Loading video...

Video Failed to Load

Go Home

הבחור צבי פרקוביץ אסיר עולם התורה מספר בקבלת הפנים אמש בפוניבז' שאחד האסירים לא כל כך חרדי היה בהלם ושאל אותו: "כל החרדים לא מקללים?" (צילום: יצחק ורדי)

18,944 views • 8 months ago •via X (Twitter)

0 Comments

No comments available

Comments from the original post will appear here

Related Videos

לאחר תרגום שלקח לי בסוף כ3 שעות (כולל סנכרון כתוביות).... אני נותנת לכם הצצה לסיפור שנשמע כמו AI , אך אמיתי לגמרי: באוגוסט 2018 בחור חביב בשם ריצ'ארד "ביבו" ראסל חטף מטוס נוסעים של חברת הורייזון. ריצ'ארד עבד כמעמיס מזוודות, וכולם העידו עליו שהיה אחלה בחור. לצערנו, בסרטון, הוא חושף אותנו לדכאון שהיה בו. הסיפור המרתק הזה מקפל בתוכו דברים שלא רואים כל יום: 1. את ההתחבטות של אדם שמצליח להמריא עם מטוס, על אף שלא היה טייס מעולם... וההבנה שלו שלא יוכל להנחית מטוס לבד.. ולכן גם אם יתחרט וירצה לחיות, אין לו סיכוי והוא חייב למות. 2. במהלך הסרטון ניתן לראות את היחס האיכפתי והמרחם של כל הצוותים המעורבים והמשוחחים עימו: שני טייסי מטוסי הקרב F-15 שהוזנקו ליירט אותו וגם הבחור ממגדל הפיקוח... השיחות שם קורעות את הלב בעיני... וצורת ההכלה של הצוותים היא לא פחות ממרתקת. מקווה שתהנו ושזה לא היה לחינם. לא חשבתי שאעבוד על זה כל כך קשה. 🥵🥵🥵

🎗מעצבנת תודעה 🎗

26,579 views • 6 months ago

איפה טועה רם עמנואל Rahm Emanuel ומה בכל זאת ללמוד ממנו ? רם עמנואל מוכר מאוד בישראל. רם עמנואל התנדב שבועיים בצה"ל. רם עמנואל היה ראש הסגל של ברק אובמה. בר מצווה לבן שלו הוא חגג בארץ. כשגריר ארה"ב ביפן, עמנואל לא בא לאחד הטקסים שם כי ישראל הוחרמה. בקיץ האחרון הוא היה בין הדמוקרטים הבודדים שתמכו במבצע "עם כלביא". אם כי, תמיד הוסיף ביקורת חריפה על ישראל בכלל ועל נתניהו בפרט. אבל עכשיו, כשהוא רוצה להיות נשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית, רם עמנואל מבין שצריך לדבר אל הבייס, כלומר לחבוט בישראל. לכן, הוא מודיע באופן נחרץ כל כך, "לא יהיה עוד סיוע לישראל". מותר ורצוי לכעוס עליו. אבל הדברים שלו הם אינדיקציה לשפל התדמיתי של ישראל, כפי שתיארתי במאמר האחרון לשבת. השת"פ שלנו עם אמריקה היה בשמיים. אבל הניקוד שלנו בדעת הקהל ירד מתחת לאדמה: . איפה הוא טועה? עמנואל טוען "שישראל היא כמו כל בת ברית אחרת". זה פשוט לא נכון. שהרי כל בנות הברית האחרות לא באו להילחם עם ארה"ב, לא סייעו בפתיחת מיצרי הורמוז, לא העבירו מודיעין מציל חיים לכוחות האמריקנים, לא סייעו בהצלת הנווט שמטוסו הופל, לא שדרגו את האף 35, לא שיתפו במידע וניסיון מבצעי קריטי, ולא סתמו דליפה מודיעינית מהלוויינים המסחריים. את כל הפעולות האלה, ורבות אחרות, עשתה מדינת רק ישראל. יתירה מכך, גם התחשיבים הזהירים ביותר, קבעו כי מה שקרוי "סיוע" אמריקני לישראל, הוא למעשה השקעה שמחזירה את עצמה לאמריקה פי כמה וכמה. הטעות של ישראל שחוץ מהמומחה מספר אחד, יורם אטינגר, אנחנו בכלל לא מספרים את הסיפור האמיתי של עצמנו. או כפי שאמרה הילארי קלינטון בוועידת "ישראל היום" בסתיו, "יחסי הציבור של ישראל - הגרועים ביותר שראיתי. הסיפור של ישראל לא מסופר באופן אפקטיבי וזה רק מחמיר". כך הפכנו לשק חבטות, שמי שבועט חזק יותר בו מקבל מחיאות כפיים רבות יותר. אגב, לצדו של רם עמנואל יושב ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של ביידן, שהיה נחשב לגורם פרו ישראלי בממשל הקודם. היום הוא בעד אמברגו נשק של ממש על ישראל. מראיין אותם ביל האמר, יהודי שיחסית גם תומך ישראל. אבל ההצהרה של עמנואל, עיניכם הרואות לא מרגיזה אותו במיוחד.

