים לא תיכנס למלחמה עם ישראל! אפילו אם טורקיה תילחם... אפילו אם היא חלק מההסכם, היא לא תיכנס! אם ישראל תילחם בירדן, מדינת ירדן פשוט תחדל מלהתקיים!" השניים התייחסו גם לניסיונות ההשפעה התקשורתיים הערביים: "העיתונות הסעודית, הקטארית והמצרית ואפילו הפקיסטנית - כולן דוחפות בכיוון של התערבות בבחירות בישראל! המגזין 'אל-מג'לה', הציג כותרת על שער המגזין: 'איזנקוט – הגנרל של האביונים/הפשוטים', 'איזנקוט ידיח את נתניהו'." חליל סיכם בפיכחון לגבי האחדות הישראלית בנושאי ביטחון קיומי: "הם מדמיינים שנתניהו הוא המכשול, האמת היא שהביטחון הישראלי מוסכם על כולם! כלומר, מלחמת עזה… קיצוץ הזרועות השיעיות… מלחמה נגד איראן - מוסכמת על רוב הישראלים." לסיום, פסל חליל לחלוטין את התקוות הערביות לריכוך העמדה הישראלית: "ישראל אינה מתפשרת על ביטחון! כאשר טורקיה רצתה להיכנס וניסתה לפעול נגד ישראל באמצעות ספינת המרמרה – הרגו אותם! הרגו אותם! אז ישראל מודעת, ויש לה את הבריתות שלה עכשיו עם קפריסין, עם יוון עם הודו ועם קזחסטן, שהיא מנסה להרחיב... אבל הישראלים מבינים את האינטרסים שלהם, בין אם נתניהו ימשיך, ובין אם לא ימשיך." מקור 1: מקור 2: מקור 3: הדסה אקספרס | לתמיכה בערוץ:

הדסה אקספרס

16,263 Aufrufe • vor 1 Monat

אייל ברקוביץ' הוא אשף תקשורת, פנומן שמצליח להוציא מהמרואיינים שלו את כל האמת, להראות אותם במלוא עליבותם ולחשוף את ערוותם. המראות והקולות שעולים באולפן 13 של מוריה וברקו, קשים לעיכול לבטח כשרואים את התגובות, האמירות ושפת הגוף של מוריה אסרף, שסופחה לברקו כמו קישוט יפה למצויינות העיתונאית של ברקו. אתמול בתוכנית, ברקו הגיע לשיאים חדשים מול סגן יו"ר הכנסת, אלי רביבו, ומול השר העבריין הכהניסט איתמר בן גביר. נתניהו שאליבא דה רביבו "רגיש לעדות המזרח" מחזיר לתפקיד דוברו את זיו אגמון, מי שכינה את יוצאי עדות המזרח "בבונים". רביבו, מזרחי אסלי בעצמו, מוחל לנתניהו על המינוי הכושל, מוחל לנתניהו גם על אמירות גזעניות שלו בעבר נגד יוצאי עדות המזרח, מספר לעצמו ומשכנע את עצמו בסיפורי פנטזיה ונדמה לי. כך רביבו אמר אתמול אצל מוריה וברקו: "הוא (נתניהו) מאוד רגיש לעדות המזרח, הוא מכיר על איזה ענף הוא יושב עשרות שנים והוא לא יפגע באותו קהל ששם אותו פעם אחר פעם בכיסא ראש הממשלה". בלי להיות מומחים גדולים באנתרופולוגיה, אתם מבינים את הדפיקות המובנית אצל חלקים גדולים מיוצאי עדות המזרח? אתם מבינים את הבכיינות ותחושת הדפיקות שלהם שעוברת אצל חלק לא מבוטל מהם? רביבו פשוט משיר מבט למצלמה ואומר לעצמו, נתניהו מספק לי מעמד, משכורת לא רעה, ברקו ומוריה מזמינים אותי לראיונות בטלויזיה, מה רע לי בחיים, הרי ללא נתניהו במקרה הטוב הייתי יו"ר וועד הבית ולכן אני מאפשר לנתניהו, סביבתו הקרובה, אנשי לשכתו, רעייתו ובנו, להשפיל אותי ואת מוצאי, לזלזל בי, לירוק עלי, לעשות דאחקות על חשבוני, העיקר שבחיים אין לי דאגות פרנסה על הראש והילדים שלי יכולים לספר לחברים שלהם שדלתו של ראש הממשלה פתוחה בפני, אבא שלהם מתי שבא לו והוא מלקק לביבי בכל פעם שמתחשק לו. רביבו הוא המראה, השיקוף, ההסבר להמשך התמיכה הגורפת של יוצאי עדות המזרח בנתניהו, איזו עליבות, איזה חוסר כבוד עצמי, איזה אנשים קטנים, בזויים ובשורה התחתונה, בוגדים, נבערים, פשוט עלובי חיים ולא מוכשרים שמעבירים את נכשלותם מדור לדור.נתניהו הוא אמן נכלולי בקיבוע מצבם, בעיקר בפריפריה. ראיון נוסף אתמול אצל מוריה וברקו היה מול יו"ר הג'יהאד היהודי, סליחה סליחה, יו"ר עוצמה יהודית, השר איתמר בן גביר, טיפוס ילדותי, אותו עבריין כהניסט שכבר כמה חודשים מסתובב זחוח עם סיכת חבל תליה על דש צווארון המקטורן שלו. בן גביר נשאל על ה"ניצחון המוחלט" בעזה והאידיוט הלכאורה פאשיסט מתחמק מהשאלה ועונה בלי כל קשר לשאלה "אבל מה שעשינו באיראן, ואו איזה יופי... אנחנו 60-65% 70% בדרך לשם" ברקו שם קצוץ, לא מתרגש מבן גביר ומהשקרים שלו, מסתכל לכהניסט בעיניים ומשיא לו עצה לגבי המפגינים נגד המלחמה בכיכר הבימה "יש שם 1000 איש, תן להם להפגין, מה אכפת לך". החירטוטים, גיבובי השקרים והבדיות שבן גביר מוציא מפיו לאחר הטיפ של ברקו, הם פשוט מאסטרפיס באבחון אישיותו המניפולטיבית, הצבועה והנכלולית של מי שעומד בראש הזרוע המדינית של גדודי הג'יהאד היהודי ביהודה ושומרון. זה מה שענה בן גביר לברקו: "החלטת בג"ץ מופקרת... המפגינים הם אחים שלי...". ברקו מכיר בע"פ את הטריקים והשטיקים של המרואיין בן גביר מחדד את הטיפ שלו לבן גביר, פשוט שלא ישלח שוטרים להפגנות בכיכר הבימה, בדיוק כמו שלא שלח להתכנסויות המופקרות בבני ברק. בן גביר השקרן המסית עונה לברקו שהקפלניסטים בבימה חוסמים כבישים ובבני ברק לא, אמירה שהיא שקר מוחלט. בן גביר המופרע המופקר, משקר לברקו ולצופים מצח נחושה כדי להסביר את מהלכיו ההזויים, הבזויים והלא חוקיים נגד נגד פעילויות המחאה. בן גביר מתחיל להבין לאיזו פינה ברקו הצמיד אותו ואז הוא הוא מיתמם שלא הוא בכלל שולח את השוטרים, מה שנקרא כולנו בטוחים ומאמינים לסיפורי האלף לילה ולילה שלו. בן גביר ממשיך וחושף ידיעה "סנסציונית". הוא עצמו, האיש שהפך את משטרת ישראל לצעצוע פרטי שלו כדי שיגן על שרידותה של ממשלת הדמים וכדי שתמגר את חופש הביטוי בישראל, טוען שאינו מתערב במינויים במשטרה, התגובה בשפת הגוף של ברקו לאמירות המגוחכות האלה של בן גביר, מספרות את כל הסיפור. "מוריה וברקו" היא תוכנית טלוויזיה שלא עושה חשבון לאף אחד, ברור שבזכות איל ברקוביץ' הנהדר והאותנטי. כל מרואיין שמגיע לברקו עובר "שיקוף" שחושף את שקריו, כוונותיו ועוונותיו בלי שבכלל שם לב שעשה כך בראייתי מדובר בתוכנית שצריך לקטלג אותה כסוגה עלית, כמובן שלא בגלל מוריה אסרף, ביביסטית לאומנית במסווה, סוס טרויאני בערוץ 13. אבל... מצוין שמוריה שם לצידו של ברקו, חשוב שיהיה פלורליזם של דעות גם בערוץ 13 המצוין. איתמר בן גביר Moriah Asraf Eyal Berkovic חדשות 13 ערוץ 13

