Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Beim Laden dieses Videos ist ein Problem aufgetreten. Dies könnte an einem vorübergehenden Netzwerkproblem liegen oder das Video ist möglicherweise nicht verfügbar.

כמה מילים על הקמפיין הגזעני של מפלגת כחול לבן. מזל שיש להם רק 0.6% בסקרים האחרונים, שזה פחות ממנדט, אבל בכל מקרה המסר חשוב - אין מקום לגזענים וגזענות במחנה הליברלי!

Moshe Radman Abutbul משה רדמן אבוטבול

41,943 subscribers

17,648 Aufrufe • vor 8 Monaten •via X (Twitter)

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Kommentare

Keine Kommentare verfügbar

Kommentare vom Original-Post werden hier angezeigt

Ähnliche Videos

ינון מגל סבור שיש הצדקה למפלגת ימין ליברלית, שפונה לימנים, שלא שלמים עם אף אחת מהמפלגות הקיימות בגוש הימין. הוא הזכיר את אביבי, וינטר, אותי, ועוד אישה, כרביעייה המובילה. המטרה של מפלגה כזו היא בעיקר להביא לימין קולות של מי שאינם מעוניינים להצביע לנתניהו או לליכוד. אין טעם במפלגת ימין שרק עושה קניבליזציה בתוך המחנה הלאומי. יש יוזמה בקרב הציבור הימני לאחד את המפלגות השונות בימין (לדעתי, ארדן ואדלשטיין לא צריכים להיספר לצורך זה כחלק בטוח של הימין הליברלי החדש, כי הם לא חדשים בפוליטיקה), ולערוך סקר גדול ומוסכם בין המועמדים השונים בכל הנוגע להובלה. אני חושב שזה רעיון טוב. מפלגת "הימין הליברלי" פונה לכל מי שמגדיר את עצמו כ"ימין ליברלי" ומתקשה להצביע לליכוד, ובוודאי לאיזנקוט הלא מתוחכם ולבנט הלא הגון. אופציה של אנשים חדשים, שיש להם עמוד שדרה, שאינם פוליטיקאים מקצועיים אבל הם מקצוענים בתחומם, בהחלט יכולה ליצור את הווייב הנדרש כדי למשוך את הימנים חזרה לבית הלאומי שלנו. כי הם גם ניציים ביטחונית וגם מאוד ליברלים ביחסם לשאר אזרחי המדינה. מפלגה כזו תשנה את המומנטום בבחירות האלה לטובת הימין המתון, אבל הנאמן למחנה.

ינון מגל סבור שיש הצדקה למפלגת ימין ליברלית, שפונה לימנים, שלא שלמים עם אף אחת מהמפלגות הקיימות בגוש הימין. הוא הזכיר את אביבי, וינטר, אותי, ועוד אישה, כרביעייה המובילה. המטרה של מפלגה כזו היא בעיקר להביא לימין קולות של מי שאינם מעוניינים להצביע לנתניהו או לליכוד. אין טעם במפלגת ימין שרק עושה קניבליזציה בתוך המחנה הלאומי. יש יוזמה בקרב הציבור הימני לאחד את המפלגות השונות בימין (לדעתי, ארדן ואדלשטיין לא צריכים להיספר לצורך זה כחלק בטוח של הימין הליברלי החדש, כי הם לא חדשים בפוליטיקה), ולערוך סקר גדול ומוסכם בין המועמדים השונים בכל הנוגע להובלה. אני חושב שזה רעיון טוב. מפלגת "הימין הליברלי" פונה לכל מי שמגדיר את עצמו כ"ימין ליברלי" ומתקשה להצביע לליכוד, ובוודאי לאיזנקוט הלא מתוחכם ולבנט הלא הגון. אופציה של אנשים חדשים, שיש להם עמוד שדרה, שאינם פוליטיקאים מקצועיים אבל הם מקצוענים בתחומם, בהחלט יכולה ליצור את הווייב הנדרש כדי למשוך את הימנים חזרה לבית הלאומי שלנו. כי הם גם ניציים ביטחונית וגם מאוד ליברלים ביחסם לשאר אזרחי המדינה. מפלגה כזו תשנה את המומנטום בבחירות האלה לטובת הימין המתון, אבל הנאמן למחנה.

Prof. Moshe Cohen-Eliya פרופ׳ משה כהן-אליה

28,139 Aufrufe • vor 1 Monat

ייתכן שבסרטון הקצר הזה של 31 שניות טמון ההסבר לנסיקה של אייזנקוט בסקרים. יש בו שילוב של ארבעה דברים שציבור הבוחרים של גוש השינוי רוצה: 1. לנצח בכל דרך. 2. לא להכנע למסע ההפחדה של נתניהו (האחים המוסלמים!!!! אמאלה!!!) 3. אוסף של מחקרים בתקופה האחרונה מראים שבוחרי גוש השינוי אכן מעדיפים ממשלה בלי ערבים. אבל כאשר הם צריכים לבחור בין ממשלה עם הליכוד, בחירות נוספות או ממשלה עם רע"מ – רוב מכריע של מעל 70% מעדיף ממשלה עם רע"מ. 4. ואולי הכי חשוב: הציבור הזה רוצה שסוף סוף יגידו לו את האמת. וזו כנראה הסיבה שאייזנקוט נוסק בסקרים. כי בזמן ששוב ושוב מנסים לחלץ ממנו התחייבות שלא יישב עם הערבים ולצרף גם אותו לבנט ולפיד שזה מה שהם אומרים, הוא מסרב לעשות זאת. הוא יודע, ובוחרי גוש השינוי יודעים, שאם על מנת להחליף את שלטון נתניהו יהיה צורך, אז הוא יילך לשותפות פוליטית עם רע"מ. כמה פשוט ככה נכון. וחוץ מזה - ללהגיד את האמת ולא לפסול מפלגה רק כי היא ערבית, יש עוד שם. קוראים לזה מנהיגות.

ייתכן שבסרטון הקצר הזה של 31 שניות טמון ההסבר לנסיקה של אייזנקוט בסקרים. יש בו שילוב של ארבעה דברים שציבור הבוחרים של גוש השינוי רוצה: 1. לנצח בכל דרך. 2. לא להכנע למסע ההפחדה של נתניהו (האחים המוסלמים!!!! אמאלה!!!) 3. אוסף של מחקרים בתקופה האחרונה מראים שבוחרי גוש השינוי אכן מעדיפים ממשלה בלי ערבים. אבל כאשר הם צריכים לבחור בין ממשלה עם הליכוד, בחירות נוספות או ממשלה עם רע"מ – רוב מכריע של מעל 70% מעדיף ממשלה עם רע"מ. 4. ואולי הכי חשוב: הציבור הזה רוצה שסוף סוף יגידו לו את האמת. וזו כנראה הסיבה שאייזנקוט נוסק בסקרים. כי בזמן ששוב ושוב מנסים לחלץ ממנו התחייבות שלא יישב עם הערבים ולצרף גם אותו לבנט ולפיד שזה מה שהם אומרים, הוא מסרב לעשות זאת. הוא יודע, ובוחרי גוש השינוי יודעים, שאם על מנת להחליף את שלטון נתניהו יהיה צורך, אז הוא יילך לשותפות פוליטית עם רע"מ. כמה פשוט ככה נכון. וחוץ מזה - ללהגיד את האמת ולא לפסול מפלגה רק כי היא ערבית, יש עוד שם. קוראים לזה מנהיגות.

רון גרליץ 🟣 Ron Gerlitz

30,837 Aufrufe • vor 2 Monaten

מירב סבירסקי: שלשום בשעה הזו, שנה אחורה, איתי עוד היה בחיים. היה גשם מטורף שלא הפסיק. היו מטוסים בלתי פוסקים שהמריאו מעלי , ועם כל אחד מהם פחד האימים על איתי. עוד לא ידעתי. לא היה לי מושג שזה מה שהולך להתרחש. לא היה לי שום סנריו שהוא לא חוזר בחיים. ובכל זאת, כמה שעות מאוחר יותר השובה של איתי ירה בו. רצח אותו (כל כך בלתי נסבל לשים את השורש ר.צ.ח ליד השם של איתי). יומיים אחרי שהמבנה בו שהו קרס עליהם כתוצאה מהפצצת חיל האוויר. איתי ניצל ועזר לחלץ את מי שהיו איתו. איתי עשה הכל נכון כדי לשרוד. כדי לחיות אבל גם ב13.1 לאיתי לא היתה מדינה שתדאג לו. שתציל את חייו. כן, החמאס אויב מר ואכזר, אבל מהחמאס אין לי ציפיות. מהמדינה שלנו - כן. לא רק ציפיות. דרישות. כחלק מהחוזה הבסיסי בין אזרחים ומדינה. ככל שהזמן עובר זה פחות ופחות נתפס. הקפאון של התחושות בזמן שהגופה שלו היתה בעזה, הפכו לחוסר רצון להשלים ולקבל את המציאות הזו. אבל זו המציאות. בסיפור של איתי אין סוף טוב. יש סוף נורא. ואין מחילה ואין סליחה. אבל בסיפור של כולנו - יש אפשרות לתיקון. וממש ברגעים אלו זה נראה קרוב מתמיד (ולא שיודעת שום דבר יותר מאחרים פה). ביום הכואב הזה, בחרתי ללכת לכנסת להביט להם בעיניים ולדרוש שלפחות פעם אחת יעשו את הדבר הנכון. תחתמו על המתווה תתחילו ליישם אותו ותמשיכו עד שאחרון החטופים יהיה כאן. שזה אומר סיום המלחמה. אין דרך אחרת. בסוף מלחמות מסתיימות בהסכמים. ובמקרה הזה- זה יהיה הסכם מציל חיים והסכם להחזרת המחוייבות של המדינה כלפי אזרחיה. הלוואי והיו לי מילים מדויקות יותר לרגע. אבל אין. כי הרגע הזה כל כך לא מדויק. כי כל זה פשוט לא היה צריך לקרות. מצ״ב הדברים שאמרתי אתמול בכנסת

מירב סבירסקי: שלשום בשעה הזו, שנה אחורה, איתי עוד היה בחיים. היה גשם מטורף שלא הפסיק. היו מטוסים בלתי פוסקים שהמריאו מעלי , ועם כל אחד מהם פחד האימים על איתי. עוד לא ידעתי. לא היה לי מושג שזה מה שהולך להתרחש. לא היה לי שום סנריו שהוא לא חוזר בחיים. ובכל זאת, כמה שעות מאוחר יותר השובה של איתי ירה בו. רצח אותו (כל כך בלתי נסבל לשים את השורש ר.צ.ח ליד השם של איתי). יומיים אחרי שהמבנה בו שהו קרס עליהם כתוצאה מהפצצת חיל האוויר. איתי ניצל ועזר לחלץ את מי שהיו איתו. איתי עשה הכל נכון כדי לשרוד. כדי לחיות אבל גם ב13.1 לאיתי לא היתה מדינה שתדאג לו. שתציל את חייו. כן, החמאס אויב מר ואכזר, אבל מהחמאס אין לי ציפיות. מהמדינה שלנו - כן. לא רק ציפיות. דרישות. כחלק מהחוזה הבסיסי בין אזרחים ומדינה. ככל שהזמן עובר זה פחות ופחות נתפס. הקפאון של התחושות בזמן שהגופה שלו היתה בעזה, הפכו לחוסר רצון להשלים ולקבל את המציאות הזו. אבל זו המציאות. בסיפור של איתי אין סוף טוב. יש סוף נורא. ואין מחילה ואין סליחה. אבל בסיפור של כולנו - יש אפשרות לתיקון. וממש ברגעים אלו זה נראה קרוב מתמיד (ולא שיודעת שום דבר יותר מאחרים פה). ביום הכואב הזה, בחרתי ללכת לכנסת להביט להם בעיניים ולדרוש שלפחות פעם אחת יעשו את הדבר הנכון. תחתמו על המתווה תתחילו ליישם אותו ותמשיכו עד שאחרון החטופים יהיה כאן. שזה אומר סיום המלחמה. אין דרך אחרת. בסוף מלחמות מסתיימות בהסכמים. ובמקרה הזה- זה יהיה הסכם מציל חיים והסכם להחזרת המחוייבות של המדינה כלפי אזרחיה. הלוואי והיו לי מילים מדויקות יותר לרגע. אבל אין. כי הרגע הזה כל כך לא מדויק. כי כל זה פשוט לא היה צריך לקרות. מצ״ב הדברים שאמרתי אתמול בכנסת

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

12,288 Aufrufe • vor 1 Jahr

את פייגלין ראיינתי במפגש פומבי בשנת 2013 ושאלתי אותו כמה פעמים על זכויות להט"ב. הוא היה מאוד ברור: להט"ב פוגעים ב"מעמד המשפחה הקלאסית" ולכן אסור למדינה להכיר בנישואים גאים או לאפשר אימוץ. על פי פייגלין: "אם אתה דורש מהמדינה לתת לך מעמד זהה של משפחה, אני חושב שמדינת ישראל, בוודאי כמדינה יהודית, אבל כל מדינה ברת דעת, כל חברה ברת דעת, שתעשה את זה בסופו של דבר יורה לעצמה בראש." הדברים ברורים. גם מצעדי גאווה יהיה קשה לקיים במדינה שפייגלין מחליט בה. על פי פייגלין יותר לקיים מצעד גאווה "במקום שלא פוגע באנשים אחרים, בוודאי. מה לעשות? יש עוד אנשים עם זכויות. לא רק להומואים יש זכויות" - כלומר אין מצעד גאווה בירושלים, במצפה רמון, ובכל מקום שבו רגשותיו של מישהו יפגעו. אולי הגרעינים התורניים בתל אביב גם יתעקשו שזה פוגע ברגשותיהם ונסגור עניין. לכן הוידאו הזה חשוב, מפני שעל פי רוב השיטה של פייגלין לחמוק מלהתיחס לענייני זכויות היא לסגת לעמדה ליברטריאנית שבה למדינה אין בכלל עניין בחיי הפרט של האזרח, ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. כאן הוא אומר בפירוש: אני בעד זכויות סטרייטים, עזבו אותי מזכויות להט"ב. זאת עמדתו, וזאת תמיד היתה עמדתו. בפועל הליברטריאניזם של פייגלין קורס בכל מקום שבו הוא מאותגר על ידי צרכי "העם" או "היהדות". במפגש איתי הוא דיבר בפירוש על הצורך להכיר בזכויות "עד לשלב שבו אתה קודח חור בספינה שבה כולם יושבים" - והוא כמובן יקבע מי קודח חור ומתי. במילים אחרות, החירות של פייגלין אינה זכות קדם-פוליטית המגבילה את הרוב, אלא רשות הנמשכת כל עוד אינה מאיימת לדעתו על שלמותו/בריאותו של הקולקטיב. זה הבדל עקרוני, עמוק. צרכי הכלל תמיד יאיינו את זכויות הפרט, וצרכי הכלל נקבעים כמובן על פי הגרסה של פייגלין ליהדות. דמוקרטיה ליברלית לא תהיה כאן. משה פייגלין Moshe Feiglin

