Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Zur Startseite

דברים שאמרתי שעתיים לפניי ההצבעה: זאת ממשלה חולה שמפרקת את סביבתה אבל היא גם מפרקת את עצמה בדרך. הדבר היחיד שיכול לתקן את המדינה הזאת זה ממשלה אחרת

13,332 Aufrufe • vor 1 Jahr •via X (Twitter)

0 Kommentare

Keine Kommentare verfügbar

Kommentare vom Original-Post werden hier angezeigt

Ähnliche Videos

היי נאור, הזמנו אותך לראיון של יותר מרבע שעה, ארוך במונחי טלוויזיה. כדי לדבר. להקשיב. באנו סקרנים ונתנו לך במה מכובדת ומכבדת להציג את משנתך ולא רק להתנצח. מאז אני פוגש קטעים קצרים שחתכת מהראיון. זכותך. מי שמתעניין בשיחה המלאה ולא בחיתוכים אקראיים ימצא אותה בקלות. אבל מה שעשית כאן הוא כבר נבזות מכוונת: בפורמט של פלוס 1, שמשודרת אחרי חצות, כל ראיון מסתיים בשאלה או שתיים על הרגלי השינה של האורח. גם אם במקרה זה חמק ממך, אברי הסביר את זה מיד בשידור. היא נשאלת ברצף הסיום בגלל קוצר זמן (אחרי שהארכנו בנושאים הקודמים) ולא הייתה קשורה לכך שענית שאינך אדם מאמין. מסיבה לא ברורה, למרות שכבר ידעת שזה לא קשור לשאלת האמונה, לטוויטר חתכת את ההקשר וההסבר וקוששת לייקים על גבי. וכמובן, עשית זאת ביום כיפור כשאין לי שום יכולת לדעת להגיב או לתקן. מניח שרוב העוקבים כבר המשיכו הלאה, אבל מי שזה חשוב לו, או במקרה נפגע - הנה הסרטון המלא. יש לי מן הסתם מחלוקת עם חלק מהדברים שאתה עושה ומסגנונך, אבל אני משתדל לא לעשות עוול לברי הפלוגתא שלי. ממליץ גם לך לשקול לעשות זאת. אולי גם זה סוג של חזרה בתבונה חתימה טובה

