Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Zur Startseite

יואב הלר, יו"ר תנועת הרבעון הרביעי מאשר שהם יישבו נתניהו בממשלה. זה כל מה שאתם צריכים לדעת על התנועה הזאת שתגנוב לכם את הקול. הרבעון הרביעי

183,209 Aufrufe • vor 9 Monaten •via X (Twitter)

0 Kommentare

Keine Kommentare verfügbar

Kommentare vom Original-Post werden hier angezeigt

Ähnliche Videos

שובל לוקר, פעיל במפלגת ביחד, הותקף היום בשוק התקווה על ידי הבריונים של מירי רגב. הוא בן 19, ציוני דתי, לומד בישיבה, מתגייס בנובמבר לשירות קרבי, בא ממשפחה של מילואימניקים, נאבק למען ישראל ליברלית, שוויונית ושפויה. הוא כל מה שיפה במדינה הזאת, ובדיוק בגלל זה הוא הותקף היום. תבינו, כשמגיע מולם נער טוב לב עם פלאיירים של ״ביחד נתקן״, הוא בקלות מוציא אותם מהכלים, כי הוא מייצג את כל מה שהם לעולם לא יהיו. הוא תקווה. הוא גשר. הוא העתיד היפה של המדינה הזאת. הוא היום שאחרי הבחירות האלה, שהם יודעים טוב מאוד שמתקרב אליהם בצעדי ענק. נער בן 19 לקראת גיוס חטף היום צרור קללות, דחיפות וסטירה אחת בתל אביב. והוא נעלב לרגע אבל התאושש מהר מאוד, כי הוא יודע למה הוא הגיע היום לשוק התקווה עם פלאיירים של ״ביחד נתקן״. הוא יודע שבזכותו, ובזכות כל מה שהוא מייצג, המדינה הזאת תחזור להיות מקום טוב לחיות בו. ואני גאה בו ואוהב אותו מאוד. שובל לוקר | Shoval Locker

יאיר לפיד - Yair Lapid

59,745 Aufrufe • vor 13 Tagen

המלצה לחג: צפו בסרט "אפוקליפסיה טרופית" בנטפליקס. אני מבטיח שתבינו בדיוק מה קורה בישראל, וגם את מה שקורה בארה"ב. לא סתם טראמפ מאיים על ברזיל בסנקציות, זאת בדיוק הסיבה שבגללה הוא מגן על נתניהו - מדובר בשיטה מאוד מדוייקת, ומה שקרה בברזיל, ההרשעה של בולסונרו בנסיון הפיכה ושליחתו לכלא ל-27 שנים, הוא הפחד הגדול ביותר של נתניהו וטראמפ. בי0מוט הפציע היום מבית הכנסת עם כיפה לבנה. כל מי שמכיר את ההיסטוריה שלו (חוץ מזה שהיה עוזר ספרנית בצה"ל) יודע שהוא למד כל חייו בבתי ספר קתולים. מדובר בשיטה. זאת בדיוק הסיבה שממן החמאס מצטלם עם תפילין, שמיקי זהר טס לאומן, שדוגמנית הערום / סוחרת הסמים מצטלמת עם נרות שבת, ושכל חברי קואליציית "חמאס הוא נכס" מקפידים להגיע לקבר הרבי מילובביץ. מדובר בשיטה של טראמפ, בולסונרו, מממן החמאס, ועוד לא מעט פוליטיקאים מסביב לעולם. כל החבורה הזאת גילתה לפני שנים רבות את כוחה הכספי והפוליטי של הכנסייה האוונגליסטית והסניף היהודי שלה (קהלת, חב"ד, ברסלב, ומפלגת הגזענות הדתית). האוונגליסטים רואים בדת עסק. הם מנסים להרחיב את השליטה שלהם, לגייס קהל חדש, להקים כלי תקשורת כמו ערוץ הרעל, ובעיקר להשתלט על מפלגות. הם בוחרים מנהיגים כריזמטים, ובעצם מפעילים אותם כמו בובות. בתי המשפט הם האויב שלהם. והם מאמינים שדמוקרטיה היא רק שלטון הרוב בלי הגנה על מיעוטים. זה שילוב של פנטזיות משיחיות ותאוות בצע. מי שבאמת שולטים במממן החמאס אלו מיליארדרים כמו דן גרטלר, יוסף גוטניק, מירלשוילי, אלי עזור, ופטריק דרהי. רובם שולטים בכלי תקשורת או ממני על של חב"ד (ארגון ההשפעה החזק בישראל). זה שילוב של אידיאולוגיה קיצונית ותאוות בצע מהסוג שהביא את מממן החמאס להעביר מיליארדים לנוחבות ואת אנשי לשכתו לרגל עבור האחים המוסלמים. זה לא רק כסף, האמונה הדתית האוונגליסטית (בשונה מאמונה דתית רגילה) היא הדרך הכי טובה להשפיע על האדם המסורתי להצביע. זה בדיוק התפקיד של הטיולים לאומן, של המסעות לקברי צדיקים בצפון, של "צדיק הנחת תפילין", של הפרשות החלה למיניהן, של ההדתה בצה"ל ובמערכת החינוך, ושל הביקורים בקבר של מילובביץ. זה מה שגורם לאדם לצעוק "רק ביבי" גם אחרי שהבן שלו נרצח בנובה - האמונה שמדובר בשליח האל ושלאל מותר להעניש. בקיצור, צפו ב"אפוקליפסה טרופית", ואל תפספסו את הסוף. זה בדיוק מה שיקרה בישראל. ניסיון שימוש בכוחות הביטחון כדי למנוע הצבעה חופשית, אי קבלת ההפסד כמו שעשו טראמפ ובולסונרו, הסתערות אלימה על הקפיטול / בית המשפט העליון, אבל בסוף...ברלוסרו מורשע. זה הפחד הגדול של מממן החמאס וזה תפקידנו - לא לוותר עד שמממן הנוחבות יכנס לכלא עד יומו האחרון!! עמי דרור

