Загрузка видео...
Не удалось загрузить видео
אופירה: זה מחבלים,מנסור!! מנסור: אל תכניסי אותי לפינה הזאת של לקרוא לסינוואר או נסראללה מחבלים זה מנסור המתון, השותף, הפרטנר, הדובי החמודי של לפיד ובנט, הערבי המתוק שאיתו סבבה להקים ממשלה כי הוא לא בן גביר אי סמוטריץ רחמנא ליצלן
41,134 просмотров • 1 год назад •via X (Twitter)
Комментарии: 10
בסה"כ מיישר קו עם עמוס שוקן
המידע שהם הוציאו בממשלת השינוי על צהל נידע עוד כמה שנים
וזה בעברית, בערבית הוא קורא להם כמובן שהידים.
רע״מ שתרמה כספים לעמותת״ סיוע 48 ״שהינה זרוע של האחים המוסלמים שרוצה לחסל את הציונות ולהשליט מדינת חליפות איסלאמית במקום ישראל . האיש באמת עם שני כובעים האחד למחוק את מדינת ישראל והכובע השני להסתיר זאת מהישראלים
לא ייאמן לא סתם כיניתי אותו מנסור חמאס מציע לכולם לאמץ.
בסופו של יום - בתוך כל ערבי ישראלי ישן לו נאצי קטן שהיה שמח לשחוט את כולנו לו רק הייתה ניתנת לו הזדמנות... לא שונה מההזדמנות שהייתה לנאצים מעזה באוקטוב7
@YotYotam לוינסון בהלם. שותק כמו דג ואופירה מזועזעת כשהאמת מכה בפרצופם וזה עוד שמנסור מעדן את התגובות שלו. אבל אל דאגה "רק לא ביבי" חזק מהכל והם ישובו לסורם.
אמור לי מי פרטנרך ואומר לך מי אתה
ביבי הצביע נגד חוק לבטחון המדינה כדי להפיל ממשלה , מנסור הצביע בעד החוק . ביבי שם רשעים הביא 2000 נרצחים , אז מי תומך טרור ? ביבי לא תומך הוא הרוצח.
הוא מחבל והוא יודע את זה.
![מנסור עבאס מבהיר כי דבריו על הכרה בישראל כמדינה יהודית פורשו שלא כהלכה, ומכחיש שהוא כינה את האסירים הפלסטינים הביטחוניים טרוריסטים ב-4 בינואר 2025, חבר הכנסת מנסור עבאס (منصور عباس), יו"ר "הרשימה הערבית המאוחדת" (רע"מ) התארח בתוכניתו של נאיף אל-אחמרי (نايف الأحمري) בערוץ אל-ערבייה, ולהלן קטע מהראיון שנערך עימו: נאיף אל-אחמרי: יש גם בצד השני מי שאומר שהד"ר מנסור [עבאס] בחר בדו-קיום עם החברה הישראלית ולהיכנס גם למרחב הזה, ולהשאיר את הסוגיה הפלסטינית מאחוריו, במובן זה שהוא אמר באחד הימים שישראל היא מדינה יהודית ותישאר כזו, והם שואלים: האם זה לא חלק מהמפעל הישראלי הקולוניאלי-התנחלותי שחותר לרוקן את האדמות הפלסטיניות? כך גם מציינת הנשיאות הפלסטינית בהודעתה בתגובה להצהרתך. מנסור עבאס: לא, ההצהרה שלי לא הובנה בצורה הנכונה. זה מהדברים [שאמרתי] שהיו בהם דברים דומים שיכולים להתפרש ביותר מכיוון אחד. אדוני היקר, עמדתנו הפוליטית ברורה ומפורשת. עמדתנו הפוליטית היא שיש להקים את המדינה הפלסטינית בגדה ובעזה ובירושלים [אל-קדס] המזרחית עם הסרת ההתנחלויות – מדינה פלסטינית ריבונית ועצמאית, כמובן לצד מדינת ישראל. אבל אנחנו הערבים הפלסטינים בישראל, גם בפתרון הסופי, כפי שמופיע בהחלטת המועצה הלאומית הפלסטינית [מל"פ] משנת 87 [עבאס מתייחס למושב ה-19 של המל"פ שנערך באלג'יר בין 12 ל-15 בנובמבר 1988, שבו פורסמה הוכרזה הכרזת העצמאות הפלסטינית] אנחנו מחוץ לפתרון הפוליטי שאימץ ארגון השחרור הפלסטיני [אש”ף]. הוא [אש"ף] אימץ את פתרון שתי המדינות, ולכן הפתרון הזה הוא בגדה ובעזה ובירושלים [אל-קדס] המזרחית, ואפילו הסכמי אוסלו שהם למעשה יישום מעשי של החלטת המועצה הלאומית הפלסטינית, לא התייחסו אלינו [ערביי ישראל] מזווית כלשהי. לכן החלק הזה של העם הפלסטיני שנשאר בארצו בשנת 48 ונושא את זהותו הערבית-פלסטינית והאזרחית במדינת ישראל, מקיים את תפקידו כערבי-פלסטיני, כאזרח במדינת ישראל, מבסס את קיומו, מעצים את חברתו ותומך בסוגייתו הפלסטינית. ואני אמרתי בצורה ברורה ומפורשת שכל המאמץ שלי כעת מושקע כמעט בקרב הפוליטיקאים הישראלים וגם בקשרים בינלאומיים וערביים, כדי לתרום לעצירת המלחמה נגד עמנו הפלסטיני ולהשגת הסכם החלפה [החזרת חטופים בתמורה לשחרור אסירים ביטחוניים], ואחר כך אם ברצון אללה, שיהיה לנו תפקיד בדחיפה לכיוון הסדר פוליטי ישראלי-פלסטיני. נאיף אל-אחמרי: אתה מצדיק חלק מהעמדות בכך שהובנו