正在加载视频...

视频加载失败

תיעוד ההרס הנרחב מההפצצות הישראליות בעיר א-זהראא במרכז רצועת עזה, 27.11.23

168,421 次观看 • 2 年前 •via X (Twitter)

10 条评论

Yam Peleg 的头像
Yam Peleg2 年前

תיעוד ההרס הנרחב מטבח החמאס בעיר רעים בדרום מדינת ישראל, 07.10.23

עומר מאירי aka אָבּוּ בִּלְעָם המקורי | Omer Meiri 的头像
עומר מאירי aka אָבּוּ בִּלְעָם המקורי | Omer Meiri2 年前

מושלם. תודה על השיתוף. תנו לנו עוד כאלו.

avi atias 的头像
avi atias2 年前

תמונות טובות, אבל עצוב לראות פה ושם עוד כמה בניינים עומדים

Barak Herscowitz 的头像
Barak Herscowitz2 年前

חרבו דרבו. מקווה שרק התחלנו.

Nehemia Gershuni-Aylho 🤟🫶 的头像
Nehemia Gershuni-Aylho 🤟🫶2 年前

נהדר. לא מספיק.

תורת לחימה 的头像
תורת לחימה2 年前

כל הכבוד לצה"ל. תודה על הפרסום.

נאור מנינגר 的头像
נאור מנינגר2 年前

נחמד, אבל רחוק מלהספיק.

אברהם גרינצייג 的头像
אברהם גרינצייג2 年前

מראה משובב נפש. תודה!

יהודה שלזינגר 的头像
יהודה שלזינגר2 年前

למה היו הפצצות?

Uria 的头像
Uria2 年前

תודה שאתם מביאים לנו קצת אור בחושך הזה. 🙏

相关视频

דווקא עכשיו, הבוקר בידיעות, זום-אין על הזירה שהפכה למשנית - ובתוכה יעדי המלחמה שהוזזו מסדר היום. עסקת חטופים שנדחקת והכרעת חמאס שמתרחקת - תמונת מצב: 1. הדרג המדיני הורה לצה"ל להגדיל בשבוע האחרון את הסיוע ההומניטרי לעזתים, לעשרות משאיות מזון, דלק וגז בכל יום 2. זאת בנוסף לארבעת מרכזי חלוקת האוכל השוקקים, שיוכפלו לשמונה, לפי התכנון, אחרי ההצלחה היחסית ליד חאן-יונס ונוסיראת 3. אף גורם רשמי לא מוכן להגיד מאיפה מגיע הכסף, מיליונים על מיליונים הללו להאכיל כמיליון פלסטינים ביום. ההכחשות לטענה שזה כסף מקופת המדינה - מעורפלות. המזון ברובו, אגב, ממפעלים ומותגים ישראלים 4. "האוכל הזה מהקרטונים יכול להגיע לבטן של מחבלי חמאס. אין שליטה על זה, ואולי בהמשך נצליח לנטר מי מגיע לקחת האוכל. אבל החלופה גרועה יותר - השתלטות חמאס על משאיות סיוע, מכירת האוכל לטובת שכר לפעילי הארגון", אומרים במערכת הביטחון 5. משאיות הסיוע החלו להיכנס מחדש ממעבר זיקים לצפון הרצועה, ובהמשך גם שוב ממעבר 96 ליד בארי לכיוון זייתון 6. יש נתון חדש ולא פחות ממדהים: בצה"ל מעריכים שבצפון הרצועה יש כיום כבר כ-800 אלף פלסטינים, פי 3 ממה שהיה בתחילת השנה. זה קרה לאחר נסיגת צה"ל מציר נצרים בינואר, בפעימה האחרונה. לאחר חידוש הלחימה ציר הביתור הזה נותר פתוח למחצה - ובחסות ההמון חזרו לעיר עזה ובנותיה כ-10 אלף מחבלי חמאס, לפי הערכות בצבא 7. ומה עם הלחימה עצמה? צה"ל הוציא חטיבות שלמות מהרצועה בשבוע האחרון לתגבר גזרות כמו איו"ש וגבול הצפון בעקבות איראן. הלחימה, שגם ככה הייתה איטית, דעכה 8. תכניות להגיע למעוזי חמאס בעיר עזה ובלב חאן-יונס, למשל, נעצרו. מעט הכוחות שכן נותרו למשימות התקפה מדווחים על יותר חיכוך עם אויב שיוצא ומתקיל, ובהתאם יש יותר פצועים וחללים לצה"ל ב-9 הימים האחרונים 9. "מצאנו עכשיו רשת מטרו שגדולה פי 15 מהקו האדום של הרכבת הקלה בת"א, עם הסתעפויות וחדרי שהייה ומצבורי אמל"ח", מספר לי מג"ד 52 מחטיבה 401, סא"ל י', שתוקף בימים אלה את גדוד חמאס בשכונת כפר ג'באליה, שצופה על הקיבוצים עלומים וכפר עזה 10. "גם כאן רוב המחבלים ברחו ומעט נותרו, גם במנהרות, וחיסלנו אותם שם. הלוחמים קיבלו עוצמה וגאווה אדירה מהתקיפות של טייסנו באיראן, כי איראן זה חמאס. אנחנו מדברים על החטופים כל הזמן בטנק - אנו פה עבורם", מוסיף המג"ד בהתלהבות של אחד שפרץ אתמול את שערי עזה ורפיח (מה שהגדוד שלו עשה אגב, אבל פעם) 11. בחטיבה 401 מעריכים שתוך ימים יכריעו את הגדוד המקומי של חמאס, שם ברכס ה-70 החולש על הנגב המערבי. כ-100 מחבלים חוסלו שם החודש, לפי נתוני החטיבה. לאחר מכן צה"ל יבנה גם שם מוצבי רצועת ביטחון נוספים, על חורבות מאות בתים שנהרסים כעת, כדי לחצוץ בין ישובי העוטף לשכונות עזה 12. בינתיים יש למג"ד וליתר הכוחות פחות כטמ"מים ופחות מטוסי קרב שמושקעים באיראן. כפיצוי הם קיבלו יותר ארטילריה ומדויקיים ורחפנים תוקפים. "לא חסר לי כלום", נשבע י', "אשתי והילד הקטן בממ"ד ואני בג'באליה. יש לי נהג טנק שהתגייס באוגוסט 23 ומאז, שנה ותשע, הוא יודע רק מלחמה. יש קשיים וגם מוטיבציה אדירה לשריון עם 2.4 מלש"בים שרוצים לבוא אלינו, על כל מקום פנוי. אם היו לי עוד 20 טנקים הייתי ממלא אותם בקלות" 13. באשר לחטופים, יעד מלחמה ראשון במעלה, כבר ברור שהסכם יכלול נסיגה מצירי ביתור כמו מורג. במצב שכזה יורשו הפלסטינים לחזור לעיי החורבות שפעם נקראה רפיח והתאדתה כמעט כולה. התכנית היא לתת להם שם אוהלים ויבילים 14. עד אז, החיכוך בשטח נמשך, עם כמעט כל יום ירי אזהרה של צה"ל שמסתיים גם בפגיעות בהמונים שמשכימים קום להסתער על מרכזי חלוקת האוכל וחוצים קווים אדומים שהוגדרו להם. סרטונים קשים לצפייה, שלמרות איראן, עדיין מופיעים בכותרות של כלי תקשורת בעולם 15. ומקרה מהשטח, שממחיש כיצד המגמות מצטלבות: החטיבה שתקפה באל-עטטרה שבצפון הרצועה נסוגה, ומיד חזרו לשם אלפי פלסטינים. חלקם אורבים כבר בלילות להתנפל בחשיכה על משאיות הסיוע, שמוכנסות ממעבר זיקים הסמוך. אין ואקום, עזה לא נעלמת, חמאס עוד כאן ועשרות חטופים עדיין בשבי

