Loading video...

Video Failed to Load

Go Home

שימו לב לרונאלדו היה יכול בקלות לעלות כאן לנגיחה אבל העדיף לפנות לחברו לנבחרת את הדרך ולמשוך את הבלמים איתו ככה זה כשאתה משחק בשביל הנבחרת והמדינה שלך ולא בשביל לגנוב שיאים וכדורי זהב

18,208 views • 2 months ago •via X (Twitter)

0 Comments

No comments available

Comments from the original post will appear here

Related Videos

עכשיו תגידו: "נו, זה בסך הכל עוד פליט ריאליטי, מה אתה רוצה ממנו?". אבל האמת היא שקותי סבג הוא לא הבעיה, הוא רק הסימפטום. כשנותנים לבנאדם כזה, שלא מבין את ההבדל בין דמוקרטיה לבאסטה בשוק לפרוס את "משנתו" עאלק בפריים טיים, מקבלים בדיוק את הריקבון הזה. ולא. זה לא מצחיק, זה פשוט מביך. ועל מאיה בצלאל באמת שחבל לדבר… אבל השיא הוא לא קותי, אלא כאן 11. מילא היה מדובר בערוץ 14, ניחא. במקום לקבור את הקטע המביך הזה בחדר העריכה, בכאן אשכרה החליטו שזה קטע פשוט מעולה. חתכו אותו, העלו אותו הבוקר לרשתות החברתיות ומאז הם מקדמים אותו בטירוף. במקום להתבייש ברדידות הזאת, הם עוד מהדהדים את הרפש הזה ברשתות החברתיות בשביל עוד כמה לייקות. בסוף, כשישאלו איך הגענו למצב ששומרי סף הם "אויבי העם", תסתכלו על המונולוג הזה של קותי ותזכרו במיוחד את מי שבחר להדהד אותו. ככה בדיוק נראים שטיפת מוח והנדוס תודעה. תעשו לי טובה. רק אל תגידו "לא ידענו" כשהכל יתפרק פה. כאן תתביישו!

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

29,520 views • 4 months ago

תגובתי לדניאל רוט אבנרי שאני מאוד מחבב ברמה האישית, אבל חושב שריקוד המה יפית שהיא פצחה בו על גבו של הבומרנג הסימפטי מרדכי דוד, ממש לא הלם אותה. דניאל, את מוזמנת לצפות בדקה הזו ולהזכיר לי מתי מישהו מהחוליגנים הברברים של קפלן דיבר ככה. אל תתיימרי לדבר בשם מחנה הימין ואל תקבעי בשביל המחנה מי מהווה את הפנים שלנו ומי לא. הפנים שלנו מיוסרות ומלאות קמטים מהפשעים הסדרתיים שהמחנה שאת מתחנפת אליו מבצע נגדנו כבר שנים, לא רואה אותנו ממטר ולא סופר אותנו, ואם קם אחד מתוכנו שיוצא מהבית עם מראה גדולה, וחוסם איזה רכב של מי שעודד כאן את הסרבנות, האנרכיה והכאוס ברחובות, אז זה בסדר גמור וזה אפילו מבורך. מרדכי דוד לא פגע פיזית באף אחד ולא איים באלימות על איש, אלא עשה פרומיל ממה שמחוללים כאן האנרכיסטים המאוסים והמנהיגים הפירומנים שלהם, והוא עושה את זה למען החטופים ולמען כוח 100. אני לא קונה את ה״זעזוע״ שלך ממנו וחושב שהזעזוע מבוים ומלאכותי. מקווה שלא תיפגעי (כנראה שכן) אבל את עיתונאית, ולהוציא חריגים שהחריגים שבחריגים, העיתונאים כאן, גם מהצד שלנו, הם אופורטוניסטים שתמיד יימצאו את ההזדמנות לאזן לכאורה ולהעניק את המתת למעסיקים שלהם, במיוחד כשמדובר בבנטון היום. אז דניאל יקירה, תחזרי להתעסק בפושעים האמיתיים והאפלים שלא מכירים בקול שלנו בקלפי ומייצרים טרור פנימי, ותניחי לבחור הפעלתן והמסור שהגיע לעשות מעט צדק. אוהבים אותך מרדכי דוד. מרדכי דוד

מני אסייג menny assyag

16,174 views • 8 months ago

אין מילים לתאר את הניתוק והריקוד על דמו של גור קהתי ז"ל הגיבור, שנהרג כדי לסדר לז'בו ארליך, בעל החזון הפונסומנטליסטי המשיחי, ביקור פרטי בלבנון בליווי ואבטחה של כוחות צה״ל (שהצבא משום מה זרם איתו ואיפשר). והנה המתנחלים המשיחיים יחד עם קצינים בכירים בצה״ל (אלוף פיקוד מרכז אבי בלוט, מח"ט שומרון אריאל גונן, לצד ראש מועצה איזורית שומרון יוסי דגן, רבנים ומתנחלים בכירים נוספים) מעיזים לערוך באיזור שכם כנס לזכרו של ז'בו - ואפילו לא טרחו לתלות תמונה לזכרו של גור קהתי ז״ל. אסף אגמון Asaf Agmon (סבא של גור) ורון קהתי (אביו של גור) מתפוצצים על באי הכנס מזעם מוצדק ומובן. מעמד קורע לב. הכי קרוב שיש ל"הרצחת וגם ירשת". רון קהתי, אבא של גור: ״מי שעשה את הפוילישטיק כדי להפוך את ז'בו לחייל - כנראה שגם היה מקושר פה! לאיזה מח"ט שומרון, אולי לאיזה אוגדונר שיגיע תכף, או לאלוף פיקוד מרכז! הבן שלנו נהרג! ואף אחד לא טרח שתהיה פה תמונה שלו?! מישהו שם פה תמונה שלו? מישהו הזכיר אותו?! אל תגידו לי לשתוק! אל תגידו לי די! אל תדבר פה, בושה! אני מ"פ בגולני! אני מ"פ באלכסנדרוני! אני יודע מה זה! תתבייש! בשביל מה ארגנתם את הכנס הזה? הדם של גור עוד לא יבש!״ אסף אגמון, סבא של גור: ״אתה מבייש את צה"ל, אתה מבזה את זכרו של גור שרץ להציל את המ"פ שלו, ובגלל זה הוא מת. זו הייתה מזימה נפשעת. נגד ז'בו מתנהלת חקירה, וכל זמן ששמו לא יטוהר מהמעשה הנפשע הזה - אתה בתור חייל צה"ל לא יכול לעמוד ולתת לו (לז'בו) כבוד. אתה מבזה את המדים שלך. תתבייש לך! גם לך יוסי דגן. אני לא מקבל את התנחומים שלך. התנחומים שלך צבועים, הם לא אמיתיים. אתם נמצאים פה בטקס טמא. הנרות שהדלקתם טמאים. במעשה משיחי - הבאתם למותו של חייל צה״ל תמים שרץ להציל את המ"פ שלו, שגם נגדו מתנהלת חקירה כי גם הוא היה חלק מהמזימה הזאת - בשביל לראות איזו כתובת באיזה אתר נוצרי בלבנון - סיכנו חיילי צה"ל תמימים, ותראו מה קרה. איך אתם לא מתביישים? בושה וחרפה! החג הזה יהיה טמא לכם! הפכתם את החנוכיה הזאת לטמאה! אין לך מה לעשות פה, תתבייש״ צילום: Hagar Shezaf

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

25,398 views • 1 year ago

תמיר פרדו: "[מה שהממשלה] הייתה צריכה לעשות ביום הראשון, ב-8 באוקטובר [2023], זה לבצע מהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך; אתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ומנסה לצמצם ככל שניתן את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך" ב-19 בספטמבר 2024, פורסם במסגרת פודקאסט "אפרכסת" ראיון שערך אמיר אורן עם תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ולהלן קטע מדבריו: תמיר פרדו: עכשיו אני מגיע לסיפור הנוכחי ואני לא אהיה... אמיר אורן: חנה בבלי [שהייתה סמל של נימוסים, איפוק ותרבות]. תמיר פרדו: חנה בבלי. כשאני ראיתי את הסרט לפני יומיים... אמיר אורן: המנהרה? [המנהרה בה הוחזקו שישה חטופים ישראלים שהוצאו להורג בידי חמאס] תמיר פרדו: של המאורה הזאת. זו לא מנהרה. מנהרה, יש לזה תמיד אספקטים. לוקח... אמיר אורן: את המחילה. כן. תמיר פרדו: את המחילה הזאת. זה הזכיר לי את השואה. אימא שלי ניצולת שואה. אמיר אורן: היא הייתה במחנה? בבלגרד? תמיר פרדו: לא, היא הסתתרה, אבל היא איבדה את כל המשפחה שלה. והסתכלתי על המקום הזה ואמרתי לעצמי, נזכרתי שהיה איזה ראש ממשלה ישראלי [בנימין נתניהו], לא לפני הרבה שנים, שבא בטענות לבנות הברית: למה [במלחמת העולם השנייה] הם לא הפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ? כי אם הם היו עושים את זה [הם] היו מונעים לפחות את הרצח של יהודי הונגריה. ואמרתי לעצמי, הטענות היו ל[ראש ממשלת בריטניה וינסטון] צ'רצ'יל ו[לנשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו] רוזוולט, שזה היו בנות הברית, כי הם היו היחידים שיכולים לעשות את הדבר הזה, והיה להם חיל אוויר לעשות את זה, והם לא נשאו באחריות לשואה של יהודי אירופה. ומי שנשא באחריות לאותם 250 חטופים שנחטפו רק בגלל זה ש[אנחנו] ישנו בשמירה, והמחדל הנוראי של מדינת ישראל. זו ממשלת ישראל שיכולה לשחרר אותם. היא לא צריכה להפציץ רכבות, אלא רק לעצור את המלחמה ולאפשר את שובם הביתה, לא טרחה לעשות את זה. בעיניי זה הדבר הכי נורא. זה כתם מוסרי, זה כתם על היהדות. זה לא יהדות. אני חילוני, לא ככה גדלתי, לא ככה חינכו אותי. וכן, כאשר חס וחלילה יחטפו לך את הילדים כנופיה רצחנית ותגיד [ש] היא מבקשת כופר, ואתה יכול לשלם את הכופר – אני לא מעלה בדעתי שאתה לא תשלם אותו. ואתה לא מנהל עם ארגון רצח משא ומתן. אתה מנהל מתן ומתן, ואתה מנסה לצמצם עד כמה שאתה יכול את המתן, אבל אין פה משא. אתה לא מקבל כלום חוץ מהילדים שלך. ממשלת ישראל מנסה לנהל עם ארגון רצח משא ומתן – זה הטירוף הכי גדול עלי אדמות. [מנהיג חמאס בעזה יחיא] סינוואר כמנהיג ארגון רצח אמר ביום הראשון [7 באוקטובר 2023], עוד לפני שהתחיל התמרון: תחזירו לי את כל המחבלים, הנבלות האלה, ותקבלו את החטופים שלכם. וישראל בחרה בנקמה. וישראל שידעה שלא ניתן לשחרר חטופים על ידי מהלך צבאי, אלא מעט מאוד, וישראל שידעה שכל הפצצה של חיל האוויר כשאתה לא יודע איפה הם נמצאים יכולה גם להרוג חטופים, וישראל שידעה שהיא הורגת מחבלים במקום אחד, אם בן משפחה אחר שומר באותו יום על חטופים – כנראה זה סופם של החטופים. את כל זה ממשלת ישראל ידעה, וזה לא הטריד אותה, והיא פתחה בקמפיין של שכנוע של אזרחי מדינת ישראל על שטויות כמו ניצחון מוחלט, על עמידה איתנה – כאשר כל מה שהייתה צריכה לעשות ביום הראשון, בשמיני לאוקטובר [2023], זה לבצע את המהלך של שחרור החטופים, ואחרי זה אפשר לעשות את כל מה שצריך. אמיר אורן: מה שאתה אומר מוחץ ומשכנע גם ברמה הערכית וגם המבצעית, כלומר חוסר היכולת לעשות משהו אחר. אבל זה מתעלם מהפוליטיקה המעשית: שאחרי שחטפת מכה כזו, אתה לא יכול להודות בתבוסה. אתה, הדרג הפוליטי, וסביר שאתה תשקע יותר בחולות רק כדי להימלט מאות הקין של המפסידן שבגללו 1200–1400 ישראלים נרצחו. במקביל [לאמירה] שלך, בשואת יהודי הנגב. תמיר פרדו: בשביל זה צריך הנהגה. צריך מנהיג שיש לו אומץ, שהוא לא פחדן, שהוא מבין שהוא יצטרך להסתכל במראה, וברגע שהוא יחזיר את החטופים, הצעד הבא שלו זה היה לשים את המפתחות על השולחן, ולהגיד: כשלתי. זה המשמרת שלי. ואין לי ספק שראש הממשלה הזה [בנימין נתניהו] לא אשם במה שקרה משש וחצי בבוקר ביום השביעי לאוקטובר [2023]. זה אחריות מלאה של צה"ל. מה שקרה עד אותו רגע, יש לו מה שנקרא נתח מאוד מכובד. אבל בקטע של השישי, שביעי באוקטובר [2023], זה לא אחריות שלו, זה אחריות של הצבא. של צבא ההגנה לישראל, לצערי הרב. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

