Loading video...

Video Failed to Load

There was a problem loading this video. This could be due to a temporary network issue or the video might be unavailable.

” כשהיית הולך לאירועים (בקמפיין הבחירות) היו הרבה דגלי ישראל. הגדרתי שההתיישרות שלי בעולם היא עם ארצות הברית וישראל. מדיניות החוץ נקבעת על ידי הנשיא“. כדאי לראות את הסרטון עד הסוף ותראו מה עשה נשיא ארגנטינה, לכל האנשים במשרד החוץ, שלא הבינו שהוא תומך בישראל וארצות הברית עד הסוף.

חאבייר מיליי בעברית

7,249 subscribers

52,295 views • 1 year ago •via X (Twitter)

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Comments

No comments available

Comments from the original post will appear here

Related Videos

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

22,740 views • 2 months ago

נאומי הערב לאזרחי ישראל >> ** אנחנו במלחמה על קיומנו. במלחמה זו חייבים להמשיך עד לניצחון, על אף הלחצים הבינלאומיים וגם על אף המחיר הכבד מנשוא שהמלחמה גובה מאיתנו בנפול בנינו ובנותינו היקרים. מדינת ישראל אבלה על מותם הטראגי של שלושה מחטופינו אלון שמריז, סאמר טלאלקה ויותם חיים. כשעידכנו אותי על הטרגדיה הנוראה - זה הלם בי. אלון, סמאר ויותם שרדו את התופת במשך 70 יום. הם היו כפסע מהחופש, הם ממש נגעו בגאולה ודווקא אז קרה האסון. זה שבר לי את הלב. זה שבר לאומה כולה את הלב. ליבנו יוצא למשפחות בשעת יגונן הכבד. בשעה קשה זו חשוב לי לחזק גם את לוחמינו. הם מחרפים את נפשם להשגת ניצחון מוחץ על אויבינו ולהחזרת חטופינו. אנחנו עושים ונעשה הכל כדי לשמור על חיי לוחמינו, על כל אחד ואחד מהם, ונשתמש בכל האמצעים כדי שהם לא יפגעו. מאז הטרגדיה אתמול, רודפת אותי מחשבה אחת - "מה היה קורה אילו רק משהו היה אחר". אני בטוח שהמחשבה הזאת משותפת לכולכם. היינו כל כך קרובים לחבק אותם עכשיו. אבל לצערי אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. כל מי שלחם בשדה הקרב יודע שהמרחק בין ניצחון לאסון הוא כחוט השערה. בתוך הכאב העצום, נפיק את הלקחים, ניישם אותם, ולא נרפה מהמאמץ הצבאי והמדיני להחזיר את כל חטופינו הביתה בשלום. עם כל הצער העמוק אני רוצה להבהיר: הלחץ הצבאי הכרחי גם להחזרת החטופים וגם להשגת ניצחון על אויבינו. בלי הלחץ הצבאי לא היינו מצליחים לייצר מתווה שהביא לשחרור של 110 חטופים. ורק המשך הלחץ הצבאי יביא לשחרור כל חטופינו. ההנחייה שאני נותן לצוות המשא ומתן מבוססות על הלחץ הזה ובלעדיו אין לנו כלום. אזרחי ישראל, שלשום הדלקנו נר אחרון של חנוכה. בימים ההם, במאבק על קיומנו, נפלו ארבעת מחמשת בני חשמונאי והבטיחו את ניצחון ישראל על אויב שרצה להכרית את עמנו. גם בימים אלה, בקרבות קשים בג'אבליה, בסג'עיה, בח'אן יונס ובמקומות אחרים, נפלו המכבים בני זמננו במאבק נגד אויב שרוצה להשמידנו. איבדנו גיבורים יקרים, לוחמים ומפקדים אמיצים ומסורים מאין כמוהם, גיבורים שנפלו בשדה הקרב כדי שנוכל להמשיך לחיות בארצנו, כדי שחוט חיינו לא יינתק. יחד אתכם, אזרחי ישראל, אני מחבק את המשפחות השכולות. אני בוכה איתן. כבן למשפחת השכול אני יודע שעד יומן האחרון הם לא יפסיקו להתגעגע ליקיריהם והם לא יפסיקו לבכות את מה ומי שאבד. שוחחתי עם אלמנתו והוריו של סא"ל תומר גרינברג ז"ל, מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני, הוא נפל השבוע בגבורה יחד עם חייליו ופקודיו. אמרתי להם את מה שאני אומר לכל אחיי ואחיותיי, בני המשפחות השכולות, אני יודע שהכאב שמפלח את לבכם לא ירפה לעולם. אבל יש נחמה אחת: להבטיח שגיבורינו לא נפלו לשווא, להבטיח שנמשיך להילחם עד להשגת הניצחון המוחלט. הבהרתי את הנחישות הזאת גם ליועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, שאיתו נפגשתי שלשום. אני מאוד מעריך את התמיכה של ארה"ב בישראל - בסיוע להשבת חטופינו, באספקת חימושים לצה"ל, בבלימת הניסיונות באו"ם לעצור את הלחימה וגם בדברים אחרים. אני חוזר ואומר לידידינו: אנחנו נחושים יותר מאי-פעם להמשיך עד הסוף - עד שנחסל את החמאס, עד שנחזיר את כל חטופינו, ועד שנבטיח שבעזה לא יהיה יותר שום גורם שמחנך לטרור, מממן טרור, ומשלח טרור. אני אומר זאת לכל העולם, רבים בעולם מבינים זאת, ואני עומד על כך גם הערב. זאת לא "פוליטיקה" - זאת מדיניות. זאת המדיניות שלי, והיום אני יכול לומר - זה הרצון של רוב עצום בעם. לא אתן שנחליף את חמאסטאן בפת"חסטאן, שנחליף את ח'אן יונס בג'נין. לא אתן למדינת ישראל לחזור על הטעות הגורלית של אוסלו, שהביאה ללב ארצנו ולעזה את הגורמים הקיצוניים ביותר בעולם הערבי שמחוייבים לחיסולה של מדינת ישראל, ושמחנכים את ילדיהם למטרה זו. הוויכוח בין חמאס לפת"ח זה לא "אם" לחסל את מדינת ישראל, אלא רק על "איך" לעשות זאת. לפי סקר שנערך לפני ימים אחדים, 82% מהפלסטינים ביהודה ושומרון מצדיקים את הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, ועד לרגע זה בכירי הרשות הפלסטינית פשוט מסרבים לגנות את הטבח, וחלקם אף מהללים אותו בריש גלי. אז הם ישלטו בעזה ב"יום שאחרי"? לא למדנו כלום? כראש ממשלת ישראל אני לא אתן לדבר הזה לקרות. חשוב להבהיר זאת כבר עכשיו. כי בין ידידים חייבים לומר את האמת ולא לטפח אשליות, על אחת כמה וכמה בנושא קיומי וגורלי כמו זה. אז אני חוזר ואומר לידידינו: אחרי חיסול החמאס - רצועת עזה תהיה מפורזת, היא תהיה בשליטה ביטחונית של ישראל, ולא יהיה בה שום גורם שיאיים עלינו ושום גורם שיחנך את ילדיו להשמדתנו. אני רוצה לומר לכם אזרחי ישראל, הניצחון ייקח זמן. אבל אנחנו נחושים להמשיך עד הסוף. למרות הכאב העצום, למרות היגון שמפלח את לב כולנו, למרות הלחצים הבינלאומיים - אנחנו ממשיכים עד הסוף. שום דבר לא יעצור אותנו - עד שנשיג את הניצחון. יחד נילחם, ובעזרת השם, יחד ננצח.

נאומי הערב לאזרחי ישראל >> ** אנחנו במלחמה על קיומנו. במלחמה זו חייבים להמשיך עד לניצחון, על אף הלחצים הבינלאומיים וגם על אף המחיר הכבד מנשוא שהמלחמה גובה מאיתנו בנפול בנינו ובנותינו היקרים. מדינת ישראל אבלה על מותם הטראגי של שלושה מחטופינו אלון שמריז, סאמר טלאלקה ויותם חיים. כשעידכנו אותי על הטרגדיה הנוראה - זה הלם בי. אלון, סמאר ויותם שרדו את התופת במשך 70 יום. הם היו כפסע מהחופש, הם ממש נגעו בגאולה ודווקא אז קרה האסון. זה שבר לי את הלב. זה שבר לאומה כולה את הלב. ליבנו יוצא למשפחות בשעת יגונן הכבד. בשעה קשה זו חשוב לי לחזק גם את לוחמינו. הם מחרפים את נפשם להשגת ניצחון מוחץ על אויבינו ולהחזרת חטופינו. אנחנו עושים ונעשה הכל כדי לשמור על חיי לוחמינו, על כל אחד ואחד מהם, ונשתמש בכל האמצעים כדי שהם לא יפגעו. מאז הטרגדיה אתמול, רודפת אותי מחשבה אחת - "מה היה קורה אילו רק משהו היה אחר". אני בטוח שהמחשבה הזאת משותפת לכולכם. היינו כל כך קרובים לחבק אותם עכשיו. אבל לצערי אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. כל מי שלחם בשדה הקרב יודע שהמרחק בין ניצחון לאסון הוא כחוט השערה. בתוך הכאב העצום, נפיק את הלקחים, ניישם אותם, ולא נרפה מהמאמץ הצבאי והמדיני להחזיר את כל חטופינו הביתה בשלום. עם כל הצער העמוק אני רוצה להבהיר: הלחץ הצבאי הכרחי גם להחזרת החטופים וגם להשגת ניצחון על אויבינו. בלי הלחץ הצבאי לא היינו מצליחים לייצר מתווה שהביא לשחרור של 110 חטופים. ורק המשך הלחץ הצבאי יביא לשחרור כל חטופינו. ההנחייה שאני נותן לצוות המשא ומתן מבוססות על הלחץ הזה ובלעדיו אין לנו כלום. אזרחי ישראל, שלשום הדלקנו נר אחרון של חנוכה. בימים ההם, במאבק על קיומנו, נפלו ארבעת מחמשת בני חשמונאי והבטיחו את ניצחון ישראל על אויב שרצה להכרית את עמנו. גם בימים אלה, בקרבות קשים בג'אבליה, בסג'עיה, בח'אן יונס ובמקומות אחרים, נפלו המכבים בני זמננו במאבק נגד אויב שרוצה להשמידנו. איבדנו גיבורים יקרים, לוחמים ומפקדים אמיצים ומסורים מאין כמוהם, גיבורים שנפלו בשדה הקרב כדי שנוכל להמשיך לחיות בארצנו, כדי שחוט חיינו לא יינתק. יחד אתכם, אזרחי ישראל, אני מחבק את המשפחות השכולות. אני בוכה איתן. כבן למשפחת השכול אני יודע שעד יומן האחרון הם לא יפסיקו להתגעגע ליקיריהם והם לא יפסיקו לבכות את מה ומי שאבד. שוחחתי עם אלמנתו והוריו של סא"ל תומר גרינברג ז"ל, מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני, הוא נפל השבוע בגבורה יחד עם חייליו ופקודיו. אמרתי להם את מה שאני אומר לכל אחיי ואחיותיי, בני המשפחות השכולות, אני יודע שהכאב שמפלח את לבכם לא ירפה לעולם. אבל יש נחמה אחת: להבטיח שגיבורינו לא נפלו לשווא, להבטיח שנמשיך להילחם עד להשגת הניצחון המוחלט. הבהרתי את הנחישות הזאת גם ליועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, שאיתו נפגשתי שלשום. אני מאוד מעריך את התמיכה של ארה"ב בישראל - בסיוע להשבת חטופינו, באספקת חימושים לצה"ל, בבלימת הניסיונות באו"ם לעצור את הלחימה וגם בדברים אחרים. אני חוזר ואומר לידידינו: אנחנו נחושים יותר מאי-פעם להמשיך עד הסוף - עד שנחסל את החמאס, עד שנחזיר את כל חטופינו, ועד שנבטיח שבעזה לא יהיה יותר שום גורם שמחנך לטרור, מממן טרור, ומשלח טרור. אני אומר זאת לכל העולם, רבים בעולם מבינים זאת, ואני עומד על כך גם הערב. זאת לא "פוליטיקה" - זאת מדיניות. זאת המדיניות שלי, והיום אני יכול לומר - זה הרצון של רוב עצום בעם. לא אתן שנחליף את חמאסטאן בפת"חסטאן, שנחליף את ח'אן יונס בג'נין. לא אתן למדינת ישראל לחזור על הטעות הגורלית של אוסלו, שהביאה ללב ארצנו ולעזה את הגורמים הקיצוניים ביותר בעולם הערבי שמחוייבים לחיסולה של מדינת ישראל, ושמחנכים את ילדיהם למטרה זו. הוויכוח בין חמאס לפת"ח זה לא "אם" לחסל את מדינת ישראל, אלא רק על "איך" לעשות זאת. לפי סקר שנערך לפני ימים אחדים, 82% מהפלסטינים ביהודה ושומרון מצדיקים את הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, ועד לרגע זה בכירי הרשות הפלסטינית פשוט מסרבים לגנות את הטבח, וחלקם אף מהללים אותו בריש גלי. אז הם ישלטו בעזה ב"יום שאחרי"? לא למדנו כלום? כראש ממשלת ישראל אני לא אתן לדבר הזה לקרות. חשוב להבהיר זאת כבר עכשיו. כי בין ידידים חייבים לומר את האמת ולא לטפח אשליות, על אחת כמה וכמה בנושא קיומי וגורלי כמו זה. אז אני חוזר ואומר לידידינו: אחרי חיסול החמאס - רצועת עזה תהיה מפורזת, היא תהיה בשליטה ביטחונית של ישראל, ולא יהיה בה שום גורם שיאיים עלינו ושום גורם שיחנך את ילדיו להשמדתנו. אני רוצה לומר לכם אזרחי ישראל, הניצחון ייקח זמן. אבל אנחנו נחושים להמשיך עד הסוף. למרות הכאב העצום, למרות היגון שמפלח את לב כולנו, למרות הלחצים הבינלאומיים - אנחנו ממשיכים עד הסוף. שום דבר לא יעצור אותנו - עד שנשיג את הניצחון. יחד נילחם, ובעזרת השם, יחד ננצח.

Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו

363,389 views • 2 years ago

קפלניזם – הסוף. באותם רגעים של ציפייה מתוחה להתקפה אמריקאית שתסמן את סופו של משטר האייתולות באיראן, תפתח דרך למזרח תיכון חדש באמת, ותוביל להסכם שלום בין ישראל לבין איראן דמוקרטית – הגיע הזמן להסתכל פנימה, על תופעת הקפלניזם הישראלי, ועל סופה. הקפלניזם היא תנועה שבניגוד למה שנדמה במבט ראשון, הונעה מלמעלה כלפי מטה. ראשיה הם אילי הון ובעלי כוח, שמייצגים להבנתי את האוליגרכיה הישנה של ישראל – כמו אהוד ברק ואורני פטרושקה, עם מי שאני תופש כ"קונסילר" שלהם גלעד שר, ונציגת-העל של הדיפ-סטייט הישראלי, דינה זילבר (הפקיד כמנהיג). באמצעות סכומי כסף שלא יאומנו, שהגיעו בעיקר מתורמים אסטרטגיים מארצות הברית (יוזכר כי בימים אלו מתנהלת חקירה בקונגרס בשאלה האם הגיעו אליהם גם כספים מממשל ביידן), ובאמצעות שותפות גורל עם ערוץ התקשורת ההגמוני לשעבר בישראל – ערוץ 12 – ועם בעלי ההון המחזיקים בו, הם יצרו מצג שווא של תנועה עממית אדירה היוצאת "להגן על הדמוקרטיה", בעוד שבפועל פעלו להגן על ההגמוניה שלהם, ועל שליטתם במדינה. דבריו של מי שאני תופש כאחד האוליגרכים של ישראל מהשמאל הרדיקלי - קובי ריכטר מבטאים זאת יותר מכל: אנחנו הכלכלה. אנחנו הביטחון. ולצידם עמדה, כמובן, היוריסטוקרטיה העריצה של מדינת ישראל – מערכת משפטית יהירה באופן בלתי רגיל, שלקחה לעצמה סמכויות בהיקף שאין דוגמה אחת בעולם שמתקרבת אפילו לרבע מגזלת הכוח שנעשתה מן העם בישראל בעשורים האחרונים. הקפלניזם חתר לפרק את המדינה באמצעות יצירת תבהלה מדומה, כאילו הקבוצות הסוציולוגיות המרכיבות את הימין מובילות לדיקטטורה ולחומניזם. הוא יצר שנאה, הלהיט רוחות, קרא להפסקת התנדבות, פירק את הצבא, הוביל לשבעה באוקטובר, ולאחר מכן חתר בעקביות להפסד במלחמה ולהפסקתה בכל שלב אפשרי. הכול מתוך רצון להכשיל את נבחרי עם ישראל, ולהותיר את השליטה על מפתחות המדינה בידיהם. כניסתם של הקפלניסטים לפוליטיקה הישראלית מסמלת את סוף עידן התמימות. כפי שרביב דרוקר עצמו אמר, הדבר צובע את כל המחאה הזו בצבעים פוליטיים עזים – של השמאל הרדיקלי. גולן חטף את מרצ ואת העבודה, שאיבדו כל דרך, והשליט את הקפלניזם על המפלגה שהיא היורשת של מפא"י ההיסטורית, ועל המפלגה שהיא יורשת הליברליזם של מרצ ושולמית אלוני. התוצאה היא מוטציה המשלבת בין ווק-פשיזם לבין תפיסה של "הכול מגיע לי, כי המדינה היא שלי". מפלגה מושחתת זו תזכה, ככל הנראה, בכעשרה מנדטים – פחות ממה שקיבלה מרצ לבדה בשנת 1992. כי העם לא מטומטם. וגם אנשים במחנה האחוס"לים חשים גועל נפש עמוק כשהם שומעים דמויות יהירות וחצופות כמו אייל נווה או רון שרף, ששרפו את המדינה על מזבח ה"גנבו לי את המדינה". פרק 113 של משבע סוקר את עלילות הקפלניזם הישראלי עד לנקודת הסוף – ההכרעה הצפויה של איראן.

קפלניזם – הסוף. באותם רגעים של ציפייה מתוחה להתקפה אמריקאית שתסמן את סופו של משטר האייתולות באיראן, תפתח דרך למזרח תיכון חדש באמת, ותוביל להסכם שלום בין ישראל לבין איראן דמוקרטית – הגיע הזמן להסתכל פנימה, על תופעת הקפלניזם הישראלי, ועל סופה. הקפלניזם היא תנועה שבניגוד למה שנדמה במבט ראשון, הונעה מלמעלה כלפי מטה. ראשיה הם אילי הון ובעלי כוח, שמייצגים להבנתי את האוליגרכיה הישנה של ישראל – כמו אהוד ברק ואורני פטרושקה, עם מי שאני תופש כ"קונסילר" שלהם גלעד שר, ונציגת-העל של הדיפ-סטייט הישראלי, דינה זילבר (הפקיד כמנהיג). באמצעות סכומי כסף שלא יאומנו, שהגיעו בעיקר מתורמים אסטרטגיים מארצות הברית (יוזכר כי בימים אלו מתנהלת חקירה בקונגרס בשאלה האם הגיעו אליהם גם כספים מממשל ביידן), ובאמצעות שותפות גורל עם ערוץ התקשורת ההגמוני לשעבר בישראל – ערוץ 12 – ועם בעלי ההון המחזיקים בו, הם יצרו מצג שווא של תנועה עממית אדירה היוצאת "להגן על הדמוקרטיה", בעוד שבפועל פעלו להגן על ההגמוניה שלהם, ועל שליטתם במדינה. דבריו של מי שאני תופש כאחד האוליגרכים של ישראל מהשמאל הרדיקלי - קובי ריכטר מבטאים זאת יותר מכל: אנחנו הכלכלה. אנחנו הביטחון. ולצידם עמדה, כמובן, היוריסטוקרטיה העריצה של מדינת ישראל – מערכת משפטית יהירה באופן בלתי רגיל, שלקחה לעצמה סמכויות בהיקף שאין דוגמה אחת בעולם שמתקרבת אפילו לרבע מגזלת הכוח שנעשתה מן העם בישראל בעשורים האחרונים. הקפלניזם חתר לפרק את המדינה באמצעות יצירת תבהלה מדומה, כאילו הקבוצות הסוציולוגיות המרכיבות את הימין מובילות לדיקטטורה ולחומניזם. הוא יצר שנאה, הלהיט רוחות, קרא להפסקת התנדבות, פירק את הצבא, הוביל לשבעה באוקטובר, ולאחר מכן חתר בעקביות להפסד במלחמה ולהפסקתה בכל שלב אפשרי. הכול מתוך רצון להכשיל את נבחרי עם ישראל, ולהותיר את השליטה על מפתחות המדינה בידיהם. כניסתם של הקפלניסטים לפוליטיקה הישראלית מסמלת את סוף עידן התמימות. כפי שרביב דרוקר עצמו אמר, הדבר צובע את כל המחאה הזו בצבעים פוליטיים עזים – של השמאל הרדיקלי. גולן חטף את מרצ ואת העבודה, שאיבדו כל דרך, והשליט את הקפלניזם על המפלגה שהיא היורשת של מפא"י ההיסטורית, ועל המפלגה שהיא יורשת הליברליזם של מרצ ושולמית אלוני. התוצאה היא מוטציה המשלבת בין ווק-פשיזם לבין תפיסה של "הכול מגיע לי, כי המדינה היא שלי". מפלגה מושחתת זו תזכה, ככל הנראה, בכעשרה מנדטים – פחות ממה שקיבלה מרצ לבדה בשנת 1992. כי העם לא מטומטם. וגם אנשים במחנה האחוס"לים חשים גועל נפש עמוק כשהם שומעים דמויות יהירות וחצופות כמו אייל נווה או רון שרף, ששרפו את המדינה על מזבח ה"גנבו לי את המדינה". פרק 113 של משבע סוקר את עלילות הקפלניזם הישראלי עד לנקודת הסוף – ההכרעה הצפויה של איראן.