יואב זיתון

11,745 次观看 • 1 年前

דרמטי: הפוסט שפרסם המרגל שמואלביץ ב7 באוקטובר ב9:30 בבוקר מכבשי הפרופגנדה השמאלניים מנסים לשטוף את מוח ההמון כאילו שמואלביץ היה 'לא כשיר' וכאלה? אז הנה הפוסט שפרסם שמואלביץ בבוקרו של הטבח, בעת בה לפי כתב האישום החל בביצוע תוכניתו. הפוסט אמנם נמחק - אבל תיעוד שלו הופיע דווקא בערוץ 13, לפני קרוב לשנתיים. שימו לב: הכותב ממוקד מטרה, מפוקס לעילא, חדור רוב קרב, והוא כבר 'מתערבב' בתוככי מוקדי הלחימה וקבלת ההחלטות. הפוסט הזה - המלא פטריוטיות וערכים - הוא ההיפך המוחלט מ'לא כשיר' ושאר השטויות שהשמאל מנסה להציף אותנו בהם בימים האחרונים. להלן תמלול הפוסט: "בשעה 9:30 בבוקר (ה7 באוקטובר) הייתי במטה מבצעים מיוחדים של צה"ל, מקום שבו מתוכננים המבצעים המורכבים ביותר של יחידות מיוחדות הישראליות. ידעתי עד כמה קריטיות השעות (והימים) הראשונים. לישראל יש את הזכות להגן על עצמה ולהביס כל מי שמשתמש בטרור. זה למען עם ישראל ולמען עם עזה. למרות שאיננו יודעים לאן תתפתח מלחמה זו, ישראל בטוחה שיש לה את אחד הצבאות בעלי יכולות גבוהות ביותר. לא רק בגלל המודיעין שלה, הטכנולוגיה או הלוחמים המצוינים, אלא בגלל הערכים שמנחים את מקבלי ההחלטות – לתקוף בחוזקה, אך לשאוף לפגוע בכמה שפחות חפים מפשע, גם בזמנים כמו אלה. ברגע שהצלחנו לחבר את ראשי כוחות העילית למשימות הראשונות שלהם, לבנות תמונת-מצב מודיעינית, לייעל את היכולות הטכנולוגיות ולטפל בכל אזור מגורים שהחמאס טבח בו – ועוד לפני שמתכננים כל מבצע – הלכתי לראות את האנשים שאנו עומדים לשלוח להגן על ביתנו, על משפחותינו. הלכתי לראות את החברים שלי. לכן, לפני שעה אחת בלבד, חזרתי מבסיס שבו פועלת אחת מיחידות העילית של ישראל, יחידה שברובה פועלת בצללים". הפוסט גם מתחבר ישירות לכתב האישום הפותח ב'סיבוב המפקדות' שעשה שמואלביץ בבוקר הטבח, לקראת ביצוע "תוכניתו". מי הגה את התוכנית? מתי? לאיזו מטרה? - אלו השאלות שבהם הם לא רוצים שנעסוק. אנחנו נעסוק. ונשתף. ונציף את השיח. בכל הכוח. - תודה ל AviW @הדוכסית רות👑♥️😍