22,534 views • 1 month ago

לפני שנה בֶּדִיוק המקום הכי יפה, הכי מלא שמחת חיים ותקווה – הפך לגֵיהִינום. ברגע אחד הֵבנו את המשמעות של לבד: מחזיקים את יַדית הממ"ד ביד אַחת וסכין מטבח בְּיד שנייה, בלי אוכל, בלי מים, מנסים להרגיע את הילדים, להבטיח להם שיהיה בסדר… בינתיים העדכונים בטלפון מספרים על עוד יישוב שנִכבש, עוד בית שנשרף, עוד שכן שנרצח… שישים וארבעה מֵחברי כפר עזה נרצחו ביום הארור הזה, בהם חבריי הטובים ביותר. תשעה עשר חברי קיבוץ נֵחטפו, בהם אלון, אחי הקטן והַאהוב. זה היה יום בלי צבא, בלי מדינה, יום שבו כל מה שהיה לנו, הוא עצמנו – האזרחים. קוראים לַזה הפקרה. במקום שנעמוד פה רֶבבות מֵעם ישראל יחד, אנחנו עומדים פה וּמְחכים לאזעקה, במקום שתוקם וַעדת חקירה ממלכתית שתחקור את המחדל, אנחנו שואלים את השאלות בעצמנו בלי לקבל תשובות. אין דוגמה אישית, אין חזון, אין מנהיגות אין קבלת אחריות. הסיפור של אלון הוא סיפור הפוך! זה הסיפור של הדור שלי, שלנו! הדור שלנו: ישרֶאלים בעלי תושייה, אומץ וקור רוח. 65 שישים וַחמישה ימים היו הוא וַחבריו - יותם חיים וסמאר טלאלקה בשבי, בִּתנאים לא אנושיים: בלי אוכל, בלי מים, תחת עינויים ואיומים, בסוף הם כתבו מילה אַחת על סדין לבן - הצילו. זה לא עזר להם. במשך חמישה ימים הם חיפשו את האור, אבל לצערי, הוא נמנע מהם ברגע האחרון. אלון אחי פעל בניגוד לכֿל אינסטינקט בֶּסיסי, הוא יזם והוביל, לא פחד לטעות, לא פחד להאמין. הוא ניווט במשך חמישה ימים בלב שכונה מופגזת בעזה בלי שאף אחד חשב שזה יכול להיות גם בתנאים הקשים ביותר, גם כשאין סיכוי, אלון, כמו אלון, האמין וּפֿעל לסוף טוב. במותו אלון ציווה לנו את הדרך, את האור, את התקווה. אני מאמין שמתוך ההריסות והחורבן, מתוך התופת, קם כאן דור חדש. דור שמאמין בנו, בחברה ישרֶאלית מתוקנת וּמְאוחדת, דור שמאמין ברוח הישרֶאלית. דור שישקם את ההריסות ויבנה כאן מדינה טובה יותר, ערכית יותר, מדינה שבה רודפים את האמת, מקדשים אותה ולא מרפים ממנה. מדינה שנשענת על ערְבות הדדית, שעושים בה הכול בשביל החברים שלנו, עושים הכול בשביל להחזיר מא֫ה ואֶחד 101 חטופים וַחטופות, שנמצאים במנהַרות חמאס. מדינה שנהיה גאים לגדל בה את הילדים שלנו, מדינה משגשגת לעם היהודי וּלְכֿל מי שקשר את גורלו אלינו. אלון אח שלי גיבור, תודה שהראית לנו את הדרך, תודה שהִצבת את הסטנדרטים. אנחנו לא נרפה עד שנתקן, אנחנו לא ננוח עד שנבנה. אנחנו הדור שייצא מההריסות, מהשואה, מֵהתופת ויגשים את הֶחזון הציוני הֶחדש. כשזה יקרה אדע שדרכו של אלון הופכת לִמְציאות. קומו! עם ישראל חי.

Yonatan Shimriz | יונתן שמריז

305,686 views • 1 year ago

איפה ישנם עוד שקרנים כמו השקרן ההוא? טאוב טוען שאני "מוותר על שלושה לילות שינה בשביל להוכיח את מה שלא נכון, הוא יכול "להוכיח" שהכלב שלך הוא בעצם אבא שלך". אני מאמץ, בשינויים קלים. לא צריך להוכיח שהכלב שלך הוא בעצם אבא שלך. מספיק להוכיח שאתה כלב. ולא צריך שלושה לילות כדי לחשוף את השקרים. מספיק שלוש דקות ועוד יישאר זמן לקרוא את המבזק על ההתעללות האחרונה של ואנס או טרמפ בנתניהו. נדמה שההתהפכות של האליל השני של טאוב על האליל הראשון קצת הוציאה אותו מריכוז ואפילו השקרים לא מה שהיה פעם. קל מדי, כמעט מעליב. תראו איך מפרקים אותו ברגע: מאות מילים טאוב שופך כדי לנסות ולשכנע שהוא לא תמך בעלילה המכונה "הבגידה מבפנים", עלי, על המשפט, תודות לעורך הדין שלו, הטונים הגבוהים שהגיע עם חברים, מאמרים שלו ששם לא הזכיר את התיאוריה, ועל כך שחסם כאלה שתמכו בתיאוריה. "הרייני להבהיר", הוא מנסה לתקף את דבריו, אחרי ש"הבהרתי לו" ועכשיו "אבהיר גם לכם", כדי שגם "יהיה ברשומות", וגם "יישאר ברשת לפרוטוקול". עד כדי כך. שני דברים הוא לא עושה: הראשון: הוא לא אומר מילה על הוידאו שצירפתי מהפודקסט שלו עם אמיר אביב בו משתמש טאוב כפלטרפומה להפצת הקונספירציה האפלה והזדונית. טאוב טוען ש"הוא חתך שאלות שלי שבהן אני מאתגר מרואיינים כדי לברר מה דעתם בנושא, והציג את השאלות כאילו הן עמדתי" אז למה הוא לא שם פה את הקטע הנכון, לתקן את הרושם, בלי לחתוך את השאלות שלו? פשוט כי לא משנה איך היה גוזר, יוצא שלא רק שהוא מסביר בלהט למה תיאוריית הבגידה מבפנים עושה שכל, אלא שכשאביבי מסביר לו למה הוא חושב שזו שטות, טאוב מתווכח איתו הנה, מצורף כאן הקטע עם שוליים רחבים. כולם יוכלו לראות בעצמם איך טאוב מקדם פה את העלילה הזו ואגב כך מטנף את זכרו של אל"מ אסף חממי ז"ל שהוציא את ההוראה להתרחק מהגדר. הדבר השני שהוא לא עושה: הוא לא מראה ולו מקום אחד בו אמר שהוא מתנגד לעלילה הזו. הוא מצרף צילום של ציוץ שלו מפברואר 2025 שאמור להוכיח שהוא התנגד. זה מה שכתוב שם:" אז אמנם חסידי תיאוריית הבגידה אומרים לי שהדיון בקונספציה נועד להסיח את הדעת מהאמת האיומה. אבל אני חולק עליהם. כי גם מי שחושב שהיתה בגידה, לא יכול להזניח את העובדה שכל החשיבה של כל המערכת היתה מבוססת על הנחות לא נכונות. ". הוא לא מתנגד הוא רק אומר שאפשר גם וגם. הוא אומר "עשיתי תכנית שלמה בערוץ שלי, יחד עם ד"ר ליעד לוי, להסביר למה התיאוריה הזאת גם לא סבירה וגם מזיקה". הוא אפילו מצרף את הלינק, אבל הוא בכוונה לא מצרף קטעים כי יודע שלאף אחד לא תהיה סבלנות לבדוק אותו ולגלות שזה בדיוק ההיפך. ממליץ לכל מי שאי פעם ייחס אמינות כלשהי לטאוב, לקחת כדור נגד בחילה ולצפות בשעה המדוברת שם טאוב ולוי מסבירים למה התיאוריה הזו היא גם סבירה וגם מועילה. הנה שני קטעים מתוך הפודקסט. בראשון מגדירים לוי וטאוב את הבגידה מבפנים. "כשאנחנו נגיד את המילה **בגידה**. אנחנו תכוון לפרשנות הבאה. מישהו בדרג בכיר כזה או אחר תאמוות של יהודים על מנת להחליף שלטון." ולאחר מכן מנהלים טאוב ולוי דיון על האם לא רק מי שעמד בקשר עם סינוואר אלא גם ידע על התקפת החמאס ולא עשה דבר הוא בוגד (התשובה- כמובן שכן) בשני- לוי אומר ש"מי שרוצה לחשוב שפרשת המרגל קשורה בזה שצריך לאפשר לחמאס להרוג יהודים כדי להפיל את נתניהו- זה הגיוני לשאול את זה". טאוב, שכמובן מתנגד לכל התיאוריה מוסיף:"זה מי שחושב שהמרגל עבד אצל יחיא סינוואר." ואז, כשלוי מזהיר שצריך לשמור את המחשבות האלה לעצמנו כי פרסום שלהן עלול לתגבר גלים של אנטישמיות, טאוב, שכולם מכירים את דיעותיו נגד דבר השיטנה הזה, מסכים איתו אבל מוסיף, שיהיה ברור שהסכמתו לנקיטת זהירות בתפוצה אינה הסכמתו לכך שמדובר בעלילה:"אבל זה בלי קשר לשאלה אם זה נכון או לא"\ ואז השניים מתחילים בדאילוג קונספירטיבי מהסוג הגרוע והעלוב ביותר, שנקטע פה ושם עם ציפצופים שנועדו כנראה למחוק את השמות של אנשים שטאוב והצוות שלו חששו ששייתבעו דיבה. ובשורה התחתונה- טאוב משקר פה בפעם השלישי ברציפות בטענה שלא טיפח והפיץ ותיגבר והעצים את תיאורית הבגידה מבפנים. צפו ושיפטו בעצמכם.

Ronen Bergman

15,837 views • 2 months ago

ערוץ i24 הוציא פרומו ברשתות מהראיון עם האחים של עמרי מירן ואביו דני, שממנו היה ניתן להבין שאבא שלהם נחטף בידי מטה משפחות החטופים. לי זה היה ברור שזה לא מה שדני חושב. יתרה מזו, פגשתי את דני במוצ״ש בכיכר החטופים, לצד משפחות החללים והמטה והוא אמר: ״אני כאן עד אחרון החטופים״ שרון גל עשה מעשה שלא ייעשה, הוא הזמין אמש את דני מירן, שהוא אדם מקסים וטוב לב וניסה במשך דקות ארוכות להוציא ממנו אמירה נגד המטה וכמובן ללא הצלחה, כשלאורך כל הראיון הכותרת שליוותה באותיות גדולות את הראיון הייתה: ״מטה החטופים חטף את אבא״ ואם שרון גל לא הצליח, אז גייסו את אריאל כהנא שינסה וגם זה לא צלח. להפך, דני התעקש שהמטה לא היה פוליטי ושאף אחד לא הכניס מילה לפיו. ויש גם התייחסות לרונן צור: ״היה האסטרטג של המטה, מעולם לא כיוון פוליטי״ חשוב להתעכב על זה, רק כי מנגנון ההסתה נגד מטה משפחות החטופים עבד מיום היווסדו. לשרי הממשלה והעומד בראשם על שופרותיו, היה חשוב להשתיק אותו. אני יודעת, הייתי שם. כמי שהייתה אחראית בחודשים הראשונים של המטה על העצרות במוצ״ש, אני יכולה להעיד שתכנים פוליטיים ואישיים נגד נתניהו היו אסורים, יתרה מזה, המילה ״בושה״ התבקשה ע״י מנחה העצרת מהקהל לא להיאמר. עברנו על הנאומים של בני המשפחות שנכתבו מדם ליבם, אף אחד לא הכתיב להם מה לומר. אחת האמהות התבקשה לא לעלות לבמה כי היא התעקשה לתקוף את נתניהו, מה שאז לא ייצג את העמדה של רוב המשפחות. עמדה שהתקבלה בכינוס של נציגי המשפחות עם הנהלת המטה. שום מסרים לא עברו ללא הסכמת רוב המשפחות. מה כן היה? הייתה את הדרישה המוחלטת לעסקה ועכשיו שתשיב את כל החטופים: ״את כולם, עכשיו״ ואת זה שרי הממשלה והעומד בראשה רצו לעצור. בדיוק כפי שהשתיקו לאורך השנים את משפחות מנגיסטו, הישאם אמ-סייד, גולדין, אורון שאול וכמובן את משפחת רון ארד. רק מאבק מטה המשפחות השיב את חלקם אחרי למעלה מעשור. לעולם המטה לא טען בפני המשפחות שרק נתניהו אשם בסיכול עסקאות, אבל כמו שדני מירן אומר נתניהו היה שותף פעיל לסיכול עסקאות. השרים שלו העידו על כך במילותיהם. הם סיכלו עסקאות. ועל כך היה המאבק שנשא פרי בעקבות התערבות הממשל האמריקאי בחסות טראמפ. ועכשיו, ממשלת ישראל הרימה דגל לבן וחתמה על הסכם שהפקיר את החללים מאחור. זה בטח לא ״ניצחון מוחלט״, הסלוגן שנמכר להמונים והוא מיותר מתוכן. חטופים ולוחמים שילמו בחייהם והחטופים כולם היו יכולים להיות פה כבר לפני מספר חודשים רב, אם הסלוגן הזה לא היה נשמע. קחו 7 וחצי דקות של נסיון להכניס לדני מירן מילים לפה בנסיון להכפיש מטה שהוקם בשביל ועבור משפחות החטופים ויקיריהם בעזה. רק על נסיונות ההכפשה והסיכול הממוקד של המטה, צריכה לקום ועדת חקירה 🎗️🎗️ Ariel Kahana אריאל כהנא שרון גל Sharon Gal רונן צור - 🇮🇱 Ronen Tzur