יאיר שרקי

43,603 Aufrufe • vor 11 Monaten

את המילים הבאות כתבתי באופן אישי ומלב כואב לחברתי האהובה, חברת פורום "שותפות לשירות", ולאחר מחשבה - החלטתי לשתף אותן גם כאן, תוך השמטת שמה: חברתי האהובה, מאז אתמול, מתנגנים בראשי דבריו של הרב (והשר והח"כ לשעבר) שי פירון, שבמקרה שמעתי בראיון רדיו בדרך לירושלים. הוא נתן הסבר חדש-ישן למילים: "איש הישר בעיניו יעשה", וכך אמר: זה מצב בו כל אחד חושב שמה שהוא עושה - זה הישר, ומה שהאחר עושה - זה העקום... חברה אהובה שלי, מי כמוני מכירה את התחושה הקשה שנגרמת מהאשמה אישית פומבית, ודאי מהלבנת פנים. אין ספק, שעדיף מאד לנהל ויכוחים ומחלוקות באופן ענייני בלי להכנס כלל להאשמות אישיות, ודאי לדה-לגיטימציה ולהלבנת פנים, בראש כל חוצות. באמת שאני מצרה מאד על שכך את מרגישה בימים האחרונים. אבל כמה חבל, שמי שסובל מכך - לא מבחין שהוא עושה אותו דבר ממש לאחרים, שוב ושוב ושוב, מבלי משים, ואולי אף בהיתר וכמצוה ממש, שהרי הם (האחרים) בסה"כ מונעים מאינטרסים זרים, ולא בוחרים בחירה שונה משום שזו דעתם באמת. להם, לאחרים, לא אכפת מבטחון המדינה. ולכן מצוה לכתוב מילים קשות אלה במודעות ענק ליד תמונותיהם. כי כאלה הם. הם מעדיפים את המשתמטים על המשרתים (בני משפחותיהם, כן?), והם מתכוונים להצביע בעד החוק כי הם נגד הלוחמים. לכן מצווה-רבא לפרסם את תמונותיהם ברבים עם כותרות קשות ומזעזעות כאלה, עליהן חתום הארגון שאת חברה בו. זו לא דלגיטימציה, ולא הלבנת פנים. זה לגמרי תקין, כי להם באמת לא אכפת מבטחון המדינה, וגם כנראה אין להם רגשות בכלל... הם בכלל לא סופרים את השכנים שלהם, ולא מסתכלים להם בעיניים, אלא מקבלים החלטות מתוך אטימות-לב וחוסר אכפתיות. לכן צריך לעמוד ליד בתיהם כדי *ש"יסתכלו בעיניים" ורק אז כנראה יבינו*. הרי לא יתכן שהם מכירים את קשיי המילואים מתוך בתיהם פנימה. הם חייבים שהשכנים יסבירו להם... אה כן, והם בכלל בוגדים בערכי הציונות הדתית, ולא מבינים כמה נכון וכמה ערכי וקדוש שגם תלמידי חכמים יתגייסו לצבא. (אצלם בבית הרי אין חיילים שהם גם לומדי תורה. או שיש, והם בוגדים בהם?) הם בוגדים בערך הזה, ולכן חובה להוקיע אותם כבוגדים. כי הרי לא יתכן שהם חושבים בדיוק כמוכן, מכירים בערכה העצום של מלחמת מצוה, ומבינים כמה חשוב שגם החרדים יתגייסו, ורק יש להם דעה אחרת לגבי השאלה: איך לעשות זאת באופן מועיל ויעיל. לא יתכן שהדעה שלהם נובעת מאותם ערכים וחותרת לאותה מטרה, אבל מנתחת אחרת את הדרך הנכונה להגיע אליה. לא יתכן שגם הם השקיעו (לפחות כמוכן) ימים ולילות בלימוד הנושא והגיעו למסקנות אחרות משלכן. הרי כל הידע וכל יכולת הניתוח נמצאים אצלכן בלבד. ולכן אין ספק שמדובר כאן בלא פחות מ"בגידה"... כל זה נכון, כמובן, גם לשאלת המשקל שניתן לייחס לרצון להאריך או לקצר את ימי הממשלה: אצלכן כמובן השאלה הזו לא תופסת משקל כלל, אתן שוקלות שיקולים ענייניים בלבד, מתוך לימוד מעמיק של הנתונים, יראת שמים ודבקות בערכי הציונות הדתית. לכן אסור לייחס לכן שיקולים כאלה. זה ממש מעליב. האמת? אני מבינה את העלבון הצורב על עצם העלאת הנושא הזה כאלמנט דומיננטי שמשפיע על עמדתכן ופעילותכן. אבל אצל האחרים, שלהם כמובן אין אף אחד מאלה: לא ערכי הציונות הדתית, לא יראת שמים, לא יכולת העמקה בנתונים ובטח לא רצון או יכולת לשקול באופן ענייני את המטרה: לגייס כמה שיותר צעירים חרדים לצה"ל, אצל האחרים האלה השיקול היחיד הוא אריכות ימיה של הממשלה. הם אחרים. ואפשר וצריך גם להאשים אותם בכך. בניגוד אליכן. זה גם לא מעליב אותם, כי זו פשוט האמת, ואין אחרת, ולכן צריך להזכיר זאת שוב ושוב. חברתי היקרה מאד, בדיוק כמוך, גם אני הופתעתי מכל הידיעות התקשורתיות על נועה מבורך שאני לא מכירה בכלל, ומכל השיח וההתנהלות סביבה בימים האחרונים. אבל אני גם מופתעת והמומה כל שבוע מחדש מהשאלה שבראש המודעה שלכן: "אכפת לכם מבטחון המדינה?" ותחתיה תמונות של אנשים שעושים לילות כימים למען בטחון המדינה. שנשכבו על הגדר למען בטחונה. שהחלטות חשובות על בטחון המדינה התקבלו בזכותם!! זה לא מפריע לך? חברה יקרה שלי, אני בעד להרפות מהאשמות אישיות ומקמפיינים נשכניים. לעשות לשם שמים. ולקבל שגם אחרים עושים לשם שמים, במסירות ובאחריות גדולה, בחשיבת עומק, ומתוך ולמען אותם ערכים ממש. צריך לנקות לא רק את השיח, אלא גם את הלב. כשמטילים רפש -חושבים רפש. ואז אי אפשר לנהל דיון ענייני. כי כל הזמן ב back-mind חושבים שהח"כ שמולכם סתם מתנהל פוליטית, בטחון המדינה לא חשוב לו, הוא סתם אינטרסנט ורדוד. אז אין כבוד ואין הקשבה ואין שיח אמתי. אני בעד לדון לגופו של ענין. בנקיון לב ודעת. בהקשבה, בהערכה הדדית, ובהבנה שאפשר גם לא להסכים, ושגם דעה שונה משלכן היא לגיטימית ועל כן לא ראויה להכפשה.