Prof. Moshe Cohen-Eliya פרופ׳ משה כהן-אליה

11,509 views • 8 months ago

"השמאלני שמתפכח לאיטו" אני אוהב את האנשים שעובדים בערוץ 14. יש שם אחלה אנשים, אווירה מצוינת, קצת בלאגן חביב, ואנשים שמגיעים מקבוצות שלרוב אינך רואה בתקשורת (כמו חרדים). יש שם גם אנשים חדים מאוד, כמו הפאנליסטים בתכנית "הפטריוטים". כמות האהבה שהעם מרעיף על הערוץ היא לא תאומן: "אתם הקול שלנו", הם אומרים בתחושת הקלה לכל אחד מהפאנליסטים, תוך צילום סלפי חם בלובי של הערוץ לפני עלייתם לתכנית. הם מגיעים מכל קצוות הארץ כדי להשמיע את קולם בין אם באמצעות הפאנליסטים ובין אם באופן ישיר בפינה "מסר לאומה" – ובמידה רבה את קולו של עם ישראל. זה לא שאני מסכים עם כל מה שהם אומרים. לאחרונה קראתי לתת חנינה לנתניהו כדי לסיים את הפארסה של ניהול התיקים בזמן מלחמה, ולעצור את העיסוק ב-315 כתבות עם סיקור אוהד בוואלה, שנראות זניחות לצד ים של ידיעות עוינות. רבים בימין כעסו עלי: "אנחנו רוצים לנהל את המשפט הזה עד הסוף כדי לחשוף את האמת – את תפירת התיקים שהדיפ סטייט הישראלי עשה למי שמייצג אותנו". עבורם, המשפט הזה הוא משפט של עם ישראל נגד הדיפ סטייט הישראלי. אני חוזר ומסביר להם שבית המשפט לא יוכל להרשות לעצמו לזכות לחלוטין את נתניהו, כי משמעות הדבר תהיה כתב אישום חמור ביותר כנגד הפרקליטות והדיפ סטייט. ושטובת עם ישראל מחייבת את סיום המשפט המקטב והמיותר הזה. "אני לא מסכימה עם העמדה שלך בעניין החנינה", אמרה לי אחת מאלו שהגיעו לצפות ב"הפטריוטים", "אבל אני עדיין אוהבת לשמוע אותך, גם כשאני לא מסכימה איתך". כל הזמן אומרים לי: "משה, השמאלני שמתפכח לאיטו – אתה לא ממש ימני; יש לך יסודות שמאלניים". התשובה שלי היא שהייתי ונותרתי ציוני, ליברל ודמוקרט. אני אצביע בבחירות הבאות עבור מפלגה שמקדמת את הערכים האלה. ומה איתכם? אתם לא ציונים, ליברלים ודמוקרטים?

"השמאלני שמתפכח לאיטו" אני אוהב את האנשים שעובדים בערוץ 14. יש שם אחלה אנשים, אווירה מצוינת, קצת בלאגן חביב, ואנשים שמגיעים מקבוצות שלרוב אינך רואה בתקשורת (כמו חרדים). יש שם גם אנשים חדים מאוד, כמו הפאנליסטים בתכנית "הפטריוטים". כמות האהבה שהעם מרעיף על הערוץ היא לא תאומן: "אתם הקול שלנו", הם אומרים בתחושת הקלה לכל אחד מהפאנליסטים, תוך צילום סלפי חם בלובי של הערוץ לפני עלייתם לתכנית. הם מגיעים מכל קצוות הארץ כדי להשמיע את קולם בין אם באמצעות הפאנליסטים ובין אם באופן ישיר בפינה "מסר לאומה" – ובמידה רבה את קולו של עם ישראל. זה לא שאני מסכים עם כל מה שהם אומרים. לאחרונה קראתי לתת חנינה לנתניהו כדי לסיים את הפארסה של ניהול התיקים בזמן מלחמה, ולעצור את העיסוק ב-315 כתבות עם סיקור אוהד בוואלה, שנראות זניחות לצד ים של ידיעות עוינות. רבים בימין כעסו עלי: "אנחנו רוצים לנהל את המשפט הזה עד הסוף כדי לחשוף את האמת – את תפירת התיקים שהדיפ סטייט הישראלי עשה למי שמייצג אותנו". עבורם, המשפט הזה הוא משפט של עם ישראל נגד הדיפ סטייט הישראלי. אני חוזר ומסביר להם שבית המשפט לא יוכל להרשות לעצמו לזכות לחלוטין את נתניהו, כי משמעות הדבר תהיה כתב אישום חמור ביותר כנגד הפרקליטות והדיפ סטייט. ושטובת עם ישראל מחייבת את סיום המשפט המקטב והמיותר הזה. "אני לא מסכימה עם העמדה שלך בעניין החנינה", אמרה לי אחת מאלו שהגיעו לצפות ב"הפטריוטים", "אבל אני עדיין אוהבת לשמוע אותך, גם כשאני לא מסכימה איתך". כל הזמן אומרים לי: "משה, השמאלני שמתפכח לאיטו – אתה לא ממש ימני; יש לך יסודות שמאלניים". התשובה שלי היא שהייתי ונותרתי ציוני, ליברל ודמוקרט. אני אצביע בבחירות הבאות עבור מפלגה שמקדמת את הערכים האלה. ומה איתכם? אתם לא ציונים, ליברלים ודמוקרטים?

Prof. Moshe Cohen-Eliya פרופ׳ משה כהן-אליה

18,159 views • 1 year ago

$מתדרדרים במהירות במורג השיאים שערוץ 14 שבר בשבוע שעבר תגידו- לא שמתם לב למשהו מוזר, בכל הטרללת הזו עם הפרסום של תמיר מורג בערוץ 14 על מי מחמש את המפגינים באיראן? השקט. כולם מדברים על זה חוץ מגורם אחד, זה היה אמור לדבר על זה יותר מכולם- ערוץ 14. שם שתיקה רועמת. כזה הישג, ולא מתהדרים בו? כנראה מגדלים שם עיתונאים מסוג חדש- כאלה שלא רוצים קרדיט. ערוץ 14 שבר לא מעט שיאים במהלך חייו הקצרים, שניים מהם ממש בשבוע שעבר: הראשון: שיא התפוצה הבין לאומית ככל שבדקתי הידיעה של תמיר מורג על כך ש"גורמים זרים מחמשים את המפגינים באיראן בנשק חם, וזו הסיבה למאות ההרוגים מקרב אנשי המשטר" היא הידיעה הבודדת שפורסמה בכלי תקשורת ישראלי שזכתה לתהודה הגדולה ביותר בהיסטוריה. הציוץ בעברית של מורג עם 300 אלף חשיפות; באנגלית 1.9 מיליון. הרווטוויט אסיר התודה של שר החוץ האיראני עם 700 אלף חשיפות והתשובה של מורג לשר החוץ עם 140 אלף. ברשת אקס\טוויטר בלבד נכון ליום שישי בערב (לפי הנתונים של חברת סקופר לניטור מידע ברשת): כ-21,000 אזכורים כ-138,000 לייקים, שיתופים ותגובות בטוויטר בלבד חשיפה של יותר מ-8 מיליון צפיות פוטנציאל חשיפה: 650 מיליון זה לא כולל מאות מאמרים (חלקם הגדול אומר שהערוץ המקורב לנתניהו אישרר את טענות השלטון בטהרן), כתבות טלוויזיה, ראיונות, פרשנויות, שלא לדבר על כל מכונת הרעל של המשטר האיראני, שהזריקה את התוכן לכל צינורות ההפצה שלה , הצדקה מעולה לאלפי המפגינים הגיבורים שנרצחו. חתיכת הישג. השני: שיא הצניעות דווקא ערוץ 14 שאף פעם לא היה ממש ביישן בהבלטת הישגיו נאלם דום. ברשת ניסה מורג לצאת בקמפיין נגד ערוץ 12 כדי להסיט את תשומת הלב, אבל לא שם, ולא בערוץ, לא הוא ולא אף מגיש אחר נדרש לעניין עצמו בו ערוץ 14 אולי השפיע על ההיסטוריה- לא כדי לעשות פולואפ על שיטפון התגובות מכל העולם לפרסום, מעשה מובן מאליו של כלי תקשורת בסיטואציה כזו, לא כדי להתהדר בשיאים שהפרסום שבר, וגם לא כדי להגן על עצמם מהביקורת החריפה ביותר שהומטרה על הערוץ: הידיעה הבלעדית אומצה בידי שר החוץ האיראני, רבים רואים בה את המתנה הכי גדולה שהשלטון שם יכול היה לקוות לקבל (באותה מהדורה ממש בה פורסם הסקופ עורך חדשות החוץ של התחנה הסביר שהשלטון האיראני מנסה לתרץ את מספר הנפגעים הגדול בכך שארצות הברית וישראל מספקות נשק למפגינים, "כמו שתמיר אמר", כלומר שהערוץ נתן להם חותמת כשרות), התלונה נגד ישראל באו"ם וכו'. והכל- נאדה. בדיוק במקומות בהם ערוץ 14 תמיד תמיד מקפיד לרעום בווליום הכי גבוה שהם מצליחים, הפעם- שקט דממה. מוזר. פעמיים זה ברח להם. בראשונה- דימרי אומר על מורג "הוא גיבור היום" וריקלין מרצין פניו ואומר "שקט, אני מבקש", ואחר כך, מתרכך מעט ואומר "אין מוקש שדימרי לא יעלה עליו". הא, ותו לא. לא שמענו למה מורג הוא גיבור היום, ומהו המוקש שדימרי כמעט העלה את כולם עליו. הפעם השנייה, היא אחד מהרגעים המצחיקים (והעצובים) בטלוויזיה לאחרונה. אפילו ארץ נהדרת לא היו מצליחים להציג את האירוניה (והטרגדיה) בצורה טובה יותר. אישה אחת בשם הדר מילר, נמסה, כך ממש, מגודל ההישגים של מורג והערוץ, ולא הבינה שהיא מתפעלת בדיוק מהדברים שערוץ 14 ותמיר מורג הכי הכי לא רוצים להיות מזוהים עימם. היא כל כך מתפעלת ונרגשת שלרגע אפשר היה לחשוב שזו סטירה. אבל אי אפשר לטעות בשפת הגוף הנבוכה של תמיר מורג הדר מילר: "אני שומעת אותך תמיר, כזה צנוע... 'אני לא יודע, אני חושב, התחושה שלי'... בוא נגיד את האמת: מדובר באחד האנשים הכי משפיעים בעולם [תמיר מורג]. ששר החוץ, נכון? שר החוץ האיראני, מצטט אותו ומגיע למיליוני צפיות בטוויטר, שממש אתה משפיע פה בצורה מאוד משמעותית על מה שקורה כאן במלחמה עם איראן. עם כל הצניעות, אתה... בוא נדבר על זה." תמיר מורג: "עם כל הצניעות, בסוף כל אחד מאיתנו הוא בורג קטן, לא הייתי מגזים." הדר מילר: "די, תמיר, נו, די. אבל באמת, צריך להגיד ברצינות, "לא היה דבר כזה. "כתב של ערוץ 14 ששר החוץ האיראני מצטט את דבריו וממש פונה לטראמפ עם הדברים שלך. "תמיר, יש לך כוח והשפעה." אכן- לא היה דבר כזה. אכן- כח והשפעה, השאלה לטובת מי.$

Sensitive content

מתדרדרים במהירות במורג השיאים שערוץ 14 שבר בשבוע שעבר תגידו- לא שמתם לב למשהו מוזר, בכל הטרללת הזו עם הפרסום של תמיר מורג בערוץ 14 על מי מחמש את המפגינים באיראן? השקט. כולם מדברים על זה חוץ מגורם אחד, זה היה אמור לדבר על זה יותר מכולם- ערוץ 14. שם שתיקה רועמת. כזה הישג, ולא מתהדרים בו? כנראה מגדלים שם עיתונאים מסוג חדש- כאלה שלא רוצים קרדיט. ערוץ 14 שבר לא מעט שיאים במהלך חייו הקצרים, שניים מהם ממש בשבוע שעבר: הראשון: שיא התפוצה הבין לאומית ככל שבדקתי הידיעה של תמיר מורג על כך ש"גורמים זרים מחמשים את המפגינים באיראן בנשק חם, וזו הסיבה למאות ההרוגים מקרב אנשי המשטר" היא הידיעה הבודדת שפורסמה בכלי תקשורת ישראלי שזכתה לתהודה הגדולה ביותר בהיסטוריה. הציוץ בעברית של מורג עם 300 אלף חשיפות; באנגלית 1.9 מיליון. הרווטוויט אסיר התודה של שר החוץ האיראני עם 700 אלף חשיפות והתשובה של מורג לשר החוץ עם 140 אלף. ברשת אקס\טוויטר בלבד נכון ליום שישי בערב (לפי הנתונים של חברת סקופר לניטור מידע ברשת): כ-21,000 אזכורים כ-138,000 לייקים, שיתופים ותגובות בטוויטר בלבד חשיפה של יותר מ-8 מיליון צפיות פוטנציאל חשיפה: 650 מיליון זה לא כולל מאות מאמרים (חלקם הגדול אומר שהערוץ המקורב לנתניהו אישרר את טענות השלטון בטהרן), כתבות טלוויזיה, ראיונות, פרשנויות, שלא לדבר על כל מכונת הרעל של המשטר האיראני, שהזריקה את התוכן לכל צינורות ההפצה שלה , הצדקה מעולה לאלפי המפגינים הגיבורים שנרצחו. חתיכת הישג. השני: שיא הצניעות דווקא ערוץ 14 שאף פעם לא היה ממש ביישן בהבלטת הישגיו נאלם דום. ברשת ניסה מורג לצאת בקמפיין נגד ערוץ 12 כדי להסיט את תשומת הלב, אבל לא שם, ולא בערוץ, לא הוא ולא אף מגיש אחר נדרש לעניין עצמו בו ערוץ 14 אולי השפיע על ההיסטוריה- לא כדי לעשות פולואפ על שיטפון התגובות מכל העולם לפרסום, מעשה מובן מאליו של כלי תקשורת בסיטואציה כזו, לא כדי להתהדר בשיאים שהפרסום שבר, וגם לא כדי להגן על עצמם מהביקורת החריפה ביותר שהומטרה על הערוץ: הידיעה הבלעדית אומצה בידי שר החוץ האיראני, רבים רואים בה את המתנה הכי גדולה שהשלטון שם יכול היה לקוות לקבל (באותה מהדורה ממש בה פורסם הסקופ עורך חדשות החוץ של התחנה הסביר שהשלטון האיראני מנסה לתרץ את מספר הנפגעים הגדול בכך שארצות הברית וישראל מספקות נשק למפגינים, "כמו שתמיר אמר", כלומר שהערוץ נתן להם חותמת כשרות), התלונה נגד ישראל באו"ם וכו'. והכל- נאדה. בדיוק במקומות בהם ערוץ 14 תמיד תמיד מקפיד לרעום בווליום הכי גבוה שהם מצליחים, הפעם- שקט דממה. מוזר. פעמיים זה ברח להם. בראשונה- דימרי אומר על מורג "הוא גיבור היום" וריקלין מרצין פניו ואומר "שקט, אני מבקש", ואחר כך, מתרכך מעט ואומר "אין מוקש שדימרי לא יעלה עליו". הא, ותו לא. לא שמענו למה מורג הוא גיבור היום, ומהו המוקש שדימרי כמעט העלה את כולם עליו. הפעם השנייה, היא אחד מהרגעים המצחיקים (והעצובים) בטלוויזיה לאחרונה. אפילו ארץ נהדרת לא היו מצליחים להציג את האירוניה (והטרגדיה) בצורה טובה יותר. אישה אחת בשם הדר מילר, נמסה, כך ממש, מגודל ההישגים של מורג והערוץ, ולא הבינה שהיא מתפעלת בדיוק מהדברים שערוץ 14 ותמיר מורג הכי הכי לא רוצים להיות מזוהים עימם. היא כל כך מתפעלת ונרגשת שלרגע אפשר היה לחשוב שזו סטירה. אבל אי אפשר לטעות בשפת הגוף הנבוכה של תמיר מורג הדר מילר: "אני שומעת אותך תמיר, כזה צנוע... 'אני לא יודע, אני חושב, התחושה שלי'... בוא נגיד את האמת: מדובר באחד האנשים הכי משפיעים בעולם [תמיר מורג]. ששר החוץ, נכון? שר החוץ האיראני, מצטט אותו ומגיע למיליוני צפיות בטוויטר, שממש אתה משפיע פה בצורה מאוד משמעותית על מה שקורה כאן במלחמה עם איראן. עם כל הצניעות, אתה... בוא נדבר על זה." תמיר מורג: "עם כל הצניעות, בסוף כל אחד מאיתנו הוא בורג קטן, לא הייתי מגזים." הדר מילר: "די, תמיר, נו, די. אבל באמת, צריך להגיד ברצינות, "לא היה דבר כזה. "כתב של ערוץ 14 ששר החוץ האיראני מצטט את דבריו וממש פונה לטראמפ עם הדברים שלך. "תמיר, יש לך כוח והשפעה." אכן- לא היה דבר כזה. אכן- כח והשפעה, השאלה לטובת מי.

Ronen Bergman

62,423 views • 8 months ago

האם נתניהו וצה''ל השיגו ניצחון מוחלט? הרבה יותר! (להלן הטקסט המקורי, לפני הקיצוצים ההכרחיים בווידאו המצורף...) האם במגבלות העובדה שאנחנו לא בעידן המשיחי השגנו את "הניצחון מוחלט"? הרבה יותר. צריך להצדיע לנתניהו, לצה''ל, למפקדים, ללוחמים, לטייסים, למוסד, לשב''כ ולכולנו אזרחי ישראל. תפקדנו אחלה. בחזית ובעורף. עם חזק. אריות ולביאות. כשנתניהו אמר בתחילת המלחמה שאנחנו נשיג את הניצחון המוחלט, חשבתי שהוא לא באמת מתכוון, שכמו מנהיג טוב שרואה את העם שלו שבור, הוא מנסה להרים את רוח העם. אם נתניהו היה אומר באוקטובר 2023 שהוא הולך להשיג ניצחון מוחלט כמו מה שהשגנו עד עכשיו: בלבנון, בנפילת המשטר בסוריה, באיראן, בעזה, בהחזרת החטופים היינו אומרים לו "אל תגזים. ניצחון מוחלט ניצחון מוחלט, אבל לא עד כדי כך". אם נתניהו היה אומר שכשהוא מצהיר על ניצחון מוחלט הוא מתכוון לכך: שישראל תחסל את סינואר, הנייה, מוחמד דף, וגם את נסראללה, ואת חמינאי שהחטופים יוחזרו הביתה ולא יישארו לנו עשרה רון ארד; שנשלוט ב-60 אחוז מרצועת עזה, שצה''ל לא רק יישב על רכס ה-70 אלא הרבה מעבר, שהמקומות שאיימו על יישובינו ואשר מהם יצאו לרצוח את בני ובנות עמנו ושבהם איבדנו מטובי לוחמנו יהפכו לעיי חורבות, בית חנון, רפיח, שג'עיה, חאן יונס, ג'באליה; שבלבנון כוח רדואן יורחק מהגבול ולא יאיים יותר על תושבי הצפון בעוד 7 באוקטובר, שכפרים שלמים ששימשו כמעוזי אויב בדרך לרצח יהודיים ייחרשו ויימחקו וחיילנו יישבו בבופור; שבסוריה שנחשבה לאיום הצבאי הכי גדול על מדינת ישראל – המשטר ייפול, החבר'ה יטיילו בחרמון הסורי, שעוד יהיו תותחים על ההר אבל הפעם הם יאיימו על דמשק כמו בשירים הציוניים האופטימיים של פעם. שבאיראן - ראש ממשלת ישראל יצליח במדינאות גאונית לכרות ברית עם ארה''ב להכות במתקפות משותפות של עשרות ימים מכה קשה בגרעין האירני המאיים להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים אם נתניהו היה אומר לנו אז אחרי חורבן אוקטובר 2023 שכשהוא אומר ניצחון מוחלט הוא מתכוון לכל ההישגים הללו גם הביביסטים הכי גדולים היו אומרים לו: אדוני ראש הממשלה 'ניצחון מוחלט' 'ניצחון מוחלט' אבל את תגזים, לא עד כדי כך". הוא הצליח. הוא הביא הרבה יותר מאשר הניצחון המוחלט. (*הדברים שאני אומר פה מיועדים לאנשים הגיוניים ולא לבעלי הדמיון האוטופיים, נושאי האידאולוגיות המושלמות ו חסרי ההבנה בהיסטוריה היהודית שחושבים שניצחון מוחלט משמעותו שלא יהיו יותר אנטישמים שונאי ישראל בעולם - דבר כזה לא ייתכן לפני העידן המשיחי: שנאת ישראל היא נצחית. כך לימדו אותנו חז''ל וכך לימד ההיסטוריון המפוכח פרופ' בן ציון נתניהו שעיצב את תפיסתו של ראש הממשלה). זה לא נגמר, עוד נצטרך להלחם, עוד יהיה כאב, אבל ההישגים במלחמה הזו הם כבר הרבה מעבר למה שמישהו יכול היה לחלום. אם מסתכלים בעין טובה על מציאות חיינו, מותר להגיד תודה לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולצה''ל על ההישג הבלתי נתפס הזה, על התמרון הצבאי והמדיני המבריק, שעוד יילמד בספרי ההיסטוריה על מצביאות, מדינאות, מנהיגות ופלאי הציונות. מותר להגיד תודה. אני אומר תודה.

