正在加载视频...

视频加载失败

1/4 מדהימה אותי צורת השיח הזו של אנשי השמאל בישראל ובציונות הדתית. מתן כהנא בשיח "מאחד" עם סרבנים ואנשי שמאל - אחרי שהוא נזרק מכל המדרגות הפוליטיות, רק שנה לאחר שהוא גנב את הבחירות בישראל במסגרת מפלגה שהפנתה עורף למצביעיה ולערכיה.

79,617 次观看 • 3 年前 •via X (Twitter)

10 条评论

🇮🇱עמיחי אליהו - Amichay Eliyahu 的头像
🇮🇱עמיחי אליהו - Amichay Eliyahu3 年前

2/4 טען תוך שהוא משתלח באחרים, שהוא זה שמייצג את הציונות הדתית. הוא, הרב בני לאו, אהוד ברק, ורחל עזריה. עם סוף דבריו אני אכן מסכים. זו אכן הטרגדיה הגדולה של הציונות הדתית. הציונות הדתית של כהנא מסתובבת סביבו וסביב חבריו.

🇮🇱עמיחי אליהו - Amichay Eliyahu 的头像
🇮🇱עמיחי אליהו - Amichay Eliyahu3 年前

3/4 כפי שציינתי בעבר יש לי חיבה גדולה למתן כהנא ואלעזר שטרן, אך צריך לומר בפה מלא, הם בשמאל הישראלי. הציונות הדתית שאני גדלתי בה, היא ציבור עם עמוד שדרה. המסורתיים שמצביעים לעוצמה יהודית הם לא פחות ציונים ולא פחות דתיים מחבריו של כהנא.

🇮🇱עמיחי אליהו - Amichay Eliyahu 的头像
🇮🇱עמיחי אליהו - Amichay Eliyahu3 年前

4/4 עם ישראל זקוק בימים אלו לתיקון השסע ולאחדות אמיתית, אחדות שלא מייצרים דרך התנשאות והתחנחנות מזוייפת ומתנצלת, אלה לצערי, רק מגדילים את הקרע.

קרן הראל 的头像
קרן הראל3 年前

המפלגה שלך הצביעה נגד ריבונות בבקעת הירדן, נגד תקנות יוש ונגד חוק האזרחות - ואתה מאשים את מתן בשמאלניות? המפלגה שלך הדפה חצי עם - ואתה מטיף על "ציונות דתית ואחדות"? עמוד שידרה אעלק חוסר מודעות משוועת שנובעת מזחיחות והתנשאות זה אתם. אינכם ציונות דתית כי אם - בריונות חרדלית.

בניהו כרמי 的头像
בניהו כרמי3 年前

אתה רושם בסוף שעם ישראל צריך עכשיו "תיקון השסע" כשהציוץ שלך עצמו הוא הרחבת השסע. אני כותב לך כבן לציונות הדתית שגדל באלון מורה, לא ככה חונכתי. כל הדיבורים שלכם על אחדות הם מהשפה לחוץ, כשזה מגיע לשטח אתם לא מסוגלים להכיל את אחיכם שחושב אחרת מכם. ההתנשאות באה מהכיוון שלכם.

עמי זנה - Ami zana 的头像
עמי זנה - Ami zana3 年前

לפחות מתן בממשלה הקודמת יישם מדיניות ימין פי 1000 יותר מהממשלה הרופסת והחלשה שלכם! מה אתם עושים חוץ מלהתבכיין? כלום ושום דבר אתם גנבתם קולות ימין והחלפתם את המדיניות הביטחונית של הממשלה הקודמת לרפיסות וחולשה לכו הבייתה נמאסתם

gila livni zamir 🧜🏻‍♀️ 的头像
gila livni zamir 🧜🏻‍♀️3 年前

פרידה מכם תבריא את מדינת ישראל. לכו תקימו את מדינת יהודה על אחריותכם וחשבונכם. סוף סוף נוכל לזקוף את קומתנו ולנשום לרווחה בלי הנטל שלכם על גבינו

אוראל גרדה 的头像
אוראל גרדה3 年前

שבוע טוב כבוד הרב, ובינתיים , יש הרבה יותר אנשים שרואים את העשייה שלו כלגיטימית ונכונה שמנסה לייצר פה משהו מאחד. מאשר את העשייה והשיח שחברי מפלגתך , שכרגע על 4 מנדטים מבצעת. להגיד שמתן כהנא הוא בשמאל הישראלי זה קצת , איך לומר, התבטאות שלא תוסיף לכם תמיכה.

זוהרה אלפסיה🇮🇱🔥🏴🔥🇮🇱 🔥 的头像
זוהרה אלפסיה🇮🇱🔥🏴🔥🇮🇱 🔥3 年前

ראיתי את הראיון איתך אצל רסקין. זה פשוט מזעזע כמה חוסר ידע והבנה יש לך ולשרי מפלגתך בכלכלה או בהשכלה כללית. אתם הורסים לנו טת המדינה אי שתלמדו, אי שתקחו יועצים שמבינים ובעלי ניסיון ותקשיבו להם או שתשתקו. זה פשוט מביך רמת הבורות שלכם

צילה טר🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱 的头像
צילה טר🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱3 年前

תיקון השסע על ידי דריסת הצד השני ? לקרוא לנו בוגדים מוגלה אנרכיסטים. לא להתחשב בציפור הנפש שלנו. תגיד יש לך את זה ביותר מנותק ?

相关视频

אני מבין את הלחץ של בנט שהולך ומאבד את הבכורה בהנהגת גוש השמאל וכרגיל נכנס לוורטיגו, ואני אף שמח שהוא ניסה להמשיך לשחזר את הסיפור השקרי הזה. ועכשיו לעובדות בעניין ״ההקלטה״ שהוא ״חשף״ הערב: 1. זו לא הקלטה. מדובר בקטע מראיון למורן אזולאי בערוץ הכנסת, אותו היא עצמה פותחת בהודעה על התנגדותי להקמת ממשלת ״השינוי״. 2. ⁠הראיון לא שודר כמה ימים לפני הקמת הממשלה ערב ה 13.6.21 כפי שטען בנט, אלא יומיים לאחר שהצבעתי נ ג ד ממשלת שמאל בשותפות עם רע״מ ב15.6.21. 3.הקטע החתוך לא מתייחס לרע״מ אלא לעבאס עצמו שבאותה נקודת זמן אחרי שומר חומות (אז הגיע ללוד ודיבר נגד אלימות) חשבתי שאולי הוא בשונה ממפלגתו מביא בשורה של מתינות. והכי חשוב: בהמשך הראיון, אותו כמובן השמיט נפתלי, מודגשת התנגדותי לחברי הכנסת של רע״מ והתנגדותי הבלתי מתפשרת לישיבה עם מפלגה כמוהם שאינה מכירה בישראל כיהודית דמוקרטית. נפתלי, אני יודע שקשה לך לקבל אנשים שאשכרה חשוב להם ערכים כמו נאמנות לבוחר (ובכלל) אמת ומילה, אבל בחייאת אתה לא מתעייף מלשקר?

עמיחי שיקלי - Amichai Chikli

197,267 次观看 • 4 个月前

חדשות 15 🚨 חשיפה: חמ"ל דיגיטל - מכונת הלייקים החדשה של המגזר השמאלני בישראל חמ"ל דיגיטל, ההתארגנות הפוליטית מבית חמ"ל בחירות, הפרוייקט הפוליטי של חל"צ קול הדרך (517239430), שהקימו איל נווה (אחים לנשק) ומיכל ביניש (הבת של) בשיתוף פעולה עם עמותת אחים לנשק ו-"יאללה תקווה" של רן הר נבו, הידוע כאחד מהיוזרים הרעילים והאלימים ברשת הישראלית, היא עוד אבן במכונת הלייקים הפיקטיביים של השמאל המטורלל ברשתות החברתיות, במטרה מוצהרת לנפח את מספר הלייקים בצורה מלאכותית של פוסטים המקדמים אג'נדת שמאל פסיכופתית, ולהסית את השיח בצורה אנטי אורגנית. בוידאו הבא, שרן הר נבו הפיק יחד עם קרין נהון, המקבלת משכורת במדשאת רייכמן, הוא מודה בפה מלא שיש לו כבר 17 אלף חיילים שמוכנים לבצע את כל הפעולות הזדוניות שהוא רוקח. המשמעות ברורה, גם אם רק 10% מהקהילה המטורללת שהוא בנה סביבו עושה לייק לפוסט ברשת, הוא יהפוך ויראלי בתוך דקות. מכונת הלייקים של רן הר נבו היא רק עוד אחת מני רבות שנתפסו בשנים האחרונות עם המכנסים המלוכלכים למטה, בהן התגלו עשרות מכונות רעל ולייקים פיקטייבים מבית המשוגעים של שמאל בישראל, כגון: סיירת דיגיטל של יאיר גולן, מכונת האמת, המחתרת הדיגיטאלית, מכונת הנראטיבים של קפלן, הפרופילים הרזים של רדמן, תוכנית הטרולים של אהוד ברק, הבוגיבוטים של בוגי, הביטחובוטים של מפקדים למען ביטחון ישראל, מכונת הנצחון של יחצ"ן הפדופילית, היוזרים הפיקטיבים של יאיר לפיד וסיירת לה"ב של רז קובו - ושוב, אלו רק מי שנתפסו. לאור העובדות ועבר הפעילות המפוקפקת והלבנת האלימות של מגזר השמאל הפסיכופתי, אנחנו מגיעים למסקנה שקיים מארג שלם של מכונות רעל המפיצות נרטיבים ותכנים שיקריים ברגעים אלו ברשתות החברתיות ובעיקר בטוויטר, בעזרת לייקים ושיתופים פיקטיבים השוברים את האלגוריתם בכוונה לדחוף אג'נדות שמאל קיצוני לקראת הבחירות בישראל ושזוהי לא מעידה, אלא אסטרטגיה ברורה ואנטי דמוקרטית שפעילה במשך שנים במגזר הנחות הזה. בקצרה, ראיתם פוסט של שמאלני עם יותר מדי לייקים? כתבים מושתנים מערוצי האונס שהמסרים המאורגנים שלהם פתאום הופך ויראליים? ציוץ רל"ביסטי טיפוסי שכל מה שיש בו זו שנאה עם אלפי לייקים? פוסט אנטישמי שתופס תאוצה משום מקום שאתם יודעים שאף אחד ברחוב לא היה מסכים עם המטורף הזה? זה מנופח. שכל אחד ישים לעצמו את הגבול עד כמה לייקים נראה לו סביר שדברים כאלו יקבלו ובייחד נשתף את הידע החדש שצברנו כרגע. ויותר מכך, ניקיטה, שתדע Nikita Bier #חדשות_15

ארבלאו צייד הטונות 🇵🇹

17,445 次观看 • 5 个月前

בנט הוא לא ימין. בנט הוא שמאל קיצוני פוסט ציוני. מי שמקים ממשלה שנשענת על התנועה האסלאמית במטרה להדיר את רוב העם היהודי מממשלת מדינת העם היהודי שקמה אחרי אלפיים שנות - הוא שמאל קיצוני פוסט ציוני. זו עמדה קיצונית שמתאימה אולי לתנועת השמאל האולטרא קיצוני "ברית שלום". אני לא אומר את זה כדי לפגוע, אלא כדי לתקן, וכדי לתקן חובה להבהיר: ההגמוניה שולטת על השיח והנרטיב אז היא מצליחה לערער אמיתות יסוד. אז נחזור לאמיתת היסוד: חרם והדרת רוב העם היהודי מממשלת מדינת העם היהודי באמצעות ברית עם התנועה האיסלמית - זו עמדה פוסט ציונית של שמאל קיצוני. זו נקודת תפנית מבהילה שלא היה כמוה מאז היות הציונות. זו עמדה של שמאל קיצוני פוסט ציוני. . מי שחושב שמה שעשה בנט זה רק איזה טריק מכני של מהלך פוליטי, לא מבין כלום בתהליכים מעצבי זהות. מהלך פוסט ציוני כזה מעצב עמדה נפשית ומעצב זהות. מה שבנט עשה כבר גרם נזק זהותי ליהדות ולציונות, בגלל המהלך ההוא יש כבר מי שמבחינתם חשים יותר קרובים נפשית וזהותית לתנועה האסלמית ולנציגיה בכנסת מאשר לשאר העם היהודי ובפרט לליכודניקים הביביסטים המשרתים בצה''ל ומוסרים נפש שהם מוקד החרם. זה יילך ויחמיר. מבנה פוליטי כזה בונה זהות. זהות פוסט ציונית. בנט חתום על הנזק ההיסטורי הזה. אני לא טוען שהוא התכוון, אני חושב שהוא חייב לשבת עם עצמו ולהבין את המשמעות. כך או כך, העמדה הזו של בנט היא עמדת שמאל הרבה יותר קיצונית מאשר החזרת שטחים וכדומה. זה פי אלף חמור מהחזרת שטחים, זה ריסוק המבנה הזהותי הציוני של העם הזה, לדורות קדימה. (הערת סוגריים למדקדקים בתולדות המחשבה הציונית, הסברתי את המורכבות גם ב"פטריוטים" השבוע: יש הבדל בין הקמת ממשלה הנשענת על מפלגות ערביות במטרה להדיר את רוב העם היהודי מממשלת מדינת ישראל - שזו עמדה שמאלנית קיצונית פוסט ציונית, לבין הקמת ממשלה רחבה שאליה יצטרפו מפלגות ערביות - שזו עמדה אופטימית שהיא במסגרת המחשבה הציונית).

