Loading video...

Video Failed to Load

Go Home

יום השואה נמצא מעבר לכל מחלוקת פוליטית או עמדה מפלגתית אחרת. את הנאצים לא עניינה העמדה הפוליטית או המפלגתית של היהודים - אלא אך ורק יהדותם. צריך לשמור על קדושת היום הזה ולא להתעסק בדבר מלבד שורדי השואה וששת המיליון שנרצחו באכזריות על ידי הנאצים שניסו להשמידנו! נזכור ולא נשכח.

BismuthBoaz's profile picture

Boaz Bismuth

94,792 subscribers

95,377 views • 3 years ago •via X (Twitter)

LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

10 Comments

noa lavie's profile picture
noa lavie3 years ago

שנים של רעל והסתה לא נמחקים ביום השואה. להיפך - לזכור ולא לשכוח.

Princess_Leia's profile picture
Princess_Leia3 years ago

נזכור ולא נשכח!

Princess_Leia's profile picture
Princess_Leia3 years ago

אתה כנראה לא מבין מה הכוונה יזכור!

miri barbi 64,000🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🟢's profile picture
miri barbi 64,000🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🟢3 years ago

❤️🙏🇮🇱

yaeli avnery 🍅's profile picture
yaeli avnery 🍅3 years ago

מה שאתה שותף לו, זה לא עמדה פוליטית- זה ניסיון להביא עלינו דיקטטורה ולכן: נרדוף אותך בכל מקום, גם בערב יום השואה, דווקא בערב יום השואה.

Barak cohen - ברק כהן's profile picture
Barak cohen - ברק כהן3 years ago

לך

Buzz Lightyear 🇮🇱🎗's profile picture
Buzz Lightyear 🇮🇱🎗3 years ago

אחים אנחנו בתחת שלי! אתה וטלי גוטליב לא אחים שלי. חצי מהסיעה שלך קוראת לי ולחברים שלי בוגדים ואנרכיסטים. תתבייש.

אברהם גרינצייג's profile picture
אברהם גרינצייג3 years ago

@AmichaiChikli חזק ואמץ ❤️

🐬⚓🌻Michal Shalev's profile picture
🐬⚓🌻Michal Shalev3 years ago

זה הוא אמר👇

Yasmin 🎗's profile picture
Yasmin 🎗3 years ago

זה בית כנסת של קהילת סלוניקי, לא ידעתי שאתה שייך לשם. הייתה רשימת נואמים, מה קרה שפתאום נאמת ( לא הופעת ברשימה, פרובוקציה?) הגעת עם הבריונים שלך , אחד מהם גם הכה את אחד מהמשתתפים. בושה!!!

Related Videos

"ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום" דוד, יוסף, דביר, איתן, דקל, יהודה, איתן, צביקה, נתנאל, איל, עלמנאו, משה, אריה, שי, נריה, גבריאל, יצהר, עמישר, הראל, דניאל, נדב, רועי, ינון, אמיתי, אלישיב, אליאב, יונה, איתן, יאיר. אני עומד פה בישיבה בעלי, במקום שבו למדתם ובו שאבתם ממעיינות תורת ארץ ישראל שהטעינה אתכם ברוח הגדולה שהובילה את מסירות הנפש שלכם בשדה הקרב בו נפלתם על תקומת האומה במלחמת חרבות ברזל, בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה בחיל ורעדה מפני קדושת היום. אתם גיבורי האומה, מלאכי עליון שעומדים כעת תחת כסא הכבוד במקום הגבוה והקדוש ביותר. אתם גיבורי האומה שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתכם. אתם הגיבורים שבזכותכם מדינת ישראל תמשיך לבנות בעזרת השם את תקומתה. אתם הגיבורים שמסרו את נפשם במלחמת הקיום שנכפתה עלינו באותו יום בו קמו עלינו אויבינו לכלותנו לפני כשנה וחצי. אני מישיר מבט אל משפחותיכם ואל אזרחי ישראל: בעזרת השם ובגבורת חבריכם לנשק שממשיכים להילחם גם כעת נסיים את המערכה הזו כאשר סוריה מפורקת, חיזבאללה מוכה קשות, איראן עירומה מאיום גרעיני, עזה מנוקה מחמאס ומאות אלפי עזתים בדרך החוצה ממנה למדינות אחרות, חטופינו שבו, מי לביתו ומי לקבר ישראל, ומדינת ישראל חזקה יותר ומשגשת. אלו לא מטרות של ממשלה כזו או אחרת. אלו מטרות בקונצנזוס של עם חפץ חיים, זו תמונת סיום של מערכה שנכפתה עלינו, זה צו השעה מול אויב אכזר, זו הצוואה של מאות ואלפי לוחמינו. לא לשווא יצאתם למערכה - אלא על הגנתה של מדינת ישראל יצאתם, על השבת אחינו ואחיותינו הביתה משבי הנאצים יצאתם, על מלחמת התקומה שלא פסקה. נמשיך להתווכח בתוכנו - על תוכניות מדיניות, על סוגיות הגיוס, על סוגיות זהות וגם בסוגיות כלכליות. על השמדת האויב לא יכולה ולא צריכה להיות מחלוקת. ימים גורליים קרבים. אדוני ראש הממשלה, זו השעה לשנות את ההיסטוריה של מדינת ישראל ושל עם ישראל. ממשלת ישראל ועם ישראל כולו יהיו איתך ומאחוריך בהחלטה לבצע את כל שביכולתנו כדי לבצר את ביטחון ישראל, אין לך ולנו את המנדט לפספס את שעת הכושר. "לא לשווא אחי נטעת במקום דרדר, כי מן הארזים האלה ייבנה ההר", "לא לשווא אחי חצבת לבניין חדש, כי מן האבנים האלה ייבנה מקדש."
4:41

"ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום" דוד, יוסף, דביר, איתן, דקל, יהודה, איתן, צביקה, נתנאל, איל, עלמנאו, משה, אריה, שי, נריה, גבריאל, יצהר, עמישר, הראל, דניאל, נדב, רועי, ינון, אמיתי, אלישיב, אליאב, יונה, איתן, יאיר. אני עומד פה בישיבה בעלי, במקום שבו למדתם ובו שאבתם ממעיינות תורת ארץ ישראל שהטעינה אתכם ברוח הגדולה שהובילה את מסירות הנפש שלכם בשדה הקרב בו נפלתם על תקומת האומה במלחמת חרבות ברזל, בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה בחיל ורעדה מפני קדושת היום. אתם גיבורי האומה, מלאכי עליון שעומדים כעת תחת כסא הכבוד במקום הגבוה והקדוש ביותר. אתם גיבורי האומה שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתכם. אתם הגיבורים שבזכותכם מדינת ישראל תמשיך לבנות בעזרת השם את תקומתה. אתם הגיבורים שמסרו את נפשם במלחמת הקיום שנכפתה עלינו באותו יום בו קמו עלינו אויבינו לכלותנו לפני כשנה וחצי. אני מישיר מבט אל משפחותיכם ואל אזרחי ישראל: בעזרת השם ובגבורת חבריכם לנשק שממשיכים להילחם גם כעת נסיים את המערכה הזו כאשר סוריה מפורקת, חיזבאללה מוכה קשות, איראן עירומה מאיום גרעיני, עזה מנוקה מחמאס ומאות אלפי עזתים בדרך החוצה ממנה למדינות אחרות, חטופינו שבו, מי לביתו ומי לקבר ישראל, ומדינת ישראל חזקה יותר ומשגשת. אלו לא מטרות של ממשלה כזו או אחרת. אלו מטרות בקונצנזוס של עם חפץ חיים, זו תמונת סיום של מערכה שנכפתה עלינו, זה צו השעה מול אויב אכזר, זו הצוואה של מאות ואלפי לוחמינו. לא לשווא יצאתם למערכה - אלא על הגנתה של מדינת ישראל יצאתם, על השבת אחינו ואחיותינו הביתה משבי הנאצים יצאתם, על מלחמת התקומה שלא פסקה. נמשיך להתווכח בתוכנו - על תוכניות מדיניות, על סוגיות הגיוס, על סוגיות זהות וגם בסוגיות כלכליות. על השמדת האויב לא יכולה ולא צריכה להיות מחלוקת. ימים גורליים קרבים. אדוני ראש הממשלה, זו השעה לשנות את ההיסטוריה של מדינת ישראל ושל עם ישראל. ממשלת ישראל ועם ישראל כולו יהיו איתך ומאחוריך בהחלטה לבצע את כל שביכולתנו כדי לבצר את ביטחון ישראל, אין לך ולנו את המנדט לפספס את שעת הכושר. "לא לשווא אחי נטעת במקום דרדר, כי מן הארזים האלה ייבנה ההר", "לא לשווא אחי חצבת לבניין חדש, כי מן האבנים האלה ייבנה מקדש."

בצלאל סמוטריץ'

249,218 views • 1 year ago

כמובן שלא נמצא פגם בטוהר המידות של דוד זיני. מה ציפיתם, שהוא יגיד בעצמו במפורש שהוא היה הורג את ח״כ אחמד טיבי, או ששליחותו היא מלחמת מצווה, כיבוש, טרנספר והתיישבות יהודית בגדה ובעזה? שהוא יגיד במפורש שיסייע להחליש את הרשות הפלסטינית ולמנוע את קידום החזון של שתי מדינות לשני עמים? שהוא יגיד במפורש שיעלים עין מטרור יהודי? דוד זיני הקפיד לשמור על שתיקה, וימשיך לעשות כך, לפחות עד שיידחו העתירות נגד מינויו (כפי שהוא וממניו מקווים). הוא רק צריך להתאפק ולא להשתולל בשבועות הקרובים - והנה, יש לנו ״הוכחה״ לממלכתיותו. הוא גם ידאג להציג לציבור fake fight אחד או שניים עם נתניהו, ונתניהו ידאג להתרעם על כך פומבית, כדי להראות שזיני הוא ״בעל עמוד שדרה״ ולא נכנע ללחצים, שהוא נאמן לשלטון החוק ולא לממניו, ושהוא ״א-פוליטי״. אנשי התקשורת המנרמלים וחברי המרכז הנאיבי בטח גם יגידו ״אמרנו לכם״. אז מה זה בשביל זיני עוד חודש של שמירה על פרופיל נמוך + עימות מבוים עם נתניהו? זיני, רבניו, והציבור שהוא מייצג, דוגלים ביותר מעשים בפועל ובשטח - ובמינימום דיבורים (גם בחקירות…). אבל תראו מה קורה כשהוא כן מדבר (כשהוא חייב). חומקת לו קצת מהאמת: היום בבית הנשיא, דוד זיני אמר: "מתוקף מה שגלינו פה לפני 2000 שנה - חזרנו רק מתוקף הביחד, מתוקף שורשינו העמוקים ועתידנו הגדול. נפעל בממלכתיות, בנאמנות לעם הזה, למדינה הזאת, לערכיה, לכל גווניה וצדדיה בנאמנות מלאה ובאחדות גדולה, ומתוך רעות גדולה לביטחון המדינה ואזרחיה… נפעל לעשות הכל להיות שליחים נאמנים של העם הזה בכל כוחנו". ומה הוא לא אמר? זיני לא אמר: נאמנות לחוקי המדינה ולאזרחיה. הוא אמר רק נאמנות ״לעם הזה ולמדינה הזאת״ (כפי שהוא תופס אותה). איפה המחויבות לשלטון החוק? איפה המחויבות לקיום הוראות החוק, פסיקות בית המשפט, והנחיות היועמ״שית? ואיפה המחויבות לכל אזרחי מדינת ישראל? מה זה ״רעות״ לביטחון המדינה ואזרחיה? למה רעות ולא מחויבות? מה המשמעות של רעות? הוא גם מדגיש כמה פעמים ״לעם הזה״. אבל בין אזרחי ישראל, יש גם אזרחים שלא שייכים לעם היהודי, אלא לעם הפלסטיני, או שייכים רק לדת או לעדה (מוסלמים, דרוזים, נוצרים ועוד). ראש שב״כ ממלכתי לא אמור להיות מחויב לעם היהודי, אלא לאזרחי ישראל, כולם. בקיצור, חמקה לו קצת האמת. סימן מטריד מאוד לבאות.
0:38

כמובן שלא נמצא פגם בטוהר המידות של דוד זיני. מה ציפיתם, שהוא יגיד בעצמו במפורש שהוא היה הורג את ח״כ אחמד טיבי, או ששליחותו היא מלחמת מצווה, כיבוש, טרנספר והתיישבות יהודית בגדה ובעזה? שהוא יגיד במפורש שיסייע להחליש את הרשות הפלסטינית ולמנוע את קידום החזון של שתי מדינות לשני עמים? שהוא יגיד במפורש שיעלים עין מטרור יהודי? דוד זיני הקפיד לשמור על שתיקה, וימשיך לעשות כך, לפחות עד שיידחו העתירות נגד מינויו (כפי שהוא וממניו מקווים). הוא רק צריך להתאפק ולא להשתולל בשבועות הקרובים - והנה, יש לנו ״הוכחה״ לממלכתיותו. הוא גם ידאג להציג לציבור fake fight אחד או שניים עם נתניהו, ונתניהו ידאג להתרעם על כך פומבית, כדי להראות שזיני הוא ״בעל עמוד שדרה״ ולא נכנע ללחצים, שהוא נאמן לשלטון החוק ולא לממניו, ושהוא ״א-פוליטי״. אנשי התקשורת המנרמלים וחברי המרכז הנאיבי בטח גם יגידו ״אמרנו לכם״. אז מה זה בשביל זיני עוד חודש של שמירה על פרופיל נמוך + עימות מבוים עם נתניהו? זיני, רבניו, והציבור שהוא מייצג, דוגלים ביותר מעשים בפועל ובשטח - ובמינימום דיבורים (גם בחקירות…). אבל תראו מה קורה כשהוא כן מדבר (כשהוא חייב). חומקת לו קצת מהאמת: היום בבית הנשיא, דוד זיני אמר: "מתוקף מה שגלינו פה לפני 2000 שנה - חזרנו רק מתוקף הביחד, מתוקף שורשינו העמוקים ועתידנו הגדול. נפעל בממלכתיות, בנאמנות לעם הזה, למדינה הזאת, לערכיה, לכל גווניה וצדדיה בנאמנות מלאה ובאחדות גדולה, ומתוך רעות גדולה לביטחון המדינה ואזרחיה… נפעל לעשות הכל להיות שליחים נאמנים של העם הזה בכל כוחנו". ומה הוא לא אמר? זיני לא אמר: נאמנות לחוקי המדינה ולאזרחיה. הוא אמר רק נאמנות ״לעם הזה ולמדינה הזאת״ (כפי שהוא תופס אותה). איפה המחויבות לשלטון החוק? איפה המחויבות לקיום הוראות החוק, פסיקות בית המשפט, והנחיות היועמ״שית? ואיפה המחויבות לכל אזרחי מדינת ישראל? מה זה ״רעות״ לביטחון המדינה ואזרחיה? למה רעות ולא מחויבות? מה המשמעות של רעות? הוא גם מדגיש כמה פעמים ״לעם הזה״. אבל בין אזרחי ישראל, יש גם אזרחים שלא שייכים לעם היהודי, אלא לעם הפלסטיני, או שייכים רק לדת או לעדה (מוסלמים, דרוזים, נוצרים ועוד). ראש שב״כ ממלכתי לא אמור להיות מחויב לעם היהודי, אלא לאזרחי ישראל, כולם. בקיצור, חמקה לו קצת האמת. סימן מטריד מאוד לבאות.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