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

17,531 Aufrufe • vor 11 Monaten

שלושה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "הטייסים, הגיבורים שלנו, שכבר אמרו מזמן: ‘אנחנו בשביל דיקטטורה לא נטוס לאיראן’ [לתקוף את מתקני הגרעין], הם הגיבורים האמיתיים" ב-24 ביוני 2023, האלוף (במיל.) נׂעם תִּיבּוֹן, הנימנה על ראשי קבוצת "חומת מגן לדמוקרטיה" המשתתפת במחאה נגד הרפורמה המשפטית, נשא נאום בהפגנה בכיכר חורב בחיפה, בה שיבח את הטייסים אשר הודיעו על כוונתם להפסיק את התנדבות לשירות מילואים כביטוי להתנגדותם למדיניות הממשלה. להלן נאומו של נעם תיבון: "ערב טוב, לוחמות ולוחמים. זה כבוד אדיר בשבילי להשתתף בהפגנה האדירה שלכם, ששומעים אותה בכל הצפון. הממשלה הרעה הזאת פוגעת בביטחון של כולנו. פוגעת במדינת ישראל. הנאשם [ראש הממשלה בנימין] נתניהו מדבר הרבה על האתגר האיראני, כי בתקופתו איראן שואפת לגרעין. אבל תנו לי להסביר לכם מה זה אומר מוכנות לאתגר האיראני. "דבר ראשון, שיתוף פעולה ותיאום מלא עם ארה"ב, אבל את ביבי [נתניהו], [הנשיא האמריקני ג'ו] ביידן אינו מזמין בגלל ההפיכה המשטרית, והוא גם לא יזמין אותו. "הדבר השני, זה צה"ל במיטבו. אבל הטייסים, הגיבורים שלנו, שכבר אמרו מזמן: ‘אנחנו בשביל דיקטטורה לא נטוס לאיראן’, הם הגיבורים האמיתיים. "והדבר האחרון, חברים, מלחמות דורשות עם מאוחד, והממשלה הרעה הזאתי נלחמת בעם שלנו, נלחמת במדינה שלנו, ואנחנו לא ניתן לה לנצח. "אני רוצה לדבר על משהו שכואב לי מאוד באופן אישי. אני אבא לקצין בצבא, ואני יודע שכאן עומדים בקהל עשרות ששירתו בצבא, שהילדים שלהם, והנכדים שלהם משרתים בצבא, לפני קצת יותר משבועיים, נהרגו לנו שני לוחמים ולוחמת בתקרית קשה בדרום. עוד לפני שקברו אותם, הנבלות, הביביסטים, בערוץ 14 שפכו את דמם. בושה! בושה! אתם יודעים משהו? אף שר לא גינה. אף שר לא גינה. ואני רוצה כאן להזכיר לשפן [שר הביטחון יואב] גלנט. אתה שר הביטחון בגללנו, לא בגלל ביבי. איך שאתה לא מגנה דבר כזה, יא פחדן? "אתם יודעים, ביטחון זה גם ביטחון אישי. וביטחון אישי זה היה הטיקט שעליו דיברו נתניהו ו[בצלאל] סמוטריץ' ו[איתמר] בן גביר, שרקדו על הדם כל הזמן בממשלה הקודמת. אז ממשלה הזאתי יש יותר פיגועים, יותר הרוגים בפיגועים, החברה שלנו מדממת, בכל מקום יש אלימות, ובן גביר, שר הפיתות, עסוק רק בדבר אחד, להרוס את המשטרה, להרוס את המשטרה. "ואני רוצה מכאן לשלוח את המסר למליציות של נוער הגבעות שעושים פוגרומים ביהודה ושומרון: אתם לא חלק מהעם שלנו. אנחנו לא נסכים לברדק הזה. אתם לא חלק מהעם שלנו. "חברים, כשאנחנו מאוחדים, אנחנו מנצחים. ככה ניצחנו בכנסת, ככה ניצחנו בלשכת עורכי הדין, וככה אנחנו ננצח גם במאבק הזה. אנחנו ננצח את הרעים האלה. ננצח אותם. "חיפאים, חיפאים אדירים, אני מצדיע לכם. היה לי כבוד גדול להיות פה איתכם". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