אבישי בן חיים

48,344 次观看 • 3 个月前

כמה מילים על מיקי איתן ז"ל, על אבא שלי ז"ל ועל מה שאירע לפוליטיקה הישראלית. --- הרבה הספדים נשמעו פה בימים האחרונים על מיקי איתן. אלה דיברו על כך שהיה מראשוני פורום קהלת, אלה על ערכים של שלטון החוק, אלה דיברו על הליברליזם, אלה דיברו על ערכי האחיזה בארץ ישראל, אלה דיברו על כך שהוא היה בין הבודדים שהתריעו בזמן אמת על המהפכה החוקתית, אלה דיברו על מאבקו ברב כהנא, אלה דיברו על מאבקיו בהסתרת השב"כ את פרשת "שמפניה", ואלה דיברו על מאבקו בשי ניצן בזמן שאזרחים הופשטו מזכויותיהם בהתנתקות. מיקי איתן היה אדם מיוחד מאוד וכל אחד מן המספידים אחז איבר אחר של הפיל הזה. אני מבקש להוסיף זוית אחרת. הכישלון של המיקיאיתניזם יחד עם המהפכה החוקתית וההתנתקות הם אירועים "פיבוטיאליים". זה ציר ששינה את החיים הפוליטיים בישראל, ולא לטובה. רבים, רובם צבועים או בורים, מתגעגעים ל"ליכוד של פעם". אבל גם אם נשים בצד את הציניות הארסית בכך שאותם המתגעגעים כינו את בגין היטלר, לא ניתן להתעלם מכך שאכן חל שינוי מסוים בתרבות עצמה של הימין. והסיבה לכך היא לא הגעתם של הפראים החדשים, כפי שמנסים לשטוף את המוח בתקשורת, אלא העובדה שהפראים הישנים רמסו את המיקיאיתנים. אנשים כמו מיקי איתן, כמו דרור חוטר ישי או כמו גביזון נרמסו עד דק בכוחנות אדירה. גרם אחד של חסד לא ניתן להם. אנשי חירות בישראל הבינו היטב שכך לא ניתן להמשיך אם אין בכוונתם להיות אבק. אז צמח פה דור של קילרים. וכפי שהוכח ברפורמה - אולי גם זה לא היה מספיק כי ברגע האמת הימין, הפטריוטי, שוב העדיף את שלום הילד במשפט שלמה הישראלי. כל עוד מחנה השמאל לא יכבד את הזכויות הפוליטיות של אנשים שחושבים אחרת מהם המגמות הללו רק יקצינו. בעיני כישלון המיקיאתניזם הוא אחד המנועים העיקריים לשינוי שחל בימין, וזה, אגב, לא ייחודי לישראל. --- בשולי הדברים יש לי פינה חמה בלבי למיקי איתן. כשההורים שלי עלו ארצה כמעט חסרי כל, אבי התקשה מאוד למצוא עבודה שתתאים לכישוריו, למעשה עד מותו לא מצא עבודה שכזו. ברגעי מצוקה קשים השפיל עצמו, לתפיסתו, ושלח מכתב לכמה חברי כנסת על כך שהוא עלה מתוך ציונות והוא מחפש תעסוקה שתתאים לכישוריו. היחיד שהשיב לו באמפתיה אותנטית והזמין אותו לכנסת לשיחה בניסיון לסייע היה מיקי איתן. יהי זכרו ברוך.

David Peter דוד פטר

34,385 次观看 • 1 年前

ביקורת מתוך הבית: כשהמשטרה חוצה את הגבול אני כותב את המילים האלה בכאב גדול. מי שעוקב אחריי יודע כמה אני תומך במשטרת ישראל, כמה אני מעריך את עבודתם של השוטרים בשטח. אני תמיד מציין שהם גיבורי ישראל, שמתמודדים עם מציאות פיזית ומנטלית בלתי אפשרית תחת אחריות כבדה. אבל אתמול, משהו נשבר. אתמול, מפקד תחנת לב תל אביב או אחד הקצינים הבכירים החליט לעבור כל גבול. הכל התחיל כשהוא הורה לעצור אותי ללא כל סיבה נראית לעין. הטענה? הפרת הסדר הציבורי וחסימת רכבים. טענה שקרית, שיש לי תיעוד וידאו מלא המפריך אותה מכל וכל. למרות זאת, אחד השוטרים מילא את הפקודה, אזק אותי, ובמהלך המעצר נתן לי אגרוף לחזה, לחץ עליו, ועיקם את ידי הכבולה מאחורי גבי. כשאמרתי לו שהוא מכאיב לי ושהתנהגותו עבריינית, הוא כינה אותי "עבריין". שוטר בכיר אחר שהבחין במתרחש ניסה להתערב ולחלץ אותי מאחיזתו, אך הקצין הבכיר מנע ממנו לעשות זאת. כשהגעתי לתחנה, לאחר חיפוש, החליטו לאזוק אותי בידיים וברגליים, כאילו הייתי פושע מסוכן, וכל זאת מבלי שהתנגדתי כלל למעצר. בתוך תא המעצר, ניסיתי להסביר לאחד הקצינים מה עשה לי אותו שוטר. מכיוון שלא ידעתי את שמו, ציינתי שמדובר בשוטר הערבי, רק לצורך זיהוי. בתגובה, הוא האשים אותי בגזענות. כשעתיים לאחר מכן, אותו שוטר שעצר אותי נכנס לתא, חייך לעברי. אמרתי לו שאפרסם את התיעודים שיש ברשותי ואת תמונתו. בתגובה, הוא הוסיף לחומר החקירה סעיף של "איומים". באופן אירוני, מי שראתה אותי אזוק בצורה כל כך לא פרופורציונלית הייתה לא אחרת מעו"ד גבי לסקי, ממערך עוטף העצורים של השמאל. היא שאלה את השוטרים מדוע אני אזוק כך ודאגה לשלומי. אבל הסיפור הזה גדול ממני. באותו זמן היו בתחנה שלושה עצורים מהפגנות קפלן, שנעצרו רק כי לבשו אפוד צהוב. אני אומר לכם, יש מספיק אנשים לעצור בקפלן על עבירות חמורות בהרבה, אבל על אפוד צהוב? התמונה העצובה הזו משקפת את סדרי העדיפויות המעוותים של התחנה הזו ומפקדה. במהלך החקירה, התברר שהשוטרים כלל לא ידעו על מה נעצרתי. בדוח נכתב שנעצרתי בהבימה, למרות שנעצרתי ליד הסינמטק. החוקר עצמו הופתע לשמוע על סעיף ה"איומים". כמובן שהגשתי תלונה במח"ש, לא מתוך רצון לפגוע אישית בשוטר, אלא כדי שמקרים כאלה לא יישנו. חשוב לי לציין שיש בתחנת לב תל אביב גם שוטרים מדהימים, אנשים טובים מיסודם כמו מנצור יוסף ורבים אחרים שאני לא זוכר את שמם. יש אנשים נפלאים במשטרה, אבל לצידם, יש כאלה שלא. בהמשך השבוע אפרסם את התיעודים הנוספים. אני רוצה להודות לעו"ד חיה מלול גז המדהימה שערה הרבה בלילות בגללי, וכן, גם לגבי לסקי, על האנושיות והדאגה. ולך, מפקד תחנת משטרת לב תל אביב, וגם לך, השר בן גביר: נכשלתם. אתם לא יכולים לפטור את הביקורת הזו בטענה שאני "איש שמאל". זו ביקורת שבאה מתוך הבית. קחו אחריות. אני מקווה שהמצב בתחנה הזו אינו משקף את המשטרה כולה. התיעוד בסרטון : איתמר בן גביר Israel Police

ויקטור שריקי 🇮🇱 فيكتور شريقي

10,925 次观看 • 8 个月前

"אף אחד לא מדבר אלי ככה בבית שלי, בטח לא האורח הפרזיט התורן" עמיחי אתאלי הותקף אתמול בתוכנית "הפטריוטים" על ידי איתמר פליישמן, לאחר שהאחרון האשים את השב"כ בבגידה בחיילי גולני. פליישמן הציג את אי-הדיווח של השב"כ לחיילים בגבול עזה כהחלטה מודעת המשקפת את הזלזול של רונן בר בגולנצ'יקים, שהוא גלגול של הזלזול של האליטות באנשים הפשוטים. פלירטוט, או יותר מפלירטוט, עם נרטיב הבגידה מבפנים. אתאלי הזדעזע והביע מחאה – והדבר הוביל למתקפה אישית של פליישמן, מתקפה שלוותה במחיאות כפיים סוערות. ​ההתנגשות הזו אינה רק ריב טלוויזיוני. אתאלי ופליישמן מייצגים כאן שני פלגים עמוקים בימין הישראלי, וכמו תמיד בישראל, הם מייבאים תפיסות ופרקטיקות מארצות הברית. אתאלי מסמל את הימין הקלאסי, ה"ניאו-קונסרבטיבים", שעיקר עניינם הוא האויב שבחוץ והם מוגדרים על סמך ערכי ביטחון וכלכלה מסורתיים. אלו שלטו בכיפה במפלגה הרפובליקנית במשך שנים, אך לאחרונה עלתה מולם תנועה חדשה. ​לא מדובר רק בדונלד טראמפ ובתנועת MAGA, אלא בפלח ספציפי המזוהה עם ג'יי די ואנס ואנשי "מדיה" כמו גווין מקינס. קבוצה זו (שבקרבה לא מעט אנטי ישראלים ואנטישמים, יש לציין) מדגישה דווקא את חשיבותו של "האויב שבפנים". היא נשענת על תשתית הגותית (כמו זו של קרטיס ירווין) המדברת על "הקתדרלה", או "הנראטיב", הממסד התקשורתי והחברתי המרקיב והשתלטן. האויב שבפנים הוא האויב האמיתי, כפי שביטא ואנס בנאומו מעורר המחלוקת בוועידת הביטחון במינכן, משום, כפי שאמר לניו יורק טיימס, שמוסדות המדינה אינם רק שבורים, אלא רקובים מהיסוד ומאכלסים כוחות חורשי רעה שאין לדבר איתם, אלא יש לפרקם ולבנותם מחדש. על בסיס תפיסה זו עברנו מביקורת חריפה על האקטיביזם השיפוטי של בג"ץ (טיעון רציני ומבוסס) לשיח על דיקטטורת בג"ץ (משם ההשוואה לחמינאי מתבקשת). אבל זה אף פעם לא נגמר שם, היועמ"שית איננה רק בעלת תפקיד החורגת מתפקידה ויש להגביל את כוחה - היא אויבת העם. השב"כ לא עשה טעות חמורה ובלתי נסלחת - הוא הפקיר במודע את החיילים על הגדר לגורלם. דתיים לאומיים אינם מעבירים ביקורת לגיטימית על החלטה שערורייתית לתמרץ השתמטות - הם שליחי השמאל הבוגדני. לא, שום רפורמה לא תשנה את החזית הפנימית, כי בלי חזית פנימית אין את הימין הספציפי הזה. אין הפטריוטים. ההתנגשות הזו מסוכנת בישראל הרבה יותר מאשר בארה"ב. בישראל, כפי שנוכחנו ב-7 באוקטובר, האויב החיצוני אינו נמצא מעבר לאוקיינוס, אלא במרחק מאות מטרים מאיתנו. ​רבים תוהים מדוע לא הצלחנו לשמור על האחדות אחרי השבת השחורה. התשובה הקשה היא שיותר מדי חלקים בעם ( גם בשמאל, בכישרון מועט בהרבה) אימצו עד הקצה את תפיסת "האויב שבפנים". לכן, מבחינת לא מעט אנשים, הפאנליסטים בערוץ 14 לא צריכים לעשות מילואים – הם הלוחמים האמיתיים באויב האמיתי. וכן, המלחמה באויב שבפנים מבדרת הרבה יותר מהמלחמה באויב שבחוץ. הגאונות של "הפטריוטים" טמונה ביכולת להפוך את האויב הפנימי לדבר הכי מצחיק וכיפי על המסך. למה לעבוד קשה, למצוא גשרים או לנשוך שפתיים כדי להילחם יחד, כשאפשר פשוט להצביע על האויב שבפנים, לרסק אותו תקשורתית ולבזות את ה"ימנים המתרפסים" שמעזים לשתף איתו פעולה? כן, יש אנחנו, ויש הם. 14 הוא לא ערוץ חדשות, הוא משפחה. "מי אתה שתבוא לבית שלי?" אומר פליישמן לאתאלי, ומי שמעז לערער את המשפחה, הוא בוגד מהסוג הנאלח ביותר. למשפחה לא מפנים עורף, גם אם הם עובדים בשביל קטר. על אי נאמנות למשפחה משלמים בניסיון השפלה, לקול מצהלות הקהל. אין בידור טוב יותר מבגידה טובה מבפנים. עמיחי אתאלי Itamar Fleischmann

