Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

На главную

תקשיבו לזה כמה שניות: ״אם יזיזו את זיני אנחנו נזיז את אלה שהבן שלהם גנב אפוד״ ״אנחנו״ איילה חסון Ayala Hasson. ה״עיתונאית״ תזיז. כשהעיתונות יורדת ל…

58,037 просмотров • 6 месяцев назад •via X (Twitter)

Комментарии: 0

Нет доступных комментариев

Здесь появятся комментарии из оригинального поста

Похожие видео

הורי הלוחמים המשרתים כעת בעזה הכריזו על יציאה למאבק לסיום המלחמה והצלת חיי ילדיהם. ביום שלישי הקרוב (30/9) בשעה 19:30 תצא צעדה משער רבין של הקריה ועד למצודת זאב. זהי פעולת המחאה הראשונה של ההורים. ״לא נאפשר למלחמה פוליטית לגבות את חיי ילדנו״. שרשור עם דברי ההורים ללוחמים: 1. אילן גרין, אב לשני לוחמים שאחד מהם נפצע קשה לאחרונה בלחימה בעזה: "מבצע "מלכודת המוות" יצא לדרך. הם יכולים לקרוא לו בשם כזה או אחר, אבל כולם כבר רואים את הבלוף: *אני שומע את המפקד העליון של בני, הרמטכ''ל, אומר שהם הולכים למלכודת מוות. אני רואה את הממשלה שאחראית על ניהול המלחמה מכריזה בלי בושה שהיא לא תחלץ אותו אם יפול בשבי. באנו לכאן, הורים, אמהות ואבות ללוחמים בעזה, כדי לצעוק ולזעוק - מדובר במלחמה פוליטית, אין לה שום תוחלת למעט המשך שלטונו של נתניהו. ששולחים את בנינו למות, להיפצע או להתאבד, מעדיפים לשמור על ה"נכס" שלהם החמאס, יותר מאשר הם שומרים על הילדים שלנו! אנחנו כאן כדי לשים לזה סוף, למלחמה ולהרג הילדים שלנו. ביום שלישי הקרוב נצא אלפי הורים ממשרד הבטחון בקריה, ועד למצודת זאב ונתחיל לזעזע את המדינה, זאת פעולת אזהרה למקבלי ההחלטות ככל שהמלחמה תימשך, אנו נחריף את המאבק. נשתק את המדינה אם צריך. לא נקבל הטפות מוסר בזמן שהילדים שלנו מתים, על נימוס וגבולות המחאה. אנחנו הורים ונעשה הכל בשביל ילדינו". --- לשידור המלא שהעברתי מההצהרה:

Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב

12,764 просмотров • 10 месяцев назад

שישה וחצי חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – איל נוה מ"אחים לנשק": "הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום; אנחנו אוספים חתימות; עשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא; אין לו [לשר הביטחון יואב גלנט] צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק" ב-24 במרץ 2023, איל נוה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק" וממנהיגיו, התארח בתוכניתם של יואב לימור וגלית גוטמן בערוץ 12. להלן תוכן הראיון: יואב לימור: באולפן איתנו אחד ממובילי המחאה איל נוה. בוקר טוב. איל נוה: בוקר. יואב לימור: איפה אתה עושה מילואים? איל נוה: סיירת מטכ"ל. יואב לימור: סיירת מטכ"ל. זאת אומרת, אתה חלק ממחאת המ"מ [המבצעים המיוחדים], מה שנקרא. איל נוה: לא, אנחנו אחים לנשק. יואב לימור: אחים לנשק, אוקיי. כשאתה שמעת אתמול את ראש הממשלה [בנימין נתניהו], אומר, אני לוקח את זה על עצמי, אני אוביל עכשיו את הפיוס, אני אוביל תהליך, אני ראש הממשלה של כולם, דאג לזכויות הפרט. מה שמעת באוזן ומה זה אומר על המשך הפעילות שלכם? איל נוה: שמעתי שאנחנו ממשיכים בכל הכוח, שמעתי שבית המשפט נמחק, שנכנסים שופטים מטעם, שמעתי שכל החוקים הולכים לעבור. ב[שתי מילים שאינן ברורות] קיבלנו היום את הסלאמי, קיבלנו. יואב לימור: ומה זה אומר על ההתנדבות שלכם להמשך, למילואים? איל נוה: אנחנו הצהרנו כבר השבוע שאנחנו מפסיקים להתנדב למילואים, במידה והחוק יעבור. מבחינתנו זה לא עובר, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה שלנו. כולנו, כולכם פה. אנחנו במלחמת העצמאות השנייה, ואנחנו הולכים להילחם על הבית שלנו, על מדינת ישראל, על מדינת ישראל דמוקרטית. גלית גוטמן: אני רוצה לשאול אותך, איל, אתה יודע, אנחנו כבר 12 שבועות לתוך המחאה הזאת, אתם בין הראשונים שהצטרפו. והרימו את הדגל. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט, לא היה פשוט בימים הראשונים לחשוב שאתה, כבן אדם, שלקחת על עצמו להיות חלק מסיירת מטכ"ל, זה אומר שאתה מחויב ב-200% למדינה הזאת, לעשות את ההחלטה הזאת [שלא להתנדב לשירות מילואים]. כמה מתסכל לראות שאתם נמצאים בכל מקום, שאנשים קוראים לכם טרוריסטים, אנרכיסטים, סרבנים, ולמעלה שם יושב [ראש הממשלה] בנימין נתניהו ולא סופר אתכם. כרגע זה מה שאני רואה. ברגע שהוא לא עוצר את החקיקה, ברגע שהוא שומע מהרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומראשי [מערכת] הביטחון מה קורה פה ואיזה סכנות צפויות, הוא בטוח שאתם תגיעו מחר. איל נוה: הוא טועה. אנחנו לא נגיע. אנחנו בתוך המלחמה שלנו, ולכן אנחנו נעמוד מאוד מאוד חזק. אני מתחיל בכלל ב[שר הביטחון יואב] גלנט, שבמשך 11 שבועות לא מדבר, שותק. יש לי שר ביטחון שאין לו מיתרי קול. לא שמענו אותו בשום מקום אומר על שום דבר. וגם אתמול הוא היה צריך להחליט בין האם הוא שומר על ביטחון ישראל, או שהוא שייך למשפחת נתניהו. נכנס לחדר וחזר מקופל. אנחנו ממשיכים בכל הכוח את הדבר הזה. אנחנו מרגישים שהמדינה מתפוררת. אנחנו חתמנו על זה שאנחנו מפסיקים להתנדב, ואנחנו 25 שנה עושים מילואים, אנחנו קרועים מבפנים. יואב לימור: אבל איל, אני, אני, אתה אמרת דברים שלא יבנו עלינו, אנחנו לא נבוא. אתה רוצה להגיד שאם מחר מתחילה מלחמה עם לבנון, מתחילה מלחמה עם עזה, אתה אומר אנחנו לא שם? איל נוה: אנחנו כבר עכשיו במלחמה. אנחנו במלחמת העצמאות, אתם לא שמים לב לזה. אנחנו בתוך מלחמה, אתם הדבר הבא דרך אגב. בהתחלה זה מתחיל בעולם הזה, זה מתחיל מהחלשת בית המשפט, והוא עובר אחרי זה לתקשורת, ואחרי זה לאקדמיה, ואנחנו [מילה לא ברורה]. אתם לא מכירים, עשו לו רחובות, פשוט תצאו לרחובות. יואב לימור: אנחנו מבינים. אני לא מתבלבל, אני שומע את שר התקשורת [ד"ר שלמה קרעי] ומה הוא אומר, אדם שלא מבין כלום בתקשורת, אבל אני שומע היטב, בזה אני לא מתבלבל. אבל אני שואל אותך, בסוף, אם מחר יפלו פה טילים על הבית שלך, לא תצא לשמור על הילדים? איל נוה: ברור שבסוף אנחנו חיילים ונבוא להילחם, זה לא שאלה. אבל כרגע בשלב הזה אין אימונים. אתה אמרת לפני כמה דקות שאתה יודע מה הולך לקרות ביום ראשון. אנחנו מחריפים את המאבק שלנו. אנחנו לא נוותר על המדינה שלנו. יואב לימור: עכשיו, אני חושב רגע על נקרא לו י', מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף משנה, שעושה רשימת מלאי הבוקר הזה ואומר, חסרים לי הרבה מאוד אנשים. איל נוה: המון. רני רהב: לא חסרים לו, [יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה] רוטמן יבוא. איל נוה: אנחנו, לפני שבוע הייתי במילואים, חסרים המון אנשים. לא מגיעים, פשוט לא נמצאים. גלית גוטמן: כשאתה אומר אנחנו נחריף את הצעדים, מה עוד נמצא בארסנל הנשק שלכם? איל נוה: יש עוד הרבה, לא נגיד את זה פה כמובן, אבל יש לנו עוד הרבה מהלכים שאנחנו מתכוונים לעשות. לא נוותר. אני קורא מפה לכולם לצאת מהכורסה, לצאת לרחוב, להמשיך להפגין. אתמול נעצר, בדיוק אותו קצין [סא"ל במילואים רון שרף] שנכנס לתוך בית להציל את נחשון וקסמן, וחטף כדור והוא נעצר. תבינו מה קורה. העם נקרע. פשוט נקרע. יואב לימור: תגיד, מה אתה עונה לאלה שאומרים? אתם סרבנים. בסוף, הרי אתם, כולנו, כשהיה סרבנות בהתנתקות, אמרנו לא יכולה להיות סרבנות. והנה עכשיו יש סרבנות. וכאילו אתם הופכים את זה ללגיטימי. מחר זה יהיה מהצד השני, מה תגידו להם? אז מה אתה עונה למי שאומר לך את זה? איל נוה: אנחנו מתנדבי מילואים. עוד פעם, אנחנו מסבירים את זה והסבירו את זה מספיק פעמים. אנחנו באים למילואים כמתנדבים. אחרי 25 שנה אנחנו לא חייבים לבוא למילואים, אנחנו מפסיקים את ההתנדבות שלנו. ככה גם הטייסים, ככה גם כולם. ולכן זו אינה סרבנות. סרבנות יש רק בצד שני, דרך אגב. שם נמצאת הסרבנות. אנחנו נותנים מהנשמה שלנו. אנשים שבאים במשך שנים. יואב לימור: מה זה הצד השני? החרדים שלא מתגייסים? איל נוה: החרדים שלא מתגייסים ועוד. אני חושב שכמות הצבא שאני עשיתי במשך החיים, זה רוב הממשלה לא עשתה את כמות הצבא כמובן, ולכן אנחנו ממשיכים את המאבק שלנו בכל כוח, אנחנו לא מסרבים, אנחנו שומרים על המדינה, אנחנו מרגישים שאנחנו מובילים את המחאה הזאת למקום שבו ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית. יואב לימור: שאלה אחת אחרונה. [שר החקלאות] אבי דיכטר, בוגר היחידה שלך, ראש השב"כ לשעבר, לו [הוא] יושב כאן עכשיו מולך, מה אתה אומר לו? איל נוה: אני אומר שהוא חייב להבין שהעם שלנו נקרע, צריך לעצור דחוף. אני אומר לו שאנחנו מתפרקים, הלכידות החברתית מתפרקת, הצבא מתפרק. אין צבא, [אין] צבא העם בישראל היום. אתם לא תבינו, אנחנו אחרי, אנחנו אוספים חתימות, אנחנו בעשרות אלפי חתימות של אנשים שלא יבואו להתנדב לצבא. זאת המציאות כרגע, ואני חושב שהם [הממשלה] מבינים את זה ולא אכפת להם. גלית גוטמן: מה הציפייה שלכם מ[שר הביטחון יואב] גלנט? איל נוה: לעמוד לצד הביטחון, לעמוד לצד אזרחי ישראל, לשמור על הביטחון. אין לו צבא, [הוא] צריך לדעת את זה. הצבא שלו מתפרק. ולכן הוא חייב, חייב לקום ולהגיד, תעצרו את החקיקה, שבו לדבר. יש לנו מדינה אחת, יש לנו עם אחד, חייבים לעצור ולדבר. זאת האחריות שלו. יואב לימור: כן. אייל, תודה על הדברים האלה. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

