Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

Возникла проблема при загрузке этого видео. Это может быть связано с временными проблемами сети или видео может быть недоступно.

На главную

בואו בשבת להקשיב לילדים שיגמרו לכם את הלב, יתנו לכם תקווה, ילמדו אתכם על אומץ, ואהבה, והקרבה, ובעיקר יזכירו לכם שאסור אסור לעצור עד שהם כולם כאן. שבת, 21:30, קשת 12.

Michal Peylan • מיכל פעילן

24,941 subscribers

15,830 просмотров • 1 год назад •via X (Twitter)

Искусство

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

Комментарии: 0

Нет доступных комментариев

Здесь появятся комментарии из оригинального поста

Похожие видео

הנאום האחרון של איציק הורן, אביהם של החטופים איתן ויאיר הורן בשער בגין: "זה הנאום האחרון שלי כאן, כי בשבוע הבא אני נכנס לניתוח השתלה. אני משאיר לכם את המשימה להמשיך ולהילחם על החזרת כל החטופים, עד האחרון שבהם. וכשהשיקום שלי אחרי הניתוח יסתיים, אני מקווה שלא אצטרך לבוא ולפגוש אתכם כאן, כי כולם יהיו כבר בבית" 🎗️

הנאום האחרון של איציק הורן, אביהם של החטופים איתן ויאיר הורן בשער בגין: "זה הנאום האחרון שלי כאן, כי בשבוע הבא אני נכנס לניתוח השתלה. אני משאיר לכם את המשימה להמשיך ולהילחם על החזרת כל החטופים, עד האחרון שבהם. וכשהשיקום שלי אחרי הניתוח יסתיים, אני מקווה שלא אצטרך לבוא ולפגוש אתכם כאן, כי כולם יהיו כבר בבית" 🎗️

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

26,378 просмотров • 1 год назад

תא"ל במיל' אסף אגמון נשא לפני זמן קצר הספד על קברו נכדו סמל גור קהתי ז"ל שנהרג אתמול בלבנון. בהספד מתח ביקורת חריפה ביותר על הפיקוד הבכיר של צה"ל ועל הדרג המדיני. קטע מההספד: "יש לנו צבא נפלא של חיילים אמיצים... כשמגיעים לרמת המח"טים ומעלה אתה מגלה שמתערבבים להם פוליטיקאים, רבני שקר, משיחי שווא, מושכים אותם לכל מיני כיוונים שהם לא הגנת המדינה. באגף אפסנאות ממזמן הפסיקו לנפק לאלופי משנה ומעלה אומץ לב. אין יותר את המושג הזה באפסנאות במיוחד אומץ לב אזרחי. כשאתה עולה למעלה, אתה רואה רמטכ"ל פחדן שמפחד לעמוד על שלו ולהגן על החיילים שלו מול דרג מדיני מושחת, שלא אומר לו: 'עד כאן! אני לא זז עד שתחזירו 101 חטופים שכבר 412 ימים נרקבים במנהרות ואני לא אעשה מלחמה עד לניצחון מוחלט ואקריב את חיילי!'. הדם של גור ו-800 חיילים על הידיים שלנו כי אנחנו לא קמים ולא עוצרים ולא צועקים די. אל נקמות אדוני אתם צועקים המשיחיים ורבני השקר, ואתם שולחים את החיילים שלנו כצאן לטבח. אני מחדש את השבועה שלי: אני לא אפסיק להילחם עד שהדבר הזה ייפסק. ואל נקמות ינקום בכל המושחתים מהצורר העריץ ומשפחתו, דרך כל אלה שמסייעים לו, לעולם לא תהיה לכם מחילה, לעולם לא תהיה לכם סליחה".

תא"ל במיל' אסף אגמון נשא לפני זמן קצר הספד על קברו נכדו סמל גור קהתי ז"ל שנהרג אתמול בלבנון. בהספד מתח ביקורת חריפה ביותר על הפיקוד הבכיר של צה"ל ועל הדרג המדיני. קטע מההספד: "יש לנו צבא נפלא של חיילים אמיצים... כשמגיעים לרמת המח"טים ומעלה אתה מגלה שמתערבבים להם פוליטיקאים, רבני שקר, משיחי שווא, מושכים אותם לכל מיני כיוונים שהם לא הגנת המדינה. באגף אפסנאות ממזמן הפסיקו לנפק לאלופי משנה ומעלה אומץ לב. אין יותר את המושג הזה באפסנאות במיוחד אומץ לב אזרחי. כשאתה עולה למעלה, אתה רואה רמטכ"ל פחדן שמפחד לעמוד על שלו ולהגן על החיילים שלו מול דרג מדיני מושחת, שלא אומר לו: 'עד כאן! אני לא זז עד שתחזירו 101 חטופים שכבר 412 ימים נרקבים במנהרות ואני לא אעשה מלחמה עד לניצחון מוחלט ואקריב את חיילי!'. הדם של גור ו-800 חיילים על הידיים שלנו כי אנחנו לא קמים ולא עוצרים ולא צועקים די. אל נקמות אדוני אתם צועקים המשיחיים ורבני השקר, ואתם שולחים את החיילים שלנו כצאן לטבח. אני מחדש את השבועה שלי: אני לא אפסיק להילחם עד שהדבר הזה ייפסק. ואל נקמות ינקום בכל המושחתים מהצורר העריץ ומשפחתו, דרך כל אלה שמסייעים לו, לעולם לא תהיה לכם מחילה, לעולם לא תהיה לכם סליחה".

Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב

61,444 просмотров • 1 год назад

במשך כמעט שנה עובדים מאחורי הקלעים עשרות ואחר כך מאות ישראלים פטריוטים מדהימים כדי להתכונן לרגע הכי חשוב בתולדות הדמוקרטיה הישראלית - בחירות 2026 🗳️ אומרים על הייטקיסטים שהם עסוקים בעצמם, אבל תנו לי לשבור לכם את הסטיגמה: אפליקציית חמ״ל בחירות המדהימה, שמושקת עכשיו ממש, נבניתה על ידי עשרות אנשי הייטק, בהתנדבות מלאה ועם אינסוף אהבה. אנחנו משיקים היום את חמ״ל בחירות כדי לבנות את מערך המתנדבים הכי גדול שידעה ישראל. זאת לא מחאה, זה אפילו לא פוליטי: אנחנו רוצים לוודא שישראל תישאר דמוקרטיה, שיהיו כאן בחירות הוגנות, שקופות ונקיות. זה הכל! חמ״ל בחירות מאפשר לכם, לכל אחד ואחת מכם, להתנדב! ביום הבחירות עצמו כמובן, בכל פינה בארץ, אבל גם לפניו. ואנחנו צריכים אתכם איתנו! מכל ה-❤️. אז מה עושים? קודם כל ולפני הכל, עכשיו! הרגע! אתם מורידים את אפליקציית חמ״ל בחירות ממש כאן (או חפשו ״חמל בחירות״ בחנויות האפליקצייה) 👈 רגע אחרי זה אתם עוזרים לנו ומשתפים את הפוסט הזה, מגיבים עליו, מעיפים אותו לכל מקום. אין לנו כסף לשיווק לצערי, אתם מערך השיווק שלנו, וזאת בקשת השיתוף הכי גדולה שיש לי. אנחנו יוצאים היום לדרך! מאות מתנדבים כבר קמים כל בוקר ובונים פה אופרציה היסטורית. בואו! תצטרפו אלינו עוד היום! יש לנו דמוקרטיה לשמור עליה 🙏

במשך כמעט שנה עובדים מאחורי הקלעים עשרות ואחר כך מאות ישראלים פטריוטים מדהימים כדי להתכונן לרגע הכי חשוב בתולדות הדמוקרטיה הישראלית - בחירות 2026 🗳️ אומרים על הייטקיסטים שהם עסוקים בעצמם, אבל תנו לי לשבור לכם את הסטיגמה: אפליקציית חמ״ל בחירות המדהימה, שמושקת עכשיו ממש, נבניתה על ידי עשרות אנשי הייטק, בהתנדבות מלאה ועם אינסוף אהבה. אנחנו משיקים היום את חמ״ל בחירות כדי לבנות את מערך המתנדבים הכי גדול שידעה ישראל. זאת לא מחאה, זה אפילו לא פוליטי: אנחנו רוצים לוודא שישראל תישאר דמוקרטיה, שיהיו כאן בחירות הוגנות, שקופות ונקיות. זה הכל! חמ״ל בחירות מאפשר לכם, לכל אחד ואחת מכם, להתנדב! ביום הבחירות עצמו כמובן, בכל פינה בארץ, אבל גם לפניו. ואנחנו צריכים אתכם איתנו! מכל ה-❤️. אז מה עושים? קודם כל ולפני הכל, עכשיו! הרגע! אתם מורידים את אפליקציית חמ״ל בחירות ממש כאן (או חפשו ״חמל בחירות״ בחנויות האפליקצייה) 👈 רגע אחרי זה אתם עוזרים לנו ומשתפים את הפוסט הזה, מגיבים עליו, מעיפים אותו לכל מקום. אין לנו כסף לשיווק לצערי, אתם מערך השיווק שלנו, וזאת בקשת השיתוף הכי גדולה שיש לי. אנחנו יוצאים היום לדרך! מאות מתנדבים כבר קמים כל בוקר ובונים פה אופרציה היסטורית. בואו! תצטרפו אלינו עוד היום! יש לנו דמוקרטיה לשמור עליה 🙏

Ran Harnevo

49,157 просмотров • 1 месяц назад

שמעתי שיש פה ישראלים בתקשורת ובכלל שכואב להם הלב על ה"רעב" בעזה. אני לא יכולה להתחיל להסביר עד כמה אני נגעלת מהם. ביום חמישי האחרון ישבתי 3 שעות עם טל שהיה שבוי עם גיא ואביתר עד לפני חמישה חודשים, שנה וחמישה חודשים, אני מציעה לכלומניקים האלו לשבת איתו, לשמוע ממנו על כך שחודשים 3 גברים אכלו חצי פיתה ביום, לעיתים רבות חצי פיתה לשלושתם, על כך שאכלו מולם ים אוכל מארגזים של האו"ם, על כך שכבר נעמדו ללכת לקצה המנהרה לבור הצרכים (11 מ' אורך, 1 מ' רוחב) הם קודם כל חיכו דקה לראות שהם לא מתעלפים, אני מציעה להם להקשיב לטל על המחלות שמי בכלל חשב שאפשר לחלות בהן מחוסר ויטמינים. בזמן מלחמה אין מקום לשום דבר מלבד חיזוק הרוח, חיילי צה"ל, תמיכה מלאה ובלתי מסוייגת. אין רעב בעזה, יש כמויות מזון כפי שלא היו טרם המלחמה (למורת רוחי), השבויים נמצאים במקום מפוצץ במזון, בסאדיזם מוחלט, הם מורעבים!!! אין רעב בעזה והמלחמה יכולה היתה להסתיים מזמן! שחררו את השבויים! חמאס צריך להתפרק מנשקו ולא להוות איום על ישראל. זהו. תתביישו לכם, אתם בצד הלא נכון, חד משמעית. כל מה שקורה בעזה, הכל, זה אך ורק בגלל החמאס, לא בגלל אף אחד אחר. קבלו הצצה "לרעב" בעזה.

שמעתי שיש פה ישראלים בתקשורת ובכלל שכואב להם הלב על ה"רעב" בעזה. אני לא יכולה להתחיל להסביר עד כמה אני נגעלת מהם. ביום חמישי האחרון ישבתי 3 שעות עם טל שהיה שבוי עם גיא ואביתר עד לפני חמישה חודשים, שנה וחמישה חודשים, אני מציעה לכלומניקים האלו לשבת איתו, לשמוע ממנו על כך שחודשים 3 גברים אכלו חצי פיתה ביום, לעיתים רבות חצי פיתה לשלושתם, על כך שאכלו מולם ים אוכל מארגזים של האו"ם, על כך שכבר נעמדו ללכת לקצה המנהרה לבור הצרכים (11 מ' אורך, 1 מ' רוחב) הם קודם כל חיכו דקה לראות שהם לא מתעלפים, אני מציעה להם להקשיב לטל על המחלות שמי בכלל חשב שאפשר לחלות בהן מחוסר ויטמינים. בזמן מלחמה אין מקום לשום דבר מלבד חיזוק הרוח, חיילי צה"ל, תמיכה מלאה ובלתי מסוייגת. אין רעב בעזה, יש כמויות מזון כפי שלא היו טרם המלחמה (למורת רוחי), השבויים נמצאים במקום מפוצץ במזון, בסאדיזם מוחלט, הם מורעבים!!! אין רעב בעזה והמלחמה יכולה היתה להסתיים מזמן! שחררו את השבויים! חמאס צריך להתפרק מנשקו ולא להוות איום על ישראל. זהו. תתביישו לכם, אתם בצד הלא נכון, חד משמעית. כל מה שקורה בעזה, הכל, זה אך ורק בגלל החמאס, לא בגלל אף אחד אחר. קבלו הצצה "לרעב" בעזה.

טל גלבועTal Gilboa🇮🇱

10,711 просмотров • 1 год назад

אורן נהרי האדיר נפרד מהרדיו: "המחלה לוקחת ממני את אחד הדברים שאני הכי אוהב" "המחלה לוקחת ממני בהדרגה וללא רחם את היכולת לעשות את אחד הדברים שאני הכי אוהב - לספר לכם בקולי שלי מה קורה בעולם", אמר העיתונאי, המגיש והעורך אורן נהרי בתכנית הרדיו האחרונה שלו בכאן רשת ב', שהוקלטה מראש ושודרה הבוקר (שבת). נהרי, מבכירי עיתונאי חדשות החוץ בישראל, נפרד ממאזיני תכניתו "שבת עם אורן נהרי", על רקע מצבו הבריאותי בעקבות התמודדותו עם מחלת ALS. "בוקר טוב ושבת שלום לכם, המאזינות והמאזינים", אמר נהרי בפתיחת התוכנית. "ראשית, הודעה לא קלה. זו התוכנית האחרונה של 'שבת עם אורן נהרי' והפודקאסט 'שנה בשעה'. כידוע לרבים מכם, אני חולה בניוון שרירים. המחלה מתקדמת במהירות. היא כבר פוגעת במערכות הנשימה, הבליעה והדיבור, ולא אוכל להמשיך ולשדר. מכיוון שזו התוכנית האחרונה בחרתי בשעה הראשונה לתת מבט על מצב העולם היום, מבחינה מדעית ומבינה מדינית ולהשמיע כמה מהשירים האהובים עליי ביותר. בשעה השנייה, 'שנה בשעה' - ושוב, צר לי מאוד שלא נסיים את מסענו עד תום המאה ה־20, אבל נסיים את שנת 1961 עם טביעת האוניה אגוז, המאבק על השלטון בסין, חיסול הרודן טרוחיו וההפיכה הצבאית בדרום קוריאה". בהמשך התכנית, אמר נהרי: "בשבוע שבו התבשרנו על עלייה של 12% בהאזנה לתוכנית, 162 אלף בני אדם כל שבת בבוקר - וזאת בלי לספור את כל ההאזנות הנדחות, בשידורים חוזרים ובאונליין - זה השבוע שבו אני נפרד מכם. יש רגעים בחיים שאדם מדמיין מראש איך יראו. מתברר שהמציאות תמיד שונה. חשבתי לא פעם על הרגע שבו אצטרך לומר שלום לבמה הזו. תמיד דמיינתי אותו רחוק, אי שם באופק, לא כאן, לא עכשיו. אבל המחלה לא שואלת אותנו מתי נוח לנו". "התחלתי את דרכי במקום שונה לגמרי מהמקום שבו אני עומד היום. מדור הספורט היה הבית הראשון שלי בעיתונות, שם למדתי את יסודות המקצוע. אבל בדסק חוץ מצאתי את מקומי. מול מסכי החדשות, הטלקסים הישנים, הדיווחים מרואנדה, מנפילת חומת ברלין, מהפיגוע במגדלי התאומים ושאר תמונות שלא נמחקות מהזיכרון שאת חלקן סיקרתי מהשטח, ידעתי: עיתונות איננה רק מקצוע. היא שליחות. לספר את מה שקורה שם, במקומות שרחוקים מדי בשביל שרוב האנשים יראו אותם במו עיניהם, ולתת להם קול, פנים, משמעות. המוטו שלי היה ונשאר: לספר את העובדות החשובות ביותר בצורה המעניינת ביותר". "במשך השנים הייתה לי הזכות להביא אליכם, עם קולגות וחברים, את 'רואים עולם', 'גלובוס' ובשנים האחרונות את 'שבת עם אורן נהרי' - תכנית שהייתה עבורי כמעט כמו שיחה אינטימית איתכם. תמיד ניסיתי לכבד אתכם כקהל שראוי לעומק, לא רק לכותרות. עשיתי את זה בכתבות, תוכניות, מאמרים, הרצאות, בספרים שכתבתי. אם הצלחתי, ולא במעט, להרחיב את המבט שלכם מעבר לגבולות המדינה הקטנה שלנו ומעבר להווה - עשיתי את עבודתי". "ויש כאן פרדוקס נוסף, אולי הכי אישי", הוסיף נהרי. "עשרות שנים סיקרתי חדשות שכללו אסונות שקרו לאחרים. תמיד השתדלתי למצוא את המילים המדויקות כמי שמביט, בדרך כלל, מבחוץ. הפעם, בפעם הראשונה בחיים, הכותרת איננה ידיעה שאני מביא אליכם ממקום רחוק. היא אני, כאן ועכשיו. אם למדתי משהו מכל השנים האלה, זה שאין באמת הכנה ליום שבו אתה עצמך הופך לנושא. החיים מפתיעים ומזמנים לנו שינויים בלי שיש לנו הכנה או זמן להסתגל אליהם". "הייתי שמח מאוד להמשיך להיות כאן, לשדר לכם מדי שבת, אבל לצערי, המחלה מתקדמת מהר מאוד, ואינני יכול להמשיך בסטנדרט הגבוה שאני דורש מעצמי. הקול שלי הולך ודועך, הנשימה שהייתה פעם מובנת מאליה, הפכה למאמץ. הדיבור, כלי העבודה שלי עשרות שנים, נעשה קשה יותר מיום ליום. ALS, המחלה הזו שרבים מכם שמעתם עליה, מעטים באמת מבינים אותה עד שהיא נוגעת במישהו קרוב, לוקחת ממני בהדרגה וללא רחם את היכולת לעשות את אחד הדברים שאני הכי אוהב - לספר לכם בקולי שלי מה קורה בעולם. אני אוהב את כל האמצעים שדרכם הגעתי אליכם לאורך השנים: הדפוס, הרדיו, הטלוויזיה, האונליין. התוכנית הזאת בשנים האחרונות הייתה הבייבי שלי. תכנית אחרת, מיוחדת, מהנה מבחינתי, ולפי התגובות שאני מקבל - גם מבחינתכם. השידור האחרון שלה היום הוא עוד אבן דרך אחת, לא שמחה, במסלול שאני עובר". "אני רוצה לומר לכם, בלי דרמה: אני מכיר תודה. תודה על השנים שבהן נתתם לי להיכנס לבתים שלכם, למכוניות שלכם, לבוקר שלכם. תודה שהקשבתם, שכתבתם, שהתווכחתם איתי לפעמים. זו הייתה זכות שלא לקחתי כמובנת מאליה מעולם. אני לא נפרד מהעולם בינתיים, אני רק נפרד מהאולפן ומהמיקרופון, מהתדר הזה שליווה אותי כל כך הרבה שנים. הסיפורים ימשיכו להיכתב גם בלעדיי. כתבות וכתבים אחרים ימשיכו להביא אותם אליכם. זכרו: העולם רחב, מורכב, צריך להסתכל בו בעיניים פקוחות. זו הייתה המשימה שלי, זו הבקשה האחרונה שלי מכם: המשיכו להסתכל, להקשיב, לשאול שאלות, לא לקחת דברים כמובנים מאליהם ולהמשיך להתעניין". "אז תודה", אמר נהרי. "תודה לכן ולכם, המאזינות והמאזינים, שהייתם איתי כל הדרך. תודה למרואיינים ולמרואיינות, ששיתפו אותנו בידע שלהם. תודה למנהלים ולקולגות ברשת ב' ובתאגיד. תודה ענקית וחמה למיה טלמון אזרזר, המפיקה ועורכת המשנה. היה לי לכבוד ולעונג לשדר לכם בעשרות השנים של עבודתי". במהלך התכנית הפתיעו בכאן רשת ב' את נהרי במסר שהקליט עבורו נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג. "אורן נהרי היקר והאהוב, העיתונאי, איש האשכולות, הקול שכולנו מכירים ואוהבים ונצמדים למכשיר כשהוא מתחיל לדבר. במשך עשרות שנים, אורן יקר, ואמרתי לך את זה גם בשיחתנו כשהתקשרתי לחזק אותך, פתחת עבורנו חלון אל העולם הרחב. בכישרון נדיר ידעת לקחת נושאים מורכבים, בכל מיני תחומים מרתקים - בהיסטוריה, בתרבות, במדע, בחברה ובמדינאות - ולהפוך אותם לכתבות ותוכניות מרתקות ונגישות לכולם. אתה מסכם בתוכנית הזו תקופה משמעותית מאוד וזו הזדמנות להודות לך, לברך אותך ולהתפלל לשלומך. תודה לך אורן יקר, על שנים של עשייה עיתונאית משמעותית, על מקצוענות, על מסירות, על לב פתוח וכמובן - על קול צלול, בוטח וברור. תודה רבה לך". Oren Nahari כאן