27,548 views • 11 months ago

סיכום יום עדותו הראשון של חה"כ (או השר) זאב אלקין בתיק 2000 (הסיכום המצולם בסוף הציוץ); כבר בתחילת עדותו, הוציא אלקין את האוויר ממבלוני הדמה ההזויים של תיק 2000, והמשיך לעשות זאת זוב וזוב עד לסיום היום. חשוב לומר: אלקין הרג היום לא רק את הנקודות הרלוונטיות אליו בכתב האישום המקורי בתיק 2000, בעיקר בכך שהסביר, כאחד מוותיקי וגדולי הטקטיקנים הפרלמנטריים, מדוע הצעדים שנקט נתניהו לסיכול חוק ישראל היום היו הנכונים ביותר בנסיבות, ואף אישר את טענת נתניהו, לפיה היה זה אלקין עצמו, יו"ר הקואליציה דאז, שלחץ עליו לפעול כך, לאחר ששוכנע שההפסד בקריאה הטרומית על חוק הינה ודאית, בכל פורום אפשרי. אלקין הרג היום גם את הטענה החשובה ביותר בכתב האישום החדש שהמציא מאור הגולה יוני תדמור במהלך החקירה הנגדית, שבו נאשם נתניהו בהזיה עוד יותר גדולה מאשר בכתב האישום המקורי (עד כמה שנדמה הדבר בלתי אפשרי), לפיה לא היתל במוזס שהוא שוקל לאפשר לו להעביר את החוק כנטען במקור, אלא באמת ניסה לעזור לו להעביר חוק שיביא לסגירת ה-"ביביתון" כדי לקבל בתמורה כתבה קצת פחות עוינת על רעייתו בעיתון של יריבו הפוליטי.. מאור הגולה כבר אמרנו? אבל במאקרו, בהתעלם לרגע מהנקודות המדומיינות בכתב האישום אותן ניטרל בזו אחר זו, ניטרל אלקין היום את כל הקונסטרוקציה המשפטית התלושה והמופרכת עליה שוכב (כי אינו יכול לעמוד) אין-תיק 2000, וזה עיקר תרומת עדותו היום. בסיכום המצולם תוכלו לשמוע פירוט מלא של הדברים, אבל זו תמציתם: לכל אורך היום, חזר אלקין ושם על השולחן בגלוי ומבלי להתנצל או למצמץ את האמת הגלויה והברורה, ששומטת את הקרקע תחת ליבת האין תיק: יחסי תן וקח הם היחסים הרגילים בין פוליטיקאים לגופי תקשורת, ומערכת האינטרסים שמניעה אותם, אצל כל פוליטיקאי וכל גוף תקשורת, תמיד. כפי שהעידו כל העדים הרלוונטיים בתיק 2000, מערכת "המקלות והגזרים" שמחזיק בידו מו"ל חזק, ודאי כזה כמו מוזס באותן שנים, כלומר היכולת לשפר או להרע את הסיקור, נשמת אפו של כל נבחר ציבור, היא המנוף העיקרי שמכתיב את התנהלות הפוליטיקאי מול גופי התקשורת. יתרה על כך: אם נראה בסיקור תקשורתי כזה שעשוי להעמיד פוליטיקאי בניגוד עניינים, הרי שתפקיד שר התקשורת מכיל ניגוד עניינים מובנה, כלומר בהתעלם לגמרי מזהותו, מאחר ופעילותו נוגעת ישירות לעניינם של אלו שמסקרים אותו, וקבלת עמדתם תביא מטבעם של דברים לסיקור אוהד, ודחייתה תביא מטבעם של דברים לסיקור עוין. אלקין אף העיד במפורש, שח"כ שתמכו בחוק ישראל היום זכו לסיקור אוהד בקבוצת ידיעות אחרונות גם אם היו בליכוד (ולא צריך שמות מירי רגב), ואלו שהתנגדו לו זכו לסיקור עוין. במילים פשוטות, אין שום דבר חריג או פלילי באופן בו מתנהלות כל מערכות היחסים בין פוליטיקאים לאנשי תקשורת ומעולם לא היה. נזכיר, כי בעניין זה העידו לא רק שורה של פוליטיקאים, אלא גם יועמ"ש לממשלה ויועמ"ש לכנסת, וכולם אמרו את אותם הדברים: אין שום רכיב פלילי בהתנהלות של פוליטיקאים מול אנשי תקשורת לאור אופן סיקורם (ככל שההתנהלות עצמה אינה פלילית בלי קשר לסיקור), ודאי שלא כאשר לא מדובר בפעולה שלטונית אלא בחקיקה, שאותה מעבירה הכנסת ולא אדם זה או אחר. הביקורת השיפוטית יכולה לחול על התוצר הסופי, על החוק עצמו, ולא על מניעיו של ח"כ זה או אחר לאופן הצבעתו. עוד טען אלקין, שעצם הכניסה המשפטית הגסה לנבכי ההתנהלות הפרלמנטרית והניסיון לעשות לה פליליזציה, היא פגיעה קשה בחסינותם של חה"כ, ולמעשה בחסינות הפעילות הפרלמנטרית כולה. ולסיכום: נחמד היה להעמיד פנים לרגע כאילו יש כזה דבר תיק 2000, כדי לשמוע פירוק מקצועי ומסודר מידיעה אישית של כל רכיביו. אז הנה, ב-5 דקות כמו שאם מותר לחקור את אלקין רק בחקירה ראשית אז יש כזה דבר תיק 2000, סיכום יום עדותו הראשון של ח"כ (או השר) זאב אלקין:
20:02

סיכום יום עדותו הראשון של חה"כ (או השר) זאב אלקין בתיק 2000 (הסיכום המצולם בסוף הציוץ); כבר בתחילת עדותו, הוציא אלקין את האוויר ממבלוני הדמה ההזויים של תיק 2000, והמשיך לעשות זאת זוב וזוב עד לסיום היום. חשוב לומר: אלקין הרג היום לא רק את הנקודות הרלוונטיות אליו בכתב האישום המקורי בתיק 2000, בעיקר בכך שהסביר, כאחד מוותיקי וגדולי הטקטיקנים הפרלמנטריים, מדוע הצעדים שנקט נתניהו לסיכול חוק ישראל היום היו הנכונים ביותר בנסיבות, ואף אישר את טענת נתניהו, לפיה היה זה אלקין עצמו, יו"ר הקואליציה דאז, שלחץ עליו לפעול כך, לאחר ששוכנע שההפסד בקריאה הטרומית על חוק הינה ודאית, בכל פורום אפשרי. אלקין הרג היום גם את הטענה החשובה ביותר בכתב האישום החדש שהמציא מאור הגולה יוני תדמור במהלך החקירה הנגדית, שבו נאשם נתניהו בהזיה עוד יותר גדולה מאשר בכתב האישום המקורי (עד כמה שנדמה הדבר בלתי אפשרי), לפיה לא היתל במוזס שהוא שוקל לאפשר לו להעביר את החוק כנטען במקור, אלא באמת ניסה לעזור לו להעביר חוק שיביא לסגירת ה-"ביביתון" כדי לקבל בתמורה כתבה קצת פחות עוינת על רעייתו בעיתון של יריבו הפוליטי.. מאור הגולה כבר אמרנו? אבל במאקרו, בהתעלם לרגע מהנקודות המדומיינות בכתב האישום אותן ניטרל בזו אחר זו, ניטרל אלקין היום את כל הקונסטרוקציה המשפטית התלושה והמופרכת עליה שוכב (כי אינו יכול לעמוד) אין-תיק 2000, וזה עיקר תרומת עדותו היום. בסיכום המצולם תוכלו לשמוע פירוט מלא של הדברים, אבל זו תמציתם: לכל אורך היום, חזר אלקין ושם על השולחן בגלוי ומבלי להתנצל או למצמץ את האמת הגלויה והברורה, ששומטת את הקרקע תחת ליבת האין תיק: יחסי תן וקח הם היחסים הרגילים בין פוליטיקאים לגופי תקשורת, ומערכת האינטרסים שמניעה אותם, אצל כל פוליטיקאי וכל גוף תקשורת, תמיד. כפי שהעידו כל העדים הרלוונטיים בתיק 2000, מערכת "המקלות והגזרים" שמחזיק בידו מו"ל חזק, ודאי כזה כמו מוזס באותן שנים, כלומר היכולת לשפר או להרע את הסיקור, נשמת אפו של כל נבחר ציבור, היא המנוף העיקרי שמכתיב את התנהלות הפוליטיקאי מול גופי התקשורת. יתרה על כך: אם נראה בסיקור תקשורתי כזה שעשוי להעמיד פוליטיקאי בניגוד עניינים, הרי שתפקיד שר התקשורת מכיל ניגוד עניינים מובנה, כלומר בהתעלם לגמרי מזהותו, מאחר ופעילותו נוגעת ישירות לעניינם של אלו שמסקרים אותו, וקבלת עמדתם תביא מטבעם של דברים לסיקור אוהד, ודחייתה תביא מטבעם של דברים לסיקור עוין. אלקין אף העיד במפורש, שח"כ שתמכו בחוק ישראל היום זכו לסיקור אוהד בקבוצת ידיעות אחרונות גם אם היו בליכוד (ולא צריך שמות מירי רגב), ואלו שהתנגדו לו זכו לסיקור עוין. במילים פשוטות, אין שום דבר חריג או פלילי באופן בו מתנהלות כל מערכות היחסים בין פוליטיקאים לאנשי תקשורת ומעולם לא היה. נזכיר, כי בעניין זה העידו לא רק שורה של פוליטיקאים, אלא גם יועמ"ש לממשלה ויועמ"ש לכנסת, וכולם אמרו את אותם הדברים: אין שום רכיב פלילי בהתנהלות של פוליטיקאים מול אנשי תקשורת לאור אופן סיקורם (ככל שההתנהלות עצמה אינה פלילית בלי קשר לסיקור), ודאי שלא כאשר לא מדובר בפעולה שלטונית אלא בחקיקה, שאותה מעבירה הכנסת ולא אדם זה או אחר. הביקורת השיפוטית יכולה לחול על התוצר הסופי, על החוק עצמו, ולא על מניעיו של ח"כ זה או אחר לאופן הצבעתו. עוד טען אלקין, שעצם הכניסה המשפטית הגסה לנבכי ההתנהלות הפרלמנטרית והניסיון לעשות לה פליליזציה, היא פגיעה קשה בחסינותם של חה"כ, ולמעשה בחסינות הפעילות הפרלמנטרית כולה. ולסיכום: נחמד היה להעמיד פנים לרגע כאילו יש כזה דבר תיק 2000, כדי לשמוע פירוק מקצועי ומסודר מידיעה אישית של כל רכיביו. אז הנה, ב-5 דקות כמו שאם מותר לחקור את אלקין רק בחקירה ראשית אז יש כזה דבר תיק 2000, סיכום יום עדותו הראשון של ח"כ (או השר) זאב אלקין:

עידו שיפוני

57,141 views • 2 months ago

בגודל טבעי. אזרח אמיץ שאל את יריב המחריב לוין, מה הוא עשה למען אזרחי ישראל. לוין לא ענה מכיוון שרק הרס מוות וחורבן הוא הביא עלינו, לא בנה כמעט שום דבר מחדש. לפני כשעה, בסמוך לביתו שבמודיעין, במבט מבועת וריק, בשפת גוף מושפלת ומבוהלת, בצעדי הליכה מהירים ומוזרים, לוין האפס לא ענה לאף שאלה נוקבת שהפנתה עליו. לוין, הוא אחד מאבני הראשה של המהפכה המשטרית. סגן ראש ממשלה ושר משפטים, ארור וחדל אישים, איש אנמי, שקט אבל כל כך מסוכן. מזכיר דמויות אפלות וקטלניות מהמשטר הנאצי. לוין איבד את הדרך, איבד צלם אנוש, איבד לחלוטין את המצפן הערכי מוסרי שאולי אי פעם היה לו. יריב בחר בצד הלא נכון, בצד של הרעים, השפלים, הגזענים והמושחתים, בצד של ערלי הלב, בצד של הבקרוב מובסים. על בחירות רעות משלמים ולוין ישלם מחיר כבד מנשוא על שנטל חלק בהשמדת המדינה והחברה הישראלית, הכל יתבצע במסגרת החוק ובציות מוחלט לחוק. יריב לוין, אנשים מתו בגללך, אלפי משפחות נדונו לייסורים, חיילים יסבלו עד סוף ימי חייהם ממומים, הכל בגין בחירתך בדרך המוות, מיליונים, אזרחים וחיילים, הפכו לנפגעי טראומה בשל החלטותיך, לא נעבור על זה לסדר היום, לא נשכח ולא נסלח. סומנת אדון לוין, אות קיין גדול, אדום ובולט, לנצח יתנוסס מעלייך, אתה תבלוט, תזוהה מרחוק, בדיוק כמו שקרה לפני כששעה בסמוך לביתך במודיעין. הוצאת את עצמך מחברת בני אנוש, ממשפחת העמים, התגוללת על הדמוקרטיה הישראלית ועל אזרחיה, לכן עד יומך האחרון תהיה מצורע, נקיא ונוקיע אותך מהחברה הישראלית הבריאה, השפויה, חפצת החיים. אני קורא לכל איש ואישה בישראל, לכל ימני ושמאלני, דתי או חילוני, לכל יהודי או ערבי שפוי, בן אדם, לגנות ולהוקיע את יריב לוין, לספר לאחרים על אמונותיו ועל חלקו הדומיננטי בחורבן שהביא אדונו, נתניהו. אני קורא לכל אחד ואחת שלא להעז לפגוע ביריב לוין, רכושו או חס וחלילה במי ממשפחתו, תמיד לפעול אך ורק במסגרת החוק. החיים לא יאירו פנים ליריב לוין או לאף אחד משותפי משפחת הפשע מהליכוד, הח'ברה האלה צריכים לסבול, להתייסר להתחנן, להתחרט, על שעוללו כאן, אני מתחייב שלא ישכחו איך הפקירו אותם, אותנו ואת מדינתנו האהובה.
0:33

בגודל טבעי. אזרח אמיץ שאל את יריב המחריב לוין, מה הוא עשה למען אזרחי ישראל. לוין לא ענה מכיוון שרק הרס מוות וחורבן הוא הביא עלינו, לא בנה כמעט שום דבר מחדש. לפני כשעה, בסמוך לביתו שבמודיעין, במבט מבועת וריק, בשפת גוף מושפלת ומבוהלת, בצעדי הליכה מהירים ומוזרים, לוין האפס לא ענה לאף שאלה נוקבת שהפנתה עליו. לוין, הוא אחד מאבני הראשה של המהפכה המשטרית. סגן ראש ממשלה ושר משפטים, ארור וחדל אישים, איש אנמי, שקט אבל כל כך מסוכן. מזכיר דמויות אפלות וקטלניות מהמשטר הנאצי. לוין איבד את הדרך, איבד צלם אנוש, איבד לחלוטין את המצפן הערכי מוסרי שאולי אי פעם היה לו. יריב בחר בצד הלא נכון, בצד של הרעים, השפלים, הגזענים והמושחתים, בצד של ערלי הלב, בצד של הבקרוב מובסים. על בחירות רעות משלמים ולוין ישלם מחיר כבד מנשוא על שנטל חלק בהשמדת המדינה והחברה הישראלית, הכל יתבצע במסגרת החוק ובציות מוחלט לחוק. יריב לוין, אנשים מתו בגללך, אלפי משפחות נדונו לייסורים, חיילים יסבלו עד סוף ימי חייהם ממומים, הכל בגין בחירתך בדרך המוות, מיליונים, אזרחים וחיילים, הפכו לנפגעי טראומה בשל החלטותיך, לא נעבור על זה לסדר היום, לא נשכח ולא נסלח. סומנת אדון לוין, אות קיין גדול, אדום ובולט, לנצח יתנוסס מעלייך, אתה תבלוט, תזוהה מרחוק, בדיוק כמו שקרה לפני כששעה בסמוך לביתך במודיעין. הוצאת את עצמך מחברת בני אנוש, ממשפחת העמים, התגוללת על הדמוקרטיה הישראלית ועל אזרחיה, לכן עד יומך האחרון תהיה מצורע, נקיא ונוקיע אותך מהחברה הישראלית הבריאה, השפויה, חפצת החיים. אני קורא לכל איש ואישה בישראל, לכל ימני ושמאלני, דתי או חילוני, לכל יהודי או ערבי שפוי, בן אדם, לגנות ולהוקיע את יריב לוין, לספר לאחרים על אמונותיו ועל חלקו הדומיננטי בחורבן שהביא אדונו, נתניהו. אני קורא לכל אחד ואחת שלא להעז לפגוע ביריב לוין, רכושו או חס וחלילה במי ממשפחתו, תמיד לפעול אך ורק במסגרת החוק. החיים לא יאירו פנים ליריב לוין או לאף אחד משותפי משפחת הפשע מהליכוד, הח'ברה האלה צריכים לסבול, להתייסר להתחנן, להתחרט, על שעוללו כאן, אני מתחייב שלא ישכחו איך הפקירו אותם, אותנו ואת מדינתנו האהובה.

Danny Gallant דני גלנט

20,822 views • 3 months ago

שלחו לי שינון מגל, השופר הראשי לישראל, פצח במונולוג נוקב על כך שבתאגיד בחרו בי להגיש את תוכנית התחקירים המצוינת ״זמן אמת״. ובכן כמה הערות. ראשית, גם לי אין שום דבר אישי נגד ינון מגל, אני פשוט בז לתפקיד השופר שלקח על עצמו. שנית, מעולם לא הייתי ״שמאל קיצוני״, גם לא שמאל ומעולם לא בחרתי במפלגת שמאל. ממש להיפך, אני מתנגד לנתניהו משום שאני כבר שנים מבין וכותב שהמדיניות הביטחונית שלו בעיני היא פחדנית, רופסת, חסרת יוזמה, יצירתיות ותעוזה ומובילה רק לכשלונות. אולמרט הפציץ כור גרעיני ונתניהו סייע לממן את חמאס. ב-2014 לא האמנתי איך תושבי הדרום יכולים לחיות תחת טילים, בשומר חומות כשהוא איבד ריבונות על הערים המעורבות כתבתי שהוא צריך ללכת לפני שכל המדינה תתמוטט ולצערי זה מה שקרה. ולבסוף, וזה הכי חשוב, מגל לא מבין בשום צורה את תפקיד התקשורת בדמוקרטיה. זה לא משנה אם יש מגיש שהוא בעד נתניהו או נגדו. הדעה האישית כלפי ראש הממשלה ממש לא רלוונטית, ולא לפיה צריך להיגזר התפקיד בתקשורת אלא בגלל העבודה העיתונאית. ומה שחשוב זה להתייחס למדיניות של הפוליטיקאי ולא להסתדר מאחוריו כמו חייל נאמן לא משנה כיצד הוא פועל. לא הייתה לי שום בעיה לתמוך במדיניות החיסונים של נתניהו בתקופת הקורונה כי אני תומך במדע, ואין לי היום שום בעיה להגיד שמדובר בראש הממשלה הכושל, החלש והגרוע ביותר מקום המדינה במישור הביטחוני שהיה צריך להתפטר בשמונה באוקטובר . מאז הקורונה אגב, נתניה הפך את הליכוד למפלגה של מטורללי פייק ניוז ואפילו מינה לתפקידי מפתח בקואליציה אנשים שמפיצים מניפסטים של מתנגדי חיסונים. ינון מגל הוא לא שמאל קיצוני, או ימין קיצוני, הוא פשוט שופר שמפמפם דפי מסרים ושתומך בראש ממשלה חלש ורופס שמדיניותו הובילה לאסון הקשה ביותר לעם היהודה מאז השואה ולמרות שכל שבוע אנחנו רואים הוכחות לרפיסותו, שקרנותו ולכשלונותיו מגל פשוט מתכחש למציאות. נ.ב. זמרי, שהבנתי שעיסוקו המרכזי היה בעבר הומור, היה אולי צריך להתעמק קצת יותר בציוץ על הגיאולוג ולהבין שמדובר בזווית של איש מקצוע שרצה להתבדח דרך תחום התמחותו על קצין משטרה שבעצמו נכנס לרזולוציות מופרכות ואבסורדיות בשידור חי. בקיצור, נתראה בכאן 11, ״זמן אמת״, תשע בערב.
0:56

