Загрузка видео...

Не удалось загрузить видео

Возникла проблема при загрузке этого видео. Это может быть связано с временными проблемами сети или видео может быть недоступно.

На главную

הוא כוכב כדורגל עולה שנערץ על ידי בני הנוער שלנו. עיזבו, הוא שחקן בנבחרת ישראל! אבל אז, הכוכב הזה שודאי לא שירת בצהל, מגיע ליריחו ופתאום הוא "השחקן היקר ביותר בכל פלסטין!!!" גאוות העם הפלסטיני כולו. אין עוד מדינה שמטפחת כמונו את האויבים שלה. אין!

Igal Malka - 🇮🇱🇮🇱🇮🇱

35,409 subscribers

33,247 просмотров • 2 месяцев назад •via X (Twitter)

Anya Rossi• Live Now

Private livecam show

Комментарии: 0

Нет доступных комментариев

Здесь появятся комментарии из оригинального поста

Похожие видео

ירושלים היא בירת ישראל. אין על כך מחלוקת אבל ריבונות היא לא רישיון לאלימות והשפלה. כוח יהודי ציוני אמיתי לא נמדד ביכולת לצעוק על סוחר מוסלמי בסמטה בעיר העתיקה או להכות עיתונאים. הוא נמדד ביכולת להחזיק עיר מורכבת, קדושה, נפיצה ומפוארת באחריות, בביטחון, בכבוד ובממלכתיות. יום ירושלים היה פעם יום של התרגשות. יום של זיכרון. יום שבו סיפרנו לעצמנו סיפור גדול על חזרה הביתה, על בירת ישראל, על עיר שחוברה לה יחדיו. בשנים האחרונות הימין הקיצוני חטף לנו את היום הזה. לקחו את הדגל והפכו אותו למקל. לקחו יום לאומי והפכו אותו למפגן של עליונות, גזענות ותקיעת אצבע בעין. לקחו את אהבת ירושלים והחליפו אותה בפרובוקציה. אז לא. זו לא אהבת ירושלים. מי שמכבד את דגל ישראל לא משתמש בו כדי לכסות על שנאה. יום ירושלים הוא לא של הכהניסטים הקיצוניים שמחפשים תמונות פרובוקציה בשער שכם. הוא לא של מי שהפכו את העיר הקדושה ביותר לישראל לזירת התגרות פוליטית. ירושלים לא צריכה מצעד של שנאה. היא צריכה הנהגה עם עמוד שדרה, לב פתוח ואחדות מחברת.

ירושלים היא בירת ישראל. אין על כך מחלוקת אבל ריבונות היא לא רישיון לאלימות והשפלה. כוח יהודי ציוני אמיתי לא נמדד ביכולת לצעוק על סוחר מוסלמי בסמטה בעיר העתיקה או להכות עיתונאים. הוא נמדד ביכולת להחזיק עיר מורכבת, קדושה, נפיצה ומפוארת באחריות, בביטחון, בכבוד ובממלכתיות. יום ירושלים היה פעם יום של התרגשות. יום של זיכרון. יום שבו סיפרנו לעצמנו סיפור גדול על חזרה הביתה, על בירת ישראל, על עיר שחוברה לה יחדיו. בשנים האחרונות הימין הקיצוני חטף לנו את היום הזה. לקחו את הדגל והפכו אותו למקל. לקחו יום לאומי והפכו אותו למפגן של עליונות, גזענות ותקיעת אצבע בעין. לקחו את אהבת ירושלים והחליפו אותה בפרובוקציה. אז לא. זו לא אהבת ירושלים. מי שמכבד את דגל ישראל לא משתמש בו כדי לכסות על שנאה. יום ירושלים הוא לא של הכהניסטים הקיצוניים שמחפשים תמונות פרובוקציה בשער שכם. הוא לא של מי שהפכו את העיר הקדושה ביותר לישראל לזירת התגרות פוליטית. ירושלים לא צריכה מצעד של שנאה. היא צריכה הנהגה עם עמוד שדרה, לב פתוח ואחדות מחברת.

Yair Golan - יאיר גולן

58,779 просмотров • 4 месяцев назад

Mombaruzzo זה חור. אם תיסע מהר מדי פשוט תפספס את הכפר בלי לשים לב. הוא על הדרך. אפילו שלט משלו אין לו. הוא נמצא ביחד עם עוד מקומות שקרובים אליו כמה ק״מ. בלב שלו יש מפעל קטן שעושה Amaretti לפי אותו מתכון משנת 1955. רק Amaretti. תמיד באותו מתכון ודרך. עם השנים הוסיפו טעמים (קפה, דובדבן, שוקולד, פיסטוק, משמש, ללא סוכר ועוד) אבל המתכון זהה. אספתם גוגואים בתור ילדים? אז הלבן בפנים? זה חומר הגלם (Prunus armeniaca). יש 2 סוגי חרצנים- אחד מתוק יותר ואחד מר והסוד הוא לשלב בינהם במינון המדויק ולהוסיף מינון מדויק של שקדים. אבל יש עוד סוד- לשמור אותם רכים כמו ענן. הם נאפים בתנור, אבל נימוחים בפה. אחרי השיחה שעסקה בעסקים, נשבר הקרח ואיטלקים מפסיקים לתת לך ״אדוני״ ופונים לחולין- כדורגל, ילדים, נשים (אם אין נשים בסביבה). מאיפה אתה היא לרוב השאלה הראשונה ששואלים אותי. בגלל שהם קיבלו את הדרכון הצרפתי שלי בחילופי המסמכים, משהו במבטא לא הסתדר להם (אני דובר איטלקית כמו עברית) והם ממש התאפקו לשאול מאיפה אני. ״ישראל. נולדתי בישראל״. מי ששואל ״איפה בישראל״ כבר ביקר בה. הבחור שרכש את החברה והציל אותה מפשיטת רגל אי שם ב-2013 והמבוגר האחראי שעובד בחברה כי מי ישלח בן 80 הביתה למות עכשיו- שניהם היו בישראל כבר כמה פעמים. הם גם יהודים. במקור. מסתבר שהרבה מיהדות איטליה ששרדה את השואה ונשארה לגור פה, פשוט הטבילה את דור הילדים שנולד אחרי המלחמה לנצרות- ״כדי שלא תחווה מה שאני חוויתי״. הם גדלו כנוצרים, אבל ידעו תמיד על השורשים היהודים. אז סגרנו מעגל ויש מצב שיהודי ימשיך לנהל את החברה הזאת גם בשנים הבאות… (אם יהיה לי כח)

Mombaruzzo זה חור. אם תיסע מהר מדי פשוט תפספס את הכפר בלי לשים לב. הוא על הדרך. אפילו שלט משלו אין לו. הוא נמצא ביחד עם עוד מקומות שקרובים אליו כמה ק״מ. בלב שלו יש מפעל קטן שעושה Amaretti לפי אותו מתכון משנת 1955. רק Amaretti. תמיד באותו מתכון ודרך. עם השנים הוסיפו טעמים (קפה, דובדבן, שוקולד, פיסטוק, משמש, ללא סוכר ועוד) אבל המתכון זהה. אספתם גוגואים בתור ילדים? אז הלבן בפנים? זה חומר הגלם (Prunus armeniaca). יש 2 סוגי חרצנים- אחד מתוק יותר ואחד מר והסוד הוא לשלב בינהם במינון המדויק ולהוסיף מינון מדויק של שקדים. אבל יש עוד סוד- לשמור אותם רכים כמו ענן. הם נאפים בתנור, אבל נימוחים בפה. אחרי השיחה שעסקה בעסקים, נשבר הקרח ואיטלקים מפסיקים לתת לך ״אדוני״ ופונים לחולין- כדורגל, ילדים, נשים (אם אין נשים בסביבה). מאיפה אתה היא לרוב השאלה הראשונה ששואלים אותי. בגלל שהם קיבלו את הדרכון הצרפתי שלי בחילופי המסמכים, משהו במבטא לא הסתדר להם (אני דובר איטלקית כמו עברית) והם ממש התאפקו לשאול מאיפה אני. ״ישראל. נולדתי בישראל״. מי ששואל ״איפה בישראל״ כבר ביקר בה. הבחור שרכש את החברה והציל אותה מפשיטת רגל אי שם ב-2013 והמבוגר האחראי שעובד בחברה כי מי ישלח בן 80 הביתה למות עכשיו- שניהם היו בישראל כבר כמה פעמים. הם גם יהודים. במקור. מסתבר שהרבה מיהדות איטליה ששרדה את השואה ונשארה לגור פה, פשוט הטבילה את דור הילדים שנולד אחרי המלחמה לנצרות- ״כדי שלא תחווה מה שאני חוויתי״. הם גדלו כנוצרים, אבל ידעו תמיד על השורשים היהודים. אז סגרנו מעגל ויש מצב שיהודי ימשיך לנהל את החברה הזאת גם בשנים הבאות… (אם יהיה לי כח)

Eran Efrat

21,266 просмотров • 3 месяцев назад

תצפו טוב טוב בסרטון הזה. טוב טוב. כי יש בו את כל הבעיות במדינה מזוקקות ל 11 שניות. אני אסביר: מירי רגב, שרת היהלומים, זיהתה שעלולה לפרוץ שביתה בנתב"ג בקרוב בשל סכסוך עם ועד העובדים. מירי רגב תלויה בוועד הזה בשביל הפריימריז שלה, והמקצועיות במשרד התחבורה כמובן - ממנה והלאה. אז מה היה הפתרון שלה כדי למנוע משבר? מאבק בוועדים? היא לא יכולה, היא תלויה בהם. עבודת מטה מקצועית? היא לא מסוגלת, כי היא לא אשת מקצוע. במקום כל אלו - הביאה לשם את נתניהו כדי שיעשו לו "היידה ביבי" והחמיאה לעובדים מולו. כאילו זה "ירגיע אותם", או "ירים להם". אבל ככה זה עם בעיות גדולות ברמה הלאומית - הן לא נוטות להפתר ב-"היידה ביבי". עברו 24 שעות מרגע ה-"היידה" - והשביתה פרצה. למרות שנתניהו החמיא להם. איזו הפתעה... וזו הבעיה שלנו בקליפת אגוז - שרים שלא מנסים בכלל לנהל את התחום שלהם, רק לקצור עוד קולות כדי להתקדם לתפקיד הבא. ככה זה בחינוך, בבריאות, בתקשורת, בתיירות, בתחבורה, בכלכלה. ישראל כ"ץ הוכיח לנו - שגם בביטחון. וזו הבעיה - שהשרים האלו לא המציאו את השיטה. הם רק עבדים שלה. מנהיג השיטה הבזויה הזו לניהול המדינה הוא אחד - נתניהו. ואם לא נחליף אותם, זה איך שמדינת ישראל תיראה בכל התחומים. אסור לנו להמשיך ככה!

תצפו טוב טוב בסרטון הזה. טוב טוב. כי יש בו את כל הבעיות במדינה מזוקקות ל 11 שניות. אני אסביר: מירי רגב, שרת היהלומים, זיהתה שעלולה לפרוץ שביתה בנתב"ג בקרוב בשל סכסוך עם ועד העובדים. מירי רגב תלויה בוועד הזה בשביל הפריימריז שלה, והמקצועיות במשרד התחבורה כמובן - ממנה והלאה. אז מה היה הפתרון שלה כדי למנוע משבר? מאבק בוועדים? היא לא יכולה, היא תלויה בהם. עבודת מטה מקצועית? היא לא מסוגלת, כי היא לא אשת מקצוע. במקום כל אלו - הביאה לשם את נתניהו כדי שיעשו לו "היידה ביבי" והחמיאה לעובדים מולו. כאילו זה "ירגיע אותם", או "ירים להם". אבל ככה זה עם בעיות גדולות ברמה הלאומית - הן לא נוטות להפתר ב-"היידה ביבי". עברו 24 שעות מרגע ה-"היידה" - והשביתה פרצה. למרות שנתניהו החמיא להם. איזו הפתעה... וזו הבעיה שלנו בקליפת אגוז - שרים שלא מנסים בכלל לנהל את התחום שלהם, רק לקצור עוד קולות כדי להתקדם לתפקיד הבא. ככה זה בחינוך, בבריאות, בתקשורת, בתיירות, בתחבורה, בכלכלה. ישראל כ"ץ הוכיח לנו - שגם בביטחון. וזו הבעיה - שהשרים האלו לא המציאו את השיטה. הם רק עבדים שלה. מנהיג השיטה הבזויה הזו לניהול המדינה הוא אחד - נתניהו. ואם לא נחליף אותם, זה איך שמדינת ישראל תיראה בכל התחומים. אסור לנו להמשיך ככה!

Tommer Vinner - תומר וינר

26,970 просмотров • 1 месяц назад

מישהו כתב לי שהוא רוצה לבחור בי אבל שלא התבטאתי על עמדות מדיניות. עניתי לו שיש לי מאות ציוצים על עמדות מדיניות, וראיונות בתקשורת, אבל שהסיבה שהוא לא נחשף לזה, היא כי הפיד מציף לו את ענייני הדת מדינה ויחסי חרדים-חילונים שהם פי מאות מונים יותר מעניינים את הישראלי הממוצע. אבל זה לא אומר שזה לא חשוב. זה מאד מאד חשוב עבורי ועבור ישראל. למעשה, כאשר התגבשה המסגרת של הדמוקרטים, התעמקתי ושאלתי - מה התכנית המדינית שלנו? יש למישהו משהו כתוב? ושמעתי כל מיני אמירות באוויר על זה שצריך פשוט ״לקדם תהליך מדיני״. וזה לא הספיק לי. אז העמקתי בנושא עם חברתי חכ״ל אמילי מואטי, פגשתי בזכותה גם את אולמרט, קראתי כמובן את ספרו וגם את הספר שכתבה שרת החוץ האמריקאית קונדוליזה רייס שהתייחסה לאותה התקופה של מו״מ. התעמקתי בהצעה המדינית שנתן אולמרט לאבו מאזן בשנת 2008 ובעבודה שעשתה שרת החוץ לשעבר ציפי לבני, והבנתי שברגע שאנחנו נהיה בממשלה, נצטרך לדחוף את ראש הממשלה להמשיך את התהליך המדיני לשלום על בסיס קווי היסוד של אולמרט שהיו הרציניים ביותר שנתנה ישראל לשכנים שלנו. ההסכם אמנם לא נחתם, ומאז תום הקדנציה של ״קדימה״ לא היה מו״מ רציני יותר. אך מזכר ההבנות שהעביר אולמרט בין חילופי השלטון של בוש ואובאמה עדיין רלוונטי. וזו הנקודה שממנה עלינו להמשיך. וצריך לזכור - ההתנחלויות הן כפייה דתית, והיעדר הסדר מדיני היום הוא כפייה דתית במסגרתה אנשים עם תפיסות כיבוש הארץ, שליטה בעם אחר ועליונות יהודית לא רוצים הסדרים מדיניים כדי להתנחל. וזה התפקיד שלנו בדמוקרטים להגיד לכל ראש ממשלה שיהיה שאי אפשר לבעוט בפחית הזו במורד הרחוב לנצח. אין פיתרון אחר חוץ מ-2 מדינות לשני עמים. Emilie moatti אמילי (חיה) מואטי 🇮🇱 ציפי לבני Tzipi Livni

מישהו כתב לי שהוא רוצה לבחור בי אבל שלא התבטאתי על עמדות מדיניות. עניתי לו שיש לי מאות ציוצים על עמדות מדיניות, וראיונות בתקשורת, אבל שהסיבה שהוא לא נחשף לזה, היא כי הפיד מציף לו את ענייני הדת מדינה ויחסי חרדים-חילונים שהם פי מאות מונים יותר מעניינים את הישראלי הממוצע. אבל זה לא אומר שזה לא חשוב. זה מאד מאד חשוב עבורי ועבור ישראל. למעשה, כאשר התגבשה המסגרת של הדמוקרטים, התעמקתי ושאלתי - מה התכנית המדינית שלנו? יש למישהו משהו כתוב? ושמעתי כל מיני אמירות באוויר על זה שצריך פשוט ״לקדם תהליך מדיני״. וזה לא הספיק לי. אז העמקתי בנושא עם חברתי חכ״ל אמילי מואטי, פגשתי בזכותה גם את אולמרט, קראתי כמובן את ספרו וגם את הספר שכתבה שרת החוץ האמריקאית קונדוליזה רייס שהתייחסה לאותה התקופה של מו״מ. התעמקתי בהצעה המדינית שנתן אולמרט לאבו מאזן בשנת 2008 ובעבודה שעשתה שרת החוץ לשעבר ציפי לבני, והבנתי שברגע שאנחנו נהיה בממשלה, נצטרך לדחוף את ראש הממשלה להמשיך את התהליך המדיני לשלום על בסיס קווי היסוד של אולמרט שהיו הרציניים ביותר שנתנה ישראל לשכנים שלנו. ההסכם אמנם לא נחתם, ומאז תום הקדנציה של ״קדימה״ לא היה מו״מ רציני יותר. אך מזכר ההבנות שהעביר אולמרט בין חילופי השלטון של בוש ואובאמה עדיין רלוונטי. וזו הנקודה שממנה עלינו להמשיך. וצריך לזכור - ההתנחלויות הן כפייה דתית, והיעדר הסדר מדיני היום הוא כפייה דתית במסגרתה אנשים עם תפיסות כיבוש הארץ, שליטה בעם אחר ועליונות יהודית לא רוצים הסדרים מדיניים כדי להתנחל. וזה התפקיד שלנו בדמוקרטים להגיד לכל ראש ממשלה שיהיה שאי אפשר לבעוט בפחית הזו במורד הרחוב לנצח. אין פיתרון אחר חוץ מ-2 מדינות לשני עמים. Emilie moatti אמילי (חיה) מואטי 🇮🇱 ציפי לבני Tzipi Livni