Ariel Kahana אריאל כהנא

22,857 views • 5 months ago

אי שם באמצע ההפיכה המשטרית, לפני שהוא פתח את הסוכה שלו בחווארה, הגיע צבי סוכות לכיכר הבימה כדי לצלם שם פארסה שהוא קרא לה ״שיח אחים״. הגענו לשם באותו יום חמישי, עם מצלמות ומגאפונים, כדי להראות לפרובוקטור העלוב הזה, בדוקאי שב״כ שנחשד בשריפת מסגד, שפרובוקטורים כמוהו לא רצויים בעיר הכי ליברלית בישראל. צבי סוכות לא בא לדבר עם אף אחד כמובן. הוא הגיע עם צוות מצלמות, חיפש את הפרובוקציה שיוכל להעלות לרשתות. ולרגע גם חשב שהצליח. באותו ערב הוא והצוות שלו תפסו במצלמה אישה מבוגרת שהטיחה דברים קשים באחת הנשים שבאו איתו. וואוו וואוו איזה חגיגה הם עשו למחרת ברשתות: שמחה רוטמן, סמוטריץ׳, כל החבורה המכוערת הזאת, רצף אינסופי של יללות הקורבן. מה שהם לא ידעו באותו הלילה היה שגם אנחנו היינו שם עם מצלמות. ושצבי סוכות לא יודע לנהל שיח אחים, אין לו מושג מה זה. כל מה שיש לבריון הזה ברפרטואר הוא שיח אלים. ושמה שתפסנו במצלמות הוא אדם אלים אחוז אמוק מסתובב בכיכר הבימה, חמוש, ומטיח לרצפה באלימות מפגין שבא לו לא טוב בדרך. העלינו את הסרט הוא לרשתות בשבת בערב, מעלה אותו שוב כאן. זה האיש חברים, זה צבי סוכות: נער גבעות אלים, כהניסט חסר עכבות, האיש שפרץ לשדה תימן, שגרם לצבא להסיט כוחות מהצפון לקבר יוסף, הפנים המכוערות של המוטציה היהודית שקוראת לעצמה הציונות הדתית. פני הדור כפני הכלב

Ran Harnevo

14,962 views • 3 months ago

עבר חודש מאז ה-7 באוקטובר. כאילו שזה היה אתמול. הסיוטים בלילה לא פוסקים. אני נרדם ומתעורר, נרדם ומתעורר. לא אשכח את הכניסה לשדרות וכמות הגופות הבלתי נתפסת בכל מקום. גברים, נשים, ילדים! לא אשכח שבשבעה באוקטובר שמתי בווייז תחנת משטרה שדרות. כאילו זה איזה טיול לעיר דרומית. לא שיערתי לעצמי שכשיגיע אקלע לקרב ירי של לוחמי ימ״מ עם 25 מחבלים! שהתבצרו בתוך התחנה וירו לעברם, לעברי. ליד הסתובבו מספר נערים שלא ידעו כל כך מה לעשןת, השידור הראשון היה כמו בסרט. איך שהתחלתי לשדר, צרור קלאץ׳ פילח את האוויר ופגע עשרה אולי 20 מטרים מאיפה שהיינו. ולוחמי ימ״מ? עשו הכל כדי להציל את השדרות , אותנו, מהמחבלים הארורים שכבר הספיקו לטבוח בנו. בהמשך כבר הגעתי למסיבה ברעים ולקיבוצים, סיקור שבחיים לא אשכח אותו. חודש עבר, וכאילו זה קרה אתמול. חודש עבר, ואני עדיין מסויט, מסויט מאותו היום, מהימים הבאים, מהגופות, מהרשע, מהריח, מכל מה שעברנו😢💔

Yossi Eli

212,058 views • 2 years ago

זה היה באפריל 2023, כמה שבועות אחרי שעזבנו את הישיבה. אני בן 18, יהודה בן 20 - שנינו חרדים אמיתיים כמו שאנחנו היום: כובע שחור, חליפה שחורה, ציצית בחוץ, כיפה על הראש, שומרים שבת, מתפללים שלוש פעמים ביום, אומרים ברכות לפני אכילה. רק שלא למדנו יותר בישיבה. החלטנו לצאת, כי לא יכולנו יותר לשמוע את הדרשות שמתייחסות לממשלה כאילו היא קדושה, כאילו כל ביקורת על נתניהו היא חילול השם. הרגשנו שאנחנו אותם אנשים - רק עם עיניים פקוחות יותר. בדרך לקפלן, באוטובוס 160 מבני ברק, כבר ראינו את הגל מתחיל להתגלגל. מהחלון ראינו מאות אנשים צועדים לכיוון תל אביב - צעירים עם דגלי ישראל גדולים על הכתפיים, משפחות עם ילדים קטנים על הכתפיים, מבוגרים עם שלטים צבעוניים: "דמוקרטיה או מלחמת אחים", "לא ניתן להפוך את ישראל לדיקטטורה", "החוק שווה לכולם - גם לראש הממשלה". הכבישים היו מלאים, מכוניות צפרו בתמיכה, אנשים נופפו בדגלים מהמדרכות והגשרים. זה נראה כמו נהר של אנשים שמתעוררים. יוסי הסתכל עליי ואמר בשקט, מתחת לכובע: "תראה, זה לא 'השמאלנים'. זה עם שלם שמבין מה הם מנסים לעשות." הידיים שלי רעדו קצת מתחת לחליפה השחורה. כשהגענו לקפלן, ההמון היה עצום - קולות, שירה, מגפונים, דגלים בכל מקום. עמדנו בצד, מנסים להתאקלם, מרגישים קצת כמו זרים עם הכובעים והחליפות בין כל החולצות הקלילות והצבעוניות. ואז ניגשה אלינו אישה מבוגרת, חילונית לגמרי, עם דגל קטן תלוי על התיק. היא חייכה חיוך חם ואמרה: "ברוכים הבאים, יקרים. תודה שבאתם. זה ממש מחזק לראות חרדים כמוכם כאן." לא שאלה כלום על המראה שלנו, לא הסתכלה בעיניים סקרניות. פשוט נתנה לנו תחושה שאנחנו חלק מהדבר הזה. באותו רגע משהו נפתח לי בלב. כל החיים שמעתי ש"החילונים שונאים חרדים", "הם רוצים להרוס את התורה". אבל פה ראיתי אנשים שרוצים מדינה שבה התורה יכולה להתקיים בלי שחיתות, בלי שראש ממשלה עם תיקים פליליים ישתמש בה כתירוץ לשקר ולגניבה. ראיתי איך נתניהו וממשלתו מנסים לשבור את המערכת – להפוך את בית המשפט למכשיר פרטי, להשתיק כל מבקר, להשתמש בפחד של החרדים מגיוס כדי להחזיק בשלטון. ראיתי איך עסקנים חרדים מוכרים את עתיד הילדים שלנו תמורת כספים ותפקידים, במקום להילחם למען צדק אמיתי כמו שכתוב בגמרא. יוסי ואני עמדנו שם, מחזיקים דגלי ישראל, אנשים צילמו אותנו, חיבקו אותנו, צעקו איתנו "עם ישראל חי!". לא היו שם חרדים אחרים שפגשנו - אבל לא היינו צריכים. הרגשנו שהמאבק הזה הוא גם שלנו, של התורה שמדברת על "צדק צדק תרדוף", של יושר ששווה לכולם - גם לראש ממשלה. מושחתים ועבריינים כמו נתניהו וממשלתו יצרו אותי. הם, והשתיקה של רבים סביבם, הדליקו בי את האש. בגיל 18, כבר לא בישיבה אבל עדיין חרדי נורמלי כמו היום, הבנתי שאם לא אצא להילחם עכשיו - איך אוכל להסתכל בעיניים של הילדים שלי בעתיד? מאז אני נלחם. לא נגד החרדים. נגד השקר, נגד השחיתות, נגד מי שמשתמש בתורה כמגן לפשעים. בשביל מדינה שבה כל ילד - חרדי או לא - יגדל עם צדק אמיתי, עם מנהיגים נקיים, עם תקווה. המאבק שלי התחיל באוטובוס 160, כשראינו את מאות הצועדים עם הדגלים בדרך לקפלן - והוא לא ייגמר עד שננצח.✊🇮🇱 נ.ב. בסרטון המצורף רואים אותי ואת חברי היקר יהודה בהפגנה הסוערת בליל גלנט הראשון (בשניה 21). שתפו ועקבו 🙏❤️