33,360 просмотров • 6 месяцев назад

שלושה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "בשביל להיערך לאתגר האיראני צריך את צה"ל במיטבו, במיוחד את חיל האוויר, אבל הטייסים הגיבורים שלנו כבר אמרו: אנחנו לא נטוס בשביל דיקטטורה" ב-8 ביולי 2023, האלוף (במיל.) נׂעם תִּיבּוֹן, הנימנה על ראשי קבוצת "חומת מגן לדמוקרטיה" המשתתפת במחאה נגד הרפורמה המשפטית, נשא נאום בהפגנה בחיפה, בה שיבח את הטייסים אשר הודיעו שלא יטוסו עבור "דיקטטורה". להלן תוכן נאומו: לוחמות ולוחמים, ערב טוב. זה כבוד עצום עבורי לבא לדבר איתכם כאן בהפגנה האדירה שלכם כאן בקריות. אנחנו ננצח. אתם יודעים, אתם יודעים, הממשלה הרעה הזאתי פוגעת בביטחון של מדינת ישראל, פוגעת בביטחון של כולנו. הנאשם [ראש הממשלה בנימין] נתניהו מרבה לדבר על האתגר האיראני. אז תנו לי להסביר לכם מה זה אומר להיערך לאתגר האיראני. דבר ראשון - תיאום מלא עם ארה"ב, אבל בינתיים [נשיא ארה"ב ג'ו] ביידן לא מזמין את ביבי [נתניהו], ובצדק, כי הוא יודע שביבי שקרן בן שקרן. הדבר השני, הדבר השני - בשביל להיערך לאתגר האיראני צריך את צה"ל במיטבו, במיוחד את חיל האוויר, אבל הטייסים הגיבורים שלנו כבר אמרו: אנחנו לא נטוס בשביל דיקטטורה. אנחנו לא נטוס בשביל דיקטטורה. תנו לי, תנו לי, בשמי וגם בשמכם להצדיע לטייס הגיבור אודי אורי שנפצע באילון [נפצע בתחילת יולי בעינו מפגיעה ישירה של מכת"זית במהלך הפגנה נגד הממשלה]. אנחנו מצדיעים לך, אתה גיבור. אף מכת"זית לא תעצור אותנו. אף מכת"זית לא תעצור אותנו. הדבר השלישי - בשביל לנצח במלחמה, ואני שרתתי בהרבה מלחמות, זה אולי מובן מאליו, אבל בשביל לנצח במלחמה צריך אחדות בעם. אחדות בעם. והממשלה הרעה הזאתי קורעת את העם. קורעת את העם. ואנחנו לא ניתן לזה. אני, אני רוצה לדבר איתכם על משהו שממש כואב לי באופן אישי, ואני יודע שגם לכם הוא כואב, כי אתם, הילדים שלכם, והנכדים שלכם משרתים בצבא. והממשלה הרעה הזאתי פוגעת בצה"ל. הנאשם [נתניהו], מצד אחד כל הזמן הולך להצטלם עם חיילים, אבל השרה [להתיישבות והמשימות הלאומיות] הפושעת [אורית] סטרוק מקללת את הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי], וביבי לא מפטר אותה. הוא היה צריך לפטר אותה. אני אגיד להם גם עוד משהו שכואב לי ברמה האישית. אתם יודעים, לפני כחודש [3 ביוני 2023], נהרגו לנו שני לוחמים ולוחמת בתקרית קשה בגבול הדרום. עוד לפני שקברו אותם, הנבלות בערוץ 14 שפכו את הדם שלהם, וכל השרים שתקו, ולא אמרו מילה. תנו לי להזכיר לשר הביטחון יואב גלנט, שהוא שר הביטחון בזכותנו. אם זה היה תלוי בביבי וב[שר המשפטים] יריב לוין, הוא כבר היה מפוטר. אתה שר הביטחון בזכותנו. איך אתה שותק על דברים כאלה? תתחיל לשמור על החיילים. אתם יודעים, ביטחון זה גם ביטחון אישי. אז לקחו עבריין [השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר] ושמו אותו אחראי על המשטרה, ובן גביר וביבי שבממשלה הקודמת בכל פיגוע רקדו על הדם כמו עופות טורפים, אז בממשלה הזאתי יש לנו יותר פיגועים, יותר הרוגים, יותר הרוגים במגזר הערבי, יותר פרוטקשיין, אין משילות, יש ברדק, והעבריין בן גביר, שר הפיתות, עסוק רק בדבר אחד - להרוס את המשטרה, להרוס את המשטרה. וזו ההזדמנות גם להגיד לשוטרים, אנחנו אלה ששומרים עליכם, אנחנו אלה ששומרים עליכם שלא תפעילו אלימות כנגד מפגינים שמפגינים להגנת המדינה. שלא תעיזו. חברים, זה לא יעזור להם, כמו שניצחנו בהצבעה בכנסת, וכמו שניצחנו בלשכת עורכי הדין, אנחנו ננצח במאבק הזה, אנחנו ננצח כי אנחנו נילחם נגד הממשלה הרעה הזאתי ביום ובלילה. כל מה שצריך אנחנו נעשה, אנחנו נחושים, אנחנו הרוב, ואנחנו ננצח. איזה אנרגיה אדירה יש פה. זה היה כבוד עצום בשבלדבר בפניכם. תכוננו לשבוע, יהיה לנו הרבה עבודה, ואנחנו ננצח. תודה רבה. סימוכין: כתבות קודמות חמישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "במלחמת האזרחים בארה”ב נהרגו מאות אלפים... אני מקווה שאנחנו לא נגיע לזה, אבל אין ספק, שהמאבק כאן הוא מאבק קשה מאוד". סימוכין: שלושה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "הטייסים, הגיבורים שלנו, שכבר אמרו מזמן: ‘אנחנו בשביל דיקטטורה לא נטוס לאיראן’ [לתקוף את מתקני הגרעין], הם הגיבורים האמיתיים". סימוכין: שלושה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אתר חדשות של הממשל האיראני מצטט את אלון בן דוד, האלופים (מיל.) יצחק בריק ונועם תיבון והתקשורת הישראלית, בדיווח לפיו כשירות חיל האוויר מתדרדרת לכדי אי מוכנות למלחמת פתע בגין הפסקת ההתנדבות למילואים, וכי מדיניות הממשלה "הצליחה לפרק את הצבא". סימוכין: נובמבר 2019 – אלוף (מיל.) נועם תיבון: "החיים בעזה קשים ביותר, ביוב, צפיפות, אבטלה, תשתיות קורסות; [צריך לקדם ברצועת עזה] פרויקטי תעסוקה גדולים ליצירת אווירה אחרת; לעקוף את חמאס בפרויקטים האלה: נמל [ימי], תשתיות ביוב ומים; יש לעשות זאת בתוכנית סדורה עם מצרים, סעודיה וארה"ב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