אייל ברקוביץ' הוא אשף תקשורת, פנומן שמצליח להוציא מהמרואיינים שלו את כל האמת, להראות אותם במלוא עליבותם ולחשוף את ערוותם. המראות והקולות שעולים באולפן 13 של מוריה וברקו, קשים לעיכול לבטח כשרואים את התגובות, האמירות ושפת הגוף של מוריה אסרף, שסופחה לברקו כמו קישוט יפה למצויינות העיתונאית של ברקו. אתמול בתוכנית, ברקו הגיע לשיאים חדשים מול סגן יו"ר הכנסת, אלי רביבו, ומול השר העבריין הכהניסט איתמר בן גביר. נתניהו שאליבא דה רביבו "רגיש לעדות המזרח" מחזיר לתפקיד דוברו את זיו אגמון, מי שכינה את יוצאי עדות המזרח "בבונים". רביבו, מזרחי אסלי בעצמו, מוחל לנתניהו על המינוי הכושל, מוחל לנתניהו גם על אמירות גזעניות שלו בעבר נגד יוצאי עדות המזרח, מספר לעצמו ומשכנע את עצמו בסיפורי פנטזיה ונדמה לי. כך רביבו אמר אתמול אצל מוריה וברקו: "הוא (נתניהו) מאוד רגיש לעדות המזרח, הוא מכיר על איזה ענף הוא יושב עשרות שנים והוא לא יפגע באותו קהל ששם אותו פעם אחר פעם בכיסא ראש הממשלה". בלי להיות מומחים גדולים באנתרופולוגיה, אתם מבינים את הדפיקות המובנית אצל חלקים גדולים מיוצאי עדות המזרח? אתם מבינים את הבכיינות ותחושת הדפיקות שלהם שעוברת אצל חלק לא מבוטל מהם? רביבו פשוט משיר מבט למצלמה ואומר לעצמו, נתניהו מספק לי מעמד, משכורת לא רעה, ברקו ומוריה מזמינים אותי לראיונות בטלויזיה, מה רע לי בחיים, הרי ללא נתניהו במקרה הטוב הייתי יו"ר וועד הבית ולכן אני מאפשר לנתניהו, סביבתו הקרובה, אנשי לשכתו, רעייתו ובנו, להשפיל אותי ואת מוצאי, לזלזל בי, לירוק עלי, לעשות דאחקות על חשבוני, העיקר שבחיים אין לי דאגות פרנסה על הראש והילדים שלי יכולים לספר לחברים שלהם שדלתו של ראש הממשלה פתוחה בפני, אבא שלהם מתי שבא לו והוא מלקק לביבי בכל פעם שמתחשק לו. רביבו הוא המראה, השיקוף, ההסבר להמשך התמיכה הגורפת של יוצאי עדות המזרח בנתניהו, איזו עליבות, איזה חוסר כבוד עצמי, איזה אנשים קטנים, בזויים ובשורה התחתונה, בוגדים, נבערים, פשוט עלובי חיים ולא מוכשרים שמעבירים את נכשלותם מדור לדור.נתניהו הוא אמן נכלולי בקיבוע מצבם, בעיקר בפריפריה. ראיון נוסף אתמול אצל מוריה וברקו היה מול יו"ר הג'יהאד היהודי, סליחה סליחה, יו"ר עוצמה יהודית, השר איתמר בן גביר, טיפוס ילדותי, אותו עבריין כהניסט שכבר כמה חודשים מסתובב זחוח עם סיכת חבל תליה על דש צווארון המקטורן שלו. בן גביר נשאל על ה"ניצחון המוחלט" בעזה והאידיוט הלכאורה פאשיסט מתחמק מהשאלה ועונה בלי כל קשר לשאלה "אבל מה שעשינו באיראן, ואו איזה יופי... אנחנו 60-65% 70% בדרך לשם" ברקו שם קצוץ, לא מתרגש מבן גביר ומהשקרים שלו, מסתכל לכהניסט בעיניים ומשיא לו עצה לגבי המפגינים נגד המלחמה בכיכר הבימה "יש שם 1000 איש, תן להם להפגין, מה אכפת לך". החירטוטים, גיבובי השקרים והבדיות שבן גביר מוציא מפיו לאחר הטיפ של ברקו, הם פשוט מאסטרפיס באבחון אישיותו המניפולטיבית, הצבועה והנכלולית של מי שעומד בראש הזרוע המדינית של גדודי הג'יהאד היהודי ביהודה ושומרון. זה מה שענה בן גביר לברקו: "החלטת בג"ץ מופקרת... המפגינים הם אחים שלי...". ברקו מכיר בע"פ את הטריקים והשטיקים של המרואיין בן גביר מחדד את הטיפ שלו לבן גביר, פשוט שלא ישלח שוטרים להפגנות בכיכר הבימה, בדיוק כמו שלא שלח להתכנסויות המופקרות בבני ברק. בן גביר השקרן המסית עונה לברקו שהקפלניסטים בבימה חוסמים כבישים ובבני ברק לא, אמירה שהיא שקר מוחלט. בן גביר המופרע המופקר, משקר לברקו ולצופים מצח נחושה כדי להסביר את מהלכיו ההזויים, הבזויים והלא חוקיים נגד נגד פעילויות המחאה. בן גביר מתחיל להבין לאיזו פינה ברקו הצמיד אותו ואז הוא הוא מיתמם שלא הוא בכלל שולח את השוטרים, מה שנקרא כולנו בטוחים ומאמינים לסיפורי האלף לילה ולילה שלו. בן גביר ממשיך וחושף ידיעה "סנסציונית". הוא עצמו, האיש שהפך את משטרת ישראל לצעצוע פרטי שלו כדי שיגן על שרידותה של ממשלת הדמים וכדי שתמגר את חופש הביטוי בישראל, טוען שאינו מתערב במינויים במשטרה, התגובה בשפת הגוף של ברקו לאמירות המגוחכות האלה של בן גביר, מספרות את כל הסיפור. "מוריה וברקו" היא תוכנית טלוויזיה שלא עושה חשבון לאף אחד, ברור שבזכות איל ברקוביץ' הנהדר והאותנטי. כל מרואיין שמגיע לברקו עובר "שיקוף" שחושף את שקריו, כוונותיו ועוונותיו בלי שבכלל שם לב שעשה כך בראייתי מדובר בתוכנית שצריך לקטלג אותה כסוגה עלית, כמובן שלא בגלל מוריה אסרף, ביביסטית לאומנית במסווה, סוס טרויאני בערוץ 13. אבל... מצוין שמוריה שם לצידו של ברקו, חשוב שיהיה פלורליזם של דעות גם בערוץ 13 המצוין. איתמר בן גביר Moriah Asraf Eyal Berkovic חדשות 13 ערוץ 13

Danny Gallant דני גלנט

30,191 Aufrufe • vor 6 Monaten

מסמכי השלל חושפים את המועד בו קיבל חמאס את ההחלטה להאיץ ההכנות למתקפה נגד ישראל העיתון "ניו יורק טיימס" דיווח ב-12 באוקטובר 2024 על תוכנם של מסמכי שלל שנתפסו ברצועת עזה, המתעדים בשלושים עמודים, עשר ישיבות חשאיות, שערכו בכירי חמאס, ועסקו בתכנון מתקפה לכיבוש בסיסים צבאיים וישובים באזור עוטף עזה. להלן ציטוט מהכתבה: "חמאס הרגיש בטוח בתמיכה הכללית של בעלות בריתו, אך הגיע למסקנה כי ייתכן שיהיה צורך להתקדם [לצאת למתקפה נגד ישראל] ללא מעורבותם המלאה - בין השאר כדי למנוע מישראל לפרוס מערכת הגנה אווירית חדשה ומתקדמת לפני ההתקפה… באותה ישיבה [במאי 2023] אמרו [חברי] מועצת ההנהגה [של חמאס] שהם רוצים לבצע את ההתקפה עד סוף 2023, משום שישראל הודיעה שהיא מפתחת סוג חדש של לייזר שיכול להשמיד רקטות של חמאס בצורה יעילה יותר ממערכת ההגנה האווירית הנוכחית שלה [כיפת ברזל וקלע דויד]”. הערכת חמאס נסמכה קרוב לוודאי על דבריהם של ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ בנושא פיתוח מערכת יירוט באמצעות לייזר. בנאום ב-1 בפברואר 2022 במכון למחקרי ביטחון לאומי - מחקר אסטרטגי (INSS), אמר בנט: "כבר בתוך כשנה צה"ל יכניס לפעולה מערכת יירוט באמצעות לייזר, בהתחלה באופן ניסיוני ובהמשך באופן מבצעי, בתחילה בדרום ואחר כך במקומות אחרים. זה יאפשר לנו עם התקדמות השנים להקיף את ישראל בחומת לייזר שתגן עלינו מטילים, רקטות, כטב"מים [כלי טיס בלתי מאוישים] ואיומים אחרים, אבל בעצם היא תשלול, היא תיקח מהאויב את הקלף החזק ביותר שיש לו נגדנו. המשוואה הכלכלית תתהפך - הם יבזבזו הרבה כסף ואנחנו מעט, כי אם אתה יכול ליירט טיל או רקטה בפולס חשמל שעולה כמה דולרים, אנחנו בעצם מאיינים, שוללים, את טבעת האש שהקימה איראן על הגבולות שלנו במשך כמה עשורים בהשקעה ענקית. כל הדבר הזה כבר לא משתלם". ב-13 באפריל 2022 אמר שר הביטחון בני גנץ, כי "בפעם הראשונה אי פעם, מערכת לייזר רב עוצמה מפיתוח כחול לבן מיירטת מטרות מרחוק… נעשה הכול כדי שהמערכת הזו תהפוך למבצעית בהקדם". הנהגת חמאס הסיקה מהאמירות לפיהן מערכת הלייזר רב העוצמה שפיתחה ישראל כבר הצליחה ליירט מטרות מרחוק, וכי "בתוך כשנה צה"ל יכניס לפעולה מערכת יירוט באמצעות לייזר", שחלון ההזדמנויות לתקוף את ישראל עלול להיסגר עד סוף שנת 2023, ועל כן התקבלה ההחלטה, ככל הנראה כבר בפברואר 2022, להאיץ את ההכנות לקראת תכנית ההתקפה נגד ישראל, שהוצאה לפועל בסופו של דבר ב-7 באוקטובר 2023. יושב ראש חברת רַפַאֵל, ד"ר יובל שטייניץ אמר בראיון לערוץ 14 (23 בנובמבר 2024), כי רפאל התחייבה לספק לצה"ל את מערכת הלייזר הראשונה לקראת סוף שנת 2025, ומיד אחר כך מספר גדול של מערכות לייזר כדי שצה"ל וחיל האוויר יוכלו לכסות את כל שטח המדינה.