אורן נהרי האדיר נפרד מהרדיו: "המחלה לוקחת ממני את אחד הדברים שאני הכי אוהב" "המחלה לוקחת ממני בהדרגה וללא רחם את היכולת לעשות את אחד הדברים שאני הכי אוהב - לספר לכם בקולי שלי מה קורה בעולם", אמר העיתונאי, המגיש והעורך אורן נהרי בתכנית הרדיו האחרונה שלו בכאן רשת ב', שהוקלטה מראש ושודרה הבוקר (שבת). נהרי, מבכירי עיתונאי חדשות החוץ בישראל, נפרד ממאזיני תכניתו "שבת עם אורן נהרי", על רקע מצבו הבריאותי בעקבות התמודדותו עם מחלת ALS. "בוקר טוב ושבת שלום לכם, המאזינות והמאזינים", אמר נהרי בפתיחת התוכנית. "ראשית, הודעה לא קלה. זו התוכנית האחרונה של 'שבת עם אורן נהרי' והפודקאסט 'שנה בשעה'. כידוע לרבים מכם, אני חולה בניוון שרירים. המחלה מתקדמת במהירות. היא כבר פוגעת במערכות הנשימה, הבליעה והדיבור, ולא אוכל להמשיך ולשדר. מכיוון שזו התוכנית האחרונה בחרתי בשעה הראשונה לתת מבט על מצב העולם היום, מבחינה מדעית ומבינה מדינית ולהשמיע כמה מהשירים האהובים עליי ביותר. בשעה השנייה, 'שנה בשעה' - ושוב, צר לי מאוד שלא נסיים את מסענו עד תום המאה ה־20, אבל נסיים את שנת 1961 עם טביעת האוניה אגוז, המאבק על השלטון בסין, חיסול הרודן טרוחיו וההפיכה הצבאית בדרום קוריאה". בהמשך התכנית, אמר נהרי: "בשבוע שבו התבשרנו על עלייה של 12% בהאזנה לתוכנית, 162 אלף בני אדם כל שבת בבוקר - וזאת בלי לספור את כל ההאזנות הנדחות, בשידורים חוזרים ובאונליין - זה השבוע שבו אני נפרד מכם. יש רגעים בחיים שאדם מדמיין מראש איך יראו. מתברר שהמציאות תמיד שונה. חשבתי לא פעם על הרגע שבו אצטרך לומר שלום לבמה הזו. תמיד דמיינתי אותו רחוק, אי שם באופק, לא כאן, לא עכשיו. אבל המחלה לא שואלת אותנו מתי נוח לנו". "התחלתי את דרכי במקום שונה לגמרי מהמקום שבו אני עומד היום. מדור הספורט היה הבית הראשון שלי בעיתונות, שם למדתי את יסודות המקצוע. אבל בדסק חוץ מצאתי את מקומי. מול מסכי החדשות, הטלקסים הישנים, הדיווחים מרואנדה, מנפילת חומת ברלין, מהפיגוע במגדלי התאומים ושאר תמונות שלא נמחקות מהזיכרון שאת חלקן סיקרתי מהשטח, ידעתי: עיתונות איננה רק מקצוע. היא שליחות. לספר את מה שקורה שם, במקומות שרחוקים מדי בשביל שרוב האנשים יראו אותם במו עיניהם, ולתת להם קול, פנים, משמעות. המוטו שלי היה ונשאר: לספר את העובדות החשובות ביותר בצורה המעניינת ביותר". "במשך השנים הייתה לי הזכות להביא אליכם, עם קולגות וחברים, את 'רואים עולם', 'גלובוס' ובשנים האחרונות את 'שבת עם אורן נהרי' - תכנית שהייתה עבורי כמעט כמו שיחה אינטימית איתכם. תמיד ניסיתי לכבד אתכם כקהל שראוי לעומק, לא רק לכותרות. עשיתי את זה בכתבות, תוכניות, מאמרים, הרצאות, בספרים שכתבתי. אם הצלחתי, ולא במעט, להרחיב את המבט שלכם מעבר לגבולות המדינה הקטנה שלנו ומעבר להווה - עשיתי את עבודתי". "ויש כאן פרדוקס נוסף, אולי הכי אישי", הוסיף נהרי. "עשרות שנים סיקרתי חדשות שכללו אסונות שקרו לאחרים. תמיד השתדלתי למצוא את המילים המדויקות כמי שמביט, בדרך כלל, מבחוץ. הפעם, בפעם הראשונה בחיים, הכותרת איננה ידיעה שאני מביא אליכם ממקום רחוק. היא אני, כאן ועכשיו. אם למדתי משהו מכל השנים האלה, זה שאין באמת הכנה ליום שבו אתה עצמך הופך לנושא. החיים מפתיעים ומזמנים לנו שינויים בלי שיש לנו הכנה או זמן להסתגל אליהם". "הייתי שמח מאוד להמשיך להיות כאן, לשדר לכם מדי שבת, אבל לצערי, המחלה מתקדמת מהר מאוד, ואינני יכול להמשיך בסטנדרט הגבוה שאני דורש מעצמי. הקול שלי הולך ודועך, הנשימה שהייתה פעם מובנת מאליה, הפכה למאמץ. הדיבור, כלי העבודה שלי עשרות שנים, נעשה קשה יותר מיום ליום. ALS, המחלה הזו שרבים מכם שמעתם עליה, מעטים באמת מבינים אותה עד שהיא נוגעת במישהו קרוב, לוקחת ממני בהדרגה וללא רחם את היכולת לעשות את אחד הדברים שאני הכי אוהב - לספר לכם בקולי שלי מה קורה בעולם. אני אוהב את כל האמצעים שדרכם הגעתי אליכם לאורך השנים: הדפוס, הרדיו, הטלוויזיה, האונליין. התוכנית הזאת בשנים האחרונות הייתה הבייבי שלי. תכנית אחרת, מיוחדת, מהנה מבחינתי, ולפי התגובות שאני מקבל - גם מבחינתכם. השידור האחרון שלה היום הוא עוד אבן דרך אחת, לא שמחה, במסלול שאני עובר". "אני רוצה לומר לכם, בלי דרמה: אני מכיר תודה. תודה על השנים שבהן נתתם לי להיכנס לבתים שלכם, למכוניות שלכם, לבוקר שלכם. תודה שהקשבתם, שכתבתם, שהתווכחתם איתי לפעמים. זו הייתה זכות שלא לקחתי כמובנת מאליה מעולם. אני לא נפרד מהעולם בינתיים, אני רק נפרד מהאולפן ומהמיקרופון, מהתדר הזה שליווה אותי כל כך הרבה שנים. הסיפורים ימשיכו להיכתב גם בלעדיי. כתבות וכתבים אחרים ימשיכו להביא אותם אליכם. זכרו: העולם רחב, מורכב, צריך להסתכל בו בעיניים פקוחות. זו הייתה המשימה שלי, זו הבקשה האחרונה שלי מכם: המשיכו להסתכל, להקשיב, לשאול שאלות, לא לקחת דברים כמובנים מאליהם ולהמשיך להתעניין". "אז תודה", אמר נהרי. "תודה לכן ולכם, המאזינות והמאזינים, שהייתם איתי כל הדרך. תודה למרואיינים ולמרואיינות, ששיתפו אותנו בידע שלהם. תודה למנהלים ולקולגות ברשת ב' ובתאגיד. תודה ענקית וחמה למיה טלמון אזרזר, המפיקה ועורכת המשנה. היה לי לכבוד ולעונג לשדר לכם בעשרות השנים של עבודתי". במהלך התכנית הפתיעו בכאן רשת ב' את נהרי במסר שהקליט עבורו נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג. "אורן נהרי היקר והאהוב, העיתונאי, איש האשכולות, הקול שכולנו מכירים ואוהבים ונצמדים למכשיר כשהוא מתחיל לדבר. במשך עשרות שנים, אורן יקר, ואמרתי לך את זה גם בשיחתנו כשהתקשרתי לחזק אותך, פתחת עבורנו חלון אל העולם הרחב. בכישרון נדיר ידעת לקחת נושאים מורכבים, בכל מיני תחומים מרתקים - בהיסטוריה, בתרבות, במדע, בחברה ובמדינאות - ולהפוך אותם לכתבות ותוכניות מרתקות ונגישות לכולם. אתה מסכם בתוכנית הזו תקופה משמעותית מאוד וזו הזדמנות להודות לך, לברך אותך ולהתפלל לשלומך. תודה לך אורן יקר, על שנים של עשייה עיתונאית משמעותית, על מקצוענות, על מסירות, על לב פתוח וכמובן - על קול צלול, בוטח וברור. תודה רבה לך". Oren Nahari כאן

Sagi Bin Nun שגיא בן נון

56,334 просмотров • 23 дней назад

אני הדס קליין לא קורבן של מכונת הרעל. אני לא נרדפת. אני קוראת לכם חבריי למאבק על האמת ועל חוזקה של מדינה דמוקרטית בואו הצטרפו אלינו יש רגעים שבהם אתה מבין זה חצה כל גבול. השקרים. הרעל. ההכפשות. הקלות הבלתי נסבלת שבה הורסים לאנשים חיים בלחיצת כפתור. לאחרונה הרחבתי את המאבק במסגרת חמ״ל דיבה, בו ישראלים פטריוטים משלבים ידיים במאבק על האמת ועל שמם הטוב של אחיהם ואחיותיהם. אנחנו מותחים קו ברור. זה נגמר כאן. אני מזמינה אתכם להצטרף אליי. לא כצופים אלא כשותפים. אנחנו מגדילים את חמל דיבה כדי להחזיר גבולות לשיח, ולהחזיר אמת למרחב הציבורי. איך מצטרפים למאבק הזה? 🔹 מצטרפים אלינו כמתנדבים קשבים, עורכי דין, אנשי סייבר ולוחמי רשת- אנשים שלא מוכנים לשתוק יותר. 🔹 תומכים ומחזקים אותנו פתחנו גיוס המונים כדי לבנות מערך גדול, חזק ומשפיע באמת. 👉 להצטרפות ולתרומה: בעידן שבו כל אחד יכול להפוך למטרה תוך שעות-אנחנו לא יכולים להישאר אדישים. חמ״ל דיבה הוא קו הגנה. קהילה. כוח. אנשים שאומרים: עד כאן. כדי שכל מי שבוחר לשקר, להכפיש ולהרעיל ידע שיש לזה מחיר. זה לא רק מאבק על שמות טובים. זה מאבק על איך נראית החברה שלנו. ובסוף זה פשוט: או שאנחנו נרים את הראש ונילחם על האמת, או שנמשיך לשקוע בתוך הרעל. אני בוחרת להילחם. מי מצטרף אליי?

אני הדס קליין לא קורבן של מכונת הרעל. אני לא נרדפת. אני קוראת לכם חבריי למאבק על האמת ועל חוזקה של מדינה דמוקרטית בואו הצטרפו אלינו יש רגעים שבהם אתה מבין זה חצה כל גבול. השקרים. הרעל. ההכפשות. הקלות הבלתי נסבלת שבה הורסים לאנשים חיים בלחיצת כפתור. לאחרונה הרחבתי את המאבק במסגרת חמ״ל דיבה, בו ישראלים פטריוטים משלבים ידיים במאבק על האמת ועל שמם הטוב של אחיהם ואחיותיהם. אנחנו מותחים קו ברור. זה נגמר כאן. אני מזמינה אתכם להצטרף אליי. לא כצופים אלא כשותפים. אנחנו מגדילים את חמל דיבה כדי להחזיר גבולות לשיח, ולהחזיר אמת למרחב הציבורי. איך מצטרפים למאבק הזה? 🔹 מצטרפים אלינו כמתנדבים קשבים, עורכי דין, אנשי סייבר ולוחמי רשת- אנשים שלא מוכנים לשתוק יותר. 🔹 תומכים ומחזקים אותנו פתחנו גיוס המונים כדי לבנות מערך גדול, חזק ומשפיע באמת. 👉 להצטרפות ולתרומה: בעידן שבו כל אחד יכול להפוך למטרה תוך שעות-אנחנו לא יכולים להישאר אדישים. חמ״ל דיבה הוא קו הגנה. קהילה. כוח. אנשים שאומרים: עד כאן. כדי שכל מי שבוחר לשקר, להכפיש ולהרעיל ידע שיש לזה מחיר. זה לא רק מאבק על שמות טובים. זה מאבק על איך נראית החברה שלנו. ובסוף זה פשוט: או שאנחנו נרים את הראש ונילחם על האמת, או שנמשיך לשקוע בתוך הרעל. אני בוחרת להילחם. מי מצטרף אליי?