24,680 Aufrufe • vor 1 Jahr

השחקנית דליה דלויה: זר לא יבין זאת. מורה בסטודיו למשחק זה לא כמו מרצה באוניברסיטה. מורה בסטודיו זה אבא/אמא רוחניים. זה אדם שמלווה אותך ריגשית, התפתחותית, ערכית - בשנים הכי קריטיות לעיצוב האישיות שלך. כשנמצאים בסטודיו מצאת החמה עד צאת הנשמה בלי הפסקה ועוברים תלתלות ריגישיות- בשיעורים שותים מהידע של המורים כמו ממי מעיין חיים. ורק רוצים עוד.. מסתכלים עליהם בהערצה. ואם הם היו מורים גדולים כמו לנה אוסטרובסקי ז"ל (מה??)- משפטים שלהם ישארו חרוטים בנו לכל החיים. וגם אם לא נפגוש אותה 15 שנה.. לנצח היא תהיה חלק מעיצוב האישיות שלנו. כמו מפקד ישיר בצבא. כמו מנטור. ולנה. לנה לא הייתה רק "המורה לפיתוח קול" שלנו היא הייתה דמות מיוחדת כלכך שלמדתי ממנה בעיקר מקצוענות מהי. ואהבה למקצוע בחרדת קודש מי נוסע פעמיים בשבוע מחיפה לירושלים בתחבורה ציבורית בגיל בוגר רק כדי ללמד שיעור בדיבור? לנה. מי מתרגש מכל שיעור ומכל מפגש עם תלמידים כאילו חיכה רק לזה כל השבוע? לנה מי מעולם, אבל מעולם לא הרים את הקול, לא כעס, לא עשה מניפולציה ריגשית ולא הקטין אף תלמיד.... נכון. לנה האצילית לנה, בעלה, בנה וכלתה נרצחו מטיל איראני בחיפה. ככה בבום תרתי משמע- משפחה שלמה הלכה. ואני מנסה לכתוב לך גם הספד, אבל זה מרגיש לי מוזר. מה זה? איך מספידים אישה כמוך? ועוד במוות כלכך נוראי ואכזרי על מה לספר? מה לכתוב? לספר על החיוך שלך כל פעם שקיבלת אותנו לשיעור ישבת שם בחדר, כולך בגובה ובאנרגיה של ילדה קטנה כלכך אוהבת את מה שאת עושה? לספר שכשהצלחתי לעשות תרגיל היו לך דמעות בעיניים מרב התרגשות? אשכרה דמעות. אמיתי. בעיניים העגולות והכחולות שלך.. להזכיר שאמרת לי "את. יש בך את כל החבילה להיות שחקנית מצליחה" וכך נטעת בי ביטחון לשנים קדימה..? או שבכלל אזכיר את השיעורים הפרטיים שלקחתי בביתך בחיפה אחרי הסטודיו, בעלך קיבל אותי בחיוך כאילו איזו אורחת כבוד את ניגנת על הפסנתר ואני שרתי ואז, בבית הקסום הזה בחיפה שהכל היה פורח וירוק מסביב ציפורים החלו לצייץ ואת, בהתרגשות שיא ובנאיביות של ילדה אמרת לי "את שומעת ציפורים שרות? היום יום הולדת לאנטון צ'כוב! כל המדינה שמחה גדולה!" ואני. לא יודעת איך להסביר לך שתרבות.. אין פה ואנטון צ'כוב בשביל רוב האנשים זה ההוא שלומדים את המחזה שלו בספרות לבגרות. משהו עם ציפור מתה כמה אירוני או שאולי בכלל אספר שכל שבוע שאלת אותנו את השאלה הכי מוזרה ששאלו אותנו אי פעם "איך אתם מרגישים מבחינה קולית". עד שלא שאלת את זה, לא ידעתי שאני יכולה להרגיש מבחינה קולית.. את יודעת שעד היום אני משתמשת בחימום קולי שלך? ולימדתי אותו כבר עשרות תלמידים שעברו בסטודיו שלי? ו.. סיבוב.. סיבוב... קדימה אחורה. לקפל לשון ככוס, עוקץ למעלה לחניכיים עוקץ למטה לחניכיים איך. איך ציפור שיר עדינה כמוך שהייתה מתוקתקת מכף רגל עד ראש, בעגילים תואמים לשרשרת, בנעליי עקב דק עם פפיון, בשמלות או חליפות מהודרות איך את מצאת את מותך בגיל 68 מתחת להריסות של בניין בוולגריות כזאת? זה כלכך לא מסתדר לי אני אוהבת אותך לנה תדעי שהשפעת על דורות של שחקנים בארץ הזו תדעי שאת חרוטה בליבם של המון אנשים ואמן שאתם נחים ביחד למעלה. אני מרגישה נורא. גם מבחינה קולית