עוז בן נון

88,636 次观看 • 7 个月前

14/25 במקום העשירי: אהוד ברק. היה זה מבצע מיוחד במינו. פעולת בזק של החייל המעוטר ביותר בתולדות צה"ל. ב-21 בינואר 2026 חדר אהוד ברק, ברשות מלאה, לעמדת חדשות 12 בשדרות ההשכלה בתל אביב, משם העניק ריאיון ל"שש" עם עודד בן עמי שישב במרכז העצבים בנווה אילן. לפתע, בתמרון מושלם, שלף המרואיין אמת צרופה בהתייחסו לפרסום שלך, עמית, ולפיו איזנקוט הציע לבנט וללפיד (עוד לפני איחודם של השניים) לחבור לרשימה אחת. "אם יש דבר אחד שמטריד אותי הוא שמי שהוציא את זה הוא לא אחר מעמית סגל, שהוא שופר של נתניהו", ירה ברק צרור מהיר בשידור חי (ר' סרטון 1). אלמנט ההפתעה היה מושלם. מבצע מזהיר זה, אכנה אותו כאן "עמית נעורים", לא נותר ללא סדרה של פעולות תגמול מצדך. לאורך שלושת החודשים שלפני אותו ריאיון – כלל לא עסקת באהוד ברק. מנגד, ברבעון שלאחר מכן, ספרתי 12 מתקפות שלך עליו. "כלום לא ענייני", צייצת לאחרונה כביקורת על אופן סיקורם של עיתונאים בישראל. ובכן, בהחלט ידעת מה כתבת. "איך הגענו למצב שכל חבר של פדופיל מחלק פה ציונים על עיתונות?", מיהרת לצייץ עוד באותו הערב, שעה קלה לאחר מכת הברק באולפן (ר' תמונה 2). בשבועות שאחרי ייחסת לו "שוביניזם דוחה", הכרזת שברק "הקים את הקאמבק שלו לפוליטיקה על הכסף המטונף של ג'פרי אפשטיין", הרחבת בנושא "היקפי גזענותו המדהימים", הלשנת לח"כית גלית דיסטל-אטבריאן ש"הוא קרא לך 'הפרסייה הזו" (ר' תמונה 3), והצגת "אימייל שמוכיח שאהוד ברק הוא פשוט שקרן". את נתניהו מעולם לא העזת לכנות כך. אולי לא שיקר מעודו. חוץ מעשרות הפעמים שכן. כולל אותו מקרה, די לאחרונה, שבו המציא במסיבת עיתונאים סיפור מקושקש על שוטרים שעוצרים אברכים עריקים בתוך הישיבות עצמן. או כאשר סיפר באחד הריאיונות שלו בערוץ 14 ש"בידי איראן כבר היו פצצות אטום". ואלה הם רק שני שקרים קטנטנים מיני רבים של ראש הממשלה, אבל הללו מעולם לא הפריעו לך במיוחד. "אתה הלכת וישבת עם פדופיל", הטחת על ברק, "ועשית עסקים עם פדופיל במיליונים, והסתרת מהשותפים שלך שהוא המשקיע שלך, כל זה במיילים. אז אל תבלבל לנו את המוח" (ר' סרטון 4).

Aviv Hurvitz

14,354 次观看 • 16 天前

הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן: בג"ץ הוא מוסד בלתי חוקי שקיים רק במדינת ישראל!!! אפילו אהרן ברק הודה בכך. אין לו אח ורע בשום מקום בעולם והוא קיים אך רק בישראל. בג"ץ הוא המצאה של המנדט הבריטי שהיתה קיימת רק במושבות של בריטניה כולל בישראל. אנגליה חששה שבמושבות שהיא שולטת יקבלו החלטות הנוגדות את האג'נדה שלה. לכן היא קבעה שבכל החלטה שלטונית ידון בית המשפט העליון ע"י שופטים בריטים. כל המושבות שקיבלו עצמאות לאחר עזיבת הבריטים - הדבר הראשון שהם עשו זה לבטל את בג"ץ. המדינה היחידה שלא ביטלה היא ישראל. בניגוד לבית משפט השלום, המחוזי והעליון, בג"ץ מבוסס רק על ערכאה ראשונה ואחרונה, והוא קובע פסקי דין רק על סמך תצהירים ללא בדיקות ראיות, עובדות, אין חקירת עדים, ואין עליו זכות ערעור. בעקבות המהפכה החוקתית והמשפטית של אהרן ברק שהחלה בשנות ה-80, בג"ץ מורכב היום מחונטה של 15 פוליטיקאים בגלימות שופטים שבחרו את עצמם. רובם אנשי שמאל קיצוני ופרוגרסיבי, המהווים בין 3%-5% מאזרחי המדינה, שמייצגים מפלגה שאפילו לא עברה את אחוז החסימה, שקובעים לנו בכל תחום, אזרחי, צבאי ופוליטי ללא סמכות ובניגוד לחוק. בנוסף, בניגוד לחוק הם שינו על דעתם ועל בסיס פרשנות מעוותת את תפקיד היועמ"ש, שהפך להיות הזרוע הארוכה שלהם בממשלה ולא מאפשרים לה לתפקד. אביחי מנדלבליט המוחזק בגרון, עמית איסמן חוטיני מנומר, וגלי בהרב מיארה הם דוגמה מעולה לכך. הם גם המציאו שיטה לבחירת נשיא בית המשפט העליון שלא קיימת בשום מדינה דמוקרטית בעולם, וכך הם שומרים על המשך ההגמוניה והשליטה במדינה. בדמוקרטיה, תפקיד בית המשפט הוא ליישב סכסוכים ומחלוקות בדרכי שלום על פי דין. בפועל, בג"ץ מתנהל ללא איזונים ובלמים, מתערב בנושאים שאינם בסמכותו, אומר את המילה האחרונה בכל תחום, והיום הוא למעשה השליט העליון במדינה מעל לכנסת והממשלה, ורוצה להפוך את ישראל ממדינה יהודית ודמוקרטית ולמדינת כל אזרחיה, תחת משטר יוריסטוקרטי (שלטון השופטים). דרך אגב, רוב העתירות לבג"ץ מגיעות דרך ארגוני שמאל קיצונים ופרוגרסיבים ובחלקם מוזמנות ע"י שופטי בג"ץ כפי שהודה בכך בעבר שופט העליון לשעבר חנן מלצר שהיה גם יו"ר מפלגת העבודה בתקופת יצחק רבין. לכן חייבים רפורמה במערכת המשפט ולהחזיר עטרה ליושנה כפי שהיה לפני המהפכה החוקתית והמשפטית של אהרן ברק. הרפורמה במערכת המשפט צריכה לכלול את השינויים הבאים: 1. החזרת זכות העמידה 2. החזרת דוקטורינת אי השפיטות 3. ביטול כל אפשרות שבית המשפט העליון יכול לפסול חוק או הליך משפטי כלשהו ע"י השופטים שהוא מחמת בלתי סביר ו/או לא מידתי 4. ביטול האפשרות שבג"ץ יוכל לבטל חוק כלשהו לבטל חוק כלשהו 5. פיצול תפקיד היועמ"ש. 6. שינוי הוועדה לבחירת שופטי העליון וביטול שיטת הסניוריטי. אני מאחל לפיראט המשפטי אהרן ברק, לעבריין הסדרתי יצחק עמית, ולתומכת המחבלים דפנה ברק ארז בריאות איתנה ואריכות ימים עד 120 ושיראו עוד בחייהם את ביצוע הרפורמה במערכת המשפט לרבות ביטול בג"ץ וקריסת מפעל האוליגרכיה והיוריסטוקרטיה שאהרן ברק הקים. ההרצאה המלאה של עו"ד דרור חוטר ישי יו"ר לשכת עורכי דין לשעבר, בתגובה הראשונה

קובי גרינברגר

10,112 次观看 • 6 个月前

תקשיבו טוב! זה סיפור שאתם חייבים להכיר! סיפור שייתן לכם המון המון תקווה! סיפור שמסביר איך באמת המחאה והדמוקרטים הצילו את מדינת ישראל! זה התחיל בטלפון מאפרת רייטן. "תקשיב" היא אמרה. "נתניהו עומד למנות עבריין לוועדה לבחירת שופטים ורק אתם יכולים לעצור אותו". אני מודה שלא הבנתי את האירוע ואפרת המשיכה לחפור: "יש בחירות ללשכת עורכי הדין בעוד כמה ימים...בלה בלה בלה!", ואני מודה שלא הבנתי מה היא רוצה מאיתנו. מה לנו וללשכת עורכי הדין חשבתי לעצמי, אבל אפרת המשיכה, "יש להם שני נציגים בוועדה. אם הם יהיו של נתניהו, בתוך שנה הוא שולט בבית המשפט העליון - אתה מבין? אתה מבין??" ממש לא הבנתי, אבל התחלתי להקשיב כי אפרת לא נתנה דקה של מנוחה! אחרי מספר שעות נציגי המחאה התייצבו אצל אפרת רייטן בבית. משה רדמן ניהל את האירוע. הוא הזמין את כולם. מה זאת לשכת עורכי הדין. מי המועמד של נתניהו. מי המועמדים האחרים. מי מצביעים ואיך. משה רדמן חקר עם האובססיה שלו לפרטים. באופן אישי הייתי סקפטי. מאוד סקפטי. הבחירות היו בתוך מספר ימים, אבל כאן אפרת רייטן ומשה רדמן באמת שהצילו את המדינה. לאחר מספר שעות היו בחדר עמית בכר, נציגי מחאת ההייטק, ורדמן. זאת הייתה חקירת שתי וערב. כל מה שחייבים לדעת על עמית בכר. אני כבר הלכתי הביתה אבל משה רדמן ואפרת רייטן שיגעון אותי! הם היו באטרף. אפרת הייתה בכנסת, עמית בכר במטה, משה כבר הקים צוות, ואז חמ"ל והתחיל את הקמפיין. למחרת בבוקר מאות אנשים היו מעורבים באירוע. מאות! מאיפה הגיעו? תשאלו את משה רדמן. את הלילה הבא רדמן העביר על הריצפה במטה הבחירות. אני זוכר שמצאתי אותו בבוקר ישן על פוסטר של עמית בכר מכוסה בקרטונים. אפרת הייתה בכל מקום ואת הניצחון המדהים כולכם מכירים. לא ישנו יומיים. עמית בכר ניצח. הצלנו את בג"צ. הצלנו את הדמוקרטיה. הסיפור הזה משקף עבורי יותר מכל את עוצמת החיבור בין הדמוקרטים למחאה. אפרת היא חברת כנסת מדהימה והיא הבינה את האירוע לפני כולם. רק אפרת רייטן הבינה את הסכנה בזמן אמת! רק היא! אתם קולטים את גודל האירוע? זאת השקדנות המדהימה של אפרת, גלעד ונעמה שכולנו מדברים עליה. במקביל, המחאה היא סופת טורנדו ומשה רדמן ומורן מישל הם הבולדוזרים של המחאה. היכולת שלהם לעבור מאפס ל-200 קמ"ש תוך כמה דקות עם מאות קבוצות ווטסאפ ואנשים שאנחנו סומכים עליהם היא הסוד. החיבור בין אנשי השטח לחברי הכנסת הוא ליבת הסוד של הדמוקרטים. זאת הסיבה שיש קרוב ל-120,000 מתפקדים. בקיצור, תנו לנו שילוב של חברי הכנסת המופלאים והבולדוזרים של המחאה ואני מבטיח לכם שהדמוקרטים יעברו את רף ה-15 מנדטים ויהיו הלב הפועם של ממשלת השפיות! יאלה לעבודה! שתפו בכל הכח! בכל הקבוצות! ברשתות! ניצחנו את מממן החמאס פעם אחת וננצח אותו שוב! Efrat Rayten אפרת רייטן Moshe Radman Abutbul משה רדמן אבוטבול עמית בכר Amit Becher Naama Lazimi - נעמה לזימי גלעד קריב Moran Michel | מורן מישל