טוביה - חרדי למען הדמוקרטיה 🇮🇱

38,902 views • 8 months ago

נאום חובה! של חגי לובר שבנו יהונתן נפל בחאן יונס. ״אתם מדברים על מספרים - אז אלו המספרים שלי: - 440 יום עברו מאז שדפקו אצלי בדלת, ואני רק שאלתי אותם: איזה מבין 4 הבנים שלי בעזה נפל, והם אמרו לי: יונתן, 440 יום של גיהנום. - ארבע ימים אחרי שהבן שלי נהרג בן אחר שלי קם וחזר להילחם בעזה, הוא אמר לי: אבא אין אנשים - 1,000 ימי מילואים הבנים שלי עשו, אתם יודעים מה זה לפחד מעוד דפיקה בדלת? זה פחד אימים. - 19 שנים גדלתי בבני ברק, בתחילת המלחמה לא דיברתי על חוק הגיוס כי חשבתי שלא צריך חוק אלא שיח אחים, אבל הייתי בטוח שיהיה שינוי ולפחות כל המשתמטים הידועים יקראו להתגייס וזה לא קרה. אתם חייבים לחוקק חוק אפקטיבי. עכשיו. כי יש לי חתן בעזה עכשיו. איזה פרצוף יש לכם מול המשפחות השכולות אם לא תחוקקו את החוק הזה. - ועוד מספר, 1.3 מיליון מקיימים אורח חיים חרדי, תפסיקו להגיד "החרדים" תפסיקו את השיח מול העסקנים, תתחילו לדבר מול הציבור עצמו, יש שם מי שרוצה להתגייס, תעזרו להם עם חוקים אפקטיבים. הבן המתוק שלי שנהרג השאיר אישה בהריון, והוא למד תורה 4 שנים לפני שהתגייס, זה שקר שעולם התורה יפגע מגיוס, הבן שלי הוא עולם התורה.