Naor Narkis נאור נרקיס

19,533 просмотров • 2 месяцев назад

במדינת ישראל אין חוק וסדר, אין בעל בית, איש הישר בעיניו יעשה, ואם חלילה תצלצלו למשטרה כדי לקבל הגנה - ינזפו בכם שאתם מפריעים! יער בן שמן היה עמוס משפחות בשבת הנעימה הזאת, וגם אני ביליתי עם המשפחה שלי בכיף. לפתע מתפרצים חבורת פורעי חוק ערבים, ברכבי שטח במהירות אדירה, אופנועים עם רעולי פנים בלי קסדות, רכבי באגי וטרקטורונים, משליטים טרור במלוא מובן המילה, על המבלים ביער עד שמשפחה אחר משפחה מתקפלת והולכת. הפורעים גם מתנגשים ברכבים, ונוסף לטרור והפחדה שהשליטו, גם עושים נזק ברכוש (מזל שלא נדרס למוות אף ילד או קשיש) וכשאחד מבעלי הרכבים שנפגעו מה-״בילוי״ הפרוע ונטול הרסן הזה ביקש את פרטי הפוגעים, הוא קיבל הסבר שאין ביטוח, הם יביאו לו ביטוח של רכב אחר… הפקרות! חלילה שלא ישתמע שאני טוען שכל הערבים נוהגים כך: גם משפחות ערביות שישבו בסמוך אלינו, נסו על נפשן מהבילוי התמים ביער וכשדיברתי עם אחת מהן, אם אמרו לי - ״אתם מבינים עם מה יש לנו עסק יום יום?״. כמובן שצלצלתי למשטרה בזמן שהאירוע מתרחש. עוברות דקות ארוכות, אני מצלצל שוב. אין ניידת, אין משטרה, כלום. עובר עוד זמן, ואני מצלצל שוב, אז עונים לי שמשטרת רחובות ״סגרה את האירוע״. למקום לא הגיע שוטר! זה בדיוק הסיפור של אבדן המשילות, שפעם היה אקסלוסיבי לחקלאים בנגב והגליל, התרחב לכלל בעלי העסקים בפריפריה, והיום הוא מנת חלקם של משפחות תמימות בחיפה, ברחובות, בטייבה ובירושלים: השלטת טרור של כנופיות אלימות, פושעים שלוקחים את החוק לידיים ועבריינים שיודעים שאין סיבה להיות מורתע. אם אתם אזרחים נורמטיביים, שומרי חוק, משלמי מיסים - המשטרה תדע איך לנקוט נגדכם ביד קשה בכל פעם שחלילה תסטו מהדרך. אם אתם עבריינים - יש לכם יד חופשית להשליט טרור כאוות נפשכם. כל דיבורי הרהב והיח״צ של השר, המפכ״ל ודובר המשטרה לא יסתירו את העובדה הקשה הזו. אין אזרח שלא יודע שזה המקום הנמוך שאליו הגענו. בשבעה באוקטובר גילינו שיש לנו את השוטרים הכי טובים במדינה, שהפגינו אומץ לב בלתי נתפס, חתירה למגע, מקצוענות והקרבה. אלפי שוטורים מעולים קמים בוקר-בוקר לעבודה קשה ונותנים את הלב והנשמה. אבל המערכת הזו רקובה מהיסוד. היא לא מנוהלת, היא קרבן לפוליטיקות פנימיות וחיצוניות שמכרסמות בה, ובסוף כולנו נדפקים - השוטרים הטובים, האזרחים הטובים והציונות כולה. אם אתם מכירים עוד תופעות מהסוג הזה - כתבו לי כאן בתגובות, עם פרטים ככל שניתן. נאסוף את כל התופעות וכמו שנלחמנו יחד נגד קרטל של עורכי דין נוכלים שמנסים לרסק עצמאים תמימים, נילחם גם על הזכות לחיות בכבוד ובטחון במדינה פה. אני מבטיח לא לשחרר, לא עוצרים עד שגן עדן🇮🇱 (תיעוד ממצלמות הרכב שלי)

במדינת ישראל אין חוק וסדר, אין בעל בית, איש הישר בעיניו יעשה, ואם חלילה תצלצלו למשטרה כדי לקבל הגנה - ינזפו בכם שאתם מפריעים! יער בן שמן היה עמוס משפחות בשבת הנעימה הזאת, וגם אני ביליתי עם המשפחה שלי בכיף. לפתע מתפרצים חבורת פורעי חוק ערבים, ברכבי שטח במהירות אדירה, אופנועים עם רעולי פנים בלי קסדות, רכבי באגי וטרקטורונים, משליטים טרור במלוא מובן המילה, על המבלים ביער עד שמשפחה אחר משפחה מתקפלת והולכת. הפורעים גם מתנגשים ברכבים, ונוסף לטרור והפחדה שהשליטו, גם עושים נזק ברכוש (מזל שלא נדרס למוות אף ילד או קשיש) וכשאחד מבעלי הרכבים שנפגעו מה-״בילוי״ הפרוע ונטול הרסן הזה ביקש את פרטי הפוגעים, הוא קיבל הסבר שאין ביטוח, הם יביאו לו ביטוח של רכב אחר… הפקרות! חלילה שלא ישתמע שאני טוען שכל הערבים נוהגים כך: גם משפחות ערביות שישבו בסמוך אלינו, נסו על נפשן מהבילוי התמים ביער וכשדיברתי עם אחת מהן, אם אמרו לי - ״אתם מבינים עם מה יש לנו עסק יום יום?״. כמובן שצלצלתי למשטרה בזמן שהאירוע מתרחש. עוברות דקות ארוכות, אני מצלצל שוב. אין ניידת, אין משטרה, כלום. עובר עוד זמן, ואני מצלצל שוב, אז עונים לי שמשטרת רחובות ״סגרה את האירוע״. למקום לא הגיע שוטר! זה בדיוק הסיפור של אבדן המשילות, שפעם היה אקסלוסיבי לחקלאים בנגב והגליל, התרחב לכלל בעלי העסקים בפריפריה, והיום הוא מנת חלקם של משפחות תמימות בחיפה, ברחובות, בטייבה ובירושלים: השלטת טרור של כנופיות אלימות, פושעים שלוקחים את החוק לידיים ועבריינים שיודעים שאין סיבה להיות מורתע. אם אתם אזרחים נורמטיביים, שומרי חוק, משלמי מיסים - המשטרה תדע איך לנקוט נגדכם ביד קשה בכל פעם שחלילה תסטו מהדרך. אם אתם עבריינים - יש לכם יד חופשית להשליט טרור כאוות נפשכם. כל דיבורי הרהב והיח״צ של השר, המפכ״ל ודובר המשטרה לא יסתירו את העובדה הקשה הזו. אין אזרח שלא יודע שזה המקום הנמוך שאליו הגענו. בשבעה באוקטובר גילינו שיש לנו את השוטרים הכי טובים במדינה, שהפגינו אומץ לב בלתי נתפס, חתירה למגע, מקצוענות והקרבה. אלפי שוטורים מעולים קמים בוקר-בוקר לעבודה קשה ונותנים את הלב והנשמה. אבל המערכת הזו רקובה מהיסוד. היא לא מנוהלת, היא קרבן לפוליטיקות פנימיות וחיצוניות שמכרסמות בה, ובסוף כולנו נדפקים - השוטרים הטובים, האזרחים הטובים והציונות כולה. אם אתם מכירים עוד תופעות מהסוג הזה - כתבו לי כאן בתגובות, עם פרטים ככל שניתן. נאסוף את כל התופעות וכמו שנלחמנו יחד נגד קרטל של עורכי דין נוכלים שמנסים לרסק עצמאים תמימים, נילחם גם על הזכות לחיות בכבוד ובטחון במדינה פה. אני מבטיח לא לשחרר, לא עוצרים עד שגן עדן🇮🇱 (תיעוד ממצלמות הרכב שלי)

💙Abir Kara אביר קארה

113,430 просмотров • 5 месяцев назад

עודד רונן: קשה להתרומם מאז הבימה. לא רק בגלל האלימות עצמה. המכות, הדחיפות, ההטחות לרצפה, הגרירות, אלא בגלל מה שזה חשף. ב 1.3.23 בעזריאלי מול סוויסה, נפלה לנו לבנה על הראש. אנחנו כעת האויב, ואחרי זה כמעט שנה של אלימות ברחובות. ואז, השביעי. היה משהו בשביעי, שהשחית את מושג הגוף, יותר משכל סיוט יכל לדמיין. זה קרה לכולנו, לכל החברה הישראלית, גם לשוטרים. זה סימן לי את הסוף של הדבר הזה. לא כי הייתי תמים, אלא כי היה לי ברור, שהחברה שלנו כבר לא תוכל לשאת אלימות פיזית כזאת, מבפנים כלפי פנים, אחרי מה שאותם אנשים חוו, וכתוצאה מזה, כולנו. ראינו את הקץ הזה ביחד, נותר רק לצעוד אחורה משם. לא יכלתי לנשום כשראיתי את השוטרים מרביצים למשפחות חטופים, מג”ב נכנסים באלימות לתוך הפגנות החטופים. כדי להפריד מה. את המשפחות מהאהובים שלהם בשבי? היינו מזועזעים, אבל לא זזנו מהמקום. היה משהו במאבק להשיב אותם, שהיה כל כך קדוש, כל כך דחוף, כל כך ברור, שהשוק מהאלימות פשוט לא היה הדבר הכי חשוב. החטופים במנהרות היו הדבר היחיד שחשוב, וכל השאר התבטל. כשהם חזרו, הבנתי שנסגר פרק. שנת בחירות עם חוקים משלה - לכלוך עלינו, גזלייטינג ברמה אולימפית, רדיפות, ביזה, שחיתות, מלחמות להסחת דעת, חנינה, וההמצאה החדשה, כנופיות רחוב שהמשטרה נותנת להן גב. אבל לא דמיינתי שנגיע לרגע שבו המשטרה עצמה נראית כמו כנופיה שכירת חרב. מה שהכי שובר אותי בהבימה, זו ההבנה שזאת לא תגובה למה המפגינים עשו או לא עשו. להפך. המטרה הוכרזה מראש. להביא אלימות שלא לקוחה מעולם בני האדם, לאנשים הכי ישרים שעוד יש פה. להביא אותה בצורה שתהמם אותנו. שתשתק אותנו. וכאן האפלה האמיתית. משטרים אפלים לא עובדים בצורה ליניארית. אם תעשו כך וכך, נגיב כך וכך. אם לא תעשו כך וכך, לא נגיב כך וכך. הם שוברים את הקשר בין סיבה לתוצאה. גם אם תתנהג יפה, גם אם תעמוד בשקט, נפוצץ אותך במכות. אין היגיון, אין חוק, אין איך להישמר. הכי טוב שלא תצא מהבית. ממליצים לך שלא תבוא. חבל עליך. חשבנו שהמציאות הנוכחית שלנו היא מלחמה מופרעת עם איראן. לו היו אומרים לנו לפני שנה, במרץ תהיו במלחמת איראן 2, היתה נשמטת לנו הלסת. חשבנו שהחיים שלנו הם טילים התפצלויות בשמיים מקלטים התראות בניינים הרוסים חוסר שינה הישרדות. אבל זה בכלל לא הסיפור. מה הם בישלו, בזמן שאנחנו רצים למקלט, זה הסיפור. מה עשו מתחת לפני השטח, בזמן שכולנו הסתכלנו למעלה. כמו בתחילת המלחמה, כשהעם רצה את החטופים, הם גיבשו תכנית איך להפריד בין המשפחות, איך להפוך את המאבק ל-“שמאל”. זה היה הסיפור. כשה-6 נרצחו וכולנו התמוטטנו בפנים, הוא ישב עם סוכני קטאר בלשכה וסיכמו איך להדליף ולטרפד. זה היה הסיפור. השוטרים והמג”בניקים, חלקם בני עשרים, היו עם עיניים פקוחות אך המבט כבוי. מסתכלים על בן אדם, ומתחילים לחשב. איך נכאיב לו, איך הכי טוב שנעיף אותו לקרקע, נשתק אותו. קור. דיוק. טכניקה, עיניים קרות. האנושי נמחק. זה הוסבר, הוכן, תורגל, במשך הרבה זמן. זה הסיפור שלנו. לא איראן, לא אנשים שמתים בערים מטילים באמצע היום. המטרה של המשטרה בהבימה היתה אחת: ציד. אנחנו בסרט עתידני שבו צדים את האזרחים. ההלם לא איפשר לי לתפקד, ואני יודע שאני לא היחיד. ולצידו ידיעה פנימית שקטה וברורה. אנחנו כבר לא האזרחים המסכנים של תחילת 2023. אנחנו נכנסנו מתחת לאלונקה בכל תא בגוף שלנו. אנחנו אלה שנלחמנו על החטופים. לא יכלנו לנשום, לא יכלנו לישון, לא יכלנו לחיות. הגוף שלהם נמק במנהרות ולא יכלנו לשאת את זה. זה מי שאנחנו. קדושת הגוף. קדושת היחיד. קדושת החיים. אם ניאלץ לשחק, נשחק. אבל לא כקורבנות. העומק שלנו, הרוח שלנו, הגיעו לקודש הקודשים של האנושיות. שם אנחנו. בימים אפלים, שלרגע את זה לא נשכח.

עודד רונן: קשה להתרומם מאז הבימה. לא רק בגלל האלימות עצמה. המכות, הדחיפות, ההטחות לרצפה, הגרירות, אלא בגלל מה שזה חשף. ב 1.3.23 בעזריאלי מול סוויסה, נפלה לנו לבנה על הראש. אנחנו כעת האויב, ואחרי זה כמעט שנה של אלימות ברחובות. ואז, השביעי. היה משהו בשביעי, שהשחית את מושג הגוף, יותר משכל סיוט יכל לדמיין. זה קרה לכולנו, לכל החברה הישראלית, גם לשוטרים. זה סימן לי את הסוף של הדבר הזה. לא כי הייתי תמים, אלא כי היה לי ברור, שהחברה שלנו כבר לא תוכל לשאת אלימות פיזית כזאת, מבפנים כלפי פנים, אחרי מה שאותם אנשים חוו, וכתוצאה מזה, כולנו. ראינו את הקץ הזה ביחד, נותר רק לצעוד אחורה משם. לא יכלתי לנשום כשראיתי את השוטרים מרביצים למשפחות חטופים, מג”ב נכנסים באלימות לתוך הפגנות החטופים. כדי להפריד מה. את המשפחות מהאהובים שלהם בשבי? היינו מזועזעים, אבל לא זזנו מהמקום. היה משהו במאבק להשיב אותם, שהיה כל כך קדוש, כל כך דחוף, כל כך ברור, שהשוק מהאלימות פשוט לא היה הדבר הכי חשוב. החטופים במנהרות היו הדבר היחיד שחשוב, וכל השאר התבטל. כשהם חזרו, הבנתי שנסגר פרק. שנת בחירות עם חוקים משלה - לכלוך עלינו, גזלייטינג ברמה אולימפית, רדיפות, ביזה, שחיתות, מלחמות להסחת דעת, חנינה, וההמצאה החדשה, כנופיות רחוב שהמשטרה נותנת להן גב. אבל לא דמיינתי שנגיע לרגע שבו המשטרה עצמה נראית כמו כנופיה שכירת חרב. מה שהכי שובר אותי בהבימה, זו ההבנה שזאת לא תגובה למה המפגינים עשו או לא עשו. להפך. המטרה הוכרזה מראש. להביא אלימות שלא לקוחה מעולם בני האדם, לאנשים הכי ישרים שעוד יש פה. להביא אותה בצורה שתהמם אותנו. שתשתק אותנו. וכאן האפלה האמיתית. משטרים אפלים לא עובדים בצורה ליניארית. אם תעשו כך וכך, נגיב כך וכך. אם לא תעשו כך וכך, לא נגיב כך וכך. הם שוברים את הקשר בין סיבה לתוצאה. גם אם תתנהג יפה, גם אם תעמוד בשקט, נפוצץ אותך במכות. אין היגיון, אין חוק, אין איך להישמר. הכי טוב שלא תצא מהבית. ממליצים לך שלא תבוא. חבל עליך. חשבנו שהמציאות הנוכחית שלנו היא מלחמה מופרעת עם איראן. לו היו אומרים לנו לפני שנה, במרץ תהיו במלחמת איראן 2, היתה נשמטת לנו הלסת. חשבנו שהחיים שלנו הם טילים התפצלויות בשמיים מקלטים התראות בניינים הרוסים חוסר שינה הישרדות. אבל זה בכלל לא הסיפור. מה הם בישלו, בזמן שאנחנו רצים למקלט, זה הסיפור. מה עשו מתחת לפני השטח, בזמן שכולנו הסתכלנו למעלה. כמו בתחילת המלחמה, כשהעם רצה את החטופים, הם גיבשו תכנית איך להפריד בין המשפחות, איך להפוך את המאבק ל-“שמאל”. זה היה הסיפור. כשה-6 נרצחו וכולנו התמוטטנו בפנים, הוא ישב עם סוכני קטאר בלשכה וסיכמו איך להדליף ולטרפד. זה היה הסיפור. השוטרים והמג”בניקים, חלקם בני עשרים, היו עם עיניים פקוחות אך המבט כבוי. מסתכלים על בן אדם, ומתחילים לחשב. איך נכאיב לו, איך הכי טוב שנעיף אותו לקרקע, נשתק אותו. קור. דיוק. טכניקה, עיניים קרות. האנושי נמחק. זה הוסבר, הוכן, תורגל, במשך הרבה זמן. זה הסיפור שלנו. לא איראן, לא אנשים שמתים בערים מטילים באמצע היום. המטרה של המשטרה בהבימה היתה אחת: ציד. אנחנו בסרט עתידני שבו צדים את האזרחים. ההלם לא איפשר לי לתפקד, ואני יודע שאני לא היחיד. ולצידו ידיעה פנימית שקטה וברורה. אנחנו כבר לא האזרחים המסכנים של תחילת 2023. אנחנו נכנסנו מתחת לאלונקה בכל תא בגוף שלנו. אנחנו אלה שנלחמנו על החטופים. לא יכלנו לנשום, לא יכלנו לישון, לא יכלנו לחיות. הגוף שלהם נמק במנהרות ולא יכלנו לשאת את זה. זה מי שאנחנו. קדושת הגוף. קדושת היחיד. קדושת החיים. אם ניאלץ לשחק, נשחק. אבל לא כקורבנות. העומק שלנו, הרוח שלנו, הגיעו לקודש הקודשים של האנושיות. שם אנחנו. בימים אפלים, שלרגע את זה לא נשכח.