שלחו לי שינון מגל, השופר הראשי לישראל, פצח במונולוג נוקב על כך שבתאגיד בחרו בי להגיש את תוכנית התחקירים המצוינת ״זמן אמת״. ובכן כמה הערות. ראשית, גם לי אין שום דבר אישי נגד ינון מגל, אני פשוט בז לתפקיד השופר שלקח על עצמו. שנית, מעולם לא הייתי ״שמאל קיצוני״, גם לא שמאל ומעולם לא בחרתי במפלגת שמאל. ממש להיפך, אני מתנגד לנתניהו משום שאני כבר שנים מבין וכותב שהמדיניות הביטחונית שלו בעיני היא פחדנית, רופסת, חסרת יוזמה, יצירתיות ותעוזה ומובילה רק לכשלונות. אולמרט הפציץ כור גרעיני ונתניהו סייע לממן את חמאס. ב-2014 לא האמנתי איך תושבי הדרום יכולים לחיות תחת טילים, בשומר חומות כשהוא איבד ריבונות על הערים המעורבות כתבתי שהוא צריך ללכת לפני שכל המדינה תתמוטט ולצערי זה מה שקרה. ולבסוף, וזה הכי חשוב, מגל לא מבין בשום צורה את תפקיד התקשורת בדמוקרטיה. זה לא משנה אם יש מגיש שהוא בעד נתניהו או נגדו. הדעה האישית כלפי ראש הממשלה ממש לא רלוונטית, ולא לפיה צריך להיגזר התפקיד בתקשורת אלא בגלל העבודה העיתונאית. ומה שחשוב זה להתייחס למדיניות של הפוליטיקאי ולא להסתדר מאחוריו כמו חייל נאמן לא משנה כיצד הוא פועל. לא הייתה לי שום בעיה לתמוך במדיניות החיסונים של נתניהו בתקופת הקורונה כי אני תומך במדע, ואין לי היום שום בעיה להגיד שמדובר בראש הממשלה הכושל, החלש והגרוע ביותר מקום המדינה במישור הביטחוני שהיה צריך להתפטר בשמונה באוקטובר . מאז הקורונה אגב, נתניה הפך את הליכוד למפלגה של מטורללי פייק ניוז ואפילו מינה לתפקידי מפתח בקואליציה אנשים שמפיצים מניפסטים של מתנגדי חיסונים. ינון מגל הוא לא שמאל קיצוני, או ימין קיצוני, הוא פשוט שופר שמפמפם דפי מסרים ושתומך בראש ממשלה חלש ורופס שמדיניותו הובילה לאסון הקשה ביותר לעם היהודה מאז השואה ולמרות שכל שבוע אנחנו רואים הוכחות לרפיסותו, שקרנותו ולכשלונותיו מגל פשוט מתכחש למציאות. נ.ב. זמרי, שהבנתי שעיסוקו המרכזי היה בעבר הומור, היה אולי צריך להתעמק קצת יותר בציוץ על הגיאולוג ולהבין שמדובר בזווית של איש מקצוע שרצה להתבדח דרך תחום התמחותו על קצין משטרה שבעצמו נכנס לרזולוציות מופרכות ואבסורדיות בשידור חי. בקיצור, נתראה בכאן 11, ״זמן אמת״, תשע בערב.

בר שם-אור Bar Shem-Ur

88,098 views • 2 years ago

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"
15:51

מאי 2018 – יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר: חמאס פועל לשנות את המדיניות הישראלית, לפתח כלכלה, להוריד את האבטלה ולאפשר חיים סבירים, רוצים להיות עם ככל העמים, אין להם עניין להילחם בישראל, אם תיווצר אווירה טובה יותר בין ישראל לחמאס, ישראל תוכל בתנאים מסוימים לקחת סיכון במדיניותה כלפי חמאס ב-17 במאי 2018, ראיינה אילנה דיין ב"גלי צה"ל" את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר. להן תוכן הראיון: אילנה דיין: בוקר טוב. יורם כהן: בוקר טוב לך ולמאזינים. אילנה דיין: תכף נדבר על דברים מרתקים, גם לא בנאליים, שאמרת בשבוע שעבר בכנס הרצליה, אבל ענייני היום בוערים. נדמה כאילו מישהו בחמאס החליט להוריד את גובה להבות, יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה] גם אמר את זה, די ממפורש אתמול בראיון לאל-ג'זירה. זה קורה כנראה רק אחרי התערבות מצרית. אתה היית הרי כבר במצבים דומים, ראית איך נראה תיווך כזה. קהיר יכולה לגרום לחמאס לקחת רוורס? יורם כהן: בהחלט. אני חושב שלמצרים תמיד הייתה השפעה דרמטית על ההנהגה בכלל של הרשות הפלסטינית וגם על ההנהגה של החמאס בוודאי בעשור האחרון. לא תמיד זה מצליח, כי יש לפעמים אינטרסים מנוגדים בין החמאס לבין ההנהגה. החמאס גם יש לה קשרים לאחים המוסלמים במצרים, היו תקופות שהיו קשרים אפילו צבאיים עד כדי איומים ופיגועים בסיני ולפעמים גם במצרים. דברים כאלה היו. כלומר, החמאס גם לפעמים משמש כאויב להנהגה במצרים, וודאי ההנהגה של היום. אבל עם כל זה השפעה עליהם היא השפעה דרמטית. פתח היציאה לעולם, נקרא לזה, הוא בעיקר משם של הנהגת החמאס. אילנה דיין: מה שמעניין אותי, אחרי סיבוב כזה, כשאיסמאעיל הניה [מנהיג חמאס] חוזר כנראה מושפל מקהיר, כשלפי הודעתו של בכיר בחמאס אתמול, רוב ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל האוכלוסייה בלי ספק גם כן נפגעת מסביב. חמאס עצמו לא נחלש בתוך הרצועה אחרי סיבוב ציני כזה? יורם כהן: אני חושב שהחמאס מזה תקופה ארוכה, הוא חלש מאוד. הוא חלש בהרבה תחומים. הוא חלש קודם כל מבחינת היכולת שלו, בעצם, הכלכלית לספק לציבור שלו. מזון, תשתיות, עבודה וכו'. אילנה דיין: אבל אז איך הוא מצליח, יורם כהן, למנף את החולשה הזאת למצב שאנחנו לכאורה יוצאים נפסדים ממנו? יורם כהן: זה עניין של הסברה, אבל אני רק רוצה לומר על זה שניים, שלושה משפטים. אילנה דיין: בבקשה. יורם כהן: החמאס נמצא בשפל כלכלי וגם בידוד מדיני, על אף שיש לו עזרה מתורכיה וקטאר קצת וכולי, אבל באופן כללי הוא נמצא באחת מתקופות השפל. אני חושב שגם בהיבט לא רק הצבאי מולנו, חוסר הצלחה בעזה וחוסר הצלחה ביהודה ושומרון, נפגעים. בכל פרמטר, גם התפקוד הטוב של צה"ל, ההרתעה וכולי, הכל עובד נגדם. וגם יש [מילה לא ברורה] פיוס. הנושא המרכזי שלפי דעתי הם עובדים עליו זה איך לשנות את המדיניות הישראלית, לצאת מהמצור מה שהם קוראים, כלומר לפתח כלכלה, תנועה של אנשים. להוריד את האבטלה ולאפשר חיים מבחינתם, חיים סבירים של, גם אם הם מרדו ותפסו את השלטון בכוח, איך הם נהיים עם כאחד העמים, או מדינה כאחד העמים. אילנה דיין: זאת אומרת, כל המהלך הזה של רצף התהלוכות וההפגנות הכאילו עממיות בשבועות האחרונים, זאת המטרה האמיתית המרכזית שלהם? יורם כהן: המטרה האמיתית, לצאת מהמצב הקשה שבו נמצאים, במינימום מחיר. מבחינתם אין להם עניין להילחם בישראל. הם יודעים שהם לא יכולים לכבוש את ישראל. הם יודעים שיקבלו עונש עונש פיזי, גם בדם וגם בממון וגם בתשתיות, הרבה יותר חמור, ואין להם עניין כזה. אילנה דיין: אז זה מנקודת מבטם. אז זה מנקודת מבטם. עכשיו אני רוצה להבין רגע, יורם כהן, מנקודת מבטנו. הרי דבר אחד בטוח, ישראל נקלעה השבוע למצב שכמעט שום דבר טוב לא יכול היה לצאת ממנו. אי אפשר היה להשלים, כמובן, עם ניסיונות שלהם לפרוץ את הגדר, גם אי אפשר להתעלם מהתוצאות. עשרות הרוגים, מאות פצועים בצד הפלסטיני, בדעת הקהל הבינלאומית זה כמובן לא עובר טוב. יכולנו שלא להגיע למצב הזה מלכתחילה? יש משהו שאפשר היה לעשות אחרת? יורם כהן: ראשית, אני חושב שישראל עושה הרבה דברים, באמת, מאז זו סיומה של "צוק איתן" [סבב לחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014] כמעט ארבע שנים, הרבה דברים גם בשיקום, ובעצם ישראל היא החמצן המרכזי, אולי היחידי, שיש לרצועת עזה. כל הפרויקטים שקורים, המשאיות שנכנסות, הציוד, הרפואה, כמעט כל הדברים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל, ואני צריך פה 2-3 דקות להסביר. אני לא מדבר בצד המבצעי, זה צריך להביא איזה אלוף בצבא או מישהו אחר שיסביר על הלחימה עם הצלפים, אבל גם לזה אני מוכן לגעת. אבל אני חושב שלא יכולנו לנהוג אחרת אל מול. אחד, שהחמאס מארגן את הכל, שתיים, שהוא מכניס פעילים צבאיים לתוך ההפגנות האלה, שלוש, הוא מראש מכריז שהוא הולך לחתוך את הגדר ולהיכנס לתוך שטח ישראל ולסכן גם תושבים וגם חיילים, ואנחנו יודעים יפה מאוד שאם הגדר הייתה נקרעת או נחתכת והיו נכנסים שלושת אלפים אנשים, לא ארבעים אלף, מה היה שם? כולם רק יכולים לדמיין. גם להם וגם לנו. לכן זה נראה לי הרע במיעוטו. האם צה"ל, באמצעים שהוא מפעיל, מראש, בכרוזים, בהודעות, דרך המצרים, באמצעי אל הרג שהוא משתמש, בקצינים שהוא נותן הוראות פתיחה באש ולא נותן כל חייל לראות בכל מצב גבולי, האם הוא עושה את המקסימום? אני מעריך שכן, והוא גם רוצה להשתפר. אבל אין ספק שהאירוע של 60 הרוגים ומאות פצועים הוא אירוע לא טוב. אבל גם אני חושב צה",ל הוא רואה אותו אירוע לא טוב, אבל אין ברירה אחרת. אילנה דיין: אבל אתה לוקח, יורם כהן, את נקודת האפס. נקודת האפס הייתה השבוע, צה"ל נמצא על הגדר, הפלסטינים רוצים לחצות, אין מצב שצה"ל יאפשר את זה. אתה אומר, מבחינה מבצעית, זה היה המינימום, הרע במיעוטו. יורם כהן: נראה היה לי שלא ניתן לעשות משהו יותר טוב בנסיבות של 60 קילומטר [גבול עם רצועת עזה] ועשרות אלפי אנשים שפזורים בכל כך הרבה מקומות, הרמטכ"ל לא יכול להיות מאחורי כל כוונת ולפעול במדויק, צריך להפעיל כוחות. הם יודעים שהם נכנסים לאזור סכנה. הם חוצים גדר גבול שלנו. זה לא הפגנה, אפילו נגיד של החמאס, לא נגיד של מחאה אזרחית, אפילו של החמאס, בתוך שטחם, הם יכולים לעשות, חיזבאללה עושה את זה הרבה. הם יכולים לעשות הרבה הפגנות, אבל לא לחצות את הגדר. אילנה דיין: השאלה כשאנחנו, אבל כשאנחנו קוראים על מסרים שחמאס שלח, אולי גם שולח בימים אלה, לממשלת ישראל, לאורך השבועות האחרונים, אולי להתחיל לדבר על סוג של תהדיאה, סוג של, לא יודעת איך לקרוא לזה אפילו, רגיעה, הפוגה, הפסקת אש, שקט הדדי, יכול להיות שאלה מסרים שצריך היה להתייחס אליהם יותר ברצינות, בעיקר בהתחשב בסיר הלחץ בתוך עזה, בתנאים ההומניטריים הקשים, בזה שלאוכלוסייה אין כבר מה להפסיד? יורם כהן: זו שאלה מאוד עדינה, ואני אשתדל לענות עליה בצורה קצת אולי מרוכבת. אחד, יש בינינו תהדיאה. הפסקת אש זה סוג של תהדיאה. אנחנו ארבע שנים בהפסקת אש. ישראל לא חודרת לשם, לא הורגת שם, לא, אפילו לדעתי, גם לא מחממת את הגזרה, מעבירה מסרים של, בכל פרמטר שהוא של שקט. והיא גם מצהירה כמדיניות שהיא רוצה שקט. לדחות את המלחמה, לא להיכנס לעימות וכולי וכולי. אבל אני חייב להזכיר פה איזה עניין. יש פה מצב שהצד השני, נגיד שהוא מדבר באופן לא ישיר איתנו, אז דרך גורם שלישי, על תהדיאה, נקרא לזה ארוכת טווח, נגיד 10 שנים או 20 שנה, יש רמזים על זה. א', אני משוכנע, אני לא בקיא, אני משוכנע שכל הרמזים האלו או המסרים האלו מגיעים לממשלת ישראל, ממשלת ישראל צריכה להחליט אם היא מוכנה לדבר או לא לדבר עם חמאס בצורה עקיפה. אילנה דיין: בעבר עשינו את זה? בעבר כשהגיעו מסרים עקיפים כאלה, נכנסנו לזירה ורקדנו את הטנגו הזה איתם? יורם כהן: אני חושב שבתחומים האלה של הפסקת אש בצורה פורמלית, רשמית, בעת עימות. אבל לדעתי מועברים מסרים בתחומים של החיים, מרקם החיים באופן שוטף, על ידי מתאם הפעולה בשטחים, על ידי אנשי האו"ם, וכמובן על ידי המצרים, אולי גם על ידי גורמים אחרים שלדעתי הם פחות אפקטיביים. אבל הבעיה הגדולה זה לא האם לדבר איתם באופן עקיף, על מנת לשפר את המצב בעזה, ולפי דעתי צריך לשפר את המצב בעזה, גם את התשתיות, אולי גם דברים אחרים, אבל הצד שלהם, שהוא מדבר איתנו, הוא לא מדבר איתנו, נגיד, הפסקת אש מול הפסקת אש. הם רוצים 30 דברים אחרים. הוא רוצה נמל ימי, והוא רוצה נמל אווירי, והוא רוצה תנועה של אוכלוסייה חופשית לישראל, והוא רוצה [נקטע]. אילנה דיין: והוא רוצה לא להתפרק מנשקו, לא להפסיק לחפור מנהרות, ולא לתת את הרקטות להפוך אותן לאלומיניום. יורם כהן: השיח בינינו לבינם הוא כאילו, אפילו שאנחנו חזקים, וכאילו לכאורה הם החלשים, הם לא מדברים איתנו באותה שפה, ולא על מה, אפילו דברים אנושיים או הומניטריים, כמו גופות החללים שלנו, החיילים במקרה הזה, או הנעדרים שלנו, שנישבו על ידם. לא מוכנים לדבר איתנו בשום תחום, בשום תנאי, זה שלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. במקום לבנות אבני דרך של אמון, של אמון חלקי, של מחוות מצד לצד, שישראל גם תהיה, תוכל להגמיש את עמדותיה. אפילו הייתי אומר בעדינות, לקחת סיכונים. אנו לא מוכנים לקחת סיכונים כאשר העוינות כל כך גדולה. אילנה דיין: אם אני מבינה אותך נכון, אתה אומר הייתי רוצה להמליץ לממשלת ישראל לקחת סיכונים, רק באופן שבו מתנהג הפרטנר כרגע, או האין פרטנר הזה, אני לא בטוח שאפילו את זה אפשר לעשות. יורם כהן: אני יכול אבל להתייחס לכמה דברים שאני כן חושב שאפשר לעשות. אז קדימה. צריך להיווצר אווירה קצת יותר טובה ממה שהשבוע הזה כמובן, ולא תחת לחץ. אבל אם תיווצר אווירה טובה יותר, בינינו לבינם, לא רק במובן הזה של הגדר, אלא באופן כללי. יהיה אפשר בתנאים מסוימים לישראל לקחת סיכון ולאפשר, למשל, שאטלים או הוצאה של אנשים מעזה ישירות לירדן. לא דרך ישראל ולא דרך יהודה ושומרון. למנוע חיכוך עם גורמים ש[נקטע] ברוך ה' מצב יותר טוב. אילנה דיין: רגע, לא הבנתי, אבל דרך איפה להעביר אנשים מעזה לירדן, דרך איפה? יורם כהן: אוטובוסים, שאטלים. אילנה דיין: אבל כן דרך ישראל. יורם כהן: כן, ברור, ברור דרך ישראל. אבל ללא חניה או תחנה ברמאללה או בשכם או בחברון. ישירות לגשר. הדבר הזה אפשרי, הוא נעשה בעבר באופן מצומצם. אנחנו יכולים לעשות אותו באופן יותר שיטתי, דרך מעבר ארז, אנשים שאנחנו נאשר שהם ייצאו מעזה, לא מחבלים וכדומה, אפשר לעשות את זה, לשחרר לחץ, לאפשר לאנשים אולי לצאת ללימודים באופן יותר טוב, כל עוד המעבר ברפיח סגור. יש דברים שניתן לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להאיץ ככל הניתן, אני מניח שישראל בעד העניין הזה, אבל משום מה זה לא קורה, יש לזה הרבה סיבות, אבל לנסות לשבת ולראות למה הפרויקטים הבינלאומיים התשתיתיים, שקשורים באנרגיה, מים, ביוב וכדומה, לא מתבצעים בעזה. לישראל אין מניעה שהדבר הזה יקרה, להפך. אנחנו חושבים, או אני חושב, אני חושב שגם רוב הציבור חושב, שהציבור בעזה, גם אם הוא נשלט על ידי חמאס, ולצערנו לפני עשור הוא בחר בו, עדיין צריך לתת לו תנאים טובים, על מנת שהחיים שלהם יהיו סבירים. אילנה דיין: ולו רק שבסוף זה אינטרס שלנו. אני רוצה להספיק לגעת יורם כהן באמת בטקסט הזה המאוד מעניין של הנאום שלך בכנס הרצליה בשבוע שעבר. זה מאפשר לנו טיפה לפתוח את הפריזמה ואתה אומר שם בעצם במבט על, גם על עזה, גם על יהודה ושומרון, אין באמת סיכוי אמיתי להסדר מדיני עם הפלסטינים בעתיד הקרוב, יש כן אינטרס ישראלי-לאומי שזה יקרה. ואתה מזכיר שיחה שהייתה לך לפני שנים עם סוכן שהפעלת בשטחים, ושמעת ממנו משהו שעד עכשיו נשאר איתך. יורם כהן: זה כבר לפני הרבה מאוד שנים שעוד הייתי שטח, זה כמעט דור, 25 או 27 שנים, איש די בכיר אינטליגנטי, ובשיחות שהן שיחות צעד, שהן לא שיחות על מודיעין ומה קורה היום ומה ניתן לעשות וכולי, אלא על כל אחד שגם מדבר עם אנשים בצד השני ברמה די בכירה מנסה לבחון אופציות, נקרא לזה ככה, או באיזה תנאים נסתדר. ובאחת השיחות, הדימוי שהוא בחר לתת, זה סוג של דילמת אסיר, אבל בצד הזה הישראלי, והוא בחר לקרוא לצד הפלסטיני סוג של כדור ברזל, שרשרת שכבולה לך לרגל, שאתה לפעמים מתוסכל, אתה רוצה להיפרד ממנה, אתה הולך איתה לישון, אתה בועט בה לפעמים מרוב תסכול, אבל אתה לא נצליח להתפטר מזה. ואתה כל הזמן חולם על זה, ואתה לא יכול לעשות את זה. ולא רק את זה, שאם אתה לא מתייחס אליו בצורה מכובדת, במרכאות, או לא חושב על זה בהתנהלות שלך, או שאתה נופל, או שאתה שובר את האצבעות, או שאתה נגרר, או שחס וחלילה, אם אתה זורק את זה בחמת זעם לביצה, אתה פשוט שוקע אחריו. אילנה דיין: ואתה גוזר מזה איזושהי השקפה שאתה פורש באותו נאום, לא נספיק כמובן לפרוש את כולה, תחת הכותרת סור מרע ועשה טוב, גם צעדים הומניטריים וכן הלאה, אבל כשאתה אומר סור מרע יורם כהן, אתה אומר כי אתה חושש מצעדים של סיפוח? יורם כהן: אני חושש, קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שלא לעשות, ישראל, לא כדאי שהיא תעשה גם אם היא, אני חושב ש[קטע את המשפט - יד"ה], לא כדאי שתעשה צעדים בלתי הפיכים. כי אם אנחנו רוצים להגיע להסדר אי-פעם, ואני חושב גם צריך לשמור על הסדרי הביטחון, אבל אסור שנעשה דברים שהם יהיו בלתי הפיכים. דברים בלתי הפיכים הם כאלה שקשה מהם ללכת אחורה בין היתר, אם אנחנו נעשה סיפוח של כל יהודה ושומרון, בוא נהיה עכשיו שאנו יכולים, אני אומר יותר קיצוני. בוא נניח עכשיו שהפלסטינים מעוניינים, לא מוכנים, מעוניינים. אני חושב שזה יהיה איום ונורא לעתיד שלנו. ולכן, ללכת, אני חושב שצריך להימנע ממדינה אחת דו-לאומית, בוודאי בהיקפים של 40-50% אוכלוסייה עוינת אותנו. לכן, לעשות דברים שאפשר, ולא חכמים, אני חושב שזה דבר רע. זה צריך להימנע מזה. בכל מה שאנחנו, נעשה נקבע עמדה או יכולת או מציאות שהיא בלתי הפיכה. בזמנו נתתי דימוי אחר של עור של ג'ירף. כלומר, אם אנחנו נהיה בסיטואציה שכל יהודה ושומרון יהיו כתמים, חומים צהובים לבנים, כלומר שטח A, B ו-C, יישובים פלסטינים, ביניהם מעורבבים ישובים. לא ניתן לתת לפלסטינים בעצם שום דבר. לא יהיה להם רצף טריטוריאלי. אפילו, אני הייתי אומר בצורה קיצונית, אפילו את האוטונומיה, שכרגע זה נראה לי הדבר היחידי הרלוונטי בשנים הקרובות. הרי היחידי בשנים הקרובות. לא ניתן יהיה לתת את זה, כי לא יהיה אפשר בפועל לממש את זה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דברים שהם סור מרע. לא לעשות דברים שהם יגרמו לנו נזק, לפחות אם רוב העם לא חושב שכדאי לעשות את זה. ולא רק בהקשרים קואליציוניים, או בהקשרים אחרים. אבל יש הרבה דברים שאנחנו כן יכולים לעשות. יש גם דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים ללכת לקראת הפלסטינים בתחום הכלכלה, בתחום תשתיות, לפעמים אפילו בתנאים מסוימים. שוב פעם זה גם תלוי בהם. ההנהגה הפלסטינית המדינית לדעתי עושה הרבה טעויות. אבל בתחומים מסוימים שאם עוד פעם תיווצר אווירה טובה, אנחנו יכולים לעזור לכוחות הביטחון הפלסטיניים, זה לא מסכן אותנו. אנחנו יכולים לפעמים, הייתי אומר, לתת שטחים קטנים פתוחים בשטחי C לעביר לרשות כאות של מחווה טובה, כאלה שבכל הסדר שהוא עתידי זה לא יהיה חלק מה שנקרא מדינת ישראל. יש כמה דברים שאנו יכולים לעשות. הצד השני גם צריך לרקוד איתנו גם צריך להיות איתנו גם ברמה המדינית לא רק ברמה של התיאום, ברמה יותר טובה, ואם הדברים האלו אפשר, אני לא יודע תמיד אם אפשר לעשות אותם פוליטית בישראל. אבל האם כדאי לעשות אותם? אילנה דיין: כן, זהו, אני אפילו לא שואלת אותך, כי אני יודעת שלא תרצה להיכנס לזירה הזאת, רק לסיום, אני חייבת לספק את הסקרנות שלי. אתה מקבל טלפונים? יורם כהן: עד לפני שנה, הייתי אומר, הייתי מדי פעם, היו קוראים לי והייתי מדבר עם מי שצריך. אילנה דיין: האמת שזו תשובה לשאלה שלא שאלתי, לא, זו תשובה לשאלה שלא שאלתי, התכוונתי לומר, התכוונתי לשאול אם זה גם מעניין, שאתה אומר מתייעצים, היו מתייעצים לפחות, אני שואלת אם אתה מקבל הצעות, בימים האלה, בתקופה האחרונה, לקפוץ לזירה הפוליטית. יורם כהן: כן. כן, אבל אני נותן תשובה לכולם שאני לא החלטתי בכלל שאני רוצה להיכנס לזה, עדיין עקרונית. אבל אם מישהו מדבר איתי ושואל אותי מה אני חושב על הזירה הפלסטינית, או על ביטחון הפנים, או על פתרונות, או רעיונות, או הצעות, אני משתף. אבל לא מעבר לזה. אילנה דיין: ואנחנו גם נהנינו לשמוע את התובנות שלך הבוקר. יורם כהן, לשעבר ראש השב"כ, תודה רבה לך על השיחה הזאת. יורם כהן: -תודה רבה. כל טוב. סימוכין: אודיו: גל"צ. תמונה: יורם כהן, צילום מסך מ"כאן 11"

