Video wird geladen...

Video konnte nicht geladen werden

Zur Startseite

מדהים אני מציע לכל נציגי "הימין הערכי" להקשיב להקלטה הזאת מהדיון היום בבגץ על סנקציות לחרדים שאינם מתגייסים שיחה בין עורכי הדין של העותרים: עו"ד א': "מה אתה אומר חגי? על מה שהצגתי להם, זה יגמור את זה". עו"ד ב': "אנחנו נפרק את עולם התורה". יצא המרצע מהשק זה...

YinonMagal's profile picture

ינון מגל Yinon Magal

483,483 subscribers

24,935 Aufrufe • vor 5 Monaten •via X (Twitter)

ComedyNachrichten & PolitikGesundheit & Wellness
LIVE

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

0 Kommentare

Keine Kommentare verfügbar

Kommentare vom Original-Post werden hier angezeigt

Ähnliche Videos

עודד רונן: קשה להתרומם מאז הבימה. לא רק בגלל האלימות עצמה. המכות, הדחיפות, ההטחות לרצפה, הגרירות, אלא בגלל מה שזה חשף. ב 1.3.23 בעזריאלי מול סוויסה, נפלה לנו לבנה על הראש. אנחנו כעת האויב, ואחרי זה כמעט שנה של אלימות ברחובות. ואז, השביעי. היה משהו בשביעי, שהשחית את מושג הגוף, יותר משכל סיוט יכל לדמיין. זה קרה לכולנו, לכל החברה הישראלית, גם לשוטרים. זה סימן לי את הסוף של הדבר הזה. לא כי הייתי תמים, אלא כי היה לי ברור, שהחברה שלנו כבר לא תוכל לשאת אלימות פיזית כזאת, מבפנים כלפי פנים, אחרי מה שאותם אנשים חוו, וכתוצאה מזה, כולנו. ראינו את הקץ הזה ביחד, נותר רק לצעוד אחורה משם. לא יכלתי לנשום כשראיתי את השוטרים מרביצים למשפחות חטופים, מג”ב נכנסים באלימות לתוך הפגנות החטופים. כדי להפריד מה. את המשפחות מהאהובים שלהם בשבי? היינו מזועזעים, אבל לא זזנו מהמקום. היה משהו במאבק להשיב אותם, שהיה כל כך קדוש, כל כך דחוף, כל כך ברור, שהשוק מהאלימות פשוט לא היה הדבר הכי חשוב. החטופים במנהרות היו הדבר היחיד שחשוב, וכל השאר התבטל. כשהם חזרו, הבנתי שנסגר פרק. שנת בחירות עם חוקים משלה - לכלוך עלינו, גזלייטינג ברמה אולימפית, רדיפות, ביזה, שחיתות, מלחמות להסחת דעת, חנינה, וההמצאה החדשה, כנופיות רחוב שהמשטרה נותנת להן גב. אבל לא דמיינתי שנגיע לרגע שבו המשטרה עצמה נראית כמו כנופיה שכירת חרב. מה שהכי שובר אותי בהבימה, זו ההבנה שזאת לא תגובה למה המפגינים עשו או לא עשו. להפך. המטרה הוכרזה מראש. להביא אלימות שלא לקוחה מעולם בני האדם, לאנשים הכי ישרים שעוד יש פה. להביא אותה בצורה שתהמם אותנו. שתשתק אותנו. וכאן האפלה האמיתית. משטרים אפלים לא עובדים בצורה ליניארית. אם תעשו כך וכך, נגיב כך וכך. אם לא תעשו כך וכך, לא נגיב כך וכך. הם שוברים את הקשר בין סיבה לתוצאה. גם אם תתנהג יפה, גם אם תעמוד בשקט, נפוצץ אותך במכות. אין היגיון, אין חוק, אין איך להישמר. הכי טוב שלא תצא מהבית. ממליצים לך שלא תבוא. חבל עליך. חשבנו שהמציאות הנוכחית שלנו היא מלחמה מופרעת עם איראן. לו היו אומרים לנו לפני שנה, במרץ תהיו במלחמת איראן 2, היתה נשמטת לנו הלסת. חשבנו שהחיים שלנו הם טילים התפצלויות בשמיים מקלטים התראות בניינים הרוסים חוסר שינה הישרדות. אבל זה בכלל לא הסיפור. מה הם בישלו, בזמן שאנחנו רצים למקלט, זה הסיפור. מה עשו מתחת לפני השטח, בזמן שכולנו הסתכלנו למעלה. כמו בתחילת המלחמה, כשהעם רצה את החטופים, הם גיבשו תכנית איך להפריד בין המשפחות, איך להפוך את המאבק ל-“שמאל”. זה היה הסיפור. כשה-6 נרצחו וכולנו התמוטטנו בפנים, הוא ישב עם סוכני קטאר בלשכה וסיכמו איך להדליף ולטרפד. זה היה הסיפור. השוטרים והמג”בניקים, חלקם בני עשרים, היו עם עיניים פקוחות אך המבט כבוי. מסתכלים על בן אדם, ומתחילים לחשב. איך נכאיב לו, איך הכי טוב שנעיף אותו לקרקע, נשתק אותו. קור. דיוק. טכניקה, עיניים קרות. האנושי נמחק. זה הוסבר, הוכן, תורגל, במשך הרבה זמן. זה הסיפור שלנו. לא איראן, לא אנשים שמתים בערים מטילים באמצע היום. המטרה של המשטרה בהבימה היתה אחת: ציד. אנחנו בסרט עתידני שבו צדים את האזרחים. ההלם לא איפשר לי לתפקד, ואני יודע שאני לא היחיד. ולצידו ידיעה פנימית שקטה וברורה. אנחנו כבר לא האזרחים המסכנים של תחילת 2023. אנחנו נכנסנו מתחת לאלונקה בכל תא בגוף שלנו. אנחנו אלה שנלחמנו על החטופים. לא יכלנו לנשום, לא יכלנו לישון, לא יכלנו לחיות. הגוף שלהם נמק במנהרות ולא יכלנו לשאת את זה. זה מי שאנחנו. קדושת הגוף. קדושת היחיד. קדושת החיים. אם ניאלץ לשחק, נשחק. אבל לא כקורבנות. העומק שלנו, הרוח שלנו, הגיעו לקודש הקודשים של האנושיות. שם אנחנו. בימים אפלים, שלרגע את זה לא נשכח.
0:14

עודד רונן: קשה להתרומם מאז הבימה. לא רק בגלל האלימות עצמה. המכות, הדחיפות, ההטחות לרצפה, הגרירות, אלא בגלל מה שזה חשף. ב 1.3.23 בעזריאלי מול סוויסה, נפלה לנו לבנה על הראש. אנחנו כעת האויב, ואחרי זה כמעט שנה של אלימות ברחובות. ואז, השביעי. היה משהו בשביעי, שהשחית את מושג הגוף, יותר משכל סיוט יכל לדמיין. זה קרה לכולנו, לכל החברה הישראלית, גם לשוטרים. זה סימן לי את הסוף של הדבר הזה. לא כי הייתי תמים, אלא כי היה לי ברור, שהחברה שלנו כבר לא תוכל לשאת אלימות פיזית כזאת, מבפנים כלפי פנים, אחרי מה שאותם אנשים חוו, וכתוצאה מזה, כולנו. ראינו את הקץ הזה ביחד, נותר רק לצעוד אחורה משם. לא יכלתי לנשום כשראיתי את השוטרים מרביצים למשפחות חטופים, מג”ב נכנסים באלימות לתוך הפגנות החטופים. כדי להפריד מה. את המשפחות מהאהובים שלהם בשבי? היינו מזועזעים, אבל לא זזנו מהמקום. היה משהו במאבק להשיב אותם, שהיה כל כך קדוש, כל כך דחוף, כל כך ברור, שהשוק מהאלימות פשוט לא היה הדבר הכי חשוב. החטופים במנהרות היו הדבר היחיד שחשוב, וכל השאר התבטל. כשהם חזרו, הבנתי שנסגר פרק. שנת בחירות עם חוקים משלה - לכלוך עלינו, גזלייטינג ברמה אולימפית, רדיפות, ביזה, שחיתות, מלחמות להסחת דעת, חנינה, וההמצאה החדשה, כנופיות רחוב שהמשטרה נותנת להן גב. אבל לא דמיינתי שנגיע לרגע שבו המשטרה עצמה נראית כמו כנופיה שכירת חרב. מה שהכי שובר אותי בהבימה, זו ההבנה שזאת לא תגובה למה המפגינים עשו או לא עשו. להפך. המטרה הוכרזה מראש. להביא אלימות שלא לקוחה מעולם בני האדם, לאנשים הכי ישרים שעוד יש פה. להביא אותה בצורה שתהמם אותנו. שתשתק אותנו. וכאן האפלה האמיתית. משטרים אפלים לא עובדים בצורה ליניארית. אם תעשו כך וכך, נגיב כך וכך. אם לא תעשו כך וכך, לא נגיב כך וכך. הם שוברים את הקשר בין סיבה לתוצאה. גם אם תתנהג יפה, גם אם תעמוד בשקט, נפוצץ אותך במכות. אין היגיון, אין חוק, אין איך להישמר. הכי טוב שלא תצא מהבית. ממליצים לך שלא תבוא. חבל עליך. חשבנו שהמציאות הנוכחית שלנו היא מלחמה מופרעת עם איראן. לו היו אומרים לנו לפני שנה, במרץ תהיו במלחמת איראן 2, היתה נשמטת לנו הלסת. חשבנו שהחיים שלנו הם טילים התפצלויות בשמיים מקלטים התראות בניינים הרוסים חוסר שינה הישרדות. אבל זה בכלל לא הסיפור. מה הם בישלו, בזמן שאנחנו רצים למקלט, זה הסיפור. מה עשו מתחת לפני השטח, בזמן שכולנו הסתכלנו למעלה. כמו בתחילת המלחמה, כשהעם רצה את החטופים, הם גיבשו תכנית איך להפריד בין המשפחות, איך להפוך את המאבק ל-“שמאל”. זה היה הסיפור. כשה-6 נרצחו וכולנו התמוטטנו בפנים, הוא ישב עם סוכני קטאר בלשכה וסיכמו איך להדליף ולטרפד. זה היה הסיפור. השוטרים והמג”בניקים, חלקם בני עשרים, היו עם עיניים פקוחות אך המבט כבוי. מסתכלים על בן אדם, ומתחילים לחשב. איך נכאיב לו, איך הכי טוב שנעיף אותו לקרקע, נשתק אותו. קור. דיוק. טכניקה, עיניים קרות. האנושי נמחק. זה הוסבר, הוכן, תורגל, במשך הרבה זמן. זה הסיפור שלנו. לא איראן, לא אנשים שמתים בערים מטילים באמצע היום. המטרה של המשטרה בהבימה היתה אחת: ציד. אנחנו בסרט עתידני שבו צדים את האזרחים. ההלם לא איפשר לי לתפקד, ואני יודע שאני לא היחיד. ולצידו ידיעה פנימית שקטה וברורה. אנחנו כבר לא האזרחים המסכנים של תחילת 2023. אנחנו נכנסנו מתחת לאלונקה בכל תא בגוף שלנו. אנחנו אלה שנלחמנו על החטופים. לא יכלנו לנשום, לא יכלנו לישון, לא יכלנו לחיות. הגוף שלהם נמק במנהרות ולא יכלנו לשאת את זה. זה מי שאנחנו. קדושת הגוף. קדושת היחיד. קדושת החיים. אם ניאלץ לשחק, נשחק. אבל לא כקורבנות. העומק שלנו, הרוח שלנו, הגיעו לקודש הקודשים של האנושיות. שם אנחנו. בימים אפלים, שלרגע את זה לא נשכח.

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

11,629 Aufrufe • vor 5 Monaten

מכתב פתוח לליאור רז, שמעתי אותך מדבר בהשתאות רבה על החפ"ק של "אחים לנשק" בבית קמה אחרי השבעה באוקטובר ועל "הנרטיב" שאתה מייחס לאנשים שממאנים לשכוח מה היה כאן רגע אחד קטנטן לפני. איני יודעת היכן אתה ממוקם במפה הפוליטית. אני יכולה רק לנחש, אבל אני תוהה אם אתה מדבר מתוך פוזיציה, או שפשוט ניחנת בזכרון קצר במיוחד. משום שלנו, הציבור העצום שמבקר אותם, יש זכרון מצוין. אנחנו לא שכחנו - ואנחנו לא נשכח. לא שכחנו מה חבורת לובשי חולצות הסמליל של "אחים לנשק" עוללה כאן ערב הטבח. לא שכחנו את ההבטחות שנאמרו בשאגה גדולה מעל בימת פודיום ענק, הישר לאוזניו של האויב הקשוב: שינטשו את המטוסים, את הספינות, את חדרי הפיקוד, ושלא יהיה צבא עם. קולט, ליאור? שלא יהיה צבא עם! חומת המגן של הילדים שלנו - במדינה שבה אנחנו מגדלים אותם. לא שכחנו ולא נשכח את ההקראה התקשורתית של היחידות שלא יתייצבו למילואים ערב הטבח, שנשמעה בהתלהבות מבעיתה. "גולני, גולני" זה עדיין מהדהד באוזנינו בצרימה שורפת. אנחנו, בניגוד אליך, לא שכחנו את האיומים, לא שכחנו את הניסיון להפוך את צה"ל מצבא העם לצבא מותנה פוליטית. לא שכחנו את הקריאות לעצור, לשבש, לחסום, למרר את חיי הציבור ולייצר תחושה שמדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה, בשל גחמות טנטרום עלבון קלפי שיצא מכל פרופורציה. לא שכחנו את הבריונות. לא שכחנו את הכאוס. לא שכחנו את המדון, הפילוג והקיטוב ששטפו את הרחובות - ועודם. לא שכחנו את מי שהתנהגו משל המדינה, הצבא, הרחוב, הדגל והדמוקרטיה רשומים בטאבו על שמם. ובעיקר, לא שכחנו את הדבר החמור מכל; שהם השתמשו בחומת המגן של הילדים שלנו, בקדושת השירות הצבאי ובאמון הציבור בצה"ל - כדי להפעיל לחץ פוליטי על ממשלה נבחרת. הם לקחו את המקום הכי קדוש, הכי עדין, הכי שברירי, את הלב הפועם של הקונצנזוס הישראלי - הנכונות להגן על הבית ללא תנאי וללא סייג - והפכו אותו לכלי מיקוח לטובת סחטנות פוליטית. ותקצר היריעה מלמנות את מה שהחבורה הזו עשתה כאן ערב הטבח ואחריו. ואם לא די בכך, כיום הם מנסים להלך אימים באמצעות פיזור תביעות השתקה נגד אזרחים מן השורה, שכל חטאם הוא שהם מסרבים להפסיק להזכיר להם את מה שהם כל כך רוצים שנשכח. אז ליאור היקר, לא. אנחנו לא נסכים לשכתוב ההיסטוריה. אפשר להודות לאדם שחילץ משפחה משדרות - ועדיין לומר את האמת על מלוא הרקורד שבאמתחתו. אפשר לכבד מעשה אנושי בשעת חירום - ועדיין לסרב להפוך אותו למכונת כביסה שמלבינה, ע"ח כאב לאומי. מי שהצית שריפה ביד אחת וביד השנייה אחז במטף, לא הופך בשל כך לגיבור לאומי. ודאי לא כאשר בידיו די אמצעים, קשרים, כסף, תקשורת ואופרציה ממותגת היטב, כדי להפוך כל חמגשית, כל אבטיח וכל צילום שטח לסיפור גבורה מהונדס היטב. יש דברים שאין מספיק מלבינים בעולם כדי להלבין. יש כתמים ששום סרטון מרגש לא ימרק - ויש זכרון ציבורי שלא יימחק, גם אם ינסו לעטוף אותו בעטיפת חפ"ק שפורטת על מיתרי ליבם של בעלי הזכרון הקצרצר. מי שמנסה להנדס את הנרטיב הוא לא מי שמסרב לשכוח, אלא זה שמבקש שאנחנו נשכח. תזכורת קטנה, שהיא אפילו לא קורטוב ממה שהיה כאן.
0:15