את פייגלין ראיינתי במפגש פומבי בשנת 2013 ושאלתי אותו כמה פעמים על זכויות להט"ב. הוא היה מאוד ברור: להט"ב פוגעים ב"מעמד המשפחה הקלאסית" ולכן אסור למדינה להכיר בנישואים גאים או לאפשר אימוץ. על פי פייגלין: "אם אתה דורש מהמדינה לתת לך מעמד זהה של משפחה, אני חושב שמדינת ישראל, בוודאי כמדינה יהודית, אבל כל מדינה ברת דעת, כל חברה ברת דעת, שתעשה את זה בסופו של דבר יורה לעצמה בראש." הדברים ברורים. גם מצעדי גאווה יהיה קשה לקיים במדינה שפייגלין מחליט בה. על פי פייגלין יותר לקיים מצעד גאווה "במקום שלא פוגע באנשים אחרים, בוודאי. מה לעשות? יש עוד אנשים עם זכויות. לא רק להומואים יש זכויות" - כלומר אין מצעד גאווה בירושלים, במצפה רמון, ובכל מקום שבו רגשותיו של מישהו יפגעו. אולי הגרעינים התורניים בתל אביב גם יתעקשו שזה פוגע ברגשותיהם ונסגור עניין. לכן הוידאו הזה חשוב, מפני שעל פי רוב השיטה של פייגלין לחמוק מלהתיחס לענייני זכויות היא לסגת לעמדה ליברטריאנית שבה למדינה אין בכלל עניין בחיי הפרט של האזרח, ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. כאן הוא אומר בפירוש: אני בעד זכויות סטרייטים, עזבו אותי מזכויות להט"ב. זאת עמדתו, וזאת תמיד היתה עמדתו. בפועל הליברטריאניזם של פייגלין קורס בכל מקום שבו הוא מאותגר על ידי צרכי "העם" או "היהדות". במפגש איתי הוא דיבר בפירוש על הצורך להכיר בזכויות "עד לשלב שבו אתה קודח חור בספינה שבה כולם יושבים" - והוא כמובן יקבע מי קודח חור ומתי. במילים אחרות, החירות של פייגלין אינה זכות קדם-פוליטית המגבילה את הרוב, אלא רשות הנמשכת כל עוד אינה מאיימת לדעתו על שלמותו/בריאותו של הקולקטיב. זה הבדל עקרוני, עמוק. צרכי הכלל תמיד יאיינו את זכויות הפרט, וצרכי הכלל נקבעים כמובן על פי הגרסה של פייגלין ליהדות. דמוקרטיה ליברלית לא תהיה כאן. משה פייגלין Moshe Feiglin

Tomer Persico

14,071 Aufrufe • vor 23 Tagen

זהו! סיימתי. בשעה טובה ובפעם הראשונה בניתי אתר עם קלוד שהוא לא רק לשימוש אישי. גם אתם יכולים למצוא בו עניין. אני קורא לו: MOAS - Mother Of All Statistics בקצרה - בזמן שניסיתי ללקט מידע סטטיסטי על המלחמה (כמה אירן ירתה לישראל ולמפרץ, כמה כטבמים, כמה הרוגים, אחוזי יירוט וכו…) אז ראיתי שאין מקור אמין אחיד ומסודר לזה. כן יש כמה מקורות, שכל אחד מהם מתמקד במשהו מסוים וחלק מהם גם מתמקדים בנושאים חופפים. אבל אין מקום אחד להכל. אז מה עשינו אני וקלוד? בניתי אתר, סוג של דשבורד שמתעדכן פעם ביום ומרכז את הנתונים מכל המקורות. (עדכון ידני שלי… לא מתכוון לשלם לטוויטר על API.) אם יש חפיפה בין שני מקורות ויותר אז הוא ממצע את הנתונים. ניתן לבחור לראות כל מקור בנפרד גם. בסוף יש גם ״דבר המומחים״ שזה בעצם תקציר של הנתונים ומה השתנה. קלוד מתקצר, אני מוסיף, גורע ואז מאשר. האתר דו לשוני; עברית ואנגלית (וכמה זה מדהים שכל מה שצריך זה רק לבקש מקלוד עוד שפה). האמת שהאתר מוכן כבר יומיים באוויר… פשוט חיכיתי ל- AppDeploy הנהדרים שיחברו לי את הדומיין שלי לאתר שנבנה דרכם עם קלוד. (פעם ראשונה שהם עשו את זה למיטב הבנתי ובגלל זה העיכוב). אשמח למשוב. על התוכן, הנראות, המקורות וכל מה שעולה לכם בראש. וכמובן תודה על הנגשת הנתונים למקורות שנעזרתי בהם:  𝓂𝒶𝓇𝒾𝑜🇱🇧🇬🇧🇦🇪 INSS Ibrahim Jalal | إبراهيم جلال ועוד קצת שאני הוספתי מפה ומשם מהמדיה הישראלית ודובר צה״ל. כתובת האתר בתגובה הראשונה כי טוויטר לא אוהבים לינקים. בכל מקרה זה השם של באנגלית: littlemoiz דוט קום.

זהו! סיימתי. בשעה טובה ובפעם הראשונה בניתי אתר עם קלוד שהוא לא רק לשימוש אישי. גם אתם יכולים למצוא בו עניין. אני קורא לו: MOAS - Mother Of All Statistics בקצרה - בזמן שניסיתי ללקט מידע סטטיסטי על המלחמה (כמה אירן ירתה לישראל ולמפרץ, כמה כטבמים, כמה הרוגים, אחוזי יירוט וכו…) אז ראיתי שאין מקור אמין אחיד ומסודר לזה. כן יש כמה מקורות, שכל אחד מהם מתמקד במשהו מסוים וחלק מהם גם מתמקדים בנושאים חופפים. אבל אין מקום אחד להכל. אז מה עשינו אני וקלוד? בניתי אתר, סוג של דשבורד שמתעדכן פעם ביום ומרכז את הנתונים מכל המקורות. (עדכון ידני שלי… לא מתכוון לשלם לטוויטר על API.) אם יש חפיפה בין שני מקורות ויותר אז הוא ממצע את הנתונים. ניתן לבחור לראות כל מקור בנפרד גם. בסוף יש גם ״דבר המומחים״ שזה בעצם תקציר של הנתונים ומה השתנה. קלוד מתקצר, אני מוסיף, גורע ואז מאשר. האתר דו לשוני; עברית ואנגלית (וכמה זה מדהים שכל מה שצריך זה רק לבקש מקלוד עוד שפה). האמת שהאתר מוכן כבר יומיים באוויר… פשוט חיכיתי ל- AppDeploy הנהדרים שיחברו לי את הדומיין שלי לאתר שנבנה דרכם עם קלוד. (פעם ראשונה שהם עשו את זה למיטב הבנתי ובגלל זה העיכוב). אשמח למשוב. על התוכן, הנראות, המקורות וכל מה שעולה לכם בראש. וכמובן תודה על הנגשת הנתונים למקורות שנעזרתי בהם:  𝓂𝒶𝓇𝒾𝑜🇱🇧🇬🇧🇦🇪 INSS Ibrahim Jalal | إبراهيم جلال ועוד קצת שאני הוספתי מפה ומשם מהמדיה הישראלית ודובר צה״ל. כתובת האתר בתגובה הראשונה כי טוויטר לא אוהבים לינקים. בכל מקרה זה השם של באנגלית: littlemoiz דוט קום.

מואיז הקטן ®

81,744 Aufrufe • vor 6 Monaten

הביקור בקו הצהוב בעזה עם לוחמי המילואים של חטיבת אלכסנדרוני - 4 נקודות חשובות: 1. חמאס מאתגר את "מציאות הקו הצהוב" מדי יום. הכוחות מעידים שחמאס שולח נשים וילדים כדי לבחון את הגבולות של צה"ל, שזה מעמיד לוחמים בפני דילמות ערכיות. "כשיש מחבל חמוש שמהווה איום - אין דילמה, הדילמה מגיעה כשרואים נשים וילדים. אנחנו עדיין צבא הומניטרי", מתארים המפקדים. ההיתקלויות והפרות הפסקת האש הם אירועים כמעט יומיומיים, כולל מחבלים שמגיעים עם קלאצ'ים, אקדחים ואפילו גרזנים. רובם מסתיימים במחבלים מחוסלים וללא נפגעים לכוחותינו - אבל זו מציאות שאסור להתעלם ממנה. 2. למרות האירועים בקו הצהוב, המפקדים של אלכסנדרוני מתארים בפנינו את תרחיש הייחוס שהם נערכים אליו: "התקפה של פלוגת נוחבה על אחד המוצבים - או לשטח הארץ. מול תרחיש כזה אנחנו נערכים - ולא מול המחבל הבודד". כן, שנתיים וחצי אחרי מתקפת הנוחבה ב-7 באוקטובר - העובדה שצה"ל עדיין נערך להתקפות פלוגות נוחבה, שיכולות לקרות וחמאס מסוגל להוציא - רק מלמדת עד כמה חמאס רחוק מלהיות מוכרע או מלאבד את יכולותיו הצבאיות. המפקדים מעידים שחמאס משתקם, מתעצם, מילא את שורות המפקדים שחוסלו: "הוא רחוק מלהרים דגל לבן, אויב בכשירות גבוהה", אומרים המפקדים בשטח. 3. אתגר המנהרות הוא איום שעדיין לגמרי קיים. אמנם המפקדים טוענים שהשמידו כליל את מנהרות ההתקרבות שמגיעות לגדר - אלה שמאיימות על יישובי העוטף. אבל, הם אומרים, אנחנו רחוקים מהשמדת כלל המנהרות בשטח הקו הצהוב, ואלה מנהרות שיכולות להוציא התקפה על מוצב קדמי של צה"ל, למשל. "כמה מנהרות שאתם חושבים שיש - יש הרבה יותר", מספר אחד המפקדים הבכירים. השיטה של צה"ל כיום היא קידוח שיטתי, כל כמה מטרים, כדי לחשוף כל מנהרה. 4. חטיבת אלכסנדרוני נמצאת כבר בסבב המילואים החמישי שלה, ולוחמי החטיבה ביצעו כבר כ-500 ימי מילואים בעזה, בלבנון ובסוריה. "אחוזי ההתייצבות גבוהים מאוד, היינו צריכים למצוא פה עוד מקומות לינה בשביל כולם", מספרים המפקדים - אבל גם האתגרים והקשיים נערמים והופכים לחסרי תקדים: המפקדים והלוחמים מספרים על כמויות מפוטרים עצומות, מעסיקים שהפסיקו להתחשב בעובדים המילואימניקים שלהם, ושיחות שהמפקדים נאלצים לעשות עם מעסיקים או עם נשות הלוחמים כדי לשכנע שיישארו. המסר שהם מבקשים להעביר מהרצועה: אל תשכחו שאנחנו עדיין במלחמה, העורף חזר לשגרה אבל יש מילואימניקים שעדיין בחזית - ותזכרו אותנו.

הביקור בקו הצהוב בעזה עם לוחמי המילואים של חטיבת אלכסנדרוני - 4 נקודות חשובות: 1. חמאס מאתגר את "מציאות הקו הצהוב" מדי יום. הכוחות מעידים שחמאס שולח נשים וילדים כדי לבחון את הגבולות של צה"ל, שזה מעמיד לוחמים בפני דילמות ערכיות. "כשיש מחבל חמוש שמהווה איום - אין דילמה, הדילמה מגיעה כשרואים נשים וילדים. אנחנו עדיין צבא הומניטרי", מתארים המפקדים. ההיתקלויות והפרות הפסקת האש הם אירועים כמעט יומיומיים, כולל מחבלים שמגיעים עם קלאצ'ים, אקדחים ואפילו גרזנים. רובם מסתיימים במחבלים מחוסלים וללא נפגעים לכוחותינו - אבל זו מציאות שאסור להתעלם ממנה. 2. למרות האירועים בקו הצהוב, המפקדים של אלכסנדרוני מתארים בפנינו את תרחיש הייחוס שהם נערכים אליו: "התקפה של פלוגת נוחבה על אחד המוצבים - או לשטח הארץ. מול תרחיש כזה אנחנו נערכים - ולא מול המחבל הבודד". כן, שנתיים וחצי אחרי מתקפת הנוחבה ב-7 באוקטובר - העובדה שצה"ל עדיין נערך להתקפות פלוגות נוחבה, שיכולות לקרות וחמאס מסוגל להוציא - רק מלמדת עד כמה חמאס רחוק מלהיות מוכרע או מלאבד את יכולותיו הצבאיות. המפקדים מעידים שחמאס משתקם, מתעצם, מילא את שורות המפקדים שחוסלו: "הוא רחוק מלהרים דגל לבן, אויב בכשירות גבוהה", אומרים המפקדים בשטח. 3. אתגר המנהרות הוא איום שעדיין לגמרי קיים. אמנם המפקדים טוענים שהשמידו כליל את מנהרות ההתקרבות שמגיעות לגדר - אלה שמאיימות על יישובי העוטף. אבל, הם אומרים, אנחנו רחוקים מהשמדת כלל המנהרות בשטח הקו הצהוב, ואלה מנהרות שיכולות להוציא התקפה על מוצב קדמי של צה"ל, למשל. "כמה מנהרות שאתם חושבים שיש - יש הרבה יותר", מספר אחד המפקדים הבכירים. השיטה של צה"ל כיום היא קידוח שיטתי, כל כמה מטרים, כדי לחשוף כל מנהרה. 4. חטיבת אלכסנדרוני נמצאת כבר בסבב המילואים החמישי שלה, ולוחמי החטיבה ביצעו כבר כ-500 ימי מילואים בעזה, בלבנון ובסוריה. "אחוזי ההתייצבות גבוהים מאוד, היינו צריכים למצוא פה עוד מקומות לינה בשביל כולם", מספרים המפקדים - אבל גם האתגרים והקשיים נערמים והופכים לחסרי תקדים: המפקדים והלוחמים מספרים על כמויות מפוטרים עצומות, מעסיקים שהפסיקו להתחשב בעובדים המילואימניקים שלהם, ושיחות שהמפקדים נאלצים לעשות עם מעסיקים או עם נשות הלוחמים כדי לשכנע שיישארו. המסר שהם מבקשים להעביר מהרצועה: אל תשכחו שאנחנו עדיין במלחמה, העורף חזר לשגרה אבל יש מילואימניקים שעדיין בחזית - ותזכרו אותנו.

