ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈's banner
ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈's profile picture

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

@Shauli27,564 subscribers

ללא פרות קדושות! 🐄👊🏻 לחצו על ה-🔔 כדי להישאר מעודכנים

Shorts

לא שלי, אבל מדוייק 🎯

לא שלי, אבל מדוייק 🎯

490,572 просмотров

ואתם באמת לא מבינים איך ביבי כבר 100 שנה בשלטון? 🤦🏻‍♂️

ואתם באמת לא מבינים איך ביבי כבר 100 שנה בשלטון? 🤦🏻‍♂️

26,948 просмотров

שעה שלמה אני תקוע על החרא הזה 🫣🫪🧠😅

שעה שלמה אני תקוע על החרא הזה 🫣🫪🧠😅

44,294 просмотров

הבושה מתה: משפחה מרוקנת את כל הפסולת שצברה בשבת מחלון הרכב המשפחתי על פני ק"מ נסיעה. צולם בכביש 70 סמוך לאחיהוד.

הבושה מתה: משפחה מרוקנת את כל הפסולת שצברה בשבת מחלון הרכב המשפחתי על פני ק"מ נסיעה. צולם בכביש 70 סמוך לאחיהוד.

56,206 просмотров

אות קין לדראון עולם! אדון האסונות.

אות קין לדראון עולם! אדון האסונות.

13,363 просмотров

נימוק נהדר נגד ויכוחי סרק עם ביביסטים

נימוק נהדר נגד ויכוחי סרק עם ביביסטים

25,553 просмотров

השחקנית דליה דלויה: זר לא יבין זאת. מורה בסטודיו למשחק זה לא כמו מרצה באוניברסיטה. מורה בסטודיו זה אבא/אמא רוחניים. זה אדם שמלווה אותך ריגשית, התפתחותית, ערכית - בשנים הכי קריטיות לעיצוב האישיות שלך. כשנמצאים בסטודיו מצאת החמה עד צאת הנשמה בלי הפסקה ועוברים תלתלות ריגישיות- בשיעורים שותים מהידע של המורים כמו ממי מעיין חיים. ורק רוצים עוד.. מסתכלים עליהם בהערצה. ואם הם היו מורים גדולים כמו לנה אוסטרובסקי ז"ל (מה??)- משפטים שלהם ישארו חרוטים בנו לכל החיים. וגם אם לא נפגוש אותה 15 שנה.. לנצח היא תהיה חלק מעיצוב האישיות שלנו. כמו מפקד ישיר בצבא. כמו מנטור. ולנה. לנה לא הייתה רק "המורה לפיתוח קול" שלנו היא הייתה דמות מיוחדת כלכך שלמדתי ממנה בעיקר מקצוענות מהי. ואהבה למקצוע בחרדת קודש מי נוסע פעמיים בשבוע מחיפה לירושלים בתחבורה ציבורית בגיל בוגר רק כדי ללמד שיעור בדיבור? לנה. מי מתרגש מכל שיעור ומכל מפגש עם תלמידים כאילו חיכה רק לזה כל השבוע? לנה מי מעולם, אבל מעולם לא הרים את הקול, לא כעס, לא עשה מניפולציה ריגשית ולא הקטין אף תלמיד.... נכון. לנה האצילית לנה, בעלה, בנה וכלתה נרצחו מטיל איראני בחיפה. ככה בבום תרתי משמע- משפחה שלמה הלכה. ואני מנסה לכתוב לך גם הספד, אבל זה מרגיש לי מוזר. מה זה? איך מספידים אישה כמוך? ועוד במוות כלכך נוראי ואכזרי על מה לספר? מה לכתוב? לספר על החיוך שלך כל פעם שקיבלת אותנו לשיעור ישבת שם בחדר, כולך בגובה ובאנרגיה של ילדה קטנה כלכך אוהבת את מה שאת עושה? לספר שכשהצלחתי לעשות תרגיל היו לך דמעות בעיניים מרב התרגשות? אשכרה דמעות. אמיתי. בעיניים העגולות והכחולות שלך.. להזכיר שאמרת לי "את. יש בך את כל החבילה להיות שחקנית מצליחה" וכך נטעת בי ביטחון לשנים קדימה..? או שבכלל אזכיר את השיעורים הפרטיים שלקחתי בביתך בחיפה אחרי הסטודיו, בעלך קיבל אותי בחיוך כאילו איזו אורחת כבוד את ניגנת על הפסנתר ואני שרתי ואז, בבית הקסום הזה בחיפה שהכל היה פורח וירוק מסביב ציפורים החלו לצייץ ואת, בהתרגשות שיא ובנאיביות של ילדה אמרת לי "את שומעת ציפורים שרות? היום יום הולדת לאנטון צ'כוב! כל המדינה שמחה גדולה!" ואני. לא יודעת איך להסביר לך שתרבות.. אין פה ואנטון צ'כוב בשביל רוב האנשים זה ההוא שלומדים את המחזה שלו בספרות לבגרות. משהו עם ציפור מתה כמה אירוני או שאולי בכלל אספר שכל שבוע שאלת אותנו את השאלה הכי מוזרה ששאלו אותנו אי פעם "איך אתם מרגישים מבחינה קולית". עד שלא שאלת את זה, לא ידעתי שאני יכולה להרגיש מבחינה קולית.. את יודעת שעד היום אני משתמשת בחימום קולי שלך? ולימדתי אותו כבר עשרות תלמידים שעברו בסטודיו שלי? ו.. סיבוב.. סיבוב... קדימה אחורה. לקפל לשון ככוס, עוקץ למעלה לחניכיים עוקץ למטה לחניכיים איך. איך ציפור שיר עדינה כמוך שהייתה מתוקתקת מכף רגל עד ראש, בעגילים תואמים לשרשרת, בנעליי עקב דק עם פפיון, בשמלות או חליפות מהודרות איך את מצאת את מותך בגיל 68 מתחת להריסות של בניין בוולגריות כזאת? זה כלכך לא מסתדר לי אני אוהבת אותך לנה תדעי שהשפעת על דורות של שחקנים בארץ הזו תדעי שאת חרוטה בליבם של המון אנשים ואמן שאתם נחים ביחד למעלה. אני מרגישה נורא. גם מבחינה קולית