מכתב פתוח לליאור רז, שמעתי אותך מדבר בהשתאות רבה על החפ"ק של "אחים לנשק" בבית קמה אחרי השבעה באוקטובר ועל "הנרטיב" שאתה מייחס לאנשים שממאנים לשכוח מה היה כאן רגע אחד קטנטן לפני. איני יודעת היכן אתה ממוקם במפה הפוליטית. אני יכולה רק לנחש, אבל אני תוהה אם אתה מדבר מתוך פוזיציה, או שפשוט ניחנת בזכרון קצר במיוחד. משום שלנו, הציבור העצום שמבקר אותם, יש זכרון מצוין. אנחנו לא שכחנו - ואנחנו לא נשכח. לא שכחנו מה חבורת לובשי חולצות הסמליל של "אחים לנשק" עוללה כאן ערב הטבח. לא שכחנו את ההבטחות שנאמרו בשאגה גדולה מעל בימת פודיום ענק, הישר לאוזניו של האויב הקשוב: שינטשו את המטוסים, את הספינות, את חדרי הפיקוד, ושלא יהיה צבא עם. קולט, ליאור? שלא יהיה צבא עם! חומת המגן של הילדים שלנו - במדינה שבה אנחנו מגדלים אותם. לא שכחנו ולא נשכח את ההקראה התקשורתית של היחידות שלא יתייצבו למילואים ערב הטבח, שנשמעה בהתלהבות מבעיתה. "גולני, גולני" זה עדיין מהדהד באוזנינו בצרימה שורפת. אנחנו, בניגוד אליך, לא שכחנו את האיומים, לא שכחנו את הניסיון להפוך את צה"ל מצבא העם לצבא מותנה פוליטית. לא שכחנו את הקריאות לעצור, לשבש, לחסום, למרר את חיי הציבור ולייצר תחושה שמדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה, בשל גחמות טנטרום עלבון קלפי שיצא מכל פרופורציה. לא שכחנו את הבריונות. לא שכחנו את הכאוס. לא שכחנו את המדון, הפילוג והקיטוב ששטפו את הרחובות - ועודם. לא שכחנו את מי שהתנהגו משל המדינה, הצבא, הרחוב, הדגל והדמוקרטיה רשומים בטאבו על שמם. ובעיקר, לא שכחנו את הדבר החמור מכל; שהם השתמשו בחומת המגן של הילדים שלנו, בקדושת השירות הצבאי ובאמון הציבור בצה"ל - כדי להפעיל לחץ פוליטי על ממשלה נבחרת. הם לקחו את המקום הכי קדוש, הכי עדין, הכי שברירי, את הלב הפועם של הקונצנזוס הישראלי - הנכונות להגן על הבית ללא תנאי וללא סייג - והפכו אותו לכלי מיקוח לטובת סחטנות פוליטית. ותקצר היריעה מלמנות את מה שהחבורה הזו עשתה כאן ערב הטבח ואחריו. ואם לא די בכך, כיום הם מנסים להלך אימים באמצעות פיזור תביעות השתקה נגד אזרחים מן השורה, שכל חטאם הוא שהם מסרבים להפסיק להזכיר להם את מה שהם כל כך רוצים שנשכח. אז ליאור היקר, לא. אנחנו לא נסכים לשכתוב ההיסטוריה. אפשר להודות לאדם שחילץ משפחה משדרות - ועדיין לומר את האמת על מלוא הרקורד שבאמתחתו. אפשר לכבד מעשה אנושי בשעת חירום - ועדיין לסרב להפוך אותו למכונת כביסה שמלבינה, ע"ח כאב לאומי. מי שהצית שריפה ביד אחת וביד השנייה אחז במטף, לא הופך בשל כך לגיבור לאומי. ודאי לא כאשר בידיו די אמצעים, קשרים, כסף, תקשורת ואופרציה ממותגת היטב, כדי להפוך כל חמגשית, כל אבטיח וכל צילום שטח לסיפור גבורה מהונדס היטב. יש דברים שאין מספיק מלבינים בעולם כדי להלבין. יש כתמים ששום סרטון מרגש לא ימרק - ויש זכרון ציבורי שלא יימחק, גם אם ינסו לעטוף אותו בעטיפת חפ"ק שפורטת על מיתרי ליבם של בעלי הזכרון הקצרצר. מי שמנסה להנדס את הנרטיב הוא לא מי שמסרב לשכוח, אלא זה שמבקש שאנחנו נשכח. תזכורת קטנה, שהיא אפילו לא קורטוב ממה שהיה כאן.

Amalia Ozer

14,063 Aufrufe • vor 3 Monaten

שלושה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "הטייסים, הגיבורים שלנו, שכבר אמרו מזמן: ‘אנחנו בשביל דיקטטורה לא נטוס לאיראן’ [לתקוף את מתקני הגרעין], הם הגיבורים האמיתיים" ב-24 ביוני 2023, האלוף (במיל.) נׂעם תִּיבּוֹן, הנימנה על ראשי קבוצת "חומת מגן לדמוקרטיה" המשתתפת במחאה נגד הרפורמה המשפטית, נשא נאום בהפגנה בכיכר חורב בחיפה, בה שיבח את הטייסים אשר הודיעו על כוונתם להפסיק את התנדבות לשירות מילואים כביטוי להתנגדותם למדיניות הממשלה. להלן נאומו של נעם תיבון: "ערב טוב, לוחמות ולוחמים. זה כבוד אדיר בשבילי להשתתף בהפגנה האדירה שלכם, ששומעים אותה בכל הצפון. הממשלה הרעה הזאת פוגעת בביטחון של כולנו. פוגעת במדינת ישראל. הנאשם [ראש הממשלה בנימין] נתניהו מדבר הרבה על האתגר האיראני, כי בתקופתו איראן שואפת לגרעין. אבל תנו לי להסביר לכם מה זה אומר מוכנות לאתגר האיראני. "דבר ראשון, שיתוף פעולה ותיאום מלא עם ארה"ב, אבל את ביבי [נתניהו], [הנשיא האמריקני ג'ו] ביידן אינו מזמין בגלל ההפיכה המשטרית, והוא גם לא יזמין אותו. "הדבר השני, זה צה"ל במיטבו. אבל הטייסים, הגיבורים שלנו, שכבר אמרו מזמן: ‘אנחנו בשביל דיקטטורה לא נטוס לאיראן’, הם הגיבורים האמיתיים. "והדבר האחרון, חברים, מלחמות דורשות עם מאוחד, והממשלה הרעה הזאתי נלחמת בעם שלנו, נלחמת במדינה שלנו, ואנחנו לא ניתן לה לנצח. "אני רוצה לדבר על משהו שכואב לי מאוד באופן אישי. אני אבא לקצין בצבא, ואני יודע שכאן עומדים בקהל עשרות ששירתו בצבא, שהילדים שלהם, והנכדים שלהם משרתים בצבא, לפני קצת יותר משבועיים, נהרגו לנו שני לוחמים ולוחמת בתקרית קשה בדרום. עוד לפני שקברו אותם, הנבלות, הביביסטים, בערוץ 14 שפכו את דמם. בושה! בושה! אתם יודעים משהו? אף שר לא גינה. אף שר לא גינה. ואני רוצה כאן להזכיר לשפן [שר הביטחון יואב] גלנט. אתה שר הביטחון בגללנו, לא בגלל ביבי. איך שאתה לא מגנה דבר כזה, יא פחדן? "אתם יודעים, ביטחון זה גם ביטחון אישי. וביטחון אישי זה היה הטיקט שעליו דיברו נתניהו ו[בצלאל] סמוטריץ' ו[איתמר] בן גביר, שרקדו על הדם כל הזמן בממשלה הקודמת. אז ממשלה הזאתי יש יותר פיגועים, יותר הרוגים בפיגועים, החברה שלנו מדממת, בכל מקום יש אלימות, ובן גביר, שר הפיתות, עסוק רק בדבר אחד, להרוס את המשטרה, להרוס את המשטרה. "ואני רוצה מכאן לשלוח את המסר למליציות של נוער הגבעות שעושים פוגרומים ביהודה ושומרון: אתם לא חלק מהעם שלנו. אנחנו לא נסכים לברדק הזה. אתם לא חלק מהעם שלנו. "חברים, כשאנחנו מאוחדים, אנחנו מנצחים. ככה ניצחנו בכנסת, ככה ניצחנו בלשכת עורכי הדין, וככה אנחנו ננצח גם במאבק הזה. אנחנו ננצח את הרעים האלה. ננצח אותם. "חיפאים, חיפאים אדירים, אני מצדיע לכם. היה לי כבוד גדול להיות פה איתכם". סימוכין:
0:13

שלושה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "הטייסים, הגיבורים שלנו, שכבר אמרו מזמן: ‘אנחנו בשביל דיקטטורה לא נטוס לאיראן’ [לתקוף את מתקני הגרעין], הם הגיבורים האמיתיים" ב-24 ביוני 2023, האלוף (במיל.) נׂעם תִּיבּוֹן, הנימנה על ראשי קבוצת "חומת מגן לדמוקרטיה" המשתתפת במחאה נגד הרפורמה המשפטית, נשא נאום בהפגנה בכיכר חורב בחיפה, בה שיבח את הטייסים אשר הודיעו על כוונתם להפסיק את התנדבות לשירות מילואים כביטוי להתנגדותם למדיניות הממשלה. להלן נאומו של נעם תיבון: "ערב טוב, לוחמות ולוחמים. זה כבוד אדיר בשבילי להשתתף בהפגנה האדירה שלכם, ששומעים אותה בכל הצפון. הממשלה הרעה הזאת פוגעת בביטחון של כולנו. פוגעת במדינת ישראל. הנאשם [ראש הממשלה בנימין] נתניהו מדבר הרבה על האתגר האיראני, כי בתקופתו איראן שואפת לגרעין. אבל תנו לי להסביר לכם מה זה אומר מוכנות לאתגר האיראני. "דבר ראשון, שיתוף פעולה ותיאום מלא עם ארה"ב, אבל את ביבי [נתניהו], [הנשיא האמריקני ג'ו] ביידן אינו מזמין בגלל ההפיכה המשטרית, והוא גם לא יזמין אותו. "הדבר השני, זה צה"ל במיטבו. אבל הטייסים, הגיבורים שלנו, שכבר אמרו מזמן: ‘אנחנו בשביל דיקטטורה לא נטוס לאיראן’, הם הגיבורים האמיתיים. "והדבר האחרון, חברים, מלחמות דורשות עם מאוחד, והממשלה הרעה הזאתי נלחמת בעם שלנו, נלחמת במדינה שלנו, ואנחנו לא ניתן לה לנצח. "אני רוצה לדבר על משהו שכואב לי מאוד באופן אישי. אני אבא לקצין בצבא, ואני יודע שכאן עומדים בקהל עשרות ששירתו בצבא, שהילדים שלהם, והנכדים שלהם משרתים בצבא, לפני קצת יותר משבועיים, נהרגו לנו שני לוחמים ולוחמת בתקרית קשה בדרום. עוד לפני שקברו אותם, הנבלות, הביביסטים, בערוץ 14 שפכו את דמם. בושה! בושה! אתם יודעים משהו? אף שר לא גינה. אף שר לא גינה. ואני רוצה כאן להזכיר לשפן [שר הביטחון יואב] גלנט. אתה שר הביטחון בגללנו, לא בגלל ביבי. איך שאתה לא מגנה דבר כזה, יא פחדן? "אתם יודעים, ביטחון זה גם ביטחון אישי. וביטחון אישי זה היה הטיקט שעליו דיברו נתניהו ו[בצלאל] סמוטריץ' ו[איתמר] בן גביר, שרקדו על הדם כל הזמן בממשלה הקודמת. אז ממשלה הזאתי יש יותר פיגועים, יותר הרוגים בפיגועים, החברה שלנו מדממת, בכל מקום יש אלימות, ובן גביר, שר הפיתות, עסוק רק בדבר אחד, להרוס את המשטרה, להרוס את המשטרה. "ואני רוצה מכאן לשלוח את המסר למליציות של נוער הגבעות שעושים פוגרומים ביהודה ושומרון: אתם לא חלק מהעם שלנו. אנחנו לא נסכים לברדק הזה. אתם לא חלק מהעם שלנו. "חברים, כשאנחנו מאוחדים, אנחנו מנצחים. ככה ניצחנו בכנסת, ככה ניצחנו בלשכת עורכי הדין, וככה אנחנו ננצח גם במאבק הזה. אנחנו ננצח את הרעים האלה. ננצח אותם. "חיפאים, חיפאים אדירים, אני מצדיע לכם. היה לי כבוד גדול להיות פה איתכם". סימוכין:

Jonathan D. Halevi

24,680 Aufrufe • vor 1 Jahr

זיו מלצר הוא אחד היזמים של חברת Hello Heart, סטארטאפ שהוא לא רק הצלחה מפוארת, הוא דוגמא מדהימה לכל מה שהחברה הישראלית הליברלית הצליחה להיות. Hello Heart מצילה חיים! היא עוזרת לאנשים בכל העולם לחזות בעיות לב ולמנוע התקפי לב על ידי אפליקציה דיגיטלית שאוספת דאטה ויודעת לנבא מצבים מסכני חיים - כל כך יעילה שבארה״ב המעסיק משלם לעובד כדי להשתמש בה! סטארטאפ שמעסיק מאות עובדים. גייס כבר 140 מיליון דולר, משקיעים מהליגה הלאומית של סיליקון וואלי. הכנסות של עשרות מיליונים בשנה. גאווה ישראלית. חברה שפרצה לחו״ל בתחום לא קל. טכנולוגיה כחול לבן, מיטב המוחות של החברה הישראלית, פורצת דרך, כל מה שהמשק הישראלי רוצה להיות, כל מה שהחזון הציוני רוצה להיות. בכל העולם באים ללמוד מאיתנו איך להקים חברות מפוארות כאלה. אבל מכונת הרעל והחורבן, מכונה שמשתמשת בשנאה כדי לחרב את היסודות הליברלים של המפעל המדהים שבנינו פה, המכונה הזאת עובדת בלגרום לאנשים לתעב יזמים כמו זיו מלצר. במקום להפוך אותו לפנים היפות של הארץ הזאת, לדוגמא ומופת של ישראל החדשה, הם הפכו אותו ל״פריבילגי״, הפכו אותו למטרה. ככה עובדת השיטה. אדם שבעשר אצבעות בנה פה חברת טכנולוגיה למופת - הם מחנכים ציבור שלם לתעב אותו. לפרק ולרסק את כל הערכים שמהם נוצרים גיבורים כמו זיו מלצר. הם יהפכו אותו ל״פריבילגי״. יספרו שהצליח רק כי חבר מביא חבר. הוא לבן, הם יסיתו. אשכנזי או מחובר או נייד או אחד מ״הקליקה״ - יהפכו אותו לאוייב. לפרק את כל המפעל הישראלי: של עשייה של טכנולוגיה של חינוך של אקדמיה - כל מה שצריך להיות הדגל שלנו, שחייב לחלחל לכל השדרה של החברה הישראלית. גם את זה הם הפכו למוקד של שנאה. יזם. איש עשייה. עומד בהפגנה וזורק בקבוק מים למפגינים. נעצר בברוטאליות בלתי נתפסת. שוטרים שכבר למדו לתעב מכל הלב את הליברליות הישראלית, שהסיתו אותם נגד כל מה שהיא מייצגת, חונקים אותו באלימות מעוררת קבס. כשאדם כמו זיו מלצר נעצר ככה לאור היום (והתמונות האלה רצות בכל תעשיית ההייטק בעולם), כשטייסים, בוגרי סיירות, יזמים מצליחים בכל תחומי החברה, אקדמאים, רופאים, מדענים - כשהאנשים האלה הופכים להיות אוייבים מבית, הממשלה מכריזה בעצם מלחמת חורמה בישראליות. בלב ליבו של האתוס הישראלי. תוקפת את טובי בניה. את אלה שתרמו ועשו ויזמו ונשאו בנטל - זאת מלחמת חורמה בכל מה שישראל מייצגת. השנאה מאכלת פה כל חלקה טובה. הם רוצים להחליף אתוס. גיבורי השעה הם יהודים קנאים, גזענים, מנרמלי שחיתות, בריוני כלכלת מקורבים, שונאי הארץ. הכל כדי להפוך את ישראל למדינה יהודית ולא דמוקרטית. קנאית. מסוכסכת. אלימה. שהגיבורים שלה הולכים לשרוף את חווארה בזמן שהיזמים שלה מבלים בתאי מעצר. משטר שכולא את זיו מלצר באלימות נוראית כזאת איבד לגיטימציה בציבור הישראלי. לא יעזרו אלף מכונות רעל. הקלפים נחשפו. הם על השולחן. אנחנו התעוררנו. ואנחנו ננצח
0:11