Jonathan D. Halevi

104,080 views • 1 year ago

יש מכונת רעל, ויש ברדוגו. האיש הוא ליגה משלו. ליגה של שפל המדרגה שמוציאה שם רע לחלאות באשר הם. גם בבוקר יום הזכרון דחוף לו להעליל, שוב, על גדי איזנקוט כי ״עמד על כך שאפשר להכיל את איראן גרעינית״. זה כמובן לא היה ולא נברא. על הדרך, החלאה מכניס לעלילה הזו גם את ״בכירי מערכת הבטחון״. איזה בכירים? יש שמות? יש ציטוטים? אין. אבל צריך לטנף את מערכת הבטחון בכל מחיר ובכל זמן, כי זה משרת את האדון, אז מטנפים. מה כן היה? מאמר שכתב איזנקוט בזמן היותו הרמטכ״ל, ונושאו היה צה״ל בשנת 2048, במלאת 100 שנים להיווסדו. יש במאמר הזה עשרה נושאים שצה״ל צריך להעמיק בהם לקראת שנתו המאה. הם בונים את העלילה הזו על אחד הסעיפים במאמר, הנה הוא, ציטוט מדוייק: ״התאמת צה״ל לאפשרות של כניסת נשק להשמדה המונית למזרח התיכון, באמצעות גיבוש תפיסה הכוללת מענה הגנתי והתקפי למימושה״. הסעיף הזה נכון גם היום. כל מנהיג או מפקד אחראי חייב להיות מוכן בכל רגע נתון גם לאפשרות שלמזרח התיכון יגיע איכשהו נשק להשמדה המונית. איפה יש כאן ״אפשר להכיל איראן גרעינית?״ יש כאן הכנה לכל תרחיש, יש כאן דיבור על מענה הגנתי והתקפי, איזנקוט בילה חלק ניכר מחייו במאבק במאמצי ההתגרענות של איראן. אגב, נתניהו כתב בשנת 1993 מאמר שכותרתו היתה ״עד 1999 איראן תהיה גרעינית״. מכל רכיביה של מכונת הרעל, ברדוגו הוא הרעיל ביותר, העילג ביותר, חסר העכבות ביותר, העבד הנרצע ביותר שאין משימה הקטנה על מידותיו. צריך יהיה לזכור את זה גם ביום שאחרי, כשיגיע זמן ריפוי.
0:23

יש מכונת רעל, ויש ברדוגו. האיש הוא ליגה משלו. ליגה של שפל המדרגה שמוציאה שם רע לחלאות באשר הם. גם בבוקר יום הזכרון דחוף לו להעליל, שוב, על גדי איזנקוט כי ״עמד על כך שאפשר להכיל את איראן גרעינית״. זה כמובן לא היה ולא נברא. על הדרך, החלאה מכניס לעלילה הזו גם את ״בכירי מערכת הבטחון״. איזה בכירים? יש שמות? יש ציטוטים? אין. אבל צריך לטנף את מערכת הבטחון בכל מחיר ובכל זמן, כי זה משרת את האדון, אז מטנפים. מה כן היה? מאמר שכתב איזנקוט בזמן היותו הרמטכ״ל, ונושאו היה צה״ל בשנת 2048, במלאת 100 שנים להיווסדו. יש במאמר הזה עשרה נושאים שצה״ל צריך להעמיק בהם לקראת שנתו המאה. הם בונים את העלילה הזו על אחד הסעיפים במאמר, הנה הוא, ציטוט מדוייק: ״התאמת צה״ל לאפשרות של כניסת נשק להשמדה המונית למזרח התיכון, באמצעות גיבוש תפיסה הכוללת מענה הגנתי והתקפי למימושה״. הסעיף הזה נכון גם היום. כל מנהיג או מפקד אחראי חייב להיות מוכן בכל רגע נתון גם לאפשרות שלמזרח התיכון יגיע איכשהו נשק להשמדה המונית. איפה יש כאן ״אפשר להכיל איראן גרעינית?״ יש כאן הכנה לכל תרחיש, יש כאן דיבור על מענה הגנתי והתקפי, איזנקוט בילה חלק ניכר מחייו במאבק במאמצי ההתגרענות של איראן. אגב, נתניהו כתב בשנת 1993 מאמר שכותרתו היתה ״עד 1999 איראן תהיה גרעינית״. מכל רכיביה של מכונת הרעל, ברדוגו הוא הרעיל ביותר, העילג ביותר, חסר העכבות ביותר, העבד הנרצע ביותר שאין משימה הקטנה על מידותיו. צריך יהיה לזכור את זה גם ביום שאחרי, כשיגיע זמן ריפוי.

Ben Caspit בן כספית

29,057 views • 5 months ago

נכחתי באירוע בו דיבר זיני אתמול. ואני יכולה להגיד בכנות מלאה שהתקשורת פשוט משקרת, מסלפת, ומרמה – אולי כחלק מקמפיין ההשחרה את זיני, אולי כי ההשחרה הזאת פשוט מאוד פופולרית. ההקלטות הראשונות שפורסמו חתוכות באופן מחריד, ומוציאות מתוך נאום של כשלושים דקות – נאום מורכב, מרובד, וענייני – דברים *הפוכים* ממה שזיני אמר. ככה זה כשלוקחים רק רבע משפט; ככה זה כשאין הקשר. גם את המשפט "אני שונאת הומואים שמתביישים בעצמם ולא גאים במי שהם אוהבים" אפשר להפוך ל"אני שונאת הומואים". והיות והייתי עדה לדברים המלאים ולהקשר בו הם נאמרו, אגיב לשני הדברים שמהם נוצרו שני הספינים המרכזיים, אם כי על הדברים המלאים אפשר לדבר הרבה הרבה. הראשון והמרכזי הוא שאלת הנאמנות לדרג הנבחר. אם תשמעו את הדברים המלאים, תבינו בקלות שזיני מדבר על נאמנות למדיניות מבלי לעכב אותה או לשנות אותה במקרים של אי הסכמה ערכית - כלומר, שלא משנה לו האם המדיניות ניצית או יונית, קוסמופוליטית או לאומית, וכדומה. לא מדובר בנאמנות אישית אוטוריטרית, אלא במקצועיות ובדה-פוליטיזציה, בהתנתקות מהמחנאות וציות לשלטון החוק אשר קובע כי השב"כ כפוף לראש הממשלה. במילים אחרות, אם אומרים לו לתקוף, הוא יתקוף; אם אומרים לו שלא לתקוף, הוא לא יתקוף; אם אומרים לו להתפטר, הוא יתפטר. במובן הזה, אם וכאשר ממשלת לא-ביבי תרצה לפטרו, הוא יילך פשוט בשקט, כי הפיטורים חוקיים וכי גישתו היא ציות לסמכויות *החוקיות* של הדרג הנבחר. הוא ציין בקולו כי מדובר בכל דרג באשר הוא ובכל ממשלה באשר היא, ולא סתם; כי הנאום היה נאום על עקרונות ועל מהות, ולא על סוגיה פוליטית כזו או אחרת ובוודאי לא על נתניהו או האופוזיציה אליו. ואז קפצו המזדעזעים - ומה מקומו של שלטון החוק? מה אם ראש הממשלה יצווה על משהו לא חוקי? ראשית, היה לגמרי ברור מההקשר שמדובר אך ורק במחלוקות ערכיות או פוליטיות ולא חוקיות, כי השיחה בכללותה הייתה, בין היתר, על המתח שנוצר בין נבחרי הציבור לבין הדרג המקצועי, וזאת כאשר נבחרי הציבור לא מצליחים להפעיל סמכויות *בצורה חוקית לגמרי*. אבל יותר מזה, זיני ציין באופן ברור וכן שמדינה בלי מערכת משפט חזקה זאת מדינה חרבה. במקביל, כשאדם בקהל התחיל למחוא כפיים על הביקורת (השולית לגמרי, אגב) שלו על הפקידות המשפטית, הוא עצר את זה. כלומר, ברור שלא מדובר בציות עיוור ופרסונלי – אלא דווקא ציות לאותו שלטון החוק. המזל שלנו במקרה הזה, הוא שאחרי שיצאו ההקלטות שעיוותו את הדברים כך שנשמע שהוא אומר דבר הופכיים ממה שהוא אמר באמת (וזה נעשה בכוונה, שלא יהיה לנו שום ספק בעניין הזה) – יצאו כמה סרטונים שמעניקים יותר הקשר או את המשפטים המלאים. תעשו לעצמכם טובה, תצפו בהם, ותראו את הפער בינם לבין ההקלטות הראשוניות. תחוו בעצמכם את עומק השקר. ייתכן ויהיו לכם ביקורות וזה כמובן לגיטימי, ייתכן ותהיינה לכם שאלות על הדברים המלאים באמת וזה יהיה מובן – אבל תראו כמה, לעזאזל, מרמים אתכם. כמה מנסים להציג לכם דמון טוטליטרי שמזיל ריר של נאמנות כלפי נתניהו, כשהדברים לא רק הרבה יותר מתונים ומורכבים – אלא, כאמור, הפוכים בתכלית. וזה עוד יצא בערוץ 15 – ערוץ שהתכוון להיות מקצועי וימני, והוכיח שהוא לא. הספין היה חזק ממנו; הסנסציה והתרמית היו מפתות מדי לערוץ החדש והלא פופולרי, שמנסה לצבור פופולריות על ידי קרקסנות, רמאות ושקר. אני הייתי מאלו שהורידו את האפליקציה של ערוץ 15 במטרה לתמוך במהלך. הורדתי אותה, כי אין לי שום צורך בעוד שקרנים – ובכך הם הצטרפו ל-11, 12, 13 ו-14. וזה כמובן מעלה לנו שאלה לגבי כל מה שאנחנו יודעים מהתקשורת, לגבי כל הדלפה, כל מקור, כל שבריר אינפורמציה; שברירי הסרטונים על מה שקורה ביו"ש ובעזה, שברירי הדיונים בקבינט, שברירי הדיווחים על הזירה הגלובלית, ומה לא. אי אפשר שלא לתהות כמה שברירי הדיווחים הופכים כל מיני אימרות ואירועים ל"אני שונאת הומואים", כשהאימרה המקורית הייתה "אני שונאת הומואים שמתביישים בעצמם ולא גאים במי שהם אוהבים". אבא שלי סיפר לי שהוא הבין את עומק השקר של המשטר הסובייטי בתחילת נעוריו לאחר פיצוץ צ'רנוביל. הוא חי בעיר לא רחוקה מאוד מהפיצוץ, והתקשורת דיווחה שאין שום נזק ואין סכנה – ואפשר לצאת לרחובות ואפשר להמשיך לקיים את המצעד של תנועת הנוער הקומוניסטית החגיגית שבדיוק תוכנן בסמוך לפיצוץ. ואכן, כולם הקשיבו וכולם יצאו למצעד. ובמצעד הוא גילה משהו שהפתיע אותו: כל אנשי שרשרת ההנהגה ומשפחותיהם לא נכחו במצעד. לאט לאט, התגלה שהם ברחו מהעיר מערבה, רחוק מהפיצוץ. בהמשך, הגיעו גם כל מיני פליטים שסיפרו את האמת. אבל גם כשהם סיפרו את האמת, אנשים פשוט סירבו להאמין שמה שמספרים להם בתקשורת עד כדי כך לא נכון. רק כמה נערים ספורים לא יכלו לעמוד בפער שבין המציאות לבין הדיווח, והתחילו למרוד בשלטון; חלק מהמרד היה ניסיון להבין את האמת על המציאות שסביבם. למזלנו, בשונה מאוקראינה הסובייטית, השלטון והעיתונות בישראל אינם מעורבבים; למזלנו, יש לנו את הרשתות החבריות ויש לנו תחרות מסוימת בין ערוצי התקשורת, לכן קל עבורנו הרבה יותר לעמוד מול השקרים. אבל השקרים שם, והם בכל מקום, והם אוכלים את החברה שלנו ואת העולם כולו.
3:09

