正在加载视频...

视频加载失败

״אני הפצועה הכי קשה מהשבעה באוקטובר. ושרדתי ואני פה ואני מתחילה ללכת, ואני מתחילה לאכול. אני לא מוותרת למרות שקרה מה שקרה. חמאס ניסו להרוג אותי ולא הצליחו. אני עדיין פה״: ליאור אוחנה ליוותה את מישל רוקביצין. לכתבה המלאה

2,115,363 次观看 • 2 年前 •via X (Twitter)

10 条评论

Zehava Dali 的头像
Zehava Dali2 年前

מישל את הנצחון על החושך....תמשיכי להתחזק... ולהשתקם.... יש לך.פנים מאירות...🌻

ruti🌹 的头像
ruti🌹2 年前

מדהימה!!! ה' יתן לה הרבה כוחות. דוגמא להשראה וניצחון. ❤️

🎗️ אין לנו על מי להשען והבוגד לדין🎗️ 🇮🇱 的头像
🎗️ אין לנו על מי להשען והבוגד לדין🎗️ 🇮🇱2 年前

נתניהו, המפקיר הגדול, אחראי ישיר למצבה של הצעירה הזאת. נתניהו לדין והדחה מיידיים על גרימת מוות של המונים וסבל עצום לאחרים, פצועים, חטופים ומשפחות שכולות

Captain George  קפטיין ג'ורג'. 的头像
Captain George קפטיין ג'ורג'.2 年前

ראויה להערצה. חיזקי ואימצי. עם ישראל כולו אוהב ומחבק אותך.

Assaf A.L. 🎵🎥📸 的头像
Assaf A.L. 🎵🎥📸2 年前

שמתי לייק לגיבורה. לא לכם. אבל יפה שהבאתם משהו באמת רלוונטי הפעם.

שמעון מלכה 的头像
שמעון מלכה2 年前

אחותי היקרה רפואה שלימה של הנפש והגוף.... ותחזרי לאיתנך הראשון חזקה יותר עם המון נחת ויישוב הדעת ושיהיה לך אושר עילאי ושמחה תמידית וחיוך על הפנים ונקווה שמעכשיו תוך זמן קצר תהי האשה הכי בריאה וחזקה של ה 7.10 ושיהיה לך רק טוב א.כ.י.ר

נאוה פנחס 的头像
נאוה פנחס2 年前

גיבורה אמיתית

David Barwon 的头像
David Barwon2 年前

אני מקווה שנהיה חכמים להעיף אותם מכאן למדינות ערב, שלא יהיה צורך לעולם לחוות זאת שוב, אני מצטער על מה שעברת, ומחזק אותך בהחלמה הפיזית הנפשית והרוחנית, ומאחל לך חיים טובים ומוצלחים. את גיבורה אחרי מה שעברת, ואת השאר את תנצחי. חיבוק ענק.❤️💐

🇮🇱Ronit Tsadok רונית צדוק 的头像
🇮🇱Ronit Tsadok רונית צדוק2 年前

הרבה בריאות החלמה מהירה גיבורה אמיצה מדהימה בהצלחה וברכה עוד יבואו ימים טובים ויפים 🙏🏆🇮🇱🩵💜💛💚❤️💙🤍🧡🩷