השחקנית דליה דלויה: זר לא יבין זאת. מורה בסטודיו למשחק זה לא כמו מרצה באוניברסיטה. מורה בסטודיו זה אבא/אמא רוחניים. זה אדם שמלווה אותך ריגשית, התפתחותית, ערכית - בשנים הכי קריטיות לעיצוב האישיות שלך. כשנמצאים בסטודיו מצאת החמה עד צאת הנשמה בלי הפסקה ועוברים תלתלות ריגישיות- בשיעורים שותים מהידע של המורים כמו ממי מעיין חיים. ורק רוצים עוד.. מסתכלים עליהם בהערצה. ואם הם היו מורים גדולים כמו לנה אוסטרובסקי ז"ל (מה??)- משפטים שלהם ישארו חרוטים בנו לכל החיים. וגם אם לא נפגוש אותה 15 שנה.. לנצח היא תהיה חלק מעיצוב האישיות שלנו. כמו מפקד ישיר בצבא. כמו מנטור. ולנה. לנה לא הייתה רק "המורה לפיתוח קול" שלנו היא הייתה דמות מיוחדת כלכך שלמדתי ממנה בעיקר מקצוענות מהי. ואהבה למקצוע בחרדת קודש מי נוסע פעמיים בשבוע מחיפה לירושלים בתחבורה ציבורית בגיל בוגר רק כדי ללמד שיעור בדיבור? לנה. מי מתרגש מכל שיעור ומכל מפגש עם תלמידים כאילו חיכה רק לזה כל השבוע? לנה מי מעולם, אבל מעולם לא הרים את הקול, לא כעס, לא עשה מניפולציה ריגשית ולא הקטין אף תלמיד.... נכון. לנה האצילית לנה, בעלה, בנה וכלתה נרצחו מטיל איראני בחיפה. ככה בבום תרתי משמע- משפחה שלמה הלכה. ואני מנסה לכתוב לך גם הספד, אבל זה מרגיש לי מוזר. מה זה? איך מספידים אישה כמוך? ועוד במוות כלכך נוראי ואכזרי על מה לספר? מה לכתוב? לספר על החיוך שלך כל פעם שקיבלת אותנו לשיעור ישבת שם בחדר, כולך בגובה ובאנרגיה של ילדה קטנה כלכך אוהבת את מה שאת עושה? לספר שכשהצלחתי לעשות תרגיל היו לך דמעות בעיניים מרב התרגשות? אשכרה דמעות. אמיתי. בעיניים העגולות והכחולות שלך.. להזכיר שאמרת לי "את. יש בך את כל החבילה להיות שחקנית מצליחה" וכך נטעת בי ביטחון לשנים קדימה..? או שבכלל אזכיר את השיעורים הפרטיים שלקחתי בביתך בחיפה אחרי הסטודיו, בעלך קיבל אותי בחיוך כאילו איזו אורחת כבוד את ניגנת על הפסנתר ואני שרתי ואז, בבית הקסום הזה בחיפה שהכל היה פורח וירוק מסביב ציפורים החלו לצייץ ואת, בהתרגשות שיא ובנאיביות של ילדה אמרת לי "את שומעת ציפורים שרות? היום יום הולדת לאנטון צ'כוב! כל המדינה שמחה גדולה!" ואני. לא יודעת איך להסביר לך שתרבות.. אין פה ואנטון צ'כוב בשביל רוב האנשים זה ההוא שלומדים את המחזה שלו בספרות לבגרות. משהו עם ציפור מתה כמה אירוני או שאולי בכלל אספר שכל שבוע שאלת אותנו את השאלה הכי מוזרה ששאלו אותנו אי פעם "איך אתם מרגישים מבחינה קולית". עד שלא שאלת את זה, לא ידעתי שאני יכולה להרגיש מבחינה קולית.. את יודעת שעד היום אני משתמשת בחימום קולי שלך? ולימדתי אותו כבר עשרות תלמידים שעברו בסטודיו שלי? ו.. סיבוב.. סיבוב... קדימה אחורה. לקפל לשון ככוס, עוקץ למעלה לחניכיים עוקץ למטה לחניכיים איך. איך ציפור שיר עדינה כמוך שהייתה מתוקתקת מכף רגל עד ראש, בעגילים תואמים לשרשרת, בנעליי עקב דק עם פפיון, בשמלות או חליפות מהודרות איך את מצאת את מותך בגיל 68 מתחת להריסות של בניין בוולגריות כזאת? זה כלכך לא מסתדר לי אני אוהבת אותך לנה תדעי שהשפעת על דורות של שחקנים בארץ הזו תדעי שאת חרוטה בליבם של המון אנשים ואמן שאתם נחים ביחד למעלה. אני מרגישה נורא. גם מבחינה קולית