82,101 просмотров • 6 месяцев назад

חדשות 15 🚨 חשיפה שיחה בין משה רדמן, טלי וקסלר, מייסדת ארגון המחאה "עכשיו הנוער", לבין נערים (המפגש התקיים אתמול 27/03/24 ואורכו כשעה): *ניסיתי לצנזר את הנערים ושמותיהם כמה שאני יכול, מקווה שלא פספסתי כלום* חלק 1: טלי: "בהמשך לשאלה של ***, אם לא תכניס את עצמך לעימות בעצימות גבוהה יותר, מה ש.. זו בחירה שלך נער: "כמה זמן את מכירה אותי? אני אכניס את עצמי לסיטואציה של עימות" טלי: "ולכן, זו בחירה שלך, לגמרי, זה אתה מחליט אם להסתבך או לא וזה שלך. אבל זה לא מצריך הורים, אין שום ספק" *יש לציין שבתחילת הקטע *** שואל האם הוא צריך להביא מבוגר (הוא בן 15), רדמן עונה לו, להבנתי לפחות, שאת ההורים שלו. חלק 2: נער: ראיתי בחדשות, אני חושב שזה היה יאיר שריקי, אמר שבכל מקרה מחר התאריך האחרון להכריז לפיזור הכנסת, חשבתם על זה? רדמן: "מי אמר את זה?" נער: "אני חושב ששריקי אמר את זה" רדמן: "אני מניח שעמית סגל, שהוא עובד אצל הממשלה" עמית סגל תהנה חלק 3: נער: "..להוביל את הצעדות בתקווה, להוביל את הקריאות לפני ואחרי הבמה, ומי שירצה גם את הפעולות הפחות חוקיות.." חלק 4: טלי: "אני לא יודעת אם אתם מכירים את 'משנים כיוון' אבל זה ארגון כזה יותר אנרכיסטי והם עושים כזאת סדנה.. *** בשבילך, עושים סדנה ל***, וזה למשל משהו שיהיה אפשר להשתתף בו." חלק 5: טלי: "בדוגמה של קפלן, יש את כל השלב נניח של הבמה, אין עימותים תוך כדי הבמה, יש במה ואז אחר כך אנחנו עוברים לפעולות שהן לא מתואמות עם המשטרה, שהן לא חוקיות, שמה נוצרים העימותים עם המשטרה. אז הבחירה של אם כן או לא לקחת בחלק מן הפעולות היא שלכם, אתם ילדים גדולים. אתם מבינים." תודה 💙 יחיאל פפר #חדשות_15