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

14,874 Aufrufe • vor 4 Monaten

מישהו כתב לי שהוא רוצה לבחור בי אבל שלא התבטאתי על עמדות מדיניות. עניתי לו שיש לי מאות ציוצים על עמדות מדיניות, וראיונות בתקשורת, אבל שהסיבה שהוא לא נחשף לזה, היא כי הפיד מציף לו את ענייני הדת מדינה ויחסי חרדים-חילונים שהם פי מאות מונים יותר מעניינים את הישראלי הממוצע. אבל זה לא אומר שזה לא חשוב. זה מאד מאד חשוב עבורי ועבור ישראל. למעשה, כאשר התגבשה המסגרת של הדמוקרטים, התעמקתי ושאלתי - מה התכנית המדינית שלנו? יש למישהו משהו כתוב? ושמעתי כל מיני אמירות באוויר על זה שצריך פשוט ״לקדם תהליך מדיני״. וזה לא הספיק לי. אז העמקתי בנושא עם חברתי חכ״ל אמילי מואטי, פגשתי בזכותה גם את אולמרט, קראתי כמובן את ספרו וגם את הספר שכתבה שרת החוץ האמריקאית קונדוליזה רייס שהתייחסה לאותה התקופה של מו״מ. התעמקתי בהצעה המדינית שנתן אולמרט לאבו מאזן בשנת 2008 ובעבודה שעשתה שרת החוץ לשעבר ציפי לבני, והבנתי שברגע שאנחנו נהיה בממשלה, נצטרך לדחוף את ראש הממשלה להמשיך את התהליך המדיני לשלום על בסיס קווי היסוד של אולמרט שהיו הרציניים ביותר שנתנה ישראל לשכנים שלנו. ההסכם אמנם לא נחתם, ומאז תום הקדנציה של ״קדימה״ לא היה מו״מ רציני יותר. אך מזכר ההבנות שהעביר אולמרט בין חילופי השלטון של בוש ואובאמה עדיין רלוונטי. וזו הנקודה שממנה עלינו להמשיך. וצריך לזכור - ההתנחלויות הן כפייה דתית, והיעדר הסדר מדיני היום הוא כפייה דתית במסגרתה אנשים עם תפיסות כיבוש הארץ, שליטה בעם אחר ועליונות יהודית לא רוצים הסדרים מדיניים כדי להתנחל. וזה התפקיד שלנו בדמוקרטים להגיד לכל ראש ממשלה שיהיה שאי אפשר לבעוט בפחית הזו במורד הרחוב לנצח. אין פיתרון אחר חוץ מ-2 מדינות לשני עמים. Emilie moatti אמילי (חיה) מואטי 🇮🇱 ציפי לבני Tzipi Livni