ShAuLi ✊🏼🔥🏳️‍🌈

11,629 просмотров • 6 месяцев назад

8 עובדות שמשקפות חשיבה ישראלית לטווח ארוך הפקת לקחים והקצאת משאבים מדוייקת. מכולן אנחנו נהנים היום ומתעקשים לטנף על מקבלי ההחלטות שלנו ועל מאות אלפי נושאי התפקיד במערכות הציבוריות שהביאו את המערכות הללו להצלחה מ-1990 ועד היום. עם קשה עורף. בחיי: 1. הקמת מנהלת חומה ומערכת יירוט הטילים הבליסטיים. תחילת שנות ה-90. לקחים ממלחמת המפרץ. לאחרונה רכשה גרמניה את המערכת והכירה בהיותה הטובה ביותר בעולם. למערכת הזו רכיבים מורכבים בתחום הגילוי, רכישת המטרות, החלטת הגוף המיירט וכמובן - המיירטים עצמם. 2. החלטה סטטוטורית שאין בית שמקבל טופס 4 ללא ממ״ד תקני. החלטה שהיו לה לא מעט מתנגדים בתירוצים שונים (ליברטריאנים בחזקת ״ואם אני לא רוצה״ ועד השפעה על מחירי דיור). אנחנו רואים עד כמה המיגון, התקן והאכיפה עובדים היטב. 3. הקמת פיקוד העורף. הפיקוד הוא מעין הכלאה בין כל מיני גופים שונים בעולם והוקם כדי לתת מענה ספציפי לאתגר של מט״חים בליסטיים ואסונות טבע. המערך עבר שינויים והתאמות אבל ניתן לומר שבסה״כ הוא מתפקד היטב ומשמר רציפות תפקודית אדירה. 4. כיפת ברזל ומערכת היירוטים בשכבות התחתונות קלע דוד ושרביט קסמים. לקח ישיר מועדת וינוגרד. מלחמות קשות מול תאגידים אמריקאים שטענו שיש להם פתרונות (אני יודע... הייתי שם... זה היה חתיכת לובי אלים) הסתיימו בהחלטה לבנות את המערכת. התוצאות ברורת. 27 מתוך 28,000 הטילים שנורו על ישראל במערכה האחרונה קיבלו מענה על ידי המערכת הזו שסייעה לישראל לשמר משק מתפקד בצורה כמעט מלאה. 5. רכש והצטיידות טייסות F-35 ועוד כמה כלים בחיל האוויר. גם כאן, מלחמות עולם על העניין הזה. כמה לרכוש, על חשבון איזה כלי בבניין הכוח של צה״ל וכו. נראה לי שלא צריך להרחיב יותר. אפשר להוסיף כאן - בינתיים אין עדות בלמ״סית לזה - רכש צוללות אסטרטגיות ובניין כוח ימי. זה עוד יבוא לידי ביטוי במערכת הבאה שתצטרך להתמודד עם הצי התורכי. 6. השקעה בתשתיות למידה מרחוק במהלך הקורונה. אפשר לומר הרבה על מערכת החינוך הרקובה והלא מתפקדת שלנו אבל התפניות שהתרחשו במהלך הקורונה ומערך הלמידה הדיגיטלי שיש לתלמידים בישראל הוא מעולה ביחס למערכת ציבורית חינמית. 7. מיגון בתי החולים והיערכות לטיפול באירועים מרובי נפגעים תחת אש. זה כבר היה בולט ב-96 השעות שמפתיחת 7.10 אבל זה ביתר שאת ברור עכשיו כשכלל בתי החולים ממשיכים לתפקד - חלקם ממש בחניונים שהוכשרו לך מראש. אלפי תרגולות על יבש באות עכשיו לידי ביטוי ברציפות תפקודית. 8. העברת ישראל מפיקוד אירופה (EUCOM) לפיקוד מרכז האמריקאי (CENTCOM). אירוע דרמטי מאד למימוש יעדי הביטחון הלאומי של ישראל. האירוע הזה מתרחש סביב הסכמי אברהם ומעתיק את מרכז הכובד של השותפות הבטחונית עם ארה״ב למרכז איום הייחוס (איראן) במקום למרכז ה״שיוך התרבותי״ שלנו באירופה. כל תרגולות היירוט במתקפות האיראניות הראשונות נשענות על המהלך הזה ועל הארכיטקטורה האזורית שהוא אפשר. אם הגעתם עד כאן - מקווה שאתם קצת יותר אופטימיים מההכרה שכל יום שהלכתם לעבודה בעשורים האחרונים (בהנחה שלא הייתם חלק מהמערכת הציבורית) עשרות אלפי אנשים פעלו לטובת מימוש המהלכים הללו. ואלה רק נקודות שנוגעות ישירות לתחומי הביטחון. יש עוד עשרות כאלה שנוגעות לתחומים אחרים (חוק בריאות ממלכתי, ההתפלה, שמים פתוחים, מבנה הנמלים, מבנה מערכת החשמל ועוד). מאחורי כל אחת מאלה נשים וגברים ששילמו מחירים אדירים על עשיית הטוב הציבורי והעדפתו על חשבון ״שקט תעשייתי״. אל תקחו את זה כמובן מאליו. אל תהיו כמו האנשים בוידאו. אם אתם חושבים שפספסתי עוד מערכות כאלה - תוסיפו בתגובות.

8 עובדות שמשקפות חשיבה ישראלית לטווח ארוך הפקת לקחים והקצאת משאבים מדוייקת. מכולן אנחנו נהנים היום ומתעקשים לטנף על מקבלי ההחלטות שלנו ועל מאות אלפי נושאי התפקיד במערכות הציבוריות שהביאו את המערכות הללו להצלחה מ-1990 ועד היום. עם קשה עורף. בחיי: 1. הקמת מנהלת חומה ומערכת יירוט הטילים הבליסטיים. תחילת שנות ה-90. לקחים ממלחמת המפרץ. לאחרונה רכשה גרמניה את המערכת והכירה בהיותה הטובה ביותר בעולם. למערכת הזו רכיבים מורכבים בתחום הגילוי, רכישת המטרות, החלטת הגוף המיירט וכמובן - המיירטים עצמם. 2. החלטה סטטוטורית שאין בית שמקבל טופס 4 ללא ממ״ד תקני. החלטה שהיו לה לא מעט מתנגדים בתירוצים שונים (ליברטריאנים בחזקת ״ואם אני לא רוצה״ ועד השפעה על מחירי דיור). אנחנו רואים עד כמה המיגון, התקן והאכיפה עובדים היטב. 3. הקמת פיקוד העורף. הפיקוד הוא מעין הכלאה בין כל מיני גופים שונים בעולם והוקם כדי לתת מענה ספציפי לאתגר של מט״חים בליסטיים ואסונות טבע. המערך עבר שינויים והתאמות אבל ניתן לומר שבסה״כ הוא מתפקד היטב ומשמר רציפות תפקודית אדירה. 4. כיפת ברזל ומערכת היירוטים בשכבות התחתונות קלע דוד ושרביט קסמים. לקח ישיר מועדת וינוגרד. מלחמות קשות מול תאגידים אמריקאים שטענו שיש להם פתרונות (אני יודע... הייתי שם... זה היה חתיכת לובי אלים) הסתיימו בהחלטה לבנות את המערכת. התוצאות ברורת. 27 מתוך 28,000 הטילים שנורו על ישראל במערכה האחרונה קיבלו מענה על ידי המערכת הזו שסייעה לישראל לשמר משק מתפקד בצורה כמעט מלאה. 5. רכש והצטיידות טייסות F-35 ועוד כמה כלים בחיל האוויר. גם כאן, מלחמות עולם על העניין הזה. כמה לרכוש, על חשבון איזה כלי בבניין הכוח של צה״ל וכו. נראה לי שלא צריך להרחיב יותר. אפשר להוסיף כאן - בינתיים אין עדות בלמ״סית לזה - רכש צוללות אסטרטגיות ובניין כוח ימי. זה עוד יבוא לידי ביטוי במערכת הבאה שתצטרך להתמודד עם הצי התורכי. 6. השקעה בתשתיות למידה מרחוק במהלך הקורונה. אפשר לומר הרבה על מערכת החינוך הרקובה והלא מתפקדת שלנו אבל התפניות שהתרחשו במהלך הקורונה ומערך הלמידה הדיגיטלי שיש לתלמידים בישראל הוא מעולה ביחס למערכת ציבורית חינמית. 7. מיגון בתי החולים והיערכות לטיפול באירועים מרובי נפגעים תחת אש. זה כבר היה בולט ב-96 השעות שמפתיחת 7.10 אבל זה ביתר שאת ברור עכשיו כשכלל בתי החולים ממשיכים לתפקד - חלקם ממש בחניונים שהוכשרו לך מראש. אלפי תרגולות על יבש באות עכשיו לידי ביטוי ברציפות תפקודית. 8. העברת ישראל מפיקוד אירופה (EUCOM) לפיקוד מרכז האמריקאי (CENTCOM). אירוע דרמטי מאד למימוש יעדי הביטחון הלאומי של ישראל. האירוע הזה מתרחש סביב הסכמי אברהם ומעתיק את מרכז הכובד של השותפות הבטחונית עם ארה״ב למרכז איום הייחוס (איראן) במקום למרכז ה״שיוך התרבותי״ שלנו באירופה. כל תרגולות היירוט במתקפות האיראניות הראשונות נשענות על המהלך הזה ועל הארכיטקטורה האזורית שהוא אפשר. אם הגעתם עד כאן - מקווה שאתם קצת יותר אופטימיים מההכרה שכל יום שהלכתם לעבודה בעשורים האחרונים (בהנחה שלא הייתם חלק מהמערכת הציבורית) עשרות אלפי אנשים פעלו לטובת מימוש המהלכים הללו. ואלה רק נקודות שנוגעות ישירות לתחומי הביטחון. יש עוד עשרות כאלה שנוגעות לתחומים אחרים (חוק בריאות ממלכתי, ההתפלה, שמים פתוחים, מבנה הנמלים, מבנה מערכת החשמל ועוד). מאחורי כל אחת מאלה נשים וגברים ששילמו מחירים אדירים על עשיית הטוב הציבורי והעדפתו על חשבון ״שקט תעשייתי״. אל תקחו את זה כמובן מאליו. אל תהיו כמו האנשים בוידאו. אם אתם חושבים שפספסתי עוד מערכות כאלה - תוסיפו בתגובות.

Yonatan

60,662 просмотров • 1 год назад

תצדיעו לעמרי רונן, ואו איזה ראיון הוא נתן אתמול לאופירה אסייג, ברק סרי ואלי אוחנה. אתם חייבים לצפות ולהקשיב לכל מילה שיוצאת לעמרי מהפה, לכל משפט יש משמעות באשר לעוצמות הפנימיות ולסולם הערכים של האיש הצעיר והמדהים הזה. עמרי מייצג את האנטיתזה, את הקונטרסט, את ההיפך המוחלט מהביביזם, ואיך שהוא מפרק את הכדורגלן המראיין אלי אוחנה, השופר הביביסטי התורן באולפני ערוץ 12, ממש תענוג לעיניים ומפיח תקווה, הרי אין מצב שאת העלובים האלה לא נביס. עמרי הוא ארץ ישראל היפה, יפה בלורית, אמיץ, איכותי, ביצועיסט, רהוט, שקול, קר רוח, לא מתנצל, פטריוט ברמ"ח אבריו, איש צעיר שנקלע במסלול חייו להפיכה משטרית, לשינוי פני המשטר לדיקטטורה פאשיסטית לאומנית, לטרגדיה לאומית ואישית ופשוט החליט לעשות מעשה במקום לשבת ולקטר. עמרי רונן קיבל עליו את הצוואה הבלתי כתובה של סבתא שלו, נירה רונן ז"ל שנרצחה בקיבוץ כפר עזה בשבעה באוקטובר, הצוואה של סבתא נירה היא צוואה לכולנו, צוואה של תקומה, של הפרחת המדינה המדממת ותיקום החברה הישראלית השסועה. עמרי הוא הרכש הטוב ביותר של יאיר גולן ומפלגת הדמוקרטים, מנהיג אזרחי שנרתם החל מטבח השבעה באוקטובר, מתוך תחושת שליחות עמוקה ביחד עם אחים לנשק, להצלת מדינת ישראל. עמרי הוא איש נדיר שיוביל ויממש את הציונות החדשה, הציונות שתתן מענה לאתגרים פנימיים וחיצוניים של מדינה מבוגרת, מורכבת ומסואבת. עמרי הוא משלנו, הוא נצר למשפחת חלוצים שהפריחו את הנגב, את קיבוץ כפר עזה, בחור צעיר מוסרי ונחוש שיהפוך לאחד הפוליטיקאים הכי חשובים ומשמעותיים בהחזרתה ובתקומתה של מדינת ישראל למסלול של שגשוג, נורמליות, שיוויון ושלום. הלוואי וכל אחד ואחת בעם הזה יהיו עמרי רונן, עם אהבת העם והמדינה כמו שיש לו, עם התשוקה לעזור ולשנות שפשוט יוקדת לו בעיניים. לדמוקרטים בראשות יאיר גולן, לוחם עז נפש ולוחם חופש בעצמו, יש נבחרת חלומות, נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן וכן חבורת הצעירים שהחליטו לעשות מעשה ולרוץ לפריימריז של המפלגה, עמי דרור, משה רדמן, מורן מישל וכמובן עמרי רונן. מדובר בסיירת מובחרת ואיכותית של צעירים ערכיים, פטריוטים, מלאי תשוקה לעשיה שבאו לשנות, שבאו להחזיר עטרה ליושנה ואף מעבר לכך. אני חושב שכל אדם חילוני, ליברלי, יהודי או ערבי, שוחר שיוויון ושלום, ביטחון אישי וביטחון כלכלי, כל אדם חפץ חיים ותקווה לעתיד טוב יותר, חייב.ת, פשוט חייב.ת להצביע לדמוקרטים. בשולי הדברים, שימו לב בסירטון הקצר, איך אופירה מתריסה כלפי אוחנה הביביסט הנרצע שיתן לה גוף אחד שתרם כמו אחים לנשק, מייד לאחר השבעה באוקטובר. אופירה מתעקשת לקבל תשובה מכיוון שאוחנה טען שהיו עוד גופים משמעותיים מלבד אחים לנשק שתרמו ונרתמו, אוחנה כמובן נבוך, מתרץ, מגמגם ולא מזכיר אף גוף כזה. איזה שופר קטן ועלוב. Omri Ronen עמרי רונן Yair Golan - יאיר גולן הדמוקרטים Barak Seri ברק סרי ערוץ טלוויזיה 12 Moshe Radman Abutbul משה רדמן אבוטבול Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור Moran Michel | מורן מישל