Dana1234 的头像
Dana12342 年前

ןלו רק למענך חייב להשמיד את החמאס

相关视频

גלית גוטמן המדהימה: אני גדלתי בדור שהמילה 'שלום' הייתה מילה לגיטימית. היו שירים על שלום, סיפרו לנו שתכף יהיה שלום, והיו גם כמה הסכמים של שלום. היה הסכם שלום עם מצרים, שנה אחרי מלחמת יום כיפור, להזכירכם, כשאף אחד לא האמין. כלומר, אנשי הימין לא האמינו, ואמרו ״מה פתאום, זה יהיה נורא״. והנה, קרה. והנה זה קורה, כבר כמעט 50 שנה. אחר כך גם שלום עם ירדן. ואני לא מוכנה לוותר על הסיפור הזה שיום אחד יהיה שלום גם עם עוד אויבים, ושבאמת יהיה פה מזרח תיכון חדש. ולכן כל פעם שיש מלחמה, למרות שאנחנו באמת חיים את הסיוט הזה, אני אומרת: אולי זה מה שיביא את היום שאחרי. קשה לי נורא להקשיב לאנשים שיושבים באולפנים, והם צריכים לקחת אחריות על זה שהם אומרים: לעולם אנחנו נחיה על החרב. קשה לי נורא להאמין בזה. אני לא רוצה לשמוע את זה או להאמין לזה, ולא בגלל שאני עוצמת עיניים, אלא בגלל שאני יודעת שבכל העולם, וגם כשמסתכלים על ההיסטוריה, מאות שנים אחורה: תמיד היו מלחמות, ובסוף היו מדינאים שעשו שלום ואני חושבת שגם יומנו יגיע, ואני לא מוותרת על זה.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

50,373 次观看 • 5 个月前

אני רוצה לפנות אליכם אזרחי ישראל, אני יודע שגם כשאנחנו מדברים כאן על השקעות מיליארדים והובלת רפורמות, אתם פוגשים את המציאות במקום הכי פשוט והכי יומיומי: בעגלת הקניות בסופר, לקראת החג. אני יודע כמה זה קשה. כמה כל מוצר שנכנס לעגלה מורגש. כמה כל משפחה עושה חשבון. זו בדיוק הסיבה שאנחנו פועלים. זו בדיוק הסיבה שאני נלחם לפרק את המונופולים ומשלם על זה מחירים אישיים ופוליטיים. אני לא מתכוון לוותר. כדי שהעבודה הקשה הזו שלנו תורגש גם שם, בעגלה בסופר. כדי שיוקר המחיה ירד לא רק בנתונים - אלא גם בחיים עצמם. ואני רוצה להוסיף מילה לכם בעלי העסקים, אתם שקמים כל בוקר ובונים את המדינה ועושים את הכלכלה, ומאפשרים לנו לעשות את כל הדברים הטובים האלה בתקציב. אני יודע שזאת תקופה קשה ואני משוכנע שנעבור אותה יחד ונצא ממנה מחוזקים. תמצו בבקשה עד תום את רשת הבטחון הגדולה שאנחנו מעמידים לכם - זה מגיע לכם בדין ולא בחסד. הניצחון יביא לנו בעזרת ה' ביטחון, והביטחון יזניק את הכלכלה ואת העסקים שלכם ויחזיר לכולנו בתשואות פנטסטיות. אני קשוב לכם. אני מודע לקשיים. ואנחנו נמשיך לעבוד, יום יום, גם אחרי התקציב, כדי להקל ככל הניתן.

בצלאל סמוטריץ'