Hadas Klein

73,697 просмотров • 4 месяцев назад

חודש לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (מיל.) יאיר גולן: "זו הולכת להיות מלחמה קשה (brutal fight); אנחנו נלחמים (fight) בתנועה לאומית-משיחית, שמסכנת את עתיד ישראל; עלינו לעשות הכול; שביתות, הפגנות ומרי אזרחי; אני מצדיע לחבריי בצה"ל שמסרבים לשרת; הם הלוחמים האמיתיים למען הדמוקרטיה" ב-10 בספטמבר 2023, השתתף אלוף (מיל.) יאיר גולן, כיום מנהיג מפלגת "הדמוקרטים", בהפגנה נגד הרפורמה המשפטית בישראל, שנערכה בכיכר טרפלגר בלונדון. להלן דבריו של יאיר גולן בהפגנה כפי שתועדו בערוץ היוטיוב של Moshe Bar-Levy: אני כל כך אוהב אתכם. זה ממש בלתי ייאמן להיות כאן ולראות את כולכם נלחמים (fighting) למען ישראל, למען עתידה של ישראל – זה באמת מרגש. אני מודה לכם, מודה לכם, מודה לכם מעומק לבי על כך שאתם עומדים לצדנו. עלינו לאחד כוחות, להתלכד נגד הממשלה הנוראית הזו, ולהציל את ישראל – ואנחנו מסוגלים לכך. היום אחר הצהריים שמענו נאומים נפלאים, ואני רוצה לומר לכם דבר אחד: זו הולכת להיות מלחמה קשה (brutal fight). אנו נלחמים (fighting) בכוחות חזקים מאוד בתוך החברה הישראלית. אנו נלחמים (fight) בשחיתות, אנו נלחמים בפונדמנטליזם דתי – [קהל: בושה, בושה] כן, זה בושה, ממש בושה – ובעיקר, אנו נלחמים (fight) בתנועה לאומית-משיחית שמסכנת את עתידה של ישראל. כדי להתמודד עם כוחות כה חזקים, עלינו לעשות הכול – אני מתכוון [עלינו לעשות] הכול – כדי לשלוח את הממשלה הזו הביתה. הדרך לעשות זאת היא באמצעות שביתות, הפגנות ומרי אזרחי. אני רוצה להצדיע לחבריי בצה"ל שמסרבים לשרת [שירות צבאי במילואים], מפני שהם מסרבים לשרת ממשלה זו, שהיא כל כך הרסנית לעתידה של ישראל. הם הלוחמים (fighters) האמיתיים למען הדמוקרטיה הישראלית, ועלינו לתמוך בהם בכל יום, בכל רגע. עלינו לעשות הרבה יותר – ההפגנות צריכות להתקיים בכל יום, כל היום; השביתות צריכות לכלול את כל החברה הישראלית; ומרי אזרחי צריך להפוך לסימן ההיכר של כל ישראלי ישר דרך. זו הדרך לנצח בקרב (battle) על נשמתה של ישראל, על נשמתו של העם היהודי. תודה רבה לכם, לעולם אל תרפו, לעולם אל תרפו, לעולם אל תרפו. תודה רבה! סימוכין: סרטון הווידאו בגרסתו המלאה: כתבות קודמות חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – יאיר גולן: "מול איראן וחיזבאללה אנו משדרים חולשה; מול חמאס והג'יהאד האיסלאמי אנו משדרים חולשה; [הקואליציה] מצאה בעל ברית בצד של אויבינו; חיוני להתחיל במרי אזרחי רחב היקף ובלתי אלים. זהו צורך השעה למען הביטחון הלאומי והאישי של כולנו. איני מגזים". סימוכין: חודשים אחדים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – יאיר גולן: "ישראל תהיה דמוקרטיה ליברלית וביתו הלאומי של כל העם היהודי, או שלא תהיה; אם תעזו לפגוע בדמוקרטיה, אנחנו נמרוד, ובלעדינו לא תשרדו; האיראנים חוגגים. חיזבאללה פתחו שמפניות. בחמאס מכינים חג לאומי. הם רואים את קיצה של מדינת ישראל". סימוכין:

חודש לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (מיל.) יאיר גולן: "זו הולכת להיות מלחמה קשה (brutal fight); אנחנו נלחמים (fight) בתנועה לאומית-משיחית, שמסכנת את עתיד ישראל; עלינו לעשות הכול; שביתות, הפגנות ומרי אזרחי; אני מצדיע לחבריי בצה"ל שמסרבים לשרת; הם הלוחמים האמיתיים למען הדמוקרטיה" ב-10 בספטמבר 2023, השתתף אלוף (מיל.) יאיר גולן, כיום מנהיג מפלגת "הדמוקרטים", בהפגנה נגד הרפורמה המשפטית בישראל, שנערכה בכיכר טרפלגר בלונדון. להלן דבריו של יאיר גולן בהפגנה כפי שתועדו בערוץ היוטיוב של Moshe Bar-Levy: אני כל כך אוהב אתכם. זה ממש בלתי ייאמן להיות כאן ולראות את כולכם נלחמים (fighting) למען ישראל, למען עתידה של ישראל – זה באמת מרגש. אני מודה לכם, מודה לכם, מודה לכם מעומק לבי על כך שאתם עומדים לצדנו. עלינו לאחד כוחות, להתלכד נגד הממשלה הנוראית הזו, ולהציל את ישראל – ואנחנו מסוגלים לכך. היום אחר הצהריים שמענו נאומים נפלאים, ואני רוצה לומר לכם דבר אחד: זו הולכת להיות מלחמה קשה (brutal fight). אנו נלחמים (fighting) בכוחות חזקים מאוד בתוך החברה הישראלית. אנו נלחמים (fight) בשחיתות, אנו נלחמים בפונדמנטליזם דתי – [קהל: בושה, בושה] כן, זה בושה, ממש בושה – ובעיקר, אנו נלחמים (fight) בתנועה לאומית-משיחית שמסכנת את עתידה של ישראל. כדי להתמודד עם כוחות כה חזקים, עלינו לעשות הכול – אני מתכוון [עלינו לעשות] הכול – כדי לשלוח את הממשלה הזו הביתה. הדרך לעשות זאת היא באמצעות שביתות, הפגנות ומרי אזרחי. אני רוצה להצדיע לחבריי בצה"ל שמסרבים לשרת [שירות צבאי במילואים], מפני שהם מסרבים לשרת ממשלה זו, שהיא כל כך הרסנית לעתידה של ישראל. הם הלוחמים (fighters) האמיתיים למען הדמוקרטיה הישראלית, ועלינו לתמוך בהם בכל יום, בכל רגע. עלינו לעשות הרבה יותר – ההפגנות צריכות להתקיים בכל יום, כל היום; השביתות צריכות לכלול את כל החברה הישראלית; ומרי אזרחי צריך להפוך לסימן ההיכר של כל ישראלי ישר דרך. זו הדרך לנצח בקרב (battle) על נשמתה של ישראל, על נשמתו של העם היהודי. תודה רבה לכם, לעולם אל תרפו, לעולם אל תרפו, לעולם אל תרפו. תודה רבה! סימוכין: סרטון הווידאו בגרסתו המלאה: כתבות קודמות חודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – יאיר גולן: "מול איראן וחיזבאללה אנו משדרים חולשה; מול חמאס והג'יהאד האיסלאמי אנו משדרים חולשה; [הקואליציה] מצאה בעל ברית בצד של אויבינו; חיוני להתחיל במרי אזרחי רחב היקף ובלתי אלים. זהו צורך השעה למען הביטחון הלאומי והאישי של כולנו. איני מגזים". סימוכין: חודשים אחדים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – יאיר גולן: "ישראל תהיה דמוקרטיה ליברלית וביתו הלאומי של כל העם היהודי, או שלא תהיה; אם תעזו לפגוע בדמוקרטיה, אנחנו נמרוד, ובלעדינו לא תשרדו; האיראנים חוגגים. חיזבאללה פתחו שמפניות. בחמאס מכינים חג לאומי. הם רואים את קיצה של מדינת ישראל". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

54,398 просмотров • 11 месяцев назад

ההופעה הראשונה שלי בטלוויזיה הייתה אצל ירון לונדון (קירשנבאום היה בחו"ל) בפורים 2005. אני אפילו לא ד"ר פה.... לידי היה כתב החוץ ניצן הורוביץ. שנינו התקדמנו מאז :) דיברנו על מגילת אסתר וממש ממש ממש בסוף הזכרתי את ההרצאה שעמדה להיות לי בעלמא יום או יומיים אחרי. לא ידעתי שהיא כבר הייתה Sold out באותו זמן, לשני אולמות - אלה שראו אותי בלייב למעלה ואלה שהיו למטה וראו בשידור ישיר במעגל סגור. עלמא הייתה המקום הראשון "האמיתי" שנתן לי צ'אנס - עד אז הרציתי מעט יחסית ובעיקר במסגרות אקדמיות וקצת קצת פרטיות. עלמא גם הייתה המקום הראשון שנתן לי יח"צ, ועל זה אני אסירת תודה להם עד עצם היום הזה - זה המקום היחיד שבו אני מרצה בכמה שמשלמים גם כשהמחיר שלי בחוץ גדל למשהו כמו פי 10 מזה. העברתי בעלמא שיעורים איראניים, הרציתי בקריאות מגילה של עלמא, השתתפתי במספר תיקוני שבועות, והשקתי שם את הספרים שלי. לפני כמה שבועות, כשהתקשרתי לרות קלדרון לשאול מתי אפשר לעשות את ההשקה התל אביבית של היועץ, היא אמרה שצריך למהר כי עלמא נסגרת. זה דבר שברור שלא בא בחשבון, עם כל התרומה של עלמא לתרבות העברית - לא רק בחשיפת חילונים לארון הספרים היהודי, אלא גם בטיפוח דור שלם של אמנים ואנשי רוח שהם מצד אחד חילונים ומצד שני מכירים את כל המקורות ואת הזהות שלנו לאורך כל הדורות. מוסיקאים, סופרים, משוררים, ציירים, קומיקסאים ועוד - כולם עברו שם. זה לא מוסד שאפשר לתת לו לחלוף עם הרוח. אז כן, אני מעורבת בקמפיין להצלת עלמא עד מעל הגבות, וקוראת גם לכם להיות מעורבים. למי שמדחיין אסור להתבכיין! כאן מתערבים:

ההופעה הראשונה שלי בטלוויזיה הייתה אצל ירון לונדון (קירשנבאום היה בחו"ל) בפורים 2005. אני אפילו לא ד"ר פה.... לידי היה כתב החוץ ניצן הורוביץ. שנינו התקדמנו מאז :) דיברנו על מגילת אסתר וממש ממש ממש בסוף הזכרתי את ההרצאה שעמדה להיות לי בעלמא יום או יומיים אחרי. לא ידעתי שהיא כבר הייתה Sold out באותו זמן, לשני אולמות - אלה שראו אותי בלייב למעלה ואלה שהיו למטה וראו בשידור ישיר במעגל סגור. עלמא הייתה המקום הראשון "האמיתי" שנתן לי צ'אנס - עד אז הרציתי מעט יחסית ובעיקר במסגרות אקדמיות וקצת קצת פרטיות. עלמא גם הייתה המקום הראשון שנתן לי יח"צ, ועל זה אני אסירת תודה להם עד עצם היום הזה - זה המקום היחיד שבו אני מרצה בכמה שמשלמים גם כשהמחיר שלי בחוץ גדל למשהו כמו פי 10 מזה. העברתי בעלמא שיעורים איראניים, הרציתי בקריאות מגילה של עלמא, השתתפתי במספר תיקוני שבועות, והשקתי שם את הספרים שלי. לפני כמה שבועות, כשהתקשרתי לרות קלדרון לשאול מתי אפשר לעשות את ההשקה התל אביבית של היועץ, היא אמרה שצריך למהר כי עלמא נסגרת. זה דבר שברור שלא בא בחשבון, עם כל התרומה של עלמא לתרבות העברית - לא רק בחשיפת חילונים לארון הספרים היהודי, אלא גם בטיפוח דור שלם של אמנים ואנשי רוח שהם מצד אחד חילונים ומצד שני מכירים את כל המקורות ואת הזהות שלנו לאורך כל הדורות. מוסיקאים, סופרים, משוררים, ציירים, קומיקסאים ועוד - כולם עברו שם. זה לא מוסד שאפשר לתת לו לחלוף עם הרוח. אז כן, אני מעורבת בקמפיין להצלת עלמא עד מעל הגבות, וקוראת גם לכם להיות מעורבים. למי שמדחיין אסור להתבכיין! כאן מתערבים:

Thamar E. Gindin

17,503 просмотров • 3 месяцев назад

תקשיבו טוב! זה סיפור שאתם חייבים להכיר! סיפור שייתן לכם המון המון תקווה! סיפור שמסביר איך באמת המחאה והדמוקרטים הצילו את מדינת ישראל! זה התחיל בטלפון מאפרת רייטן. "תקשיב" היא אמרה. "נתניהו עומד למנות עבריין לוועדה לבחירת שופטים ורק אתם יכולים לעצור אותו". אני מודה שלא הבנתי את האירוע ואפרת המשיכה לחפור: "יש בחירות ללשכת עורכי הדין בעוד כמה ימים...בלה בלה בלה!", ואני מודה שלא הבנתי מה היא רוצה מאיתנו. מה לנו וללשכת עורכי הדין חשבתי לעצמי, אבל אפרת המשיכה, "יש להם שני נציגים בוועדה. אם הם יהיו של נתניהו, בתוך שנה הוא שולט בבית המשפט העליון - אתה מבין? אתה מבין??" ממש לא הבנתי, אבל התחלתי להקשיב כי אפרת לא נתנה דקה של מנוחה! אחרי מספר שעות נציגי המחאה התייצבו אצל אפרת רייטן בבית. משה רדמן ניהל את האירוע. הוא הזמין את כולם. מה זאת לשכת עורכי הדין. מי המועמד של נתניהו. מי המועמדים האחרים. מי מצביעים ואיך. משה רדמן חקר עם האובססיה שלו לפרטים. באופן אישי הייתי סקפטי. מאוד סקפטי. הבחירות היו בתוך מספר ימים, אבל כאן אפרת רייטן ומשה רדמן באמת שהצילו את המדינה. לאחר מספר שעות היו בחדר עמית בכר, נציגי מחאת ההייטק, ורדמן. זאת הייתה חקירת שתי וערב. כל מה שחייבים לדעת על עמית בכר. אני כבר הלכתי הביתה אבל משה רדמן ואפרת רייטן שיגעון אותי! הם היו באטרף. אפרת הייתה בכנסת, עמית בכר במטה, משה כבר הקים צוות, ואז חמ"ל והתחיל את הקמפיין. למחרת בבוקר מאות אנשים היו מעורבים באירוע. מאות! מאיפה הגיעו? תשאלו את משה רדמן. את הלילה הבא רדמן העביר על הריצפה במטה הבחירות. אני זוכר שמצאתי אותו בבוקר ישן על פוסטר של עמית בכר מכוסה בקרטונים. אפרת הייתה בכל מקום ואת הניצחון המדהים כולכם מכירים. לא ישנו יומיים. עמית בכר ניצח. הצלנו את בג"צ. הצלנו את הדמוקרטיה. הסיפור הזה משקף עבורי יותר מכל את עוצמת החיבור בין הדמוקרטים למחאה. אפרת היא חברת כנסת מדהימה והיא הבינה את האירוע לפני כולם. רק אפרת רייטן הבינה את הסכנה בזמן אמת! רק היא! אתם קולטים את גודל האירוע? זאת השקדנות המדהימה של אפרת, גלעד ונעמה שכולנו מדברים עליה. במקביל, המחאה היא סופת טורנדו ומשה רדמן ומורן מישל הם הבולדוזרים של המחאה. היכולת שלהם לעבור מאפס ל-200 קמ"ש תוך כמה דקות עם מאות קבוצות ווטסאפ ואנשים שאנחנו סומכים עליהם היא הסוד. החיבור בין אנשי השטח לחברי הכנסת הוא ליבת הסוד של הדמוקרטים. זאת הסיבה שיש קרוב ל-120,000 מתפקדים. בקיצור, תנו לנו שילוב של חברי הכנסת המופלאים והבולדוזרים של המחאה ואני מבטיח לכם שהדמוקרטים יעברו את רף ה-15 מנדטים ויהיו הלב הפועם של ממשלת השפיות! יאלה לעבודה! שתפו בכל הכח! בכל הקבוצות! ברשתות! ניצחנו את מממן החמאס פעם אחת וננצח אותו שוב! Efrat Rayten אפרת רייטן Moshe Radman Abutbul משה רדמן אבוטבול עמית בכר Amit Becher Naama Lazimi - נעמה לזימי גלעד קריב Moran Michel | מורן מישל

תקשיבו טוב! זה סיפור שאתם חייבים להכיר! סיפור שייתן לכם המון המון תקווה! סיפור שמסביר איך באמת המחאה והדמוקרטים הצילו את מדינת ישראל! זה התחיל בטלפון מאפרת רייטן. "תקשיב" היא אמרה. "נתניהו עומד למנות עבריין לוועדה לבחירת שופטים ורק אתם יכולים לעצור אותו". אני מודה שלא הבנתי את האירוע ואפרת המשיכה לחפור: "יש בחירות ללשכת עורכי הדין בעוד כמה ימים...בלה בלה בלה!", ואני מודה שלא הבנתי מה היא רוצה מאיתנו. מה לנו וללשכת עורכי הדין חשבתי לעצמי, אבל אפרת המשיכה, "יש להם שני נציגים בוועדה. אם הם יהיו של נתניהו, בתוך שנה הוא שולט בבית המשפט העליון - אתה מבין? אתה מבין??" ממש לא הבנתי, אבל התחלתי להקשיב כי אפרת לא נתנה דקה של מנוחה! אחרי מספר שעות נציגי המחאה התייצבו אצל אפרת רייטן בבית. משה רדמן ניהל את האירוע. הוא הזמין את כולם. מה זאת לשכת עורכי הדין. מי המועמד של נתניהו. מי המועמדים האחרים. מי מצביעים ואיך. משה רדמן חקר עם האובססיה שלו לפרטים. באופן אישי הייתי סקפטי. מאוד סקפטי. הבחירות היו בתוך מספר ימים, אבל כאן אפרת רייטן ומשה רדמן באמת שהצילו את המדינה. לאחר מספר שעות היו בחדר עמית בכר, נציגי מחאת ההייטק, ורדמן. זאת הייתה חקירת שתי וערב. כל מה שחייבים לדעת על עמית בכר. אני כבר הלכתי הביתה אבל משה רדמן ואפרת רייטן שיגעון אותי! הם היו באטרף. אפרת הייתה בכנסת, עמית בכר במטה, משה כבר הקים צוות, ואז חמ"ל והתחיל את הקמפיין. למחרת בבוקר מאות אנשים היו מעורבים באירוע. מאות! מאיפה הגיעו? תשאלו את משה רדמן. את הלילה הבא רדמן העביר על הריצפה במטה הבחירות. אני זוכר שמצאתי אותו בבוקר ישן על פוסטר של עמית בכר מכוסה בקרטונים. אפרת הייתה בכל מקום ואת הניצחון המדהים כולכם מכירים. לא ישנו יומיים. עמית בכר ניצח. הצלנו את בג"צ. הצלנו את הדמוקרטיה. הסיפור הזה משקף עבורי יותר מכל את עוצמת החיבור בין הדמוקרטים למחאה. אפרת היא חברת כנסת מדהימה והיא הבינה את האירוע לפני כולם. רק אפרת רייטן הבינה את הסכנה בזמן אמת! רק היא! אתם קולטים את גודל האירוע? זאת השקדנות המדהימה של אפרת, גלעד ונעמה שכולנו מדברים עליה. במקביל, המחאה היא סופת טורנדו ומשה רדמן ומורן מישל הם הבולדוזרים של המחאה. היכולת שלהם לעבור מאפס ל-200 קמ"ש תוך כמה דקות עם מאות קבוצות ווטסאפ ואנשים שאנחנו סומכים עליהם היא הסוד. החיבור בין אנשי השטח לחברי הכנסת הוא ליבת הסוד של הדמוקרטים. זאת הסיבה שיש קרוב ל-120,000 מתפקדים. בקיצור, תנו לנו שילוב של חברי הכנסת המופלאים והבולדוזרים של המחאה ואני מבטיח לכם שהדמוקרטים יעברו את רף ה-15 מנדטים ויהיו הלב הפועם של ממשלת השפיות! יאלה לעבודה! שתפו בכל הכח! בכל הקבוצות! ברשתות! ניצחנו את מממן החמאס פעם אחת וננצח אותו שוב! Efrat Rayten אפרת רייטן Moshe Radman Abutbul משה רדמן אבוטבול עמית בכר Amit Becher Naama Lazimi - נעמה לזימי גלעד קריב Moran Michel | מורן מישל