דורון קדוש | Doron Kadosh

21,502 Aufrufe • vor 7 Monaten

ההתבטאות הזאת היא לא עוד אירוע. אסור לתת לזה לעבור בשקט. קודם כל: תמיר דורטל הוא תומך טרור. נקודה. ראיתי את כל הפרק, אין פה שום הוצאה מהקשר. לא כהגזמה. מי שתומך ברצח של חיילי צה"ל כדי למנוע פינוי התנחלויות, הוא תומך טרור לפי הספר, שצריך להיעצר כבר היום. ובמקום רק להזדעזע, צריך להבין את האסטרטגיה הרחבה: קודם כל, דורטל לא סתם חובב אלימות. הוא אומר במפורש באותו פרק, כמה דקות אחר כך, שאם מדינת ישראל תפחד מ"האנרכיה" שתיווצר בגלל פינוי התנחלויות, היא לא תעשה את זה (דקה 97). כמובן, רגע לפני הוא הבהיר עד לאיפה יכולה להגיע האנרכיה מבחינתו - רצח חיילים. זאת אומרת - דורטל ממש אומר בגלוי: אני מוכן לקבל את זה שנערי גבעות יירצחו חיילי צה"ל, כדי שהאסטרטגיה המדינית של מדינת ישראל תלך לפי איך שאני רוצה. אבל זה גם לא באמת דיון על אסטרטגיה. שום חישוב אסטרטגי לא מסתיים בזה שאתה בעד זה שאנרכיסטים יירצחו חיילי צה"ל. הלב של התפיסה של דורטל הופיע כמה דקות לפני זה בפודקאסט. בדיון על היחס לחוק הישראלי ביהודה ושומרון, הוא אומר במפורש: "החוק לא מעניין אותי, מה שמעניין אותי זה התורה." (דקה 59) וזה נכון, בסופו של דבר, לכל התנועה והמחנה שדורטל חלק ממנה: כשהמטרה המרכזית שלך בעולם היא יישום הגרסא הקיצונית שלך לתורת ישראל, אתה לא רק תצדיק כל עבירה על החוק, אתה גם תגיע לשפל מוסרי חסר תקדים, ואפילו לתמיכה בטרור נגד החיילים שמגינים עלייך. עכשיו אני מבקש: כל בן-אדם במדינה שהוא לא איש ימין דתי, שהיה תומך ככה בגלוי בפגיעה בחיילי צה"ל, היה מוקע מעל לכל במה, ומשטרה הייתה כבר דופקת אצלו בבית. אבל דורטל הוא מהברנז'ה של הימין הדתי, והם התרגלו שיש להם חסינות. בואו נהפוך את כללי המשחק. אנחנו צריכים לדאוג להפיץ בטירוף כדי שהדבר הזה יפתח מהדורות, ושנגד דורטל תפתח חקירה פלילית. ולא פחות חשוב מזה: שלא נחשוב שזאת אמירה מנותקת מהקשר, אלא חלק מניסיון להחליף את ישראל היהודית והדמוקרטית במדינת תורה.

ההתבטאות הזאת היא לא עוד אירוע. אסור לתת לזה לעבור בשקט. קודם כל: תמיר דורטל הוא תומך טרור. נקודה. ראיתי את כל הפרק, אין פה שום הוצאה מהקשר. לא כהגזמה. מי שתומך ברצח של חיילי צה"ל כדי למנוע פינוי התנחלויות, הוא תומך טרור לפי הספר, שצריך להיעצר כבר היום. ובמקום רק להזדעזע, צריך להבין את האסטרטגיה הרחבה: קודם כל, דורטל לא סתם חובב אלימות. הוא אומר במפורש באותו פרק, כמה דקות אחר כך, שאם מדינת ישראל תפחד מ"האנרכיה" שתיווצר בגלל פינוי התנחלויות, היא לא תעשה את זה (דקה 97). כמובן, רגע לפני הוא הבהיר עד לאיפה יכולה להגיע האנרכיה מבחינתו - רצח חיילים. זאת אומרת - דורטל ממש אומר בגלוי: אני מוכן לקבל את זה שנערי גבעות יירצחו חיילי צה"ל, כדי שהאסטרטגיה המדינית של מדינת ישראל תלך לפי איך שאני רוצה. אבל זה גם לא באמת דיון על אסטרטגיה. שום חישוב אסטרטגי לא מסתיים בזה שאתה בעד זה שאנרכיסטים יירצחו חיילי צה"ל. הלב של התפיסה של דורטל הופיע כמה דקות לפני זה בפודקאסט. בדיון על היחס לחוק הישראלי ביהודה ושומרון, הוא אומר במפורש: "החוק לא מעניין אותי, מה שמעניין אותי זה התורה." (דקה 59) וזה נכון, בסופו של דבר, לכל התנועה והמחנה שדורטל חלק ממנה: כשהמטרה המרכזית שלך בעולם היא יישום הגרסא הקיצונית שלך לתורת ישראל, אתה לא רק תצדיק כל עבירה על החוק, אתה גם תגיע לשפל מוסרי חסר תקדים, ואפילו לתמיכה בטרור נגד החיילים שמגינים עלייך. עכשיו אני מבקש: כל בן-אדם במדינה שהוא לא איש ימין דתי, שהיה תומך ככה בגלוי בפגיעה בחיילי צה"ל, היה מוקע מעל לכל במה, ומשטרה הייתה כבר דופקת אצלו בבית. אבל דורטל הוא מהברנז'ה של הימין הדתי, והם התרגלו שיש להם חסינות. בואו נהפוך את כללי המשחק. אנחנו צריכים לדאוג להפיץ בטירוף כדי שהדבר הזה יפתח מהדורות, ושנגד דורטל תפתח חקירה פלילית. ולא פחות חשוב מזה: שלא נחשוב שזאת אמירה מנותקת מהקשר, אלא חלק מניסיון להחליף את ישראל היהודית והדמוקרטית במדינת תורה.

Ariel David אריאל דוד

36,242 Aufrufe • vor 2 Tagen

מסתובב ברשת קטע עם האחים של שורד השבי, עמרי מירן המזוהים עם פורום תקווה שבו הם אומרים שואבא שלהם דני מירן שקראתי לו תמיד: הצ׳יף של מטה משפחות החטופים, נחטף ע״י המטה. כן, אני יודעת שדני בשבועות האחרונים כועס על המטה, אבל מה שהאחים של עמרי עושים עכשיו הוא בלתי נסלח. הייתי לצד דני בשנה הראשונה, אפשר להגיד הכל אבל אף אחד לא חטף את דני מירן שהיה עטוף כפי שהמדינה בראשות בנימין נתניהו לא דאגה לעטוף. לא רק עטוף, דאגו לו לכל מה שהיה צריך במקום שהמדינה לא הייתה. וגם נתנה לו במה לזעוק את זעקתו. ובמילים שלו ויש מספיק תיעודים שיעידו על כך. אבל זאת לא הנקודה. מה שחמור זה שרק לפני חמישה ימים פרסם מתי טוכפלד שבנימין נתניהו מתכנן מתקפה חריפה על מטה החטופים והאחים מירן הם כנראה חלק מהתוכנית ונראה שהם גררו את אבא שלהם למשפט שלמה. יפה שדני, אבא שלהם סלח להם על שבירכו בראיון לעודד בן עמי את לישי ואותו על היותם סוכנים של החמאס! לא פחות! אבל זה בעיקר מעיד עליו ולא עליהם. לחשוב שאח שלהם והאזרח עמרי מירן שב אחרי שנתיים בשבי וצריך עכשיו להתמודד עם הקרע המשפחתי הזה שצף ומונע רק מאינטרסים פוליטיים זה מחריד. ובטח לא עוזר לשיקום של עמרי. אני לא מתכוונת לתת לבנימין נתניהו להצליח במתקפה שלוחת הרסן שלו בצורה הצינית והאכזרית הזאת. ולגבי הסרטונים של החטופים ששודרו או חלקים מהם שודרו, ״המחיר״ של החטופים שנחטפו במשמרת של בנימין נתניהו לא היה נמוך יותר או יקר יותר אם הם היו משודרים או לא. הדרישות של חמאס היו ברורות מההתחלה. מדינת ישראל והעומד בראשה הפסידו ב 7 באוקטובר לארגון טרור שמומן על ידי בנימין נתניהו ועל הפסד משלמים. מדינת ישראל שילמה במחיר של חיי אזרחים, לוחמים וחטופים שחלקם נרצחו וחלקם נמקו שנתיים בשבי החמאס. והכי עצוב, חלקם שילמו בחייהם רק בגלל מלחמת ההישרדות של ממשלת הימין ימין משיחי עד שטראמפ שם לזה סוף. ועוד דבר, אילולא מטה החטופים, עמרי לא היה רואה את אבא שלו, את אשתו והבנות והיה חושב שמדינת ישראל הפקירה אותו למות. נפשית, וזה היה כנראה משרת את נתניהו והאחים. עמרי היה מגיע במצב גרוע. הרבה יותר גרוע. והוא הגיע במצב טוב. דני אמר את זה הערב. ודני גם אמר שהוא ממשיך עד שאחרון החטופים ישוב. ולא פחות חשוב, ערוץ 24 פרסם רק פרומו של הראיון שממנו ניתן להבין כאילו דני חושב כמו הבנים שלו. את מה שהשיב דני עוד לא שמענו. תחושה שגם הערוץ ומי שערכה את הראיון נווה דרומי, לוקחים חלק בתוכנית של בנימין נתניהו בהינדוס התודעה. כי הפרומו כבר רץ וההשפעה שלו ברורה. (גילוי נאות, הייתי חלק ממטה משפחות החטופים על בסיס יום יומי 24/7 חצי שנה ראשונה שלאחר ה 7 באוקטובר והמשכתי את המאבק לעסקה, הפסקת המלחמה והשבת החטופים בכל דרך שיכולתי.) הנה כמה דברים שהיה לדני מירן להגיד על החברים של האחים מירן, תומכי נתניהו, אלה שעשו לו אצבע משולשת וקראו לו בוגד רק בגלל היותו אבא של חטוף. אוהבים אותך דני מירן ושמחים שעמרי בבית עם לישי והבנות. זהו 💛🎗️

מסתובב ברשת קטע עם האחים של שורד השבי, עמרי מירן המזוהים עם פורום תקווה שבו הם אומרים שואבא שלהם דני מירן שקראתי לו תמיד: הצ׳יף של מטה משפחות החטופים, נחטף ע״י המטה. כן, אני יודעת שדני בשבועות האחרונים כועס על המטה, אבל מה שהאחים של עמרי עושים עכשיו הוא בלתי נסלח. הייתי לצד דני בשנה הראשונה, אפשר להגיד הכל אבל אף אחד לא חטף את דני מירן שהיה עטוף כפי שהמדינה בראשות בנימין נתניהו לא דאגה לעטוף. לא רק עטוף, דאגו לו לכל מה שהיה צריך במקום שהמדינה לא הייתה. וגם נתנה לו במה לזעוק את זעקתו. ובמילים שלו ויש מספיק תיעודים שיעידו על כך. אבל זאת לא הנקודה. מה שחמור זה שרק לפני חמישה ימים פרסם מתי טוכפלד שבנימין נתניהו מתכנן מתקפה חריפה על מטה החטופים והאחים מירן הם כנראה חלק מהתוכנית ונראה שהם גררו את אבא שלהם למשפט שלמה. יפה שדני, אבא שלהם סלח להם על שבירכו בראיון לעודד בן עמי את לישי ואותו על היותם סוכנים של החמאס! לא פחות! אבל זה בעיקר מעיד עליו ולא עליהם. לחשוב שאח שלהם והאזרח עמרי מירן שב אחרי שנתיים בשבי וצריך עכשיו להתמודד עם הקרע המשפחתי הזה שצף ומונע רק מאינטרסים פוליטיים זה מחריד. ובטח לא עוזר לשיקום של עמרי. אני לא מתכוונת לתת לבנימין נתניהו להצליח במתקפה שלוחת הרסן שלו בצורה הצינית והאכזרית הזאת. ולגבי הסרטונים של החטופים ששודרו או חלקים מהם שודרו, ״המחיר״ של החטופים שנחטפו במשמרת של בנימין נתניהו לא היה נמוך יותר או יקר יותר אם הם היו משודרים או לא. הדרישות של חמאס היו ברורות מההתחלה. מדינת ישראל והעומד בראשה הפסידו ב 7 באוקטובר לארגון טרור שמומן על ידי בנימין נתניהו ועל הפסד משלמים. מדינת ישראל שילמה במחיר של חיי אזרחים, לוחמים וחטופים שחלקם נרצחו וחלקם נמקו שנתיים בשבי החמאס. והכי עצוב, חלקם שילמו בחייהם רק בגלל מלחמת ההישרדות של ממשלת הימין ימין משיחי עד שטראמפ שם לזה סוף. ועוד דבר, אילולא מטה החטופים, עמרי לא היה רואה את אבא שלו, את אשתו והבנות והיה חושב שמדינת ישראל הפקירה אותו למות. נפשית, וזה היה כנראה משרת את נתניהו והאחים. עמרי היה מגיע במצב גרוע. הרבה יותר גרוע. והוא הגיע במצב טוב. דני אמר את זה הערב. ודני גם אמר שהוא ממשיך עד שאחרון החטופים ישוב. ולא פחות חשוב, ערוץ 24 פרסם רק פרומו של הראיון שממנו ניתן להבין כאילו דני חושב כמו הבנים שלו. את מה שהשיב דני עוד לא שמענו. תחושה שגם הערוץ ומי שערכה את הראיון נווה דרומי, לוקחים חלק בתוכנית של בנימין נתניהו בהינדוס התודעה. כי הפרומו כבר רץ וההשפעה שלו ברורה. (גילוי נאות, הייתי חלק ממטה משפחות החטופים על בסיס יום יומי 24/7 חצי שנה ראשונה שלאחר ה 7 באוקטובר והמשכתי את המאבק לעסקה, הפסקת המלחמה והשבת החטופים בכל דרך שיכולתי.) הנה כמה דברים שהיה לדני מירן להגיד על החברים של האחים מירן, תומכי נתניהו, אלה שעשו לו אצבע משולשת וקראו לו בוגד רק בגלל היותו אבא של חטוף. אוהבים אותך דני מירן ושמחים שעמרי בבית עם לישי והבנות. זהו 💛🎗️

🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱

38,237 Aufrufe • vor 11 Monaten

הרב ש"ך צדק. "אתה גם יהודי. אתה נימול. אבל אתה יודע את התרבות שלך? מה התרבות שלך- אנגלית? זו התרבות שלך. אם יש קיבוצים שלא יודעים מה זה יום כיפור. לא יודעים מה זה שבת. מה זה מקווה". בנאום השפנים המפורסם, הטיח מנהיג הציבור החרדי בפני המחנה הליברלי את הניתוק שלהם מהיהדות. הוא היה זה שהניח את היסודות למושג "הגוש האמוני" ולטרלול הביביסטי המשיחי והנוער הדוקר והנודר, וחצאית יום בשבוע. במה צדק הרב ש"ך? אם יש מחנה פוליטי אחד שיכול ללמד ביקורת המקרא. חקר התלמוד. את הקאנוניזציה. מי כתב. מדוע. באיזו תקופה- זה השמאל הליברלי. החילוני. לא כאורח חיים מחייב. אבל אתה חייב לדעת את נקודת המוצא שלך כדי להתקדם. אנשים חשבו שאם הם יגידו "אנחנו לא מאמינים בזה" זה מספיק. אבל אין ואקום. אם אתה לא תלמד את הילד שלך שאין בכל חמשת החומשים אזכור לצניעות וגם לא בשולחן ערוך. אם את לא תלמדי את הבת שלך, איך התפתחה הפסיקה. מתי נחתם התלמוד ומדוע. היא תיסחף אחרי רבני טיקטוק, תרוץ להפרשות חלה, ותקבל על עצמה נידה. ידע הוא כוח. ואם מפקירים את ארון הספרים היהודי המפואר- לידי אנשים שיש להם אינטרס לעשות מזה הרבה מאד כסף. ולשלוט בהמון- אין ואקום. אפשר ללעוג לנוער שנוהה אחרי הדברים הללו. ואפשר להבין שמחנה השמאל הליברלי לא מצא תשובה לתחושת השייכות. החיבור. הרוחניות. המזור שזה מביא לנפש. אסור להשאיר את חקר המקרא רק בידי מספר פרופסורים באקדמיה. אדרבא. תדרשו שבתוכנית הלימודים כל ילד וילדה יידעו מה כתוב. כדי שאם לפחות כספי המיסים שלכם הולכים על ההמצאות שאנשים ממציאים בשם "מה שכתוב". לפחות שתנהלו את הוויכוח ממקום בטוח.