תצדיעו לעמרי רונן, ואו איזה ראיון הוא נתן אתמול לאופירה אסייג, ברק סרי ואלי אוחנה. אתם חייבים לצפות ולהקשיב לכל מילה שיוצאת לעמרי מהפה, לכל משפט יש משמעות באשר לעוצמות הפנימיות ולסולם הערכים של האיש הצעיר והמדהים הזה. עמרי מייצג את האנטיתזה, את הקונטרסט, את ההיפך המוחלט מהביביזם, ואיך שהוא מפרק את הכדורגלן המראיין אלי אוחנה, השופר הביביסטי התורן באולפני ערוץ 12, ממש תענוג לעיניים ומפיח תקווה, הרי אין מצב שאת העלובים האלה לא נביס. עמרי הוא ארץ ישראל היפה, יפה בלורית, אמיץ, איכותי, ביצועיסט, רהוט, שקול, קר רוח, לא מתנצל, פטריוט ברמ"ח אבריו, איש צעיר שנקלע במסלול חייו להפיכה משטרית, לשינוי פני המשטר לדיקטטורה פאשיסטית לאומנית, לטרגדיה לאומית ואישית ופשוט החליט לעשות מעשה במקום לשבת ולקטר. עמרי רונן קיבל עליו את הצוואה הבלתי כתובה של סבתא שלו, נירה רונן ז"ל שנרצחה בקיבוץ כפר עזה בשבעה באוקטובר, הצוואה של סבתא נירה היא צוואה לכולנו, צוואה של תקומה, של הפרחת המדינה המדממת ותיקום החברה הישראלית השסועה. עמרי הוא הרכש הטוב ביותר של יאיר גולן ומפלגת הדמוקרטים, מנהיג אזרחי שנרתם החל מטבח השבעה באוקטובר, מתוך תחושת שליחות עמוקה ביחד עם אחים לנשק, להצלת מדינת ישראל. עמרי הוא איש נדיר שיוביל ויממש את הציונות החדשה, הציונות שתתן מענה לאתגרים פנימיים וחיצוניים של מדינה מבוגרת, מורכבת ומסואבת. עמרי הוא משלנו, הוא נצר למשפחת חלוצים שהפריחו את הנגב, את קיבוץ כפר עזה, בחור צעיר מוסרי ונחוש שיהפוך לאחד הפוליטיקאים הכי חשובים ומשמעותיים בהחזרתה ובתקומתה של מדינת ישראל למסלול של שגשוג, נורמליות, שיוויון ושלום. הלוואי וכל אחד ואחת בעם הזה יהיו עמרי רונן, עם אהבת העם והמדינה כמו שיש לו, עם התשוקה לעזור ולשנות שפשוט יוקדת לו בעיניים. לדמוקרטים בראשות יאיר גולן, לוחם עז נפש ולוחם חופש בעצמו, יש נבחרת חלומות, נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן וכן חבורת הצעירים שהחליטו לעשות מעשה ולרוץ לפריימריז של המפלגה, עמי דרור, משה רדמן, מורן מישל וכמובן עמרי רונן. מדובר בסיירת מובחרת ואיכותית של צעירים ערכיים, פטריוטים, מלאי תשוקה לעשיה שבאו לשנות, שבאו להחזיר עטרה ליושנה ואף מעבר לכך. אני חושב שכל אדם חילוני, ליברלי, יהודי או ערבי, שוחר שיוויון ושלום, ביטחון אישי וביטחון כלכלי, כל אדם חפץ חיים ותקווה לעתיד טוב יותר, חייב.ת, פשוט חייב.ת להצביע לדמוקרטים. בשולי הדברים, שימו לב בסירטון הקצר, איך אופירה מתריסה כלפי אוחנה הביביסט הנרצע שיתן לה גוף אחד שתרם כמו אחים לנשק, מייד לאחר השבעה באוקטובר. אופירה מתעקשת לקבל תשובה מכיוון שאוחנה טען שהיו עוד גופים משמעותיים מלבד אחים לנשק שתרמו ונרתמו, אוחנה כמובן נבוך, מתרץ, מגמגם ולא מזכיר אף גוף כזה. איזה שופר קטן ועלוב. Omri Ronen עמרי רונן Yair Golan - יאיר גולן הדמוקרטים Barak Seri ברק סרי ערוץ טלוויזיה 12 Moshe Radman Abutbul משה רדמן אבוטבול Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור Moran Michel | מורן מישל

Danny Gallant דני גלנט

23,388 просмотров • 7 месяцев назад

19/25 באחד מימי אמצע נובמבר 2025 התקיימה בבית מלון ירושלמי הוועידה השנתית של "ישראל היום". בין משתתפיה היית אתה, עמית, ובאחד הפאנלים שם, שעסק במצבה של התקשורת, אמרת בין השאר כך: "כתבי המשפט, כמעט כולם, כבר לא רואים את עבודתם, למשל, בתור 'אני עכשיו רוצה להביא מידע על מערכת המשפט', אלא 'אני בא עכשיו לייצג את היועמ"שית', לפעמים עד מבוכה. היא עצמה לא חושבת שהיא כל כך מדהימה כמו שהיא מתוארת על ידי חלקים. זה בעצם הכיוון שאליו העיתונות הולכת" (ר' סרטון). מסכים עם כל מילה. האם היועמ"שית ו/או מערכת המשפט צריכים להיות מעל לכל ביקורת? ודאי שלא. גם שם יש די ליקויים, והם לא מספיק מטופלים. והייתי אפילו מרחיב את דבריך בשקל תשעים: מה שאמרת תקף לא רק באשר לכתבים לענייני משפט שכמעט ואינם מאתגרים את המערכת. יש כיום בישראל מעט מדי כתבים לענייני צבא המרבים למתוח ביקורת על צה"ל, מעט מדי כתבים לענייני משטרה המרבים למתוח ביקורת על כחולי המדים, וניתן להפליג כך הלאה והלאה, לתחומי סיקור נוספים, עד שמגיעים לפרשן פוליטי, מאוד מסוים, הממעט למתוח ביקורת על אופן התנהלותם של ראש הממשלה וסביבתו הפוליטית והניהולית, וכן על שריו. טענת שהיועמ"שית "עומדת בראש יחידה ממשלתית בעל סטנדרט עות'מאני" (ר' ציוץ 4) ושבג"ץ הוא "אחד הגופים הכי פחות יעילים במדינה" (ר' ציוץ 5). אין לי מושג אם זה נכון, אבל לצורך הדיון נניח שכן. איך תגדיר מצב שבו מזה למעלה משנה אין שר פנים בישראל? ואיך תתאר ממשלה שבמסגרתה שר התיירות, חיים כץ, מחזיק גם בתיק הבריאות, גם בתיק הרווחה וגם בתיק הבינוי והשיכון (כלומר בפועל אין באמת שרים למשרדים הללו)? או ממשלה שבה שר המשפטים וסגן רה"מ, יריב לוין, מחזיק גם בתיק העבודה, גם בתיק שירותי הדת וגם בתיק ענייני ירושלים (כנ"ל)? לא יודע, כי לא עלה בידי לאתר השנה ולו מילת ביקורת אחת שאמרת על כך. הפער הבלתי נסבל הזה בין ריבוי המתקפות שלך על מערכת המשפט ואכיפת החוק לבין מיעוט הביקורות שלך על הממשלה ועל העומד בראשה, נועד להסיט את האש מן האשמים האמיתיים במצבנו העגום. בראשית ספטמבר 2025 הוציא מבקר המדינה (עוד תפקיד שאינו מאויש כיום, כנראה בגלל עמרי רונן) דו"ח עם מסקנות נוקבות ביותר על האופן הכושל שבו ניהלו הממשלה ונתניהו את התחום האזרחי במהלך המלחמה. המבקר קבע שממשלת ישראל הפקירה את העורף, וגילה מחדל מתמשך בנושאים הנוגעים בחיים של כולנו: עשרות ישיבות קבינט נוהלו ללא החלטות, המדינה לא ידעה כמה אזרחים זקוקים לסיוע; במשך 13 שנות כהונה מצטברות, מאז 2009 ועד 7 באוקטובר, לא דאג נתניהו להסדיר את סמכויות ניהול הטיפול בעורף בשעת חירום. "מאות אלפים חוו על בשרם את הכשלים של הממשלה", כתב מבקר המדינה. סטנדרט עות'מאני, בקיצור. רק שלמרבה הצער לא ניתן לייחס אותו למנדלבליט, אז זה נגמר בדיווח אחד לקוני, בן 17 מילים בלבד, בחשבון הטלגרם שלך. כמעט ארבעה חודשים לאחר מכן, ביומה האחרון של 2025, דחה נציב תלונות הציבור על השופטים, אשר קולה, את כל התלונות שהוגשו נגד נשיא בית המשפט העליון, למעט אחת, שם קבע כי פעל בניגוד עניינים וכי היה עליו לתת גילוי נאות. באותו יום הקדשת לכך בטלגרם 13 דיווחים, פרשנויות, הררי מילים, ציטוטי תגובות וסגירת חשבונות.

19/25 באחד מימי אמצע נובמבר 2025 התקיימה בבית מלון ירושלמי הוועידה השנתית של "ישראל היום". בין משתתפיה היית אתה, עמית, ובאחד הפאנלים שם, שעסק במצבה של התקשורת, אמרת בין השאר כך: "כתבי המשפט, כמעט כולם, כבר לא רואים את עבודתם, למשל, בתור 'אני עכשיו רוצה להביא מידע על מערכת המשפט', אלא 'אני בא עכשיו לייצג את היועמ"שית', לפעמים עד מבוכה. היא עצמה לא חושבת שהיא כל כך מדהימה כמו שהיא מתוארת על ידי חלקים. זה בעצם הכיוון שאליו העיתונות הולכת" (ר' סרטון). מסכים עם כל מילה. האם היועמ"שית ו/או מערכת המשפט צריכים להיות מעל לכל ביקורת? ודאי שלא. גם שם יש די ליקויים, והם לא מספיק מטופלים. והייתי אפילו מרחיב את דבריך בשקל תשעים: מה שאמרת תקף לא רק באשר לכתבים לענייני משפט שכמעט ואינם מאתגרים את המערכת. יש כיום בישראל מעט מדי כתבים לענייני צבא המרבים למתוח ביקורת על צה"ל, מעט מדי כתבים לענייני משטרה המרבים למתוח ביקורת על כחולי המדים, וניתן להפליג כך הלאה והלאה, לתחומי סיקור נוספים, עד שמגיעים לפרשן פוליטי, מאוד מסוים, הממעט למתוח ביקורת על אופן התנהלותם של ראש הממשלה וסביבתו הפוליטית והניהולית, וכן על שריו. טענת שהיועמ"שית "עומדת בראש יחידה ממשלתית בעל סטנדרט עות'מאני" (ר' ציוץ 4) ושבג"ץ הוא "אחד הגופים הכי פחות יעילים במדינה" (ר' ציוץ 5). אין לי מושג אם זה נכון, אבל לצורך הדיון נניח שכן. איך תגדיר מצב שבו מזה למעלה משנה אין שר פנים בישראל? ואיך תתאר ממשלה שבמסגרתה שר התיירות, חיים כץ, מחזיק גם בתיק הבריאות, גם בתיק הרווחה וגם בתיק הבינוי והשיכון (כלומר בפועל אין באמת שרים למשרדים הללו)? או ממשלה שבה שר המשפטים וסגן רה"מ, יריב לוין, מחזיק גם בתיק העבודה, גם בתיק שירותי הדת וגם בתיק ענייני ירושלים (כנ"ל)? לא יודע, כי לא עלה בידי לאתר השנה ולו מילת ביקורת אחת שאמרת על כך. הפער הבלתי נסבל הזה בין ריבוי המתקפות שלך על מערכת המשפט ואכיפת החוק לבין מיעוט הביקורות שלך על הממשלה ועל העומד בראשה, נועד להסיט את האש מן האשמים האמיתיים במצבנו העגום. בראשית ספטמבר 2025 הוציא מבקר המדינה (עוד תפקיד שאינו מאויש כיום, כנראה בגלל עמרי רונן) דו"ח עם מסקנות נוקבות ביותר על האופן הכושל שבו ניהלו הממשלה ונתניהו את התחום האזרחי במהלך המלחמה. המבקר קבע שממשלת ישראל הפקירה את העורף, וגילה מחדל מתמשך בנושאים הנוגעים בחיים של כולנו: עשרות ישיבות קבינט נוהלו ללא החלטות, המדינה לא ידעה כמה אזרחים זקוקים לסיוע; במשך 13 שנות כהונה מצטברות, מאז 2009 ועד 7 באוקטובר, לא דאג נתניהו להסדיר את סמכויות ניהול הטיפול בעורף בשעת חירום. "מאות אלפים חוו על בשרם את הכשלים של הממשלה", כתב מבקר המדינה. סטנדרט עות'מאני, בקיצור. רק שלמרבה הצער לא ניתן לייחס אותו למנדלבליט, אז זה נגמר בדיווח אחד לקוני, בן 17 מילים בלבד, בחשבון הטלגרם שלך. כמעט ארבעה חודשים לאחר מכן, ביומה האחרון של 2025, דחה נציב תלונות הציבור על השופטים, אשר קולה, את כל התלונות שהוגשו נגד נשיא בית המשפט העליון, למעט אחת, שם קבע כי פעל בניגוד עניינים וכי היה עליו לתת גילוי נאות. באותו יום הקדשת לכך בטלגרם 13 דיווחים, פרשנויות, הררי מילים, ציטוטי תגובות וסגירת חשבונות.

Aviv Hurvitz

11,806 просмотров • 17 дней назад

תעשו לי טובה, תעצרו שתי דקות ותקראו משהו שאין מצב שאנחנו כאזרחים פה לא מכירים ולא שומעים. לצערי, בתקשורת הישראלית לא יביאו את הסיפור הזה כי מנסים להשתיק, למרות שיש תיעוד ושמות ופרצופים. אז קראו ועזרו לי להפיץ: ביום חמישי האחרון, התרחש אירוע מזעזע ומטורף בדרום בקעת הירדן, בחווה שנקרית תל תלפיות, שאתם חייבים לדעת עליו. מביאה לכם עדות של אחד הנערים, פלוס שני סרטוני תיעוד (יש לי עוד כמה עדויות, אבל חוסכת מכם) "יצאתי למרעה צהריים. אחרי כשעה, אני רואה רכב של מגב עולה לכיוון הגבעה. תוך כדי, ערבים התחילו להתקדם לכיווננו ולעשות חסמים על ציר הגישה. הם קלטו שאני עם העדר, ועלו לכיווני. צילמתי אותם. ערבי אחד דחף אותי. נפלתי ונפל לי הטלפון מהיד. הם התחילו להרביץ לי. לתקוף באבנים. הגנתי על עצמי כמה שיכולתי. אחרי כמה דק' כולם ברחו לכפר. הם לקחו איתם את הפלאפון שלי. הגיע הרכב של מגב שהיה בגבעה. במקום לעצור אותם הוא חזר לנסות להביא צו מינהלי לאחד מתושבי הגבעה! נשארתי במרעה. אני שומע צעקות מלמעלה. אני עולה ורואה מגבניקים יורים רימוני הלם וגז על החבר'ה שלנו ומנסים לעצור את אחד המתיישבים שרוצים להביא לו צו מינהלי. אני מגיע למגבניק שנשאר לשמור על הרכב ושואל אותו- למה אתם עושים את זה? לכו תיכנסו לבית הזה שלקח לי את הטלפון ותפסו את הפורעים שהרביצו לי! הוא אומר לי אתה צודק. סליחה. פתאום אני מבחין שנדלקה שרפה מהרימוני הלם שהם זרקו. אני רץ לכבות אותה. ואז אני רואה חיילים שהתחילו לירות לכיווני ולכיוון עוד מישהו ירי חי! אנחנו בורחים לכיוון אש קודש... אני שומע בדרך שערבים שרפו לנו את עמדת השמירה. אני רץ לצד שני של הגבעה, ומגבניקים רצים אחרי ומנסים לעצור אותי. אני רואה עשרות ערבים עולים לחווה ורכב של ערבים בכניסה לחוה. (בדיעבד מסתבר שבטלגרמים של הכפרים הם הזעיקו את כולם וקראו לחברה לבוא לפרוע בנו). היינו שם בקושי כמה בחורים. בנס הערבים הסתובבו ונשארו למטה ולא עלו אלינו. עמדנו שם שעתיים שערבים לא יעלו לשרוף את הגבעה. אחרי שעתיים הגיעו עוד חבר'ה לתגבר ולשמור על הגבעה. עולה סוואנה בעליה, פורקים ממנה איזה 7 חיילים. מתחילים לירות עלינו אש חיה!!! חלק מהחיילים כורעים חלק בעמידה. אני צועק להם "אנחנו יהודים! אנחנו יהודים!" כולם צעקו להם. "אנחנו יהודים!!" לא היה אכפת להם. הם המשיכו לירות עלינו ירי חי. לא רציתי שיפגעו במישהו נשארתי במקום. הרמתי ידיים וירדתי לברכיים. צעקתי לו "אל תירה בי! באמא שלך אל תירה בי!" כל החיילים שם כאילו ראו את הטרף שרצו לקבל והשכיבו אותי על הריצפה. הרביצו לי עם קני הנשק כשיש כדור בקנה!! שמו לי פלנלית על העיניים, שמו לי אזיקון על הידיים מאחורי הגב. נתנו לי אגרופים ובעיטות נמרצות. אמרו לי 'קום קום תתחיל לזוז לכיוון הסוואנה'. אני אומר להם שאני לא רואה כלום אני לא יכול ללכת. אני על צלע על ההר. הם פשוט גררו אותי על הסלעים. העלו אותי על הציר למעלה, ליד הסוואנה. השכיבו אותי על הרצפה והתחילו לתת לי בעיטות. הם העלו אותי לסוואנה. השכיבו אותי ברגליים שלהם. דרכו עלי. ובזמן שהם מרביצים לי. מתקשרים לינון בעל החווה ואומרים לו- "תבוא לפה אם אתה גבר, עוד רגע הוא מת. ואם אתה רוצה שיישאר ממנו משהו תבוא לכאן".. במשך שעה בתוך הסוואנה הם מפוצצים אותי מכות רצח. אחד החיילים תפס אותי באף והתחיל לנענע אותי בסוואנה והוא אמר אני אשבור לך את האף. הקצין שם אומר לחייל אחד "אני אתן לך אישור לשבור לו את השיניים ונגיד שהוא נפל בדרך". (יש לי תמונה ושם של אותו קצין) הם פירקו אותי באגרופים, אמרו לי שאני יותר גרוע מפלסטיני ושהם שונאים אותי יותר מפלסטיני. אמרו שבפלסטינים הם פשוט נותנים כדור בראש ואותנו הם יהרגו במכות. לאט לאט. החיילים שהתעללו בי היו כל הזמן רעולי פנים ולא הסכימו להגיד את השמות שלהם, אבל זיהיתי את הקצין שאמר לי תוך כדי התעללות שזאת מילה מול מילה. " למי יאמינו לך או לי שאני קצין???" (את הדרגה שומרת אצלי) אחרי שעה שהייתי שם. הם העבירו אותי למגבניקים. המגבניקים אחרי ששמעו מה עברתי, אמרו שהם מבקשים סליחה וזה לא אנושי איך שהחיילים האלו התנהגו. המגבניקים לקחו אותי לתחנת משטרה באריאל, שם חקרו אותי ושיחררו אותי. כל הגוף שלי שבור וכואב מהמכות שקיבלתי". בסרטונים: המחבלים שתקפו אותי, את חלקם רואים עוד עם אבנים בידיים, רגע לפני שברחו. אף אחד מהם לא נעצר. את הירי כיוונו אלינו. בסרטון השני רואים את האש שנדלקה מהירי של החיילים. אם היינו ערבים שמקבלים יחס כזה, כל הרועי שרונים ושאר כתבי תשקורת היו מצייצים אלף ציוצים. הדם שלנו הפקר! שתפו!