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

13,375 просмотров • 1 месяц назад

ביום חמישי בבוקר נערכת בסכנין הפגנה היסטורית. בין 50 ל-100 אלף מערביי ישראל יצאו לרחובות כדי לזעוק בכל הכוח, בתקווה שאחרי שלוש שנים מדממות יש מישהו בצד השני שמוכן עדיין להקשיב להם. אבל האמת היא שכמעט ולא היה מי שיקשיב, מה חדש? ההפגנה המדהימה הזאת, תולדה של שביתה אורגנית לחלוטין שנבנתה במהלך השבוע, כמעט ולא זכתה לסיקור בכלי התקשורת העלובים שלנו. אירוע שהיה חייב לפתוח מהדורות קיבל אזכורים אגביים כמעט באותו ערב: כאן 11 כרגיל סיקרו יותר מהאחרים. חדשות 12, מדירי הערבים הכי גדולים בתקשורת המיינסטרים בישראל, בקושי איזכרו. אזרחים שקופים, נוכחים נפקדים. בשנתיים וחצי האחרונות אנחנו מסקרים ביאללה תקווה את הפשיעה בחברה הערבית, הכי צמוד שיש. רק בחודש האחרון היינו בלוד, בכפר יאסיף ובג׳סר א זרקא. בשנה האחרונה ראיינתי בנושא את מוחמד מג׳אדלה הנהדר, את יואב סגלוביץ׳, את ג׳וש בריינר, שוחחתי עם אינספור גורמי מקצוע. ומשיחה לשיחה רק עולה מפלס הבושה. קשה להסביר למי שאוטם אזניים את רמת הפחד ברחובות, את תחושת הנטישה המוחלטת של חברה שלמה שפשוט הופקרה לגורלה. כמה אטומות האזניים? באותו הזמן, כשעשרות אלפים צועדים בסכנין, הגיע יושב ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, לראיון בכנס הדמוקרטיה של אוניברסיטת רייכמן. פרופ׳ יניב רוזנאי ראיין אותו. את הדקה האחרונה והמבישה של הראיון אני מצרף לפוסט הזה. שימו play ותראו לרגע איך נראית חוסר מנהיגות. שימו play ותבינו איך מגזר שלם ומגוון נאלץ להצטופף ברשימה אחת כי אפילו האופוזיציה הישראלית לא מכירה בלגיטימיות שלו להיות חלק מהדמוקרטיה הישראלית. אנחנו מדברים כל הזמן על אחוז ההצבעה בחברה הערבית, אולי הפרמטר הכי חשוב בהעפת ממשלת הטבח לקיבינמט. ומעשרות רבות של שיחות אני יכול להגיד לכם שהאחוז הזה תלוי בעיקר בדבר אחד - הושטת יד לשותפות, אני שומע את זה שוב ושוב ושוב. כדי שיהיה לך שותף אמיתי, אין דבר קריטי יותר מהכרה בזכות הבסיסית שלו לקחת חלק פעיל בניהול המדינה. אם רופא המשפחה שלכם, המנתח, הרוקחת, הבעלים של המסעדה שאתם כל כך אוהבים, רואה החשבון, עורכת הדין, המתכנתת - אם הם לא ראויים לייצוג בממשלה על בסיס גזע, אז על איזה ישראל אתם בדיוק נלחמים? על איזה מגילת עצמאות יצאו פה מליונים להגן? כשמנסור עבאס, מנהיג היסטורי, איש אמיץ שמבצע פה מהלך חסר תקדים של השתלבות בחברה שלנו, כשהאיש הזה חוטף מסע הסתה מטונף מחילי טרופר ובני גנץ, כשיו״ר האופוזיציה הישראלית מתחמק מלהציע לו שותפות וקורא להחרמה הפחדנית שלו ״מכניקה פוליטית״, אין לדמוקרטיה הישראלית זכות קיום אמיתית. מה לא ברור פה? אנחנו נמצאים לקראת הבחירות החשובות בתולדות המקום הזה, הם יכתיבו את העתיד שלנו לעשורים קדימה. מנסור עבאס הוא לא ציוני (זאת הייתה אמירה מטופשת בעיניי), אבל הוא מכיר בציונות וביסודותיה בניגוד למוטציות הפוסט ציוניות שיצאו מאז חמישי בערב בקמפיין גזענות מטונף שמה לו וליהדות? ואם לא נדע להושיט לו יד, לא בטוח שיהיה עוד מנהיג כמוהו אחריו. אנחנו בצומת היסטורית שדורשת מנהיגות מכל הצדדים, לא אמירות אומללות שמוכתבות מסקרים מקושקשים. אז ברשותכם, תנו לי להציע לכם ״מכניקה פוליטית״ מסוג אחר. אם יש זמן ליריה בנגמ״ש, עכשיו הוא הזמן לבצע אותה, בגאווה! המכניקה אומרת דבר פשוט: מי שלא יושיט יד ויכיר בקולו בעובדה שהחברה הערבית היא שותפה אמיתית גם לשלטון, פשוט לא יקבל את הקול שלכם. נקודה! אם החברה האזרחית, שהיא לצערנו סוכן השינוי היחיד במחנה הדמוקרטי, תעמוד על הרגליים האחוריות שלה ותצעק בקול חזק מספיק, השינוי יגיע. זה עד כדי כך פשוט. לכו לרשתות החברתיות, פרסמו את עמדתכם. כתבו לפוליטיקאים שלכם, סמסו להם, פוצצו להם את המיילבוקס, דונו בכל ארוחת שישי, תודיעו בקבוצות הווטסאפ של המשפחה: ״אין שותפות? אין לכם את הקול שלי!״ הנה לכם מכניקה פוליטית שתעשה פה שינוי אמיתי. יאללה תקווה!

ביום חמישי בבוקר נערכת בסכנין הפגנה היסטורית. בין 50 ל-100 אלף מערביי ישראל יצאו לרחובות כדי לזעוק בכל הכוח, בתקווה שאחרי שלוש שנים מדממות יש מישהו בצד השני שמוכן עדיין להקשיב להם. אבל האמת היא שכמעט ולא היה מי שיקשיב, מה חדש? ההפגנה המדהימה הזאת, תולדה של שביתה אורגנית לחלוטין שנבנתה במהלך השבוע, כמעט ולא זכתה לסיקור בכלי התקשורת העלובים שלנו. אירוע שהיה חייב לפתוח מהדורות קיבל אזכורים אגביים כמעט באותו ערב: כאן 11 כרגיל סיקרו יותר מהאחרים. חדשות 12, מדירי הערבים הכי גדולים בתקשורת המיינסטרים בישראל, בקושי איזכרו. אזרחים שקופים, נוכחים נפקדים. בשנתיים וחצי האחרונות אנחנו מסקרים ביאללה תקווה את הפשיעה בחברה הערבית, הכי צמוד שיש. רק בחודש האחרון היינו בלוד, בכפר יאסיף ובג׳סר א זרקא. בשנה האחרונה ראיינתי בנושא את מוחמד מג׳אדלה הנהדר, את יואב סגלוביץ׳, את ג׳וש בריינר, שוחחתי עם אינספור גורמי מקצוע. ומשיחה לשיחה רק עולה מפלס הבושה. קשה להסביר למי שאוטם אזניים את רמת הפחד ברחובות, את תחושת הנטישה המוחלטת של חברה שלמה שפשוט הופקרה לגורלה. כמה אטומות האזניים? באותו הזמן, כשעשרות אלפים צועדים בסכנין, הגיע יושב ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, לראיון בכנס הדמוקרטיה של אוניברסיטת רייכמן. פרופ׳ יניב רוזנאי ראיין אותו. את הדקה האחרונה והמבישה של הראיון אני מצרף לפוסט הזה. שימו play ותראו לרגע איך נראית חוסר מנהיגות. שימו play ותבינו איך מגזר שלם ומגוון נאלץ להצטופף ברשימה אחת כי אפילו האופוזיציה הישראלית לא מכירה בלגיטימיות שלו להיות חלק מהדמוקרטיה הישראלית. אנחנו מדברים כל הזמן על אחוז ההצבעה בחברה הערבית, אולי הפרמטר הכי חשוב בהעפת ממשלת הטבח לקיבינמט. ומעשרות רבות של שיחות אני יכול להגיד לכם שהאחוז הזה תלוי בעיקר בדבר אחד - הושטת יד לשותפות, אני שומע את זה שוב ושוב ושוב. כדי שיהיה לך שותף אמיתי, אין דבר קריטי יותר מהכרה בזכות הבסיסית שלו לקחת חלק פעיל בניהול המדינה. אם רופא המשפחה שלכם, המנתח, הרוקחת, הבעלים של המסעדה שאתם כל כך אוהבים, רואה החשבון, עורכת הדין, המתכנתת - אם הם לא ראויים לייצוג בממשלה על בסיס גזע, אז על איזה ישראל אתם בדיוק נלחמים? על איזה מגילת עצמאות יצאו פה מליונים להגן? כשמנסור עבאס, מנהיג היסטורי, איש אמיץ שמבצע פה מהלך חסר תקדים של השתלבות בחברה שלנו, כשהאיש הזה חוטף מסע הסתה מטונף מחילי טרופר ובני גנץ, כשיו״ר האופוזיציה הישראלית מתחמק מלהציע לו שותפות וקורא להחרמה הפחדנית שלו ״מכניקה פוליטית״, אין לדמוקרטיה הישראלית זכות קיום אמיתית. מה לא ברור פה? אנחנו נמצאים לקראת הבחירות החשובות בתולדות המקום הזה, הם יכתיבו את העתיד שלנו לעשורים קדימה. מנסור עבאס הוא לא ציוני (זאת הייתה אמירה מטופשת בעיניי), אבל הוא מכיר בציונות וביסודותיה בניגוד למוטציות הפוסט ציוניות שיצאו מאז חמישי בערב בקמפיין גזענות מטונף שמה לו וליהדות? ואם לא נדע להושיט לו יד, לא בטוח שיהיה עוד מנהיג כמוהו אחריו. אנחנו בצומת היסטורית שדורשת מנהיגות מכל הצדדים, לא אמירות אומללות שמוכתבות מסקרים מקושקשים. אז ברשותכם, תנו לי להציע לכם ״מכניקה פוליטית״ מסוג אחר. אם יש זמן ליריה בנגמ״ש, עכשיו הוא הזמן לבצע אותה, בגאווה! המכניקה אומרת דבר פשוט: מי שלא יושיט יד ויכיר בקולו בעובדה שהחברה הערבית היא שותפה אמיתית גם לשלטון, פשוט לא יקבל את הקול שלכם. נקודה! אם החברה האזרחית, שהיא לצערנו סוכן השינוי היחיד במחנה הדמוקרטי, תעמוד על הרגליים האחוריות שלה ותצעק בקול חזק מספיק, השינוי יגיע. זה עד כדי כך פשוט. לכו לרשתות החברתיות, פרסמו את עמדתכם. כתבו לפוליטיקאים שלכם, סמסו להם, פוצצו להם את המיילבוקס, דונו בכל ארוחת שישי, תודיעו בקבוצות הווטסאפ של המשפחה: ״אין שותפות? אין לכם את הקול שלי!״ הנה לכם מכניקה פוליטית שתעשה פה שינוי אמיתי. יאללה תקווה!

Ran Harnevo

11,324 просмотров • 7 месяцев назад

אני נמצא בארצות הברית, וניצלתי את הערב לשיחה אינטימית עם אדם המבין את המו"מ עם החמאס לעומק. הראתי לו את הסרטון של עינב בכלוב, ופשוט תרגמתי את ההודעות שלשכת נתניהו הוציאה במקביל. ציפיתי לכעס, אבל התגובה היתה מאוד יבשה "נתניהו עושה עליכם סיבוב פוליטי. איך אתם עדיין מופתעים?". זאת התשובה היותר מפורטת: "לא יתאפשרו הברחות נשק לחמאס מגבול מצרים לעזה" (נתניהו)... "אתה חושב שחמאס צריכים אישור של מישהו להברחות?" (האמריקאי) "לא תתאפשר חזרת אלפי מחבלים חמושים לצפון הרצועה" (נתניהו)... "החמאס אפילו לא מבקש את זה. הם כבר מזמן חזרו לצפון הרצועה" (האמריקאי) "ישראל תמקסם את מספר החטופים החיים שיוחזרו משבי חמאס" (נתניהו)... "מה חדש? אלו היו תנאי הפתיחה שלנו לפני 8 חודשים" (האמריקאי). "עמידתו האיתנה של ראש הממשלה נגד הניסיון לעצור את פעולת צה"ל ברפיח היא זו שהביאה את חמאס להיכנס למו"מ" (נתניהו על עצמו)...כאן התגובה היתה התקף צחוק: "את קלפי המיקוח שהיו לישראל הוא מסר לחמאס ללא תמורה ונשאר בלי כלום. חמאס כבר הסכים לעסקה בתנאים הרבה יותר טובים (לישראל) בעבר ונתניהו נותן לחמאס כמעט את כל מה שהם ביקשו בתחילת המו"מ" "אז מה הולך כאן?" שאלתי. "נתניהו לא ידבר בוושינגטון ללא עיסקה חתומה. אם הוא לא חותם על עסקה בעשרת הימים הקרובים, אין נאום בוושינגטון והוא מקבל צו מעצר מהאירופאים. הוא מנצל כל יום לבניית קמפיין הבחירות שלו וכל מה שאתה רואה זה קמפיין בחירות. בימים הקרובים אתה תראה את צה"ל, חמאס, וחיזבאללה מגבירים את האש. אין אינדיקציה טובה מזאת לחתימה הקרבה. מבחינת נתניהו כל החטופים יכולים למות - אותו מעניין רק נתניהו" המוח מבין, אבל הלב מסרב להאמין! כאשר האמריקאי צפה בסרטון של עינב בכלוב, הוא הזיל דמעה (מדובר באדם מאוד קשוח) ואמר. "אנחנו נשחרר את החטופים, אבל חסר לכם שנתניהו לא יגמור בכלא - זה רק עליכם" מגבירים! מגבירים! מגבירים! עמי דרור (מארצות הברית)

אני נמצא בארצות הברית, וניצלתי את הערב לשיחה אינטימית עם אדם המבין את המו"מ עם החמאס לעומק. הראתי לו את הסרטון של עינב בכלוב, ופשוט תרגמתי את ההודעות שלשכת נתניהו הוציאה במקביל. ציפיתי לכעס, אבל התגובה היתה מאוד יבשה "נתניהו עושה עליכם סיבוב פוליטי. איך אתם עדיין מופתעים?". זאת התשובה היותר מפורטת: "לא יתאפשרו הברחות נשק לחמאס מגבול מצרים לעזה" (נתניהו)... "אתה חושב שחמאס צריכים אישור של מישהו להברחות?" (האמריקאי) "לא תתאפשר חזרת אלפי מחבלים חמושים לצפון הרצועה" (נתניהו)... "החמאס אפילו לא מבקש את זה. הם כבר מזמן חזרו לצפון הרצועה" (האמריקאי) "ישראל תמקסם את מספר החטופים החיים שיוחזרו משבי חמאס" (נתניהו)... "מה חדש? אלו היו תנאי הפתיחה שלנו לפני 8 חודשים" (האמריקאי). "עמידתו האיתנה של ראש הממשלה נגד הניסיון לעצור את פעולת צה"ל ברפיח היא זו שהביאה את חמאס להיכנס למו"מ" (נתניהו על עצמו)...כאן התגובה היתה התקף צחוק: "את קלפי המיקוח שהיו לישראל הוא מסר לחמאס ללא תמורה ונשאר בלי כלום. חמאס כבר הסכים לעסקה בתנאים הרבה יותר טובים (לישראל) בעבר ונתניהו נותן לחמאס כמעט את כל מה שהם ביקשו בתחילת המו"מ" "אז מה הולך כאן?" שאלתי. "נתניהו לא ידבר בוושינגטון ללא עיסקה חתומה. אם הוא לא חותם על עסקה בעשרת הימים הקרובים, אין נאום בוושינגטון והוא מקבל צו מעצר מהאירופאים. הוא מנצל כל יום לבניית קמפיין הבחירות שלו וכל מה שאתה רואה זה קמפיין בחירות. בימים הקרובים אתה תראה את צה"ל, חמאס, וחיזבאללה מגבירים את האש. אין אינדיקציה טובה מזאת לחתימה הקרבה. מבחינת נתניהו כל החטופים יכולים למות - אותו מעניין רק נתניהו" המוח מבין, אבל הלב מסרב להאמין! כאשר האמריקאי צפה בסרטון של עינב בכלוב, הוא הזיל דמעה (מדובר באדם מאוד קשוח) ואמר. "אנחנו נשחרר את החטופים, אבל חסר לכם שנתניהו לא יגמור בכלא - זה רק עליכם" מגבירים! מגבירים! מגבירים! עמי דרור (מארצות הברית)