הרב ש"ך צדק. "אתה גם יהודי. אתה נימול. אבל אתה יודע את התרבות שלך? מה התרבות שלך- אנגלית? זו התרבות שלך. אם יש קיבוצים שלא יודעים מה זה יום כיפור. לא יודעים מה זה שבת. מה זה מקווה". בנאום השפנים המפורסם, הטיח מנהיג הציבור החרדי בפני המחנה הליברלי את הניתוק שלהם מהיהדות. הוא היה זה שהניח את היסודות למושג "הגוש האמוני" ולטרלול הביביסטי המשיחי והנוער הדוקר והנודר, וחצאית יום בשבוע. במה צדק הרב ש"ך? אם יש מחנה פוליטי אחד שיכול ללמד ביקורת המקרא. חקר התלמוד. את הקאנוניזציה. מי כתב. מדוע. באיזו תקופה- זה השמאל הליברלי. החילוני. לא כאורח חיים מחייב. אבל אתה חייב לדעת את נקודת המוצא שלך כדי להתקדם. אנשים חשבו שאם הם יגידו "אנחנו לא מאמינים בזה" זה מספיק. אבל אין ואקום. אם אתה לא תלמד את הילד שלך שאין בכל חמשת החומשים אזכור לצניעות וגם לא בשולחן ערוך. אם את לא תלמדי את הבת שלך, איך התפתחה הפסיקה. מתי נחתם התלמוד ומדוע. היא תיסחף אחרי רבני טיקטוק, תרוץ להפרשות חלה, ותקבל על עצמה נידה. ידע הוא כוח. ואם מפקירים את ארון הספרים היהודי המפואר- לידי אנשים שיש להם אינטרס לעשות מזה הרבה מאד כסף. ולשלוט בהמון- אין ואקום. אפשר ללעוג לנוער שנוהה אחרי הדברים הללו. ואפשר להבין שמחנה השמאל הליברלי לא מצא תשובה לתחושת השייכות. החיבור. הרוחניות. המזור שזה מביא לנפש. אסור להשאיר את חקר המקרא רק בידי מספר פרופסורים באקדמיה. אדרבא. תדרשו שבתוכנית הלימודים כל ילד וילדה יידעו מה כתוב. כדי שאם לפחות כספי המיסים שלכם הולכים על ההמצאות שאנשים ממציאים בשם "מה שכתוב". לפחות שתנהלו את הוויכוח ממקום בטוח.

Merav Alma Sever

13,854 Aufrufe • vor 21 Tagen

ארץ נהדרת היא אחד מאגני החימצון הרעילים ביותר שיש לשמאל הישראלי להציע. במשך עשורים היא מזהמת את התודעה האזרחית בישראל ומטפחת אצלה רגש שנאה גזעני, פרימיטיבי, מהזן הנחות ביותר, ומזריקה אותו לצופים באמצעות הומור ודיאלוגים שנונים יותר או פחות. שנה אחרי שנה הם שתלו ביד אומן, בתוך התודעה הישראלית, את דמותו של המזרחי, בדיוק באופן שבו הוא נתפס על ידם במציאות: יצור פרימיטיבי, עילג, טיפש, בור, מדבר בצורה לא ברורה ״עם הידיים״. וזה כל כך מצחיק את הנאורים המתוחכמים שמתענגים על ה״הומור המשובח״, ומסתכלים על עדות המזרח כמו שהאפריקנרים הסתכלו על השחורים בדרום אפריקה. זוכרים את עוזי כהן מרעננה? סגן ראש העיר המיתולוגי של רעננה, איש שמח, ססגוני, חכם שהיה אחראי על חזות פני העיר של רעננה והפך אותה להיות הפנינה שהיא, אבל כמה נורא, הוא היה תימני ליכודניק שדיבר ב״ח״ ו״עין״. במקרה הכרתי אותו אישית, למדתי עם האחים (התאומים) שלו ביסודי. הפכו אותו לחוכא ואיטלולא. הכל נעשה בקטעים וצחוקים, אבל בתוך התודעה של הצופה נשתלה הדמות של המזרחי כנחות. זוכרים את רוחמה אברהם מהליכוד? אותו כנ״ל. מזכירה שהפכה להיות ח״כית. זה היה יכול להיות סיפור פמיניסטי להפליא, אם היא רק היתה אשכנזיה כמובן. אבל לא בידיים שלהם. דרסו אותה במשך עונה שלמה והדגישו את המזרחיות העילגת שלה כשהיא מוצמדת לדמות של פרחה עילגת. כך גם משפחות הפילוסים הברברים, והטורטלים הנובורישים שלא מצליחים לברוח מהמזרחיות הפרימיטיבית שלהם, למרות הכסף. דובר צה״ל בערבית מקבל מהם בדיוק את אותו טיפול. מול הקרירות האשכנזית המתורבתת של הגרי, מוצג אביחי אדרעי כקוף אדם. אויש, כמה שזה מצחיק. חה חה חה. הוא מדבר כמו הספרדי המפגר מסרטי הבורקס של שנות השבעים, חה חה חה, צוחקים וסופגים פנימה את כל הארס הגזעני שיש לתוכנית הזו להציע. בעבר לפחות, המערכונים נכתבו בכישרון רב, הדמויות היו מהודקות מאוד, בחלק מהמקרים מצחיקות, הטקסטים היו מדויקים, הדמויות נתפרו בשלמות מקצועית. וזה מה שכל כך נורא בתוכנית הזו. גזענות פרפקציוניסטית. מה עובר על בן עדות המזרח שצופה בארץ נהדרת שנה אחרי שנה? או שהוא חש חמיצות קבועה, ומנסה להדחיק אותה כדי לא להרגיש פגוע, או שהוא בוחר להתעלם מהזבל הטלוויזיוני הרעיל הזה, או שהוא מסיים כמו אופירה אסייג, ומבין היטב מה הוא צריך לעשות כדי להשיל מעליו את התיוגים הגזעניים שהועמסו עליו ולעטות על עצמו תדמית חדשה המתנכרת למוצא שלו, ואז לקבל תיוג מחודש שמטהר אותו מ״מזרחיותו״.

ארץ נהדרת היא אחד מאגני החימצון הרעילים ביותר שיש לשמאל הישראלי להציע. במשך עשורים היא מזהמת את התודעה האזרחית בישראל ומטפחת אצלה רגש שנאה גזעני, פרימיטיבי, מהזן הנחות ביותר, ומזריקה אותו לצופים באמצעות הומור ודיאלוגים שנונים יותר או פחות. שנה אחרי שנה הם שתלו ביד אומן, בתוך התודעה הישראלית, את דמותו של המזרחי, בדיוק באופן שבו הוא נתפס על ידם במציאות: יצור פרימיטיבי, עילג, טיפש, בור, מדבר בצורה לא ברורה ״עם הידיים״. וזה כל כך מצחיק את הנאורים המתוחכמים שמתענגים על ה״הומור המשובח״, ומסתכלים על עדות המזרח כמו שהאפריקנרים הסתכלו על השחורים בדרום אפריקה. זוכרים את עוזי כהן מרעננה? סגן ראש העיר המיתולוגי של רעננה, איש שמח, ססגוני, חכם שהיה אחראי על חזות פני העיר של רעננה והפך אותה להיות הפנינה שהיא, אבל כמה נורא, הוא היה תימני ליכודניק שדיבר ב״ח״ ו״עין״. במקרה הכרתי אותו אישית, למדתי עם האחים (התאומים) שלו ביסודי. הפכו אותו לחוכא ואיטלולא. הכל נעשה בקטעים וצחוקים, אבל בתוך התודעה של הצופה נשתלה הדמות של המזרחי כנחות. זוכרים את רוחמה אברהם מהליכוד? אותו כנ״ל. מזכירה שהפכה להיות ח״כית. זה היה יכול להיות סיפור פמיניסטי להפליא, אם היא רק היתה אשכנזיה כמובן. אבל לא בידיים שלהם. דרסו אותה במשך עונה שלמה והדגישו את המזרחיות העילגת שלה כשהיא מוצמדת לדמות של פרחה עילגת. כך גם משפחות הפילוסים הברברים, והטורטלים הנובורישים שלא מצליחים לברוח מהמזרחיות הפרימיטיבית שלהם, למרות הכסף. דובר צה״ל בערבית מקבל מהם בדיוק את אותו טיפול. מול הקרירות האשכנזית המתורבתת של הגרי, מוצג אביחי אדרעי כקוף אדם. אויש, כמה שזה מצחיק. חה חה חה. הוא מדבר כמו הספרדי המפגר מסרטי הבורקס של שנות השבעים, חה חה חה, צוחקים וסופגים פנימה את כל הארס הגזעני שיש לתוכנית הזו להציע. בעבר לפחות, המערכונים נכתבו בכישרון רב, הדמויות היו מהודקות מאוד, בחלק מהמקרים מצחיקות, הטקסטים היו מדויקים, הדמויות נתפרו בשלמות מקצועית. וזה מה שכל כך נורא בתוכנית הזו. גזענות פרפקציוניסטית. מה עובר על בן עדות המזרח שצופה בארץ נהדרת שנה אחרי שנה? או שהוא חש חמיצות קבועה, ומנסה להדחיק אותה כדי לא להרגיש פגוע, או שהוא בוחר להתעלם מהזבל הטלוויזיוני הרעיל הזה, או שהוא מסיים כמו אופירה אסייג, ומבין היטב מה הוא צריך לעשות כדי להשיל מעליו את התיוגים הגזעניים שהועמסו עליו ולעטות על עצמו תדמית חדשה המתנכרת למוצא שלו, ואז לקבל תיוג מחודש שמטהר אותו מ״מזרחיותו״.

Yuval Bloomberg

101,795 Aufrufe • vor 1 Jahr

סקיל חדש שבניתי: feature-reel/ מכין וידאו שמציג את הפיצ׳רים החדשים במוצר. רוצים גם כזה? הכל פה למטה :) למה בניתי את הסקיל: כשיש שינויים בui עליהם רוצה לספר ללקוחות, אני מכינה מייל, עושה צילומי מסך (חלק גם עושה אנימציה) ושולחת. המייל וצילומי המסך אמנם נעשים אוטומטית, אבל עדיין צריכה לעבור עליהם ולסדר. אתמול חשבתי - לא יותר מגניב לשלוח וידאו?? 😌 הפתרון: הכנתי סקיל שמריצים כשמסיימים פיצ׳ר או שינוי בממשק - הוא עובר על הdiff והprd והמסמכים הרלוונטים עליהם אתם עובדים, מקבל את ה brand guidelines של הפרויקט, מבין מה השתנה, מצלם צילומי מסך כולל זום על אלמנטים ספציפיים ומכין סרטון מוצר קצר בפורמט mp4 עם טקסט שמסביר מה כל פיצ׳ר או שינוי עושה, ומה הbenefit שלו למשתמש. בוידאו שמצטרפת - גרסה ממש רזה וקצרה שהכנתי עכשיו עם הסקיל למוצר שלי לניהול סדנאות שנמכרת באירופה (לכן הוידאו בהולנדית) על כמה דברים שהוספתי עכשיו לממשק ניהול של האדמין. הוידאו היה מוכן בפחות מדקה ובעיקר עשיתי אותו כדוגמה לכם :) הסקיל משתמש ב: 1. תוכנת Remotion יחד עם סקיל רשמי שלה שמסביר לסוכן קוד שלכם איך לעבוד איתה. רימושן זאת תוכנה שיודעת להכין סרטונים מריאקט - כלומר היא ״רואה״ את הקוד ברמת הקומפוננטות, ויכולה ממש לבנות את כל המסכים, טקסטים וכו עם קוד. (יש לי הרצאה חינמית עליו שמלא אמרו לי שממש עזרה להם: אחד השוסים של רימושן הוא שהוא עובד programmatically - לכן אפשר לייצר את אותו הוידאו ב-10 שפות, או רק להחליף כל פעם את צילומי המסך למשל. 2. ריפו (repo) נפרד משלו כדי שהוא יהיה סקיל גלובלי לכל המוצרים שלי + אוכל לשלוח לו כprop לקובץ config קטן את הדברים שייחודיים לכל תוכנה (brand guidelines, fonts, voice, route map). זה גם חשוב כי ככה זה לגמרי אגנוסטי לגרסת ריקאט של כל code base (אגב רימושן מותקן כCLI רק בתוך הריפו הזה). 3. מריץ לוקאלית סקיל שיודע לגלוש ולבדוק ממשקים headless (dev-browser / agent-browser) ומצלם מסך בתוך יוזר טסטים(!), עם מידע לא אמיתי, שנמצא בסביבה מבודדת לגמרי ויושב על tenant נפרד שמיועד לזה ולכן מבודד ממידע לקוח אמיתי (זה גם חשוב כדי שמידע של לקוח לא יהיה בסרטונים). ההרשאות נמצאות רק לוקאלית ב.env מאחורי git ignore כמובן, אבל לאלו שזה עדיין מפריע - בכל מקרה אין צורך לחבר את התיקיה של הקוד שמריץ את הסרטונים לריפו. יכולים להשאיר הכל לוקאלי. רוצים גם? מוזמנים להעתיק את הפרומפט ולתת לסוכן: [אני לא משתפת סקיל אלא רק פרומפט ולא רוצה שתתרגלו להוריד סקילים מכל אדם באינטרנט. הם קבצים שמריצים לוקאלית דברים על המחשב שלכם] בהצלחה! :)