זיו מלצר הוא אחד היזמים של חברת Hello Heart, סטארטאפ שהוא לא רק הצלחה מפוארת, הוא דוגמא מדהימה לכל מה שהחברה הישראלית הליברלית הצליחה להיות. Hello Heart מצילה חיים! היא עוזרת לאנשים בכל העולם לחזות בעיות לב ולמנוע התקפי לב על ידי אפליקציה דיגיטלית שאוספת דאטה ויודעת לנבא מצבים מסכני חיים - כל כך יעילה שבארה״ב המעסיק משלם לעובד כדי להשתמש בה! סטארטאפ שמעסיק מאות עובדים. גייס כבר 140 מיליון דולר, משקיעים מהליגה הלאומית של סיליקון וואלי. הכנסות של עשרות מיליונים בשנה. גאווה ישראלית. חברה שפרצה לחו״ל בתחום לא קל. טכנולוגיה כחול לבן, מיטב המוחות של החברה הישראלית, פורצת דרך, כל מה שהמשק הישראלי רוצה להיות, כל מה שהחזון הציוני רוצה להיות. בכל העולם באים ללמוד מאיתנו איך להקים חברות מפוארות כאלה. אבל מכונת הרעל והחורבן, מכונה שמשתמשת בשנאה כדי לחרב את היסודות הליברלים של המפעל המדהים שבנינו פה, המכונה הזאת עובדת בלגרום לאנשים לתעב יזמים כמו זיו מלצר. במקום להפוך אותו לפנים היפות של הארץ הזאת, לדוגמא ומופת של ישראל החדשה, הם הפכו אותו ל״פריבילגי״, הפכו אותו למטרה. ככה עובדת השיטה. אדם שבעשר אצבעות בנה פה חברת טכנולוגיה למופת - הם מחנכים ציבור שלם לתעב אותו. לפרק ולרסק את כל הערכים שמהם נוצרים גיבורים כמו זיו מלצר. הם יהפכו אותו ל״פריבילגי״. יספרו שהצליח רק כי חבר מביא חבר. הוא לבן, הם יסיתו. אשכנזי או מחובר או נייד או אחד מ״הקליקה״ - יהפכו אותו לאוייב. לפרק את כל המפעל הישראלי: של עשייה של טכנולוגיה של חינוך של אקדמיה - כל מה שצריך להיות הדגל שלנו, שחייב לחלחל לכל השדרה של החברה הישראלית. גם את זה הם הפכו למוקד של שנאה. יזם. איש עשייה. עומד בהפגנה וזורק בקבוק מים למפגינים. נעצר בברוטאליות בלתי נתפסת. שוטרים שכבר למדו לתעב מכל הלב את הליברליות הישראלית, שהסיתו אותם נגד כל מה שהיא מייצגת, חונקים אותו באלימות מעוררת קבס. כשאדם כמו זיו מלצר נעצר ככה לאור היום (והתמונות האלה רצות בכל תעשיית ההייטק בעולם), כשטייסים, בוגרי סיירות, יזמים מצליחים בכל תחומי החברה, אקדמאים, רופאים, מדענים - כשהאנשים האלה הופכים להיות אוייבים מבית, הממשלה מכריזה בעצם מלחמת חורמה בישראליות. בלב ליבו של האתוס הישראלי. תוקפת את טובי בניה. את אלה שתרמו ועשו ויזמו ונשאו בנטל - זאת מלחמת חורמה בכל מה שישראל מייצגת. השנאה מאכלת פה כל חלקה טובה. הם רוצים להחליף אתוס. גיבורי השעה הם יהודים קנאים, גזענים, מנרמלי שחיתות, בריוני כלכלת מקורבים, שונאי הארץ. הכל כדי להפוך את ישראל למדינה יהודית ולא דמוקרטית. קנאית. מסוכסכת. אלימה. שהגיבורים שלה הולכים לשרוף את חווארה בזמן שהיזמים שלה מבלים בתאי מעצר. משטר שכולא את זיו מלצר באלימות נוראית כזאת איבד לגיטימציה בציבור הישראלי. לא יעזרו אלף מכונות רעל. הקלפים נחשפו. הם על השולחן. אנחנו התעוררנו. ואנחנו ננצח

Ran Harnevo

147,093 Aufrufe • vor 3 Jahren

עדכון אופטימי לסוף השבוע. השבוע אחת המפגינות פגשה את טופזון מתגלגל לאיטו לעבר מצודת זאב. לקח לי שניה לעכל את האירוע, אבל פתאום הבנתי - מממן החמאס ננטש. אוריך, פלדשטיין, ברוורמן, איינהורן וכל שאר הקטארים מרוסקים. חלקם עתידים לבלות יותר מעשור בכלא באשמת פגיעה בבטחון המדינה. השיכורה והמסומם ברחו לפלורידה. מממן החמאס נשאר עם טופזון. אני לא אוהב להעליב, אבל בואו נאמר שטופזון הוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר ושרק הוא נשאר! חצי שנה לפני בחירות ומממן החמאס יוצא לקמפיין עם טלי גוטליב, קרעי, קיש וטופזון? נתניהו שאני הכרתי לפני שנים לא היו מוכן לשבת איתם באותו החדר - ללמדכם כמה מממן החמאס נואש ועד כמה הוא איבד קשר עם המציאות! האירוע המרכזי של השבוע לא קרה עם האייתולות של איראן, אלא עם האייתולות של בני ברק. מממן החמאס ודרעי כל כך נואשים עד שניסו לפצל את יהדות התורה. התוצאה? הם הפכו את האדמו"ר מבעלזא ל"כויפר", ופגשו את את האדמו"ר מגור ואת שאר חברי מועצת גדולי התורה כשהם עצבנים במיוחד. היום הם פרסמו באופן רשמי ש"כל חוק שהוא לא תורתו אומנותו פסול וחובה להתנגד לו, ובוודאי שאסור להסכים ליעדים וסנקציות". בקיצור, לא יהיה שום חוק למעט "נמות ולא נתגייס". לא יהיה תקציב. ממשלת "חמאס הוא נכס" נפחה את נשמתה. תם הטקס. מכאן והלאה הבחירות זה רק עניין של תזמון ומסגור. אנחנו מגיעים לבחירות אחרי שנתיים בהם כמעט לא היה שינוי בסקרים. האופוזיציה עם 70 מנדטים לערך והקואליציה עם 50 מנדטים לערך. אין תנועות בין הגושים. מי שלא עבר צד אחרי טבח נתניהו בטוח שלא יעבור עכשיו. מממן החמאס קורא סקרים יותר טוב מכולנו והוא יודע שאין לו סיכוי בבחירות. האסטרטגיה היחידה שלו היא לשתול סוכנים כפולים בצד השני. ראינו אותו עושה את זה עם שיקלי ועם סילמן. ראינו אותו עושה את זה עם 0ער ואלקין. ראינו אותו עושה את זה עם הנדל ועם אורלי לוי. הפטנט ידוע. מממן החמאס עובד יום ולילה כדי לשתול סוכנים כפולים ב-"מפלגות ריאליטי", לפצל מפלגות קטנות כדי שלא יעברו את אחוז החסימה (כמו שעשה עם בל"ד), ולהקים מפלגות חדשות כדי שיגנבו קולות / יגרמו לאיבוד קולות. זאת הדרך היחידה של מממן החמאס לנצח את הבחירות הקרובות. כאן מגיע החלק שלנו. אתם, המיליונים שיצאו לרחובות, אתם חייבים לדאוג שזה לא יקרה! כמובן שאני רוצה שתיתפקדו ושתצביעו לדמוקרטים, אבל גם אם אתם מעדיפים מפלגה אחרת - חשוב שתשאלו את עצמכם 100 פעמים מה הסיכוי שפלוני אלמוני הוא השיקלי החדש? מה הסיכוי שהגברת היא אורלי לוי החדשה? מה הסיכוי שהאדון יהפוך לגנץ? אסור, פשוט אסור להצביע למפלגה שיש בה חשש, אפילו קל שבקלים, שאפילו אחד מאנשיה ימצא את עצמו יושב עם מממן החמאס! זאת השאלה שכל מצביע ומצביעה חייבים לשאול את עצמם אלף פעמים. אנחנו חייבים להסביר את זה לכל מי שמוכן לשמוע! להסביר שוב ושוב! אנחנו קרובים מאוד לתיקון היסטורי! אוי לנו אם ניפול שוב לתהום בגלל סוכנים כפולים שחותמים בשידור חי על "התחייבות" ואז תמורת שוחד פוליטי מרסקים את ישראל! אנחנו, כולנו, חייבים להיות נחושים ולזהות אנשים שעלולים להיות סוכנים כפולים! אני מאמין בלב שלם שאנחנו מסוגלים, אבל אסור לנו למצמץ אפילו לשניה אחת! אנחנו חייבים לשתף, לשכנע, להסביר ולהגיע לכל איש ואישה אשר רוצים להציל את ישראל מידי מממן החמאס ומידי ממשלת "נמות ולא נתגייס". התיקון ההיסטורי תלוי רק בנחישות שלנו! שבת שלום, עמי דרור
0:19

עדכון אופטימי לסוף השבוע. השבוע אחת המפגינות פגשה את טופזון מתגלגל לאיטו לעבר מצודת זאב. לקח לי שניה לעכל את האירוע, אבל פתאום הבנתי - מממן החמאס ננטש. אוריך, פלדשטיין, ברוורמן, איינהורן וכל שאר הקטארים מרוסקים. חלקם עתידים לבלות יותר מעשור בכלא באשמת פגיעה בבטחון המדינה. השיכורה והמסומם ברחו לפלורידה. מממן החמאס נשאר עם טופזון. אני לא אוהב להעליב, אבל בואו נאמר שטופזון הוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר ושרק הוא נשאר! חצי שנה לפני בחירות ומממן החמאס יוצא לקמפיין עם טלי גוטליב, קרעי, קיש וטופזון? נתניהו שאני הכרתי לפני שנים לא היו מוכן לשבת איתם באותו החדר - ללמדכם כמה מממן החמאס נואש ועד כמה הוא איבד קשר עם המציאות! האירוע המרכזי של השבוע לא קרה עם האייתולות של איראן, אלא עם האייתולות של בני ברק. מממן החמאס ודרעי כל כך נואשים עד שניסו לפצל את יהדות התורה. התוצאה? הם הפכו את האדמו"ר מבעלזא ל"כויפר", ופגשו את את האדמו"ר מגור ואת שאר חברי מועצת גדולי התורה כשהם עצבנים במיוחד. היום הם פרסמו באופן רשמי ש"כל חוק שהוא לא תורתו אומנותו פסול וחובה להתנגד לו, ובוודאי שאסור להסכים ליעדים וסנקציות". בקיצור, לא יהיה שום חוק למעט "נמות ולא נתגייס". לא יהיה תקציב. ממשלת "חמאס הוא נכס" נפחה את נשמתה. תם הטקס. מכאן והלאה הבחירות זה רק עניין של תזמון ומסגור. אנחנו מגיעים לבחירות אחרי שנתיים בהם כמעט לא היה שינוי בסקרים. האופוזיציה עם 70 מנדטים לערך והקואליציה עם 50 מנדטים לערך. אין תנועות בין הגושים. מי שלא עבר צד אחרי טבח נתניהו בטוח שלא יעבור עכשיו. מממן החמאס קורא סקרים יותר טוב מכולנו והוא יודע שאין לו סיכוי בבחירות. האסטרטגיה היחידה שלו היא לשתול סוכנים כפולים בצד השני. ראינו אותו עושה את זה עם שיקלי ועם סילמן. ראינו אותו עושה את זה עם 0ער ואלקין. ראינו אותו עושה את זה עם הנדל ועם אורלי לוי. הפטנט ידוע. מממן החמאס עובד יום ולילה כדי לשתול סוכנים כפולים ב-"מפלגות ריאליטי", לפצל מפלגות קטנות כדי שלא יעברו את אחוז החסימה (כמו שעשה עם בל"ד), ולהקים מפלגות חדשות כדי שיגנבו קולות / יגרמו לאיבוד קולות. זאת הדרך היחידה של מממן החמאס לנצח את הבחירות הקרובות. כאן מגיע החלק שלנו. אתם, המיליונים שיצאו לרחובות, אתם חייבים לדאוג שזה לא יקרה! כמובן שאני רוצה שתיתפקדו ושתצביעו לדמוקרטים, אבל גם אם אתם מעדיפים מפלגה אחרת - חשוב שתשאלו את עצמכם 100 פעמים מה הסיכוי שפלוני אלמוני הוא השיקלי החדש? מה הסיכוי שהגברת היא אורלי לוי החדשה? מה הסיכוי שהאדון יהפוך לגנץ? אסור, פשוט אסור להצביע למפלגה שיש בה חשש, אפילו קל שבקלים, שאפילו אחד מאנשיה ימצא את עצמו יושב עם מממן החמאס! זאת השאלה שכל מצביע ומצביעה חייבים לשאול את עצמם אלף פעמים. אנחנו חייבים להסביר את זה לכל מי שמוכן לשמוע! להסביר שוב ושוב! אנחנו קרובים מאוד לתיקון היסטורי! אוי לנו אם ניפול שוב לתהום בגלל סוכנים כפולים שחותמים בשידור חי על "התחייבות" ואז תמורת שוחד פוליטי מרסקים את ישראל! אנחנו, כולנו, חייבים להיות נחושים ולזהות אנשים שעלולים להיות סוכנים כפולים! אני מאמין בלב שלם שאנחנו מסוגלים, אבל אסור לנו למצמץ אפילו לשניה אחת! אנחנו חייבים לשתף, לשכנע, להסביר ולהגיע לכל איש ואישה אשר רוצים להציל את ישראל מידי מממן החמאס ומידי ממשלת "נמות ולא נתגייס". התיקון ההיסטורי תלוי רק בנחישות שלנו! שבת שלום, עמי דרור

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

21,433 Aufrufe • vor 8 Monaten

תעשו לי טובה, תעצרו שתי דקות ותקראו משהו שאין מצב שאנחנו כאזרחים פה לא מכירים ולא שומעים. לצערי, בתקשורת הישראלית לא יביאו את הסיפור הזה כי מנסים להשתיק, למרות שיש תיעוד ושמות ופרצופים. אז קראו ועזרו לי להפיץ: ביום חמישי האחרון, התרחש אירוע מזעזע ומטורף בדרום בקעת הירדן, בחווה שנקרית תל תלפיות, שאתם חייבים לדעת עליו. מביאה לכם עדות של אחד הנערים, פלוס שני סרטוני תיעוד (יש לי עוד כמה עדויות, אבל חוסכת מכם) "יצאתי למרעה צהריים. אחרי כשעה, אני רואה רכב של מגב עולה לכיוון הגבעה. תוך כדי, ערבים התחילו להתקדם לכיווננו ולעשות חסמים על ציר הגישה. הם קלטו שאני עם העדר, ועלו לכיווני. צילמתי אותם. ערבי אחד דחף אותי. נפלתי ונפל לי הטלפון מהיד. הם התחילו להרביץ לי. לתקוף באבנים. הגנתי על עצמי כמה שיכולתי. אחרי כמה דק' כולם ברחו לכפר. הם לקחו איתם את הפלאפון שלי. הגיע הרכב של מגב שהיה בגבעה. במקום לעצור אותם הוא חזר לנסות להביא צו מינהלי לאחד מתושבי הגבעה! נשארתי במרעה. אני שומע צעקות מלמעלה. אני עולה ורואה מגבניקים יורים רימוני הלם וגז על החבר'ה שלנו ומנסים לעצור את אחד המתיישבים שרוצים להביא לו צו מינהלי. אני מגיע למגבניק שנשאר לשמור על הרכב ושואל אותו- למה אתם עושים את זה? לכו תיכנסו לבית הזה שלקח לי את הטלפון ותפסו את הפורעים שהרביצו לי! הוא אומר לי אתה צודק. סליחה. פתאום אני מבחין שנדלקה שרפה מהרימוני הלם שהם זרקו. אני רץ לכבות אותה. ואז אני רואה חיילים שהתחילו לירות לכיווני ולכיוון עוד מישהו ירי חי! אנחנו בורחים לכיוון אש קודש... אני שומע בדרך שערבים שרפו לנו את עמדת השמירה. אני רץ לצד שני של הגבעה, ומגבניקים רצים אחרי ומנסים לעצור אותי. אני רואה עשרות ערבים עולים לחווה ורכב של ערבים בכניסה לחוה. (בדיעבד מסתבר שבטלגרמים של הכפרים הם הזעיקו את כולם וקראו לחברה לבוא לפרוע בנו). היינו שם בקושי כמה בחורים. בנס הערבים הסתובבו ונשארו למטה ולא עלו אלינו. עמדנו שם שעתיים שערבים לא יעלו לשרוף את הגבעה. אחרי שעתיים הגיעו עוד חבר'ה לתגבר ולשמור על הגבעה. עולה סוואנה בעליה, פורקים ממנה איזה 7 חיילים. מתחילים לירות עלינו אש חיה!!! חלק מהחיילים כורעים חלק בעמידה. אני צועק להם "אנחנו יהודים! אנחנו יהודים!" כולם צעקו להם. "אנחנו יהודים!!" לא היה אכפת להם. הם המשיכו לירות עלינו ירי חי. לא רציתי שיפגעו במישהו נשארתי במקום. הרמתי ידיים וירדתי לברכיים. צעקתי לו "אל תירה בי! באמא שלך אל תירה בי!" כל החיילים שם כאילו ראו את הטרף שרצו לקבל והשכיבו אותי על הריצפה. הרביצו לי עם קני הנשק כשיש כדור בקנה!! שמו לי פלנלית על העיניים, שמו לי אזיקון על הידיים מאחורי הגב. נתנו לי אגרופים ובעיטות נמרצות. אמרו לי 'קום קום תתחיל לזוז לכיוון הסוואנה'. אני אומר להם שאני לא רואה כלום אני לא יכול ללכת. אני על צלע על ההר. הם פשוט גררו אותי על הסלעים. העלו אותי על הציר למעלה, ליד הסוואנה. השכיבו אותי על הרצפה והתחילו לתת לי בעיטות. הם העלו אותי לסוואנה. השכיבו אותי ברגליים שלהם. דרכו עלי. ובזמן שהם מרביצים לי. מתקשרים לינון בעל החווה ואומרים לו- "תבוא לפה אם אתה גבר, עוד רגע הוא מת. ואם אתה רוצה שיישאר ממנו משהו תבוא לכאן".. במשך שעה בתוך הסוואנה הם מפוצצים אותי מכות רצח. אחד החיילים תפס אותי באף והתחיל לנענע אותי בסוואנה והוא אמר אני אשבור לך את האף. הקצין שם אומר לחייל אחד "אני אתן לך אישור לשבור לו את השיניים ונגיד שהוא נפל בדרך". (יש לי תמונה ושם של אותו קצין) הם פירקו אותי באגרופים, אמרו לי שאני יותר גרוע מפלסטיני ושהם שונאים אותי יותר מפלסטיני. אמרו שבפלסטינים הם פשוט נותנים כדור בראש ואותנו הם יהרגו במכות. לאט לאט. החיילים שהתעללו בי היו כל הזמן רעולי פנים ולא הסכימו להגיד את השמות שלהם, אבל זיהיתי את הקצין שאמר לי תוך כדי התעללות שזאת מילה מול מילה. " למי יאמינו לך או לי שאני קצין???" (את הדרגה שומרת אצלי) אחרי שעה שהייתי שם. הם העבירו אותי למגבניקים. המגבניקים אחרי ששמעו מה עברתי, אמרו שהם מבקשים סליחה וזה לא אנושי איך שהחיילים האלו התנהגו. המגבניקים לקחו אותי לתחנת משטרה באריאל, שם חקרו אותי ושיחררו אותי. כל הגוף שלי שבור וכואב מהמכות שקיבלתי". בסרטונים: המחבלים שתקפו אותי, את חלקם רואים עוד עם אבנים בידיים, רגע לפני שברחו. אף אחד מהם לא נעצר. את הירי כיוונו אלינו. בסרטון השני רואים את האש שנדלקה מהירי של החיילים. אם היינו ערבים שמקבלים יחס כזה, כל הרועי שרונים ושאר כתבי תשקורת היו מצייצים אלף ציוצים. הדם שלנו הפקר! שתפו!
0:18

