Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

На главную

האזינו לדברים שאמרתי ברדיו ירושלים על ראש השב״כ ועל קבלת האחריות המזויפת שלו ושל דומיו בדרג הבטחוני פיקודי.

41,900 просмотров • 2 лет назад •via X (Twitter)

Комментарии: 10

Фото профиля גלילאו
גלילאו2 лет назад

קול העם

Фото профиля 🚨PAXLASH
🚨PAXLASH2 лет назад

כל עוד אתה והממשלה הגרועה בהיסטוריה והנאשם שעומד בראשה לא לקחתם אחריות והתפטרתם אחרי המחדל אליו הובלתם. דרישתך מאחרים לקחת אחריות היא בולשיט לא אמין. נאה דורש נאה מקיים. תתפטר.

Фото профиля GLADIATOR
GLADIATOR2 лет назад

👑🎯🎯🎯

Фото профиля GLADIATOR
GLADIATOR2 лет назад

🎯🎯🎯

Фото профиля Tamir Cohen
Tamir Cohen2 лет назад

מצחיק. המפלגה הכי מיותרת וכושלת בכנסת תוקפת את ראש השבכ. מביך

Фото профиля Degenerate Star
Degenerate Star2 лет назад

איפה המחיר שהממשלה שלך שילמה? חבורה מלאה ברגשי נחיתות שזורקת את האשמה על כולם ולא לקחה אחריות על כלום. אפסים!!!!!

Фото профиля קירייתי בגלות
קירייתי בגלות2 лет назад

אלמוג אתה הקרן אור בחושך של נבחרי הציבור מאז ה- 7/10

Фото профиля בגין, ביבי, בן-חיים
בגין, ביבי, בן-חיים2 лет назад

כל הכבוד לאלמוג כהן הגיבור שפיו וליבו ומעשיו שווים. אלוף!

Фото профиля Yuval Harari
Yuval Harari2 лет назад

ראש השב"כ אסור לו להתפטר כל עוד מי שימנה את ראש השב"כ הבא יהיה ראש הממשלה המסוכן לביטחון המדינה, האחראי והאשם במחדל 07.10, זה שלא לקח אחריות ולא אשמה, זה שחושב שהוא הקרובן של המלחמה.

Фото профиля Amit Azoulay
Amit Azoulay2 лет назад

ממשיך להפיץ קונספירציות על ראשי מערכת הביטחון, בזמן מלחמה. איזה מילה על ראש הממשלה שבנה את החמאס 15 שנה? אההה זה לא

Похожие видео

העיתונאית ליאור קינן הטילה אתמול בערב פצצה פוליטית: נתניהו ביקש מראש השב"כ לשעבר, יורם כהן, לפסול את הסיווג הביטחוני של נפתלי בנט כדי שבנט לא יהיה רשאי להשתתף בקבינט הביטחוני. את ההאשמות החמורות הללו לא אומר קפלניסט, אשכנזי בוגד, את הדברים אומר אחד שיודע, יורם כהן בקולו שלו, בראיון לליאור קינן בערוץ 13. כהן גם הוסיף ואמר לליאור שהממלכתיות בשב"כ תחת דוד זיני, נסדקת. כהן כונה בשב"כ ה"אפגאני" על שום מוצאו, אדם דתי, איש עשייה צנוע, מייד לאחר שירותו התגייס לשב"כ וביצע את כל התפקידים בארגון: מאבטח רכזי שטח, רכז שטח, ראש הדסק האופרטיבי ביהודה, ראש חטיבת הסיכול בירושלים ויהודה, ראש האגף לסיכול טרור ערבי-איראני, ראש מרחב ירושלים יהודה ושומרון וסגן ראש השב"כ. כהן כיהן כראש השב"כ, תחת נתניהו, חמש שנים, האיש מבין משהו בביטחון המדינה וגם מכיר ומבין את נתניהו, באופן הכי אינטימי שאפשר. עוד אמר כהן על נתניהו: "ראש הממשלה הזה, לצערי אני אומר, על פי הדוגמאות שנתתי, ברגע שמגיע נושא שהוא חושב שהוא חשוב לו בהיבט האינטרס האישי, הוא פונה ורוצה שגורם מקצועי ייתן חוות דעת או יעשה פעולה שמשרתת את האינטרס האישי שלו. זה קרה כמה פעמים. ראש הממשלה יכול להכחיש את זה, אבל אני חוויתי את זה באופן אישי, נדב ארגמן חווה את זה, ורונן בר חווה את זה. אז הדברים האלה קרו בעבר." אתם קולטים את משמעות הדברים? נתניהו, האיש המטורף והלא כשיר הזה ביקש, מספר פעמים, ממספר ראשי שב"כ, שיבצעו פעולה במסגרת תפקידם, שתשרת את האינטרסים האישיים שלו. כמו שכתבתי, כהן סיפר שנתניהו ביקש ממנו להפעיל את שירות הביטחון המסכל של מדינת ישראל נגד יריב פוליטי שלו, נגד בנט. אגב, כהן כמובן סרב לבקשתו המופקרת של נתניהו. מייד כשכהן השתחרר מהשירות, הוא עדכן את בנט על כוונותיו הזדוניות של נתניהו כנגדו. עוד אמר כהן לגבי נתניהו: "שיבוש מערכות חמור ביותר של ראש ממשלת ישראל... הדברים החמורים שאמרתי, אני אומר ככה, הם היו מאופקים לעומת מה שאני חושב." ראשי שב"כ לשעבר, רמטכ"לים לשעבר, אלופים, ראשי מוסד, עשרות אנשים שהיו בצמתי קבלת החלטות קריטיות לביטחון המדינה, בצמוד לראש הממשלה נתניהו במצטבר כמעט עשרים שנה, כולם תמימי דעים שהאיש אינו שקול, הוא פועל מתוך אינטרסים אישיים ואולי גם זרים ומסכן את ביטחון המדינה. מי הם האנשים המטורפים שעדיין תומכים באדם נרקסיסט, אינטרסנט, מניפולטור שמסכן את חייהם, את חיי משפחתם ואת עתידה של המדינה הזו שכולנו כל כך אוהבים? Lior Kenan - ליאור קינן חדשות 13

Danny Gallant דני גלנט

41,003 просмотров • 4 месяцев назад

תוכנית עובדה אמש עוררה תגובות שטענו שלא הייתה בה החשיפה המטלטלת שהובטחה בפרומו. אפשר להתווכח אם הפרומו היה מוגזם, אבל זה בדיוק שורש הבעיה שלנו כחברה. נחשף בתוכנית מה התרחש מאחורי הקלעים של המינוי הדיפלומטי של ניקול ראידמן , לשעבר רעייתו של אוליגרך רוסי, לתפקיד קונסולית הכבוד של אלבניה בישראל. נחשף כיצד, למרות התנגדות אמריקאית למינוי של חברתה שלשרה נתניהו, הופעלו לחצים מצד נתניהו ולשכתו לא רק על האמריקאים, אלא גם על ראש ממשלת אלבניה כדי לקדם את המהלך. ונחשף גם כיצד טופז לוק, דוברו של ראש הממשלה, מרשה לעצמו לשלוח הודעות בוטות לראש ממשלת אלבניה סביב אותו עניין בדיוק. ולא פחות מטריד: יועצו הבכיר לשעבר של נתניהו מתאר במילותיו שלו, שימוש של הלשכה בחוקר פרטי ובניית תיקים בנסיון לנטרל יריבים פוליטיים ועל כל מי שנתפס כמאיים עליהם. אם כל זה כבר לא נראה לנו ״ביג דיל״ הבעיה אינה ב״עובדה״. הבעיה היא שאנחנו חיים כל כך הרבה שנים בתוך מציאות של מקורבים, מינויים, לחצים ושימוש בכוח השלטוני לטובת אינטרסים אישיים בכלל ושל משפחת נתניהו בפרט שכנראה חלקנו הפסקנו להתרגש. זו לא הוכחה שאין כאן סיפור או חשיפה, זו הוכחה עד כמה השחיתות מנורמלת והפכה לרעש רקע. וזה בעוכרינו. צפו ושפטו בעצמכם ⬇️

🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱

16,003 просмотров • 3 месяцев назад

ראש השב"כ דוד זיני מסוכן למדינה הרבה יותר ממה שמבינים. צפו בווידאו המצורף, שבו דודו של זיני מסביר למעשה, איך זיני הסתיר את עמדותיו האמיתיות במשך 30 שנה, כדי להתקדם. צפו ותבינו מה פספסו ועדת גרוניס, שופטי בג"ץ והתקשורת המרכזית לגבי זיני. ובהרחבה: כולם מדברים על דברי זיני על היותו "נאמן לדרג הנבחר" (במקום למדינה ולחוקיה), אבל הרבה פחות מדברים על משפט נוסף שאמר בהקלטה שפורסמה: "יש לי מנוע פנימי, יש לי תפיסות עולם... יש לי אג'נדה, אני רוצה לקדם אותה, זו זו האחריות שלי...". ומהי אותה "תפיסת עולם"? מהי אותה "אג'נדה" שזיני רוצה כל כך לקדם, שזו ממש "האחריות" שלו? זה מתחיל בזיני שגדל על ברכי תפיסת חסידות קוק / חצר טאו המשיחית - שחותרת לכונן מדינת הלכה כדי לממש את "חזון הגאולה", ורואה בישראל הליברלית והדמוקרטית אויב שימנע את מימוש החזון - וזה ממשיך בהסתרה של התפיסות האלה בדיוק. לפני כמה חודשים ראיינתי את עו"ד יאיר נהוראי, חוקר חסידות קוק, שסיפר לי את הדבר המדהים הבא: דודו של דוד זיני, הרב אליהו רחמים זיני, רב ידוע בעולמות המשיחיים, סיפר בישיבת הסדר שאחיינו דוד זיני - זה שבדיוק נודע על ההחלטה למנותו לראשות השב"כ - שמר בשקט במשך שנים רבות על עמדותיו האמיתיות, כי הוא פחד שלא יקדמו אותו. אותו רב ממליץ לשומעיו בישיבת ההסדר, לנהוג באותו אופן. אחרי הראיון נהוראי שלח לי לינק לדברים של דודו של זיני, שנאמרו בשיעור לפני כשנה, שבועות ספורים לאחר החלטת נתניהו על המינוי. באותו שיעור הוא דיבר על "המאבק להגברת הזהות היהודית". נזכיר שמרכיב מרכזי בקידום משנת חסידות קוק/חצר טאו, הוא התברגות בעמדות מפתח בכירות, ומשם מצופה מהם לקדם את אג'נדת "חזון הגאולה". לקראת סוף השיעור, אמר דודו של ראש השב"כ (וידאו מצורף): "כל מי שיכול לפחות להתברג במקום, קודם כל לסתום את הפה זמן מה, אם צריך. אחיין שלי היה צריך לסתום את הפה 30 שנה, אז אפשר לסתום את הפה 5 או 6 שנים. ואחרי שאתם תופסים עמדה, אז להתחיל לדבר... תגיד לי, במה אתה יהודי? רבותיי תילמדו דבר אחד, מה שאנחנו חושבים, לא צריך להגיד תמיד בקולי קולות". אז אולי כדאי שראש השב"כ זיני יסביר לציבור על מה בדיוק "סתם את הפה במשך 30 שנה"? מה בדיוק האג'נדה המלאה שלו? והמסקנה היא בלתי נמנעת: זה לא רק שבמקום להביע נאמנות למדינה ולחוקיה, זיני מביע נאמנות לדרג הנבחר. שהרי מעל לכל יש אג'נדה. וזיני יהיה נאמן בראש ובראשונה לרבניו. וזה מי שנמצא בראשות השב"כ. וזה מה שמרבית התקשורת עוד לא התחילה להבין, ועוד לא התחילה להסביר לציבור. נ.ב. שופטי בג"ץ שדנו בעתירה נגד מינוי זיני לראשות השב"כ, קיבלו מעו"ד נהוראי הפנייה לקטע הווידאו הזה. נראה שגם הם לא הבינו אז, מה הם מכשירים.

Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב

18,910 просмотров • 2 месяцев назад

אתמול ראיתי שאמילי דמארי התפלאה שמשאיות זורמות בדרכן לעזה. אז אמילי, אם לא הבנת את זה עדיין - עזה היא עסק. עזה היא עסק ענק. יש שם 2 מליון אנשים שצריכים אוכל, ביוב, בתים, בתי ספר, בתי חולים, חיתולים, וגם מלא פיתות - מי שמוכר לעזה עושה מיליונים! הרים של כסף! לפני טבח נתניהו, במהלך המלחמה, ובמיוחד עכשיו. אפילו ארגוני הסיוע קונים את רוב המוצרים בישראל וכל משאית היא בוננזה של כסף לחמאס ולשותפים הישראלים שלהם. מממן החמאס, זה שאחראי למאות חטופים, אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים, לא סתם העביר לנוחבות מיליארדים במזומן - זה עסק! בטון, ברזל, אוכל - תבדקו מי מכר לעזה בטון במאות מיליונים ומה הקשר שלו למממן החמאס! כמעט כל מה שנכנס לעזה נקנה בישראל, החברים של מממן החמאס עושים מיליונים בעזה. כבר שנה שיש "פרויקט הריסה" בעזה - זה נראה לכם הגיוני שאנחנו נשלם על פינוי הריסות בעזה? אבל אז, כשאתם מבינים שמי שמרוויח מזה מיליונים הוא זיני, לא ראש השב"כ שנולד במושב האחורי, אלא אח שלו - אז זה פתאום הגיוני. תוסיפו לזה שהאח השני של זיני מנהל את העסקים של פאליק בארץ וזה פתאום אפילו יותר הגיוני. תוסיפו לזה שזיני, האח, גם קשור לכאורה לרשת ישראלית שמבריחה לעזה את כל מה שחיילי צה"ל חוסמים בגופם - וזה הכי הגיוני בעולם כי כל מה שמעניין אותם זה כסף! מורשת מממן החמאס היא רק כסף. מיליארדים לחמאס, לשכה במימון קטארי, מכונת רעל שעולה מיליארדים, קבלני הריסות שעושים מיליונים, מבריחים שעושים מיליונים, ועוד לא דיברנו על סוחרי הנשק ועל אלו שיבנו את עזה מחדש. מדינת ישראל כבר מזמן הייתה צריכה להתנתק מעזה, אבל נתניהו וסוחרי המוות שלו לא נתנו ולא נותנים לזה לקרות כי זה עסק מטורף!! אז אמילי, אם לא הבנת את זה עד עכשיו, אלו שחטפו אותך, אלא שהפקירו אותך, אלו שהתעללו בך, ואלו שעכשיו בונים את עזה בראשות קטאר, טורקיה ונתניהו - כולם הרוויחו מילונים מהסבל שלך ושל שאר החטופים! הספונסרים של מממן החמאס מתכננים להרוויח מיליארדים על גבם של 2,000 חללים ועשרות אלפי פצועים! סוחר הארונות נשאר סוחר ארונות! מורשתו היא שוחד, מרמה, הפרת אמונים, שחיתות והמון כסף לכל מי שמממן אותו ואת משפחתו המופרעת.

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

21,751 просмотров • 7 месяцев назад

נאום השותפות של מנסור עבאס. בנאום מרגש של תקווה, מתינות, שפיות ואנושיות פתח היום בבוקר, היו"ר עבאס, את הוועידה הארצית ה-28 של רע״מ, שבמהלכה ייבחרו המועמדים של המפלגה לכנסת. הוועידה התכנסה בטייבה בהשתתפות כ-1,050 חברי המפלגה מכל רחבי הארץ. לראשונה מפלגת רע"מ תציג ברשימה מועמד יהודי, נוצרי ומוסלמי. בטקסטים, לא פחות מדרמטים, בכנות נדירה, עבאס הציג משנה סדורה של שותפות אמיתית ומושרשת על הארץ הזו, בין ערבים ליהודים. אלו הציטוטים המשמעותיים מדבריו: "נוכל להושיט יד לחברה היהודית ולהציג מודל לשותפות ערבית-יהודית אמיתית, ולא ייצוג סמלי בלבד... זוהי התרופה, אחים יקרים, לגזענות ולפאשיזם. עליכם להיות סכר בפני הפאשיזם. אנחנו גשר להשגת מטרות אלה: גשר להבנה, גשר לפיוס, גשר לסיום המלחמות... אנחנו שותפים, ויש לנו זכות לקבל החלטות ולקבוע מדיניות... אני לא מוכן שנדיר את עצמנו ממעגל קבלת ההחלטות... אנחנו לא אזרחים מדרגה שנייה, שלישית ורביעית. הערבי אינו מסכים לשבת על ספסל המחליפים. מי אמר שנשים מתמודדות רק על המושב הרביעי? למה שלא תהיה תחרות על המושבים האחרים?.. בפעם הבאה ברשימה המאוחדת תהיינה מתמודדות על ראשות הרשימה המאוחדת בפעם הבאה...אין דבר שמגביל את תפקידכן או את נוכחותכן." במשך עשורים פעלה הפוליטיקה הערבית בישראל מעמדת מחאה, אופוזיציה קבועה, הצבעה נגד, תביעת זכויות מבחוץ. עבאס מוחק את העמדה הזו כאופציה לגיטימית ומכנה אותה "ספסל המחליפים" ו"תפקיד המעודדים". במקומה הוא מציב תביעה לשלטון ממש, לא ייצוג, לא הידברות, אלא ישיבה במקום שבו מתקבלות ההחלטות ונקבעת המדיניות. עבאס אינו תוקף רק את הימין הישראלי אלא גם את הקונצנזוס ואת הקיצונים במגזר שלו, הוא מגדיר את הסירוב לשלטון כהחלשה עצמית. עבאס מדבר על נשים, הוא לא מסתפק בהבטחת מקום ברשימה, הוא מציב ראשות רשימה כאופק. דברים אמיצים אלה הם ביקורת על היררכיה מגדרית שמרנית בתוך החברה הערבית, שנאמרת בראש חוצות בכנס תנועה שבסיסה הוא איסלאמי. עבאס הוא מנהיג אמיץ, חכם, פרגמטי מהפכן, הוא ייחקק בדברי הימים של מדינת ישראל כנושא הדגל של חיים משותפים ושל שיוייון בין יהודים לערבים, פשוט כי אין ברירה אחרת. עבאס הוא הקונטרסט, האצבע בעין לכל הגזענים והפאשיסטים היהודים שהרימו ראש תחת שלטונו של עוכר ישראל, בנימין נתניהו. למנסור עבאס, למפלגת רע"ם ולכל המגזר הערבי, תפקיד מכריע בסילוק ממשלת ההפקרות, השנאה והבגידה של בנימין נתניהו. בואו, ערבים ויהודים, בואו ננהר לקלפיות וניצור ביחד עתיד משותף בארץ הטובה הזו. עוד 66 ימים למהפך הגדול 💪🇮🇱 Mansour Abbas מנסור עבאס