Neta Dror

17,634 Aufrufe • vor 1 Monat

שש שעות הייתי אתמול ברפיח עם גדוד 932 של הנח"ל. כמה תובנות דעות ואמירות: 1)תודה. זה לפני הכל. ראיתי את החיילים, ראיתי את המפקדים, דיברתי איתם. כבר 9 חודשים הם בעזה. בסוף הם שם כדי שאני ואתם נוכל לחיות פה בשקט מירבי. זה לא מובן מאליו. 2) רפיח שאני ראיתי בזמן הקצר שהייתי במחנה הפליטים שבורה ובכלל מציר פילדלפי ופנימה – הרוסה לחלוטין. אין שום סיכוי לשקם את זה בשנים הקרובות, ייקח לפחות עשור מסיום המלחמה ומי יודע מתי זה יקרה. 3) תנאי החיילים – גרועים. חיים ליטרלי בזבל. אני כותב את זה כי זה לא מדובר בכלל. אני אתאר לכם רגע מבנים שבהם נמצאים חיילים: מבנים הרוסים שבעבר שימשו משפחות עזתיות שנמלטו, המבנים בעצמם הרוסים, מסביבם הרס טוטאלי. החיילים עצמם ישנים על מזרונים ארעיים על הרצפה כמובן, החדרים מלוכלכים, בכניסות נערמת אשפה של הכוחות שהופכים למפגע תברואתי נוראי ומי שנהנה מזה זה רק החתולים המכוערים שהסתובבו שם, כלבים נטושים, זבובים ועוד. אין כמובן ביוב ואת הצרכים עושים בשקיות ובקבוקים. וחם מאוד שם ולחיילים יש בקושי מאווררים. זה מתכון לאסון. ברור שלהיות קרבי זה לא תענוג ולא בית מלון, אבל לחיות ככה אפשר כמה ימים לכל היותר, לא מעבר. בפועל, חיים ככה כמה שבועות ואין צפי לשינוי. אני חושב שהצבא לא ער לזה בכלל. 4) פילדלפי – העבודות של ישראל שם בעיצומן. המון כלי עבודה, דחפורים, טרקטורים. השקעה של מיליונים להערכתי והרושם שלי הוא שמשקיעים שם משאבים רבים 5)לחיילים נשבר מהיחס. תחשבו שיש חיילים שעמדו להשתחרר היום ופתאום באו ואמרו להם – "אתם תשארים פה עוד 4 חודשים כי הממשלה האריכה לכם היום את השירות". זה בדיוק מה שקרה להם. ילדים שכבר 9 חודשים בשיט של עזה, בלחימה ובתת התנאים האלה, פתאום מאריכים להם את השירות משום מקום. יש להם תחושה שרואים בהם כח עבודה שאפשר לבזבז. מגיע להם יותר. מה שכן, הם חזרו ואמרו שכל פעם שהם חוזרים הביתה, הם לא מבינים על מה אנחנו רבים פה. פגשתי דתיים, חילונים, חב"דניק אחד שעלה מצרפת. באמת שמגיע להם הכל. זה דור שלא ידענו כמותו, דור שנלחם כמו שאף דור אחר לא נלחם, במשך כ"כ הרבה זמן, מול אוייב חסר רחמים. אין מופרע יותר מלחשוב שהם בחרא של רפיח סובלים, נלחמים, מגינים ומאויימים כל רגע מטיל נ"ט שיגמור את חייהם בזמן שבישיבות של בני ברק יושבים במזגן בני גילם ולומדים דף גמרא. לא הגיוני. 6)מפקד – כל הזמן התלווינו למג"ד 932 סא"ל דותן מלול. הוא מתפלל שהבן שלו לא יצטרך להילחם גם בעזה. הוא לא דתי. לא היה דתי, גם לא יהיה. חילוני מעפולה שעבר לראשון לציון. אבא לפני הכל, ומפקד. עשה רושם חיובי מאוד, חדור מוטיבציה גם אחרי מלחמה כ"כ ארוכה. יש לו ילד נדמה לי בן 4, רואה את אבא שלו בא ליומיים והולך לעזה לחודשיים. הילד מבולבל. דותן ורבים אחרים מקריבים הרבה מחיי המשפחה שלהם ומסכנים את חייהם. ספציפית חטיבת הנח"ל ספגה אבידות רבות, כי היא בחזית המלחמה בעזה. מלול אומר מפורשות: "אני פה כדי שבת"א ישבו בבתי קפה ויצפו ברוקדים עם כוכבים". הוא מתחנן שנמשיך בשגרה. יש על מי לסמוך. 7) מצרים – מהצד השני של הגבול הם רואים הכל, וגם ראו הכל. ראו את כל ההברחות, ראו את ההתחמשות, והם גם רואים אותנו עכשיו במצלמות. אנחנו צריכים אותם והם צריכים אותנו. 8) פלסטינים – ראינו שניים, במצב שאני לא יכול לפרט בגלל ב"מ אבל בגדול לא קיימים שם. אין. רק חיילים ומבנים הרוסים ושבורים. במבנה של אונר"א תרופות פזורים על הרצפה, וזבל. פלסטיני שמסתובב באיזור מיד מופלל ולרוב מחוסל. אני לא רואה מצב שיחזרו לחיים שם בעתיד הנראה לעין. בדרך חזרה ראינו את משאיות הסיוע נכנסות. המשאיות שאני ראיתי עם זגוגיות מנופצות. 9) לאן כל זה הולך? אין לי מושג. אני לא בטוח שלמישהו יש מושג. אל"ם ניסים חזן שפגשתי מוכן להישאר שם גם עוד שש שנים בעזה. מה נעשה עכשיו שש שנים בעזה? עם איזה כוחות? עם איזה כסף? מה המחיר של זה? האם אנחנו באמת צופים שגם בעוד שש שנים נישאר בעזה עם כוחות ובלי החטופים? האם נגזר עלינו חיי נצח של מלחמה בתוך עזה? האם ראש הממשלה הזה שמוביל את המערכה שם את האינטרס של המדינה לפני האינטרסים האישיים שלו? יש לי תשובות, אבל בלחימה בתוך רפיח זה לא חשוב. אני רק מקווה שכאשר מתקבלות ההחלטות, חושבים קודם כל על החטופים, על ביטחון המדינה, על אזרחיה ועל חייליה ולא על דברים אחרים. ואפרופו אל"ם חזן. קיבלתי ים תגובות על הראיון המאולתר איתו בין ההריסות על הירי בבית של פסי בקיבוץ בארי. אני נזהר מאוד מאוד מלדון אותו. אירוע ה-7 באוקטובר בבארי בוודאי מחייב דיון ציבורי, מחייב העלאת האירועים, תחקורם, פרסומים וחייבים למשפחות תשובות חד משמעיות וברורות אבל הקטן מתקשה מאוד לשפוט את חזן. הגיע מהבית, סיכן את חייו, אולי טעה בענק ואולי הציל חיים. אני לא יודע איך ואם בכלל אפשר לשפוט ואני בספק אם אי פעם נדע מה היה שם. 10) אני העיתונאי ה-454,365,219 שנכנס לרצועה אבל זוכר שאני רואה רק מה שצה"ל רצה להראות לי. אין לי שמץ של מושג מה קורה בגזרות אחרות, מה קורה מעבר לרחובות שהייתי בהם. אין לי שום יכולת לדעת ואי אפשר לעשות עבודה עיתונאית אמיתית בלי לדבר עם החיילים אבל גם עם הצד השני, וזה בעיה. התחושה שלי היא שבגלל המגבלות האלה, העיתונות בארץ מתקשה לתת לציבור תמונת מצב אמיתית ולרוב מוכרים את מה שדובר צה"ל רוצה. התפקיד שלנו זה לעשות עיתונות, גם במצב של מלחמה. הלקח המרכזי שלי מהשבעה באוקטובר הוא כל הזמן לאתגר את הצבא, לבקר אותו, לשאול שאלות ולא להסתפק בתמונות הגו פרו של הכלב של עוקץ ולמחוא כפיים. אחרת, אנחנו חוטאים לציבור, מוכרים להם אשליות שלצערנו מתפוצצות אל מול המציאות.

שש שעות הייתי אתמול ברפיח עם גדוד 932 של הנח"ל. כמה תובנות דעות ואמירות: 1)תודה. זה לפני הכל. ראיתי את החיילים, ראיתי את המפקדים, דיברתי איתם. כבר 9 חודשים הם בעזה. בסוף הם שם כדי שאני ואתם נוכל לחיות פה בשקט מירבי. זה לא מובן מאליו. 2) רפיח שאני ראיתי בזמן הקצר שהייתי במחנה הפליטים שבורה ובכלל מציר פילדלפי ופנימה – הרוסה לחלוטין. אין שום סיכוי לשקם את זה בשנים הקרובות, ייקח לפחות עשור מסיום המלחמה ומי יודע מתי זה יקרה. 3) תנאי החיילים – גרועים. חיים ליטרלי בזבל. אני כותב את זה כי זה לא מדובר בכלל. אני אתאר לכם רגע מבנים שבהם נמצאים חיילים: מבנים הרוסים שבעבר שימשו משפחות עזתיות שנמלטו, המבנים בעצמם הרוסים, מסביבם הרס טוטאלי. החיילים עצמם ישנים על מזרונים ארעיים על הרצפה כמובן, החדרים מלוכלכים, בכניסות נערמת אשפה של הכוחות שהופכים למפגע תברואתי נוראי ומי שנהנה מזה זה רק החתולים המכוערים שהסתובבו שם, כלבים נטושים, זבובים ועוד. אין כמובן ביוב ואת הצרכים עושים בשקיות ובקבוקים. וחם מאוד שם ולחיילים יש בקושי מאווררים. זה מתכון לאסון. ברור שלהיות קרבי זה לא תענוג ולא בית מלון, אבל לחיות ככה אפשר כמה ימים לכל היותר, לא מעבר. בפועל, חיים ככה כמה שבועות ואין צפי לשינוי. אני חושב שהצבא לא ער לזה בכלל. 4) פילדלפי – העבודות של ישראל שם בעיצומן. המון כלי עבודה, דחפורים, טרקטורים. השקעה של מיליונים להערכתי והרושם שלי הוא שמשקיעים שם משאבים רבים 5)לחיילים נשבר מהיחס. תחשבו שיש חיילים שעמדו להשתחרר היום ופתאום באו ואמרו להם – "אתם תשארים פה עוד 4 חודשים כי הממשלה האריכה לכם היום את השירות". זה בדיוק מה שקרה להם. ילדים שכבר 9 חודשים בשיט של עזה, בלחימה ובתת התנאים האלה, פתאום מאריכים להם את השירות משום מקום. יש להם תחושה שרואים בהם כח עבודה שאפשר לבזבז. מגיע להם יותר. מה שכן, הם חזרו ואמרו שכל פעם שהם חוזרים הביתה, הם לא מבינים על מה אנחנו רבים פה. פגשתי דתיים, חילונים, חב"דניק אחד שעלה מצרפת. באמת שמגיע להם הכל. זה דור שלא ידענו כמותו, דור שנלחם כמו שאף דור אחר לא נלחם, במשך כ"כ הרבה זמן, מול אוייב חסר רחמים. אין מופרע יותר מלחשוב שהם בחרא של רפיח סובלים, נלחמים, מגינים ומאויימים כל רגע מטיל נ"ט שיגמור את חייהם בזמן שבישיבות של בני ברק יושבים במזגן בני גילם ולומדים דף גמרא. לא הגיוני. 6)מפקד – כל הזמן התלווינו למג"ד 932 סא"ל דותן מלול. הוא מתפלל שהבן שלו לא יצטרך להילחם גם בעזה. הוא לא דתי. לא היה דתי, גם לא יהיה. חילוני מעפולה שעבר לראשון לציון. אבא לפני הכל, ומפקד. עשה רושם חיובי מאוד, חדור מוטיבציה גם אחרי מלחמה כ"כ ארוכה. יש לו ילד נדמה לי בן 4, רואה את אבא שלו בא ליומיים והולך לעזה לחודשיים. הילד מבולבל. דותן ורבים אחרים מקריבים הרבה מחיי המשפחה שלהם ומסכנים את חייהם. ספציפית חטיבת הנח"ל ספגה אבידות רבות, כי היא בחזית המלחמה בעזה. מלול אומר מפורשות: "אני פה כדי שבת"א ישבו בבתי קפה ויצפו ברוקדים עם כוכבים". הוא מתחנן שנמשיך בשגרה. יש על מי לסמוך. 7) מצרים – מהצד השני של הגבול הם רואים הכל, וגם ראו הכל. ראו את כל ההברחות, ראו את ההתחמשות, והם גם רואים אותנו עכשיו במצלמות. אנחנו צריכים אותם והם צריכים אותנו. 8) פלסטינים – ראינו שניים, במצב שאני לא יכול לפרט בגלל ב"מ אבל בגדול לא קיימים שם. אין. רק חיילים ומבנים הרוסים ושבורים. במבנה של אונר"א תרופות פזורים על הרצפה, וזבל. פלסטיני שמסתובב באיזור מיד מופלל ולרוב מחוסל. אני לא רואה מצב שיחזרו לחיים שם בעתיד הנראה לעין. בדרך חזרה ראינו את משאיות הסיוע נכנסות. המשאיות שאני ראיתי עם זגוגיות מנופצות. 9) לאן כל זה הולך? אין לי מושג. אני לא בטוח שלמישהו יש מושג. אל"ם ניסים חזן שפגשתי מוכן להישאר שם גם עוד שש שנים בעזה. מה נעשה עכשיו שש שנים בעזה? עם איזה כוחות? עם איזה כסף? מה המחיר של זה? האם אנחנו באמת צופים שגם בעוד שש שנים נישאר בעזה עם כוחות ובלי החטופים? האם נגזר עלינו חיי נצח של מלחמה בתוך עזה? האם ראש הממשלה הזה שמוביל את המערכה שם את האינטרס של המדינה לפני האינטרסים האישיים שלו? יש לי תשובות, אבל בלחימה בתוך רפיח זה לא חשוב. אני רק מקווה שכאשר מתקבלות ההחלטות, חושבים קודם כל על החטופים, על ביטחון המדינה, על אזרחיה ועל חייליה ולא על דברים אחרים. ואפרופו אל"ם חזן. קיבלתי ים תגובות על הראיון המאולתר איתו בין ההריסות על הירי בבית של פסי בקיבוץ בארי. אני נזהר מאוד מאוד מלדון אותו. אירוע ה-7 באוקטובר בבארי בוודאי מחייב דיון ציבורי, מחייב העלאת האירועים, תחקורם, פרסומים וחייבים למשפחות תשובות חד משמעיות וברורות אבל הקטן מתקשה מאוד לשפוט את חזן. הגיע מהבית, סיכן את חייו, אולי טעה בענק ואולי הציל חיים. אני לא יודע איך ואם בכלל אפשר לשפוט ואני בספק אם אי פעם נדע מה היה שם. 10) אני העיתונאי ה-454,365,219 שנכנס לרצועה אבל זוכר שאני רואה רק מה שצה"ל רצה להראות לי. אין לי שמץ של מושג מה קורה בגזרות אחרות, מה קורה מעבר לרחובות שהייתי בהם. אין לי שום יכולת לדעת ואי אפשר לעשות עבודה עיתונאית אמיתית בלי לדבר עם החיילים אבל גם עם הצד השני, וזה בעיה. התחושה שלי היא שבגלל המגבלות האלה, העיתונות בארץ מתקשה לתת לציבור תמונת מצב אמיתית ולרוב מוכרים את מה שדובר צה"ל רוצה. התפקיד שלנו זה לעשות עיתונות, גם במצב של מלחמה. הלקח המרכזי שלי מהשבעה באוקטובר הוא כל הזמן לאתגר את הצבא, לבקר אותו, לשאול שאלות ולא להסתפק בתמונות הגו פרו של הכלב של עוקץ ולמחוא כפיים. אחרת, אנחנו חוטאים לציבור, מוכרים להם אשליות שלצערנו מתפוצצות אל מול המציאות.