תעשו לי טובה, תעצרו שתי דקות ותקראו משהו שאין מצב שאנחנו כאזרחים פה לא מכירים ולא שומעים. לצערי, בתקשורת הישראלית לא יביאו את הסיפור הזה כי מנסים להשתיק, למרות שיש תיעוד ושמות ופרצופים. אז קראו ועזרו לי להפיץ: ביום חמישי האחרון, התרחש אירוע מזעזע ומטורף בדרום בקעת הירדן, בחווה שנקרית תל תלפיות, שאתם חייבים לדעת עליו. מביאה לכם עדות של אחד הנערים, פלוס שני סרטוני תיעוד (יש לי עוד כמה עדויות, אבל חוסכת מכם) "יצאתי למרעה צהריים. אחרי כשעה, אני רואה רכב של מגב עולה לכיוון הגבעה. תוך כדי, ערבים התחילו להתקדם לכיווננו ולעשות חסמים על ציר הגישה. הם קלטו שאני עם העדר, ועלו לכיווני. צילמתי אותם. ערבי אחד דחף אותי. נפלתי ונפל לי הטלפון מהיד. הם התחילו להרביץ לי. לתקוף באבנים. הגנתי על עצמי כמה שיכולתי. אחרי כמה דק' כולם ברחו לכפר. הם לקחו איתם את הפלאפון שלי. הגיע הרכב של מגב שהיה בגבעה. במקום לעצור אותם הוא חזר לנסות להביא צו מינהלי לאחד מתושבי הגבעה! נשארתי במרעה. אני שומע צעקות מלמעלה. אני עולה ורואה מגבניקים יורים רימוני הלם וגז על החבר'ה שלנו ומנסים לעצור את אחד המתיישבים שרוצים להביא לו צו מינהלי. אני מגיע למגבניק שנשאר לשמור על הרכב ושואל אותו- למה אתם עושים את זה? לכו תיכנסו לבית הזה שלקח לי את הטלפון ותפסו את הפורעים שהרביצו לי! הוא אומר לי אתה צודק. סליחה. פתאום אני מבחין שנדלקה שרפה מהרימוני הלם שהם זרקו. אני רץ לכבות אותה. ואז אני רואה חיילים שהתחילו לירות לכיווני ולכיוון עוד מישהו ירי חי! אנחנו בורחים לכיוון אש קודש... אני שומע בדרך שערבים שרפו לנו את עמדת השמירה. אני רץ לצד שני של הגבעה, ומגבניקים רצים אחרי ומנסים לעצור אותי. אני רואה עשרות ערבים עולים לחווה ורכב של ערבים בכניסה לחוה. (בדיעבד מסתבר שבטלגרמים של הכפרים הם הזעיקו את כולם וקראו לחברה לבוא לפרוע בנו). היינו שם בקושי כמה בחורים. בנס הערבים הסתובבו ונשארו למטה ולא עלו אלינו. עמדנו שם שעתיים שערבים לא יעלו לשרוף את הגבעה. אחרי שעתיים הגיעו עוד חבר'ה לתגבר ולשמור על הגבעה. עולה סוואנה בעליה, פורקים ממנה איזה 7 חיילים. מתחילים לירות עלינו אש חיה!!! חלק מהחיילים כורעים חלק בעמידה. אני צועק להם "אנחנו יהודים! אנחנו יהודים!" כולם צעקו להם. "אנחנו יהודים!!" לא היה אכפת להם. הם המשיכו לירות עלינו ירי חי. לא רציתי שיפגעו במישהו נשארתי במקום. הרמתי ידיים וירדתי לברכיים. צעקתי לו "אל תירה בי! באמא שלך אל תירה בי!" כל החיילים שם כאילו ראו את הטרף שרצו לקבל והשכיבו אותי על הריצפה. הרביצו לי עם קני הנשק כשיש כדור בקנה!! שמו לי פלנלית על העיניים, שמו לי אזיקון על הידיים מאחורי הגב. נתנו לי אגרופים ובעיטות נמרצות. אמרו לי 'קום קום תתחיל לזוז לכיוון הסוואנה'. אני אומר להם שאני לא רואה כלום אני לא יכול ללכת. אני על צלע על ההר. הם פשוט גררו אותי על הסלעים. העלו אותי על הציר למעלה, ליד הסוואנה. השכיבו אותי על הרצפה והתחילו לתת לי בעיטות. הם העלו אותי לסוואנה. השכיבו אותי ברגליים שלהם. דרכו עלי. ובזמן שהם מרביצים לי. מתקשרים לינון בעל החווה ואומרים לו- "תבוא לפה אם אתה גבר, עוד רגע הוא מת. ואם אתה רוצה שיישאר ממנו משהו תבוא לכאן".. במשך שעה בתוך הסוואנה הם מפוצצים אותי מכות רצח. אחד החיילים תפס אותי באף והתחיל לנענע אותי בסוואנה והוא אמר אני אשבור לך את האף. הקצין שם אומר לחייל אחד "אני אתן לך אישור לשבור לו את השיניים ונגיד שהוא נפל בדרך". (יש לי תמונה ושם של אותו קצין) הם פירקו אותי באגרופים, אמרו לי שאני יותר גרוע מפלסטיני ושהם שונאים אותי יותר מפלסטיני. אמרו שבפלסטינים הם פשוט נותנים כדור בראש ואותנו הם יהרגו במכות. לאט לאט. החיילים שהתעללו בי היו כל הזמן רעולי פנים ולא הסכימו להגיד את השמות שלהם, אבל זיהיתי את הקצין שאמר לי תוך כדי התעללות שזאת מילה מול מילה. " למי יאמינו לך או לי שאני קצין???" (את הדרגה שומרת אצלי) אחרי שעה שהייתי שם. הם העבירו אותי למגבניקים. המגבניקים אחרי ששמעו מה עברתי, אמרו שהם מבקשים סליחה וזה לא אנושי איך שהחיילים האלו התנהגו. המגבניקים לקחו אותי לתחנת משטרה באריאל, שם חקרו אותי ושיחררו אותי. כל הגוף שלי שבור וכואב מהמכות שקיבלתי". בסרטונים: המחבלים שתקפו אותי, את חלקם רואים עוד עם אבנים בידיים, רגע לפני שברחו. אף אחד מהם לא נעצר. את הירי כיוונו אלינו. בסרטון השני רואים את האש שנדלקה מהירי של החיילים. אם היינו ערבים שמקבלים יחס כזה, כל הרועי שרונים ושאר כתבי תשקורת היו מצייצים אלף ציוצים. הדם שלנו הפקר! שתפו!

איילת לאש

12,408 Aufrufe • vor 3 Monaten

ראיתי שיש מי שפירשו את דבריי בישיבת הממשלה, בעניין הפוליטיזציה שעברה צמרת השב״כ והקשר האפשרי שבינה לבין ההחלטה האומללה שלא לעדכן את רה״מ בליל השבעה באוקטובר, כאימוץ תאוריות קונספירציה - בקצרה הבל הבלים, ובאריכות בוא נזכיר נשכחות, מהסוף להתחלה: ליל השבעה באוקטובר: בסיכום הדיון הביטחוני שכינס ראש השירות רונן בר שעה ורבע לפני תחילת הטבח ביישובי עוטף ״ יש להיערך לסיכול אירוע התקפי - מוכנות בינונית חשאית בכדי לא לייצר מיס קלקולציה... לעת עתה יש להמנע מפעילות רחבה כדי להימנע ממיס קלקולציה״ לא זו בלבד שבר לא טרח להעיר לא את רה”מ ולא את שר הביטחון, שלמדו על מתקפת חמאס רק לאחר שזו החלה בשעה 06:29, הוא אף פעל להבטיח שלא ינקטו פעולות משמעותיות כדי “שלא לייצר מיסקלקולציה” אצל חמאס. חודש אחורה, 8.9.2023. על הבמה במחאת קפלן נואם ראש השב״כ לשעבר יובל דיסקין, שפונה אישית אל הקולגה שלו רונן בר: ״הערב אני פונה אליכם הרמטכ"ל הרצי הלוי, המפכ"ל קובי שבתאי, ראש השב"כ רונן בר... אני פונה אליכם הערב, משום שאתם קו ההגנה האחרון לפני שנהפוך מדמוקרטיה מהותית לאוטוקרטיה מסוכנת. אני מכיר את הארגונים בהם גדלתם, אני משוכנע, שיש לכם את המורשת, הערכים, הלקחים והניסיון הנדרשים על מנת להתמודד עם המשבר הדמוקרטי, החוקתי והחברתי העמוק בימים גורליים אלו. חברי, אלי בכר, שהיה היועץ המשפטי של השב"כ ואני התייעצנו יחד עם פרופסורים למשפטים, עם משפטנים בכירים... כל זאת על מנת להבין, האם אנו כבר מצויים במשבר חוקתי. השתכנענו, כי מבחינה הצהרתית אנחנו כבר במשבר חוקתי... זו ממשלה שכל מעשיה חשודים, זו ממשלה שאיבדה את הלגיטימיות שלה, זו ממשלה נגועה כולה בשיקולים זרים, ומעל הכל בניגוד עניינים בוטה של העומד בראשה, המקרין על כל מעשיה... עליכם לציית תמיד לשלטון החוק על פי הפרשנות של היועצת המשפטית לממשלה ושל מערכת המשפט ובראשה בית המשפט העליון״. דבריו של דיסקין מדברים בעד עצמם - הממשלה לא לגיטימית ובפרט העומד בראשה, מקור הסמכות הלגיטימית הוא היועמ״שית ובג״ץ. כאן שווה להזכיר כי כשבר הוזמן לדיון להפסקת כהונתו בממשלה (מרץ 25), הוא סרב להופיע ולקבל את מרות הממשלה באמרו כי יתייחס לטענות ״בהתאם להחלטת הגורמים המשפטיים המוסמכים״. התנהלות זו של בר עיכבה את מינויו של ראש השירות הנבחר דוד זיני בחצי שנה בעיצומה של מלחמה. הלאה - ב 16 למרץ 2023 התראיין ראש השירות לשעבר נדב ארגמן לתכנית עובדה של אילנה דיין: דיין: אני מנסה לתאר לעצמי את הסיטואציה שבא איש שב"כ, בכיר, זוטר, בדרג בינוני ושואל אותך מה לעשות, מה תגיד לו? אחרי שהרפורמה תעבור. ארגמן: זה נשאיר ביני לבינו. דיין: אבל אתה לא בטוח שתגיד לו להישאר ולהצדיע לדגל? ארגמן:לא, אני לא בטוח. דיין: למה? למה אתה לא בטוח? ״כי זה לא הדגל". דיין: מה זאת אומרת? ארגמן: ״מן הרגע שמדינת ישראל הופכת להיות דיקטטורה, זאת לא המדינה שבשבילה התגייסת, זו לא המדינה שאותה ביקשת לשרת, אלה לא הערכים שעליהם חונכת...״ דיין: אבל מה זה משנה במה שנוגע לצורך, לרצון ולמחויבות שלך לסכל פיגוע, לעצור פצצה מתקתקת...? ארגמן: ״אני משרת היום את הממלכה, אני לא משרת את המלך...״ אלו אך ורק מקצת הדברים, אך לעניינו של דבר: האם ראינו פוליטיזציה חמורה של צמרת שב״כ? חד וחלק. האם הפוליטיזציה הזו, מצד מי שפעלו לצידו ופיקדו עליו לאורך שנים השפיעה על קבלת ההחלטות של בר בזמן אמת, לצערי הרב, סביר להניח שכן.
0:19

ראיתי שיש מי שפירשו את דבריי בישיבת הממשלה, בעניין הפוליטיזציה שעברה צמרת השב״כ והקשר האפשרי שבינה לבין ההחלטה האומללה שלא לעדכן את רה״מ בליל השבעה באוקטובר, כאימוץ תאוריות קונספירציה - בקצרה הבל הבלים, ובאריכות בוא נזכיר נשכחות, מהסוף להתחלה: ליל השבעה באוקטובר: בסיכום הדיון הביטחוני שכינס ראש השירות רונן בר שעה ורבע לפני תחילת הטבח ביישובי עוטף ״ יש להיערך לסיכול אירוע התקפי - מוכנות בינונית חשאית בכדי לא לייצר מיס קלקולציה... לעת עתה יש להמנע מפעילות רחבה כדי להימנע ממיס קלקולציה״ לא זו בלבד שבר לא טרח להעיר לא את רה”מ ולא את שר הביטחון, שלמדו על מתקפת חמאס רק לאחר שזו החלה בשעה 06:29, הוא אף פעל להבטיח שלא ינקטו פעולות משמעותיות כדי “שלא לייצר מיסקלקולציה” אצל חמאס. חודש אחורה, 8.9.2023. על הבמה במחאת קפלן נואם ראש השב״כ לשעבר יובל דיסקין, שפונה אישית אל הקולגה שלו רונן בר: ״הערב אני פונה אליכם הרמטכ"ל הרצי הלוי, המפכ"ל קובי שבתאי, ראש השב"כ רונן בר... אני פונה אליכם הערב, משום שאתם קו ההגנה האחרון לפני שנהפוך מדמוקרטיה מהותית לאוטוקרטיה מסוכנת. אני מכיר את הארגונים בהם גדלתם, אני משוכנע, שיש לכם את המורשת, הערכים, הלקחים והניסיון הנדרשים על מנת להתמודד עם המשבר הדמוקרטי, החוקתי והחברתי העמוק בימים גורליים אלו. חברי, אלי בכר, שהיה היועץ המשפטי של השב"כ ואני התייעצנו יחד עם פרופסורים למשפטים, עם משפטנים בכירים... כל זאת על מנת להבין, האם אנו כבר מצויים במשבר חוקתי. השתכנענו, כי מבחינה הצהרתית אנחנו כבר במשבר חוקתי... זו ממשלה שכל מעשיה חשודים, זו ממשלה שאיבדה את הלגיטימיות שלה, זו ממשלה נגועה כולה בשיקולים זרים, ומעל הכל בניגוד עניינים בוטה של העומד בראשה, המקרין על כל מעשיה... עליכם לציית תמיד לשלטון החוק על פי הפרשנות של היועצת המשפטית לממשלה ושל מערכת המשפט ובראשה בית המשפט העליון״. דבריו של דיסקין מדברים בעד עצמם - הממשלה לא לגיטימית ובפרט העומד בראשה, מקור הסמכות הלגיטימית הוא היועמ״שית ובג״ץ. כאן שווה להזכיר כי כשבר הוזמן לדיון להפסקת כהונתו בממשלה (מרץ 25), הוא סרב להופיע ולקבל את מרות הממשלה באמרו כי יתייחס לטענות ״בהתאם להחלטת הגורמים המשפטיים המוסמכים״. התנהלות זו של בר עיכבה את מינויו של ראש השירות הנבחר דוד זיני בחצי שנה בעיצומה של מלחמה. הלאה - ב 16 למרץ 2023 התראיין ראש השירות לשעבר נדב ארגמן לתכנית עובדה של אילנה דיין: דיין: אני מנסה לתאר לעצמי את הסיטואציה שבא איש שב"כ, בכיר, זוטר, בדרג בינוני ושואל אותך מה לעשות, מה תגיד לו? אחרי שהרפורמה תעבור. ארגמן: זה נשאיר ביני לבינו. דיין: אבל אתה לא בטוח שתגיד לו להישאר ולהצדיע לדגל? ארגמן:לא, אני לא בטוח. דיין: למה? למה אתה לא בטוח? ״כי זה לא הדגל". דיין: מה זאת אומרת? ארגמן: ״מן הרגע שמדינת ישראל הופכת להיות דיקטטורה, זאת לא המדינה שבשבילה התגייסת, זו לא המדינה שאותה ביקשת לשרת, אלה לא הערכים שעליהם חונכת...״ דיין: אבל מה זה משנה במה שנוגע לצורך, לרצון ולמחויבות שלך לסכל פיגוע, לעצור פצצה מתקתקת...? ארגמן: ״אני משרת היום את הממלכה, אני לא משרת את המלך...״ אלו אך ורק מקצת הדברים, אך לעניינו של דבר: האם ראינו פוליטיזציה חמורה של צמרת שב״כ? חד וחלק. האם הפוליטיזציה הזו, מצד מי שפעלו לצידו ופיקדו עליו לאורך שנים השפיעה על קבלת ההחלטות של בר בזמן אמת, לצערי הרב, סביר להניח שכן.