Danny Gallant דני גלנט

107,322 просмотров • 21 дней назад

לא יסתמו לעם את הפה בלי ששמנו לב, הימין הישראלי עובר שינוי דרמטי. אתמול פרסמו פרופ' לימור סימימיאן-דרש ואשת התקשורת יערה זרד מאמר חשוב מאין כמותו, שבו הן מפרקות באופן אנליטי את טיעוני הנגד של מתנגדי הקו שהעצומה מייצגת, ומבהירות שבעידן שבו בג"ץ מאבד כל רסן, משתולל ומתעלל בעם ישראל, הליכוד לא מוכן עוד להרכין ראש ודורש צעדים, אפילו קיצוניים. זו הסיבה שהעצומה פופולרית בצורה בלתי רגילה במפלגת השלטון של מדינת ישראל – כ-82 אחוזים ממצביעי הליכוד תומכים בפנייה לטראמפ כדי שישית סנקציות משתקות על בהרב מיארה ועל עמית. לינק למאמר החשוב של סימימיאן-דרש וזרד בתגובה הראשונה. ערוץ 14 הוקם כדי לתת מענה לקול של העם, שהושתק במשך עשורים רבים על ידי ההגמוניה הישנה. והוא אכן עשה מהפכה דרמטית. כשאנשים נשאלים מהיכן הם צורכים את עיקר החדשות שלהם, ערוץ 14 מוביל, והוא מייצג כמחצית המצביעים. הרי, איך אמר פעם נתניהו, יש כאן כסף על הרצפה, ורק צריך להרים אותו – פשוט לשדר לעם את המסרים שהוא מזדהה איתם גם כך. זה מודל עסקי יחסית נוח עבור קברניטי הערוץ. כעת, כשהערוץ מייצג פחות מ-20 אחוזים מתומכי הקואליציה, ועוד בנושא החשוב ביותר שמעניין אותם – המאבק הקיומי נגד היוריסטוקרטיה המושחתת והרקובה של ישראל – יש כאן בעיה קשה. ושימו לב לדמויות שתומכות בקו שהעצומה מייצגת: סימימיאן-דרש, זרד, ריקלין, תמיר מורג - בעוד ששני גורמי מפתח נוספים, יעקב ברדוגו ושלמה פילבר, אמנם לא חתמו על העצומה, אבל כפי שפילבר כתב פעם, "שבו בשקט ואל תפריעו", הם רואים בעצומה מנוף משמעותי שיכול גם להחזיר את הריבונות וגם למנוע מלחמת אזרחים. והם עומדים מול קו "מה יפית" שאימץ ערוץ 14. נדמה שיש כאן שבר בין הקו של הדמויות המקורבות ביותר לראש הממשלה נתניהו – דמויות שמזוהות עם הקו הליכודי, שהוא מזרחי ברובו – לבין אנשי "מה יפית", שטרם הפנימו את גודל האירוע. כי צופי ערוץ 14 אינם רק התומכים במפלגת נעם. צופי ערוץ 14 זה הימין כולו – כשתומכי הליכוד הם הליבה המרכזית שלו. מי שלא ייתן מענה תקשורתי או פוליטי למה שמרבית תומכי הקואליציה רוצים, ובמיוחד מרבית תומכי הליכוד רוצים – לא ישרוד. ומי שייתן מענה, יפרח תקשורתית ויפרח פוליטית בבחירות הקרובות. כל מי שתומך בשינוי העומק שאנחנו מובילים בעם ישראל – שאנחנו לא מוכנים, ולו לרגע אחד, לחיות עוד תחת דיכוי יוריסטוקרטי – מוזמן להצטרף ולהיות חלק מהמכון שבונה מחדש את מוסדות עם ישראל: ולכן אנחנו מצויים ברגע דרמטי שבו הימין הישראלי מעצב את עצמו מחדש, והליכוד לוקח שוב את ההובלה לקו חדשני שיחזיר את הריבונות לעם. הנה כמה מילים שאמרתי על הסיבות לעזיבתי את ערוץ 14.