נכחתי באירוע בו דיבר זיני אתמול. ואני יכולה להגיד בכנות מלאה שהתקשורת פשוט משקרת, מסלפת, ומרמה – אולי כחלק מקמפיין ההשחרה את זיני, אולי כי ההשחרה הזאת פשוט מאוד פופולרית. ההקלטות הראשונות שפורסמו חתוכות באופן מחריד, ומוציאות מתוך נאום של כשלושים דקות – נאום מורכב, מרובד, וענייני – דברים *הפוכים* ממה שזיני אמר. ככה זה כשלוקחים רק רבע משפט; ככה זה כשאין הקשר. גם את המשפט "אני שונאת הומואים שמתביישים בעצמם ולא גאים במי שהם אוהבים" אפשר להפוך ל"אני שונאת הומואים". והיות והייתי עדה לדברים המלאים ולהקשר בו הם נאמרו, אגיב לשני הדברים שמהם נוצרו שני הספינים המרכזיים, אם כי על הדברים המלאים אפשר לדבר הרבה הרבה. הראשון והמרכזי הוא שאלת הנאמנות לדרג הנבחר. אם תשמעו את הדברים המלאים, תבינו בקלות שזיני מדבר על נאמנות למדיניות מבלי לעכב אותה או לשנות אותה במקרים של אי הסכמה ערכית - כלומר, שלא משנה לו האם המדיניות ניצית או יונית, קוסמופוליטית או לאומית, וכדומה. לא מדובר בנאמנות אישית אוטוריטרית, אלא במקצועיות ובדה-פוליטיזציה, בהתנתקות מהמחנאות וציות לשלטון החוק אשר קובע כי השב"כ כפוף לראש הממשלה. במילים אחרות, אם אומרים לו לתקוף, הוא יתקוף; אם אומרים לו שלא לתקוף, הוא לא יתקוף; אם אומרים לו להתפטר, הוא יתפטר. במובן הזה, אם וכאשר ממשלת לא-ביבי תרצה לפטרו, הוא יילך פשוט בשקט, כי הפיטורים חוקיים וכי גישתו היא ציות לסמכויות *החוקיות* של הדרג הנבחר. הוא ציין בקולו כי מדובר בכל דרג באשר הוא ובכל ממשלה באשר היא, ולא סתם; כי הנאום היה נאום על עקרונות ועל מהות, ולא על סוגיה פוליטית כזו או אחרת ובוודאי לא על נתניהו או האופוזיציה אליו. ואז קפצו המזדעזעים - ומה מקומו של שלטון החוק? מה אם ראש הממשלה יצווה על משהו לא חוקי? ראשית, היה לגמרי ברור מההקשר שמדובר אך ורק במחלוקות ערכיות או פוליטיות ולא חוקיות, כי השיחה בכללותה הייתה, בין היתר, על המתח שנוצר בין נבחרי הציבור לבין הדרג המקצועי, וזאת כאשר נבחרי הציבור לא מצליחים להפעיל סמכויות *בצורה חוקית לגמרי*. אבל יותר מזה, זיני ציין באופן ברור וכן שמדינה בלי מערכת משפט חזקה זאת מדינה חרבה. במקביל, כשאדם בקהל התחיל למחוא כפיים על הביקורת (השולית לגמרי, אגב) שלו על הפקידות המשפטית, הוא עצר את זה. כלומר, ברור שלא מדובר בציות עיוור ופרסונלי – אלא דווקא ציות לאותו שלטון החוק. המזל שלנו במקרה הזה, הוא שאחרי שיצאו ההקלטות שעיוותו את הדברים כך שנשמע שהוא אומר דבר הופכיים ממה שהוא אמר באמת (וזה נעשה בכוונה, שלא יהיה לנו שום ספק בעניין הזה) – יצאו כמה סרטונים שמעניקים יותר הקשר או את המשפטים המלאים. תעשו לעצמכם טובה, תצפו בהם, ותראו את הפער בינם לבין ההקלטות הראשוניות. תחוו בעצמכם את עומק השקר. ייתכן ויהיו לכם ביקורות וזה כמובן לגיטימי, ייתכן ותהיינה לכם שאלות על הדברים המלאים באמת וזה יהיה מובן – אבל תראו כמה, לעזאזל, מרמים אתכם. כמה מנסים להציג לכם דמון טוטליטרי שמזיל ריר של נאמנות כלפי נתניהו, כשהדברים לא רק הרבה יותר מתונים ומורכבים – אלא, כאמור, הפוכים בתכלית. וזה עוד יצא בערוץ 15 – ערוץ שהתכוון להיות מקצועי וימני, והוכיח שהוא לא. הספין היה חזק ממנו; הסנסציה והתרמית היו מפתות מדי לערוץ החדש והלא פופולרי, שמנסה לצבור פופולריות על ידי קרקסנות, רמאות ושקר. אני הייתי מאלו שהורידו את האפליקציה של ערוץ 15 במטרה לתמוך במהלך. הורדתי אותה, כי אין לי שום צורך בעוד שקרנים – ובכך הם הצטרפו ל-11, 12, 13 ו-14. וזה כמובן מעלה לנו שאלה לגבי כל מה שאנחנו יודעים מהתקשורת, לגבי כל הדלפה, כל מקור, כל שבריר אינפורמציה; שברירי הסרטונים על מה שקורה ביו"ש ובעזה, שברירי הדיונים בקבינט, שברירי הדיווחים על הזירה הגלובלית, ומה לא. אי אפשר שלא לתהות כמה שברירי הדיווחים הופכים כל מיני אימרות ואירועים ל"אני שונאת הומואים", כשהאימרה המקורית הייתה "אני שונאת הומואים שמתביישים בעצמם ולא גאים במי שהם אוהבים". אבא שלי סיפר לי שהוא הבין את עומק השקר של המשטר הסובייטי בתחילת נעוריו לאחר פיצוץ צ'רנוביל. הוא חי בעיר לא רחוקה מאוד מהפיצוץ, והתקשורת דיווחה שאין שום נזק ואין סכנה – ואפשר לצאת לרחובות ואפשר להמשיך לקיים את המצעד של תנועת הנוער הקומוניסטית החגיגית שבדיוק תוכנן בסמוך לפיצוץ. ואכן, כולם הקשיבו וכולם יצאו למצעד. ובמצעד הוא גילה משהו שהפתיע אותו: כל אנשי שרשרת ההנהגה ומשפחותיהם לא נכחו במצעד. לאט לאט, התגלה שהם ברחו מהעיר מערבה, רחוק מהפיצוץ. בהמשך, הגיעו גם כל מיני פליטים שסיפרו את האמת. אבל גם כשהם סיפרו את האמת, אנשים פשוט סירבו להאמין שמה שמספרים להם בתקשורת עד כדי כך לא נכון. רק כמה נערים ספורים לא יכלו לעמוד בפער שבין המציאות לבין הדיווח, והתחילו למרוד בשלטון; חלק מהמרד היה ניסיון להבין את האמת על המציאות שסביבם. למזלנו, בשונה מאוקראינה הסובייטית, השלטון והעיתונות בישראל אינם מעורבבים; למזלנו, יש לנו את הרשתות החבריות ויש לנו תחרות מסוימת בין ערוצי התקשורת, לכן קל עבורנו הרבה יותר לעמוד מול השקרים. אבל השקרים שם, והם בכל מקום, והם אוכלים את החברה שלנו ואת העולם כולו.

Daria Schleifer 🤷‍♀️

49,069 views • 2 months ago

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון
15:44

תשקיעו 15 דק׳ להקשיב לדבריה של כבוד נשיאת בהמ״ש העליון, דורית ביניש, בזום אתמול שיאיא פינק ארגן. הבאתי חלק מהדברים. ——— ההפיכה המשטרית בעיצומה. היא לא חלפה מן העולם. זאת הייתה אשליה שלנו, שהצלחנו. מהר מאוד כאשר הופיע שר המשפטים בינואר 23 והציג את תוכניתו, הבנו שזו לא מהפכה משפטית אלא הפיכה משטרית. הציבור הבין את זה ויצא לרחוב. ונתנו לנו תחושה שבלמנו את ההפיכה. במובן מסוים זה נכון, כאשר בית המשפט לא קיבל את הפרקטיקה לא לבקר את הממשלה על פי סבירות התנהגותה ומעשיה. הייתה תחושה שאנחנו עצרנו. למרבה הצער זה לא נגמר. על אף המצב הביטחוני, על אף כל הקשיים אנחנו בעיצומה של דהירה של הממשלה לממש את תוכניתה להפיכה משטרית. הדבר המטריד, הוא לא פיטורי שר כזה או אחר, זה מאד מטריד, אבל הדבר המרכזי הוא: יש לנו שלטון שחותר להפוך אותנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. הוא נבחר בדרך דמוקרטית. זה כבר קרה הרבה פעמים בהיסטוריה. לא האמנו שנהיה במצב כזה, אבל זהו התהליך. יש דהירה. לעצור את ההפיכה הזאת זו חובתנו המיידית. מה הרעיון של ההפיכה הזו? הבסיס של משטר דמוקרטי זה 3 רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הממשלה לא מסתירה את כוונתה לצמצם את הרשויות האחרות. כלומר הכנסת כבר בשיטה שלנו בידי שליטה של הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני. הרצון הנוסף הוא להשתלט על המשפט, על בית המשפט, על התקשורת, על האקדמיה. זה מפתח לשלטון טוטליטרי. ניצול של דרכים דמוקרטיות לביטול הדמוקרטיה. התוכנית היא לפרק את המוסדות צעד אחרי צעד. אם לא בחקיקה אז בדרך מעשית. הם לא הצליחו למזלנו עדיין, אבל הם בהחלט בדרך להשתלט על המוסדות השונים, וזו הכוונה, להרוס. וכאן אנחנו מגיעים למכתב היועצת המשפטית שמתריעה על כך בעצם, על לכל התחושות שיש לנו, שצעד אחרי צעד הממשלה פועלת באופן לא חוקי. כל כוחה של הממשלה נובע מהחוק. היא יכולה לעשות רק מה שהחוק מתיר. כל אדם חופשי לעשות אלא אם אסור, אבל הממשלה יכולה לעשות רק מה שמותר לה על פי חוק. אז ״איזון בחוק״ זה התחלה והקידום של השיטה לחיסול הדמוקרטיה. ומה המכתב אומר? היועמ״שית אמרה – אנחנו יודעים היטב איך מתקבלות החלטות: יש נוהג רב שנים, יש תקנון הממשלה, יש דרך לעבודת ממשלה, כל נושא שעולה לממשלה מחייב הכנה מראש של הרפרנטים בממשלה, חוות דעת משפטית אם צריך. מכל זה מתעלמים: לפי המכתב הם מתנהגים כאילו לא צריכים חוות דעת של היועץ המשפטי הממשלה, הממשלה יכולה לקבל יעוץ מאנשים פרטיים ממזכיר הממשלה, שזה ממש לא תפקידו, מאנשים שונים שהם מעדיפים את דעתם וחוות דעתם המשפטית. אבל, על פי הדין במדינה, חד משמעית, (זה הובהר פעמים רבות בפסק הדין) מי שחוות דעתו המשפטית מחייבת את הממשלה זה היועצת המשפטית הממשלה. זה תפקידה להנחות את הממשלה איך תוכל לפעול על פי חוק. אם לא מכינים קודם חוות דעת, אם מתעלמים מחוות דעת היועצת המשפטית ואם מבקשים חוות דעת בדרכים עקיפות של אנשים לא מוסמכים, --- אז זה צפצוף על החוק, והמשמעות היא שהממשלה פועלת כעבריינית, לא על פי חוק. זה חלק מהצעדים שמובילים לשליטה המוחלטת שלה. אז מתמנים מינויים לא מקצועיים על בסיס פוליטי, בלי שמתקיימים התכונות והכישורים הנדרשים לתפקיד, אנו רואים שנמנעים מלמנות נשיא לבית המשפט העליון, זה חלק משיטת ההשתלטות. רק ימנו שופטים אם הם יהיו נאמנים לממשלה ולא למדינה, זה המבחן, ולכן צריך את הסכמת הדרג הפוליטי לכל מינוי על פי תפיסת שר המשפטים. יש כוונה (וזה כבר בחקיקה) למנות נציב תלונות על שופטים, לא בדרך שהייתה עד היום, רוצים שהכנסת תבחר את נציב תלונות על שופטים, והוא יהווה איום על העצמאות השיפוטית. כי אם שופט ייתן פסק דין שלא ייראה לנציב, אז הכי פשוט יהיה להדיח אותו. כי לנציב יש סמכות להמליץ על הדחה. כל הדברים האלה הם חלק מאיום מאד רציני על מערכת המשפט, שתפקידה לשמור על האיזונים, ועל הבקרה על המערכת. הממשלה צוברת כוח, כדי לגמד את כוחן של המוסדות המקצועיים האחרים. אני מאמינה מאוד שגם היועצת המשפטית, וגם בית המשפט מתכוונים ועומדים כחומה בצורה, אבל נעשים כל הצעדים כדי לסכל את העבודה שלהם. ולכן אנחנו כל פעם שומעים את הנוסח, את הסגנון איך הם מדברים על היועצת, כמו שמדברים על אלופי הצבא וקציני הצבא. איך אפשר לצפות שהציבור יכבד את המוסדות, אם מי שיושב בשלטון של הממשלה מזלזל בצורה כזאת במוסדות המדינה? הסכנה היא הרבה יותר גדולה מזה שאדם מסוים יפוטר השיטה כולה היא לבלוע את הערכים הדמוקרטיים, ערכים שלשמם קמה המדינה הזאת, המוסדות שנבנו, וזו שחיקה, וזה פוגע בביטחון. חיינו שזורים עם הצרכים הבטחונים ועם הנאמנות למדינה ולא לממשלה, זה אלף-בית. שלא נטעה, זה קו אדום. אין גבולות למה שהם מעיזים. אני לא מעלה על דעתי שיעיזו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, ושאנחנו נקבל את זה. אני לא יכולה להתנבא, אך אני מאמינה שזה יוציא מאות אלפים לרחובות. אין לנו כלים אחרים. אני חושבת שאם חס וחלילה הממשלה תעז להגשים את החלום ולפטר יועצת משפטית, אני מקווה שהחוות יהיו מלאים מוחים. אני מצפה למספר ענק עתק, שהממשלה לא תוכל להתעלם ממנו, כי בעצם הממשלה קיבלה את המנדט מהציבור למשטר דמוקרטי, אך פועלת בניגוד למנדט שהיא קיבלה. היא הפקירה אותנו ביטחונית, היא הפקירה אותנו גם מבחינה חוקתית, משפטית, מוסדית. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. גם מאה אלף לא מספיק. אם חס וחלילה יקרה דבר כזה, הרחוב צריך להיות מלא. לא ניתן להמשיך בתהליך הזה. הגדולה של בית המשפט שלנו כל שנות קיומו, הייתה עצמאותו, תנאי שזה יהיה מוסד עצמאי, לא נשיא מטעם הממשלה ולא שופט מטעם הממשלה, זה כוחו, וזה גם האיזון שניתן לבית משפט אל מול הכוח של הממשלה והרשות המבצעת. הציבור שיוצא נותן כח לשומרי הסף. ממה ישאבו כוח המוסדות האלה של שומרי הסף אם לא מהאמון והרצון לשרת את הציבור כמו שמגיע לו? הם עושים את מלאכתם וכולנו חייבים לתמוך לחזק אותם, לתת להם את הגיבוי. אני מאוד מאמינה בכוח הזה. (למי שרוצה להשלים את כל הזום: ) <<<<< לעוד עדכונים בקבוצות נהון