האם נתניהו וצה''ל השיגו ניצחון מוחלט? הרבה יותר! (להלן הטקסט המקורי, לפני הקיצוצים ההכרחיים בווידאו המצורף...) האם במגבלות העובדה שאנחנו לא בעידן המשיחי השגנו את "הניצחון מוחלט"? הרבה יותר. צריך להצדיע לנתניהו, לצה''ל, למפקדים, ללוחמים, לטייסים, למוסד, לשב''כ ולכולנו אזרחי ישראל. תפקדנו אחלה. בחזית ובעורף. עם חזק. אריות ולביאות. כשנתניהו אמר בתחילת המלחמה שאנחנו נשיג את הניצחון המוחלט, חשבתי שהוא לא באמת מתכוון, שכמו מנהיג טוב שרואה את העם שלו שבור, הוא מנסה להרים את רוח העם. אם נתניהו היה אומר באוקטובר 2023 שהוא הולך להשיג ניצחון מוחלט כמו מה שהשגנו עד עכשיו: בלבנון, בנפילת המשטר בסוריה, באיראן, בעזה, בהחזרת החטופים היינו אומרים לו "אל תגזים. ניצחון מוחלט ניצחון מוחלט, אבל לא עד כדי כך". אם נתניהו היה אומר שכשהוא מצהיר על ניצחון מוחלט הוא מתכוון לכך: שישראל תחסל את סינואר, הנייה, מוחמד דף, וגם את נסראללה, ואת חמינאי שהחטופים יוחזרו הביתה ולא יישארו לנו עשרה רון ארד; שנשלוט ב-60 אחוז מרצועת עזה, שצה''ל לא רק יישב על רכס ה-70 אלא הרבה מעבר, שהמקומות שאיימו על יישובינו ואשר מהם יצאו לרצוח את בני ובנות עמנו ושבהם איבדנו מטובי לוחמנו יהפכו לעיי חורבות, בית חנון, רפיח, שג'עיה, חאן יונס, ג'באליה; שבלבנון כוח רדואן יורחק מהגבול ולא יאיים יותר על תושבי הצפון בעוד 7 באוקטובר, שכפרים שלמים ששימשו כמעוזי אויב בדרך לרצח יהודיים ייחרשו ויימחקו וחיילנו יישבו בבופור; שבסוריה שנחשבה לאיום הצבאי הכי גדול על מדינת ישראל – המשטר ייפול, החבר'ה יטיילו בחרמון הסורי, שעוד יהיו תותחים על ההר אבל הפעם הם יאיימו על דמשק כמו בשירים הציוניים האופטימיים של פעם. שבאיראן - ראש ממשלת ישראל יצליח במדינאות גאונית לכרות ברית עם ארה''ב להכות במתקפות משותפות של עשרות ימים מכה קשה בגרעין האירני המאיים להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים אם נתניהו היה אומר לנו אז אחרי חורבן אוקטובר 2023 שכשהוא אומר ניצחון מוחלט הוא מתכוון לכל ההישגים הללו גם הביביסטים הכי גדולים היו אומרים לו: אדוני ראש הממשלה 'ניצחון מוחלט' 'ניצחון מוחלט' אבל את תגזים, לא עד כדי כך". הוא הצליח. הוא הביא הרבה יותר מאשר הניצחון המוחלט. (*הדברים שאני אומר פה מיועדים לאנשים הגיוניים ולא לבעלי הדמיון האוטופיים, נושאי האידאולוגיות המושלמות ו חסרי ההבנה בהיסטוריה היהודית שחושבים שניצחון מוחלט משמעותו שלא יהיו יותר אנטישמים שונאי ישראל בעולם - דבר כזה לא ייתכן לפני העידן המשיחי: שנאת ישראל היא נצחית. כך לימדו אותנו חז''ל וכך לימד ההיסטוריון המפוכח פרופ' בן ציון נתניהו שעיצב את תפיסתו של ראש הממשלה). זה לא נגמר, עוד נצטרך להלחם, עוד יהיה כאב, אבל ההישגים במלחמה הזו הם כבר הרבה מעבר למה שמישהו יכול היה לחלום. אם מסתכלים בעין טובה על מציאות חיינו, מותר להגיד תודה לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולצה''ל על ההישג הבלתי נתפס הזה, על התמרון הצבאי והמדיני המבריק, שעוד יילמד בספרי ההיסטוריה על מצביאות, מדינאות, מנהיגות ופלאי הציונות. מותר להגיד תודה. אני אומר תודה.

אבישי בן חיים

24,303 views • 3 months ago

1. ב-20 ביוני 2010 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על מדיניות חדשה כלפי עזה: לפתוח לחלוטין את מעבר כרם שלום למסחר מלא עם ישראל, ולהכניס הכול – כולל חומרים דו-שימושיים. בהחלטה פיקוח על דבר אחד: מניעת כניסת נשק בלבד. (דבר שמצרים המשיכה לדאוג לו מהצד שלה.). ההחלטה כמעט ולא דווחה לאזרחי ישראל, ולמעשה תמצאו אותה רק בטוויטר אצלי. 2. מיד בתגובה, ביולי 2010, החל ראש ממשלת בריטניה (שהחליף את טוני בלייר) לקרוא לעזה "הכלא הפתוח הגדול בעולם", והאשים את ישראל ביצירת מחסור ומגבלות. ככה זה תמיד: כשישראל עושה משהו לטובת עזה ב-98% - ממשיכים להתלונן עליה בגלל ה-2% הנותרים. זו תוצאה של מדיניות מהוססת. ולא, אני לא מתכוון לכניעה; אתם אף פעם לא הבנתם במה מדובר. 3. למרות שעזה צמחה ופרחה בעקבות המסחר עם ישראל, ולמרות שחמאס נהנה מהפריחה הכלכלית ומהמלט הישראלי – ונעזר כמובן במשאבים הללו למימון ולבניית צבא הפלישה של ה-7 באוקטובר – המשיך העולם לראות בנו את הכובש של עזה, את מי שמחזיק את תושביה במצור וכולא אותם. זה משמש גם כהצדקה לפעולת ה 7.10 שנקראת בפי רבים: פריצת חומות הכלא של עזה. 4. אף מילה מצד ישראל הרשמית מעולם לא הזכירה כי לעזה יש גבול עם מצרים, וכי היא – מצרים – זו שכולאת את העזתים מאחורי חומות וגדרות. מדינת ישראל מעדיפה להיות מואשמת ברצח עם מאשר להגיד: בכל מלחמה האוכלוסייה יכולה לצאת מאיזור הקרבות. רק מעזה לא מזכירים שיש לה גבול עם מדינה שאיננה ישראל. 5. מדינת ישראל, לצערי, אינה מבינה כי המצב הזה מוביל לחיסולה. היא ממשיכה לחשוב שרק בזכות שיפור תנאי חייהם של העזתים, הם עצמם יתקוממו נגד חמאס והעולם יוקיר לנו תודה על פיתוח הרצועה. בספטמבר 2023, ממש שבועיים לפני הפלישה, הגישו הקוורטט של טוני בלייר ומלדאנוב רשימת דרישות ענקית לישראל בנוגע לפרויקטים כלכליים שנדרשנו לאפשר לעזה. המסמך אצלי; אף עיתונאי ישראלי לא פרסם אותו, שכן הם לא חשבו שזה בכלל חשוב. 6. ב-8 באוקטובר, יום אחרי הטבח, פרסם בן כספית הודאה קטנה לגבי מהות הקונספציה. מאז, כמובן, גם הוא כבר שכח מה שכתב, ואני רשאי להזכיר: "הקונספציה שלפיה ככל שנתיר ליותר פועלים מעזה לצאת לעבוד בישראל כך המצב יתייצב – הלכה גם היא בדרך כל בשר. במשך שנים האמנתי בתפיסה הזו. היא הצליחה, תרמה לייצוב המצב, שיפרה את המצב בעזה והפכה את העזתים לכאלה שיש מה להפסיד – עד הנקודה שבה היו מוכנים לפעולה. באותו רגע, התפיסה הזו נקברה קבורת חמור יחד עם תפיסת הביטחון שלנו." 7. במשך שנים, עוד מ-2010, אני כותב את אותם הדברים, וכולכם – בממסד, בעיתונות ובציבור – מסרבים להבין: עזה היא מקום אבוד. שום דבר שישראל תעשה לא יגרום לעזתים להשתנות. כבר שנים שאני מפנה אתכם (ואפילו נתתי אישית לבן כספית שבטוח ידע על זה גם בלעדי) את הנאום של משה דיין על קברו של רועי רוטנברג ז"ל, רכז הביטחון של נחל עוז שנהרג בשנות ה-50, עת היו בעזה 200,000 איש. היום יש בזכותנו פי 11 יותר: "קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים." בהמשך, משה דיין אומר בדיוק את מה שני כותב כבר 15 שנים: על גבול עזה צריך לשמור! 8. במקום להבין כל זאת – במקום להבין שאי אפשר להסביר מדיניות עקומה לגבי עזה וכי הבריטים והעולם ימשיכו לסחוט אותנו – הצעתי באותם מאמרים את אותו המסר מאז 2010: א. להתנתק מעזה. ולסיים אחריות אזרחית על העזתים. ב. לסגור את כל מעברי הגבול. ג. להבהיר שעזה תמיד הייתה מחוברת למצרים, וכי חלק ניכר מתושביה קשורים אליה. ד. להבהיר כי ישראל דורשת ממצרים דבר אחד בלבד: להפסיק את הברחות הנשק לנגב ולעזה. זה המינימום שניתן לדרוש ממדינה שוכנת שחתמה עמנו הסכם שלום. לפעול מדינית וכלכלית לחייב את מצרים לעמוד בחובותיה לפי הסכם השלום עימה. מצרים לא יכולה לחמש את הבדואים ואת עזה ! ה. כל שאר ענייני עזה ומצרים אינם עסק שלנו. אם יצמח משם סיכון ביטחוני – נטפל בו מהאוויר, מהים או מהיבשה, איך שנמצא לנכון. ו. אבל לא. ממשלת ישראל מוכנה להיסחט בידי העולם ולקחת על עצמה אחריות להאכלת העזתים – ובלבד שלא נצטרך לגלות לעולם שיש לעזה גבול עם מצרים. כל העולם בטוח שעזה מוקפת בידי ישראל, והטעות שלנו היא שאנו ממשיכים לממש מדיניות זו במקום לצאת מפילדלפי, להישאר בפרימטר ולסגור לגמרי את המעברים. רק מדיניות הגיונית אפשר להסביר, ורק מדיניות הגיונית תמנע מעזה מלמוטט לגמרי את מדינת ישראל. אנו צועדים כעת לקראת ניצחון חמאסי מוחלט, שבו אנו עצמנו נשקם להם את עזה. קיראו את הודעת מועצת השלום מהיום, המדברת על הפיכת עזה לגן פורח של המזרח התיכון וכדוגמה לשלטון פלסטיני עצמאי.

1. ב-20 ביוני 2010 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על מדיניות חדשה כלפי עזה: לפתוח לחלוטין את מעבר כרם שלום למסחר מלא עם ישראל, ולהכניס הכול – כולל חומרים דו-שימושיים. בהחלטה פיקוח על דבר אחד: מניעת כניסת נשק בלבד. (דבר שמצרים המשיכה לדאוג לו מהצד שלה.). ההחלטה כמעט ולא דווחה לאזרחי ישראל, ולמעשה תמצאו אותה רק בטוויטר אצלי. 2. מיד בתגובה, ביולי 2010, החל ראש ממשלת בריטניה (שהחליף את טוני בלייר) לקרוא לעזה "הכלא הפתוח הגדול בעולם", והאשים את ישראל ביצירת מחסור ומגבלות. ככה זה תמיד: כשישראל עושה משהו לטובת עזה ב-98% - ממשיכים להתלונן עליה בגלל ה-2% הנותרים. זו תוצאה של מדיניות מהוססת. ולא, אני לא מתכוון לכניעה; אתם אף פעם לא הבנתם במה מדובר. 3. למרות שעזה צמחה ופרחה בעקבות המסחר עם ישראל, ולמרות שחמאס נהנה מהפריחה הכלכלית ומהמלט הישראלי – ונעזר כמובן במשאבים הללו למימון ולבניית צבא הפלישה של ה-7 באוקטובר – המשיך העולם לראות בנו את הכובש של עזה, את מי שמחזיק את תושביה במצור וכולא אותם. זה משמש גם כהצדקה לפעולת ה 7.10 שנקראת בפי רבים: פריצת חומות הכלא של עזה. 4. אף מילה מצד ישראל הרשמית מעולם לא הזכירה כי לעזה יש גבול עם מצרים, וכי היא – מצרים – זו שכולאת את העזתים מאחורי חומות וגדרות. מדינת ישראל מעדיפה להיות מואשמת ברצח עם מאשר להגיד: בכל מלחמה האוכלוסייה יכולה לצאת מאיזור הקרבות. רק מעזה לא מזכירים שיש לה גבול עם מדינה שאיננה ישראל. 5. מדינת ישראל, לצערי, אינה מבינה כי המצב הזה מוביל לחיסולה. היא ממשיכה לחשוב שרק בזכות שיפור תנאי חייהם של העזתים, הם עצמם יתקוממו נגד חמאס והעולם יוקיר לנו תודה על פיתוח הרצועה. בספטמבר 2023, ממש שבועיים לפני הפלישה, הגישו הקוורטט של טוני בלייר ומלדאנוב רשימת דרישות ענקית לישראל בנוגע לפרויקטים כלכליים שנדרשנו לאפשר לעזה. המסמך אצלי; אף עיתונאי ישראלי לא פרסם אותו, שכן הם לא חשבו שזה בכלל חשוב. 6. ב-8 באוקטובר, יום אחרי הטבח, פרסם בן כספית הודאה קטנה לגבי מהות הקונספציה. מאז, כמובן, גם הוא כבר שכח מה שכתב, ואני רשאי להזכיר: "הקונספציה שלפיה ככל שנתיר ליותר פועלים מעזה לצאת לעבוד בישראל כך המצב יתייצב – הלכה גם היא בדרך כל בשר. במשך שנים האמנתי בתפיסה הזו. היא הצליחה, תרמה לייצוב המצב, שיפרה את המצב בעזה והפכה את העזתים לכאלה שיש מה להפסיד – עד הנקודה שבה היו מוכנים לפעולה. באותו רגע, התפיסה הזו נקברה קבורת חמור יחד עם תפיסת הביטחון שלנו." 7. במשך שנים, עוד מ-2010, אני כותב את אותם הדברים, וכולכם – בממסד, בעיתונות ובציבור – מסרבים להבין: עזה היא מקום אבוד. שום דבר שישראל תעשה לא יגרום לעזתים להשתנות. כבר שנים שאני מפנה אתכם (ואפילו נתתי אישית לבן כספית שבטוח ידע על זה גם בלעדי) את הנאום של משה דיין על קברו של רועי רוטנברג ז"ל, רכז הביטחון של נחל עוז שנהרג בשנות ה-50, עת היו בעזה 200,000 איש. היום יש בזכותנו פי 11 יותר: "קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים." בהמשך, משה דיין אומר בדיוק את מה שני כותב כבר 15 שנים: על גבול עזה צריך לשמור! 8. במקום להבין כל זאת – במקום להבין שאי אפשר להסביר מדיניות עקומה לגבי עזה וכי הבריטים והעולם ימשיכו לסחוט אותנו – הצעתי באותם מאמרים את אותו המסר מאז 2010: א. להתנתק מעזה. ולסיים אחריות אזרחית על העזתים. ב. לסגור את כל מעברי הגבול. ג. להבהיר שעזה תמיד הייתה מחוברת למצרים, וכי חלק ניכר מתושביה קשורים אליה. ד. להבהיר כי ישראל דורשת ממצרים דבר אחד בלבד: להפסיק את הברחות הנשק לנגב ולעזה. זה המינימום שניתן לדרוש ממדינה שוכנת שחתמה עמנו הסכם שלום. לפעול מדינית וכלכלית לחייב את מצרים לעמוד בחובותיה לפי הסכם השלום עימה. מצרים לא יכולה לחמש את הבדואים ואת עזה ! ה. כל שאר ענייני עזה ומצרים אינם עסק שלנו. אם יצמח משם סיכון ביטחוני – נטפל בו מהאוויר, מהים או מהיבשה, איך שנמצא לנכון. ו. אבל לא. ממשלת ישראל מוכנה להיסחט בידי העולם ולקחת על עצמה אחריות להאכלת העזתים – ובלבד שלא נצטרך לגלות לעולם שיש לעזה גבול עם מצרים. כל העולם בטוח שעזה מוקפת בידי ישראל, והטעות שלנו היא שאנו ממשיכים לממש מדיניות זו במקום לצאת מפילדלפי, להישאר בפרימטר ולסגור לגמרי את המעברים. רק מדיניות הגיונית אפשר להסביר, ורק מדיניות הגיונית תמנע מעזה מלמוטט לגמרי את מדינת ישראל. אנו צועדים כעת לקראת ניצחון חמאסי מוחלט, שבו אנו עצמנו נשקם להם את עזה. קיראו את הודעת מועצת השלום מהיום, המדברת על הפיכת עזה לגן פורח של המזרח התיכון וכדוגמה לשלטון פלסטיני עצמאי.

Eyal Ofer אייל עופר

29,815 views • 20 days ago

🧵1/3 ״אתם חייבים לשכנע את הישראלים, אפילו לפני שתשכנעו את היהודים באמריקה, אתם חייבים לשכנע את הישראלים שלא יעזו לראות את עצמם כבעיה – הם התשובה.״ פרופ׳ רות וייס בראיון מרתק וחשוב עם חביב רטיג גור - ממליצה להקשיב לו במלואו (אצרף קישור בתגובה הבאה) - תירגמתי כאן ב-3 קליפים חלק מרכזי בו שחשוב מאד שישראלים ישמעו: ״והפוליטיקה המאורגנת הזו נגד היהודים, הפוליטיקה של האצבע המאשימה – ״הם אחראים להכל״, לא משנה כמה ההאשמות מטורפות, והן הופכות למטורפות יותר ויותר, דרך אגב... היהודים מעולם לא היו אחראים למה שמאשימים אותם בו, מעולם לא. אז אומרים לי, ׳מה את אומרת? שהיהודים הם עם מושלם?׳ בכלל לא. היהודים יודעים שהם עם לא מושלם. אבל העניין הוא לא שאנחנו מציגים עצמנו כמושלמים, העניין הוא שאסור לאפשר לאחרים להשתמש בנו כהסבר לכישלונות שלהם. ובכל פעם שאנחנו מאפשרים את זה, אפילו במידה הקטנה ביותר, כמו לומר “אה כן, אבל אנחנו יודעים שאנחנו אחראים לזה ולזה״ באמת? אני לעולם לא הייתי אומרת דבר כזה, כי אם תבדוק את זה מספיק לעומק… זו חוסר היכולת שלהם, זו התשוקה שלהם להאשים אתכם בה – זה הבעיה. בין אם אתם אוהבים את זה ובין אם לא, אי אפשר לפתור את זה (האשמות כלפי יהודים) על ידי העמדת פנים שאתם חלק מהבעיה. אי אפשר… אתם חייבים לשכנע את הישראלים, אפילו לפני שתשכנעו את היהודים באמריקה, אתם חייבים לשכנע את הישראלים שלא יעזו לראות את עצמם כבעיה – הם הפתרון (התשובה). אתם יודעים, בגלל הגיל שלי והיתרון של הגיל שלי, אני אגיד לכם שהרגע ההוא ב-1948, יצירת מדינת ישראל, הוא הרגע עם הכי הרבה תקווה בציוויליזציה מאז שהיונה הגיעה עם עלה הזית לתיבת נח. תחשבו על זה – אירופה הרסה את עצמה. אירופה, ובמיוחד גרמניה, שהייתה היהלום שבכתר האירופאי – גתה, שילר, באך, בטהובן, ברהמס, קאנט, הגל… גרמנית הייתה השפה שהייתי צריכה ללמוד גם לדוקטורט במחלקה לאנגלית, ואז גם כשהייתי במחלקה לשפות ותרבויות של המזרח הקרוב, אי אפשר היה לסיים בלי גרמנית – גרמנית, ׳השפה הגדולה של הציוויליזציה׳. ותראו את התחתית שאליה היא הגיעה, וכל אירופה, וגם סטלין, מה שהוא עשה לרעיון הקומוניזם. כלומר, העולם היה כמו: ״האם בכלל נוכל להתרומם מזה?״ ושם היו היהודים, ממש באפר. הם היו האפר. ושלוש שנים אחרי זה הם יוצרים את מדינת ישראל, הם לוקחים בחזרה את מדינת ישראל, שהייתה תחת שלטון זר במשך אלפיים שנה. המילה “נס” שמורה בדרך כלל לאירועים שלא ניתן להסביר באמצעים טבעיים. את זה אנחנו יכולים להסביר – ההיסטוריה הנפלאה של הציונות וכן הלאה. ובכל זאת, בהיסטוריה של עמים, אין שום דבר שמתקרב לזה אפילו מרחוק, ואני קוראת לזה התחייה. תחיית ישראל. למה בחרתי במילה הזו? אני אשאל משהו מהנצרות. הנצרות בנויה על הרעיון שישו קם לתחייה אחרי שלושה ימים, בעוד שהעם היהודי הקים את עצמו לתחייה בשלוש שנים מאותה נקודת שפל של הציוויליזציה. הוא הקים את עצמו לתחייה, את מדינת ישראל, לתהילה שהיא תהיה. זו מדינה כל כך נפלאה, נפלאה, נפלאה. נפלאה. אז זה הסיפור שהיינו צריכים לספר כל השנים האלה. זה הסיפור שלנו. אבל למה אנחנו לא? כי מיד הם באו והתארגנו נגדנו. האשמה, האשמה – ׳אתם אחראים!׳ ואנחנו לוקחים על עצמנו הרבה מזה. ׳נו… אולי אנחנו באמת קצת… אה, אולי זה באמת שני עמים על ארץ אחת, ואולי אנחנו צריכים לתת את זה, ואולי זה צריך להיות ככה וככה׳. מתחילים לגמרי להפנים חלקים מהמלחמה הזו נגדנו, לחשוב שאם רק אם נוכל להחזיר קצת, אם רק נוכל לעשות את זה… אנחנו לא סיפרנו את הסיפור שלנו, ומכרנו בזול. תבינו, אנחנו מוכרים גם אחרים בזול אם אנחנו לא יכולים להיות הקול הזה של השראה לציוויליזציה ולומר: “תראו מה עם יכול לעשות! תראו מה עם יכול לעשות! אתם מצליחים לדמיין? שישה מיליון יהודים, לא רק נרצחו, אלא נמחקו באופן משפיל מהאדמה. משפחות שלמות… כלומר, אני אפילו לא יכולה להיכנס לזוועה של זה… ואותו עם ממש, בחלוף רק שלוש שנים, החזיר לעצמו את הארץ שלו, את מולדתו, אחרי אלפיים שנה של שלטון זר עליה… כלומר… ואנחנו לא חייבים… כלומר, אני אתבע את המילה תחייה כאן - במקום להתמקד בחורבן וההרס של השואה שהם - הבעיה הגרמנית. זו ההיסטוריה הגרמנית. היהודים לא עשו את השואה, הגרמנים עשו את השואה, והם תמיד יחיו עם זה. אז כדי לחזור למה שאמרתי על גרמניה שהיא, אתם יודעים, ״המרכז״ – תסתכלו על גרמניה המסכנה. היא לעולם לא תוכל לשטוף את הדם מידיה, אני חושבת עליה כמו ליידי מקבת הנצחית, אתם יודעים, ואני לא מאשימה את הגרמנים של היום על העבר, זה לא מה שאני אומרת אבל גרמניה הרסה את רעיון הציוויליזציה, ואני חושבת שבמובן מסוים, יצירת מדינת ישראל מייצגת את: הפוטנציאל לציוויליזציה.״ >>