Prof. Moshe Cohen-Eliya פרופ׳ משה כהן-אליה

41,348 просмотров • 4 месяцев назад

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אהוד ברק: "הטייסים, אנשי המודיעין, הסייבר והיחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים, הם לא המורדים". ברק סבר, כי הרמטכ"ל צריך להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל גם כאשר האויב מאזין ועלול לנקוט פעולה ב-14 באוגוסט 2023, אריה גולן ראיין את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ביומן הבוקר בכאן ב של תאגיד השידור הישראלי. עיקרי דבריו של אהוד ברק (*) [שאלת אריה גולן: האם (הרמטכ"ל) צריך להוציא את זה החוצה (להתריע על הפגיעה בכשירות צה"ל), כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו] "אין לו [לרמטכ"ל] שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה. גם הוא. גם ראש שב"כ, גם ראש המוסד חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון, לוועדות המשנה ולציבור". (*) "הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים: אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים". (*) "המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה". (*) "תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. יאיר גולן הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה… ויאיר גולן צדק". (*) "הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד". תוכן הראיון אריה גולן: בוקר טוב, לראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק. אהוד ברק: בוקר אור. אריה גולן: הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי אומר שהוא חייב להתריע, כמו שאומרים, חייב להרים את הדגל האדום כבר, כשיש פגיעה בכשירות הצבא או צפויה בקרוב פגיעה כזאת. השאלה אם צריך להוציא את זה החוצה, כשגם האויב שומע, מאזין ועלול להסיק מסקנות שיסכנו אותנו. אהוד ברק: תראה, אין לו שום ברירה, קודם כל הוא חייב בדיוק כמו שאתה תיארת את זה, גם הוא. גם ראש שב"כ [רונן בר, ראש שירות הביטחון הכללי], גם ראש המוסד [דדי ברנע] חייבים להתריע למצב לראש הממשלה, לקבינט, לוועדת חוץ וביטחון [של הכנסת], לוועדות המשנה ולציבור. עכשיו, מקור ההתנהגות המופקרת הוא [ראש הממשלה בנימין] נתניהו. הרי נתניהו נדרש לשיחות האלה עוד לפני שהוא העביר את החוק הזה לצמצום עילת ההסתברות, עילת הסבירות, הוא מנע את הדיונים האלה, מנע מהם, זרקו הצידה את שני האלופים [ראש אמ"ן אהרון חליוה וראש אמ"ץ עודד בסיוק] שהגיעו בזמן ההצבעה [במליאת הכנסת על ביטול עילת הסבירות], לא רצו לעשות את הישיבות [לעדכון בתמונת המצב הביטחונית], מדוע נתניהו לא רוצה את המפגשים האלה? משום שברור לו שאחרי ש-16 חברי קבינט ישמעו את התיאור מהרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר], מראש אמ"ן, משר הביטחון [יואב גלנט], הם לא יצביעו בעדו, הוא לא היה מסוגל להעביר את החלטת האיוולת הזאת על צמצום עילת הסבירות, אילו היה נותן לרמטכ"ל להיפגש עם הקבינט ועם חברי ועחו"ב [ועדת החוץ והביטחון] כמו שצריך. לכן, המקור של כל הסיפור זה נתניהו, ההפקרות היא שלו, האחריות היא שלו, ההשתוללות היא שלו, הרמיזה של נתניהו שלא יציית בהכרח להוראות בג"ץ, והאיומים הבוטים של השרים שלו זה דפוס פעולה מפיוזי של איום על בית המשפט, איום על הדמוקרטיה, בדיוק כמו האיום המפיוזי שלו בפתיחת משפטו. ואני אומר באחריות, חברה חפצת חיים לא נכנעת לסחיטה מפיוזית גם מכיוון העומד בראשה, גם כאשר מטרתו היחידה, אין פה שום דבר של טובת הציבור, אין שום דבר של ביטחון המדינה, אין שום טיפה של אחריות, הוא מפר את שבועת האמונים שלו כשהוא השביע את הממשלה, וכל הדבר הזה קורה בגלל דבר אחד פשוט, נתניהו נואש מהיכולת להיפטר ממשפטו, והוא מוכן לשרוף את המועדון ולהרוס כל דבר במדינה כדי לצאת מהמשפט. אריה גולן: אבל כשהוא אומר לראשי הצבא שזה נראה כמו צבא שיש לו מדינה לנוכח מה שקורה והפרסומים שהיו בתידרוכים לכתבים, אין שום דבר בדבריו? אהוד ברק: אין שום דבר בדבריו, הם חייבים לעשות את זה, הם נתקלים במצב בלתי אפשרי. ראש ממשלה שמועל באחריותו הבסיסית, תזכור, הוא אפילו לא מפקד עליון כמו הנשיא האמריקאי. המפקדת של הצבא זה הממשלה כולה. זה שהוא לא נותן לממשלה ולא לקבינט לשמוע אותם לפני שהוא מחליט את ההחלטות שיצרו את המשבר הזה, רק לפני כמה שבועות, זה לא לפני כמה שנים. זה הפקרות שלא נודעה כדוגמתה. התגובה ממול היא תגובה טבעית של האזרחים. אני אומר לך, הטייסים האלה, ואנשי המודיעין, ואנשי הסייבר, ואנשי היחידות המיוחדות, שאומרים, אנחנו משעים את ההתנדבות שלנו, הם הגיבורים האמיתיים של הסיפור, הם לא המורדים. המרד נגד הדמוקרטיה, הוא המרד של ראש הממשלה ושל החבורה שמסתובבת איתו. החבורה הזאת תישא באחריות כבדה ואין לצבא ברירה. אריה גולן: אתה כולל בזה גם את שר הביטחון יואב גלנט? אתה חושב שגם הוא היה צריך לעשות יותר? אהוד ברק: תראה, אני בטוח שהוא עשה את הדבר הנכון לפני שלושה או חמישה וחצי חודשים, כשהוא ראה [מספר מילים שאינן ברורות]. נתניהו יושב בלונדון, מסרב לכנס את הקבינט. אני שרתתי, אני חושב יותר זמן מכל אדם חי אחר בתפקיד שר הביטחון. אני לא זוכר דבר כזה ששר הביטחון איזשהו דורש לכנס את הקבינט, כי יש סכנה ברורה וקרובה לביטחון המדינה, וראש הממשלה מגיב בפיטוריו בטלפון במקום לכנס את הקבינט מיד. אין חיה כזאת, זה פשוט, הוא אז עשה את הדבר הנכון, נדמה לי שהוא נרתע היום מלעשות אותו הדבר, אבל לפי דעתי הוא חייב לעשות אותו הדבר, והוא יופיע בשבועות הקרובים לעשות אותו דבר. אריה גולן: נתניהו אתמול כך פורסם, הנחה את הרמטכ"ל לשמור, נוכח כל מה שהוא שמע, לשמור על כשירות צה"ל. זאת הנחיה שתשנה, תשפר את המצב, תעצור את התהליכים המסוכנים? אהוד ברק: תראה, יש רק דבר אחד שהוא עושה יותר מאשר להנחות. הוא משקר יותר מאשר הוא מנחה. הוא מנחה, הוא כל הזמן מנחה. הוא לא עושה את חובתו. חובתו הבסיסית היא לשבת ולהקשיב. הסיפור הזה של הוא הנחה, ובזה הוא כאילו, מה הוא עשה? הוא העביר את האחריות לרמטכ"ל. הרמטכ"ל לא יודע שיש עליו אחריות? שר הביטחון לא יודע שיש עליו אחריות? בלי ההנחיה הזאת, הם לא עושים את כל מה שהם יכולים? זה דברי הבל של מתעתע. אין פה שום דבר, מי ששבר את החוזה, מי שמורד בדמוקרטיה, זה נתניהו. הוא לא נגרר ולא בטיח', הוא מתנהל כמו מי שאיבד כשירות להוביל מדינה. למזלנו עומדים אנשים כמו הרצי הלוי ורונן בר ודדי ברנע, ואני מקווה ומאמין שגלנט יצטרף אליהם בקרוב, אין לו שום ברירה אחרת. הקריאה של [אלוף במילואים, סגן ראש המוסד לשעבר] עמירם לוין משלשום, אני הכרתי גם כן היטב את [סא"ל] יוסי קורקין [נהרג ב-1997 במבצע בלבנון] ואת גלנט בתור קצינים צעירים [בשייטת 13] שהיו עומדים מתדרכים, היית יודע שהמשימה תבוצע, חוזרים בחזרה מהמשימה רטובים, החליפות האלה עם המלח, ומתארים את מה שהיה ואתה סומך עליהם. אני אומר לך גלנט כשהוא לבד בחדר הוא לא חושב אחרת מהרמטכ"ל ומראש השב"כ. הוא נתון ללחצים פוליטיים. אריה גולן: אתה מדבר איתו? אתה בקשר עם גלנט? אתה בקשר עם שר הביטחון? אהוד ברק: תראה, אני נזהר מאוד לא לדבר עם אנשים שנושאים תפקידים, בטח לא בלי שפונים אליי ושואלים אותי מסיבה ברורה לחלוטין. הרי במציאות המטורפת שנתניהו בסחרורו, מנהל היום, כל שיחה שלי עם הרמטכ"ל ועם שר הביטחון, תיתפס ומחר תוצג כאילו הארכידמון הזה ברק, הוא כבר מפעיל או משחד או מאיים על הרמטכ"ל או על גלנט. אני מעדיף לא לדבר עליהם. לפי דעתי הם, מספיק להם להסתכל רגע במראה, והם יודעים בדיוק מה הייתי אומר להם. אריה גולן: אתה הזכרת את עמירם לוין, אלוף במילואים, הוא התראיין כאן אתמול בבוקר, והוא אמר שהוא מזהה בשטחי יהודה ושומרון, בהתנהלות של המתנחלים שם, וצה"ל שנאבק עם הדבר הזה, מזהה תהליכים כמו בגרמניה הנאצית, לא פחות, הוא דיבר על פשעי מלחמה, שצה"ל הולך לקראתם בשטחים, בגדה המערבית, לא הגזים? אהוד ברק: תראה, עמירם הוא איש אמיץ מאוד. הוא היה אמיץ מאוד בשדה הקרב. יש בו אומץ טבעי גם אזרחי. יש לו קושי. זה משהו שהוא במידה מסוימת הפוך מהתכונות של חייל שצמח אצל נתניהו. יש לו קושי לשקר. הוא לא מצליח אפילו כשהוא רוצה. אבל אין פה שום דבר חדש. אני אמרתי לפני שש שנים בכנס הרצליה. שש שנים, לא שלוש שנים בשיחות עם [מילה לא ברורה]. שש שנים אמרתי. תסתכלו על מה שנתניהו עושה מאז הבחירות של 2015. אתם רואים את כל הסימנים של תנועה פרוטו פשיסטית. קראתי לזה ניצני פשיזם. אם זה נראה כמו ניצני פשיזם, זה הולך כמו ניצני פשיזם, זה מגעגע כמו ניצני פשיזם, זה כנראה ניצני פשיזם. [אלוף במילואים] יאיר גולן [לשעבר סגן הרמטכ"ל] הזהיר בפני תהליכים שהוא ראה באירופה. אריה גולן: שילם ברמטכ"לות על הדברים האלה בזמנו. אהוד ברק: ויאיר גולן צדק. מה? אריה גולן: אני אומר שהוא שילם ברמטכ"לות, כן. אהוד ברק: יש מחיר כבד בדיקטטורה, אפילו בדיקטטורה עוברית. מה שקורה היום, אגב, נתניהו לא מסובך לו לפתור את כל המשבר, שלא יהיה לנו שום הבנות. ברגע שהוא היה מתעשת, או מכנס את הכנסת לכינוס חירום בפגרה, מעביר החלטת כנסת שמבטלת ומשעה את החוק הזה שעבר של צמצום עילת הסבירות, ומחזיר לאחורה, מבטל את הקריאה הטרומית והראשונה של שמונה חוקי ההפיכה האחרים, במילים אחרות מסיר את האקדח מרקתה של הדמוקרטיה הישראלית, באותו רגע היה כל חוזר לתיקונו. אריה גולן: זה לא יראה שהרחוב ניצח את הכנסת הריבונית? אהוד ברק: הרחוב צריך לנצח את הכנסת בכל פעם שהכנסת, ואפילו זה לא הכנסת, הרי היא כבר מזמן כפופה לרשות המבצעת, בכל רגע שהממשלה מנסה להעביר דיקטטורה, חובתו של כל אזרח להתייצב ולהתנגד. אגב, כל מה שאני אומר היה נכון באותה מידה בדיוק, אילו היה מדובר בראש ממשלה ששמו [יו"ר האופוזיציה] יאיר לפיד, או [חבר הכנסת] בני גנץ, או [ראש הממשלה לשעבר] נפתלי בנט, או [חבר הכנסת] אביגדור ליברמן. גם אם אחד מהם היה מנסה להפוך ישראל לדיקטטורה, אותם טייסים היו מתייצבים, אותם דמונים מהעולם החיצוני, כמו [אהוד] ברק, [הרמטכ"ל לשעבר רא"ל במילואים] דני חלוץ, היו מתייצבים, ו-170 ראשי מערכת הביטחון לדורותיה היו כותבים את אותם הודעות, ודורשים ממנו להפסיק את זה באחת. קורית לנו פה טרגדיה. אנשים, קשה להם לראות את ההבדלים, קשה להם לעקוב אחרי הדברים. השמש זורחת כל יום ובתי הקפה פתוחים, אז כנראה שהאסון עוד לא יתרחש. האסון יתרחש כל יום כאשר [חבר הכנסת דודי] אמסלם משתולל ברשות החברות, כאשר נערות בנות 15 נדחקות אחורה באוטובוס ושמים עליהן איזה שמיכות, וכאשר המשטרה מחרימה מלוחמים מבצעיים של צה"ל ומילואים את הנשק, באמצעות תעלול קוראים להם לחקירה, מאשימים אותם בדבר פלילי, ונוטלים להם את הנשק שיש, יעני תהליך פלילי נגדם, זו דיקטטורה בפעולה. כל אזרח חייב להתנגד. אני רוצה להזהיר אותך. אריה גולן: לסיום. אהוד ברק: להזהיר אותך לסיום, שלא רחוק הרגע שאתה ועמיתיך בטלוויזיה ובתקשורת תצטרכו גם כן להרים את קולכם, להפסיק להיות בוררים אובייקטיביים שמביאים עמדה מכאן, ואחריי יביאו איזה פרשן מהימין או בערוצי הזבל ב[ערוץ] 14, או בערוץ אחר. כל אזרח ייאלץ להתייצב בפני השאלה: האם הוא הולך עם הדיקטטורה או הוא הולך עם הדמוקרטיה, והמאבק כבר התחיל, נקודת האל-חזור מאחורינו, הלפיד נמצא אצל בית המשפט כרגע, ומיד אחריו אצל שומרי הסף. אני בטוח שננצח. מדינת ישראל לא תהיה דיקטטורה. בחוקים האלה ייגנזו, ומחוללי ההפיכה יורחקו מהגה השלטון. אריה גולן: אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר. דברים חריפים ונוקבים. אני מודה לך. בוקר טוב. אהוד ברק: בוקר אור. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