Josh Breiner

190,516 Aufrufe • vor 2 Jahren

משרד החינוך פרסם סרטון באינסטגרם - ובאמת שקשה להאמין שזה המסר שנבחר. בעמוד האינסטגרם הרשמי (!!!) של משרד החינוך, עלה לאחרונה סרטון שמציג ״טיפוסים קבועים שיש בכל חבורה״. הם מפרטים: זה שתמיד מביא אלכוהול, זה שתמיד עייף, זה שמפחד מההורים, זה שתמיד מזמין צ’יפס. עד כאן - עוד סרטון טיקטוקי. הזוי, אבל לא מזיק במיוחד. ואז מגיע ה״פאנץ״: הטיפוס האחרון שהם מציגים, הוא ״ההוא שחשב שהוא שולט בעצמו״ שתה ושתה ושתה - ״עד שכל המוח שלו התפלפ״, ראה מישהי, התחיל לגעת בה ולתפוס אותה בלי לקלוט מה הוא עושה, כי ״האלכוהול השתלט לו על המוח״, וכתוצאה מזה - ״הוא הרס לה ולעצמו את החיים״. לא יודעת אם מישהו מטעמכם באמת יראה את הפוסט הזה, אבל בכל זאת מרשה לעצמי לפנות ישירות: היי משרד החינוך. זה אחד המסרים הבעייתיים שראיתי לאחרונה. הצגת תקיפה מינית כתוצאה של ״אלכוהול שהשתלט על המוח״ היא טשטוש אחריות מסוכן, שממשיך את תרבות האונס במקום להילחם בה. אלכוהול לא אונס. אנשים אונסים. נערים צריכים ללמוד אחריות, הסכמה וגבולות - לא לקבל תירוצים בדיעבד. מצופה מכם לסטנדרט חינוכי ומוסרי גבוה בהרבה. ומה שבעיניי חמור במיוחד - זו לא רק הדרך שבה זה נאמר, אלא מה שהמסר הזה עושה בפועל. הסרטון מציע לנו הסבר פסיכולוגי או כימי או וואטאבר, במקום לקרוא לדבר בשמו - להיות אלים מינית זו בחירה!!!!!! לא ״מעידה״, לא ״אובדן שליטה״, לא ״טעות בשיקול דעת״, ולא ״אלכוהול פילפ לי את המוח״. בחירה!!!! וכשאתם בוחרים למסגר פגיעה מינית כתוצאה של שתייה - אתם עושים שלושה דברים מסוכנים מאוד: 1. אתם מקטינים את האחריות של הפוגע. 2. אתם משמרים את מיתוס האונס ״הלא מתוכנן״. כאילו מדובר ברגע אקראי, נטול הקשר, בלי דפוסים, בלי יחסי כוח, בלי חינוך, בלי תפיסות על גוף של נשים. אבל אלימות מינית לא פשוט מתרחשת - היא מתרחשת בתוך תרבות שמאפשרת אותה. 3. אתם ממשיכים את מנגנון האשמת הקורבן - גם אם בעקיפין. כי אם אלכוהול הוא הבעיה, אז תמיד אפשר לשאול: כמה היא שתתה? למה היא הייתה שם? למה היא נשארה? למה היא לא נזהרה? ואף מילה, אף שנייה, על הדבר הכי בסיסי שאמור לעבור בחינוך: הסכמה. גבולות. אחריות. כבוד. וכאן חוזרת השאלה הישירה אליכם, משרד החינוך: מה בעצם אתם רוצים שנער שרואה את הסרטון הזה ילמד? שאלכוהול אחראי לפגיעה מינית? או שהוא אחראי לעצמו ולמעשים שלו? כי כרגע - המסר שלכם ברור, לא באופן חיובי. והוא מסוכן. ונראה לי שהכי מטריד אותי בכל הסיפור הזה - זה לא רק התוכן, אלא מי שמעביר אותו. זה לא סרטון אקראי של יוצר תוכן, זה לא בדיחה פרטית. זה עמוד רשמי של משרד החינוך. ובמקום להגיד בקול ברור מסרים חשובים, נבחר סיפור שבו האלכוהול הוא הדמות הראשית, והתוקף כמעט מוצג כקורבן של הנסיבות. זה לא סרטון חינוכי. זה לא סרטון שמגן על נערות. וזה בטח לא סרטון שמחנך נערים לקחת אחריות. דרך אגב, הרעיון הזה של ״טיפוסים שיש בכל חבורה״, עם התוספת של החבר שתוקף מינית - הוא בדיוק הבעיה.

משרד החינוך פרסם סרטון באינסטגרם - ובאמת שקשה להאמין שזה המסר שנבחר. בעמוד האינסטגרם הרשמי (!!!) של משרד החינוך, עלה לאחרונה סרטון שמציג ״טיפוסים קבועים שיש בכל חבורה״. הם מפרטים: זה שתמיד מביא אלכוהול, זה שתמיד עייף, זה שמפחד מההורים, זה שתמיד מזמין צ’יפס. עד כאן - עוד סרטון טיקטוקי. הזוי, אבל לא מזיק במיוחד. ואז מגיע ה״פאנץ״: הטיפוס האחרון שהם מציגים, הוא ״ההוא שחשב שהוא שולט בעצמו״ שתה ושתה ושתה - ״עד שכל המוח שלו התפלפ״, ראה מישהי, התחיל לגעת בה ולתפוס אותה בלי לקלוט מה הוא עושה, כי ״האלכוהול השתלט לו על המוח״, וכתוצאה מזה - ״הוא הרס לה ולעצמו את החיים״. לא יודעת אם מישהו מטעמכם באמת יראה את הפוסט הזה, אבל בכל זאת מרשה לעצמי לפנות ישירות: היי משרד החינוך. זה אחד המסרים הבעייתיים שראיתי לאחרונה. הצגת תקיפה מינית כתוצאה של ״אלכוהול שהשתלט על המוח״ היא טשטוש אחריות מסוכן, שממשיך את תרבות האונס במקום להילחם בה. אלכוהול לא אונס. אנשים אונסים. נערים צריכים ללמוד אחריות, הסכמה וגבולות - לא לקבל תירוצים בדיעבד. מצופה מכם לסטנדרט חינוכי ומוסרי גבוה בהרבה. ומה שבעיניי חמור במיוחד - זו לא רק הדרך שבה זה נאמר, אלא מה שהמסר הזה עושה בפועל. הסרטון מציע לנו הסבר פסיכולוגי או כימי או וואטאבר, במקום לקרוא לדבר בשמו - להיות אלים מינית זו בחירה!!!!!! לא ״מעידה״, לא ״אובדן שליטה״, לא ״טעות בשיקול דעת״, ולא ״אלכוהול פילפ לי את המוח״. בחירה!!!! וכשאתם בוחרים למסגר פגיעה מינית כתוצאה של שתייה - אתם עושים שלושה דברים מסוכנים מאוד: 1. אתם מקטינים את האחריות של הפוגע. 2. אתם משמרים את מיתוס האונס ״הלא מתוכנן״. כאילו מדובר ברגע אקראי, נטול הקשר, בלי דפוסים, בלי יחסי כוח, בלי חינוך, בלי תפיסות על גוף של נשים. אבל אלימות מינית לא פשוט מתרחשת - היא מתרחשת בתוך תרבות שמאפשרת אותה. 3. אתם ממשיכים את מנגנון האשמת הקורבן - גם אם בעקיפין. כי אם אלכוהול הוא הבעיה, אז תמיד אפשר לשאול: כמה היא שתתה? למה היא הייתה שם? למה היא נשארה? למה היא לא נזהרה? ואף מילה, אף שנייה, על הדבר הכי בסיסי שאמור לעבור בחינוך: הסכמה. גבולות. אחריות. כבוד. וכאן חוזרת השאלה הישירה אליכם, משרד החינוך: מה בעצם אתם רוצים שנער שרואה את הסרטון הזה ילמד? שאלכוהול אחראי לפגיעה מינית? או שהוא אחראי לעצמו ולמעשים שלו? כי כרגע - המסר שלכם ברור, לא באופן חיובי. והוא מסוכן. ונראה לי שהכי מטריד אותי בכל הסיפור הזה - זה לא רק התוכן, אלא מי שמעביר אותו. זה לא סרטון אקראי של יוצר תוכן, זה לא בדיחה פרטית. זה עמוד רשמי של משרד החינוך. ובמקום להגיד בקול ברור מסרים חשובים, נבחר סיפור שבו האלכוהול הוא הדמות הראשית, והתוקף כמעט מוצג כקורבן של הנסיבות. זה לא סרטון חינוכי. זה לא סרטון שמגן על נערות. וזה בטח לא סרטון שמחנך נערים לקחת אחריות. דרך אגב, הרעיון הזה של ״טיפוסים שיש בכל חבורה״, עם התוספת של החבר שתוקף מינית - הוא בדיוק הבעיה.

Maya Lee

20,648 Aufrufe • vor 9 Monaten

צפו בסרטון, שרובו אירועים שקרו בשעות ובימים שלפני המשחק. קודם כל. עכשיו בואו נעשה סדר ונדבר על צריבת תודעת הקורבן ואיך יוצרים בפועל - גטו - ממשי ותודעתי. אשמח לשיתופים. א. בתודעה הישראלית התקשורתית הקורבנית, יש התנהלות שהיא שיטה: "שיטת הצריבה". קודם כל צורחים "אנטישמיות" או "פיגוע" על הכל. זה קרה עם יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן ב"אום אל חיראן" בקריאות שהוא מחבל שדרס שוטר. זה קרה עכשיו עם בן גביר ביפו צורח על המסגד שליד הפיגוע (מסגד שממנו הסתבר התקשרו למשטרה לדווח) שוב לא היו דברים מעולם, וזה קרה במה שהתקשורת מכנה כאן לא פחות מ"ליל הבדולח 2". זה קורה כל הזמן בכל מקום. צורבים תודעה שמבוססת חצאי אמיתות, או לעיתים פייק מוחלט. צורבים בתודעה מושגים, הפחדות, דרמה. בלי לבדוק, בלי כלום. כל מה שקורה אחר כך, כבר לא משנה. התודעה נצרבה. אמת מזוקקת כבר לא רלוונטית. הלאה. ב. מסתבר שזה לא אירוע "שתוכנן שבועות מראש" כמו מה שמדקלמים כאן שוב ושוב, אלא משהו שהתגלגל תוך כמה ימים. היו שם כמה דברים ש"תרמו" לו. אחד מהם אכן זירה מחוממת היטב של מקומיים מוסלמים. ואחד מהדברים שהציתו את האירוע היו מה שאתם רואים כאן בסרטון. חוליגנים שהשתוללו גם בימים שלפני ברחובות אמסטרדם. בעידן של הרשתות החברתיות לא צריך הרבה כדי שמשהו יתגלגל כמו אש בשדה קוצים, לעיתים תוך שעה, וכן - יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה בהולנד, כן חלקם קיצונים, כן חלקם מהגרים לא חוקיים, כן יש שם תמיכה גדולה בעזה וחמאס. הלאה ג. כפי שרואים בסרטונים, חלק מהם חיפשו את הבלגן. [**עריכה - מסתבר שתוך כדי המשחק אוהדי מכבי גם הריעו בזמן שחלקו כבוד לנפגעי האסון בספרד**] מי ששילמו היו גם אוהדים של מכבי ת"א שאין להם קשר לאלו בסרטון, ליבי איתם. (גם אם אתה אוהד של קבוצה שהבייס שלה גזעני והשירים שלה קוראים "לזיין ת'ערבים" - עצוב שזה מה שהילדים שלהם שומעים. שלא בשונה ממה שטוענים תמיד כלפי הצד השני). לאף חף מפשע לא מגיע שירדפו אותו ברחובות ויעשו בו לינץ'. לאלו כאן בסרטון אין לי שום רחמים - הם הביאו על עצמם הכל. אני עושה את ההבדל בינם לבין אלו שלא לקחו חלק, להזכירכם - גם באתר שלהם יש שירים כאלו ו"הוראות הפעלה". אז תחסכו לי בתגובות "אז אתה מצדיק אלימות"? לא. מי שאלים כמוהם? שייחנק, כל השאר - ממש לא. מבחינת הנראות של הדברים בעיניי המקומיים באמסטרדם, זה לא משנה אם זה חבורה של חמישים או מאה אפסים מתוך סך האוהדים, מבחינתם זה מה שהם רואים - תלישה של דגלים, קריאות של "נזיין תערבים" ברחובות (לא מאוד קשה לתרגם) ו"תמותי פלשתין" (באנגלית). הלאה. ד. הטענות למשטרת אמסטרדם, או "מי נעצר או לא", זה אולי אחד משיאי הטירוף של ההתקרבנות הישראלית. עד היום בישראל לא היה מעצר אחד של אנשים שחדרו חמושים לבסיסי צה"ל מלווים בחברי כנסת. אנשים חמושים ורעולי פנים שביצעו חדירה בפועל לבסיסי צה"ל. הם היו יהודים, אז אין מעצרים. גם הנהג שדרס השבוע מפגין שמורדם ומונשם - לא במעצר. לפני הלינצ'ים בחווארה, היו למשטרת ישראל דיווחים על עשרות התארגנויות וצילומי מסך של קבוצות ימין קיצוני - ימים לפני. לא נעשה דבר. הפשע משתולל ברחובות אולי פי מיליון ממה שהוא משתולל במקום כמו אמסטרדם או לונדון. אנשים מתים פה כמו זבובים. אין משטרה, אין משילות, אין בטיח. יש חוק אחד לביביסטים חוק אחר לשאר. נגמרה המשטרה בישראל וכל אחד לעצמו. כולנו רואים את זה. אבל "משטרת אמסטרדם" היא הבעיה. הלאה. ה. במשך שנה שלמה, אירופה והעולם כולו רואים תמונות שאתם לא רואים. ישראלים חיים בתוך בועה תקשורתית שלא מראה להם כלום כלום כלום. לא מעזה, לא מאיו"ש. כלום. ישראל היא נסיכה צדקנית שלא עושה דבר לאף אחד אף פעם. בפועל לא משודרות תמונות הטבח הנוראיות של השביעי באוקטובר. ישראל "דאגה" לזה. משודרות רק תמונות וסרטונים מעזה משוטחת וילדים מתים. נקודה. תאהבו או לא תאהבו - זה קורה וזה מה שמשודר. אין לנו שליטה על זה ואין לנו הסברה. ישראל אחראית לכך, לא רק "האנטשימיות". מתבצע שם שיטוח הלכה למעשה של כל רצועת עזה. מתים שם עשרות אלפים. תהיו בעד או נגד, זה המוסר שלכם עם עצמכם, אבל אם אתם רוצים לדבר על "אנטישמיות" כסיבה? ממש לא. יש אנשים שמעולם לא גיבשו דעה על ישראל ואולי אפילו אהדו אותה - היום הם כבר לא. הם רואים 24/7 את מה שישראלים לא רואים ולא רוצים לדעת. מדובר לא בהשמדת החמאס (הושמד?) - אלא במסע נקמה שתכליתו האמיתית היא שהימין המשיחי החליט שזו תקופה של "נס" ש"צריך לנצל" והם מחזיקים את נתניהו הסחיט בביצים. זו מטרת המלחמה ולכן היא נמשכת. החטופים מופקרים ומתים בכוונה תחילה, אין שום רצון להחזיר אותם. זה הוחלט כבר מזמן והנה כל שקרי ה"פילדפי" ו"רק לחץ צבאי" התגלו כבלבול שכל ושקרים והונאה. הלאה. ו. וכאן מגיעה ההצגה "הכי טובה" בעיר. "ליל הבדולח" מי ישמע.... התקרבנות בתקשורת ובעקבות כך - בציבור. מסעות מיוחצנים של "חילוץ" בזמן ש 400 יום אנשים נרקבים במנהרות החמאס ואותם אף אחד לא מחלץ. הם לא ה"בייס". פוליטיקה פוליטיקה פוליטיקה. הכל הצגה. שרים וחברי כנסת עולים על טיסות. מצטלמים כ"מושיעים" ועל הדרך מסדרים לעצמם סופ"ש באירופה על חשבון הציבור. חברת הטיסה "הלאומית" - זו שעשקה פה את כולם שנה שלמה, ניצלה את המצב והתעשרה על חשבון המלחמה והציבור שקורס תחת הנטל - יוצאת ב"מבצע החזרה", לא פחות. מי ישמע - "אנטבה". מתבטלות עבודות רכבת כי פתאום "מותר לנסוע בשבת". לא בשביל חיילי מילואים, מה פתאום. בשביל הבייס הביביסטי. הכל פוליטיקה. הכל בכאילו. הכל הצגה. ז. התוצאה - ישראלים מסתגרים בארץ, מסתגרים בבתים. מפחדים לצאת מהמדינה, למרות שבפועל נהרגים פה יותר יהודים מבכל מקום אחר בפערים שכבר אי אפשר למדוד וישראל המקום הכי פחות בטוח לישראלים. נקודה. מייצרים עוד גטו. גטו ממשי וגטו תודעתי. "כולם נגדנו", "כולם שונאים אותנו", "כולם יהרגו אותנו", "אנחנו לבד". "אין כמו ישראל". פחד, חרדה ועוד פחד וחרדה. ח. בפועל - אנשים מתים ונהרגים כאילו הדבר הכי "נורמלי". כבר לא סופרים חיי אדם. ילדים, תינוקות, נשים, גברים. יהודים וערבים. מתים פה כמו זבובים. המחירים רק עולים, הגזירות הכלכליות מפרקות פה את כולם וישראל כבר היום בקריסה כלכלית. מנהלים אותה חבורת מטורפים ועבריינים שעושקים את הקופה הציבורית. מאות אלפים מפונים מבתיהם והמדינה נשרפת. ועל מה מדברים? על "אירופה האנטשימית"! אנחנו קורבנות של משהו ש"לא תלוי בנו". קלאסיקה. ילדים חסרי ישע שכולם שונאים ולכן יישארו בבית. אי לקיחת אחריות. ואז בתודעה הישראלית נצרבים שוב שני דברים: קודם כל היסטריה ופחד שמבוססים על חצאי אמיתות ודרמה שמוכרת רייטינג והדבר השני והכי חשוב לישראל תחת אותו "ימין על מלא" ממיט השואות: "אין מקום אחר כי בכל מקום אחר שונאים אותנו". ובמקום שבו נצרבת תודעת גטו - מותר לעשות ליושבי הגטו הכל, כי "אין מקום אחר". תודה.