באופן שגוי, כמו ההצהרה הזו שבה תיקנת ותיארת את האסירים הפלסטינים כמחבלים וכטרוריסטים. ואני שמח לשאול על החלק הזה. אבל יש ד"ר [מנסור עבאס], האומרים שיש לך מסר כפול – מסר ל[זירה] הפנימית ומסר ל[זירה] החיצונית: מסר לתקשורת הערבית והפלסטינית, ומסר אחר לתקשורת הישראלית ולתקשורת הזרה הבריטית, האמריקאית ואחרות. מנסור עבאס: מר נאיף [אל-אחמרי], הרשה לי להיות ברור ומפורש. הבעיה שלי היא שיש לי מסר פוליטי אחד, ולכן הישראלי אינו מרוצה ממני, הפלסטיני אינו מרוצה ממני, הערבי אינו מרוצה ממני, וגם לא אלה שחושבים בדרך שונה. אל תשכח שיש לי יריבים פוליטיים בתוך החברה הערבית שתמיד שואפים לעוות את תדמיתי ולסלף את עמדותיי, את מחויבותי ואת זהותי. לכן פעם נוספת, המסלול הפוליטי שלנו ברור ושקוף, עמדותינו הפוליטיות ברורות ושקופות. ועכשיו, אם תרצה שאסביר את כל ההצהרות או את כל האמירות – אני יכול להסביר אותן, אבל יש מהות לשיח הפוליטי שאנחנו מקיימים ברשימה הערבית המאוחדת [רע”מ]. יש מהות לשייכות שלנו הערבית-פלסטינית, גם המוסלמית, ויש מחויבות לפרויקט פוליטי שדורש את סיום הכיבוש והקמת המדינה הפלסטינית והסרת ההתנחלויות בגבולות 67, ושתהיה מדינה [פלסטינית] לצד מדינת ישראל. ואנחנו כאזרחים ערבים פלסטינים נושאים את הזהות הערבית-פלסטינית, מממשים את קיומנו, מעצימים את קיומנו, נאחזים באדמתנו, מחזקים את נוכחותנו, משרתים את חברתנו הערבית ומשרתים את עמנו הפלסטיני. נאיף אל-אחמרי: ד”ר [מנסור עבאס], כלומר בהסבר שלך לחלק מההצהרות, אם תרשה לי ד”ר, אם תרשה לי ד"ר – אתה אומר שאולי תסביר חלק מההצהרות. אני רוצה שתסביר לי למה תיארת את האסירים הפלסטינים כמחבלים וכטרוריסטי?. ההצהרה הזו, אתה יודע שהיא הייתה אמירה [המכוונת] ל[זירה] החיצונית. מנסור עבאס: לא אחי, אני [נקטע] נאיף אל-אחמרי: ד”ר [מנסור עבאס], יש סרטון של הראיון. מנסור עבאס: אתה צריך לוודא את המידע ומה שאמרתי בשפה העברית. העיתונאי שאל אותי: האם ביקרת אצל המחבלים [בבית הסוהר]? אמרתי: אני לא ביקרתי מחבלים [בבית הסוהר]. נקודה. שורה חדשה. אילו שאל אותי האם ביקרתי אסירים פלסטינים [בבית הסוהר], הייתי אומר לו: אני לא ביקרתי אסירים פלסטינים [בבית הסוהר]. נאיף אל-אחמרי: ולכן אתה קורא להם אסירים, הם לא מחבלים ולא טרוריסטים כפי שציינת. הם אינם מחבלים או טרוריסטים כפי שציין הד”ר [מנסור עבאס]. אם אתה שומע אותי [הייתה בעיה בשידור], כי יש מי שאומר שההצהרה הזו הייתה הסיבה לפירוק הרשימה הערבית המשותפת בכנסת מלכתחילה. מנסור עבאס: לא לא, אין לזה קשר כלשהו. זה בא בהקשר אחר לגמרי. להפך, פעם נוספת [מתקיים] תהליך הסילוף [של דבריי]. שים לב שתרבות הסילוף קיימת בהיקף רחב. כלומר, הסיעות הפלסטיניות בוגדות זו בזו או מאשימות בכפירה זו את זו, מאשימות זו את זו בשיתוף פעולה [עם ישראל]. ולכן, בכנות, זה חלק מהאווירה הכללית הפלסטינית. לכן אין צורך למקד תשומת לב לדבר הזה. אני היום ובכל יום מקיים את תפקידי גם כנבחר וכמנהיג פוליטי של הערבים הפלסטינים בתוך מדינת ישראל, וגם את היותי פלסטיני המשרת את הסוגיה הפלסטינית, וההנהגות הפלסטיניות יודעות איזה תפקיד אני ממלא באופן יומיומי כדי לעצור את המלחמה הזו [המערכה הצבאית שניהל צה”ל ברצועת עזה בתגובה למתקפת השבעה באוקטובר 2023] ולנסות להגיע להסכם לסיום המשבר שאנחנו נמצאים בו. סימוכין:](https://image.24vids.com/tw-2082641414672859473/amplify_video_thumb/2082641138498797568/img/EOO52OSQrHrD02Md.jpg)