יוסי באום

23,853 次观看 • 8 个月前

ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 09:26 בערב שעון ישראל, ערוץ הטלגרם عِـــشـق الـگـتـائـب פרסם סרטון, המתעד את חגיגות השמחה בישוב נעלין (6 ק"מ משוהם ו-15 ק"מ משדה התעופה בן גוריון] על מתקפת "מבול אל-אקצא". בסרטון נראית שיירת מכוניות ועליהם דגלי חמאס וגדודי אל-קסאם, וברקע שיר על חמאס, ולהלן תרגום מילותיו: חמאס לכל פלסטין תנועתנו היא תנועת חמאס גדודינו ראשם זקוף שמורים בעין אללה מתנה מאללה לציבור חמאס [היא התנועה של] ארבעת הירחים [איסמאעיל] הניה ו[יחיא] סינוואר וח’אלד משעל אבו אל-וליד ו[סאלח] אל-עארורי הגיבור הזה גידל אותם אחמד יאסין ירחם [אללה על] אחמד יאסין בדרכו הנביא הנאמן [מוחמד] מנהיג המוּג'אהידין אנחנו החרב [המונחת] מול החרב אנחנו אנשי מוחמד דיף אנחנו אימת הכיבוש הפחדה לא תועיל נגדנו חמאס של כל פלסטין חמאס למען האסירים חמאס למען הפליטים אללה ישמור עליך, חמאס חמאס של הגדה [המערבית היא הר געש חמאס של עזה היא עזת רוח וב[אזור] 48 [שטח ישראל] פאדי אבו שח’ידם הוא הסמל [פאדי אבו שח’ידם ביצע פיגוע ירי ב-21 בנובמבר 2021 ליד שער השלשלת בעיר העתיקה בירושלים, שבו נהרג ישראלי אחד ונפצעו מספר אחרים] ומחוץ [לפלסטין] לא לא לא ניכנע בשבועת אללה לא לא לא ניכנע נטועה בנו פלסטין נטועה [בנו] כל פלסטין אנחנו [רואים] באחדות בסיס חדר משותף [לשם פיקוד על הכוחות הפלסטיניים] – מגדלור נלך עם כל האנשים החופשיים והדגל ירוק, הו חמאס חמאס – בשורת הנבחר חמאס – שהידים וצדיקים חמאס – פצועים והתמדה אללה ישמור עליך, חמאס והיה זה בשנת 87 והיום בעזרת אללה – צבא נושאים את גאוות עז א-דין [אל-קסאם] והתחלנו להפציץ בטילים מפציצים בטילים ובגאווה כותבים את ההיסטוריה בגאווה כותבים את ההיסטוריה במטען נפץ, מנהרות ו[פגז] קורנט אנו משפילים את [ראש ממשלת ישראל] נפתלי בנט ואנשי הצפרדע [הקומנדו הימי] שלנו ומטוסים ואללה מחזק אותנו חמאס – יחידות הצל [אחראיות על השמירה על החטופים הישראלים] חמאס – צלף אמיץ חמאס – היא הפתרון אללה ישמור עליך, חמאס מילות השיר: סימוכין:

Jonathan D. Halevi

12,899 次观看 • 1 个月前

פברואר 2018 - משה (בוגי) יעלון מצדיק את העברת כספי הסיוע מקטאר למימון משכורות עובדי המגזר הציבורי בעזה, כולל אנשי חמאס ("אין סיבה לא לקיים זאת אם יש כסף"), ומציין שבתקופת כהונתו כשר הביטחון הושגו הבנות עם קטאר גם על העברת מאות מיליוני דולרים למימון ביצוע פרויקטי תשתית ברצועת עזה ב-28 בפברואר 2018, השתתף רא"ל (מיל.) משה (בוגי) יעלון בכנס שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ונשא בו הרצאה שכותרתה "משבר רצועת עזה - המענה לאתגר". להלן העיקרים והתמליל של הרצאת יעלון, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ולשעבר שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש אגף המודיעין בצה"ל. עיקרי הרצאת יעלון: 1. "חמאסטן [ישות ברצועת עזה בשליטת חמאס]... בעצם תלויה בנו. אם אנחנו מנתקים היום את החשמל והמים שאנחנו עדיין מספקים לרצועה, אז באמת יהיה משבר הומניטרי" 2. "אלה [הרשות הפלסטינית באיו”ש ושלטון חמאס ברצועת עזה] שתי ישויות שונות לחלוטין. בעיקר בעידן שהחמאס השתלט על הרצועה, ויש לנו חמאסטן בעזה ורשות פלסטינאית ביהודה ושומרון. הפער הזה לא הולך להיות מגושר, זה כמו לחבר שמן עם מים”. 3. "ניסינו, גם אחרי "צוק איתן" [סבב הלחימה בין ישראל לחמאס ביולי – אוגוסט 2014], לשכנע את אבו מאזן לקבל אחריות חלקית על הרצועה, אפילו על מעבר רפיח, הוא סירב". 4. "מה האינטרסים שלנו לגבי הרצועה? קודם כל, ביטחון. הרצועה הזאת בחרה להיות עוינת. גם כלפי, בוודאי כלפינו. וכל עוד היא עוינת, אין ברירה, אלא חייב להיות סגר ביטחוני". 5. "מה כן ישראל צריכה לעשות במצב הזה? לנו אין התנגדות, אני יכול להגיד את זה גם מתוקף תפקידי הקודם, ואני מקווה, שזה המצב גם היום, שהמצוקה הכלכלית תיענה [בגישה חיובית מצד ישראל]. למשל, העברת משכורות למגזר הציבורי, גם החמאסי, ניסינו לעשות את זה תקופה מסוימת, זה נעשה. שוב, זה כסף של תורמות, קטאר מימנה את זה" 6. "[כספי הסיוע מקטאר הועברו ל[חשבונות בנק של אנשים מסוימים, שהם לא מזוהי[ם] [עם גדודי] עיז א-דין אל-קסאם [הזרוע הצבאית של חמאס], שהם לא פעילי טרור, רופאים, אחיות, מורים, פקידים, הייתה רשימה כזאת, היו אז 23 אלף איש, אין סיבה לא לקיים את זה אם יש כסף, לא יודע אם מישהו מוכן לממן את זה עכשיו". 7. "ברגע שאין כסף לאנשים, אז גם כל המחזור הכלכלי מתמתן… אין כוח קנייה, [זה] אינטרס ישראלי שיחיו בכבוד וברווחה. למה לא?" 8. "הדבר השני, זה תשתיות. הגדלת אספקת, יכולת אספקת חשמל של תחנת הכוח בעזה, אינטרס שלנו. האם מישהו מוכן לממן את זה? האם מישהו מוכן לעשות את זה? יש עם זה קושי". 9. "יש תוכנית שלנו שתתממש בסוף, של העברת צינור גז לרצועה, כדי באמת להגדיל את התפוקה ושלא תהיה תלות ברשת החשמל שלנו. מים, התפלה, אדרבא. טיהור מים. יש שם בעיה של שופכין, של ביוב, שגם מקרינה על הגנת הסביבה אצלנו. טיהור ומחזור לחקלאות. אינטרס שלנו" 10. "האם יש מישהו שמוכן לממן? יש פה קושי עצום. בעצם נתקלנו במצב, שמבחינת רצון לממן ברצועת עזה, יש מדינה אחת שמשקיעה הרבה, קוראים לה קטאר… הצלחנו להגיע להבנות עם קטאר, שכל הפעילות שלה בנושא תשתיות, והם המשקיעים העיקריים, מאות מיליונים, מיליוני דולרים בשנה, מתואמת איתנו. כולל המנגנון של הכנסת חומרי שיקום". 11. "חמאס בחר בדרך שהוא בחר גם אחרי שיצאנו מעזה והתנתקנו, והרשות הפלסטינאית בראשות אבו מאזן נמנעת מלקחת אחריות מלאה, והחמאס לא מוכן לתת לו אחריות מלאה, המצרים עם האינטרסים שלהם, יש פה קושי עצום, שמביא אותי למסקנה, שמבחינתי הגעתי אליה כבר מזמן בכל נושא העניין הישראלי פלסטיני, אנחנו לא צריכים לדבר על פתרונות. הלוואי והיה פתרון". 