Karine Nahon • קרין נהון

26,509 views • 2 years ago

מנסור עבאס: "אם יש מחלוקת, דוד [אמסלם], בין הנביא מוחמד לבין [שבט] קורייש, אתה צריך לעמוד לצידו של הנביא מוחמד, כי הוא ממשיך דרכו של הנביא משה; במשך שנים האיסלאם קיבל את היהדות והיהודים. יש חילוקי דעות; אבל לא בעקרונות האמונה והמוסר; הסיפורים על בני ישראל והיהודים נמצאים בקוראן" ב-8 ביולי 2026, חבר הכנסת מנסור עבאס (منصور عباس), יו"ר הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ), המייצגת בכנסת את התנועה האיסלאמית (הפלג הדרומי), פרסם את ההודעה הבאה בפייסבוק (במקור בערבית): "בכנסת אמרתי את דבריי בהגנה על האיסלאם והמוסלמים: דתנו [האיסלאם] היא דת רחמים וצדק, ואסור לצמצם אותה להכפשה, הסתה ועיוות [האמת]". עבאס צרף סרטון וידאו מתוך דיון בכנסת, כמובא להלן: דוד אמסלם: בגלל שהמוסלמים רוצים להרוג את עם ישראל בגלל שאנחנו יהודים. מנסור עבאס: עזוב אותך מההסתה הזאת. יש טעות אסטרטגית גם של מזרחנים יהודים שמנסים להשחיר את הפנים של האיסלאם כדת, ושל המוסלמים וההיסטוריה המוסלמית. בהיבט הדתי, ואני איש דת ומכיר את השריעה [ההלכה] האיסלאמית על פרטיה, ואת הקשר הדתי עם היהדות, ובכלל תפיסת האיסלאם, שהאיסלאם הוא ממשיך את דרכם של כל הדתות המונותאיסטיות. כל דת שנובעת מאמונה באל אחד יחיד ובנביאים אנחנו מאמינים, ובספרי הקודש אנחנו מאמינים, ואנחנו הולכים בדרכו של הנביא מוחמד עליו השלום, ובדרכו של הקוראן. ואם יש מחלוקת, דוד [אמסלם], בין הנביא מוחמד לבין [שבט] קורייש [قريش - שבט ערבי חזק ומכובד ממכה, שממנו יצא הנביא מוחמד ושלט על הכעבה ועל מסחר החג' במאה ה-6–7], אתה צריך לעמוד לידו ולצידו של הנביא מוחמד, כי הוא ממשיך את דרכו של הנביא משה, ואתה לא צריך להיות נגדו [נגד מוחמד], ולא להאשים אותו [את מוחמד]. לא, אני לא מדבר באופן אינדיבידואלי עליך כדוד [אמסלם], אלא כתפיסה. ולא, אני אספר לך, אני אתן לך תשובות. אתה צריך להיות לידו [של מוחמד]. אני אתן לך תשובה. אני אתן לך תשובה.זאת כתפיסה, אבל אני יודע שחשובה לך הדת והאמונה, ולכן דוד [אמסלם], לא לחצות את הקווים, ולהיות עם האנשים שעינו, ורדפו, והאשימו את הנביא מוחמד. הוא בסך הכל ממשיך דרכם של כל הנביאים. אצלנו בתפיסה הדתית אומרים, שהנביאים הם אחים, ובכלל כל האנושות היא משפחה אחת לאב אחד ולאימא אחת. זאת התפיסה ההומניסטית באיסלאם. התפיסה ההומניסטית באיסלאם אומרת, שאנחנו משפחה אחת, אחר כך הפכנו לשבטים, ועמים, וקבוצות וכולי, כדי שנכיר אחד את השני, וזה תרגום חלקי של פסוק בקוראן. [קוראן, פרק: 49 פסוק: 13]. עכשיו, לקשר בין היהדות לאיסלאם - האיסלאם, בוודאי שמכיר ביהדות, ויש לה מעמד באיסלאם. וכשמוסלמים רצו לאלץ, להכריח את הבנים שלהם, חלק מהבנים שלהם, או אחים שלהם להתאסלם, אחרי שהם אימצו את היהדות או הנצרות, פסוק בקוראן קבע שאין כפייה בדת - لا اكراه في الدين [קוראן, פרק: 2 פסוק: 256]. ולכן, במשך שנים האיסלאם קיבל את היהדות ואת היהודים. יש חילוקי דעות, יש חילוקי דעות בין הדתות בתחומים מסוימים, אבל לא בעקרונות של האמונה, של המוסר. גם מבחינת ההיסטוריה, הסיפורים של בני ישראל, של היהודים, נמצאים בקוראן, והביקורת שיש על התנהגותם של היהודים ושל המוסלמים בקוראן זה אותה ביקורת שיש לתורה על התנהגותם של בני ישראל. זו ביקורת לגיטימית. אבל לשלול את זכותם, לחיים, לביטחון, לחופש, זה לא נכון. סימון דוידסון [סגן יו"ר הכנסת ממפלגת "יש עתיד"]: רגע, אני רוצה להגיד לך משהו, בבקשה, [מילה לא ברורה] מנסור, וגם לשר [דוד] אמסלם. מה שהיה פה זה רגע היסטורי נדיר. לשבת ולהקשיב. מנסור [עבאס] הקשיב לשר [דוד] אמסלם, אחרי זה ה[דוד] אמסלם הקשיב למנסור [עבאס]. אני חושב שחברי הכנסת היו ככה עם העיניים פקוחות, וגם הקהל למעלה. הבית הזה [הכנסת] צריך ללמוד להקשיב. אני מודה לכם על השיח הזה, זה היה, אני חושב, מרתק. זהו, אז אני רוצה להגיד בבקשה, אדוני. מנסור עבאס: נחזור לענייננו. סימוכין:
3:21

מנסור עבאס: "אם יש מחלוקת, דוד [אמסלם], בין הנביא מוחמד לבין [שבט] קורייש, אתה צריך לעמוד לצידו של הנביא מוחמד, כי הוא ממשיך דרכו של הנביא משה; במשך שנים האיסלאם קיבל את היהדות והיהודים. יש חילוקי דעות; אבל לא בעקרונות האמונה והמוסר; הסיפורים על בני ישראל והיהודים נמצאים בקוראן" ב-8 ביולי 2026, חבר הכנסת מנסור עבאס (منصور عباس), יו"ר הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ), המייצגת בכנסת את התנועה האיסלאמית (הפלג הדרומי), פרסם את ההודעה הבאה בפייסבוק (במקור בערבית): "בכנסת אמרתי את דבריי בהגנה על האיסלאם והמוסלמים: דתנו [האיסלאם] היא דת רחמים וצדק, ואסור לצמצם אותה להכפשה, הסתה ועיוות [האמת]". עבאס צרף סרטון וידאו מתוך דיון בכנסת, כמובא להלן: דוד אמסלם: בגלל שהמוסלמים רוצים להרוג את עם ישראל בגלל שאנחנו יהודים. מנסור עבאס: עזוב אותך מההסתה הזאת. יש טעות אסטרטגית גם של מזרחנים יהודים שמנסים להשחיר את הפנים של האיסלאם כדת, ושל המוסלמים וההיסטוריה המוסלמית. בהיבט הדתי, ואני איש דת ומכיר את השריעה [ההלכה] האיסלאמית על פרטיה, ואת הקשר הדתי עם היהדות, ובכלל תפיסת האיסלאם, שהאיסלאם הוא ממשיך את דרכם של כל הדתות המונותאיסטיות. כל דת שנובעת מאמונה באל אחד יחיד ובנביאים אנחנו מאמינים, ובספרי הקודש אנחנו מאמינים, ואנחנו הולכים בדרכו של הנביא מוחמד עליו השלום, ובדרכו של הקוראן. ואם יש מחלוקת, דוד [אמסלם], בין הנביא מוחמד לבין [שבט] קורייש [قريش - שבט ערבי חזק ומכובד ממכה, שממנו יצא הנביא מוחמד ושלט על הכעבה ועל מסחר החג' במאה ה-6–7], אתה צריך לעמוד לידו ולצידו של הנביא מוחמד, כי הוא ממשיך את דרכו של הנביא משה, ואתה לא צריך להיות נגדו [נגד מוחמד], ולא להאשים אותו [את מוחמד]. לא, אני לא מדבר באופן אינדיבידואלי עליך כדוד [אמסלם], אלא כתפיסה. ולא, אני אספר לך, אני אתן לך תשובות. אתה צריך להיות לידו [של מוחמד]. אני אתן לך תשובה. אני אתן לך תשובה.זאת כתפיסה, אבל אני יודע שחשובה לך הדת והאמונה, ולכן דוד [אמסלם], לא לחצות את הקווים, ולהיות עם האנשים שעינו, ורדפו, והאשימו את הנביא מוחמד. הוא בסך הכל ממשיך דרכם של כל הנביאים. אצלנו בתפיסה הדתית אומרים, שהנביאים הם אחים, ובכלל כל האנושות היא משפחה אחת לאב אחד ולאימא אחת. זאת התפיסה ההומניסטית באיסלאם. התפיסה ההומניסטית באיסלאם אומרת, שאנחנו משפחה אחת, אחר כך הפכנו לשבטים, ועמים, וקבוצות וכולי, כדי שנכיר אחד את השני, וזה תרגום חלקי של פסוק בקוראן. [קוראן, פרק: 49 פסוק: 13]. עכשיו, לקשר בין היהדות לאיסלאם - האיסלאם, בוודאי שמכיר ביהדות, ויש לה מעמד באיסלאם. וכשמוסלמים רצו לאלץ, להכריח את הבנים שלהם, חלק מהבנים שלהם, או אחים שלהם להתאסלם, אחרי שהם אימצו את היהדות או הנצרות, פסוק בקוראן קבע שאין כפייה בדת - لا اكراه في الدين [קוראן, פרק: 2 פסוק: 256]. ולכן, במשך שנים האיסלאם קיבל את היהדות ואת היהודים. יש חילוקי דעות, יש חילוקי דעות בין הדתות בתחומים מסוימים, אבל לא בעקרונות של האמונה, של המוסר. גם מבחינת ההיסטוריה, הסיפורים של בני ישראל, של היהודים, נמצאים בקוראן, והביקורת שיש על התנהגותם של היהודים ושל המוסלמים בקוראן זה אותה ביקורת שיש לתורה על התנהגותם של בני ישראל. זו ביקורת לגיטימית. אבל לשלול את זכותם, לחיים, לביטחון, לחופש, זה לא נכון. סימון דוידסון [סגן יו"ר הכנסת ממפלגת "יש עתיד"]: רגע, אני רוצה להגיד לך משהו, בבקשה, [מילה לא ברורה] מנסור, וגם לשר [דוד] אמסלם. מה שהיה פה זה רגע היסטורי נדיר. לשבת ולהקשיב. מנסור [עבאס] הקשיב לשר [דוד] אמסלם, אחרי זה ה[דוד] אמסלם הקשיב למנסור [עבאס]. אני חושב שחברי הכנסת היו ככה עם העיניים פקוחות, וגם הקהל למעלה. הבית הזה [הכנסת] צריך ללמוד להקשיב. אני מודה לכם על השיח הזה, זה היה, אני חושב, מרתק. זהו, אז אני רוצה להגיד בבקשה, אדוני. מנסור עבאס: נחזור לענייננו. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

21,559 views • 2 months ago

אני חוזר אליכם שוב עם קמפיין הגיוס, והפעם עם קליפ שמאוד שעשע אותי להכין עבורכם, כי מותר ואפילו רצוי לצחוק על הסיפור הזה. נודה על האמת, אם הוא לא היה תביעה אמיתית בבית משפט אמיתי בעיר בירתנו האמיתית, הוא היה נראה כמו מערכון שכתב סטודנט שנה א' שקיבל מטלה בקורס בכתיבה יוצרת אבל יש לו רק מנוי חינמי לצ'טGPT. כאמור, זו לא בדיחה. זאת תביעה אמיתית עם הוצאות אמיתיות שהדבר היחיד שיותר אבסורדי ממנה זו העובדה שאני בכלל צריך להתמודד איתה. כולנו רואים איך מתנהל השיח הציבורי בימינו. רוב מי שנאבקים במכונת הרעל מגייסים תרומות עבור תביעות עם דיבה אמיתית, לא שטות דיגיטלית שנעצה סיכה באגו של "פובליציסט" עם קוקו וחוסר הבנת הנקרא. (כן, יש מצב שהוא ישקול לתבוע אותי גם על המירכאות סביב המילה "פובליציסט"). התביעה הזו מגוחכת אבל ההתמודדות מולה לא מצחיקה בכלל וגובה מחיר יומיומי שלא נראה מבחוץ. ובכל זאת, משהו אחד כן נראה: התמיכה שלכם עד עכשיו הייתה מדהימה ומרגשת, יותר ממה שציפיתי או העזתי לקוות. גם אנשים שאני לא מכיר, ואפילו אנשים שבדרך כלל לא מסכימים איתי על כלום, הושיטו יד. זה לא מובן מאליו. זה לא רגעי. ועדיין, ההוצאות לא נעלמות והתביעה לא קפאה באוויר. כדי להמשיך בלי לקרוס אני צריך עוד עזרה. אין לי ממש אפשרות אחרת. זה נותן לי לא רק את האמצעים להתמודד אלא גם את הכוח לחייך מול מציאות שעושה פרצוף של "נו באמת, על זה?". זה מביך לאללה לבקש עזרה. שוב. ושוב. אין שום דרך לייפות את זה. זה חשוף, זה לא נעים, אתה מרגיש כמו מתחזה ואומר לעצמך בשקט שברור שיש מטרות ראויות יותר. אבל מה לעשות, אולי הוא שטותי, אבל זה המאבק שלי. ולא רק. הזכות לדבר בלי לחשוש מתביעות השתקה שרק נראות שוליות חשובה לא פחות. אם אין באמת קו אדום. היום זה אני. מחר זה כל אחד שמרים גבה במקום להשתחוות. בתגובות תמצאו קישור לכל אפשרויות התרומה ולכל הפוסטים שפרסמתי עד היום בנושא. כל סכום, קטן ככל שיהיה, יעזור לי לצלוח את התביעה הזו בלי להישחק כלכלית בדרך. כמו שהבטחתי, כל מה שיישאר מעבר להוצאות יועבר כתרומה למרכז אלון ולמערך עוטף עצורים. תודה עצומה לכל מי שתמכו, עזרו בהפצה או זרקו מילה טובה עד עכשיו, ולכל מי שאולי שוקלים לעשות זאת. אני אמשיך, וגם אשתדל לשעשע אתכם בדרך. לא כי יש לי כוח, אלא כי אין לי באמת ברירה.
1:13

אני חוזר אליכם שוב עם קמפיין הגיוס, והפעם עם קליפ שמאוד שעשע אותי להכין עבורכם, כי מותר ואפילו רצוי לצחוק על הסיפור הזה. נודה על האמת, אם הוא לא היה תביעה אמיתית בבית משפט אמיתי בעיר בירתנו האמיתית, הוא היה נראה כמו מערכון שכתב סטודנט שנה א' שקיבל מטלה בקורס בכתיבה יוצרת אבל יש לו רק מנוי חינמי לצ'טGPT. כאמור, זו לא בדיחה. זאת תביעה אמיתית עם הוצאות אמיתיות שהדבר היחיד שיותר אבסורדי ממנה זו העובדה שאני בכלל צריך להתמודד איתה. כולנו רואים איך מתנהל השיח הציבורי בימינו. רוב מי שנאבקים במכונת הרעל מגייסים תרומות עבור תביעות עם דיבה אמיתית, לא שטות דיגיטלית שנעצה סיכה באגו של "פובליציסט" עם קוקו וחוסר הבנת הנקרא. (כן, יש מצב שהוא ישקול לתבוע אותי גם על המירכאות סביב המילה "פובליציסט"). התביעה הזו מגוחכת אבל ההתמודדות מולה לא מצחיקה בכלל וגובה מחיר יומיומי שלא נראה מבחוץ. ובכל זאת, משהו אחד כן נראה: התמיכה שלכם עד עכשיו הייתה מדהימה ומרגשת, יותר ממה שציפיתי או העזתי לקוות. גם אנשים שאני לא מכיר, ואפילו אנשים שבדרך כלל לא מסכימים איתי על כלום, הושיטו יד. זה לא מובן מאליו. זה לא רגעי. ועדיין, ההוצאות לא נעלמות והתביעה לא קפאה באוויר. כדי להמשיך בלי לקרוס אני צריך עוד עזרה. אין לי ממש אפשרות אחרת. זה נותן לי לא רק את האמצעים להתמודד אלא גם את הכוח לחייך מול מציאות שעושה פרצוף של "נו באמת, על זה?". זה מביך לאללה לבקש עזרה. שוב. ושוב. אין שום דרך לייפות את זה. זה חשוף, זה לא נעים, אתה מרגיש כמו מתחזה ואומר לעצמך בשקט שברור שיש מטרות ראויות יותר. אבל מה לעשות, אולי הוא שטותי, אבל זה המאבק שלי. ולא רק. הזכות לדבר בלי לחשוש מתביעות השתקה שרק נראות שוליות חשובה לא פחות. אם אין באמת קו אדום. היום זה אני. מחר זה כל אחד שמרים גבה במקום להשתחוות. בתגובות תמצאו קישור לכל אפשרויות התרומה ולכל הפוסטים שפרסמתי עד היום בנושא. כל סכום, קטן ככל שיהיה, יעזור לי לצלוח את התביעה הזו בלי להישחק כלכלית בדרך. כמו שהבטחתי, כל מה שיישאר מעבר להוצאות יועבר כתרומה למרכז אלון ולמערך עוטף עצורים. תודה עצומה לכל מי שתמכו, עזרו בהפצה או זרקו מילה טובה עד עכשיו, ולכל מי שאולי שוקלים לעשות זאת. אני אמשיך, וגם אשתדל לשעשע אתכם בדרך. לא כי יש לי כוח, אלא כי אין לי באמת ברירה.