תעשו לי טובה, תעצרו שתי דקות ותקראו משהו שאין מצב שאנחנו כאזרחים פה לא מכירים ולא שומעים. לצערי, בתקשורת הישראלית לא יביאו את הסיפור הזה כי מנסים להשתיק, למרות שיש תיעוד ושמות ופרצופים. אז קראו ועזרו לי להפיץ: ביום חמישי האחרון, התרחש אירוע מזעזע ומטורף בדרום בקעת הירדן, בחווה שנקרית תל תלפיות, שאתם חייבים לדעת עליו. מביאה לכם עדות של אחד הנערים, פלוס שני סרטוני תיעוד (יש לי עוד כמה עדויות, אבל חוסכת מכם) "יצאתי למרעה צהריים. אחרי כשעה, אני רואה רכב של מגב עולה לכיוון הגבעה. תוך כדי, ערבים התחילו להתקדם לכיווננו ולעשות חסמים על ציר הגישה. הם קלטו שאני עם העדר, ועלו לכיווני. צילמתי אותם. ערבי אחד דחף אותי. נפלתי ונפל לי הטלפון מהיד. הם התחילו להרביץ לי. לתקוף באבנים. הגנתי על עצמי כמה שיכולתי. אחרי כמה דק' כולם ברחו לכפר. הם לקחו איתם את הפלאפון שלי. הגיע הרכב של מגב שהיה בגבעה. במקום לעצור אותם הוא חזר לנסות להביא צו מינהלי לאחד מתושבי הגבעה! נשארתי במרעה. אני שומע צעקות מלמעלה. אני עולה ורואה מגבניקים יורים רימוני הלם וגז על החבר'ה שלנו ומנסים לעצור את אחד המתיישבים שרוצים להביא לו צו מינהלי. אני מגיע למגבניק שנשאר לשמור על הרכב ושואל אותו- למה אתם עושים את זה? לכו תיכנסו לבית הזה שלקח לי את הטלפון ותפסו את הפורעים שהרביצו לי! הוא אומר לי אתה צודק. סליחה. פתאום אני מבחין שנדלקה שרפה מהרימוני הלם שהם זרקו. אני רץ לכבות אותה. ואז אני רואה חיילים שהתחילו לירות לכיווני ולכיוון עוד מישהו ירי חי! אנחנו בורחים לכיוון אש קודש... אני שומע בדרך שערבים שרפו לנו את עמדת השמירה. אני רץ לצד שני של הגבעה, ומגבניקים רצים אחרי ומנסים לעצור אותי. אני רואה עשרות ערבים עולים לחווה ורכב של ערבים בכניסה לחוה. (בדיעבד מסתבר שבטלגרמים של הכפרים הם הזעיקו את כולם וקראו לחברה לבוא לפרוע בנו). היינו שם בקושי כמה בחורים. בנס הערבים הסתובבו ונשארו למטה ולא עלו אלינו. עמדנו שם שעתיים שערבים לא יעלו לשרוף את הגבעה. אחרי שעתיים הגיעו עוד חבר'ה לתגבר ולשמור על הגבעה. עולה סוואנה בעליה, פורקים ממנה איזה 7 חיילים. מתחילים לירות עלינו אש חיה!!! חלק מהחיילים כורעים חלק בעמידה. אני צועק להם "אנחנו יהודים! אנחנו יהודים!" כולם צעקו להם. "אנחנו יהודים!!" לא היה אכפת להם. הם המשיכו לירות עלינו ירי חי. לא רציתי שיפגעו במישהו נשארתי במקום. הרמתי ידיים וירדתי לברכיים. צעקתי לו "אל תירה בי! באמא שלך אל תירה בי!" כל החיילים שם כאילו ראו את הטרף שרצו לקבל והשכיבו אותי על הריצפה. הרביצו לי עם קני הנשק כשיש כדור בקנה!! שמו לי פלנלית על העיניים, שמו לי אזיקון על הידיים מאחורי הגב. נתנו לי אגרופים ובעיטות נמרצות. אמרו לי 'קום קום תתחיל לזוז לכיוון הסוואנה'. אני אומר להם שאני לא רואה כלום אני לא יכול ללכת. אני על צלע על ההר. הם פשוט גררו אותי על הסלעים. העלו אותי על הציר למעלה, ליד הסוואנה. השכיבו אותי על הרצפה והתחילו לתת לי בעיטות. הם העלו אותי לסוואנה. השכיבו אותי ברגליים שלהם. דרכו עלי. ובזמן שהם מרביצים לי. מתקשרים לינון בעל החווה ואומרים לו- "תבוא לפה אם אתה גבר, עוד רגע הוא מת. ואם אתה רוצה שיישאר ממנו משהו תבוא לכאן".. במשך שעה בתוך הסוואנה הם מפוצצים אותי מכות רצח. אחד החיילים תפס אותי באף והתחיל לנענע אותי בסוואנה והוא אמר אני אשבור לך את האף. הקצין שם אומר לחייל אחד "אני אתן לך אישור לשבור לו את השיניים ונגיד שהוא נפל בדרך". (יש לי תמונה ושם של אותו קצין) הם פירקו אותי באגרופים, אמרו לי שאני יותר גרוע מפלסטיני ושהם שונאים אותי יותר מפלסטיני. אמרו שבפלסטינים הם פשוט נותנים כדור בראש ואותנו הם יהרגו במכות. לאט לאט. החיילים שהתעללו בי היו כל הזמן רעולי פנים ולא הסכימו להגיד את השמות שלהם, אבל זיהיתי את הקצין שאמר לי תוך כדי התעללות שזאת מילה מול מילה. " למי יאמינו לך או לי שאני קצין???" (את הדרגה שומרת אצלי) אחרי שעה שהייתי שם. הם העבירו אותי למגבניקים. המגבניקים אחרי ששמעו מה עברתי, אמרו שהם מבקשים סליחה וזה לא אנושי איך שהחיילים האלו התנהגו. המגבניקים לקחו אותי לתחנת משטרה באריאל, שם חקרו אותי ושיחררו אותי. כל הגוף שלי שבור וכואב מהמכות שקיבלתי". בסרטונים: המחבלים שתקפו אותי, את חלקם רואים עוד עם אבנים בידיים, רגע לפני שברחו. אף אחד מהם לא נעצר. את הירי כיוונו אלינו. בסרטון השני רואים את האש שנדלקה מהירי של החיילים. אם היינו ערבים שמקבלים יחס כזה, כל הרועי שרונים ושאר כתבי תשקורת היו מצייצים אלף ציוצים. הדם שלנו הפקר! שתפו!

איילת לאש

12,443 просмотров • 4 месяцев назад

אני חושש מאוד שישראל ביצעה את טבח הציפורים הגדול בהיסטוריה. כתבתי פה באוגוסט, לפני ארבעה חודשים, את החשש שלי מפגיעה באחת מתופעות הטבע החשובות של העולם. מאוגוסט נכנסתי והתחברתי לכל קבוצות צילומי הציפורים בישראל כמעט בכל פלטפורמה אפשרית. למעט תמונות של ציפורים נודדות בודדות לא הצלחתי למצוא תמונות או עדויות של להקות ענק כמו שחלפו מעל השמיים שלנו בשנים הקודמות (אצרף בתגובה הראשונה צילום של משנה שעברה של להקת ענק). בגלל איום הכטב"מים הוריד צה"ל את רגישות המכ"מים, וכך למעשה ציפורים רבות זוהו כאיומים (ובטח להקות). במהלך שיא תקופת נדידה בוצע ירי של מיירטים לתוך להקות ציפורים שגרם להרג המוני, פיזור הלהקה ואף לשבירת הנדידה. הירי האחרון הזה התרחש רק אתמול ודווח על ידי הלל ביטון (מצורף). כמות התרעות ואזעקות השווא בחודשים האחרונים היתה גבוהה מאוד. חיפוש קל יראה לכם. הגרף המצורף הוא מאתר מעקב נדידת הציפורים העולמי, ומראה את החלוקה בתוך כלל נדידות הציפורים מאז 1961. 0.5% מהציפורים הנודדות מתו כתוצאה מירי בהן. אם זה אכן המצב, אז בישראל בוצע הAvicide (רצח ציפורים המוני) הקשה ביותר שהתרחש, ויכול להיחשב בפני עצמו כאירוע הכחדה. זו עלולה להיות פגיעה אנושה במינים רבים של ציפורים, בטבע עצמו בכל העולם אשר ניזון וצריך את הנדידה. וכמובן בישראל, שמאז ומתמיד היתה צומת המעבר העיקרית של נדידת הציפורים בין היבשות. אני באמת מקווה שאני טועה, וחושש מאוד שאני לא, ואשמח מאוד לשמוע ולראות פה תמונות או סרטונים של להקות ענק שחלפו מעל ישראל.

אני חושש מאוד שישראל ביצעה את טבח הציפורים הגדול בהיסטוריה. כתבתי פה באוגוסט, לפני ארבעה חודשים, את החשש שלי מפגיעה באחת מתופעות הטבע החשובות של העולם. מאוגוסט נכנסתי והתחברתי לכל קבוצות צילומי הציפורים בישראל כמעט בכל פלטפורמה אפשרית. למעט תמונות של ציפורים נודדות בודדות לא הצלחתי למצוא תמונות או עדויות של להקות ענק כמו שחלפו מעל השמיים שלנו בשנים הקודמות (אצרף בתגובה הראשונה צילום של משנה שעברה של להקת ענק). בגלל איום הכטב"מים הוריד צה"ל את רגישות המכ"מים, וכך למעשה ציפורים רבות זוהו כאיומים (ובטח להקות). במהלך שיא תקופת נדידה בוצע ירי של מיירטים לתוך להקות ציפורים שגרם להרג המוני, פיזור הלהקה ואף לשבירת הנדידה. הירי האחרון הזה התרחש רק אתמול ודווח על ידי הלל ביטון (מצורף). כמות התרעות ואזעקות השווא בחודשים האחרונים היתה גבוהה מאוד. חיפוש קל יראה לכם. הגרף המצורף הוא מאתר מעקב נדידת הציפורים העולמי, ומראה את החלוקה בתוך כלל נדידות הציפורים מאז 1961. 0.5% מהציפורים הנודדות מתו כתוצאה מירי בהן. אם זה אכן המצב, אז בישראל בוצע הAvicide (רצח ציפורים המוני) הקשה ביותר שהתרחש, ויכול להיחשב בפני עצמו כאירוע הכחדה. זו עלולה להיות פגיעה אנושה במינים רבים של ציפורים, בטבע עצמו בכל העולם אשר ניזון וצריך את הנדידה. וכמובן בישראל, שמאז ומתמיד היתה צומת המעבר העיקרית של נדידת הציפורים בין היבשות. אני באמת מקווה שאני טועה, וחושש מאוד שאני לא, ואשמח מאוד לשמוע ולראות פה תמונות או סרטונים של להקות ענק שחלפו מעל ישראל.