10,839 просмотров • 7 месяцев назад

שבו, הצטיידו בשקית הקאה ותהיו איתי עד הסוף. (אמ;לק בתגובות) עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה. עד מתי? "אני אפוצץ אותך. אתה תמות בשניה"... אבנר שמש הבריון, התוקף הסדרתי שמופיע בסרטון המצורף, תקף בתוך זמן קצר יחסית שורה של אנשים מול המצלמות. הוא הורשע על פי הודאתו בארבעה סעיפים בשני מקרים שונים של אלימות. על תקיפתה של טלי תירוש וינר ב-תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש (379 ו-380 לחוק העונשין) ועל התקיפה שלי ב-איומים ותקיפה סתם (192 ו-379 לחוק העונשין) כך נכתב בכתב האישום לגבי האישום הראשון: "הנאשם, שהבחין במעשיה של המתלוננת, (גזירת שלט סמוך לכנסת) הכה אותה בגבה. המתלוננת הוטחה לקיר וקיבלה מכה במצח. כתוצאה מכך נגרם במצחה סימן אדום". ולגבי אישום 2: "הנאשם ניגש למתלונן ואיים עליו: "תעוף מפה אני אפוצץ אותך", "אתה תמות בשניה אני אתקוף אותך", וכן "אם תבוא לפה אני אשבור לך את הפרצוף". לאחר מכן, הגיע שוב המתלונן למקום וצילם. באותן הנסיבות ניגש הנאשם למתלונן ואמר לו "תעוף מפה", דחף אותו מספר פעמים ולאחר מכן הכה בטלפון הנייד של המתלונן שעף מידיו". את דורית יצחק שאל שמש בהזדמנות אחרת: "מטונפת, את רוצה שאני אגע לך בשדיים? את תאהבי את זה? את תחטפי... אני חולה. אני חולה מין". את ישראל זיסקינד הוא גירש באופן אלים וכוחני בדחיפות מהמאהל ליד הכנסת באותו איזור. בשבוע שעבר נגזר דינו של התוקף הסדרתי האלים. נחשו מהו? ביטלו לו את ההרשעה! כן, כן. מה שעיניכם קוראות. ביטלו את ההרשעה!!! למה? ובכן הנה הנימוקים. תהיו איתי. "מהתסקיר עולה כי הנאשם מבין שהתנהג באופן פסול ואימפולסיבי, וכי היה עליו לנהוג באיפוק ובצורה מווסתת יותר. עוד עולה, כי הנאשם השתתף בטיפול "עיבוד קוגניטיבי תהליכי" שנמשך 14 מפגשים, בסיומו הרגיש שיפור והטבה במצבו". ממש כך במקור. הפרקליטות טענה כי בדרך כלל העונש הוא לפחות 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, אבל מאחר שדובר בשני מקרים של "פגיעה בזכות המחאה", ביקשה להחמיר בקביעת מתחם הענישה ההולם כך שיהיה בטווח שבין 12-4 חודשי *מאסר בפועל* אך בעקבות הטענות ל"נסיבות האישיות" ולנטילת האחריות, הסכימה להסתפק לפחות *בארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.* השופט ציון סהראי מהשלום בירושלים כתב: "אין חולק, כי מתחם הענישה ההולם בגין עבירות דומות לאלו בהן הורשע הנאשם על פי הודייתו נע בטווח שבין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר. אף המאשימה טענה זאת, אולם ביקשה לקבוע לנאשם מתחם ענישה מחמיר יותר בשל כך שפגע פעמיים בזכות המחאה של המתלוננים". סהראי מוסיף וקובע: "לא מצאתי כי תקיפת המתלונן על ידי הנאשם נעשתה תוך פגיעה בזכות המחאה שלו". וממשיך: "מכאן, שהנימוק המרכזי אותו ציינה המאשימה המצדיק קביעת מתחם ענישה מחמיר בעניינו של הנאשם (פגיעה בזכות המחאה של אחרים על דרך של תקיפתם) כלל לא עולה מכתב האישום ועל כן לא אוכל לקבלו". הבנתם????? בגלל שלא "נפגעה זכות המחאה" שלי, אז אפשר לבטל ההרשעה. כי הרי הפרקליטות הרשלנית התייחסה לזכות מחאה כלשהיא והיא איננה. אני באמת לא יודע אם זו רשלנות של מגישי כתב האישום או כוונת זדון. כך או אחרת אין ספק ששופטי סדום יכולים היו להתברך, להתגאות ולהתפאר בשופט מושחת, רקוב ועקום שכזה. סהראי מוסיף כמובן לקבוע נורמות ערכיות כיאה לעמורה, אדמה וצבויים: "אין חולק על כך שהנאשם פגע במעשיו בערכים המוגנים שעיקרם שמירה על שלומם ושלמות גופם של המתלוננים, כמו גם על רכושו של המתלונן. בהתחשב במתואר בכתב האישום, בעובדה שהנזק שנגרם למתלוננת לא מהחמורים (אף שאיני מקל בו ראש) ובשים לב לעוצמת האלימות שהופעלה כנגד שני המתלוננים, *אני קובע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים לא מבוטלת, אך לא מהחמורות.* סהראי מתפלפל וקובע כי העובדה שהנאשם החל לעבוד לפני כמה חודשים ב'תנועה לאיכות השלטון' (לא פחות) היא סיבה מספיק טובה כדי לבטל הרשעתו. עכשיו נעבור לדאוג כמיטב המסורת לזכויות התוקפים, המטרידים והאלימים: "הותרת ההרשעה על כנה תוביל, בסבירות גבוהה למדי, לכך שהנאשם לא יוכל לעבוד במקום עבודתו הנוכחי. אמנם, מדובר בנאשם בן 68, המצוי כבר בתוך גיל הפרישה. יחד עם זאת, לנאשם זכות מלאה להמשיך ולתפקד בשוק העבודה, בין אם מתוך בחירה כדי להמשיך ולהגשים עצמו, בין אם מתוך הכרח, כדי להמשיך ולפרנס עצמו ובין אם בשל שילוב של השניים. מדובר בפגיעה קונקרטית, ברורה ומוחשית". "מקרה זה הינו אחד מאותם חריגים בהם יש מקום להיעתר לבקשת הנאשם ולהורות על ביטול הרשעה תוך קביעה כי הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום". שמש שהפך פתאום לקרבן אומלל, קיבל אם כן 100 שעות של"צ, פיצוי למתלוננים על סך 500 ש"ח, וכן התחייבות על סך 2,000 ש"ח <<
2:26