![מנסור עבאס: "אם יש מחלוקת, דוד [אמסלם], בין הנביא מוחמד לבין [שבט] קורייש, אתה צריך לעמוד לצידו של הנביא מוחמד, כי הוא ממשיך דרכו של הנביא משה; במשך שנים האיסלאם קיבל את היהדות והיהודים. יש חילוקי דעות; אבל לא בעקרונות האמונה והמוסר; הסיפורים על בני ישראל והיהודים נמצאים בקוראן" ב-8 ביולי 2026, חבר הכנסת מנסור עבאס (منصور عباس), יו"ר הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ), המייצגת בכנסת את התנועה האיסלאמית (הפלג הדרומי), פרסם את ההודעה הבאה בפייסבוק (במקור בערבית): "בכנסת אמרתי את דבריי בהגנה על האיסלאם והמוסלמים: דתנו [האיסלאם] היא דת רחמים וצדק, ואסור לצמצם אותה להכפשה, הסתה ועיוות [האמת]". עבאס צרף סרטון וידאו מתוך דיון בכנסת, כמובא להלן: דוד אמסלם: בגלל שהמוסלמים רוצים להרוג את עם ישראל בגלל שאנחנו יהודים. מנסור עבאס: עזוב אותך מההסתה הזאת. יש טעות אסטרטגית גם של מזרחנים יהודים שמנסים להשחיר את הפנים של האיסלאם כדת, ושל המוסלמים וההיסטוריה המוסלמית. בהיבט הדתי, ואני איש דת ומכיר את השריעה [ההלכה] האיסלאמית על פרטיה, ואת הקשר הדתי עם היהדות, ובכלל תפיסת האיסלאם, שהאיסלאם הוא ממשיך את דרכם של כל הדתות המונותאיסטיות. כל דת שנובעת מאמונה באל אחד יחיד ובנביאים אנחנו מאמינים, ובספרי הקודש אנחנו מאמינים, ואנחנו הולכים בדרכו של הנביא מוחמד עליו השלום, ובדרכו של הקוראן. ואם יש מחלוקת, דוד [אמסלם], בין הנביא מוחמד לבין [שבט] קורייש [قريش - שבט ערבי חזק ומכובד ממכה, שממנו יצא הנביא מוחמד ושלט על הכעבה ועל מסחר החג' במאה ה-6–7], אתה צריך לעמוד לידו ולצידו של הנביא מוחמד, כי הוא ממשיך את דרכו של הנביא משה, ואתה לא צריך להיות נגדו [נגד מוחמד], ולא להאשים אותו [את מוחמד]. לא, אני לא מדבר באופן אינדיבידואלי עליך כדוד [אמסלם], אלא כתפיסה. ולא, אני אספר לך, אני אתן לך תשובות. אתה צריך להיות לידו [של מוחמד]. אני אתן לך תשובה. אני אתן לך תשובה.זאת כתפיסה, אבל אני יודע שחשובה לך הדת והאמונה, ולכן דוד [אמסלם], לא לחצות את הקווים, ולהיות עם האנשים שעינו, ורדפו, והאשימו את הנביא מוחמד. הוא בסך הכל ממשיך דרכם של כל הנביאים. אצלנו בתפיסה הדתית אומרים, שהנביאים הם אחים, ובכלל כל האנושות היא משפחה אחת לאב אחד ולאימא אחת. זאת התפיסה ההומניסטית באיסלאם. התפיסה ההומניסטית באיסלאם אומרת, שאנחנו משפחה אחת, אחר כך הפכנו לשבטים, ועמים, וקבוצות וכולי, כדי שנכיר אחד את השני, וזה תרגום חלקי של פסוק בקוראן. [קוראן, פרק: 49 פסוק: 13]. עכשיו, לקשר בין היהדות לאיסלאם - האיסלאם, בוודאי שמכיר ביהדות, ויש לה מעמד באיסלאם. וכשמוסלמים רצו לאלץ, להכריח את הבנים שלהם, חלק מהבנים שלהם, או אחים שלהם להתאסלם, אחרי שהם אימצו את היהדות או הנצרות, פסוק בקוראן קבע שאין כפייה בדת - لا اكراه في الدين [קוראן, פרק: 2 פסוק: 256]. ולכן, במשך שנים האיסלאם קיבל את היהדות ואת היהודים. יש חילוקי דעות, יש חילוקי דעות בין הדתות בתחומים מסוימים, אבל לא בעקרונות של האמונה, של המוסר. גם מבחינת ההיסטוריה, הסיפורים של בני ישראל, של היהודים, נמצאים בקוראן, והביקורת שיש על התנהגותם של היהודים ושל המוסלמים בקוראן זה אותה ביקורת שיש לתורה על התנהגותם של בני ישראל. זו ביקורת לגיטימית. אבל לשלול את זכותם, לחיים, לביטחון, לחופש, זה לא נכון. סימון דוידסון [סגן יו"ר הכנסת ממפלגת "יש עתיד"]: רגע, אני רוצה להגיד לך משהו, בבקשה, [מילה לא ברורה] מנסור, וגם לשר [דוד] אמסלם. מה שהיה פה זה רגע היסטורי נדיר. לשבת ולהקשיב. מנסור [עבאס] הקשיב לשר [דוד] אמסלם, אחרי זה ה[דוד] אמסלם הקשיב למנסור [עבאס]. אני חושב שחברי הכנסת היו ככה עם העיניים פקוחות, וגם הקהל למעלה. הבית הזה [הכנסת] צריך ללמוד להקשיב. אני מודה לכם על השיח הזה, זה היה, אני חושב, מרתק. זהו, אז אני רוצה להגיד בבקשה, אדוני. מנסור עבאס: נחזור לענייננו. סימוכין:](https://image.24vids.com/tw-2079951605416235419/amplify_video_thumb/2079951467083882497/img/6LvEnP9xhaYgO10S.jpg)