🧵1/3 ״אתם חייבים לשכנע את הישראלים, אפילו לפני שתשכנעו את היהודים באמריקה, אתם חייבים לשכנע את הישראלים שלא יעזו לראות את עצמם כבעיה – הם התשובה.״ פרופ׳ רות וייס בראיון מרתק וחשוב עם חביב רטיג גור - ממליצה להקשיב לו במלואו (אצרף קישור בתגובה הבאה) - תירגמתי כאן ב-3 קליפים חלק מרכזי בו שחשוב מאד שישראלים ישמעו: ״והפוליטיקה המאורגנת הזו נגד היהודים, הפוליטיקה של האצבע המאשימה – ״הם אחראים להכל״, לא משנה כמה ההאשמות מטורפות, והן הופכות למטורפות יותר ויותר, דרך אגב... היהודים מעולם לא היו אחראים למה שמאשימים אותם בו, מעולם לא. אז אומרים לי, ׳מה את אומרת? שהיהודים הם עם מושלם?׳ בכלל לא. היהודים יודעים שהם עם לא מושלם. אבל העניין הוא לא שאנחנו מציגים עצמנו כמושלמים, העניין הוא שאסור לאפשר לאחרים להשתמש בנו כהסבר לכישלונות שלהם. ובכל פעם שאנחנו מאפשרים את זה, אפילו במידה הקטנה ביותר, כמו לומר “אה כן, אבל אנחנו יודעים שאנחנו אחראים לזה ולזה״ באמת? אני לעולם לא הייתי אומרת דבר כזה, כי אם תבדוק את זה מספיק לעומק… זו חוסר היכולת שלהם, זו התשוקה שלהם להאשים אתכם בה – זה הבעיה. בין אם אתם אוהבים את זה ובין אם לא, אי אפשר לפתור את זה (האשמות כלפי יהודים) על ידי העמדת פנים שאתם חלק מהבעיה. אי אפשר… אתם חייבים לשכנע את הישראלים, אפילו לפני שתשכנעו את היהודים באמריקה, אתם חייבים לשכנע את הישראלים שלא יעזו לראות את עצמם כבעיה – הם הפתרון (התשובה). אתם יודעים, בגלל הגיל שלי והיתרון של הגיל שלי, אני אגיד לכם שהרגע ההוא ב-1948, יצירת מדינת ישראל, הוא הרגע עם הכי הרבה תקווה בציוויליזציה מאז שהיונה הגיעה עם עלה הזית לתיבת נח. תחשבו על זה – אירופה הרסה את עצמה. אירופה, ובמיוחד גרמניה, שהייתה היהלום שבכתר האירופאי – גתה, שילר, באך, בטהובן, ברהמס, קאנט, הגל… גרמנית הייתה השפה שהייתי צריכה ללמוד גם לדוקטורט במחלקה לאנגלית, ואז גם כשהייתי במחלקה לשפות ותרבויות של המזרח הקרוב, אי אפשר היה לסיים בלי גרמנית – גרמנית, ׳השפה הגדולה של הציוויליזציה׳. ותראו את התחתית שאליה היא הגיעה, וכל אירופה, וגם סטלין, מה שהוא עשה לרעיון הקומוניזם. כלומר, העולם היה כמו: ״האם בכלל נוכל להתרומם מזה?״ ושם היו היהודים, ממש באפר. הם היו האפר. ושלוש שנים אחרי זה הם יוצרים את מדינת ישראל, הם לוקחים בחזרה את מדינת ישראל, שהייתה תחת שלטון זר במשך אלפיים שנה. המילה “נס” שמורה בדרך כלל לאירועים שלא ניתן להסביר באמצעים טבעיים. את זה אנחנו יכולים להסביר – ההיסטוריה הנפלאה של הציונות וכן הלאה. ובכל זאת, בהיסטוריה של עמים, אין שום דבר שמתקרב לזה אפילו מרחוק, ואני קוראת לזה התחייה. תחיית ישראל. למה בחרתי במילה הזו? אני אשאל משהו מהנצרות. הנצרות בנויה על הרעיון שישו קם לתחייה אחרי שלושה ימים, בעוד שהעם היהודי הקים את עצמו לתחייה בשלוש שנים מאותה נקודת שפל של הציוויליזציה. הוא הקים את עצמו לתחייה, את מדינת ישראל, לתהילה שהיא תהיה. זו מדינה כל כך נפלאה, נפלאה, נפלאה. נפלאה. אז זה הסיפור שהיינו צריכים לספר כל השנים האלה. זה הסיפור שלנו. אבל למה אנחנו לא? כי מיד הם באו והתארגנו נגדנו. האשמה, האשמה – ׳אתם אחראים!׳ ואנחנו לוקחים על עצמנו הרבה מזה. ׳נו… אולי אנחנו באמת קצת… אה, אולי זה באמת שני עמים על ארץ אחת, ואולי אנחנו צריכים לתת את זה, ואולי זה צריך להיות ככה וככה׳. מתחילים לגמרי להפנים חלקים מהמלחמה הזו נגדנו, לחשוב שאם רק אם נוכל להחזיר קצת, אם רק נוכל לעשות את זה… אנחנו לא סיפרנו את הסיפור שלנו, ומכרנו בזול. תבינו, אנחנו מוכרים גם אחרים בזול אם אנחנו לא יכולים להיות הקול הזה של השראה לציוויליזציה ולומר: “תראו מה עם יכול לעשות! תראו מה עם יכול לעשות! אתם מצליחים לדמיין? שישה מיליון יהודים, לא רק נרצחו, אלא נמחקו באופן משפיל מהאדמה. משפחות שלמות… כלומר, אני אפילו לא יכולה להיכנס לזוועה של זה… ואותו עם ממש, בחלוף רק שלוש שנים, החזיר לעצמו את הארץ שלו, את מולדתו, אחרי אלפיים שנה של שלטון זר עליה… כלומר… ואנחנו לא חייבים… כלומר, אני אתבע את המילה תחייה כאן - במקום להתמקד בחורבן וההרס של השואה שהם - הבעיה הגרמנית. זו ההיסטוריה הגרמנית. היהודים לא עשו את השואה, הגרמנים עשו את השואה, והם תמיד יחיו עם זה. אז כדי לחזור למה שאמרתי על גרמניה שהיא, אתם יודעים, ״המרכז״ – תסתכלו על גרמניה המסכנה. היא לעולם לא תוכל לשטוף את הדם מידיה, אני חושבת עליה כמו ליידי מקבת הנצחית, אתם יודעים, ואני לא מאשימה את הגרמנים של היום על העבר, זה לא מה שאני אומרת אבל גרמניה הרסה את רעיון הציוויליזציה, ואני חושבת שבמובן מסוים, יצירת מדינת ישראל מייצגת את: הפוטנציאל לציוויליזציה.״ >>

Gal G., Adv 🇮🇱

17,816 views • 1 month ago

17/25 שתי הביקורות האחרונות שלך עד כה כנגד נתניהו (מבחינה כרונולוגית), הנוגעות ל-7 באוקטובר, היו בראשיתו ובסופו של פברואר האחרון. כלומר, מזה כמעט שבעה חודשים, מאז ועד עתה, לא מצאתי מילות ביקורת שלך על ראש הממשלה בעניין אחריותו לטבח. בנושאים אחרים יצאת נגדו פעמיים בלבד במהלך החודשים הללו (ר' ציוץ 15). באותו פרק זמן, אגב, קרי מ-28 בפברואר ועד היום, תקפת את היועמ"שית רק 59 פעמים. הביקורת האחת מבין השתיים פורסמה ב-5 בפברואר, לאחר שנתניהו העביר למבקר המדינה מסמך תשובות סלקטיבי במסגרת בדיקת אירועי 7 באוקטובר. נתניהו אחראי, כך פסקת, אבל גם מערכת הביטחון. זה נכון. "לא היה צורך ב-55 עמודים כדי לדעת שראשי מערכת הביטחון בלבלו את המוח בטענה שהם התריעו והציעו קו לוחמני, כולם היו שבויים בקונספציה עד דק", כתבת בטלגרם. "עם זאת, נתניהו לא זיהה גם הוא את הסכנה האיומה. הוא הציע לפי הפרוטוקולים חיסולים, אבל לא מעבר. ונאמר שעמדתו הייתה מתקבלת – נו, לא היו שתי אוגדות קומנדו של חמאס מוכנות לפשיטה? ונגיד שהיו מעירים אותו בלילה והיינו ערוכים – אז הסכנה הייתה נעלמת או מחכה להזדמנות הבאה?" (ר' תמונה 1). עיתונאים רבים – בהם רונן ברגמן, ירון אברהם, דורון קדוש, מיכאל האוזר טוב ואחרים – השוו את מסמך נתניהו לדברים שאמר בעבר או כתב בספרו, ואיתרו חיש קל שורה ארוכה של סתירות, כזבים, מניפולציות וסילופים. לא אתה. כבר נוכחנו לדעת שלכל ענייני השקרים של נתניהו אתה פחות מתחבר. הביקורת השנייה שלך, והאחרונה עד כה כנגד ראש הממשלה באשר ל-7 באוקטובר, הושמעה ביומו האחרון של פברואר, עם פרוץ מבצע "שאגת הארי". "זהו מבצע שאגת נתניהו", הרמת לו בחגיגיות בטלגרם, והפנית לקטע שלך מהמהדורה, שנכללו בו 13 מילות קטגוריה בלבד, ולאחריהן קילוסים. "נכון, 7 באוקטובר רשום על שמו של נתניהו, אני חושב שמעטים יתכחשו לזה", אמרת, ובכך חתמת את החלק הביקורתי לפני שעברת לשבחים: "וגם 28 בפברואר רשום על שמו של נתניהו. זה הישג אסטרטגי, בראש ובראשונה לרתום את נשיא ארצות הברית אל מול אקלים שהולך ונהיה סוער יותר כלפי מדינת ישראל, כלפי שימוש בכוח" (ר' סרטון 2). איך זה נגמר בסוף – כולם יודעים. שלוש מטרות היו למבצע "שאגת הארי". אתה עצמך, עמית, דיווחת עליהן בחשבון הטלגרם שלך ביום שנפתח: הפלת המשטר האיראני, הוצאת הגרעין מאיראן וחיסול איום הטילים על ישראל. אף לא אחת מהן הושגה. יתרה מכך: יחסי ישראל עם ממשל ארצות הברית הידרדרו לשפל נורא לאחר מבצע זה. אבל דווקא אז, ביוני האחרון – כשהתברר עומק הכישלון, ואחרי שטראמפ עדכן בעוד שיחת פטפוט ידידותית עם שליח חדשות 12 בוושינגטון, ברק רביד, ש"אין לביבי פאקינג שיקול דעת" – נתקפת במצב רוח מעט דטרמיניסטי. "תנו לי תאריך ויום שהייתם מקבלים החלטה אחרת", נזעקת באולפן לטובתו של ראש הממשלה. "לא הייתם יוצאים ל'עם כלביא'? לא הייתם יוצאים ל'שאגת הארי'? לא הייתם יוצאים למשהו אחר? חוץ מאיזה עניינים טקטיים פה ושם, אני עדיין לא שומע הסבר ממצה ומספק שאומר: פה אפשר היה לפעול אחרת. אני שואל ברצינות, האם יש מישהו שבא אליו הנשיא טראמפ ואומר: 'יאללה, בוא נתקוף ביחד. בוא נגמור אותם. בוא נגרום להם נזק של 300 מיליארד דולר' שלא יילך על זה?" (ר' סרטון 3). אדוני, אבל הרי אתה היית זה שלפני רגע היללת את ראש הממשלה וקבעת כי "28 בפברואר רשום על שמו", משום שהוא האיש אשר "הצליח לרתום את נשיא ארצות הברית". אז פתאום עכשיו טראמפ הוא זה שגרר איתו את נתניהו? ואם בסופו של יום מדובר במקבץ אירועי שרשרת שנגזר עלינו ושממילא לא באמת ניתן היה לפעול אחרת ולשנות בו דבר – במה בדיוק גדולתו של ראש הממשלה?

17/25 שתי הביקורות האחרונות שלך עד כה כנגד נתניהו (מבחינה כרונולוגית), הנוגעות ל-7 באוקטובר, היו בראשיתו ובסופו של פברואר האחרון. כלומר, מזה כמעט שבעה חודשים, מאז ועד עתה, לא מצאתי מילות ביקורת שלך על ראש הממשלה בעניין אחריותו לטבח. בנושאים אחרים יצאת נגדו פעמיים בלבד במהלך החודשים הללו (ר' ציוץ 15). באותו פרק זמן, אגב, קרי מ-28 בפברואר ועד היום, תקפת את היועמ"שית רק 59 פעמים. הביקורת האחת מבין השתיים פורסמה ב-5 בפברואר, לאחר שנתניהו העביר למבקר המדינה מסמך תשובות סלקטיבי במסגרת בדיקת אירועי 7 באוקטובר. נתניהו אחראי, כך פסקת, אבל גם מערכת הביטחון. זה נכון. "לא היה צורך ב-55 עמודים כדי לדעת שראשי מערכת הביטחון בלבלו את המוח בטענה שהם התריעו והציעו קו לוחמני, כולם היו שבויים בקונספציה עד דק", כתבת בטלגרם. "עם זאת, נתניהו לא זיהה גם הוא את הסכנה האיומה. הוא הציע לפי הפרוטוקולים חיסולים, אבל לא מעבר. ונאמר שעמדתו הייתה מתקבלת – נו, לא היו שתי אוגדות קומנדו של חמאס מוכנות לפשיטה? ונגיד שהיו מעירים אותו בלילה והיינו ערוכים – אז הסכנה הייתה נעלמת או מחכה להזדמנות הבאה?" (ר' תמונה 1). עיתונאים רבים – בהם רונן ברגמן, ירון אברהם, דורון קדוש, מיכאל האוזר טוב ואחרים – השוו את מסמך נתניהו לדברים שאמר בעבר או כתב בספרו, ואיתרו חיש קל שורה ארוכה של סתירות, כזבים, מניפולציות וסילופים. לא אתה. כבר נוכחנו לדעת שלכל ענייני השקרים של נתניהו אתה פחות מתחבר. הביקורת השנייה שלך, והאחרונה עד כה כנגד ראש הממשלה באשר ל-7 באוקטובר, הושמעה ביומו האחרון של פברואר, עם פרוץ מבצע "שאגת הארי". "זהו מבצע שאגת נתניהו", הרמת לו בחגיגיות בטלגרם, והפנית לקטע שלך מהמהדורה, שנכללו בו 13 מילות קטגוריה בלבד, ולאחריהן קילוסים. "נכון, 7 באוקטובר רשום על שמו של נתניהו, אני חושב שמעטים יתכחשו לזה", אמרת, ובכך חתמת את החלק הביקורתי לפני שעברת לשבחים: "וגם 28 בפברואר רשום על שמו של נתניהו. זה הישג אסטרטגי, בראש ובראשונה לרתום את נשיא ארצות הברית אל מול אקלים שהולך ונהיה סוער יותר כלפי מדינת ישראל, כלפי שימוש בכוח" (ר' סרטון 2). איך זה נגמר בסוף – כולם יודעים. שלוש מטרות היו למבצע "שאגת הארי". אתה עצמך, עמית, דיווחת עליהן בחשבון הטלגרם שלך ביום שנפתח: הפלת המשטר האיראני, הוצאת הגרעין מאיראן וחיסול איום הטילים על ישראל. אף לא אחת מהן הושגה. יתרה מכך: יחסי ישראל עם ממשל ארצות הברית הידרדרו לשפל נורא לאחר מבצע זה. אבל דווקא אז, ביוני האחרון – כשהתברר עומק הכישלון, ואחרי שטראמפ עדכן בעוד שיחת פטפוט ידידותית עם שליח חדשות 12 בוושינגטון, ברק רביד, ש"אין לביבי פאקינג שיקול דעת" – נתקפת במצב רוח מעט דטרמיניסטי. "תנו לי תאריך ויום שהייתם מקבלים החלטה אחרת", נזעקת באולפן לטובתו של ראש הממשלה. "לא הייתם יוצאים ל'עם כלביא'? לא הייתם יוצאים ל'שאגת הארי'? לא הייתם יוצאים למשהו אחר? חוץ מאיזה עניינים טקטיים פה ושם, אני עדיין לא שומע הסבר ממצה ומספק שאומר: פה אפשר היה לפעול אחרת. אני שואל ברצינות, האם יש מישהו שבא אליו הנשיא טראמפ ואומר: 'יאללה, בוא נתקוף ביחד. בוא נגמור אותם. בוא נגרום להם נזק של 300 מיליארד דולר' שלא יילך על זה?" (ר' סרטון 3). אדוני, אבל הרי אתה היית זה שלפני רגע היללת את ראש הממשלה וקבעת כי "28 בפברואר רשום על שמו", משום שהוא האיש אשר "הצליח לרתום את נשיא ארצות הברית". אז פתאום עכשיו טראמפ הוא זה שגרר איתו את נתניהו? ואם בסופו של יום מדובר במקבץ אירועי שרשרת שנגזר עלינו ושממילא לא באמת ניתן היה לפעול אחרת ולשנות בו דבר – במה בדיוק גדולתו של ראש הממשלה?

Aviv Hurvitz

10,375 views • 5 days ago

זוהי הביקורת החמורה ביותר שהשמיע נשיא ארה״ב ביידן על ראש הממשלה נתניהו וניהול הלחימה מאז שבעה באוקטובר. זה התמלול המלא והקטע עצמו של ההתייחסות לישראל בראיון שנתן הלילה ביידן לMSNBC שכולל את הביקורת על ראש הממשלה נתניהו: ״מזיק יותר לישראל מאשר מגן עליה״, הקו האדום: ״ הם לא יכולים שיהיו להם עוד 30,000 אזרחים הרוגים״ אומר שירצה להגיע לנאום בכנסת וגם שלא יפסיק את סיוע הנשק לישראל. כאן התמלול 👇 הראיון מתחיל בשאלה על פליטת הפה שנקלטה בעדשות המצלמה בנאום מצב האומה כשאמר שצריך לנהל שיחת “Come to Jesus”: “זה ביטוי שמשתמשים בחלק הדרומי של המדינה שלי והכוונה היא לשיחה רצינית. אני מכיר את ביבי 50 שנה, הוא יודע למה אני מתכוון״ מה הכוונה לשיחה קשה שואל המראיין? ״יש לו זכות להגן על ישראל ולרדוף אחר חמאס אבל הוא חייב חייב חייב לשים יותר לב לחיי החפים מפשע שנהרגים כתוצאה מהפעולות שננקטות. להשקפתי, הוא (נתניהו) מזיק יותר לישראל מאשר עוזר בכך שהוא גורם לעולם להתנגד למה שישראל מסמלת. אני חושב שזו טעות גדולה. ולכן אני רוצה לראות הפסקת אש ואני מתחיל עם חילופי אסירים משמעותיים במשך שישה שבועות, ונמשיך משם. דיברתי עם רוב המנהיגים של מדינות ערב, מסעודיה ועד מצרים וירדן והם כולם מוכנים להכיר בישראל באופן מלא ולבנות מחדש את האזור וזה הפוקוס, מה יבוא אחרי עזה, מה בהמשך זו החלטה קשה אבל יש עוד הרבה שאפשר לעשות.״ על השאלה על האם ניתן להשיג עסקה לפני הרמאדן ביידן עונה: ״ראש הCIA נמצא באזור, זה תמיד אפשרי. אני אף פעם לא מוותר על זה.״ המראיין שואל: מה הקו האדום שלך לגבי ראש הממשלה נתניהו? לדוגמא הפלישה לרפיח? ״יש קו אדום אבל לעולם לא אנטוש את ישראל. ההגנה על ישראל עדיין קריטית. אין קו אדום שאפסיק להם את אספקת הנשק כך שלא יהיה להם את כיפת ברזל שתגן עליהם. אבל יש קו אדום שאם הם יחצו… הם לא יכולים שיהיו להם עוד 30,000 אזרחים הרוגים. יש דרכים אחרות להתמודד עם הטראומה שנגרמה על ידי חמאס. זה כמו הפעם הראשונה שהגעתי לבקר בישראל מאז תחילת המלחמה, ישבתי עם קבינט המלחמה (ביידן מפרט את הטעויות האמריקניות ) ואמרתי - תלמדו מהטעויות שלנו.״ שאלה: מי באמת רוצה עסקה? חמאס באמת מעוניין בזה? ביידן: ״חמאס רוצה הפסקת אש כוללת כי יש להם אפשרות לשרוד ולהיבנות מחדש. אבל זה לא. רוב הציבור חושב.. תראה, אחרי מה שקרה במלחמת העולם השניה וההפצצות חסרות ההבחנה אנחנו שינינו את חוקי המלחמה וצריך לציית להם.״ שאלה: הציעו שתגיע שוב לישראל ותנאם בפני הכנסת. זה משהו שתעשה? ביידן: ״כן.״ שאלה: זה חייב להיות בהזמנת ראש הממשלה או שזה יכול להיות בהזמנת הנשיא? ביידן: ״מעדיף שלא להרחיב על זה.״ שאלה: זה אומר שזה נידון? ביידן: ״זה לא אומר כלום״צחקוק) המראיין שואל על הנמל הזמני - זה יקח 60 ימים מה עוד אפשר לעשות בנתיים? ביידן: ״מה שאפשר לעשות. הצנחות מהאויר, יחד עם השותפים שלנו מהעולם הערבי, כל מה שאפשר לעשות. זה מצב נואש. אוכל, תרופות, נדרש בדחיפות ועכשיו.״ שאלה על ההצבעה במישיגן: חלקם אמרו שמעולם לא יצביעו לך (מצטטים בוחרים). מה תגובתך לתחושה הנרחבת הזו? ביידן: ״זו לא תחושה נרחבת. זה משהו שאתם ממציאים, זה לא משהו שכל האנשים האלה אמרו ואני לא מאשים אותם שהם אומרים את זה ץ, יש להם משפחות שם, אנשים מתים והם אומרים: ג׳ו תעשה משהו. אבל הרעיון שכולם חושבים שזה רצח עם זה משהו אחר. אני יכולה לגמרי להבין, לך יש קרובי משפחה שם שעדיין מבודדים והם קורבנות ולכן אני עושה כל מה שביכולתי כדי לעצור את זה״