21,828 次观看 • 5 个月前

ארז קלדרון: אני ארז קלדרון. היום החלטתי לשתף את הסיוט שאני עובר מאז שחטפו אותי לעזה. ב-7 באוקטובר, כמה ימים לפני יום ההולדת ה-12 שלי, נחטפתי לעזה. מחבלים התנפלו עליי וגררו אותי בכוח בלי נעליים ובלי בכלל להבין מה קורה מסביבי. לקחו אותי מהמשפחה שלי. ניסיתי לחפש את אבא שלי, אבל כל מה שראיתי היו מחבלים עם נשקים וגופות זרוקות על הרצפה. תארו לכם איך הרגשתי שהפרידו אותי מאבא שלי כשכולו מכוסה בדם מהמכות שהמחבלים הכו אותו. זה רגע שלא עוזב אותי. אני זוכר את המבט שלו כשכל הגוף שלו היה פצוע ומדמם, ורואה איך לוקחים אותי ממנו. הוא הסתכל לי בעיניים ולא יכל לעשות כלום. אני לא יכול לשכוח את הפחד. כל מה שרציתי זה לצעוק "אבא, תציל אותי!" אבל אפילו את זה לא יכולתי. הרגשתי שאני רוצה לצעוק ולא יכול. רק לחשתי לעצמי אבא אבא והרגשתי שעוד רגע אני מתעלף. סביבי היו מחבלים עם נשקים, והם לא הסכימו לי לצעוק, לא לבכות, רק לשתוק. כשהגענו לעזה, המון אנשים התנפלו עליי. הרגשתי שהם רוצים להרוג אותי. לא הבנתי איך זה קרה לי, מה ילד בגילי אמור לעשות? כשהייתי בשבי, שמעתי ברדיו את אמא שלי בוכה ואומרת כמה היא מתגעגעת אליי. רציתי לבכות אבל היה אסור לי, רציתי לחבק אותה, אבל לא יכולתי. הקול שלה נתן לי קצת כוח להמשיך, לדעת שלא שכחו אותי. אחרי 52 ימים בשבי, אני ואחותי סהר שוחררנו, אבל אבא שלי עדיין בעזה. אני לא מפסיק לחשוב עליו. אם הוא שם לבד, כמו שאני הייתי? אם הוא יודע שאנחנו כל יום נלחמים עליו. שלשום שמעתי שמחבלים רצחו 6 חטופים. אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה. אני לא רוצה שאבא שלי יהיה הבא בתור. עוד חודשיים יש לי בר מצווה, והחלום שלי הוא שאבא יעמוד לידי ויחבק אותי. אני לא יכול לדמיין חיים בלי אבא. אני רועד מפחד שיגידו לי שקרה לו משהו שאני אאבד אותו. אני לא יכול לחשוב על החיים שלי בלי אבא. אני לא רוצה לגדול יתום. רגע לפני שלקחו אותי ממנו הוא אמר לי ״ארז אני אוהב אותך אל תדאג יהיה בסדר״. בבקשה, תשתפו את מה שאני כותב ותפיצו את הפוסט והסרטון שלי. אולי זה יגיע לאבא שלי, כמו שהקול של אמא הגיע אליי כשהייתי בשבי. אולי זה יעזור להציל אותו ולהחזיר אותו הביתה. אני רק ילד שרוצה את אבא לידו, אני לא מבקש הרבה – רק את אבא חזרה. בבקשה, תשתפו. למעני, למען כל הילדים שרוצים את ההורים שלהם בחזרה, למען כל המשפחות שמחכים שכולם יחזרו. אני מבטיח לעדכן כאן את כל העוקבים כשאבא יחזור 🙏💔

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

89,298 次观看 • 2 年前

ביולי 2025 פנו אלינו ממערכת עובדה. התנאי היחיד שהם הציבו להתלוות היה ״שאין תנאים״ התנאי היחיד שאני הצבתי שנעשה הכל שהצופים יראו את איזנקוט כפי שאני רואה אותו כבר 23 שנים. במשך 9 חודשים כל מי ששמע, ראה, נחשף לבן ולהתלוות שאל אותי אם החלקתי על השכל איך שוב אני מוכיח שאני לא מבין כלום בעולם הזה של התקשורת. ואני רק המשכתי לחלום שכמה שיותר ישראלים יראו את גדי כמו שאני מכיר אותו. אני לא יודע איך יצא, בטח לא יודע איך אני והצוות יצאנו התנהגנו רגיל, לא שיחקנו, צחקנו, רבנו, כעסנו, התאבסנו כמו כל צוות ובטח ובטח צוות קמפין. אני יודע שדקה אחרי השידור כל אחד יבחר פרים אחד ויסביר למה הוא מוכיח את התאוריה שלו ש…. אבל אני ממשיך בתקווה שלי שיראו את גדי כפי שהוא באמת. לא ראיתי פריים אחד אני לא יודע איך בן שני וצוות עובדה ערכו מאות שעות לשעה אחת ומחזיק אצבעות שבן יצליח להביא לצופים את הסיפור המלא על כל חלקיו. אבל אם אני יכול לבקש משהו אחד ולקוות שהוא אכן יקרה- זה שתראו את גדי באמת, בלי צנזורה כפי שאני רואה אותו 23 שנים. אם זה יקרה, יקרה לכם מה שקרה לי- אתם פשוט תדעו שהוא ורק הוא צריך להיות ראש הממשלה של אחרי ה-7/10.🇮🇱