![בכיר בחמאס מעיד: יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, עקב מקרוב אחר המשבר הפנימי בישראל, כולל השסע בצה"ל, במערכת הביטחון, ברחוב הישראלי ובערים השונות, והנחה לאתר את הרגע המתאים כדי ליזום מתקפה שתסייע למיטוטה של ישראל העיתונאי אחמד מנסור (أحمد_منصور) ערך ראיון מקיף עם ד"ר באסם נעים, ראש המחלקה המדינית וליחסי החוץ בתנועת חמאס, על אישיותו של יחיא אל-סינוואר (يحيى السنوار) מנהיג חמאס ברצועת עזה (2017 -2024), והתקופה שקדמה למתקפת השבעה באוקטובר 2023 ("מבול אל-אקצה"). להלן תרגום קטע מהראיון שהועלה ליוטיוב ב-12 במרץ 2025: אחמד מנסור: בעת שבה ישראל הייתה שסועה מבפנים בסכסוכים פנימיים במשך חמש שנים לפני "מבול אל-אקצה" [מתקפת השבעה באוקטובר], יחיא סינוואר הוציא לפועל מהלך של הונאה אסטרטגית, ייתכן ללא תקדים ייתכן בהיסטוריה, המזכיר את הסוס הטרויאני, ודברים שאירעו בקרבות המכריעים הגדולים בהיסטוריה. כיצד הוא [סינוואר] עקב אחר ההתרחשויות בישראל במהלך חמש השנים שקדמו למבול אל-אקצה? באסם נעים: לאור זאת שהוא [סינוואר] ריצה 22 שנות מאסר, ולמד [בתקופת המאסר] את הספרות העברית [פרסומים בשפה העברית], ולאור זאת, כך שמעתי ממנו, שהוא תמיד היה מתעדכן בפרטי ההתרחשויות בחברה הציונית, ולאחר מכן, כאשר השתחרר מהכלא, הוא המשיך לעקוב אחר המצב [בישראל], כלומר הוא האזין לערוצי [החדשות] הישראליים, הוא קרא את הדוחות ואת המחקרים, מעבר למה [הדוחות] שהגיעו ממומחים במחלקות השונות [של חמאס], המחלקה המדינית, או [מחלקת] המודיעין, מחלקת הביטחון הכללי ועוד. הוא [סינוואר] עקב מקרוב, ועקב אחר הפרטים הקטנים. לדוגמה, אני זוכר שבאחת הפעמים הוא כינס אותנו ואמר שעכשיו מתקיימת [מערכת] בחירות בישות [ישראל]. אחמד מנסור: אחת מתוך חמש [מערכות הבחירות] שנערכו [בישראל]. באסם נעים: כן, אני סבור, שאין מדובר ב[מערכת הבחירות האחרונה], אלא בזו שקדמה לה. אחמד מנסור: כן. באסם נעים: הוא ביקש להעריך את המצב. מה התרחישים הצפויים לגביהם? ומה נדרש מאיתנו? האם אנו נדרשים לכוון [את מהלכינו] לכיוון מסוים? לעודד את הערבים [אזרחי ישראל] שלא ליטול חלק [בבחירות]? לעודד את הערבים [אזרחי ישראל] להשתתף בבחירות? אחמד מנסור: ערביי פלסטין. באסם נעים: ערביי פלסטין. כמובן, קיימת עמדה הלכתית איסלאמית [בעניין זה], וקיימת עמדה מדינית וכולי. אבל, הוא פתח את האופק עבורנו לחשוב באופן מעמיק [בשאלה] כיצד אנו יכולים להשפיע. ייתכן שנדרשת פעילות בשטח [ביצוע פעילות צבאית/ טרור נגד ישראל]. אתה זוכר שב-96 [1996]. אחמד מנסור: כן. באסם נעים: [ראש ממשלת ישראל] שמעון פרס הפסיד בבחירות בגלל פעולות ההקרבה העצמית בדרכו של אללה [פיגועי ההתאבדות]. אחמד מנסור: אמת. באסם נעים: ו[בנימין] נתניהו [מנהיג הליכוד] ניצח בפעם הראשונה [וזכה להיבחר] לראש הממשלה. וייתכן, שנדרשת פעולה בשטח [ביצוע פעילות צבאית/ טרור נגד ישראל] כדי להשפיע על המצב ב[אזור] הפנים [של פלסטין, שהוא בראייה הפלסטינית שטח מדינת ישראל]. ואולם, כפי שציינתי, היה ברור לנו, כך הבינו כולם, שקללת העשור השמיני [מאז הקמת מדינת ישראל] החלה לבוא לידי ביטוי, כיוון שהישראלים מאמינים שהבית הראשון, והבית השני, שהם המדינה [היהודית] הראשונה וה[המדינה היהודית] השנייה קרסו בראש ובראשונה מבפנים, ואז הגיע הגורם החיצוני והשלים את חיסולן. אחמד מנסור: כן. באסם נעים: אנו הולכים לקראת קרע או לקראת פילוגים [בישראל] לאורך ולרוחב במישורים האידיאולוגי, החברתי, הדתי, הזהות, בכל התחומים, בצבא ובביטחון, ועוד, עד לנקודה בה אנו מתחילים לשמוע מונחים, שהראשון בהם: קללת העשור השמיני, מדינת אל-קודס [ירושלים, מדינת יהודה] ומדינת תל אביב. את מדינת אל-קודס [ירושלים, מדינת יהודה] מוביל הימין הקיצוני. אחמד מנסור: זה מוזר מאוד, שכעת ישראל הגיעה זמן קצר לפני "מבול אל-אקצה" לפילוג חברתי פנימי, שבו הקיצונים דרשו [להקים] את מדינת אל-קודס [ירושלים, מדינת יהודה] והחילונים במדינת תל אביב. באסם נעים: הם לא דרשו מדינה. נוצרה מדינה בתל אביב שמנהיגים אותה יהודים ליברלים הנחשבים למערביים, אלה שבאו במסגרת המפעל [הציוני] הראשון. אחמד מנסור: כן. באסם נעים: אחת הסיבות להישרדותו [של המפעל הציוני] נשענת על שני יסודות: היסוד של הזהות הדתית