🎗️🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱🎗️

21,531 views • 10 months ago

חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, מראשי "אחים לנשק", על השלכות מחאת הסירוב לשירות מילואים: "[נסראללה] זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר; [שאלה: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל?] "יש [בכנסת] איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל" ב-24 ביולי 2023, התראיין סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי תנועת המחאה "אחים לנשק", אצל אילאיל שחר ויואב קרקובסקי במשדר מיוחד מהכנסת של "כאן 11" לרגל ההצבעה על חוק ביטול עילת הסבירות. להלן תוכן הראיון: אילאיל שחר: נמצא איתנו על הקו [סא"ל במילואים] רון שרף, מ"אחים לנשק", שלום. רון שרף: שלום. אילאיל שחר: אתה שומע את הקולות מהמליאה, את הדרמה של הדקות האחרונות על הניסיונות של [שר הביטחון יואב] גלנט, לרכך במשהו את הצעת החוק [ביטול עילת הסבירות], אבל בינתיים הוא לא מצליח. לפני יומיים הודעתם שאם החוק הזה יעבור, עשרת אלפים איש לא יתייצבו למילואים, יודיעו שהם לא מתייצבים יותר, תעמדו במילתכם? רון שרף: ברור. מה שקורה בכנסת זה עצוב, זה יום עצוב. בישראל אנחנו במעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. מול עינינו גלנט מפקיר את ביטחון ישראל. יואב קרקובסקי: באיזה אופן הוא יכול לעשות משהו אחר? הוא עכשיו נמצא על אוזנו של ראש הממשלה ומנסה ומפציר בו ובשר המשפטים יריב לוין לרכך אולי בכל זאת את החקיקה הזאת. גם אם האצבע שלו, אגב, לא תהיה בעד החקיקה, אז הוא יפוטר, אבל החוק יעבור. רון שרף: טוב שנזכר. [בנימין] נתניהו ראש ממשלה שבמשמרת שלו צבא העם מתפרק. הדיקטטור הישראלי הראשון, וגם [יצחק] הרצוג יהיה נשיא הדיקטטורה הישראלית הראשונה. כל החבורה הזאת שלא מצליחים להגיע להסכמה רחבה על חקיקה מרושעת ומטופשת, והעם, הם יראו שהכוח שלהם הוא כן מוגבל, כי צבא עם, ישראל בנויה על צבא העם, וזה פשוט לא יעבור בדיקטטורה. יואב קרקובסקי: אתה לא חושב שהשימוש בשירות הצבאי, בשירות המילואים, שזה באמת חומת המגן על שלמותה של מדינת ישראל, על ביטחונה, זה לא שימוש בנשק יום הדין? רון שרף: חומת המגן הבסיסית של מדינת ישראל זה הדמוקרטיה, ומי ששובר את החומה הזאת, מנפץ אותה, מחוקק חקיקה בניגוד לערכי הדמוקרטיה, בניגוד לרוח צה"ל, זו החבורה המרושעת הזאת שיושבת עכשיו בכנסת. אילאיל שחר: תראה, הדברים שאתם אומרים בימים האחרונים מחלחלים, הם מחלחלים לדרגים הכי בכירים בצה"ל. אנחנו רואים פה בשעות האחרונות אלופים מסתובבים במסדרונות הכנסת ומנסים לשכנע את הפוליטיקאים לרכך את החקיקה. רון שרף: טוב שנזכרו. טוב שנזכרו. אחרי חצי שנה ברחובות, מה הם חשבו? אילאיל שחר: אבל הנה, זה לא עוזר, ויכול להיות שבאמת החוק הזה יעבור, ואתה יודע, גם [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה רואה את מחאת המילואימניקים, רואה את מה שקורה פה בתוך ישראל. רון שרף: זה הבעיה של נתניהו, לא הבעיה שלי יותר. אילאיל שחר: כן? רון שרף: זה הבעיה של נתניהו. אילאיל שחר: באמת, עם יד על הלב זה לא הבעיה שלך? רון שרף: עם יד על הלב. הסכנה יותר גדולה לישראל, אני אומר לך. אילאיל שחר: גם כשיהיה איום קיומי קונקרטי, כשחיזבאללה יתקוף את ישראל? רון שרף: יש איום קיומי קונקרטי עכשיו. עכשיו, ברחוב קפלן, ירושלים, איום קיומי קונקרטי על מדינת ישראל. יואב קרקובסקי: עד כדי ככה אתה לא חושב שיש פה הגזמה ברטוריקה? רון שרף: ממש לא. יואב קרקובסקי: תסביר לי במה. רון שרף: אני אסביר. אני אסביר. דיקטטורות לא קורות במכה, זה לא סדרת טלוויזיה. ככה זה מתחיל. שלטון שיכור כוח, אטום, מושחת. זה מתחיל לאט לאט, זה מתחיל לאט לאט, [בשיטת] הסלאמי [בשלבים]. יואב קרקובסקי: אבל זה לא שהביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון מוסרת לחלוטין מעל ממשלת ישראל ופעולותיה. יש עילות רבות נוספות שבית המשפט יוכל באמצעותן לבקר... רון שרף: כן, אז למה זה כל כך חשוב? אם יש עילות, אז למה זה כל כך חשוב? ביטול עילת הסבירות? יואב קרקובסקי: אז למה זה כל כך חשוב לדעתך? רון שרף: למה זה? כי זו הפרוסה הראשונה בסלאמי. זה הדרך שלהם עכשיו לפטר את היועמשי"ת [היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה] ביום ראשון, וזה הדרך שלהם למנות, למלא את השירות הציבורי במינוים פוליטיים, לבסס את השלטון כך שאי אפשר יהיה להחליף אותו. ככה מתחילות דיקטטורות. זה לאט לאט, זה בסלאמי... אילאיל שחר: אבל כשאתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: עם פקידי ציבור צייתנים, פחדנים. ככה זה מתחיל. אילאיל שחר: אתה רואה את המאמצים של שר הביטחון. רון שרף: אבל בישראל, בשונה מפולין והונגריה, יש צבא עם שישראל תלויה בו. וצבא עם יראה לממשלה שיכורת הכוח הזאת את מגבלת הכוח. אילאיל שחר: אוקיי, אבל אתה רואה פה את המאמצים של שר הביטחון, הוא מנסה לשכנע גם את שר המשפטים יריב לוין ואת ראש הממשלה. רון שרף: אני לא ראיתי, אני כרגע ברחוב. אני כרגע ברחוב מול מכת"זיות [מְכוֹנִית הַתָּזָה לפיזור הפגנות]. אז אני לא רואה, אני חיכיתי חצי שנה. ואם גלנט לא יכל לדבר חצי שנה, ואני יודע שהוא רואה את הדברים. יואב קרקובסקי: אוקיי. רון שרף, מראשי מחאת המילואימניקים, "אחים לנשק", תודה רבה לך. רון שרף: אנחנו לא נסלח לגלנט לעולם, הוא חייב לדעת את זה. יואב קרקובסקי: אני מניח שהוא שומע את הקולות האלה למרות שהוא נמצא במליאת הכנסת ומנסה לעשות את מה שהוא יכול. רון שרף: אז שהעוזר שלו יעביר לו, שהעוזר שלו יעביר לו. יואב קרקובסקי: רון שרף, תודה רבה לך. רון שרף: ביי. סימוכין: נספח כתבות חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – בתשובה לטענה, לפיה "יש סכנה ביטחונית קיומית מיידית למדינת ישראל, האויבים על הגדרות", סא"ל (מיל.) רון שרף מ"אחים לנשק" משיב: "ישראל כבר אינה דמוקרטיה"; "האיום הקיומי הכי גדול הוא עכשיו מבפנים"; "אנחנו מגינים על המדינה עכשיו"; "אין צבא עם בדיקטטורה". סימוכין: חודשיים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "[נתניהו] מסכן את ביטחון אזרחי ישראל; צה"ל נמצא במשבר עמוק אמיתי; צבא העם לא יכול להתקיים ללא דמוקרטיה; בצער עמוק, אך בתחושת שליחות אמיתית, גם אני חתמתי על מכתב [הפסקת התנדבות לשירות מילואים]". סימוכין: שישה חודשים וחצי לפני מתקפת השבעה באוקטובר – סא"ל (מיל.) רון שרף, ממייסדי "אחים לנשק": "עשרות אלפים שאיתנו יפסיקו את התנדבותם למילואים; לא ניתן לקיים צבא עם ללא דמוקרטיה; הצבא מתפרק; אנחנו עושים את זאת מאחריות ואהבה גדולה לחברה ולמדינה; היום נתחיל להחתים את כל מתנדבי המילואים". סימוכין: סא"ל (מיל.) רון שרף, הנמנה על מייסדי ארגון "אחים לנשק": "אני שלם מאוד עם המאבק שעשינו. אני חושב שהייתה שם סכנה קיומית לעתיד המדינה. רק תחשוב מה היה קורה אם הרפורמה [המשפטית] הייתה מתקדמת, הקרע היה מתרחב, ובעוד שנתיים שלוש ההתקפה הנוראית הזאת של חמאס. אולי אי אפשר היה להתאושש מזה". סימוכין: רון שרף. צילום מסך מערוץ יוטיוב אחים.ות לנשק

Jonathan D. Halevi

39,035 views • 1 year ago

לפי העיתונאי רונן ברגמן, הפרוטוקול בניו-יורק טיימס שבו הוא חבר מערכת, מחייב לחשוף בפני העורך הבכיר את המקור עליו מתבססים העיתונאים בניו-יורק טיימס והעורך הבכיר מעליו צריך לאשר זאת. זאת בשונה לנוהג בעיתונות בישראל שבו יש ערך על שמירת חיסיון מקורות. עוד נאמר בהקשר הזה ע"י ברגמן, כי הוא קיבל מידע מ"מקורות" בישראל על כך שבפעולה שביצעה ישראל, (קרוב לוודאי באמצעות המוסד), נעשה שימוש בחומר נפץ ולא בפעולת סייבר. ניתן להתרשם, שמדובר במקור או מקורות מתוך "המוסד" הישראלי, גם בהסתמך על דברים שאמר ברגמן בעבר ולפיהם השתמע שהוא קיבל דיווחים מגורמים ב"מוסד". ע"פ דבריו של ברגמן מצטייר כי הוא נאלץ למסור פרטים על המקורות הישראליים עליהם הוא נסמך בכתבות שהוא מפרסם בעיתון ניו-יורק טיימס. המשמעות היא כי ייתכן שמדובר באנשי "המוסד" וגורמים באגף המודיעין ובמערכת הבטחון. לאור מסקנות אלה המשתמעות מדבריו, אשמח שרונן ברגמן יבהיר, האם הוא אכן מוסר את זהות מקורותיו במערכת הבטחון בישראל לעורכים בעיתון ניו-יורק טיימס? והאם מקורותיו מודעים לפרוטוקול הניו-יורק טיימס שמחייב את חשיפת זהותם? העיתונאי רונן ברגמן בפודקאסט של נדב פרי ב-19 ביוני 23: ואני מצליח, תודה לאל, אני כבר כמעט שש שנים חבר מערכת בניו יורק טיימס, מ-2018. נדב פרי: אני זוכר (לא ברור). רונן ברגמן: לא, אני קודם הייתי שם פרילנס. פרילנס ופרילנס קבוע, אבל מ-2018 אני... נדב פרי: זאת אומרת פרופ' מן המניין. רונן ברגמן: כן, ובטיימס זה עושה את כל ההבדל, אם אתה חלק מהצוות וסומכים עליך, זה עושה את השינוי הגדול. ואני מצליח לנווט את זה בשקיפות, ובאופן ששני הצדדים יכולים, אני מקווה, אולי אפילו מרוצים, לחיות איתו. בטיימס יש כמה דברים, קודם כל הקהל והאימפקט, אבל אחד הדברים זה העניין של העבודה בצוות. זה דבר שאנחנו לא מכירים כל כך מישראל. שם אם אתה לא חלק מצוות, ואתה לא עובד בצוות, ואתה לא שקוף וחולק ומפרגן, אתה תמצא את עצמך תוך שנייה בחוץ. נדב פרי: כאן [בישראל] אתה לא מספר לעורך שלך מי המקור. רונן ברגמן: אז בטיימס אתה חייב לספר לעורך בכיר מי המקור, זה חלק מהפרוטוקול ועורך בכיר מעליו צריך לאשר את זה. ואם זה מקור יחיד לידיעה חשובה, זה מגיע לעורך הראשי. יש פרוטוקולים לכל דבר. והעניין הזה של העבודה בצוות בעצם, פה נגיד איש מודיעין בכיר ישראלי יספר לי משהו. בסדר, אז אני יכול לקחת את זה. ואוקיי. במציאות של הטיימס, הוא יגיד שישראל ביצעה עכשיו איזושהי פעולה באיראן. אוקיי. בסדר, מכובד. אני מאמין לו, הכל בסדר. אבל בטיימס לא יפרסמו את הידיעה הזאת אם פרנז פסיחי, הקולגה היקרה שלי, שלא נמצאת באיראן כי יש סכנה לחייה, נמצאת בניו-יורק, אבל אחראית על איראן, אבל איתה משמרות המהפכה מדברים. רק אם היא תביא הצלבה. והרגעים הכי מרגשים מבחינתינו, פרנז ואני, שכך עוסקים כל הזמן בסיקור של מלחמות הצללים, זה שזה מצטלב. לא כי הם שמעו מפרנז, הם בעצמם מספרים לפרנז, תראי, היה עכשיו פיצוץ. אני זוכר שהיה איזשהו פיצוץ באיזשהו מתקן באיראן. וכולם הם בטוחים שזה סייבר. ואז המקורות שלי אמרו לי, תקשיב, זה חומר נפץ אמיתי בכפית, שהיינו צריכים להכניס. וכולם אמרו, זה לא נכון, זה יכול להיות רק סייבר, מה פתאום? ואז פרנז אמרה, תקשיב, משמרות המהפכה, היה שם עכשיו צוות חקירה של המשמרות ואומר, מטען חבלה, חומר נפץ, שמתפוצץ בגודל כזה, הוא גרם לנזק. תמיד מאשימים אותי שאני עובד, האיראנים, פלסטינים אחרים, אומרים שאני עובד במוסד, ואת פרנז מאשימים שהיא עובדת במשמרות המהפכה. היה עורך בטיימס שאמר: הניו יורק טיימס זה המקום היחידי שבו שירותי המודיעין האיראניים והישראליים יכולים לעבוד ביחד. Ronen Bergman