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

117,012 просмотров • 2 лет назад

נאומי הערב לאזרחי ישראל >> ** אנחנו במלחמה על קיומנו. במלחמה זו חייבים להמשיך עד לניצחון, על אף הלחצים הבינלאומיים וגם על אף המחיר הכבד מנשוא שהמלחמה גובה מאיתנו בנפול בנינו ובנותינו היקרים. מדינת ישראל אבלה על מותם הטראגי של שלושה מחטופינו אלון שמריז, סאמר טלאלקה ויותם חיים. כשעידכנו אותי על הטרגדיה הנוראה - זה הלם בי. אלון, סמאר ויותם שרדו את התופת במשך 70 יום. הם היו כפסע מהחופש, הם ממש נגעו בגאולה ודווקא אז קרה האסון. זה שבר לי את הלב. זה שבר לאומה כולה את הלב. ליבנו יוצא למשפחות בשעת יגונן הכבד. בשעה קשה זו חשוב לי לחזק גם את לוחמינו. הם מחרפים את נפשם להשגת ניצחון מוחץ על אויבינו ולהחזרת חטופינו. אנחנו עושים ונעשה הכל כדי לשמור על חיי לוחמינו, על כל אחד ואחד מהם, ונשתמש בכל האמצעים כדי שהם לא יפגעו. מאז הטרגדיה אתמול, רודפת אותי מחשבה אחת - "מה היה קורה אילו רק משהו היה אחר". אני בטוח שהמחשבה הזאת משותפת לכולכם. היינו כל כך קרובים לחבק אותם עכשיו. אבל לצערי אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. כל מי שלחם בשדה הקרב יודע שהמרחק בין ניצחון לאסון הוא כחוט השערה. בתוך הכאב העצום, נפיק את הלקחים, ניישם אותם, ולא נרפה מהמאמץ הצבאי והמדיני להחזיר את כל חטופינו הביתה בשלום. עם כל הצער העמוק אני רוצה להבהיר: הלחץ הצבאי הכרחי גם להחזרת החטופים וגם להשגת ניצחון על אויבינו. בלי הלחץ הצבאי לא היינו מצליחים לייצר מתווה שהביא לשחרור של 110 חטופים. ורק המשך הלחץ הצבאי יביא לשחרור כל חטופינו. ההנחייה שאני נותן לצוות המשא ומתן מבוססות על הלחץ הזה ובלעדיו אין לנו כלום. אזרחי ישראל, שלשום הדלקנו נר אחרון של חנוכה. בימים ההם, במאבק על קיומנו, נפלו ארבעת מחמשת בני חשמונאי והבטיחו את ניצחון ישראל על אויב שרצה להכרית את עמנו. גם בימים אלה, בקרבות קשים בג'אבליה, בסג'עיה, בח'אן יונס ובמקומות אחרים, נפלו המכבים בני זמננו במאבק נגד אויב שרוצה להשמידנו. איבדנו גיבורים יקרים, לוחמים ומפקדים אמיצים ומסורים מאין כמוהם, גיבורים שנפלו בשדה הקרב כדי שנוכל להמשיך לחיות בארצנו, כדי שחוט חיינו לא יינתק. יחד אתכם, אזרחי ישראל, אני מחבק את המשפחות השכולות. אני בוכה איתן. כבן למשפחת השכול אני יודע שעד יומן האחרון הם לא יפסיקו להתגעגע ליקיריהם והם לא יפסיקו לבכות את מה ומי שאבד. שוחחתי עם אלמנתו והוריו של סא"ל תומר גרינברג ז"ל, מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני, הוא נפל השבוע בגבורה יחד עם חייליו ופקודיו. אמרתי להם את מה שאני אומר לכל אחיי ואחיותיי, בני המשפחות השכולות, אני יודע שהכאב שמפלח את לבכם לא ירפה לעולם. אבל יש נחמה אחת: להבטיח שגיבורינו לא נפלו לשווא, להבטיח שנמשיך להילחם עד להשגת הניצחון המוחלט. הבהרתי את הנחישות הזאת גם ליועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, שאיתו נפגשתי שלשום. אני מאוד מעריך את התמיכה של ארה"ב בישראל - בסיוע להשבת חטופינו, באספקת חימושים לצה"ל, בבלימת הניסיונות באו"ם לעצור את הלחימה וגם בדברים אחרים. אני חוזר ואומר לידידינו: אנחנו נחושים יותר מאי-פעם להמשיך עד הסוף - עד שנחסל את החמאס, עד שנחזיר את כל חטופינו, ועד שנבטיח שבעזה לא יהיה יותר שום גורם שמחנך לטרור, מממן טרור, ומשלח טרור. אני אומר זאת לכל העולם, רבים בעולם מבינים זאת, ואני עומד על כך גם הערב. זאת לא "פוליטיקה" - זאת מדיניות. זאת המדיניות שלי, והיום אני יכול לומר - זה הרצון של רוב עצום בעם. לא אתן שנחליף את חמאסטאן בפת"חסטאן, שנחליף את ח'אן יונס בג'נין. לא אתן למדינת ישראל לחזור על הטעות הגורלית של אוסלו, שהביאה ללב ארצנו ולעזה את הגורמים הקיצוניים ביותר בעולם הערבי שמחוייבים לחיסולה של מדינת ישראל, ושמחנכים את ילדיהם למטרה זו. הוויכוח בין חמאס לפת"ח זה לא "אם" לחסל את מדינת ישראל, אלא רק על "איך" לעשות זאת. לפי סקר שנערך לפני ימים אחדים, 82% מהפלסטינים ביהודה ושומרון מצדיקים את הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, ועד לרגע זה בכירי הרשות הפלסטינית פשוט מסרבים לגנות את הטבח, וחלקם אף מהללים אותו בריש גלי. אז הם ישלטו בעזה ב"יום שאחרי"? לא למדנו כלום? כראש ממשלת ישראל אני לא אתן לדבר הזה לקרות. חשוב להבהיר זאת כבר עכשיו. כי בין ידידים חייבים לומר את האמת ולא לטפח אשליות, על אחת כמה וכמה בנושא קיומי וגורלי כמו זה. אז אני חוזר ואומר לידידינו: אחרי חיסול החמאס - רצועת עזה תהיה מפורזת, היא תהיה בשליטה ביטחונית של ישראל, ולא יהיה בה שום גורם שיאיים עלינו ושום גורם שיחנך את ילדיו להשמדתנו. אני רוצה לומר לכם אזרחי ישראל, הניצחון ייקח זמן. אבל אנחנו נחושים להמשיך עד הסוף. למרות הכאב העצום, למרות היגון שמפלח את לב כולנו, למרות הלחצים הבינלאומיים - אנחנו ממשיכים עד הסוף. שום דבר לא יעצור אותנו - עד שנשיג את הניצחון. יחד נילחם, ובעזרת השם, יחד ננצח.

נאומי הערב לאזרחי ישראל >> ** אנחנו במלחמה על קיומנו. במלחמה זו חייבים להמשיך עד לניצחון, על אף הלחצים הבינלאומיים וגם על אף המחיר הכבד מנשוא שהמלחמה גובה מאיתנו בנפול בנינו ובנותינו היקרים. מדינת ישראל אבלה על מותם הטראגי של שלושה מחטופינו אלון שמריז, סאמר טלאלקה ויותם חיים. כשעידכנו אותי על הטרגדיה הנוראה - זה הלם בי. אלון, סמאר ויותם שרדו את התופת במשך 70 יום. הם היו כפסע מהחופש, הם ממש נגעו בגאולה ודווקא אז קרה האסון. זה שבר לי את הלב. זה שבר לאומה כולה את הלב. ליבנו יוצא למשפחות בשעת יגונן הכבד. בשעה קשה זו חשוב לי לחזק גם את לוחמינו. הם מחרפים את נפשם להשגת ניצחון מוחץ על אויבינו ולהחזרת חטופינו. אנחנו עושים ונעשה הכל כדי לשמור על חיי לוחמינו, על כל אחד ואחד מהם, ונשתמש בכל האמצעים כדי שהם לא יפגעו. מאז הטרגדיה אתמול, רודפת אותי מחשבה אחת - "מה היה קורה אילו רק משהו היה אחר". אני בטוח שהמחשבה הזאת משותפת לכולכם. היינו כל כך קרובים לחבק אותם עכשיו. אבל לצערי אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. כל מי שלחם בשדה הקרב יודע שהמרחק בין ניצחון לאסון הוא כחוט השערה. בתוך הכאב העצום, נפיק את הלקחים, ניישם אותם, ולא נרפה מהמאמץ הצבאי והמדיני להחזיר את כל חטופינו הביתה בשלום. עם כל הצער העמוק אני רוצה להבהיר: הלחץ הצבאי הכרחי גם להחזרת החטופים וגם להשגת ניצחון על אויבינו. בלי הלחץ הצבאי לא היינו מצליחים לייצר מתווה שהביא לשחרור של 110 חטופים. ורק המשך הלחץ הצבאי יביא לשחרור כל חטופינו. ההנחייה שאני נותן לצוות המשא ומתן מבוססות על הלחץ הזה ובלעדיו אין לנו כלום. אזרחי ישראל, שלשום הדלקנו נר אחרון של חנוכה. בימים ההם, במאבק על קיומנו, נפלו ארבעת מחמשת בני חשמונאי והבטיחו את ניצחון ישראל על אויב שרצה להכרית את עמנו. גם בימים אלה, בקרבות קשים בג'אבליה, בסג'עיה, בח'אן יונס ובמקומות אחרים, נפלו המכבים בני זמננו במאבק נגד אויב שרוצה להשמידנו. איבדנו גיבורים יקרים, לוחמים ומפקדים אמיצים ומסורים מאין כמוהם, גיבורים שנפלו בשדה הקרב כדי שנוכל להמשיך לחיות בארצנו, כדי שחוט חיינו לא יינתק. יחד אתכם, אזרחי ישראל, אני מחבק את המשפחות השכולות. אני בוכה איתן. כבן למשפחת השכול אני יודע שעד יומן האחרון הם לא יפסיקו להתגעגע ליקיריהם והם לא יפסיקו לבכות את מה ומי שאבד. שוחחתי עם אלמנתו והוריו של סא"ל תומר גרינברג ז"ל, מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני, הוא נפל השבוע בגבורה יחד עם חייליו ופקודיו. אמרתי להם את מה שאני אומר לכל אחיי ואחיותיי, בני המשפחות השכולות, אני יודע שהכאב שמפלח את לבכם לא ירפה לעולם. אבל יש נחמה אחת: להבטיח שגיבורינו לא נפלו לשווא, להבטיח שנמשיך להילחם עד להשגת הניצחון המוחלט. הבהרתי את הנחישות הזאת גם ליועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, שאיתו נפגשתי שלשום. אני מאוד מעריך את התמיכה של ארה"ב בישראל - בסיוע להשבת חטופינו, באספקת חימושים לצה"ל, בבלימת הניסיונות באו"ם לעצור את הלחימה וגם בדברים אחרים. אני חוזר ואומר לידידינו: אנחנו נחושים יותר מאי-פעם להמשיך עד הסוף - עד שנחסל את החמאס, עד שנחזיר את כל חטופינו, ועד שנבטיח שבעזה לא יהיה יותר שום גורם שמחנך לטרור, מממן טרור, ומשלח טרור. אני אומר זאת לכל העולם, רבים בעולם מבינים זאת, ואני עומד על כך גם הערב. זאת לא "פוליטיקה" - זאת מדיניות. זאת המדיניות שלי, והיום אני יכול לומר - זה הרצון של רוב עצום בעם. לא אתן שנחליף את חמאסטאן בפת"חסטאן, שנחליף את ח'אן יונס בג'נין. לא אתן למדינת ישראל לחזור על הטעות הגורלית של אוסלו, שהביאה ללב ארצנו ולעזה את הגורמים הקיצוניים ביותר בעולם הערבי שמחוייבים לחיסולה של מדינת ישראל, ושמחנכים את ילדיהם למטרה זו. הוויכוח בין חמאס לפת"ח זה לא "אם" לחסל את מדינת ישראל, אלא רק על "איך" לעשות זאת. לפי סקר שנערך לפני ימים אחדים, 82% מהפלסטינים ביהודה ושומרון מצדיקים את הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, ועד לרגע זה בכירי הרשות הפלסטינית פשוט מסרבים לגנות את הטבח, וחלקם אף מהללים אותו בריש גלי. אז הם ישלטו בעזה ב"יום שאחרי"? לא למדנו כלום? כראש ממשלת ישראל אני לא אתן לדבר הזה לקרות. חשוב להבהיר זאת כבר עכשיו. כי בין ידידים חייבים לומר את האמת ולא לטפח אשליות, על אחת כמה וכמה בנושא קיומי וגורלי כמו זה. אז אני חוזר ואומר לידידינו: אחרי חיסול החמאס - רצועת עזה תהיה מפורזת, היא תהיה בשליטה ביטחונית של ישראל, ולא יהיה בה שום גורם שיאיים עלינו ושום גורם שיחנך את ילדיו להשמדתנו. אני רוצה לומר לכם אזרחי ישראל, הניצחון ייקח זמן. אבל אנחנו נחושים להמשיך עד הסוף. למרות הכאב העצום, למרות היגון שמפלח את לב כולנו, למרות הלחצים הבינלאומיים - אנחנו ממשיכים עד הסוף. שום דבר לא יעצור אותנו - עד שנשיג את הניצחון. יחד נילחם, ובעזרת השם, יחד ננצח.

Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו

363,320 просмотров • 2 лет назад

נכחתי באירוע בו דיבר זיני אתמול. ואני יכולה להגיד בכנות מלאה שהתקשורת פשוט משקרת, מסלפת, ומרמה – אולי כחלק מקמפיין ההשחרה את זיני, אולי כי ההשחרה הזאת פשוט מאוד פופולרית. ההקלטות הראשונות שפורסמו חתוכות באופן מחריד, ומוציאות מתוך נאום של כשלושים דקות – נאום מורכב, מרובד, וענייני – דברים *הפוכים* ממה שזיני אמר. ככה זה כשלוקחים רק רבע משפט; ככה זה כשאין הקשר. גם את המשפט "אני שונאת הומואים שמתביישים בעצמם ולא גאים במי שהם אוהבים" אפשר להפוך ל"אני שונאת הומואים". והיות והייתי עדה לדברים המלאים ולהקשר בו הם נאמרו, אגיב לשני הדברים שמהם נוצרו שני הספינים המרכזיים, אם כי על הדברים המלאים אפשר לדבר הרבה הרבה. הראשון והמרכזי הוא שאלת הנאמנות לדרג הנבחר. אם תשמעו את הדברים המלאים, תבינו בקלות שזיני מדבר על נאמנות למדיניות מבלי לעכב אותה או לשנות אותה במקרים של אי הסכמה ערכית - כלומר, שלא משנה לו האם המדיניות ניצית או יונית, קוסמופוליטית או לאומית, וכדומה. לא מדובר בנאמנות אישית אוטוריטרית, אלא במקצועיות ובדה-פוליטיזציה, בהתנתקות מהמחנאות וציות לשלטון החוק אשר קובע כי השב"כ כפוף לראש הממשלה. במילים אחרות, אם אומרים לו לתקוף, הוא יתקוף; אם אומרים לו שלא לתקוף, הוא לא יתקוף; אם אומרים לו להתפטר, הוא יתפטר. במובן הזה, אם וכאשר ממשלת לא-ביבי תרצה לפטרו, הוא יילך פשוט בשקט, כי הפיטורים חוקיים וכי גישתו היא ציות לסמכויות *החוקיות* של הדרג הנבחר. הוא ציין בקולו כי מדובר בכל דרג באשר הוא ובכל ממשלה באשר היא, ולא סתם; כי הנאום היה נאום על עקרונות ועל מהות, ולא על סוגיה פוליטית כזו או אחרת ובוודאי לא על נתניהו או האופוזיציה אליו. ואז קפצו המזדעזעים - ומה מקומו של שלטון החוק? מה אם ראש הממשלה יצווה על משהו לא חוקי? ראשית, היה לגמרי ברור מההקשר שמדובר אך ורק במחלוקות ערכיות או פוליטיות ולא חוקיות, כי השיחה בכללותה הייתה, בין היתר, על המתח שנוצר בין נבחרי הציבור לבין הדרג המקצועי, וזאת כאשר נבחרי הציבור לא מצליחים להפעיל סמכויות *בצורה חוקית לגמרי*. אבל יותר מזה, זיני ציין באופן ברור וכן שמדינה בלי מערכת משפט חזקה זאת מדינה חרבה. במקביל, כשאדם בקהל התחיל למחוא כפיים על הביקורת (השולית לגמרי, אגב) שלו על הפקידות המשפטית, הוא עצר את זה. כלומר, ברור שלא מדובר בציות עיוור ופרסונלי – אלא דווקא ציות לאותו שלטון החוק. המזל שלנו במקרה הזה, הוא שאחרי שיצאו ההקלטות שעיוותו את הדברים כך שנשמע שהוא אומר דבר הופכיים ממה שהוא אמר באמת (וזה נעשה בכוונה, שלא יהיה לנו שום ספק בעניין הזה) – יצאו כמה סרטונים שמעניקים יותר הקשר או את המשפטים המלאים. תעשו לעצמכם טובה, תצפו בהם, ותראו את הפער בינם לבין ההקלטות הראשוניות. תחוו בעצמכם את עומק השקר. ייתכן ויהיו לכם ביקורות וזה כמובן לגיטימי, ייתכן ותהיינה לכם שאלות על הדברים המלאים באמת וזה יהיה מובן – אבל תראו כמה, לעזאזל, מרמים אתכם. כמה מנסים להציג לכם דמון טוטליטרי שמזיל ריר של נאמנות כלפי נתניהו, כשהדברים לא רק הרבה יותר מתונים ומורכבים – אלא, כאמור, הפוכים בתכלית. וזה עוד יצא בערוץ 15 – ערוץ שהתכוון להיות מקצועי וימני, והוכיח שהוא לא. הספין היה חזק ממנו; הסנסציה והתרמית היו מפתות מדי לערוץ החדש והלא פופולרי, שמנסה לצבור פופולריות על ידי קרקסנות, רמאות ושקר. אני הייתי מאלו שהורידו את האפליקציה של ערוץ 15 במטרה לתמוך במהלך. הורדתי אותה, כי אין לי שום צורך בעוד שקרנים – ובכך הם הצטרפו ל-11, 12, 13 ו-14. וזה כמובן מעלה לנו שאלה לגבי כל מה שאנחנו יודעים מהתקשורת, לגבי כל הדלפה, כל מקור, כל שבריר אינפורמציה; שברירי הסרטונים על מה שקורה ביו"ש ובעזה, שברירי הדיונים בקבינט, שברירי הדיווחים על הזירה הגלובלית, ומה לא. אי אפשר שלא לתהות כמה שברירי הדיווחים הופכים כל מיני אימרות ואירועים ל"אני שונאת הומואים", כשהאימרה המקורית הייתה "אני שונאת הומואים שמתביישים בעצמם ולא גאים במי שהם אוהבים". אבא שלי סיפר לי שהוא הבין את עומק השקר של המשטר הסובייטי בתחילת נעוריו לאחר פיצוץ צ'רנוביל. הוא חי בעיר לא רחוקה מאוד מהפיצוץ, והתקשורת דיווחה שאין שום נזק ואין סכנה – ואפשר לצאת לרחובות ואפשר להמשיך לקיים את המצעד של תנועת הנוער הקומוניסטית החגיגית שבדיוק תוכנן בסמוך לפיצוץ. ואכן, כולם הקשיבו וכולם יצאו למצעד. ובמצעד הוא גילה משהו שהפתיע אותו: כל אנשי שרשרת ההנהגה ומשפחותיהם לא נכחו במצעד. לאט לאט, התגלה שהם ברחו מהעיר מערבה, רחוק מהפיצוץ. בהמשך, הגיעו גם כל מיני פליטים שסיפרו את האמת. אבל גם כשהם סיפרו את האמת, אנשים פשוט סירבו להאמין שמה שמספרים להם בתקשורת עד כדי כך לא נכון. רק כמה נערים ספורים לא יכלו לעמוד בפער שבין המציאות לבין הדיווח, והתחילו למרוד בשלטון; חלק מהמרד היה ניסיון להבין את האמת על המציאות שסביבם. למזלנו, בשונה מאוקראינה הסובייטית, השלטון והעיתונות בישראל אינם מעורבבים; למזלנו, יש לנו את הרשתות החבריות ויש לנו תחרות מסוימת בין ערוצי התקשורת, לכן קל עבורנו הרבה יותר לעמוד מול השקרים. אבל השקרים שם, והם בכל מקום, והם אוכלים את החברה שלנו ואת העולם כולו.

נכחתי באירוע בו דיבר זיני אתמול. ואני יכולה להגיד בכנות מלאה שהתקשורת פשוט משקרת, מסלפת, ומרמה – אולי כחלק מקמפיין ההשחרה את זיני, אולי כי ההשחרה הזאת פשוט מאוד פופולרית. ההקלטות הראשונות שפורסמו חתוכות באופן מחריד, ומוציאות מתוך נאום של כשלושים דקות – נאום מורכב, מרובד, וענייני – דברים הפוכים ממה שזיני אמר. ככה זה כשלוקחים רק רבע משפט; ככה זה כשאין הקשר. גם את המשפט "אני שונאת הומואים שמתביישים בעצמם ולא גאים במי שהם אוהבים" אפשר להפוך ל"אני שונאת הומואים". והיות והייתי עדה לדברים המלאים ולהקשר בו הם נאמרו, אגיב לשני הדברים שמהם נוצרו שני הספינים המרכזיים, אם כי על הדברים המלאים אפשר לדבר הרבה הרבה. הראשון והמרכזי הוא שאלת הנאמנות לדרג הנבחר. אם תשמעו את הדברים המלאים, תבינו בקלות שזיני מדבר על נאמנות למדיניות מבלי לעכב אותה או לשנות אותה במקרים של אי הסכמה ערכית - כלומר, שלא משנה לו האם המדיניות ניצית או יונית, קוסמופוליטית או לאומית, וכדומה. לא מדובר בנאמנות אישית אוטוריטרית, אלא במקצועיות ובדה-פוליטיזציה, בהתנתקות מהמחנאות וציות לשלטון החוק אשר קובע כי השב"כ כפוף לראש הממשלה. במילים אחרות, אם אומרים לו לתקוף, הוא יתקוף; אם אומרים לו שלא לתקוף, הוא לא יתקוף; אם אומרים לו להתפטר, הוא יתפטר. במובן הזה, אם וכאשר ממשלת לא-ביבי תרצה לפטרו, הוא יילך פשוט בשקט, כי הפיטורים חוקיים וכי גישתו היא ציות לסמכויות החוקיות של הדרג הנבחר. הוא ציין בקולו כי מדובר בכל דרג באשר הוא ובכל ממשלה באשר היא, ולא סתם; כי הנאום היה נאום על עקרונות ועל מהות, ולא על סוגיה פוליטית כזו או אחרת ובוודאי לא על נתניהו או האופוזיציה אליו. ואז קפצו המזדעזעים - ומה מקומו של שלטון החוק? מה אם ראש הממשלה יצווה על משהו לא חוקי? ראשית, היה לגמרי ברור מההקשר שמדובר אך ורק במחלוקות ערכיות או פוליטיות ולא חוקיות, כי השיחה בכללותה הייתה, בין היתר, על המתח שנוצר בין נבחרי הציבור לבין הדרג המקצועי, וזאת כאשר נבחרי הציבור לא מצליחים להפעיל סמכויות בצורה חוקית לגמרי. אבל יותר מזה, זיני ציין באופן ברור וכן שמדינה בלי מערכת משפט חזקה זאת מדינה חרבה. במקביל, כשאדם בקהל התחיל למחוא כפיים על הביקורת (השולית לגמרי, אגב) שלו על הפקידות המשפטית, הוא עצר את זה. כלומר, ברור שלא מדובר בציות עיוור ופרסונלי – אלא דווקא ציות לאותו שלטון החוק. המזל שלנו במקרה הזה, הוא שאחרי שיצאו ההקלטות שעיוותו את הדברים כך שנשמע שהוא אומר דבר הופכיים ממה שהוא אמר באמת (וזה נעשה בכוונה, שלא יהיה לנו שום ספק בעניין הזה) – יצאו כמה סרטונים שמעניקים יותר הקשר או את המשפטים המלאים. תעשו לעצמכם טובה, תצפו בהם, ותראו את הפער בינם לבין ההקלטות הראשוניות. תחוו בעצמכם את עומק השקר. ייתכן ויהיו לכם ביקורות וזה כמובן לגיטימי, ייתכן ותהיינה לכם שאלות על הדברים המלאים באמת וזה יהיה מובן – אבל תראו כמה, לעזאזל, מרמים אתכם. כמה מנסים להציג לכם דמון טוטליטרי שמזיל ריר של נאמנות כלפי נתניהו, כשהדברים לא רק הרבה יותר מתונים ומורכבים – אלא, כאמור, הפוכים בתכלית. וזה עוד יצא בערוץ 15 – ערוץ שהתכוון להיות מקצועי וימני, והוכיח שהוא לא. הספין היה חזק ממנו; הסנסציה והתרמית היו מפתות מדי לערוץ החדש והלא פופולרי, שמנסה לצבור פופולריות על ידי קרקסנות, רמאות ושקר. אני הייתי מאלו שהורידו את האפליקציה של ערוץ 15 במטרה לתמוך במהלך. הורדתי אותה, כי אין לי שום צורך בעוד שקרנים – ובכך הם הצטרפו ל-11, 12, 13 ו-14. וזה כמובן מעלה לנו שאלה לגבי כל מה שאנחנו יודעים מהתקשורת, לגבי כל הדלפה, כל מקור, כל שבריר אינפורמציה; שברירי הסרטונים על מה שקורה ביו"ש ובעזה, שברירי הדיונים בקבינט, שברירי הדיווחים על הזירה הגלובלית, ומה לא. אי אפשר שלא לתהות כמה שברירי הדיווחים הופכים כל מיני אימרות ואירועים ל"אני שונאת הומואים", כשהאימרה המקורית הייתה "אני שונאת הומואים שמתביישים בעצמם ולא גאים במי שהם אוהבים". אבא שלי סיפר לי שהוא הבין את עומק השקר של המשטר הסובייטי בתחילת נעוריו לאחר פיצוץ צ'רנוביל. הוא חי בעיר לא רחוקה מאוד מהפיצוץ, והתקשורת דיווחה שאין שום נזק ואין סכנה – ואפשר לצאת לרחובות ואפשר להמשיך לקיים את המצעד של תנועת הנוער הקומוניסטית החגיגית שבדיוק תוכנן בסמוך לפיצוץ. ואכן, כולם הקשיבו וכולם יצאו למצעד. ובמצעד הוא גילה משהו שהפתיע אותו: כל אנשי שרשרת ההנהגה ומשפחותיהם לא נכחו במצעד. לאט לאט, התגלה שהם ברחו מהעיר מערבה, רחוק מהפיצוץ. בהמשך, הגיעו גם כל מיני פליטים שסיפרו את האמת. אבל גם כשהם סיפרו את האמת, אנשים פשוט סירבו להאמין שמה שמספרים להם בתקשורת עד כדי כך לא נכון. רק כמה נערים ספורים לא יכלו לעמוד בפער שבין המציאות לבין הדיווח, והתחילו למרוד בשלטון; חלק מהמרד היה ניסיון להבין את האמת על המציאות שסביבם. למזלנו, בשונה מאוקראינה הסובייטית, השלטון והעיתונות בישראל אינם מעורבבים; למזלנו, יש לנו את הרשתות החבריות ויש לנו תחרות מסוימת בין ערוצי התקשורת, לכן קל עבורנו הרבה יותר לעמוד מול השקרים. אבל השקרים שם, והם בכל מקום, והם אוכלים את החברה שלנו ואת העולם כולו.

Daria Schleifer 🤷‍♀️

49,024 просмотров • 1 месяц назад

🧵1/3 ״אתם חייבים לשכנע את הישראלים, אפילו לפני שתשכנעו את היהודים באמריקה, אתם חייבים לשכנע את הישראלים שלא יעזו לראות את עצמם כבעיה – הם התשובה.״ פרופ׳ רות וייס בראיון מרתק וחשוב עם חביב רטיג גור - ממליצה להקשיב לו במלואו (אצרף קישור בתגובה הבאה) - תירגמתי כאן ב-3 קליפים חלק מרכזי בו שחשוב מאד שישראלים ישמעו: ״והפוליטיקה המאורגנת הזו נגד היהודים, הפוליטיקה של האצבע המאשימה – ״הם אחראים להכל״, לא משנה כמה ההאשמות מטורפות, והן הופכות למטורפות יותר ויותר, דרך אגב... היהודים מעולם לא היו אחראים למה שמאשימים אותם בו, מעולם לא. אז אומרים לי, ׳מה את אומרת? שהיהודים הם עם מושלם?׳ בכלל לא. היהודים יודעים שהם עם לא מושלם. אבל העניין הוא לא שאנחנו מציגים עצמנו כמושלמים, העניין הוא שאסור לאפשר לאחרים להשתמש בנו כהסבר לכישלונות שלהם. ובכל פעם שאנחנו מאפשרים את זה, אפילו במידה הקטנה ביותר, כמו לומר “אה כן, אבל אנחנו יודעים שאנחנו אחראים לזה ולזה״ באמת? אני לעולם לא הייתי אומרת דבר כזה, כי אם תבדוק את זה מספיק לעומק… זו חוסר היכולת שלהם, זו התשוקה שלהם להאשים אתכם בה – זה הבעיה. בין אם אתם אוהבים את זה ובין אם לא, אי אפשר לפתור את זה (האשמות כלפי יהודים) על ידי העמדת פנים שאתם חלק מהבעיה. אי אפשר… אתם חייבים לשכנע את הישראלים, אפילו לפני שתשכנעו את היהודים באמריקה, אתם חייבים לשכנע את הישראלים שלא יעזו לראות את עצמם כבעיה – הם הפתרון (התשובה). אתם יודעים, בגלל הגיל שלי והיתרון של הגיל שלי, אני אגיד לכם שהרגע ההוא ב-1948, יצירת מדינת ישראל, הוא הרגע עם הכי הרבה תקווה בציוויליזציה מאז שהיונה הגיעה עם עלה הזית לתיבת נח. תחשבו על זה – אירופה הרסה את עצמה. אירופה, ובמיוחד גרמניה, שהייתה היהלום שבכתר האירופאי – גתה, שילר, באך, בטהובן, ברהמס, קאנט, הגל… גרמנית הייתה השפה שהייתי צריכה ללמוד גם לדוקטורט במחלקה לאנגלית, ואז גם כשהייתי במחלקה לשפות ותרבויות של המזרח הקרוב, אי אפשר היה לסיים בלי גרמנית – גרמנית, ׳השפה הגדולה של הציוויליזציה׳. ותראו את התחתית שאליה היא הגיעה, וכל אירופה, וגם סטלין, מה שהוא עשה לרעיון הקומוניזם. כלומר, העולם היה כמו: ״האם בכלל נוכל להתרומם מזה?״ ושם היו היהודים, ממש באפר. הם היו האפר. ושלוש שנים אחרי זה הם יוצרים את מדינת ישראל, הם לוקחים בחזרה את מדינת ישראל, שהייתה תחת שלטון זר במשך אלפיים שנה. המילה “נס” שמורה בדרך כלל לאירועים שלא ניתן להסביר באמצעים טבעיים. את זה אנחנו יכולים להסביר – ההיסטוריה הנפלאה של הציונות וכן הלאה. ובכל זאת, בהיסטוריה של עמים, אין שום דבר שמתקרב לזה אפילו מרחוק, ואני קוראת לזה התחייה. תחיית ישראל. למה בחרתי במילה הזו? אני אשאל משהו מהנצרות. הנצרות בנויה על הרעיון שישו קם לתחייה אחרי שלושה ימים, בעוד שהעם היהודי הקים את עצמו לתחייה בשלוש שנים מאותה נקודת שפל של הציוויליזציה. הוא הקים את עצמו לתחייה, את מדינת ישראל, לתהילה שהיא תהיה. זו מדינה כל כך נפלאה, נפלאה, נפלאה. נפלאה. אז זה הסיפור שהיינו צריכים לספר כל השנים האלה. זה הסיפור שלנו. אבל למה אנחנו לא? כי מיד הם באו והתארגנו נגדנו. האשמה, האשמה – ׳אתם אחראים!׳ ואנחנו לוקחים על עצמנו הרבה מזה. ׳נו… אולי אנחנו באמת קצת… אה, אולי זה באמת שני עמים על ארץ אחת, ואולי אנחנו צריכים לתת את זה, ואולי זה צריך להיות ככה וככה׳. מתחילים לגמרי להפנים חלקים מהמלחמה הזו נגדנו, לחשוב שאם רק אם נוכל להחזיר קצת, אם רק נוכל לעשות את זה… אנחנו לא סיפרנו את הסיפור שלנו, ומכרנו בזול. תבינו, אנחנו מוכרים גם אחרים בזול אם אנחנו לא יכולים להיות הקול הזה של השראה לציוויליזציה ולומר: “תראו מה עם יכול לעשות! תראו מה עם יכול לעשות! אתם מצליחים לדמיין? שישה מיליון יהודים, לא רק נרצחו, אלא נמחקו באופן משפיל מהאדמה. משפחות שלמות… כלומר, אני אפילו לא יכולה להיכנס לזוועה של זה… ואותו עם ממש, בחלוף רק שלוש שנים, החזיר לעצמו את הארץ שלו, את מולדתו, אחרי אלפיים שנה של שלטון זר עליה… כלומר… ואנחנו לא חייבים… כלומר, אני אתבע את המילה תחייה כאן - במקום להתמקד בחורבן וההרס של השואה שהם - הבעיה הגרמנית. זו ההיסטוריה הגרמנית. היהודים לא עשו את השואה, הגרמנים עשו את השואה, והם תמיד יחיו עם זה. אז כדי לחזור למה שאמרתי על גרמניה שהיא, אתם יודעים, ״המרכז״ – תסתכלו על גרמניה המסכנה. היא לעולם לא תוכל לשטוף את הדם מידיה, אני חושבת עליה כמו ליידי מקבת הנצחית, אתם יודעים, ואני לא מאשימה את הגרמנים של היום על העבר, זה לא מה שאני אומרת אבל גרמניה הרסה את רעיון הציוויליזציה, ואני חושבת שבמובן מסוים, יצירת מדינת ישראל מייצגת את: הפוטנציאל לציוויליזציה.״ >>