אורית סטרוק

21,118 Aufrufe • vor 6 Monaten

עודד רונן: קשה להתרומם מאז הבימה. לא רק בגלל האלימות עצמה. המכות, הדחיפות, ההטחות לרצפה, הגרירות, אלא בגלל מה שזה חשף. ב 1.3.23 בעזריאלי מול סוויסה, נפלה לנו לבנה על הראש. אנחנו כעת האויב, ואחרי זה כמעט שנה של אלימות ברחובות. ואז, השביעי. היה משהו בשביעי, שהשחית את מושג הגוף, יותר משכל סיוט יכל לדמיין. זה קרה לכולנו, לכל החברה הישראלית, גם לשוטרים. זה סימן לי את הסוף של הדבר הזה. לא כי הייתי תמים, אלא כי היה לי ברור, שהחברה שלנו כבר לא תוכל לשאת אלימות פיזית כזאת, מבפנים כלפי פנים, אחרי מה שאותם אנשים חוו, וכתוצאה מזה, כולנו. ראינו את הקץ הזה ביחד, נותר רק לצעוד אחורה משם. לא יכלתי לנשום כשראיתי את השוטרים מרביצים למשפחות חטופים, מג”ב נכנסים באלימות לתוך הפגנות החטופים. כדי להפריד מה. את המשפחות מהאהובים שלהם בשבי? היינו מזועזעים, אבל לא זזנו מהמקום. היה משהו במאבק להשיב אותם, שהיה כל כך קדוש, כל כך דחוף, כל כך ברור, שהשוק מהאלימות פשוט לא היה הדבר הכי חשוב. החטופים במנהרות היו הדבר היחיד שחשוב, וכל השאר התבטל. כשהם חזרו, הבנתי שנסגר פרק. שנת בחירות עם חוקים משלה - לכלוך עלינו, גזלייטינג ברמה אולימפית, רדיפות, ביזה, שחיתות, מלחמות להסחת דעת, חנינה, וההמצאה החדשה, כנופיות רחוב שהמשטרה נותנת להן גב. אבל לא דמיינתי שנגיע לרגע שבו המשטרה עצמה נראית כמו כנופיה שכירת חרב. מה שהכי שובר אותי בהבימה, זו ההבנה שזאת לא תגובה למה המפגינים עשו או לא עשו. להפך. המטרה הוכרזה מראש. להביא אלימות שלא לקוחה מעולם בני האדם, לאנשים הכי ישרים שעוד יש פה. להביא אותה בצורה שתהמם אותנו. שתשתק אותנו. וכאן האפלה האמיתית. משטרים אפלים לא עובדים בצורה ליניארית. אם תעשו כך וכך, נגיב כך וכך. אם לא תעשו כך וכך, לא נגיב כך וכך. הם שוברים את הקשר בין סיבה לתוצאה. גם אם תתנהג יפה, גם אם תעמוד בשקט, נפוצץ אותך במכות. אין היגיון, אין חוק, אין איך להישמר. הכי טוב שלא תצא מהבית. ממליצים לך שלא תבוא. חבל עליך. חשבנו שהמציאות הנוכחית שלנו היא מלחמה מופרעת עם איראן. לו היו אומרים לנו לפני שנה, במרץ תהיו במלחמת איראן 2, היתה נשמטת לנו הלסת. חשבנו שהחיים שלנו הם טילים התפצלויות בשמיים מקלטים התראות בניינים הרוסים חוסר שינה הישרדות. אבל זה בכלל לא הסיפור. מה הם בישלו, בזמן שאנחנו רצים למקלט, זה הסיפור. מה עשו מתחת לפני השטח, בזמן שכולנו הסתכלנו למעלה. כמו בתחילת המלחמה, כשהעם רצה את החטופים, הם גיבשו תכנית איך להפריד בין המשפחות, איך להפוך את המאבק ל-“שמאל”. זה היה הסיפור. כשה-6 נרצחו וכולנו התמוטטנו בפנים, הוא ישב עם סוכני קטאר בלשכה וסיכמו איך להדליף ולטרפד. זה היה הסיפור. השוטרים והמג”בניקים, חלקם בני עשרים, היו עם עיניים פקוחות אך המבט כבוי. מסתכלים על בן אדם, ומתחילים לחשב. איך נכאיב לו, איך הכי טוב שנעיף אותו לקרקע, נשתק אותו. קור. דיוק. טכניקה, עיניים קרות. האנושי נמחק. זה הוסבר, הוכן, תורגל, במשך הרבה זמן. זה הסיפור שלנו. לא איראן, לא אנשים שמתים בערים מטילים באמצע היום. המטרה של המשטרה בהבימה היתה אחת: ציד. אנחנו בסרט עתידני שבו צדים את האזרחים. ההלם לא איפשר לי לתפקד, ואני יודע שאני לא היחיד. ולצידו ידיעה פנימית שקטה וברורה. אנחנו כבר לא האזרחים המסכנים של תחילת 2023. אנחנו נכנסנו מתחת לאלונקה בכל תא בגוף שלנו. אנחנו אלה שנלחמנו על החטופים. לא יכלנו לנשום, לא יכלנו לישון, לא יכלנו לחיות. הגוף שלהם נמק במנהרות ולא יכלנו לשאת את זה. זה מי שאנחנו. קדושת הגוף. קדושת היחיד. קדושת החיים. אם ניאלץ לשחק, נשחק. אבל לא כקורבנות. העומק שלנו, הרוח שלנו, הגיעו לקודש הקודשים של האנושיות. שם אנחנו. בימים אפלים, שלרגע את זה לא נשכח.