מסמכי השלל חושפים את המועד בו קיבל חמאס את ההחלטה להאיץ ההכנות למתקפה נגד ישראל העיתון "ניו יורק טיימס" דיווח ב-12 באוקטובר 2024 על תוכנם של מסמכי שלל שנתפסו ברצועת עזה, המתעדים בשלושים עמודים, עשר ישיבות חשאיות, שערכו בכירי חמאס, ועסקו בתכנון מתקפה לכיבוש בסיסים צבאיים וישובים באזור עוטף עזה. להלן ציטוט מהכתבה: "חמאס הרגיש בטוח בתמיכה הכללית של בעלות בריתו, אך הגיע למסקנה כי ייתכן שיהיה צורך להתקדם [לצאת למתקפה נגד ישראל] ללא מעורבותם המלאה - בין השאר כדי למנוע מישראל לפרוס מערכת הגנה אווירית חדשה ומתקדמת לפני ההתקפה… באותה ישיבה [במאי 2023] אמרו [חברי] מועצת ההנהגה [של חמאס] שהם רוצים לבצע את ההתקפה עד סוף 2023, משום שישראל הודיעה שהיא מפתחת סוג חדש של לייזר שיכול להשמיד רקטות של חמאס בצורה יעילה יותר ממערכת ההגנה האווירית הנוכחית שלה [כיפת ברזל וקלע דויד]”. הערכת חמאס נסמכה קרוב לוודאי על דבריהם של ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ בנושא פיתוח מערכת יירוט באמצעות לייזר. בנאום ב-1 בפברואר 2022 במכון למחקרי ביטחון לאומי - מחקר אסטרטגי (INSS), אמר בנט: "כבר בתוך כשנה צה"ל יכניס לפעולה מערכת יירוט באמצעות לייזר, בהתחלה באופן ניסיוני ובהמשך באופן מבצעי, בתחילה בדרום ואחר כך במקומות אחרים. זה יאפשר לנו עם התקדמות השנים להקיף את ישראל בחומת לייזר שתגן עלינו מטילים, רקטות, כטב"מים [כלי טיס בלתי מאוישים] ואיומים אחרים, אבל בעצם היא תשלול, היא תיקח מהאויב את הקלף החזק ביותר שיש לו נגדנו. המשוואה הכלכלית תתהפך - הם יבזבזו הרבה כסף ואנחנו מעט, כי אם אתה יכול ליירט טיל או רקטה בפולס חשמל שעולה כמה דולרים, אנחנו בעצם מאיינים, שוללים, את טבעת האש שהקימה איראן על הגבולות שלנו במשך כמה עשורים בהשקעה ענקית. כל הדבר הזה כבר לא משתלם". ב-13 באפריל 2022 אמר שר הביטחון בני גנץ, כי "בפעם הראשונה אי פעם, מערכת לייזר רב עוצמה מפיתוח כחול לבן מיירטת מטרות מרחוק… נעשה הכול כדי שהמערכת הזו תהפוך למבצעית בהקדם". הנהגת חמאס הסיקה מהאמירות לפיהן מערכת הלייזר רב העוצמה שפיתחה ישראל כבר הצליחה ליירט מטרות מרחוק, וכי "בתוך כשנה צה"ל יכניס לפעולה מערכת יירוט באמצעות לייזר", שחלון ההזדמנויות לתקוף את ישראל עלול להיסגר עד סוף שנת 2023, ועל כן התקבלה ההחלטה, ככל הנראה כבר בפברואר 2022, להאיץ את ההכנות לקראת תכנית ההתקפה נגד ישראל, שהוצאה לפועל בסופו של דבר ב-7 באוקטובר 2023. יושב ראש חברת רַפַאֵל, ד"ר יובל שטייניץ אמר בראיון לערוץ 14 (23 בנובמבר 2024), כי רפאל התחייבה לספק לצה"ל את מערכת הלייזר הראשונה לקראת סוף שנת 2025, ומיד אחר כך מספר גדול של מערכות לייזר כדי שצה"ל וחיל האוויר יוכלו לכסות את כל שטח המדינה.