12. "אנחנו צריכים לדבר על דרך. דרך שבה אנחנו מחזקים את האינטרסים שלנו, גם הביטחוניים, וחלקם הוא שלא יהיה שם משבר הומניטרי, חלקם הוא שכן יחיו בכבוד וברווחה". תמליל הרצאת יעלון: בילדותנו, אחת מהקללות שהשתמשנו היה "לך לעזה”. אחרי 60 שנה הקללה הזו עדיין רלוונטית. וזה מצביע על המורכבות, כי בעצם הרצועה הטריטוריאלית הזאת [רצועת עזה] היא רצועה דחויה. אני מזכיר, שלא תמיד שלטנו בה, כמו שגם היום אנחנו לא שולטים בה. אבל כשמדובר על הסכמי שביתת הנשק ועד מלחמת ששת הימים, המצרים שלטו שם. והם לא סיפחו אותה ולא פתרו את הבעיות שם, החזיקו אותה תחת שלטון צבאי, עם הרבה בעיות, עם הרבה צרות. וכמובן, כשהגענו להסכם השלום בגין – סאדאת [ב-1979], אז אחד הדברים שהיו חשובים ל[נשיא מצרים אנוואר] סאדאת זה לא לקבל בחזרה את הצרה הזאת. לכן הוא התעקש על הקו הבינלאומי של 1906, והשאיר לנו את הצרה הזאת. ובעצם, גם אחרי שהחלטנו להתנתק, ההחלטה של ראש הממשלה שרון לבצע התנתקות, היה דין ודברים עם המצרים, ואחד הדברים היותר חשובים למצרים [היה] שהבעיה הזו לא תיפול עליהם. הבעיה נשארה שלנו גם אחרי ההתנתקות. אמנם, יש שם שלטון עצמי, אין לנו אחריות לנושאים האזרחיים בפנים, אבל אין ספק שחמאסטן [ישות ברצועת עזה בשליטת חמאס], וגם היום היא חמאסטן, גם תוך כדי תהליך הפיוס, בעצם תלויה בנו. אם אנחנו מנתקים היום את החשמל והמים שאנחנו עדיין מספקים לרצועה, אז באמת יהיה משבר הומניטרי, מה שלא קורה כרגע. יש משבר כלכלי, יש מצוקה, אבל אין משבר הומניטרי, וגם הכנסת הסחורות, כל עוד אנחנו מקפידים בצדק על זה שיש סגר ביטחוני, כי התנתקנו, הייתה אלטרנטיבה להנהגת הרשות [הפלסטינית], הנהגת החמאס בעקבות ההפיכה הפנימית שם, בסופו של דבר להחליט שמפסיקים לירות עלינו, מפסיקים להפעיל טרור, משקיעים את המשאבים בשגשוג. אז הבחירה שלהם הייתה האם להשקיע בייצור רקטות או בחפירת מנהרות, שזה עולה להם מיליונים בשנה, או לפתח שם איזושהי תעשייה, כמו שהיו כאלה שדיברו, זה יהיה אולי המקום, סינגפור. טוב סדר העדיפויות שלהם אחר, ולכן יש שם בהחלט מצוקה כלכלית, והתלות שלהם בגורמים חיצוניים, כולל תרומות, סיוע כספי, התלות שלהם בנו בסוגיות תשתיות, וודאי בהכנסת סחורות, כל עוד יש סגר ביטחוני. הסגר הביטחוני נובע מזה, שהם בחרו להמשיך להיות עוינים, ולהפעיל את מערך המנהרות והרקטות, ולכן אנחנו נדרשים לבדוק כל סחורה שנכנסת, ואפילו כל אדם, כל אינדיבידואל שנכנס לשם. ולכן, יש פה מורכבות. ולאחרונה, אנחנו רואים שגם החמאס לא רוצה לשלוט ברצועה, בגלל האתגר האזרחי שלו, והוא מנסה בעצם להעביר את האחריות לרשות [הפלסטינית], אבל לא בעצם לתת את מלוא האחריות לרשות [הפלסטינית]. והפיוס הזה לא הולך להסתיים באופן חיובי, משום שהעמדה של החמאס זה, אני מוכן ש[יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס המכונה] אבו מאזן ייקח אחריות על הנושאים האזרחיים, אני לא מוכן לוותר על הנשק, ואבו מאזן מבחינתו צודק. אני לא מוכן לקבל אחריות מלאה בלי רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד. הפער הזה לא הולך להיות מגושר, זה כמו לחבר שמן עם מים, כהנחת עבודה. כעובדה, גם הסכם מכה של הפיוס [ב-8 בפברואר 2007], לא יושם, הסכם קהיר [במאי] 2011 לא יושם. גם ההסכם הזה בעצם לא הולך להיות מיושם במלואו. השאלה אם זה יביא למשבר או שזה ימשיך להתנהל כך, היא שאלה פתוחה. והשאלה העיקרית היא פה, מה האינטרסים של הצדדים? ופה אני מסתכל מזווית הראייה שלנו. קודם כל כשמדובר על הפלסטינים בכלל, אנחנו מדברים כבר על שתי ישויות פוליטיות, זה צריך להיות ברור, וזה לא הולך להתחבר. אני מזכיר, שגם בעידן המעבר הבטוח, הייתי אז אלוף פיקוד, המעבר מעזה ליהודה ושומרון היה בטוח, היה