Naor Narkis נאור נרקיס

19,533 Aufrufe • vor 1 Monat

סיפור שהיה כך היה: אחרי שעיכבו לנו את הטיסה בחמש שעות פלוס, וגם הכריחו אותנו להגיע לשדה בברצלונה שש שעות לפני מסיבות הזויות וחסרות היגיון - בסוף נחתנו בישראל. הגענו לאזור הכבודה, המסוע עמד ריק ודומם. על המסך ריצג מספר הטיסה שלנו והיעד שממני הגענו, ברצלונה. ישבנו שם שעה ארוכה, אנשים מותשים, מי מניח תפילין, מי מכרסם שאריות כריך מהטיסה ומי שומע מוסיקה בשלווה, ואני היחידה שעוד הראיתי סימני תסכול בשעה שהשאר ישבו אדישים לגורלם. התחושה היתה שאלו אנשים שרגילים שדופקים אותם מכל כיוון שהם כבר לא מבחינים שהם מחכים שעה וחצי לכבודה שאיננה. פתאום, היעד ברצלונה ומספר הטיסה כל המסך פשוט נעלמו והתחלפו ליעד אחד, ברגע זה אנשים התחילו לתהות. לאט לאט ובהדרגה גם הם הבינו שמשהו פה לא הגיוני. ואז, אחד אחד, התחילו לקום ולשאול שאלות - עד שבסוף כל הטיסה התאגדה מול דוכן המודיעין. הנציגה שם אמרה שאין לה תשובות ואין לה איך לעזור, והיא פשוט קמה והלכה. רק אז, אחת הנוסעות סיפרה שהיא בדקה והמזוודות בכלל נשארו בברצלונה. הן לא עלו איתנו על המטוס. כמובן שאף אחד לא דיבר איתנו, לא הסביר לנו, לא טרח לקחת אחריות פשוט נתנו להמתין כמעט שעתיים ליד המסוע עד שפקעה הסבלנות. אנשים שקופים. שלחו אותנו לאבדות כבודה, שם 200 נוסעים עמדו בתור עם שניים-שלושה נציגים בקושי. העומס והעצבים היו כאלה שבשלב מסוים הגיעו שוטרים כדי למנוע אלימות שציפו שתהיה. אבל דבר מעניין ונפלא קרה, בעת הקשה הזאת לא היה הבדל מי דתי, מי חילוני מי שונא את ביבי מי אוהב את ביבי, מי ערבי ומי יהודי - השנאה לחברת ארקיע איחדה אותנו בלי הבדל דת, גזע, מין ולאום. יש תקווה! וזהו. את המזוודות לא קיבלנו, הן עדיין נופשות בברצלונה. וכל מה שקניתי, כל מה שארזתי - נשאר שם. ואני, במדינת פח האשפה הזאת, מפקפקת אם אי פעם אראה אותן שוב.