עמיאל ירחי

87,155 views • 1 year ago

מתדרדרים במהירות במורג השיאים שערוץ 14 שבר בשבוע שעבר תגידו- לא שמתם לב למשהו מוזר, בכל הטרללת הזו עם הפרסום של תמיר מורג בערוץ 14 על מי מחמש את המפגינים באיראן? השקט. כולם מדברים על זה חוץ מגורם אחד, זה היה אמור לדבר על זה יותר מכולם- ערוץ 14. שם שתיקה רועמת. כזה הישג, ולא מתהדרים בו? כנראה מגדלים שם עיתונאים מסוג חדש- כאלה שלא רוצים קרדיט. ערוץ 14 שבר לא מעט שיאים במהלך חייו הקצרים, שניים מהם ממש בשבוע שעבר: הראשון: שיא התפוצה הבין לאומית ככל שבדקתי הידיעה של תמיר מורג על כך ש"גורמים זרים מחמשים את המפגינים באיראן בנשק חם, וזו הסיבה למאות ההרוגים מקרב אנשי המשטר" היא הידיעה הבודדת שפורסמה בכלי תקשורת ישראלי שזכתה לתהודה הגדולה ביותר בהיסטוריה. הציוץ בעברית של מורג עם 300 אלף חשיפות; באנגלית 1.9 מיליון. הרווטוויט אסיר התודה של שר החוץ האיראני עם 700 אלף חשיפות והתשובה של מורג לשר החוץ עם 140 אלף. ברשת אקס\טוויטר בלבד נכון ליום שישי בערב (לפי הנתונים של חברת סקופר לניטור מידע ברשת): כ-21,000 אזכורים כ-138,000 לייקים, שיתופים ותגובות בטוויטר בלבד חשיפה של יותר מ-8 מיליון צפיות פוטנציאל חשיפה: 650 מיליון זה לא כולל מאות מאמרים (חלקם הגדול אומר שהערוץ המקורב לנתניהו אישרר את טענות השלטון בטהרן), כתבות טלוויזיה, ראיונות, פרשנויות, שלא לדבר על כל מכונת הרעל של המשטר האיראני, שהזריקה את התוכן לכל צינורות ההפצה שלה , הצדקה מעולה לאלפי המפגינים הגיבורים שנרצחו. חתיכת הישג. השני: שיא הצניעות דווקא ערוץ 14 שאף פעם לא היה ממש ביישן בהבלטת הישגיו נאלם דום. ברשת ניסה מורג לצאת בקמפיין נגד ערוץ 12 כדי להסיט את תשומת הלב, אבל לא שם, ולא בערוץ, לא הוא ולא אף מגיש אחר נדרש לעניין עצמו בו ערוץ 14 אולי השפיע על ההיסטוריה- לא כדי לעשות פולואפ על שיטפון התגובות מכל העולם לפרסום, מעשה מובן מאליו של כלי תקשורת בסיטואציה כזו, לא כדי להתהדר בשיאים שהפרסום שבר, וגם לא כדי להגן על עצמם מהביקורת החריפה ביותר שהומטרה על הערוץ: הידיעה הבלעדית אומצה בידי שר החוץ האיראני, רבים רואים בה את המתנה הכי גדולה שהשלטון שם יכול היה לקוות לקבל (באותה מהדורה ממש בה פורסם הסקופ עורך חדשות החוץ של התחנה הסביר שהשלטון האיראני מנסה לתרץ את מספר הנפגעים הגדול בכך שארצות הברית וישראל מספקות נשק למפגינים, "כמו שתמיר אמר", כלומר שהערוץ נתן להם חותמת כשרות), התלונה נגד ישראל באו"ם וכו'. והכל- נאדה. בדיוק במקומות בהם ערוץ 14 תמיד תמיד מקפיד לרעום בווליום הכי גבוה שהם מצליחים, הפעם- שקט דממה. מוזר. פעמיים זה ברח להם. בראשונה- דימרי אומר על מורג "הוא גיבור היום" וריקלין מרצין פניו ואומר "שקט, אני מבקש", ואחר כך, מתרכך מעט ואומר "אין מוקש שדימרי לא יעלה עליו". הא, ותו לא. לא שמענו למה מורג הוא גיבור היום, ומהו המוקש שדימרי כמעט העלה את כולם עליו. הפעם השנייה, היא אחד מהרגעים המצחיקים (והעצובים) בטלוויזיה לאחרונה. אפילו ארץ נהדרת לא היו מצליחים להציג את האירוניה (והטרגדיה) בצורה טובה יותר. אישה אחת בשם הדר מילר, נמסה, כך ממש, מגודל ההישגים של מורג והערוץ, ולא הבינה שהיא מתפעלת בדיוק מהדברים שערוץ 14 ותמיר מורג הכי הכי לא רוצים להיות מזוהים עימם. היא כל כך מתפעלת ונרגשת שלרגע אפשר היה לחשוב שזו סטירה. אבל אי אפשר לטעות בשפת הגוף הנבוכה של תמיר מורג הדר מילר: "אני שומעת אותך תמיר, כזה צנוע... 'אני לא יודע, אני חושב, התחושה שלי'... בוא נגיד את האמת: מדובר באחד האנשים הכי משפיעים בעולם [תמיר מורג]. ששר החוץ, נכון? שר החוץ האיראני, מצטט אותו ומגיע למיליוני צפיות בטוויטר, שממש אתה משפיע פה בצורה מאוד משמעותית על מה שקורה כאן במלחמה עם איראן. עם כל הצניעות, אתה... בוא נדבר על זה." תמיר מורג: "עם כל הצניעות, בסוף כל אחד מאיתנו הוא בורג קטן, לא הייתי מגזים." הדר מילר: "די, תמיר, נו, די. אבל באמת, צריך להגיד ברצינות, "לא היה דבר כזה. "כתב של ערוץ 14 ששר החוץ האיראני מצטט את דבריו וממש פונה לטראמפ עם הדברים שלך. "תמיר, יש לך כוח והשפעה." אכן- לא היה דבר כזה. אכן- כח והשפעה, השאלה לטובת מי.
1:02