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

13,375 次观看 • 2 个月前

כשאני צופה בסרטונים ובפוסטים שנפתלי בנט מפרסם חדשות לבקרים, אני תמה אם הוא סבור שהשרתים של גוגל הושמדו ושאף אחד לא ישים לב שהוא אומר עתה דברים שעומדים בסתירה גסה לכל עמדותיו ולכל פועלו הפוליטי מאז 2012. כך, למשל, בשבוע שעבר, הגיע נפתלי בנט ליישוב מתן הסמוך לכפר סבא וצילם סרטון שבו הוא מביע זעזוע מכך שגדר ההפרדה בין היישוב הישראלי לבין יישוב פלסטיני סמוך לא מספקת הגנה ראויה ולא נותנת התרעה מפני פריצה. בנט הוסיף ואמר בנחרצות כי "ממשלת ישראל צריכה להתעשת באופן מיידי, לתת ביישוב הזה ובכל היישובים לאורך גדר המערכת – התפר – מרכיבי ביטחון והגנה לתושבים, אחרת חלילה יהיה פה אסון". למראה הסרטון, נזכרתי כיצד נפתלי בנט שכיהן כחבר קבינט, שר ביטחון וראש ממשלה, התנגד בתוקף במשך שנים ארוכות לגדר ההפרדה מצילת החיים. הסיבה לשינוי הנוכחי בעמדותיו של בנט ביחס לגדר ההפרדה היא שבעבר הוא רצה את תמיכתם של תומכי ארץ ישראל השלמה שראו בגדר ההפרדה סכנה לתוכניות הסיפוח שלהם, אבל עכשיו הוא מנסה להוליך שולל מצביעים ממחנה השמאל להצביע עבורו. אז כשירות ציבורי לכל מי שמתכוון להצביע לנוכל הפוליטי הזה להלן סקירה קצרה של עמדותיו ופועלו ביחס לגדר ההפרדה לאורך השנים. במאי 2014, פרסם בנט מאמר בוול סטריט ג'ורנל שבו קרא לפרק את גדר ההפרדה והסביר כי "ישראל יכולה כעת להישאר בטוחה במידה סבירה ללא גדר ההפרדה". בספטמבר 2014, התנגד השר בנט בתוקף לבניית גדר הפרדה באזור הכפר הפלסטיני בתיר שליד גוש עציון. בשנת 2018 הופיעה במצע מפלגת "הימין החדש" של בנט האמירה החד משמעית: "נתנגד להרחבת גדר הביטחון וקיבועה כגבול מדיני". בין נובמבר 2019 למאי 2020, כיהן בנט כשר הביטחון ולא עשה דבר וחצי דבר כדי להמשיך את בניית גדר ההפרדה, לחזקה או לסתום את הפרצות בה. אחרי שהחל לכהן כרה"מ, בנט המשיך להפגין אפס עניין בהרחבת גדר ההפרדה או בתחזוקתה. בדצמבר 2021, חצי שנה לאחר שהוא מונה לראשות הממשלה, ראיינו אותי לכתבה על גדר ההפרדה ב"ישראל היום" ושם אמרתי כי "כמו כל דבר אצלנו, במוקדם או במאוחר יהיה פיגוע גדול שיבצע מחבל שיגיע דרך הפרצה, ואז כולם יזדעקו ויגידו: 'מה עם הגדר'. הלוואי שאתבדה". לצערי הרב, לא רק שלא התבדיתי, אלא שבמקום פיגוע אחד, מחבלים שחדרו דרך פרצות בגדר, רצחו 12 ישראלים בשלושה פיגועים גדולים בין מרץ למאי 2022. או אז, באופן צפוי כל כך, התעוררה ממשלת בנט-לפיד והחליטה לבנות 40 קילומטרים של חומת הפרדה באזור צפון השומרון. בנט הסביר אז בראיון לחדשות 13 כי "גדר ההפרדה היא מחוררת במאות פרצות שהצטברו מהזנחה רבת שנים", אך כמובן שלא טרח להזכיר שהוא עצמו היה אחראי מרכזי להזנחה זו. כשעומת בראיון לחדשות 12 עם התנגדותו רבת השנים לבניית גדר ההפרדה, בנט שיקר – כהרגלו. אחרי אישור בניית המקטע בצפון השומרון, רה"מ בנט לא המשיך את בניית גדר ההפרדה ולא חיזק את הגדר במרכיבי ביטחון והגנה, לרבות באזור היישוב מתן שבו עשה את סרטון הכזב שלו. בשורה התחתונה, מדובר בעוד מופע הונאה של הברני מיידוף של הפוליטיקה הישראלית. נוכל נשאר נוכל.

חיים רמון

23,716 次观看 • 10 个月前

מר טאוב, זה נחמד שאתה מחליט על איזו שאלה לענות ואיזו היא בעיניך "שאלה דמגוגית שאין בה שום עניין, ושעליה כבר עניתי". זה הופך משעשע ממש כי לא שאלתי אותך שום דבר. אתה העלית על הכתב שורה של פירכות, מניפולציות וסילופים חמורים. אני הצבעתי עליהם. בתחילה הגבת לגופו של אדם, לא של עניין, ואחר כך, כשזה לא הצליח- החלטת לנתק מגע. זכותך. ובגלל שלנתק מגע לגמרי נחשב אצלך להפסד, פשוט קיפצצת לך לנושא חדש ישן תוך הפקת לקחים. אחרי שבעניין הביפרים האשמת אותי שפרסמתי משהו במטרה לסכל את המבצע, והגעת לבית המשפט בתביעת דיבה שאנחנו נמצאים בעיצומה, הפעם עברת לאיראן, ובמקום להאשים אתה "רק שואל שאלות", כאילו אתה ואני חתומים על איזה חוזה מחייב לטורניר "אמת או חובה", וזה כמובן כשאתה קובע באילו שאלות יש עניין ומהי דמגוגיה. (אני בוודאות לא הייתי מסכים לטורניר, בטח לא לחלק של ה"חובה". כבר העירו לי כמה אנשים שההתעניינות האובססיבית שלך בי, הרבה הרבה מעבר לחשיבות האמיתית שלי בשיח הציבורי- עשרות (לפחות, לדעתי עבר מזמן את ה-100) פוסטים, פודקסטים, ראיונות, משדרים מיוחדים, ציוצים, תגובות ורטוויטים- מעלים חשד אצל אותם מעירים שהעניין שלך בי נובע בכלל ממניעים אחרים.) לכן, מר טאוב, אתה לא חייב לי תשובות או התייחסות לאף אחת מהנקודות שהעליתי, אפילו אילו הייתי שואל אודות הכספים שקיבלת, אם קיבלת, מגופים הקשורים במשטר הפאשיסטי והגזעני של ויקטור אורבן, כולל החזרי הוצאות לכנסים שאתה משתתף בהם, ופלטי חשבון בנק להוכחת גירסתך, עניין שהוא חשוב מאוד בעייני. מאידך, אני לא חייב לך תשובות, לא לך ולא למקהלת הרעלנים שמישהו מפעיל פה בסינכרון מופלא. בעניין איראן- אני ממש לא מתחמק אלא ממתין בסבלנות שמישהו שגם מזדהה בשמו וגם לא יכבוש את ייצרו, יהפוך את סימן השאלה לסימן קריאה ואוכל לקחת אותו, עם האמירה שלו, לבית המשפט, שהוא יחליט, וגם יצמיד תג מחיר לעלילות הדם האלה, שלא אצטרך להתקוטט פה עם כל רעלן. באשר לכתבת החדשות בטיימס: אתה אכן מדייק לגבי תאריך הפרסום- 28 במאי. כל השאר- שוב זלזול באינטליגנציה של הצופים והקוראים שלך, ביטחון שהם לא יילכו לבדוק ולא יבינו איך אתה מאכיל אותם (שוב) בערימת הבלים. אתה כותב בהודעה אחת כי הכתבה, עליה חתומים חמישה עיתונאים אמריקאים של הטיימס ואני, חושפת "פרטים קריטיים על תכניות התקיפה" ובהודעה מאוחרת יותר אתה כותב כי היא "חושפת את תוכניות התקיפה של ישראל באיראן". עד כדי כך. בסרטון שמתחיל את השרשור הזה אתה אומר "בין השאר המאמר חושף שישראל יכולה להוציא תקיפה לפועל תקיפה בהתראה [שגיאת הכתיב במקור, נפוצה בתרגום AIמאנגלית] של שבע שעות וההתראה הקצרה [שגיאת הכתיב במקור] לא תשאיר הרבה מקום ללחץ על נתניהו לבטל את התקיפה, כך מייעץ לנו המאמר", ואז אתה עושה את התנועה הזו של גירוד באף עם יד שמאל, תנועה שמופיעה במקומות איסטרטגיים בשיח שלך, למשל כשאתה "מצטט" משהו שלא נכתב. מה שכן כתוב שם הוא שהמודיעין האמריקאי מעריך שישראל יכולה להתכונן\להיערך לתקיפה תוך שבע שעות ושההערכה הזו מדאיגה פקידים בכירים בוושינגטון. אחרי שהעלמת מקוראיך שמדובר בסך הכל על ציטוט הערכה של המודיעין האמריקאי, אתה מכנה את ידיעת החדשות בשם "מאמר", רומז למשהו דעתני, הפעם כדי להחליק פנימה תוספת למקור כאילו כך "מייעץ לנו המאמר". הידיעה הזו לא מייעצת לאף אחד כלום. היא פשוט ידיעה שכוללת דיווח על משהו שחושבים במודיעין של ארצות הברית וכיצד המשהו הזה מדאיג פקידים אמריקאים. ככה זה בעיתונות חופשית- להשתדל לדווח הכי טוב והכי אמין על העובדות החשובות. רק מי שחי בעולם רדוף וחשוך בו לא עושים שום דבר בלי מניע נסתר ישליך תמיד את ההתנהלות הזו על אחרים. מעבר להערכת המודיעין האמריקאי בתחום הזה- אילו עוד רכיבים קריטיים (עכשיו זו שאלה ממני), לגירסתך הראשונה, או הקטעים המגלים את "תוכניות התקיפה של ישראל באיראן" לפי הגירסה השנייה, יש בכתבה הזו? היות ובנתיים התקיפה התרחשה ופורסמו אודותיה פרטים רבים, תוכל גם להשוות בין מה שפורסם לבין הכתבה ולספר לנו מה חופף. הכתבה עוסקת בעיקרה במחלוקת, נכון לאותה שעה לפי הכתוב שם, בין טרמפ, שדוגל במשא ומתן ומאמין כי יצליח, ונתניהו, שרוצה לתקוף, מחלוקת שמצמצמת באופן משמעותי את הסיכוי שתקיפה בכלל תתרחש. אתה תוכל לטעון שעצם הפרסום על מחלוקת בין נתניהו וטרמפ בשאלת התקיפה הוא משום סוד כמוס, אבל אז אתה בהתנגשות חזיתית עם שני היקירים לך. לפי לשכת ראש הממשלה והעומד בראשה, הכלול בכתבה הזו הוא פייק. שני המנהיגים, לפי ההסבר הזה, היו מתואמים אחד עם השני עוד הרבה קודם, כל הדיבורים על מחלוקת ביניהם הם פרי הונאה אסטרטגית מתוחכמת כדי להוליך שולל את האיראנים ולהגיע למצב של מתקפת פתע מושלמת. ערוץ הבית שלך, 14 בשלט, טען בסיפור עסיסי במיוחד כי הכתבה שאתה מדבר עליה הייתה פרי של אותה הונאה, שלא כוונה רק כלפי איראן, אלא הייתה גם "מבצע נקמה" נגד כמה עיתונאים ואני בראשם. תידרוכים יזומים שקיבלתי, סיפר הָאֶקְפּוֹזֶה שׁוֹמֵט הַלְּסָתוֹת, הפך אותי ל"סוכן משוטה". וזה כמובן מעלה את השאלה, איך אני יכול להיות סוכן משוטה, טועה ותועה, שמפרסם שטויות שבלבלו שני אוייבים- גם את התקשורת וגם האיראנים, ובאותו זמן לפרסם את "פרטי התקיפה הישראלית באיראן" כפי שאתה טוען? ואפרופו ערוץ 14: אני, כך מספרים בערוץ, נפלתי חזק בהונאה של לשכת נתניהו אבל החברים שלך שם, שועלי עיתונות חוקרת ותיקים שכמותם, אותם לא הצליחו לסדר, הם לא הפכו משוטים וידעו בדיוק מתי ישראל עומדת לצאת להתקפת הפתע שלה. לא רק ידעו, מתברר, אלא גם עשו הכל ששאר העולם יידע. וכך, זמן קצר אחרי שמתפרסם שהמימשל הורה לפנות את הסגל האמריקאי מכמה מדינות במפרץ, עם בני המשפחות, איתות ברור למלחמה מתקרבת, הולך וגובר החשש בישראל כי ביחד עם סימנים מעידים אחרים שנקלטו בטהרן, איראן תבין את האירוע. נתניהו ישחזר לימים כי "ההונאה כמעט וקרסה" והאיראנים, "הם כמעט ראו את זה". דווקא ברגע הכי מותח ומתוח במלחמה כולה, כשהכל על בלימה, ערוץ 14 פוצח בשרשרת פרסומים ש"גם אם חייזר היה צופה בהם" כדבריו של בכיר בקהילת המודיעין, "היו נותרים אצלו ספקות מועטים בלבד באשר לכוונותיה של ישראל." יום לפני התקיפה אומר יעקב ברדוגו כי ""ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר ... אנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן... הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה." ביום התקיפה על רקע המשבר הקואליציוני עם החרדים שנראה היה שעומדים לפרק את הממשלה מפתיע שמעון ריקלין כשקובע דווקא את ההיפך. "לא. לא יהיה" הוא אומר בחיוך מיסתורי על פיזור הכנסת, שיעני יש משהו גדול יותר אפילו מזה. ואז הוא מוסיף פתאום "אני שומע את המנועים" יערה זרד: מה המנועים? ריקלין: שומע מנועים לא יודע למה (מחייך מבסוט כממתיק סוד, ומסחרר את ידיו מסביב לראשו בתנועה סיבובית) זרד:"וזה לא המנועים של המפלגות החרדיות של אדלשטיין? ריקלין:" לא, אני שומע מנועים ממש, לא יודע למה" בחדשות הערב של 14 באותו יום, שעות ספורות לפני תחילת התקיפה, אלוף (מיל') יפתח רון-טל אומר באופן חד משמעי כי "ישראל תתקוף באיראן על מנת להשמיד את יכולת הגרעין של איראן. זאת עובדת חיים.... וזה לא יהיה מטס אחד. אנחנו יודעים להגיע לשם, אתה יודע מה-אף אחד לא שומע אותנו, כמה שאנחנו רוצים. איראן חלשה מתמיד, זאת הזדמנות היסטורית, מנחה: רון-טל, כשאתה אומר ישראל תתקוף באיראן, זה עניין של ימים, שבועות, חודשים? אלוף (מיל') רון-טל עונה "ימים", ואז חושב לרגע ומתקן את עצמו ואומר "שעות" לישראל היה מזל עצום שאף אחד לא קלט את שלל האותות הללו. ככל הנראה מי שאחראי על האיסוף והעיבוד של חומרי ערוץ 14 במודיעין האיראני חלה או שקע בשינה עמוקה. מר טאוב, לנוכח הדאגה הרבה שהפגנת בעניינים של ביטחון המדינה, אני בטוח שהדברים שפירטתי כאן (וזה רק על התקיפה באיראן, יש עוד רשימה ארוכה של פרסומים דומים בערוץ 14 עם מידע שעשוי היה לסייע ליריב, לסייע מאוד) ידירו שינה מעיניך ואתה תדע לבדוק ולהציף אותם לעולם.