Amalia Ozer

24,232 views • 1 month ago

חמישה שבועות לפני מתקפת השבעה באוקטובר – דן חלוץ מסביר משמעות גל הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים בחיל האוויר: "באמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים; כשירותו של צה"ל תלך ותפחת" [אם תפרוץ מלחמה אחרי החגים?] "אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. יותר אזרחים ויותר חיילים" ב-30 באוגוסט 2023, התראיין המטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) דן חלוץ באולפן אתר Ynet, ולהן תוכן הראיון: אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, שלום אדוני. בוקר טוב. דן חלוץ: בוקר טוב, אלכסנדרה. אלכסנדרה לוקש: טוב, יש לנו הרבה מאוד עניינים כמובן על הפרק, אבל הכל גם קשור להכל בסופו של דבר, ונתחיל באמת עם הסיפא של הדברים. שר הביטחון [יואב] גלנט, לא חדש עבור מי שמקשיב לחדשות בישראל, מי שמכיר את המערכת כמוך, כמה באמת זה מזכיר לך את החודשים שלפני מלחמת לבנון השנייה? דן חלוץ: אני מוטרד מהכיוון הזה של הצהרות. אנחנו למדנו בחיים שכשמצהירים ומצהירים ומצהירים, בסוף הגפרור יכול להיזרק והדלק יכול לבעור. הייתי מעדיף שהפתרון לבעיה הזו של האוהל [שהקים חיזבאללה בגבול ישראל], יינתן בדרך אחרת. אלכסנדרה לוקש: אבל זה רק האוהל, זה הרי, יש הרבה מאוד פרובוקציות וגם כנראה דחיפה איראנית, לפחות לפי מה שאנחנו שומעים. דן חלוץ: בסדר, יש דחיפה איראנית ויש הרבה פרובוקציות, ואנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי הפעם. אני מציע את זה למדינת ישראל. אני חרד למדינת ישראל, לא לאיראנים ולא לחיזבאללה. אני בטוח שמדינת ישראל אם היא תחליט שזה מה שצריך לעשות, תעשה את זה טוב מאוד. אלכסנדרה לוקש: האמירות האלה, אתה אומר, רק מתדלקות את ההסלמה הפוטנציאלית, הן לא בולמות אותה כמו ש... דן חלוץ: הן אמורות לשרת כמה דברים. הן אמורות קודם כל להשפיע על האו"ם לעשות את עבודתו, ולא להיכנע לגחמות של ממשלת לבנון. הדבר השני, הן אמורות לאותת לצד השני, שימו לב, אנחנו מוכנים. הדבר השלישי, כפי שאמרתי, הן יכולות להדליק את האזור. אלכסנדרה לוקש: זה החשש שלך, שאמירה... של גלנט יכולה רק להדליק את ההזדמנות. דן חלוץ: לא, אני לא רוצה לומר שהאמירה הזו לבדה, אבל אני אומר דבר אחד, עוד לא נולד האוהל שבגללו כדאי לצאת למלחמה, גם אם היא תהיה מוצלחת, כי אין מלחמות מוצלחות. למדנו את זה. אלכסנדרה לוקש: אתה אומר אין מלחמות מוצלחות, ויש לנו כמה זיכרונות, לך יש בטח כמה זיכרונות ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מוכנים למלחמה? הרי יש כל מיני הצהרות, גם ישנות, גם נוכחיות, של אנשים במערכת הביטחונית, גם בדרג המדיני, שאומרים, אנחנו נחזיר את לבנון לתקופת האבן. יש לזה בסיס בכלל? דן חלוץ: אפשר להחזיר כל דבר לתקופה קודמת, אני מציע לא להתרברב, אחד, שתיים, לעשות ולא לדבר, אם רוצים לעשות. כי דיבורים בעלמא לא משרתים שום מטרה. אבל הדבר השלישי, לנסות לפתור את הדברים הללו בדרך אלטרנטיבית. אם יש כזאת. אם אין כזאת, צריך לפתור. מה שלא נפתר בשבוע הראשון, כשהוקם האוהל, קשה לתרץ אותו אחרי שלושה חודשים כשהאוהל כבר עומד. ולכן צריך למצוא דרך פתרון יותר נכונה, יותר ראויה, שמתאימה לבד של האוהל. אלכסנדרה לוקש: תראה, התחושה של [מנהיג חיזבאללה חסן] נסראללה, וזה לא סוד, זה גם תחושה בקרב הרבה גורמים במדינה עצמה, אולי גם שלך, היא שהחברה הישראלית, וגם הצבא הישראלי, נמצא בתהליך התפוררות. יש פה לכך יסוד? דן חלוץ: לתחושה הזו יש בסיס. כל נקודה שנשים עליה את האצבע בחברה הישראלית היום, במדינת ישראל היום, היא נקודת תורפה. החברה הישראלית, הצבא הישראלי, מערכת החינוך הישראלית, הכלכלה הישראלית, יחסי החוץ של ישראל, כל דבר. אין דבר אחד שאפשר להגיד עליו שהוא תקין ומתנהל כמו שצריך. אלכסנדרה לוקש: בוא נשאר באמת בסיפור הצבאי, וליתר דיוק באירוע חיל האוויר. הרי נכון שבשבועיים האחרונים זה קצת פחות מדובר, ככה זה בסוף אוגוסט, אבל מדברים הרבה כבר על מבחן ספטמבר. על זה שהכשירות עלולה להיפגע ככל שאנחנו מעמיקים גם בספטמבר. איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד באוקטובר? דן חלוץ: אלכסנדרה, הדברים אינם קורים בין לילה. זה תהליך מדורג שלוקח זמן. בתחילת ספטמבר לא יהיה שינוי לעומת סוף אוגוסט, ובאמצע ספטמבר השינוי יהיה מסוים. הרעיון הכללי אומר שכשירותו של צה"ל תלך ותפחת ככל שמערך המתנדבים שמפסיקים שירות ילך ויגדל. ואני רואה את התופעה הזו, אני שומע עליה, אני חי אותה. התופעה הזו קיימת. היא תתרחב, אם הממשלה תלך למשל לכיוון של חוק גיוס לחרדים. חוק גיוס זה לא חוק גיוס, זה חוק אי גיוס הגדיר את זה, השר [מאיר] פורוש. אלכסנדרה לוקש: אנטי גיוס, אפילו יותר. דן חלוץ: אנטי גיוס. חוק כזה יעורר את המערכת, אנחנו כבר שומעים על מכתב השמיניסטים החדש שהולך לצאת לדרך. אנחנו חשים את מה שקורה. אלכסנדרה לוקש: אז על מי האחריות? דן חלוץ: האחריות היא רק על אחד. אחד בלבד, קוראים לו בנימין נתניהו. אלכסנדרה לוקש: מה הוא צריך לעשות? דן חלוץ: הוא צריך פשוט לעצור את החקיקה, הוא צריך להחזיר את המערכת ל[מצב] נורמל. Back to normal. Back to normal זה אומר, את כל מה שאתה רוצה להשיג, תעשה בדיון רחב, אמיתי, כנה, על מנת שנוכל להשיג משהו. אלכסנדרה לוקש: כי אחרת מה, ואני רגע, שוב, מתעכבת ורוצה שנחדד את הסיפור הצבאי. אחרת מה יקרה פה, נניח, אם תפרוץ מלחמה או עימות צבאי משמעותי אחרי החגים? דן חלוץ: אנחנו ננצח, אנחנו נשלם מחירים יותר כבדים. זה כל הסיפור. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, יותר אזרחים... דן חלוץ: יותר אזרחים ויותר חיילים. תראי, מה זה המושג שירות? המושג שירות זה לא אפס או אחד. זה תהליך הדרגתי ששוחק יכולות. שוחק יכולות, למשל, בגלל שביהודה ושומרון הגדודים נמצאים, במקום להתאמן למלחמה, הם מפזרים את המהומות שעושים אנשי הגבעות, הם מפזרים את הטרוריסטים ופוגעים בהם על מנת לטפל בטרור, והם לא מתאמנים למלחמה האמיתית שמדינת ישראל עלולה לעמוד בפניה. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אתה רואה שגם האירועים של הלאומנות היהודית ביהודה ושומרון שוחקים את הצבא? דן חלוץ: בוודאי. אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה, יותר ויותר כוחות, הרבה יותר כוחות, שמענו רק לאחרונה, שמתגברים את הכוחות ביהודה ושומרון על מנת מה? על מנת להגן על פורעי החוק, שפורעים חוק ומאיצים את הטרור, ואנחנו צריכים לשרת את ההגנה שלהם. אלכסנדרה לוקש: טוענים גורמים שונים במערכת הפוליטית והמדינית. שאתה, דן חלוץ, לא רק אתה, אבל מייחסים גם לך, בעצם נותן מתנה לנסראללה, בעצם מעודד את הסרבנות, מעודד את אי הגיוס, מעודד אולי את העימות הצבאי הבא. אנחנו שומעים הרי שגם בלבנון מצטטים אותך. דן חלוץ: אני לא מעודד שום דבר, אני מעודד את ראש הממשלה [בנימין נתניהו] לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו לפני שהוא ייפול ממנו, כדאי לו לרדת ממנו. אלכסנדרה לוקש: אבל אולי גם אנשי חיל האוויר עלו וטיפסו על עץ. דן חלוץ: תזכרי שאנשי חיל האוויר שהפסיקו את התנדבותם הם קודם כל אזרחי מדינת ישראל. אזרח זה תפקיד ראשון במעלה, תפקידם הצבאי הוא השני במעלה ולא הפוך. וכל מי שמצפה שהם ימשיכו וינהגו כאילו לא קרה דבר, קרה דבר. החוזה הופר. מה הופר בחוזה? חתמו הסכם עם מדינה דמוקרטית, והם רואים לנגד עיניהם איך נוצרת כאן דיקטטורה. אלכסנדרה לוקש: תראה, אני לא היה הראשונה ששואלת אותך, כמובן על סיפור ההתנתקות, הרי שם גם נפל דבר מבחינת גורמים רבים, ואז קראת להם סרבנים. מה השתנה? דן חלוץ: את לא תהיי הראשונה, גם לא תהיי אחרונה, וההבדל המהותי בין ההתנתקות לבין היום, הוא שאז הייתה החלטה מדינית-פוליטית, והיום לא מדובר בהחלטה מדינית-פוליטית, היום מדובר בשינוי מבנה משטרי של מדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: עבור הרבה אנשים זה היה שבר, שבר משמעותי מאוד. קריעה מוחלטת, אתה יודע, אתה קורא לזה מדיני, אבל גם מבחינתם החוזה הופר כשפינו אנשים מביתם. דן חלוץ: ליבי, ליבי, עם כל מפוני גוש קטיף. אני לא, לא, זר לתחושות של האנשים שם. יחד עם זאת, ההשוואה אינה במקומה. סרבנות של חיילי חובה היא דבר אחד, וסרבנות שמייחסים, המילה סרבנות היא לא נכונה, הפסקת התנדבות של מילואימניקים שעברו את גיל השירות, היא דבר אחר לחלוטין. לחלוטין. וזה גם סוג אחר. אלכסנדרה לוקש: וזה לא פותח פתח, שבהחלטה מדינית אולי של ממשלה אחרת, אנשי מילואים, שכמו שאתה אומר, מתנדבים, ועברו את גיל השירות, שהם מצד אחר, יחליטו גם, לנו זה לא מתאים, אנחנו מפסיקים להתנדב. דן חלוץ: לא ולא. אני אגיד לך למה לא. אותה ממשלה, עם אותו ראש ממשלה, מכהנת למעט שנה אחת, בחמש עשרה שנים האחרונות, הרבה מההחלטות שהתקבלו לא מצאו חן בעיני חלק מהאנשים ששייכים לכאורה למחנה אחר. הם לא במחנה אחר, הם במחנה של עם ישראל. ואף אחד לא העז, לא העלה על דל דעתו לעשות מעשה שכזה, להפסיק התנדבות. לא. המשיכו ושרתו כרגיל. גם אם היו חלוקים על העמדות הפוליטיות של מקבל ההחלטות, ולכן זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לשינוי המבנה, המשטרי במדינת ישראל. אלכסנדרה לוקש: אוקיי, טוב, אנחנו רוצים לגעת איתך בעוד נושא, וזה הנושא הסעודי, ואתמול לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" נרשמת כנראה עוד איזושהי התקדמות בהתכנות לסוג של הסכם או נורמליזציה עם סעודיה. כמה אתה אופטימי? דן חלוץ: זה לא עניין של אופטימיות. אני אתמוך בכל מהלך שיביא להסדרים של שלום עם כל מדינה שאין לנו הסדר של שלום איתה. יחד עם זאת, צריך לוודא שאנחנו, מדינת ישראל, לא נשלם מחיר מעבר להיגיון. מה המחיר, למשל? אמצעי לחימה מתקדמים מאוד. שתיים, יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה. אלכסנדרה לוקש: אומרים גורמים מסוימים, כולל שרים מסוימים בממשלה הזאת, שאם סעודיה לא תקבל את הגרעין שלה מארה״ב, היא תקבל אותו מסין או מגורמים עוינים אחרים, ומוטב לנו, לכן גם לישראל, שזה יהיה בצורה הזאת. דן חלוץ: אמירה, זה בסדר גמור, על מנת לתרץ הסכמה, לתת לסעודים יכולת העשרה, הם יתרצו את זה באמירה כזו. אני לא מקבל. אין לי שום סיבה לקבל את זה, כי לא שמעתי את האמריקאים אומרים את זה. צריך לזכור, בסופו של דבר לאמריקאים יש את האינטרס האמריקאי, האינטרס הישראלי קיים, אבל הוא לא המהות. המהות האמריקאית היא להגיע לזה שקודם כל הנפט יסחר בעולם בדולרים, ולא ביואן. זה הדבר הראשון. אלכסנדרה לוקש: בישראל יש בכלל סיי [השפעה], אתה אומר, הקו האדום, ואנחנו מבינים את זה, הקו האדום של ישראל זה אמצעי לחימה מתקדמים ואורניום מועשר בסעודיה, אבל לישראל יש בכלל את הסיי [השפעה] מול ארצות הברית, בטח בעידן הנוכחי, ביחסים בין הממשלים, להכתיב לארצות הברית? דן חלוץ: הנה נתת תשובה למה צריך מערכת יחסים טובה עם ארה״ב. אלכסנדרה לוקש: אבל כרגע... דן חלוץ: על מנת שאין לנו סיי [השפעה] לדעתי הסיי [השפעה] שלנו מוגבל, אבל זה לא חשוב אם יש לנו סיי [השפעה] או אין לנו סיי [השפעה], חשוב שנאמר את עמדתנו. ועמדתנו צריכה להיות התנגדות נחרצת ליכולת העשרת... אלכסנדרה לוקש: ואתה לא בטוח שההתנגדות הנחרצת הזאת נשמעת כשלמשל השר [רון] דרמר מדבר עם גורמים בבית הלבן? דן חלוץ: לא, אני לא בטוח. מה לעשות שכל הדיון בינינו לבין מי שמנהל היום את מדינת ישראל הוא דיון של אמון. אין אמון בשום החלטה שמתקבלת. אין אמון בשום אמירה שנאמרת. אלכסנדרה לוקש: זה מסכן אבל את ביטחון ישראל, זה שלא מושמעת התנגדות נחרצת, וזה שאולי באמת סעודה תקבל את הכלי ה... דן חלוץ: אני אגיד לך את מה זה מסכן. זה מסכן את עניין מרוץ החימוש במזרח התיכון. אם סעודיה תקבל יכולת כזו, גם המצרים ירצו יכולת כזו, גם הטורקים ירצו יכולת כזו, גם הירדנים יבקשו לסדר לעצמם כורים גרעיניים לצורכי אנרגיה. יכול להיות פה תהליך אסקלטיבי שאנחנו יודעים את ההתחלה שלו, ואנחנו לא יודעים את הסוף שלו. אלכסנדרה לוקש: זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר את הגרעין לסעודיה, אנחנו עלולים לקבל מדינות מגורענות פה לידינו, שכנות שלנו. דן חלוץ: נקבל גרעינים בכל מדינה. יכולים לקבל. אלכסנדרה לוקש: ממש לקראת הסיום, דיברנו על מלחמת לבנון השנייה, ואני רוצה להחזיר אותך למלחמת יום כיפור, שגם אותה אתה מכיר היטב, ושאלתי אותך אם יש איזושהי תחושה של דמיון או דז'ה וו לתקופה של מלחמת לבנון, אבל יש גם זיכרונות ממלחמת יום כיפור בתקופה הזאת? דן חלוץ: תראי, בעוד חודש ושבוע, אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום כיפור, אני עם מלחמת יום כיפור שירתתי בטייסת ששילמה את המחיר הכי גבוה בחיל האוויר, בנפגעים ושבויים. ואין ספק שהזיכרונות צפים. הם קיימים כל יום, אבל הם צפים במיוחד כשמגיעים לתאריך. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבמלחמת יום כיפור הרגשתי יותר בטוח מאשר אני מרגיש כיום. כי אז ידענו מי אויב. הוא היה ברור, הוא היה מובהק, זה היה הצד השני, זה היה אויב. היום זה לא אויב, אנחנו נלחמים בעצמנו. ומלחמה עצמית היא דבר נורא. כי אתה מכרסם את היסודות שעליהם בנויה החברה הישראלית. אז לא כרסמנו את היסוד החברתי הישראלי. אלכסנדרה לוקש: זאת הייתה מלחמת הקיום האחרונה של ישראל, וזאת הנוכחית? דן חלוץ: זאת מלחמת קיום הרבה יותר מהותית, כי אנחנו פוגעים פה בדבר הבסיסי ביותר, וזה הלכידות החברתית של מדינת ישראל. כמובן ששותפים לזה הרבה גורמים, זה לא רק העניין הצבאי, העניין החברתי והעניין הביטחוני. אנחנו רואים את האמירה ששמעתי קודם בשולי הכניסה שלי, את קטי שיטרית. אלכסנדרה לוקש: עוד מעט נדבר איתה כאן בשידור. דן חלוץ: מה שהיא אמרה מטריד אותי מאוד. מטריד אותי מאוד. כי אנחנו לא רוצים לכפות על החרדים שירות צבאי. אנחנו רוצים שהם ישרתו את מדינת ישראל שירות כלשהו, ולא יהיו תלויים על צווארה של מדינת ישראל בלי תמורה. אלכסנדרה לוקש: רב אלוף במילואים דן חלוץ, תודה רבה על הדברים האלה הבוקר, תודה. דן חלוץ: תודה לך. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