Tomer Simon, PhD

24,213 просмотров • 1 год назад

ראו עד כמה המוסד שפעם היה בית משפט עליון הפך לפוליטביורו של עריצים מושחתים שהולכים אך ורק אחרי שרירות ליבם. בבג"ץ לרנר (בג"ץ 13477-03-26) עתרו חמישה לוחמי מילואים בבקשה שבג"ץ יורה ליועצת המשפטית לממשלה לדון לגופו של עניין בבקשתם לעכב את ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה על רקע מצב החירום השורר במדינה מאז שבעה באוקטובר. אלו בדיוק העתירות שמתנגדי העריצות היוריסטוקרטית צריכים להגיש לבג"ץ מדי יום ביומו כי אין טוב מהן להראות לציבור שוב ושוב ושוב עד כמה המוסד שפעם היה בית משפט עליון הפך לדיקטטורה מושחתת. הרי עתירה הזו היא בדיוק מהסוג שחסידי העריצות היוריסטוקרטית מגישים חדשות לבקרים. ברם, הפעם, באופן "מפתיע", בין נימוקי דחיית העתירה, הפציעה גם עילת סף נשכחת שהייתה נפוצה מאוד בעבר, כשהיה פה בית משפט עליון שמחויב לדמוקרטיה ולא מוסד של דיקטטורה מושחתת, וכיום היא משמשת את עריצי הגלימה בעיקר כדי לסכל עתירות של אנשי ימין וכל מי שמסומן כאויב העריצות היוריסטוקרטית. עילת סף זו היא "זכות העמידה", קרי הדרישה מהעותר להראות שיש לו קשר לנושא העתירה ושהוא נפגע מהמצב שהוא עותר נגדו. בפסק הדין שניתן לפני עשרה ימים, דחה העריץ עופר גרוסקופף את העתירה, בין היתר, על בסיס הנימוק להלן [כל ההערות המופיעות בסוגריים מרובעים הן שלי]: "בהינתן שעל הפרק עומד עיכובו של הליך משפטי שהעותרים אינם צד לו ואילו הצדדים הישירים לו [ראש הממשלה נתניהו] בחרו, משיקוליהם שלהם, שלא לנקוט בדרך לה טוענים העותרים [כלומר, לבקש את עיכוב ההליך הפלילי על רקע מצב החירום במדינה]". נימוק דומה ניתן כבר בדחיית עתירה קודמת שהגישו העותרים בנושא. גרוסקופף הסביר כי דחיית העתירה אז על ידי העריץ יחיאל כשר נעשתה "בהתאם להלכה לפיה ככלל אין לשעות לעתירה שהוגשה בידי עותר ציבורי מקום בו קיים נפגע ישיר מהפעולה מושא העתירה אשר בוחר שלא להביא את עניינו בפני בית המשפט". בעברית פשוטה, אם הנפגע הישיר מהמצב שהעתירה מבקשת לפתור, בוחר שלא לעתור לבג"ץ, אז לעותר הציבורי אין זכות עמידה. ובמקרה דנן, אם ראש הממשלה שצריך להתייצב למשפט פלילי בעת מלחמה, בוחר שלא לעתור לבג"ץ כדי לבקש את עיכוב ההליך הפלילי המתנהל נגדו על רקע מצב החירום השורר במדינה, אז לעותרים הציבוריים שביקשו עיכוב כזה אין זכות עמידה. וזה הזכיר לי, כמובן, את פסק הדין בעניין ראש השב"כ לשעבר רונן בר (בג"ץ 54321-3-25). כידוע, במרץ שנה שעברה קיבלה הממשלה החלטה להפסיק את כהונתו של רונן בר, וזאת בהתאם לסמכותה המפורשת בחוק. עוד באותו היום, הוגשו חמש עתירות המבקשות מבג"ץ לבטל את החלטת הממשלה המדיחה את רונן בר מתפקידו, ולאחר יומיים הוגשו שלוש עתירות דומות נוספות. שמונה העתירות האלו הוגשו על ידי מגוון עותרים, מארגוני חברה אזרחית, דרך סיעות פוליטיות, ועד אנשים פרטיים, אבל דבר אחד היה משותף לכולם - אף אחד מהעותרים לא היה רונן בר, הנפגע הישיר מהחלטת הממשלה. הממשלה טענה אפוא בתשובתה לעתירה כי "העותרים מתעברים על ריב לא להם, שכן ראש השב"כ הוא הגורם אשר נפגע באופן ישיר מהחלטת הממשלה, אולם בחר שלא לעתור בעצמו לבית המשפט. בנסיבות אלו, כך נטען, אין צורך בהתערבות שיפוטית ואין מקום לאפשר לעותרים ציבוריים לנהל דיון בעניינו". אולם הפלא ופלא, העריץ יצחק עמית החליט כי למרות ש"בעבר נקבע לא אחת כי חרף המדיניות המרחיבה בפסיקה בכל הנוגע לזכות העמידה של העותר הציבורי, במקרים שבהם הפעולה השלטונית הנתקפת פוגעת באופן ישיר בפרט, וזה בוחר שלא לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל סעד – אין ככלל לאפשר לעותר ציבורי לריב את ריבו" יש להכיר בזכות העמידה של העותרים נגד החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ למרות שהוא עצמו בחר שלא לעתור נגד החלטה זו. עמית הסביר כי על פי ה"הלכה", בג"ץ עשוי להידרש "לעתירה ציבורית גם מקום שקיים נפגע ישיר שנושא העתירה נוגע לו אך הוא אינו עותר, וזאת כאשר הסוגיה המועלית בעתירה הינה בעלת חשיבות חוקתית מן המעלה הראשונה, המתפרשת מעבר למחלוקת הפרטנית, וקשורה בגרעינה ליסודותיו של המשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם". כלומר, העריצים היוריסטוקרטים מתרצים את רצונם השרירותי בתירוץ שעתירה המבקשת שהיועמ"שית תדון בעיכוב ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה על רקע המלחמה הממושכת ומרובת הזירות שישראל מנהלת מאז שבעה באוקטובר, לא מעלה סוגיה "בעלת חשיבות חוקתית מן המעלה הראשונה, המתפרשת מעבר למחלוקת הפרטנית, וקשורה בגרעינה ליסודותיו של המשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם", אבל החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ כן מעלה סוגיה כזו. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. כמו בכל עריצות, העריצים פועלים אך ורק לקדם את רצונם השרירותי, וכל השאר זה רק מסך הכזבים שמאחוריו הם מנסים להסוות את שלטונם הרודני. .

ראו עד כמה המוסד שפעם היה בית משפט עליון הפך לפוליטביורו של עריצים מושחתים שהולכים אך ורק אחרי שרירות ליבם. בבג"ץ לרנר (בג"ץ 13477-03-26) עתרו חמישה לוחמי מילואים בבקשה שבג"ץ יורה ליועצת המשפטית לממשלה לדון לגופו של עניין בבקשתם לעכב את ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה על רקע מצב החירום השורר במדינה מאז שבעה באוקטובר. אלו בדיוק העתירות שמתנגדי העריצות היוריסטוקרטית צריכים להגיש לבג"ץ מדי יום ביומו כי אין טוב מהן להראות לציבור שוב ושוב ושוב עד כמה המוסד שפעם היה בית משפט עליון הפך לדיקטטורה מושחתת. הרי עתירה הזו היא בדיוק מהסוג שחסידי העריצות היוריסטוקרטית מגישים חדשות לבקרים. ברם, הפעם, באופן "מפתיע", בין נימוקי דחיית העתירה, הפציעה גם עילת סף נשכחת שהייתה נפוצה מאוד בעבר, כשהיה פה בית משפט עליון שמחויב לדמוקרטיה ולא מוסד של דיקטטורה מושחתת, וכיום היא משמשת את עריצי הגלימה בעיקר כדי לסכל עתירות של אנשי ימין וכל מי שמסומן כאויב העריצות היוריסטוקרטית. עילת סף זו היא "זכות העמידה", קרי הדרישה מהעותר להראות שיש לו קשר לנושא העתירה ושהוא נפגע מהמצב שהוא עותר נגדו. בפסק הדין שניתן לפני עשרה ימים, דחה העריץ עופר גרוסקופף את העתירה, בין היתר, על בסיס הנימוק להלן [כל ההערות המופיעות בסוגריים מרובעים הן שלי]: "בהינתן שעל הפרק עומד עיכובו של הליך משפטי שהעותרים אינם צד לו ואילו הצדדים הישירים לו [ראש הממשלה נתניהו] בחרו, משיקוליהם שלהם, שלא לנקוט בדרך לה טוענים העותרים [כלומר, לבקש את עיכוב ההליך הפלילי על רקע מצב החירום במדינה]". נימוק דומה ניתן כבר בדחיית עתירה קודמת שהגישו העותרים בנושא. גרוסקופף הסביר כי דחיית העתירה אז על ידי העריץ יחיאל כשר נעשתה "בהתאם להלכה לפיה ככלל אין לשעות לעתירה שהוגשה בידי עותר ציבורי מקום בו קיים נפגע ישיר מהפעולה מושא העתירה אשר בוחר שלא להביא את עניינו בפני בית המשפט". בעברית פשוטה, אם הנפגע הישיר מהמצב שהעתירה מבקשת לפתור, בוחר שלא לעתור לבג"ץ, אז לעותר הציבורי אין זכות עמידה. ובמקרה דנן, אם ראש הממשלה שצריך להתייצב למשפט פלילי בעת מלחמה, בוחר שלא לעתור לבג"ץ כדי לבקש את עיכוב ההליך הפלילי המתנהל נגדו על רקע מצב החירום השורר במדינה, אז לעותרים הציבוריים שביקשו עיכוב כזה אין זכות עמידה. וזה הזכיר לי, כמובן, את פסק הדין בעניין ראש השב"כ לשעבר רונן בר (בג"ץ 54321-3-25). כידוע, במרץ שנה שעברה קיבלה הממשלה החלטה להפסיק את כהונתו של רונן בר, וזאת בהתאם לסמכותה המפורשת בחוק. עוד באותו היום, הוגשו חמש עתירות המבקשות מבג"ץ לבטל את החלטת הממשלה המדיחה את רונן בר מתפקידו, ולאחר יומיים הוגשו שלוש עתירות דומות נוספות. שמונה העתירות האלו הוגשו על ידי מגוון עותרים, מארגוני חברה אזרחית, דרך סיעות פוליטיות, ועד אנשים פרטיים, אבל דבר אחד היה משותף לכולם - אף אחד מהעותרים לא היה רונן בר, הנפגע הישיר מהחלטת הממשלה. הממשלה טענה אפוא בתשובתה לעתירה כי "העותרים מתעברים על ריב לא להם, שכן ראש השב"כ הוא הגורם אשר נפגע באופן ישיר מהחלטת הממשלה, אולם בחר שלא לעתור בעצמו לבית המשפט. בנסיבות אלו, כך נטען, אין צורך בהתערבות שיפוטית ואין מקום לאפשר לעותרים ציבוריים לנהל דיון בעניינו". אולם הפלא ופלא, העריץ יצחק עמית החליט כי למרות ש"בעבר נקבע לא אחת כי חרף המדיניות המרחיבה בפסיקה בכל הנוגע לזכות העמידה של העותר הציבורי, במקרים שבהם הפעולה השלטונית הנתקפת פוגעת באופן ישיר בפרט, וזה בוחר שלא לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל סעד – אין ככלל לאפשר לעותר ציבורי לריב את ריבו" יש להכיר בזכות העמידה של העותרים נגד החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ למרות שהוא עצמו בחר שלא לעתור נגד החלטה זו. עמית הסביר כי על פי ה"הלכה", בג"ץ עשוי להידרש "לעתירה ציבורית גם מקום שקיים נפגע ישיר שנושא העתירה נוגע לו אך הוא אינו עותר, וזאת כאשר הסוגיה המועלית בעתירה הינה בעלת חשיבות חוקתית מן המעלה הראשונה, המתפרשת מעבר למחלוקת הפרטנית, וקשורה בגרעינה ליסודותיו של המשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם". כלומר, העריצים היוריסטוקרטים מתרצים את רצונם השרירותי בתירוץ שעתירה המבקשת שהיועמ"שית תדון בעיכוב ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה על רקע המלחמה הממושכת ומרובת הזירות שישראל מנהלת מאז שבעה באוקטובר, לא מעלה סוגיה "בעלת חשיבות חוקתית מן המעלה הראשונה, המתפרשת מעבר למחלוקת הפרטנית, וקשורה בגרעינה ליסודותיו של המשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם", אבל החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ כן מעלה סוגיה כזו. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. כמו בכל עריצות, העריצים פועלים אך ורק לקדם את רצונם השרירותי, וכל השאר זה רק מסך הכזבים שמאחוריו הם מנסים להסוות את שלטונם הרודני. .

ניסים סופר

19,822 просмотров • 6 месяцев назад

1. ב-20 ביוני 2010 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על מדיניות חדשה כלפי עזה: לפתוח לחלוטין את מעבר כרם שלום למסחר מלא עם ישראל, ולהכניס הכול – כולל חומרים דו-שימושיים. בהחלטה פיקוח על דבר אחד: מניעת כניסת נשק בלבד. (דבר שמצרים המשיכה לדאוג לו מהצד שלה.). ההחלטה כמעט ולא דווחה לאזרחי ישראל, ולמעשה תמצאו אותה רק בטוויטר אצלי. 2. מיד בתגובה, ביולי 2010, החל ראש ממשלת בריטניה (שהחליף את טוני בלייר) לקרוא לעזה "הכלא הפתוח הגדול בעולם", והאשים את ישראל ביצירת מחסור ומגבלות. ככה זה תמיד: כשישראל עושה משהו לטובת עזה ב-98% - ממשיכים להתלונן עליה בגלל ה-2% הנותרים. זו תוצאה של מדיניות מהוססת. ולא, אני לא מתכוון לכניעה; אתם אף פעם לא הבנתם במה מדובר. 3. למרות שעזה צמחה ופרחה בעקבות המסחר עם ישראל, ולמרות שחמאס נהנה מהפריחה הכלכלית ומהמלט הישראלי – ונעזר כמובן במשאבים הללו למימון ולבניית צבא הפלישה של ה-7 באוקטובר – המשיך העולם לראות בנו את הכובש של עזה, את מי שמחזיק את תושביה במצור וכולא אותם. זה משמש גם כהצדקה לפעולת ה 7.10 שנקראת בפי רבים: פריצת חומות הכלא של עזה. 4. אף מילה מצד ישראל הרשמית מעולם לא הזכירה כי לעזה יש גבול עם מצרים, וכי היא – מצרים – זו שכולאת את העזתים מאחורי חומות וגדרות. מדינת ישראל מעדיפה להיות מואשמת ברצח עם מאשר להגיד: בכל מלחמה האוכלוסייה יכולה לצאת מאיזור הקרבות. רק מעזה לא מזכירים שיש לה גבול עם מדינה שאיננה ישראל. 5. מדינת ישראל, לצערי, אינה מבינה כי המצב הזה מוביל לחיסולה. היא ממשיכה לחשוב שרק בזכות שיפור תנאי חייהם של העזתים, הם עצמם יתקוממו נגד חמאס והעולם יוקיר לנו תודה על פיתוח הרצועה. בספטמבר 2023, ממש שבועיים לפני הפלישה, הגישו הקוורטט של טוני בלייר ומלדאנוב רשימת דרישות ענקית לישראל בנוגע לפרויקטים כלכליים שנדרשנו לאפשר לעזה. המסמך אצלי; אף עיתונאי ישראלי לא פרסם אותו, שכן הם לא חשבו שזה בכלל חשוב. 6. ב-8 באוקטובר, יום אחרי הטבח, פרסם בן כספית הודאה קטנה לגבי מהות הקונספציה. מאז, כמובן, גם הוא כבר שכח מה שכתב, ואני רשאי להזכיר: "הקונספציה שלפיה ככל שנתיר ליותר פועלים מעזה לצאת לעבוד בישראל כך המצב יתייצב – הלכה גם היא בדרך כל בשר. במשך שנים האמנתי בתפיסה הזו. היא הצליחה, תרמה לייצוב המצב, שיפרה את המצב בעזה והפכה את העזתים לכאלה שיש מה להפסיד – עד הנקודה שבה היו מוכנים לפעולה. באותו רגע, התפיסה הזו נקברה קבורת חמור יחד עם תפיסת הביטחון שלנו." 7. במשך שנים, עוד מ-2010, אני כותב את אותם הדברים, וכולכם – בממסד, בעיתונות ובציבור – מסרבים להבין: עזה היא מקום אבוד. שום דבר שישראל תעשה לא יגרום לעזתים להשתנות. כבר שנים שאני מפנה אתכם (ואפילו נתתי אישית לבן כספית שבטוח ידע על זה גם בלעדי) את הנאום של משה דיין על קברו של רועי רוטנברג ז"ל, רכז הביטחון של נחל עוז שנהרג בשנות ה-50, עת היו בעזה 200,000 איש. היום יש בזכותנו פי 11 יותר: "קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים." בהמשך, משה דיין אומר בדיוק את מה שני כותב כבר 15 שנים: על גבול עזה צריך לשמור! 8. במקום להבין כל זאת – במקום להבין שאי אפשר להסביר מדיניות עקומה לגבי עזה וכי הבריטים והעולם ימשיכו לסחוט אותנו – הצעתי באותם מאמרים את אותו המסר מאז 2010: א. להתנתק מעזה. ולסיים אחריות אזרחית על העזתים. ב. לסגור את כל מעברי הגבול. ג. להבהיר שעזה תמיד הייתה מחוברת למצרים, וכי חלק ניכר מתושביה קשורים אליה. ד. להבהיר כי ישראל דורשת ממצרים דבר אחד בלבד: להפסיק את הברחות הנשק לנגב ולעזה. זה המינימום שניתן לדרוש ממדינה שוכנת שחתמה עמנו הסכם שלום. לפעול מדינית וכלכלית לחייב את מצרים לעמוד בחובותיה לפי הסכם השלום עימה. מצרים לא יכולה לחמש את הבדואים ואת עזה ! ה. כל שאר ענייני עזה ומצרים אינם עסק שלנו. אם יצמח משם סיכון ביטחוני – נטפל בו מהאוויר, מהים או מהיבשה, איך שנמצא לנכון. ו. אבל לא. ממשלת ישראל מוכנה להיסחט בידי העולם ולקחת על עצמה אחריות להאכלת העזתים – ובלבד שלא נצטרך לגלות לעולם שיש לעזה גבול עם מצרים. כל העולם בטוח שעזה מוקפת בידי ישראל, והטעות שלנו היא שאנו ממשיכים לממש מדיניות זו במקום לצאת מפילדלפי, להישאר בפרימטר ולסגור לגמרי את המעברים. רק מדיניות הגיונית אפשר להסביר, ורק מדיניות הגיונית תמנע מעזה מלמוטט לגמרי את מדינת ישראל. אנו צועדים כעת לקראת ניצחון חמאסי מוחלט, שבו אנו עצמנו נשקם להם את עזה. קיראו את הודעת מועצת השלום מהיום, המדברת על הפיכת עזה לגן פורח של המזרח התיכון וכדוגמה לשלטון פלסטיני עצמאי.