14,874 просмотров

עולם התורה מוחזק היום בידיים של ערב רב. בזמן שהילדים שלנו שוקעים בבוץ התבוני ככה נראית בית״ר עילית הבוקר. חבורה של פושעים עם ציצית וכיפה. התחזות ליהודים רק לשם הבטלה. איילת השחר סיידוף

עולם התורה מוחזק היום בידיים של ערב רב. בזמן שהילדים שלנו שוקעים בבוץ התבוני ככה נראית בית״ר עילית הבוקר. חבורה של פושעים עם ציצית וכיפה. התחזות ליהודים רק לשם הבטלה. איילת השחר סיידוף

15,827 просмотров

אנחנו הילדים של…

אנחנו הילדים של…

16,512 просмотров

עודד רונן: קשה להתרומם מאז הבימה. לא רק בגלל האלימות עצמה. המכות, הדחיפות, ההטחות לרצפה, הגרירות, אלא בגלל מה שזה חשף. ב 1.3.23 בעזריאלי מול סוויסה, נפלה לנו לבנה על הראש. אנחנו כעת האויב, ואחרי זה כמעט שנה של אלימות ברחובות. ואז, השביעי. היה משהו בשביעי, שהשחית את מושג הגוף, יותר משכל סיוט יכל לדמיין. זה קרה לכולנו, לכל החברה הישראלית, גם לשוטרים. זה סימן לי את הסוף של הדבר הזה. לא כי הייתי תמים, אלא כי היה לי ברור, שהחברה שלנו כבר לא תוכל לשאת אלימות פיזית כזאת, מבפנים כלפי פנים, אחרי מה שאותם אנשים חוו, וכתוצאה מזה, כולנו. ראינו את הקץ הזה ביחד, נותר רק לצעוד אחורה משם. לא יכלתי לנשום כשראיתי את השוטרים מרביצים למשפחות חטופים, מג”ב נכנסים באלימות לתוך הפגנות החטופים. כדי להפריד מה. את המשפחות מהאהובים שלהם בשבי? היינו מזועזעים, אבל לא זזנו מהמקום. היה משהו במאבק להשיב אותם, שהיה כל כך קדוש, כל כך דחוף, כל כך ברור, שהשוק מהאלימות פשוט לא היה הדבר הכי חשוב. החטופים במנהרות היו הדבר היחיד שחשוב, וכל השאר התבטל. כשהם חזרו, הבנתי שנסגר פרק. שנת בחירות עם חוקים משלה - לכלוך עלינו, גזלייטינג ברמה אולימפית, רדיפות, ביזה, שחיתות, מלחמות להסחת דעת, חנינה, וההמצאה החדשה, כנופיות רחוב שהמשטרה נותנת להן גב. אבל לא דמיינתי שנגיע לרגע שבו המשטרה עצמה נראית כמו כנופיה שכירת חרב. מה שהכי שובר אותי בהבימה, זו ההבנה שזאת לא תגובה למה המפגינים עשו או לא עשו. להפך. המטרה הוכרזה מראש. להביא אלימות שלא לקוחה מעולם בני האדם, לאנשים הכי