היהודית, והיסוד השני - שהם מייצגים את ערכי המערב. אנו בני המערב, אנו מייצגים את ערכי המערב, ואנו ראש החרב בהתנגשות הציביליזציות בין המזרח למערב. ללא הדימוי הזה, הדימוי שהם מייצגים את המערב, ישראל מאבדת את אחת ההצדקות החשובות לקיומה. ולכן, [היהודים הישראלים] הליברלים יודעים שאם אנו נהיה קיצונים בכיוון זה [כלומר אם ישראל תיטה לכיוון הימני הקיצוני], אנו נאבד את התמיכה והגיבוי של המערב. לכן, הם נאבקים נואשות כדי להגביל את הכיוון הקיצוני הזה [הימין הקיצוני] בפינה מוגדרת. אחמד מנסור: בהחלט. באסם נעים: אבל כיום, החברה הישראלית הפכה לנוטה לימין, וכעת הם [המזוהים עם הימין] נמצאים בצבא, מהווים אחוז גבוה מהחברה. לכן, הפילוג הזה היה ברור, פילוג בצבא, פילוג בביטחון, פילוג ברחוב, פילוג בערים. הוא תמיד קרא זאת כך, כלומר שעלינו לעקוב אחר ההתפתחויות מקרוב עד אשר נאתר את הרגע המתאים כדי לכוון את המכה [הצבאית] אשר תסייע לפרק את החברה הזו. לכן, אני תמיד אומר שמה שאירע ב-7 באוקטובר עשוי לא להוביל לשחרור [של פלסטין] בסבב [העימות הצבאי] הזה, אבל הנזק שנגרם [לישראל] הוא בלתי הפיך. סימוכין:](https://image.24vids.com/tw-1920145286241878293/amplify_video_thumb/1920144899338280960/img/PW7lH5_QM3-yYhac.jpg)
![חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - גיא פורן, ממובילי מחאת טייסי חיל האוויר, מביע ביטחון מוחלט שבג"ץ יפסול את חוק ביטול עילת הסבירות, אך מציין שהוא תומך "בהחלטה של הטייסים הפעילים להשעות את שירות המילואים ההתנדבותי שלהם; הם [הטייסים] חושבים שזה הדבר היחיד שיכול לעצור את זה" ב-24 ביולי 2023, התארח גיא פורן, ממובילי מחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית, בתוכנית הרדיו של אריה אלדד ואיתן כבל ב-103fm. להלן תוכן הראיון: אריה אלדד: שלום וערב לסרן במילואים גיא פורן ממקימי פורום 555. גיא פורן: ערב טוב לכם. אריה אלדד: זה שאתה סרן, זה אומר שאתה אדם צעיר ועדיין טייס פעיל או שלא היפלת מספיק מטוסי אויב? גיא פורן: אני לא טייס פעיל, ואני צעיר בן 67. אריה אלדד: שכוייך! כל הכבוד, אבל לא היית בן 37 היום, ואתה רואה את החלטת הכנסת, או שומע עליה, ושומע גם את קריאתו של ראש האופוזיציה, [יאיר] לפיד, שאומר, חכו לבג"ץ. מה אתה עושה? גיא פורן: קודם כל, אני לא חושב שיש משמעות ל'לחכות לבג"ץ', כי אני חושב שבג"ץ, הסיכוי, כולכם בטח מסכימים, שבג"ץ יפסול את החוק הזה [חוק ביטול עילת הסבירות] מחר. הוא [החוק] לא קיים. אבל אני, כמו שאתם יודעים, מוביל את קבוצת 555, שיש בה 1700 טייסים לשעבר, כמוני, שהכרזנו באופן מאוד ברור שאנחנו תומכים בהחלטה של הטייסים הפעילים להשעות את שירות המילואים ההתנדבותי שלהם, אם הם יחליטו זאת, אנחנו לא דוחפים אותם, אבל אם הם יחליטו כך, אנחנו תומכים בהם. אז מה שלפיד אמר לא נראה לי שמשנה משהו בעניין. איתן כבל: אבל גיא, [מדבר] איתן כבל, ערב טוב. גיא פורן: ערב טוב. איתן כבל: תראה בסוף, זו מדינה לא רק של הקואליציה. זו מדינה של כולנו גם אלה שבאופוזיציה. זאת אומרת, אתה לא חושב שהמקום הקדוש הזה שנקרא צה"ל, להתהפך ובפעם הבאה זה יעבוד נגדנו אלה שחושבים הפוך? גיא פורן: לא, אז רגע אתה לדעתי אתה מערבב פה שני דברים. איתן כבל: בבקשה. גיא פורן: אז אני אנסה להבהיר. קודם כל, בוודאי שצה"ל יקר לכולנו, ובוודאי שההחלטה של טייסים, שכל החיים שלהם משרתים, ושחיל האוויר זה חלק מהחיים שלהם, לעשות צעד כזה של הפסקת המילואים להפסיק טיסה, שזה החיים שלהם, זה צעד שזאת הקרבה אדירה מבחינתם. הם עושים את זה רק בגלל שהם חושבים שזה הדבר היחיד שיכול לעצור את זה, ותוך ידיעה... אריה אלדד: כלומר, לא בג"ץ, לא חסימות הכבישים, הטייסים. הפיכה צבאית. גיא פורן: לא, זה בכלל לא הפיכה צבאית, כי הפיכה צבאית זה מישהו שהולך לקחת כוח. להיפך, אנחנו שמים את הנשק שלנו. זה לא נשק. התנדבות, וכבר דיברנו על זה אריה כמה פעמים. אריה