19,806 views • 1 year ago

לפני איזה חצי שנה הלכתי לפגוש את ירון לונדון. סתם ככה. געגוע. ישבנו איזה שעתיים, ירון - כהרגלו - התעניין בילדים ובענת, בעבודה ובערוץ, סיפר על איזה סרט משוגע שהוא מעורב בו ופודקאסט על השפה העברית. כשהלכתי משם סיפרתי לעורך "המקור", עידו תמרי, שהייתי אצלו. "דיברת איתו על הסרט?", הוא שאל. האמת שלא, שנינו לא החלפנו אפילו מילה על הסרט שישראל רוזנר ואביגיל קוש עושים עליו עבור "המקור". זה לא ששכחנו. קשה לשכוח. באותו זמן הם כבר היו תפורים אליו 4.5 שנים, מנדנדים לו, אולי תתן לצלם כאן, אולי תיקח אותנו לאירוע ההוא. לעצמי לא הייתי צריך להסביר למה לא העליתי את זה. לא עלה על דעתי. כאילו אני מנצל את החברות כדי לשכנע אותו להסכים לתת לנו לצלם דברים שהוא לא רוצה שנצלם. האמת, גם נראה לי ממש לא מוזר שירון לא העלה את זה. ככה הוא. אפילו כשמדובר בסרט עליו, שלכאורה יכול לגרום לו נזק, הוא לא יבקש לצנזר, הוא לא יבקש לעצמו הנחת סלב. ג'נטלמן, שמאמין עד הסוף ביושרה עיתונאית. יש בסרט של רוזנר וקוש סצנה אחת שמאוד הטרידה את לונדון. הוא דיבר עליה עם רוזנר לא מעט במשך השנים אחרי שצולמה, אבל בסוף לא ביקש להוציא אותה. הוא לא אהב אותה, אני בטוח שהעדיף שלא תשודר, אבל אפילו מחברים שלו הוא לא מבקש את היחס המועדף הזה. כמה עוד עיתונאים כאלה יש? כמה עוד אנשים כאלו קיימים? הסרט של רוזנר וקוש נולד מהמון אהבה לירון. היו פעמים בשנים האחרונות שנשבר לי הלב לראות איזה יחס מקבל האיש המרשים הזה. כן, הוא כתב שטות מוחלטת בעניין האסון במירון, ניסה להגיד משהו אחד ויצא לו עקום לגמרי. בסרט יש לו מונולוג אדיר על העניין הזה, אבל אנשים השתמשו בהתבטאות ההיא כדי לצבוע 50 שנים אחורה את לונדון כגזען פריוילג אשכנזי. אין דבר רחוק יותר מהאמת. ללונדון יש רגישות אדירה לחלשים, מחויבות טוטאלית להגיד את האמת, כמעט בכל מחיר. אולי הקטעים המשעשעים ביותר בסרט הם אלו שזוגתו, מיכל זמיר, מדברת בחופשיות וירון - בדרך כלל האיש הבוטה ביותר בחדר - מנסה לחנוק את הסיטואציה לפני שתצא משליטה. אז כן, ירון מבוגר, אולי הוא לא מתאים כבר לטלוויזיה המסחרית של היום, ייתכן שהוא קשה מדי כבר לחלק מהציבור, אבל אין יום שאני לא חושב שזה בזבוז נוראי שהמחשבות שלו עולות על איזה פוסט בפייסבוק ולא נחשפות לציבור הרבה יותר רחב. באחת הסצנות הראשונות בסרט, רוזנר מתעד את התוכנית האחרונה של "לונדון וקירשנבאום". הייתה מין הרמת כוסית אחרי שנגמרה התוכנית. ברחתי משם. לא רציתי שיראו אותי דומע וחנוק. זה בכלל לא היה רצוני ובטח שלא הצטערתי על ירון. הצטערתי עלינו. הערב אחרי ה"מקור" אני מקווה שיותר אנשים יחשבו כמוני.