Netta Bar 🎗️

16,656 Aufrufe • vor 1 Jahr

ראיתי שיש מי שפירשו את דבריי בישיבת הממשלה, בעניין הפוליטיזציה שעברה צמרת השב״כ והקשר האפשרי שבינה לבין ההחלטה האומללה שלא לעדכן את רה״מ בליל השבעה באוקטובר, כאימוץ תאוריות קונספירציה - בקצרה הבל הבלים, ובאריכות בוא נזכיר נשכחות, מהסוף להתחלה: ליל השבעה באוקטובר: בסיכום הדיון הביטחוני שכינס ראש השירות רונן בר שעה ורבע לפני תחילת הטבח ביישובי עוטף ״ יש להיערך לסיכול אירוע התקפי - מוכנות בינונית חשאית בכדי לא לייצר מיס קלקולציה... לעת עתה יש להמנע מפעילות רחבה כדי להימנע ממיס קלקולציה״ לא זו בלבד שבר לא טרח להעיר לא את רה”מ ולא את שר הביטחון, שלמדו על מתקפת חמאס רק לאחר שזו החלה בשעה 06:29, הוא אף פעל להבטיח שלא ינקטו פעולות משמעותיות כדי “שלא לייצר מיסקלקולציה” אצל חמאס. חודש אחורה, 8.9.2023. על הבמה במחאת קפלן נואם ראש השב״כ לשעבר יובל דיסקין, שפונה אישית אל הקולגה שלו רונן בר: ״הערב אני פונה אליכם הרמטכ"ל הרצי הלוי, המפכ"ל קובי שבתאי, ראש השב"כ רונן בר... אני פונה אליכם הערב, משום שאתם קו ההגנה האחרון לפני שנהפוך מדמוקרטיה מהותית לאוטוקרטיה מסוכנת. אני מכיר את הארגונים בהם גדלתם, אני משוכנע, שיש לכם את המורשת, הערכים, הלקחים והניסיון הנדרשים על מנת להתמודד עם המשבר הדמוקרטי, החוקתי והחברתי העמוק בימים גורליים אלו. חברי, אלי בכר, שהיה היועץ המשפטי של השב"כ ואני התייעצנו יחד עם פרופסורים למשפטים, עם משפטנים בכירים... כל זאת על מנת להבין, האם אנו כבר מצויים במשבר חוקתי. השתכנענו, כי מבחינה הצהרתית אנחנו כבר במשבר חוקתי... זו ממשלה שכל מעשיה חשודים, זו ממשלה שאיבדה את הלגיטימיות שלה, זו ממשלה נגועה כולה בשיקולים זרים, ומעל הכל בניגוד עניינים בוטה של העומד בראשה, המקרין על כל מעשיה... עליכם לציית תמיד לשלטון החוק על פי הפרשנות של היועצת המשפטית לממשלה ושל מערכת המשפט ובראשה בית המשפט העליון״. דבריו של דיסקין מדברים בעד עצמם - הממשלה לא לגיטימית ובפרט העומד בראשה, מקור הסמכות הלגיטימית הוא היועמ״שית ובג״ץ. כאן שווה להזכיר כי כשבר הוזמן לדיון להפסקת כהונתו בממשלה (מרץ 25), הוא סרב להופיע ולקבל את מרות הממשלה באמרו כי יתייחס לטענות ״בהתאם להחלטת הגורמים המשפטיים המוסמכים״. התנהלות זו של בר עיכבה את מינויו של ראש השירות הנבחר דוד זיני בחצי שנה בעיצומה של מלחמה. הלאה - ב 16 למרץ 2023 התראיין ראש השירות לשעבר נדב ארגמן לתכנית עובדה של אילנה דיין: דיין: אני מנסה לתאר לעצמי את הסיטואציה שבא איש שב"כ, בכיר, זוטר, בדרג בינוני ושואל אותך מה לעשות, מה תגיד לו? אחרי שהרפורמה תעבור. ארגמן: זה נשאיר ביני לבינו. דיין: אבל אתה לא בטוח שתגיד לו להישאר ולהצדיע לדגל? ארגמן:לא, אני לא בטוח. דיין: למה? למה אתה לא בטוח? ״כי זה לא הדגל". דיין: מה זאת אומרת? ארגמן: ״מן הרגע שמדינת ישראל הופכת להיות דיקטטורה, זאת לא המדינה שבשבילה התגייסת, זו לא המדינה שאותה ביקשת לשרת, אלה לא הערכים שעליהם חונכת...״ דיין: אבל מה זה משנה במה שנוגע לצורך, לרצון ולמחויבות שלך לסכל פיגוע, לעצור פצצה מתקתקת...? ארגמן: ״אני משרת היום את הממלכה, אני לא משרת את המלך...״ אלו אך ורק מקצת הדברים, אך לעניינו של דבר: האם ראינו פוליטיזציה חמורה של צמרת שב״כ? חד וחלק. האם הפוליטיזציה הזו, מצד מי שפעלו לצידו ופיקדו עליו לאורך שנים השפיעה על קבלת ההחלטות של בר בזמן אמת, לצערי הרב, סביר להניח שכן.