אלדד: נכון. לא שכנענו זה את זה. גיא פורן: לא, לא, זה חשוב, כי אתם כל פעם... אריה אלדד: אבל האמירה שלך היא חשובה, אתה אומר, לא הכנסת, לא בג"ץ, לא החסימות, אנחנו. אנחנו קו ההגנה האחרון. גיא פורן: לא, לא, ממש לא. אה, לא, לא בעניין של קו הגנה. כל אחד בפני עצמו מסתכל בראי ואומר, האם אני, ש-40 שנה הולך למילואים כל פעם, רוצה ויכול להמשיך להתנדב למילואים, אם המדינה, מבחינתי, הפרה את החוזה ושינתה את חוקי המשחק? אנחנו 40 שנה, שירתנו בממשלות ימין, מתוכם 15 ביבי [בנימין נתניהו], לא אהבנו חלק אדיר מהדברים שנעשו. אף פעם בחיים לא חלמנו לעשות צעד כזה. איתן כבל: אבל עדיין גיא, אני אומר לך שוב, אני בצעד שלך מלא מלא. אבל, אני עדיין תוהה לעצמי, אתה מבין, בכל מה שנוגע, מה שאני רואה בעיני רוחי זה עולם של ציפור נפש. אתה בדיוק הגדרת את זה, הגדרת את זה, הם רואים בזה, ובצדק מבחינתם, שבירה של מערכת ההסכמות בין העם לבין השלטון. בבחירות הבאות, אחרי הבחירות, ירצו לעשות שלום, ירצו להעביר משהו ממקום למקום, ואנשים יבואו בדיוק מאותה נקודה של ציפור נפש. זה מה שמטריד אותי. גיא פורן: איתן, אני אענה לך.אז שלא יטריד אותך. למה? קודם כל, אם יעשו שלום, לא נראה לי שתהיה פה התנגדות חריפה, אבל נתת לך סתם דוגמה. בוא נגיד שמבחינתי, אם היה מדובר באיזשהו צעד של ימין או שמאל או משהו כזה, אז לא היה הנושא. אני לא רואה מצב, שבו ממשלה, נגיד אחרת, תשנה את חוקי המשחק באותה צורה של מה שנהיה עכשיו, ואם יצאו אנשים לרחובות, כי היא תנסה לשנות את זה, אני אתמוך בהם. אין צד שני. אין צד שני בקטע של הליברליזם והדמוקרטיה. יש צד אחד. אריה אלדד: תודה רבה, להבנתי, [הסכמי] אוסלו למשל שינה לחלוטין את כללי המשחק בארץ ישראל, אבל אולי זה רק אני... גיא פורן: ממש לא, אוסלו זו החלטה של הממשלה. החלטה מדינית. אריה אלדד: סליחה, אני מתנצל, מחקתי את זה מהפרוטוקול כי נגמר לנו הזמן. תודה רבה, סרן גיא פורן. גיא פורן: תודה רבה, חברים, תודה לכם. סימוכין: ספטמבר 2023 – איל נוה ממייסדי "אחים לנשק": "נכבד את פסיקת בית המשפט העליון" אם יחליט שלא לבטל את החוק לביטול עילת הסבירות. סימוכין:](https://image.24vids.com/tw-1971778209369723336/amplify_video_thumb/1971778030499426304/img/IWn6NMBPyzh9eWzm.jpg)
![29 ביולי 2026 – מנסור עבאס: "[אנו רוצים] שירות התנדבותי חברתי ערבי, לא מחייב, ללא קשר לביטחון, ללא קשר לצד הצבאי, בניהול ערבי, שלו יעדים ערביים, שמבטא זהות ערבית; ובתמורה לקבל את ההטבות והזכויות שמקבל כל יהודי שמשרת בשירות הרשמי: מלגות, הזדמנויות בעבודה, זכויות שוות" ב-29 ביולי 2026, אתר החדשות "בכרא" (بكرا) פרסם ראיון שערך עם חבר הכנסת מנסור עבאס (منصور عباس) ולהלן תרגום דבריו של עבאס: ראו, מקור ההסתה ידוע: הימין – לא רק הפשיסטי והגזעני, אלא הימין באופן כללי. והסיבה פוליטית. הם רואים שהרשימה הערבית המאוחדת [רע"מ] ומנסור עבאס בפרט, בצד הזה, רוצים להיות הגוש המשלים לקואליציה הבאה, כדי שנחליף את הממשלה הגזענית הזאת. הסיכויים להחלפת ממשלת הימין בלי הרשימה הערבית המאוחדת הם כמעט אפסיים. לכן הם רוצים לשלול את הלגיטימציה מרע"מ שיכולה להוביל לנפילת הימין, כפי שעשינו בשנת 2021, ולהחליף אותה בממשלת שינוי חדשה. זו הסיבה המהותית, בנוסף לכך שהתרבות שלהם, ה-DNA שלהם, הוא גזעני ופשיסטי. הם לא אוהבים ערבים ושונאים ערבים, ולא רוצים לראות [אותם] חלק מהחברה הזאת וחלק מהשלטון במדינה, ולא בייצוג [הפרלמנטרי] כפי שצריך [להיות] בכנסת. שירות אזרחי או שירות חברתי או פעילות התנדבותית – זה חלק מהתרבות הערבית והדתית שלנו בחברה הערבית. אבל אנחנו רוצים מסגרת שמתאימה לנו כערבים במדינת ישראל – מסגרת שאינה קשורה כלל לביטחון, לצבא ולמשטרה, ואינה קשורה כלל לממסד, אשר מוביל [את הצעירים] לאידיאולוגיות גזעניות ופשיסטיות. [אנו רוצים] שתהיה פעילות התנדבותית בלי לקשור את הזכויות לחובות, ושתינתן הזדמנות לשרת