Gadi S. ⏳🇮🇱🎗️

31,328 views • 10 months ago

״פורטל ענק״ כסגן שר במשרד רה”מ, חלפתי שוב ושוב על פני המסדרון הנטוש של מה שהיה אמור להיות מערך ההסברה הלאומי, המקום היה נטוש ועזוב, גוף שנועד לגייס את הכוחות החזקים והמוחות מהעם היהודי למערכה נגד הדה-לגיטימציה והשקרים האנטישמיים נגד ישראל בעולם. ננטש. תחת שנות נתניהו המערך הזה צומק לזרוע דוברות פוליטית שנועדה לשרת את הגחמות ראש הממשלה ולא את הציבור הישראלי. נפתלי בנט, ויאיר פינס מנכ״ל המשרד שהיה מקצוען אמיתי, זיהו את הפוטנציאל, הם גייסו לראש מערך ההסברה את אלעד טנא המצוין ואת גדי עזרא שעמד בראש מטה ההסברה השניים לא האמינו למראה עיניהם, הזנחה פושעת ואיום אסטרטגי אמיתי, הם גיסו מחדש אנשים והחלו להחיות ולאייש את המשרד, הם בנו אסטרטגיה וחילות למלחמה ברשתות, בקמפוסים ובתקשורת. גדי הקפיד לשלוח מסרים לשרים ולחברי הכנסת כל שבוע כדי לוודא שאין את החרפה שמתרחשת שם היום ושאף אחד לא עושה ״פדיחות״ לישראל בעולם ומשרת את הנרטיב של אויבינו ימח שמם, בקיצור מקצוען. אבל אז הוקמה הממשלה הנוכחית שפשוט קברה הכל. כל האנשים הטובים שגויסו מצאו את עצמם בבית! במקומם קיבלנו את הגברת הצווחנית גלית ״פורטל״-אטבריאן היא אומנם קיבלה תקציב עתק של מאה מיליון שקל, סמכויות ומדפסת, והיא הבטיחה להקים ״פורטל ענק” ו”מכונת הסברה אימתנית” שהתגלו כאוויר חם, היא פשוט לא הכירה את עבודת הממשלה, לא היו לה יכולות ניהול או חזון, אז היא דגרה על הכסף תוך שהיא זורעת רעל, נגד מילואימניקים, הייטקיסטים, טייסים וכל האנשים הטובים שבונים את המדינה הזו. ואז רגע האמת הגיע, והממשלה נתפסה עם המכנסיים למטה פתאום כולם ״ראו לה״. ה”פורטל” של דלית לא קיים, והוואקום הותיר אותנו חסרי חימוש במלחמת התודעה מול הנאצים מהחמאס ותומכיו האנטישמיים ברשתות החברתיות ובתקשורת. התוצאות לא איחרו להגיע: ישראלים רבים נמצאים היום בסכנה של ממש ברחבי העולם, הלגיטימציה למלחמה המוצדקת נגד הנאצים מהחמאס נשחקה, הכשלון בהסברה הוא כשלון בטחוני עצום אבל הצונאמי לא עצר שם גם הייטק והייצוא הביטחוני נפגעו קשות. הכישלון בהסברה, יצר אמברגו נשק וצווים משפטיים נגד נתניהו וגלנט, היום עומדים בעולם מול שוקת שבורה ישראלים שמותקפים על ידי חלאות אדם שהוזנו בשקר הפלסטיני, תמונות שקריות ויצירת מציאות אלטרנטיבית מולה עומדת אומת ההיטק חסרת אונים וחסרה מערך הסברה אמיתי שיתן מענה בזמן אמת זה מחדל חמור שלא תוקן עד היום למעט גיבורי שעה כמו איילון לוי, יוסף חדאד, אמילי שריידר, אלה קינן דני בולר ועוד אחרים וטובים שעובדים בהתנדבות, מלבד זאת לממשלה אין מענה אמיתי. כל ישראלי שנחשף בעולם לאיומים ולאנטישמיות הקשה יכול כבר לסמן את האשמים בחידלון הזה במרקר צהוב לגברת ״פורטל״ אטבריאן יש במקרה הזה הרבה מאוד משקל.
1:06

״פורטל ענק״ כסגן שר במשרד רה”מ, חלפתי שוב ושוב על פני המסדרון הנטוש של מה שהיה אמור להיות מערך ההסברה הלאומי, המקום היה נטוש ועזוב, גוף שנועד לגייס את הכוחות החזקים והמוחות מהעם היהודי למערכה נגד הדה-לגיטימציה והשקרים האנטישמיים נגד ישראל בעולם. ננטש. תחת שנות נתניהו המערך הזה צומק לזרוע דוברות פוליטית שנועדה לשרת את הגחמות ראש הממשלה ולא את הציבור הישראלי. נפתלי בנט, ויאיר פינס מנכ״ל המשרד שהיה מקצוען אמיתי, זיהו את הפוטנציאל, הם גייסו לראש מערך ההסברה את אלעד טנא המצוין ואת גדי עזרא שעמד בראש מטה ההסברה השניים לא האמינו למראה עיניהם, הזנחה פושעת ואיום אסטרטגי אמיתי, הם גיסו מחדש אנשים והחלו להחיות ולאייש את המשרד, הם בנו אסטרטגיה וחילות למלחמה ברשתות, בקמפוסים ובתקשורת. גדי הקפיד לשלוח מסרים לשרים ולחברי הכנסת כל שבוע כדי לוודא שאין את החרפה שמתרחשת שם היום ושאף אחד לא עושה ״פדיחות״ לישראל בעולם ומשרת את הנרטיב של אויבינו ימח שמם, בקיצור מקצוען. אבל אז הוקמה הממשלה הנוכחית שפשוט קברה הכל. כל האנשים הטובים שגויסו מצאו את עצמם בבית! במקומם קיבלנו את הגברת הצווחנית גלית ״פורטל״-אטבריאן היא אומנם קיבלה תקציב עתק של מאה מיליון שקל, סמכויות ומדפסת, והיא הבטיחה להקים ״פורטל ענק” ו”מכונת הסברה אימתנית” שהתגלו כאוויר חם, היא פשוט לא הכירה את עבודת הממשלה, לא היו לה יכולות ניהול או חזון, אז היא דגרה על הכסף תוך שהיא זורעת רעל, נגד מילואימניקים, הייטקיסטים, טייסים וכל האנשים הטובים שבונים את המדינה הזו. ואז רגע האמת הגיע, והממשלה נתפסה עם המכנסיים למטה פתאום כולם ״ראו לה״. ה”פורטל” של דלית לא קיים, והוואקום הותיר אותנו חסרי חימוש במלחמת התודעה מול הנאצים מהחמאס ותומכיו האנטישמיים ברשתות החברתיות ובתקשורת. התוצאות לא איחרו להגיע: ישראלים רבים נמצאים היום בסכנה של ממש ברחבי העולם, הלגיטימציה למלחמה המוצדקת נגד הנאצים מהחמאס נשחקה, הכשלון בהסברה הוא כשלון בטחוני עצום אבל הצונאמי לא עצר שם גם הייטק והייצוא הביטחוני נפגעו קשות. הכישלון בהסברה, יצר אמברגו נשק וצווים משפטיים נגד נתניהו וגלנט, היום עומדים בעולם מול שוקת שבורה ישראלים שמותקפים על ידי חלאות אדם שהוזנו בשקר הפלסטיני, תמונות שקריות ויצירת מציאות אלטרנטיבית מולה עומדת אומת ההיטק חסרת אונים וחסרה מערך הסברה אמיתי שיתן מענה בזמן אמת זה מחדל חמור שלא תוקן עד היום למעט גיבורי שעה כמו איילון לוי, יוסף חדאד, אמילי שריידר, אלה קינן דני בולר ועוד אחרים וטובים שעובדים בהתנדבות, מלבד זאת לממשלה אין מענה אמיתי. כל ישראלי שנחשף בעולם לאיומים ולאנטישמיות הקשה יכול כבר לסמן את האשמים בחידלון הזה במרקר צהוב לגברת ״פורטל״ אטבריאן יש במקרה הזה הרבה מאוד משקל.

💙Abir Kara אביר קארה

13,458 views • 1 year ago

המילים של סוג'וד ממג'ד אל-כרום הן סטירת לחי מצלצלת לכל מי שעדיין שקוע בתרדמת. בלי להתנצל, דקות ספורות אחרי חקירת משטרה, היא מיישירה מבט למצלמה ושופכת את האמת שכל כך הרבה פוליטיקאים מנסים לטייח: הגליל איננו צפון ישראל בעיניה, אלא "פלסטין הכבושה". וכשהיא בוחרת לצטט לחוקרים את השורה "אדמת הערביות היא לערבים - ציוני, ארוז וחלוף לך!" - היא לא מדקלמת פולקלור, היא משרטטת יעד אסטרטגי. המראיין שמהלל אותה כ"גיבורה" רק חותם את האירוע: זו אינה מחאה אזרחית על כביש או על תקציב חינוך, זו מלחמת דת - מלחמת בעלות על אדמת ארץ ישראל. הטרגדיה היא לא מה שהיא אומרת, אלא האופן שבו המערכת הישראלית בוחרת להחריש אוזניים. במקום לראות בזה מרד לאומני גלוי, הממסד המשפטי והביטחוני מתעקש לתרגם שנאה לאומית למונחים של "זכויות הפרט" ו"חופש הביטוי". שוטפים לנו את המוח שנים שתמורת עוד תקציבים, עוד אזורי תעשייה ועצימת עיניים סדרתית מול בנייה בלתי חוקית, נקבל שקט. אבל אי אפשר לקנות נאמנות בכסף, ובטח שלא בריפיון. כשמדינה מפגינה חולשה וספק בצדקת דרכה, הצד השני מזהה את הריק ונכנס בו בכל הכוח. מי שקורא לנו לארוז, לא יירגע כשנסלול לו מחלף. הוא רואה בוויתורים שלנו עדות לכך שהציונות היא אפיזודה חולפת. שאנחנו מוותרים על מדינת העם היהודי! הבעיה מעולם לא הייתה חוסר במשאבים, אלא אובדן מוחלט של תודעת בעל הבית. הפכנו לאורחים מבוהלים בנחלת אבותינו, שמתנצלים על עצם נוכחותם ומאפשרים לגיס עוין להרים ראש מבפנים, בחסות תעודות זהות כחולות ותקציבי עתק. המשחק הזה חייב להיגמר, ובאופן חד-משמעי. הזכות לחיות כאן בכבוד ובשלום שמורה אך ורק למי שמקבל על עצמו את הריבונות היהודית במלואה, ללא קריצות וללא תנאים. מי שמגדיר את עצמו כאויב, שרואה בציונות פשע ומייחל לגירושנו - מקומו אינו כאן. לא שלילת רישיון, לא קנס מנהלי ולא שחרור מתוקשר מהתחנה, אלא שלילת מעמד והוצאה מהארץ. הגליל, ממש כמו הנגב וירושלים, הוא לב לבו של הבית הלאומי שלנו. מי שדורש מהיהודים "לארוז ולחלוף", יגלה שמי שיארוז בסופו של דבר את חפציו הוא רק מי שמסרב להכיר בזכותנו הבלעדית על הארץ הזו. הגיע הזמן להפסיק להתנצל, ולהתחיל לשלוט. הגיע הזמן לנצח!
1:14

המילים של סוג'וד ממג'ד אל-כרום הן סטירת לחי מצלצלת לכל מי שעדיין שקוע בתרדמת. בלי להתנצל, דקות ספורות אחרי חקירת משטרה, היא מיישירה מבט למצלמה ושופכת את האמת שכל כך הרבה פוליטיקאים מנסים לטייח: הגליל איננו צפון ישראל בעיניה, אלא "פלסטין הכבושה". וכשהיא בוחרת לצטט לחוקרים את השורה "אדמת הערביות היא לערבים - ציוני, ארוז וחלוף לך!" - היא לא מדקלמת פולקלור, היא משרטטת יעד אסטרטגי. המראיין שמהלל אותה כ"גיבורה" רק חותם את האירוע: זו אינה מחאה אזרחית על כביש או על תקציב חינוך, זו מלחמת דת - מלחמת בעלות על אדמת ארץ ישראל. הטרגדיה היא לא מה שהיא אומרת, אלא האופן שבו המערכת הישראלית בוחרת להחריש אוזניים. במקום לראות בזה מרד לאומני גלוי, הממסד המשפטי והביטחוני מתעקש לתרגם שנאה לאומית למונחים של "זכויות הפרט" ו"חופש הביטוי". שוטפים לנו את המוח שנים שתמורת עוד תקציבים, עוד אזורי תעשייה ועצימת עיניים סדרתית מול בנייה בלתי חוקית, נקבל שקט. אבל אי אפשר לקנות נאמנות בכסף, ובטח שלא בריפיון. כשמדינה מפגינה חולשה וספק בצדקת דרכה, הצד השני מזהה את הריק ונכנס בו בכל הכוח. מי שקורא לנו לארוז, לא יירגע כשנסלול לו מחלף. הוא רואה בוויתורים שלנו עדות לכך שהציונות היא אפיזודה חולפת. שאנחנו מוותרים על מדינת העם היהודי! הבעיה מעולם לא הייתה חוסר במשאבים, אלא אובדן מוחלט של תודעת בעל הבית. הפכנו לאורחים מבוהלים בנחלת אבותינו, שמתנצלים על עצם נוכחותם ומאפשרים לגיס עוין להרים ראש מבפנים, בחסות תעודות זהות כחולות ותקציבי עתק. המשחק הזה חייב להיגמר, ובאופן חד-משמעי. הזכות לחיות כאן בכבוד ובשלום שמורה אך ורק למי שמקבל על עצמו את הריבונות היהודית במלואה, ללא קריצות וללא תנאים. מי שמגדיר את עצמו כאויב, שרואה בציונות פשע ומייחל לגירושנו - מקומו אינו כאן. לא שלילת רישיון, לא קנס מנהלי ולא שחרור מתוקשר מהתחנה, אלא שלילת מעמד והוצאה מהארץ. הגליל, ממש כמו הנגב וירושלים, הוא לב לבו של הבית הלאומי שלנו. מי שדורש מהיהודים "לארוז ולחלוף", יגלה שמי שיארוז בסופו של דבר את חפציו הוא רק מי שמסרב להכיר בזכותנו הבלעדית על הארץ הזו. הגיע הזמן להפסיק להתנצל, ולהתחיל לשלוט. הגיע הזמן לנצח!

משה פייגלין Moshe Feiglin

12,103 views • 11 days ago

נאום השותפות של מנסור עבאס. בנאום מרגש של תקווה, מתינות, שפיות ואנושיות פתח היום בבוקר, היו"ר עבאס, את הוועידה הארצית ה-28 של רע״מ, שבמהלכה ייבחרו המועמדים של המפלגה לכנסת. הוועידה התכנסה בטייבה בהשתתפות כ-1,050 חברי המפלגה מכל רחבי הארץ. לראשונה מפלגת רע"מ תציג ברשימה מועמד יהודי, נוצרי ומוסלמי. בטקסטים, לא פחות מדרמטים, בכנות נדירה, עבאס הציג משנה סדורה של שותפות אמיתית ומושרשת על הארץ הזו, בין ערבים ליהודים. אלו הציטוטים המשמעותיים מדבריו: "נוכל להושיט יד לחברה היהודית ולהציג מודל לשותפות ערבית-יהודית אמיתית, ולא ייצוג סמלי בלבד... זוהי התרופה, אחים יקרים, לגזענות ולפאשיזם. עליכם להיות סכר בפני הפאשיזם. אנחנו גשר להשגת מטרות אלה: גשר להבנה, גשר לפיוס, גשר לסיום המלחמות... אנחנו שותפים, ויש לנו זכות לקבל החלטות ולקבוע מדיניות... אני לא מוכן שנדיר את עצמנו ממעגל קבלת ההחלטות... אנחנו לא אזרחים מדרגה שנייה, שלישית ורביעית. הערבי אינו מסכים לשבת על ספסל המחליפים. מי אמר שנשים מתמודדות רק על המושב הרביעי? למה שלא תהיה תחרות על המושבים האחרים?.. בפעם הבאה ברשימה המאוחדת תהיינה מתמודדות על ראשות הרשימה המאוחדת בפעם הבאה...אין דבר שמגביל את תפקידכן או את נוכחותכן." במשך עשורים פעלה הפוליטיקה הערבית בישראל מעמדת מחאה, אופוזיציה קבועה, הצבעה נגד, תביעת זכויות מבחוץ. עבאס מוחק את העמדה הזו כאופציה לגיטימית ומכנה אותה "ספסל המחליפים" ו"תפקיד המעודדים". במקומה הוא מציב תביעה לשלטון ממש, לא ייצוג, לא הידברות, אלא ישיבה במקום שבו מתקבלות ההחלטות ונקבעת המדיניות. עבאס אינו תוקף רק את הימין הישראלי אלא גם את הקונצנזוס ואת הקיצונים במגזר שלו, הוא מגדיר את הסירוב לשלטון כהחלשה עצמית. עבאס מדבר על נשים, הוא לא מסתפק בהבטחת מקום ברשימה, הוא מציב ראשות רשימה כאופק. דברים אמיצים אלה הם ביקורת על היררכיה מגדרית שמרנית בתוך החברה הערבית, שנאמרת בראש חוצות בכנס תנועה שבסיסה הוא איסלאמי. עבאס הוא מנהיג אמיץ, חכם, פרגמטי מהפכן, הוא ייחקק בדברי הימים של מדינת ישראל כנושא הדגל של חיים משותפים ושל שיוייון בין יהודים לערבים, פשוט כי אין ברירה אחרת. עבאס הוא הקונטרסט, האצבע בעין לכל הגזענים והפאשיסטים היהודים שהרימו ראש תחת שלטונו של עוכר ישראל, בנימין נתניהו. למנסור עבאס, למפלגת רע"ם ולכל המגזר הערבי, תפקיד מכריע בסילוק ממשלת ההפקרות, השנאה והבגידה של בנימין נתניהו. בואו, ערבים ויהודים, בואו ננהר לקלפיות וניצור ביחד עתיד משותף בארץ הטובה הזו. עוד 66 ימים למהפך הגדול 💪🇮🇱 Mansour Abbas מנסור עבאס
2:52