ישרים שעוד יש פה. להביא אותה בצורה שתהמם אותנו. שתשתק אותנו. וכאן האפלה האמיתית. משטרים אפלים לא עובדים בצורה ליניארית. אם תעשו כך וכך, נגיב כך וכך. אם לא תעשו כך וכך, לא נגיב כך וכך. הם שוברים את הקשר בין סיבה לתוצאה. גם אם תתנהג יפה, גם אם תעמוד בשקט, נפוצץ אותך במכות. אין היגיון, אין חוק, אין איך להישמר. הכי טוב שלא תצא מהבית. ממליצים לך שלא תבוא. חבל עליך. חשבנו שהמציאות הנוכחית שלנו היא מלחמה מופרעת עם איראן. לו היו אומרים לנו לפני שנה, במרץ תהיו במלחמת איראן 2, היתה נשמטת לנו הלסת. חשבנו שהחיים שלנו הם טילים התפצלויות בשמיים מקלטים התראות בניינים הרוסים חוסר שינה הישרדות. אבל זה בכלל לא הסיפור. מה הם בישלו, בזמן שאנחנו רצים למקלט, זה הסיפור. מה עשו מתחת לפני השטח, בזמן שכולנו הסתכלנו למעלה. כמו בתחילת המלחמה, כשהעם רצה את החטופים, הם גיבשו תכנית איך להפריד בין המשפחות, איך להפוך את המאבק ל-“שמאל”. זה היה הסיפור. כשה-6 נרצחו וכולנו התמוטטנו בפנים, הוא ישב עם סוכני קטאר בלשכה וסיכמו איך להדליף ולטרפד. זה היה הסיפור. השוטרים והמג”בניקים, חלקם בני עשרים, היו עם עיניים פקוחות אך המבט כבוי. מסתכלים על בן אדם, ומתחילים לחשב. איך נכאיב לו, איך הכי טוב שנעיף אותו לקרקע, נשתק אותו. קור. דיוק. טכניקה, עיניים קרות. האנושי נמחק. זה הוסבר, הוכן, תורגל, במשך הרבה זמן. זה הסיפור שלנו. לא איראן, לא אנשים שמתים בערים מטילים באמצע היום. המטרה של המשטרה בהבימה היתה אחת: ציד. אנחנו בסרט עתידני שבו צדים את האזרחים. ההלם לא איפשר לי לתפקד, ואני יודע שאני לא היחיד. ולצידו ידיעה פנימית שקטה וברורה. אנחנו כבר לא האזרחים המסכנים של תחילת 2023. אנחנו נכנסנו מתחת לאלונקה בכל תא בגוף שלנו. אנחנו אלה שנלחמנו על החטופים. לא יכלנו לנשום, לא יכלנו לישון, לא יכלנו לחיות. הגוף שלהם נמק במנהרות ולא יכלנו לשאת את זה. זה מי שאנחנו. קדושת הגוף. קדושת היחיד. קדושת החיים. אם ניאלץ לשחק, נשחק. אבל לא כקורבנות. העומק שלנו, הרוח שלנו, הגיעו לקודש הקודשים של האנושיות. שם אנחנו. בימים אפלים, שלרגע את זה לא נשכח.