זוהי הביקורת החמורה ביותר שהשמיע נשיא ארה״ב ביידן על ראש הממשלה נתניהו וניהול הלחימה מאז שבעה באוקטובר. זה התמלול המלא והקטע עצמו של ההתייחסות לישראל בראיון שנתן הלילה ביידן לMSNBC שכולל את הביקורת על ראש הממשלה נתניהו: ״מזיק יותר לישראל מאשר מגן עליה״, הקו האדום: ״ הם לא יכולים שיהיו להם עוד 30,000 אזרחים הרוגים״ אומר שירצה להגיע לנאום בכנסת וגם שלא יפסיק את סיוע הנשק לישראל. כאן התמלול 👇 הראיון מתחיל בשאלה על פליטת הפה שנקלטה בעדשות המצלמה בנאום מצב האומה כשאמר שצריך לנהל שיחת “Come to Jesus”: “זה ביטוי שמשתמשים בחלק הדרומי של המדינה שלי והכוונה היא לשיחה רצינית. אני מכיר את ביבי 50 שנה, הוא יודע למה אני מתכוון״ מה הכוונה לשיחה קשה שואל המראיין? ״יש לו זכות להגן על ישראל ולרדוף אחר חמאס אבל הוא חייב חייב חייב לשים יותר לב לחיי החפים מפשע שנהרגים כתוצאה מהפעולות שננקטות. להשקפתי, הוא (נתניהו) מזיק יותר לישראל מאשר עוזר בכך שהוא גורם לעולם להתנגד למה שישראל מסמלת. אני חושב שזו טעות גדולה. ולכן אני רוצה לראות הפסקת אש ואני מתחיל עם חילופי אסירים משמעותיים במשך שישה שבועות, ונמשיך משם. דיברתי עם רוב המנהיגים של מדינות ערב, מסעודיה ועד מצרים וירדן והם כולם מוכנים להכיר בישראל באופן מלא ולבנות מחדש את האזור וזה הפוקוס, מה יבוא אחרי עזה, מה בהמשך זו החלטה קשה אבל יש עוד הרבה שאפשר לעשות.״ על השאלה על האם ניתן להשיג עסקה לפני הרמאדן ביידן עונה: ״ראש הCIA נמצא באזור, זה תמיד אפשרי. אני אף פעם לא מוותר על זה.״ המראיין שואל: מה הקו האדום שלך לגבי ראש הממשלה נתניהו? לדוגמא הפלישה לרפיח? ״יש קו אדום אבל לעולם לא אנטוש את ישראל. ההגנה על ישראל עדיין קריטית. אין קו אדום שאפסיק להם את אספקת הנשק כך שלא יהיה להם את כיפת ברזל שתגן עליהם. אבל יש קו אדום שאם הם יחצו… הם לא יכולים שיהיו להם עוד 30,000 אזרחים הרוגים. יש דרכים אחרות להתמודד עם הטראומה שנגרמה על ידי חמאס. זה כמו הפעם הראשונה שהגעתי לבקר בישראל מאז תחילת המלחמה, ישבתי עם קבינט המלחמה (ביידן מפרט את הטעויות האמריקניות ) ואמרתי - תלמדו מהטעויות שלנו.״ שאלה: מי באמת רוצה עסקה? חמאס באמת מעוניין בזה? ביידן: ״חמאס רוצה הפסקת אש כוללת כי יש להם אפשרות לשרוד ולהיבנות מחדש. אבל זה לא. רוב הציבור חושב.. תראה, אחרי מה שקרה במלחמת העולם השניה וההפצצות חסרות ההבחנה אנחנו שינינו את חוקי המלחמה וצריך לציית להם.״ שאלה: הציעו שתגיע שוב לישראל ותנאם בפני הכנסת. זה משהו שתעשה? ביידן: ״כן.״ שאלה: זה חייב להיות בהזמנת ראש הממשלה או שזה יכול להיות בהזמנת הנשיא? ביידן: ״מעדיף שלא להרחיב על זה.״ שאלה: זה אומר שזה נידון? ביידן: ״זה לא אומר כלום״צחקוק) המראיין שואל על הנמל הזמני - זה יקח 60 ימים מה עוד אפשר לעשות בנתיים? ביידן: ״מה שאפשר לעשות. הצנחות מהאויר, יחד עם השותפים שלנו מהעולם הערבי, כל מה שאפשר לעשות. זה מצב נואש. אוכל, תרופות, נדרש בדחיפות ועכשיו.״ שאלה על ההצבעה במישיגן: חלקם אמרו שמעולם לא יצביעו לך (מצטטים בוחרים). מה תגובתך לתחושה הנרחבת הזו? ביידן: ״זו לא תחושה נרחבת. זה משהו שאתם ממציאים, זה לא משהו שכל האנשים האלה אמרו ואני לא מאשים אותם שהם אומרים את זה ץ, יש להם משפחות שם, אנשים מתים והם אומרים: ג׳ו תעשה משהו. אבל הרעיון שכולם חושבים שזה רצח עם זה משהו אחר. אני יכולה לגמרי להבין, לך יש קרובי משפחה שם שעדיין מבודדים והם קורבנות ולכן אני עושה כל מה שביכולתי כדי לעצור את זה״

יוּנה לייבזון Yuna Leibzon

70,865 views • 2 years ago

שבועיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (במיל.) גיל רגב: "כשאני אומר לנכד [רִיּוֹ] לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה; לא ארצה שהוא יהיה לוחם; שימות למען השלום; למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן?" ב-22 בספטמבר 2023, פרסם תאגיד השידור הישראלי "כאן" ראיון שערכה סימה קדמון עם אלוף במילואים גיל רגב, ולצידו ההודעה הבאה: "כואב לי להגיד את זה אבל אני לא רוצה שהנכד שלי יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזאת ואני כועס. כשהוא יתגייס אגיד לו שלא טוב למות למען ארצנו. רק למען השלום". בעיניים דומעות מביט האלוף גיל רגב, שהיה טייס בטייסת 201 במלחמת יום הכיפורים, אל העבר ואל העתיד ונושא מונולוג מצמרר שמסכם את הסדרה "האחת". להלן תוכן הראיון: גיל רגב: ואם שואלים, מה, על מה גאוותנו ביום הכיפורים? על מה אתה גאה, כן? מה אתה גאה? איבדתם כל כך הרבה אנשים. אני אומר, כן, שילמנו מחיר כבד, אבל בתנאי הפתיחה שאליהם נכנסנו, מעטים היו שורדים את זה עד הסוף באופן ש[טייסת] 201 שרדה את זה. על זה אני גאה. להיות שייך לחבורה הזאת. כשאנחנו עמדנו על המסלול, ביום כיפור, לפני המראה, שנייה לפני שפותחים מנועים, אז יש תנועה כזאת. אז אחד מסתכל, כל אחד מסתכל על השני לראות שאין איזה נזילה או אין איזה תקלה או איזה משהו, שכל אחד נראה בסדר, ואז מהנהנים ככה, ואז פותחים מנועים ורצים. זה מין אישור כזה. ביום כיפור, לאישור הזה נוסף אמירה סמויה של ואין ברירה. זה מה שזה אמר, כן? אנחנו מתגלגלים עכשיו על המסלול כי אין ברירה. סומכים עלינו ו... מאז היו המון ברירות שלא נוצלו. באיוולת. וההשקפה שלי על מה שמים את החיים שלנו השתנתה. השתנתה. סימה קדמון: אז באמת על העניין הזה של הדור הזה, יש לך בנות רק. גיל רגב: כן. סימה קדמון: נכד יש לך כבר? גיל רגב: כן, בטח. סימה קדמון: נכד בן. נניח שהוא בא מחר ורוצה להתגייס, מה תגיד לו? גיל רגב: שאלה טובה. אני אמר לו רִיּוֹ מתוק, קוראים לו רִיּוֹ, אתה הולך להתגייס, ואני רוצה לומר לך שלא טוב למות למען ארצנו. לא טוב. ואני רוצה שתשמור על עצמך. ואם אתה לוקח סיכונים על עצמך, שיהיו למען השלום, לא במלחמה. ואם תשאלי אותי עכשיו [נקטע] סימה קדמון: לא, אני לא אשאל אותך, אני אגיד לך שזה מסר מאוד מבלבל לבחור שהולך להתגייס. מה זה לא טוב למות באז ארצנו? גיל רגב: כשאני אומר לנכד לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה, סימה. זה לא הארץ כשהמראנו אז. תראי זה כואב לי להגיד את זה. וכשאת שואלת אותי אם אני מתכוון לזה, בחיי אלוהים שכן. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. זאת התשובה. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזו ואני כועס. אז אני אומר שימות למען השלום. זהו. סימה קדמון: לפני 15 שנה לא היית אומר את זה? גיל רגב: לא. לא. תראי. זה עידן אחר. ואז היה עידן אחר. דברים השתנו. במדינה הזאת לא ברור מה נכון ומה לא. מה אמת ומה שקר. מה ראוי ומה לא ראוי. תלוי את מי אתה שואל. ואין בושה. אין. שזה בעיניי, את יודעת, אם אבדה בושה, אז למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן? זהו. זהו. סימוכין:

שבועיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – אלוף (במיל.) גיל רגב: "כשאני אומר לנכד [רִיּוֹ] לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה; לא ארצה שהוא יהיה לוחם; שימות למען השלום; למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן?" ב-22 בספטמבר 2023, פרסם תאגיד השידור הישראלי "כאן" ראיון שערכה סימה קדמון עם אלוף במילואים גיל רגב, ולצידו ההודעה הבאה: "כואב לי להגיד את זה אבל אני לא רוצה שהנכד שלי יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזאת ואני כועס. כשהוא יתגייס אגיד לו שלא טוב למות למען ארצנו. רק למען השלום". בעיניים דומעות מביט האלוף גיל רגב, שהיה טייס בטייסת 201 במלחמת יום הכיפורים, אל העבר ואל העתיד ונושא מונולוג מצמרר שמסכם את הסדרה "האחת". להלן תוכן הראיון: גיל רגב: ואם שואלים, מה, על מה גאוותנו ביום הכיפורים? על מה אתה גאה, כן? מה אתה גאה? איבדתם כל כך הרבה אנשים. אני אומר, כן, שילמנו מחיר כבד, אבל בתנאי הפתיחה שאליהם נכנסנו, מעטים היו שורדים את זה עד הסוף באופן ש[טייסת] 201 שרדה את זה. על זה אני גאה. להיות שייך לחבורה הזאת. כשאנחנו עמדנו על המסלול, ביום כיפור, לפני המראה, שנייה לפני שפותחים מנועים, אז יש תנועה כזאת. אז אחד מסתכל, כל אחד מסתכל על השני לראות שאין איזה נזילה או אין איזה תקלה או איזה משהו, שכל אחד נראה בסדר, ואז מהנהנים ככה, ואז פותחים מנועים ורצים. זה מין אישור כזה. ביום כיפור, לאישור הזה נוסף אמירה סמויה של ואין ברירה. זה מה שזה אמר, כן? אנחנו מתגלגלים עכשיו על המסלול כי אין ברירה. סומכים עלינו ו... מאז היו המון ברירות שלא נוצלו. באיוולת. וההשקפה שלי על מה שמים את החיים שלנו השתנתה. השתנתה. סימה קדמון: אז באמת על העניין הזה של הדור הזה, יש לך בנות רק. גיל רגב: כן. סימה קדמון: נכד יש לך כבר? גיל רגב: כן, בטח. סימה קדמון: נכד בן. נניח שהוא בא מחר ורוצה להתגייס, מה תגיד לו? גיל רגב: שאלה טובה. אני אמר לו רִיּוֹ מתוק, קוראים לו רִיּוֹ, אתה הולך להתגייס, ואני רוצה לומר לך שלא טוב למות למען ארצנו. לא טוב. ואני רוצה שתשמור על עצמך. ואם אתה לוקח סיכונים על עצמך, שיהיו למען השלום, לא במלחמה. ואם תשאלי אותי עכשיו [נקטע] סימה קדמון: לא, אני לא אשאל אותך, אני אגיד לך שזה מסר מאוד מבלבל לבחור שהולך להתגייס. מה זה לא טוב למות באז ארצנו? גיל רגב: כשאני אומר לנכד לא טוב למות למען ארצנו, אני מתכוון לזה, כי ארצי, ארצנו, שינתה את פניה, סימה. זה לא הארץ כשהמראנו אז. תראי זה כואב לי להגיד את זה. וכשאת שואלת אותי אם אני מתכוון לזה, בחיי אלוהים שכן. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. זאת התשובה. אני לא ארצה שהוא יהיה לוחם. אני רואה את המדינה הזו ואני כועס. אז אני אומר שימות למען השלום. זהו. סימה קדמון: לפני 15 שנה לא היית אומר את זה? גיל רגב: לא. לא. תראי. זה עידן אחר. ואז היה עידן אחר. דברים השתנו. במדינה הזאת לא ברור מה נכון ומה לא. מה אמת ומה שקר. מה ראוי ומה לא ראוי. תלוי את מי אתה שואל. ואין בושה. אין. שזה בעיניי, את יודעת, אם אבדה בושה, אז למי אני נלחם? לטובת מה אני נלחם? על איזה גבולות אני מגן היום? על איזה גבולות רִיּוֹ יגן? זהו. זהו. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

24,523 views • 8 days ago

אחרי שראיתי את המקרה שהשוטרת ולנטינה נמץ תקפה מפגינה מבוגרת רציתי לשתף את היכרותי והחוויה האישית שלי איתה. לפני מספר שנים נתקלתי בשוטרת ולנטינה נמץ בכותל. הגעתי עם משפחתי,הילדים, חמי וחמותי לכותל. היה לנו אישור להיכנס עם הרכב לתוך רחבת הכותל. משום מה גברת ולנטינה החליטה שלא מתאים לה שניכנס, ובלי סיבה יצרה שם כאוס. אישתי, שגם היא שוטרת(הציגה תעודה)אמרה לה, ככה לא מתנהגים לאזרחים, את בושה למשטרה. ואז גברת ולנטינה תפסה את ידה של אישתי ומשכה אותה באלימות. אישתי ההמומה אמרה לה:״מדוע את תוקפת אותי״?, ומשכה את היד. אז ולנטינה צעקה בקשר:״תקיפת שוטרים״(פעמיים) ולחצה על לחצן המצוקה. בשלב הזה,אני לא צריך להגיד לכם מה קורה ברחבת הכותל כשלוחצים על לחצן מצוקה. פחות מדקה הגיעו בערך 50 שוטרים מכל יחידה אפשרית:בילוש, מג״ב, יס״מ ושוטרים כחולים. רק ימ״מ היה חסר. בשיא חוצפתה היא צעקה לשוטרים שאישתי,שהיא שוטרת , תקפה אותה. היא התנהגה בפרעות ואלימות פושעת, והכל מול הוריה של אשתי והילדים שלי(שגדלו והתחנכו לאמא שוטרת,תחנת משטרה היתה להם בית וגדלו בחוויה שכל השוטרים הם חברים של אמא). השוטרים ביקשו מאישתי להתלוות אליהם. ואז הגברת ולנטינה הצביעה עלי ואמרה:״תעצרו אותו!״ ״הוא תקף אותי!״ וגם את חמי שישב ברכב ולא יצא כלל. עצרו אותי ואת חמי,הובילו אותי באזיקים לתחנה. אני ממתין לחקירה. כשנכנסתי לחקירה החוקר טען בפניי שאני עצור על תקיפת שוטרים. אמרתי לו:״לא תקפתי!״ וביקשתי לראות את הסרטונים,שמוכיחים זאת .מיותר לציין כי העיר ירושלים מרושתת במצלמות אבטחה,ובמיוחד איזור הכותל בפרט,מה גם שהשוטרים מצויידים במצלמות גוף. ביקשתי מהחוקר שיוכיח את האשמותיו. החוקר אמר:״ראיתי את הסרטונים״. אז שאלתי :״מה אתה רוצה ממני״? החוקר התחיל לדבר איתי על קרבות של לוחמים בעולם, על קונור מקרגור וחביב,ואז אמר לי:״אתה משוחרר״. החזירו לי את הטלפון. עוד בטרם יציאתי מחדר החקירה אני מבחין בהמון הודעות שקיבלתי לנייד.לתדהתי גיליתי שפרסמו עלי לפחות כ-40 כתבות בתקשורת בכותרת:״לוחם הMMA חיים גוזלי תקף שוטרים״. חשוב לי לציין שהגעתי לכותל באותו היום כדי להודות לקב״ה ולקבל ברכה לכבוד פתיחת אקדמיה חדשה לאומנויות לחימה לאימון נוער ובוגרים. בנוסף לכך,הייתי אמור להעביר קורס הגנה עצמית למדריכי משטרת ישראל מכל המחוזות בביה״ס לשוטרים- ׳המכללה הלאומית לשוטרים׳ בבית שמש מספר ימים אחרי האירוע. למחרת בבוקר קיבלתי טלפון מבית הספר לשוטרים, והודיעו לי שהקורס שהייתי אמור להעביר מבוטל. באותו זמן בעיר בת- ים( עיר הולדתי ומגוריי)תלו שלטי חוצות על שמי כאות הוקרה על פועלי וקידום הספורט והנוער בעיר ובעולם, כתוצאה מהפרסומים השקריים כנגדי הורידו אותם. בגלל הכתבות השקריות ספגתי נזק עצום. משטרת ישראל המשיכה לעמוד על זה שתקפתי. עלו כתבות בערוץ 13, במאקו, ומשטרת ישראל המשיכה להוציא הצהרות לתקשורת שתקפתי,למרות שידעו שלא תקפתי. לכן החלטתי לתבוע את משטרת ישראל בעקבות התנהגותה של ולנטינה נמץ,שתקפה, שיקרה ובגללה הכל קרה. מספר שנים אחרי האירוע ולנטינה מגיעה לבימ״ש כדי לתת עדות. השופטת שואלת אותה ישירות:״האם חיים גוזלי תקף אותך״? היא עונה:״לא״! אז מפעילים את הסרטון ממצלמת הגוף של אחד השוטרים שנכח באירוע,ושם רואים את ולנטינה מצביעה עלי וצועקת:״תעצרו אותו, הוא תקף אותי״! מספר ימים אחרי האירוע הגשתי נגדה תלונה במח״ש, ואני לא צריך להגיד לכם מה קרה.. סגרו לה את התיק. גם אישתי הגישה נגדה תלונה, וגם היא נסגרה. משטרת ישראל נתנה גיבוי מלא לשוטרת שמשקרת, לשוטרת שעוברת על החוק באופן קבוע. אישתי עזבה את המשטרה אחרי 27 שנה בגלל ולנטינה. ולנטינה גרמה לי ולמשפחה שלי נזק שאי אפשר לאמוד ולתאר במילים .הכל בגלל שהיא חיה בסרט שהיא מעל החוק. מעניין מי במשטרה חושב שצריך שוטרת מגעילה שמשקרת ופוגעת באזרחים, והכל סתם כי בא לה, היא חסרת ערכים ומהווה סכנה לציבור,סכנה לאזרחים, עושה נזק למשטרה בפרט ולחברה בכלל, יש להוקיע אותה ממשטרת ישראל! אני בימים אלה מחכה לפסק הדין בתיק שתבעתי את משטרת ישראל. אני שמח שהפרצוף שלה צץ שוב ,והגיע הזמן שהיא תקבל את מה שמגיע לה! גברת ולנטינה, בימים האחרונים ישבתי עם העורך דין שלי אהב כהן על תביעה ואני עכשיו הולך לתבוע אותך אישית על כל הנזק שנגרם לי בשנים האחרונות בגללך. גם על הלילות שהילדה שלי לא ישנה בגלל הטראומה שעברה באותו היום. חמתי והילדה שלי נשארו ברכב מחוץ לכותל עד ששחררו אותנו. ולך ולנטינה אכתוב: את אפילו לא רוצה לדעת בדיוק באיזה סדר גודל כספי הנזק שגרמת לי. נראה כמה תעודת השוטר תעזור לך בבית המשפט. עד היום המקרה הזה רודף אותנו במשפחה.

אחרי שראיתי את המקרה שהשוטרת ולנטינה נמץ תקפה מפגינה מבוגרת רציתי לשתף את היכרותי והחוויה האישית שלי איתה. לפני מספר שנים נתקלתי בשוטרת ולנטינה נמץ בכותל. הגעתי עם משפחתי,הילדים, חמי וחמותי לכותל. היה לנו אישור להיכנס עם הרכב לתוך רחבת הכותל. משום מה גברת ולנטינה החליטה שלא מתאים לה שניכנס, ובלי סיבה יצרה שם כאוס. אישתי, שגם היא שוטרת(הציגה תעודה)אמרה לה, ככה לא מתנהגים לאזרחים, את בושה למשטרה. ואז גברת ולנטינה תפסה את ידה של אישתי ומשכה אותה באלימות. אישתי ההמומה אמרה לה:״מדוע את תוקפת אותי״?, ומשכה את היד. אז ולנטינה צעקה בקשר:״תקיפת שוטרים״(פעמיים) ולחצה על לחצן המצוקה. בשלב הזה,אני לא צריך להגיד לכם מה קורה ברחבת הכותל כשלוחצים על לחצן מצוקה. פחות מדקה הגיעו בערך 50 שוטרים מכל יחידה אפשרית:בילוש, מג״ב, יס״מ ושוטרים כחולים. רק ימ״מ היה חסר. בשיא חוצפתה היא צעקה לשוטרים שאישתי,שהיא שוטרת , תקפה אותה. היא התנהגה בפרעות ואלימות פושעת, והכל מול הוריה של אשתי והילדים שלי(שגדלו והתחנכו לאמא שוטרת,תחנת משטרה היתה להם בית וגדלו בחוויה שכל השוטרים הם חברים של אמא). השוטרים ביקשו מאישתי להתלוות אליהם. ואז הגברת ולנטינה הצביעה עלי ואמרה:״תעצרו אותו!״ ״הוא תקף אותי!״ וגם את חמי שישב ברכב ולא יצא כלל. עצרו אותי ואת חמי,הובילו אותי באזיקים לתחנה. אני ממתין לחקירה. כשנכנסתי לחקירה החוקר טען בפניי שאני עצור על תקיפת שוטרים. אמרתי לו:״לא תקפתי!״ וביקשתי לראות את הסרטונים,שמוכיחים זאת .מיותר לציין כי העיר ירושלים מרושתת במצלמות אבטחה,ובמיוחד איזור הכותל בפרט,מה גם שהשוטרים מצויידים במצלמות גוף. ביקשתי מהחוקר שיוכיח את האשמותיו. החוקר אמר:״ראיתי את הסרטונים״. אז שאלתי :״מה אתה רוצה ממני״? החוקר התחיל לדבר איתי על קרבות של לוחמים בעולם, על קונור מקרגור וחביב,ואז אמר לי:״אתה משוחרר״. החזירו לי את הטלפון. עוד בטרם יציאתי מחדר החקירה אני מבחין בהמון הודעות שקיבלתי לנייד.לתדהתי גיליתי שפרסמו עלי לפחות כ-40 כתבות בתקשורת בכותרת:״לוחם הMMA חיים גוזלי תקף שוטרים״. חשוב לי לציין שהגעתי לכותל באותו היום כדי להודות לקב״ה ולקבל ברכה לכבוד פתיחת אקדמיה חדשה לאומנויות לחימה לאימון נוער ובוגרים. בנוסף לכך,הייתי אמור להעביר קורס הגנה עצמית למדריכי משטרת ישראל מכל המחוזות בביה״ס לשוטרים- ׳המכללה הלאומית לשוטרים׳ בבית שמש מספר ימים אחרי האירוע. למחרת בבוקר קיבלתי טלפון מבית הספר לשוטרים, והודיעו לי שהקורס שהייתי אמור להעביר מבוטל. באותו זמן בעיר בת- ים( עיר הולדתי ומגוריי)תלו שלטי חוצות על שמי כאות הוקרה על פועלי וקידום הספורט והנוער בעיר ובעולם, כתוצאה מהפרסומים השקריים כנגדי הורידו אותם. בגלל הכתבות השקריות ספגתי נזק עצום. משטרת ישראל המשיכה לעמוד על זה שתקפתי. עלו כתבות בערוץ 13, במאקו, ומשטרת ישראל המשיכה להוציא הצהרות לתקשורת שתקפתי,למרות שידעו שלא תקפתי. לכן החלטתי לתבוע את משטרת ישראל בעקבות התנהגותה של ולנטינה נמץ,שתקפה, שיקרה ובגללה הכל קרה. מספר שנים אחרי האירוע ולנטינה מגיעה לבימ״ש כדי לתת עדות. השופטת שואלת אותה ישירות:״האם חיים גוזלי תקף אותך״? היא עונה:״לא״! אז מפעילים את הסרטון ממצלמת הגוף של אחד השוטרים שנכח באירוע,ושם רואים את ולנטינה מצביעה עלי וצועקת:״תעצרו אותו, הוא תקף אותי״! מספר ימים אחרי האירוע הגשתי נגדה תלונה במח״ש, ואני לא צריך להגיד לכם מה קרה.. סגרו לה את התיק. גם אישתי הגישה נגדה תלונה, וגם היא נסגרה. משטרת ישראל נתנה גיבוי מלא לשוטרת שמשקרת, לשוטרת שעוברת על החוק באופן קבוע. אישתי עזבה את המשטרה אחרי 27 שנה בגלל ולנטינה. ולנטינה גרמה לי ולמשפחה שלי נזק שאי אפשר לאמוד ולתאר במילים .הכל בגלל שהיא חיה בסרט שהיא מעל החוק. מעניין מי במשטרה חושב שצריך שוטרת מגעילה שמשקרת ופוגעת באזרחים, והכל סתם כי בא לה, היא חסרת ערכים ומהווה סכנה לציבור,סכנה לאזרחים, עושה נזק למשטרה בפרט ולחברה בכלל, יש להוקיע אותה ממשטרת ישראל! אני בימים אלה מחכה לפסק הדין בתיק שתבעתי את משטרת ישראל. אני שמח שהפרצוף שלה צץ שוב ,והגיע הזמן שהיא תקבל את מה שמגיע לה! גברת ולנטינה, בימים האחרונים ישבתי עם העורך דין שלי אהב כהן על תביעה ואני עכשיו הולך לתבוע אותך אישית על כל הנזק שנגרם לי בשנים האחרונות בגללך. גם על הלילות שהילדה שלי לא ישנה בגלל הטראומה שעברה באותו היום. חמתי והילדה שלי נשארו ברכב מחוץ לכותל עד ששחררו אותנו. ולך ולנטינה אכתוב: את אפילו לא רוצה לדעת בדיוק באיזה סדר גודל כספי הנזק שגרמת לי. נראה כמה תעודת השוטר תעזור לך בבית המשפט. עד היום המקרה הזה רודף אותנו במשפחה.