Sensitive content

שבו, הצטיידו בשקית הקאה ותהיו איתי עד הסוף. (אמ;לק בתגובות) עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה. עד מתי? "אני אפוצץ אותך. אתה תמות בשניה"... אבנר שמש הבריון, התוקף הסדרתי שמופיע בסרטון המצורף, תקף בתוך זמן קצר יחסית שורה של אנשים מול המצלמות. הוא הורשע על פי הודאתו בארבעה סעיפים בשני מקרים שונים של אלימות. על תקיפתה של טלי תירוש וינר ב-תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש (379 ו-380 לחוק העונשין) ועל התקיפה שלי ב-איומים ותקיפה סתם (192 ו-379 לחוק העונשין) כך נכתב בכתב האישום לגבי האישום הראשון: "הנאשם, שהבחין במעשיה של המתלוננת, (גזירת שלט סמוך לכנסת) הכה אותה בגבה. המתלוננת הוטחה לקיר וקיבלה מכה במצח. כתוצאה מכך נגרם במצחה סימן אדום". ולגבי אישום 2: "הנאשם ניגש למתלונן ואיים עליו: "תעוף מפה אני אפוצץ אותך", "אתה תמות בשניה אני אתקוף אותך", וכן "אם תבוא לפה אני אשבור לך את הפרצוף". לאחר מכן, הגיע שוב המתלונן למקום וצילם. באותן הנסיבות ניגש הנאשם למתלונן ואמר לו "תעוף מפה", דחף אותו מספר פעמים ולאחר מכן הכה בטלפון הנייד של המתלונן שעף מידיו". את דורית יצחק שאל שמש בהזדמנות אחרת: "מטונפת, את רוצה שאני אגע לך בשדיים? את תאהבי את זה? את תחטפי... אני חולה. אני חולה מין". את ישראל זיסקינד הוא גירש באופן אלים וכוחני בדחיפות מהמאהל ליד הכנסת באותו איזור. בשבוע שעבר נגזר דינו של התוקף הסדרתי האלים. נחשו מהו? ביטלו לו את ההרשעה! כן, כן. מה שעיניכם קוראות. ביטלו את ההרשעה!!! למה? ובכן הנה הנימוקים. תהיו איתי. "מהתסקיר עולה כי הנאשם מבין שהתנהג באופן פסול ואימפולסיבי, וכי היה עליו לנהוג באיפוק ובצורה מווסתת יותר. עוד עולה, כי הנאשם השתתף בטיפול "עיבוד קוגניטיבי תהליכי" שנמשך 14 מפגשים, בסיומו הרגיש שיפור והטבה במצבו". ממש כך במקור. הפרקליטות טענה כי בדרך כלל העונש הוא לפחות 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, אבל מאחר שדובר בשני מקרים של "פגיעה בזכות המחאה", ביקשה להחמיר בקביעת מתחם הענישה ההולם כך שיהיה בטווח שבין 12-4 חודשי *מאסר בפועל* אך בעקבות הטענות ל"נסיבות האישיות" ולנטילת האחריות, הסכימה להסתפק לפחות *בארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.* השופט ציון סהראי מהשלום בירושלים כתב: "אין חולק, כי מתחם הענישה ההולם בגין עבירות דומות לאלו בהן הורשע הנאשם על פי הודייתו נע בטווח שבין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר. אף המאשימה טענה זאת, אולם ביקשה לקבוע לנאשם מתחם ענישה מחמיר יותר בשל כך שפגע פעמיים בזכות המחאה של המתלוננים". סהראי מוסיף וקובע: "לא מצאתי כי תקיפת המתלונן על ידי הנאשם נעשתה תוך פגיעה בזכות המחאה שלו". וממשיך: "מכאן, שהנימוק המרכזי אותו ציינה המאשימה המצדיק קביעת מתחם ענישה מחמיר בעניינו של הנאשם (פגיעה בזכות המחאה של אחרים על דרך של תקיפתם) כלל לא עולה מכתב האישום ועל כן לא אוכל לקבלו". הבנתם????? בגלל שלא "נפגעה זכות המחאה" שלי, אז אפשר לבטל ההרשעה. כי הרי הפרקליטות הרשלנית התייחסה לזכות מחאה כלשהיא והיא איננה. אני באמת לא יודע אם זו רשלנות של מגישי כתב האישום או כוונת זדון. כך או אחרת אין ספק ששופטי סדום יכולים היו להתברך, להתגאות ולהתפאר בשופט מושחת, רקוב ועקום שכזה. סהראי מוסיף כמובן לקבוע נורמות ערכיות כיאה לעמורה, אדמה וצבויים: "אין חולק על כך שהנאשם פגע במעשיו בערכים המוגנים שעיקרם שמירה על שלומם ושלמות גופם של המתלוננים, כמו גם על רכושו של המתלונן. בהתחשב במתואר בכתב האישום, בעובדה שהנזק שנגרם למתלוננת לא מהחמורים (אף שאיני מקל בו ראש) ובשים לב לעוצמת האלימות שהופעלה כנגד שני המתלוננים, *אני קובע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים לא מבוטלת, אך לא מהחמורות.* סהראי מתפלפל וקובע כי העובדה שהנאשם החל לעבוד לפני כמה חודשים ב'תנועה לאיכות השלטון' (לא פחות) היא סיבה מספיק טובה כדי לבטל הרשעתו. עכשיו נעבור לדאוג כמיטב המסורת לזכויות התוקפים, המטרידים והאלימים: "הותרת ההרשעה על כנה תוביל, בסבירות גבוהה למדי, לכך שהנאשם לא יוכל לעבוד במקום עבודתו הנוכחי. אמנם, מדובר בנאשם בן 68, המצוי כבר בתוך גיל הפרישה. יחד עם זאת, לנאשם זכות מלאה להמשיך ולתפקד בשוק העבודה, בין אם מתוך בחירה כדי להמשיך ולהגשים עצמו, בין אם מתוך הכרח, כדי להמשיך ולפרנס עצמו ובין אם בשל שילוב של השניים. מדובר בפגיעה קונקרטית, ברורה ומוחשית". "מקרה זה הינו אחד מאותם חריגים בהם יש מקום להיעתר לבקשת הנאשם ולהורות על ביטול הרשעה תוך קביעה כי הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום". שמש שהפך פתאום לקרבן אומלל, קיבל אם כן 100 שעות של"צ, פיצוי למתלוננים על סך 500 ש"ח, וכן התחייבות על סך 2,000 ש"ח <<