את החברה הערבית שלנו באופן ישיר. אנחנו זקוקים לפעילות התנדבותית בתוך החברה הערבית שלנו. נותר ליצור את המסגרת הרשמית, כי בסופו של דבר – מה מונע ממך היום להקים עמותות התנדבות בחברה הערבית? איש אינו מונע ממך. אבל אנחנו רוצים שירות התנדבותי, ובתמורה לכך לקבל את ההטבות או הזכויות שמקבל כל נער או צעיר יהודי שמשרת בשירות הרשמי. כלומר, שיהיו להם מלגות, שיהיו להם הזדמנויות בעבודה, ושיהיו להם זכויות שוות לאזרח היהודי האחר. בהיבט של הפעילות ההתנדבותית – אצלנו בתנועה האיסלאמית קיימת התנדבותית, ומשתתפים בה מאות ואלפים. אבל אין זו הכוונה [של הדברים]. הכוונה היא שתבנה מערכת שירות התנדבותי חברתי ערבי, לא מחייב, ללא קשר לביטחון, ללא קשר לצד הצבאי, בניהול ערבי, שלו יעדים ערביים, שמבטא זהות ערבית. זו הכוונה, וכל אמירה אחרת שמאשימה אותנו בכך שאנחנו רוצים שירות לאומי או שירות צבאי או משהו כזה – זה סוג של התנגחויות פוליטיות, השמצות, הטלת ספק והאשמות שאנחנו רגילים אליהן. ואגב, אני אומר שהפרויקט הזה צריך להיות פרויקט אחדותי, שינוהל באופן אחדותי תחת מטריית ועדת המעקב [העליונה של הציבור הערבי] והוועד [הארצי] של ראשי [הרשויות המקומיות הערביות] בהיבט הזה, ושתהיה החלטה אחת [בעניין השירות ההתנדבותי] – לא של מפלגה או של אדם, אלא החלטה של החברה הערבית כולה. סימוכין:](https://image.24vids.com/tw-2083007851874668593/amplify_video_thumb/2083007520377823232/img/pJkA0Im_SQeHKenD.jpg)
![תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:](https://image.24vids.com/tw-2079552164024717505/amplify_video_thumb/2079551851066798080/img/KFumx5DPaO4l4RLx.jpg)
![מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"](https://image.24vids.com/tw-1902548408159666652/amplify_video_thumb/1902547352956882944/img/mdKPuUomDtrJQylY.jpg)
![מנסור עבאס: ההודעה ב-7 באוקטובר 2023 נועדה "להביע את התנגדותנו והגינוי המוחלט שלנו להם [אירועי מתקפת ה-7 באוקטובר], כי ראיתי בהם סכנה קיומית וסכנה לזכויות עמנו הפלסטיני, ו[הערכתי ש]השלכותיהם יהיו כואבות מאוד עבורנו. זו הייתה פעולה שלא הייתה מחושבת כלל, לא בפרטיה ולא בתוצאותיה" ב-5 באוגוסט 2025, ערוץ יוטיוב מזיג’ פרסם ראיון שערך עסמת מנסור (عصمت منصور) עם חבר הכנסת מנסור עבאס (منصور عباس), יו"ר "הרשימה הערבית המאוחדת" (רע"מ), המייצגת בכנסת את התנועה האיסלאמית (הפלג הדרומי). להלן תרגום קטע מהראיון: עסמת מנסור: ספר לנו על מנסור עבאס, יו"ר סיעה בכנסת הישראלית, יו"ר מפלגה ערבית המנהיגה ציבור ב[אזור] הפנים [הפלסטיני, כלומר ישראל], תנועה איסלאמית. איך הוא הושפע מה-7 באוקטובר [2023]? מנסור עבאס: העמדה הראשונה [שהבעתי] פורסמה ב-7 באוקטובר עצמו. ייתכן כתוצאה מהמעמד שלי, הקשרים שלי והיכולת שלי לאסוף מידע, הצלחתי במהירות רבה מאוד לגבש תפיסה [באשר למצב המתפתח], וראשית, להבין, לפני אחרים, מהו אירוע ה-7 באוקטובר [כבר] בשעות הראשונות, שכן אפילו אנשים רבים שהיו מעורבים ב[אירוע] ה-7 באוקטובר, בין אם מצד זה ובין אם מצד אחר, לא גיבשו עדיין את התמונה המלאה.לי הייתה היכולת בשעות הראשונות להבין את גודל האירוע, ועל בסיס זה להבין את משמעויותיו, מימדיו והסיכונים הקיימים בו. איני מעוניין להעיד על עצמי, אבל לאחר שנה וכ-10 חודשים או 9 חודשים מהאירוע, אני אומר שתפיסת [תמונת המצב] העומדת היום מולי היא אותה תפיסת [תמונת המצב] שגיבשתי ב-8 באוקטובר. כלומר, התפתחויות האירועים מבחינתי לא כללו הפתעה כלשהי. מה שצפיתי ב-7 וב-8 באוקטובר הוא התרחיש שמתקיים עד עכשיו. אבל אני רוצה להאיר מספר נקודות. המציאות שלנו, הפלסטינית, בתוך ישראל, כאזרחים במדינת ישראל, מורכבת מאוד. היא הייתה מורכבת לפני ה-7 באוקטובר והפכה למורכבת עוד יותר ב-7 באוקטובר, שכן הסכנות שהמצב יצר אחרי ה-7 באוקטובר כללו גם אותנו. אנחנו נחשבנו החזית המסוכנת ביותר, והיעד