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

11,629 Aufrufe • vor 5 Monaten

לישראלים קשה מאוד להבין ניואנסים. המקהלה שתמיד מציגה כל כשלון של נתניהו כהישג ענקי - מצליחה לבלבל את כולם. כאשר אנו, כמדינה, מגיעים למצב שבו נשיא ארה"ב מסביר למצלמה כי "ישראל כל הזמן נלחמת בלבנון" - זהו נזק נוראי למדינה. ראשית כי ההקרבה של חיילי צה"ל הייתה לשווא. הנסיגה בדרך. אבל מעבר לכך, העובדה שנתניהו הוא מנהיג כה חלש - גורמת לכך שאינו מסוגל להסביר לנשיא ארה"ב הסבר ברמה של גן ילדים: "אבל המורה טראמפ, נכון שהיכיתי אותו - אבל זה רק היה כי הוא התחיל". וזה לא בדיחה. ברמה של בין מדינות לישראל חייב להיות קו מדיני ברור שאנו פועלים להגן על אזרחיינו מתקיפות. במקום זה הולך נתניהו ועושה סרטון איומים על ביירות - ומביא לכך שקל לנשיא ארה"ב לכופף את ידו לאחר שנתניהו מציג את עצמו בכל העולם כתוקפן. (וסמוטריץ' מקשקש על להתנחל בלבנון וכ"ץ על להישאר שם לנצח) הישראלים עדיין לא הבינו עובדה פשוטה: הימין רק מדבר. זה תמצית הביביזם: להגיד דברים שנשמעים טוב לקהל הימני. גם סמוטריץ' וכץ למדו מביבי לדבר חזק במקום לעשות. זה בדיוק ההפך ממה שישראל צריכה. ישראל צריכה מנהיג שאינו עושה סרטוני וידאו לבייס - אבל יודע להסביר את צידקתנו לעולם ובפרט לטראמפ.

Eyal Ofer אייל עופר

39,820 Aufrufe • vor 2 Monaten

עדכון אופטימי לסוף השבוע. השבוע אחת המפגינות פגשה את טופזון מתגלגל לאיטו לעבר מצודת זאב. לקח לי שניה לעכל את האירוע, אבל פתאום הבנתי - מממן החמאס ננטש. אוריך, פלדשטיין, ברוורמן, איינהורן וכל שאר הקטארים מרוסקים. חלקם עתידים לבלות יותר מעשור בכלא באשמת פגיעה בבטחון המדינה. השיכורה והמסומם ברחו לפלורידה. מממן החמאס נשאר עם טופזון. אני לא אוהב להעליב, אבל בואו נאמר שטופזון הוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר ושרק הוא נשאר! חצי שנה לפני בחירות ומממן החמאס יוצא לקמפיין עם טלי גוטליב, קרעי, קיש וטופזון? נתניהו שאני הכרתי לפני שנים לא היו מוכן לשבת איתם באותו החדר - ללמדכם כמה מממן החמאס נואש ועד כמה הוא איבד קשר עם המציאות! האירוע המרכזי של השבוע לא קרה עם האייתולות של איראן, אלא עם האייתולות של בני ברק. מממן החמאס ודרעי כל כך נואשים עד שניסו לפצל את יהדות התורה. התוצאה? הם הפכו את האדמו"ר מבעלזא ל"כויפר", ופגשו את את האדמו"ר מגור ואת שאר חברי מועצת גדולי התורה כשהם עצבנים במיוחד. היום הם פרסמו באופן רשמי ש"כל חוק שהוא לא תורתו אומנותו פסול וחובה להתנגד לו, ובוודאי שאסור להסכים ליעדים וסנקציות". בקיצור, לא יהיה שום חוק למעט "נמות ולא נתגייס". לא יהיה תקציב. ממשלת "חמאס הוא נכס" נפחה את נשמתה. תם הטקס. מכאן והלאה הבחירות זה רק עניין של תזמון ומסגור. אנחנו מגיעים לבחירות אחרי שנתיים בהם כמעט לא היה שינוי בסקרים. האופוזיציה עם 70 מנדטים לערך והקואליציה עם 50 מנדטים לערך. אין תנועות בין הגושים. מי שלא עבר צד אחרי טבח נתניהו בטוח שלא יעבור עכשיו. מממן החמאס קורא סקרים יותר טוב מכולנו והוא יודע שאין לו סיכוי בבחירות. האסטרטגיה היחידה שלו היא לשתול סוכנים כפולים בצד השני. ראינו אותו עושה את זה עם שיקלי ועם סילמן. ראינו אותו עושה את זה עם 0ער ואלקין. ראינו אותו עושה את זה עם הנדל ועם אורלי לוי. הפטנט ידוע. מממן החמאס עובד יום ולילה כדי לשתול סוכנים כפולים ב-"מפלגות ריאליטי", לפצל מפלגות קטנות כדי שלא יעברו את אחוז החסימה (כמו שעשה עם בל"ד), ולהקים מפלגות חדשות כדי שיגנבו קולות / יגרמו לאיבוד קולות. זאת הדרך היחידה של מממן החמאס לנצח את הבחירות הקרובות. כאן מגיע החלק שלנו. אתם, המיליונים שיצאו לרחובות, אתם חייבים לדאוג שזה לא יקרה! כמובן שאני רוצה שתיתפקדו ושתצביעו לדמוקרטים, אבל גם אם אתם מעדיפים מפלגה אחרת - חשוב שתשאלו את עצמכם 100 פעמים מה הסיכוי שפלוני אלמוני הוא השיקלי החדש? מה הסיכוי שהגברת היא אורלי לוי החדשה? מה הסיכוי שהאדון יהפוך לגנץ? אסור, פשוט אסור להצביע למפלגה שיש בה חשש, אפילו קל שבקלים, שאפילו אחד מאנשיה ימצא את עצמו יושב עם מממן החמאס! זאת השאלה שכל מצביע ומצביעה חייבים לשאול את עצמם אלף פעמים. אנחנו חייבים להסביר את זה לכל מי שמוכן לשמוע! להסביר שוב ושוב! אנחנו קרובים מאוד לתיקון היסטורי! אוי לנו אם ניפול שוב לתהום בגלל סוכנים כפולים שחותמים בשידור חי על "התחייבות" ואז תמורת שוחד פוליטי מרסקים את ישראל! אנחנו, כולנו, חייבים להיות נחושים ולזהות אנשים שעלולים להיות סוכנים כפולים! אני מאמין בלב שלם שאנחנו מסוגלים, אבל אסור לנו למצמץ אפילו לשניה אחת! אנחנו חייבים לשתף, לשכנע, להסביר ולהגיע לכל איש ואישה אשר רוצים להציל את ישראל מידי מממן החמאס ומידי ממשלת "נמות ולא נתגייס". התיקון ההיסטורי תלוי רק בנחישות שלנו! שבת שלום, עמי דרור