Moti Kastel מוטי קסטל

164,303 просмотров • 1 месяц назад

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס לציון 50 שנה ל״מבצע יונתן״ בבית הנשיא: ״אדוני הנשיא, אני מבקש להודות לך על היוזמה לקיים את הטקס הזה – בהצדעה לגיבורי ישראל שחילצו לפני 50 שנה את החטופים, בני עמנו, מאנטבה באוגנדה. אני מברך את כל מי שנמצאים איתנו כאן – במעמד ההוקרה שעומד מעל הזמן, וגם מעל כל פולמוס פוליטי עכשווי. 'אנטבה' הוא שם נרדף לפעולה נועזת ביותר, שהפכה את הבלתי-אפשרי לאפשרי. הפעולה התקדימית הזאת השיבה את בני-הערובה שלנו מלב אפריקה – הביתה. בו בזמן היא זקפה את כבוד ישראל בין האומות, והיא לימדה את העולם שניתן להנחית מכה ניצחת על הטרור הבינלאומי. היא לימדה את העולם שאפשר – וצריך – לעמוד איתן מול מחבלים צמאי-דם, להכות בהם, להכניע אותם. זה מה שאנחנו עושים במלחמה הנוכחית: אנחנו מרסקים בשיטתיות את ציר-הרשע האיראני, שניסה לקדם את התוכנית להשמדת ישראל – באמצעות טבעת-חנק של טרור שהוא פרש סביבנו. מאז הטבח הנורא במתקפת ה-7 באוקטובר הפכנו את הקערה על פיה. הלמנו בצוררינו מעזה ועד תימן, מלבנון ועד איראן. הרחקנו מעלינו סכנה קיומית מיידית – כולל הסכנה המיידית, שנשקפה לנו מהחזקת נשק גרעיני בידי איראן. הם היו משתמשים בו. דור דור ומשימותיו: הוותיקים בינינו זוכרים את גל חטיפות המטוסים ששטף את העולם בשנות ה-60 וה-70. זה היה כלי-נשק מרכזי - הייתי אומר ה-כלי המרכזי - בידי ארגוני טרור וקבוצות מהפכניות. ארבע שנים לפני 'מבצע יונתן' נחטף מטוס של חברת התעופה הבלגית 'סבנה', והונחת בנמל-התעופה לוד. הייתה לי הזכות להשתתף עם חבריי לסיירת מטכ"ל במבצע לשחרור המטוס. אבל אנטבה - אנטבה היה סיפור אחר לגמרי. המחבלים אילצו את מטוס 'אייר פראנס' להגיע למדינה, שנשלטה בידי רודן אכזר, במרחק של כמעט 4,000 ק"מ מישראל. 31 שנים לאחר השואה, הם ערכו סלקציה בין יהודים ללא-יהודים. הם שיחררו בני לאומים אחרים, בעוד שעל היהודים הם איימו בהוצאה להורג. הם היו בטוחים שישראל תיכנע לאולטימטום שלהם, שהרי יש להם חסינות במרחק כה רב מישראל ומהמזרח התיכון. איש מהם לא חשב שמישהו יבוא לחלץ את החטופים. אבל הם טעו בגדול. ההכנות כולן למבצע החילוץ באנטבה נערכו בזמן-שיא של יממה וחצי - 36 שעות. תרגול אחר תרגול, אימון אחר אימון, תוך ניסיון בלתי-פוסק למצות כל בדל של מידע מודיעיני בעזרת המוסד ואמ"ן. ההיסטוריה מכירה תודה לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לשר הביטחון שמעון פרס, לרמטכ"ל מוטה גור, לקצין חי"ר וצנחנים ראשי דן שומרון, למפקד חיל האוויר בני פלד – ולכל המפקדים והלוחמים שהשתתפו במבצע. יצחק רבין ושמעון פרס ושרי הממשלה נטלו על עצמם אחריות עצומה. אתם יכולים לשער מה היה קורה אם הייתה משאית על המסלול. או אם לא הייתה הזדמנות מהירה מספיק לכוחותינו להגיע לטרמינל שבו הוחזקו החטופים. הם רצו לשמוע למוצא פיהם, וגם הרמטכ"ל, של שני אנשים: מפקד כוח החילוץ ומפקד חיל האוויר. בני פלד אמר להם: "זה אפשרי". מוטה גור ביקש לראות תרגיל מודל ושאל את יוני: "זה אפשרי?" הוא השיב: "כן. הנה, ראית." שמעון פרס לא הסתפק בזה. הוא קרא ליוני ושאל אותו: "זה אפשרי?" מספיק שיוני היה המביע ספק, מביע חשש - לא היינו עומדים פה היום. הוא אמר: "זה אפשרי. אני חושב שאם נצליח להשיג את ההפתעה - נצליח במשימה. כן, זה אפשרי." יוני היה מאוד נועז, אבל הוא גם היה מאוד שקול. היו לו קור-רוח ושיקול דעת יוצאים מן הכלל, בתוך הקרב וגם לפניו. אבל לתעוזה הזו היו שותפים כל הלוחמים שיצאו לאנטבה. הם נלחמו על כל מקום פנוי במטוסי ה'הרקולס'. לפני כמה ימים, במסדר הכנפיים של חיל האוויר, סיפרתי שלוחמים שיוצאים הרחק מעבר לגבולותנו מקבלים - מה שנקרא - מפת מילוט, שמראה להם איך להגיע, איך להיחלץ למקום-מבטחים או ציר-מבטחים כדי לחזור בחזרה לישראל. באנטבה הלוחמים קיבלו מפות מילוט. מפת המילוט הייתה צילום של דף מאטלס, שמוכר לכם, של יבשת אפריקה. כלומר, פה נמצאת קניה, ופה נמצאת אתיופיה - ותמצאו כבר את הדרך חזרה. הייתה כאן תעוזה עצומה. אבל באנטבה גם מפות המילוט לא היו עוזרות. זה לא היה דבר שנסתר מעיני הלוחמים. הם הבינו היטב שחייהם מוטלים על הכף, וגם גורלה של מדינת ישראל, בצומת הזו, מוטל על הכף. ולמרות הכל, כל אנשינו בלי יוצא מהכלל רצו לקחת חלק במבצע. הם התעלו לגודל השעה, ולגודל המשימה. תילי תילים של מילים נכתבו על הנחישות, היצירתיות, התחבולנות של הכוח שהגיע לשדה-התעופה באנטבה. לוחמינו נחתו שם לאחר למעלה משבע שעות טיסה, במזג-אוויר מאתגר. הם התקדמו במהירות אל היעד – אולם-הנתיבות עצמו – כדי להשמיע באוזני החטופים ארבע מילים שאומרות הכל: "באנו לקחת אתכם הביתה". בתוך פחות משעה המבצע הסתיים בהצלחה כבירה. המחבלים חוסלו. רוב-רובם של אחינו ואחיותינו החטופים הועלו על המטוסים כשהם חיים. לצד זאת, שילמנו מחיר בחיי-אדם: אחי יוני, מפקד סיירת מטכ"ל, נפל ברגע ההסתערות קדימה, כשהוא בראש הכוח. אני דואב גם על אובדן חייהם של ז'אן ז'אק מימוני, אידה בורוכוביץ', פסקו כהן, ודורה בלוך זיכרונם לברכה. דורה בלוך נרצחה בבית החולים בקמפלה למחרת היום בהוראתו של אידי אמין. אני מבקש להזכיר את לוחם הצנחנים עז-הנפש סורין הרשקו. פציעתו הקשה של סורין במבצע מלווה אותו יום-יום מזה 50 שנה. ועוד אני מוקיר מעומק ליבי את קברניט המטוס החטוף, מישל בקוס, ואת צוותו מצרפת. הם בחרו להישאר עם בני-הערובה בשעתם הקשה, מתוך רגש אצילי של סולידריות – שעמנו יזכור לעד. מכובדי הנשיא, מכובדיי כולם, באנטבה הצדק גבר על הרשע. התקווה ניצחה את הייאוש. האור הכניע את החושך. השמחה פרצה בכל בית בישראל וגם בשוחרי החופש והצדק בעולם. לא בביתי. אני במשך כל חיי הבוגרים חששתי שיוני יפול בקרב. בין השאר, משום שידעתי את הנכונות שלו להסתער קדימה, לבוא לחלץ, כשצריך לחלץ. זה התחיל במלחמת ששת הימים, כשהוא נפצע במוצב ג'לבינה, בחזית רמת הגולן, בבואו לחלץ חבר שנפצע, נפגע בצווארו. שם המרפק שלו רוסק ע"י אש סורית. הוא זחל לקווי כוחותנו בייסורים גדולים, קם על רגליו. שאלו אותו: "אתה בסדר?" הוא ענה "כן", והתעלף במקום. באתי לבקר אותו בבית החולים בצפת ורווח לי. "הוא כבר נכה צה"ל. הוא יצא מזה." אבל בדרך-לא דרך הוא חזר ליחידה. הוא החליף אותי, כשהייתי אמור ללכת מאוד מוקדם לקורס קצינים. הוא פתר לי את הבעיה והלך במקומי, ואח"כ הצטרפתי. בסיירת מטכ"ל הוא פיקד על מבצע חילוץ נוסף של שחרור טייסנו, שהיו בכלא הסורי. כדי להוציא אותם משם היחידה יזמה מבצע לתפיסת בכירים במטכ"ל הסורי. יוני פיקד על המבצע הזה, שהשתתף בו גם אחי עדו. אכן הם חולצו בחילופי שבויים. זה נמשך במלחמת יום הכיפורים שנה לאחר מכן. יוני נחלץ להציל את חברו, יוסי בן חנן, שהטנק שלו נפגע מתחת תל-שמס, בתוך הקווים הסורים. היו ניסיונות לחלצו, ואחד אחרי השני הם נכשלו. יוני הודיע ליאנוש, המפקד בגזרה, שהוא יוציא אותו. הוא הלך וחילץ אותו. יוסי דיבר במשך שנים, הוא אמר: "אין לך מושג. אני חשבתי כבר שאני הולך למות, והנה שמעתי את קולו של יוני, וידעתי שהוא הציל אותי." על כך הוא קיבל גם את עיטור המופת. לכן, כששמעתי על אנטבה - שמעתי ברדיו בארה"ב כסטודנט בבוסטון. 200 שנים לכינונה של ארה"ב. כששמעתי על המבצע, צלצלתי לעידו ושאלתי רק שאלה אחת: "יוני חזר כבר?" כי לא היה לי צל צלו של ספק, שהוא שם בראש הכוח המחלץ. ועדו אמר לי שעדיין הוא לא חזר. אח"כ כשהוא צלצל אליי יותר מאוחר, עוד לפני שהוא אמר לי - ידעתי, שמה שחששתי מפניו - קרה. למה זה קרה פה ולא קרה במקרים אחרים? אינני יכול לומר. היה עוד חילוץ - הזכרתי אותו קודם - במבצע 'סבנה'. שנינו שירתנו ביחידה. 13 או 14 חיילים יכולים היו לפרוץ למטוס. אני ועוד שניים-שלושה מחיילי על כנף אחת, וככה חילקו את המשימות. והנה אנחנו עומדים להסתער על המטוס לבושים בסרבלים לבנים. ויוני בא אליי, והוא אומר: "גם אני. אני מצטרף." אמרתי לו: "אתה לא יכול להצטרף, כי אני פה עם החיילים שלי". אז הוא אמר לי: "נצא שנינו". אז אמרתי: "תחשוב על ההורים שלנו." לשמחתי, בחרו שאני אכן אעמוד בראש, יחד עם חיילי. הוא נשאר בחוץ. יש תמונה שלו, מצלמים אותו - רואים אותו כמו ארי בסוגר - ליד החפ"ק. אני ידעתי שהוא יימצא שם. לכן זה היה מאוד קשה לקבל את זה. אני לא אחזור כאן על הסבל של המשפחות, המשפחה שלי. רק אומר: כראש ממשלה, אני זוכר מה עבר על אמי ועל אבי ועליי ועל אחי. אני חושב על מה עובר על המשפחות האחרות. המשפחה הזאת, שאף אחד לא רוצה להיכנס אליה - משפחת השכול - אבל כשאתה בפנים, אתה כבר יודע את הסוד הנורא, אתה יודע את גודל הסבל והכאב. אני רואה כמשימה שלי להיות החסכן ביותר בכוח, בחיי אדם, כשאנחנו שולחים את בנינו ובנותינו לקרב. להיחלץ מהשכול - זה דבר שכל משפחה עוברת בדרכה. אבל אני חשבתי שזה יעבור. במובן מסוים זה לא עובר. אין יום שאני לא חושב על יוני. אין יום שאני לא מתייעץ עם יוני. אני בטוח שזה חל גם על אחרים. משה דיין כתב שישה חודשים לפני אנטבה - הוא כתב על יוני בלי להזכיר את שם משפחתו בספר האוטוביוגרפי שלו. הוא מספר על החילוץ של יוסי בן חנן, והוא אומר: "אינני יודע בדיוק כמה 'יוני' יש לנו, אבל יש לנו מספיק כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים של מדינת ישראל." הוא צדק כי רוח אנטבה מוסיפה לפעם בנו – והיא מכוונת את דרכם של לוחמינו הגיבורים גם בהווה. הם עומדים על משמרתם בכל חזית, בכל זירה, רחוקה וקרובה. הם ממלאים את ייעודם בפעולות גלויות ועלומות נגד דורשי רעתנו. הם מסמלים את הטוב שמאפיין את העם שלנו, את המדינה שלנו: עוז רוח, קור רוח, נחישות מטרה, אהבת המולדת, ערבות הדדית שאין שנייה לה. אני מצדיע לכל השותפים ב'מבצע יונתן', ואני מחזק את ממשיכי דרכם – בני ובנות הדור הצעיר, דור הניצחון״. וידאו: לע״מ.