ארבלאו צייד הטונות 🇵🇹

56,264 просмотров • 2 лет назад

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - גיא פורן, ממובילי מחאת טייסי חיל האוויר, מביע ביטחון מוחלט שבג"ץ יפסול את חוק ביטול עילת הסבירות, אך מציין שהוא תומך "בהחלטה של הטייסים הפעילים להשעות את שירות המילואים ההתנדבותי שלהם; הם [הטייסים] חושבים שזה הדבר היחיד שיכול לעצור את זה" ב-24 ביולי 2023, התארח גיא פורן, ממובילי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית, בתוכנית הרדיו של אריה אלדד ואיתן כבל ב-103fm. להלן תוכן הראיון: אריה אלדד: שלום וערב לסרן במילואים גיא פורן ממקימי פורום 555. גיא פורן: ערב טוב לכם. אריה אלדד: זה שאתה סרן, זה אומר שאתה אדם צעיר ועדיין טייס פעיל או שלא היפלת מספיק מטוסי אויב? גיא פורן: אני לא טייס פעיל, ואני צעיר בן 67. אריה אלדד: שכוייך! כל הכבוד, אבל לא היית בן 37 היום, ואתה רואה את החלטת הכנסת, או שומע עליה, ושומע גם את קריאתו של ראש האופוזיציה, [יאיר] לפיד, שאומר, חכו לבג"ץ. מה אתה עושה? גיא פורן: קודם כל, אני לא חושב שיש משמעות ל'לחכות לבג"ץ', כי אני חושב שבג"ץ, הסיכוי, כולכם בטח מסכימים, שבג"ץ יפסול את החוק הזה [חוק ביטול עילת הסבירות] מחר. הוא [החוק] לא קיים. אבל אני, כמו שאתם יודעים, מוביל את קבוצת 555, שיש בה 1700 טייסים לשעבר, כמוני, שהכרזנו באופן מאוד ברור שאנחנו תומכים בהחלטה של הטייסים הפעילים להשעות את שירות המילואים ההתנדבותי שלהם, אם הם יחליטו זאת, אנחנו לא דוחפים אותם, אבל אם הם יחליטו כך, אנחנו תומכים בהם. אז מה שלפיד אמר לא נראה לי שמשנה משהו בעניין. איתן כבל: אבל גיא, [מדבר] איתן כבל, ערב טוב. גיא פורן: ערב טוב. איתן כבל: תראה בסוף, זו מדינה לא רק של הקואליציה. זו מדינה של כולנו גם אלה שבאופוזיציה. זאת אומרת, אתה לא חושב שהמקום הקדוש הזה שנקרא צה"ל, להתהפך ובפעם הבאה זה יעבוד נגדנו אלה שחושבים הפוך? גיא פורן: לא, אז רגע אתה לדעתי אתה מערבב פה שני דברים. איתן כבל: בבקשה. גיא פורן: אז אני אנסה להבהיר. קודם כל, בוודאי שצה"ל יקר לכולנו, ובוודאי שההחלטה של טייסים, שכל החיים שלהם משרתים, ושחיל האוויר זה חלק מהחיים שלהם, לעשות צעד כזה של הפסקת המילואים להפסיק טיסה, שזה החיים שלהם, זה צעד שזאת הקרבה אדירה מבחינתם. הם עושים את זה רק בגלל שהם חושבים שזה הדבר היחיד שיכול לעצור את זה, ותוך ידיעה... אריה אלדד: כלומר, לא בג"ץ, לא חסימות הכבישים, הטייסים. הפיכה צבאית. גיא פורן: לא, זה בכלל לא הפיכה צבאית, כי הפיכה צבאית זה מישהו שהולך לקחת כוח. להיפך, אנחנו שמים את הנשק שלנו. זה לא נשק. התנדבות, וכבר דיברנו על זה אריה כמה פעמים. אריה אלדד: נכון. לא שכנענו זה את זה. גיא פורן: לא, לא, זה חשוב, כי אתם כל פעם... אריה אלדד: אבל האמירה שלך היא חשובה, אתה אומר, לא הכנסת, לא בג"ץ, לא החסימות, אנחנו. אנחנו קו ההגנה האחרון. גיא פורן: לא, לא, ממש לא. אה, לא, לא בעניין של קו הגנה. כל אחד בפני עצמו מסתכל בראי ואומר, האם אני, ש-40 שנה הולך למילואים כל פעם, רוצה ויכול להמשיך להתנדב למילואים, אם המדינה, מבחינתי, הפרה את החוזה ושינתה את חוקי המשחק? אנחנו 40 שנה, שירתנו בממשלות ימין, מתוכם 15 ביבי [בנימין נתניהו], לא אהבנו חלק אדיר מהדברים שנעשו. אף פעם בחיים לא חלמנו לעשות צעד כזה. איתן כבל: אבל עדיין גיא, אני אומר לך שוב, אני בצעד שלך מלא מלא. אבל, אני עדיין תוהה לעצמי, אתה מבין, בכל מה שנוגע, מה שאני רואה בעיני רוחי זה עולם של ציפור נפש. אתה בדיוק הגדרת את זה, הגדרת את זה, הם רואים בזה, ובצדק מבחינתם, שבירה של מערכת ההסכמות בין העם לבין השלטון. בבחירות הבאות, אחרי הבחירות, ירצו לעשות שלום, ירצו להעביר משהו ממקום למקום, ואנשים יבואו בדיוק מאותה נקודה של ציפור נפש. זה מה שמטריד אותי. גיא פורן: איתן, אני אענה לך.אז שלא יטריד אותך. למה? קודם כל, אם יעשו שלום, לא נראה לי שתהיה פה התנגדות חריפה, אבל נתת לך סתם דוגמה. בוא נגיד שמבחינתי, אם היה מדובר באיזשהו צעד של ימין או שמאל או משהו כזה, אז לא היה הנושא. אני לא רואה מצב, שבו ממשלה, נגיד אחרת, תשנה את חוקי המשחק באותה צורה של מה שנהיה עכשיו, ואם יצאו אנשים לרחובות, כי היא תנסה לשנות את זה, אני אתמוך בהם. אין צד שני. אין צד שני בקטע של הליברליזם והדמוקרטיה. יש צד אחד. אריה אלדד: תודה רבה, להבנתי, [הסכמי] אוסלו למשל שינה לחלוטין את כללי המשחק בארץ ישראל, אבל אולי זה רק אני... גיא פורן: ממש לא, אוסלו זו החלטה של הממשלה. החלטה מדינית. אריה אלדד: סליחה, אני מתנצל, מחקתי את זה מהפרוטוקול כי נגמר לנו הזמן. תודה רבה, סרן גיא פורן. גיא פורן: תודה רבה, חברים, תודה לכם. סימוכין: ספטמבר 2023 – איל נוה ממייסדי "אחים לנשק": "נכבד את פסיקת בית המשפט העליון" אם יחליט שלא לבטל את החוק לביטול עילת הסבירות. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