עודד רונן: קשה להתרומם מאז הבימה. לא רק בגלל האלימות עצמה. המכות, הדחיפות, ההטחות לרצפה, הגרירות, אלא בגלל מה שזה חשף. ב 1.3.23 בעזריאלי מול סוויסה, נפלה לנו לבנה על הראש. אנחנו כעת האויב, ואחרי זה כמעט שנה של אלימות ברחובות. ואז, השביעי. היה משהו בשביעי, שהשחית את מושג הגוף, יותר משכל סיוט יכל לדמיין. זה קרה לכולנו, לכל החברה הישראלית, גם לשוטרים. זה סימן לי את הסוף של הדבר הזה. לא כי הייתי תמים, אלא כי היה לי ברור, שהחברה שלנו כבר לא תוכל לשאת אלימות פיזית כזאת, מבפנים כלפי פנים, אחרי מה שאותם אנשים חוו, וכתוצאה מזה, כולנו. ראינו את הקץ הזה ביחד, נותר רק לצעוד אחורה משם. לא יכלתי לנשום כשראיתי את השוטרים מרביצים למשפחות חטופים, מג”ב נכנסים באלימות לתוך הפגנות החטופים. כדי להפריד מה. את המשפחות מהאהובים שלהם בשבי? היינו מזועזעים, אבל לא זזנו מהמקום. היה משהו במאבק להשיב אותם, שהיה כל כך קדוש, כל כך דחוף, כל כך ברור, שהשוק מהאלימות פשוט לא היה הדבר הכי חשוב. החטופים במנהרות היו הדבר היחיד שחשוב, וכל השאר התבטל. כשהם חזרו, הבנתי שנסגר פרק. שנת בחירות עם חוקים משלה - לכלוך עלינו, גזלייטינג ברמה אולימפית, רדיפות, ביזה, שחיתות, מלחמות להסחת דעת, חנינה, וההמצאה החדשה, כנופיות רחוב שהמשטרה נותנת להן גב. אבל לא דמיינתי שנגיע לרגע שבו המשטרה עצמה נראית כמו כנופיה שכירת חרב. מה שהכי שובר אותי בהבימה, זו ההבנה שזאת לא תגובה למה המפגינים עשו או לא עשו. להפך. המטרה הוכרזה מראש. להביא אלימות שלא לקוחה מעולם בני האדם, לאנשים הכי ישרים שעוד יש פה. להביא אותה בצורה שתהמם אותנו. שתשתק אותנו. וכאן האפלה האמיתית. משטרים אפלים לא עובדים בצורה ליניארית. אם תעשו כך וכך, נגיב כך וכך. אם לא תעשו כך וכך, לא נגיב כך וכך. הם שוברים את הקשר בין סיבה לתוצאה. גם אם תתנהג יפה, גם אם תעמוד בשקט, נפוצץ אותך במכות. אין היגיון, אין חוק, אין איך להישמר. הכי טוב שלא תצא מהבית. ממליצים לך שלא תבוא. חבל עליך. חשבנו שהמציאות הנוכחית שלנו היא מלחמה מופרעת עם איראן. לו היו אומרים לנו לפני שנה, במרץ תהיו במלחמת איראן 2, היתה נשמטת לנו הלסת. חשבנו שהחיים שלנו הם טילים התפצלויות בשמיים מקלטים התראות בניינים הרוסים חוסר שינה הישרדות. אבל זה בכלל לא הסיפור. מה הם בישלו, בזמן שאנחנו רצים למקלט, זה הסיפור. מה עשו מתחת לפני השטח, בזמן שכולנו הסתכלנו למעלה. כמו בתחילת המלחמה, כשהעם רצה את החטופים, הם גיבשו תכנית איך להפריד בין המשפחות, איך להפוך את המאבק ל-“שמאל”. זה היה הסיפור. כשה-6 נרצחו וכולנו התמוטטנו בפנים, הוא ישב עם סוכני קטאר בלשכה וסיכמו איך להדליף ולטרפד. זה היה הסיפור. השוטרים והמג”בניקים, חלקם בני עשרים, היו עם עיניים פקוחות אך המבט כבוי. מסתכלים על בן אדם, ומתחילים לחשב. איך נכאיב לו, איך הכי טוב שנעיף אותו לקרקע, נשתק אותו. קור. דיוק. טכניקה, עיניים קרות. האנושי נמחק. זה הוסבר, הוכן, תורגל, במשך הרבה זמן. זה הסיפור שלנו. לא איראן, לא אנשים שמתים בערים מטילים באמצע היום. המטרה של המשטרה בהבימה היתה אחת: ציד. אנחנו בסרט עתידני שבו צדים את האזרחים. ההלם לא איפשר לי לתפקד, ואני יודע שאני לא היחיד. ולצידו ידיעה פנימית שקטה וברורה. אנחנו כבר לא האזרחים המסכנים של תחילת 2023. אנחנו נכנסנו מתחת לאלונקה בכל תא בגוף שלנו. אנחנו אלה שנלחמנו על החטופים. לא יכלנו לנשום, לא יכלנו לישון, לא יכלנו לחיות. הגוף שלהם נמק במנהרות ולא יכלנו לשאת את זה. זה מי שאנחנו. קדושת הגוף. קדושת היחיד. קדושת החיים. אם ניאלץ לשחק, נשחק. אבל לא כקורבנות. העומק שלנו, הרוח שלנו, הגיעו לקודש הקודשים של האנושיות. שם אנחנו. בימים אפלים, שלרגע את זה לא נשכח.