Ronen Bergman

38,217 次观看 • 8 个月前

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אהוד ברק: "הטייסים, אנשי המודיעין, הסייבר והיחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים, הם לא המורדים". ברק סבר, כי הרמטכ"ל צריך להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל גם כאשר האויב מאזין ועלול לנקוט פעולה ב-14 באוגוסט 2023, אריה גולן ראיין את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ביומן הבוקר בכאן ב של תאגיד השידור הישראלי. עיקרי דבריו של אהוד ברק (*) [שאלת אריה גולן: האם (הרמטכ"ל) צריך להוציא את זה החוצה (להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל), כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו] "אין לו [לרמטכ"ל] שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה. גם הוא. גם ראש שב"כ, גם ראש המוסד חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון, לוועדות המשנה ולציבור". (*) "הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים". (*) "המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה". (*) "תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. יאיר גולן הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה… ויאיר גולן צדק". (*) "הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד". תוכן הראיון אריה גולן: בוקר טוב, לראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. אהוד ברק: בוקר אור. אריה גולן: הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי אומר שהוא חייב להתריע, כמו שאומרים, חייב להרים את הדגל האדום כבר, כשיש פגיעה בכשירות הצבא או צפויה בקרוב פגיעה כזאת. השאלה אם צריך להוציא את זה החוצה, כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו. אהוד ברק: תראה, אין לו שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה, גם הוא. גם ראש שב"כ [רונן בר, ראש שירות הביטחון הכללי], גם ראש המוסד [דדי ברנע] חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון [של הכנסת], לוועדות המשנה ולציבור. עכשיו, מקור ההתנהגות המופקרת הוא [ראש הממשלה בנימין] נתניהו. הרי נתניהו נדרש לשיחות האלה עוד לפני שהוא העביר את החוק הזה לצמצום עילת ההסתברות, עילת הסבירות, הוא מנע את הדיונים האלה, מנע מהם, זרקו הצידה את שני האלופים [ראש אמ"ן אהרון חליוה וראש אמ"ץ עודד בסיוק] שהגיעו בזמן ההצבעה [במליאת הכנסת על ביטול עילת הסבירות], לא רצו לעשות את הישיבות [לעדכון בתמונת המצב הביטחונית], מדוע נתניהו לא רוצה את המפגשים האלה? משום שברור לו שאחרי ש-16 חברי קבינט ישמעו את התיאור מהרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר], מראש אמ"ן, משר הביטחון [יואב גלנט], הם לא יצביעו בעדו, הוא לא היה מסוגל להעביר את החלטת האיוולת הזאת על צמצום עילת הסבירות, אילו היה נותן לרמטכ"ל להיפגש עם הקבינט ועם חברי ועחו"ב [ועדת החוץ והביטחון] כמו שצריך. לכן, המקור של כל הסיפור זה נתניהו, ההפקרות היא שלו, האחריות היא שלו, ההשתוללות היא שלו, הרמיזה של נתניהו שלא יציית בהכרח להוראות בג"ץ, והאיומים הבוטים של השרים שלו זה דפוס פעולה מפיוזי של איום על בית המשפט, איום על הדמוקרטיה, בדיוק כמו האיום המפיוזי שלו בפתיחת משפטו. ואני אומר באחריות, חברה חפצת חיים לא נכנעת לסחיטה מפיוזית גם מכיוון העומד בראשה, גם כאשר מטרתו היחידה, אין פה שום דבר של טובת הציבור, אין שום דבר של ביטחון המדינה, אין שום טיפה של אחריות, הוא מפר את שבועת האמונים שלו כשהוא השביע את הממשלה, וכל הדבר הזה קורה בגלל דבר אחד פשוט, נתניהו נואש מהיכולת להיפטר ממשפטו, והוא מוכן לשרוף את המועדון ולהרוס כל דבר במדינה כדי לצאת מהמשפט. אריה גולן: אבל כשהוא אומר לראשי הצבא שזה נראה כמו צבא שיש לו מדינה לנוכח מה שקורה והפרסומים שהיו בתידרוכים לכתבים, אין שום דבר בדבריו? אהוד ברק: אין שום דבר בדבריו, הם חייבים לעשות את זה, הם נתקלים במצב בלתי אפשרי. ראש ממשלה שמועל באחריותו הבסיסית, תזכור, הוא אפילו לא מפקד עליון כמו הנשיא האמריקאי. המפקדת של הצבא זה הממשלה כולה. זה שהוא לא נותן לממשלה ולא לקבינט לשמוע אותם לפני שהוא מחליט את ההחלטות שיצרו את המשבר הזה, רק לפני כמה שבועות, זה לא לפני כמה שנים. זה הפקרות שלא נודעה כדוגמתה. התגובה ממול היא תגובה טבעית של האזרחים. אני אומר לך, הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים, אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים. המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה. אריה גולן: אתה כולל בזה גם את שר הביטחון יואב גלנט? אתה חושב שגם הוא היה צריך לעשות יותר? אהוד ברק: תראה, אני בטוח שהוא עשה את הדבר הנכון לפני שלושה או חמישה וחצי חודשים, כשהוא ראה [מספר מילים שאינן ברורות]. נתניהו יושב בלונדון, מסרב לכנס את הקבינט. אני שרתתי, אני חושב יותר זמן מכל אדם חי אחר בתפקיד שר הביטחון. אני לא זוכר דבר כזה ששר הביטחון איזשהו דורש לכנס את הקבינט, כי יש סכנה ברורה וקרובה לביטחון המדינה, וראש הממשלה מגיב בפיטוריו בטלפון במקום לכנס את הקבינט מיד. אין חיה כזאת, זה פשוט, הוא אז עשה את הדבר הנכון, נדמה לי שהוא נרתע היום מלעשות אותו הדבר, אבל לפי דעתי הוא חייב לעשות אותו הדבר, והוא יופיע בשבועות הקרובים לעשות אותו דבר. אריה גולן: נתניהו אתמול כך פורסם, הנחה את הרמטכ"ל לשמור, נוכח כל מה שהוא שמע, לשמור על כשירות צה"ל. זאת הנחיה שתשנה, תשפר את המצב, תעצור את התהליכים המסוכנים? אהוד ברק: תראה, יש רק דבר אחד שהוא עושה יותר מאשר להנחות. הוא משקר יותר מאשר הוא מנחה. הוא מנחה, הוא כל הזמן מנחה. הוא לא עושה את חובתו. חובתו הבסיסית היא לשבת ולהקשיב. הסיפור הזה של הוא הנחה, ובזה הוא כאילו, מה הוא עשה? הוא העביר את האחריות לרמטכ"ל. הרמטכ"ל לא יודע שיש עליו אחריות? שר הביטחון לא יודע שיש עליו אחריות? בלי ההנחיה הזאת, הם לא עושים את כל מה שהם יכולים? זה דברי הבל של מתעתע. אין פה שום דבר, מי ששבר את החוזה, מי שמורד בדמוקרטיה, זה נתניהו. הוא לא נגרר ולא בטיח', הוא מתנהל כמו מי שאיבד כשירות להוביל מדינה. למזלנו עומדים אנשים כמו הרצי הלוי ורונן בר ודדי ברנע, ואני מקווה ומאמין שגלנט יצטרף אליהם בקרוב, אין לו שום ברירה אחרת. הקריאה של [אלוף במילואים, סגן ראש המוסד לשעבר] עמירם לוין משלשום, אני הכרתי גם כן היטב את [סא"ל] יוסי קורקין [נהרג ב-1997 במבצע בלבנון] ואת גלנט בתור קצינים צעירים [בשייטת 13] שהיו עומדים מתדרכים, היית יודע שהמשימה תבוצע, חוזרים בחזרה מהמשימה רטובים, החליפות האלה עם המלח, ומתארים את מה שהיה ואתה סומך עליהם. אני אומר לך גלנט כשהוא לבד בחדר הוא לא חושב אחרת מהרמטכ"ל ומראש השב"כ. הוא נתון ללחצים פוליטיים. אריה גולן: אתה מדבר איתו? אתה בקשר עם גלנט? אתה בקשר עם שר הביטחון? אהוד ברק: תראה, אני נזהר מאוד לא לדבר עם אנשים שנושאים תפקידים, בטח לא בלי שפונים אליי ושואלים אותי מסיבה ברורה לחלוטין. הרי במציאות המטורפת שנתניהו בסחרורו, מנהל היום, כל שיחה שלי עם הרמטכ"ל ועם שר הביטחון, תיתפס ומחר תוצג כאילו הארכידמון הזה ברק, הוא כבר מפעיל או משחד או מאיים על הרמטכ"ל או על גלנט. אני מעדיף לא לדבר עליהם. לפי דעתי הם, מספיק להם להסתכל רגע במראה, והם יודעים בדיוק מה הייתי אומר להם. אריה גולן: אתה הזכרת את עמירם לוין, אלוף במילואים, הוא התראיין כאן אתמול בבוקר, והוא אמר שהוא מזהה בשטחי יהודה ושומרון, בהתנהלות של המתנחלים שם, וצה"ל שנאבק עם הדבר הזה, מזהה תהליכים כמו בגרמניה הנאצית, לא פחות, הוא דיבר על פשעי מלחמה, שצה"ל הולך לקראתם בשטחים, בגדה המערבית, לא הגזים? אהוד ברק: תראה, עמירם הוא איש אמיץ מאוד. הוא היה אמיץ מאוד בשדה הקרב. יש בו אומץ טבעי גם אזרחי. יש לו קושי. זה משהו שהוא במידה מסוימת הפוך מהתכונות של חייל שצמח אצל נתניהו. יש לו קושי לשקר. הוא לא מצליח אפילו כשהוא רוצה. אבל אין פה שום דבר חדש. אני אמרתי לפני שש שנים בכנס הרצליה. שש שנים, לא שלוש שנים בשיחות עם [מילה לא ברורה]. שש שנים אמרתי. תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. אם זה נראה כמו ניצני פשיזם, זה הולך כמו ניצני פשיזם, זה מגעגע כמו ניצני פשיזם, זה כנראה ניצני פשיזם. [אלוף במילואים] יאיר גולן [לשעבר סגן הרמטכ"ל] הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה. אריה גולן: שילם ברמטכ"לות על הדברים האלה בזמנו. אהוד ברק: ויאיר גולן צדק. מה? אריה גולן: אני אומר שהוא שילם ברמטכ"לות, כן. אהוד ברק: יש מחיר כבד בדיקטטורה, אפילו בדיקטטורה עוברית. מה שקורה היום, אגב, נתניהו לא מסובך לו לפתור את כל המשבר, שלא יהיה לנו שום הבנות. ברגע שהוא היה מתעשת, או מכנס את הכנסת לכינוס חירום בפגרה, מעביר החלטת כנסת שמבטלת ומשעה את החוק הזה שעבר של צמצום עילת הסבירות, ומחזיר לאחורה, מבטל את הקריאה הטרומית והראשונה של שמונה חוקי ההפיכה האחרים, במילים אחרות מסיר את האקדח מרקתה של הדמוקרטיה הישראלית, באותו רגע היה כל חוזר לתיקונו. אריה גולן: זה לא יראה שהרחוב ניצח את הכנסת הריבונית? אהוד ברק: הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד. אגב, כל מה שאני אומר היה נכון באותה מידה בדיוק, אילו היה מדובר בראש ממשלה ששמו [יו"ר האופוזיציה] יאיר לפיד, או [חבר הכנסת] בני גנץ, או [ראש הממשלה לשעבר] נפתלי בנט, או [חבר הכנסת] אביגדור ליברמן. גם אם אחד מהם היה מנסה להפוך ישראל לדיקטטורה, אותם טייסים היו מתייצבים, אותם דמונים מהעולם החיצוני, כמו [אהוד] ברק, [הרמטכ"ל לשעבר רא"ל במילואים] דני חלוץ, היו מתייצבים, ו-170 ראשי מערכת הביטחון לדורותיה היו כותבים את אותם הודעות, ודורשים ממנו להפסיק את זה באחת. קורית לנו פה טרגדיה. אנשים, קשה להם לראות את ההבדלים, קשה להם לעקוב אחרי הדברים. השמש זורחת כל יום ובתי הקפה פתוחים, אז כנראה שהאסון עוד לא יתרחש. האסון יתרחש כל יום כאשר [חבר הכנסת דודי] אמסלם משתולל ברשות החברות, כאשר נערות בנות 15 נדחקות אחורה באוטובוס ושמים עליהן איזה שמיכות, וכאשר המשטרה מחרימה מלוחמים מבצעיים של צה"ל ומילואים את הנשק, באמצעות תעלול קוראים להם לחקירה, מאשימים אותם בדבר פלילי, ונוטלים להם את הנשק שיש, יעני תהליך פלילי נגדם, זו דיקטטורה בפעולה. כל אזרח חייב להתנגד. אני רוצה להזהיר אותך. אריה גולן: לסיום. אהוד ברק: להזהיר אותך לסיום, שלא רחוק הרגע שאתה ועמיתיך בטלוויזיה ובתקשורת תצטרכו גם כן להרים את קולכם, להפסיק להיות בוררים אובייקטיביים שמביאים עמדה מכאן, ואחריי יביאו איזה פרשן מהימין או בערוצי הזבל ב[ערוץ] 14, או בערוץ אחר. כל אזרח ייאלץ להתייצב בפני השאלה: האם הוא הולך עם הדיקטטורה או הוא הולך עם הדמוקרטיה, והמאבק כבר התחיל, נקודת האל-חזור מאחורינו, הלפיד נמצא אצל בית המשפט כרגע, ומיד אחריו אצל שומרי הסף. אני בטוח שננצח. מדינת ישראל לא תהיה דיקטטורה. בחוקים האלה ייגנזו, ומחוללי ההפיכה יורחקו מהגה השלטון. אריה גולן: אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר. דברים חריפים ונוקבים. אני מודה לך. בוקר טוב. אהוד ברק: בוקר אור. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