Jonathan D. Halevi

22,485 Aufrufe • vor 1 Jahr

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; מפורק; הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס הם פטריוטים; מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023; גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון; אנו מתאבדים" ב-4 באוקטובר 2023, התארח תת אלוף (מיל.) אסף אגמון בתוכנית הרדיו של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, ולהלן תוכן הראיון: אודי סגל: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר. שלום רב. אסף אגמון: שלום, וחג שמח לכם ולמאזינים. אודי סגל: תגיד, אתה לא חושב, אתה יודע, הרבה פעמים בחיל האוויר מדברים על דחיפה של גבולות המערכת. כלומר, הרבה פעמים כשיש מטוסים, יש להם יכולות מסוימות שכתובות במפרט הטכני, וטייסי חיל האוויר הנועזים תמיד דוחפים אותם לגבולות המערכת, ואפילו מעבר להם ביכולות שמוציאים מכלי הטייס השונים שהם מובילים. יכול להיות שבתמרון שאתם עשיתם במהלך המחאה, שהוא מוצדק אולי מבחינת הכעס שלכם והחשש לדמוקרטיה הישראלית, דחפתם את גבולות המערכת לגבול שהוא גבול אדום, שעלול להביא להתרסקות כלי הטייס? אסף אגמון: קודם [כל], אני לא באתי לדבר איתכם על המחאה. אני באתי לדבר איתכם על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל במצב הכשירות של חיל האוויר, בהמשך למה ש[חבר הכנסת] גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, אחד הטובים ביותר שהיה לנו, דיבר איתכם בשעה הקרובה [האחרונה]. ענת דוידוב: כן, אבל זה פועל יוצא, אתה יודע אי אפשר להתעלם מזה. אסף אגמון: הפועל היוצא, זה שקודם כל בואו נסתכל על העובדות, אני לא פרשן, אני איש של עובדות, אני איש שבא מהמערך המבצעי, כל החיים שלי הייתי במערך המבצעי, 51 שנים הייתי בחיל האוויר, עשיתי מילואים עד לפני שנה. מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד מהכי בכירים שהיה בחיל האוויר, והוא לא מזוהה עם המחאה בכלל, והוא דאג מרוב דאגתו ללכת לראש הממשלה [בנימין נתניהו] אישית, ולהגיד לו שמצב הכשירות של חיל האוויר, ואני אשתמש במונח שהוא השתמש, הוא אסוני. אסוני. חיל האוויר מצבו, מצב הכשירות שלו אסוני. הוא הלך ואמר לראש הממשלה שלנו, שכבר היום חיל האוויר לא מסוגל אפילו לעשות 70% מהתוכניות המבצעיות, שהכינו על מנת לתקוף באיראן אם נחליט לתקוף באיראן. ראש הממשלה שלנו, שכל הזמן בצדק אמר שאיראן זה איום קיומי על מדינת ישראל, במעשיו ובמעשה ממשלתו, משמיד את הדבר היחידי שיש למדינת ישראל להגן מפני איראן גרעינית, וזה חיל האוויר. אודי סגל: אוקיי, ושוב אני שואל אותך, האם המציאות הזאת, שמצב הכשירות של חיל האוויר נמצא במצב אסוני, האם אתה לוקח על זה גם אחריות, שהאם יכול להיות שמהלך המחאה שלכם, היה מהלך אחד רחוק מדי, חציתם קו אדום מוקדם מדי, כדי להביא את ראש הממשלה לפעולה, שבינתיים לא הצלחתם להביא אותו, וזו גניזת כל המהפכה המשפטית. אסף אגמון: ראש הממשלה שלנו עסוק במסע תענוגות מחוף אל חוף בארצות הברית, חוזר משם, הולך לנפוש בנווה אטי"ב, משם בשבוע הבא הוא הולך לקחת את כל ממשלת ישראל לישיבה משותפת עם ממשלת צ’כיה, אולי בשביל להכין מקומות לאיפה נוכל לברוח אחרי שהוא יגמור להשמיד את מדינת ישראל. אודי סגל: אבל שוב אתה מתחמק מהשאלה, אני שואל אותך שאלה. אסף אגמון: אני לא מתחמק מהשאלה. אודי סגל: אני שואל אותך שאלה, תת אלוף במילואים אסף אגמון, אתה לא מרגיש שבמהלך המחאה שלכם דחפתם את המערכת הצבאית לגבולות ההפעלה שלה, ואתם מסכנים את ביטחון ישראל על משהו שיכול להיות שאתם יכולים לפעול אחרת. יכול להיות שתגיד לי, תשמע, עשינו תחקיר, לא, זה פעולה לגיטימית. למה אתה מתחמק מהשאלה? אסף אגמון: אני לא מתחמק מ... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחמק משום דבר, ואני אגיד לך כל מה שתרצה. הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס, הם הפטריוטים הכי גדולים בתולדות מדינת ישראל. הם מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023. ענת דוידוב: אבל אסף אגמון, לא כולם רואים את זה כך. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. ענת דוידוב: מאה אחוז. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. האנשים האלה, שהם אנשים מיוחדים, הם רואים את זה והם לוקחים את זה על הכתפיים שלהם, אני מצדיע להם. דרך אגב, הם היחידים שעושים, איפה כל אנשי ההייטק? איפה הרופאים? איפה המורים? למה הם משאירים אותם לבד? מי שעצר את החקיקה, זה היו הטייסים הגיבורים האלה. עם ישראל חייב להם ויהיה חייב להם לדורות. אם מישהו יציל את מדינת ישראל, זה יהיו הטייסים הגיבורים האלה, שעכשיו משאירים אותם לבד, ועכשיו עושים נגדם מסע הפחדה ומסע איומים. ענת דוידוב: מי משאיר אותם לבד, תא"ל אגמון? מי משאיר אותם לבד? בכירי חיל האוויר שלא מוכנים להצטרף ולתמוך בהם? אסף אגמון: משאירים אותם לבד, כי ההייטקיסטים גם כן לא מצטרפים, כי הרופאים גם כן דיברו ועדיין לא עושים כלום, וגם מה שקורה בצה"ל היום, שעושים עליהם מהלך של הפחדה. אני 51 שנה הייתי בחיל האוויר, בחיים שלי לא שמעתי, שדיון כשירות של חיל האוויר מגיע לתקשורת. ופתאום עכשיו, 3 שבועות לפני הדיון, [הכתב הצבאי של ערוץ 13] אור הלר... אודי סגל: אבל אסף אגמון, אתם הבאתם במחאה שלכם את מצב הכשירות למצב שהוא נמצא, ואני שואל אותך שוב את השאלה בפעם החמישית, האם אתה לא חושב שהצעד שנקטתם הוא צעד שמסכן את ביטחון ישראל בצורה מוגזמת, ולא הצלחתם בינתיים להשיג את המטרה, והוא לייצר לחץ אפקטיבי על ראש ממשלת ישראל כדי לסגת בו, במהלך המרכזי שהוא מוביל בשנה האחרונה? אסף אגמון: פשוט, לא רק שלא הלכנו רחוק מדי, צריך להכפיל את כמות המילואימניקים שיודיעו עכשיו שהם משעים את ההתנדבות שלהם. אודי סגל: ואז? זה לא יחשוף את ישראל לבעיה ביטחונית? אסף אגמון: מי שמכניס את ישראל לבעיה ביטחונית זה ראש הממשלה שלה. מה אתה רוצה מהטייסים האלה? ראש הממשלה שלה בשביל ועדה למינוי שופטים מחרב את ביטחון מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים האלה ששמים את נפשם בכפם. ענת דוידוב: אז למה לא כולם מצטרפים? זאת השאלה ששאלתי קודם. אסף אגמון: הם מפחדים, הם מפחדים. ענת דוידוב: ממי? אסף אגמון: עושים עליהם מסע הפחדה, מה אתם לא מבינים? אודי סגל: לא, אולי יש פה חוזה שאתה לא, החוזה שלנו היא מדינת ישראל, הוא חוזה שבו לא מפרקים את המדינה כדי לשנות את הכיוון שלה, ויכול להיות שאתם עשיתם צעד, שהתוצאה שלו, השיורית, היא פגיעה כל כך קשה בביטחון ישראל שהיא לא שווה את המהלך הזה. אסף אגמון: תגיד לי, אתה לא התבלבלת? [אתה חושב] שאני ראש הממשלה? מה אתה שואל אותי? אני זה מי שמפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? אני מפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? ראש הממשלה שלנו מפרק את מדינת ישראל. מה אתם לא מבינים? מה אתה שואל אותי? בשביל הרפורמה הזאת הוא מפרק את מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים הגיבורים האלה? אודי סגל: אני שואל אותך, מה שאני שואל אותך זה שאלה שאני שואל אותך מתחילת הראיון. האם לא נקטתם בצעד קיצוני מדי? בשלב מוקדם מדי? והדבר הזה בעצם פוגע בכשירות של החיל [חיל האוויר] באופן שלא יצר לחץ אפקטיבי מספיק. אסף אגמון: אתה מבין שחיל האוויר במצב אסוני? אתה מבין שחיל האוויר לא יכול לאייש את התרגיל המבצעי הבינלאומי הגדול שיש לו, הולכים לארח את עשרות מפקדי חילות אוויר מכל העולם ולהראות להם שיש פה חיל אוויר מפורק, שפירקו אותו, שהסיתו איש ברעהו, ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה וחבורתו. הם קראו לטייסים האלה מוגלה, בוגדים, צריך לתלות אותם בכיכר העיר, והם אמיצים וגיבורים, והם אמרו, אנחנו נקריב את הכל בשביל מדינת ישראל להציל אותה. ענת דוידוב: אגב, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, מה יקרה כשיגיע מועד התרגיל? איך אתה רואה את הדברים קורים? אסף אגמון: פתאום מח"א [מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר] נהייה אילם. פתאום אין דובר צה"ל [תא"ל דניאל הגרי], פתאום אין צנזור [תא"ל קובי מנדלבליט], תשאלו אותו, מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותו איך תאייש את התרגיל הבינלאומי? תשאלו אותו מה אתה אומר לראש הממשלה, שאם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. ענת דוידוב: מח"א [מפקד חיל האוויר] הציב דדליין, הדדליין הוא 17 באוקטובר [2023] כדי לבדוק אם טייסים חוזרים לפעילות שוטפת או לא. זה מה שהוא אמר. אסף אגמון: גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים אנשים הכי מנוסים, עם הכי הרבה ניסיון, זה המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי, יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום. ושם זה אנשים שלא טסים, והם לא יחזרו למילואים. אודי סגל: אז תת אלוף במילואים אסף אגמון. ענת דוידוב: רגע רגע, הוא אומר שהם לא יחזרו למילואים, זאת אמירה, כלומר, שום דדליין לא יעזור כאן, הם לא חוזרים למילואים. אסף אגמון: הם לא טסים, הם לא טסים, אתה לא יכול להגיד להם, אם לא תחזור... ענת דוידוב: לא טסים, מאבדים כשירות, וחבורה שלמה הולכת לשבת בבית. אסף אגמון: מעל 200, אנשי המטה המבצעי, האנשים הכי בכירים בחיל האוויר, הכי רציניים, בהם חיל האוויר תלוי, הודיעו לו [למפקד חיל האוויר], רשמית, אנחנו לא מתייצבים למילואים. אנחנו השענו את ההתנדבות שלנו למילואים. מה הוא יעשה? אודי סגל: אז מה אתה אומר? שזה בלתי הפיך? אסף אגמון: בטח הפיך. תפנה את זה לדרג הפוליטי, לדרג המדיני. תצילו את המדינה הזאתי. אודי סגל: אז אני שואל אותך, מה אתה חושב שעכשיו יקרה במציאות שאתה מייצר, שבאמת מצב הכשירות הוא אסוני, שאין לו [למפקד חיל האוויר] מוח מבצעי בחיל האוויר, שאין לו טייסים לאייש את התרגיל, מה אתה חושב שיכול לקרות? איזה לחץ זה לדעתך יפעיל על ראש הממשלה? ומה לדעתך יקרה? כי בינתיים זה לא קרה. אסף אגמון: תשאל את זה את שר הביטחון שלנו [יואב גלנט], תשאל את ראש הממשלה שלנו שלא רוצה להתראיין אצלכם, תשאל אותו את השאלות האלה. עליו האחריות. אודי סגל: אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים אנחנו יוצאים נגד תופעות של סרבנות, חלק מהפעולות האלה זה פעולות שמעודדות סרבנות, חלק מכנים אתכם אנשים שמורדים במדינה, אנשים שלא מקבלים את מרות הממשלה, שהיא אחראית על הפעלת הצבא. השאלה היא, מה אתה אומר על האמירות האלה שלהם? אסף אגמון: מה אני אומר? אני אומר לך, לכם ולכל המאזינים, שבאיראן וחיזבאללה והחמאס יושבים בשקט עכשיו ומוחאים כפיים לראש ממשלת ישראל, שמשמיד את ביטחון מדינת ישראל ואת חיל האוויר בפרט. זה מה שאני אומר לכם. וזאת השאלה שצריך לשאול אותו, וזאת השאלה שהאזרחים במדינה הזאת צריכים לשאול, איך ייתכן שאנחנו נותנים יד להשמדת ביטחון מדינת ישראל? ענת דוידוב: אוקיי, עכשיו משפט לסיום, תת אלוף במילואים אסף אגמון. אם הדברים נשארים כמות שהם, לאן המדינה הזאת הולכת? אסף אגמון: אין לי מה להגיד לך. המדינה הזאת הולכת לאבדון. המדינה הזאת הולכת לאבדון. אבל כמה שאני מודאג, אני נחוש ואני אלחם שזה לא יקרה. המדינה שלנו במצב הנוכחי הולכת לאבדון. זה על הקיר, ואנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו מתעסקים בשטויות, ואנחנו מסרבים לראות שהנס הזה שקראו לו מדינת ישראל, שככה התקדם 75 שנה, אנחנו הורסים אותו ומתאבדים, פשוט מתאבדים. ענת דוידוב: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה, מבכירי חיל האוויר לשעבר, תודה רבה לך. סימוכין: כתבות קודמות שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – תת אלוף (מיל.) אסף אגמון מביע תמיכה בגל הסירוב לשירות מילואים: "מתוך היכרות קרובה עם המשמעויות של הפסקת טיסה פעילה, אנו אומרים באופן הברור ביותר לקבוצת המילואים הפעילים: אנו נתמוך, ללא סייג, בכל פעולת מחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר!" סימוכין: תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "הדסקית ‘לשחרר את החטופים עכשיו’ היא סמל יהודי, לא פחות מכיפה; אנחנו כבר לא דמוקרטיה יהודית; הממשלה הזו היא איום על הזהות שלכם כיהודים כאן בטורונטו ובכל מקום אחר; הם יעשו הכל כדי שהם [הערבים] לא יוכלו להצביע; יאמרו לתומכי הפסקת ההתנדבות שלא יוכלו להצביע". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". אל"מ (מיל.) אבי קדיש: "פעם אחת בחיים קורה לך שאתה נביא זעם, ולצערך מסתבר שאתה גם צדקת". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "חיל האוויר במצב אסוני; מפורק; הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס הם פטריוטים; מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023; גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין מטה מבצעי; יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום; ישראל הולכת לאבדון; אנו מתאבדים" ב-4 באוקטובר 2023, התארח תת אלוף (מיל.) אסף אגמון בתוכנית הרדיו של אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm, ולהלן תוכן הראיון: אודי סגל: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה ומבכירי חיל האוויר לשעבר. שלום רב. אסף אגמון: שלום, וחג שמח לכם ולמאזינים. אודי סגל: תגיד, אתה לא חושב, אתה יודע, הרבה פעמים בחיל האוויר מדברים על דחיפה של גבולות המערכת. כלומר, הרבה פעמים כשיש מטוסים, יש להם יכולות מסוימות שכתובות במפרט הטכני, וטייסי חיל האוויר הנועזים תמיד דוחפים אותם לגבולות המערכת, ואפילו מעבר להם ביכולות שמוציאים מכלי הטייס השונים שהם מובילים. יכול להיות שבתמרון שאתם עשיתם במהלך המחאה, שהוא מוצדק אולי מבחינת הכעס שלכם והחשש לדמוקרטיה הישראלית, דחפתם את גבולות המערכת לגבול שהוא גבול אדום, שעלול להביא להתרסקות כלי הטייס? אסף אגמון: קודם [כל], אני לא באתי לדבר איתכם על המחאה. אני באתי לדבר איתכם על מצבה הביטחוני של מדינת ישראל במצב הכשירות של חיל האוויר, בהמשך למה ש[חבר הכנסת] גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, אחד הטובים ביותר שהיה לנו, דיבר איתכם בשעה הקרובה [האחרונה]. ענת דוידוב: כן, אבל זה פועל יוצא, אתה יודע אי אפשר להתעלם מזה. אסף אגמון: הפועל היוצא, זה שקודם כל בואו נסתכל על העובדות, אני לא פרשן, אני איש של עובדות, אני איש שבא מהמערך המבצעי, כל החיים שלי הייתי במערך המבצעי, 51 שנים הייתי בחיל האוויר, עשיתי מילואים עד לפני שנה. מצב הכשירות של חיל האוויר, כמו שהגדיר אותו אחד מהכי בכירים שהיה בחיל האוויר, והוא לא מזוהה עם המחאה בכלל, והוא דאג מרוב דאגתו ללכת לראש הממשלה [בנימין נתניהו] אישית, ולהגיד לו שמצב הכשירות של חיל האוויר, ואני אשתמש במונח שהוא השתמש, הוא אסוני. אסוני. חיל האוויר מצבו, מצב הכשירות שלו אסוני. הוא הלך ואמר לראש הממשלה שלנו, שכבר היום חיל האוויר לא מסוגל אפילו לעשות 70% מהתוכניות המבצעיות, שהכינו על מנת לתקוף באיראן אם נחליט לתקוף באיראן. ראש הממשלה שלנו, שכל הזמן בצדק אמר שאיראן זה איום קיומי על מדינת ישראל, במעשיו ובמעשה ממשלתו, משמיד את הדבר היחידי שיש למדינת ישראל להגן מפני איראן גרעינית, וזה חיל האוויר. אודי סגל: אוקיי, ושוב אני שואל אותך, האם המציאות הזאת, שמצב הכשירות של חיל האוויר נמצא במצב אסוני, האם אתה לוקח על זה גם אחריות, שהאם יכול להיות שמהלך המחאה שלכם, היה מהלך אחד רחוק מדי, חציתם קו אדום מוקדם מדי, כדי להביא את ראש הממשלה לפעולה, שבינתיים לא הצלחתם להביא אותו, וזו גניזת כל המהפכה המשפטית. אסף אגמון: ראש הממשלה שלנו עסוק במסע תענוגות מחוף אל חוף בארצות הברית, חוזר משם, הולך לנפוש בנווה אטי"ב, משם בשבוע הבא הוא הולך לקחת את כל ממשלת ישראל לישיבה משותפת עם ממשלת צ’כיה, אולי בשביל להכין מקומות לאיפה נוכל לברוח אחרי שהוא יגמור להשמיד את מדינת ישראל. אודי סגל: אבל שוב אתה מתחמק מהשאלה, אני שואל אותך שאלה. אסף אגמון: אני לא מתחמק מהשאלה. אודי סגל: אני שואל אותך שאלה, תת אלוף במילואים אסף אגמון, אתה לא מרגיש שבמהלך המחאה שלכם דחפתם את המערכת הצבאית לגבולות ההפעלה שלה, ואתם מסכנים את ביטחון ישראל על משהו שיכול להיות שאתם יכולים לפעול אחרת. יכול להיות שתגיד לי, תשמע, עשינו תחקיר, לא, זה פעולה לגיטימית. למה אתה מתחמק מהשאלה? אסף אגמון: אני לא מתחמק מ... מי שמכיר אותי יודע שאני לא מתחמק משום דבר, ואני אגיד לך כל מה שתרצה. הטייסים שהחליטו להפסיק לטוס, הם הפטריוטים הכי גדולים בתולדות מדינת ישראל. הם מגש הכסף להצלת מדינת ישראל 2023. ענת דוידוב: אבל אסף אגמון, לא כולם רואים את זה כך. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. ענת דוידוב: מאה אחוז. אסף אגמון: הרבה דברים לא כולם רואים. האנשים האלה, שהם אנשים מיוחדים, הם רואים את זה והם לוקחים את זה על הכתפיים שלהם, אני מצדיע להם. דרך אגב, הם היחידים שעושים, איפה כל אנשי ההייטק? איפה הרופאים? איפה המורים? למה הם משאירים אותם לבד? מי שעצר את החקיקה, זה היו הטייסים הגיבורים האלה. עם ישראל חייב להם ויהיה חייב להם לדורות. אם מישהו יציל את מדינת ישראל, זה יהיו הטייסים הגיבורים האלה, שעכשיו משאירים אותם לבד, ועכשיו עושים נגדם מסע הפחדה ומסע איומים. ענת דוידוב: מי משאיר אותם לבד, תא"ל אגמון? מי משאיר אותם לבד? בכירי חיל האוויר שלא מוכנים להצטרף ולתמוך בהם? אסף אגמון: משאירים אותם לבד, כי ההייטקיסטים גם כן לא מצטרפים, כי הרופאים גם כן דיברו ועדיין לא עושים כלום, וגם מה שקורה בצה"ל היום, שעושים עליהם מהלך של הפחדה. אני 51 שנה הייתי בחיל האוויר, בחיים שלי לא שמעתי, שדיון כשירות של חיל האוויר מגיע לתקשורת. ופתאום עכשיו, 3 שבועות לפני הדיון, [הכתב הצבאי של ערוץ 13] אור הלר... אודי סגל: אבל אסף אגמון, אתם הבאתם במחאה שלכם את מצב הכשירות למצב שהוא נמצא, ואני שואל אותך שוב את השאלה בפעם החמישית, האם אתה לא חושב שהצעד שנקטתם הוא צעד שמסכן את ביטחון ישראל בצורה מוגזמת, ולא הצלחתם בינתיים להשיג את המטרה, והוא לייצר לחץ אפקטיבי על ראש ממשלת ישראל כדי לסגת בו, במהלך המרכזי שהוא מוביל בשנה האחרונה? אסף אגמון: פשוט, לא רק שלא הלכנו רחוק מדי, צריך להכפיל את כמות המילואימניקים שיודיעו עכשיו שהם משעים את ההתנדבות שלהם. אודי סגל: ואז? זה לא יחשוף את ישראל לבעיה ביטחונית? אסף אגמון: מי שמכניס את ישראל לבעיה ביטחונית זה ראש הממשלה שלה. מה אתה רוצה מהטייסים האלה? ראש הממשלה שלה בשביל ועדה למינוי שופטים מחרב את ביטחון מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים האלה ששמים את נפשם בכפם. ענת דוידוב: אז למה לא כולם מצטרפים? זאת השאלה ששאלתי קודם. אסף אגמון: הם מפחדים, הם מפחדים. ענת דוידוב: ממי? אסף אגמון: עושים עליהם מסע הפחדה, מה אתם לא מבינים? אודי סגל: לא, אולי יש פה חוזה שאתה לא, החוזה שלנו היא מדינת ישראל, הוא חוזה שבו לא מפרקים את המדינה כדי לשנות את הכיוון שלה, ויכול להיות שאתם עשיתם צעד, שהתוצאה שלו, השיורית, היא פגיעה כל כך קשה בביטחון ישראל שהיא לא שווה את המהלך הזה. אסף אגמון: תגיד לי, אתה לא התבלבלת? [אתה חושב] שאני ראש הממשלה? מה אתה שואל אותי? אני זה מי שמפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? אני מפרק את מדינת ישראל ואת הביטחון? ראש הממשלה שלנו מפרק את מדינת ישראל. מה אתם לא מבינים? מה אתה שואל אותי? בשביל הרפורמה הזאת הוא מפרק את מדינת ישראל, ואתה בא בטענות לטייסים הגיבורים האלה? אודי סגל: אני שואל אותך, מה שאני שואל אותך זה שאלה שאני שואל אותך מתחילת הראיון. האם לא נקטתם בצעד קיצוני מדי? בשלב מוקדם מדי? והדבר הזה בעצם פוגע בכשירות של החיל [חיל האוויר] באופן שלא יצר לחץ אפקטיבי מספיק. אסף אגמון: אתה מבין שחיל האוויר במצב אסוני? אתה מבין שחיל האוויר לא יכול לאייש את התרגיל המבצעי הבינלאומי הגדול שיש לו, הולכים לארח את עשרות מפקדי חילות אוויר מכל העולם ולהראות להם שיש פה חיל אוויר מפורק, שפירקו אותו, שהסיתו איש ברעהו, ומי שעשה את זה זה ראש הממשלה וחבורתו. הם קראו לטייסים האלה מוגלה, בוגדים, צריך לתלות אותם בכיכר העיר, והם אמיצים וגיבורים, והם אמרו, אנחנו נקריב את הכל בשביל מדינת ישראל להציל אותה. ענת דוידוב: אגב, תת-אלוף במילואים אסף אגמון, מה יקרה כשיגיע מועד התרגיל? איך אתה רואה את הדברים קורים? אסף אגמון: פתאום מח"א [מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר] נהייה אילם. פתאום אין דובר צה"ל [תא"ל דניאל הגרי], פתאום אין צנזור [תא"ל קובי מנדלבליט], תשאלו אותו, מה אתם שואלים אותי? תשאלו אותו איך תאייש את התרגיל הבינלאומי? תשאלו אותו מה אתה אומר לראש הממשלה, שאם מחר תפרוץ מלחמה אין לחיל אוויר מטה מבצעי. ענת דוידוב: מח"א [מפקד חיל האוויר] הציב דדליין, הדדליין הוא 17 באוקטובר [2023] כדי לבדוק אם טייסים חוזרים לפעילות שוטפת או לא. זה מה שהוא אמר. אסף אגמון: גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים אנשים הכי מנוסים, עם הכי הרבה ניסיון, זה המוח של חיל האוויר. יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי, יהיה גוף בלי מוח, לא יודע לעשות כלום. ושם זה אנשים שלא טסים, והם לא יחזרו למילואים. אודי סגל: אז תת אלוף במילואים אסף אגמון. ענת דוידוב: רגע רגע, הוא אומר שהם לא יחזרו למילואים, זאת אמירה, כלומר, שום דדליין לא יעזור כאן, הם לא חוזרים למילואים. אסף אגמון: הם לא טסים, הם לא טסים, אתה לא יכול להגיד להם, אם לא תחזור... ענת דוידוב: לא טסים, מאבדים כשירות, וחבורה שלמה הולכת לשבת בבית. אסף אגמון: מעל 200, אנשי המטה המבצעי, האנשים הכי בכירים בחיל האוויר, הכי רציניים, בהם חיל האוויר תלוי, הודיעו לו [למפקד חיל האוויר], רשמית, אנחנו לא מתייצבים למילואים. אנחנו השענו את ההתנדבות שלנו למילואים. מה הוא יעשה? אודי סגל: אז מה אתה אומר? שזה בלתי הפיך? אסף אגמון: בטח הפיך. תפנה את זה לדרג הפוליטי, לדרג המדיני. תצילו את המדינה הזאתי. אודי סגל: אז אני שואל אותך, מה אתה חושב שעכשיו יקרה במציאות שאתה מייצר, שבאמת מצב הכשירות הוא אסוני, שאין לו [למפקד חיל האוויר] מוח מבצעי בחיל האוויר, שאין לו טייסים לאייש את התרגיל, מה אתה חושב שיכול לקרות? איזה לחץ זה לדעתך יפעיל על ראש הממשלה? ומה לדעתך יקרה? כי בינתיים זה לא קרה. אסף אגמון: תשאל את זה את שר הביטחון שלנו [יואב גלנט], תשאל את ראש הממשלה שלנו שלא רוצה להתראיין אצלכם, תשאל אותו את השאלות האלה. עליו האחריות. אודי סגל: אני אגיד לך מה הם אומרים. הם אומרים אנחנו יוצאים נגד תופעות של סרבנות, חלק מהפעולות האלה זה פעולות שמעודדות סרבנות, חלק מכנים אתכם אנשים שמורדים במדינה, אנשים שלא מקבלים את מרות הממשלה, שהיא אחראית על הפעלת הצבא. השאלה היא, מה אתה אומר על האמירות האלה שלהם? אסף אגמון: מה אני אומר? אני אומר לך, לכם ולכל המאזינים, שבאיראן וחיזבאללה והחמאס יושבים בשקט עכשיו ומוחאים כפיים לראש ממשלת ישראל, שמשמיד את ביטחון מדינת ישראל ואת חיל האוויר בפרט. זה מה שאני אומר לכם. וזאת השאלה שצריך לשאול אותו, וזאת השאלה שהאזרחים במדינה הזאת צריכים לשאול, איך ייתכן שאנחנו נותנים יד להשמדת ביטחון מדינת ישראל? ענת דוידוב: אוקיי, עכשיו משפט לסיום, תת אלוף במילואים אסף אגמון. אם הדברים נשארים כמות שהם, לאן המדינה הזאת הולכת? אסף אגמון: אין לי מה להגיד לך. המדינה הזאת הולכת לאבדון. המדינה הזאת הולכת לאבדון. אבל כמה שאני מודאג, אני נחוש ואני אלחם שזה לא יקרה. המדינה שלנו במצב הנוכחי הולכת לאבדון. זה על הקיר, ואנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו הולכים לאבדון. אנחנו מסרבים לראות את זה. אנחנו מתעסקים בשטויות, ואנחנו מסרבים לראות שהנס הזה שקראו לו מדינת ישראל, שככה התקדם 75 שנה, אנחנו הורסים אותו ומתאבדים, פשוט מתאבדים. ענת דוידוב: תת אלוף במילואים אסף אגמון, ממובילי המחאה, מבכירי חיל האוויר לשעבר, תודה רבה לך. סימוכין: כתבות קודמות שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – תת אלוף (מיל.) אסף אגמון מביע תמיכה בגל הסירוב לשירות מילואים: "מתוך היכרות קרובה עם המשמעויות של הפסקת טיסה פעילה, אנו אומרים באופן הברור ביותר לקבוצת המילואים הפעילים: אנו נתמוך, ללא סייג, בכל פעולת מחאה שלכם, כולל השעיית התנדבות לאלתר!" סימוכין: תת אלוף (מיל.) אסף אגמון: "הדסקית ‘לשחרר את החטופים עכשיו’ היא סמל יהודי, לא פחות מכיפה; אנחנו כבר לא דמוקרטיה יהודית; הממשלה הזו היא איום על הזהות שלכם כיהודים כאן בטורונטו ובכל מקום אחר; הם יעשו הכל כדי שהם [הערבים] לא יוכלו להצביע; יאמרו לתומכי הפסקת ההתנדבות שלא יוכלו להצביע". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח, איש עסקים ופרסומאי מראשי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, פעל לפרסם מודעה בעיתונות שבה נכתב: "אתם מטייחים ואלפים ימותו. השבר הגדול בצה"ל באשמתכם". אל"מ (מיל.) אבי קדיש: "פעם אחת בחיים קורה לך שאתה נביא זעם, ולצערך מסתבר שאתה גם צדקת". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אילן שילוח: "השבר העמוק [בצבא] והיקף המתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם הפכו את צה"ל לבלתי כשיר למלחמה; חורבן צה"ל קרוב; חורבן צבא העם; ביום כיפור [1973] הייתה הפתעה וזה היה מחדל. הפעם אין הפתעה והדרג המדיני מוביל לאסון. האחריות עליו בלבד". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