11,629 просмотров

תזכורת ביביזם: עשו על נתניהו בדיקת DNA והוא יצא מס' 6 בעולם בחוכמה 🧠

תזכורת ביביזם: עשו על נתניהו בדיקת DNA והוא יצא מס' 6 בעולם בחוכמה 🧠

44,444 просмотров

אם רק היו מושכים בדש מעילו.... ori bejerano

Sensitive content

אם רק היו מושכים בדש מעילו.... ori bejerano

38,717 просмотров

לוחם קרבי וקצין בצה״ל VS עבריין מורשע ומשתמט! תראו למי עושים כבוד בכנסת ישראל ואת מי מעיפים משם בכוח! איכה הייתה לזונה קריה נאמנה ....

לוחם קרבי וקצין בצה״ל VS עבריין מורשע ומשתמט! תראו למי עושים כבוד בכנסת ישראל ואת מי מעיפים משם בכוח! איכה הייתה לזונה קריה נאמנה ....

10,414 просмотров

Videos

Shauli's profile picture

ספי רכלבסקי: פרשת הפגיעות הטקסיות בשושנה סטרוק צריכה לזעזע ארץ. לדברי מי שליוותה את שושנה - ודיברה איתה אתמול - היא לא הייתה אובדנית כלל. להיפך, היא כל הזמן חששה שירצחו אותה. שושנה הייתה ממוקדת מטרה. גייסה כספים לתביעה בעניין ההתעללות שעברה. ההשתקה ואי החקירה של עדות כל כך ברורה של סטרוק - צריכה לזעזע את המדינה כך גם כל העדויות הקשות של נשים וגברים על הפגיעות הטקסיות של רבנים בכירים. משטרת העבריין המורשע כמו שהיא נוהגת בשטחים כמו שנהגה היום בהבימה - כך היא חונקת את העדויות הקשות על הפגיעות המיניות הטקסיות. זה פשוט לא יתכן. ידינו שפכו את הדם הזה. אפילו שבא ומעיד רב כמו הרב מדן הכול מושתק ולא נחקר. זכרו את ההתעללות הסדיסטית בה הורשע הבן של סטרוק. והיא הגנה עליו. כמה שניות היה נשאר בתפקידו שר בממשלת השינוי אחרי שבתו היתה מתלוננת נגדו ? אסור להשתיק את פרשת שושנה סטרוק חקירה אמיתית בפרשת סטרוק עכשיו חקירה אמיתית בפרשות הפגיעות הטקסיות עכשיו השרה סטרוק לא יכול להיות שרה לרגע נוסף הדם זועק אלינו מהאדמה. Sefi Rachlevsky