פתוח, ועזתים שהגיעו לרמאללה קיבלו בעיטה, לא להגיד איפה, כדי לא לתפוס את מקומות העבודה ולא לקחת נשים וכו', וכו', וכו'. זה לא מתחבר, אלה שתי ישויות שונות לחלוטין. בעיקר בעידן שהחמאס השתלט על הרצועה, ויש לנו חמאסטן בעזה ורשות פלסטינאית ביהודה ושומרון. ניסינו, גם אחרי "צוק איתן" [סבב הלחימה בין ישראל לחמאס ביולי – אוגוסט 2014], לשכנע את אבו מאזן לקבל אחריות חלקית על הרצועה, אפילו על מעבר רפיח, הוא סירב. מה הביא אותו עכשיו להיכנס לתוך התהליך הזה, שנקרא פיוס, ולנסות לקחת אחריות על המעבר, ואולי על מרכיבים אזרחיים אחרים, בלי להיות אחראיות מלאה? זה מעניין, זו שאלה של אינטרסים. מה שקרה כאן בעיקר, ויש פה שחקן נוסף שעוד לא הזכרתי אותו והוא מצרים, שמצרים מתייחסת לרצועת עזה גם היום כאל ישות עוינת, ובצדק. מבחינתם חמאס זה אחים מוסלמים. איך המשטר המצרי הנוכחי, השלטון המצרי הנוכחי מתייחס לאחים מוסלמים אנחנו יודעים. הוא רואה בזה בעיה שעלולה לגרום לאירדנטה פנימית במצרים. קל וחומר כשהוא תפס את החמאס, מסייע לדאעש בסיני. נוצרה איזושהי מערכת יחסים בין חמאס-עזה לדאעש בסיני, למרות שאלה שתי תנועות שונות. החמאס בעצם נלחם נגד דאעש בתוך רצועת עזה, הוא לא רוצה שדאעש יאיים עליו פנימית, אבל הוא מצא בדאעש בסיני שותף על בסיס של אינטרסים. למה? כי הוא נדרש לקבל אספקת נשק דרך סיני, ודאעש שולט בסיני, אז הוא צריך את זה, ודאעש היה צריך איזשהו בסיס מאחור, גם בסיס לטיפול רפואי, בסיס להתכוננות וכן הלאה, והמצרים עלו על זה, שבעצם דאעש משתמש ברצועת עזה כארץ בסיס, וחמאס נהנה משירותי דאעש בהברחות נשק. ולכן היה פה אינטרס מצרי לנסות להביא לפיוס, וכל הלחץ על החמאס היה גם מבחינה כלכלית, כולל של אבו מאזן, כולל של המצרים. הם לא מספקים חשמל, הם לא מספקים מים, אנחנו מספקים, הם לא. הם גם סגרו את מעבר רפיח, שנפתח לעיתים, מעבר רפיח הוא באחריותם, יכלו לפתוח אותו. הם חונקים את הרצועה כדי שהחמאס יבוא אל השולחן כמו שהוא הגיע, כדי בעצם לאלף אותו ולהגיע איתו להבנה שהוא יפסיק לעזור לדאעש בסיני בכל דרך. ולכן זה האינטרס המצרי. החמאס בא משום שהוא נקלע למצוקה, הוא בלחץ, הוא צריך איזשהו פתרון, הוא לא נותן מענה לאזרחים, ולכן הוא הגיע לשולחן. למה אבו מאזן בא עכשיו לשולחן ולא בא קודם, אחרי "צוק איתן”? גם זה עניין של לחץ ואינטרס. המצרים הרכיבו פה איזשהו מרכיב לחץ שבו הם אמרו, אבו מאזן, אם אתה לא תבוא, יש לנו אלטרנטיבה, קוראים לה [מוחמד] דחלאן [לשעבר ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה]. אנחנו עם איחוד האמירויות נביא אותו, אבו מאזן במידה מסוימת נבהל, ועל הרקע הזה הוא הגיע. זאת אומרת, מה שאנחנו רואים פה גם היום במצב שנוצר, זה איזשהו שילוב של אינטרסים או לחצים אחד על השני, שהביא אותם למצב של לכאורה פיוס, שלא הולך להיות מושלם ולא הולך להתקיים. אני מדגיש את כל זה, משום שגם כשאנחנו מסתכלים על האתגר של רצועת עזה, כמו על אתגרים אחרים, אני חסיד תפיסת האינטרסים. לא wishful thinking. נביא את מרוואן ברגותי [לשעבר מפקד גדודי אל-אקצה של ארגון פתח, מרצה מאסר עולם בישראל], תיפתר הבעיה. נמליך את יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה], תפתר הבעיה. מספיק. אנחנו לא הולכים לפתור את הבעיות הללו, אנחנו צריכים להתמודד איתן. ובכל נקודת זמן, בכל זירה, צריך להסתכל על האינטרסים. כך קבענו למשל בסוריה, שלא מתערבים מצד אחד, אבל יש קווים אדומים. זה נכון גם לגבי הרצועה. מה האינטרסים שלנו לגבי הרצועה? קודם כל, ביטחון. הרצועה הזאת בחרה להיות עוינת. גם כלפי, בוודאי כלפינו. וכל עוד היא עוינת, אין ברירה, אלא חייב להיות סגר ביטחוני. אילולא הייתה עוינת, אז לא היה