עמיחי שיקלי - Amichai Chikli

18,533 Aufrufe • vor 11 Monaten

כשאזרח פשוט על חוזה שכירות, יש לו באמת יכולת להתנגד לכל סעיף, למשל סעיף שמאשר את הסכמתו לתחולת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)? לנשים חרדיות, ובעצם לכל אדם חרדי ודתי, יש באמת יכולת להתנגד להוראת רב שמחלוקת משפטית תידון בבית דין רבני לפי ההלכה ולא לפי חוקי מדינת ישראל? החוק המחריד הזה שמרחיב את סמכויות בתי הדין הדתיים לעניינים אזרחיים, יכפה למעשה דין תורה על המון נשים ואנשים מוחלשים, בלי שיהיה שום פיקוח של מערכת המשפט האזרחית. כל השיפוט יתקיים תחת מערכת משפט הלכתית נפרדת שלא מחויבת לחוק, לזכויות הפרט, לכללי הראיות, לשקיפות, לפרוטוקול, אי אפשר יהיה לערער לבית משפט אזרחי, ולא יידרש לתת לפסק הבוררות הדתי אישור (תוקף) של בית משפט אזרחי - הוא פשוט יקבל תוקף של פסק דין באופן אוטומטי, למרות שלא יהיה עליו שום פיקוח של הדין האזרחי. בקיצור, מערכת משפט (ומערכת צדק) נפרדת, הלכתית, דתית, שישלטו בה רבנים (גברים בלבד כמובן), ויחליטו מה שבא להם. לצד המוחלש, בעיקר לנשים, לא תהיה אפשרות אמיתית להתנגד. זוועה. צעד גדול לכיוון איראן. הפיכה למדינת הלכה שמבוססת על כפיה דתית. החוק הזה הוא חלק מהשוחד הפוליטי לחרדים, מפלגות ההשתמטות והבורות, כדי שיסכימו להעביר את התקציב, כחלק מסל שוחד מטורף לחרדים (כולל מיליארדים מכספי הציבור), על חשבון צרכים חיוניים כמו תמיכה בעסקים הקורסים, מיגון, שיקום הצפון והדרום, חינוך וביטחון. וברכות גם למצביעי הליכוד על קידום מדינת הלכה. זה גם עליכם.
0:15

כשאזרח פשוט על חוזה שכירות, יש לו באמת יכולת להתנגד לכל סעיף, למשל סעיף שמאשר את הסכמתו לתחולת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)? לנשים חרדיות, ובעצם לכל אדם חרדי ודתי, יש באמת יכולת להתנגד להוראת רב שמחלוקת משפטית תידון בבית דין רבני לפי ההלכה ולא לפי חוקי מדינת ישראל? החוק המחריד הזה שמרחיב את סמכויות בתי הדין הדתיים לעניינים אזרחיים, יכפה למעשה דין תורה על המון נשים ואנשים מוחלשים, בלי שיהיה שום פיקוח של מערכת המשפט האזרחית. כל השיפוט יתקיים תחת מערכת משפט הלכתית נפרדת שלא מחויבת לחוק, לזכויות הפרט, לכללי הראיות, לשקיפות, לפרוטוקול, אי אפשר יהיה לערער לבית משפט אזרחי, ולא יידרש לתת לפסק הבוררות הדתי אישור (תוקף) של בית משפט אזרחי - הוא פשוט יקבל תוקף של פסק דין באופן אוטומטי, למרות שלא יהיה עליו שום פיקוח של הדין האזרחי. בקיצור, מערכת משפט (ומערכת צדק) נפרדת, הלכתית, דתית, שישלטו בה רבנים (גברים בלבד כמובן), ויחליטו מה שבא להם. לצד המוחלש, בעיקר לנשים, לא תהיה אפשרות אמיתית להתנגד. זוועה. צעד גדול לכיוון איראן. הפיכה למדינת הלכה שמבוססת על כפיה דתית. החוק הזה הוא חלק מהשוחד הפוליטי לחרדים, מפלגות ההשתמטות והבורות, כדי שיסכימו להעביר את התקציב, כחלק מסל שוחד מטורף לחרדים (כולל מיליארדים מכספי הציבור), על חשבון צרכים חיוניים כמו תמיכה בעסקים הקורסים, מיגון, שיקום הצפון והדרום, חינוך וביטחון. וברכות גם למצביעי הליכוד על קידום מדינת הלכה. זה גם עליכם.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

11,203 Aufrufe • vor 6 Monaten

פרק רביעי ואחרון - חינוך ועוד חינוך. (לא לפספס) יש לי קרוב ל-10 מליון תלמידים בעולם - זה מספר מטורף. בתחום הזה אני תמיד מרגיש שיש לי פיצול אישיות. בהודו ובסין אני ממש סלב מטורף בתחום החינוך. תלמידים טסים במשך שעות רק כדי לפגוש אותי, ולהצטלם איתי. כאן בישראל אני מצטלם בהפגנות וליד תחנות משטרה. הזוי! לפני עשור לערך עברתי עם המשפחה לסין והקמתי שם חברה בשם ליפלרנר. השותף שלי היה סיני. המשקיעים היו מכל העולם. כל העובדים שלי דיברו בעיקר מנדרינית. (אני אמנם יכול לגמגם מנדרינית אבל זה בעיקר מביך). המוצר של ליפלרנר היה תחרות תכנות שבמהלכה הילדים לומדים לתכנת. במקביל כתבתי ספר על חינוך יהודי וסיני שנמכר בעשרות אלפי עותקים בסין. רוב זמני הושקע בהרצאות. בהרצאה הכי גדולה שלי השתתפו 150,000 אנשים. תכלס, הייתי השגריר הכי טוב שהיה לישראל בסין. אני יכול לכתוב שעות על החוויה הסינית שלי אבל מה שמדהים אותי כיום זה שבכל שנה יותר ממיליון וחצי תלמידים משתתפים בתחרויות. כיום התחרות נקראת Icode ובכל שנה משתתפים בתחרויות תלמידים מכל העולם כולל תלמידים מישראל. לפני 5 שנים "דילגתי" להודו, שם הקמתי עם שותף הודי את חברת בריבוקס. זאת חברה מדהימה שמאפשרת לילדים לכתוב ספרים ואז למכור אותם דרך אמזון ודרך בריבוקס. בכל שנה נכתבים כמעט חצי מליון ספרים בבריבוקס. חלק מהילדים הפכו לידוענים וזכו בפרסים הכי חשובים בעולם. חלקם מכרו מעל 10,000 עותקים ומימנו את ההשכלה שלהם. אני יכול לדבר על הילדים האלו במשך שעות ואני ממש ממליץ לכם לעשות איזה גוגל קטן על Bribooks... אני מבטיח לכם חוויה מטריפה. המערכת אומנם לא פועלת בעברית, אבל יש המון ילדים ישראלים שפרסמו ספרים באנגלית. ואפריקה? גם בריבוקס וגם ליפלרנר נבנו מהיום הראשון גם למדינות עניות. זה התחיל מבית ספר שעזרתי להקים בסיירה ליאון - חפשו ponka academy .והמשיך בהמון עבודה חינוכית בקניה, ניגריה, אתיופיה ועוד. אין הרבה דברים המסבים לי נחת יותר מאשר לראות ילדים בכפר קטן מתכנתים וכותבים ספרים. אין להם מים זורמים. החשמל סולארי. האינטרנט לוויני - וזה עובד - מאוד קל לעשות מהפכה בחינוך - זה רק עניין של גישה. יום אחד ישבתי בפונקה, בכפר הקטן, הסתכלתי על בית הספר שבנינו, והיה לי רעיון. יש חשמל, יש אינטרנט. יש תקרה. למה שלא אשתמש בסביבה הזאת כדי להעסיק אנשים. למחרת היה שם תור של 100 אנשים שביקשו עבודה. הלקוחות הראשונים היו בריבוקס וליפלרנר. די מהר זה התפתח לשלל חברות ישראליות ואמריקאיות שמבצעות את מיקוד החוץ שלהם בסיירה ליאון. ממשאבי אנוש, דרך הנהלת חשבונות, דרך ניהול לקוחות, ועד תמיכה טכנית. זה פשוט נס לראות עשרות אנשים יושבים עם מחשבים באמצע הג'ונגל תחת עצי מנגו ענקים כשהם נותנים שירות מדהים לחברות בכל העולם. אם אתם רוצים לעבוד עם פונקה - אשמח לחבר אתכם עם המנכ"ל. מומלץ! מה שעוד מדהים בחברה הזאת היא שהרווחים משמשים כדי להאכיל 500 ילדים בכל יום. זה באמת הדבר הכי מרגש שיזמתי בחיים שלי ואם אתם מגיעים לסיירה ליאון - אל תפספסו ביקור בפונקה! זה סיפור חיי, בהמשך באו 3 שנים של מאבק למען מדינת ישראל. הבחירה לרוץ בדמוקרטים היתה ממש קשה כי אני עושה המון דברים אחרים. תוסיפו לכל העשיה הזאת 2 בנות, חיילות מדהימות, ובן מדהים, ספורטאי שרוצה לזכות במדליה אולימפית (אחרי שהאחיינית שלי זכתה במדליית זהב בפריז - הוא החליט שעכשיו תורו). ההצטרפות לדמוקרטים נובעת רק ממטרה אחת - החזרת מדינת ישראל למסלול. חברה טובה אמרה לי השבוע שאני רודף אחרי מובי דיק והיא צודקת! אני עקשן, וכשיש לי מטרה מול העיניים אני לעולם לא מרפה! ישראל תחזור להיות מדינה מדהימה. אין לי ספק! הקצב תלוי רק בעקשנות שלנו! תודה עליכם, שיעבור על כולנו לילה שקט! עמי דרור לינק לפרק א' - אשקלון. לינק לפרק ב' - אבטחת אישים. לינק לפרק ג' - קולנוע.
0:11

פרק רביעי ואחרון - חינוך ועוד חינוך. (לא לפספס) יש לי קרוב ל-10 מליון תלמידים בעולם - זה מספר מטורף. בתחום הזה אני תמיד מרגיש שיש לי פיצול אישיות. בהודו ובסין אני ממש סלב מטורף בתחום החינוך. תלמידים טסים במשך שעות רק כדי לפגוש אותי, ולהצטלם איתי. כאן בישראל אני מצטלם בהפגנות וליד תחנות משטרה. הזוי! לפני עשור לערך עברתי עם המשפחה לסין והקמתי שם חברה בשם ליפלרנר. השותף שלי היה סיני. המשקיעים היו מכל העולם. כל העובדים שלי דיברו בעיקר מנדרינית. (אני אמנם יכול לגמגם מנדרינית אבל זה בעיקר מביך). המוצר של ליפלרנר היה תחרות תכנות שבמהלכה הילדים לומדים לתכנת. במקביל כתבתי ספר על חינוך יהודי וסיני שנמכר בעשרות אלפי עותקים בסין. רוב זמני הושקע בהרצאות. בהרצאה הכי גדולה שלי השתתפו 150,000 אנשים. תכלס, הייתי השגריר הכי טוב שהיה לישראל בסין. אני יכול לכתוב שעות על החוויה הסינית שלי אבל מה שמדהים אותי כיום זה שבכל שנה יותר ממיליון וחצי תלמידים משתתפים בתחרויות. כיום התחרות נקראת Icode ובכל שנה משתתפים בתחרויות תלמידים מכל העולם כולל תלמידים מישראל. לפני 5 שנים "דילגתי" להודו, שם הקמתי עם שותף הודי את חברת בריבוקס. זאת חברה מדהימה שמאפשרת לילדים לכתוב ספרים ואז למכור אותם דרך אמזון ודרך בריבוקס. בכל שנה נכתבים כמעט חצי מליון ספרים בבריבוקס. חלק מהילדים הפכו לידוענים וזכו בפרסים הכי חשובים בעולם. חלקם מכרו מעל 10,000 עותקים ומימנו את ההשכלה שלהם. אני יכול לדבר על הילדים האלו במשך שעות ואני ממש ממליץ לכם לעשות איזה גוגל קטן על Bribooks... אני מבטיח לכם חוויה מטריפה. המערכת אומנם לא פועלת בעברית, אבל יש המון ילדים ישראלים שפרסמו ספרים באנגלית. ואפריקה? גם בריבוקס וגם ליפלרנר נבנו מהיום הראשון גם למדינות עניות. זה התחיל מבית ספר שעזרתי להקים בסיירה ליאון - חפשו ponka academy .והמשיך בהמון עבודה חינוכית בקניה, ניגריה, אתיופיה ועוד. אין הרבה דברים המסבים לי נחת יותר מאשר לראות ילדים בכפר קטן מתכנתים וכותבים ספרים. אין להם מים זורמים. החשמל סולארי. האינטרנט לוויני - וזה עובד - מאוד קל לעשות מהפכה בחינוך - זה רק עניין של גישה. יום אחד ישבתי בפונקה, בכפר הקטן, הסתכלתי על בית הספר שבנינו, והיה לי רעיון. יש חשמל, יש אינטרנט. יש תקרה. למה שלא אשתמש בסביבה הזאת כדי להעסיק אנשים. למחרת היה שם תור של 100 אנשים שביקשו עבודה. הלקוחות הראשונים היו בריבוקס וליפלרנר. די מהר זה התפתח לשלל חברות ישראליות ואמריקאיות שמבצעות את מיקוד החוץ שלהם בסיירה ליאון. ממשאבי אנוש, דרך הנהלת חשבונות, דרך ניהול לקוחות, ועד תמיכה טכנית. זה פשוט נס לראות עשרות אנשים יושבים עם מחשבים באמצע הג'ונגל תחת עצי מנגו ענקים כשהם נותנים שירות מדהים לחברות בכל העולם. אם אתם רוצים לעבוד עם פונקה - אשמח לחבר אתכם עם המנכ"ל. מומלץ! מה שעוד מדהים בחברה הזאת היא שהרווחים משמשים כדי להאכיל 500 ילדים בכל יום. זה באמת הדבר הכי מרגש שיזמתי בחיים שלי ואם אתם מגיעים לסיירה ליאון - אל תפספסו ביקור בפונקה! זה סיפור חיי, בהמשך באו 3 שנים של מאבק למען מדינת ישראל. הבחירה לרוץ בדמוקרטים היתה ממש קשה כי אני עושה המון דברים אחרים. תוסיפו לכל העשיה הזאת 2 בנות, חיילות מדהימות, ובן מדהים, ספורטאי שרוצה לזכות במדליה אולימפית (אחרי שהאחיינית שלי זכתה במדליית זהב בפריז - הוא החליט שעכשיו תורו). ההצטרפות לדמוקרטים נובעת רק ממטרה אחת - החזרת מדינת ישראל למסלול. חברה טובה אמרה לי השבוע שאני רודף אחרי מובי דיק והיא צודקת! אני עקשן, וכשיש לי מטרה מול העיניים אני לעולם לא מרפה! ישראל תחזור להיות מדינה מדהימה. אין לי ספק! הקצב תלוי רק בעקשנות שלנו! תודה עליכם, שיעבור על כולנו לילה שקט! עמי דרור לינק לפרק א' - אשקלון. לינק לפרק ב' - אבטחת אישים. לינק לפרק ג' - קולנוע.