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

21,433 Aufrufe • vor 7 Monaten

מישהו כתב לי שהוא רוצה לבחור בי אבל שלא התבטאתי על עמדות מדיניות. עניתי לו שיש לי מאות ציוצים על עמדות מדיניות, וראיונות בתקשורת, אבל שהסיבה שהוא לא נחשף לזה, היא כי הפיד מציף לו את ענייני הדת מדינה ויחסי חרדים-חילונים שהם פי מאות מונים יותר מעניינים את הישראלי הממוצע. אבל זה לא אומר שזה לא חשוב. זה מאד מאד חשוב עבורי ועבור ישראל. למעשה, כאשר התגבשה המסגרת של הדמוקרטים, התעמקתי ושאלתי - מה התכנית המדינית שלנו? יש למישהו משהו כתוב? ושמעתי כל מיני אמירות באוויר על זה שצריך פשוט ״לקדם תהליך מדיני״. וזה לא הספיק לי. אז העמקתי בנושא עם חברתי חכ״ל אמילי מואטי, פגשתי בזכותה גם את אולמרט, קראתי כמובן את ספרו וגם את הספר שכתבה שרת החוץ האמריקאית קונדוליזה רייס שהתייחסה לאותה התקופה של מו״מ. התעמקתי בהצעה המדינית שנתן אולמרט לאבו מאזן בשנת 2008 ובעבודה שעשתה שרת החוץ לשעבר ציפי לבני, והבנתי שברגע שאנחנו נהיה בממשלה, נצטרך לדחוף את ראש הממשלה להמשיך את התהליך המדיני לשלום על בסיס קווי היסוד של אולמרט שהיו הרציניים ביותר שנתנה ישראל לשכנים שלנו. ההסכם אמנם לא נחתם, ומאז תום הקדנציה של ״קדימה״ לא היה מו״מ רציני יותר. אך מזכר ההבנות שהעביר אולמרט בין חילופי השלטון של בוש ואובאמה עדיין רלוונטי. וזו הנקודה שממנה עלינו להמשיך. וצריך לזכור - ההתנחלויות הן כפייה דתית, והיעדר הסדר מדיני היום הוא כפייה דתית במסגרתה אנשים עם תפיסות כיבוש הארץ, שליטה בעם אחר ועליונות יהודית לא רוצים הסדרים מדיניים כדי להתנחל. וזה התפקיד שלנו בדמוקרטים להגיד לכל ראש ממשלה שיהיה שאי אפשר לבעוט בפחית הזו במורד הרחוב לנצח. אין פיתרון אחר חוץ מ-2 מדינות לשני עמים. Emilie moatti אמילי (חיה) מואטי 🇮🇱 ציפי לבני Tzipi Livni