20,853 просмотров • 10 месяцев назад

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

19,806 просмотров • 1 год назад

שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: "המטרה של המילואימניקים, שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום; ליצור לחץ על מקבלי ההחלטות; אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר" עיקרי דבריו של אל"מ (במיל.) נוף ארז, מראשי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית: (*) "המטרה שלנו, של אנשי המחאה לצורך העניין, או המילואימניקים שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום. לא רק אנחנו, גם מילואימניקים של יחידות וכלל צה"ל... בשביל ליצור לחץ על מקבלי החלטות". (*) "יש מצוקה חמורה [בחיל האוויר] ממה שאני יודע. המטה המבצעי של חיל האוויר לא יכול לתפקד למצב לחימה". (*) "אנחנו די מגובשים בדעתנו לא לחזור, לא בכל מקרה, יש בעיה לחיל האוויר לתת מענה מידי למצב לחימה, אם זה בעזה או בלבנון, בטח בטח בלבנון. בישראל, בצה"ל, ללא המטה המבצעי של חיל האוויר במחצית מהכוח בטייסות המבצעיות לא יכול לתת מענה כמו שצריך". (*) "אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר וגם בשיתוף הפעולה עם כוחות הצבא". (*) "אני מודאג. אני מודאג, אבל החלטנו שזה האקדח האחרון שנשאר לנו להשתמש כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות". ב-1 באוקטובר 2023, אל"מ (במיל.) נוף ארז, מראשי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית, התארח בתוכניתה של לוסי אהריש בערוץ 13, ולהלן תוכן הראיון: לוסי אהריש: האם חיל האוויר יצלח את המשבר הגדול עם הטייסים שלו? בימים האחרונים ישנם מאמצים הולכים וגוברים לשכנע את אותם טייסים שהודיעו על הפסקת שירותם במילואים, לחזור ולשרת ולקיים את האימונים הצפויים. נמצא איתנו אלוף משנה במילואים, נוף ארז, ממובילי מחאת הטייסים. שלום, שלום. נוף ארז: שלום לוסי. לוסי אהריש: האם המאמצים להחזיר את אותם טייסים מוחים לחזור ולהתאמן יצלחו, או שיש תנאי לזה שהם יצלחו? נוף ארז: קודם כל, חשוב להבהיר שחיל האוויר, אמנם נעשים מעשים וניסיונות כאלה, חיל האוויר מתחלק, אנשי המילואים של חיל האוויר שרובם הקפיאו את שירותם, מתחלק לשלוש קבוצות עיקריות. הטייסים הפעילים בטייסות המבצעיות, הטייסים שמדריכים בבית ספר לטיסה, והטייסים או מפקדים בכירים בחיל האוויר שמשרתים במטה המבצעי של חיל האוויר, שהוא הגוף, דרך אגב, שאני שייך אליו, שהתחיל את התנועה של הקפאת השירות. המאמצים שנעשים הם נעשים עם כולם מכמה סיבות. בית ספר לטיסה מתקשה מאוד להריץ את התוכנית שלו, את התוכנית של שנת האמונים הבאה בהיעדר הרבה מאוד מדריכים, ורוצים לדעת, חיל האוויר הוא חיל מסודר מאוד, לזכותו ייאמר, מנסים לדעת איך להיערך, כי אם המדריכים האלה לא יחזרו, אז בית הספר לטיסה צריך לגייס ולהכשיר מדריכים סדירים מהטייסות, על חשבון כמובן הכוח הסדיר. וזה יכול להיות משהו שצריך לעשות אותו, להתחיל אותו עכשיו, כדי שבקורסים של תחילת ינואר 24, חיל האוויר יחזור לתפקד בצורה, בית הספר לטיסה יחזור לתפקד. הטייסות המבצעיות, כמובן שחיל האוויר רוצה לדעת לקראת שנה הבאה מה המצב וכמה אנשים יש לו בכל טייסת. יכול להיות שצריך לעשות שינויים בהרכבים בין הטייסות. לוסי אהריש: ואני מבינה מבין השורות של מה שאתה אומר, המטרה היא שחיל האוויר לא יחזור לתפקד או לא יחזור לפעילות רגילה. זאת המטרה בעצם בהחלטה שטייסים... נוף ארז: המטרה שלנו, של אנשי המחאה לצורך העניין, או המילואימניקים שהקפיאו את השירות, זה לגרום לחיל האוויר לא לחזור לתפקוד מלא, גם לא ברגיעה, ובטח ובטח לא אם חס וחלילה ניכנס למצב חירום. לא רק אנחנו, גם מילואימניקים של יחידות וכלל צה"ל. זה ואותו דבר, בשביל ליצור לחץ על מקבלי החלטות. מקבלי החלטות בצבא שיעבירו את זה