正在加载视频...

视频加载失败

היא דפקה מונולוג של אישה רעה בלי לב וזה באמת וואו

68,612 次观看 • 1 年前 •via X (Twitter)

0 条评论

暂无评论

原始帖子的评论将显示在这里

相关视频

זה רגע קטן אבל כזה שמספר סיפור שלם. אמא של רני גוילי, טליק, עומדת ברגע הכי כואב שאמא יכולה לעמוד בו. אחרי שנתיים וחצי של ציפייה, תפילה, חרדה וגעגוע היא מקבלת את בנה חזרה לקבורת ישראל. ובמעמד הזה, במקום זעם, במקום האשמות, במקום מרירות היא בוחרת באצילות. בהכרת תודה. בכבוד. בענווה. ואז, כשההצהרה כבר נגמרה לכאורה, כשהמצלמות עוד דולקות והמיקרופונים עוד פתוחים יוצא ממנה משפט אחד, טבעי, פשוט, אנושי: ״רוצים קפה? תעלו אלינו לקפה״. בלי הצגה. בלי פוזה. בלי חשבון. משפט קטן שמגלה עולם שלם. בית שמלמד לראות קודם את האחר, גם כשהלב מרוסק. בית שמחנך לנתינה גם בתוך האובדן. בית שבו כבוד, דרך ארץ ואהבת אדם הם לא סיסמאות הם אורח חיים. וברגע הזה, אתה מבין: רני לא גדל במקרה להיות מי שהיה. הגבורה שלו לא נולדה רק בשדה הקרב היא נולדה בבית. בבית שבו גם ביום הכי כואב, הדלת פתוחה, הקפה מוכן, והלב למרות הכול עוד חושב על מי שמולו. יהי זכרו ברוך.

יקי אדמקר

18,858 次观看 • 8 个月前

ירושלים היא בירת ישראל. אין על כך מחלוקת אבל ריבונות היא לא רישיון לאלימות והשפלה. כוח יהודי ציוני אמיתי לא נמדד ביכולת לצעוק על סוחר מוסלמי בסמטה בעיר העתיקה או להכות עיתונאים. הוא נמדד ביכולת להחזיק עיר מורכבת, קדושה, נפיצה ומפוארת באחריות, בביטחון, בכבוד ובממלכתיות. יום ירושלים היה פעם יום של התרגשות. יום של זיכרון. יום שבו סיפרנו לעצמנו סיפור גדול על חזרה הביתה, על בירת ישראל, על עיר שחוברה לה יחדיו. בשנים האחרונות הימין הקיצוני חטף לנו את היום הזה. לקחו את הדגל והפכו אותו למקל. לקחו יום לאומי והפכו אותו למפגן של עליונות, גזענות ותקיעת אצבע בעין. לקחו את אהבת ירושלים והחליפו אותה בפרובוקציה. אז לא. זו לא אהבת ירושלים. מי שמכבד את דגל ישראל לא משתמש בו כדי לכסות על שנאה. יום ירושלים הוא לא של הכהניסטים הקיצוניים שמחפשים תמונות פרובוקציה בשער שכם. הוא לא של מי שהפכו את העיר הקדושה ביותר לישראל לזירת התגרות פוליטית. ירושלים לא צריכה מצעד של שנאה. היא צריכה הנהגה עם עמוד שדרה, לב פתוח ואחדות מחברת.

Yair Golan - יאיר גולן

58,656 次观看 • 4 个月前

אתם יודעים מה מקור המחלה של השמאל? הם לא באמת שונאים את הכיבוש, הם שונאים את האנשים שרוקדים לצלילי עדן בן זקן בחתונה. הם שונאים את היהודי המאמין האוסטן יודן. הם לא באמת דואגים למוסר או לדמוקרטיה, הם פשוט נגעלים מהישראליות הלא-אשכנזית, הלא-אוניברסלית, זו שמחוברת לאדמה ולשבט. הבעיה שלהם היא לא עם הממשלה, היא עם החתונה של הבת של השכנים ממול. עם התנך. עם ברית הר סיני המחייבת. הבוז לנתניהו או לסמוטריץ' הוא רק סימפטום. המחלה האמיתית, השורש, הוא הבוז לעם שהם מייצגים. הבוז לתרבות של ה"עמךָ". האלרגיה החריפה ביותר של המומרים אינה לפוליטיקה מסוימת, אלא לתרבות של הרוב הישראלי. הבעיה שלהם היא לא פוליטית, היא אסתטית. הם לא יכולים ולא מסוגלים לסבול את טעם הרוב. הם חושבים שהם נלחמים למען צדק ודמוקרטיה, אבל הם בעצם נלחמים נגד מה שהם רואים בו קיטש. והמאבק האסתטי הזה שלהם, הוא מה שגורם להם להיות מוכנים להקריב את הילדים שלנו על מזבח ה"טעם הטוב" וה"מוסר הנאור" שלהם! לכן, הטיפול היחיד הוא להכריח אותם להתחבר למושא הגועל שלהם. לכפות עליהם בכח וביד קשה בדיוק את מה שהם הכי בזים לו, כי רק שם נמצא השורש של הניתוק שלהם. הם יעשו הכל כדי לשרת את אלוהי המוסר המעוות שלהם גם על חשבון חיי הילדים שלנו ושלהם! די. לא לשכנע, לא לנצח בוויכוח, לא לנסות "לרפא". חייבים לעצור. פיזית. כמו שעוצרים אדם שמנסה לדחוף את הילד שלך לכביש. אתה לא מתווכח איתו על פילוסופיה של תנועה, אתה מפיל אותו לרצפה.

Kinnert

13,314 次观看 • 2 个月前