עמיחי שיקלי - Amichai Chikli

18,533 Aufrufe • vor 10 Monaten

פרק רביעי ואחרון - חינוך ועוד חינוך. (לא לפספס) יש לי קרוב ל-10 מליון תלמידים בעולם - זה מספר מטורף. בתחום הזה אני תמיד מרגיש שיש לי פיצול אישיות. בהודו ובסין אני ממש סלב מטורף בתחום החינוך. תלמידים טסים במשך שעות רק כדי לפגוש אותי, ולהצטלם איתי. כאן בישראל אני מצטלם בהפגנות וליד תחנות משטרה. הזוי! לפני עשור לערך עברתי עם המשפחה לסין והקמתי שם חברה בשם ליפלרנר. השותף שלי היה סיני. המשקיעים היו מכל העולם. כל העובדים שלי דיברו בעיקר מנדרינית. (אני אמנם יכול לגמגם מנדרינית אבל זה בעיקר מביך). המוצר של ליפלרנר היה תחרות תכנות שבמהלכה הילדים לומדים לתכנת. במקביל כתבתי ספר על חינוך יהודי וסיני שנמכר בעשרות אלפי עותקים בסין. רוב זמני הושקע בהרצאות. בהרצאה הכי גדולה שלי השתתפו 150,000 אנשים. תכלס, הייתי השגריר הכי טוב שהיה לישראל בסין. אני יכול לכתוב שעות על החוויה הסינית שלי אבל מה שמדהים אותי כיום זה שבכל שנה יותר ממיליון וחצי תלמידים משתתפים בתחרויות. כיום התחרות נקראת Icode ובכל שנה משתתפים בתחרויות תלמידים מכל העולם כולל תלמידים מישראל. לפני 5 שנים "דילגתי" להודו, שם הקמתי עם שותף הודי את חברת בריבוקס. זאת חברה מדהימה שמאפשרת לילדים לכתוב ספרים ואז למכור אותם דרך אמזון ודרך בריבוקס. בכל שנה נכתבים כמעט חצי מליון ספרים בבריבוקס. חלק מהילדים הפכו לידוענים וזכו בפרסים הכי חשובים בעולם. חלקם מכרו מעל 10,000 עותקים ומימנו את ההשכלה שלהם. אני יכול לדבר על הילדים האלו במשך שעות ואני ממש ממליץ לכם לעשות איזה גוגל קטן על Bribooks... אני מבטיח לכם חוויה מטריפה. המערכת אומנם לא פועלת בעברית, אבל יש המון ילדים ישראלים שפרסמו ספרים באנגלית. ואפריקה? גם בריבוקס וגם ליפלרנר נבנו מהיום הראשון גם למדינות עניות. זה התחיל מבית ספר שעזרתי להקים בסיירה ליאון - חפשו ponka academy .והמשיך בהמון עבודה חינוכית בקניה, ניגריה, אתיופיה ועוד. אין הרבה דברים המסבים לי נחת יותר מאשר לראות ילדים בכפר קטן מתכנתים וכותבים ספרים. אין להם מים זורמים. החשמל סולארי. האינטרנט לוויני - וזה עובד - מאוד קל לעשות מהפכה בחינוך - זה רק עניין של גישה. יום אחד ישבתי בפונקה, בכפר הקטן, הסתכלתי על בית הספר שבנינו, והיה לי רעיון. יש חשמל, יש אינטרנט. יש תקרה. למה שלא אשתמש בסביבה הזאת כדי להעסיק אנשים. למחרת היה שם תור של 100 אנשים שביקשו עבודה. הלקוחות הראשונים היו בריבוקס וליפלרנר. די מהר זה התפתח לשלל חברות ישראליות ואמריקאיות שמבצעות את מיקוד החוץ שלהם בסיירה ליאון. ממשאבי אנוש, דרך הנהלת חשבונות, דרך ניהול לקוחות, ועד תמיכה טכנית. זה פשוט נס לראות עשרות אנשים יושבים עם מחשבים באמצע הג'ונגל תחת עצי מנגו ענקים כשהם נותנים שירות מדהים לחברות בכל העולם. אם אתם רוצים לעבוד עם פונקה - אשמח לחבר אתכם עם המנכ"ל. מומלץ! מה שעוד מדהים בחברה הזאת היא שהרווחים משמשים כדי להאכיל 500 ילדים בכל יום. זה באמת הדבר הכי מרגש שיזמתי בחיים שלי ואם אתם מגיעים לסיירה ליאון - אל תפספסו ביקור בפונקה! זה סיפור חיי, בהמשך באו 3 שנים של מאבק למען מדינת ישראל. הבחירה לרוץ בדמוקרטים היתה ממש קשה כי אני עושה המון דברים אחרים. תוסיפו לכל העשיה הזאת 2 בנות, חיילות מדהימות, ובן מדהים, ספורטאי שרוצה לזכות במדליה אולימפית (אחרי שהאחיינית שלי זכתה במדליית זהב בפריז - הוא החליט שעכשיו תורו). ההצטרפות לדמוקרטים נובעת רק ממטרה אחת - החזרת מדינת ישראל למסלול. חברה טובה אמרה לי השבוע שאני רודף אחרי מובי דיק והיא צודקת! אני עקשן, וכשיש לי מטרה מול העיניים אני לעולם לא מרפה! ישראל תחזור להיות מדינה מדהימה. אין לי ספק! הקצב תלוי רק בעקשנות שלנו! תודה עליכם, שיעבור על כולנו לילה שקט! עמי דרור לינק לפרק א' - אשקלון. לינק לפרק ב' - אבטחת אישים. לינק לפרק ג' - קולנוע.