הלאה למקבלי החלטות בממשלה, כדי שיבינו שיש פה מצוקה מאוד מאוד חזקה. לוסי אהריש: ממה שאתה יודע, ישנה מצוקה עכשיו בחיל האוויר? נוף ארז: יש מצוקה חמורה ממה שאני יודע. המטה המבצעי של חיל האוויר לא יכול לתפקד למצב לחימה, הוא מתפקד בסדיר לתקיפות כאלה ואחרות בסוריה, כמו ששומעים לפעמים. לוסי אהריש: זאת אומרת, שאם אנחנו נכנסים כרגע למצב חירום של מלחמה, ישראל לא ערוכה לזה. נוף ארז: אם המטה המבצעי, אנשי המטה המבצעי, שכרגע אנחנו די מגובשים בדעתנו לא לחזור, לא בכל מקרה, יש בעיה לחיל האוויר לתת מענה מידי למצב לחימה, אם זה בעזה או בלבנון, בטח בטח בלבנון. בישראל, בצה"ל, ללא המטה המבצעי של חיל האוויר במחצית מהכוח בטייסות המבצעיות לא יכול לתת מענה כמו שצריך. לוסי אהריש: אתה יודע, אני מנסה להבין, אז בעצם אנחנו אומרים שיש מצב שאנחנו נמצאים בחוסר כשירות? נוף ארז: לדעתי, אנחנו בחוסר כשירות כמעט מוחלט מבחינת חיל האוויר וגם בשיתוף הפעולה עם כוחות הצבא, ואז זו בעיה. לוסי אהריש: מה בעצם יגרום לכם לחזור לשירות? נוף ארז: אנחנו אמרנו שברגע שאנחנו נזהה שנפסקו לחלוטין התהליכים של הפיכת הדמוקרטיה הישראלית לממשל דיקטטורי בניהול של אדם אחד, לצורך הצלת בן אדם אחד, אנחנו נחזור. רובנו הגדול, כל מי שחיל האוויר יסכים או צה"ל יסכים לקבל אותו בחזרה, ואני מאמין שאת רובנו יסכימו לקבל בחזרה כי אין לנו כרגע תחליפים. התחליפים יהיו. בעוד עשר שנים ימצאו לרובנו אנשים שיחליפו אותנו. אבל זה ייקח זמן. לוסי אהריש: אתה לא מודאג? נוף ארז: אני מודאג. אני מודאג, אבל החלטנו שזה האקדח האחרון שנשאר לנו להשתמש כדי להשפיע על מקבלי החלטות. אנחנו מרגישים שזה כן עשה משהו. לא עשה את כל מה שציפינו. ציפינו שזה לא יאפשר לחוקק את חוק [ביטול] עילת הסבירות. בזה לא הצלחנו, כי לא רצו לשמוע את הרמטכ"ל, לא רצו לשמוע אף אחד. אבל אנחנו עדיין מצפים ששופטי בג"צ יבינו את חומרת המצב, אחרים יבינו את חומרת המצב, ואולי כמה חברי כנסת ואנשי קואליציה יבינו גם הם את חומרת המצב, וימנעו את המשך התהליכים. לוסי אהריש: מילים לא פשוטות. נוף, תודה רבה לך. נוף ארז: תודה רבה ובהצלחה לכולנו. לוסי אהריש: אמן, אמן. שלא נצטרך. נוף ארז: אני מקווה. לוסי אהריש: תודה רבה, תודה, נוף. סימוכין: כתבות קודמות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: "הבעיות שקורות עכשיו בצפון [מתיחות עם חיזבאללה], תחושתי שהן יזומות על ידי מישהו בראשות הממשלה. לא אתפלא אם הדבר נועד להסיח את הדעת ממשהו אחר, ולגרום לנו לרוץ חזרה לתאי [השליטה בחיל האוויר], ולעזור למדינת ישראל להילחם". סימוכין: שלושה חודשים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אל"מ (במיל.) נוף ארז: "בחודשים האחרונים משתנה לנו המדינה "מתחת לאף", והשלטון הופך לדיקטטורה של שליט יחיד; איני מרגיש יותר, שאני יכול ו/או רוצה לתרום מזמני והאנרגיות שלי, למען המדינה, שנלקחה ממני; אני נאלץ להקפיא לאלתר את התנדבותי למילואים". סימוכין: חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אל"מ (במיל.) נוף ארז: הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים תגרום ל"נזק קשה מאוד" ו"תסכן את הכשירות של צה"ל"; "המצב של חיזבאללה יהיה הרבה יותר קל"; "כל פגיעה בביטחון המדינה ובכשירות הצבא היא לא באשמת אנשי המילואים שמפסיקים את ההתנדבות שלהם". סימוכין: חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים [מתים]". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מיכאל האוזר טוב ואילן שילוח משתפים תמונה, המציגה "נטילת גלולה" בהקשר להודעת אלפי אנשי מילואים על הפסקת ההתנדבות לשירות צבאי. זו תוארה על ידי האוזר טוב כ"נטילת גלולת רעל", שנועדה לסכל את הרפורמה המשפטית באמצעות פגיעה בכשירות המבצעית של צה"ל. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