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

11,056 Aufrufe • vor 8 Monaten

19/25 באחד מימי אמצע נובמבר 2025 התקיימה בבית מלון ירושלמי הוועידה השנתית של "ישראל היום". בין משתתפיה היית אתה, עמית, ובאחד הפאנלים שם, שעסק במצבה של התקשורת, אמרת בין השאר כך: "כתבי המשפט, כמעט כולם, כבר לא רואים את עבודתם, למשל, בתור 'אני עכשיו רוצה להביא מידע על מערכת המשפט', אלא 'אני בא עכשיו לייצג את היועמ"שית', לפעמים עד מבוכה. היא עצמה לא חושבת שהיא כל כך מדהימה כמו שהיא מתוארת על ידי חלקים. זה בעצם הכיוון שאליו העיתונות הולכת" (ר' סרטון). מסכים עם כל מילה. האם היועמ"שית ו/או מערכת המשפט צריכים להיות מעל לכל ביקורת? ודאי שלא. גם שם יש די ליקויים, והם לא מספיק מטופלים. והייתי אפילו מרחיב את דבריך בשקל תשעים: מה שאמרת תקף לא רק באשר לכתבים לענייני משפט שכמעט ואינם מאתגרים את המערכת. יש כיום בישראל מעט מדי כתבים לענייני צבא המרבים למתוח ביקורת על צה"ל, מעט מדי כתבים לענייני משטרה המרבים למתוח ביקורת על כחולי המדים, וניתן להפליג כך הלאה והלאה, לתחומי סיקור נוספים, עד שמגיעים לפרשן פוליטי, מאוד מסוים, הממעט למתוח ביקורת על אופן התנהלותם של ראש הממשלה וסביבתו הפוליטית והניהולית, וכן על שריו. טענת שהיועמ"שית "עומדת בראש יחידה ממשלתית בעל סטנדרט עות'מאני" (ר' ציוץ 4) ושבג"ץ הוא "אחד הגופים הכי פחות יעילים במדינה" (ר' ציוץ 5). אין לי מושג אם זה נכון, אבל לצורך הדיון נניח שכן. איך תגדיר מצב שבו מזה למעלה משנה אין שר פנים בישראל? ואיך תתאר ממשלה שבמסגרתה שר התיירות, חיים כץ, מחזיק גם בתיק הבריאות, גם בתיק הרווחה וגם בתיק הבינוי והשיכון (כלומר בפועל אין באמת שרים למשרדים הללו)? או ממשלה שבה שר המשפטים וסגן רה"מ, יריב לוין, מחזיק גם בתיק העבודה, גם בתיק שירותי הדת וגם בתיק ענייני ירושלים (כנ"ל)? לא יודע, כי לא עלה בידי לאתר השנה ולו מילת ביקורת אחת שאמרת על כך. הפער הבלתי נסבל הזה בין ריבוי המתקפות שלך על מערכת המשפט ואכיפת החוק לבין מיעוט הביקורות שלך על הממשלה ועל העומד בראשה, נועד להסיט את האש מן האשמים האמיתיים במצבנו העגום. בראשית ספטמבר 2025 הוציא מבקר המדינה (עוד תפקיד שאינו מאויש כיום, כנראה בגלל עמרי רונן) דו"ח עם מסקנות נוקבות ביותר על האופן הכושל שבו ניהלו הממשלה ונתניהו את התחום האזרחי במהלך המלחמה. המבקר קבע שממשלת ישראל הפקירה את העורף, וגילה מחדל מתמשך בנושאים הנוגעים בחיים של כולנו: עשרות ישיבות קבינט נוהלו ללא החלטות, המדינה לא ידעה כמה אזרחים זקוקים לסיוע; במשך 13 שנות כהונה מצטברות, מאז 2009 ועד 7 באוקטובר, לא דאג נתניהו להסדיר את סמכויות ניהול הטיפול בעורף בשעת חירום. "מאות אלפים חוו על בשרם את הכשלים של הממשלה", כתב מבקר המדינה. סטנדרט עות'מאני, בקיצור. רק שלמרבה הצער לא ניתן לייחס אותו למנדלבליט, אז זה נגמר בדיווח אחד לקוני, בן 17 מילים בלבד, בחשבון הטלגרם שלך. כמעט ארבעה חודשים לאחר מכן, ביומה האחרון של 2025, דחה נציב תלונות הציבור על השופטים, אשר קולה, את כל התלונות שהוגשו נגד נשיא בית המשפט העליון, למעט אחת, שם קבע כי פעל בניגוד עניינים וכי היה עליו לתת גילוי נאות. באותו יום הקדשת לכך בטלגרם 13 דיווחים, פרשנויות, הררי מילים, ציטוטי תגובות וסגירת חשבונות.
0:17

19/25 באחד מימי אמצע נובמבר 2025 התקיימה בבית מלון ירושלמי הוועידה השנתית של "ישראל היום". בין משתתפיה היית אתה, עמית, ובאחד הפאנלים שם, שעסק במצבה של התקשורת, אמרת בין השאר כך: "כתבי המשפט, כמעט כולם, כבר לא רואים את עבודתם, למשל, בתור 'אני עכשיו רוצה להביא מידע על מערכת המשפט', אלא 'אני בא עכשיו לייצג את היועמ"שית', לפעמים עד מבוכה. היא עצמה לא חושבת שהיא כל כך מדהימה כמו שהיא מתוארת על ידי חלקים. זה בעצם הכיוון שאליו העיתונות הולכת" (ר' סרטון). מסכים עם כל מילה. האם היועמ"שית ו/או מערכת המשפט צריכים להיות מעל לכל ביקורת? ודאי שלא. גם שם יש די ליקויים, והם לא מספיק מטופלים. והייתי אפילו מרחיב את דבריך בשקל תשעים: מה שאמרת תקף לא רק באשר לכתבים לענייני משפט שכמעט ואינם מאתגרים את המערכת. יש כיום בישראל מעט מדי כתבים לענייני צבא המרבים למתוח ביקורת על צה"ל, מעט מדי כתבים לענייני משטרה המרבים למתוח ביקורת על כחולי המדים, וניתן להפליג כך הלאה והלאה, לתחומי סיקור נוספים, עד שמגיעים לפרשן פוליטי, מאוד מסוים, הממעט למתוח ביקורת על אופן התנהלותם של ראש הממשלה וסביבתו הפוליטית והניהולית, וכן על שריו. טענת שהיועמ"שית "עומדת בראש יחידה ממשלתית בעל סטנדרט עות'מאני" (ר' ציוץ 4) ושבג"ץ הוא "אחד הגופים הכי פחות יעילים במדינה" (ר' ציוץ 5). אין לי מושג אם זה נכון, אבל לצורך הדיון נניח שכן. איך תגדיר מצב שבו מזה למעלה משנה אין שר פנים בישראל? ואיך תתאר ממשלה שבמסגרתה שר התיירות, חיים כץ, מחזיק גם בתיק הבריאות, גם בתיק הרווחה וגם בתיק הבינוי והשיכון (כלומר בפועל אין באמת שרים למשרדים הללו)? או ממשלה שבה שר המשפטים וסגן רה"מ, יריב לוין, מחזיק גם בתיק העבודה, גם בתיק שירותי הדת וגם בתיק ענייני ירושלים (כנ"ל)? לא יודע, כי לא עלה בידי לאתר השנה ולו מילת ביקורת אחת שאמרת על כך. הפער הבלתי נסבל הזה בין ריבוי המתקפות שלך על מערכת המשפט ואכיפת החוק לבין מיעוט הביקורות שלך על הממשלה ועל העומד בראשה, נועד להסיט את האש מן האשמים האמיתיים במצבנו העגום. בראשית ספטמבר 2025 הוציא מבקר המדינה (עוד תפקיד שאינו מאויש כיום, כנראה בגלל עמרי רונן) דו"ח עם מסקנות נוקבות ביותר על האופן הכושל שבו ניהלו הממשלה ונתניהו את התחום האזרחי במהלך המלחמה. המבקר קבע שממשלת ישראל הפקירה את העורף, וגילה מחדל מתמשך בנושאים הנוגעים בחיים של כולנו: עשרות ישיבות קבינט נוהלו ללא החלטות, המדינה לא ידעה כמה אזרחים זקוקים לסיוע; במשך 13 שנות כהונה מצטברות, מאז 2009 ועד 7 באוקטובר, לא דאג נתניהו להסדיר את סמכויות ניהול הטיפול בעורף בשעת חירום. "מאות אלפים חוו על בשרם את הכשלים של הממשלה", כתב מבקר המדינה. סטנדרט עות'מאני, בקיצור. רק שלמרבה הצער לא ניתן לייחס אותו למנדלבליט, אז זה נגמר בדיווח אחד לקוני, בן 17 מילים בלבד, בחשבון הטלגרם שלך. כמעט ארבעה חודשים לאחר מכן, ביומה האחרון של 2025, דחה נציב תלונות הציבור על השופטים, אשר קולה, את כל התלונות שהוגשו נגד נשיא בית המשפט העליון, למעט אחת, שם קבע כי פעל בניגוד עניינים וכי היה עליו לתת גילוי נאות. באותו יום הקדשת לכך בטלגרם 13 דיווחים, פרשנויות, הררי מילים, ציטוטי תגובות וסגירת חשבונות.

Aviv Hurvitz

11,806 Aufrufe • vor 3 Tagen

בערב אחד, באורח כמעט פלאי, קיבלו כל כתבי המשפט והמשטרה מבול של ציטוטים מתוך חקירתו של בצלאל זיני. נזכיר: זיני חשוד בהברחת סחורות לרצועת עזה, בעיקר טבק וסיגריות, בהיקף מוערך של כ-350 אלף שקלים. לפי הודעת השב”כ, הסחורות הוכנסו לרצועה והגיעו לידי חמאס, שהפך אותן לרווח של מאות אלפי שקלים. זו הסיבה שבגינה החליט פרקליט המדינה להוסיף לכתב החשדות סעיף חמור של סיוע לאויב בזמן מלחמה. לצד זיני ישנם למעלה מעשרה חשודים נוספים. ואולם, באותו ערב לא דלפו ציטוטים מחקירותיהם. ואם כבר הופיע קשר כלשהו בציטוטים שפורסמו, הוא היה כזה שמחבר אותם ישירות לבצלאל זיני. אז מה עומד מאחורי מבול ההדלפות הפתאומי נגד זיני? התשובה היא קמפיין מתוזמן, שמטרתו לפרק אותו נפשית ולהוביל אותו להודות בחשדות החמורים המיוחסים לו. בשפה המקצועית קוראים לזה לחץ חקירתי. שלא תטעו: אני עיתונאי שמתפרנס מהדלפות. אבל קשה להתעלם מהקשר הישיר בין היקף הפרסום לבין העובדה שרק שם אחד, זיני, מייצר רעש וכותרות. זה איננו אירוע חדשותי תמים. זהו קמפיין מתוזמן, אירוע שנועד לפרק את זיני ואת משפחתו, ״שבמקרה” אחד מבניה הוא ראש השב”כ. חמישה עשר חשודים מיוצגים בידי עורכי דין, ושומעים מהם מסר דומה: “אתם לא הסיפור. אתם לא מעניינים את החוקרים. יש שם אחד ברשימה. אליו צריך לכוון את האש. אם תשרפו אותו, תצאו עם פחות כוויות”. זהו קו ההגנה שנבנה, והוא הולך ישירות על הראש של זיני.
0:14

בערב אחד, באורח כמעט פלאי, קיבלו כל כתבי המשפט והמשטרה מבול של ציטוטים מתוך חקירתו של בצלאל זיני. נזכיר: זיני חשוד בהברחת סחורות לרצועת עזה, בעיקר טבק וסיגריות, בהיקף מוערך של כ-350 אלף שקלים. לפי הודעת השב”כ, הסחורות הוכנסו לרצועה והגיעו לידי חמאס, שהפך אותן לרווח של מאות אלפי שקלים. זו הסיבה שבגינה החליט פרקליט המדינה להוסיף לכתב החשדות סעיף חמור של סיוע לאויב בזמן מלחמה. לצד זיני ישנם למעלה מעשרה חשודים נוספים. ואולם, באותו ערב לא דלפו ציטוטים מחקירותיהם. ואם כבר הופיע קשר כלשהו בציטוטים שפורסמו, הוא היה כזה שמחבר אותם ישירות לבצלאל זיני. אז מה עומד מאחורי מבול ההדלפות הפתאומי נגד זיני? התשובה היא קמפיין מתוזמן, שמטרתו לפרק אותו נפשית ולהוביל אותו להודות בחשדות החמורים המיוחסים לו. בשפה המקצועית קוראים לזה לחץ חקירתי. שלא תטעו: אני עיתונאי שמתפרנס מהדלפות. אבל קשה להתעלם מהקשר הישיר בין היקף הפרסום לבין העובדה שרק שם אחד, זיני, מייצר רעש וכותרות. זה איננו אירוע חדשותי תמים. זהו קמפיין מתוזמן, אירוע שנועד לפרק את זיני ואת משפחתו, ״שבמקרה” אחד מבניה הוא ראש השב”כ. חמישה עשר חשודים מיוצגים בידי עורכי דין, ושומעים מהם מסר דומה: “אתם לא הסיפור. אתם לא מעניינים את החוקרים. יש שם אחד ברשימה. אליו צריך לכוון את האש. אם תשרפו אותו, תצאו עם פחות כוויות”. זהו קו ההגנה שנבנה, והוא הולך ישירות על הראש של זיני.

🇮🇱 נועם אמיר

10,513 Aufrufe • vor 7 Monaten

8 עובדות שמשקפות חשיבה ישראלית לטווח ארוך הפקת לקחים והקצאת משאבים מדוייקת. מכולן אנחנו נהנים היום ומתעקשים לטנף על מקבלי ההחלטות שלנו ועל מאות אלפי נושאי התפקיד במערכות הציבוריות שהביאו את המערכות הללו להצלחה מ-1990 ועד היום. עם קשה עורף. בחיי: 1. הקמת מנהלת חומה ומערכת יירוט הטילים הבליסטיים. תחילת שנות ה-90. לקחים ממלחמת המפרץ. לאחרונה רכשה גרמניה את המערכת והכירה בהיותה הטובה ביותר בעולם. למערכת הזו רכיבים מורכבים בתחום הגילוי, רכישת המטרות, החלטת הגוף המיירט וכמובן - המיירטים עצמם. 2. החלטה סטטוטורית שאין בית שמקבל טופס 4 ללא ממ״ד תקני. החלטה שהיו לה לא מעט מתנגדים בתירוצים שונים (ליברטריאנים בחזקת ״ואם אני לא רוצה״ ועד השפעה על מחירי דיור). אנחנו רואים עד כמה המיגון, התקן והאכיפה עובדים היטב. 3. הקמת פיקוד העורף. הפיקוד הוא מעין הכלאה בין כל מיני גופים שונים בעולם והוקם כדי לתת מענה ספציפי לאתגר של מט״חים בליסטיים ואסונות טבע. המערך עבר שינויים והתאמות אבל ניתן לומר שבסה״כ הוא מתפקד היטב ומשמר רציפות תפקודית אדירה. 4. כיפת ברזל ומערכת היירוטים בשכבות התחתונות קלע דוד ושרביט קסמים. לקח ישיר מועדת וינוגרד. מלחמות קשות מול תאגידים אמריקאים שטענו שיש להם פתרונות (אני יודע... הייתי שם... זה היה חתיכת לובי אלים) הסתיימו בהחלטה לבנות את המערכת. התוצאות ברורת. 27 מתוך 28,000 הטילים שנורו על ישראל במערכה האחרונה קיבלו מענה על ידי המערכת הזו שסייעה לישראל לשמר משק מתפקד בצורה כמעט מלאה. 5. רכש והצטיידות טייסות F-35 ועוד כמה כלים בחיל האוויר. גם כאן, מלחמות עולם על העניין הזה. כמה לרכוש, על חשבון איזה כלי בבניין הכוח של צה״ל וכו. נראה לי שלא צריך להרחיב יותר. אפשר להוסיף כאן - בינתיים אין עדות בלמ״סית לזה - רכש צוללות אסטרטגיות ובניין כוח ימי. זה עוד יבוא לידי ביטוי במערכת הבאה שתצטרך להתמודד עם הצי התורכי. 6. השקעה בתשתיות למידה מרחוק במהלך הקורונה. אפשר לומר הרבה על מערכת החינוך הרקובה והלא מתפקדת שלנו אבל התפניות שהתרחשו במהלך הקורונה ומערך הלמידה הדיגיטלי שיש לתלמידים בישראל הוא מעולה ביחס למערכת ציבורית חינמית. 7. מיגון בתי החולים והיערכות לטיפול באירועים מרובי נפגעים תחת אש. זה כבר היה בולט ב-96 השעות שמפתיחת 7.10 אבל זה ביתר שאת ברור עכשיו כשכלל בתי החולים ממשיכים לתפקד - חלקם ממש בחניונים שהוכשרו לך מראש. אלפי תרגולות על יבש באות עכשיו לידי ביטוי ברציפות תפקודית. 8. העברת ישראל מפיקוד אירופה (EUCOM) לפיקוד מרכז האמריקאי (CENTCOM). אירוע דרמטי מאד למימוש יעדי הביטחון הלאומי של ישראל. האירוע הזה מתרחש סביב הסכמי אברהם ומעתיק את מרכז הכובד של השותפות הבטחונית עם ארה״ב למרכז איום הייחוס (איראן) במקום למרכז ה״שיוך התרבותי״ שלנו באירופה. כל תרגולות היירוט במתקפות האיראניות הראשונות נשענות על המהלך הזה ועל הארכיטקטורה האזורית שהוא אפשר. אם הגעתם עד כאן - מקווה שאתם קצת יותר אופטימיים מההכרה שכל יום שהלכתם לעבודה בעשורים האחרונים (בהנחה שלא הייתם חלק מהמערכת הציבורית) עשרות אלפי אנשים פעלו לטובת מימוש המהלכים הללו. ואלה רק נקודות שנוגעות ישירות לתחומי הביטחון. יש עוד עשרות כאלה שנוגעות לתחומים אחרים (חוק בריאות ממלכתי, ההתפלה, שמים פתוחים, מבנה הנמלים, מבנה מערכת החשמל ועוד). מאחורי כל אחת מאלה נשים וגברים ששילמו מחירים אדירים על עשיית הטוב הציבורי והעדפתו על חשבון ״שקט תעשייתי״. אל תקחו את זה כמובן מאליו. אל תהיו כמו האנשים בוידאו. אם אתם חושבים שפספסתי עוד מערכות כאלה - תוסיפו בתגובות.
0:16