צפו בסרטון, שרובו אירועים שקרו בשעות ובימים שלפני המשחק. קודם כל. עכשיו בואו נעשה סדר ונדבר על צריבת תודעת הקורבן ואיך יוצרים בפועל - גטו - ממשי ותודעתי. אשמח לשיתופים. א. בתודעה הישראלית התקשורתית הקורבנית, יש התנהלות שהיא שיטה: "שיטת הצריבה". קודם כל צורחים "אנטישמיות" או "פיגוע" על הכל. זה קרה עם יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן ב"אום אל חיראן" בקריאות שהוא מחבל שדרס שוטר. זה קרה עכשיו עם בן גביר ביפו צורח על המסגד שליד הפיגוע (מסגד שממנו הסתבר התקשרו למשטרה לדווח) שוב לא היו דברים מעולם, וזה קרה במה שהתקשורת מכנה כאן לא פחות מ"ליל הבדולח 2". זה קורה כל הזמן בכל מקום. צורבים תודעה שמבוססת חצאי אמיתות, או לעיתים פייק מוחלט. צורבים בתודעה מושגים, הפחדות, דרמה. בלי לבדוק, בלי כלום. כל מה שקורה אחר כך, כבר לא משנה. התודעה נצרבה. אמת מזוקקת כבר לא רלוונטית. הלאה. ב. מסתבר שזה לא אירוע "שתוכנן שבועות מראש" כמו מה שמדקלמים כאן שוב ושוב, אלא משהו שהתגלגל תוך כמה ימים. היו שם כמה דברים ש"תרמו" לו. אחד מהם אכן זירה מחוממת היטב של מקומיים מוסלמים. ואחד מהדברים שהציתו את האירוע היו מה שאתם רואים כאן בסרטון. חוליגנים שהשתוללו גם בימים שלפני ברחובות אמסטרדם. בעידן של הרשתות החברתיות לא צריך הרבה כדי שמשהו יתגלגל כמו אש בשדה קוצים, לעיתים תוך שעה, וכן - יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה בהולנד, כן חלקם קיצונים, כן חלקם מהגרים לא חוקיים, כן יש שם תמיכה גדולה בעזה וחמאס. הלאה ג. כפי שרואים בסרטונים, חלק מהם חיפשו את הבלגן. [עריכה - מסתבר שתוך כדי המשחק אוהדי מכבי גם הריעו בזמן שחלקו כבוד לנפגעי האסון בספרד] מי ששילמו היו גם אוהדים של מכבי ת"א שאין להם קשר לאלו בסרטון, ליבי איתם. (גם אם אתה אוהד של קבוצה שהבייס שלה גזעני והשירים שלה קוראים "לזיין ת'ערבים" - עצוב שזה מה שהילדים שלהם שומעים. שלא בשונה ממה שטוענים תמיד כלפי הצד השני). לאף חף מפשע לא מגיע שירדפו אותו ברחובות ויעשו בו לינץ'. לאלו כאן בסרטון אין לי שום רחמים - הם הביאו על עצמם הכל. אני עושה את ההבדל בינם לבין אלו שלא לקחו חלק, להזכירכם - גם באתר שלהם יש שירים כאלו ו"הוראות הפעלה". אז תחסכו לי בתגובות "אז אתה מצדיק אלימות"? לא. מי שאלים כמוהם? שייחנק, כל השאר - ממש לא. מבחינת הנראות של הדברים בעיניי המקומיים באמסטרדם, זה לא משנה אם זה חבורה של חמישים או מאה אפסים מתוך סך האוהדים, מבחינתם זה מה שהם רואים - תלישה של דגלים, קריאות של "נזיין תערבים" ברחובות (לא מאוד קשה לתרגם) ו"תמותי פלשתין" (באנגלית). הלאה. ד. הטענות למשטרת אמסטרדם, או "מי נעצר או לא", זה אולי אחד משיאי הטירוף של ההתקרבנות הישראלית. עד היום בישראל לא היה מעצר אחד של אנשים שחדרו חמושים לבסיסי צה"ל מלווים בחברי כנסת. אנשים חמושים ורעולי פנים שביצעו חדירה בפועל לבסיסי צה"ל. הם היו יהודים, אז אין מעצרים. גם הנהג שדרס השבוע מפגין שמורדם ומונשם - לא במעצר. לפני הלינצ'ים בחווארה, היו למשטרת ישראל דיווחים על עשרות התארגנויות וצילומי מסך של קבוצות ימין קיצוני - ימים לפני. לא נעשה דבר. הפשע משתולל ברחובות אולי פי מיליון ממה שהוא משתולל במקום כמו אמסטרדם או לונדון. אנשים מתים פה כמו זבובים. אין משטרה, אין משילות, אין בטיח. יש חוק אחד לביביסטים חוק אחר לשאר. נגמרה המשטרה בישראל וכל אחד לעצמו. כולנו רואים את זה. אבל "משטרת אמסטרדם" היא הבעיה. הלאה. ה. במשך שנה שלמה, אירופה והעולם כולו רואים תמונות שאתם לא רואים. ישראלים חיים בתוך בועה תקשורתית שלא מראה להם כלום כלום כלום. לא מעזה, לא מאיו"ש. כלום. ישראל היא נסיכה צדקנית שלא עושה דבר לאף אחד אף פעם. בפועל לא משודרות תמונות הטבח הנוראיות של השביעי באוקטובר. ישראל "דאגה" לזה. משודרות רק תמונות וסרטונים מעזה משוטחת וילדים מתים. נקודה. תאהבו או לא תאהבו - זה קורה וזה מה שמשודר. אין לנו שליטה על זה ואין לנו הסברה. ישראל אחראית לכך, לא רק "האנטשימיות". מתבצע שם שיטוח הלכה למעשה של כל רצועת עזה. מתים שם עשרות אלפים. תהיו בעד או נגד, זה המוסר שלכם עם עצמכם, אבל אם אתם רוצים לדבר על "אנטישמיות" כסיבה? ממש לא. יש אנשים שמעולם לא גיבשו דעה על ישראל ואולי אפילו אהדו אותה - היום הם כבר לא. הם רואים 24/7 את מה שישראלים לא רואים ולא רוצים לדעת. מדובר לא בהשמדת החמאס (הושמד?) - אלא במסע נקמה שתכליתו האמיתית היא שהימין המשיחי החליט שזו תקופה של "נס" ש"צריך לנצל" והם מחזיקים את נתניהו הסחיט בביצים. זו מטרת המלחמה ולכן היא נמשכת. החטופים מופקרים ומתים בכוונה תחילה, אין שום רצון להחזיר אותם. זה הוחלט כבר מזמן והנה כל שקרי ה"פילדפי" ו"רק לחץ צבאי" התגלו כבלבול שכל ושקרים והונאה. הלאה. ו. וכאן מגיעה ההצגה "הכי טובה" בעיר. "ליל הבדולח" מי ישמע.... התקרבנות בתקשורת ובעקבות כך - בציבור. מסעות מיוחצנים של "חילוץ" בזמן ש 400 יום אנשים נרקבים במנהרות החמאס ואותם אף אחד לא מחלץ. הם לא ה"בייס". פוליטיקה פוליטיקה פוליטיקה. הכל הצגה. שרים וחברי כנסת עולים על טיסות. מצטלמים כ"מושיעים" ועל הדרך מסדרים לעצמם סופ"ש באירופה על חשבון הציבור. חברת הטיסה "הלאומית" - זו שעשקה פה את כולם שנה שלמה, ניצלה את המצב והתעשרה על חשבון המלחמה והציבור שקורס תחת הנטל - יוצאת ב"מבצע החזרה", לא פחות. מי ישמע - "אנטבה". מתבטלות עבודות רכבת כי פתאום "מותר לנסוע בשבת". לא בשביל חיילי מילואים, מה פתאום. בשביל הבייס הביביסטי. הכל פוליטיקה. הכל בכאילו. הכל הצגה. ז. התוצאה - ישראלים מסתגרים בארץ, מסתגרים בבתים. מפחדים לצאת מהמדינה, למרות שבפועל נהרגים פה יותר יהודים מבכל מקום אחר בפערים שכבר אי אפשר למדוד וישראל המקום הכי פחות בטוח לישראלים. נקודה. מייצרים עוד גטו. גטו ממשי וגטו תודעתי. "כולם נגדנו", "כולם שונאים אותנו", "כולם יהרגו אותנו", "אנחנו לבד". "אין כמו ישראל". פחד, חרדה ועוד פחד וחרדה. ח. בפועל - אנשים מתים ונהרגים כאילו הדבר הכי "נורמלי". כבר לא סופרים חיי אדם. ילדים, תינוקות, נשים, גברים. יהודים וערבים. מתים פה כמו זבובים. המחירים רק עולים, הגזירות הכלכליות מפרקות פה את כולם וישראל כבר היום בקריסה כלכלית. מנהלים אותה חבורת מטורפים ועבריינים שעושקים את הקופה הציבורית. מאות אלפים מפונים מבתיהם והמדינה נשרפת. ועל מה מדברים? על "אירופה האנטשימית"! אנחנו קורבנות של משהו ש"לא תלוי בנו". קלאסיקה. ילדים חסרי ישע שכולם שונאים ולכן יישארו בבית. אי לקיחת אחריות. ואז בתודעה הישראלית נצרבים שוב שני דברים: קודם כל היסטריה ופחד שמבוססים על חצאי אמיתות ודרמה שמוכרת רייטינג והדבר השני והכי חשוב לישראל תחת אותו "ימין על מלא" ממיט השואות: "אין מקום אחר כי בכל מקום אחר שונאים אותנו". ובמקום שבו נצרבת תודעת גטו - מותר לעשות ליושבי הגטו הכל, כי "אין מקום אחר". תודה.