🧵1/3 ״אתם חייבים לשכנע את הישראלים, אפילו לפני שתשכנעו את היהודים באמריקה, אתם חייבים לשכנע את הישראלים שלא יעזו לראות את עצמם כבעיה – הם התשובה.״ פרופ׳ רות וייס בראיון מרתק וחשוב עם חביב רטיג גור - ממליצה להקשיב לו במלואו (אצרף קישור בתגובה הבאה) - תירגמתי כאן ב-3 קליפים חלק מרכזי בו שחשוב מאד שישראלים ישמעו: ״והפוליטיקה המאורגנת הזו נגד היהודים, הפוליטיקה של האצבע המאשימה – ״הם אחראים להכל״, לא משנה כמה ההאשמות מטורפות, והן הופכות למטורפות יותר ויותר, דרך אגב... היהודים מעולם לא היו אחראים למה שמאשימים אותם בו, מעולם לא. אז אומרים לי, ׳מה את אומרת? שהיהודים הם עם מושלם?׳ בכלל לא. היהודים יודעים שהם עם לא מושלם. אבל העניין הוא לא שאנחנו מציגים עצמנו כמושלמים, העניין הוא שאסור לאפשר לאחרים להשתמש בנו כהסבר לכישלונות שלהם. ובכל פעם שאנחנו מאפשרים את זה, אפילו במידה הקטנה ביותר, כמו לומר “אה כן, אבל אנחנו יודעים שאנחנו אחראים לזה ולזה״ באמת? אני לעולם לא הייתי אומרת דבר כזה, כי אם תבדוק את זה מספיק לעומק… זו חוסר היכולת שלהם, זו התשוקה שלהם להאשים אתכם בה – זה הבעיה. בין אם אתם אוהבים את זה ובין אם לא, אי אפשר לפתור את זה (האשמות כלפי יהודים) על ידי העמדת פנים שאתם חלק מהבעיה. אי אפשר… אתם חייבים לשכנע את הישראלים, אפילו לפני שתשכנעו את היהודים באמריקה, אתם חייבים לשכנע את הישראלים שלא יעזו לראות את עצמם כבעיה – הם הפתרון (התשובה). אתם יודעים, בגלל הגיל שלי והיתרון של הגיל שלי, אני אגיד לכם שהרגע ההוא ב-1948, יצירת מדינת ישראל, הוא הרגע עם הכי הרבה תקווה בציוויליזציה מאז שהיונה הגיעה עם עלה הזית לתיבת נח. תחשבו על זה – אירופה הרסה את עצמה. אירופה, ובמיוחד גרמניה, שהייתה היהלום שבכתר האירופאי – גתה, שילר, באך, בטהובן, ברהמס, קאנט, הגל… גרמנית הייתה השפה שהייתי צריכה ללמוד גם לדוקטורט במחלקה לאנגלית, ואז גם כשהייתי במחלקה לשפות ותרבויות של המזרח הקרוב, אי אפשר היה לסיים בלי גרמנית – גרמנית, ׳השפה הגדולה של הציוויליזציה׳. ותראו את התחתית שאליה היא הגיעה, וכל אירופה, וגם סטלין, מה שהוא עשה לרעיון הקומוניזם. כלומר, העולם היה כמו: ״האם בכלל נוכל להתרומם מזה?״ ושם היו היהודים, ממש באפר. הם היו האפר. ושלוש שנים אחרי זה הם יוצרים את מדינת ישראל, הם לוקחים בחזרה את מדינת ישראל, שהייתה תחת שלטון זר במשך אלפיים שנה. המילה “נס” שמורה בדרך כלל לאירועים שלא ניתן להסביר באמצעים טבעיים. את זה אנחנו יכולים להסביר – ההיסטוריה הנפלאה של הציונות וכן הלאה. ובכל זאת, בהיסטוריה של עמים, אין שום דבר שמתקרב לזה אפילו מרחוק, ואני קוראת לזה התחייה. תחיית ישראל. למה בחרתי במילה הזו? אני אשאל משהו מהנצרות. הנצרות בנויה על הרעיון שישו קם לתחייה אחרי שלושה ימים, בעוד שהעם היהודי הקים את עצמו לתחייה בשלוש שנים מאותה נקודת שפל של הציוויליזציה. הוא הקים את עצמו לתחייה, את מדינת ישראל, לתהילה שהיא תהיה. זו מדינה כל כך נפלאה, נפלאה, נפלאה. נפלאה. אז זה הסיפור שהיינו צריכים לספר כל השנים האלה. זה הסיפור שלנו. אבל למה אנחנו לא? כי מיד הם באו והתארגנו נגדנו. האשמה, האשמה – ׳אתם אחראים!׳ ואנחנו לוקחים על עצמנו הרבה מזה. ׳נו… אולי אנחנו באמת קצת… אה, אולי זה באמת שני עמים על ארץ אחת, ואולי אנחנו צריכים לתת את זה, ואולי זה צריך להיות ככה וככה׳. מתחילים לגמרי להפנים חלקים מהמלחמה הזו נגדנו, לחשוב שאם רק אם נוכל להחזיר קצת, אם רק נוכל לעשות את זה… אנחנו לא סיפרנו את הסיפור שלנו, ומכרנו בזול. תבינו, אנחנו מוכרים גם אחרים בזול אם אנחנו לא יכולים להיות הקול הזה של השראה לציוויליזציה ולומר: “תראו מה עם יכול לעשות! תראו מה עם יכול לעשות! אתם מצליחים לדמיין? שישה מיליון יהודים, לא רק נרצחו, אלא נמחקו באופן משפיל מהאדמה. משפחות שלמות… כלומר, אני אפילו לא יכולה להיכנס לזוועה של זה… ואותו עם ממש, בחלוף רק שלוש שנים, החזיר לעצמו את הארץ שלו, את מולדתו, אחרי אלפיים שנה של שלטון זר עליה… כלומר… ואנחנו לא חייבים… כלומר, אני אתבע את המילה תחייה כאן - במקום להתמקד בחורבן וההרס של השואה שהם - הבעיה הגרמנית. זו ההיסטוריה הגרמנית. היהודים לא עשו את השואה, הגרמנים עשו את השואה, והם תמיד יחיו עם זה. אז כדי לחזור למה שאמרתי על גרמניה שהיא, אתם יודעים, ״המרכז״ – תסתכלו על גרמניה המסכנה. היא לעולם לא תוכל לשטוף את הדם מידיה, אני חושבת עליה כמו ליידי מקבת הנצחית, אתם יודעים, ואני לא מאשימה את הגרמנים של היום על העבר, זה לא מה שאני אומרת אבל גרמניה הרסה את רעיון הציוויליזציה, ואני חושבת שבמובן מסוים, יצירת מדינת ישראל מייצגת את: הפוטנציאל לציוויליזציה.״ >>

Gal G., Adv 🇮🇱

16,024 просмотров • 8 дней назад

אזרחי ישראל היקרים, ב-12 הימים של מבצע 'עם כלביא' השגנו ניצחון היסטורי, והניצחון הזה יעמוד לדורות. הסרנו מעלינו שני איומים קיומיים מיידיים: איום ההשמדה בפצצות גרעין, ואיום ההשמדה ב-20 אלף טילים בליסטיים. אם לא היינו פועלים עכשיו, מדינת ישראל הייתה עומדת בקרוב בפני סכנת השמדה. אבל זה לא קרה. כי ברגע המכריע, קמנו כלביא, נעמדנו כארי, והשאגה שלנו הרעידה את טהרן והדהדה בכל העולם. במקורותינו נאמר: "בתחבולות תעשה לך מלחמה". מכת הפתיחה המפתיעה של 'עם כלביא' תירשם בדברי הימים של מלחמות ישראל, והיא תילמד בכל צבאות העולם. באבחה אחת, מכה אחת, חיסלנו את הפיקוד הבכיר של איראן, כולל שלושה רמטכ"לים ובכירים רבים נוספים. ובאותם רגעים חיסלנו גם את מדעני הגרעין המובילים של איראן - הם שהחזיקו בידע, הם שהובילו את תוכנית הגרעין, הם שביקשו להביא אלינו חורבן ומוות. הרסנו את מתקן ההעשרה המרכזי בנתנז, את מתקן המרת האורניום באיספהאן ואת מתקן המים הכבדים באראק. ידידנו, הנשיא טראמפ, התגייס באופן חסר תקדים לצידנו. בהנחייתו, צבא ארצות הברית השמיד את אתר ההעשרה במעמקי האדמה בפורדו. תקפנו עוד עשרות מתקנים של תוכנית הגרעין האיראנית, כולל מעבדות ומפעלי ייצור של צנטריפוגות. אתם בוודאי זוכרים לפני שבע שנים, איך במבצע מזהיר של המוסד הבאנו את ליבת ארכיון הגרעין הסודי של איראן לארץ. חשפנו אז את תוכנית הגרעין של איראן להשמדת מדינת ישראל בפני הנשיא טראמפ, בפני העולם כולו, בפניכם אזרחי ישראל. ובכן כיום, כעת, במבצע הזה, השלמנו את המלאכה, ופגענו בארכיון כולו. והארכיון הזה ריכז בתוכו את כלל הידע של איראן ליצור פצצות אטום. גם את זה עשינו. במשך עשרות שנים הבטחתי לכם שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. ואכן, בכל הפעולות המהירות שלוחמנו ביצעו הורדנו לטמיון את פרויקט הגרעין של איראן. ואם מישהו באיראן ינסה לשקם את הפרויקט הזה - נפעל באותה נחישות, באותה עוצמה, לגדוע כל ניסיון כזה. אני שב ואומר: לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. באותה עוצמה, באותה נחישות, השמדנו את תעשיית ייצור הטילים של איראן. הרסנו עשרות מפעלים לייצור טילים. פגענו קשות במלאי הטילים. השמדנו את רוב המשגרים. במקרים רבים השמדנו אותם דקות לפני שהם שיגרו את טילי המוות לישראל. כוונת הזדון של איראן - לאיים תוך שנים ספורות על קיומה של ישראל ברבבות טילים בליסטיים - האיום הזה, גם הוא הוסר. ביחס למשטר האיראני, הנחתנו מכות מחץ על משטר הרשע. חיסלנו בכירים רבים נוספים, הרסנו מפקדות, תקפנו את בסיסי משמרות המהפכה, תקפנו את בסיסי הבסיג', פגענו בסמלי שלטון. והיום לפנות בוקר, שעות אחדות לפני הפסקת האש, הנחתנו על משטר האייתולות את המכה הקשה ביותר מאז תחילת המלחמה, את המכה הקשה ביותר בתולדותיו. חיסלנו מאות מפעילי המשטר בהתקפה מוחצת, המוחצת ביותר שראתה טהרן בחמישים השנים האחרונות. אזרחי ישראל, אני מודה בשמכם לידידי, הנשיא טראמפ, ולארצות-הברית, על חלקם בהגנת ישראל ובהסרת איום הגרעין של איראן. ההצטרפות של ארצות הברית למערכה, לא רק בצד ההגנתי, אלא גם בצד ההתקפי - זהו אירוע היסטורי. זה לא קרה מעולם. זהו פרי מאמץ מדיני שהובלתי יחד עם השר דרמר אל מול הנשיא טראמפ וצוותו. ואני חייב לומר לכם, מעולם לא היה לישראל ידיד גדול כמו הנשיא טראמפ בבית הלבן, ואני מודה לו מאוד על עבודתנו המשותפת. יש לכך השלכות אדירות על הביטחון הלאומי של ישראל, על הביטחון של כל אחד ואחת מכם, ושל הילדים שלכם, והנכדים שלכם, ועל פני המזרח-התיכון כולו. אזרחי ישראל, בשבעה באוקטובר, היינו בתהום. ספגנו את האסון הנורא ביותר בתולדות המדינה. אבל בזכות כוחות משותפים של הממשלה, של כוחות הביטחון ושלכם - העם, ידענו להתאושש ולהשיב מלחמה שערה. כעבור עשרים חודשים שלטנו בשמי איראן וגבינו ממנה מחיר חסר תקדים, מחיר שהיא לא דמיינה שהיא תשלם. אבל למרות הישגנו המזהירים, איננו נישאים על גלי האופוריה. איננו זחוחים, איננו שאננים, בדיוק להפך. אין לנו שום כוונה להוריד את הרגל מדוושת הגז. עלינו להשלים את המערכה נגד הציר האיראני, להכריע את החמאס ולהביא לשחרור כל חטופינו - החיים והחללים כאחד. למשפחות החטופים, אני אומר: לא הפסקנו לרגע, אפילו לרגע, כולל בזמן המלחמה, את המאמצים להחזיר את כל חטופינו הביתה. שוב - החיים והחללים כאחד. ואנחנו לא נרפה מהמשימה הקדושה הזו עד שהיא תושלם. ולמשפחות השכולות, אני אומר: יקיריכם, גיבורינו, לא נפלו לשווא. כי גבורתם והקרבתם - היא שאפשרה לנו לשבור את הציר האיראני. בלי ההישגים הכבירים בעזה, בלבנון, בסוריה ונגד הטרור ביהודה ושומרון - לא היינו יכולים להגיע לטהרן. עם חיסול ציר הרשע של איראן אנחנו נפתח ציר של שלום ושגשוג של עמי האזור, ואני אומר לכם, גם מעבר לעמי האזור. אנחנו כבר עובדים על כך, במרץ, ויגיע הזמן גם לחשוף את פעולותינו. אנחנו נפצה ביד רחבה את כל מי שנפגע, ונביא את כלכלת ישראל לשיאים חדשים. זה כבר קורה. אזרחי ישראל, שילמנו מחירים יקרים בעורף במבצע הזה. כולנו מחבקים באהבה אין קץ את משפחות החללים. כולנו מאחלים החלמה שלמה לכל הפצועים בגוף ובנפש, כמו לכל הפצועים במערכה הזאת מאז השבעה באוקטובר. לאחרונה ביקרתי בכמה ערים שספגו הרס גדול מן הטילים של איראן. בתים רבים ניזוקו, וכפי שהבטחנו לתושבים, אנחנו נבנה אותם מחדש. אזרחי ישראל, אני מבקש להודות בשמכם מעומק הלב לרמטכ״ל, רב אלוף אייל זמיר; למפקדי ולוחמי צה״ל; לראש המוסד, דוד ברנע וללוחמי ולוחמות המוסד; למפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר; לטייסינו האמיצים - איזה עבודה נפלאה הם עשו; לצוותי הקרקע המסורים; לראש אמ"ן, אלוף שלומי בינדר ולאנשי המודיעין. הם חשפו ביצירתיות מדהימה את סודות האויב; לראש אמ"ץ, אלוף עודד בסיוק, על ניהוג המערכה; למזכירי הצבאי, אלוף רומן גופמן; לפיקוד העורף; למשטרת ישראל; למערכי הכבאות, הרפואה וההצלה, שהצילו חיים רבים. וכמובן, אני מבקש להודות לשר הביטחון, ישראל כ"ץ, ולכל שרי ושרות הממשלה. הם התייצבו כולם מאחורי ההחלטה ההיסטורית, והם פעלו כל אחד ואחת, בתחומו ובתחומה. כולם, בלי יוצא מן הכלל, התעלו לגודל השעה. אבל מעל הכל, אני רוצה להודות לכם, אזרחי ישראל. זהו רגע של גאווה לאומית, רגע של אחדות, רגע שבו כל אזרח בישראל יכול לזקוף קומה ולומר: יחד עשינו את הבלתי נתפס. עם כלביא קם. עם ישראל חי. ובעזרת השם - עם הנצח יבטיח את נצח ישראל.