8 עובדות שמשקפות חשיבה ישראלית לטווח ארוך הפקת לקחים והקצאת משאבים מדוייקת. מכולן אנחנו נהנים היום ומתעקשים לטנף על מקבלי ההחלטות שלנו ועל מאות אלפי נושאי התפקיד במערכות הציבוריות שהביאו את המערכות הללו להצלחה מ-1990 ועד היום. עם קשה עורף. בחיי: 1. הקמת מנהלת חומה ומערכת יירוט הטילים הבליסטיים. תחילת שנות ה-90. לקחים ממלחמת המפרץ. לאחרונה רכשה גרמניה את המערכת והכירה בהיותה הטובה ביותר בעולם. למערכת הזו רכיבים מורכבים בתחום הגילוי, רכישת המטרות, החלטת הגוף המיירט וכמובן - המיירטים עצמם. 2. החלטה סטטוטורית שאין בית שמקבל טופס 4 ללא ממ״ד תקני. החלטה שהיו לה לא מעט מתנגדים בתירוצים שונים (ליברטריאנים בחזקת ״ואם אני לא רוצה״ ועד השפעה על מחירי דיור). אנחנו רואים עד כמה המיגון, התקן והאכיפה עובדים היטב. 3. הקמת פיקוד העורף. הפיקוד הוא מעין הכלאה בין כל מיני גופים שונים בעולם והוקם כדי לתת מענה ספציפי לאתגר של מט״חים בליסטיים ואסונות טבע. המערך עבר שינויים והתאמות אבל ניתן לומר שבסה״כ הוא מתפקד היטב ומשמר רציפות תפקודית אדירה. 4. כיפת ברזל ומערכת היירוטים בשכבות התחתונות קלע דוד ושרביט קסמים. לקח ישיר מועדת וינוגרד. מלחמות קשות מול תאגידים אמריקאים שטענו שיש להם פתרונות (אני יודע... הייתי שם... זה היה חתיכת לובי אלים) הסתיימו בהחלטה לבנות את המערכת. התוצאות ברורת. 27 מתוך 28,000 הטילים שנורו על ישראל במערכה האחרונה קיבלו מענה על ידי המערכת הזו שסייעה לישראל לשמר משק מתפקד בצורה כמעט מלאה. 5. רכש והצטיידות טייסות F-35 ועוד כמה כלים בחיל האוויר. גם כאן, מלחמות עולם על העניין הזה. כמה לרכוש, על חשבון איזה כלי בבניין הכוח של צה״ל וכו. נראה לי שלא צריך להרחיב יותר. אפשר להוסיף כאן - בינתיים אין עדות בלמ״סית לזה - רכש צוללות אסטרטגיות ובניין כוח ימי. זה עוד יבוא לידי ביטוי במערכת הבאה שתצטרך להתמודד עם הצי התורכי. 6. השקעה בתשתיות למידה מרחוק במהלך הקורונה. אפשר לומר הרבה על מערכת החינוך הרקובה והלא מתפקדת שלנו אבל התפניות שהתרחשו במהלך הקורונה ומערך הלמידה הדיגיטלי שיש לתלמידים בישראל הוא מעולה ביחס למערכת ציבורית חינמית. 7. מיגון בתי החולים והיערכות לטיפול באירועים מרובי נפגעים תחת אש. זה כבר היה בולט ב-96 השעות שמפתיחת 7.10 אבל זה ביתר שאת ברור עכשיו כשכלל בתי החולים ממשיכים לתפקד - חלקם ממש בחניונים שהוכשרו לך מראש. אלפי תרגולות על יבש באות עכשיו לידי ביטוי ברציפות תפקודית. 8. העברת ישראל מפיקוד אירופה (EUCOM) לפיקוד מרכז האמריקאי (CENTCOM). אירוע דרמטי מאד למימוש יעדי הביטחון הלאומי של ישראל. האירוע הזה מתרחש סביב הסכמי אברהם ומעתיק את מרכז הכובד של השותפות הבטחונית עם ארה״ב למרכז איום הייחוס (איראן) במקום למרכז ה״שיוך התרבותי״ שלנו באירופה. כל תרגולות היירוט במתקפות האיראניות הראשונות נשענות על המהלך הזה ועל הארכיטקטורה האזורית שהוא אפשר. אם הגעתם עד כאן - מקווה שאתם קצת יותר אופטימיים מההכרה שכל יום שהלכתם לעבודה בעשורים האחרונים (בהנחה שלא הייתם חלק מהמערכת הציבורית) עשרות אלפי אנשים פעלו לטובת מימוש המהלכים הללו. ואלה רק נקודות שנוגעות ישירות לתחומי הביטחון. יש עוד עשרות כאלה שנוגעות לתחומים אחרים (חוק בריאות ממלכתי, ההתפלה, שמים פתוחים, מבנה הנמלים, מבנה מערכת החשמל ועוד). מאחורי כל אחת מאלה נשים וגברים ששילמו מחירים אדירים על עשיית הטוב הציבורי והעדפתו על חשבון ״שקט תעשייתי״. אל תקחו את זה כמובן מאליו. אל תהיו כמו האנשים בוידאו. אם אתם חושבים שפספסתי עוד מערכות כאלה - תוסיפו בתגובות.

Yonatan

60,652 Aufrufe • vor 1 Jahr

בסביבות תחילת הסבב הארוך הקודם, באזור אוגוסט, הגיע להתגורר בדירה מתחתינו דייר חדש, רווק, שיפוצניק. עד אז, הדירה שימשה סטודיו או משרד לגורמים שונים, במשך כעשור. בתוך זמן קצר, איכות החיים שלנו בבית ירדה מאד. זה התחיל מקולות רעש משונים שהגיעו מלמטה, דפיקות חזקות, והמשיך בריח סיגריות כבד ותמידי בסלון (המרפסת הפכה לגמרי מחוץ לתחום). בשלב מסוים הוא התחיל להפעיל מוזיקה בווליום לא סביר בשעות לא סבירות (6 בבוקר זה הזמן האהוב עליו). ניגשנו לבעיה כמו האנשים הבגירים שאנחנו, ופנינו לדייר החדש בסבר פנים יפות עם חלות ביתיות לכבוד שבת ושיחה נעימה שכללה התייחסות זהירה להשפעה שלו על חיינו וחיי הילדים. הוא הגיב באופן חיובי, התחייב להשתדל לעשן רק במרפסת, ולהימנע מרעש. ניסיתי להתיידד אתו ויזמתי שיחות בהזדמנויות שונות. עד כאן נראה שהכיוון חיובי, נכון? בוקר אחד, באחת מחופשות המילואים, התעוררתי בשעה 6 בבוקר למשמע צעקות קולניות של השכן מהחצר שלו כלפי חלונות ביתנו: ״שמעון יא בן זו**! שמעון יא שרמ***! שמעון יא בן זו**! שמעון יא שרמ***! חתיכת מני**! אני לא פסיכיאטרי! אני לא פסיכיאטרי! אני יודע מה קורה! יא בן זו**ֿ!״ וכו׳ במשך כמה דקות. יצאתי אליו חצי ישן מבולבל - לא היה לי מושג מה קורה. ברגע שהוא ראה אותי התחיל שצף קללות כמו שלא שמעתי אדם מעולם מנבל את פיו. כל זה הגיע ממש משום מקום - לילה לפני כן שוחחנו בנעימות והוא אפילו השאיל לי ספר שהוא חשב שאהנה ממנו. על פי הטענה, כך התברר, השכן משוכנע שאני ורעייתי, בין יתר העיסוקים המרובים שלנו בחיים, מוצאים זמן לרגל אחריו. ולא סתם מרגלים אחריו - הוא משוכנע שפרצנו לו לטלפון, לטלויזיה ולמזגן, ואנחנו שולטים בהם מרחוק באמצעות מכשירי מעקב משוכללים. הילדים בשלב הזה התעוררו והצטרפו למופע. ביקשתי מהם להיכנס לבית, וניסיתי לנהל איתו שיחה עניינית. לא היה עם מי לדבר. הבחור בשלו. ניתקתי מגע. אחרי התייעצות ניסינו שוב דרכי שלום. שלחנו ״מנחה״ בידי אחד הילדים. הוא קיבל אותה והתחיל לבכות בדמעות שליש. טען שהוא בודד ומסכן, ושהוא מתנצל שהוא דיבר ככה. בן אדם אחר. חשבנו שזה היה אירוע חד פעמי. התבדינו. זה חזר על עצמו שוב לפחות 3 פעמים שונות, כל פעם באופן חריף יותר. והפעם כבר איבדנו סבלנות והתחלנו לערב את בעל הבית (המשותף) ואת המשטרה. הבוקר שוב התעוררנו בשעה 6 לקול מוזיקה מזרחית בווליום של אולם אירועים. לאחר כמה דקות השכן יצא שוב והתחיל בסשן הנאצות השגרתי, בטענה שאנחנו ״נכנסים לו לחיים״; ״מכבים לו את החשמל״ (אין לנו שום דרך, פיזית, לכבות לו את החשמל); ״משחקים לו בטלויזיה ובטלפונים״, וכו׳ וכו׳. מדובר ללא כל ספק באדם תשוש נפש שצריך עזרה מקצועית ואולי אפילו אשפוז. הוא סובל מפראנויה והזיות קשות ואני אישית חושש לשלום הילדים שלי (שלא לדבר על עוגמת הנפש של לחיות עם הדבר הזה בחצי השנה האחרונה, וסוג הדברים שהם צריכים לשמוע ולראות). המשטרה טוענת שאין הרבה מה לעשות חוץ מלזמן אותה כשהוא עובר על חוקי העזר בעניין רעש. בעל הבית אדיש לעניין, כל עוד הוא מקבל את השכירות בזמן. כעורך דין אזרחי, בין היתר, אני יודע כמה חסר ערך לנסות לטפל בסוגיה באמצעות מערכת המשפט האזרחית. ניסיון לא פשוט, ואנחנו לא כל כך יודעים איך להתמודד איתו.
0:12

בסביבות תחילת הסבב הארוך הקודם, באזור אוגוסט, הגיע להתגורר בדירה מתחתינו דייר חדש, רווק, שיפוצניק. עד אז, הדירה שימשה סטודיו או משרד לגורמים שונים, במשך כעשור. בתוך זמן קצר, איכות החיים שלנו בבית ירדה מאד. זה התחיל מקולות רעש משונים שהגיעו מלמטה, דפיקות חזקות, והמשיך בריח סיגריות כבד ותמידי בסלון (המרפסת הפכה לגמרי מחוץ לתחום). בשלב מסוים הוא התחיל להפעיל מוזיקה בווליום לא סביר בשעות לא סבירות (6 בבוקר זה הזמן האהוב עליו). ניגשנו לבעיה כמו האנשים הבגירים שאנחנו, ופנינו לדייר החדש בסבר פנים יפות עם חלות ביתיות לכבוד שבת ושיחה נעימה שכללה התייחסות זהירה להשפעה שלו על חיינו וחיי הילדים. הוא הגיב באופן חיובי, התחייב להשתדל לעשן רק במרפסת, ולהימנע מרעש. ניסיתי להתיידד אתו ויזמתי שיחות בהזדמנויות שונות. עד כאן נראה שהכיוון חיובי, נכון? בוקר אחד, באחת מחופשות המילואים, התעוררתי בשעה 6 בבוקר למשמע צעקות קולניות של השכן מהחצר שלו כלפי חלונות ביתנו: ״שמעון יא בן זו**! שמעון יא שרמ***! שמעון יא בן זו**! שמעון יא שרמ***! חתיכת מני**! אני לא פסיכיאטרי! אני לא פסיכיאטרי! אני יודע מה קורה! יא בן זו**ֿ!״ וכו׳ במשך כמה דקות. יצאתי אליו חצי ישן מבולבל - לא היה לי מושג מה קורה. ברגע שהוא ראה אותי התחיל שצף קללות כמו שלא שמעתי אדם מעולם מנבל את פיו. כל זה הגיע ממש משום מקום - לילה לפני כן שוחחנו בנעימות והוא אפילו השאיל לי ספר שהוא חשב שאהנה ממנו. על פי הטענה, כך התברר, השכן משוכנע שאני ורעייתי, בין יתר העיסוקים המרובים שלנו בחיים, מוצאים זמן לרגל אחריו. ולא סתם מרגלים אחריו - הוא משוכנע שפרצנו לו לטלפון, לטלויזיה ולמזגן, ואנחנו שולטים בהם מרחוק באמצעות מכשירי מעקב משוכללים. הילדים בשלב הזה התעוררו והצטרפו למופע. ביקשתי מהם להיכנס לבית, וניסיתי לנהל איתו שיחה עניינית. לא היה עם מי לדבר. הבחור בשלו. ניתקתי מגע. אחרי התייעצות ניסינו שוב דרכי שלום. שלחנו ״מנחה״ בידי אחד הילדים. הוא קיבל אותה והתחיל לבכות בדמעות שליש. טען שהוא בודד ומסכן, ושהוא מתנצל שהוא דיבר ככה. בן אדם אחר. חשבנו שזה היה אירוע חד פעמי. התבדינו. זה חזר על עצמו שוב לפחות 3 פעמים שונות, כל פעם באופן חריף יותר. והפעם כבר איבדנו סבלנות והתחלנו לערב את בעל הבית (המשותף) ואת המשטרה. הבוקר שוב התעוררנו בשעה 6 לקול מוזיקה מזרחית בווליום של אולם אירועים. לאחר כמה דקות השכן יצא שוב והתחיל בסשן הנאצות השגרתי, בטענה שאנחנו ״נכנסים לו לחיים״; ״מכבים לו את החשמל״ (אין לנו שום דרך, פיזית, לכבות לו את החשמל); ״משחקים לו בטלויזיה ובטלפונים״, וכו׳ וכו׳. מדובר ללא כל ספק באדם תשוש נפש שצריך עזרה מקצועית ואולי אפילו אשפוז. הוא סובל מפראנויה והזיות קשות ואני אישית חושש לשלום הילדים שלי (שלא לדבר על עוגמת הנפש של לחיות עם הדבר הזה בחצי השנה האחרונה, וסוג הדברים שהם צריכים לשמוע ולראות). המשטרה טוענת שאין הרבה מה לעשות חוץ מלזמן אותה כשהוא עובר על חוקי העזר בעניין רעש. בעל הבית אדיש לעניין, כל עוד הוא מקבל את השכירות בזמן. כעורך דין אזרחי, בין היתר, אני יודע כמה חסר ערך לנסות לטפל בסוגיה באמצעות מערכת המשפט האזרחית. ניסיון לא פשוט, ואנחנו לא כל כך יודעים איך להתמודד איתו.