115,038 Aufrufe • vor 1 Jahr

דורון מיינרט: חייל של דוד המלך ----------------- שובאל בן נתן נהרג שלשום בלבנון. אני מרכין את ראשי ושולח תנחומים למשפחתו. אבל שובאל בחייו היה יריב מר שלי ושל כל מי שמעוניין באיזה שהיא תקווה לארץ הזאת. לפני שנה (כמעט בדיוק) שובאל יצא עם אביו ואחיו בשבת למסע הפחדה מהישוב רחלים שם הם גרים לכיוון מטעי הזיתים של הכפר סאווייה הסמוך. שובאל הבחין בפלסטינים שמוסקים זיתים, הרים את נשקו וירה למוות בבילאל סלאח, בחור בן ארבעים, שמסק זיתים עם משפחתו. שובאל טען להגנתו שחש בסכנה כיוון שזרקו עליו אבנים אולם סרטונים מהאירוע מראים בבירור שהוא שיקר. לא הייתה שום אלימות מצד הפלסטינים. כמי שמכיר את המשפחה ואת הכפר ומוסק שם מדי פעם זיתים אני מעיד שהאפשרות שתופעל אלימות שכזאת תוך כדי מסיק היא מופרכת. שובאל היה חייל בסדיר ונחקר על ידי מצ"ח, כעבור כשבוע שוחרר ללא תביעה וללא משפט ושב ליחידתו. הפלסטינים שנכחו באירוע לא נחקרו, הסרטונים שצולמו על ידם לא נלקחו. מי שחושב שרק המשטרה האזרחית מאפשרת פשעים ומתירה את דמם של ערבים טועה, גם המשטרה הצבאית, קרי גם צה"ל, תומכים בפושעים. פוליטיקאים מהימין התגייסו להגנתו, ובראשם ראש המועצה האזורית שומרון. "הוא הותקף על ידי חמאסניקים" שיקר והסית דגן שחזר על הההסתה בהספד אתמול. יחד איתם מיהרו באותה שבת לרחלים, בהיתר רבניהם, מנהיגי נוער הגבעות המנוסים בחקירה כדי לתדרך את שובאל איך לענות לשאלות החוקרים. אבל לא היה צורך להתאמץ. החוקרים היו בעדו מראש. יהודי שהורג ערבי, מה רע? אביו של שובאל, דודו בן נתן, שהיה אתו בעת הרצח, הוא ראש הישיבה "פרי הארץ" ברחלים. "ישיבה קטנה" (ישיבה של נערים) שקשורה לענף החסידי של הרב גינצבורג מיצהר, אביו הרוחני של "נוער הגבעות" שגם נתן לה את ברכתו. לפני 6 שנים, בערב שבת 9 לאוקטובר 2018 (שוב אוקטובר...) נערכה סעודה בישיבה שכללה מן הסתם התלהבות חסידית, מי שמסתובב בגדה המערבית יודע שמצוות השבת בהתנחלויות כוללת חילול פוגרומים ואלימות. אז אחרי הסעודה יצאו הבחורים לטיול נינוח והגיעו לגבעה ששולטת על כביש 60,. בשבת גם נהדר לזרוק אבנים על מכוניות בכביש הראשי כי ברור שכל מי שנוסע בהם הוא פלסטיני, ואם יהודי – אז בוגד שלא שומר שבת. סלע אחד שהושלך, במשקל שני ק"ג, פגע במכונית חולפת והרג את עאישה א ראבי, אם לשמונה מבידיא. גם אז הייתה התגייסות כללית של מנהיגים להגנת הפושעים, ובראשם שר המשפטים דהיום, יריב לווין. גם אז הוזעקו בשבת, בהיתר, מנהיגי נוער הגבעות לתדרך את העבריינים לקראת החקירה. רבני הישיבה (כולל מן הסתם הרב דודו בן נתן) העידו עדות שקר שהנערים היו איתם בזמן הרצח. אבל זה עזר חלקית, המשטרה והשב"כ היו אז קצת אחרים, מותר היה להרביץ ולהתפרע, אבל הרג לא עבר בשקט. כולם שוחררו חוץ מ צבי נריה לב שהיה אז בן 16, שה DNA שלו נמצא על האבן ההורגת. הוא נשפט למעצר שהומר לאחר מכן למעצר בית. על פי שמו אני מנחש שהוא צאצא או קרוי על שמו של הרב נריה, מייסד ישיבת כפר הרוא"ה ומחשובי הרבנים של גוש אמונים. שנבין שלא מדובר ב "עשבים שוטים". (הוא אמנם היה אז קטין אבל שמו פורסם על ידי אביו בעיתונות). נחזור לשובאל, בהלוויתו נישאו דברים רבים שהובאו על ידי העיתונות, אבל ציטוט אחד, של אחיו, צונזר. הוא פתח את ההספד בבכי ובזעקות "נקמה, נקמה" ואז אמר "אתה נכנסת לעזה בשביל לנקום כמה שיותר, בנשים ובילדים, בכל מה שראית, זה מה שרצית. וביום הזה, שנה אחרי שמחת תורה כשחשבנו שנטבח כבר באויב, נטבח בכולם, נגרש אותם מפה מהארץ, אנחנו כאן בהלווייה שלך" (הסרטון מצ״ב). אמו אמרה "ילד של עוצמה ואמת ותקיפות של חייל של דוד המלך". לכל הנושאים ברמה את סיסמאות האחדות ואת סיסמאת האיוולת "יחד ננצח" - הגיע הזמן לבחור. ישראל או יהודה. מסתכלים לכיבוש בעיניים