Raviv Drucker

98,658 views • 2 years ago

מה עושים יהודים כשהם נתקלים בגילויי אנטישמיות? יש מנעד שלם של תגובות מחשבות ותהיות שיכולים לעלות. אבל יש סוג מסויים של התנהגות שניתן למצוא אצל מספר יהודים (ראו ציוציהם האחרונים של תומר פרסיקו ונדב פרי) - שהמהות שלה הוא דחף עז לרצות. להפנות אצבע מאשימה קודם כלפינו, היהודים ולא לרגע לעצור ולנסות להבין שהאנטישמיות מושרשת כל כך עמוק בתרבות המערבית עד שהיא כמעט במעמד של חוק טבע. כמו שיש גרביטציה - ישנה אנטישמיות. עכשיו, אני לא אומר: ״בוהוהו, איזה מסכנים אנחנו היהודים, כל העולם אנטישמי ושונא אותנו״ אני פשוט אומר שכמו שאני לא הולך להתאונן על חוק המשיכה או על כל חוק פיזיקלי אחר - אני לא הולך להתלונן על אנטישמיות, כי זה חסר תוחלת. אבל אני גם לא הולך להעמיד פנים שהיא לא קיימת. היא קיימת, היא נוכחת, היא מושרשת בצורה כזו שכששגריר צרפת בישראל בתכנית רדיו של אפי טריגר בעצם מזהיר את היהודים לבל ״יגיבו חזק מדי בעזה״ כי אז ״[שלא יתפלאו] שקהילות יהודיות נפגעות בניכר״ - הוא אפילו לא שם לב שהוא בעצם טוען טענה אנטישמית טהורה - ״לא שונאים אתכם היהודים סתם״. אבל אין אנו נצרכים לפיון התורן של הקה-ד׳אורסיי [משרד החוץ הצרפתי] כדי לדעת עד כמה האנטישמיות מושרשת עמוק בתוך התרבות והפולקלור הצרפתיים. מספיק לפתוח מילון צרפתי ולחפש את המונח ״עינית בדלת״ [ראו הסבר מצורף בסרטון]. זה שם. אז מה נעשה ל״גויים״? נחנך אותם בצורה ווקיסטית מעיקה? נעשה להם ״הסברה״ יותר טובה? זה לא יעזור וזה לא ישנה את המהות. אנחנו היהודים צריכים להבין את זה. להשלים עם זה שזה קיים וזה נפוץ מאוד מאוד ובעיקר להבין שזה חלק מהזהות והמהות של רוב אנשי המערב שאינם יהודים. ורק ברגע שנבין ונפנים את זה שהאנטישמיות כאן כדי להישאר ולא הולכת לשום מקום. נוכל אולי לנער מאיתנו את ההתנהגות השטעטעלית הזו שיש לחלקינו שהיא האינסטינקט של להתרפס, לנשוא חן, לנסות ולהראות ל״נאורים״ שגם אנחנו ״נאורים כמותם״ ושאישית אנחנו לא ״כמו כל היהודים ההם, אנחנו יהודים בסדר, אנחנו חושבים כמוכם״. ההתנהגות הזו רק מאששת ומעודדת ומלבה את השנאה והזלזול ביהודים. כשאני הייתי סטודנט לאדריכלות, בשנה הראשונה, ברגע שהסטודנטים הצרפתים ״שברו איתי דיסטנס״ - זכיתי ״להנות״ מארסנל הבדיחות האנטישמיות שלהם וכיוון שגדלתי כילד יהודי בארץ ישראל (מוגן מכל גילוי אנטישמיות שהוא) ובגלל שהברזתי מהמון שיעורי תוע״י - לא הכרתי את הסטראוטיפ הכי חזק על היהודים - אהבת הכסף ולכן, קלולס כפי שהייתי - לא הבנתי את הפאנצ׳ים של הבדיחות האנטישמיות. היה צריך להסביר לי וזה היה מביך גם לי וגם לאנטישמים. שזה, לכשעצמו, די משעשע כשאני חושב על זה היום. אבל אתם יודעים מה יצא מזה שכל הזמן כולם היו בטוחים שיש לי אובססיה לכסף ושאני טוב בלעשות כסף? גדלתי לתוך הקונכיה הזו שבנו לי ובאמת למדתי איך להיות טוב עם כסף. האוריינות הפיננסית שלי היתה אפסית ועכשיו היא גבוהה. למעשה, אני די בטוח שמכל האפסים שהיו איתי בשנה הראשונה ללימודי האדריכלות - אני זה שהרוויח הכי הרבה כסף בחייו. וזו בעצם הנקודה שלי - אל תתרפסו בפניהם. אל תתחנחנו - **תוציאו להם את העיניים**. לא משנה מה נעשה הרי - ישנאו אותנו וינסו לפגוע. בואו נהפוך את זה לקרדום לחפור בו. פשוט נשאף למצויינות בכל תחום ונוכיח להם שאנחנו באמת ״העם הנבחר״ או יותר נכון - העם המובחר. הנחמה היחידה שלנו נגד כל מפלי השנאה השוצפים האלה צריכה להיות ההצטיינות. תעשו לעצמכם תרגיל מנטלי - כל פעם שאתם נתקלים בגילוי שנאה כלפינו - תחשבו - מה אני יכול לעשות בחיים שלי יותר טוב עכשיו כדי להוציא לנבלות האלה את העיניים עוד יותר. שיקנאו יותר ושישנאו ושיתפוצצו. העם שלנו המציא את החיסון לפוליו, את פצצת האטום, את הלייזר, את כיפת ברזל, את הקונספט של [לפחות] יום מנוחה אחד בשבוע. אפילו האלוהים של מרבית השונאים האלה נולד חי ומת יהודי. המלחמה הזו תיגמר מתישהו בקרוב ואז נוכל להקדיש את כל מרצנו וכל מאודנו ליצירה, לפיתוח ולהתקדמות. הנקמה המתוקה שלנו תהיה שאנחנו נהיה כל כך טובים עד שהם יאלצו לחזר לפתחנו בצר להם. תנו להם ללמוד בדרך הקשה. לשנות אותם הרי לא נוכל וחבל על הזמן וההשפלה. [קישור לפודקאסט המלא עם תמיר דורטל, טל לוריא ודין מוריאל בציוץ הבא]

Itai Cellier

15,501 views • 11 months ago

מתדרדרים במהירות במורג השיאים שערוץ 14 שבר בשבוע שעבר תגידו- לא שמתם לב למשהו מוזר, בכל הטרללת הזו עם הפרסום של תמיר מורג בערוץ 14 על מי מחמש את המפגינים באיראן? השקט. כולם מדברים על זה חוץ מגורם אחד, זה היה אמור לדבר על זה יותר מכולם- ערוץ 14. שם שתיקה רועמת. כזה הישג, ולא מתהדרים בו? כנראה מגדלים שם עיתונאים מסוג חדש- כאלה שלא רוצים קרדיט. ערוץ 14 שבר לא מעט שיאים במהלך חייו הקצרים, שניים מהם ממש בשבוע שעבר: הראשון: שיא התפוצה הבין לאומית ככל שבדקתי הידיעה של תמיר מורג על כך ש"גורמים זרים מחמשים את המפגינים באיראן בנשק חם, וזו הסיבה למאות ההרוגים מקרב אנשי המשטר" היא הידיעה הבודדת שפורסמה בכלי תקשורת ישראלי שזכתה לתהודה הגדולה ביותר בהיסטוריה. הציוץ בעברית של מורג עם 300 אלף חשיפות; באנגלית 1.9 מיליון. הרווטוויט אסיר התודה של שר החוץ האיראני עם 700 אלף חשיפות והתשובה של מורג לשר החוץ עם 140 אלף. ברשת אקס\טוויטר בלבד נכון ליום שישי בערב (לפי הנתונים של חברת סקופר לניטור מידע ברשת): כ-21,000 אזכורים כ-138,000 לייקים, שיתופים ותגובות בטוויטר בלבד חשיפה של יותר מ-8 מיליון צפיות פוטנציאל חשיפה: 650 מיליון זה לא כולל מאות מאמרים (חלקם הגדול אומר שהערוץ המקורב לנתניהו אישרר את טענות השלטון בטהרן), כתבות טלוויזיה, ראיונות, פרשנויות, שלא לדבר על כל מכונת הרעל של המשטר האיראני, שהזריקה את התוכן לכל צינורות ההפצה שלה , הצדקה מעולה לאלפי המפגינים הגיבורים שנרצחו. חתיכת הישג. השני: שיא הצניעות דווקא ערוץ 14 שאף פעם לא היה ממש ביישן בהבלטת הישגיו נאלם דום. ברשת ניסה מורג לצאת בקמפיין נגד ערוץ 12 כדי להסיט את תשומת הלב, אבל לא שם, ולא בערוץ, לא הוא ולא אף מגיש אחר נדרש לעניין עצמו בו ערוץ 14 אולי השפיע על ההיסטוריה- לא כדי לעשות פולואפ על שיטפון התגובות מכל העולם לפרסום, מעשה מובן מאליו של כלי תקשורת בסיטואציה כזו, לא כדי להתהדר בשיאים שהפרסום שבר, וגם לא כדי להגן על עצמם מהביקורת החריפה ביותר שהומטרה על הערוץ: הידיעה הבלעדית אומצה בידי שר החוץ האיראני, רבים רואים בה את המתנה הכי גדולה שהשלטון שם יכול היה לקוות לקבל (באותה מהדורה ממש בה פורסם הסקופ עורך חדשות החוץ של התחנה הסביר שהשלטון האיראני מנסה לתרץ את מספר הנפגעים הגדול בכך שארצות הברית וישראל מספקות נשק למפגינים, "כמו שתמיר אמר", כלומר שהערוץ נתן להם חותמת כשרות), התלונה נגד ישראל באו"ם וכו'. והכל- נאדה. בדיוק במקומות בהם ערוץ 14 תמיד תמיד מקפיד לרעום בווליום הכי גבוה שהם מצליחים, הפעם- שקט דממה. מוזר. פעמיים זה ברח להם. בראשונה- דימרי אומר על מורג "הוא גיבור היום" וריקלין מרצין פניו ואומר "שקט, אני מבקש", ואחר כך, מתרכך מעט ואומר "אין מוקש שדימרי לא יעלה עליו". הא, ותו לא. לא שמענו למה מורג הוא גיבור היום, ומהו המוקש שדימרי כמעט העלה את כולם עליו. הפעם השנייה, היא אחד מהרגעים המצחיקים (והעצובים) בטלוויזיה לאחרונה. אפילו ארץ נהדרת לא היו מצליחים להציג את האירוניה (והטרגדיה) בצורה טובה יותר. אישה אחת בשם הדר מילר, נמסה, כך ממש, מגודל ההישגים של מורג והערוץ, ולא הבינה שהיא מתפעלת בדיוק מהדברים שערוץ 14 ותמיר מורג הכי הכי לא רוצים להיות מזוהים עימם. היא כל כך מתפעלת ונרגשת שלרגע אפשר היה לחשוב שזו סטירה. אבל אי אפשר לטעות בשפת הגוף הנבוכה של תמיר מורג הדר מילר: "אני שומעת אותך תמיר, כזה צנוע... 'אני לא יודע, אני חושב, התחושה שלי'... בוא נגיד את האמת: מדובר באחד האנשים הכי משפיעים בעולם [תמיר מורג]. ששר החוץ, נכון? שר החוץ האיראני, מצטט אותו ומגיע למיליוני צפיות בטוויטר, שממש אתה משפיע פה בצורה מאוד משמעותית על מה שקורה כאן במלחמה עם איראן. עם כל הצניעות, אתה... בוא נדבר על זה." תמיר מורג: "עם כל הצניעות, בסוף כל אחד מאיתנו הוא בורג קטן, לא הייתי מגזים." הדר מילר: "די, תמיר, נו, די. אבל באמת, צריך להגיד ברצינות, "לא היה דבר כזה. "כתב של ערוץ 14 ששר החוץ האיראני מצטט את דבריו וממש פונה לטראמפ עם הדברים שלך. "תמיר, יש לך כוח והשפעה." אכן- לא היה דבר כזה. אכן- כח והשפעה, השאלה לטובת מי.
1:02