נאום השותפות של מנסור עבאס. בנאום מרגש של תקווה, מתינות, שפיות ואנושיות פתח היום בבוקר, היו"ר עבאס, את הוועידה הארצית ה-28 של רע״מ, שבמהלכה ייבחרו המועמדים של המפלגה לכנסת. הוועידה התכנסה בטייבה בהשתתפות כ-1,050 חברי המפלגה מכל רחבי הארץ. לראשונה מפלגת רע"מ תציג ברשימה מועמד יהודי, נוצרי ומוסלמי. בטקסטים, לא פחות מדרמטים, בכנות נדירה, עבאס הציג משנה סדורה של שותפות אמיתית ומושרשת על הארץ הזו, בין ערבים ליהודים. אלו הציטוטים המשמעותיים מדבריו: "נוכל להושיט יד לחברה היהודית ולהציג מודל לשותפות ערבית-יהודית אמיתית, ולא ייצוג סמלי בלבד... זוהי התרופה, אחים יקרים, לגזענות ולפאשיזם. עליכם להיות סכר בפני הפאשיזם. אנחנו גשר להשגת מטרות אלה: גשר להבנה, גשר לפיוס, גשר לסיום המלחמות... אנחנו שותפים, ויש לנו זכות לקבל החלטות ולקבוע מדיניות... אני לא מוכן שנדיר את עצמנו ממעגל קבלת ההחלטות... אנחנו לא אזרחים מדרגה שנייה, שלישית ורביעית. הערבי אינו מסכים לשבת על ספסל המחליפים. מי אמר שנשים מתמודדות רק על המושב הרביעי? למה שלא תהיה תחרות על המושבים האחרים?.. בפעם הבאה ברשימה המאוחדת תהיינה מתמודדות על ראשות הרשימה המאוחדת בפעם הבאה...אין דבר שמגביל את תפקידכן או את נוכחותכן." במשך עשורים פעלה הפוליטיקה הערבית בישראל מעמדת מחאה, אופוזיציה קבועה, הצבעה נגד, תביעת זכויות מבחוץ. עבאס מוחק את העמדה הזו כאופציה לגיטימית ומכנה אותה "ספסל המחליפים" ו"תפקיד המעודדים". במקומה הוא מציב תביעה לשלטון ממש, לא ייצוג, לא הידברות, אלא ישיבה במקום שבו מתקבלות ההחלטות ונקבעת המדיניות. עבאס אינו תוקף רק את הימין הישראלי אלא גם את הקונצנזוס ואת הקיצונים במגזר שלו, הוא מגדיר את הסירוב לשלטון כהחלשה עצמית. עבאס מדבר על נשים, הוא לא מסתפק בהבטחת מקום ברשימה, הוא מציב ראשות רשימה כאופק. דברים אמיצים אלה הם ביקורת על היררכיה מגדרית שמרנית בתוך החברה הערבית, שנאמרת בראש חוצות בכנס תנועה שבסיסה הוא איסלאמי. עבאס הוא מנהיג אמיץ, חכם, פרגמטי מהפכן, הוא ייחקק בדברי הימים של מדינת ישראל כנושא הדגל של חיים משותפים ושל שיוייון בין יהודים לערבים, פשוט כי אין ברירה אחרת. עבאס הוא הקונטרסט, האצבע בעין לכל הגזענים והפאשיסטים היהודים שהרימו ראש תחת שלטונו של עוכר ישראל, בנימין נתניהו. למנסור עבאס, למפלגת רע"ם ולכל המגזר הערבי, תפקיד מכריע בסילוק ממשלת ההפקרות, השנאה והבגידה של בנימין נתניהו. בואו, ערבים ויהודים, בואו ננהר לקלפיות וניצור ביחד עתיד משותף בארץ הטובה הזו. עוד 66 ימים למהפך הגדול 💪🇮🇱 Mansour Abbas מנסור עבאס

Danny Gallant דני גלנט

107,322 views • 1 month ago

דלפ: דבריו של הרב דוב לנדו אכן הוצאו מהקשרם. ימים ספורים אחרי השבעה באוקטובר, אלוף משנה ארז אשל נכנס בסערה לביתו של הרב דוב לנדו, מנהיג דגל התורה. הוא ביקש מהרב שיורה לחרדים להשתתף בהלוויות של חללים ולבקר פצועים, הרב השיב בזעקה: "חס ושלום" והסביר שחרדי צריך לשמור על הנפש שלו חזקה כדי שהוא יוכל ללמוד תורה. תאונה בין תפיסות עולם. את התיעוד הזה אני מעלה כעת משום שקל לתקוף את דבריו של הרב לנדו על חובשי הכיפות הסרוגות מזווית האזרחות או השוויון בנטל. קל לחולל סערה תקשורתית. האמת מורכבת יותר: הרב לנדו הוא לא פוליטיקאי שכשל בלשונו, הרב לנדו הוא הנציג של תפיסת עולם טהורה וסטרילית שרואה בלימוד התורה קו אידיאולוגי שאסור לאפשר לשום טראומה לאומית, גם לא לאסון ה-7 באוקטובר, למוטט או לסדוק. אני חושב שדבריו של הרב לנדו הוצאו מהקשרם, הוא לא כינה את הדתיים לאומיים או את חיילי צה"ל רוצחים. תאזינו שוב לנקודת המוצא של הרב לנדו כפי שהיא מובעת בשיח עם ארז אשל, תאזינו לתשתית האידיאולוגית שעליה נשענת החברה החרדית, שעליה מחונך כל ילד וילדה בחינוך החרדי. למרות הסביבה הסופר מיליטריסטית, למרות ה'צבאיות' ששולטת בכל פינה במדינה, הילד החרדי מחונך מילדותו שאין שום משמעות לנשק, אין גם שום ערך בריבונות לאומית או בשלטון עצמי, יש ערך אך ורק ללימוד התורה. גם ימים אחרי טבח השבעה באוקטובר, מאורע מסעיר ואפוקליפטי שהגיע לפתחי בתינו, הרב לנדו קובע שלא רק שצריך רק לשבת וללמוד תורה, כלומר לא להתגייס לצבא, אלא שגם אסור לבקר פצועים או להשתתף בהלוויות של חללי צה"ל משום שחשיפה למראות כואבים תפגע בנפשו של לומד התורה ומתוך כך איכות לימודו תיפגע. לתפיסת הרב לנדו, אם אין שום משמעות לנשק גם אין צורך לעשות בו שימוש. מי שמשתמש בנשק, הרי הוא עלול לשפוך דמים. זו התפיסה החרדית הטהורה, הסטרילית. ואתם יכולים לא לאהוב אותה, להתחרפן ממנה, ללגלג אודות הרלוונטיות שלה כשאנחנו מוקפים באויבים מכל עבר, אתם יכולים להעביר ביקורת על האידיאל התורני הזה שגובר על תפיסת המציאות, אתם יכולים גם לדרוש לחדול מלממן את הדרך החינוכית הזו, אבל נהיר לי שכשהרב לנדו, כמעט בן מאה, תוקף את דרכה של הציונות הדתית, כוונתו גולמית בהרבה מהדרך שבה דבריו התפרשו בכלי התקשורת. השגיאה בקוד הלשוני החרדי מתרחשת כמעט בכל יום בתקשורת הישראלית, לרב לנדו הרי הודבקה תווית של ערל לב ולכן הוצאת הדברים מהקשרם היא כמעט מובנית מאליה. הציבור הרחב שופט את המילים של הרב לנדו דרך הקודים שלו, דרך שוויון בנטל, דרך המציאות עצמה. השפה שונה ועל כן התהום פעורה.
0:58

דלפ: דבריו של הרב דוב לנדו אכן הוצאו מהקשרם. ימים ספורים אחרי השבעה באוקטובר, אלוף משנה ארז אשל נכנס בסערה לביתו של הרב דוב לנדו, מנהיג דגל התורה. הוא ביקש מהרב שיורה לחרדים להשתתף בהלוויות של חללים ולבקר פצועים, הרב השיב בזעקה: "חס ושלום" והסביר שחרדי צריך לשמור על הנפש שלו חזקה כדי שהוא יוכל ללמוד תורה. תאונה בין תפיסות עולם. את התיעוד הזה אני מעלה כעת משום שקל לתקוף את דבריו של הרב לנדו על חובשי הכיפות הסרוגות מזווית האזרחות או השוויון בנטל. קל לחולל סערה תקשורתית. האמת מורכבת יותר: הרב לנדו הוא לא פוליטיקאי שכשל בלשונו, הרב לנדו הוא הנציג של תפיסת עולם טהורה וסטרילית שרואה בלימוד התורה קו אידיאולוגי שאסור לאפשר לשום טראומה לאומית, גם לא לאסון ה-7 באוקטובר, למוטט או לסדוק. אני חושב שדבריו של הרב לנדו הוצאו מהקשרם, הוא לא כינה את הדתיים לאומיים או את חיילי צה"ל רוצחים. תאזינו שוב לנקודת המוצא של הרב לנדו כפי שהיא מובעת בשיח עם ארז אשל, תאזינו לתשתית האידיאולוגית שעליה נשענת החברה החרדית, שעליה מחונך כל ילד וילדה בחינוך החרדי. למרות הסביבה הסופר מיליטריסטית, למרות ה'צבאיות' ששולטת בכל פינה במדינה, הילד החרדי מחונך מילדותו שאין שום משמעות לנשק, אין גם שום ערך בריבונות לאומית או בשלטון עצמי, יש ערך אך ורק ללימוד התורה. גם ימים אחרי טבח השבעה באוקטובר, מאורע מסעיר ואפוקליפטי שהגיע לפתחי בתינו, הרב לנדו קובע שלא רק שצריך רק לשבת וללמוד תורה, כלומר לא להתגייס לצבא, אלא שגם אסור לבקר פצועים או להשתתף בהלוויות של חללי צה"ל משום שחשיפה למראות כואבים תפגע בנפשו של לומד התורה ומתוך כך איכות לימודו תיפגע. לתפיסת הרב לנדו, אם אין שום משמעות לנשק גם אין צורך לעשות בו שימוש. מי שמשתמש בנשק, הרי הוא עלול לשפוך דמים. זו התפיסה החרדית הטהורה, הסטרילית. ואתם יכולים לא לאהוב אותה, להתחרפן ממנה, ללגלג אודות הרלוונטיות שלה כשאנחנו מוקפים באויבים מכל עבר, אתם יכולים להעביר ביקורת על האידיאל התורני הזה שגובר על תפיסת המציאות, אתם יכולים גם לדרוש לחדול מלממן את הדרך החינוכית הזו, אבל נהיר לי שכשהרב לנדו, כמעט בן מאה, תוקף את דרכה של הציונות הדתית, כוונתו גולמית בהרבה מהדרך שבה דבריו התפרשו בכלי התקשורת. השגיאה בקוד הלשוני החרדי מתרחשת כמעט בכל יום בתקשורת הישראלית, לרב לנדו הרי הודבקה תווית של ערל לב ולכן הוצאת הדברים מהקשרם היא כמעט מובנית מאליה. הציבור הרחב שופט את המילים של הרב לנדו דרך הקודים שלו, דרך שוויון בנטל, דרך המציאות עצמה. השפה שונה ועל כן התהום פעורה.

יואלי ברים yoeli brim

90,563 views • 2 months ago

מסתובב ברשת קטע עם האחים של שורד השבי, עמרי מירן המזוהים עם פורום תקווה שבו הם אומרים שואבא שלהם דני מירן שקראתי לו תמיד: הצ׳יף של מטה משפחות החטופים, נחטף ע״י המטה. כן, אני יודעת שדני בשבועות האחרונים כועס על המטה, אבל מה שהאחים של עמרי עושים עכשיו הוא בלתי נסלח. הייתי לצד דני בשנה הראשונה, אפשר להגיד הכל אבל אף אחד לא חטף את דני מירן שהיה עטוף כפי שהמדינה בראשות בנימין נתניהו לא דאגה לעטוף. לא רק עטוף, דאגו לו לכל מה שהיה צריך במקום שהמדינה לא הייתה. וגם נתנה לו במה לזעוק את זעקתו. ובמילים שלו ויש מספיק תיעודים שיעידו על כך. אבל זאת לא הנקודה. מה שחמור זה שרק לפני חמישה ימים פרסם מתי טוכפלד שבנימין נתניהו מתכנן מתקפה חריפה על מטה החטופים והאחים מירן הם כנראה חלק מהתוכנית ונראה שהם גררו את אבא שלהם למשפט שלמה. יפה שדני, אבא שלהם סלח להם על שבירכו בראיון לעודד בן עמי את לישי ואותו על היותם סוכנים של החמאס! לא פחות! אבל זה בעיקר מעיד עליו ולא עליהם. לחשוב שאח שלהם והאזרח עמרי מירן שב אחרי שנתיים בשבי וצריך עכשיו להתמודד עם הקרע המשפחתי הזה שצף ומונע רק מאינטרסים פוליטיים זה מחריד. ובטח לא עוזר לשיקום של עמרי. אני לא מתכוונת לתת לבנימין נתניהו להצליח במתקפה שלוחת הרסן שלו בצורה הצינית והאכזרית הזאת. ולגבי הסרטונים של החטופים ששודרו או חלקים מהם שודרו, ״המחיר״ של החטופים שנחטפו במשמרת של בנימין נתניהו לא היה נמוך יותר או יקר יותר אם הם היו משודרים או לא. הדרישות של חמאס היו ברורות מההתחלה. מדינת ישראל והעומד בראשה הפסידו ב 7 באוקטובר לארגון טרור שמומן על ידי בנימין נתניהו ועל הפסד משלמים. מדינת ישראל שילמה במחיר של חיי אזרחים, לוחמים וחטופים שחלקם נרצחו וחלקם נמקו שנתיים בשבי החמאס. והכי עצוב, חלקם שילמו בחייהם רק בגלל מלחמת ההישרדות של ממשלת הימין ימין משיחי עד שטראמפ שם לזה סוף. ועוד דבר, אילולא מטה החטופים, עמרי לא היה רואה את אבא שלו, את אשתו והבנות והיה חושב שמדינת ישראל הפקירה אותו למות. נפשית, וזה היה כנראה משרת את נתניהו והאחים. עמרי היה מגיע במצב גרוע. הרבה יותר גרוע. והוא הגיע במצב טוב. דני אמר את זה הערב. ודני גם אמר שהוא ממשיך עד שאחרון החטופים ישוב. ולא פחות חשוב, ערוץ 24 פרסם רק פרומו של הראיון שממנו ניתן להבין כאילו דני חושב כמו הבנים שלו. את מה שהשיב דני עוד לא שמענו. תחושה שגם הערוץ ומי שערכה את הראיון נווה דרומי, לוקחים חלק בתוכנית של בנימין נתניהו בהינדוס התודעה. כי הפרומו כבר רץ וההשפעה שלו ברורה. (גילוי נאות, הייתי חלק ממטה משפחות החטופים על בסיס יום יומי 24/7 חצי שנה ראשונה שלאחר ה 7 באוקטובר והמשכתי את המאבק לעסקה, הפסקת המלחמה והשבת החטופים בכל דרך שיכולתי.) הנה כמה דברים שהיה לדני מירן להגיד על החברים של האחים מירן, תומכי נתניהו, אלה שעשו לו אצבע משולשת וקראו לו בוגד רק בגלל היותו אבא של חטוף. אוהבים אותך דני מירן ושמחים שעמרי בבית עם לישי והבנות. זהו 💛🎗️
2:51

מסתובב ברשת קטע עם האחים של שורד השבי, עמרי מירן המזוהים עם פורום תקווה שבו הם אומרים שואבא שלהם דני מירן שקראתי לו תמיד: הצ׳יף של מטה משפחות החטופים, נחטף ע״י המטה. כן, אני יודעת שדני בשבועות האחרונים כועס על המטה, אבל מה שהאחים של עמרי עושים עכשיו הוא בלתי נסלח. הייתי לצד דני בשנה הראשונה, אפשר להגיד הכל אבל אף אחד לא חטף את דני מירן שהיה עטוף כפי שהמדינה בראשות בנימין נתניהו לא דאגה לעטוף. לא רק עטוף, דאגו לו לכל מה שהיה צריך במקום שהמדינה לא הייתה. וגם נתנה לו במה לזעוק את זעקתו. ובמילים שלו ויש מספיק תיעודים שיעידו על כך. אבל זאת לא הנקודה. מה שחמור זה שרק לפני חמישה ימים פרסם מתי טוכפלד שבנימין נתניהו מתכנן מתקפה חריפה על מטה החטופים והאחים מירן הם כנראה חלק מהתוכנית ונראה שהם גררו את אבא שלהם למשפט שלמה. יפה שדני, אבא שלהם סלח להם על שבירכו בראיון לעודד בן עמי את לישי ואותו על היותם סוכנים של החמאס! לא פחות! אבל זה בעיקר מעיד עליו ולא עליהם. לחשוב שאח שלהם והאזרח עמרי מירן שב אחרי שנתיים בשבי וצריך עכשיו להתמודד עם הקרע המשפחתי הזה שצף ומונע רק מאינטרסים פוליטיים זה מחריד. ובטח לא עוזר לשיקום של עמרי. אני לא מתכוונת לתת לבנימין נתניהו להצליח במתקפה שלוחת הרסן שלו בצורה הצינית והאכזרית הזאת. ולגבי הסרטונים של החטופים ששודרו או חלקים מהם שודרו, ״המחיר״ של החטופים שנחטפו במשמרת של בנימין נתניהו לא היה נמוך יותר או יקר יותר אם הם היו משודרים או לא. הדרישות של חמאס היו ברורות מההתחלה. מדינת ישראל והעומד בראשה הפסידו ב 7 באוקטובר לארגון טרור שמומן על ידי בנימין נתניהו ועל הפסד משלמים. מדינת ישראל שילמה במחיר של חיי אזרחים, לוחמים וחטופים שחלקם נרצחו וחלקם נמקו שנתיים בשבי החמאס. והכי עצוב, חלקם שילמו בחייהם רק בגלל מלחמת ההישרדות של ממשלת הימין ימין משיחי עד שטראמפ שם לזה סוף. ועוד דבר, אילולא מטה החטופים, עמרי לא היה רואה את אבא שלו, את אשתו והבנות והיה חושב שמדינת ישראל הפקירה אותו למות. נפשית, וזה היה כנראה משרת את נתניהו והאחים. עמרי היה מגיע במצב גרוע. הרבה יותר גרוע. והוא הגיע במצב טוב. דני אמר את זה הערב. ודני גם אמר שהוא ממשיך עד שאחרון החטופים ישוב. ולא פחות חשוב, ערוץ 24 פרסם רק פרומו של הראיון שממנו ניתן להבין כאילו דני חושב כמו הבנים שלו. את מה שהשיב דני עוד לא שמענו. תחושה שגם הערוץ ומי שערכה את הראיון נווה דרומי, לוקחים חלק בתוכנית של בנימין נתניהו בהינדוס התודעה. כי הפרומו כבר רץ וההשפעה שלו ברורה. (גילוי נאות, הייתי חלק ממטה משפחות החטופים על בסיס יום יומי 24/7 חצי שנה ראשונה שלאחר ה 7 באוקטובר והמשכתי את המאבק לעסקה, הפסקת המלחמה והשבת החטופים בכל דרך שיכולתי.) הנה כמה דברים שהיה לדני מירן להגיד על החברים של האחים מירן, תומכי נתניהו, אלה שעשו לו אצבע משולשת וקראו לו בוגד רק בגלל היותו אבא של חטוף. אוהבים אותך דני מירן ושמחים שעמרי בבית עם לישי והבנות. זהו 💛🎗️

🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱

38,237 views • 11 months ago