Sensitive content

מתדרדרים במהירות במורג השיאים שערוץ 14 שבר בשבוע שעבר תגידו- לא שמתם לב למשהו מוזר, בכל הטרללת הזו עם הפרסום של תמיר מורג בערוץ 14 על מי מחמש את המפגינים באיראן? השקט. כולם מדברים על זה חוץ מגורם אחד, זה היה אמור לדבר על זה יותר מכולם- ערוץ 14. שם שתיקה רועמת. כזה הישג, ולא מתהדרים בו? כנראה מגדלים שם עיתונאים מסוג חדש- כאלה שלא רוצים קרדיט. ערוץ 14 שבר לא מעט שיאים במהלך חייו הקצרים, שניים מהם ממש בשבוע שעבר: הראשון: שיא התפוצה הבין לאומית ככל שבדקתי הידיעה של תמיר מורג על כך ש"גורמים זרים מחמשים את המפגינים באיראן בנשק חם, וזו הסיבה למאות ההרוגים מקרב אנשי המשטר" היא הידיעה הבודדת שפורסמה בכלי תקשורת ישראלי שזכתה לתהודה הגדולה ביותר בהיסטוריה. הציוץ בעברית של מורג עם 300 אלף חשיפות; באנגלית 1.9 מיליון. הרווטוויט אסיר התודה של שר החוץ האיראני עם 700 אלף חשיפות והתשובה של מורג לשר החוץ עם 140 אלף. ברשת אקס\טוויטר בלבד נכון ליום שישי בערב (לפי הנתונים של חברת סקופר לניטור מידע ברשת): כ-21,000 אזכורים כ-138,000 לייקים, שיתופים ותגובות בטוויטר בלבד חשיפה של יותר מ-8 מיליון צפיות פוטנציאל חשיפה: 650 מיליון זה לא כולל מאות מאמרים (חלקם הגדול אומר שהערוץ המקורב לנתניהו אישרר את טענות השלטון בטהרן), כתבות טלוויזיה, ראיונות, פרשנויות, שלא לדבר על כל מכונת הרעל של המשטר האיראני, שהזריקה את התוכן לכל צינורות ההפצה שלה , הצדקה מעולה לאלפי המפגינים הגיבורים שנרצחו. חתיכת הישג. השני: שיא הצניעות דווקא ערוץ 14 שאף פעם לא היה ממש ביישן בהבלטת הישגיו נאלם דום. ברשת ניסה מורג לצאת בקמפיין נגד ערוץ 12 כדי להסיט את תשומת הלב, אבל לא שם, ולא בערוץ, לא הוא ולא אף מגיש אחר נדרש לעניין עצמו בו ערוץ 14 אולי השפיע על ההיסטוריה- לא כדי לעשות פולואפ על שיטפון התגובות מכל העולם לפרסום, מעשה מובן מאליו של כלי תקשורת בסיטואציה כזו, לא כדי להתהדר בשיאים שהפרסום שבר, וגם לא כדי להגן על עצמם מהביקורת החריפה ביותר שהומטרה על הערוץ: הידיעה הבלעדית אומצה בידי שר החוץ האיראני, רבים רואים בה את המתנה הכי גדולה שהשלטון שם יכול היה לקוות לקבל (באותה מהדורה ממש בה פורסם הסקופ עורך חדשות החוץ של התחנה הסביר שהשלטון האיראני מנסה לתרץ את מספר הנפגעים הגדול בכך שארצות הברית וישראל מספקות נשק למפגינים, "כמו שתמיר אמר", כלומר שהערוץ נתן להם חותמת כשרות), התלונה נגד ישראל באו"ם וכו'. והכל- נאדה. בדיוק במקומות בהם ערוץ 14 תמיד תמיד מקפיד לרעום בווליום הכי גבוה שהם מצליחים, הפעם- שקט דממה. מוזר. פעמיים זה ברח להם. בראשונה- דימרי אומר על מורג "הוא גיבור היום" וריקלין מרצין פניו ואומר "שקט, אני מבקש", ואחר כך, מתרכך מעט ואומר "אין מוקש שדימרי לא יעלה עליו". הא, ותו לא. לא שמענו למה מורג הוא גיבור היום, ומהו המוקש שדימרי כמעט העלה את כולם עליו. הפעם השנייה, היא אחד מהרגעים המצחיקים (והעצובים) בטלוויזיה לאחרונה. אפילו ארץ נהדרת לא היו מצליחים להציג את האירוניה (והטרגדיה) בצורה טובה יותר. אישה אחת בשם הדר מילר, נמסה, כך ממש, מגודל ההישגים של מורג והערוץ, ולא הבינה שהיא מתפעלת בדיוק מהדברים שערוץ 14 ותמיר מורג הכי הכי לא רוצים להיות מזוהים עימם. היא כל כך מתפעלת ונרגשת שלרגע אפשר היה לחשוב שזו סטירה. אבל אי אפשר לטעות בשפת הגוף הנבוכה של תמיר מורג הדר מילר: "אני שומעת אותך תמיר, כזה צנוע... 'אני לא יודע, אני חושב, התחושה שלי'... בוא נגיד את האמת: מדובר באחד האנשים הכי משפיעים בעולם [תמיר מורג]. ששר החוץ, נכון? שר החוץ האיראני, מצטט אותו ומגיע למיליוני צפיות בטוויטר, שממש אתה משפיע פה בצורה מאוד משמעותית על מה שקורה כאן במלחמה עם איראן. עם כל הצניעות, אתה... בוא נדבר על זה." תמיר מורג: "עם כל הצניעות, בסוף כל אחד מאיתנו הוא בורג קטן, לא הייתי מגזים." הדר מילר: "די, תמיר, נו, די. אבל באמת, צריך להגיד ברצינות, "לא היה דבר כזה. "כתב של ערוץ 14 ששר החוץ האיראני מצטט את דבריו וממש פונה לטראמפ עם הדברים שלך. "תמיר, יש לך כוח והשפעה." אכן- לא היה דבר כזה. אכן- כח והשפעה, השאלה לטובת מי.

Ronen Bergman

62,423 views • 8 months ago

התור הזה צולם הבוקר במקום האחרון בת"א שבו עוד אפשר להוציא רשיון נהיגה בינלאומי. שלב נוסף בהתדרדרותנו למדינת עולם שלישי. והתודות, כרגיל, למירי רגב. אז קודם, הם פשוט סגרו את כל הנקודות שהנפיקו רשיון בי"ל. למה? ככה. מירי לא צריכה רשיון בי"ל, גם כשהיא בחו"ל יש לה נהג. אחר-כך השאירו רק אחת, או שתיים. ועכשיו צריך לעמוד בתור שעות. בלי הגזמה. כדי לקבל רשיון. נכון, זה מתגמד מול מספר ההרוגים. מספר התאונות. הכאוס ברכבת. העובדה שגם בשבוע הקרוב נעמוד, שוב, בפקקי ענק בלילה, כי הם עובדים על האיילון ואסור לעשות את זה בשבת, שהחרדים לא יתרגזו, חלילה. והרשימה הזו נמשכת עד אין קץ. אבל הקטע הזה, של תור של שעתיים, ביום שישי, רק כדי לקבל טופס מהממשלה, הוא ההדגמה הטובה ביותר על מה שקורה כשאנשים ירודים, חסרי כשרון כלשהו, מקבלים סמכויות ניהול על מדינה. תנסו, אולי אפשר להוציא רשיון נהיגה בי"ל בליכודיאדה. מנכ"ל משרד התחבורה הנוכחי היה המארגן שם, עד לא מזמן.