צריך לבדוק את הסחורות, לא היה צריך לבדוק את האנשים. המצרים היו פותחים לה את מעבר רפיח. אנחנו, תקופה ארוכה, לחצנו על המצרים, תפתחו את מעבר רפיח. באמת, יש שם חנק, אנשים לא יכולים לצאת. ניסינו דרך אגב לתת מענה ליציאת האנשים מרצועת עזה בשאטלים עם מחסום ארז לאלנבי כדי שייצאו לעולם הרחב דרך ירדן. הירדנים סירבו. זאת אומרת יש פה עניין של כל אחד מסתכל על הרצועה כאל בעייה שלא רוצים להתעסק איתה, ולכן מאחר ויש בעיה ביטחונית, אז קיים הסגר הביטחוני, אין מצור, השימוש במילה מצור היא לא נכונה. סוחר פלסטיני, שרוצה היום להזמין סחורה מסין, יכול להביא אותה או דרך נמל אשדוד או דרך נמל אלכסנדריה או דרך נמל פורט סעיד, בסוף היא תעבור בדיקה של ישראלי דרך [מעבר] כרם שלום. על זה אנחנו לא יכולים לוותר. אני מדגיש את זה, כי אני שומע את הרעיונות על הנמל הימי, האי בים, כפי שהיא עולה. עד היום הקבינט, כמובן, לא אישר בצדק. אם יהיו פקחים ישראלים על האי הזה, למה לא? כשיהיו שם פקחים ישראלים, תקראו לי. זה התנאי. זה התנאי. כל תפיסתנו בכלל, את כל מה שנכנס לגבולות ארץ ישראל, מ[הסכמי] אוסלו [ב-1993], מיצחק] רבין [ראש ממשלת ישראל לשעבר], זיכרונו לברכה, אמרה שבכל תנאי, בכל מצב, בסופו של דבר, סחורה ואנשים שיכנסו לגבולות ארץ ישראל, בין אם זה לישות הפלסטינאית, האחת שתוכננה באוסלו, המפוצלת, לשתיים, יהודה שומרון ועזה, ייבדק על ידי ישראלים, בין אם זה יבשה בגשרי הירדן, בין אם זה יגיע מהים או יגיע מהאוויר. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שזה לא יהיה בפיקוח הישראלי. תחשבו על דמוגרפיה. תחשבו על זה שאנחנו לא עומדים ובודקים בגשרי הירדן, או יהיה איזה נמל ימי בעזה והכניסה לשם לא תהיה מפוקחת. יגיעו כל מיני דאעש ואיראנים וכו'. דרך אגב, כשנפתח [ציר] פילדלפי [קו הגבול בין רצועת עזה למצרים] בעקבות ההתנתקות, ואיבדנו שליטה על מה שנכנס ממצרים [לרצועת עזה], כולל במעבר רפיח, היה שם מנגנון בינלאומי שנקרא EUBAM [The European Union Border Assistance Mission for the Rafah Crossing Point -EUBAM Rafah] אבל הוא הצליח לפקח? הגיעו מומחים איראנים, אלה שלימדו את אנשי רצועת עזה, איך לייצר את כלי הטיס הבלתי מאוישים, רקטות יותר משוכללות, זה מה שקרה. אז המצרים היום הם פרטנר לחסימת העניין, לי לא אכפת, שייכנסו וייצאו אזרחים עזתים דרך מעבר רפיח למצרים, כמו שלא אכפת לי להוציא אותם בשאטלים לירדן, אך מצרים לא רוצה, וירדן לא רוצה, זה הקושי. מה נכון לעשות בתנאים הללו? לא מדברים כאן על משבר הומניטרי, יש פה מצוקה כלכלית ללא ספק. אין ספק, שהבעיה העיקרית היא ההחלטה הפלסטינאית לקיים ישות עוינת. יצאנו משם, יכלו לקבל החלטה לגדל תותים ולייצא אותם, יכלו לקבל החלטה להקים מפעלים, לייצר ולייצא. קיבלו החלטה להשקיע ברקטות, קיבלו החלטה להשקיע במנהרות, החלטה שלהם. ולכן חמאס מהבחינה הזאת הוא ללא ספק מכשול. אחד הדברים שמשחקים לטובתנו, זה מה שהדגיש בעיקר יוני קודם, זה שיש החלטה בינלאומית שבעצם מתנה תנאים. החמאס מוקצה מחמת מיאוס על ידיך, החלטת הקוורטט [הקוורטט לענייני המזרח התיכון הוא גוף בין-לאומי המורכב מארצות הברית, האיחוד האירופי, האומות המאוחדות ורוסיה, שתפקידו לפקח על פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני על פי מפת הדרכים], שקוראת לחמאס לקבל אי אלו תנאים כדי שיוכל להפוך להיות לגיטימי. הוא לא הולך לעשות את זה. זה בדיוק אותו עניין למה הוא בחר לייצר רקטות ולחפור מנהרות במקום להתחיל ולעסוק בשגשוג וכו'. דרך אגב, רציונלית, אנשים שחושבים על זה, תארו לכם שאחרי שהתנתקנו מהרצועה, החמאס היה מראה לנו, שממה שיצאנו מפסיק להיות עוין כלפינו. הרי מיד הציבור הישראלי היה