10,839 次观看 • 8 个月前

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

25,563 次观看 • 9 个月前

הנה מה שהמונופולים לא רוצים שתדעו. גם אחרי הרפורמה, בערך 80% מהחלב שאתם שותים והגבינות שאתם אוכלים ימשיכו להיות מיוצרים כאן בישראל. אנחנו שומרים על הייצור המקומי, שומרים על החקלאות הישראלית המפוארת ומחזקים את ביטחון המזון. אנחנו פשוט משנים את הכללים ועושים את זה נכון. אנחנו עושים את זה כמו שעושים את זה ברוב מדינות העולם. אנחנו מבטלים את שיטת המכסות המיושנת שאמרה לרפתן “אסור לך לייצר יותר מדי, ואם חלילה ייצרת יותר, אתה חייב לשפוך” אנחנו מבטלים את השיטה שפעם אחר פעם גורמת לכך שאין חלב רגיל על המדפים בסופר, והמחלבות מאלצות את כולנו לקנות חלב יקר עם כל מיני תוספות מיותרות רק כדי שנשלם להם יותר. לרפתות הטובות והיעילות אני אומר אתם תקבלו הגנה בחקיקה מהמדינה ובנוסף לכך. המדינה תהיה שותפה שלכם בהשקעות חדשות, בהמון, המון כסף. אתם תוכלו לייצר כמה שאתם רוצים, לנצל את היתרון של הגודל ולהרוויח יותר. מגדלים קטנים, שלמרבה הצער כן ייפגעו מהרפורמה, יקבלו חבילת פיצוי נדיבה שתאפשר להם להמשיך להתקיים בכבוד, מתוך הערכה עצומה לפועלם הציוני והלאומי עד כה. הקרקעות שמעובדות היום כדי ליצור מזון לרפתות ימשיכו להיות מעובדות ולשמור על הגבולות. רובן ישמשו בדיוק לאותה מטרה, אבל לא יקרה כלום אם חלקן יצטרכו לשנות סוג גידול ויעברו לפירות וירקות, גם כאלה כמובן, חסר לנו כאן המון, אבל השינוי הגדול יגיע בעזרת השם מהפתיחה לייבוא. עד היום המכסים הגבוהים יצרו מעין חממה, חממה מוגנת שאפשרה למונופולים כמו תנובה, שטראוס וטרה לגבות מכם מחירים שגבוהים בלמעלה מ-50% מהעולם. לא היה להם שום תמריץ להתחרות ולהוזיל מחירים. זה נגמר. הפתיחה לייבוא תאלץ את החברות הגדולות להזיע ולהתמודד לראשונה עם תחרות בינלאומית. הם יצטרכו להילחם על כל לקוח והתוצאה תהיה ברורה: ירידת מחירים משמעותית ומגוון שמעולם לא היה כאן. נגמרו הימים של איומים על הציבור. אנחנו דואגים לחקלאות הישראלית, אבל במקביל אנחנו דואגים לכיס ולביטחון הכלכלי והתזונתי שלכם, אזרחי ישראל. יותר מחצי שנה אנחנו מזמינים את משרד החקלאות, את מועצת החלב ואת נציגי המגדלים לשיח, למשא ומתן, כדי לדון בפרטים ולעשות את זה נכון. כבר חצי שנה הם מסרבים לבוא, מחרימים את הדיונים ועכשיו הם מנסים בכוח לכפות את ביטול הרפורמה ואפילו מענישים את אזרחי ישראל ומטילים עליהם מצור תזונתי. ככה לא מתנהלים אם אתם רוצים לתקוף מישהו, תתקפו אותי. אל תפגעו באזרחי ישראל, אל תפגעו בעקרת הבית או בארוחת הבוקר של ילדי ישראל. אני לא אאפשר לכוחנות אלימה להשתלט על מדינת ישראל, למנוע רפורמה אחראית ומקצועית שנועדה להוזיל את יוקר המחיה לאזרחי ישראל. לא אאפשר למונופולים הגדולים להמשיך בציניות לעשוק את אזרחי ישראל. הרפורמה מתקדמת. היא הועברה לדיון אצל חבר הכנסת אוהד טל בוועדת הרפורמות ותקודם בעזרת השם במסגרת התקציב וכחלק מחוק ההסדרים. חבר הכנסת טל הוא מחוקק מצטיין שכבר העביר רפורמות כלכליות חשובות בתקציב הקודם. אני משוכנע שהוא ינהל את הדיון במקצועיות ויוציא מתחת ידיו רפורמה מצוינת שתאזן נכון בין הערכים והצרכים. כולם מוזמנים לקחת חלק בשיח, להעלות רעיונות והצעות לשיפור, כדי שיחד נגיע לתוצאה הכי טובה. מי שימשיך להחרים פשוט יישאר מחוץ למשחק. את הרפורמה הוא לא יעצור. יכול להיות כאן זול. זו לא סיסמה, זו מציאות, ואני נחוש בעזרת השם להוכיח אותה.

בצלאל סמוטריץ'

32,132 次观看 • 8 个月前

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

24,371 次观看 • 1 年前

במפגש קצוות עם נוה דרומי נחשפתי לראשונה לאור סיונוב, ואם זה הרף האינטלקטואלי שהיא מביאה לדיון הציבורי, כנראה שלא הפסדתי הרבה עד היום. רבע שעה של סיסמאות ממוחזרות, שנאה לנתניהו וזלזול במיליוני ישראלים, בלי גרם אחד של מודעות עצמית. הקשבתי לראיון כאחת מאותם אנשים שהיא דיברה עליהם. אחת מאותם ״ביביסטים״, ״צייתנים״, ״מנותקים״, ״שטופי מוח״ ו״קורבנות תעמולה״. ובמשך רבע שעה לא שמעתי ניסיון להבין למה מיליוני ישראלים חושבים אחרת ממנה. שמעתי רק הסבר למה הם כנראה לא באמת חושבים. מבחינתה, אם אני מצביעה לנתניהו, זה לא כי שקלתי את העובדות והגעתי למסקנה אחרת ממנה. זה כי עבדו עליי. אם אני לא מסכימה איתה, זה לא כי יש לי תפיסת עולם אחרת. זה כי אני חלק מעדר. האפשרות שאדם אינטליגנטי, משכיל ובעל שיקול דעת יבחר אחרת ממנה פשוט לא קיימת אצלה. האירוניה היא שהיא מסבירה שהביביסטים הם עדר, ואז מודה ש״כולנו עדר במובן כזה או אחר״. אם כולנו עדר, למה רק אני והציבור שלי זוכים לביטול מוחלט של שיקול הדעת שלהם? למה רק הבחירה שלי היא תוצאה של תעמולה והנדסת תודעה? למעשה נראה שהבעיה שלה היא לא שהציבור הוא עדר, אלא שהציבור בחר אחרת ממנה. עוד יותר מדהים לשמוע אותה מתלוננת שנתניהו הפך אותה ואת המחנה שלה לאויב. סליחה, אבל מי בדיוק מבלה רבע שעה בלהסביר למה אנשים כמוני הם צייתנים, מנותקים ושטופי מוח? מי בדיוק מבטל לחלוטין את הלגיטימיות של הבחירה שלי? נוה דרומי ניסתה שוב ושוב להקשות עליה בנקודה הזאת, להזכיר את המחאות, חסימות הכבישים, הקריאות לסרבנות, השבתת המשק, השיח האלים והקיטוב שהמחנה שלה היה שותף להם, ולשאול איפה האחריות שלהם בכל הסיפור. אבל בכל פעם מחדש היא חזרה לאותה תשובה: נתניהו אשם. המחאות? נתניהו. הסרבנות? נתניהו. הקיטוב? נתניהו. השנאה? נתניהו. היחס של הימין אליה? נתניהו. אפילו הרעל, הזלזול וההתנשאות שהיא עצמה מפזרת כלפי מיליוני ישראלים איכשהו הופכים לאחריותו של נתניהו. בשום שלב לא שמעתי ממנה אפילו גרם אחד של אחריות עצמית או ביקורת על המחנה שלה. אפילו סביב הסרטון הסאטירי נחשפה אותה בעיה. במקום להתמודד עם המסר או עם הביקורת, היא מיד הפכה את הסרטון להוכחה שנתניהו שונא אותה אישית, רוצה ברעתה, רוצה שהיא תהיה מובסת ורוצה ציבור חלש, עני ומפגר. כל הדיון היה סביב התחושות שלה, לא סביב מה שנאמר בפועל. מבחינתה כל ביקורת על המחנה שלה היא הוכחה לשנאה, וכל מחלוקת פוליטית היא הוכחה לרדיפה. וזו בדיוק אותה תפיסה שחזרה לאורך כל הראיון, לא יכול להיות שמישהו פשוט חושב אחרת ממנה, חייב להיות שהוא מונע משנאה. המשפט שחשף אותה יותר מכל היה הטענה שנתניהו רוצה ציבור חלש, עני ומפגר. הרי מי זה הציבור הזה? אני. המשפחה שלי. החברים שלי. מיליוני ישראלים מכל שכבות החברה. רופאים, עורכי דין, מהנדסים, אנשי הייטק, אקדמאים, בעלי עסקים, עובדים ומשרתי מילואים. בסוף היא לא סיפרה לי מה נתניהו חושב על מצביעיו. היא סיפרה לי מה היא חושבת עליהם. ואז הגיע הקטע על ערוץ 14. מתברר שצופי ערוץ 14 הם קורבנות של הנדסת תודעה. אבל ערוצים 11, 12 ו 13 לא. הארץ לא. ידיעות לא. גלי צה״ל לא. האקדמיה לא. התרבות לא. רק מי שלא מסכים איתה הוא שטוף מוח. איזו מקריות מופלאה. וכמובן אי אפשר בלי פוטין, אורבן, סוף הדמוקרטיה ובחירות שאולי לא יהיו הוגנות. מצד אחד היא מודה שמערכת הבחירות בישראל הייתה אמינה במשך שנים. מצד שני היא רומזת שאולי הבחירות הבאות לא יהיו הוגנות. על סמך מה? אין ראיות. אין נתונים. אין עובדות. יש תחושות. יש פחדים. יש תסריטי אימה. בכל פעם שנדרשה להוכיח משהו, קיבלנו עוד סיסמה. והכי אירוני? היא מאשימה את הימין בפולחן אישיות, בזמן שכל הראיון נשמע כאילו נתניהו אחראי לכל תופעה במדינה. הוא אחראי למחאה, לשנאה, לקיטוב, לתקשורת, למשטרה וליחסים בין אזרחים. בשלב הזה זה כבר לא ניתוח פוליטי. זו אובססיה. בסוף לא שמעתי ניתוח פוליטי. שמעתי עוד מופע של מחנה שלא מסוגל לקבל את העובדה הפשוטה שמיליוני ישראלים מכירים את כל הטענות שלו ועדיין בוחרים אחרת. מבחינתה לא הגעתי למסקנה אחרת. לא שקלתי שיקולים אחרים. פשוט לא חשבתי. וזה אולי הדבר הכי מתנשא והכי מכוער שנאמר בכל הראיון. אחרי רבע שעה של הסברים למה אני עדר, שטופת מוח וצייתנית, נשאר לי רק להגיד תודה. אין קמפיין מוצלח יותר לימין מאשר אנשים שמשוכנעים שמיליוני ישראלים לא בוחרים אחרת מהם, אלא פשוט לא חושבים. מצרפת את הראיון ההזוי הזה. אתם לא חייבים לצפות, אלא אם בא לכם להשתעשע מכל השטויות שהיא יורה שם.