Haim gozali

247,856 views • 5 months ago

"טורקיה מתכננת מלחמה עם ישראל… ורוצה לצרף את סוריה! ישראל אינה מתפשרת על ביטחון… כאשר טורקיה ניסתה לפעול במרמרה – הרגו אותם! זהו גיבוש הציר הסוני הקיצוני שעליו דיבר נתניהו! כשארה"ב וישראל החלישו את הציר השיעי, הם התחילו להרים ראש! מצרים לא תיכנס למלחמה, למרות שיש שנאה ליהודים יותר מטורקיה!" | האנליסט המצרי-אמריקאי מג'די חליל תוקף בחריפות את הציר הסוני החדש בהובלת טורקיה, מפרק את אשליית הגרעין הפקיסטני, ומדגיש את עוצמת ההרתעה הצבאית הישראלית בפודקאסט עם הפעיל המצרי מוחמד סעד ח'יראללה: "פקיסטן לא תתקוף את איראן בגרעין, אפילו אם סעודיה תותקף! ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון! יש לישראל את הבריתות עם קפריסין, יוון, הודו וקזחסטן שהיא מנסה להרחיב! הישראלים מבינים את האינטרסים שלהם, בין אם נתניהו ימשיך, ובין אם לא!" (טריילר + 30 דק') 1.9.26 "אל-חוסייני ואל-בנא הפכו את פלסטין לסוגיה אסלאמית, אחר כך איראן, ועכשיו טורקיה!" במסגרת הדיון האסטרטגי הערבי הגובר סביב הסכם ההגנה המשולש שנחתם בריאד בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן, התקיים עימות רעיוני וניתוח מעמיק בפודקאסט הפופולרי "ח'יראללה", בהנחיית הפעיל הפוליטי והחוקר המצרי מוחמד סעד ח'יראללה (Mohamed Saad Khiralla). אורחו של הפודקאסט היה המשפטן, הפרשן הפוליטי והמומחה האסטרטגי המצרי-אמריקאי מג'די חליל (Magdi Khalil مجدى خليل). השניים פרסו תמונת מצב מדאיגה ביותר לגבי הכוונות הנסתרות של הברית האסלאמית החדשה, שנועדה לדבריהם להחזיר את ההגמוניה הסונית הקיצונית לאזור – כשבראש הכוונת עומדת מדינת ישראל. כבר בראשית הדברים הבהיר חליל את הזעם והתסכול השוררים בקהיר לנוכח המהלך: "מצרים חשה מושפלת מכך שלא התייעצו איתה בנושא הזה (הסכם מכה)." לדבריו, קהיר מבינה היטב את המניעים הטורקיים: "מצרים רואה את העניין בכך שטורקיה נכנסה כדי להשיג הגמוניה." עוד חידד חליל כי "טורקיה נכנסת בשביל הגמוניה וכדי להתעמת עם ישראל." בהתייחס למגבלות הכוח האזוריות, הסביר חליל כי "מצרים אינה יכולה לחתום על הסכם הגנה על פקיסטן נגד הודו, ואפילו לא סעודיה, מעשית זה בלתי אפשרי." לצד זאת, האיום הממשי נותר בזירה המקומית: "מצרים רואה שטורקיה מתכננת מלחמה עם ישראל ורואה שישראל היא המכשול העיקרי להגמוניה של טורקיה." חליל המשיך ותיאר את המאזן הגיאופוליטי: "טורקיה השתלטה על האזור כולו כמעט, היחידה שטורקיה רואה בה כמי שמתנגדת להגמוניה האזורית שלה היא ישראל." למרות העוינות הציבורית ברחוב: "מצרים בשום אופן לא תסתבך במלחמה עם ישראל… למרות שבמצרים יש שנאה לישראל וליהודים שהגיעה לרמות גבוהות בהרבה מזו של העם הטורקי!". לצד זאת, קהיר מזהה ניסיון בוטה לערעור מעמדה: "מצרים בנוסף רואה שטורקיה רוצה לתפוס את מקומה בביטחון המפרץ לדחוק את מצרים לחלוטין מהמפרץ וזה מה שקורה!". על רקע זה הזהיר חליל באופן חד: "מצרים תעשה טעות אסטרטגית חמורה אם היא תצטרף לברית הזו." מנגד, חליל התריע מפני קולות קיצוניים מבית שמנסים לדחוף את קהיר לתהום: "יש מוחות במצרים ששנאת ישראל אצלם נעשתה חשובה בהרבה מהביטחון הלאומי המצרי! שנאתם לישראל חשובה מכל דבר! ולכן מסיתים כעת בתוך המשטר המצרי להצטרף." הוא חשף את השאיפות של אנקרה לשבור את הסטטוס-קוו: "ארדואן רוצה ללחוץ על מצרים כי ייתכן שילחם בישראל כתוצאה מהאובססיה שלו, הוא מדמיין כך, כי ברגע הקשר הראשון בין מצרים לסעודיה – בטל הסכם השלום!" בנוגע למימד הגרעיני הפקיסטני: "למרות שהפצצה… מומנה במלואה על ידי סעודיה והם כינו אותה 'הפצצה האסלאמית', פקיסטן לא תתקוף את איראן בגרעין אפילו אם סעודיה תותקף בגרעין." בשלב זה התערב המנחה מוחמד סעד ח'יראללה ושאל האם המציאות מובילה להגשמת תחזיות ירושלים: "האם אנו עומדים בפני גיבוש הציר הסוני הקיצוני שעליו דיבר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מספר פעמים?" חליל אישר את הדברים בהרחבה והצביע על השורשים ההיסטוריים: "הקיצוניות הפקיסטנית היא יצירה סעודית.. סעודיה שאפה שצבא פקיסטן יהפוך לצבא שכירי חרב למען הג'יהאד העולמי.". חליל פירט את שרשרת ההקצנה: "אמין אל-חוסייני יצר את מה שמכונה 'אסלאמיזציית הסוגיה הפלסטינית'... אמין אל-חוסייני היה חבר של חסן אל-בנא, והם אלה שאמרו: נרים את הסוגיה הפלסטינית, נרומם אותה! ונהפוך אותה לסוגיה של העולם האסלאמי כולו... כלומר, חמאס הזו היא המשך בדרך כזו או אחרת של אמין אל-חוסייני." חליל הדגיש כיצד האידיאולוגיה הזו הפכה לכלי שרת פוליטי רב-שנים: "הם הפכו את פלסטין לסוגיה אסלאמית, ואת ירושלים לסוגיה אסלאמית, ואת אל-אקצא לסוגיה אסלאמית... אחר כך איראן לקחה את זה, מדברת על 'יום ירושלים', 'נשחרר את ירושלים', 'הדרך לירושלים, לירושלים, לירושלים', ועכשיו טורקיה! שאומרת: 'נשחרר את ירושלים', 'טורקיה חייבת להיכנס לירושלים'." לדבריו, "הציר הזה הוא שהחריב את העולם: אבו אל-אעלא אל-מוודודי, חסן אל-בנא באמצעות נציגו סעיד רמדאן, ואז אמין אל-חוסייני, מתוך הליגה המוסלמית העולמית – הם שהפיצו את האסלאמיזם הבינלאומי בעולם כולו." חליל חשף את השימוש הציני במותג הדתי: "הסכם 'מכה' לתת לזה את האופי האסלאמי, ש'הסונים חזרו!'... מי דיכא את הסונים במזרח התיכון? איראן! הרי קאסם סולימאני התגאה שהוא שולט ב-4 בירות ערביות... כולם היו מובסים ומושפלים... כאשר אמריקה וישראל החלישו עבורם את כל הציר הזה, הם התחילו להרים ראש." הוא קבע נחרצות: "כל מילה בהסכם 'מכה' אומרת שמדובר בציר סוני-אסלאמי-צבאי חדש לחזרת הסונה למזרח התיכון, בהנהגת טורקיה! טורקיה רוצה להעניק לעצמה לגיטימציה, ולנטרל את מצרים ואת סעודיה." השאיפות הימיות והצבאיות הטורקיות מדאיגות במיוחד: "שר החוץ שלה, שהיה ראש המודיעין אומר לך: 'יש לנו עניין רב באבטחת נתיבי השיט בים סוף'... טורקיה! מצרים היא זו שאמורה לומר את הדברים האלה, לא טורקיה". חליל מפנה זרקור מדאיג לעבר השאיפה הטורקית לרשת את מקומה של טהראן: "טורקיה היא המדינה המרכזית במזרח התיכון שמתכננת מלחמה עם ישראל! והדבר הכי מסוכן עכשיו, היא רוצה לצרף את סוריה לציר הזה, כדי שאם טורקיה תותקף בסוריה כל הקבוצה הזו תגן על סוריה!", ומבהיר מדוע בירושלים כבר מסמנים קווים אדומים ברורים: "ישראל לא תניח לה בסוריה! ישראל תקפה כל נוכחות צבאית של איראן בסוריה בימי בשאר אל-אסד! אז היא לא תאפשר לטורקיה להישאר ולאיים על הביטחון הישראלי מטורקיה... וטורקיה רוצה להגיע ללבנון!" בניתוח יחסי הכוחות הצבאיים, חליל קבע: "ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון, ואחריה טורקיה, ואחריה מצרים… מצרים לא תיכנס למלחמה עם ישראל! אפילו אם טורקיה תילחם... אפילו אם היא חלק מההסכם, היא לא תיכנס! אם ישראל תילחם בירדן, מדינת ירדן פשוט תחדל מלהתקיים!" השניים התייחסו גם לניסיונות ההשפעה התקשורתיים הערביים: "העיתונות הסעודית, הקטארית והמצרית ואפילו הפקיסטנית - כולן דוחפות בכיוון של התערבות בבחירות בישראל! המגזין 'אל-מג'לה', הציג כותרת על שער המגזין: 'איזנקוט – הגנרל של האביונים/הפשוטים', 'איזנקוט ידיח את נתניהו'." חליל סיכם בפיכחון לגבי האחדות הישראלית בנושאי ביטחון קיומי: "הם מדמיינים שנתניהו הוא המכשול, האמת היא שהביטחון הישראלי מוסכם על כולם! כלומר, מלחמת עזה… קיצוץ הזרועות השיעיות… מלחמה נגד איראן - מוסכמת על רוב הישראלים." לסיום, פסל חליל לחלוטין את התקוות הערביות לריכוך העמדה הישראלית: "ישראל אינה מתפשרת על ביטחון! כאשר טורקיה רצתה להיכנס וניסתה לפעול נגד ישראל באמצעות ספינת המרמרה – הרגו אותם! הרגו אותם! אז ישראל מודעת, ויש לה את הבריתות שלה עכשיו עם קפריסין, עם יוון עם הודו ועם קזחסטן, שהיא מנסה להרחיב... אבל הישראלים מבינים את האינטרסים שלהם, בין אם נתניהו ימשיך, ובין אם לא ימשיך." מקור 1: מקור 2: מקור 3: הדסה אקספרס | לתמיכה בערוץ:

"טורקיה מתכננת מלחמה עם ישראל… ורוצה לצרף את סוריה! ישראל אינה מתפשרת על ביטחון… כאשר טורקיה ניסתה לפעול במרמרה – הרגו אותם! זהו גיבוש הציר הסוני הקיצוני שעליו דיבר נתניהו! כשארה"ב וישראל החלישו את הציר השיעי, הם התחילו להרים ראש! מצרים לא תיכנס למלחמה, למרות שיש שנאה ליהודים יותר מטורקיה!" | האנליסט המצרי-אמריקאי מג'די חליל תוקף בחריפות את הציר הסוני החדש בהובלת טורקיה, מפרק את אשליית הגרעין הפקיסטני, ומדגיש את עוצמת ההרתעה הצבאית הישראלית בפודקאסט עם הפעיל המצרי מוחמד סעד ח'יראללה: "פקיסטן לא תתקוף את איראן בגרעין, אפילו אם סעודיה תותקף! ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון! יש לישראל את הבריתות עם קפריסין, יוון, הודו וקזחסטן שהיא מנסה להרחיב! הישראלים מבינים את האינטרסים שלהם, בין אם נתניהו ימשיך, ובין אם לא!" (טריילר + 30 דק') 1.9.26 "אל-חוסייני ואל-בנא הפכו את פלסטין לסוגיה אסלאמית, אחר כך איראן, ועכשיו טורקיה!" במסגרת הדיון האסטרטגי הערבי הגובר סביב הסכם ההגנה המשולש שנחתם בריאד בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן, התקיים עימות רעיוני וניתוח מעמיק בפודקאסט הפופולרי "ח'יראללה", בהנחיית הפעיל הפוליטי והחוקר המצרי מוחמד סעד ח'יראללה (Mohamed Saad Khiralla). אורחו של הפודקאסט היה המשפטן, הפרשן הפוליטי והמומחה האסטרטגי המצרי-אמריקאי מג'די חליל (Magdi Khalil مجدى خليل). השניים פרסו תמונת מצב מדאיגה ביותר לגבי הכוונות הנסתרות של הברית האסלאמית החדשה, שנועדה לדבריהם להחזיר את ההגמוניה הסונית הקיצונית לאזור – כשבראש הכוונת עומדת מדינת ישראל. כבר בראשית הדברים הבהיר חליל את הזעם והתסכול השוררים בקהיר לנוכח המהלך: "מצרים חשה מושפלת מכך שלא התייעצו איתה בנושא הזה (הסכם מכה)." לדבריו, קהיר מבינה היטב את המניעים הטורקיים: "מצרים רואה את העניין בכך שטורקיה נכנסה כדי להשיג הגמוניה." עוד חידד חליל כי "טורקיה נכנסת בשביל הגמוניה וכדי להתעמת עם ישראל." בהתייחס למגבלות הכוח האזוריות, הסביר חליל כי "מצרים אינה יכולה לחתום על הסכם הגנה על פקיסטן נגד הודו, ואפילו לא סעודיה, מעשית זה בלתי אפשרי." לצד זאת, האיום הממשי נותר בזירה המקומית: "מצרים רואה שטורקיה מתכננת מלחמה עם ישראל ורואה שישראל היא המכשול העיקרי להגמוניה של טורקיה." חליל המשיך ותיאר את המאזן הגיאופוליטי: "טורקיה השתלטה על האזור כולו כמעט, היחידה שטורקיה רואה בה כמי שמתנגדת להגמוניה האזורית שלה היא ישראל." למרות העוינות הציבורית ברחוב: "מצרים בשום אופן לא תסתבך במלחמה עם ישראל… למרות שבמצרים יש שנאה לישראל וליהודים שהגיעה לרמות גבוהות בהרבה מזו של העם הטורקי!". לצד זאת, קהיר מזהה ניסיון בוטה לערעור מעמדה: "מצרים בנוסף רואה שטורקיה רוצה לתפוס את מקומה בביטחון המפרץ לדחוק את מצרים לחלוטין מהמפרץ וזה מה שקורה!". על רקע זה הזהיר חליל באופן חד: "מצרים תעשה טעות אסטרטגית חמורה אם היא תצטרף לברית הזו." מנגד, חליל התריע מפני קולות קיצוניים מבית שמנסים לדחוף את קהיר לתהום: "יש מוחות במצרים ששנאת ישראל אצלם נעשתה חשובה בהרבה מהביטחון הלאומי המצרי! שנאתם לישראל חשובה מכל דבר! ולכן מסיתים כעת בתוך המשטר המצרי להצטרף." הוא חשף את השאיפות של אנקרה לשבור את הסטטוס-קוו: "ארדואן רוצה ללחוץ על מצרים כי ייתכן שילחם בישראל כתוצאה מהאובססיה שלו, הוא מדמיין כך, כי ברגע הקשר הראשון בין מצרים לסעודיה – בטל הסכם השלום!" בנוגע למימד הגרעיני הפקיסטני: "למרות שהפצצה… מומנה במלואה על ידי סעודיה והם כינו אותה 'הפצצה האסלאמית', פקיסטן לא תתקוף את איראן בגרעין אפילו אם סעודיה תותקף בגרעין." בשלב זה התערב המנחה מוחמד סעד ח'יראללה ושאל האם המציאות מובילה להגשמת תחזיות ירושלים: "האם אנו עומדים בפני גיבוש הציר הסוני הקיצוני שעליו דיבר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מספר פעמים?" חליל אישר את הדברים בהרחבה והצביע על השורשים ההיסטוריים: "הקיצוניות הפקיסטנית היא יצירה סעודית.. סעודיה שאפה שצבא פקיסטן יהפוך לצבא שכירי חרב למען הג'יהאד העולמי.". חליל פירט את שרשרת ההקצנה: "אמין אל-חוסייני יצר את מה שמכונה 'אסלאמיזציית הסוגיה הפלסטינית'... אמין אל-חוסייני היה חבר של חסן אל-בנא, והם אלה שאמרו: נרים את הסוגיה הפלסטינית, נרומם אותה! ונהפוך אותה לסוגיה של העולם האסלאמי כולו... כלומר, חמאס הזו היא המשך בדרך כזו או אחרת של אמין אל-חוסייני." חליל הדגיש כיצד האידיאולוגיה הזו הפכה לכלי שרת פוליטי רב-שנים: "הם הפכו את פלסטין לסוגיה אסלאמית, ואת ירושלים לסוגיה אסלאמית, ואת אל-אקצא לסוגיה אסלאמית... אחר כך איראן לקחה את זה, מדברת על 'יום ירושלים', 'נשחרר את ירושלים', 'הדרך לירושלים, לירושלים, לירושלים', ועכשיו טורקיה! שאומרת: 'נשחרר את ירושלים', 'טורקיה חייבת להיכנס לירושלים'." לדבריו, "הציר הזה הוא שהחריב את העולם: אבו אל-אעלא אל-מוודודי, חסן אל-בנא באמצעות נציגו סעיד רמדאן, ואז אמין אל-חוסייני, מתוך הליגה המוסלמית העולמית – הם שהפיצו את האסלאמיזם הבינלאומי בעולם כולו." חליל חשף את השימוש הציני במותג הדתי: "הסכם 'מכה' לתת לזה את האופי האסלאמי, ש'הסונים חזרו!'... מי דיכא את הסונים במזרח התיכון? איראן! הרי קאסם סולימאני התגאה שהוא שולט ב-4 בירות ערביות... כולם היו מובסים ומושפלים... כאשר אמריקה וישראל החלישו עבורם את כל הציר הזה, הם התחילו להרים ראש." הוא קבע נחרצות: "כל מילה בהסכם 'מכה' אומרת שמדובר בציר סוני-אסלאמי-צבאי חדש לחזרת הסונה למזרח התיכון, בהנהגת טורקיה! טורקיה רוצה להעניק לעצמה לגיטימציה, ולנטרל את מצרים ואת סעודיה." השאיפות הימיות והצבאיות הטורקיות מדאיגות במיוחד: "שר החוץ שלה, שהיה ראש המודיעין אומר לך: 'יש לנו עניין רב באבטחת נתיבי השיט בים סוף'... טורקיה! מצרים היא זו שאמורה לומר את הדברים האלה, לא טורקיה". חליל מפנה זרקור מדאיג לעבר השאיפה הטורקית לרשת את מקומה של טהראן: "טורקיה היא המדינה המרכזית במזרח התיכון שמתכננת מלחמה עם ישראל! והדבר הכי מסוכן עכשיו, היא רוצה לצרף את סוריה לציר הזה, כדי שאם טורקיה תותקף בסוריה כל הקבוצה הזו תגן על סוריה!", ומבהיר מדוע בירושלים כבר מסמנים קווים אדומים ברורים: "ישראל לא תניח לה בסוריה! ישראל תקפה כל נוכחות צבאית של איראן בסוריה בימי בשאר אל-אסד! אז היא לא תאפשר לטורקיה להישאר ולאיים על הביטחון הישראלי מטורקיה... וטורקיה רוצה להגיע ללבנון!" בניתוח יחסי הכוחות הצבאיים, חליל קבע: "ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון, ואחריה טורקיה, ואחריה מצרים… מצרים לא תיכנס למלחמה עם ישראל! אפילו אם טורקיה תילחם... אפילו אם היא חלק מההסכם, היא לא תיכנס! אם ישראל תילחם בירדן, מדינת ירדן פשוט תחדל מלהתקיים!" השניים התייחסו גם לניסיונות ההשפעה התקשורתיים הערביים: "העיתונות הסעודית, הקטארית והמצרית ואפילו הפקיסטנית - כולן דוחפות בכיוון של התערבות בבחירות בישראל! המגזין 'אל-מג'לה', הציג כותרת על שער המגזין: 'איזנקוט – הגנרל של האביונים/הפשוטים', 'איזנקוט ידיח את נתניהו'." חליל סיכם בפיכחון לגבי האחדות הישראלית בנושאי ביטחון קיומי: "הם מדמיינים שנתניהו הוא המכשול, האמת היא שהביטחון הישראלי מוסכם על כולם! כלומר, מלחמת עזה… קיצוץ הזרועות השיעיות… מלחמה נגד איראן - מוסכמת על רוב הישראלים." לסיום, פסל חליל לחלוטין את התקוות הערביות לריכוך העמדה הישראלית: "ישראל אינה מתפשרת על ביטחון! כאשר טורקיה רצתה להיכנס וניסתה לפעול נגד ישראל באמצעות ספינת המרמרה – הרגו אותם! הרגו אותם! אז ישראל מודעת, ויש לה את הבריתות שלה עכשיו עם קפריסין, עם יוון עם הודו ועם קזחסטן, שהיא מנסה להרחיב... אבל הישראלים מבינים את האינטרסים שלהם, בין אם נתניהו ימשיך, ובין אם לא ימשיך." מקור 1: מקור 2: מקור 3: הדסה אקספרס | לתמיכה בערוץ:

הדסה אקספרס

16,263 views • 22 days ago

״פורטל ענק״ כסגן שר במשרד רה”מ, חלפתי שוב ושוב על פני המסדרון הנטוש של מה שהיה אמור להיות מערך ההסברה הלאומי, המקום היה נטוש ועזוב, גוף שנועד לגייס את הכוחות החזקים והמוחות מהעם היהודי למערכה נגד הדה-לגיטימציה והשקרים האנטישמיים נגד ישראל בעולם. ננטש. תחת שנות נתניהו המערך הזה צומק לזרוע דוברות פוליטית שנועדה לשרת את הגחמות ראש הממשלה ולא את הציבור הישראלי. נפתלי בנט, ויאיר פינס מנכ״ל המשרד שהיה מקצוען אמיתי, זיהו את הפוטנציאל, הם גייסו לראש מערך ההסברה את אלעד טנא המצוין ואת גדי עזרא שעמד בראש מטה ההסברה השניים לא האמינו למראה עיניהם, הזנחה פושעת ואיום אסטרטגי אמיתי, הם גיסו מחדש אנשים והחלו להחיות ולאייש את המשרד, הם בנו אסטרטגיה וחילות למלחמה ברשתות, בקמפוסים ובתקשורת. גדי הקפיד לשלוח מסרים לשרים ולחברי הכנסת כל שבוע כדי לוודא שאין את החרפה שמתרחשת שם היום ושאף אחד לא עושה ״פדיחות״ לישראל בעולם ומשרת את הנרטיב של אויבינו ימח שמם, בקיצור מקצוען. אבל אז הוקמה הממשלה הנוכחית שפשוט קברה הכל. כל האנשים הטובים שגויסו מצאו את עצמם בבית! במקומם קיבלנו את הגברת הצווחנית גלית ״פורטל״-אטבריאן היא אומנם קיבלה תקציב עתק של מאה מיליון שקל, סמכויות ומדפסת, והיא הבטיחה להקים ״פורטל ענק” ו”מכונת הסברה אימתנית” שהתגלו כאוויר חם, היא פשוט לא הכירה את עבודת הממשלה, לא היו לה יכולות ניהול או חזון, אז היא דגרה על הכסף תוך שהיא זורעת רעל, נגד מילואימניקים, הייטקיסטים, טייסים וכל האנשים הטובים שבונים את המדינה הזו. ואז רגע האמת הגיע, והממשלה נתפסה עם המכנסיים למטה פתאום כולם ״ראו לה״. ה”פורטל” של דלית לא קיים, והוואקום הותיר אותנו חסרי חימוש במלחמת התודעה מול הנאצים מהחמאס ותומכיו האנטישמיים ברשתות החברתיות ובתקשורת. התוצאות לא איחרו להגיע: ישראלים רבים נמצאים היום בסכנה של ממש ברחבי העולם, הלגיטימציה למלחמה המוצדקת נגד הנאצים מהחמאס נשחקה, הכשלון בהסברה הוא כשלון בטחוני עצום אבל הצונאמי לא עצר שם גם הייטק והייצוא הביטחוני נפגעו קשות. הכישלון בהסברה, יצר אמברגו נשק וצווים משפטיים נגד נתניהו וגלנט, היום עומדים בעולם מול שוקת שבורה ישראלים שמותקפים על ידי חלאות אדם שהוזנו בשקר הפלסטיני, תמונות שקריות ויצירת מציאות אלטרנטיבית מולה עומדת אומת ההיטק חסרת אונים וחסרה מערך הסברה אמיתי שיתן מענה בזמן אמת זה מחדל חמור שלא תוקן עד היום למעט גיבורי שעה כמו איילון לוי, יוסף חדאד, אמילי שריידר, אלה קינן דני בולר ועוד אחרים וטובים שעובדים בהתנדבות, מלבד זאת לממשלה אין מענה אמיתי. כל ישראלי שנחשף בעולם לאיומים ולאנטישמיות הקשה יכול כבר לסמן את האשמים בחידלון הזה במרקר צהוב לגברת ״פורטל״ אטבריאן יש במקרה הזה הרבה מאוד משקל.

״פורטל ענק״ כסגן שר במשרד רה”מ, חלפתי שוב ושוב על פני המסדרון הנטוש של מה שהיה אמור להיות מערך ההסברה הלאומי, המקום היה נטוש ועזוב, גוף שנועד לגייס את הכוחות החזקים והמוחות מהעם היהודי למערכה נגד הדה-לגיטימציה והשקרים האנטישמיים נגד ישראל בעולם. ננטש. תחת שנות נתניהו המערך הזה צומק לזרוע דוברות פוליטית שנועדה לשרת את הגחמות ראש הממשלה ולא את הציבור הישראלי. נפתלי בנט, ויאיר פינס מנכ״ל המשרד שהיה מקצוען אמיתי, זיהו את הפוטנציאל, הם גייסו לראש מערך ההסברה את אלעד טנא המצוין ואת גדי עזרא שעמד בראש מטה ההסברה השניים לא האמינו למראה עיניהם, הזנחה פושעת ואיום אסטרטגי אמיתי, הם גיסו מחדש אנשים והחלו להחיות ולאייש את המשרד, הם בנו אסטרטגיה וחילות למלחמה ברשתות, בקמפוסים ובתקשורת. גדי הקפיד לשלוח מסרים לשרים ולחברי הכנסת כל שבוע כדי לוודא שאין את החרפה שמתרחשת שם היום ושאף אחד לא עושה ״פדיחות״ לישראל בעולם ומשרת את הנרטיב של אויבינו ימח שמם, בקיצור מקצוען. אבל אז הוקמה הממשלה הנוכחית שפשוט קברה הכל. כל האנשים הטובים שגויסו מצאו את עצמם בבית! במקומם קיבלנו את הגברת הצווחנית גלית ״פורטל״-אטבריאן היא אומנם קיבלה תקציב עתק של מאה מיליון שקל, סמכויות ומדפסת, והיא הבטיחה להקים ״פורטל ענק” ו”מכונת הסברה אימתנית” שהתגלו כאוויר חם, היא פשוט לא הכירה את עבודת הממשלה, לא היו לה יכולות ניהול או חזון, אז היא דגרה על הכסף תוך שהיא זורעת רעל, נגד מילואימניקים, הייטקיסטים, טייסים וכל האנשים הטובים שבונים את המדינה הזו. ואז רגע האמת הגיע, והממשלה נתפסה עם המכנסיים למטה פתאום כולם ״ראו לה״. ה”פורטל” של דלית לא קיים, והוואקום הותיר אותנו חסרי חימוש במלחמת התודעה מול הנאצים מהחמאס ותומכיו האנטישמיים ברשתות החברתיות ובתקשורת. התוצאות לא איחרו להגיע: ישראלים רבים נמצאים היום בסכנה של ממש ברחבי העולם, הלגיטימציה למלחמה המוצדקת נגד הנאצים מהחמאס נשחקה, הכשלון בהסברה הוא כשלון בטחוני עצום אבל הצונאמי לא עצר שם גם הייטק והייצוא הביטחוני נפגעו קשות. הכישלון בהסברה, יצר אמברגו נשק וצווים משפטיים נגד נתניהו וגלנט, היום עומדים בעולם מול שוקת שבורה ישראלים שמותקפים על ידי חלאות אדם שהוזנו בשקר הפלסטיני, תמונות שקריות ויצירת מציאות אלטרנטיבית מולה עומדת אומת ההיטק חסרת אונים וחסרה מערך הסברה אמיתי שיתן מענה בזמן אמת זה מחדל חמור שלא תוקן עד היום למעט גיבורי שעה כמו איילון לוי, יוסף חדאד, אמילי שריידר, אלה קינן דני בולר ועוד אחרים וטובים שעובדים בהתנדבות, מלבד זאת לממשלה אין מענה אמיתי. כל ישראלי שנחשף בעולם לאיומים ולאנטישמיות הקשה יכול כבר לסמן את האשמים בחידלון הזה במרקר צהוב לגברת ״פורטל״ אטבריאן יש במקרה הזה הרבה מאוד משקל.

💙Abir Kara אביר קארה

13,458 views • 1 year ago

כידוע, מוטי לייטנר השיק לאחרונה את מפלגת 'הציבור החרדי'. מפלגה שבאה לתת אלטרנטיבה למיאוס במפלגות החרדיות הקיימות. לניתוק שלהן מהמציאות, לחוסר האחריות, לשחיתות, לרצון של אנשים לתת לילדים שלהם כלים לשוק התעסוקה, לרצון בנציגים שלא מתעלמים ומטאטאים מתחת לשטיח פגיעות מיניות ושאר מרעין בישין, ועוד הרבה מאוד נושאים. וואלה, אני באמת לא חשבתי שיהיה למישהו שהוא ממש חרדי לכל דבר אומץ לקום ולעשות מהלך כזה. גם כשהתחילו הדיבורים על המפלגה לא באמת האמנתי שהם ילכו עד הסוף. עד רגע ההכרזה הייתי בטוח שבסוף זה יתמסמס איכשהו. התבדיתי, כידוע. אבל מה שמדהים הוא (האמת שזה היה צפוי מאוד) שעוד לפני שבכלל הכריזו בפועל על הריצה, כבר קמו שתי קבוצות שהחליטו להיכנס בהם בכל הכוח. הקבוצה הראשונה היא כמובן אנשי 'השמאל מממן אותם', הם ממומנים על ידי ארגוני שמאל קיצוני, הם סוכנים של הקרן החדשה, קפלניסטים, וכל המטרה של המפלגה הזאת היא לגרוע קולות מגוש הימין. קיצער כל חרטוט אפשרי, העיקר לפגוע במפלגה הזאת בכל מחיר ולשמר את כוחם של המפלגות החרדיות הקיימות. ואז יש את הקבוצה השנייה. מבחינת הקבוצה הזאת ברגע שאין נשים ברשימה, זהו. נגמר הסיפור. המפלגה הזאת לא שווה כלום. היא בדיוק כמו יהדות התורה וש"ס. לא משנה מה היא מציעה בתחומים אחרים, לא משנה אילו שינויים היא כן מנסה לקדם, לא משנה כמה נושאים אחרים דורשים טיפול דחוף. אין נשים ברשימה? לפח. ורק שיהיה ברור, אני אישית ממש בעד שילוב נשים ברשימה. ואגב, גם מוטי, שחלק מהקבוצה הזאת לא בוחלת בשום מילת גנאי כלפיו על כמה הוא שוביניסט, מיזוגן,מסוכן לנשים, וכל מילה אחרת בהקשר הזה, כן, גם הוא בעד . פשוט תצפו למשל בקטע שלו בפודקאסט של שי האוזמן. אפשר לחשוב שזו טעות שאין נשים ברשימה, ואפשר כמובן לבקר אותו על זה, אבל בין זה לבין להחליט שכל המפלגה הזאת לא שווה כלום ושאין שום הבדל בינה לבין המפלגות החרדיות הקיימות, יש מרחק אדיר. התרבות הזאת של לשחוט כל מי שלא מקדם בדיוק מאה אחוז מהאידיאולוגיה שלך, בדיוק בקצב שלך ובדיוק בדרך שאתה רוצה היא פשוט הרסנית. אי אפשר לעשות ככה שום שינוי, ובטח לא בתוך חברה שמרנית כמו הציבור החרדי. מי שדורש הכל או כלום, נשאר לרוב עם כלום. ומי שירוויח מזה יהיו כמובן המפלגות החרדיות הקיימות.

כידוע, מוטי לייטנר השיק לאחרונה את מפלגת 'הציבור החרדי'. מפלגה שבאה לתת אלטרנטיבה למיאוס במפלגות החרדיות הקיימות. לניתוק שלהן מהמציאות, לחוסר האחריות, לשחיתות, לרצון של אנשים לתת לילדים שלהם כלים לשוק התעסוקה, לרצון בנציגים שלא מתעלמים ומטאטאים מתחת לשטיח פגיעות מיניות ושאר מרעין בישין, ועוד הרבה מאוד נושאים. וואלה, אני באמת לא חשבתי שיהיה למישהו שהוא ממש חרדי לכל דבר אומץ לקום ולעשות מהלך כזה. גם כשהתחילו הדיבורים על המפלגה לא באמת האמנתי שהם ילכו עד הסוף. עד רגע ההכרזה הייתי בטוח שבסוף זה יתמסמס איכשהו. התבדיתי, כידוע. אבל מה שמדהים הוא (האמת שזה היה צפוי מאוד) שעוד לפני שבכלל הכריזו בפועל על הריצה, כבר קמו שתי קבוצות שהחליטו להיכנס בהם בכל הכוח. הקבוצה הראשונה היא כמובן אנשי 'השמאל מממן אותם', הם ממומנים על ידי ארגוני שמאל קיצוני, הם סוכנים של הקרן החדשה, קפלניסטים, וכל המטרה של המפלגה הזאת היא לגרוע קולות מגוש הימין. קיצער כל חרטוט אפשרי, העיקר לפגוע במפלגה הזאת בכל מחיר ולשמר את כוחם של המפלגות החרדיות הקיימות. ואז יש את הקבוצה השנייה. מבחינת הקבוצה הזאת ברגע שאין נשים ברשימה, זהו. נגמר הסיפור. המפלגה הזאת לא שווה כלום. היא בדיוק כמו יהדות התורה וש"ס. לא משנה מה היא מציעה בתחומים אחרים, לא משנה אילו שינויים היא כן מנסה לקדם, לא משנה כמה נושאים אחרים דורשים טיפול דחוף. אין נשים ברשימה? לפח. ורק שיהיה ברור, אני אישית ממש בעד שילוב נשים ברשימה. ואגב, גם מוטי, שחלק מהקבוצה הזאת לא בוחלת בשום מילת גנאי כלפיו על כמה הוא שוביניסט, מיזוגן,מסוכן לנשים, וכל מילה אחרת בהקשר הזה, כן, גם הוא בעד . פשוט תצפו למשל בקטע שלו בפודקאסט של שי האוזמן. אפשר לחשוב שזו טעות שאין נשים ברשימה, ואפשר כמובן לבקר אותו על זה, אבל בין זה לבין להחליט שכל המפלגה הזאת לא שווה כלום ושאין שום הבדל בינה לבין המפלגות החרדיות הקיימות, יש מרחק אדיר. התרבות הזאת של לשחוט כל מי שלא מקדם בדיוק מאה אחוז מהאידיאולוגיה שלך, בדיוק בקצב שלך ובדיוק בדרך שאתה רוצה היא פשוט הרסנית. אי אפשר לעשות ככה שום שינוי, ובטח לא בתוך חברה שמרנית כמו הציבור החרדי. מי שדורש הכל או כלום, נשאר לרוב עם כלום. ומי שירוויח מזה יהיו כמובן המפלגות החרדיות הקיימות.

shlomy Jacob

15,874 views • 27 days ago

יו"ר הכנסת שמעון ריקלין מבין עניין. כמי שלחם במשך שנים בדיפ סטייט ויצא נגד מדיניות "מה יפית" של הימין, שהובילה לדיכוי יוריסטוקרטי חסר תקדים בעולם בן קרוב לחמישים שנה, הוא איתי בנוגע לפנייתי לראש השב"כ בדבר הוצאת צווי מעצר נגד בהרב-מיארה ונגד עמית בגין המרדה ופגיעה בסדרי שלטון דמוקרטיים. אני קורא למר דוד זיני, ראש השב"כ, להעביר את פנייתי אל יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, כדי שיפעיל את סמכותו כנציג הריבון, על פי התיאוריה של קרל שמיט, ויכריז על "מצב חריג". בהתאם, יש לפעול לחקיקת חוק "תובע מיוחד", שתפקידו יהיה לחקור את פעולות ההמרדה שבהן מעורבת היוריסטוקרטיה הישראלית, בהובלת עמית ובהרב-מיארה. זאת, מכיוון שהפרקליטות והיוריסטוקרטיה כולה מצויות ב"מניעות מוסדית", ולכן התובע חייב להיות חיצוני לה. כמומחה בינלאומי בתחום המשפט החוקתי ההשוואתי, אני קובע כי רמת הסמכויות שהיוריסטוקרטיה נטלה לעצמה ללא הסמכה מהריבון במדינה דמוקרטית היא חריגה בכל קנה מידה השוואתי, ועולה כדי "מרד" בריבונות העם. לכן במישור המקצועי, יש הצדקה לצעד חריג כזה. יו"ר הכנסת נלחם מזה תקופה על כבודה של הכנסת, המייצגת את עם ישראל. הוא התבטא במקומות רבים, ובכלל זה גם ברשתות החברתיות, על הפגיעה בריבונות. עכשיו הזמן לעשות מעשה. עכשיו הזמן להחזיר את הריבונות לעם. לפי התיאוריה של שמיט, שאומצה גם בידי מרצים רבים מקרב פורום המרצים למען היוריסטוקרטיה, הריבון הוא מי שבכוחו להכריז על "מצב חריג". בעת הזו, עמית, בדיון הנוסף בעניין נציב שירות המדינה, ראה עצמו כמוסמך להכריז על מצב חריג ולקבוע שמכיוון שמדובר ב"ממשלה רעה" — הדינים הרגילים אינם חלים, והוא יכול לעשות מה שבא לו. על הכנסת להשיב לו באמצעות חקיקת חוק התובע המיוחד שיחקור את המרד היוריסטוקרטי בישראל, ויממש את הדין בנוגע לראשי המרד: בהרב מיארה ועמית. אני מתכוון להביא בפני נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את עמדת יו"ר הכנסת הנכבד, כנציג הריבון בישראל, וכן את עמדת ראש השב"כ בנוגע לטענות על מרד המתקיים במדינת ישראל מאז שנת 2023 ועד היום. אני מניח שטראמפ יתמוך ביו"ר הכנסת, ולכן במקרה שהכנסת והממשלה תחליט שלא לציית לפסקי הדין המופרעים של העליון, גם ראש השב"כ דוד זיני, גם מפכ"ל המשטרה, מר דני לוי, וגם נציב שירות המדינה, שאני מקווה שזה יהיה רואי כחלון, יצייתו לריבון, שקיבל גיבוי מנשיא המעצמה הגדולה בעליון, ולא למורדים החצופים היוריסטוקרטים, שהרסו את המשפט הישראלי בתאוות כוח בלתי ניתנת לשליטה. זה הזמן לעשות מעשה ולהחזיר את הריבונות לעם ישראל מידי הפיראטים המשפטיים, כפי שכינה אותם השופט האמריקאי המכובד פוזנר, פיראטים ששדדו את ריבונותנו. Amir Ohana - אמיר אוחנה

יו"ר הכנסת שמעון ריקלין מבין עניין. כמי שלחם במשך שנים בדיפ סטייט ויצא נגד מדיניות "מה יפית" של הימין, שהובילה לדיכוי יוריסטוקרטי חסר תקדים בעולם בן קרוב לחמישים שנה, הוא איתי בנוגע לפנייתי לראש השב"כ בדבר הוצאת צווי מעצר נגד בהרב-מיארה ונגד עמית בגין המרדה ופגיעה בסדרי שלטון דמוקרטיים. אני קורא למר דוד זיני, ראש השב"כ, להעביר את פנייתי אל יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, כדי שיפעיל את סמכותו כנציג הריבון, על פי התיאוריה של קרל שמיט, ויכריז על "מצב חריג". בהתאם, יש לפעול לחקיקת חוק "תובע מיוחד", שתפקידו יהיה לחקור את פעולות ההמרדה שבהן מעורבת היוריסטוקרטיה הישראלית, בהובלת עמית ובהרב-מיארה. זאת, מכיוון שהפרקליטות והיוריסטוקרטיה כולה מצויות ב"מניעות מוסדית", ולכן התובע חייב להיות חיצוני לה. כמומחה בינלאומי בתחום המשפט החוקתי ההשוואתי, אני קובע כי רמת הסמכויות שהיוריסטוקרטיה נטלה לעצמה ללא הסמכה מהריבון במדינה דמוקרטית היא חריגה בכל קנה מידה השוואתי, ועולה כדי "מרד" בריבונות העם. לכן במישור המקצועי, יש הצדקה לצעד חריג כזה. יו"ר הכנסת נלחם מזה תקופה על כבודה של הכנסת, המייצגת את עם ישראל. הוא התבטא במקומות רבים, ובכלל זה גם ברשתות החברתיות, על הפגיעה בריבונות. עכשיו הזמן לעשות מעשה. עכשיו הזמן להחזיר את הריבונות לעם. לפי התיאוריה של שמיט, שאומצה גם בידי מרצים רבים מקרב פורום המרצים למען היוריסטוקרטיה, הריבון הוא מי שבכוחו להכריז על "מצב חריג". בעת הזו, עמית, בדיון הנוסף בעניין נציב שירות המדינה, ראה עצמו כמוסמך להכריז על מצב חריג ולקבוע שמכיוון שמדובר ב"ממשלה רעה" — הדינים הרגילים אינם חלים, והוא יכול לעשות מה שבא לו. על הכנסת להשיב לו באמצעות חקיקת חוק התובע המיוחד שיחקור את המרד היוריסטוקרטי בישראל, ויממש את הדין בנוגע לראשי המרד: בהרב מיארה ועמית. אני מתכוון להביא בפני נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את עמדת יו"ר הכנסת הנכבד, כנציג הריבון בישראל, וכן את עמדת ראש השב"כ בנוגע לטענות על מרד המתקיים במדינת ישראל מאז שנת 2023 ועד היום. אני מניח שטראמפ יתמוך ביו"ר הכנסת, ולכן במקרה שהכנסת והממשלה תחליט שלא לציית לפסקי הדין המופרעים של העליון, גם ראש השב"כ דוד זיני, גם מפכ"ל המשטרה, מר דני לוי, וגם נציב שירות המדינה, שאני מקווה שזה יהיה רואי כחלון, יצייתו לריבון, שקיבל גיבוי מנשיא המעצמה הגדולה בעליון, ולא למורדים החצופים היוריסטוקרטים, שהרסו את המשפט הישראלי בתאוות כוח בלתי ניתנת לשליטה. זה הזמן לעשות מעשה ולהחזיר את הריבונות לעם ישראל מידי הפיראטים המשפטיים, כפי שכינה אותם השופט האמריקאי המכובד פוזנר, פיראטים ששדדו את ריבונותנו. Amir Ohana - אמיר אוחנה