דורון מיינרט: חייל של דוד המלך ----------------- שובאל בן נתן נהרג שלשום בלבנון. אני מרכין את ראשי ושולח תנחומים למשפחתו. אבל שובאל בחייו היה יריב מר שלי ושל כל מי שמעוניין באיזה שהיא תקווה לארץ הזאת. לפני שנה (כמעט בדיוק) שובאל יצא עם אביו ואחיו בשבת למסע הפחדה מהישוב רחלים שם הם גרים לכיוון מטעי הזיתים של הכפר סאווייה הסמוך. שובאל הבחין בפלסטינים שמוסקים זיתים, הרים את נשקו וירה למוות בבילאל סלאח, בחור בן ארבעים, שמסק זיתים עם משפחתו. שובאל טען להגנתו שחש בסכנה כיוון שזרקו עליו אבנים אולם סרטונים מהאירוע מראים בבירור שהוא שיקר. לא הייתה שום אלימות מצד הפלסטינים. כמי שמכיר את המשפחה ואת הכפר ומוסק שם מדי פעם זיתים אני מעיד שהאפשרות שתופעל אלימות שכזאת תוך כדי מסיק היא מופרכת. שובאל היה חייל בסדיר ונחקר על ידי מצ"ח, כעבור כשבוע שוחרר ללא תביעה וללא משפט ושב ליחידתו. הפלסטינים שנכחו באירוע לא נחקרו, הסרטונים שצולמו על ידם לא נלקחו. מי שחושב שרק המשטרה האזרחית מאפשרת פשעים ומתירה את דמם של ערבים טועה, גם המשטרה הצבאית, קרי גם צה"ל, תומכים בפושעים. פוליטיקאים מהימין התגייסו להגנתו, ובראשם ראש המועצה האזורית שומרון. "הוא הותקף על ידי חמאסניקים" שיקר והסית דגן שחזר על הההסתה בהספד אתמול. יחד איתם מיהרו באותה שבת לרחלים, בהיתר רבניהם, מנהיגי נוער הגבעות המנוסים בחקירה כדי לתדרך את שובאל איך לענות לשאלות החוקרים. אבל לא היה צורך להתאמץ. החוקרים היו בעדו מראש. יהודי שהורג ערבי, מה רע? אביו של שובאל, דודו בן נתן, שהיה אתו בעת הרצח, הוא ראש הישיבה "פרי הארץ" ברחלים. "ישיבה קטנה" (ישיבה של נערים) שקשורה לענף החסידי של הרב גינצבורג מיצהר, אביו הרוחני של "נוער הגבעות" שגם נתן לה את ברכתו. לפני 6 שנים, בערב שבת 9 לאוקטובר 2018 (שוב אוקטובר...) נערכה סעודה בישיבה שכללה מן הסתם התלהבות חסידית, מי שמסתובב בגדה המערבית יודע שמצוות השבת בהתנחלויות כוללת חילול פוגרומים ואלימות. אז אחרי הסעודה יצאו הבחורים לטיול נינוח והגיעו לגבעה ששולטת על כביש 60,. בשבת גם נהדר לזרוק אבנים על מכוניות בכביש הראשי כי ברור שכל מי שנוסע בהם הוא פלסטיני, ואם יהודי – אז בוגד שלא שומר שבת. סלע אחד שהושלך, במשקל שני ק"ג, פגע במכונית חולפת והרג את עאישה א ראבי, אם לשמונה מבידיא. גם אז הייתה התגייסות כללית של מנהיגים להגנת הפושעים, ובראשם שר המשפטים דהיום, יריב לווין. גם אז הוזעקו בשבת, בהיתר, מנהיגי נוער הגבעות לתדרך את העבריינים לקראת החקירה. רבני הישיבה (כולל מן הסתם הרב דודו בן נתן) העידו עדות שקר שהנערים היו איתם בזמן הרצח. אבל זה עזר חלקית, המשטרה והשב"כ היו אז קצת אחרים, מותר היה להרביץ ולהתפרע, אבל הרג לא עבר בשקט. כולם שוחררו חוץ מ צבי נריה לב שהיה אז בן 16, שה DNA שלו נמצא על האבן ההורגת. הוא נשפט למעצר שהומר לאחר מכן למעצר בית. על פי שמו אני מנחש שהוא צאצא או קרוי על שמו של הרב נריה, מייסד ישיבת כפר הרוא"ה ומחשובי הרבנים של גוש אמונים. שנבין שלא מדובר ב "עשבים שוטים". (הוא אמנם היה אז קטין אבל שמו פורסם על ידי אביו בעיתונות). נחזור לשובאל, בהלוויתו נישאו דברים רבים שהובאו על ידי העיתונות, אבל ציטוט אחד, של אחיו, צונזר. הוא פתח את ההספד בבכי ובזעקות "נקמה, נקמה" ואז אמר "אתה נכנסת לעזה בשביל לנקום כמה שיותר, בנשים ובילדים, בכל מה שראית, זה מה שרצית. וביום הזה, שנה אחרי שמחת תורה כשחשבנו שנטבח כבר באויב, נטבח בכולם, נגרש אותם מפה מהארץ, אנחנו כאן בהלווייה שלך" (הסרטון מצ״ב). אמו אמרה "ילד של עוצמה ואמת ותקיפות של חייל של דוד המלך". לכל הנושאים ברמה את סיסמאות האחדות ואת סיסמאת האיוולת "יחד ננצח" - הגיע הזמן לבחור. ישראל או יהודה. מסתכלים לכיבוש בעיניים