Naor Narkis נאור נרקיס

19,533 Aufrufe • vor 1 Monat

מכתב פתוח לליאור רז, שמעתי אותך מדבר בהשתאות רבה על החפ"ק של "אחים לנשק" בבית קמה אחרי השבעה באוקטובר ועל "הנרטיב" שאתה מייחס לאנשים שממאנים לשכוח מה היה כאן רגע אחד קטנטן לפני. איני יודעת היכן אתה ממוקם במפה הפוליטית. אני יכולה רק לנחש, אבל אני תוהה אם אתה מדבר מתוך פוזיציה, או שפשוט ניחנת בזכרון קצר במיוחד. משום שלנו, הציבור העצום שמבקר אותם, יש זכרון מצוין. אנחנו לא שכחנו - ואנחנו לא נשכח. לא שכחנו מה חבורת לובשי חולצות הסמליל של "אחים לנשק" עוללה כאן ערב הטבח. לא שכחנו את ההבטחות שנאמרו בשאגה גדולה מעל בימת פודיום ענק, הישר לאוזניו של האויב הקשוב: שינטשו את המטוסים, את הספינות, את חדרי הפיקוד, ושלא יהיה צבא עם. קולט, ליאור? שלא יהיה צבא עם! חומת המגן של הילדים שלנו - במדינה שבה אנחנו מגדלים אותם. לא שכחנו ולא נשכח את ההקראה התקשורתית של היחידות שלא יתייצבו למילואים ערב הטבח, שנשמעה בהתלהבות מבעיתה. "גולני, גולני" זה עדיין מהדהד באוזנינו בצרימה שורפת. אנחנו, בניגוד אליך, לא שכחנו את האיומים, לא שכחנו את הניסיון להפוך את צה"ל מצבא העם לצבא מותנה פוליטית. לא שכחנו את הקריאות לעצור, לשבש, לחסום, למרר את חיי הציבור ולייצר תחושה שמדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה, בשל גחמות טנטרום עלבון קלפי שיצא מכל פרופורציה. לא שכחנו את הבריונות. לא שכחנו את הכאוס. לא שכחנו את המדון, הפילוג והקיטוב ששטפו את הרחובות - ועודם. לא שכחנו את מי שהתנהגו משל המדינה, הצבא, הרחוב, הדגל והדמוקרטיה רשומים בטאבו על שמם. ובעיקר, לא שכחנו את הדבר החמור מכל; שהם השתמשו בחומת המגן של הילדים שלנו, בקדושת השירות הצבאי ובאמון הציבור בצה"ל - כדי להפעיל לחץ פוליטי על ממשלה נבחרת. הם לקחו את המקום הכי קדוש, הכי עדין, הכי שברירי, את הלב הפועם של הקונצנזוס הישראלי - הנכונות להגן על הבית ללא תנאי וללא סייג - והפכו אותו לכלי מיקוח לטובת סחטנות פוליטית. ותקצר היריעה מלמנות את מה שהחבורה הזו עשתה כאן ערב הטבח ואחריו. ואם לא די בכך, כיום הם מנסים להלך אימים באמצעות פיזור תביעות השתקה נגד אזרחים מן השורה, שכל חטאם הוא שהם מסרבים להפסיק להזכיר להם את מה שהם כל כך רוצים שנשכח. אז ליאור היקר, לא. אנחנו לא נסכים לשכתוב ההיסטוריה. אפשר להודות לאדם שחילץ משפחה משדרות - ועדיין לומר את האמת על מלוא הרקורד שבאמתחתו. אפשר לכבד מעשה אנושי בשעת חירום - ועדיין לסרב להפוך אותו למכונת כביסה שמלבינה, ע"ח כאב לאומי. מי שהצית שריפה ביד אחת וביד השנייה אחז במטף, לא הופך בשל כך לגיבור לאומי. ודאי לא כאשר בידיו די אמצעים, קשרים, כסף, תקשורת ואופרציה ממותגת היטב, כדי להפוך כל חמגשית, כל אבטיח וכל צילום שטח לסיפור גבורה מהונדס היטב. יש דברים שאין מספיק מלבינים בעולם כדי להלבין. יש כתמים ששום סרטון מרגש לא ימרק - ויש זכרון ציבורי שלא יימחק, גם אם ינסו לעטוף אותו בעטיפת חפ"ק שפורטת על מיתרי ליבם של בעלי הזכרון הקצרצר. מי שמנסה להנדס את הנרטיב הוא לא מי שמסרב לשכוח, אלא זה שמבקש שאנחנו נשכח. תזכורת קטנה, שהיא אפילו לא קורטוב ממה שהיה כאן.