Prof. Moshe Cohen-Eliya פרופ׳ משה כהן-אליה

14,253 views • 6 months ago

ככל שאני מעמיקה בנושא, אני מזועזעת יותר מהחשדות החמורים ומהפרסומים שנחשפים. וכליכודניקית לשעבר, קשה להאמין עד כמה הליכוד סטה מהדרך. חשבנו שקטארגייט הוא סיפור על יועצים בסביבת ראש הממשלה שעבדו, לפי החשדות והפרסומים, גם עבור אינטרסים קטאריים בזמן מלחמה, מול מדינה שמימנה לאורך שנים את חמאס, ארגון שביצע את טבח 7 באוקטובר ונלחם בחיילים שלנו. אבל ככל שקוראים את הפרסומים, התמונה מטרידה הרבה יותר. עזמי בשארה, מייסד בל״ד, עזב את ישראל ב 2007 בעקבות חקירה שבה נחשד בין היתר בסיוע לאויב, במגע עם סוכן זר ובהעברת מידע לחיזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה. בשארה הכחיש את החשדות. מאז הוא חי בקטאר וצבר שם מעמד והשפעה משמעותיים. הוא עומד בראש מוסד מחקר בדוחא, מופיע בתקשורת הערבית וממשיך לעסוק באופן פעיל בישראל, בפוליטיקה הפלסטינית ובמזרח התיכון. באפריל 2025 פרסם נדב איל ב ynet כי גורמים ביטחוניים טענו שהקטארים נועצו בבשארה, לכל הפחות בעיצוב מסרים שנשמעו בישראל מאז תחילת המלחמה. בשארה הכחיש שהוא משמש יועץ של קטאר, אך אישר כי יש לו יחסים טובים עם הנהגת קטאר וכי כאשר שואלים לדעתו הוא מביע אותה. וכאן מגיע החיבור לפוליטיקה הישראלית. לפי תחקיר של יובל קרני ב ynet, לפני בחירות 2022 היו עדויות לשיתוף פעולה בין סאמי אבו שחאדה מבל״ד לבין בכירים באופוזיציה של נתניהו באותה תקופה, ובהם יריב לוין, יואב קיש ואריה דרעי. לפי הפרסום, התקיימו תיאומים סביב הצבעות ומהלכים פוליטיים נגד ממשלת בנט לפיד. אבל זה לא הכול. באותו תחקיר דווח כי זמן קצר לפני הגשת הרשימות לבחירות התקיימו התייעצויות בין אנשי בל״ד לבין עזמי בשארה שישב בקטאר. סאמי אבו שחאדה הכחיש את הטענה בדבר מעורבותו של בשארה בהחלטות המפלגה, אך אישר כי בל״ד שיתפה פעולה עם הליכוד, הימין והחרדים. בל״ד לבסוף רצה לבדה בבחירות 2022, לא עברה את אחוז החסימה, ויותר מ 138 אלף קולות לא תורגמו למנדטים. גם בן כספית העלה בפרסומיו טענה משמעותית נוספת. בערוץ הרשמי שלו כתב כי לדבריו הייתה מעורבות קטארית בלחץ על בל״ד לפרק את הרשימה המשותפת ערב הבחירות, באופן שהגדיל את סיכוייו של נתניהו לנצח. חשוב לדייק. זו טענה עיתונאית שדורשת בדיקה וחקירה. היא אינה עובדה שנקבעה בבית משפט או ממצא רשמי של חקירה. וב 2026 מנסור עבאס כבר האשים את בשארה בפומבי ב״מבצע השפעה״ וטען כי בשארה ואנשיו סייעו בעבר להפלת ממשלת השינוי ולהקמת ממשלת נתניהו בן גביר. גם זו טענה פוליטית ולא ממצא משפטי. אבל כשמחברים את כל הפרסומים, קשה להתייחס לכל אחד מהם כאילו הוא עומד לבדו. יועצים בסביבת ראש הממשלה וקטאר. עזמי בשארה וקטאר. עזמי בשארה ובל״ד. בל״ד ובכירים בגוש נתניהו. וטענות עיתונאיות ופוליטיות על מעורבות קטארית במהלכים שהשפיעו על מערכת הבחירות בישראל. צריך לומר ביושר ובאחריות. לא הוכח קשר ישיר בין נתניהו לעזמי בשארה. לא הוכח שנתניהו הפעיל את בשארה. ולא הוכח שבשארה פעל בשליחות הליכוד. אבל אחרי כל מה שפורסם, אסור לעצום עיניים ואסור לפחד לשאול את השאלות. אם אדם שנחשד בעבר בסיוע לחיזבאללה יושב בקטאר, מקיים קשרים עם הנהגתה ולפי פרסומים ממשיך להיות מעורב ומשפיע בנושאים הקשורים לישראל ולבל״ד, ובמקביל בל״ד מקיימת שיתופי פעולה ותיאומים עם בכירים בגוש נתניהו, הציבור חייב לדעת מה היה שם באמת. האם קטאר ניסתה להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ביותר מערוץ אחד? האם במקביל לקשרים שנחקרים היום סביב לשכת ראש הממשלה התקיימו ערוצי השפעה קטאריים נוספים בתוך המערכת הפוליטית הישראלית? מה היה חלקו של עזמי בשארה? מה היה חלקה של בל״ד? מי דיבר עם מי? מי תיאם עם מי? מי ידע מה ומתי? ומה ידעו בליכוד ובסביבת נתניהו? הציבור הישראלי זכאי לחקר האמת. בלי טיוח. בלי הנחות. אנחנו נפעל לדה קטאריזציה מלאה של מדינת ישראל, לחשיפת קשרי ההשפעה, לחשיפת הקשרים המפוקפקים ולהוצאת ההשפעה הקטארית ממוקדי הכוח בישראל. מצ"ב סרטון על עזמי בשארה בקטאר וההסתה נגד ישראל.

ככל שאני מעמיקה בנושא, אני מזועזעת יותר מהחשדות החמורים ומהפרסומים שנחשפים. וכליכודניקית לשעבר, קשה להאמין עד כמה הליכוד סטה מהדרך. חשבנו שקטארגייט הוא סיפור על יועצים בסביבת ראש הממשלה שעבדו, לפי החשדות והפרסומים, גם עבור אינטרסים קטאריים בזמן מלחמה, מול מדינה שמימנה לאורך שנים את חמאס, ארגון שביצע את טבח 7 באוקטובר ונלחם בחיילים שלנו. אבל ככל שקוראים את הפרסומים, התמונה מטרידה הרבה יותר. עזמי בשארה, מייסד בל״ד, עזב את ישראל ב 2007 בעקבות חקירה שבה נחשד בין היתר בסיוע לאויב, במגע עם סוכן זר ובהעברת מידע לחיזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה. בשארה הכחיש את החשדות. מאז הוא חי בקטאר וצבר שם מעמד והשפעה משמעותיים. הוא עומד בראש מוסד מחקר בדוחא, מופיע בתקשורת הערבית וממשיך לעסוק באופן פעיל בישראל, בפוליטיקה הפלסטינית ובמזרח התיכון. באפריל 2025 פרסם נדב איל ב ynet כי גורמים ביטחוניים טענו שהקטארים נועצו בבשארה, לכל הפחות בעיצוב מסרים שנשמעו בישראל מאז תחילת המלחמה. בשארה הכחיש שהוא משמש יועץ של קטאר, אך אישר כי יש לו יחסים טובים עם הנהגת קטאר וכי כאשר שואלים לדעתו הוא מביע אותה. וכאן מגיע החיבור לפוליטיקה הישראלית. לפי תחקיר של יובל קרני ב ynet, לפני בחירות 2022 היו עדויות לשיתוף פעולה בין סאמי אבו שחאדה מבל״ד לבין בכירים באופוזיציה של נתניהו באותה תקופה, ובהם יריב לוין, יואב קיש ואריה דרעי. לפי הפרסום, התקיימו תיאומים סביב הצבעות ומהלכים פוליטיים נגד ממשלת בנט לפיד. אבל זה לא הכול. באותו תחקיר דווח כי זמן קצר לפני הגשת הרשימות לבחירות התקיימו התייעצויות בין אנשי בל״ד לבין עזמי בשארה שישב בקטאר. סאמי אבו שחאדה הכחיש את הטענה בדבר מעורבותו של בשארה בהחלטות המפלגה, אך אישר כי בל״ד שיתפה פעולה עם הליכוד, הימין והחרדים. בל״ד לבסוף רצה לבדה בבחירות 2022, לא עברה את אחוז החסימה, ויותר מ 138 אלף קולות לא תורגמו למנדטים. גם בן כספית העלה בפרסומיו טענה משמעותית נוספת. בערוץ הרשמי שלו כתב כי לדבריו הייתה מעורבות קטארית בלחץ על בל״ד לפרק את הרשימה המשותפת ערב הבחירות, באופן שהגדיל את סיכוייו של נתניהו לנצח. חשוב לדייק. זו טענה עיתונאית שדורשת בדיקה וחקירה. היא אינה עובדה שנקבעה בבית משפט או ממצא רשמי של חקירה. וב 2026 מנסור עבאס כבר האשים את בשארה בפומבי ב״מבצע השפעה״ וטען כי בשארה ואנשיו סייעו בעבר להפלת ממשלת השינוי ולהקמת ממשלת נתניהו בן גביר. גם זו טענה פוליטית ולא ממצא משפטי. אבל כשמחברים את כל הפרסומים, קשה להתייחס לכל אחד מהם כאילו הוא עומד לבדו. יועצים בסביבת ראש הממשלה וקטאר. עזמי בשארה וקטאר. עזמי בשארה ובל״ד. בל״ד ובכירים בגוש נתניהו. וטענות עיתונאיות ופוליטיות על מעורבות קטארית במהלכים שהשפיעו על מערכת הבחירות בישראל. צריך לומר ביושר ובאחריות. לא הוכח קשר ישיר בין נתניהו לעזמי בשארה. לא הוכח שנתניהו הפעיל את בשארה. ולא הוכח שבשארה פעל בשליחות הליכוד. אבל אחרי כל מה שפורסם, אסור לעצום עיניים ואסור לפחד לשאול את השאלות. אם אדם שנחשד בעבר בסיוע לחיזבאללה יושב בקטאר, מקיים קשרים עם הנהגתה ולפי פרסומים ממשיך להיות מעורב ומשפיע בנושאים הקשורים לישראל ולבל״ד, ובמקביל בל״ד מקיימת שיתופי פעולה ותיאומים עם בכירים בגוש נתניהו, הציבור חייב לדעת מה היה שם באמת. האם קטאר ניסתה להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ביותר מערוץ אחד? האם במקביל לקשרים שנחקרים היום סביב לשכת ראש הממשלה התקיימו ערוצי השפעה קטאריים נוספים בתוך המערכת הפוליטית הישראלית? מה היה חלקו של עזמי בשארה? מה היה חלקה של בל״ד? מי דיבר עם מי? מי תיאם עם מי? מי ידע מה ומתי? ומה ידעו בליכוד ובסביבת נתניהו? הציבור הישראלי זכאי לחקר האמת. בלי טיוח. בלי הנחות. אנחנו נפעל לדה קטאריזציה מלאה של מדינת ישראל, לחשיפת קשרי ההשפעה, לחשיפת הקשרים המפוקפקים ולהוצאת ההשפעה הקטארית ממוקדי הכוח בישראל. מצ"ב סרטון על עזמי בשארה בקטאר וההסתה נגד ישראל.

Orly Harel

12,485 views • 13 days ago

במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 12 ששודרה ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 8 בערב, אלוף (במיל.) ישראל זיו, לשעבר ראש אגף המבצעים ומפקד אוגדת עזה, סיפר על השתתפותו בלחימה נגד הכוחות הפלסטיניים בפיקוד חמאס שפשטו על ישובים ובסיסי צה"ל בגזרת עוטף עזה. להלן קטע מהראיון: דני קושמרו: אלוף במילואים ישראל זיו, בדרך כלל אתה פרשן אצלנו באולפנים, עכשיו על מדי צה"ל, ואתה לוחם, מהבוקר. ישראל זיו: כן, אני גייסתי את עצמי, לא היה מי שיגייס אותי, וירדתי מהבוקר, בערך מ-10 בבוקר, עברתי כמעט את כל היישובים, לא מעט היתקלויות. דני קושמרו: נתקלת ממש? ישראל זיו: כן, נתקלנו, הסתערנו. דני קושמרו: ירית על מחבלים? ישראל זיו: כן, כן, בהחלט. ירינו, הרגנו, כן, היה שם, שמע, הייתה הצפה, דני, זה קשה לתאר את זה. דני קושמרו: כמה שנים לא פתחת באש בעצמך? ישראל זיו: הרבה, אבל זה כמו אופניים כנראה, אתה חוזר לזה. דני קושמרו: אבל ממש ראית מחבלים בעיניים שלך ו... ישראל זיו: הסתערנו, כן, הרגנו מחבלים בטווח של אפס, בטווח של פחות מעשרה מטר מאיתנו, עשרה מטר. סימוכין: בעדותו בפני ועדת החקירה האזרחית ב-8 באוגוסט 2024, סיפר האלוף במילואים ישראל זיו את קורותיו במהלך השבעה באוקטובר 2023 כמובא להלן: ישראל זיו: אגב, אני כשהלכתי לשם בשביעי לחודש חשבתי שאני הולך לאירוע טרור. כלומר, היה לי ברור שזה היה קשה, קמתי בבוקר, ראיתי כמו כל עם ישראל את כל התמונות, נראה לי זה פייק ניוז. אבל אז הבנתי שזה לא. ירדתי למטה, ולא משנה ההתגלגלות, אבל בסביבות עשר ועשרה, משהו כזה, עשר ורבע, תפסתי טרמפ, שמה השארתי את האוטו, תפסתי טרמפ עם שני קצינים, רציתי להגיע למפקדת האוגדה ומשם להשפיע על הלחימה. שם חטפנו מארב בכניסה לחץ שחור [אנדרטה הנמצאת ביער נחל חנון, סמוך למפלסים שבעוטף עזה]. חוררו לנו את הרכב. ושם תוך כדי הלחימה, אני מרים את העיניים לאזור של האנדרטה, ופתאום אני רואה שם כמות אדירה של כוחות, מחבלים, רכבים ומשאיות. פה פתאום נפל לי האסימון, פעם ראשונה, שנכבשנו על ידי פעולה צבאית. נדמה לי שגם אני הראשון שביטא את זה באותו ערב. עברתי שם דרך העמדה של ערוץ 12 ואמרתי את זה. עד אז אנשים לא דיברו במושג הזה, אבל ממש נכבשו על ידי כוח צבא. אני לא חושב שהאסימון הזה נפל אפילו לא בשביעי לחודש. […] [איל בן ראובן: ערך הכוננות והמוכנות, אמרת על זה קודם מילה. אולי תעזור לי להבין מה קרה בין שתיים לארבע בלילה בליל בין ה-6 ל-7, שבה מפקדים בכירים מדברים, ולשטח לא יוצאת שום פקודה שמעירה את השטח למצב של כוננות בסיסית? אני שואל את השאלה כי אני לא מצליח להבין, בוא תעזור לי]. ישראל זיו: אבל אין לי תשובה יותר טובה משלך. אני לא יודע, ואני הלכתי לראות את זה. אני אומר לך, אני ראיתי שם, הייתי בשוק [shock], אני גם הבנתי שהדבר הכי חמור קרה, זה קריסת הפיקוד. לא היה שם שום שליטה, לא הייתה תמונת מצב. אני בעצמי מתוך הנסיעות שלי בשטח לכל מקום דיווחתי, ניסיתי למפקד האוגדה, אבל הוא נלחם, אני מדבר איתו, אני שומע יריות ברקע. דיברתי עם אלוף הפיקוד, כל הזמן העברתי, היה לו עוזרת לידו, כל הזמן העברתי תמונות מצב, גם המלצתי לו לאיפה אני חושב שצריך לחלק את הכוחות, אבל הכול קרס. לא היה שום הבנה של המצב. לא הבינו את המצב. עד אחת וחצי בצהריים למיטב הבנתי עוד לקחו שבויים, לקחו חטופים. איך זה יכול להיות שכל כך הרבה שעות, קודם כל לא מיד לא הלכו לסגור מאחור. שלח שני גדודים אחורה. יש פה קריסה כוללת. סימוכין:

במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 12 ששודרה ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 8 בערב, אלוף (במיל.) ישראל זיו, לשעבר ראש אגף המבצעים ומפקד אוגדת עזה, סיפר על השתתפותו בלחימה נגד הכוחות הפלסטיניים בפיקוד חמאס שפשטו על ישובים ובסיסי צה"ל בגזרת עוטף עזה. להלן קטע מהראיון: דני קושמרו: אלוף במילואים ישראל זיו, בדרך כלל אתה פרשן אצלנו באולפנים, עכשיו על מדי צה"ל, ואתה לוחם, מהבוקר. ישראל זיו: כן, אני גייסתי את עצמי, לא היה מי שיגייס אותי, וירדתי מהבוקר, בערך מ-10 בבוקר, עברתי כמעט את כל היישובים, לא מעט היתקלויות. דני קושמרו: נתקלת ממש? ישראל זיו: כן, נתקלנו, הסתערנו. דני קושמרו: ירית על מחבלים? ישראל זיו: כן, כן, בהחלט. ירינו, הרגנו, כן, היה שם, שמע, הייתה הצפה, דני, זה קשה לתאר את זה. דני קושמרו: כמה שנים לא פתחת באש בעצמך? ישראל זיו: הרבה, אבל זה כמו אופניים כנראה, אתה חוזר לזה. דני קושמרו: אבל ממש ראית מחבלים בעיניים שלך ו... ישראל זיו: הסתערנו, כן, הרגנו מחבלים בטווח של אפס, בטווח של פחות מעשרה מטר מאיתנו, עשרה מטר. סימוכין: בעדותו בפני ועדת החקירה האזרחית ב-8 באוגוסט 2024, סיפר האלוף במילואים ישראל זיו את קורותיו במהלך השבעה באוקטובר 2023 כמובא להלן: ישראל זיו: אגב, אני כשהלכתי לשם בשביעי לחודש חשבתי שאני הולך לאירוע טרור. כלומר, היה לי ברור שזה היה קשה, קמתי בבוקר, ראיתי כמו כל עם ישראל את כל התמונות, נראה לי זה פייק ניוז. אבל אז הבנתי שזה לא. ירדתי למטה, ולא משנה ההתגלגלות, אבל בסביבות עשר ועשרה, משהו כזה, עשר ורבע, תפסתי טרמפ, שמה השארתי את האוטו, תפסתי טרמפ עם שני קצינים, רציתי להגיע למפקדת האוגדה ומשם להשפיע על הלחימה. שם חטפנו מארב בכניסה לחץ שחור [אנדרטה הנמצאת ביער נחל חנון, סמוך למפלסים שבעוטף עזה]. חוררו לנו את הרכב. ושם תוך כדי הלחימה, אני מרים את העיניים לאזור של האנדרטה, ופתאום אני רואה שם כמות אדירה של כוחות, מחבלים, רכבים ומשאיות. פה פתאום נפל לי האסימון, פעם ראשונה, שנכבשנו על ידי פעולה צבאית. נדמה לי שגם אני הראשון שביטא את זה באותו ערב. עברתי שם דרך העמדה של ערוץ 12 ואמרתי את זה. עד אז אנשים לא דיברו במושג הזה, אבל ממש נכבשו על ידי כוח צבא. אני לא חושב שהאסימון הזה נפל אפילו לא בשביעי לחודש. […] [איל בן ראובן: ערך הכוננות והמוכנות, אמרת על זה קודם מילה. אולי תעזור לי להבין מה קרה בין שתיים לארבע בלילה בליל בין ה-6 ל-7, שבה מפקדים בכירים מדברים, ולשטח לא יוצאת שום פקודה שמעירה את השטח למצב של כוננות בסיסית? אני שואל את השאלה כי אני לא מצליח להבין, בוא תעזור לי]. ישראל זיו: אבל אין לי תשובה יותר טובה משלך. אני לא יודע, ואני הלכתי לראות את זה. אני אומר לך, אני ראיתי שם, הייתי בשוק [shock], אני גם הבנתי שהדבר הכי חמור קרה, זה קריסת הפיקוד. לא היה שם שום שליטה, לא הייתה תמונת מצב. אני בעצמי מתוך הנסיעות שלי בשטח לכל מקום דיווחתי, ניסיתי למפקד האוגדה, אבל הוא נלחם, אני מדבר איתו, אני שומע יריות ברקע. דיברתי עם אלוף הפיקוד, כל הזמן העברתי, היה לו עוזרת לידו, כל הזמן העברתי תמונות מצב, גם המלצתי לו לאיפה אני חושב שצריך לחלק את הכוחות, אבל הכול קרס. לא היה שום הבנה של המצב. לא הבינו את המצב. עד אחת וחצי בצהריים למיטב הבנתי עוד לקחו שבויים, לקחו חטופים. איך זה יכול להיות שכל כך הרבה שעות, קודם כל לא מיד לא הלכו לסגור מאחור. שלח שני גדודים אחורה. יש פה קריסה כוללת. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

17,343 views • 7 months ago