Dorit 🇮🇱

12,336 次观看 • 4 个月前

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס לציון 50 שנה ל״מבצע יונתן״ בבית הנשיא: ״אדוני הנשיא, אני מבקש להודות לך על היוזמה לקיים את הטקס הזה – בהצדעה לגיבורי ישראל שחילצו לפני 50 שנה את החטופים, בני עמנו, מאנטבה באוגנדה. אני מברך את כל מי שנמצאים איתנו כאן – במעמד ההוקרה שעומד מעל הזמן, וגם מעל כל פולמוס פוליטי עכשווי. 'אנטבה' הוא שם נרדף לפעולה נועזת ביותר, שהפכה את הבלתי-אפשרי לאפשרי. הפעולה התקדימית הזאת השיבה את בני-הערובה שלנו מלב אפריקה – הביתה. בו בזמן היא זקפה את כבוד ישראל בין האומות, והיא לימדה את העולם שניתן להנחית מכה ניצחת על הטרור הבינלאומי. היא לימדה את העולם שאפשר – וצריך – לעמוד איתן מול מחבלים צמאי-דם, להכות בהם, להכניע אותם. זה מה שאנחנו עושים במלחמה הנוכחית: אנחנו מרסקים בשיטתיות את ציר-הרשע האיראני, שניסה לקדם את התוכנית להשמדת ישראל – באמצעות טבעת-חנק של טרור שהוא פרש סביבנו. מאז הטבח הנורא במתקפת ה-7 באוקטובר הפכנו את הקערה על פיה. הלמנו בצוררינו מעזה ועד תימן, מלבנון ועד איראן. הרחקנו מעלינו סכנה קיומית מיידית – כולל הסכנה המיידית, שנשקפה לנו מהחזקת נשק גרעיני בידי איראן. הם היו משתמשים בו. דור דור ומשימותיו: הוותיקים בינינו זוכרים את גל חטיפות המטוסים ששטף את העולם בשנות ה-60 וה-70. זה היה כלי-נשק מרכזי - הייתי אומר ה-כלי המרכזי - בידי ארגוני טרור וקבוצות מהפכניות. ארבע שנים לפני 'מבצע יונתן' נחטף מטוס של חברת התעופה הבלגית 'סבנה', והונחת בנמל-התעופה לוד. הייתה לי הזכות להשתתף עם חבריי לסיירת מטכ"ל במבצע לשחרור המטוס. אבל אנטבה - אנטבה היה סיפור אחר לגמרי. המחבלים אילצו את מטוס 'אייר פראנס' להגיע למדינה, שנשלטה בידי רודן אכזר, במרחק של כמעט 4,000 ק"מ מישראל. 31 שנים לאחר השואה, הם ערכו סלקציה בין יהודים ללא-יהודים. הם שיחררו בני לאומים אחרים, בעוד שעל היהודים הם איימו בהוצאה להורג. הם היו בטוחים שישראל תיכנע לאולטימטום שלהם, שהרי יש להם חסינות במרחק כה רב מישראל ומהמזרח התיכון. איש מהם לא חשב שמישהו יבוא לחלץ את החטופים. אבל הם טעו בגדול. ההכנות כולן למבצע החילוץ באנטבה נערכו בזמן-שיא של יממה וחצי - 36 שעות. תרגול אחר תרגול, אימון אחר אימון, תוך ניסיון בלתי-פוסק למצות כל בדל של מידע מודיעיני בעזרת המוסד ואמ"ן. ההיסטוריה מכירה תודה לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לשר הביטחון שמעון פרס, לרמטכ"ל מוטה גור, לקצין חי"ר וצנחנים ראשי דן שומרון, למפקד חיל האוויר בני פלד – ולכל המפקדים והלוחמים שהשתתפו במבצע. יצחק רבין ושמעון פרס ושרי הממשלה נטלו על עצמם אחריות עצומה. אתם יכולים לשער מה היה קורה אם הייתה משאית על המסלול. או אם לא הייתה הזדמנות מהירה מספיק לכוחותינו להגיע לטרמינל שבו הוחזקו החטופים. הם רצו לשמוע למוצא פיהם, וגם הרמטכ"ל, של שני אנשים: מפקד כוח החילוץ ומפקד חיל האוויר. בני פלד אמר להם: "זה אפשרי". מוטה גור ביקש לראות תרגיל מודל ושאל את יוני: "זה אפשרי?" הוא השיב: "כן. הנה, ראית." שמעון פרס לא הסתפק בזה. הוא קרא ליוני ושאל אותו: "זה אפשרי?" מספיק שיוני היה המביע ספק, מביע חשש - לא היינו עומדים פה היום. הוא אמר: "זה אפשרי. אני חושב שאם נצליח להשיג את ההפתעה - נצליח במשימה. כן, זה אפשרי." יוני היה מאוד נועז, אבל הוא גם היה מאוד שקול. היו לו קור-רוח ושיקול דעת יוצאים מן הכלל, בתוך הקרב וגם לפניו. אבל לתעוזה הזו היו שותפים כל הלוחמים שיצאו לאנטבה. הם נלחמו על כל מקום פנוי במטוסי ה'הרקולס'. לפני כמה ימים, במסדר הכנפיים של חיל האוויר, סיפרתי שלוחמים שיוצאים הרחק מעבר לגבולותנו מקבלים - מה שנקרא - מפת מילוט, שמראה להם איך להגיע, איך להיחלץ למקום-מבטחים או ציר-מבטחים כדי לחזור בחזרה לישראל. באנטבה הלוחמים קיבלו מפות מילוט. מפת המילוט הייתה צילום של דף מאטלס, שמוכר לכם, של יבשת אפריקה. כלומר, פה נמצאת קניה, ופה נמצאת אתיופיה - ותמצאו כבר את הדרך חזרה. הייתה כאן תעוזה עצומה. אבל באנטבה גם מפות המילוט לא היו עוזרות. זה לא היה דבר שנסתר מעיני הלוחמים. הם הבינו היטב שחייהם מוטלים על הכף, וגם גורלה של מדינת ישראל, בצומת הזו, מוטל על הכף. ולמרות הכל, כל אנשינו בלי יוצא מהכלל רצו לקחת חלק במבצע. הם התעלו לגודל השעה, ולגודל המשימה. תילי תילים של מילים נכתבו על הנחישות, היצירתיות, התחבולנות של הכוח שהגיע לשדה-התעופה באנטבה. לוחמינו נחתו שם לאחר למעלה משבע שעות טיסה, במזג-אוויר מאתגר. הם התקדמו במהירות אל היעד – אולם-הנתיבות עצמו – כדי להשמיע באוזני החטופים ארבע מילים שאומרות הכל: "באנו לקחת אתכם הביתה". בתוך פחות משעה המבצע הסתיים בהצלחה כבירה. המחבלים חוסלו. רוב-רובם של אחינו ואחיותינו החטופים הועלו על המטוסים כשהם חיים. לצד זאת, שילמנו מחיר בחיי-אדם: אחי יוני, מפקד סיירת מטכ"ל, נפל ברגע ההסתערות קדימה, כשהוא בראש הכוח. אני דואב גם על אובדן חייהם של ז'אן ז'אק מימוני, אידה בורוכוביץ', פסקו כהן, ודורה בלוך זיכרונם לברכה. דורה בלוך נרצחה בבית החולים בקמפלה למחרת היום בהוראתו של אידי אמין. אני מבקש להזכיר את לוחם הצנחנים עז-הנפש סורין הרשקו. פציעתו הקשה של סורין במבצע מלווה אותו יום-יום מזה 50 שנה. ועוד אני מוקיר מעומק ליבי את קברניט המטוס החטוף, מישל בקוס, ואת צוותו מצרפת. הם בחרו להישאר עם בני-הערובה בשעתם הקשה, מתוך רגש אצילי של סולידריות – שעמנו יזכור לעד. מכובדי הנשיא, מכובדיי כולם, באנטבה הצדק גבר על הרשע. התקווה ניצחה את הייאוש. האור הכניע את החושך. השמחה פרצה בכל בית בישראל וגם בשוחרי החופש והצדק בעולם. לא בביתי. אני במשך כל חיי הבוגרים חששתי שיוני יפול בקרב. בין השאר, משום שידעתי את הנכונות שלו להסתער קדימה, לבוא לחלץ, כשצריך לחלץ. זה התחיל במלחמת ששת הימים, כשהוא נפצע במוצב ג'לבינה, בחזית רמת הגולן, בבואו לחלץ חבר שנפצע, נפגע בצווארו. שם המרפק שלו רוסק ע"י אש סורית. הוא זחל לקווי כוחותנו בייסורים גדולים, קם על רגליו. שאלו אותו: "אתה בסדר?" הוא ענה "כן", והתעלף במקום. באתי לבקר אותו בבית החולים בצפת ורווח לי. "הוא כבר נכה צה"ל. הוא יצא מזה." אבל בדרך-לא דרך הוא חזר ליחידה. הוא החליף אותי, כשהייתי אמור ללכת מאוד מוקדם לקורס קצינים. הוא פתר לי את הבעיה והלך במקומי, ואח"כ הצטרפתי. בסיירת מטכ"ל הוא פיקד על מבצע חילוץ נוסף של שחרור טייסנו, שהיו בכלא הסורי. כדי להוציא אותם משם היחידה יזמה מבצע לתפיסת בכירים במטכ"ל הסורי. יוני פיקד על המבצע הזה, שהשתתף בו גם אחי עדו. אכן הם חולצו בחילופי שבויים. זה נמשך במלחמת יום הכיפורים שנה לאחר מכן. יוני נחלץ להציל את חברו, יוסי בן חנן, שהטנק שלו נפגע מתחת תל-שמס, בתוך הקווים הסורים. היו ניסיונות לחלצו, ואחד אחרי השני הם נכשלו. יוני הודיע ליאנוש, המפקד בגזרה, שהוא יוציא אותו. הוא הלך וחילץ אותו. יוסי דיבר במשך שנים, הוא אמר: "אין לך מושג. אני חשבתי כבר שאני הולך למות, והנה שמעתי את קולו של יוני, וידעתי שהוא הציל אותי." על כך הוא קיבל גם את עיטור המופת. לכן, כששמעתי על אנטבה - שמעתי ברדיו בארה"ב כסטודנט בבוסטון. 200 שנים לכינונה של ארה"ב. כששמעתי על המבצע, צלצלתי לעידו ושאלתי רק שאלה אחת: "יוני חזר כבר?" כי לא היה לי צל צלו של ספק, שהוא שם בראש הכוח המחלץ. ועדו אמר לי שעדיין הוא לא חזר. אח"כ כשהוא צלצל אליי יותר מאוחר, עוד לפני שהוא אמר לי - ידעתי, שמה שחששתי מפניו - קרה. למה זה קרה פה ולא קרה במקרים אחרים? אינני יכול לומר. היה עוד חילוץ - הזכרתי אותו קודם - במבצע 'סבנה'. שנינו שירתנו ביחידה. 13 או 14 חיילים יכולים היו לפרוץ למטוס. אני ועוד שניים-שלושה מחיילי על כנף אחת, וככה חילקו את המשימות. והנה אנחנו עומדים להסתער על המטוס לבושים בסרבלים לבנים. ויוני בא אליי, והוא אומר: "גם אני. אני מצטרף." אמרתי לו: "אתה לא יכול להצטרף, כי אני פה עם החיילים שלי". אז הוא אמר לי: "נצא שנינו". אז אמרתי: "תחשוב על ההורים שלנו." לשמחתי, בחרו שאני אכן אעמוד בראש, יחד עם חיילי. הוא נשאר בחוץ. יש תמונה שלו, מצלמים אותו - רואים אותו כמו ארי בסוגר - ליד החפ"ק. אני ידעתי שהוא יימצא שם. לכן זה היה מאוד קשה לקבל את זה. אני לא אחזור כאן על הסבל של המשפחות, המשפחה שלי. רק אומר: כראש ממשלה, אני זוכר מה עבר על אמי ועל אבי ועליי ועל אחי. אני חושב על מה עובר על המשפחות האחרות. המשפחה הזאת, שאף אחד לא רוצה להיכנס אליה - משפחת השכול - אבל כשאתה בפנים, אתה כבר יודע את הסוד הנורא, אתה יודע את גודל הסבל והכאב. אני רואה כמשימה שלי להיות החסכן ביותר בכוח, בחיי אדם, כשאנחנו שולחים את בנינו ובנותינו לקרב. להיחלץ מהשכול - זה דבר שכל משפחה עוברת בדרכה. אבל אני חשבתי שזה יעבור. במובן מסוים זה לא עובר. אין יום שאני לא חושב על יוני. אין יום שאני לא מתייעץ עם יוני. אני בטוח שזה חל גם על אחרים. משה דיין כתב שישה חודשים לפני אנטבה - הוא כתב על יוני בלי להזכיר את שם משפחתו בספר האוטוביוגרפי שלו. הוא מספר על החילוץ של יוסי בן חנן, והוא אומר: "אינני יודע בדיוק כמה 'יוני' יש לנו, אבל יש לנו מספיק כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים של מדינת ישראל." הוא צדק כי רוח אנטבה מוסיפה לפעם בנו – והיא מכוונת את דרכם של לוחמינו הגיבורים גם בהווה. הם עומדים על משמרתם בכל חזית, בכל זירה, רחוקה וקרובה. הם ממלאים את ייעודם בפעולות גלויות ועלומות נגד דורשי רעתנו. הם מסמלים את הטוב שמאפיין את העם שלנו, את המדינה שלנו: עוז רוח, קור רוח, נחישות מטרה, אהבת המולדת, ערבות הדדית שאין שנייה לה. אני מצדיע לכל השותפים ב'מבצע יונתן', ואני מחזק את ממשיכי דרכם – בני ובנות הדור הצעיר, דור הניצחון״. וידאו: לע״מ.