אזרחי ישראל היקרים, ב-12 הימים של מבצע 'עם כלביא' השגנו ניצחון היסטורי, והניצחון הזה יעמוד לדורות. הסרנו מעלינו שני איומים קיומיים מיידיים: איום ההשמדה בפצצות גרעין, ואיום ההשמדה ב-20 אלף טילים בליסטיים. אם לא היינו פועלים עכשיו, מדינת ישראל הייתה עומדת בקרוב בפני סכנת השמדה. אבל זה לא קרה. כי ברגע המכריע, קמנו כלביא, נעמדנו כארי, והשאגה שלנו הרעידה את טהרן והדהדה בכל העולם. במקורותינו נאמר: "בתחבולות תעשה לך מלחמה". מכת הפתיחה המפתיעה של 'עם כלביא' תירשם בדברי הימים של מלחמות ישראל, והיא תילמד בכל צבאות העולם. באבחה אחת, מכה אחת, חיסלנו את הפיקוד הבכיר של איראן, כולל שלושה רמטכ"לים ובכירים רבים נוספים. ובאותם רגעים חיסלנו גם את מדעני הגרעין המובילים של איראן - הם שהחזיקו בידע, הם שהובילו את תוכנית הגרעין, הם שביקשו להביא אלינו חורבן ומוות. הרסנו את מתקן ההעשרה המרכזי בנתנז, את מתקן המרת האורניום באיספהאן ואת מתקן המים הכבדים באראק. ידידנו, הנשיא טראמפ, התגייס באופן חסר תקדים לצידנו. בהנחייתו, צבא ארצות הברית השמיד את אתר ההעשרה במעמקי האדמה בפורדו. תקפנו עוד עשרות מתקנים של תוכנית הגרעין האיראנית, כולל מעבדות ומפעלי ייצור של צנטריפוגות. אתם בוודאי זוכרים לפני שבע שנים, איך במבצע מזהיר של המוסד הבאנו את ליבת ארכיון הגרעין הסודי של איראן לארץ. חשפנו אז את תוכנית הגרעין של איראן להשמדת מדינת ישראל בפני הנשיא טראמפ, בפני העולם כולו, בפניכם אזרחי ישראל. ובכן כיום, כעת, במבצע הזה, השלמנו את המלאכה, ופגענו בארכיון כולו. והארכיון הזה ריכז בתוכו את כלל הידע של איראן ליצור פצצות אטום. גם את זה עשינו. במשך עשרות שנים הבטחתי לכם שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. ואכן, בכל הפעולות המהירות שלוחמנו ביצעו הורדנו לטמיון את פרויקט הגרעין של איראן. ואם מישהו באיראן ינסה לשקם את הפרויקט הזה - נפעל באותה נחישות, באותה עוצמה, לגדוע כל ניסיון כזה. אני שב ואומר: לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. באותה עוצמה, באותה נחישות, השמדנו את תעשיית ייצור הטילים של איראן. הרסנו עשרות מפעלים לייצור טילים. פגענו קשות במלאי הטילים. השמדנו את רוב המשגרים. במקרים רבים השמדנו אותם דקות לפני שהם שיגרו את טילי המוות לישראל. כוונת הזדון של איראן - לאיים תוך שנים ספורות על קיומה של ישראל ברבבות טילים בליסטיים - האיום הזה, גם הוא הוסר. ביחס למשטר האיראני, הנחתנו מכות מחץ על משטר הרשע. חיסלנו בכירים רבים נוספים, הרסנו מפקדות, תקפנו את בסיסי משמרות המהפכה, תקפנו את בסיסי הבסיג', פגענו בסמלי שלטון. והיום לפנות בוקר, שעות אחדות לפני הפסקת האש, הנחתנו על משטר האייתולות את המכה הקשה ביותר מאז תחילת המלחמה, את המכה הקשה ביותר בתולדותיו. חיסלנו מאות מפעילי המשטר בהתקפה מוחצת, המוחצת ביותר שראתה טהרן בחמישים השנים האחרונות. אזרחי ישראל, אני מודה בשמכם לידידי, הנשיא טראמפ, ולארצות-הברית, על חלקם בהגנת ישראל ובהסרת איום הגרעין של איראן. ההצטרפות של ארצות הברית למערכה, לא רק בצד ההגנתי, אלא גם בצד ההתקפי - זהו אירוע היסטורי. זה לא קרה מעולם. זהו פרי מאמץ מדיני שהובלתי יחד עם השר דרמר אל מול הנשיא טראמפ וצוותו. ואני חייב לומר לכם, מעולם לא היה לישראל ידיד גדול כמו הנשיא טראמפ בבית הלבן, ואני מודה לו מאוד על עבודתנו המשותפת. יש לכך השלכות אדירות על הביטחון הלאומי של ישראל, על הביטחון של כל אחד ואחת מכם, ושל הילדים שלכם, והנכדים שלכם, ועל פני המזרח-התיכון כולו. אזרחי ישראל, בשבעה באוקטובר, היינו בתהום. ספגנו את האסון הנורא ביותר בתולדות המדינה. אבל בזכות כוחות משותפים של הממשלה, של כוחות הביטחון ושלכם - העם, ידענו להתאושש ולהשיב מלחמה שערה. כעבור עשרים חודשים שלטנו בשמי איראן וגבינו ממנה מחיר חסר תקדים, מחיר שהיא לא דמיינה שהיא תשלם. אבל למרות הישגנו המזהירים, איננו נישאים על גלי האופוריה. איננו זחוחים, איננו שאננים, בדיוק להפך. אין לנו שום כוונה להוריד את הרגל מדוושת הגז. עלינו להשלים את המערכה נגד הציר האיראני, להכריע את החמאס ולהביא לשחרור כל חטופינו - החיים והחללים כאחד. למשפחות החטופים, אני אומר: לא הפסקנו לרגע, אפילו לרגע, כולל בזמן המלחמה, את המאמצים להחזיר את כל חטופינו הביתה. שוב - החיים והחללים כאחד. ואנחנו לא נרפה מהמשימה הקדושה הזו עד שהיא תושלם. ולמשפחות השכולות, אני אומר: יקיריכם, גיבורינו, לא נפלו לשווא. כי גבורתם והקרבתם - היא שאפשרה לנו לשבור את הציר האיראני. בלי ההישגים הכבירים בעזה, בלבנון, בסוריה ונגד הטרור ביהודה ושומרון - לא היינו יכולים להגיע לטהרן. עם חיסול ציר הרשע של איראן אנחנו נפתח ציר של שלום ושגשוג של עמי האזור, ואני אומר לכם, גם מעבר לעמי האזור. אנחנו כבר עובדים על כך, במרץ, ויגיע הזמן גם לחשוף את פעולותינו. אנחנו נפצה ביד רחבה את כל מי שנפגע, ונביא את כלכלת ישראל לשיאים חדשים. זה כבר קורה. אזרחי ישראל, שילמנו מחירים יקרים בעורף במבצע הזה. כולנו מחבקים באהבה אין קץ את משפחות החללים. כולנו מאחלים החלמה שלמה לכל הפצועים בגוף ובנפש, כמו לכל הפצועים במערכה הזאת מאז השבעה באוקטובר. לאחרונה ביקרתי בכמה ערים שספגו הרס גדול מן הטילים של איראן. בתים רבים ניזוקו, וכפי שהבטחנו לתושבים, אנחנו נבנה אותם מחדש. אזרחי ישראל, אני מבקש להודות בשמכם מעומק הלב לרמטכ״ל, רב אלוף אייל זמיר; למפקדי ולוחמי צה״ל; לראש המוסד, דוד ברנע וללוחמי ולוחמות המוסד; למפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר; לטייסינו האמיצים - איזה עבודה נפלאה הם עשו; לצוותי הקרקע המסורים; לראש אמ"ן, אלוף שלומי בינדר ולאנשי המודיעין. הם חשפו ביצירתיות מדהימה את סודות האויב; לראש אמ"ץ, אלוף עודד בסיוק, על ניהוג המערכה; למזכירי הצבאי, אלוף רומן גופמן; לפיקוד העורף; למשטרת ישראל; למערכי הכבאות, הרפואה וההצלה, שהצילו חיים רבים. וכמובן, אני מבקש להודות לשר הביטחון, ישראל כ"ץ, ולכל שרי ושרות הממשלה. הם התייצבו כולם מאחורי ההחלטה ההיסטורית, והם פעלו כל אחד ואחת, בתחומו ובתחומה. כולם, בלי יוצא מן הכלל, התעלו לגודל השעה. אבל מעל הכל, אני רוצה להודות לכם, אזרחי ישראל. זהו רגע של גאווה לאומית, רגע של אחדות, רגע שבו כל אזרח בישראל יכול לזקוף קומה ולומר: יחד עשינו את הבלתי נתפס. עם כלביא קם. עם ישראל חי. ובעזרת השם - עם הנצח יבטיח את נצח ישראל.

Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו

581,993 просмотров • 1 год назад

זוהי פניה אישית למפכ״ל דני לוי, מפקד המחוז חיים סרגרוף, מפקד המרחב בני חדד וכל שאר לובשי המדים שהבריזו משיעורי אזרחות והוכיחו שאין להם מושג מה זה חופש ביטוי, מה זה דמוקרטיה ומהו תפקידה של המשטרה בתוך כל זה. אז טיפסתם על עץ שכולו גינוני כבוד מטופשים ובורות מביכה, נפלתם ממנו על האף וגולגלתם מכל המדרגות ע״י בג״ץ. עכשיו בואו נדבר על נושא רגיש: העובדה שהקפדתם להדגיש, כאחד הטיעונים בוויכוח, את העובדה ששוטרי משטרת ישראל הגיבורים הגנו על המדינה ב-7 באוקטובר והקריבו את חייהם כדי שנוכל ללכת לכדורגל. ובכן, כאן אתם צודקים. שוטרי משטרת ישראל נלחמו בגבורה ב-7 באוקטובר ואחריו. נדמה לי ש-58 שוטרים נפלו באותו יום ארור. הם מילאו את תפקידם, הקריבו את חייהם וחסמו בגופם את זרימת הנוח׳בות לעבר פנים ישראל. נהיה חייבים להם את זה לנצח ונהיה חייבים להחזיר את החלל-חטוף האחרון, השוטר לוחם היס״מ הגיבור (באמת) רן גואילי שנמצא עדיין בעזה. אין על כל זה ויכוח כלשהו. הוא גם לא קשור לעניין. סביב גבורתם של השוטרים ב-7 באוקטובר יש קונצנזוס ואני, באופן אישי, מקפיד לכתוב ולדבר על זה כמה שיותר. הבעיה היא, שלא רק המשטרה נלחמה ב-7 באוקטובר. גם צה״ל נלחם. גם לוחמי כיתות הכוננות ואנשי העוטף נלחמו. ואני לא יודע אם אני מחדש לכם, מכובדי קציני המשטרה, אבל היו שם המוני אוהדי הפועל. רבים מהם נפלו. לפני כל משחק, של קבוצות הכדורסל והכדורגל שלנו, מוקרן קליפ עם שמותיהם, תמונותיהם והגרפיטי שצוייר לזכרם של הגיבורים האדומים שלנו. אני מזמין אתכם לצפות בו, הוא מצ״ב. שמעתם, למשל, על סמ״ר ירון (נוני) שי, לוחם בחפ״ק סיירת נח״ל שבקרב גבורה הציל יחד עם חבריו את קיבוץ כרם שלום ב-7 באוקטובר ונפל בקרב? או על סרן אייל אבניאון, דמות מופת שזכיתי להכירה לאחר נפילתו, שנפל ברצועה והיה אולטראס הפועל שטבע את המשפט ״אני לא אוהד הפועל, אני חי הפועל״, עד שנפל הפועל? זכיתי לכתוב על ירון ואייל באלבום זכרון מיוחד שהופק לא מזמן לנופלי הפועל (ביוזמתו ומימונו של האוהד רועי ורמוס). אבל יש רבים רבים אחרים: עידן רז, יובל גבאי, איליי עדני, אפיק רוזנטל, איתי רון, יובל הליבני, תמיר ברק, התצפיתנית הבלתי נשכחת שירת ים עמר, אופיר מלמן, רוני אשל, התצפיתנית המדהימה והבת של אייל, סרגיי שמרקין, גל מישאלוף, רועי ביבר, עומרי שוורץ, ניצן שסלר, דניאל לוי, אביתר עטואר, הראל איתח, אור בלומביץ׳, עידו ברוייר, עומרי לוטן, עידו ז׳נו, משה דיינים, אביהוא מורי, יאיר אליהו, אורן הרשקו. אני מניח שיש כמה שפספסתי ומתנצל מראש. הרשימה הזו מתעדכנת ומתארכת כל הזמן, למרבה דאבון הלב. כנסו לרשת ותקראו את סיפוריהם. גיבורים אמיתיים. ואחר-כך אתם מוזמנים לעבור לנרצחים שהיו אוהדי הפועל. אלה שלחמו על הבית בעוטף. מתברר שבעוטף עזה יש ריכוז משמעותי של אוהדי הפועל ת״א. מאופיר וניצן ליבשטיין, ראש המועצה ובנו שנרצחו ע״י הנוח׳בות, דרך משפחת קוץ שנמחקה כולה, דרך רבים רבים אחרים שסיפוריהם מוכרים לכולנו. מדובר בעשרות רבות מאוד של נופלים ונרצחים אדומים, ישראלים פטריוטים שאתם מנסים להפוך לאנרכיסטים מסוכנים ועוכרי ישראל. אז אחרי כל זה אולי תבינו כמה אתם פאתטיים באיזכור העובדה שמשטרת ישראל נלחמה בגבורה ב-7 באוקטובר. כולם נלחמו בגבורה ב-7 באוקטובר. לאוהדי הפועל ת״א יש נציגות מכובדת מאוד ברשימת הנופלים, הנרצחים, הפצועים והחטופים. ותזכרו: המשטרה לא צריכה להגן על שמה הטוב. היא צריכה להגן על האזרחים ועל הדמוקרטיה. השם הטוב יבוא בזכות זה. הסכנה היחידה שממנה אתם באמת צריכים להגן על השוטרים שלכם, היא סכנת ההתקרנפות. תשמרו עליהם מפניו של איתמר בן-גביר, העבריין האלים, מכונת ההסתה והשנאה שמנסה להשתלט על משטרת ישראל ולהפוך אותה לכלי דיכוי פוליטי. תודה ויאללה הפועל.

זוהי פניה אישית למפכ״ל דני לוי, מפקד המחוז חיים סרגרוף, מפקד המרחב בני חדד וכל שאר לובשי המדים שהבריזו משיעורי אזרחות והוכיחו שאין להם מושג מה זה חופש ביטוי, מה זה דמוקרטיה ומהו תפקידה של המשטרה בתוך כל זה. אז טיפסתם על עץ שכולו גינוני כבוד מטופשים ובורות מביכה, נפלתם ממנו על האף וגולגלתם מכל המדרגות ע״י בג״ץ. עכשיו בואו נדבר על נושא רגיש: העובדה שהקפדתם להדגיש, כאחד הטיעונים בוויכוח, את העובדה ששוטרי משטרת ישראל הגיבורים הגנו על המדינה ב-7 באוקטובר והקריבו את חייהם כדי שנוכל ללכת לכדורגל. ובכן, כאן אתם צודקים. שוטרי משטרת ישראל נלחמו בגבורה ב-7 באוקטובר ואחריו. נדמה לי ש-58 שוטרים נפלו באותו יום ארור. הם מילאו את תפקידם, הקריבו את חייהם וחסמו בגופם את זרימת הנוח׳בות לעבר פנים ישראל. נהיה חייבים להם את זה לנצח ונהיה חייבים להחזיר את החלל-חטוף האחרון, השוטר לוחם היס״מ הגיבור (באמת) רן גואילי שנמצא עדיין בעזה. אין על כל זה ויכוח כלשהו. הוא גם לא קשור לעניין. סביב גבורתם של השוטרים ב-7 באוקטובר יש קונצנזוס ואני, באופן אישי, מקפיד לכתוב ולדבר על זה כמה שיותר. הבעיה היא, שלא רק המשטרה נלחמה ב-7 באוקטובר. גם צה״ל נלחם. גם לוחמי כיתות הכוננות ואנשי העוטף נלחמו. ואני לא יודע אם אני מחדש לכם, מכובדי קציני המשטרה, אבל היו שם המוני אוהדי הפועל. רבים מהם נפלו. לפני כל משחק, של קבוצות הכדורסל והכדורגל שלנו, מוקרן קליפ עם שמותיהם, תמונותיהם והגרפיטי שצוייר לזכרם של הגיבורים האדומים שלנו. אני מזמין אתכם לצפות בו, הוא מצ״ב. שמעתם, למשל, על סמ״ר ירון (נוני) שי, לוחם בחפ״ק סיירת נח״ל שבקרב גבורה הציל יחד עם חבריו את קיבוץ כרם שלום ב-7 באוקטובר ונפל בקרב? או על סרן אייל אבניאון, דמות מופת שזכיתי להכירה לאחר נפילתו, שנפל ברצועה והיה אולטראס הפועל שטבע את המשפט ״אני לא אוהד הפועל, אני חי הפועל״, עד שנפל הפועל? זכיתי לכתוב על ירון ואייל באלבום זכרון מיוחד שהופק לא מזמן לנופלי הפועל (ביוזמתו ומימונו של האוהד רועי ורמוס). אבל יש רבים רבים אחרים: עידן רז, יובל גבאי, איליי עדני, אפיק רוזנטל, איתי רון, יובל הליבני, תמיר ברק, התצפיתנית הבלתי נשכחת שירת ים עמר, אופיר מלמן, רוני אשל, התצפיתנית המדהימה והבת של אייל, סרגיי שמרקין, גל מישאלוף, רועי ביבר, עומרי שוורץ, ניצן שסלר, דניאל לוי, אביתר עטואר, הראל איתח, אור בלומביץ׳, עידו ברוייר, עומרי לוטן, עידו ז׳נו, משה דיינים, אביהוא מורי, יאיר אליהו, אורן הרשקו. אני מניח שיש כמה שפספסתי ומתנצל מראש. הרשימה הזו מתעדכנת ומתארכת כל הזמן, למרבה דאבון הלב. כנסו לרשת ותקראו את סיפוריהם. גיבורים אמיתיים. ואחר-כך אתם מוזמנים לעבור לנרצחים שהיו אוהדי הפועל. אלה שלחמו על הבית בעוטף. מתברר שבעוטף עזה יש ריכוז משמעותי של אוהדי הפועל ת״א. מאופיר וניצן ליבשטיין, ראש המועצה ובנו שנרצחו ע״י הנוח׳בות, דרך משפחת קוץ שנמחקה כולה, דרך רבים רבים אחרים שסיפוריהם מוכרים לכולנו. מדובר בעשרות רבות מאוד של נופלים ונרצחים אדומים, ישראלים פטריוטים שאתם מנסים להפוך לאנרכיסטים מסוכנים ועוכרי ישראל. אז אחרי כל זה אולי תבינו כמה אתם פאתטיים באיזכור העובדה שמשטרת ישראל נלחמה בגבורה ב-7 באוקטובר. כולם נלחמו בגבורה ב-7 באוקטובר. לאוהדי הפועל ת״א יש נציגות מכובדת מאוד ברשימת הנופלים, הנרצחים, הפצועים והחטופים. ותזכרו: המשטרה לא צריכה להגן על שמה הטוב. היא צריכה להגן על האזרחים ועל הדמוקרטיה. השם הטוב יבוא בזכות זה. הסכנה היחידה שממנה אתם באמת צריכים להגן על השוטרים שלכם, היא סכנת ההתקרנפות. תשמרו עליהם מפניו של איתמר בן-גביר, העבריין האלים, מכונת ההסתה והשנאה שמנסה להשתלט על משטרת ישראל ולהפוך אותה לכלי דיכוי פוליטי. תודה ויאללה הפועל.

Ben Caspit בן כספית

53,125 просмотров • 8 месяцев назад