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

82,744 Aufrufe • vor 1 Jahr

יש עדיין לא מעט חורים בסיפורי ההתרעות ממצרים ומהאמירויות לצמרת הישראלית ולנתניהו טרום 7 באוקטובר. ככל שמתרבים הפרטים, נראה שדווקא האזהרה המצרית, שניתנה בימי שיא ההפגנות של חמאס על הגדר בסוף ספטמבר, עשויה להיות חלק ממאמץ ההונאה של חמאס: מצרים התריעה בפני ישראל על ״רעידת אדמה״ כדי לדחוף את ישראל להקל כלכלית על הרצועה, להגדיל את מכסת הפועלים, ולאפשר הכנסת יותר כסף קטארי. למרבה הטרגדיה, נראה שישראל דווקא נשמעה לאזהרה המצרית - כי זה בדיוק מה שהיא עשתה כדי להרגיע את ההפגנות והמהומות בגבול, וסברה שבכך קנתה את השקט ובלמה את ״רעידת האדמה״ שעמדה בפתח. הביקור של ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, שתואר בתחקיר המגזין ״אטלנטיק״ הוא עוד מרכיב בשורה של אירועים שהצמרת הישראלית - המדינית והביטחונית - פספסו לחלוטין, פירשו לא נכון ושגו קשות בהבנת המציאות. אבל התחקיר ב״אטלנטיק״ בסוף השבוע מזכיר סצנה מדהימה, מלפני 3 שנים ויום בדיוק - שבה נתניהו עומד בטקס האזכרה הממלכתי למלחמת יום הכיפורים, 50 שנה אחרי המלחמה, ומכריז כי לקחי המלחמה ההיא נלמדו - ״איננו מזלזלים באף איום״. חזרתי לנאום הנשכח ההוא של נתניהו בהר הרצל, ב-26 בספטמבר 2023. זה נאום מדהים כי הוא מגלם בתוכו כל כך הרבה אלמנטים מהמחדל המדיני בימים שקדמו ל-7 באוקטובר, והוא נישא ע״י נתניהו ממש בימים שבהם חמאס שלח את אנשיו להתפרע על הגדר בעזה כחלק ממאמץ ההונאה הרחב שלו נגד ישראל. בקהל ישבו והאזינו כל ראשי הצמרת הביטחונית - שר הביטחון גלנט, הרמטכ״ל הלוי, ראש השב״כ בר וראש המוסד ברנע. ״אני בטוח שגם כיום, אם תיכפה עלינו מערכה, המשותף בינינו יגבר על המפריד. כי ברגעי מבחן - כולנו יודעים שיש לנו עם אחד, מדינה אחת, צבא אחד״ - אמר נתניהו, כשהוא מכוון באופן ברור לקרע בעם ובמערך המילואים בימי החקיקה המשפטית. נתניהו הכיר את האזהרות על אויבינו שמזהים בכך הזדמנות - וניסה אולי גם לשגר מסר לאותם אויבים, שלא ינסו אותנו. מהדברים שלו משתמעת באופן ברור העובדה שהוא הכיר והיה מודע לאזהרות, לפיהן האויבים מזהים את הקרע בעם כהזדמנות. ואז מתאר נתניהו מפגש שלו מהחודש שעבר (אוגוסט 2023) עם לוחמי הנח״ל ברמת הגולן, והשווה ביניהם לבין גיבורי 1973. אלה יהיו אותם לוחמי נח״ל שיתפסו קו חודש מאוחר יותר בגבול עזה, ויילחמו בגבורה בכרם שלום ובסופה. ״המפגש הזה עורר בי הרבה רגשות״, תיאר נתניהו, ״חשבתי שם על החשיבות של חבלי מולדת המשמשים כשטחי חיץ חיוניים מפני התקפות אויב. חשבתי על האיומים שנשקפים לנו מהצד השני של הגבול וממדינות עוינות המאיימות עלינו בהשמדה״. אי אפשר שלא לשאול - אם חשב נתניהו כבר טרום 7 באוקטובר על החשיבות של שטחי חיץ מפני אויבים שמאיימים בהשמדה - מדוע לא יישם? מדוע לא פעל להקים רצועות ביטחון בעזה, בלבנון? הוא מתאר את החשיבות של אזור חיץ במפורש ב-26 בספטמבר, ובאותו ערב בדיוק שבו אמר נתניהו את הדברים - התחדשו הפגנות הגדר על גבול הרצועה, ובגלל שלא היה שום אזור חיץ, הצליחו המפגינים להגיע עד גדר הגבול, להניח עליה מטענים, לפוצץ אותה, כנראה כחלק מהניסויים של חמאס לבחון את עמידות הגדר בישורת האחרונה של ההכנות למתקפה. ואז אמר ראש הממשלה את המשפט המדהים ביותר בנאום, משפט שטעון תודעה היסטורית עמוקה: ״כלקח מרכזי ממלחמת יום הכיפורים - איננו מזלזלים באף איום״. בהמשך אמר נתניהו: ״הלקח שאנחנו נושאים ממלחמת יום הכיפורים תמיד עומד לנגד עינינו, תמיד עומד לנגד עיניי: אל לנו להקל ראש באיומים שניצבים לפנינו - הקם להורגך, הקם להשמידך, השכם לסכלו״. המשפטים האלה נאמרו בימים שבהם הזלזול באויב היה בשיאו, וישראל נמנעה בכל מחיר מהסלמה. 4 גדודים מול אוגדת הקומנדו של הנוח׳בה בדרום, 4 גדודים מול אוגדת הקומנדו של רדוואן בצפון, כשישראל - וגם נתניהו - מתבשמים מ״השנתיים השקטות ביותר בגבול עזה״, ומכך שחמאס לא יורה, ונמנעים מפעולות יזומות מול חמאס בעזה ומול חזבאללה בלבנון. הדבר המדהים מכל הוא, שנתניהו מטיף בנאום לכך שאין לזלזל באף איום, אבל שני משפטים לאחר מכן - מתרברב בכך ש״מאז מלחמת יום הכיפורים אנחנו מטפחים עוצמה בלי הרף, בזכות העוצמה אנחנו מרתיעים את אויבינו״. ההרתעה הזו קרסה כעבור 10 ימים, והתברר עד כמה האמירות על עוצמה, הרתעה, לקחי יום הכיפורים ו״הקם להרגך השכם לסכלו״ - היו מילים ריקות.

יש עדיין לא מעט חורים בסיפורי ההתרעות ממצרים ומהאמירויות לצמרת הישראלית ולנתניהו טרום 7 באוקטובר. ככל שמתרבים הפרטים, נראה שדווקא האזהרה המצרית, שניתנה בימי שיא ההפגנות של חמאס על הגדר בסוף ספטמבר, עשויה להיות חלק ממאמץ ההונאה של חמאס: מצרים התריעה בפני ישראל על ״רעידת אדמה״ כדי לדחוף את ישראל להקל כלכלית על הרצועה, להגדיל את מכסת הפועלים, ולאפשר הכנסת יותר כסף קטארי. למרבה הטרגדיה, נראה שישראל דווקא נשמעה לאזהרה המצרית - כי זה בדיוק מה שהיא עשתה כדי להרגיע את ההפגנות והמהומות בגבול, וסברה שבכך קנתה את השקט ובלמה את ״רעידת האדמה״ שעמדה בפתח. הביקור של ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, שתואר בתחקיר המגזין ״אטלנטיק״ הוא עוד מרכיב בשורה של אירועים שהצמרת הישראלית - המדינית והביטחונית - פספסו לחלוטין, פירשו לא נכון ושגו קשות בהבנת המציאות. אבל התחקיר ב״אטלנטיק״ בסוף השבוע מזכיר סצנה מדהימה, מלפני 3 שנים ויום בדיוק - שבה נתניהו עומד בטקס האזכרה הממלכתי למלחמת יום הכיפורים, 50 שנה אחרי המלחמה, ומכריז כי לקחי המלחמה ההיא נלמדו - ״איננו מזלזלים באף איום״. חזרתי לנאום הנשכח ההוא של נתניהו בהר הרצל, ב-26 בספטמבר 2023. זה נאום מדהים כי הוא מגלם בתוכו כל כך הרבה אלמנטים מהמחדל המדיני בימים שקדמו ל-7 באוקטובר, והוא נישא ע״י נתניהו ממש בימים שבהם חמאס שלח את אנשיו להתפרע על הגדר בעזה כחלק ממאמץ ההונאה הרחב שלו נגד ישראל. בקהל ישבו והאזינו כל ראשי הצמרת הביטחונית - שר הביטחון גלנט, הרמטכ״ל הלוי, ראש השב״כ בר וראש המוסד ברנע. ״אני בטוח שגם כיום, אם תיכפה עלינו מערכה, המשותף בינינו יגבר על המפריד. כי ברגעי מבחן - כולנו יודעים שיש לנו עם אחד, מדינה אחת, צבא אחד״ - אמר נתניהו, כשהוא מכוון באופן ברור לקרע בעם ובמערך המילואים בימי החקיקה המשפטית. נתניהו הכיר את האזהרות על אויבינו שמזהים בכך הזדמנות - וניסה אולי גם לשגר מסר לאותם אויבים, שלא ינסו אותנו. מהדברים שלו משתמעת באופן ברור העובדה שהוא הכיר והיה מודע לאזהרות, לפיהן האויבים מזהים את הקרע בעם כהזדמנות. ואז מתאר נתניהו מפגש שלו מהחודש שעבר (אוגוסט 2023) עם לוחמי הנח״ל ברמת הגולן, והשווה ביניהם לבין גיבורי 1973. אלה יהיו אותם לוחמי נח״ל שיתפסו קו חודש מאוחר יותר בגבול עזה, ויילחמו בגבורה בכרם שלום ובסופה. ״המפגש הזה עורר בי הרבה רגשות״, תיאר נתניהו, ״חשבתי שם על החשיבות של חבלי מולדת המשמשים כשטחי חיץ חיוניים מפני התקפות אויב. חשבתי על האיומים שנשקפים לנו מהצד השני של הגבול וממדינות עוינות המאיימות עלינו בהשמדה״. אי אפשר שלא לשאול - אם חשב נתניהו כבר טרום 7 באוקטובר על החשיבות של שטחי חיץ מפני אויבים שמאיימים בהשמדה - מדוע לא יישם? מדוע לא פעל להקים רצועות ביטחון בעזה, בלבנון? הוא מתאר את החשיבות של אזור חיץ במפורש ב-26 בספטמבר, ובאותו ערב בדיוק שבו אמר נתניהו את הדברים - התחדשו הפגנות הגדר על גבול הרצועה, ובגלל שלא היה שום אזור חיץ, הצליחו המפגינים להגיע עד גדר הגבול, להניח עליה מטענים, לפוצץ אותה, כנראה כחלק מהניסויים של חמאס לבחון את עמידות הגדר בישורת האחרונה של ההכנות למתקפה. ואז אמר ראש הממשלה את המשפט המדהים ביותר בנאום, משפט שטעון תודעה היסטורית עמוקה: ״כלקח מרכזי ממלחמת יום הכיפורים - איננו מזלזלים באף איום״. בהמשך אמר נתניהו: ״הלקח שאנחנו נושאים ממלחמת יום הכיפורים תמיד עומד לנגד עינינו, תמיד עומד לנגד עיניי: אל לנו להקל ראש באיומים שניצבים לפנינו - הקם להורגך, הקם להשמידך, השכם לסכלו״. המשפטים האלה נאמרו בימים שבהם הזלזול באויב היה בשיאו, וישראל נמנעה בכל מחיר מהסלמה. 4 גדודים מול אוגדת הקומנדו של הנוח׳בה בדרום, 4 גדודים מול אוגדת הקומנדו של רדוואן בצפון, כשישראל - וגם נתניהו - מתבשמים מ״השנתיים השקטות ביותר בגבול עזה״, ומכך שחמאס לא יורה, ונמנעים מפעולות יזומות מול חמאס בעזה ומול חזבאללה בלבנון. הדבר המדהים מכל הוא, שנתניהו מטיף בנאום לכך שאין לזלזל באף איום, אבל שני משפטים לאחר מכן - מתרברב בכך ש״מאז מלחמת יום הכיפורים אנחנו מטפחים עוצמה בלי הרף, בזכות העוצמה אנחנו מרתיעים את אויבינו״. ההרתעה הזו קרסה כעבור 10 ימים, והתברר עד כמה האמירות על עוצמה, הרתעה, לקחי יום הכיפורים ו״הקם להרגך השכם לסכלו״ - היו מילים ריקות.

דורון קדוש | Doron Kadosh

12,285 Aufrufe • vor 8 Tagen

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

25,563 Aufrufe • vor 9 Monaten

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

24,371 Aufrufe • vor 1 Jahr