רונן מנליס - Ronen Manelis

86,238 次观看 • 3 个月前

היה לי יום חשוב ומטלטל. את המילים האלו אני כותב מהלב ומבקש לפתוח בתודה לחברי קהילת ניר עוז שקיבלו אותי היום למפגש בקיבוץ. באתי לניר עוז ברגע שהקיבוץ הרגיש שזה תזמון נכון. אנשי הקיבוץ, גיבורים, כואבים אך נחושים, טרחו והגיעו למפגש איתי מכרמי גת, שם מתגוררת הקהילה באופן זמני עד לבניה המחודשת של הקיבוץ. הם המתינו לי משפחה משפחה ליד מה שהיה פעם ביתה ונשרף והוחרב ונבזז. פסעתי כך שלוש שעות בשבילי הקיבוץ, בין הבתים והמראות והסיפורים והאנשים והתמונות והחיים והמתים. בשקט ובזעזוע. מקשיב, סופג, מעכל, לוקח איתי צידה להמשך הדרך מהאנשים אצילי הרוח ומלאי העוז שקמים מחדש לחיים של עשיה. הגעתי לכאן כי יש לי אחריות. יש לי אחריות לאסון הגדול ביותר שידענו. הגעתי כי אני כואב את החטופים שעוד לא הצלחנו להשיב כל בוקר וכל לילה ואני שותף עם חברי הקיבוץ לכאב. באתי לכאן כי רבע מחברי הקיבוץ נפלו או נחטפו באותו יום ארור. באתי כי אני מעריץ את אנשי ההתיישבות העובדת שעושים ציונות וחקלאות בספר על הגבול וכי הערך הציוני הזה שספג מכה קשה כל כך חייב לצאת ממנה הרבה יותר גדול והרבה יותר חזק. הגעתי לכאן כי אני שר האוצר ויש לי אחריות ותפקיד ראשון במעלה לתמוך בבנייה מחודשת של הקיבוץ וחבל התקומה. באתי כי אני אוהב את אזרחי ישראל ואת תושבי העוטף אהבת נפש. אני יודע, לפעמים אנחנו נוהגים לצייר את היריב האידיאולוגי בצבעים לא אמיתיים, כנראה זה קורה בכל המחנות. אבל פה, בניר עוז, לא היו צבעים. היה לב. היה כאב והיתה שליחות. היתה גם ביקורת צודקת ואנשי ניר עוז השמיעו אותה בכבוד מעורר הערצה ואני הקשבתי וקיבלתי ולקחתי ללב. מדובר באנשים מיוחדים וכואבים. בצדק. כל עם ישראל כואב, אבל כל עם ישראל לא עבר את מה שהם עברו. אני מודה להם על כך שפתחו את הדלת ואת הלב, זה לא מובן מאליו. זה לא טריוויאלי. אני כלל לא בטוח שאני במקומם הייתי מסוגל להזמין, לקבל ולהסתכל בעיניים של מי שיש לו חלק באחריות למחדל הנורא והאיום שבו ניר עוז נכבשה על ידי הנאצים של חמאס-דאעש ונשארה לבד שעות רבות כל כך באין מדינה או צבא. ברמה האישית אני חי את זה בשנה האחרונה, אני הולך לישון עם זה וקם עם זה. עם תחושת האחריות והאשמה ובעיקר עם המחויבות לתקן את מה שאפשר. את אנשי הקיבוצים הערצתי כאנשי התיישבות חקלאות וציונות עוד לפני האסון. עכשיו אני מעריץ אותם הרבה יותר על האצילות, על התעצומות, על העוז לדמיין כאן עתיד ולחזור. אנחנו מחויבים בע״ה להשבת החטופים הביתה ומחויבים להיות כאן עבורם במלאכת השיקום ובניה מחדש. הרוח היא שלהם, ויש להם הרבה כזו, ואנחנו מוכרחים לספק להם את החומר כדי לאפשר להם לייצר את העתיד הכי טוב, הכי חזק והכי עוצמתי שיתן את התשובה הניצחת לאויבים. מסיים את הסיור כואב אוהב ומחויב.

בצלאל סמוטריץ'

279,627 次观看 • 1 年前