1. ב-20 ביוני 2010 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על מדיניות חדשה כלפי עזה: לפתוח לחלוטין את מעבר כרם שלום למסחר מלא עם ישראל, ולהכניס הכול – כולל חומרים דו-שימושיים. בהחלטה פיקוח על דבר אחד: מניעת כניסת נשק בלבד. (דבר שמצרים המשיכה לדאוג לו מהצד שלה.). ההחלטה כמעט ולא דווחה לאזרחי ישראל, ולמעשה תמצאו אותה רק בטוויטר אצלי. 2. מיד בתגובה, ביולי 2010, החל ראש ממשלת בריטניה (שהחליף את טוני בלייר) לקרוא לעזה "הכלא הפתוח הגדול בעולם", והאשים את ישראל ביצירת מחסור ומגבלות. ככה זה תמיד: כשישראל עושה משהו לטובת עזה ב-98% - ממשיכים להתלונן עליה בגלל ה-2% הנותרים. זו תוצאה של מדיניות מהוססת. ולא, אני לא מתכוון לכניעה; אתם אף פעם לא הבנתם במה מדובר. 3. למרות שעזה צמחה ופרחה בעקבות המסחר עם ישראל, ולמרות שחמאס נהנה מהפריחה הכלכלית ומהמלט הישראלי – ונעזר כמובן במשאבים הללו למימון ולבניית צבא הפלישה של ה-7 באוקטובר – המשיך העולם לראות בנו את הכובש של עזה, את מי שמחזיק את תושביה במצור וכולא אותם. זה משמש גם כהצדקה לפעולת ה 7.10 שנקראת בפי רבים: פריצת חומות הכלא של עזה. 4. אף מילה מצד ישראל הרשמית מעולם לא הזכירה כי לעזה יש גבול עם מצרים, וכי היא – מצרים – זו שכולאת את העזתים מאחורי חומות וגדרות. מדינת ישראל מעדיפה להיות מואשמת ברצח עם מאשר להגיד: בכל מלחמה האוכלוסייה יכולה לצאת מאיזור הקרבות. רק מעזה לא מזכירים שיש לה גבול עם מדינה שאיננה ישראל. 5. מדינת ישראל, לצערי, אינה מבינה כי המצב הזה מוביל לחיסולה. היא ממשיכה לחשוב שרק בזכות שיפור תנאי חייהם של העזתים, הם עצמם יתקוממו נגד חמאס והעולם יוקיר לנו תודה על פיתוח הרצועה. בספטמבר 2023, ממש שבועיים לפני הפלישה, הגישו הקוורטט של טוני בלייר ומלדאנוב רשימת דרישות ענקית לישראל בנוגע לפרויקטים כלכליים שנדרשנו לאפשר לעזה. המסמך אצלי; אף עיתונאי ישראלי לא פרסם אותו, שכן הם לא חשבו שזה בכלל חשוב. 6. ב-8 באוקטובר, יום אחרי הטבח, פרסם בן כספית הודאה קטנה לגבי מהות הקונספציה. מאז, כמובן, גם הוא כבר שכח מה שכתב, ואני רשאי להזכיר: "הקונספציה שלפיה ככל שנתיר ליותר פועלים מעזה לצאת לעבוד בישראל כך המצב יתייצב – הלכה גם היא בדרך כל בשר. במשך שנים האמנתי בתפיסה הזו. היא הצליחה, תרמה לייצוב המצב, שיפרה את המצב בעזה והפכה את העזתים לכאלה שיש מה להפסיד – עד הנקודה שבה היו מוכנים לפעולה. באותו רגע, התפיסה הזו נקברה קבורת חמור יחד עם תפיסת הביטחון שלנו." 7. במשך שנים, עוד מ-2010, אני כותב את אותם הדברים, וכולכם – בממסד, בעיתונות ובציבור – מסרבים להבין: עזה היא מקום אבוד. שום דבר שישראל תעשה לא יגרום לעזתים להשתנות. כבר שנים שאני מפנה אתכם (ואפילו נתתי אישית לבן כספית שבטוח ידע על זה גם בלעדי) את הנאום של משה דיין על קברו של רועי רוטנברג ז"ל, רכז הביטחון של נחל עוז שנהרג בשנות ה-50, עת היו בעזה 200,000 איש. היום יש בזכותנו פי 11 יותר: "קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים." בהמשך, משה דיין אומר בדיוק את מה שני כותב כבר 15 שנים: על גבול עזה צריך לשמור! 8. במקום להבין כל זאת – במקום להבין שאי אפשר להסביר מדיניות עקומה לגבי עזה וכי הבריטים והעולם ימשיכו לסחוט אותנו – הצעתי באותם מאמרים את אותו המסר מאז 2010: א. להתנתק מעזה. ולסיים אחריות אזרחית על העזתים. ב. לסגור את כל מעברי הגבול. ג. להבהיר שעזה תמיד הייתה מחוברת למצרים, וכי חלק ניכר מתושביה קשורים אליה. ד. להבהיר כי ישראל דורשת ממצרים דבר אחד בלבד: להפסיק את הברחות הנשק לנגב ולעזה. זה המינימום שניתן לדרוש ממדינה שוכנת שחתמה עמנו הסכם שלום. לפעול מדינית וכלכלית לחייב את מצרים לעמוד בחובותיה לפי הסכם השלום עימה. מצרים לא יכולה לחמש את הבדואים ואת עזה ! ה. כל שאר ענייני עזה ומצרים אינם עסק שלנו. אם יצמח משם סיכון ביטחוני – נטפל בו מהאוויר, מהים או מהיבשה, איך שנמצא לנכון. ו. אבל לא. ממשלת ישראל מוכנה להיסחט בידי העולם ולקחת על עצמה אחריות להאכלת העזתים – ובלבד שלא נצטרך לגלות לעולם שיש לעזה גבול עם מצרים. כל העולם בטוח שעזה מוקפת בידי ישראל, והטעות שלנו היא שאנו ממשיכים לממש מדיניות זו במקום לצאת מפילדלפי, להישאר בפרימטר ולסגור לגמרי את המעברים. רק מדיניות הגיונית אפשר להסביר, ורק מדיניות הגיונית תמנע מעזה מלמוטט לגמרי את מדינת ישראל. אנו צועדים כעת לקראת ניצחון חמאסי מוחלט, שבו אנו עצמנו נשקם להם את עזה. קיראו את הודעת מועצת השלום מהיום, המדברת על הפיכת עזה לגן פורח של המזרח התיכון וכדוגמה לשלטון פלסטיני עצמאי.

Eyal Ofer אייל עופר

40,091 просмотров • 1 месяц назад

נתינים יקרים שלום, כידוע היום התקיימה טיסת האימון המבצעית הראשונה לחו״ל של מטוס ״ביזת ציון״ של הגברת נתניהו ובעלה - כי לחיל האוויר אין משהו יותר חשוב לעשות באמצע מלחמה 🤷🏻‍♀️ מוזמנים לצפות (בהצדעה 🫡) בתיעוד המרגש מההמראה הבוקר של ״אייר פורס ביבי״ ✈️ - הפרויקט המושחת, החזירי, המנותק, הראוותני והבזבזני (מעל 700 מיליון ₪ מכספי הציבור), ולהתכונן לנחיתה חזרה בנתב״ג, שצפויה לקרות ממש בעוד מספר דקות. טיסת הניסוי כללה 60 ניצבים ששיחקו את פמליית נתניהו, ביניהם שני שחקנים מחופשים לזוג הקיסרים (סדאם, מאחוריך 🫡), 15 דיילים ואנשי צוות, אוכל, משקאות 🥂, העמסת מזוודות (עם כביסה? 🧳) וטקס מבוים של עליה למטוס, כולל שטיח אדום בכניסה כמובן. אתם יכולים לדמיין אירוע הזוי ומנותק מזה? אלפי נרצחים ונופלים, עשרות אלפי מילואימניקים נטחנים, מאות אלפי אזרחים קורסים כלכלית, דירוג האשראי ירד, המע״מ עלה, הצפון מופגז, הדרום שטח הפקר, כספי הציבור נבזזים בזמן מלחמה, החטופים נמקים בשבי (כי הם על ה*** של סמוטריץ׳) - אבל מה איכפת לרודן?? יש לשאול: למה דווקא עכשיו, בזמן מלחמה, בזמן משבר כלכלי קשה, ואחרי שנים של גרירת רגליים - למה דווקא עכשיו היה דחוף לדיקטטור להאיץ את השמשת הפרויקט הראוותני והחזירי שלו, את עגל הזהב 2024, סמל השחיתות השלטונית? לא מספיק לזוג הקיסרים לנופף לאומה ממרומי כבש מטוס של מטוס אל-על? 👸🏼🤴🏽 הם חייבים לגזול מאות מיליוני ₪ מכספי ציבור? ובכן, כן. זוג החזירים המנותקים חייבים את סמל השלטון היוקרתי, היקר והראוותני. הם חייבים סמל סטטוס חלול - בדיוק כמו הנוכל המאופר עצמו. זה שמחזיק בתדמית ריקה של מנהיג, שלא עומד מאחוריה כלום. שנית, והכי חשוב - לצ׳אוצ׳סקו הישראלי שלנו חשוב לסמן לנו שהוא לא מתכנן ללכת לשום מקום. ומכל האירוע המקומם והמושחת הזה, זו הנקודה הכי חשובה. מבחינת נתניהו, הוא פה כדי להישאר. ואם לא ניאבק בו מאבק עיקש ונחוש, זה לא יגמר. זה יסלים. למר-ביטחון יהיה דם של עוד אלפי נרצחים ונופלים על ידיו, המדינה תישרף, הכלכלה תתרסק, אבל זה לא מעניין אותו. מבחינתו העיקר להמשיך להיאחז בשלטון. אז זה עלינו❗️ הגיע הזמן - מזמן - להעיף את הרודן. #ארבעה_ביוני.

נתינים יקרים שלום, כידוע היום התקיימה טיסת האימון המבצעית הראשונה לחו״ל של מטוס ״ביזת ציון״ של הגברת נתניהו ובעלה - כי לחיל האוויר אין משהו יותר חשוב לעשות באמצע מלחמה 🤷🏻‍♀️ מוזמנים לצפות (בהצדעה 🫡) בתיעוד המרגש מההמראה הבוקר של ״אייר פורס ביבי״ ✈️ - הפרויקט המושחת, החזירי, המנותק, הראוותני והבזבזני (מעל 700 מיליון ₪ מכספי הציבור), ולהתכונן לנחיתה חזרה בנתב״ג, שצפויה לקרות ממש בעוד מספר דקות. טיסת הניסוי כללה 60 ניצבים ששיחקו את פמליית נתניהו, ביניהם שני שחקנים מחופשים לזוג הקיסרים (סדאם, מאחוריך 🫡), 15 דיילים ואנשי צוות, אוכל, משקאות 🥂, העמסת מזוודות (עם כביסה? 🧳) וטקס מבוים של עליה למטוס, כולל שטיח אדום בכניסה כמובן. אתם יכולים לדמיין אירוע הזוי ומנותק מזה? אלפי נרצחים ונופלים, עשרות אלפי מילואימניקים נטחנים, מאות אלפי אזרחים קורסים כלכלית, דירוג האשראי ירד, המע״מ עלה, הצפון מופגז, הדרום שטח הפקר, כספי הציבור נבזזים בזמן מלחמה, החטופים נמקים בשבי (כי הם על ה*** של סמוטריץ׳) - אבל מה איכפת לרודן?? יש לשאול: למה דווקא עכשיו, בזמן מלחמה, בזמן משבר כלכלי קשה, ואחרי שנים של גרירת רגליים - למה דווקא עכשיו היה דחוף לדיקטטור להאיץ את השמשת הפרויקט הראוותני והחזירי שלו, את עגל הזהב 2024, סמל השחיתות השלטונית? לא מספיק לזוג הקיסרים לנופף לאומה ממרומי כבש מטוס של מטוס אל-על? 👸🏼🤴🏽 הם חייבים לגזול מאות מיליוני ₪ מכספי ציבור? ובכן, כן. זוג החזירים המנותקים חייבים את סמל השלטון היוקרתי, היקר והראוותני. הם חייבים סמל סטטוס חלול - בדיוק כמו הנוכל המאופר עצמו. זה שמחזיק בתדמית ריקה של מנהיג, שלא עומד מאחוריה כלום. שנית, והכי חשוב - לצ׳אוצ׳סקו הישראלי שלנו חשוב לסמן לנו שהוא לא מתכנן ללכת לשום מקום. ומכל האירוע המקומם והמושחת הזה, זו הנקודה הכי חשובה. מבחינת נתניהו, הוא פה כדי להישאר. ואם לא ניאבק בו מאבק עיקש ונחוש, זה לא יגמר. זה יסלים. למר-ביטחון יהיה דם של עוד אלפי נרצחים ונופלים על ידיו, המדינה תישרף, הכלכלה תתרסק, אבל זה לא מעניין אותו. מבחינתו העיקר להמשיך להיאחז בשלטון. אז זה עלינו❗️ הגיע הזמן - מזמן - להעיף את הרודן. #ארבעה_ביוני.

Nava Rozolyo נאווה רוזוליו

35,341 просмотров • 2 лет назад

פרק רביעי ואחרון - חינוך ועוד חינוך. (לא לפספס) יש לי קרוב ל-10 מליון תלמידים בעולם - זה מספר מטורף. בתחום הזה אני תמיד מרגיש שיש לי פיצול אישיות. בהודו ובסין אני ממש סלב מטורף בתחום החינוך. תלמידים טסים במשך שעות רק כדי לפגוש אותי, ולהצטלם איתי. כאן בישראל אני מצטלם בהפגנות וליד תחנות משטרה. הזוי! לפני עשור לערך עברתי עם המשפחה לסין והקמתי שם חברה בשם ליפלרנר. השותף שלי היה סיני. המשקיעים היו מכל העולם. כל העובדים שלי דיברו בעיקר מנדרינית. (אני אמנם יכול לגמגם מנדרינית אבל זה בעיקר מביך). המוצר של ליפלרנר היה תחרות תכנות שבמהלכה הילדים לומדים לתכנת. במקביל כתבתי ספר על חינוך יהודי וסיני שנמכר בעשרות אלפי עותקים בסין. רוב זמני הושקע בהרצאות. בהרצאה הכי גדולה שלי השתתפו 150,000 אנשים. תכלס, הייתי השגריר הכי טוב שהיה לישראל בסין. אני יכול לכתוב שעות על החוויה הסינית שלי אבל מה שמדהים אותי כיום זה שבכל שנה יותר ממיליון וחצי תלמידים משתתפים בתחרויות. כיום התחרות נקראת Icode ובכל שנה משתתפים בתחרויות תלמידים מכל העולם כולל תלמידים מישראל. לפני 5 שנים "דילגתי" להודו, שם הקמתי עם שותף הודי את חברת בריבוקס. זאת חברה מדהימה שמאפשרת לילדים לכתוב ספרים ואז למכור אותם דרך אמזון ודרך בריבוקס. בכל שנה נכתבים כמעט חצי מליון ספרים בבריבוקס. חלק מהילדים הפכו לידוענים וזכו בפרסים הכי חשובים בעולם. חלקם מכרו מעל 10,000 עותקים ומימנו את ההשכלה שלהם. אני יכול לדבר על הילדים האלו במשך שעות ואני ממש ממליץ לכם לעשות איזה גוגל קטן על Bribooks... אני מבטיח לכם חוויה מטריפה. המערכת אומנם לא פועלת בעברית, אבל יש המון ילדים ישראלים שפרסמו ספרים באנגלית. ואפריקה? גם בריבוקס וגם ליפלרנר נבנו מהיום הראשון גם למדינות עניות. זה התחיל מבית ספר שעזרתי להקים בסיירה ליאון - חפשו ponka academy .והמשיך בהמון עבודה חינוכית בקניה, ניגריה, אתיופיה ועוד. אין הרבה דברים המסבים לי נחת יותר מאשר לראות ילדים בכפר קטן מתכנתים וכותבים ספרים. אין להם מים זורמים. החשמל סולארי. האינטרנט לוויני - וזה עובד - מאוד קל לעשות מהפכה בחינוך - זה רק עניין של גישה. יום אחד ישבתי בפונקה, בכפר הקטן, הסתכלתי על בית הספר שבנינו, והיה לי רעיון. יש חשמל, יש אינטרנט. יש תקרה. למה שלא אשתמש בסביבה הזאת כדי להעסיק אנשים. למחרת היה שם תור של 100 אנשים שביקשו עבודה. הלקוחות הראשונים היו בריבוקס וליפלרנר. די מהר זה התפתח לשלל חברות ישראליות ואמריקאיות שמבצעות את מיקוד החוץ שלהם בסיירה ליאון. ממשאבי אנוש, דרך הנהלת חשבונות, דרך ניהול לקוחות, ועד תמיכה טכנית. זה פשוט נס לראות עשרות אנשים יושבים עם מחשבים באמצע הג'ונגל תחת עצי מנגו ענקים כשהם נותנים שירות מדהים לחברות בכל העולם. אם אתם רוצים לעבוד עם פונקה - אשמח לחבר אתכם עם המנכ"ל. מומלץ! מה שעוד מדהים בחברה הזאת היא שהרווחים משמשים כדי להאכיל 500 ילדים בכל יום. זה באמת הדבר הכי מרגש שיזמתי בחיים שלי ואם אתם מגיעים לסיירה ליאון - אל תפספסו ביקור בפונקה! זה סיפור חיי, בהמשך באו 3 שנים של מאבק למען מדינת ישראל. הבחירה לרוץ בדמוקרטים היתה ממש קשה כי אני עושה המון דברים אחרים. תוסיפו לכל העשיה הזאת 2 בנות, חיילות מדהימות, ובן מדהים, ספורטאי שרוצה לזכות במדליה אולימפית (אחרי שהאחיינית שלי זכתה במדליית זהב בפריז - הוא החליט שעכשיו תורו). ההצטרפות לדמוקרטים נובעת רק ממטרה אחת - החזרת מדינת ישראל למסלול. חברה טובה אמרה לי השבוע שאני רודף אחרי מובי דיק והיא צודקת! אני עקשן, וכשיש לי מטרה מול העיניים אני לעולם לא מרפה! ישראל תחזור להיות מדינה מדהימה. אין לי ספק! הקצב תלוי רק בעקשנות שלנו! תודה עליכם, שיעבור על כולנו לילה שקט! עמי דרור לינק לפרק א' - אשקלון. לינק לפרק ב' - אבטחת אישים. לינק לפרק ג' - קולנוע.