26,061 просмотров • 10 месяцев назад

הדיווחים של הפרשנים השונים בערוץ 12: דנה וייס: מבחינת ישראל זה הסבב האחרון מול איראן, ישראל לא תוכל להרשות לעצמה שום דבר חוץ מהכנעה מוחלטת (סרטון מצורף) יונית לוי: "בשלב מסויים, כמו שראינו בעם כלביא, יכול להיות שכשהנשיא טראמפ מרגיש שדי- אז די, זה לא רק בידי ישראל". דנה וייס בתגובה: גם אם טראמפ יסיים את המלחמה, אפשר להניח שישראל תקבל חופש פעולה מול המשטר האיראני(סרטון מצורף) ניר דבורי: "הפעולה הזו תצטרך להביא את המשטר אל סופו, אל קיצו, גם אם זה יהיה תהליך שימשך אחרי הפסקת האש- תהליך שימשיך בתוך העם האיראני" איתן בן אליהו: "גם כשהאש תחדול המערכה לא מסתיימת. המשטר הזה יפול, הוא סיים את הקדנציה שלו. זה יקרה בעקבות מה שקרה עד עכשיו והפעולות שינקטו בהמשך כולל אלה של העם האיראני" בני סבטי: אם משמרות המהפכה יסגרו את מיצרי הורמוז, יכול להיות שזה ישפיע ליום יומיים על מחירי הנפט(סרטון מצורף) ערד ניר: מכיוון שסופו של המשטר לא מובטח למרות התקוות הרבות, ולכן ראוי לשאול מה אסטרטגית היציאה אם משהו ישתבש, ומה יוגדר ניצחון(סרטון מצורף) ערד ניר: "מה קורה אם באיזו שלב הנטיות של טראמפ לא מסתנכרנות עם הנטיות של נתניהו, ובאיזה מקום זה מעמיד את מדינת ישראל". ערד ניר: למי שמנהל כרגע את העניינים באיראן יש כנראה אסטרטגיה קבועה מראש - המטרה: שהמדינות שנפגעות ילחצו על טראמפ להפסיק. ירון אברהם: "בדרג המדיני והביטחוני מדגישים: אנחנו רק בהתחלה, מספר ימים לפנינו, מה על הפרק? הכל: תוכנית הטילים, משגרים, סמלי שלטון ודיכוי, כל מה שיכול לערער את המשטר. דברים שאומר לנו גורם מדיני בכיר: "אנחנו מאמינים שאחרי סיום התקיפות המשולבות האיראנים יקבלו הזדמנות להשתחררר מכבלי הרשע שלפתו את גרונם. אנחנו לא מסתתרים מאחורי מטרה אמורפית, המטרה היא לייצר את התנאים להפלת השלטון ולא להיגרר למערכה ארוכה ומתישה" ירון אברהם: "נתניהו אומר - יגיע הרגע, אנחנו יוצרים את התנאים, אבל יגיע הרגע שבו העם האיראני יצטרך לפעול. כי לא משנה איזה פצצה או טיל או חיסול אתה תפגע בו, מה שתעשה בשטח איראן - הרכיב המקומי, הלוקאלי הם אלו שיוכלו לעשות את המהפכה" ברק רביד: "מצטט את טראמפ בשיחה איתו: הוא מתחיל לדבר על נקודת היציאה מהמלחמה ומציג שתי אופציות: אני יכול לעשות את זה ארוך ולהשתלט על הכל, כלומר על כל איראן, או לסיים עוד כמה ימים ולהגיד לאיראנים נתראה עוד כמה שנים אם תתחילו לבנות מחדש את תוכנית הגרעין שלכם, בכל מקרה טראמפ אומר יקח לאיראנים כמה שנים להשתקם מהמתקפה הזו. מצטט בכירים: טראמפ נוטה לאפשרות שעד סוף השבוע תסתיים המערכה" עמוס ידלין: "מבחינת האמריקאים המטרה היא הפלת השלטון אבל הם מבינים שזה לא מובטח כי מעולם לא הופל שלטון מהאוויר. לכן המטרה היותר צנועה היא פגיעה ביכולות האיראניות" עמוס ידלין: "מלחמות לא נגמרות כל כך מהר, יש עוד הרבה מטרות באיראן. מזכיר שבעזה תקפנו שנתיים, היו מטרות כל הזמן וחמאס עדיין עומד על רגליו" אהוד יערי: "אני לא אהיה זהיר בלשוני, אני חושב שהאיראנים נמצאים בעמדת נחיתות שלא שיערו שיגיעו אליה- ודאי כ"כ מהר... אתה מרגיש שיש שם בלבול. עושים מה שעושים באופן אוטומטי. אתן לך דוגמא עם עניין מיצרי הורמוז - שידרו לספינות בים הערבי ובמפרץ הפרסי שהמיצרים חסומים. הם לא חסומים" אוהד חמו: "דיווחים שמדברים על פריסה נרחבת של הבסיג׳ בתוך טהרן. ראינו את זה גם ב12 הימים, אז המטרה היתה לשמור על הסדר- הפעם יש מטרה נוספת מה שלא היה אז או פחות: לוודא שאין התארגנויות, פעולות של אותם מוחים בתוך טהרן שרוצים לנצל את המצב הזה. ההבנה שהפעם יש גייסות על הקרקע- זה ההבדל"

בודקים

19,869 просмотров • 3 месяцев назад