משתכנע, שזה הדרך הנכונה לעשות גם ביהודה ושומרון. זה לא רציונלי. מבחינתם, עדיפות היא כמובן חיסולה של מדינת ישראל, מילים כאלה, מילים אחרות, בשלבים, לא בשלבים, ולכן זה משהו שהוא הרבה יותר עמוק מאשר לחשוב חשיבה רציונלית. ולכן אנחנו עדיין רואים אותם, מתעסקים עם הרקטות, המנהרות והטרור. מה כן ישראל צריכה לעשות במצב הזה? לנו אין התנגדות, אני יכול להגיד את זה גם מתוקף תפקידי הקודם, ואני מקווה, שזה המצב גם היום, שהמצוקה הכלכלית תיענה [בגישה חיובית מצד ישראל]. למשל, העברת משכורות למגזר הציבורי, גם החמאסי, ניסינו לעשות את זה תקופה מסוימת, זה נעשה. שוב, זה כסף של תורמות, קטאר מימנה את זה. חשבונות בנק של אנשים מסוימים, שהם לא מזוהי [גדודי] עיז א-דין אל-קסאם [הזרוע הצבאית של חמאס], שהם לא פעילי טרור, רופאים, אחיות, מורים, פקידים, הייתה רשימה כזאת, היו אז 23 אלף איש, אין סיבה לא לקיים את זה אם יש כסף, לא יודע אם מישהו מוכן לממן את זה עכשיו. דרך אגב הצענו לאבו מאזן לעשות את זה, כדי שבעל המאה יהיה בעל הדעה, גם מזה הוא התחמק בצורה כזו או אחרת, אני לא יודע מה המצב איתו היום, אז זו סוגיה פתוחה עכשיו שיוצרת מצוקה, כי ברגע שאין כסף לאנשים, אז גם כל המחזור הכלכלי מתמתן, אותו מדד של משאיות שהגיעו גם לאלף משאיות ביום ועכשיו ירד לשלוש מאות הוא תוצאה מזה שאין כוח קנייה, אינטרס ישראלי שיחיו בכבוד וברווחה. למה לא? הדבר השני, זה תשתיות. הגדלת אספקת, יכולת אספקת חשמל של תחנת הכוח בעזה, אינטרס שלנו. האם מישהו מוכן לממן את זה? האם מישהו מוכן לעשות את זה? יש עם זה קושי. יש תוכנית שלנו שתתממש בסוף, של העברת צינור גז לרצועה, כדי באמת להגדיל את התפוקה ושלא תהיה תלות ברשת החשמל שלנו. מים, התפלה, אדרבא. טיהור מים. יש שם בעיה של שופכין, של ביוב, שגם מקרינה על הגנת הסביבה אצלנו. טיהור ומחזור לחקלאות. אינטרס שלנו. האם יש מישהו שמוכן לממן? יש פה קושי עצום. בעצם נתקלנו במצב, שמבחינת רצון לממן ברצועת עזה, יש מדינה אחת שמשקיעה הרבה, קוראים לה קטאר למרות שבעבר היו מתחים איתה, ב"צוק איתן" לא היינו מוכנים לקבל את היוזמה הטורקית-קטארית בצדק, אבל הצלחנו להגיע להבנות עם קטאר, שכל הפעילות שלה בנושא תשתיות, והם המשקיעים העיקריים, מאות מיליונים, מיליוני דולרים בשנה, מתואמת איתנו. כולל המנגנון של הכנסת חומרי שיקום, שהוא מנגנון משוכלל, לא פרטנו אותו כאן, יוני, זה חלק מהעניין. אתה רואה הרס עצום, זו התוצאה של "צוק איתן" עשרת אלפים בניינים שנהרסו כליל, מקומה אחת ועד 18 קומות, 30 אלף שניזוקו. יש צורך לשקם את זה, ללא ספק. לכן יצרנו פה מנגנון, ולכן הוא גם ממשיך להתקיים. איך מפקחים על זה? מאוד משוכלל, עם 100 פקחים בפנים, עם מנגנון שעוקב אחרי כל שק מלט, מגיע לסוכן שמספק, רק תמורת ואוטצ'ר שפקח אישר אותו, מנגנון משוכלל. אלה דברים שאנחנו יכולים לעשות. אבל ככלל, מי שחושב, שיש לו איזשהו פתרון של זבנג וגמרנו במציאות שבה החמאס בחר בדרך שהוא בחר גם אחרי שיצאנו מעזה והתנתקנו, והרשות הפלסטינאית בראשות אבו מאזן נמנעת מלקחת אחריות מלאה, והחמאס לא מוכן לתת לו אחריות מלאה, המצרים עם האינטרסים שלהם, יש פה קושי עצום, שמביא אותי למסקנה, שמבחינתי הגעתי אליה כבר מזמן בכל נושא העניין הישראלי פלסטיני, אנחנו לא צריכים לדבר על פתרונות. הלוואי והיה פתרון. אנחנו צריכים לדבר על דרך. דרך שבה אנחנו מחזקים את האינטרסים שלנו, גם הביטחוניים, וחלקם הוא שלא יהיה שם משבר הומניטרי, חלקם הוא שכן יחיו בכבוד וברווחה, אם אפשר, אבל להשלות את עצמנו, שיהיה מנהיג כזה או מנהיג אחר, וזה תיפתר הבעיה, מזה אני מציע להוריד את הציפיות לנוכח מה ששמענו בפאנל הקודם. סימוכין:

Jonathan D. Halevi

53,656 次观看 • 1 年前