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

57,855 просмотров • 2 месяцев назад

Shauli's profile picture

דפנה, לא הבנתי. את הרי מתיימרת להיות עיתונאית: 1. אם הוסר צו איסור הפרסום, איך זה שאת מספרת כל כך מעט 🤔? בחצי מהאייטם המביש את מדברת על המלון, כאילו שהלוקשיין חשוב. אלה ה"פרטים המלאים" לדעתך? 2. מדוע את מדברת בקודים? מה זה אומר "הרף הגבוה ביותר של עבירות מין"? אונס? מעשה סדום? 3. איך זה שאת נמנעת מלהסביר לצופים את המשמעות המצמררת של ההחלטה של הקורבן להימנע מהגשת התלונה, למרות שהיא שיתפה גורמים רבים ביחס לפשעים שעשו בגופה? היא גם סיפרה לך כעיתונאית, לא כחברה שלה. האם איימו עליה? האם הציעו לה דמי שתיקה? 4. אם יש כל כך הרבה ראיות שהתקבלו עוד בזמן אמת, לפני יותר משלוש שנים, ויש עדויות רבות בפרשה, איך זה שעומדים לסגור את התיק? האם כל כך קל לעבריינים לנצח את רשויות החוק להמשיך לקורבן הבא? מה זה אומר על טיב המשטר שאנו חיים בו? 5. בנוסף לתפקידך בתקשורת את אישה, וזו שהותקפה פנתה אליך. את חלק ממערכת שאמורה להגן עלינו מעוולות ופשעי המשטר. איך את משתפת פעולה עם קשר השתיקה הרחב של התקשורת בכל מה שנוגע לעבירות מין, ובפרט איך לא אמרת אפילו מילה על הייסורים והמוות של שושנה סטרוק ז"ל? דפנה ליאל Shay Beja

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

48,281 просмотров • 2 месяцев назад

Shauli's profile picture

עכשיו תגידו: "נו, זה בסך הכל עוד פליט ריאליטי, מה אתה רוצה ממנו?". אבל האמת היא שקותי סבג הוא לא הבעיה, הוא רק הסימפטום. כשנותנים לבנאדם כזה, שלא מבין את ההבדל בין דמוקרטיה לבאסטה בשוק לפרוס את "משנתו" עאלק בפריים טיים, מקבלים בדיוק את הריקבון הזה. ולא. זה לא מצחיק, זה פשוט מביך. ועל מאיה בצלאל באמת שחבל לדבר… אבל השיא הוא לא קותי, אלא כאן 11. מילא היה מדובר בערוץ 14, ניחא. במקום לקבור את הקטע המביך הזה בחדר העריכה, בכאן אשכרה החליטו שזה קטע פשוט מעולה. חתכו אותו, העלו אותו הבוקר לרשתות החברתיות ומאז הם מקדמים אותו בטירוף. במקום להתבייש ברדידות הזאת, הם עוד מהדהדים את הרפש הזה ברשתות החברתיות בשביל עוד כמה לייקות. בסוף, כשישאלו איך הגענו למצב ששומרי סף הם "אויבי העם", תסתכלו על המונולוג הזה של קותי ותזכרו במיוחד את מי שבחר להדהד אותו. ככה בדיוק נראים שטיפת מוח והנדוס תודעה. תעשו לי טובה. רק אל תגידו "לא ידענו" כשהכל יתפרק פה. כאן תתביישו!

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

29,477 просмотров • 1 месяц назад

Shauli's profile picture

כמה מדוייק 🎯

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

30,706 просмотров • 1 месяц назад

Shauli's profile picture

היחיד שעושה שכל. תודה ברקוני.

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

38,126 просмотров • 2 месяцев назад