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

11,056 Aufrufe • vor 7 Monaten

בסביבות תחילת הסבב הארוך הקודם, באזור אוגוסט, הגיע להתגורר בדירה מתחתינו דייר חדש, רווק, שיפוצניק. עד אז, הדירה שימשה סטודיו או משרד לגורמים שונים, במשך כעשור. בתוך זמן קצר, איכות החיים שלנו בבית ירדה מאד. זה התחיל מקולות רעש משונים שהגיעו מלמטה, דפיקות חזקות, והמשיך בריח סיגריות כבד ותמידי בסלון (המרפסת הפכה לגמרי מחוץ לתחום). בשלב מסוים הוא התחיל להפעיל מוזיקה בווליום לא סביר בשעות לא סבירות (6 בבוקר זה הזמן האהוב עליו). ניגשנו לבעיה כמו האנשים הבגירים שאנחנו, ופנינו לדייר החדש בסבר פנים יפות עם חלות ביתיות לכבוד שבת ושיחה נעימה שכללה התייחסות זהירה להשפעה שלו על חיינו וחיי הילדים. הוא הגיב באופן חיובי, התחייב להשתדל לעשן רק במרפסת, ולהימנע מרעש. ניסיתי להתיידד אתו ויזמתי שיחות בהזדמנויות שונות. עד כאן נראה שהכיוון חיובי, נכון? בוקר אחד, באחת מחופשות המילואים, התעוררתי בשעה 6 בבוקר למשמע צעקות קולניות של השכן מהחצר שלו כלפי חלונות ביתנו: ״שמעון יא בן זו**! שמעון יא שרמ***! שמעון יא בן זו**! שמעון יא שרמ***! חתיכת מני**! אני לא פסיכיאטרי! אני לא פסיכיאטרי! אני יודע מה קורה! יא בן זו**ֿ!״ וכו׳ במשך כמה דקות. יצאתי אליו חצי ישן מבולבל - לא היה לי מושג מה קורה. ברגע שהוא ראה אותי התחיל שצף קללות כמו שלא שמעתי אדם מעולם מנבל את פיו. כל זה הגיע ממש משום מקום - לילה לפני כן שוחחנו בנעימות והוא אפילו השאיל לי ספר שהוא חשב שאהנה ממנו. על פי הטענה, כך התברר, השכן משוכנע שאני ורעייתי, בין יתר העיסוקים המרובים שלנו בחיים, מוצאים זמן לרגל אחריו. ולא סתם מרגלים אחריו - הוא משוכנע שפרצנו לו לטלפון, לטלויזיה ולמזגן, ואנחנו שולטים בהם מרחוק באמצעות מכשירי מעקב משוכללים. הילדים בשלב הזה התעוררו והצטרפו למופע. ביקשתי מהם להיכנס לבית, וניסיתי לנהל איתו שיחה עניינית. לא היה עם מי לדבר. הבחור בשלו. ניתקתי מגע. אחרי התייעצות ניסינו שוב דרכי שלום. שלחנו ״מנחה״ בידי אחד הילדים. הוא קיבל אותה והתחיל לבכות בדמעות שליש. טען שהוא בודד ומסכן, ושהוא מתנצל שהוא דיבר ככה. בן אדם אחר. חשבנו שזה היה אירוע חד פעמי. התבדינו. זה חזר על עצמו שוב לפחות 3 פעמים שונות, כל פעם באופן חריף יותר. והפעם כבר איבדנו סבלנות והתחלנו לערב את בעל הבית (המשותף) ואת המשטרה. הבוקר שוב התעוררנו בשעה 6 לקול מוזיקה מזרחית בווליום של אולם אירועים. לאחר כמה דקות השכן יצא שוב והתחיל בסשן הנאצות השגרתי, בטענה שאנחנו ״נכנסים לו לחיים״; ״מכבים לו את החשמל״ (אין לנו שום דרך, פיזית, לכבות לו את החשמל); ״משחקים לו בטלויזיה ובטלפונים״, וכו׳ וכו׳. מדובר ללא כל ספק באדם תשוש נפש שצריך עזרה מקצועית ואולי אפילו אשפוז. הוא סובל מפראנויה והזיות קשות ואני אישית חושש לשלום הילדים שלי (שלא לדבר על עוגמת הנפש של לחיות עם הדבר הזה בחצי השנה האחרונה, וסוג הדברים שהם צריכים לשמוע ולראות). המשטרה טוענת שאין הרבה מה לעשות חוץ מלזמן אותה כשהוא עובר על חוקי העזר בעניין רעש. בעל הבית אדיש לעניין, כל עוד הוא מקבל את השכירות בזמן. כעורך דין אזרחי, בין היתר, אני יודע כמה חסר ערך לנסות לטפל בסוגיה באמצעות מערכת המשפט האזרחית. ניסיון לא פשוט, ואנחנו לא כל כך יודעים איך להתמודד איתו.

Shimon Nataf

51,029 Aufrufe • vor 5 Monaten