פרק רביעי ואחרון - חינוך ועוד חינוך. (לא לפספס) יש לי קרוב ל-10 מליון תלמידים בעולם - זה מספר מטורף. בתחום הזה אני תמיד מרגיש שיש לי פיצול אישיות. בהודו ובסין אני ממש סלב מטורף בתחום החינוך. תלמידים טסים במשך שעות רק כדי לפגוש אותי, ולהצטלם איתי. כאן בישראל אני מצטלם בהפגנות וליד תחנות משטרה. הזוי! לפני עשור לערך עברתי עם המשפחה לסין והקמתי שם חברה בשם ליפלרנר. השותף שלי היה סיני. המשקיעים היו מכל העולם. כל העובדים שלי דיברו בעיקר מנדרינית. (אני אמנם יכול לגמגם מנדרינית אבל זה בעיקר מביך). המוצר של ליפלרנר היה תחרות תכנות שבמהלכה הילדים לומדים לתכנת. במקביל כתבתי ספר על חינוך יהודי וסיני שנמכר בעשרות אלפי עותקים בסין. רוב זמני הושקע בהרצאות. בהרצאה הכי גדולה שלי השתתפו 150,000 אנשים. תכלס, הייתי השגריר הכי טוב שהיה לישראל בסין. אני יכול לכתוב שעות על החוויה הסינית שלי אבל מה שמדהים אותי כיום זה שבכל שנה יותר ממיליון וחצי תלמידים משתתפים בתחרויות. כיום התחרות נקראת Icode ובכל שנה משתתפים בתחרויות תלמידים מכל העולם כולל תלמידים מישראל. לפני 5 שנים "דילגתי" להודו, שם הקמתי עם שותף הודי את חברת בריבוקס. זאת חברה מדהימה שמאפשרת לילדים לכתוב ספרים ואז למכור אותם דרך אמזון ודרך בריבוקס. בכל שנה נכתבים כמעט חצי מליון ספרים בבריבוקס. חלק מהילדים הפכו לידוענים וזכו בפרסים הכי חשובים בעולם. חלקם מכרו מעל 10,000 עותקים ומימנו את ההשכלה שלהם. אני יכול לדבר על הילדים האלו במשך שעות ואני ממש ממליץ לכם לעשות איזה גוגל קטן על Bribooks... אני מבטיח לכם חוויה מטריפה. המערכת אומנם לא פועלת בעברית, אבל יש המון ילדים ישראלים שפרסמו ספרים באנגלית. ואפריקה? גם בריבוקס וגם ליפלרנר נבנו מהיום הראשון גם למדינות עניות. זה התחיל מבית ספר שעזרתי להקים בסיירה ליאון - חפשו ponka academy .והמשיך בהמון עבודה חינוכית בקניה, ניגריה, אתיופיה ועוד. אין הרבה דברים המסבים לי נחת יותר מאשר לראות ילדים בכפר קטן מתכנתים וכותבים ספרים. אין להם מים זורמים. החשמל סולארי. האינטרנט לוויני - וזה עובד - מאוד קל לעשות מהפכה בחינוך - זה רק עניין של גישה. יום אחד ישבתי בפונקה, בכפר הקטן, הסתכלתי על בית הספר שבנינו, והיה לי רעיון. יש חשמל, יש אינטרנט. יש תקרה. למה שלא אשתמש בסביבה הזאת כדי להעסיק אנשים. למחרת היה שם תור של 100 אנשים שביקשו עבודה. הלקוחות הראשונים היו בריבוקס וליפלרנר. די מהר זה התפתח לשלל חברות ישראליות ואמריקאיות שמבצעות את מיקוד החוץ שלהם בסיירה ליאון. ממשאבי אנוש, דרך הנהלת חשבונות, דרך ניהול לקוחות, ועד תמיכה טכנית. זה פשוט נס לראות עשרות אנשים יושבים עם מחשבים באמצע הג'ונגל תחת עצי מנגו ענקים כשהם נותנים שירות מדהים לחברות בכל העולם. אם אתם רוצים לעבוד עם פונקה - אשמח לחבר אתכם עם המנכ"ל. מומלץ! מה שעוד מדהים בחברה הזאת היא שהרווחים משמשים כדי להאכיל 500 ילדים בכל יום. זה באמת הדבר הכי מרגש שיזמתי בחיים שלי ואם אתם מגיעים לסיירה ליאון - אל תפספסו ביקור בפונקה! זה סיפור חיי, בהמשך באו 3 שנים של מאבק למען מדינת ישראל. הבחירה לרוץ בדמוקרטים היתה ממש קשה כי אני עושה המון דברים אחרים. תוסיפו לכל העשיה הזאת 2 בנות, חיילות מדהימות, ובן מדהים, ספורטאי שרוצה לזכות במדליה אולימפית (אחרי שהאחיינית שלי זכתה במדליית זהב בפריז - הוא החליט שעכשיו תורו). ההצטרפות לדמוקרטים נובעת רק ממטרה אחת - החזרת מדינת ישראל למסלול. חברה טובה אמרה לי השבוע שאני רודף אחרי מובי דיק והיא צודקת! אני עקשן, וכשיש לי מטרה מול העיניים אני לעולם לא מרפה! ישראל תחזור להיות מדינה מדהימה. אין לי ספק! הקצב תלוי רק בעקשנות שלנו! תודה עליכם, שיעבור על כולנו לילה שקט! עמי דרור לינק לפרק א' - אשקלון. לינק לפרק ב' - אבטחת אישים. לינק לפרק ג' - קולנוע.

Ami Dror 🇮🇱 עמי דרור

11,056 просмотров • 8 месяцев назад

25/25 לאחרונה אני תוהה: היכן מסתיימת מלאכת הפרשן הפוליטי ואיפה מתחילה הפוליטיקה הקטנה. ומהי מידת השפעתו של בנימין נתניהו עליך. ומדוע אתה נוהג כלפיו בכזה מורא ומשוא פנים. האם עדיין יוצא לך, פה ושם ברגעי השקט, להרהר בהצעתו אליך, אי אז לפני כארבע שנים, להשתלב במקום גבוה ברשימת הליכוד ולהיות שר? צריך להשגיח היטב, מי כמוך יודע. מפלגתו ולשכתו, שתיהן כבר רקובות מנאשמים ומחשודים, והדג הזה הרי מסריח מהראש. וכולנו היינו עדים לאורך השנים לקסמו האפל, המוביל לעיתים גם למראות מכמירי לב. ראה מה אירע לגדעון סער, הבט מה קרה לאלי גולדשמידט. וחזינו כיצד רבים מהאנשים שבאים איתו במגע רציף ומתמשך, ולא נפלטים או פורשים, הולכים ומתעפשים, מבאישים ונובלים, בין אם לאט או מהר יותר. היפוכו של מידאס, כבר אמרנו. זהו האיש שלפני 14 שנים הביא אל הליכוד ראש שב"כ לשעבר, מהדמויות הנערצות בשירות, ועשה ממנו פוליטיקאי כנוע אשר תועד יושב בנחת לצידו של העבריין מרדכי דוד והצביע בעד מתן חסינות לטלי גוטליב, על אף שזו חשפה בניגוד לחוק את שמו של איש הארגון שהוא עצמו פיקד עליו בעבר. ולפני 30 שנה הוא לקח דוקטור לפילוסופיה, אקדמאי דעתן ובעל חשיבה ביקורתית, איש שמאל לשעבר שהוציא רב מכר אשר זכה לשבחים מפיו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' בכבודו ובעצמו, והפך אותו לפודל מחמד שלו ושל שרה רעייתו, מה שהזניק אותו לאחר מכן היישר אל תיק האוצר, למרות שהיה באותה עת חסר כל ניסיון מיניסטריאלי ("אין לך עכשיו איזה אינטרס מיוחד", אמרת לו לאחרונה, לאיש שחב את כל הקריירה הפוליטית שלו לראש הממשלה; אין פלא שבן כספית הרים גבות בספקנות, ר' סרטון 1). ואני אפילו זוכר, חי נפשי, כיצד אותו נתניהו אימץ אליו לפני 11 שנים צעיר מבטיח ונמרץ, בעל עיניים בורקות ואידיאלים נשגבים, מצביע נלהב למפלגת "ארץ חדשה" של אלדד יניב (ר' תמונה 2), ובסופו של תהליך אלכימי מכושף, שסודו המדויק צפון היטב בתנוריו של השטן בגיהנום, לש מתוך חומר הגלם הזה את יונתן אוריך במהדורת הבלהות שכולנו מכירים היום היטב לצערנו. אז מה זה כבר עבורו עיתונאי כזה או אחר? "הביטו על הפוליטיקאים, שנזכרים לומר 'אנחנו' רק כשנולד צורך להפיל את משקלו הכבד של כישלון על כתפיים נוספות", כתבת בספרך המעולה והמומלץ "סיפורה של הפוליטיקה הישראלית", שיצא לאור ביולי 2021 והיה במהרה לרב מכר. והנה, שנתיים ושלושה חודשים לאחר מכן, נהגת בעצמך כפוליטיקאי: הציוץ הראשון שהעלית ב-7 באוקטובר 2023, כאשר מחבלים עדיין שרצו בעוטף, נפתח במילות אחיו של יוסף "אבל אשמים אנחנו" מבראשית מ"ב כ"א (ר' תמונה 3). נו-נו, עד למקורות הפלגת, לפרשת עגלה ערופה מתוך ספר דברים קרצת, רק כדי להפחית את משא האשמה מגבו של אדם אחד ולהעמיס אותו על כתפי כולנו. מי אמר שהיציאה מלבנון וההתנתקות הן היסטוריה רחוקה? מסתבר שהכול יחסי. אבל אנחנו איננו אשמים כאן, עמית; ואתה – דבר בשם עצמך. אשמים ראשי זרועות הביטחון באותה עת, והם כבר מזמן נטשו את תפקידיהם והלכו הביתה; ועוד לפניהם אשמים בנימין נתניהו וממשלתו, אשר אטמו אוזניהם אל מול אזהרות חוזרות ונשנות שלא פסקו מלזרום אליהם, ולא נטלו כל אחריות על מעשיהם ומחדליהם שהובילו לטבח, ומבזים אלפי נופלים ונרצחים ויורקים בפרצופיהן של המשפחות השכולות בהימנעותם בכל מחיר מלהקים ועדת חקירה, ומוסיפים להפלות לטובה עריקים חרדים אל מול תחנוני הצבא, ובמשך שלוש שנים תמימות נאחזו בכל כוחם בשררה על אף כישלונם הנורא ב-7 באוקטובר, ולמרות כל אלה הם עדיין מקבלים ממך מעטפת הגנה לא מבוטלת בכלל. אבל רואים אותה בבהירות רבה. ושומעים חזק וברור, יום יום, שעה שעה, את תקיעות השופר המתוחכם, הפיקח, החד, הערמומי, המניפולטיבי והמוכשר ביותר של נתניהו. ובעוד חודש ושבוע בדיוק יוגש לו החשבון. כי הגיעה שעת זריחה. תסתכל, כבר 6:29.

25/25 לאחרונה אני תוהה: היכן מסתיימת מלאכת הפרשן הפוליטי ואיפה מתחילה הפוליטיקה הקטנה. ומהי מידת השפעתו של בנימין נתניהו עליך. ומדוע אתה נוהג כלפיו בכזה מורא ומשוא פנים. האם עדיין יוצא לך, פה ושם ברגעי השקט, להרהר בהצעתו אליך, אי אז לפני כארבע שנים, להשתלב במקום גבוה ברשימת הליכוד ולהיות שר? צריך להשגיח היטב, מי כמוך יודע. מפלגתו ולשכתו, שתיהן כבר רקובות מנאשמים ומחשודים, והדג הזה הרי מסריח מהראש. וכולנו היינו עדים לאורך השנים לקסמו האפל, המוביל לעיתים גם למראות מכמירי לב. ראה מה אירע לגדעון סער, הבט מה קרה לאלי גולדשמידט. וחזינו כיצד רבים מהאנשים שבאים איתו במגע רציף ומתמשך, ולא נפלטים או פורשים, הולכים ומתעפשים, מבאישים ונובלים, בין אם לאט או מהר יותר. היפוכו של מידאס, כבר אמרנו. זהו האיש שלפני 14 שנים הביא אל הליכוד ראש שב"כ לשעבר, מהדמויות הנערצות בשירות, ועשה ממנו פוליטיקאי כנוע אשר תועד יושב בנחת לצידו של העבריין מרדכי דוד והצביע בעד מתן חסינות לטלי גוטליב, על אף שזו חשפה בניגוד לחוק את שמו של איש הארגון שהוא עצמו פיקד עליו בעבר. ולפני 30 שנה הוא לקח דוקטור לפילוסופיה, אקדמאי דעתן ובעל חשיבה ביקורתית, איש שמאל לשעבר שהוציא רב מכר אשר זכה לשבחים מפיו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' בכבודו ובעצמו, והפך אותו לפודל מחמד שלו ושל שרה רעייתו, מה שהזניק אותו לאחר מכן היישר אל תיק האוצר, למרות שהיה באותה עת חסר כל ניסיון מיניסטריאלי ("אין לך עכשיו איזה אינטרס מיוחד", אמרת לו לאחרונה, לאיש שחב את כל הקריירה הפוליטית שלו לראש הממשלה; אין פלא שבן כספית הרים גבות בספקנות, ר' סרטון 1). ואני אפילו זוכר, חי נפשי, כיצד אותו נתניהו אימץ אליו לפני 11 שנים צעיר מבטיח ונמרץ, בעל עיניים בורקות ואידיאלים נשגבים, מצביע נלהב למפלגת "ארץ חדשה" של אלדד יניב (ר' תמונה 2), ובסופו של תהליך אלכימי מכושף, שסודו המדויק צפון היטב בתנוריו של השטן בגיהנום, לש מתוך חומר הגלם הזה את יונתן אוריך במהדורת הבלהות שכולנו מכירים היום היטב לצערנו. אז מה זה כבר עבורו עיתונאי כזה או אחר? "הביטו על הפוליטיקאים, שנזכרים לומר 'אנחנו' רק כשנולד צורך להפיל את משקלו הכבד של כישלון על כתפיים נוספות", כתבת בספרך המעולה והמומלץ "סיפורה של הפוליטיקה הישראלית", שיצא לאור ביולי 2021 והיה במהרה לרב מכר. והנה, שנתיים ושלושה חודשים לאחר מכן, נהגת בעצמך כפוליטיקאי: הציוץ הראשון שהעלית ב-7 באוקטובר 2023, כאשר מחבלים עדיין שרצו בעוטף, נפתח במילות אחיו של יוסף "אבל אשמים אנחנו" מבראשית מ"ב כ"א (ר' תמונה 3). נו-נו, עד למקורות הפלגת, לפרשת עגלה ערופה מתוך ספר דברים קרצת, רק כדי להפחית את משא האשמה מגבו של אדם אחד ולהעמיס אותו על כתפי כולנו. מי אמר שהיציאה מלבנון וההתנתקות הן היסטוריה רחוקה? מסתבר שהכול יחסי. אבל אנחנו איננו אשמים כאן, עמית; ואתה – דבר בשם עצמך. אשמים ראשי זרועות הביטחון באותה עת, והם כבר מזמן נטשו את תפקידיהם והלכו הביתה; ועוד לפניהם אשמים בנימין נתניהו וממשלתו, אשר אטמו אוזניהם אל מול אזהרות חוזרות ונשנות שלא פסקו מלזרום אליהם, ולא נטלו כל אחריות על מעשיהם ומחדליהם שהובילו לטבח, ומבזים אלפי נופלים ונרצחים ויורקים בפרצופיהן של המשפחות השכולות בהימנעותם בכל מחיר מלהקים ועדת חקירה, ומוסיפים להפלות לטובה עריקים חרדים אל מול תחנוני הצבא, ובמשך שלוש שנים תמימות נאחזו בכל כוחם בשררה על אף כישלונם הנורא ב-7 באוקטובר, ולמרות כל אלה הם עדיין מקבלים ממך מעטפת הגנה לא מבוטלת בכלל. אבל רואים אותה בבהירות רבה. ושומעים חזק וברור, יום יום, שעה שעה, את תקיעות השופר המתוחכם, הפיקח, החד, הערמומי, המניפולטיבי והמוכשר ביותר של נתניהו. ובעוד חודש ושבוע בדיוק יוגש לו החשבון. כי הגיעה שעת זריחה. תסתכל, כבר 6:29.

Aviv Hurvitz

16,590 просмотров • 17 дней назад