Sensitive content

מתדרדרים במהירות במורג השיאים שערוץ 14 שבר בשבוע שעבר תגידו- לא שמתם לב למשהו מוזר, בכל הטרללת הזו עם הפרסום של תמיר מורג בערוץ 14 על מי מחמש את המפגינים באיראן? השקט. כולם מדברים על זה חוץ מגורם אחד, זה היה אמור לדבר על זה יותר מכולם- ערוץ 14. שם שתיקה רועמת. כזה הישג, ולא מתהדרים בו? כנראה מגדלים שם עיתונאים מסוג חדש- כאלה שלא רוצים קרדיט. ערוץ 14 שבר לא מעט שיאים במהלך חייו הקצרים, שניים מהם ממש בשבוע שעבר: הראשון: שיא התפוצה הבין לאומית ככל שבדקתי הידיעה של תמיר מורג על כך ש"גורמים זרים מחמשים את המפגינים באיראן בנשק חם, וזו הסיבה למאות ההרוגים מקרב אנשי המשטר" היא הידיעה הבודדת שפורסמה בכלי תקשורת ישראלי שזכתה לתהודה הגדולה ביותר בהיסטוריה. הציוץ בעברית של מורג עם 300 אלף חשיפות; באנגלית 1.9 מיליון. הרווטוויט אסיר התודה של שר החוץ האיראני עם 700 אלף חשיפות והתשובה של מורג לשר החוץ עם 140 אלף. ברשת אקס\טוויטר בלבד נכון ליום שישי בערב (לפי הנתונים של חברת סקופר לניטור מידע ברשת): כ-21,000 אזכורים כ-138,000 לייקים, שיתופים ותגובות בטוויטר בלבד חשיפה של יותר מ-8 מיליון צפיות פוטנציאל חשיפה: 650 מיליון זה לא כולל מאות מאמרים (חלקם הגדול אומר שהערוץ המקורב לנתניהו אישרר את טענות השלטון בטהרן), כתבות טלוויזיה, ראיונות, פרשנויות, שלא לדבר על כל מכונת הרעל של המשטר האיראני, שהזריקה את התוכן לכל צינורות ההפצה שלה , הצדקה מעולה לאלפי המפגינים הגיבורים שנרצחו. חתיכת הישג. השני: שיא הצניעות דווקא ערוץ 14 שאף פעם לא היה ממש ביישן בהבלטת הישגיו נאלם דום. ברשת ניסה מורג לצאת בקמפיין נגד ערוץ 12 כדי להסיט את תשומת הלב, אבל לא שם, ולא בערוץ, לא הוא ולא אף מגיש אחר נדרש לעניין עצמו בו ערוץ 14 אולי השפיע על ההיסטוריה- לא כדי לעשות פולואפ על שיטפון התגובות מכל העולם לפרסום, מעשה מובן מאליו של כלי תקשורת בסיטואציה כזו, לא כדי להתהדר בשיאים שהפרסום שבר, וגם לא כדי להגן על עצמם מהביקורת החריפה ביותר שהומטרה על הערוץ: הידיעה הבלעדית אומצה בידי שר החוץ האיראני, רבים רואים בה את המתנה הכי גדולה שהשלטון שם יכול היה לקוות לקבל (באותה מהדורה ממש בה פורסם הסקופ עורך חדשות החוץ של התחנה הסביר שהשלטון האיראני מנסה לתרץ את מספר הנפגעים הגדול בכך שארצות הברית וישראל מספקות נשק למפגינים, "כמו שתמיר אמר", כלומר שהערוץ נתן להם חותמת כשרות), התלונה נגד ישראל באו"ם וכו'. והכל- נאדה. בדיוק במקומות בהם ערוץ 14 תמיד תמיד מקפיד לרעום בווליום הכי גבוה שהם מצליחים, הפעם- שקט דממה. מוזר. פעמיים זה ברח להם. בראשונה- דימרי אומר על מורג "הוא גיבור היום" וריקלין מרצין פניו ואומר "שקט, אני מבקש", ואחר כך, מתרכך מעט ואומר "אין מוקש שדימרי לא יעלה עליו". הא, ותו לא. לא שמענו למה מורג הוא גיבור היום, ומהו המוקש שדימרי כמעט העלה את כולם עליו. הפעם השנייה, היא אחד מהרגעים המצחיקים (והעצובים) בטלוויזיה לאחרונה. אפילו ארץ נהדרת לא היו מצליחים להציג את האירוניה (והטרגדיה) בצורה טובה יותר. אישה אחת בשם הדר מילר, נמסה, כך ממש, מגודל ההישגים של מורג והערוץ, ולא הבינה שהיא מתפעלת בדיוק מהדברים שערוץ 14 ותמיר מורג הכי הכי לא רוצים להיות מזוהים עימם. היא כל כך מתפעלת ונרגשת שלרגע אפשר היה לחשוב שזו סטירה. אבל אי אפשר לטעות בשפת הגוף הנבוכה של תמיר מורג הדר מילר: "אני שומעת אותך תמיר, כזה צנוע... 'אני לא יודע, אני חושב, התחושה שלי'... בוא נגיד את האמת: מדובר באחד האנשים הכי משפיעים בעולם [תמיר מורג]. ששר החוץ, נכון? שר החוץ האיראני, מצטט אותו ומגיע למיליוני צפיות בטוויטר, שממש אתה משפיע פה בצורה מאוד משמעותית על מה שקורה כאן במלחמה עם איראן. עם כל הצניעות, אתה... בוא נדבר על זה." תמיר מורג: "עם כל הצניעות, בסוף כל אחד מאיתנו הוא בורג קטן, לא הייתי מגזים." הדר מילר: "די, תמיר, נו, די. אבל באמת, צריך להגיד ברצינות, "לא היה דבר כזה. "כתב של ערוץ 14 ששר החוץ האיראני מצטט את דבריו וממש פונה לטראמפ עם הדברים שלך. "תמיר, יש לך כוח והשפעה." אכן- לא היה דבר כזה. אכן- כח והשפעה, השאלה לטובת מי.

Ronen Bergman

62,423 views • 7 months ago

סיפור שיפתיע אתכם ממש אבל יושבת לי בתור לרופא בוכה מכאבים כל האיפור מרוח לי על הפרצוף נראית כמו רקון עם תסמונת כלשהי. כי הבוקר שוב החריפו הכאבים ביד שלי שעברה ניתוח אחרי שברים קשים לפני שנה. שוב הפנו אותי בתור מזורז לאורתופד, שוב נתנו לי מרשם לאנטי דלקתי כי שוב חזרה לי הדלקת הכרונית שעושה לי כאבים של השטן בזמן שאני מחכה לבדיקות mri כדי לבדוק מה קורה עם הרצועה. בקיצור סיימתי, אז יושבת בתור לבית מרקחת בוכייה סובלת מכאבים באמת באמת נוראיים. מגיע איש טוב לב כמובן מלא בנתינה ואהבה, ושואל אותי למה בכיתי. עניתי לו ״כי כאב לי ממש-״ עוד לא סיימתי את המשפט והוא אמר לי ״לא את לא מבינה, שאלתי כי ראיתי שאת בוכה אז אמרתי שזה בטח כי את שמנה קצת״ הוא אמר בזמן שהדגים עם הידיים המחשה של הבטן הגדולה שלי והוסיף: ״אז אם את רוצה לרזות שתדעי…״ עצרתי אותו ואמרתי ״לא צריך זה בסדר תודה״ מי שמכיר אותי כבר יודע שזו לא הפעם הראשונה, לא השנייה, לא המאה וגם כנראה לא האחרונה שזרים מטיפים, ממליצים לי המלצות, מעירים או מתערבים. כמעט אף פעם אני לא מצליחה להיות ״לא נחמדה״ ולהציב גבול, במיוחד כשמדובר באדם מבוגר שאין לי כוח לחנך. אני צריכה לעבוד על זה ולהשתפר בהצבת גבולות ואני יודעת. אז למרות שסירבתי בעדינות הוא המשיך: ״תלכי לחוות התבלינים, לסכרת ולהרזיה את נוסעת ושלושה חודשים את יורדת 25 קילו״. הוא סיים לשפוך את שעל ליבו, סינן לעברי ״חבל חבל״, והמשיך ביום שלו. חחחחחחחחחחח כבר מזמןןןןןן שאני לא נפגעת מזרים הזויים כאלה ברחוב. סיפרתי לאמא שלי ונקרעתי מצחוק, כי זר פשוט לא יבין. זר לא יבין איך זה להתקיים במרחב הציבורי ולקבל המלצות רפואיות על בסיס יום יומי *כל פעם* שיוצאת מהבית - כי אני שמנה. זר באמת באמת לא יבין את הכמויות על כמויות של אנשים כאלה שמגיעים ומטיפים לי מבלי לדעת עליי כלום ושום דבר. והפעם זה היה כבר ממש קורע, כי הוא כפה את העצה המהממת שלו תוך כדי שאני בוכה וסובלת מכאבים ולמרות שאמרתי שאני לא מעוניינת. באמת אבל באמת נשגב מבינתי איך אדם מרשה לעצמו להתנהג ככה. באמת. עזבו את זה שאני אחרי אשפוז במחלקת הפרעות אכילה, מתמודדת נפש ומטופלת בין היתר גם אצל דיאטנית, עושה תהליך ועובדת על עצמי כדי לשמור על הבריאות הנפשית והפיזית שלי. באמת עזבו, זה בכלל לא משנה אפילו. גם אם הייתי רוצה את העצה הזו - הדרך שבה אנשים מרשים לעצמם להתנהל מול אדם זר נטו כי הוא שמן שבחר לצאת מהבית, זו חוצפה ברמה כבר ממש מגוחכת. וזה כמובן, עלול לעשות הרבה יותר נזק מאשר תועלת. ואני לא כותבת את זה ממקום פגיע חלילה. גם אין לי מסר חשוב פה, הרי אנשים כאלה ימשיכו להעיר לאחרים לא משנה מה יגידו להם - אני לא אצליח לחנך אותם וגם ויתרתי מזמן על לנסות. סתם משתפת כדי שמי שאולי לא מבין כמה זה נפוץ, יקרא את הפוסט שלי ויבין - אני לא יכולה לצאת מהבית בלי שזרים ניגשים אליי ככה. לא קורה מצב כזה שאני פשוט מתקיימת בעולם ואין למישהו משהו לומר. זהו, פרקתי יום טוב וניפגש בחוות התבלינים ❤️‍🩹 (התחלתי את הפוסט בלכתוב שתופתעו, הופתעתם? לא? אחלה גם אני לא) הספקתי סתם בשביל הקטע להקליט את החלק האחרון של השיחה, מתלבטת אם להתחיל אוסף של כאלה.

Maya Lee

10,478 views • 5 months ago

שלושה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר - אייל נווה, ממייסדי ארגון "אחים לנשק": "צה"ל מפורק. הכשירות נפגעת. אויבינו מרימים ראש" אייל נווה, הנימנה על מייסדי ארגון "אחים לנשק", בו חברים אנשי מילואים מיחידות שונות בצה"ל, נשא נאום בהפגנה נגד ראש הממשלה בנימין (ביבי) נתניהו בעת שהגיע לחופשה בנווה אטי"ב ב-4 באוקטובר 2023. להלן תוכן נאומו של אייל נווה: "ותקשיבו טוב. אנחנו לא נשבעים למלך, למלכה, לעריץ, או לדיקטטור. אנחנו גם לא נשבעים למי שמתיימר להיות דיקטטור. אנחנו לא נשבעים לאף אחד. אנחנו נשבעים למדינה, לחוק. אנחנו נשבעים לרעיון שהוא ישראל יהודית ודמוקרטית לדורות. "אנחנו מוכנים למות כדי להגן על הרעיון הזה. עשרות אלפי אנשים, שנפצעו ונהרגו במלחמות ישראל, לא הקריבו את גופם ושפכו מדמם כדי לראות את הניסוי של דמוקרטיה נעלם מהעולם. אנחנו עם ישראלי. אנחנו הצבא הישראלי, לעולם לא נפנה את הגב לחוק. זה הכוכב הצפוני שלנו. זה מי שאנחנו, ועל זה אנחנו נלחמים. "בהזדמנות אני אגיד ל[יואב] גלנט, שהוא שר הביטחון, שהכי קל לשתוק. אין טעויות. אין אחריות אישית. תמיד אפשר לומר: חיכיתי לרגע המתאים. אבל, שקט הוא רפש. קבל דוגמה אישית מראש המטות המשולבים [מארק מילי] בארה"ב. כאלה מנהיגים אנחנו רוצים. "תשעה חודשים אחרי שקמה ממשלת חורבן הבית, אני עומד כאן הערב עם שאלה אחת, ואתם כבר מכירים אותה. ביבי, מה עשית למדינה? ביבי, מה עשית לצבא? צה"ל מפורק. הכשירות נפגעת. אויבינו מרימים ראש. אתה מקדם את העברת חוק ההשתמטות. אנחנו ניתן את זה? [הקהל: לא]. אתה מחסל את צבא העם, וצבא העם יש רק בדמוקרטיה. ביבי, מה עשית לצבא? "ביבי, מה עשית למשטרה? מינית עבריין, חסר כישורים, אפס מוחלט, כישלון בכל תחום. פוררת את המשטרה. הרחובות שלנו מדממים. ירי חסר אבחנה. אלימות משתוללת. פשיעה ופרוטקשיין. את הופך אותה [את המשטרה] למליציה שתשרת את תורת הכהניזם. ביבי, מה עשית לביטחון האישי שלנו? מה עשית למשטרה? "ביבי, מה עשית לכלכלה? הפקרת את הכלכלה. משרד האוצר בידי קיצוני שמאמין בכלכלה של בעזרת השם. השקל קורס. הגירעון מזנק. יוקר המחיה בלתי נסבל. את ההיי-טק שהיה הקטר שלנו הורדת מהפסים. הציבור כורע תחת הנטל. הציבור העובד, המפרנס, משלם המיסים לא מסיים את החודש. הממשלה שלך ממשיכה להעביר תקציבים. לאן? להתנחלויות ולחרדים על חשבון ערי הפריפריה. ביבי, מה עשית לכלכלה? "ביבי, מה עשית לנו? החברה בישראל שסועה וקרועה. הפערים והמרחק בינינו מעולם לא היו גדולים יותר. תראה מה עשית לסולידריות שמאפשרת לנו לחיות ככה. תראה מה עשית לתחושה שאנחנו עם אחד. ביבי, מה עשית ללכידות, ואתה לא עוצר. "ביבי, מה עשית לנו? תראה מה עשית, ביבי, לחינוך, לבריאות, לרווחה, למערכת המשפט, למיעוטים, למשפחות השכולות. יקח שנים לשקם את הנזקים שעשית. ביזית כל ערך מקודש בחברה הישראלית. אתה לא נסחט, ולא נגרר. המורשת שלך היא חורבן בית שלישי. "אבל, כמו שאמרתי משימת חיינו, בשביל זה אנחנו פה. אנחנו נפסיק? [הקהל: לא] אנחנו נוותר? [הקהל: לא]. אז אני אומר לכם, תרימו את הראש, צופפו שורות, אנחנו לעולם לא נוותר על דמוקרטיה, על הבית שלנו, על הזהות שלנו, ועל הילדים שלנו. עם ישראל חי. לצפייה בסרטון הווידאו בגרסתו המלאה בערוץ היוטיוב של מלכה בלושטיין-קושמרו:

Jonathan D. Halevi

149,954 views • 1 year ago

כחודשיים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – מהדורת חדשות ערוץ 12 שבה נהג לצפות יחיא סינוואר: "דיווחים הולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל"; ציטוט דברי נתניהו: הסרבנות גורמת גם להשבתה של יכולות צבאיות, ופוגעת קשות בכוח ההרתעה של צה”ל כפי שעולה בדוחות של המודיעין ב-23 באוקטובר 2025, אמר רונן ברגמן, עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו יורק טיימס", בראיון לפודקאסט של דן סנור, כדלהלן: "[מנהיג חמאס יחיא] סינוואר צפה בטלוויזיה הישראלית. לסינוואר היה הרגל לעצור הכל, את שגרת יומו, כל יום בשעה חמש דקות לשמונה בערב, כי הוא היה מכור לצפות בחדשות ערוץ 12, כל יום… הוא [סינוואר] סבר שערוץ 12 מייצג את העמדה של הקונצנזוס הרחב ביותר של השיח בחברה הישראלית שהוא צריך להבין”. סימוכין: להלן קטע ממהדורות החדשות של ערוץ 12 ששודרה ב-13 באוגוסט 2023: דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. ראש הממשלה ]בנימין נתניהו] היה אמור להיות היום בחופשה עם אשתו [שרה] בצפון, אבל במקום זאת הוא נועד לדיון דחוף עם הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ועם מפקד חיל האוויר [אלוף תומר בר]. זאת בעקבות הדיווחים ההולכים וגוברים על השפעה קשה של המהפכה המשפטית על כשירות צה"ל, ובעקבות הביקורת על התעלמות הממשלה מאזהרות ראשי מערכת הביטחון. בינתיים נתניהו מפסיק לכנות את המילואימניקים שהפסיקו להגיע [לשירות צבאי], סרבנים. מיד הכותרות שלכם, ניר דבורי, עמית סגל, דפנה ליאל, תחילה הכתבה של כתבנו לענייני צבא ניר דבורי. ניר דבורי: הביקורת על נתניהו גברה בשבוע האחרון, מגיעה לנקודת רתיחה על כך שנתניהו אינו פועל מול המידע הקשה שהציגו לו הרמטכ"ל ושר הביטחון [יואב גלנט] אודות מצב הכשירות בצבא. נתניהו נראה שהחל להבין שחלה תפנית בהלך הרוח הציבורי, ולכן גם מיהר לכנס דיון דחוף בקריה בתל אביב אחר הצהריים. יחד עם שר הביטחון ישבו גם הרמטכ"ל ומספר אלופים, בהם גם מפקד חיל האוויר. שם הוצגה לו תמונת המצב העדכנית באשר לכשירות וללכידות הצבא. נתניהו הנחה לשמור על הכשירות והמוכנות לכל אתגר. עוד לפני הדיון, דיבר על כך הבוקר שר הביטחון מול מתגייסים טריים בבקו"ם [בסיס קליטה ומיון]. [וידאו - שר הביטחון יואב גלנט:] הדבר הזה, מכל המקומות שאני רואה, אין לו שום השפעה על מה שקורה בתהליך הגיוס, ואני מאוד שמח על זה. החיילים רוצים להתגייס, כולם מבינים את הערך, וכשזה מגיע למשימה האמיתית זה מאוד מאוד פשוט. אני לא מתעלם מהבעיה, אני עוסק עם הרמטכ"ל, עם המטה הכללי, עם גופי הביטחון האחרים כל יום. ניר דבורי: זה קורה אחרי הפרסום שלנו היום, על כך שראשי מערכת הביטחון שוקלים להביא לידיעת הציבור את תמונת המצב בצה"ל, נוכח תחושתם שנתניהו לא פועל כדי לעצור את ההידרדרות. בשב"כ [שירות הביטחון הכללי], במוסד ובצבא הכחישו את הדברים, אבל גורמים הבקיאים בפרטים אומרים שההתלבטות גדולה, שלא נראה כאן מסיבת עיתונאים של שלושתם, אבל הם ימצאו את הדרך כל אחד לומר את דברו נתניהו מאוד מוטרד מהאפשרות שיצאו לציבור ולכן מהר להעביר להם מסר בעניין. [ציטוט דברי נתניהו:] בדמוקרטיה מי שמכריע הוא ראש הממשלה שקיבל את המנדט מהעם, לא גופי הביטחון, הם כפופים לממשלה. ניר דבורי: עד כמה הלחץ גדול, לא רק במערכת הביטחון, גם בלשכת נתניהו, מעידות ההקלטות האלה שנחשפו כבר לפני מספר שבועות בערוץ 13. [הקלטה של דברי נתניהו:] אני לא יכול לדמיין חומרת דברים גדולה יותר של ארגון הפרה המונית כזאת של חוק השירות, או אם תרצה של סרבנות. זה בלתי ניתן... זה פשוט, אי אפשר לתפוס את זה! זה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה, זה עושה לכוח ההרתעה שלנו. מה זה עושה, אני לא אביא כאן דוחות מודיעיניים. אם תרצו בדלתיים סגורות אני אראה לכם מה זה עושה. מה זה עושה! זה לא דבר קטן! ניר דבורי: ועוד דבר, בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה בתום הדיון היום בקרייה נכתבה תוספת חדשה: "ראש הממשלה שלל מכל וכל את התופעה של שירות מילואים על תנאי". כבר לא סרבנים לדידו של נתניהו. שירות מילואים על תנאי. אנחנו מתקרבים לרגעי החלטה משמעותיים. בעוד כשבועיים, בראשית ספטמבר, יחזור צה"ל להתאמן אחרי חופשות הקיץ. גם חוק הגיוס צפוי לעלות בכנסת. זה יהיה מבחן גדול למערכת הביטחון, לשר הביטחון העומד בראשה, ולראש הממשלה, מי שאחראי לעצור את ההידרדרות. דני קושמרו: כן, אז עוד פרטים על מה שקורה שם. עמית סגל, נתחיל איתך. לדיון הזה קדמה שיחת טלפון כעוסה במיוחד. עמית סגל: כן, שיחת ועידה. עכשיו צריך להגיד שהאירוע הוא שבלקראת סוף השבוע, גם בפרסומים של ניר [דבורי], מתחיל לבעבע הסיר הזה של הכשירות [של צה"ל] אחרי כמה שבועות שהוא היה על אש נמוכה יחסית. נתניהו רואה וכועס, הוא מזהה את זה כתדרוכים מתוך הצבא אל הכתבים הצבאיים, והוא מתקשר לרמטכ"ל, מעלה גם את מפקד חיל האוויר, ואז הוא אומר להם: "זה נראה כמו צבא, שיש לו מדינה". זה מה שאומר ראש הממשלה לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר, והוא מוסיף ואומר שהדבר הזה פוגע בכושר ההרתעה, הדלפות על הכשירות. זאת אומרת, שאויבינו רואים את זה וזה מה שהם מגיבים. והרמטכ"ל משיב לו, פחות או יותר ברוח הדברים הזו: "במקום שאני רואה פגיעה בכשירות, אנחנו חובתנו להתריע על הדבר הזה". עכשיו זה גם עונה על השאלה האם הדיון היום היה דחוף או תוכנן מראש. לאחר שיחת הטלפון הזאת החליטו לקיים את הדיון הזה על הכשירות כבר ביום ראשון בצהריים ולא בהמשך השבוע כפי שנקבע. דני קושמרו: ניר דבורי, כתבנו לענייני צבא, עוד פרטים על מה שעולה במפגש הזה. ראש הממשלה, המפקד חיל האוויר, הרמטכ"ל. ניר דבורי: כן, היה שם גם שר הביטחון, ראש אמ"ן [אלוף אהרון חליוה], ראש אגף המבצעים [אלוף עודד בסיוק]. זה בעצם כל הנבחרת שעוסקת בדיוק בתמונת המצב הביטחונית ובתמונת המצב של הכשירות. מי שמשתתף בשיחה הזו מתאר אותה כמתסכלת, אולי אפילו מייאשת. למרות שהוצג שם לראש הממשלה וסקרו בפניו את כל המערכים שנפגעו, כולל מספרים עדכניים, ההבנה הייתה שזה לא משנה שום דבר באופן הסתכלות הדברים ובעמדתו של נתניהו. התחושה שם הייתה שרק משהו דרסטי, דרמטי, יכול לשנות את המהלך שיכול להביא לבלימה של הפגיעה בכשירות. ויש אפילו התלבטות בקרב גורמי ביטחון מתי להניף את הדגל האדום. האם לקראת השבועות הקרובים כשחוזרים להתאמן, או כאשר יידרשו לאולי חלילה איזושהי פעולה מבצעית, האם ואיך נכון לתווך את המצב הזה לציבור הישראלי, ובעיקר כולם עכשיו ממתינים להחלטה של נתניהו, לאן הולכים מכאן, מה הוא באמת רוצה, והאם הוא יכול, כי הם מאמינים שהוא היחיד שיכול, לעצור את מה שקורה בתוך הצבא. דני קושמרו: עמית, עוד ציטוטים מהפגישה הטעונה הזו. עמית סגל: כן, אז היום, בעצם בפגישה הזאת, זה מין איזה אירוע מוזר, כי בעצם זה כמו מה שהמשיל את זה בכיר בצבא לרפלקסולוגיה. אבל ברפלקסולוגיה בלי לגעת. בעצם הצבא נוגע פה באירוע פוליטי הכי דרמטי שהיה פה לפחות בעשור האחרון, אבל הוא לא יכול לדבר אותו, אלא רק לדבר עליו. אז נתניהו מסביר להם למה לדעתו הם צריכים להיערך לכך שהמצב לא ישתנה בתקופה הקרובה, וכך הוא מסביר להם. ואלה הציטוטים של נתניה: "כשהרמתם דגל בפעם הקודמת, עצרנו לשלושה חודשים", אמר נתניהו, אני שם סוגריים. כן, אחרי שהוא פיטר את [שר הביטחון יואב] גלנט וחזר בו, סגור סוגריים. "אבל לא יצא מזה שום דבר, כי יש גורמים שהמטרה שלהם היא הפלת הממשלה". ואז הוא מוסיף, "אני נותן סיכוי נמוך להידברות עם הצד השני על שינוי הוועדה לבחירת שופטים". נתניהו גם מתריע שם בדיון מפני הדלפות בוועדת המשנה שתכונס בהמשך השבוע, ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן הוא בעצם, אם אני מבין נכון את התרגום, אומר להם תראו, אל תצפו שמתישהו בימים הקרובים תצאה הבשורה שהאירוע כולו מאחורינו. תיערכו להתמודד עם המצב כפי שהוא. דני קושמרו: בינתיים, ניר דבורי, המצב לא משהו, ובעקבות המצוקה של מדריכי טיס במילואים, בקורס טיס, חיל האוויר בצעד מאוד מאוד מאוד חריג. ניר דבורי: כן, תראה, זה פיילוט שמתחיל כבר לפני כמה חודשים, אבל בימים האלה הוא מקבל גם טוויסט וגם שינוי, והתכלית שלו הוא בעצם לאתר חלק מפרחי הטייס במהלך הקורס, ולקצר את משך ההכשרה שלהם, להעביר אותם יותר מהר למטוסי קרב מתקדמים, כדי להתחיל לייצר אפשרות לקצר או לגשר על הפערים שעלולים להתפתח סביב מה שאנחנו רואים החוסר [של טייסים] בתוך חיל האוויר. ולכן המהלך הזה כבר מתחיל לנוע. יש כאן עוד תהליכים שצריך לעבור, אבל בחיל האוויר עושים את התאמות האלה, מבינים שכנראה נבנה כאן צורך, והדבר הזה הולך והופך קריטי יותר ויותר. נגיד שבחיל האוויר אומרים שהדבר הזה כבר החל כלא קשור לאירועים האחרונים, ואנחנו נגיד שבכל זאת, האירועים האחרונים מאיצים את התהליך, אולי אפילו מאיצים מאוד. דני קושמרו: במקרה לגמרי. כתבה קודמת שישה ימים לפני מתקפת השבעה באוקטובר – ניר דבורי: גורמי ביטחון אומרים, כי "התנהגות בן גביר מסוכנת, צריך לגלות אחריות לאומית בנושא הר הבית. זה מיד משפיע על כל הזירות ומשחק באש, במיוחד אחרי שהצלחנו עכשיו להוריד את גובה הלהבות בעזה". רונן ברגמן: סינוואר צפה מדי יום בחדשות ערוץ 12. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

25,563 views • 8 months ago