Shimon Nataf

51,029 Aufrufe • vor 6 Monaten

במדינת ישראל אין חוק וסדר, אין בעל בית, איש הישר בעיניו יעשה, ואם חלילה תצלצלו למשטרה כדי לקבל הגנה - ינזפו בכם שאתם מפריעים! יער בן שמן היה עמוס משפחות בשבת הנעימה הזאת, וגם אני ביליתי עם המשפחה שלי בכיף. לפתע מתפרצים חבורת פורעי חוק ערבים, ברכבי שטח במהירות אדירה, אופנועים עם רעולי פנים בלי קסדות, רכבי באגי וטרקטורונים, משליטים טרור במלוא מובן המילה, על המבלים ביער עד שמשפחה אחר משפחה מתקפלת והולכת. הפורעים גם מתנגשים ברכבים, ונוסף לטרור והפחדה שהשליטו, גם עושים נזק ברכוש (מזל שלא נדרס למוות אף ילד או קשיש) וכשאחד מבעלי הרכבים שנפגעו מה-״בילוי״ הפרוע ונטול הרסן הזה ביקש את פרטי הפוגעים, הוא קיבל הסבר שאין ביטוח, הם יביאו לו ביטוח של רכב אחר… הפקרות! חלילה שלא ישתמע שאני טוען שכל הערבים נוהגים כך: גם משפחות ערביות שישבו בסמוך אלינו, נסו על נפשן מהבילוי התמים ביער וכשדיברתי עם אחת מהן, אם אמרו לי - ״אתם מבינים עם מה יש לנו עסק יום יום?״. כמובן שצלצלתי למשטרה בזמן שהאירוע מתרחש. עוברות דקות ארוכות, אני מצלצל שוב. אין ניידת, אין משטרה, כלום. עובר עוד זמן, ואני מצלצל שוב, אז עונים לי שמשטרת רחובות ״סגרה את האירוע״. למקום לא הגיע שוטר! זה בדיוק הסיפור של אבדן המשילות, שפעם היה אקסלוסיבי לחקלאים בנגב והגליל, התרחב לכלל בעלי העסקים בפריפריה, והיום הוא מנת חלקם של משפחות תמימות בחיפה, ברחובות, בטייבה ובירושלים: השלטת טרור של כנופיות אלימות, פושעים שלוקחים את החוק לידיים ועבריינים שיודעים שאין סיבה להיות מורתע. אם אתם אזרחים נורמטיביים, שומרי חוק, משלמי מיסים - המשטרה תדע איך לנקוט נגדכם ביד קשה בכל פעם שחלילה תסטו מהדרך. אם אתם עבריינים - יש לכם יד חופשית להשליט טרור כאוות נפשכם. כל דיבורי הרהב והיח״צ של השר, המפכ״ל ודובר המשטרה לא יסתירו את העובדה הקשה הזו. אין אזרח שלא יודע שזה המקום הנמוך שאליו הגענו. בשבעה באוקטובר גילינו שיש לנו את השוטרים הכי טובים במדינה, שהפגינו אומץ לב בלתי נתפס, חתירה למגע, מקצוענות והקרבה. אלפי שוטורים מעולים קמים בוקר-בוקר לעבודה קשה ונותנים את הלב והנשמה. אבל המערכת הזו רקובה מהיסוד. היא לא מנוהלת, היא קרבן לפוליטיקות פנימיות וחיצוניות שמכרסמות בה, ובסוף כולנו נדפקים - השוטרים הטובים, האזרחים הטובים והציונות כולה. אם אתם מכירים עוד תופעות מהסוג הזה - כתבו לי כאן בתגובות, עם פרטים ככל שניתן. נאסוף את כל התופעות וכמו שנלחמנו יחד נגד קרטל של עורכי דין נוכלים שמנסים לרסק עצמאים תמימים, נילחם גם על הזכות לחיות בכבוד ובטחון במדינה פה. אני מבטיח לא לשחרר, לא עוצרים עד שגן עדן🇮🇱 (תיעוד ממצלמות הרכב שלי)
0:10

במדינת ישראל אין חוק וסדר, אין בעל בית, איש הישר בעיניו יעשה, ואם חלילה תצלצלו למשטרה כדי לקבל הגנה - ינזפו בכם שאתם מפריעים! יער בן שמן היה עמוס משפחות בשבת הנעימה הזאת, וגם אני ביליתי עם המשפחה שלי בכיף. לפתע מתפרצים חבורת פורעי חוק ערבים, ברכבי שטח במהירות אדירה, אופנועים עם רעולי פנים בלי קסדות, רכבי באגי וטרקטורונים, משליטים טרור במלוא מובן המילה, על המבלים ביער עד שמשפחה אחר משפחה מתקפלת והולכת. הפורעים גם מתנגשים ברכבים, ונוסף לטרור והפחדה שהשליטו, גם עושים נזק ברכוש (מזל שלא נדרס למוות אף ילד או קשיש) וכשאחד מבעלי הרכבים שנפגעו מה-״בילוי״ הפרוע ונטול הרסן הזה ביקש את פרטי הפוגעים, הוא קיבל הסבר שאין ביטוח, הם יביאו לו ביטוח של רכב אחר… הפקרות! חלילה שלא ישתמע שאני טוען שכל הערבים נוהגים כך: גם משפחות ערביות שישבו בסמוך אלינו, נסו על נפשן מהבילוי התמים ביער וכשדיברתי עם אחת מהן, אם אמרו לי - ״אתם מבינים עם מה יש לנו עסק יום יום?״. כמובן שצלצלתי למשטרה בזמן שהאירוע מתרחש. עוברות דקות ארוכות, אני מצלצל שוב. אין ניידת, אין משטרה, כלום. עובר עוד זמן, ואני מצלצל שוב, אז עונים לי שמשטרת רחובות ״סגרה את האירוע״. למקום לא הגיע שוטר! זה בדיוק הסיפור של אבדן המשילות, שפעם היה אקסלוסיבי לחקלאים בנגב והגליל, התרחב לכלל בעלי העסקים בפריפריה, והיום הוא מנת חלקם של משפחות תמימות בחיפה, ברחובות, בטייבה ובירושלים: השלטת טרור של כנופיות אלימות, פושעים שלוקחים את החוק לידיים ועבריינים שיודעים שאין סיבה להיות מורתע. אם אתם אזרחים נורמטיביים, שומרי חוק, משלמי מיסים - המשטרה תדע איך לנקוט נגדכם ביד קשה בכל פעם שחלילה תסטו מהדרך. אם אתם עבריינים - יש לכם יד חופשית להשליט טרור כאוות נפשכם. כל דיבורי הרהב והיח״צ של השר, המפכ״ל ודובר המשטרה לא יסתירו את העובדה הקשה הזו. אין אזרח שלא יודע שזה המקום הנמוך שאליו הגענו. בשבעה באוקטובר גילינו שיש לנו את השוטרים הכי טובים במדינה, שהפגינו אומץ לב בלתי נתפס, חתירה למגע, מקצוענות והקרבה. אלפי שוטורים מעולים קמים בוקר-בוקר לעבודה קשה ונותנים את הלב והנשמה. אבל המערכת הזו רקובה מהיסוד. היא לא מנוהלת, היא קרבן לפוליטיקות פנימיות וחיצוניות שמכרסמות בה, ובסוף כולנו נדפקים - השוטרים הטובים, האזרחים הטובים והציונות כולה. אם אתם מכירים עוד תופעות מהסוג הזה - כתבו לי כאן בתגובות, עם פרטים ככל שניתן. נאסוף את כל התופעות וכמו שנלחמנו יחד נגד קרטל של עורכי דין נוכלים שמנסים לרסק עצמאים תמימים, נילחם גם על הזכות לחיות בכבוד ובטחון במדינה פה. אני מבטיח לא לשחרר, לא עוצרים עד שגן עדן🇮🇱 (תיעוד ממצלמות הרכב שלי)

💙Abir Kara אביר קארה

113,430 Aufrufe • vor 5 Monaten

25/25 לאחרונה אני תוהה: היכן מסתיימת מלאכת הפרשן הפוליטי ואיפה מתחילה הפוליטיקה הקטנה. ומהי מידת השפעתו של בנימין נתניהו עליך. ומדוע אתה נוהג כלפיו בכזה מורא ומשוא פנים. האם עדיין יוצא לך, פה ושם ברגעי השקט, להרהר בהצעתו אליך, אי אז לפני כארבע שנים, להשתלב במקום גבוה ברשימת הליכוד ולהיות שר? צריך להשגיח היטב, מי כמוך יודע. מפלגתו ולשכתו, שתיהן כבר רקובות מנאשמים ומחשודים, והדג הזה הרי מסריח מהראש. וכולנו היינו עדים לאורך השנים לקסמו האפל, המוביל לעיתים גם למראות מכמירי לב. ראה מה אירע לגדעון סער, הבט מה קרה לאלי גולדשמידט. וחזינו כיצד רבים מהאנשים שבאים איתו במגע רציף ומתמשך, ולא נפלטים או פורשים, הולכים ומתעפשים, מבאישים ונובלים, בין אם לאט או מהר יותר. היפוכו של מידאס, כבר אמרנו. זהו האיש שלפני 14 שנים הביא אל הליכוד ראש שב"כ לשעבר, מהדמויות הנערצות בשירות, ועשה ממנו פוליטיקאי כנוע אשר תועד יושב בנחת לצידו של העבריין מרדכי דוד והצביע בעד מתן חסינות לטלי גוטליב, על אף שזו חשפה בניגוד לחוק את שמו של איש הארגון שהוא עצמו פיקד עליו בעבר. ולפני 30 שנה הוא לקח דוקטור לפילוסופיה, אקדמאי דעתן ובעל חשיבה ביקורתית, איש שמאל לשעבר שהוציא רב מכר אשר זכה לשבחים מפיו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' בכבודו ובעצמו, והפך אותו לפודל מחמד שלו ושל שרה רעייתו, מה שהזניק אותו לאחר מכן היישר אל תיק האוצר, למרות שהיה באותה עת חסר כל ניסיון מיניסטריאלי ("אין לך עכשיו איזה אינטרס מיוחד", אמרת לו לאחרונה, לאיש שחב את כל הקריירה הפוליטית שלו לראש הממשלה; אין פלא שבן כספית הרים גבות בספקנות, ר' סרטון 1). ואני אפילו זוכר, חי נפשי, כיצד אותו נתניהו אימץ אליו לפני 11 שנים צעיר מבטיח ונמרץ, בעל עיניים בורקות ואידיאלים נשגבים, מצביע נלהב למפלגת "ארץ חדשה" של אלדד יניב (ר' תמונה 2), ובסופו של תהליך אלכימי מכושף, שסודו המדויק צפון היטב בתנוריו של השטן בגיהנום, לש מתוך חומר הגלם הזה את יונתן אוריך במהדורת הבלהות שכולנו מכירים היום היטב לצערנו. אז מה זה כבר עבורו עיתונאי כזה או אחר? "הביטו על הפוליטיקאים, שנזכרים לומר 'אנחנו' רק כשנולד צורך להפיל את משקלו הכבד של כישלון על כתפיים נוספות", כתבת בספרך המעולה והמומלץ "סיפורה של הפוליטיקה הישראלית", שיצא לאור ביולי 2021 והיה במהרה לרב מכר. והנה, שנתיים ושלושה חודשים לאחר מכן, נהגת בעצמך כפוליטיקאי: הציוץ הראשון שהעלית ב-7 באוקטובר 2023, כאשר מחבלים עדיין שרצו בעוטף, נפתח במילות אחיו של יוסף "אבל אשמים אנחנו" מבראשית מ"ב כ"א (ר' תמונה 3). נו-נו, עד למקורות הפלגת, לפרשת עגלה ערופה מתוך ספר דברים קרצת, רק כדי להפחית את משא האשמה מגבו של אדם אחד ולהעמיס אותו על כתפי כולנו. מי אמר שהיציאה מלבנון וההתנתקות הן היסטוריה רחוקה? מסתבר שהכול יחסי. אבל אנחנו איננו אשמים כאן, עמית; ואתה – דבר בשם עצמך. אשמים ראשי זרועות הביטחון באותה עת, והם כבר מזמן נטשו את תפקידיהם והלכו הביתה; ועוד לפניהם אשמים בנימין נתניהו וממשלתו, אשר אטמו אוזניהם אל מול אזהרות חוזרות ונשנות שלא פסקו מלזרום אליהם, ולא נטלו כל אחריות על מעשיהם ומחדליהם שהובילו לטבח, ומבזים אלפי נופלים ונרצחים ויורקים בפרצופיהן של המשפחות השכולות בהימנעותם בכל מחיר מלהקים ועדת חקירה, ומוסיפים להפלות לטובה עריקים חרדים אל מול תחנוני הצבא, ובמשך שלוש שנים תמימות נאחזו בכל כוחם בשררה על אף כישלונם הנורא ב-7 באוקטובר, ולמרות כל אלה הם עדיין מקבלים ממך מעטפת הגנה לא מבוטלת בכלל. אבל רואים אותה בבהירות רבה. ושומעים חזק וברור, יום יום, שעה שעה, את תקיעות השופר המתוחכם, הפיקח, החד, הערמומי, המניפולטיבי והמוכשר ביותר של נתניהו. ובעוד חודש ושבוע בדיוק יוגש לו החשבון. כי הגיעה שעת זריחה. תסתכל, כבר 6:29.
0:16

25/25 לאחרונה אני תוהה: היכן מסתיימת מלאכת הפרשן הפוליטי ואיפה מתחילה הפוליטיקה הקטנה. ומהי מידת השפעתו של בנימין נתניהו עליך. ומדוע אתה נוהג כלפיו בכזה מורא ומשוא פנים. האם עדיין יוצא לך, פה ושם ברגעי השקט, להרהר בהצעתו אליך, אי אז לפני כארבע שנים, להשתלב במקום גבוה ברשימת הליכוד ולהיות שר? צריך להשגיח היטב, מי כמוך יודע. מפלגתו ולשכתו, שתיהן כבר רקובות מנאשמים ומחשודים, והדג הזה הרי מסריח מהראש. וכולנו היינו עדים לאורך השנים לקסמו האפל, המוביל לעיתים גם למראות מכמירי לב. ראה מה אירע לגדעון סער, הבט מה קרה לאלי גולדשמידט. וחזינו כיצד רבים מהאנשים שבאים איתו במגע רציף ומתמשך, ולא נפלטים או פורשים, הולכים ומתעפשים, מבאישים ונובלים, בין אם לאט או מהר יותר. היפוכו של מידאס, כבר אמרנו. זהו האיש שלפני 14 שנים הביא אל הליכוד ראש שב"כ לשעבר, מהדמויות הנערצות בשירות, ועשה ממנו פוליטיקאי כנוע אשר תועד יושב בנחת לצידו של העבריין מרדכי דוד והצביע בעד מתן חסינות לטלי גוטליב, על אף שזו חשפה בניגוד לחוק את שמו של איש הארגון שהוא עצמו פיקד עליו בעבר. ולפני 30 שנה הוא לקח דוקטור לפילוסופיה, אקדמאי דעתן ובעל חשיבה ביקורתית, איש שמאל לשעבר שהוציא רב מכר אשר זכה לשבחים מפיו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' בכבודו ובעצמו, והפך אותו לפודל מחמד שלו ושל שרה רעייתו, מה שהזניק אותו לאחר מכן היישר אל תיק האוצר, למרות שהיה באותה עת חסר כל ניסיון מיניסטריאלי ("אין לך עכשיו איזה אינטרס מיוחד", אמרת לו לאחרונה, לאיש שחב את כל הקריירה הפוליטית שלו לראש הממשלה; אין פלא שבן כספית הרים גבות בספקנות, ר' סרטון 1). ואני אפילו זוכר, חי נפשי, כיצד אותו נתניהו אימץ אליו לפני 11 שנים צעיר מבטיח ונמרץ, בעל עיניים בורקות ואידיאלים נשגבים, מצביע נלהב למפלגת "ארץ חדשה" של אלדד יניב (ר' תמונה 2), ובסופו של תהליך אלכימי מכושף, שסודו המדויק צפון היטב בתנוריו של השטן בגיהנום, לש מתוך חומר הגלם הזה את יונתן אוריך במהדורת הבלהות שכולנו מכירים היום היטב לצערנו. אז מה זה כבר עבורו עיתונאי כזה או אחר? "הביטו על הפוליטיקאים, שנזכרים לומר 'אנחנו' רק כשנולד צורך להפיל את משקלו הכבד של כישלון על כתפיים נוספות", כתבת בספרך המעולה והמומלץ "סיפורה של הפוליטיקה הישראלית", שיצא לאור ביולי 2021 והיה במהרה לרב מכר. והנה, שנתיים ושלושה חודשים לאחר מכן, נהגת בעצמך כפוליטיקאי: הציוץ הראשון שהעלית ב-7 באוקטובר 2023, כאשר מחבלים עדיין שרצו בעוטף, נפתח במילות אחיו של יוסף "אבל אשמים אנחנו" מבראשית מ"ב כ"א (ר' תמונה 3). נו-נו, עד למקורות הפלגת, לפרשת עגלה ערופה מתוך ספר דברים קרצת, רק כדי להפחית את משא האשמה מגבו של אדם אחד ולהעמיס אותו על כתפי כולנו. מי אמר שהיציאה מלבנון וההתנתקות הן היסטוריה רחוקה? מסתבר שהכול יחסי. אבל אנחנו איננו אשמים כאן, עמית; ואתה – דבר בשם עצמך. אשמים ראשי זרועות הביטחון באותה עת, והם כבר מזמן נטשו את תפקידיהם והלכו הביתה; ועוד לפניהם אשמים בנימין נתניהו וממשלתו, אשר אטמו אוזניהם אל מול אזהרות חוזרות ונשנות שלא פסקו מלזרום אליהם, ולא נטלו כל אחריות על מעשיהם ומחדליהם שהובילו לטבח, ומבזים אלפי נופלים ונרצחים ויורקים בפרצופיהן של המשפחות השכולות בהימנעותם בכל מחיר מלהקים ועדת חקירה, ומוסיפים להפלות לטובה עריקים חרדים אל מול תחנוני הצבא, ובמשך שלוש שנים תמימות נאחזו בכל כוחם בשררה על אף כישלונם הנורא ב-7 באוקטובר, ולמרות כל אלה הם עדיין מקבלים ממך מעטפת הגנה לא מבוטלת בכלל. אבל רואים אותה בבהירות רבה. ושומעים חזק וברור, יום יום, שעה שעה, את תקיעות השופר המתוחכם, הפיקח, החד, הערמומי, המניפולטיבי והמוכשר ביותר של נתניהו. ובעוד חודש ושבוע בדיוק יוגש לו החשבון. כי הגיעה שעת זריחה. תסתכל, כבר 6:29.

Aviv Hurvitz

16,234 Aufrufe • vor 3 Tagen