Amalia Ozer

14,063 Aufrufe • vor 3 Monaten

ראש הממשלה אמר בכנסת לפני זמן קצר כי ״עידן היסטורי לפנינו אם רק לא נחזור על טעויות העבר *שלכם אנשי אוסלו*״. ואני שואל: כיצד יתכן שראש הממשלה שאצלו התחולל הטבח הגדול ביותר בעם היהודי מאז השואה, שאצלו המפעל הציוני ספג את המכה הקשה ביותר מראשיתו, שאצלו נכבש חלק ממדינת ישראל ליממה, שאצלו עדיין מתחוללת המלחמה הקשה ביותר שידענו, שבמשמרת שלו נהרגו כ-2,000 ישראלים, ונחטפו 250, שנפל למלכודת האסטרטגית שטמן לו יחיא סינוואר, שאפשר לחמאס להתעצם ולהתחזק, פעם אחר פעם, מבצע אחרי מבצע, שנתן לאינסוף כמויות של בטון, ברזל דלק ותחמושת להיכנס לעזה במשך שנים, שאצלו חמאס הפך מארגון טרור יחפני לישות מדינית רצחנית, שהרגיל את עם ישראל לספוג טילים בכל רחבי המדינה, כאילו מדובר בגשם ולא ביריקות, שהקטין את צה"ל לממדים כמעט בלתי מספיקים *שאצלו כמעט נחרבה המדינה (נתניהו למעשה הודה בכך בשיחה שקיים עם עורכי העיתונים האמריקנים)* ושעשה את כל זה בסתירה מוחלטת להבטחות שלו להיות "ביביסיטר" ו"שומר ביטחון ישראל", -הוא זה שגם מאשים את יריביו הפוליטיים בטעויות היסטוריות וגם נמנע מלקיחת ולו מעט אחריות על מחדליו שלו? אוסלו בלי ספק היה טעות. אבל היא מחווירה ומתגמדת לאין ערוך בהשוואה לטבח הבלתי נתפס של שמחת תורה תשפ"ד. ההתכחשות של נתניהו, קודם כל לאמת, אבל גם לאחריותו המלאה והישירה, כמי שהיה ראש הממשלה ביום הפלישה וכמי שעיצב את מדיניות ישראל בעשור וחצי שקדמו לה – פשוט בלתי נתפסת.

Ariel Kahana אריאל כהנא

147,913 Aufrufe • vor 1 Jahr

אתמול העליתי תמונה המראה כי מה שפעם היה אחד הפקקים הגדולים במדינה: העלייה לווינגיט מנתניה, מחלף פולג עד שפיים - איננו עוד. המידע הזה פגע להרבה אנשים בקונספציה שטוענת שאין דרך לפתור פקקים וחייבים כולם לעבור לתחב"צ. במשך שש שנים נסעתי את הפקק הזה בוקר בוקר. הבן שלי למד בקיבוץ והייתי תקוע בפקק משבע עד שמונה כל בוקר. אין דרך אחרת להביאו לבי"ס. לא קיים. או אני או טקסי. בשנת 2013 החלו לתכנן את הרחבת הכביש - והפתעה לאחר הביצוע משנת 2019 זה עובד: כבר שש שנים שהרחבת הכביש מאפשרת תנועה חלקה - גם בשעות השיא (צולם עכשיו). זה לא אומר שכל הרחבת כביש מונעת פקק. אבל אנו יכולים לראות מה עשו בצד השני, במסגרת סלילת נתיב האגרה הצרו את הכביש ליד אודים - ושם יצרו פקק בכוון ההפוך: בכוון צפון בכוון היציאה מתל אביב - לפתע הכביש הופך לשני נתיבים (ממש לאחר גשר אודים לפני מחלף פולג) וזה מה שמייצר את הפקק הארוך והמעצבן בכוון ההפוך מיקום עד נתניה. אז כן, יש משמעות לכיצד הכבישים מתוכננים. לא צריך רק לטעון שאין שום ברירה ותחב"צ היא התשובה היחידה. תחב"צ זה חשוב. אבל הכבישים עם משאיות, עם אוטובוסים ועם רכב פרטי הם העורקים של התנועה וצריך לתכננם כך שלא יסתמו בצווארי בקבוק