בשיח הפוליטי הישראלי, במיוחד בימין. נחשבנו לחזית המסוכנת ביותר על ישראל במקרה של מלחמה רב-זירתית. הימין הקיצוני בפרט הוביל את הכיוון הזה, ובמיוחד [השר לביטחון לאומי איתמר] בן גביר, שדיבר תמיד על המושג הזה [החזית המסוכנת ביותר], ואמר שיש "שומר החומות מספר שתיים", "שומר החומות" בעברית, כך כינו את אירועי רמדאן 2021 [מאי 2021], שנתיים קודם לכן, שבהם היו עימותים, דם נשפך בין אזרחים בערים המעורבות [בהן מתגוררים יהודים וערבים] ובערים שאינן מעורבות, בין אזרחים ערבים ליהודים שהתעמתו אלה באלה. לכן, אם חוזרים ל-7 באוקטובר, בהצהרה הראשונה שפרסמתי, כמובן שהייתי חייב לפרסם הצהרה לגבי האירועים [מתקפת השבעה באוקטובר], ולהביע את התנגדותנו ואת הגינוי המוחלט שלנו להם [אירועי מתקפת השבעה באוקטובר], כי ראיתי בהם סכנה קיומית וסכנה לזכויות עמנו הפלסטיני, ו[הערכתי ש]השלכותיהם יהיו כואבות מאוד עבורנו. זו הייתה פעולה שלא הייתה מחושבת כלל, לא בפרטיה ולא בתוצאותיה. אבל אם תחזור לפרטים, תמצא שהעמדה הזאת צומצמה לשורה או שתיים. החלק האחר של ההודעה שפרסמתי היה מופנה ישירות לאזרחים הערבים בישראל, הערבים הפלסטינים בישראל, ואמרתי להם בצורה ברורה וישירה: עלינו להיזהר, עלינו לציית לחוק ולסדר הציבורי, ולא להיגרר לאירועים ולעימותים, לא עם המדינה ולא עם האזרחים היהודים. הייתי ברור לחלוטין בעמדה הזאת, כיוון שרציתי להגן על הקיום הערבי-פלסטיני בתוך ה-48 [האזור שנכבש ב-1948, כלומר בשטח מדינת ישראל], וזו הייתה הדאגה הגדולה ביותר עבורי במהלך החודשים הראשונים – איך אנחנו מחזקים את הקיום הערבי שלנו בתוך ה-48 [האזור שנכבש ב-1948, כלומר בשטח מדינת ישראל], וזאת כיוון שצפיתי, אחי עסמת [מנסור], שהמלחמה תימשך זמן רב, שהיא תהיה כואבת מאוד, ויהיה קשה מאוד לשאת את משקלה עבור האדם הערבי-פלסטיני בתוך ה-48 [האזור שנכבש ב-1948, כלומר בשטח מדינת ישראל]. ואולם, היה לי ברור מאוד, שלכל טעות בחישובים [בניתוח ובהערכת המצב] תגרום לכך שהאסון הקיים כעת בעזה יהיה גם אסון המתקיים גם ב-48 [האזור שנכבש ב-1948, כלומר בשטח מדינת ישראל]. סימוכין: ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 14:55 (שעון ישראל) פרסם חבר הכנסת מנסור עבאס בפייסבוק הודעה בערבית ובתרגומה לעברית המתייחסת למתקפה בפיקוד חמאס שנודעה בשם "מבול אל-אקצא". להלן נוסח ההודעה שפורסמה בגרסתה בעברית: "יו"ר רע"מ מנסור עבאס: לאור האירועים המצערים, הטרגיים והמגונים משעות הבוקר, וההערכות שהמצב יכול להתלקח למלחמה באזור, אני קורא לאזרחים הערבים במדינה וכלל האזרחים ערבים ויהודים כאחד, לשמור על איפוק ולהתנהג באחריות וסבלנות ולהקפיד על החוק והסדר הציבורי. מפציר באחיי ואחיותיי להימנע מלעסוק בכל מעשי אלימות או פגיעה בחיי אדם או ברכוש ציבורי ופרטי, ולא להיגרר לשמועות או הסתה המבקשת להסלים בתוך היישובים הערביים ומחוצה להם או בתוך הערים המעורבות. יש הרבה קורבנות ופצועים, סכנות ואתגרים. אנחנו צריכים להתאחד ולתמוך אחד בשני ולהושיט יד עוזרת זה לזה ולקבל את פני המשפחות לבתים שלנו, במיוחד באזור הנגב ובכפרים הלא מוכרים שאין להם מקלטים". סימוכין: בהודעה שפרסם ברשת איקס באותו יום בשעה 14:59 (שעון ישראל) כתב מנסור עבאס בעברית: "לאור האירועים המצערים, הטרגיים והמגונים, קורא לאזרחים הערבים וכלל האזרחים ערבים ויהודים, לשמור על איפוק ולהתנהג באחריות וסבלנות ולהקפיד על החוק והסדר. מפציר להימנע מלעסוק בכל מעשי אלימות או פגיעה בחיי אדם או ברכוש ציבורי ופרטי, ולא להיגרר לשמועות או הסתה המבקשת להסלים היישובים". סימוכין:](https://image.24vids.com/tw-2080074958743679434/amplify_video_thumb/2080074276867117056/img/pZnQrAlwZhd7l6E1.jpg)
![כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:](https://image.24vids.com/tw-2006834906932904108/amplify_video_thumb/2006834479281623040/img/rvHWhVMH4vCI5L16.jpg)