ראש ממשלת ישראל

11,244 просмотров • 2 месяцев назад

נכחתי באירוע בו דיבר זיני אתמול. ואני יכולה להגיד בכנות מלאה שהתקשורת פשוט משקרת, מסלפת, ומרמה – אולי כחלק מקמפיין ההשחרה את זיני, אולי כי ההשחרה הזאת פשוט מאוד פופולרית. ההקלטות הראשונות שפורסמו חתוכות באופן מחריד, ומוציאות מתוך נאום של כשלושים דקות – נאום מורכב, מרובד, וענייני – דברים *הפוכים* ממה שזיני אמר. ככה זה כשלוקחים רק רבע משפט; ככה זה כשאין הקשר. גם את המשפט "אני שונאת הומואים שמתביישים בעצמם ולא גאים במי שהם אוהבים" אפשר להפוך ל"אני שונאת הומואים". והיות והייתי עדה לדברים המלאים ולהקשר בו הם נאמרו, אגיב לשני הדברים שמהם נוצרו שני הספינים המרכזיים, אם כי על הדברים המלאים אפשר לדבר הרבה הרבה. הראשון והמרכזי הוא שאלת הנאמנות לדרג הנבחר. אם תשמעו את הדברים המלאים, תבינו בקלות שזיני מדבר על נאמנות למדיניות מבלי לעכב אותה או לשנות אותה במקרים של אי הסכמה ערכית - כלומר, שלא משנה לו האם המדיניות ניצית או יונית, קוסמופוליטית או לאומית, וכדומה. לא מדובר בנאמנות אישית אוטוריטרית, אלא במקצועיות ובדה-פוליטיזציה, בהתנתקות מהמחנאות וציות לשלטון החוק אשר קובע כי השב"כ כפוף לראש הממשלה. במילים אחרות, אם אומרים לו לתקוף, הוא יתקוף; אם אומרים לו שלא לתקוף, הוא לא יתקוף; אם אומרים לו להתפטר, הוא יתפטר. במובן הזה, אם וכאשר ממשלת לא-ביבי תרצה לפטרו, הוא יילך פשוט בשקט, כי הפיטורים חוקיים וכי גישתו היא ציות לסמכויות *החוקיות* של הדרג הנבחר. הוא ציין בקולו כי מדובר בכל דרג באשר הוא ובכל ממשלה באשר היא, ולא סתם; כי הנאום היה נאום על עקרונות ועל מהות, ולא על סוגיה פוליטית כזו או אחרת ובוודאי לא על נתניהו או האופוזיציה אליו. ואז קפצו המזדעזעים - ומה מקומו של שלטון החוק? מה אם ראש הממשלה יצווה על משהו לא חוקי? ראשית, היה לגמרי ברור מההקשר שמדובר אך ורק במחלוקות ערכיות או פוליטיות ולא חוקיות, כי השיחה בכללותה הייתה, בין היתר, על המתח שנוצר בין נבחרי הציבור לבין הדרג המקצועי, וזאת כאשר נבחרי הציבור לא מצליחים להפעיל סמכויות *בצורה חוקית לגמרי*. אבל יותר מזה, זיני ציין באופן ברור וכן שמדינה בלי מערכת משפט חזקה זאת מדינה חרבה. במקביל, כשאדם בקהל התחיל למחוא כפיים על הביקורת (השולית לגמרי, אגב) שלו על הפקידות המשפטית, הוא עצר את זה. כלומר, ברור שלא מדובר בציות עיוור ופרסונלי – אלא דווקא ציות לאותו שלטון החוק. המזל שלנו במקרה הזה, הוא שאחרי שיצאו ההקלטות שעיוותו את הדברים כך שנשמע שהוא אומר דבר הופכיים ממה שהוא אמר באמת (וזה נעשה בכוונה, שלא יהיה לנו שום ספק בעניין הזה) – יצאו כמה סרטונים שמעניקים יותר הקשר או את המשפטים המלאים. תעשו לעצמכם טובה, תצפו בהם, ותראו את הפער בינם לבין ההקלטות הראשוניות. תחוו בעצמכם את עומק השקר. ייתכן ויהיו לכם ביקורות וזה כמובן לגיטימי, ייתכן ותהיינה לכם שאלות על הדברים המלאים באמת וזה יהיה מובן – אבל תראו כמה, לעזאזל, מרמים אתכם. כמה מנסים להציג לכם דמון טוטליטרי שמזיל ריר של נאמנות כלפי נתניהו, כשהדברים לא רק הרבה יותר מתונים ומורכבים – אלא, כאמור, הפוכים בתכלית. וזה עוד יצא בערוץ 15 – ערוץ שהתכוון להיות מקצועי וימני, והוכיח שהוא לא. הספין היה חזק ממנו; הסנסציה והתרמית היו מפתות מדי לערוץ החדש והלא פופולרי, שמנסה לצבור פופולריות על ידי קרקסנות, רמאות ושקר. אני הייתי מאלו שהורידו את האפליקציה של ערוץ 15 במטרה לתמוך במהלך. הורדתי אותה, כי אין לי שום צורך בעוד שקרנים – ובכך הם הצטרפו ל-11, 12, 13 ו-14. וזה כמובן מעלה לנו שאלה לגבי כל מה שאנחנו יודעים מהתקשורת, לגבי כל הדלפה, כל מקור, כל שבריר אינפורמציה; שברירי הסרטונים על מה שקורה ביו"ש ובעזה, שברירי הדיונים בקבינט, שברירי הדיווחים על הזירה הגלובלית, ומה לא. אי אפשר שלא לתהות כמה שברירי הדיווחים הופכים כל מיני אימרות ואירועים ל"אני שונאת הומואים", כשהאימרה המקורית הייתה "אני שונאת הומואים שמתביישים בעצמם ולא גאים במי שהם אוהבים". אבא שלי סיפר לי שהוא הבין את עומק השקר של המשטר הסובייטי בתחילת נעוריו לאחר פיצוץ צ'רנוביל. הוא חי בעיר לא רחוקה מאוד מהפיצוץ, והתקשורת דיווחה שאין שום נזק ואין סכנה – ואפשר לצאת לרחובות ואפשר להמשיך לקיים את המצעד של תנועת הנוער הקומוניסטית החגיגית שבדיוק תוכנן בסמוך לפיצוץ. ואכן, כולם הקשיבו וכולם יצאו למצעד. ובמצעד הוא גילה משהו שהפתיע אותו: כל אנשי שרשרת ההנהגה ומשפחותיהם לא נכחו במצעד. לאט לאט, התגלה שהם ברחו מהעיר מערבה, רחוק מהפיצוץ. בהמשך, הגיעו גם כל מיני פליטים שסיפרו את האמת. אבל גם כשהם סיפרו את האמת, אנשים פשוט סירבו להאמין שמה שמספרים להם בתקשורת עד כדי כך לא נכון. רק כמה נערים ספורים לא יכלו לעמוד בפער שבין המציאות לבין הדיווח, והתחילו למרוד בשלטון; חלק מהמרד היה ניסיון להבין את האמת על המציאות שסביבם. למזלנו, בשונה מאוקראינה הסובייטית, השלטון והעיתונות בישראל אינם מעורבבים; למזלנו, יש לנו את הרשתות החבריות ויש לנו תחרות מסוימת בין ערוצי התקשורת, לכן קל עבורנו הרבה יותר לעמוד מול השקרים. אבל השקרים שם, והם בכל מקום, והם אוכלים את החברה שלנו ואת העולם כולו.

Daria Schleifer 🤷‍♀️

49,069 просмотров • 2 месяцев назад