ראש ממשלת ישראל

11,244 次观看 • 2 个月前

רעידת אדמה: תא"ל אורן סולומון; בליל ה7 באוקטובר הרמטכ"ל דילג על ההליך המבצעי הסדור, שאם היה מתבצע - סביר שהטבח היה נמנע לגמרי, או מצטמצם משמעותית התקשורת מנסה להנדס תודעה? הנה העובדות: הרמטכ"ל מקיים הערכת מצב ב4 לפנות בוקר. התהליך המבצעי הוא הערכת מצב מקדימה, שמי שעושה אותה הוא אגף המבצעים - רח"ט המבצעים או ראש אגף המבצעים, במסגרתה יזמן אליו את גורמי אמ"ן - אמ"ן מחקר, חטיבת ההפעלה, 8200; פיקוד דרום - מודיעין, מבצעים, חיל האוויר, כוננויות, חיל הים, ושאר הגורמים, כמו שב"כ ועוד, לסנכרן את כולם, ורק אח"כ עולים לרמטכ"ל עם הממצאים וההערכות. תהליך כזה - שמחויב להתקיים לפי הספר - היה מביא בסבירות גבוהה מאוד להבנה שיש כאן משהו מאוד חריג, ומעלה בהכרח את הצורך בכוננויות ודברים נוספים שהיו עשויים למנוע את המתקפה או לפחות לצמצם אותה משמעותית. אבל שום דבר מההליך הסדור שהיה צריך להתבצע - לא קרה. כל מה שאני אומר, וכל התחקיר המעמיק והמקיף שקיימתי - אינו 'הערכה', הכל מתוך מערכות התיעוד הצה"ליות, היומנים המבצעיים או מערכת שו"ב. זו הכותרת הראשונה מתוך דברי תא"ל סולומון - שמונה לעמוד בראש צוות התחקירים הצה"ליים לטבח - בפודקאסט עם דניאל דושי מלפני כשבועיים (לינק בתגובה לפוסט). וזו רק ההתחלה. הנה תמצית השיחה הארוכה עמו: 2. הרמטכ"ל והמטכ"ל לא ידעו מה תפקידם במצב של פלישה... לא רק שצמרת צה"ל לא התכוננה למתקפה כזו רחבה, לא התכוננו אפילו לתרחיש הייחוס הצה"לי שנקרא 'פרש פלשת' - שהוכרז מיד בתחילת מתקפת החמאס עם שחר ה7 באוקטובר (ולפי ריאיון של אילנה דיין הוכרז עוד קודם לכן). באוגדה התכוננו לתרחיש, תרגלו וידעו, אבל במטכ"ל לא ידעו מה תפקידם ב'פרש פלשת'... אלוף הפיקוד היה בהלם קרב, הרמטכ"ל והמטכ"ל לא הבינו מה קורה סביבם. שיתוק, חוסר תפקוד, חוסר מוכנות, חוסר הכנה, חוסר הבנה של המפקדים *את תפקידם* מה רמטכ"ל צריך לעשות באירוע כזה? הוא לא מבין. מה ראש אמ"צ צריך לעשות במצב כזה? הוא לא מבין. מה מפקד פיקוד דרום צריך לעשות? הוא לא מבין חיל האוויר? לא מבין. חלק מהשגיאות הם קטסטרופליות. תת תפקוד של הרמטכ"ל ושל אגף המבצעים. לולי דרגי השדה, האוגדות ומטה, לא היינו היום, לא ב7 באוקטובר, ולא בניהול המלחמה. כל הכשלים הם ברמת המטכ"ל. 3. הגבלות הפצ"רית הפצרי"ת וחטיבת הדין הבינ"ל שהפכה למפלצת - מגבילות את פעולת כוחותינו, פוגעות ומסכנות אותם, ופוגעות ביכולתנו להשגת מטרת המלחמה האסטרטגית. והחמור - שהרמטכ"ל מגבה את התפיסה השגויה והמעוותת הזו. רק לשבר את האוזן: מפקד חטיבה או סגן מפקד חטיבה בארגון טרור שיש לידו משפחה - מבחינת הפצרי"ה אסור לירות. זו ההנחיה. הגבלה כזו היא ההפך המוחלט ממוסריות. 4. תהליך הסתרה סדור. אינסוף דברים הציבור לא יודע. וזה קורה בכוונת מכוון. צה"ל הביא את כל הכתבים הצבאיים למשך כמה ימים בפנימייה ועשו הצגה של כל התחקירים. איזה תחקירים לא הציגו? תחקיר אוגדת עזה. מדוע? - כי זה מספר את הסיפור האמיתי. מי תפקד ומי לא תפקד, איך האוגדה זועקת לפיקוד לסיוע ולכוחות, ואיך הם נשלחים למקומות לא רלוונטיים, בלי שהאוגדה מעודכנת, ויותר מזאת כוחות שהאוגדה כבר שולחת - והעתודות שלה - נלקחות למקומות אחרים לא רלוונטיים. ומה שאני מוצא בניגוד לנרטיב מי שמקבל את ההחלטות הרלוונטיות והנכונות זה מפקד האוגדה. סיפרו לנו שהוא התחבא בחמ"ל, מגלגלים עליו את כל ההאשמות, במטרה להסתיר את חוסר התפקוד, השיתוק, חוסר המקצועיות והרשלנות הפושעת שבה התנהלו הדברים. שימו לב: למעלה מ90% מהנרצחים והחטופים היו ב6 שעות הראשונות. למעלה מ80% ב4 השעות הראשונות. השעות הללו הן ליבת התחקיר. מה קרה בהן? בסביבות 11 בבוקר יש כ850 מפקדים ולוחמים עם משטרה בשדרות, 650 כנל באופקים, ובכל רחבי העוטף כ250 בלבד. האם ירו כדור אחד באופקים ובשדרות? לא. ובכל זאת הכוחות נשלחו לשם. לא האוגדה שלחה אותם לשם, אלא הפיקוד והמטכ"ל. והאוגדה לא ידעה. 5. התרעות התצפיתניות - האמת התצפיתניות התריעו זמן רב מראש על ההכנות החמאסיות לפלישה. הן עשו עבודה מדהימה. הסמב"צים והסמב"ציות מביאים לאוגדה מידי שבוע את המידע. ובכל שבוע מחדש המפקד דן על כך, הוא שואל את הקמ"ן מה אתה אומר על זה, וזה עונה שהמודיעין מראה שחמאס מורתע, וזה רק אימונים וכו'. זה לא הכל: המפקד מעלה את זה לאלוף הפיקוד, שגם הוא שואל את קמ"ן הפיקוד מה אתה אומר? הקמ"ן אומר הכל תרגילים, אין לחמאס יכולות מלחמתיות בכלל, הם יודעים לקחת מקסימום פלוגה אחת או שתים, אבל לא יכולים לסנכרן הכל עם פיקוד האוויר והימי וכו'. מלבד זאת, בזמן אמת אם זה קורה נדע, יש לנו הרבה סנסורים וכו'. וזאת בשעה שכל פלוגה בחמאס התאמנה ממש על התוכנית שלה. בכל 'תרגיל' הפלוגה הספציפית הרימה שלט של היעד עליו עליה להשתלט: הפלוגה שיועדה להשתלט על נחל עוז מרימה שלט עליו כתוב 'נחל עוז', וכן הלאה. במאמר מוסגר: רצ"ב שלושה סרטונים שכל אחד חייב לראות: * אייל אשל, אביה של רוני הי"ד, מספר: צה"ל והמפקדים לא שיתפו את התצפיתניות, מעבר לאמירה שתהיה פשיטה אחרי החגים. הבדיחה בין הבנות הייתה "במשמרת של מי תהיה הפשיטה"? * נועה מרציאנו הי"ד אמרה להוריה בסוכות - "תתכוננו, אחרי סוכות תהיה מלחמה" * ההתראה שקיבל מאבטח המסיבה בנובה מחייל באוגדת עזה שהוא מבין מרנ"ג האוגדה שאמור להיות בלגן בסוכות. (שני הסרטונים האחרונים - בתגובה לפוסט) 6. כך פועלים בצה"ל לסרס ולמסמס - את התחקירים של צה"ל... הרצי הלוי ניסה באופן אישי לסכל אותי, אומר תא"ל סולומון. לעשות לי דרייפוס, להכניס אותי 15 שנים לכלא. זו בגידה בי. מגיע אלי צוות של מצ"ח עם צו חיפוש של שופט הביתה, כשהילדים שלי שם, בדקו את הכל - המחשבים הטלפונים, ערכו חיפוש בבית, איזו מהלומה. ביקשתי פוליגרף, מה רוצים ממני? מתברר שכתב ה"חשדות" נכתב ע"י רמ"ח ביטחון מידע - שהוא זרוע הסיכול של הרמטכ"ל - כש'באורח פלא' אותו רמ"ח גם עומד מאחורי הפללת פלדשטיין והנגד... אולם התחקיר כולו נמצא בכמה מקומות, וחלילה אם קורה לי משהו, הכנתי את האנשים שלי - הכל יוצא לתקשורת. רק שתבינו איך זה התנהל: אני מגיע עם הגורמים הרלוונטיים להציג למטכ"ל את תחקיר אמ"צ. מתחיל בלאגן. בהמשך אומר הרמטכ"ל - מי שיש לו השגות על התנהלות הדברים שישלח לי בכתב. אני מכין מסמך מתומצת ביותר שמתייחס רק לנקודות הקריטיות ממש. יום אחרי הרמטכ"ל מקבל את המסמך, ומיד הוא קורא לאותו ראש מחב"ם ואומר לו תפתח בחקירה נגד אורן סולומון (שנסגרה ערב החג). מה שקורה באופן אוטומטי הוא שלא מזמנים אותי יותר לשום תחקיר... לתומי לא ידעתי שכשנפתחת חקירה נגד קצין מילואים אי אפשר לזמן אותו למילואים יותר. כך נטרלו אותי מהיכולת להגיע לחומרים ולתחקיר ומהיכולת להציג אותם. זאת ועוד: בצהל היו 60-70 תחקירים, 40 ומשהו מוקדי תחקיר, ביניהם על המודיעין, על שהתרחש בליל הטבח, מה צה"ל ידע לפני כמה שנים, הכל. איזה תחקיר חסר? מה הרמטכל והאלוף ידעו והחליטו באותה שבת? אין תחקיר כזה. אבל אני עשיתי תחקיר כזה, ואני קובע: חלק מהתחקירים שפרסם צה"ל הם תחקירי שקר, תחקיר אגף המבצעים ופיקוד דרום הם תחקירים שלא יעברו, הם שקר, חלק מהחומרים העלימו, חלק שינו, סיפרו נרטיב שהתאים לבכירים שסרחו. ולא רק זה: מ2016 חמאס מתכנן מלחמה, באמצעות המועצה הצבאית המצוצמת (ומעדכן את התוכניות שלו 4-5 פעמים, כפי שאנו רואים בדיעבד). הדיווח נמצא במודיעין של האוגדה. חמאס בנה מערכים וסד"כ שכולן יועדו למלחמה שנקראה 'התוכנית לשבירת אוגדת עזה'. זה נעלם בתחקירים. גם המידע על חומת יריחו נעלם בתחקירים. למי החומרים עלו? מה עשינו עם זה? מה שאלות העומק? איפה פיקוד דרום, אמ"ן, הרמטכ"ל וכל המערכת? הניסיון להוציא אותם מהאחריות ולהשליך הכל על האוגדה לא יצלח. אנחנו כאן (אציין שהפרשנות של סולומון באופן גורף שלא הייתה בגידה. אם כי זאת בהתייחס לגורמי צה"ל בלבד). 7. השב"כ אין לי מנדט לבדוק את התנהלות השב"כ, אבל במסגרת התחקירים קראתי גם את תחקיר השב"כ. מצאתי שם דברים עובדתיים לא נכונים. מלבד זאת יש שם הרבה שאלות, חורים שחורים, לגבי תפקוד השב"כ בליל הטבח. 8. הרמטכ"ל אייל זמיר - והתחקירים: גם הרמטכ"ל הנוכחי, אליו פניתי כמה פעמים, גם מסרב לקרוא לי לשמוע את התחקיר. הוא מינה את ועדת סמי תורג'מן, מאחר והוא לא רוצה שתפוח האדמה הלוהט הזה יונח לפתחו. וזאת למרות שהתחקיר שביצעתי כולל אלפי שעות עבודה בתחקירים, לצד תשאול ותחקור מאות קצינים. הדרישה פשוטה: חשיפה מלאה של תחקירי תא"ל אורן סולומון - עכשיו.

יוסי באום

30,511 次观看 • 1 年前