Ben Caspit בן כספית

85,062 views • 1 year ago

יותר משנה הוא צמוד ליונה ולמשפחתו. לא היה שבוע שלא ביקר במחלקת השיקום מאז אותה שבת. מכיוון שאין לו טוויטר אז מביא פה את מה שכתב (לטובת קלי האצבע על המקלדת): לכל מי שתהה מדוע לא נכחתי בהצבעה על סגירת התאגיד: למען הסר ספק, אני נגד סגירת התאגיד, שותף במאבק וגם אמש ישבתי עם נציגי מטה המאבק. יש עוד דרך ארוכה, נאבק ביחד ונקווה לנצח. אבל אמש בשעות הצהריים נקבר בהר הרצל רס"ל יונה בריף, שנאבק באופן הירואי בכפר עזה ב-7.10 ומאז במשך 417 ימים בטיפול נמרץ בשיבא. למעלה משנה ומדי שבוע, גם בשעותיו האחרונות, הייתי אצל יונה. נפשי נקשרה בנפשו ובנפשם של משפחתו. הצער אין סופי. הלכתי להיפרד ממנו ולבקשת המשפחה גם להספיד אותו. לא מוצא שום צורך להתנצל על כך ושלם לגמרי בהחלטתי, אבל מכיוון שהיו רבים ששאלו האם יש מאחורי ההיעדרות סיבה אחרת - אז הנה ההסבר ואין בלתו. הלוואי וכל המדברים בשם המאבק והתקווה, היו זהירים מעט יותר. נמשיך להשתדל לעשות טוב, כל אחד בדרכו.

Guy Gutman גיא גוטמן

37,351 views • 1 year ago

תוכנית עובדה אמש עוררה תגובות שטענו שלא הייתה בה החשיפה המטלטלת שהובטחה בפרומו. אפשר להתווכח אם הפרומו היה מוגזם, אבל זה בדיוק שורש הבעיה שלנו כחברה. נחשף בתוכנית מה התרחש מאחורי הקלעים של המינוי הדיפלומטי של ניקול ראידמן , לשעבר רעייתו של אוליגרך רוסי, לתפקיד קונסולית הכבוד של אלבניה בישראל. נחשף כיצד, למרות התנגדות אמריקאית למינוי של חברתה שלשרה נתניהו, הופעלו לחצים מצד נתניהו ולשכתו לא רק על האמריקאים, אלא גם על ראש ממשלת אלבניה כדי לקדם את המהלך. ונחשף גם כיצד טופז לוק, דוברו של ראש הממשלה, מרשה לעצמו לשלוח הודעות בוטות לראש ממשלת אלבניה סביב אותו עניין בדיוק. ולא פחות מטריד: יועצו הבכיר לשעבר של נתניהו מתאר במילותיו שלו, שימוש של הלשכה בחוקר פרטי ובניית תיקים בנסיון לנטרל יריבים פוליטיים ועל כל מי שנתפס כמאיים עליהם. אם כל זה כבר לא נראה לנו ״ביג דיל״ הבעיה אינה ב״עובדה״. הבעיה היא שאנחנו חיים כל כך הרבה שנים בתוך מציאות של מקורבים, מינויים, לחצים ושימוש בכוח השלטוני לטובת אינטרסים אישיים בכלל ושל משפחת נתניהו בפרט שכנראה חלקנו הפסקנו להתרגש. זו לא הוכחה שאין כאן סיפור או חשיפה, זו הוכחה עד כמה השחיתות מנורמלת והפכה לרעש רקע. וזה בעוכרינו. צפו ושפטו בעצמכם ⬇️

🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱

16,003 views • 4 months ago

גוש נתניהו יפסיד את הבחירות בגלל החרדים. יש לא מעט סרטונים ורגעים טלוויזיונים שנכנסו לפנתיאון ככאלה ששינו מציאות פוליטית: "ביבי, תסתכל לי בעיניים", של איציק מרדכי, "אני אשמור על נתניהו מאוחדת", של יצחק הרצוג ועוד ועוד. יכול להיות שבשבוע שעבר נולד סרטון כזה. בהפגנת החרדים בירושלים נראה קצין צה"ל, חבוש כיפה סרוגה גדולה, עומד לבדו מול המון חרדי זועם. הם מקיפים אותו, צועקים עליו, מקללים ומנסים להרתיע אותו. הסרטון הזה חרך את הוואטספ של חובשי הכיפות הסרוגות, לא הייתה קבוצת חברים, בית כנסת, יישוב, מכיניסטים או בייני"שים (ישיבות הסדר) שהסרטון לא עבר בה. סרטון שיכול להוציא מהדעת כל בן אנוש. בעיצומה של מלחמה, כשכמעט בכל יום "הותר לפרסום", כשאנשי מילואים יוצאים לסבב שישי ושביעי, כשמשפחות שלמות חיות כבר כמעט שלוש שנים בין אזעקות, גיוסים והלוויות. כשחובשי הכיפות הסרוגות נופלים בשיעורים חסרי כל פרופורציה לחלקם באוכלוסייה - קצין אחד, עם כיפה גדולה על ראשו, עומד בירושלים ומוקף בצעירים חרדים שצועקים עליו בגלל ניסיונות ללכוד עריקים, עבריינים על פי חוק, וסתם צעירים שרואים את אחיהם נאבקים באויב אכזר ולא באים לעזרה. בשבילהם החרדים יצאו להפגנות. למענם הקיפו קצין צה"ל. בלי בושה. האופוזיציה אפילו לא תצטרך קמפיין מתוחכם. לא תשדירי בחירות, לא אסטרטגים מבריקים ולא סרטונים מושקעים. מספיק להקרין את הסרטון הזה שוב ושוב ושוב כדי להעביר את אנשי הציונות הדתית צד. הוא מזיק פוליטית הרבה יותר מהאירועים סביב ביתו של השופט נעם סולברג. שם עוד אפשר להתווכח על גבולות המחאה, על תקדימי תקופת הרפורמה המשפטית, על הפגנות מול בתים ועל משוואות פוליטיות שונות. אפשר לאהוב את זה ואפשר לסלוד מזה, אפשר להתווכח- כאן אין ויכוח. קצין צה"ל במדים, לבדו, מוקף בצעירים חרדים שצועקים עליו בזמן מלחמה זו תמונה שרוב הציבור הישראלי פשוט לא מסוגל להכיל. @@@@@@@@ התמונה הזאת לא עומדת בפני עצמה. היא תוצאה של תהליך עמוק שעבר הציבור החרדי בשנים האחרונות. פעם היו בקצה אחד נטורי קרתא והפלג הירושלמי. בקצה השני חרדים עובדים, חרדים ששירתו במסלולים מותאמים, ציבור שביקש להשתלב יותר. ובאמצע היה המיינסטרים החרדי. היום נדמה שהאמצע הזה הולך ונעלם. המיינסטרים החרדי אימץ יותר ויותר עמדות שהיו בעבר נחלת השוליים. רואים את זה בהפגנות בבקו"ם, בחסימות הכבישים, ברטוריקה של חלק מהרבנים, בעיתונות החרדית כשמאמרי דעה מעלונים קיצוניים מציפים את הביטאונים הרשמיים. פעם הייתה הסכמה שבשתיקה בתוך המגזר החרדי שמי שלא לומד שיתגייס. זה נגמר. הרב דב לנדו אסר גם על השתלבות במסלולים חרדיים מותאמים. רבנים בכירים קוראים שלא להתייצב לצווי גיוס. שירים שפעם היו מזוהים עם קבוצות קיצוניות בלבד, כמו "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים", הפכו ללגיטימיים באירועים ובחתונות. הראשון לציון, הרב יצחק יוסף קרא לקרוע צווי גיוס ולהשליך אותם לאסלה והוסיף שגם בטלנים לא יתגייסו. לפי נתונים שפורסמו במהלך המלחמה, חלקם של בני הציונות הדתית בקרב הנופלים גבוה משמעותית מחלקם באוכלוסייה. ביישובי יהודה ושומרון, למשל, שיעור הנופלים גבוה פי כמה ממשקלם היחסי בקרב בעלי זכות הבחירה אלה לא מספרים עבורם. אלה אחים, חברים, שכנים וילדים ולכן הזעם הולך ומצטבר. לא משנה כמה הישגים יביא בצלאל סמוטריץ' בהתיישבות. גם היציבות בכלכלה תוך כדי המלחמה הארוכה ביותר בכל הזמנים לא יספיקו. בסוף, יותר ויותר מצביעים בציונות הדתית מסתכלים על השותפות עם החרדים ושואלים שאלה פשוטה: למה רק אנחנו? אחרי כמעט שלוש שנות מלחמה, הכעס הזה כבר לא נאמר בחדרים סגורים. הוא יוצא החוצה. הוא הופך לשיח ציבורי. והוא מתחיל לחלחל גם לבסיס האלקטורלי של הימין. אם בליכוד, בציונות הדתית ובמפלגות החרדיות לא יבינו את עומק המשבר הזה, הם עלולים לגלות מאוחר מדי שהסרטון מירושלים לא היה עוד סרטון ויראלי אלא רגע פוליטי מכונן. הרגע שבו חלק גדול ממחנה הימין החליט שנמאס לו. הרגע שבו השותפות עם החרדים הפכה מנכס אלקטורלי לנטל אלקטורלי. הרגע שממנו מתחילה הדרך להפסד בבחירות. (טור סופ"ש, וואלה)