Barak

79,163 Aufrufe • vor 1 Jahr

שימו לב לביצוע הזה של 'אולפן שישי' מאמש: כתבת החינוך יעל אודם העבירה בפאנל דיווח כעוס ועצבני. (כאן בסרטון) אודם דיווחה על תוצאות מבחני השוואה בינלאומיים, (Timss) המצביעים על ירידה חדה בהישגי תלמידי ישראל במתמטיקה, בהשוואה למדינות אחרות בעולם. ויש כמובן אשם: אודם מצטטת "מנהלת בכירה במשרד החינוך", המאשימה את שר החינוך יואב קיש בכישלון: "קיש כרגיל הצליח להיכשל בכל. יש לו אפס הבנה של מה מערכת החינוך צריכה, עם שר חינוך כזה לא יהיה לנו לא כיפת ברזל ולא חץ. אם ראש הממשלה היה יודע איך שר החינוך שלו מתנהל, הוא היה תופס את ידיו בראשו במבוכה גדולה" אלא שאנחנו מכירים הרי את רמת האתיקה הנמוכה של התקשורת הישראלית. לכן, במקום לקבל את המציאות מהם, הלכנו בעצמנו אל הדו"ח ובדקנו אותו. ומה מתברר? לפי הדו"ח, תלמידי ישראל אכן חוו ירידה חדה בהישגים במתמטיקה, אבל הסיבה לכך אינה קיש, אלא, סביר להניח, מדיניות הסגרים הנוקשה של ישראל בקורונה. הדו"ח המדובר (לינק בציוץ הבא) סקר את הירידה בהישגים משנת 2019 ועד החצי הראשון של 2023. הדו"ח מצא מתאם ברור בין המדינות שהנהיגו מדיניות סגרים נוקשה, כמו ישראל, למדינות שספגו ירידה בהישגי התלמידים. ולהיפך – במדינות שהנהיגו פחות סקרים שפגעו ברציפות הלמידה, היו הירידות בהישגים פחות חדות. אגב, הירידה בהישגים במתמטיקה היתה בשנים אלה תופעה בינלאומית, אם כי ישראל אכן בלטה בתוכה לרעה. אבל קיש נכנס לתפקידו רק בתחילת 2023, כלומר אין ולא יכולה להיות לו אחריות למגמה השלילית. בכל התקופה אותה סקר הדו"ח, אגב זו היתה תקופת המשבר הפוליטי והבחירות החוזרות ונשנות, שרי החינוך היו יפעת שאשא ביטון ויואב גלנט. אז מי "כרגיל הצליח להיכשל בכל", קיש, או שמא שאשא ביטון וגלנט? והנה לפנינו המחשה נוספת לרמתה הנמוכה של התקשורת הישראלית ולסדר העדיפויות המעוות המדריך אותה, שבראשו הבאשה של הממשלה הנוכחית בכל מחיר ותנאי, ולעזאזל העובדות. (עורך 'אולפן שישי' אפילו הפיץ את האיוולת הזו בסטורי אישי) הנפילה בהישגי תלמידי ישראל במתמטיקה היא נושא חשוב וראוי לדיון ציבורי נוקב. אלמלא היתה התקשורת הישראלית כה עלובה, יכולנו גם לקיים אותו. יכולנו לשאול מה עשו לא נכון שאשא ביטון וגלנט. יכולנו לשאול אם בדיעבד לא טעניו במדיניות הסגרים הנוקשה. לא קיימנו אותו. המחויבות העליונה של התקשורת – להאשים את ממשלת נתניהו בכל הדברים הרעים על פני הכדור - גרמה לה במקום לקיימו, להתגולל במילים מכוערות על שר החינוך יואב קיש, כדי לנסות לשכנע את הציבור לא לתמוך בממשלה. אל תצפו בהם, אל תאמינו להם. הדבר האחרון שמעניין אותם הוא לתווך לכם חדשות בהגינות. תת רמה

שימו לב לביצוע הזה של 'אולפן שישי' מאמש: כתבת החינוך יעל אודם העבירה בפאנל דיווח כעוס ועצבני. (כאן בסרטון) אודם דיווחה על תוצאות מבחני השוואה בינלאומיים, (Timss) המצביעים על ירידה חדה בהישגי תלמידי ישראל במתמטיקה, בהשוואה למדינות אחרות בעולם. ויש כמובן אשם: אודם מצטטת "מנהלת בכירה במשרד החינוך", המאשימה את שר החינוך יואב קיש בכישלון: "קיש כרגיל הצליח להיכשל בכל. יש לו אפס הבנה של מה מערכת החינוך צריכה, עם שר חינוך כזה לא יהיה לנו לא כיפת ברזל ולא חץ. אם ראש הממשלה היה יודע איך שר החינוך שלו מתנהל, הוא היה תופס את ידיו בראשו במבוכה גדולה" אלא שאנחנו מכירים הרי את רמת האתיקה הנמוכה של התקשורת הישראלית. לכן, במקום לקבל את המציאות מהם, הלכנו בעצמנו אל הדו"ח ובדקנו אותו. ומה מתברר? לפי הדו"ח, תלמידי ישראל אכן חוו ירידה חדה בהישגים במתמטיקה, אבל הסיבה לכך אינה קיש, אלא, סביר להניח, מדיניות הסגרים הנוקשה של ישראל בקורונה. הדו"ח המדובר (לינק בציוץ הבא) סקר את הירידה בהישגים משנת 2019 ועד החצי הראשון של 2023. הדו"ח מצא מתאם ברור בין המדינות שהנהיגו מדיניות סגרים נוקשה, כמו ישראל, למדינות שספגו ירידה בהישגי התלמידים. ולהיפך – במדינות שהנהיגו פחות סקרים שפגעו ברציפות הלמידה, היו הירידות בהישגים פחות חדות. אגב, הירידה בהישגים במתמטיקה היתה בשנים אלה תופעה בינלאומית, אם כי ישראל אכן בלטה בתוכה לרעה. אבל קיש נכנס לתפקידו רק בתחילת 2023, כלומר אין ולא יכולה להיות לו אחריות למגמה השלילית. בכל התקופה אותה סקר הדו"ח, אגב זו היתה תקופת המשבר הפוליטי והבחירות החוזרות ונשנות, שרי החינוך היו יפעת שאשא ביטון ויואב גלנט. אז מי "כרגיל הצליח להיכשל בכל", קיש, או שמא שאשא ביטון וגלנט? והנה לפנינו המחשה נוספת לרמתה הנמוכה של התקשורת הישראלית ולסדר העדיפויות המעוות המדריך אותה, שבראשו הבאשה של הממשלה הנוכחית בכל מחיר ותנאי, ולעזאזל העובדות. (עורך 'אולפן שישי' אפילו הפיץ את האיוולת הזו בסטורי אישי) הנפילה בהישגי תלמידי ישראל במתמטיקה היא נושא חשוב וראוי לדיון ציבורי נוקב. אלמלא היתה התקשורת הישראלית כה עלובה, יכולנו גם לקיים אותו. יכולנו לשאול מה עשו לא נכון שאשא ביטון וגלנט. יכולנו לשאול אם בדיעבד לא טעניו במדיניות הסגרים הנוקשה. לא קיימנו אותו. המחויבות העליונה של התקשורת – להאשים את ממשלת נתניהו בכל הדברים הרעים על פני הכדור - גרמה לה במקום לקיימו, להתגולל במילים מכוערות על שר החינוך יואב קיש, כדי לנסות לשכנע את הציבור לא לתמוך בממשלה. אל תצפו בהם, אל תאמינו להם. הדבר האחרון שמעניין אותם הוא לתווך לכם חדשות בהגינות. תת רמה

חנן עמיאור Hanan Amiur 🇮🇱

82,029 Aufrufe • vor 1 Jahr

תקשיבו טוב! זה סיפור שאתם חייבים להכיר! סיפור שייתן לכם המון המון תקווה! סיפור שמסביר איך באמת המחאה והדמוקרטים הצילו את מדינת ישראל! זה התחיל בטלפון מאפרת רייטן. "תקשיב" היא אמרה. "נתניהו עומד למנות עבריין לוועדה לבחירת שופטים ורק אתם יכולים לעצור אותו". אני מודה שלא הבנתי את האירוע ואפרת המשיכה לחפור: "יש בחירות ללשכת עורכי הדין בעוד כמה ימים...בלה בלה בלה!", ואני מודה שלא הבנתי מה היא רוצה מאיתנו. מה לנו וללשכת עורכי הדין חשבתי לעצמי, אבל אפרת המשיכה, "יש להם שני נציגים בוועדה. אם הם יהיו של נתניהו, בתוך שנה הוא שולט בבית המשפט העליון - אתה מבין? אתה מבין??" ממש לא הבנתי, אבל התחלתי להקשיב כי אפרת לא נתנה דקה של מנוחה! אחרי מספר שעות נציגי המחאה התייצבו אצל אפרת רייטן בבית. משה רדמן ניהל את האירוע. הוא הזמין את כולם. מה זאת לשכת עורכי הדין. מי המועמד של נתניהו. מי המועמדים האחרים. מי מצביעים ואיך. משה רדמן חקר עם האובססיה שלו לפרטים. באופן אישי הייתי סקפטי. מאוד סקפטי. הבחירות היו בתוך מספר ימים, אבל כאן אפרת רייטן ומשה רדמן באמת שהצילו את המדינה. לאחר מספר שעות היו בחדר עמית בכר, נציגי מחאת ההייטק, ורדמן. זאת הייתה חקירת שתי וערב. כל מה שחייבים לדעת על עמית בכר. אני כבר הלכתי הביתה אבל משה רדמן ואפרת רייטן שיגעון אותי! הם היו באטרף. אפרת הייתה בכנסת, עמית בכר במטה, משה כבר הקים צוות, ואז חמ"ל והתחיל את הקמפיין. למחרת בבוקר מאות אנשים היו מעורבים באירוע. מאות! מאיפה הגיעו? תשאלו את משה רדמן. את הלילה הבא רדמן העביר על הריצפה במטה הבחירות. אני זוכר שמצאתי אותו בבוקר ישן על פוסטר של עמית בכר מכוסה בקרטונים. אפרת הייתה בכל מקום ואת הניצחון המדהים כולכם מכירים. לא ישנו יומיים. עמית בכר ניצח. הצלנו את בג"צ. הצלנו את הדמוקרטיה. הסיפור הזה משקף עבורי יותר מכל את עוצמת החיבור בין הדמוקרטים למחאה. אפרת היא חברת כנסת מדהימה והיא הבינה את האירוע לפני כולם. רק אפרת רייטן הבינה את הסכנה בזמן אמת! רק היא! אתם קולטים את גודל האירוע? זאת השקדנות המדהימה של אפרת, גלעד ונעמה שכולנו מדברים עליה. במקביל, המחאה היא סופת טורנדו ומשה רדמן ומורן מישל הם הבולדוזרים של המחאה. היכולת שלהם לעבור מאפס ל-200 קמ"ש תוך כמה דקות עם מאות קבוצות ווטסאפ ואנשים שאנחנו סומכים עליהם היא הסוד. החיבור בין אנשי השטח לחברי הכנסת הוא ליבת הסוד של הדמוקרטים. זאת הסיבה שיש קרוב ל-120,000 מתפקדים. בקיצור, תנו לנו שילוב של חברי הכנסת המופלאים והבולדוזרים של המחאה ואני מבטיח לכם שהדמוקרטים יעברו את רף ה-15 מנדטים ויהיו הלב הפועם של ממשלת השפיות! יאלה לעבודה! שתפו בכל הכח! בכל הקבוצות! ברשתות! ניצחנו את מממן החמאס פעם אחת וננצח אותו שוב! Efrat Rayten אפרת רייטן Moshe Radman Abutbul משה רדמן אבוטבול עמית בכר Amit Becher Naama Lazimi - נעמה לזימי גלעד קריב Moran Michel | מורן מישל

תקשיבו טוב! זה סיפור שאתם חייבים להכיר! סיפור שייתן לכם המון המון תקווה! סיפור שמסביר איך באמת המחאה והדמוקרטים הצילו את מדינת ישראל! זה התחיל בטלפון מאפרת רייטן. "תקשיב" היא אמרה. "נתניהו עומד למנות עבריין לוועדה לבחירת שופטים ורק אתם יכולים לעצור אותו". אני מודה שלא הבנתי את האירוע ואפרת המשיכה לחפור: "יש בחירות ללשכת עורכי הדין בעוד כמה ימים...בלה בלה בלה!", ואני מודה שלא הבנתי מה היא רוצה מאיתנו. מה לנו וללשכת עורכי הדין חשבתי לעצמי, אבל אפרת המשיכה, "יש להם שני נציגים בוועדה. אם הם יהיו של נתניהו, בתוך שנה הוא שולט בבית המשפט העליון - אתה מבין? אתה מבין??" ממש לא הבנתי, אבל התחלתי להקשיב כי אפרת לא נתנה דקה של מנוחה! אחרי מספר שעות נציגי המחאה התייצבו אצל אפרת רייטן בבית. משה רדמן ניהל את האירוע. הוא הזמין את כולם. מה זאת לשכת עורכי הדין. מי המועמד של נתניהו. מי המועמדים האחרים. מי מצביעים ואיך. משה רדמן חקר עם האובססיה שלו לפרטים. באופן אישי הייתי סקפטי. מאוד סקפטי. הבחירות היו בתוך מספר ימים, אבל כאן אפרת רייטן ומשה רדמן באמת שהצילו את המדינה. לאחר מספר שעות היו בחדר עמית בכר, נציגי מחאת ההייטק, ורדמן. זאת הייתה חקירת שתי וערב. כל מה שחייבים לדעת על עמית בכר. אני כבר הלכתי הביתה אבל משה רדמן ואפרת רייטן שיגעון אותי! הם היו באטרף. אפרת הייתה בכנסת, עמית בכר במטה, משה כבר הקים צוות, ואז חמ"ל והתחיל את הקמפיין. למחרת בבוקר מאות אנשים היו מעורבים באירוע. מאות! מאיפה הגיעו? תשאלו את משה רדמן. את הלילה הבא רדמן העביר על הריצפה במטה הבחירות. אני זוכר שמצאתי אותו בבוקר ישן על פוסטר של עמית בכר מכוסה בקרטונים. אפרת הייתה בכל מקום ואת הניצחון המדהים כולכם מכירים. לא ישנו יומיים. עמית בכר ניצח. הצלנו את בג"צ. הצלנו את הדמוקרטיה. הסיפור הזה משקף עבורי יותר מכל את עוצמת החיבור בין הדמוקרטים למחאה. אפרת היא חברת כנסת מדהימה והיא הבינה את האירוע לפני כולם. רק אפרת רייטן הבינה את הסכנה בזמן אמת! רק היא! אתם קולטים את גודל האירוע? זאת השקדנות המדהימה של אפרת, גלעד ונעמה שכולנו מדברים עליה. במקביל, המחאה היא סופת טורנדו ומשה רדמן ומורן מישל הם הבולדוזרים של המחאה. היכולת שלהם לעבור מאפס ל-200 קמ"ש תוך כמה דקות עם מאות קבוצות ווטסאפ ואנשים שאנחנו סומכים עליהם היא הסוד. החיבור בין אנשי השטח לחברי הכנסת הוא ליבת הסוד של הדמוקרטים. זאת הסיבה שיש קרוב ל-120,000 מתפקדים. בקיצור, תנו לנו שילוב של חברי הכנסת המופלאים והבולדוזרים של המחאה ואני מבטיח לכם שהדמוקרטים יעברו את רף ה-15 מנדטים ויהיו הלב הפועם של ממשלת השפיות! יאלה לעבודה! שתפו בכל הכח! בכל הקבוצות! ברשתות! ניצחנו את מממן החמאס פעם אחת וננצח אותו שוב! Efrat Rayten אפרת רייטן Moshe Radman Abutbul משה רדמן אבוטבול עמית בכר Amit Becher Naama Lazimi - נעמה לזימי גלעד קריב Moran Michel | מורן מישל

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

13,375 Aufrufe • vor 2 Monaten