Eyal Ofer אייל עופר

43,371 Aufrufe • vor 6 Monaten

ראיתי שיש מי שפירשו את דבריי בישיבת הממשלה, בעניין הפוליטיזציה שעברה צמרת השב״כ והקשר האפשרי שבינה לבין ההחלטה האומללה שלא לעדכן את רה״מ בליל השבעה באוקטובר, כאימוץ תאוריות קונספירציה - בקצרה הבל הבלים, ובאריכות בוא נזכיר נשכחות, מהסוף להתחלה: ליל השבעה באוקטובר: בסיכום הדיון הביטחוני שכינס ראש השירות רונן בר שעה ורבע לפני תחילת הטבח ביישובי עוטף ״ יש להיערך לסיכול אירוע התקפי - מוכנות בינונית חשאית בכדי לא לייצר מיס קלקולציה... לעת עתה יש להמנע מפעילות רחבה כדי להימנע ממיס קלקולציה״ לא זו בלבד שבר לא טרח להעיר לא את רה”מ ולא את שר הביטחון, שלמדו על מתקפת חמאס רק לאחר שזו החלה בשעה 06:29, הוא אף פעל להבטיח שלא ינקטו פעולות משמעותיות כדי “שלא לייצר מיסקלקולציה” אצל חמאס. חודש אחורה, 8.9.2023. על הבמה במחאת קפלן נואם ראש השב״כ לשעבר יובל דיסקין, שפונה אישית אל הקולגה שלו רונן בר: ״הערב אני פונה אליכם הרמטכ"ל הרצי הלוי, המפכ"ל קובי שבתאי, ראש השב"כ רונן בר... אני פונה אליכם הערב, משום שאתם קו ההגנה האחרון לפני שנהפוך מדמוקרטיה מהותית לאוטוקרטיה מסוכנת. אני מכיר את הארגונים בהם גדלתם, אני משוכנע, שיש לכם את המורשת, הערכים, הלקחים והניסיון הנדרשים על מנת להתמודד עם המשבר הדמוקרטי, החוקתי והחברתי העמוק בימים גורליים אלו. חברי, אלי בכר, שהיה היועץ המשפטי של השב"כ ואני התייעצנו יחד עם פרופסורים למשפטים, עם משפטנים בכירים... כל זאת על מנת להבין, האם אנו כבר מצויים במשבר חוקתי. השתכנענו, כי מבחינה הצהרתית אנחנו כבר במשבר חוקתי... זו ממשלה שכל מעשיה חשודים, זו ממשלה שאיבדה את הלגיטימיות שלה, זו ממשלה נגועה כולה בשיקולים זרים, ומעל הכל בניגוד עניינים בוטה של העומד בראשה, המקרין על כל מעשיה... עליכם לציית תמיד לשלטון החוק על פי הפרשנות של היועצת המשפטית לממשלה ושל מערכת המשפט ובראשה בית המשפט העליון״. דבריו של דיסקין מדברים בעד עצמם - הממשלה לא לגיטימית ובפרט העומד בראשה, מקור הסמכות הלגיטימית הוא היועמ״שית ובג״ץ. כאן שווה להזכיר כי כשבר הוזמן לדיון להפסקת כהונתו בממשלה (מרץ 25), הוא סרב להופיע ולקבל את מרות הממשלה באמרו כי יתייחס לטענות ״בהתאם להחלטת הגורמים המשפטיים המוסמכים״. התנהלות זו של בר עיכבה את מינויו של ראש השירות הנבחר דוד זיני בחצי שנה בעיצומה של מלחמה. הלאה - ב 16 למרץ 2023 התראיין ראש השירות לשעבר נדב ארגמן לתכנית עובדה של אילנה דיין: דיין: אני מנסה לתאר לעצמי את הסיטואציה שבא איש שב"כ, בכיר, זוטר, בדרג בינוני ושואל אותך מה לעשות, מה תגיד לו? אחרי שהרפורמה תעבור. ארגמן: זה נשאיר ביני לבינו. דיין: אבל אתה לא בטוח שתגיד לו להישאר ולהצדיע לדגל? ארגמן:לא, אני לא בטוח. דיין: למה? למה אתה לא בטוח? ״כי זה לא הדגל". דיין: מה זאת אומרת? ארגמן: ״מן הרגע שמדינת ישראל הופכת להיות דיקטטורה, זאת לא המדינה שבשבילה התגייסת, זו לא המדינה שאותה ביקשת לשרת, אלה לא הערכים שעליהם חונכת...״ דיין: אבל מה זה משנה במה שנוגע לצורך, לרצון ולמחויבות שלך לסכל פיגוע, לעצור פצצה מתקתקת...? ארגמן: ״אני משרת היום את הממלכה, אני לא משרת את המלך...״ אלו אך ורק מקצת הדברים, אך לעניינו של דבר: האם ראינו פוליטיזציה חמורה של צמרת שב״כ? חד וחלק. האם הפוליטיזציה הזו, מצד מי שפעלו לצידו ופיקדו עליו לאורך שנים השפיעה על קבלת ההחלטות של בר בזמן אמת, לצערי הרב, סביר להניח שכן.

עמיחי שיקלי - Amichai Chikli

18,533 Aufrufe • vor 10 Monaten