יהודה שלזינגר

76,882 views • 3 months ago

מכתב פתוח לליאור רז, שמעתי אותך מדבר בהשתאות רבה על החפ"ק של "אחים לנשק" בבית קמה אחרי השבעה באוקטובר ועל "הנרטיב" שאתה מייחס לאנשים שממאנים לשכוח מה היה כאן רגע אחד קטנטן לפני. איני יודעת היכן אתה ממוקם במפה הפוליטית. אני יכולה רק לנחש, אבל אני תוהה אם אתה מדבר מתוך פוזיציה, או שפשוט ניחנת בזכרון קצר במיוחד. משום שלנו, הציבור העצום שמבקר אותם, יש זכרון מצוין. אנחנו לא שכחנו - ואנחנו לא נשכח. לא שכחנו מה חבורת לובשי חולצות הסמליל של "אחים לנשק" עוללה כאן ערב הטבח. לא שכחנו את ההבטחות שנאמרו בשאגה גדולה מעל בימת פודיום ענק, הישר לאוזניו של האויב הקשוב: שינטשו את המטוסים, את הספינות, את חדרי הפיקוד, ושלא יהיה צבא עם. קולט, ליאור? שלא יהיה צבא עם! חומת המגן של הילדים שלנו - במדינה שבה אנחנו מגדלים אותם. לא שכחנו ולא נשכח את ההקראה התקשורתית של היחידות שלא יתייצבו למילואים ערב הטבח, שנשמעה בהתלהבות מבעיתה. "גולני, גולני" זה עדיין מהדהד באוזנינו בצרימה שורפת. אנחנו, בניגוד אליך, לא שכחנו את האיומים, לא שכחנו את הניסיון להפוך את צה"ל מצבא העם לצבא מותנה פוליטית. לא שכחנו את הקריאות לעצור, לשבש, לחסום, למרר את חיי הציבור ולייצר תחושה שמדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה, בשל גחמות טנטרום עלבון קלפי שיצא מכל פרופורציה. לא שכחנו את הבריונות. לא שכחנו את הכאוס. לא שכחנו את המדון, הפילוג והקיטוב ששטפו את הרחובות - ועודם. לא שכחנו את מי שהתנהגו משל המדינה, הצבא, הרחוב, הדגל והדמוקרטיה רשומים בטאבו על שמם. ובעיקר, לא שכחנו את הדבר החמור מכל; שהם השתמשו בחומת המגן של הילדים שלנו, בקדושת השירות הצבאי ובאמון הציבור בצה"ל - כדי להפעיל לחץ פוליטי על ממשלה נבחרת. הם לקחו את המקום הכי קדוש, הכי עדין, הכי שברירי, את הלב הפועם של הקונצנזוס הישראלי - הנכונות להגן על הבית ללא תנאי וללא סייג - והפכו אותו לכלי מיקוח לטובת סחטנות פוליטית. ותקצר היריעה מלמנות את מה שהחבורה הזו עשתה כאן ערב הטבח ואחריו. ואם לא די בכך, כיום הם מנסים להלך אימים באמצעות פיזור תביעות השתקה נגד אזרחים מן השורה, שכל חטאם הוא שהם מסרבים להפסיק להזכיר להם את מה שהם כל כך רוצים שנשכח. אז ליאור היקר, לא. אנחנו לא נסכים לשכתוב ההיסטוריה. אפשר להודות לאדם שחילץ משפחה משדרות - ועדיין לומר את האמת על מלוא הרקורד שבאמתחתו. אפשר לכבד מעשה אנושי בשעת חירום - ועדיין לסרב להפוך אותו למכונת כביסה שמלבינה, ע"ח כאב לאומי. מי שהצית שריפה ביד אחת וביד השנייה אחז במטף, לא הופך בשל כך לגיבור לאומי. ודאי לא כאשר בידיו די אמצעים, קשרים, כסף, תקשורת ואופרציה ממותגת היטב, כדי להפוך כל חמגשית, כל אבטיח וכל צילום שטח לסיפור גבורה מהונדס היטב. יש דברים שאין מספיק מלבינים בעולם כדי להלבין. יש כתמים ששום סרטון מרגש לא ימרק - ויש זכרון ציבורי שלא יימחק, גם אם ינסו לעטוף אותו בעטיפת חפ"ק שפורטת על מיתרי ליבם של בעלי הזכרון הקצרצר. מי שמנסה להנדס את הנרטיב הוא לא מי שמסרב לשכוח, אלא זה שמבקש שאנחנו נשכח. תזכורת קטנה, שהיא אפילו לא קורטוב ממה שהיה כאן.

Amalia Ozer

14,063 views • 4 months ago

טוב, אירוע מדהים בכל קנה מידה הערב בכנסת. Ariel Kallner אריאל קלנר הזכיר את הפרסום שלי כהסבר לחוק שהוא מקדם למיסוי תרומות ממדינות זרות לארגונים קיצוניים בישראל, והשר ארבל עלה להגיב. אני שם פה את הדברים שלו במלואם כדי שתשימו לב לכמה נקודות: א. ההשתלחות האישית, והטענה הבכיינית שלו כאילו יש נורמה שמחייבת עיתונאי לפנות באופן אישי לשר, כשההפך הוא הנכון כמובן. פונים לדובר, לא לראש הרשות ולא לשר הממונה. ב. הוא מתגאה בפעולות שעשה (באיחור ולאחר לחצים) לגירוש מחבלים אזרחי ישראל, אין לי מושג מה זה קשור לנושא, אבל שיהיה. ג. הכי חשוב, הוא מפספס לחלוטין את הנושא: לא מדובר בבעלי תעודת זהות ישראלית ש״נתקעו״ בעזה, אלא בהענקת אזרחות לילדים שלהם, חלקם בני 15-18, שמעולם לא נרשמו כאזרחי ישראל. ילדים שהתגוררו בעזה כל חייהם, התחנכו במערכת החינוך שם ורובם אף רשומים במרשם האוכלוסין החמאסי של הרצועה. הוא פשוט לא מבין במה מדובר, וחברת הכנסת גוטליב מתקנת אותו היטב בהמשך הדיון. ד. גם לגבי מה שהוא חושב שמדובר בו, הוא חושף פארסה עמוקה: לישראל אסור לאפשר בזמן מלחמה לאנשים שמתגוררים ברצועת עזה כל ימיהם להיכנס לארץ, גם אם יש להם אזרחות ישראלית. זו לא הפתעה, ומשרד הפנים היה צריך להיערך לתרחיש כזה עם פרוץ המלחמה ברמה המעשית והמשפטית. העובדה שלא נעשה דבר כזה היא חרפה שאין כדוגמתה, ויותר גרוע - השר הממונה על כך, עומד מעל בימת הכנסת ומצהיר בגאווה שזו ״חובתנו החוקית והמוסרית״. המשפט בכתבה שלי שהרגיז את ארבל היא ש״משרד הפנים נכנע לארגוני השמאל״, הערב למדתי שהוא לא נכנע בכלל. הוא צועד איתם יד ביד בגאון ובששון.

עקיבא ביגמן הישן והממלכתי

12,296 views • 1 year ago